אֲנִי וְעַצְמִי

שִׁיתּוּף

סְּפָרִים

פְּעִילֻיּוֹת בְּעִקְבוֹת הַקְּרִיאָה

הַדְפָּסַת דַּף פְּעִילוּיוֹת

שְׁמִירָה

משוחחים על הספר

שאלות לקריאה ראשונה –

עצירות לשאלות ניבוי –

– אחרי שהביאו את האחות החדשה – מה יקרה עכשיו לדעתכם?

– לאחר המשפט "לבסוף כשהם הלכו, יצאתי" – מה לדעתכם יקרה כששתי האחיות יישארו לבד בבית?

שאלות ניטור הבנה –

כשהחתולה הבוגרת אומרת לקראת סוף הסיפור: "מישהו צריך ללמד אותה" – אפשר לעצור ולשאול: למי היא מתכוונת כשהיא אומרת שצריך ללמד אותה?

– למה החתולה הגדולה החליטה להיעלם?

– העמקה באיור "תני לה" – מי אומר לחתולה "תני לה"?

שאלות למפגשים חוזרים עם הספר –

– כיצד אפשר להבדיל בין החתולות באיורים? מה מאפיין כל חתולה?

– בקטע שבו החתולה הגדולה מגלה שהחתולה הקטנה ישנה במקום שלה – אפשר לשאול את הילדים: מה היא מרגישה? מדוע?

– במבט נוסף על האיור שבו החתולה הבוגרת שומעת רק "תני לה!" אפשר לשאול: גם לכם אומרים את זה לפעמים? איך אתם מרגישים כשזה קורה?

– מה הרגישה החתולה כשראתה איך מתייחסים לאחותה הקטנה?

(זו הזדמנות לדבר על רגש הקנאה, שכולם מרגישים לפעמים, ולתת לו מקום)

לאחר שיח על הדמויות בסיפור אפשר לומר – החתולה הגדולה קינאה בתשומת הלב שכולם נתנו לחתולה הקטנה. האם

קרה לכם שהרגשתם קנאה?

במה קינאתם? מה אפשר לעשות כשמרגישים קנאה?

חשוב לתת לגיטימציה לתחושת הקנאה, ולעודד את הילדים להביע רגשות, לספר ולשתף.

בעקבות המשפט "אני לא מספיקה?" – אפשר לשאול:

– האם הבחירה להביא חתולה נוספת אומרת שהחתולה הראשונה לא הספיקה להורים? מה זה אומר לדעתכם?

– למה לדעתכם המשפחה רצתה חתולה נוספת?

להרגיש משמעותיים

כדאי לחזור ולקרוא את החלק שבו החתולה הקטנה מתפייסת בעזרת משחק עם אחותה, ולהמשיך לקרוא על הדרך שבה החתולה הגדולה מלמדת את הקטנה דברים שונים. אפשר לשאול:

האם יצא לכם פעם ללמד משהו מישהו שצעיר מכם? מה לימדתם אותו?

תנילה

שְׁמִירָה

יֶדַע, מְיֻמָּנוּיוֹת, עֲרָכִים

יֶדַע

קישור בין טקסט לאיור

הסיפור מאפשר לבחון התאמות ופערים בין הטקסט לבין האיור:
כיצד נראית הדמות כשהיא “נעלבת”? איך ניתן לראות שינוי בקשר בין הדמויות לאורך הסיפור?
היכולת להצליב בין מידע חזותי למידע לשוני היא בסיס לתהליכי הבנה והיסק.

האנשה ומשל כבסיס לחשיבה אוריינית

הסיפור מציג האנשה מלאה: החתולות מתנהגות, חושבות ומרגישות כמו ילדים. ההאנשה מאפשרת לילדים להבין חוויות אנושיות דרך דמויות סמליות.

מְיֻמָּנוּיוֹת

ויסות –

האחות הגדולה חווה הצפה רגשית, ובאימפולסיביות היא חוטפת ומתרחקת.
אך בהמשך היא מצליחה להתקרב מחדש.

מיומנויות בין־אישיות

אמפתיה כלפי אחות קטנה והיכולת לראות את העולם מנקודת מבטה

הסיפור מציג שינוי מרכזי:
האחות הגדולה עוברת מהתבוננות ביקורתית ותחושת פגיעות להבנת הצד של האחות הקטנה.

פתרון קונפליקט בתוך קשר מתמשך,

טיפוח אינטימיות וקרבה רגשית בין אחים

הסיפור מלמד את הילדים שקונפליקט לאו דווקא הורס קשר, אלא הוא חלק טבעי ממנו;
שמרחק וכעס ולא חייבים להרוס את היחסים, ויכולים להסתיים בהתקרבות מחודשת.

הסיפור מסתיים ברגשות קרבה: גרגור משותף, מבט, מגע.
הילדים מבינים שאחים יכולים להפוך ל“בני ברית”, לשותפים למשחק, לחום ולאהבה.

עֲרָכִים

ערך המשפחה – כבוד, קרבה ושייכות

הסיפור מעמיד במרכז קשר בין שתי אחיות: דאגה, אכפתיות, רצון לשמח זו את זו, ולצד זאת גם שמירה על מרחב אישי. האינטראקציה שלהן מעבירה מסר ברור: בתוך המשפחה אפשר לכעוס, להשתנות, לפחד, להיעלב – וכל זה על בסיס יציב של אהבה עמוקה.

תנילה

שְׁמִירָה

משוחחים על הספר

מה בכריכה?

כדאי לחשוף את הילדים לכריכה ולשאול: על מה לדעתם הספר מדבר? מי אומר "אני יותר?" מה הכוונה בכך? השאלות הללו מרחיקות את הילדים מהחוויות האישיות שלהם, ובדרך עקיפה מעודדות אותם להביא את מחשבותיהם ותחושותיהם אל תוך השיח.

מדברים איורים

מכיוון שמדובר בספר תמונות (Picturebook), חשוב לעודד את הילדים ליצור שיח ולהבין את הסיפור באמצעות התבוננות באיורים.

בכפולה הראשונה, שבה אין טקסט, כדאי לעצור ולשאול: מתי מתרחש בסיפור? מה הקשר בין הילדים? מה הם עושים? למה הילד מביט באחותו? מה לדעתכם הוא מתכנן?

לאחר מכן רצוי להקריא את הסיפור ברצף, בקצב שיאפשר לילדים להתבונן באיורים באופן אישי.

שאלת ניבוי

לפני שהאור כבה, ניתן לעצור ולשאול: "מה לדעתכם יקרה עכשיו?"

