המאיירת איה גורדון נוי שילבה באיורים כיתובים שונים. במפגשים החוזרים עם הספר כדאי להקדיש להם זמן ולגלות יחד דברים מעניינים. יש שם למשל ביאור של המושגים "יורה" ו"מלקוש", תיאור של פרדה מהמלקוש וציון הטמפרטורות שהחזאי מקריא.
כמו כן היא הדגישה מסרים באמצעות גרפיקה ייחודית, למשל שילוב המילים "אני מלקוש" על טיפות הגשם ואותיות שכתובות בצורה שמדמה גשם.
בימינו לימוד קרוא וכתוב בעברית הוא ברור מאליו, אולם בקהילות רבות בגלות התלוו ללמידת האותיות מנהגים מיוחדים, בעיקר משום שהשפה המדוברת לא הייתה עברית. כדאי לספר לילדים שבעבר למדו יהודים בגולה לקרוא עברית כדי לקרוא בתורה, ופעמים רבות הם שרו את האל"ף-בי"ת, ואף קראו את הכתוב בניגון מיוחד.
בהשראת הסיפור, אפשר להציג לילדים את פיוט האל"ף-בי"ת – שיר המוקדש כולו להכרת אותיות השפה העברית, המכונה "לשון הקודש". לפי מסורת יהודי בבל, שרים את הפיוט בשמחת תורה.
באתר "בואו לגני" – הפיוט בגן הילדים תוכלו למצוא הסברים נוספים ומגוון רעיונות, ואף ללמוד יחד את הפיוט (כדי לשמוע את הפיוט יש להקליק על סמליל הרמקול).
בנוסף לכך, בהשראת הסיפור, תוכלו לזמר עם הילדים מגוון ניגוני אל"ף-בי"ת, למשל:
