הקשר בין סבא, סבתא ונכדים/ות הוא קשר יקר וחשוב וחיוני לשמור עליו גם מרחוק בין מפגש למפגש. אספנו כמה ספרים וכמה רעיונות לזמן משותף של משחק ויצירה עד המפגש עם סבא וסבתא וגם לרגע של אחרי הנשיקות והחיבוקים.
מנהלים שיחת אלף בית - כל אחד בתורו צריך להמשיך את השיחה עם משפט שמתחיל באות הבאה באלף בית. קל מדי? אפשר להחליט על נושא השיחה: ספרים, מקומות, בעלי חיים ועוד. מתאים לילדי וילדות בית הספר.
סיפור מסביב לתמונה - כל אחד בוחר תצלום של אירוע או מקום אהוב ומספר עליו – מתי התמונה צולמה? איפה הייתי ומה עשיתי? למה אני אוהב/ת את התמונה הזו? אפשר לבחור תמונה מחוויה משותפת ולהיזכר בה יחד, או לבחור מקום אליו תרצו להגיע יחד.
משחק הניחושים - כל אחד בתורו בוחר חפץ או אדם והצד השני צריך לנחש בעזרת שאלות "כן ולא" על מה או מי הוא חשב. קשה מדי? אפשר לתת רמזים או להציג בפנטומימה.
ממציאים סיפור ביחד - כותבים מילים מכל הסוגים, כל מילה על פתק נפרד. בזמן השיחה המשותפת בוחרים מילה אחת מהערמה ומתחילים לספר סיפור. המילה הנבחרת חייבת להופיע בסיפור. אחרי משפט או שניים התור עובר, מוציאים עוד מילה וממשיכים את הסיפור. פעם הילדים בוחרים מילה ופעם הסבתא או הסבא. מילים לדוגמה: כלבלב, הפתעה, קפיצה, חבר, טיול, געגוע, סבלנות, צבעוני, שמח, קוביות, גלגלים, מצחיק, פטיש ומסמר, גרביים, עכבר, מיוחד, שאלה… ועוד
מציירים ביחד - צופים בשיעור באיור עם נעם נדב בוחרים באחת החיות ומציירים. אפשר להתייעץ, להחליט יחד על אופן הצביעה וכמובן להראות אחד לשני את התוצאה. תוכלו גם להמציא סיפור משותף ובו שני הציורים, הוא יכול להיות סיפור בהמשכים אליו תצרפו בכל פמגש עוד ועוד חיות שתציירו יחד!
כמו פעוטות רבים, גם ברלה שואל את סבתא – "מה נעשה עכשיו?" בין ההפתעות שיש לסבתא בסל, ישנו גם ספר שאפשר לקרוא מתי שרוצים. ספר הוא עולם ומלואו שקל לקחת לכל מקום. גם אתם יכולים לקחת איתכם ספר בתיק וליהנות ממנו בזמן ההמתנה לרופא, כשרוצים להירגע בגן השעשועים או במהלך נסיעה ארוכה.
תוכלו לשוחח על הקשר של הפעוטות עם סבא או סבתא או בני משפחה משמעותיים אחרים ולשאול – מה אתם אוהבים לעשות ביחד? יש דברים מיוחדים שעושים רק עם סבא וסבתא או אצל הדודים? יש חפצים מיוחדים שיש רק אצלם בבית?
הסיפורים של סבתא מצחיקים את ברלה מפני שהם דמיוניים, ובדמיון יכולים לקרות גם דברים לא רגילים. נסו להמציא יחד סיפור כמו 'ההיפופוטם שנפל לצלחת מרק' או 'האריה שפחד להישאר לבד בלילה' או כל רעיון אחר. תוכלו להתחיל מחפץ שיש בסביבתכם ולראות לאן מתפתח הסיפור.
מכירים את משחק האצבעות 'סבתא בישלה דייסה'? תוכלו לשחק משחק דומה – קפלו את האצבעות פנימה והשאירו אגודל בחוץ, והנה – יש לכם 'חילזון'. כף היד של הפעוט יכולה להיות לקערית, ואז תאמרו: "סבתא וברלה אפו עוגה, הוסיפו קמח, הוסיפו סוכר, הוסיפו ביצה…" עם כל מוצר שנוסף געו עם האגודל בכף היד של הפעוטות. אפשר גם להתחלף בתפקידים
להציג סיפור – לקריאת הספר תוכלו לקשור מטפחת סביב הראש כמו סבתא של ברלה. אם יש לכן בובת חילזון, תוכלו לשלב גם אותה בקריאה.
לסייע בהבנה – בספר יש סיפור בתוך סיפור: סבתא מציעה לברלה להקשיב לסיפורים מצחיקים ואפילו מתחילה לספר לו סיפור. סיפור זה עלול להיות מורכב לפעוטות, לכן כדאי להוסיף משפטים מתווכים: "זה היה הסיפור שסבתא סיפרה לברלה", "סבתא נרדמה באמצע הסיפור שסיפרה לברלה."
לקרוא בהמשכים – אם הסיפור ארוך, לדעתכן, אפשר לחלק את קריאת הספר לשני שלבים: בשלב הראשון תוכלו לקרוא עד החלק שבו סבתא נרדמת, ובשלב השני, למוחרת, תוכלו להמשיך בקריאה.
כדאי להתחיל בשאלות הבנה – "לאן הגיעה סבתא?"; "למה היא באה לבית של ברלה?"; "אילו סיפורים סיפרה סבתא לברלה?"; "מה ברלה רצה להכין?"; "מה ברלה וסבתא עשו יחד?" אפשר להמשיך בשאלות על חייהם של הפעוטות – "גם אליכם מגיעים לביקור קרובי משפחה כמו סבתא, סבא או דודים?"; "מה אתם אוהבים לעשות איתם?"
אפשר להציע לפעוטות לספר על סבתא או סבא או על מבוגר משמעותי אחר – "איך קוראים להם?"; "איך הם נראים?"; "מה אתם עושים יחד?"
בספר מוזכרים חפצים רבים: מכונית, אקווריום, פרחים, כורסה, קערת מרק וכמובן, החפצים שבסל של סבתא. תוכלו להביא איתכן כמה מהחפצים המוזכרים ולתת לפעוטות להכיר אותם: אפשר להסביר על השימוש בהם, לדבר על הצבע שלהם ועל הצורה שלהם, לתת להם למשש כל חפץ ולשאול: "האם הוא קל או כבד?"; "האם הוא רך או קשה?"; "האם יש לכם חפץ כזה בבית?"; "מה עושים בו?"
חפצים "של פעם"– בספר מופיעים גם חפצים פחות מוכרים לפעוטות, חוגה ובול למשל. זוהי הזדמנות להכיר להם אותם ולספר על השימוש בהם.
בעזרת סל כמו של סבתא תוכלו לשחק משחק מהנה – הניחו בסל חפצים וכסו אותם במטפחת. הזמינו פעוט או פעוטה למשש חפץ ולנחש מהו. לאחר מכן הם יוכלו להציג את השימוש בו ואולי להשתמש בדמיון ולחשוב על שימושים נוספים.
ברלה, החילזון החביב, מאפשר לנו ללמד את הפעוטות על החיה המיוחדת. אפשר לספר על תכונות הגוף המיוחדות שלו – המְחושים המשמשים אותו לחושים שונים, כמו הרחה, מישוש ואפילו ראייה, אפשר לספר על תנועתו האיטית, על הריר שהוא משאיר על משטחים שהוא זוחל עליהם, ועל הקונכייה שמספקת לו הגנה.
בקישור המצורף תוכלו להאזין לסיפור. כדאי להזכיר להורים על ההסכתים של ספריית פיג'מה, "ספריית פיג'מה קוראת לכם", שיכולים לספק להם שעות רבות של הנאה מהאזנה לספרים.
תוכלו להמחיש את הסיפור באמצעות חפצים אמיתיים: פרח, כובע ובובות של ילד, ילדה וכלב.
