יש עוד בתזמורת

מאת: שרה ששון • איורים: יעל אלברט

שִׁיתּוּף

האחים אל כוויתי מפליאים לנגן על העוד, אבל מבינים שעיראק כבר לא מתאימה לנגנים יהודים כמוהם. עם עלייתם לארץ הם מתאכזבים לגלות שגם בישראל אין מקום למנגינות שלהם. עד שמשאלת לב של נכד אחד מחזירה עטרה ליושנה, ומנגינה אהובה - למשפחה.

נוֹשְׂאִים קְשׁוּרִים:

הגשמת חלומות יצירתיות ויזמות עלייה תרבות עברית

קְבוּצַת גִּיל: כִּתָּה ב'

פְּעִילֻיּוֹת בְּעִקְבוֹת הַקְּרִיאָה

מנגינה יכולה להוות גשר – בין סבא לנכד, בין עיראק לישראל ובין תרבויות שונות. הסיפור מזמין אותנו לגלות שגם כשדלתות נסגרות – רצון אמיתי, התמדה, וחיבור לשורשים שבתוכנו יכולים לפתוח אותן מחדש.

"העבר מתנועע בתוך ההווה." (זלדה)