"איזהו עשיר השמח בחלקו" השיר מחזק את הערך של אושר כדבר שאינו תלוי בחומריות, אלא מושתת על חשיבה חיובית.
כבוד האדם והמשפחה מערכת היחסים בין הסב לנכדה מבוססת על יחסי קִרבה, אהבה ואמון, ואלה עומדים בסתירה ליחס שהסב מקבל מקהל הקונים ביריד, אשר לועגים לו.
טיפוח המורשת הלאומית השיר נכתב במקור ביידיש. כתב אותו המשורר היהודי לֵייבּ מוֹרְגֶנְטוֹי, שלימים עלה ארצה. את השיר תִרגם ועיבד יורם טהרלב והלחינה נורית הירש, והוא נחשב קלסיקה ישראלית מובחרת.
משחקי דמיון מפתחים את יכולתם השפתית של פעוטות ומעודדים אותם ליצור חוויות ממעשים פשוטים ויומיומיים. בעקבות הסיפור תוכלו לשחק יחד, להקריא סיפור לבובה העייפה ואולי להפוך את השמיכה או את הכריות לאוהל.
אורה איל איירה ספרי קלסיקה, כמו "מעשה בחמישה בלונים", "הבית של יעל" ו"הצב של אורן", ואף כתבה ספרי ילדים. אחד מהם הוא "לילה חשוך אחד", המתאר פחד מחושך ומהלא מוכר.
שאלות ניבוי מעוררות הקשבה פעילה של הילדים, לכן נעצור בנקודות המעוררות ציפייה, למשל לפני מִפנה בסיפור או לפני התרה של קונפליקט, ונאפשר לילדים להעלות השערה בנוגע להתפתחות העלילה. בסיפור זה ניתן לעצור כאשר מוש תוהה מה אפשר לתת למישהו שיש לו הכול. חשוב שהעצירה תהיה קצרצרה ולא תפגע באסתטיקה של הסיפור.
שאלות הבנה –
"מדוע מוש התקשה לבחור מתנה לארי?"
"למה מוש חשב שאפשר לקנות כלום?"
"מתי מוש הבין מה זה כלום?"
אפשר להתבונן יחד בעמוד הריק שבו מוש סוף־סוף מצא כלום ולשאול:
"במה שונה עמוד הזה משאר עמודי הספר?"
"מה בסופו של דבר עשה מוש כדי למצוא כלום?"
"מדוע ארי שמח לקבל קופסה עם כלום?"
"איזו מתנה מוש הציע לארי?"
חברות טובה –
"מדוע, לדעתכם, מוש רצה לתת לחבר שלו מתנה?"
"מדוע היה זה יום מיוחד, לדעתכם?"
"באילו עוד הזדמנויות ודרכים אנחנו יכולים לחשוב מה יכול לשמח את חברינו או מה ניתן לעשות למענם?"
מתנות – תוכלו לשאול:
"מתי אנחנו נותנים מתנות?"
"מתי נוהגים לתת לנו מתנה?"
"האם תוכלו לשתף במתנה משמחת שהכנתם או שהכינו לכם?"
"אילו עוד 'מתנות' שלא קונים בחנות אתם מכירים? אולי עוגה? שיר? ומה עוד?"
עמוד של כלום –
"לְמה אנחנו מתכוונים כשאנחנו אומרים 'כלום'?"
"האם קרה לכם שלא עשיתם כלום?"
"מה הרגשתם כשלא עשיתם כלום?"
לפני ההקראה ניתן לשאול שאלות כגון: מה אנחנו יכולים לעשות עם הידיים? עם הרגליים?
מה קשה לנו יותר לעשות?
במה נוגע הילד בכריכה? גם אתם יכולים?
בזמן ההקראה מומלץ להמחיש בתנועה את הפעולה אותה אתן מקריאות, כמו לתופף על החזה או לרקוע ברגליים.
אחרי ההקראה בכל עמוד מוזכר איבר אחר בגוף. תוכלו לשאול את הפעוטות: היכן המותניים שלנו? היכן הצוואר? היכן הבירכיים? ובכל פעם להזמין אותם לגעת באותו איבר.