בארגז הספרים יש המחשות של הדמויות ושל הפריטים המופיעים בספר. תוכלו להיעזר בהן בקריאה ולפתח את הסיפור: "מה אמרה הסבתא לילדים?", "איך היא קיבלה את פניהם?", "ומה הם אמרו לה?".
ברבים מהספרים לפעוטות יש משפט חוזר שעוזר להם לעקוב אחר הסיפור ולהצטרף לקריאה. כדי להדגיש את המשפט החוזר בעת קריאת הסיפור תוכלו להקריא אותו בקול מיוחד, להוסיף תנועת ידיים או לשנות את קצב הקריאה. כשיגיע המשפט המוכּר להם ישמחו הפעוטות להצטרף אליכם.
ביקורים הם חלק משמעותי מעולמם של פעוטות. אנחנו הולכים לביקור אצל קרובי משפחה וחברים, ולפעמים באים לבקר אותנו. תוכלו לשוחח ולשאול: את מי הלכנו לבקר? מה עשינו בזמן הביקור? את מי נזמין אלינו הביתה?
בקצה כל עמוד מופיע איור שרומז לפגישה שמחכה בעמוד הבא. לפני שהופכים את הדף תוכלו להביט ברמז המאויר ולנחש מי מחכה לכם בעמוד הבא. תוכלו גם לשחק עם חפצים אמיתיים: לכסות חפץ כמעט לגמרי ולשאול את הפעוטות מה מסתתר מתחת לכיסוי – דובון, כובע ואולי תיק קטן?
העמוד האחרון של הספר הוא סיפור בפני עצמו ובו פרטים מאוירים רבים. אפשר לחפש באיור את מי שפגשתם לאורך הסיפור: כלב, ילדה, כובע או פרח. אפשר גם לנסות לזהות חפצים בבית של סבתא ולקרוא להם בשם: היכן הקומקום? מה תלוי על הקיר?
קריאה בקבוצות קטנות מסייעת לפעוטות להתרכז בספר. תוכלו לשבת עם קבוצה קטנה על שטיח או בפינה שקטה ולקרוא להם את הסיפור. לאחר מכן כדאי לחלק את העותקים האישיים, לתת לפעוטות זמן לחקירה אישית של הספר ואחרי זה לקרוא בו יחד, תוך שאתן מסמנות להם מתי יש לעבור לדף הבא. כך הפעוטות יראו את הבעות הפנים שלכן מקרוב, ואתן תוכלו להתייחס לתגובותיהם.
משפטים חוזרים – "מי מטייל בשדה בין הרים?" או "לפתע פתאום, מה מצאו בדרך?" – הם הזדמנות נהדרת להזמין את הפעוטות להשתתף בקריאה ולומר את המשפטים החוזרים איתכן.
שיחה
שאלות הבנה – תוכלו לשאול תחילה על הפרטים המופיעים בספר: "מה מחזיק הילד?", להצביע על הרמז שבקצה העמוד: "מה הוא ימצא, לדעתכם?".
שאלות מעולם הפעוטות – בהמשך אפשר לדבר על הדברים שהפעוטות פוגשים במסעות שלהם: "מה אתם רואים בדרך אל הגן?", "ראיתם פעם פרח או כלב בדרך?".
ביקורים – ניתן לשאול: "הילד בספר הלך לבקר את סבתא. ואת מי אתם הולכים לבקר?", "מה אתם עושים בבית של סבתא?", "ומה אתם עושים אצל הדודים?", "מי בא לבקר אצלכם בבית"?.
בואו נצא לתהלוכה! – הַזמינו פעוט או פעוטה לצעוד איתכם בצעדים גדולים לצלילי המשפט "הלכו והלכו שעתיים בערך". בכל פעם, עם קריאת המשפט "לפתע פתאום מה מצאו בדרך?", צרפו עוד מישהו לתהלוכה.
אפשר לומר את שם הפעוטות שמצטרפים או שם של חיה שמוזמנת להצטרף, שעה ולהזמין ת כולם לחקות את הקול שהיא משמיעה ואת התנועות שלה.
אפשר גם לצרף את כל הפעוטות, לצאת יחד לטיול ובכל פעם לגלות "בכאילו" חבר – בעל חיים או ילד – שמצטרף: "הינה כלב! בוא, הצטרף אלינו לטיול!" במהלך הפעילות תוכלו להיעזר בהמחשות שקיבלתן.
משחק ניחושים – בדומה לרמזים שבספר, אפשר להסתיר בכל פעם חפץ אחר, להראות רק חלק קטן ממנו ולבקש מהפעוטות לנסות ולנחש מה מסתתר.
משחק זיכרון – סדרו את החפצים בשורה ובקשו מהפעוטות לעצום עיניים. בשלב זה הוציאו חפץ אחד והחביאו אותו, כך שכשהפעוטות יפקחו עיניים, הם ינסו לנחש מהו החפץ החסר. מומלץ לשחק לפי סדר הפריטים המופיעים בספר וכך להקל על הפעוטות לזכור. אם הם מתקשים, אפשר לשחק תחילה עם שלושה חפצים בלבד ולהוסיף אחרים בהדרגה.
בעמוד האחרון של הספר מופיע איור עם פרטים רבים. תוכלו להזמין את הפעוטות להתבונן בו ולספר: "מי נמצא בתמונה?", "היכן החפצים שהילדים אספו בדרך?", "איפה הכובע?", "איפה הפרח?", "מה יש לכלב בפה?". פעילות זו מופיעה גם בהצעות למשפחות, כך שהפעוטות יכולים להמשיך ולחקור את האיור גם בבית, להראות להורים מה הם יודעים, ולגלות פרטים נוספים.
תוכלו להסביר לפעוטות שהציורים שבספר הם בשחור-לבן, להראות להם ספר צבעוני לצד הספר הנוכחי ולהסביר כך את השוני ביניהם. אפשר להזמין את הפעוטות לצייר בגיר שעווה או בטוש שחור או לעשות עבודת הדבקות מניירות לבנים ושחורים.
בוקר בהיר אחד
שְׁמִירָה
בואו להכין רפסודה צפה בדיוק כמו בסיפור של סבא יורם!
הסיפורים של סבא אף פעם לא משעממים! בואו להכין רפסודה צפה בדיוק כמו בסיפור של סבא יורם בספר ״סבא מספר בלי להגזים״ ⛵מה צריך? ☑️ מקלות ארטיק ☑️ נייר ☑️ דבקויש לנו רפסודה לשוט איתה לאן שנרצה 🤩
סיפורים על סבא וסבתא כשהיו ילדים, סיפורים על חפצים שהשתמשו בהם וכבר לא בשימוש או אולי סיפור אחר? – בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח עם סבא וסבתא, ולשמוע מהם סיפורים על ימים עבָרו.
לסבא יש הצחוק הכי חזק והסיפורים הכי מעניינים, ובמה אתם "הכי"? – כל אחד בתורו מספר על עצמו, במה הוא "הכי". בסבב הבא כל אחד מספר במה המשתתף שלידו הוא "הכי" – אבל רק בדברים טובים!
רגע לפני שקוראים: מהו קיבוץ? – האם מישהו ביקר פעם בקיבוץ? מה היה מיוחד בקיבוץ, בשונה מהעיר? כדאי לספר על מאפייני הקיבוץ בעבר ולהתמקד בקהילתיות ובחיי הילדים, למשל: בבית הילדים שבו ישנו כל הילדים יחד, או בחדר האוכל שבו בישלו, עבדו ואכלו במשותף.
הסיפור שלנו מתרחש בקיבוץ חניתה. תוכלו להראות במפה היכן הקיבוץ נמצא ובאיזה מרחק יחסי מכם.
איך כדאי לקרוא? – בגלל אורכו של הסיפור והמבנה הייחודי של "סיפור בתוך סיפור" כדאי לשקול קריאה בהמשכים. קריאה כזאת יוצרת מתח ומאפשרת לעקוב אחר ההבנה של התלמידים. אפשר, למשל, לעצור לאחר הפרידה מההורים, בהגעה אל חוף הים או בעלייה לרפסודה. כשממשיכים בקריאה ניתן לשאול: האם אתם זוכרים איפה עצרנו? ולענות בקצרה כדי לרענן את זיכרונם של הילדים ולשמר את המתח.
