אפשר לבחור בכל פעם עמוד אחד שבו הדמויות שרות ורוקדות יחד, ולנסות לחקות את התנועות שלהן. לדוגמה: "בואו ננגן בכינור כמו גברת פאם", וכמובן לשיר "יאם, פאם פאם!"
בעקבות הסיפור על אמיליה תוכלו לשוחח יחד על הדברים שילדיכם יודעים לעשות לבד ועל אלו שמצריכים עזרה. אפשר גם לשתף אותם בחוויות שאתם התגברתם עליהן לבד ובמצבים שנעזרתם בחברים או בבני משפחה.
קסם הפשטות – מספר המילים בספר "כלום במתנה" קטן, והאיורים בו מינימליים, וכך מועבר בתחכום ובעדינות הרעיון שלפעמים דווקא מיעוט פרטים עשוי לסייע בהעברת מסרים ערכיים.
"הכי חדיש הכי חדש" – כמו מוש, אנו חיים בעולם שיש בו שפע חומרי ומגוון עצום של אפשרויות. עם זאת ילדים משמרים בזיכרונם דווקא את החוויות המערבות קשר משמעותי ופעילות חוזרת עם אדם אהוב: הם נהנים מקריאת סיפור חווייתית, הם נהנים לשחק עם חברים ב"כלום" דמיוני, ומבחינתם מקל עץ פשוט יכול להפוך לשרביט קסמים מרהיב ולהיות מרכזו של משחק משמח וקסום.
תוכלו לשלב את הסיפור בפעילות הגן, כשתרצו להסב את תשומת ליבם של הילדים לחוויות ולהנאות הפשוטות ומלאות הקסם שמצריכות אך ורק דמיון, חברים ורצון
קריאות בקבוצות קטנות – הקריאות הבאות הן הזדמנות להעמקה בסיפור, להבנת הצד הרגשי של הדמויות ולטיפוח כישורים חברתיים ורגשיים: הילדה בסיפור חוזרת ואומרת לנוח שהם "פשוט מתאי…מים! ", תוכלו לבקש מהילדים לעיין באיורים ולשאול: האם לדעתכם גם נוח הרגיש שהם מתאימים? האם הוא נראה מרוצה במהלך המשחקים? מה נראה שלא התאים לו? מה קורה לדעתכם לילדה כשהיא לא מוצאת את נוח? מה השתנה במשחק אחרי שמצאה אותו? בסוף הסיפור, האם נוח עצוב או מוטרד? כיצד מתאים לו לשחק עכשיו? להתבונן באיור – אפשר להתבונן יחד באיור בו הילדה משתמשת במרבד כגלימה ונוח מחזיק את גלימתה, ולשאול: מה לדעתכם מרגישות הדמויות שבאיור? עולמם של הילדים – בשלב הבא, תוכלו לעסוק בחיי הילדים ולשאול: מה מתאים להם כאשר הם משחקים עם חברים? איך שמים לב לרצונות של חברים גם אם לא אמרו זאת במפורש? אפשר לבקש לשתף במקרים של אי הסכמה בין חברים: כיצד הרגישו? כיצד נהגו? כיצד התנהגו החברים? כיצד הם הרגישו? האם אפשר היה להתנהג אחרת? תוכלו לחזור אל הספר במצבים חברתיים שונים בהם תבחינו בילדים וילדות שאינם מרגישים שותפים למשחק, בהם ילדים "נגררים" אחר אחרים, או במצבים בהם הם אינם מצליחים לבטא מה מתאים להם.