מפגש חוזר עם הספר

במפגש חוזר עם הספר תוכלו לעודד הזדהות והבעת דעה ולקיים שיח רגשי בקבוצות קטנות – ניתן לשאול:

למה לדעתכם חשוב לילדה להיות יותר? כיצד הגיב הילד?

מה הרגישו הילדים בסוף הסיפור?

קרה לכם שרציתם להראות שאתם יותר במשהו?

קרה שמישהו רצה להוכיח לכם שהוא יותר? איך הרגשתם?

מתי כיף להתחרות? מה אפשר לעשות כשחבר מתחרה בנו ולא נעים לנו? מה נוכל לומר?

לאחר הקריאה כדאי לחזור לכמה איורים מרכזיים כדי להעמיק את ההבנה:

אפשר לבקש מהילדים לתאר במילים שלהם מה קורה בכל עמוד ובאילו חפצים הילדים משתמשים.

ניתן לשוחח על רגשות ומניעים – כשהאור כבה, אפשר לנסות לזהות של מי העיניים. כשמתגלה שהילד עבר למיטה של הילדה, אפשר לשאול: למה הוא עשה זאת? גם אתם פוחדים לפעמים בחושך?

אני יותר!

שְׁמִירָה

יֶדַע, מְיֻמָּנוּיוֹת, עֲרָכִים

יֶדַע

ידע שפתי – שפה ותארים: חזרה על שמות תואר ("גדול", "חזק", "מפחיד")

ניצני קריאה: ההיכרות עם הסיפור מאפשרת לילדים להתנסות בקישור בין מלל קצר לאיורים, ומקדמת תחושת מסוגלות ראשונית בקריאה והבנת רצף עלילתי.

ידע מתחום הליבה מתמטיקה – יחסיות והשוואה: התארים בסיפור בתוספת המילה "יותר" פותחים פתח ללמידה על השוואה ויחסיות.

מְיֻמָּנוּיוֹת

מיומנויות חשיבה: הילדים מתנסים בהשוואה ובהסקה – מי גבוה יותר, מי חזק יותר.

מיומנויות בין-אישיות: הסיפור מזמן שיח על קנאה, תחרות, פחד ואהבה – ומעודד זיהוי רגשות והתנסות באינטראקציה חברתית הכוללת קונפליקט בין שניים.

מיומנויות חשיבה יצירתית: השילוב בין מלל קצר לבין איור עשיר מאפשר לילדים לדמיין, לפרש ולפתח יצירתיות.

מיומנויות תוך-אישיות: הסיפור מדגיש את ההבדל בין האחות הגדולה, שכבר מסוגלת לווסת את רגשותיה בעזרת קריאת ספר ושקיעה בעולמה הפנימי, לבין האח הצעיר, שעדיין זקוק לפעילות משותפת כדי להתמודד עם רגשותיו. אבל כל זה נכון עד לרגע שבו האור כבה. בחושך מתגלה כי גם האחות הגדולה עדיין זקוקה לוויסות המשותף. הפער הזה מניע את העלילה ומאפשר שיח על דרכי התמודדות שונות.

עֲרָכִים

אהבת הספר וחדוות הקריאה: הסיפור עוסק בעולמם הקרוב של הילדים, כתוב בשפה קצרה וחוזרת, ומאפשר להם לחזור בעצמם על רצף האירועים. כך מתפתחת זיקה לספר, וחדוות הקריאה הופכת לערך מרכזי.

שותפות ושותפות גורל: העלילה מציגה מעבר מתחרותיות לעמידה זה לצד זה, ומבהירה עד כמה קשר משפחתי ואנושי יכול להעצים ולהרגיע.

אהבה, אכפתיות וכבוד במשפחה: הסיפור מסתיים בביטוי של חיבה ותמיכה הדדית, המדגיש את הערך של דאגה וכבוד בין אחים ואת כוחה של אהבה לרכך גם מצבים תחרותיים.

אני יותר!

שְׁמִירָה

משוחחים על הספר

במהלך הקריאה הראשונה כדאי לשאול שאלות שיסייעו להבנת הסיפור, למשל: מדוע נח מרכין את ראשו כשחבריו צוחקים?

נקודות עצירה לשאלות ניבוי

– בכל פעם שנח שומע מישהו מחבריו קורא לעזרה, אפשר לשאול: "אבל רגע, מה נח שומע?" או "עוד צעקה, מי שם?"

– כשנח נקלע לסכנה: "איך ייחלץ?" תוכלו להשתהות ולבחון אילו פתרונות או הצעות מגיעים מהילדים.

– כשהחיות נסחפות: "האם לדעתכם נח יציל אותן?"

במפגש חוזר עם הספר תוכלו לקיים שיח רגשי, ולבחון אילו נושאים בסיפור נוגעים בילדים במיוחד. אפשר לשאול:
– כיצד לדעתכם הרגיש נח כשהחיות האמינו שייכשל וצחקו עליו?

– איך הוא נראה באיור?

– מדוע לדעתכם הוא בכל זאת המשיך בדרכו?

– למה הוא עזר להן, אף שעלבו בו?

– מה תציעו לחיות לומר לו בפעם הבאה שיצא למשימה?

מהסיפור אלינו – בקבוצות קטנות תוכלו לשאול: קרה לכם שניסיתם לעשות משהו קשה מאוד והצלחתם? כיצד הרגשתם? אם מישהו אומר לכם שלא תצליחו במשהו – מה תוכלו לעשות? מה זה "להיעלב"? האם גם אתם נעלבתם פעם מחברים? כיצד פעלתם?

אפשר להזכיר את הסיפור בכל פעם שילד נעלב ולשאול: זוכרים מה נוח הרגיש? זוכרים שהחיות הצטערו?

בקשת סליחה – ילדים צעירים מתקשים לעיתים לבקש סליחה. כדאי לחזור לסיפור ולקרוא שוב את בקשת הסליחה וההתפייסות ואת דבריו של נח. כדאי להתבונן יחד באיורים ולבדוק איך החברים נראים כשהם מבקשים סליחה, לשאול מה הם מרגישים, ומה נח מרגיש. לאחר שיח על הדמויות בסיפור אפשר לשאול את הילדים אם הם ביקשו סליחה ממישהו או שאולי מישהו ביקש סליחה מהם. מתי זה קרה? כיצד הרגישו? למה זה חשוב?

נח אפרוח

שְׁמִירָה

יֶדַע, מְיֻמָּנוּיוֹת, עֲרָכִים

יֶדַע

שפה ואוריינות
הסיפור מזמן היכרות עם מבנה של עלילה מתפתחת, רצף אירועים ברור, חזרתיות לשונית וחריזה התורמות להבנת דפוסי טקסט ספרותי.