להרגיש את ההיסטוריה – כדאי להדגיש את מנעד הרגשות של הסבא וקבוצת הילדים בסיפורו וכך לסייע בהבנת סדר ההתרחשויות ולהזדהות איתן.
שיחה על רגשות – בקריאה חוזרת ניתן להתחקות אחר הרגש בסיפור ולפתח שיחה שמקשרת בין הרגשות לאירועים ההיסטוריים: הילד בסיפור חש שמשהו משונה קורה בין המבוגרים: מה ה"סימנים" שלו לכך? האם גם לכם קרה שחשתם "סימנים" כשהשִגְרָה השתנתה פתאום? למה, לדעתכם, הילדים בסיפור מקבלים מתנות? כיצד הם מרגישים? מדוע הילדים נאלצים לעזוב את הקיבוץ? כיצד, לדעתכם, הם מרגישים בעקבות העזיבה? מה הייתם רוצים לשאול אותם? איך אפשר לעודד אותם? מדוע, לדעתכם, הילדים מתבקשים לצהול: "כי יש לנו מדינה!"? איך, לדעתכם, המבוגרים מרגישים באותו רגע? ואיך הילדים מרגישים?
סבא נפרד מהוריו – ניתן לשוחח על רגשות הפרידה מההורים ולהדגיש את הפגישה המחודשת עימם. חשוב לתווך את מטרת הפרידה כמעשה שנובע מדאגה ומרצון להגן על הילדים, אך לא לפרט בנוגע לאֵימַת הימים ההם.
קיבוץ חניתה – כדאי להכיר לילדים את תולדות הקיבוץ, המופיעות בדפים האחרונים של הספר, להתבונן בתצלום מימי ראשית הקיבוץ או לצפות בסרטון על הקמת חניתה ולהכיר את מפעל ההתיישבות "חומה ומגדל". אפשר גם להראות תמונות של הקיבוץ היום, להבחין יחד במה ששונה ובמה שהתפתח בזמן שעבר.
סבא מספר, והסיפורים שלו הכי מעניינים! תוכלו לשאול: למה, לדעתכם, הילד נהנה לשמוע את הסיפורים של סבא? איזה סוג של סיפורים אהוב על כל אחד מילדי הכיתה? האם גם אתם מספרים סיפורים לפעמים? האם יש בני משפחה שמספרים לכם סיפורים על ילדותם? על מה הם מספרים?
מספרי סיפורים – ניתן לקיים מפגשים קבועים בכיתה. אפשר להזמין את הילדים להביא ספרים אהובים למפגש, להזמין לכיתה מְספרי סיפורים משפחתיים שהם בוחרים – סבא? אחות גדולה? – ואולי אחד הילדים רוצה לשתף בסיפור משלו?
מה זה להגזים? בתחילת הסיפור מוצג לנו סבא בהגזמה – יש לו השפם הכי ארוך, הצחוק הכי חזק, השיער הכי לבן. ניתן לשאול: מדוע כך מציגים את סבא? מה הקשר בין אופן הצגתו לאישיותו? אילו יכולנו לפגוש את סבא, מה היינו שואלים אותו?
תוכלו לבקש מהתלמידים לציין או להראות בספר אירוע שקרה לסבא שלדעתם מסופר בהגזמה ולשאול: האם, לדעתכם, סבא באמת מגזים? מה באמת קורה ומה סבא ממציא? למה סבא בוחר להגזים, לדעתכם? למה אנחנו מגזימים לפעמים? איך ניתן לדעת כשמישהו מגזים?
לספר בהגזמה – התלמידים יכולים לספר בסֶבֶב לחברי הקבוצה משהו יומיומי שקרה להם ולנסות להגזים. לדוגמה, במקום לומר: "היום ראיתי בדרך לבית הספר איש מאוד גבוה", לומר: "היום ראיתי בדרך איש כל כך גבוה שהוא כמעט הגיע לעננים".
אפשר לבחור כמה הֶיגֵדים ולהתאים אותם לדימויים שיוצרים הגזמה, למשל: הכי שמח = כמו ליצן בקרקס.
