בימינו לימוד קרוא וכתוב בעברית הוא ברור מאליו, אולם בקהילות רבות בגלות התלוו ללמידת האותיות מנהגים מיוחדים, בעיקר משום שהשפה המדוברת לא הייתה עברית. כדאי לספר לילדים שבעבר למדו יהודים בגולה לקרוא עברית כדי לקרוא בתורה, ופעמים רבות הם שרו את האל"ף-בי"ת, ואף קראו את הכתוב בניגון מיוחד.
בהשראת הסיפור, אפשר להציג לילדים את פיוט האל"ף-בי"ת – שיר המוקדש כולו להכרת אותיות השפה העברית, המכונה "לשון הקודש". לפי מסורת יהודי בבל, שרים את הפיוט בשמחת תורה.
באתר "בואו לגני" – הפיוט בגן הילדים תוכלו למצוא הסברים נוספים ומגוון רעיונות, ואף ללמוד יחד את הפיוט (כדי לשמוע את הפיוט יש להקליק על סמליל הרמקול).
בנוסף לכך, בהשראת הסיפור, תוכלו לזמר עם הילדים מגוון ניגוני אל"ף-בי"ת, למשל:
קריאה משותפת היא הזדמנות לזמן איכות משפחתי ומקרב, אך לעיתים קשה לפנות לה מקום בקצב החיים המהיר והתובעני. ביסוס זמן קריאה קבוע בסדר היום המשפחתי יכול לעזור. כמו סבא ועכברה, תוכלו להכריז שעכשיו אתם בזמן רק שלכם ולמצוא פינה שקטה ונקייה מהסחות דעת.
פיתוח אמפתיה – במקרים שפעוט או פעוטה זקוקים לעזרה עודדו את חבריהם לשים לב לכך: "המגדל של רועי נפל כמו הבצלים שנפלו לאישה, אולי נציע לו עזרה?"
מסדרים בכיף – אפשר לעודד את הילדים לסדר את המעון בהשראת הספר, למשל: "כל הצעצועים התפזרו כמו הבצלים, בואו נאסוף אותם לפי סוגים. מי עוזר להביא את כל המכוניות?"