אוצר מילים עשיר ומגוון וחשיפה לפעלים ולביטויים במשלב גבוה, לדוגמה: הושיט כנף, נאנח, הקניט, זלזל, הרכין, הושיט, הציף, היסס, טיפס, הודו.

הרחבת ידע עולם
היכרות עם חיות שדה מיוחדות: נברן, קיפוד וחרדון.

מְיֻמָּנוּיוֹת

מיומנויות תוך־אישיות ובין־אישיות

– ויסות רגשי ומודעות עצמית – נח חווה עלבון, פחד והיסוס, אך הוא מצליח להתגבר על הפגיעה ברגשותיו ולפעול בזכות כוח פנימי.
– התמדה ונחישות – נח מציב לעצמו מטרה ואינו מוותר למרות הקשיים.

– מיומנות קוגניטיבית – פתרון בעיות- הסיפור מזמן התבוננות בתהליך חשיבה גמיש ויצירתי: האפרוח מתמודד עם אתגרים משתנים, מעריך מצבים, בוחן חלופות ופועל באופן עצמאי כדי למצוא פתרונות.
כך למשל, כשהשביל מוצף במים והוא לכוד, נוח מבחין בבול עץ הצף ומשתמש בו בצורה מקורית. בהמשך, כשהוא נדרש להציל את חבריו, הוא מפעיל את אותה יכולת חשיבה גמישה – מושיט כנף לנברן, משחרר את הקוצים של הקיפוד שנתפס בעלים, ומוצא דרך להעלות גם את החרדון למקום בטוח.

עֲרָכִים

– ערבות הדדית ועזרה לזולת
נח מתעלה מעל הפגיעה ברגשותיו ומושיט עזרה לחבריו בשעת צרה. בכך הוא ממחיש ערכים של ערבות הדדית, אכפתיות ונתינה ללא תנאי.

נח אפרוח

שְׁמִירָה

שאלות לקריאה דיאלוגית

לפני הקריאה הראשונה כדאי לבחון את הכריכה ולנסות לנבא: מי הדמויות בספר? במה לדעתכם הספר עוסק?

במהלך הקריאה הראשונה ובמפגשים חוזרים עם הספר אפשר לשאול שאלות שיסייעו בהבנת הסיפור.

שאלת ניבוי בקריאה ראשונה:

– אחרי "בכל היער מדברים רק על זה!" – איך לדעתכם יגיב הדוב?

כדי לסייע לתלמידים להבין את התבנית החוזרת בסיפור, אפשר לשאול מה לדעתם תהיה תשובת החוחית ותגובת הדוב.

שאלות לשיחה בעקבות מפגשים חוזרים עם הספר
היזכרות והבנה:

– מה הציע הדוב לחוחית כשרצתה לספר לו מה שמעה?

– למה לדעתכם רצתה החוחית לספר את מה ששמעה?

– למה הדוב העדיף לא לשמוע?

מהי שמועה
חשוב לייצר בכיתה תנאים לשיח פתוח שמאפשר לילדים לבטא את נטייתם האנושית להפיץ שמועות ולהאמין להן, להבין את ההשלכות שלהן, ולאמץ כלים לחשיבה ביקורתית.

– שמעתם פעם את המילה "שמועה"? מה היא אומרת?

– מה ההבדל בין סיפור לשמועה? כדאי לחדד את ההבחנה בין סיפור, שידוע לכול שהוא מומצא או אמיתי, לבין שמועה, שהיא מידע שאמינותו מוטלת בספק.

– האם קרה שהעבירו לכם שמועה? איך הרגשתם? מה עשיתם?

– קרה שיצרתם או העברתם שמועה? (תוכלו לשתף את הילדים בסיפור אישי שלכם כדי לעודד פתיחות.)

– האם נפגעתם פעם משמועה או שמעתם על מישהו שנפגע?

– איך נדע אם מה ששמענו הוא נכון?

– מה יכול לעזור לנו להחליט אם לספר סיפור ששמענו?
(כדאי להבהיר בשיחה שלא תמיד יש לנו כלים להבחין בין שמועה נכונה ללא נכונה, ולהדגיש שחשוב להיות ביקורתיים כלפי מה שנמסר לנו, ולא למהר לשפוט לכאן או לכאן)

איפה נשמע דבר שכזה?

שְׁמִירָה

שאלות לקריאה דיאלוגית

טרום קריאה
שיח טרום קריאה יכשיר את הקרקע להאזנה לסיפור ויסייע בהבנתו. אפשר לבקש מהתלמידים להתבונן בכריכה ולדלות ממנה פרטים על הסיפור. הם יוכלו למשל לזהות שגיבורי הסיפור הם ארנב וחמור. גם כרטיס הברכה שארנב מחזיק מתקשר לשם הספר.

במהלך הקריאה הראשונה תוכלו לשאול כמה שאלות שיסייעו בהבנת הסיפור:

– מדוע ארנב חושב שזה "לא הוגן"?

– מדוע ארנב מופתע כשחמור מציע לעשות משהו?

– מדוע חמור לא עונה לארנב כשהוא מדבר על המסיבה? שאלה זו כדאי לשאול לפחות בשני מקומות בסיפור, כדי להדגיש את ממד העשייה.

נקודות עצירה לשאלות ניבוי:

– כשארנב מגלה שהמסיבה לפיל כבר מוכנה, אפשר לשאול: מה יקרה עכשיו לדעתכם? כיצד ארנב יגיב?

– מייד אחר כך, כשחמור מציע לארנב שיעשה משהו – ניתן לשאול: מה הייתם מציעים לארנב לעשות?

שאלת שחזור: תוכלו לעצור כשארנב מגלה שחמור עשה כבר הכול בעצמו ולשאול: מי הציע לערוך את מסיבת ההפתעה?

שאלות למפגשים חוזרים עם הספר:

– מדוע חמור לא מדבר?

– אם חמור לא היה פועל, האם הייתה נערכת מסיבה לפיל?

– אם ארנב לא היה מציע רעיונות, האם הייתה נערכת מסיבה לפיל?

– אילו רעיונות היו לארנב? האם אפשרי ליישם אותם?

– אילו רעיונות היו לחמור? האם הוא סיפר עליהם לארנב?

האיורים בספר מספרים את הסיפור ללא מילים. ניתן לשחזר את הסיפור באמצעות האיורים.

מציעה להתייחס להבעות הפנים של החמור והארנב. הן משמעותיות.

להבדל בין הצבעוניות בין דפי המציאות לדפי הדמיון (ההצעות של הארנב).

מה דעתנו?