סבא מספר את סיפורו בערב יום העצמאות אל מול הזיקוקין-די-נור, והסיפור שהוא מספר מגיע לשיאו בלֵיל ההכרזה על המדינה. זו הזדמנות לשאול: מדוע אנחנו חוגגים כל שנה את יום העצמאות? כיצד אנחנו חוגגים? אֵילו זיכרונות יש לכם מיום העצמאות? למה חשוב שתהיה לנו מדינה משלנו? מה זה אומר שיש לנו "עצמאות" כמדינה?
תוכלו לבחור מקומות שונים בארצנו המוּכרים לתלמידים היום ולחפש תצלומים שלהם מלפני קום המדינה, לחקור אותם, להכיר באמצעותם את התקופה ולהקדיש לוח משותף לתצלומים, ליצירות, למילים מרכזיות הקשורות לעצמאות ואולי גם לסיפורים משפחתיים.
האיורים בסיפור משלבים גזרי עיתון יומי, דפי סקיצות, דמויות לֶבד, רישומים וצבע, כך שמתקבל מראה ייחודי המעניק לספר צִבְיון אומנותי ומהווה שפה נוספת, חזותית, המעוררת את החשיבה ומגרה את הדמיון.
להתבונן באיורים – כדאי להקדיש זמן ל"קריאה באיורים" ולאפשר לילדות ולילדים להתבונן בהם בשקט, לבחור איור שאהבו ולשתף חבר או חברה בגילוי. מומלץ להשמיע ברקע מנגינה רגועה שתוסיף לאווירה ולריכוז.
התנסות יצירתית בהשראת האיורים – כדאי לאסוף שלל חומרים, בדים, גזרי עיתון ולנסות ליצור מכמה מהם יחד.
איור – תנועה – ניתן להדגים אירועים שונים בסיפור בהשראת האיורים. כך, לדוגמה, ניתן לרקוד הורָה עם הקמת המדינה, "להיטלטל בפראות " על הרפסודה תוך שמירה על שיווי משקל, להשתכשך בחול או למשוך סירת הצלה בחבל.
בסיפור מוזכרים מקומות רבים. לאֵילו מהם תלמידי הכיתה רוצים להגיע?
מכינים כרטיסים שבהם רשומים מקומות המוזכרים בסיפור: חיפה, חניתה, הים התיכון, קפריסין, סוף העולם, אי בודד, טהיטי, שבט אינדיאני ו"מקום דמיוני" שהוא… [יש להשלים] .
יושבים במעגל בקבוצות קטנות, מניחים את הכרטיסים גלויים במרכז המעגל ומסובבים בקבוק. המשתתף שהבקבוק פונה אליו בוחר כרטיס ומְספר מדוע בחר בו, איך יגיע אל המקום המצוין בו, את מה ומי ייקח איתו לשם ומדוע.
כדי להפוך את הקריאה המשותפת למהנה ולעודד קריאה, כדאי לבחור בספר שמדבר אל הילדים והילדות ועוסק בנושאים שקרובים לליבם: יש שיעדיפו סיפור דמיוני, אחרים ירצו לקרוא ספר "שקרה באמת". כל סיפור אהוב יעודד אותם להמשיך ליהנות מספרים ויפתח בהם דמיון ויצירתיות.
גם אתם יכולים לחפש חפצים שמזכירים חוויות מהעבר: תצלום משפחתי, מתנה שקיבלתם או חפץ שקשור לחוויה שחוויתם. כל אחד בתורו מציג את החפץ שבחר, ומשתף בזיכרון שקשור אלי
רוצים מכונה משלכם? – אספו קופסאות, בדים, קרטונים וצעצועים ישנים, ותוכלו לבנות מכונה משלכם. אפשר לתכנן יחד מה היא תעשה ואיך היא תיראה, ואפשר גם פשוט לבנות ולגלות תוך כדי.
