מפגש בין ילד שלא אוהב חתולים לחתול קטן וכתום כמו דלעת מצליח להפתיע את הילד ואת הקוראים. מה עשה החתול הג’ינג’י כדי לשנות את דעתו של הילד? ואיך בכלל משנים דעה? סיפור על האומץ לשנות ולהשתנות.
נוֹשְׂאִים קְשׁוּרִים:
בעלי חיים וטבעיחס לאחרצער בעלי חייםקבלת השונה
קְבוּצַת גִּיל: גַּנִּים צְעִירִים
פְּעִילֻיּוֹת בְּעִקְבוֹת הַקְּרִיאָה
חֵקֶר
כְּלָלִי
הַמְחָשָׁה
יְצִירָה
שִׂיחָה
סִרְטוֹנִים
קְרִיאָה
לָצֵאת הַחוּצָההילד בסיפור אינו אוהב חתולים, הוא חושב שהוא יודע עליהם הכול: הם מייללים בלילות, הם אינם צפויים, ולפעמים הם אף שורטים. היכרות עם החתול דלעת מלמדת אותו שמפגש מקרוב וניסיון חוזר יכולים לשנות את דעתו ולהכיר לו חבר חדש.
אין חכם כבעל ניסיון
"כל הכלבים נושכים!"
"אני לא אוהבת ברוקולי!"
"אני פוחד מארנבים!"
לא פעם אנחנו ממהרים לגבש דעה על סמך הכללה, שמועה או ניסיון יחיד. אבל האם זה תמיד נכון? לפעמים ניסיון אחד שלא עלה יפה גורם לנו לוותר על חוויות חדשות, על חברים חדשים, על הזדמנויות להרחיב את עולמנו. שינוי דעה דורש אומץ, פתיחות ואמונה בטוב.
החתול דלעת הצליח לשנות את דעתם של בני המשפחה, המפגש איתו מזכיר לנו את הרווח הגדול במתן הזדמנות חוזרת. האם ילדיכם שינו פעם את דעתם בנוגע למשהו? מגיעים להם על כך כל השבחים וכל הכבוד!
סְרָטִים בְּעִקְבוֹת הַסִּפּוּר
עֳתָקִים שֶׁחֻלְּקוּ:
139,400
הוֹצָאָה לָאוֹר:
עם עובד
שְׁנַת חֲלֻקָּה:
תשע"ט 2018-2019
סתם ים
איפה האפיקומן?