– האם לדעתכם לשניהם היה חשוב באותה מידה שפיל ישמח?

– מדוע לדעתכם ארנב בחר לכתוב שיר?

– מה לדעתכם גרם להצלחת המסיבה? בהקשר זה אפשר לשלב את הפתגם "טובים השניים מן האחד".

– מה לדעתכם שימח את פיל במיוחד? מה הוא למד מחבריו?

מהסיפור אלינו – בקבוצה קטנה תוכלו לשאול:

– איך לדעתכם הרגיש ארנב בעת שגילה שחמור עשה כבר הכול בעצמו? האם קרה לכם מקרה דומה?

– מתי קרה לכם שהתנהגתם יותר כמו ארנב? האם למשל תכננתם בדמיונכם לפרטי פרטים מבנה לגו מפואר שיגיע עד החלל? עודדו את התלמידים לחשוב על כמה שיותר דוגמאות מחייהם.

– מתי קרה שהתנהגתם יותר כמו חמור? האם למשל רציתם לשחק במשחק קוסמים ומייד חיפשתם מקל שיהיה לכם לשרביט קסם?

– האם תוכלו לחשוב על מצבים שבהם "חמור" יכול לעזור לנו ועל מצבים שבהם "ארנב" יכול לעזור?

– באילו מצבים לדעתכם אפשר לשלב את שניהם? איך לדעתכם אפשר לעבוד יחד כדי להגשים חלום?

העיקר שפיל ישמח

שְׁמִירָה

הצעות לשאלות לקריאה דיאלוגית

טרום קריאה

– מה אומר לכם שם הספר? על מה לדעתכם הוא יהיה? מה יהיה מיוחד באמילי או בדלת?

שאלת ניבוי בקריאה הראשונה

– לפני כל דלת לשאול: "מה אתם חושבים שאמילי תעשה?"

– לאחר שאמילי הגיעה למקום שלא הייתה בו דלת, לשאול: "מה תעשה אמילי עכשיו כשאין דלת?"

שאלות בעקבות מפגשים חוזרים עם הספר

– איך הרגישה אמילי כשאמרו לה שהיא לא תוכל להיכנס בדלת הראשונה כי היא אינה כחולה מספיק?

– למה היא לא רצתה להיכנס בדלת של השקרנים? או בדלת עם המדרגות?

– הזמינו את הילדים לדפדף שוב בספר ולבחור דלת שהיו נכנסים בה.

– הרגשתם פעם שאתם לא יכולים להיכנס למקום מסוים? אפשר להרגיש ככה גם כשאין דלת שאפשר לראות אותה?

– יש מקומות או קבוצות שאתם מרגישים שאינם מתאימים לכם ומעדיפים לא להיכנס אליהם?

– איך אפשר לדעת באילו מקומות נעים ומתאים לנו להיות ובאילו לא? מה מרגישים כשנמצאים במקום המתאים?

מהספר אל הכיתה

תוכלו לנהל בתשומת לב וברגישות, אם מתאפשר בקבוצות קטנות, שיח על הכיתה ועל האווירה בה דרך דימוי הדלתות:

– אילו דלתות קיימות בכיתה (אפשר להקביל לקבוצות השתייכות כמו בנים/ בנות או חבורות; או לתחומי פעילות בהפסקה כמו כדורגל, משחקי קלפים, ישיבה בכיתה)?

– האם כולם מרגישים מוזמנים להיכנס בהן?

– האם הדלת לכיתה שלנו היא דלת מזמינה?

– מה יגרום לנו להרגיש רצויים ומוזמנים לעבור בדלת?

אמילי ראתה דלת

שְׁמִירָה

רקע היסטורי

הברון בנימין אדמונד דה רוטשילד
(1845–1934) היה דמות רבת-משמעות בעיצוב גורלו של העם היהודי ובהיסטוריה של מדינת ישראל. הוא החל לתרום ליישוב העברי בארץ החל בראשית שנות ה-80 של המאה ה-19, כשהמושבות הראשונות שהקימו "חובבי ציון", וביניהן גם המושבה ראשון לציון, נקלעו למשבר פיננסי. נציגי המתיישבים נשלחו לברון כדי לבקש ממנו סיוע דחוף לחלוצים שעלו על הקרקע. נחישותם של החלוצים ואמונתם שבו אותו בקסמן, והוא נחלץ לעזרתם ומימן את כל ההוצאות של המושבות. זו, למעשה, הייתה ראשיתו של מפעל חיים שהברון הקדיש לו את רוב שנותיו הבאות.

הגן העברי הראשון – בטרם הוקמו גני ילדים בארץ רכשו הילדים ידע מהוריהם, למדו מתוך התבוננות במבוגרים סביבם או נשלחו ל"מאיסטרות" – נשים מבוגרות שתפקידן היה לשמור על הילדים בביתן, להשגיח עליהם וללמד אותם לדבר ולקרוא. פקידי הברון רוטשילד שלחו נשים מהמושבה לגרמניה ללימודי מקצוע הגננות ושכנעו אותן לעבור אט-אט ללמד בגני הילדים הראשונים בארץ בעברית.

אסתר שפירא גינזבורג וילדי הגן העברי הראשון, 1898

דוד יוּדילֵביץ – ובגרסה המעוברתת יוּדֶה-לֵב-איש – נולד ברומניה ב-1863 והלך לעולמו בראשון לציון ב-1943. יודילביץ היה איש הארגון ביל"ו (ראשי תיבות של "בית יעקב לכו ונלכה"), סופר וחניכו של אליעזר בן-יהודה. הוא פעל להכשרת גן הילדים דובר העברית הראשון והיה מראשוני המורים דוברי העברית בבית הספר במושבה. יודילביץ אף כיהן כמזכיר ועד המושבה וערך את הספר "ראשון לציון".

דוד יודילביץ

הילדה מחולות הזהב

שְׁמִירָה

שאלות לקריאה דיאלוגית

עצירה מתודית לשחזור וניטור הבנה –
כאשר מגיעים לחלק בסיפור שבו מִלְכָּה מספרת את הסיפור בצרפתית, כדאי לעצור ולשאול את הילדים מדוע נהגה כך. לשאלה זו יש שני טעמים אשר אינם מצוינים במפורש: הראשון, בביתה של מִלְכָּה דיברו צרפתית. זהו פרט חשוב מאוד להבנת הסיפור, אך יהיו ילדים שלא יוכלו להסיק זאת מכותרתו הכתובה צרפתית של הספר שמִלְכָּה קוראת ממנו. כאן אפשר לחזור לתחילת הסיפור ולהקריא את הקטע המספר שבביתה של מִלְכָּה דיברו צרפתית, להיזכר שהספר היה שייך לאימה דוברת הצרפתית ולהסב את תשומת ליבם של הילדים לאיורו.

