הספר נכתב בהשראת גילוי ארכיאולוגי אמיתי של פעמון זהב קטן מתקופת בית שני, ומספר את סיפורו של איתמר, בן החייט, המתגורר בירושלים ומאבד פעמון זהב ממעילו של הכוהן הגדול. דרך נקודת מבטו הילדית של איתמר, אפשר להזדהות עם החוויה המוכרת של חיפוש אחר אבדה ולדמיין את חיי היום-יום בארץ ישראל בתקופות קדומות.
הספר יצא לאור בשנת 1944 ולשונו משקפת את התקופה. האם במהלך הקריאה פגשתם מילים או מושגים שילדיכם לא הכירו? תוכלו לשאול את הילדים מי לדעתם מספר את הסיפור, מי הקול הנשי שמביע דעה מדי פעם – ומה הם חושבים על ההערות של בעלת הקול.
"עכשיו לילה, אבל נינה חושבת שהיא ערה". אפשר לשוחח עם ילדיכם על ההבדלים בין חלום ומציאות: האם גם לכם קרה פעם שלא הייתם בטוחים אם אתם ערים או ישנים? מה יכול לקרות בחלום ולא במציאות? אפשר לתת דרור לדמיון ולצייר יחד ציור שכולו חלום.
הסיפור גדוש בחרוזים נפלאים אפשר להכין מהם משחק זיכרון. מכינים כרטיסיות עם תמונות של חרוזים מתוך הסיפור, כרטיסייה לכל מילה: בית/זית, ארמון/רימון, קוץ/בוץ (ויש עוד חרוזים רבים בסיפור) בכל פעם ילד מרים שתי כרטיסיות וצריך למצוא את התמונה והחרוז שלה.
יש הנאות פשוטות ויומיומיות כמו לשתות לימונדה יחד, להריח פרח ריחני או להאזין לסיפור. אפשר להכין במשותף אוסף הנאות משפחתי: ציירו על פתקיות רגעים של הנאה ותלו את הפתקיות במקום מרכזי בבית. בכל יום תוכלו "לקטוף" פתקית ולהקדיש כמה דקות להנאה פשוטה ומשותפת.
