סבא זוכה לביקור של נכדיו: "…סתם, ביום חול, באה אלי נכדתי לאכול". אפשר לשוחח עם ילדיכם: אילו אורחים באים לבקר את משפחתכם ומה אתם אוהבים לעשות איתם? האם יש לכם זמנים קבועים לביקור או מנהגים מיוחדים של הכנסת אורחים? אולי יש כיבוד מיוחד שאתם מגישים לאורחים או חדר שיושבים בו יחד?
במהלך הקריאה הראשונה כדאי לשאול שאלות שיסייעו להבנת הסיפור, למשל: מדוע נח מרכין את ראשו כשחבריו צוחקים?
נקודות עצירה לשאלות ניבוי
– בכל פעם שנח שומע מישהו מחבריו קורא לעזרה, אפשר לשאול: "אבל רגע, מה נח שומע?" או "עוד צעקה, מי שם?"
– כשנח נקלע לסכנה: "איך ייחלץ?" תוכלו להשתהות ולבחון אילו פתרונות או הצעות מגיעים מהילדים.
– כשהחיות נסחפות: "האם לדעתכם נח יציל אותן?"
במפגש חוזר עם הספר תוכלו לקיים שיח רגשי, ולבחון אילו נושאים בסיפור נוגעים בילדים במיוחד. אפשר לשאול:
– כיצד לדעתכם הרגיש נח כשהחיות האמינו שייכשל וצחקו עליו?
– איך הוא נראה באיור?
– מדוע לדעתכם הוא בכל זאת המשיך בדרכו?
– למה הוא עזר להן, אף שעלבו בו?
– מה תציעו לחיות לומר לו בפעם הבאה שיצא למשימה?
מהסיפור אלינו – בקבוצות קטנות תוכלו לשאול: קרה לכם שניסיתם לעשות משהו קשה מאוד והצלחתם? כיצד הרגשתם? אם מישהו אומר לכם שלא תצליחו במשהו – מה תוכלו לעשות? מה זה "להיעלב"? האם גם אתם נעלבתם פעם מחברים? כיצד פעלתם?
אפשר להזכיר את הסיפור בכל פעם שילד נעלב ולשאול: זוכרים מה נוח הרגיש? זוכרים שהחיות הצטערו?
בקשת סליחה – ילדים צעירים מתקשים לעיתים לבקש סליחה. כדאי לחזור לסיפור ולקרוא שוב את בקשת הסליחה וההתפייסות ואת דבריו של נח. כדאי להתבונן יחד באיורים ולבדוק איך החברים נראים כשהם מבקשים סליחה, לשאול מה הם מרגישים, ומה נח מרגיש. לאחר שיח על הדמויות בסיפור אפשר לשאול את הילדים אם הם ביקשו סליחה ממישהו או שאולי מישהו ביקש סליחה מהם. מתי זה קרה? כיצד הרגישו? למה זה חשוב?
כדאי שיהיו מספיק תחפושות ואביזרים בפינת הבית, שמעודדים שילוב הסיפור במשחק הסוציו-דרמטי של הילדים. כדי להעשיר את הסביבה בעקבות הסיפור אפשר לבקש מההורים לשלוח קופסאות או חבילות ריקות של סולת, תבלינים, סוכר וכד'.
אחים יכולים לסייע זה לזה בכל גיל. אפשר לשתף את ילדיכם בחוויות שעברתם בילדותכם עם אח או עם אחות ובדברים שעשיתם יחד כשהייתם ילדים. גם סבא וסבתא מוזמנים לספר על אחיהם.