שנית, בימים שבהם העלילה מתרחשת לימוד העברית היה בתחילת הדרך, ועובדה זו השפיעה על הידע השפתי של הילדות.

עצירה לצורך ניבוי –
כדאי לעצור את הקריאה בנקודה שבה המורה מבחין בכך שבהפסקה קוראים בצרפתית, ולשאול את הילדים מה, לדעתם, יקרה עכשיו. נקודת עצירה זו היא נקודת מתח בסיפור, והיא אף מסייעת בהבנת המניעים של המורה ובהבנה של הדילמה של מִלְכָּה בהמשך.

במפגש חוזר עם הספר תוכלו להיעזר בשאלות היזכרות שיסייעו לילדים להבין את המתרחש באופן מיטבי:
– באיזו שפה דיברו בגן?
– מה לקחה איתה מִלְכָּה ליום הראשון בבית הספר?- מה עשה כשהיו חסרות לו מילים בעברית?
– מה גרם למורה יודילביץ הצטער כשראה את מִלְכָּה עם חברותיה החדשות בבית הספר?
– מה היה החלום של המורה יודילביץ?
– מה אימה של מִלְכָּה בישרה לה?
– מדוע דווקא מִלְכָּה נבחרה להגיש לברון רוטשילד זר פרחים?
– מדוע החליטה מִלְכָּה שלא לספר על כך לאימה?- – מדוע מִלְכָּה לא הצליחה להירדם?

הגעתו של הברון רוטשילד למושבה
– איך הרגישה מִלְכָּה כשעלתה על הבמה? איך אנחנו יודעים זאת?
– אפשר לחזור ולקרוא על ליבה ש"פעם בכל הכוח" ועל צעדיה המהוססים ואף להתבונן באיור ולגלות מה הצליח להרגיע אותה.
– כדאי לבדוק מה שאל הברון ומה ענתה מִלְכָּה, ולהבין כי, למעשה, בכך שאמרה את שמה, גם הצליחה להיענות לבקשת המורה וגם לא אִכזבה את אימה. אם כן, מה בחרה מִלְכָּה לעשות?
– מה לחשה מִלְכָּה באוזנו של הברון?
– מדוע התרגש יודילביץ בסוף הסיפור?
– מה אתם חושבים על בקשתו?
– מדוע היה כל כך חשוב לו שידברו רק עברית?
– מה הייתה ההתלבטות של מִלְכָּה?
– מה הייתה מִלְכָּה מרגישה, לדעתכם, אילו הייתה בוחרת לדבר עם הברון בצרפתית?
– איך הרגישה מִלְכָּה כשהברון דיבר בעברית?

שפת הגן ושפת הבית
– באֵילו מילים, דקלומים או ביטויים משתמשים בגן, אבל לא בבית?
– האם בגן יש כללים או מנהגים שונים מהבית? הביאו דוגמה למנהג או כלל שמקובלים רק בבית, ולמנהג או כלל שמקובלים רק בגן. קרה לכם שהתבלבלתם בהקפדתכם על מנהג או כלל?

עולים כיתה
כמו מִלְכָּה, גם רבים מילדי הגן עומדים לפני המעבר לכיתה א'. תוכלו להתחלק לקבוצות קטנות ולשוחח על הרגשות המתעוררים לקראת שלב זה בחיים:
– איך אתם מרגישים לקראת המעבר לבית הספר?
– האם גם אתם מתרגשים או חוששים?
– מה מרגש אתכם?
– לְמה אתם מצפים במיוחד?
– ממה אתם חוששים?
– לְמה הכי תתגעגעו?
– אילו יכולתם להביא ספר או חפץ כלשהו מהבית ליומכם הראשון בבית הספר, מה הייתם מביאים?

הילדה מחולות הזהב

שְׁמִירָה

מה לומדים מהמְתנה בתור?

הספר מציג לילדי הגן מצב מוכר מחיי היום-יום. כמו בסיפור, גם הם נאלצים להמתין בתור למגלשה בחצר, לרחיצת ידיים, להשתתפות בפעילות ועוד. הספר מאפשר לילדים להזדהות עם התסכול שחש קופיף כשגילה שהוא האחרון בתור, ולשאוב השראה מהאופן שבו הוא ושאר הממתינים התמודדו עם התסכול ופעלו. הם בחרו לא להתלהם, כפי שעלול לקרות במצבים כאלה, אלא לנהל שיח, וכך הבינו זה את זה ואף התחשבו בכלבלב וסייעו לו ברוחב לב.

תיאוריית התודעה (T.O.M) –
באמצעות הסיפור הילדים נחשפים למחשבות, לרגשות ולקונפליקטים של כמה דמויות. חשיפה זו מקדמת אצלם את ההבנה של נקודות מבט שונות, מסייעת להם לפתח אמפתיה, לזהות רגשות ולשפר את יכולותיהם בפתרון קונפליקטים תוך חוויה מהנה ומותאמת לגילם.

הקשר בין תור לראיית האחר – כשילדים ממתינים בתור, הם משפרים את יכולתם להמתין בסבלנות ולפנות מקום לזולת. כך מתקיימת הפנמה של גישה שונה מזו המוכרת להם מהשלבים הראשונים בילדותם. הילדים לומדים שיקבלו את מבוקשם, אבל לא תכף ומייד, אלא על פי כלל חיצוני מוסכם. הבנה זו פותחת פתח להתחשבות באחר ולראיית זכותו.

מה לומדים מהמתנה בתור?
שיח על רגשות וקונפליקטים שעשויים להתעורר כשממתינים בתור יכול לסייע לילדים להתמודד עם תסכול, להרחיב את יכולתם לדחות סיפוקים ולפתח את הבנתם החברתית והרגשית.

תוכלו לחזור ולקרוא בספר כדי לתמוך בילדים המתקשים להתמודד עם המתנה בתור וכדי לפתח אצלם אמפתיה והתחשבות.

הבא בתור

שְׁמִירָה

על מה נשוחח בגן?

לאחר הקריאה תוכלו לשאול כמה שאלות הבנה:
מדוע קופיף חשב שתורו הגיע? מה הייתה הטעות שלו?
כיצד הגיב קופיף כשקיבל את המספר האחרון בתור? מה הוא הציע לעשות?
כיצד הגיבו שאר הממתינים? אילו רעיונות הם העלו? מה הם החליטו בסופו של דבר?
באיזה מקום בתור היה כלבלב? מה הייתה הבעיה של כלבלב? מדוע שאר הממתינים ויתרו לו על תורם? כיצד הם הרגישו לאחר שהתחשבו בו?

