דילוג לתוכן המרכזי בעמוד

המפוחית

מאת: תמר מאיר איורים: יעל אלברט

יום אחד שומע שמוּלק מבחוץ צליל נפלא של מפוחית, "קול שצוחק ובוכה גם יחד". שמולק מוקסם וחולם על מפוחית משלו, אבל הוא בסך הכול ילד קטן שחי בבית היתומים של יאנוּש קורצָ'ק וסְטֵפַה וילְצ'ינְסְקה. כיצד יוכל להשיג מפוחית? סיפור מרגש המבוסס על חייו של שמולק גוגול, נגן מפוחית ומקים מקהלת מפוחיות של ילדים מנגנים.

נוֹשְׂאִים קְשׁוּרִים:

הגשמת חלומותיהדות התפוצותסבלנות

קְבוּצַת גִּיל: כִּתָּה ב'

שמולק הקטן חולם על מפוחית משלו, שבה יוכל לנגן מנגינות מתוקות של זיכרונות רחוקים. זהו סיפור על אהבתו של ילד אחד למוזיקה, על נחישות, על הגשמת חלומות, ועל המבוגרים הטובים בדרך שרואים את הילד, מבינים לנטיית ליבו ומסייעים לו להפוך את החלום למציאות.

לילד זכות לרצות… זכות להתפתח ולהבשיל, ולאחר שהבשיל, להניב פירות
[יאנוש קורצ'אק, רגעים חינוכיים, כתבים כרך א, עמ' 119, יד ושם ובית לוחמי הגטאות 1996] 

 

סטפה וילצ'ינסקה ויאנוש קורצ'אק – מנהליו של בית היתומים לילדים יהודים בוורשה [1942-1912]. ד"ר קורצ'אק היה רופא, סופר ומחנך, והנהיג בבית היתומים שיטות חינוך חדשניות שדגלו באחווה, בשוויון, בשלטון עצמי של הילדים ובהקשבה לרצונותיהם. סטפה וילצ'נסקה ניהלה בפועל את המקום בהרבה אהבה וסבלנות לילדים, עד שעשייתם נגדעה במלחמת העולם השנייה. ספר זה מביא את האור והתום ששררו במקום בזכות פועלם של השניים.  

שמוּלֶק גוגול [1993-1924], שהתחנך אצל השניים, גדל והיה לנגן מפוחית מפורסם, שהקים וניצח על תזמורת מפוחיות הפה של רמת גן, שבה ניגנו ילדות וילדים. 

הוֹצָאָה לָאוֹר:

כתר

שְׁנַת חֲלֻקָּה:

תשפ״ד 2023-2024