דילוג לתוכן המרכזי בעמוד

בלה וזוזו

מאת: איילת דיין שוורץ איורים: ענבר הלר אלגזי

בלה וזוזו נפרדות לשלושה ימים וחצי, ובלה מתגעגעת מאוד; הגעגוע גדול, רחב ומתמשך כמו הים, והזמן עובר לאט-לאט. בינתיים בלה אוספת צדפים ורגעים וממתינה לזוזו שתחזור. סיפור רגיש, עדין ויפה על המְתנה וגעגוע.

נוֹשְׂאִים קְשׁוּרִים:

געגועחברותמשפחהסבלנות

קְבוּצַת גִּיל: כִּתָּה א'

בלה וזוזו נפרדות להמון זמן – כמעט ארבעה ימים. בלה מתגעגעת מאוד לזוזו, והזמן עובר לאט, אבל בלה מוצאת דרכים מעניינות להעביר את הזמן, כשהיא ממתינה לזוזו שתחזור..

הספר  "בלה וזוזו" מהלך קסם על הקוראים.

הסיפור נוגע בתחושות העמוקות שמתלוות לגעגוע, והוא עושה זאת ברכּוּת ובלבביות שנוגעות ללב. הוא מתאר את  התחושות שעולות במי שמתגעגע: בלה חשה עצב, תסכול, דאגה וחוסר חשק, אך למרות כל האתגרים הללו היא מוצאת דרכים יצירתיות ומעוררות השראה להתמודד עם הגעגועים לזוזו.

בין השורות, הספר מצליח להעביר לקוראים את הקשר האוהב, המיוחד והקרוב שבלה וזוזו חולקות ולהותיר בהם תחושה חמימה של אמון וביטחון:

"עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק".
[קהלת ג, ה]

סְרָטִים בְּעִקְבוֹת הַסִּפּוּר

בחצר של פופיק: להתגעגע, קרדיט: כאן חינוכית

עֳתָקִים שֶׁחֻלְּקוּ:

55,800

הוֹצָאָה לָאוֹר:

צלטנר

שְׁנַת חֲלֻקָּה:

תשפ״ג 2022-2023