המתנה בתור – איך הרגיש קופיף כשהבין שהוא האחרון בתור?
קופיף ניסה להבין איך מחליטים מהו סדר הנכנסים. מה דעתכם על הרעיונות שהציע? מהו הכלל שקובע את סדר התור"

מהסיפור אלינו – באילו מצבים בגן אנחנו נאלצים להמתין בתור?
גם אתם, כמו קופיף, הייתם פעם אחרונים בתור? איך הרגשתם?
מה אפשר לעשות כשמחכים בתור? מה יכול לעזור, לדעתכם, להנעים את הזמן כאשר ממתינים בתור?

ראיית האחר – כדי לעודד את הילדים לשאוב השראה מהדמויות ולטפח אמפתיה ניתן לשאול:
מדוע החיות בסיפור ענו לד"ר צביה שהן רוצות להיכנס, אבל בכל זאת החליטו שכלבלב ייכנס לפניהן? מה אתם חושבים על המעשה שעשו?
קרה לכם שוויתרתם לחבר או שוויתרו לכם? איך הרגשתם?
באילו מקרים כדאי לוותר לחבר או לחברה?

לא להיות שמח זה מאוד עצוב – כלבלב מכשכש בזנב כשהוא שמח. תוכלו לשאול: איך אתם מראים שאתם שמחים?
איך אפשר לדעת שחבר שמח?
אילו דברים משמחים אתכם? ואילו מעציבים?
אילו דברים יכולים לשמח חברים?

הבא בתור

שְׁמִירָה

על מה נשוחח בגן?

מְנַטְרִים הבנה – לאחר הקריאה ניתן לשאול: "מה צומח על העץ של סבא בשיר? מה רוצה סבא לעשות בכוכבים? איך מגיבים האנשים בעיר על הצעתו של סבא? מה הם מעדיפים לקנות? לדברי סבא, במה זוכה מי שקונה כוכב? איך מרגיש סבא כשלא קונים ממנו והוא נאלץ לחזור הביתה עם כל הכוכבים?".

ניתן לחזור לחלק בשיר שנכתב בו: "עיניהם ודאי עיוורות ואוזנם חירשת". תחילה נברר אם הילדים מבינים מהו עיוור ומהו חירש. לאחר מכן אפשר לשאול אותם: "מה, לדעתכם, הכוונה במילים 'עיניהם ודאי עיוורות ואוזנם חירשת'? מדוע זו דעתו של סבא? מה האנשים לא מבינים?"
לאחר השיח כדאי לסכם ולומר שסבא חושב שהאנשים לא מבינים מה הם מפסידים בכך שהם לא קונים כוכבים.

ומה אתם הייתם עושים? לאחר שאלות לניטור ההבנה של השיר כדאי לשאול שאלות שיקרבו אותו לעולמם הפנימי של הילדים ויעודדו אמפתיה וחשיפה לנקודות מבט: ראשית, חִזרו לשיר, התבוננו באיור שבעמוד השלישי מהסוף, וקִראו: "הביתה שב הוא עם סלו בלי טיפה של עצב / האוצר נשאר אצלו ואצלם הכסף". לאחר מכן שאלו את הילדים: "למה, לדעתכם, סבא לא עצוב כשהאנשים ביריד לא קונים ממנו את הכוכבים? איך אתם חושבים שהייתם מרגישים במקרה כזה? אילו הייתם רואים שמוכרים כוכבים, האם הייתם רוצים לקנות כוכב? למה כן?/למה לא?".

"כוכבים תקנו בזול ותזכו באושר": כדי להדגיש את ההשוואה בין דברים בעלי ערך כספי לדברים בעלי ערך אישי תוכלו לשאול: "האם אפשר לקנות בובה או כדור? ומה לגבי רגע מצחיק עם חבר או חיבוק אוהב? איך מרגישים כשמישהו מצחיק אותנו או אוהב אותנו? אֵילו עוד דברים עושים אותנו שמחים ואי אפשר לקנות אותם בכסף?"

עץ הכוכבים

שְׁמִירָה

שאיפה לשלמות והתמודדות עם כעס

לאחר הקריאה הראשונה שאלו שאלות המסייעות להבנת הרצף הסיפורי: "מי הוא החבר הכי טוב של הילדה?", "מה הילדה והחבר שלה עושים יחד?", "מה עשתה הילדה כשהדברים שהיא בנתה לא יצאו כמו שהיא תכננה?", "מה חשבו המעריצים שראו אותה בונה?", "לְמה מתכוונים כשאומרים 'מעריצים'?", "מה זה אומר שהילדה 'מתפוצצת'?", "מה קרה כשהילדה כעסה?", "למה היא רצתה לפרוש?", "מה עזר לה להרגיש אחרת?", "מה גרם לה לבנות מחדש את הדבר הכי מדהים?", "לְמה הוא משמש?".

שיח רגשי – "איך הילדה מרגישה כשהיא עם החבר הכי טוב שלה?", "איך היא מרגישה כשהיא מתכננת את הדבר הכי מדהים?", "איך היא נראית באיורים כשהיא מתכננת את הדבר הכי מדהים?", "איך היא נראית כשהיא בונה?", "איך היא מרגישה כשהדבר הראשון שהיא בונה לא יוצא כפי שתכננה?", "למה המעריצים לא מבינים אותה?", "איך הכעס משפיע עליה?", "לְמה הכוונה במשפט 'זה לא אחד מרגעיה היפים'?".

התייחסות לעמוד של הטיול עם העוזר – "מה קורה למצב הרוח של הילדה במהלך הטיול?", "מה גורם לכעס שלה להתפוגג?", "מה מרגיע בטיול?", "אֵילו דברים מסייעים לכם להירגע?"

"כשהילדה פוגשת שוב בדבר הלא-נכון הראשון שבנתה, כתוב: 'תחושה רעה עומדת להציף אותה שוב.' למה, לדעתכם, נכתב כך?", "מה גורם לתחושה שלה להשתנות?", "איך היא מרגישה כשהיא משלימה את מה שהיא בונה?", "למה היא והעוזר שלה חושבים שהם בנו את הדבר הכי מדהים אף על פי שיש דברים שיכלו לשפר?"

דמויות ללא שם – "למה, לדעתכם, לדמויות שבספר אין שמות?" תוכלו לשוחח על הבחירה המיוחדת הזו – אם אין שם, אולי הן יכולות להיות כל אחד ואחת?

