רוזָלינדה

מאת: איריס ארגמן איורים: נטעלי רון רז

שִׁיתּוּף

לרוזָלינדה המכשפה אין חברים. היא תמיד לבדה, יושבת על עץ וצופה על האנשים ברחוב. יום אחד חומק מכתב מהתיק של אהרן הדוור ומתעופף עד אליה. המכתב אינו מיועד לה, אבל דרכו יתחיל קשר, ובעקבותיו תתפתח חברות אמיצה עם אהרן הדוור, שכמו רוזלינדה, גם הוא רק רוצה שמישהו ישלח לו מכתב.

נוֹשְׂאִים קְשׁוּרִים:

התחלה חברות פתרון בעיות קבלת השונה

קְבוּצַת גִּיל: כִּתָּה ב'

פְּעִילֻיּוֹת בְּעִקְבוֹת הַקְּרִיאָה

שפה:

הַדְפָּסַת דַּף פְּעִילוּיוֹת

בעזרת מכתב אחד ורצון טוב רוזלינדה ואהרון רוקמים ביניהם קשר ומגלים את כוחה של החברות, ברוח האמרה הידועה:

טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד

[קהלת, ד, ט]

רוזלינדה ואהרון מפגישים אותנו הקוראים עם תחושות הבדידות, עם הכמיהה והרצון בקשר, ועם האפשרות להעז לנסות וליצור חברות חדשה. כמוהם גם אצל רבים מהילדים ומהילדות מתעורר לפעמים הרגש הצובט של הבדידות, כשהם לבדם וכמהים לקשר חברי ולעיתים גם כשהם מוקפים בחברים ובחברות.