דילוג לתוכן המרכזי בעמוד

החלון שלי פה

מאת: נינו ביניאשוילי איורים: אביה כהן

לא פשוט להיות  עולה חדשה, שלא מבינה עברית. נינו אוהבת לשיר, אבל כשהיא מגיעה לישראל, היא משתתקת. האם תצליח למצוא מחדש את קולה? והאם תבין מה השכנה בת גילה מנסה להגיד לה? סיפור על עליה ועל נטיעת שורשים בארץ.

נוֹשְׂאִים קְשׁוּרִים:

געגועזהות אישיתיהדות התפוצותעלייה

קְבוּצַת גִּיל: גַּנִּים צְעִירִים

עולמה של נינו שעלתה מגאורגיה לישראל השתנה מן היסוד, וכעת עליה להתרגל לשפה לא מוכרת, לנופים אחרים ולשכנים חדשים. ברגעי הקושי היא מדמיינת את עצמה שטה בספינה בחזרה אל עולמה הקודם. אט-אט אהבתה הגדולה למוזיקה הופכת לה לעוגן, והיא מגלה כי הצלילים והמנגינות הולכים איתה לכל מקום. למוזיקה יש כוח לחבר תרבויות ועולמות, לעודד וללוות אותנו במסעות החיים.

"כשלא יוכל להסביר בלשון זולתו, כשמנגן בניגון – יבין זולתו ביותר"
(ה"צמח צדק", אור תורה, בראשית)

הוֹצָאָה לָאוֹר:

מ' מזרחי

שְׁנַת חֲלֻקָּה:

תשפ״ה 2024-2025