בין דמיון למציאות – "תוכלו לספר על מקרה שבו תכננתם מראש ודמיינתם איך ייראה משהו שרציתם להכין?", "מה קרה כשהכנתם אותו?", "הוא היה כמו שדמיינתם?", "איך הרגשתם?", "חשוב לכם שמה שאתם עושים יֵצא בדיוק כמו שדמיינתם?", "מתי כדאי, לדעתכם, להמשיך ולנסות לעשות אותו, ומתי כדאי להפסיק לגמרי או לקחת הפסקה?", "מה הופך משהו למושלם בעיניכם?", "האם גם דבר לא מושלם יכול להיות מדהים?"

הדבר הכי מדהים

שְׁמִירָה

שאלות למפגש חוזר עם הספר

שאלות שִחזור מסייעות להבנת הרצף הסיפורי ולהבנת הקפיצות בין הזמנים בעלילה.
לאחר הקריאה הראשונה כדאי לשאול שאלות שִחזור, כמו:

באיזו מדינה נינו התגוררה בתחילת הסיפור?

לאיזו מדינה נינו הגיעה?

מי זו סוזנה?

מה קרה בפעם הראשונה שנינו דיברה עם הילדה השכנה?

למה היא לא הבינה אותה?

מה השתנה בפעם השנייה שהן דיברו?

איך זה קרה?

שיח רגשי
כדאי לחזור ולהתבונן באיור שבו אימה של נינו מספרת לה על המעבר למדינה החדשה, להתבונן בהבעה של נינו ולשאול:

איך נינו הרגישה לפני המעבר לישראל?

לְמה היא ציפתה?

מה, לדעתכם, נינו הרגישה כשהיא הסתכלה בחלון ודמיינה שהיא שטה חזרה לגיאורגיה?

לָמה היא רצתה לחזור באחת הספינות?

איך נינו הרגישה, לדעתכם, כשהילדה דיברה אליה והיא לא הבינה מה היא אומרת?

למה נינו חייכה כשהילדה דיברה אליה בפעם השנייה?

מה הייתם אומרים לנינו אילו אתם הייתם פוגשים אותה?

מעברים, פרידות והתחלות חדשות
האם אתם מכירים מישהו שעבר להתגורר במקום אחר?

האם אתם עברתם לגור במקום חדש? במדינה אחרת? בעיר אחרת? בבית חדש?

איך מרגישים כשעוזבים מקום שמכירים, מקום שחייתם בו?

ממה קשה להיפרד?

לאילו דברים מתגעגעים?

אילו דברים חדשים צריך ללמוד כשעוברים למקום חדש?

איך מרגישים כשמגיעים למקום לא מוכר?

אילו דברים יכולים לעזור במעבר למקום חדש?

המוזיקה שבלב
איך נינו מרגישה כשהיא שרה?

איך אתם מרגישים כשאתם שרים או מאזינים לשיר מוכר?

למה סוזנה שמחה לשמוע את נינו שרה בטלפון אף על פי שלא הבינה אף מילה?

האם אפשר, לדעתכם, ליהנות משיר גם אם לא מבינים את המילים?

החלון שלי כאן

שְׁמִירָה

ומה אנחנו שואלים?

הספר "מה עושים העצים?" הוא עיבוד של שירו של ע. הלל לספר-שיר, המאויר כסיפור לכל דבר ועניין בדומה לפיקצ'רבוק (picturebook).

הילד בשיר מתוודע לעולם סביבו, שואל עליו שאלות ומוצא בעצמו תשובות פילוסופיות לשאלותיו.

גם ילדים בגילאי גן נמצאים בשלב שבו סביבתם מעוררת בהם סקרנות, והם מרבים לשאול שאלות עליה ועל העולם.

שאילת שאלות הכרחית להתפתחות הילד מגיל צעיר בכך שהיא עונה על המוטיבציה הפנימית שלו לספוג ידע חדש. יתרה מכך, היכולת לשאול מעידה על התפתחות השפה, על סקרנותו של הילד ועל נכונותו ללמוד על העולם ולהרחיב את תודעתו באמצעות דיאלוג.

הספר יכול לשמש לטיפוח השפה, הסקרנות ומיומנות הדיאלוג. בין השאר, תוכלו לעשות בהשראתו פרויקט ארוך טווח הנקרא "גם אני שואל, גם אני שואלת" – עודדו את ילדי הגן לחשוב על שאלות בכל נושא שמסקרן אותם: חיות, חלל, נסיכות, מכוניות ועוד, לחקור כל נושא יחד ולמצוא תשובות שונות על שאלותיהם.

אפשר לשתף את ההורים בחשיבה משותפת על שאלות מסקרנות ובחיפוש אחר תשובות מגוונות על שאלות שעלו.

אפשר לקרוא את השיר גם בהקשר של היכרות עם הטבע, עם הסביבה ועם העולם ולמידה עליהם. כך, למשל, ניתן לקרוא בו לפני טיולי גן ופעילויות חוץ, לפני פעילות חקר, כחלק מהיכרות עם היוצר ע. הלל וכמובן פשוט לשם הנאה.

להרחבה – העלון "שפה ומדע" בגני ילדים ומעונות – מרחב פדגוגי

להעשרה – הסרטון ילדי גן מחפשים את הירח – גני ילדים ומעונות – מרחב פדגוגי

מה עושים העצים?

שְׁמִירָה

לפני הקריאה

מידע מקדים – בית יתומים – כדאי לתווך לתלמידים את המושג ולספר כי בית היתומים שבסיפור היה מקום שגדלו בו ילדים שלא היו להם הורים, אבל יאנוש, סטפה וכל צוות העובדים דאגו להם לבגדים, לאוכל, לעזרה בלימודים, לחיבוק ולעידוד וחינכו את הילדים לאחריות, לעזרה בתחזוקת הבית ולערבות הדדית בין גדולים לצעירים מהם. מומלץ להציג בפני התלמידים את הדיוקנאות של המחנכים ושל שמולק כדי לתת תוקף לפן ההיסטורי של הסיפור.
דיוקן שמואל גוגול

הטרמה – אפשר להשמיע לתלמידים נעימת מפוחית ולשאול אותם: האם אתם מזהים את כלי הנגינה? איך הכלי הזה נראֶה לדעתכם? אילו תחושות מעוררת בכם המוזיקה הזו? אפשר גם להראות להם תמונה של מפוחית או מפוחית אמיתית ולהתנסות בנשיפה.

קריאה ראשונה – כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות, כשלכל תלמיד עותק אישי משלו. כך יתאפשר לכל אחד לעקוב אחר הדמויות ולהבין אילו חלקים בסיפור מתרחשים במציאות ואילו בדמיון.

אפשרויות לקריאת הספר: קריאה רציפה בשני חלקים בשל אורכו. כדאי לקרוא עד החלק שבו שמולק חולם על מפוחית משלו, אך אינו יודע כיצד ישיג את הכסף. כאן תוכלו לעצור ולנהל דיון ניבוי: מה, לדעתכם, יעשה שמולק? ולמוחרת כדאי להיזכר בְּסיפור המעשה עד כה בהשתתפות התלמידים. לאחר הקריאה תוכלו לשאול שאלות הבנה – מה רצה שמולק ומדוע? היכן הוא חי? מי היה יאנוש קורצ'אק? ומי הייתה סטפה וליצ'נסקה? מה עשה שמולק למען הגשמת החלום שלו?

שיח רגשי – אילו רגשות עלו בכם כששמולק חלם על מפוחית? האם חשבתם שיצליח להגשים את חלומו? מדוע? מה הרגשתם כאשר הוא קיבל שתי מפוחיות? מדוע, לדעתכם, הוא קיבל שתי מפוחיות? אילו רגשות מעלה בכם הספר?

"שמולק ממשיך לחלום" – הַזמינו את התלמידים להתבונן באיור ושאלו: איך מרגיש שמולק ולמה? איך שמולק הרגיש, לדעתכם, עד שהצליח לחסוך מספיק כסף?

המפוחית

שְׁמִירָה

על מה ניתן לשוחח בקבוצה הקטנה?

שיח על הפתיח – בסיפור שלפנינו יש הקדמה הנקראת "לפני ההתחלה". תוכלו להתייחס להקדמה זו ולשאול: "מה מצויר בעמוד זה?" "למה, לדעתכם, העמוד הזה מופיע לפני ההתחלה?" "מדוע הסופר בחר לכתוב את ההקדמה?" "מדוע המאייר בחר באיור זה להקדמה? מה הוא עוזר לנו להבין באמצעותו?"

שומדי ונחום – תוכלו לנהל שיח על יחסיהם של שומדי ונחום ועל הרגשות שהם חווים. אפשר לשאול: "אילו דברים שומדי מספר על אחיו נחום?" "מה עשה נחום שהרגיז את שומדי?" "כיצד שומדי בחר להתמודד עם הכעס?" לאחר ההתייחסות לרגשות של הדמויות אפשר להרחיב לשאלות על עולמם הרגשי של הילדים: אפשר לשאול אותם, למשל: "מה אתם עושים כשאתם כועסים?" "איך, לדעתכם, טיול כמו של שומדי יכול לעזור?" "מה עוזר לכם להתמודד עם כעס?" אריק מלך החיות: ניתן לשאול: "איך, לדעתכם, מרגיש מלך החיות?" "מדוע אף אחד לא בא אליו?" "למה הוא נהנה לחקות קולות של חיות אחרות?" "איך הוא הרגיש כשניסה לשאוג בקולו, ולא הצליח? למה זה קרה?"

"האם גם אתם מתנהגים לפעמים כמו מישהו אחר?" "כמו מי הייתם רוצים להיות? למה?" "כל אחד אוהב שאומרים לו דברים כאלה."

שיחה בין חברים – אריק ושומדי מנהלים שיח חברי הכולל בִּרְכת בוקר, התעניינות, שיתוף ומחמאות. תוכלו לשאול: "כיצד אריק ושומדי מתייחסים זה לזה?" "איך הם מרגישים?" בהמשך ניתן להתייחס למרכיבי השיח החברי ולשאול: "כיצד אנחנו פונים לחברים ומשוחחים איתם?" "מה אתם מרגישים כשאומרים עליכם דברים טובים ומחזקים?" "אילו דברים טובים תוכלו לומר על החבר או החברה שלצידכם?"

סיפור שענת אוהבת במיוחד

אֲנִי וְעַצְמִי

סְּפָרִים

פְּעִילֻיּוֹת בְּעִקְבוֹת הַקְּרִיאָה

הר של מילים חדשות

כולנו ביחד

בואו נעשה לנו הר

מעשירים את אוצר המילים בתנועה

האזינו לסיפור "ההר של הדר"

אז והיום

לנגן אותיות

מכינים פיתות כמו סבתא סעדה

האזינו לסיפור "אותיות ומנגינה"

מזהים אותיות

פינטרסט

לו יכולתי

מילים בתנועה

משחק משפחתי: 'לו הייתי'

תיבת החלומות שלנו

האזינו לשיר!

פינטרסט

מיני הדרכה על הספר לצוות

טיפ לקריאה – בעיני הילדים

שתי אחיות, שתי נקודות מבט

האזינו לשיר!

חיקויים משפחתיים

חפשו אותי!

פינטרסט

על הספר

משוחחים על הספר

מתנסים בדיאלוג

כמו חתולות

צרו בהשראת הספר צעיף חתולי וחמים!

יֶדַע, מְיֻמָּנוּיוֹת, עֲרָכִים

משתדלים להתחשב

אתגר משפחתי – שומרים על השקט

מה הצליל הזה?

קופסת מחשבות

האזינו לסיפור "נוני שומר על השקט"

פינטרסט

שימו לב גם אליי

טבע אנושי

ברכה למלקוש

נהנים מהגשם

האזינו לסיפור "אולי זה המלקוש?"

פינטרסט

זיכרונות מפעם

חפצים שצריכים מישהו חדש

מחלקים פרסים מהעבר

משחק 'חולמים להיות'

האזינו לסיפור "הפרס הגדול"

פינטרסט

חושבים כמו מיכה אולמן

משחק אור וצל

"הכול מתחיל מכמה קוביות"

דברים שיכולים להיות – חקר

הכירו את האמן מיכה אולמן

פינטרסט

מיני הדרכה על הספר לצוות!

מהסיפור אלינו

ממחיזים "יותר"

מחפשים יותר

במילים שלנו

שחקו במשחק "אני יותר!"

פינטרסט

על הספר

קוראים בספר תמונות - (picturebook)

משוחחים על הספר

פחות או יותר? יחסיות והשוואה

משחקים בהשראת הסיפור

משחקי מילים בעקבות הסיפור

מתחקים אחר האיורים

הדפיסו ושחקו!

יֶדַע, מְיֻמָּנוּיוֹת, עֲרָכִים

כְּשֶׁהָאִיּוּר מוֹבִיל אֶת הַסִּפּוּר

טיפ לקריאה

לאה גולדברג

נפרדים מהיום

מדוע הילד צחק בחלום?

פזמון ליקינתון

מה עושות האיילות בלילות?