ברבים מהאיורים שבספר מופיעות מכונות. אפשר לדפדף בספר ולחפש איורים של מכונות וחלקים שלהן – האם תדעו מה היה התפקיד של המכונה? ואולי אפשר להמציא מכונה חדשה בעקבות החלק שגיליתם ולדמיין מה היא יכולה לעשות.
מיומנות בין-אישית – מערכת היחסים בין הסבים לנכד היא חיובית ומְתַגְמֶלֶת ומבוססת על כבוד הדדי, על הערכה, על הקשבה ועל שיתוף פעולה. המבוגרים מצטרפים לילד אף על פי שאינם מצליחים להבין את התכלית, ועוברים בעצמם תהליך של גילוי.
מודעות עצמית – הזדהות עם התהליכים שדוד עובר: ביטוי עצמי, התנסות בתהליך ותחושת שמחה מהתהליך ומהתוצר.
אוריינות גופנית ובריאותית – הסיפור משלב פועלי עשייה, כמו: "פֵּירקו", "הִרכיבו", "חתכו", "קשרו". באמצעות מפגש עם חפצים מהעבר וזיכרונות החוסן הנפשי ותחושת השייכות מתחזקים.
חשיבה יצירתית – הן בתהליך איסוף החפצים וחיבורם והן בקישור המכונה לרגשות של שמחה ואושר.
מה עושה המכונה? – בעת קריאת הסיפור ניתן לעצור בשלב שבו המכונה מוכנה ולשאול: מה עושה המכונה, לדעתכם? חשוב לאפשר לילדים להביע את רעיונותיהם ולאחר מכן להמשיך בהקראה.
בירור והבנה של מסרים גלויים – חשוב לשאול שאלות, כמו: איזה רעיון היה לדוד? מה הִציעה סבתא לדוד? למה סבא ודוד הלכו למחסן? במה נזכרו סבא וסבתא?
לחזור ולהתבונן – חשוב לאפשר לילדים לחזור ולעיין בספר, להתבונן באיורים וכך לסייע בהבנת הסיפור וביכולת לשחזר את הסיפור.
מסרים סמויים – תוכלו לשאול שאלות, כמו: איזו מכונה רצה דוד לבנות? האם הוא ידע מההתחלה מה המכונה שלו תעשה? מה עשתה המכונה שלו לבסוף לסבא ולסבתא? ובשבילו? האם יש לכם רעיון לשם מתאים למכונה?
בהמשך כדאי לחבר את הסיפור לחוויות אישיות – האם אתם אוהבים לבנות? מה אתם אוהבים לבנות? האם אתם זוכרים משהו מיוחד שבניתם? אילו הייתם יכולים לבנות כל מכונה שתרצו, מה הייתם בונים?
קשר משפחתי – כדאי לשאול: מה אתם אוהבים לעשות עם סבא, עם סבתא או עם בני משפחה אחרים? איך אתם מרגישים כשאתם מבלים יחד? לסבא ראובן יש מחסן מעניין; אֵילו חדר או פינה אהובים עליכם אצל בני משפחתכם?
מטרה או תהליך? – הספר מַציג את עולם הילדים שבו התהליך, ולא רק היעד שבסופו, מסקרן ומהנה. זהו עולם שלומדים בו תוך כדי התנסות, בדיקה וגילוי סקרנות, לכן הוא לא תמיד בהיר ומובן למבוגרים. הספר מציע לְשַמֵר את היכולת הטבעית של ילדים לפעול באופן אסוציאטיבי ובתגובה על חוויות שהם חווים.
"היא פשוט מכונה" – סבתא של דוד מבולבלת כי, לדעתה, לכל מכונה יש תפקיד, אבל לדעת דוד, "היא פשוט מכונה". המבוגרים מכוונים לתהליך הטכנולוגי של המכונה, אבל מתברר שבעיני ילדים מדובר בתהליך של הבעה ורגש.
ומה בגן? – כדאי להתנסות גם בפעילויות מתוכננות לצורך יצירת תוצר – "יצרנות", וגם בפעילויות הבעתיות ביצירה חופשית – "יצירה". חשוב לְזַמֵן מגוון כלים וחומרים להתנסויות, לסייע ולתווך.
למה גרוטאות? – ילדים וילדות נהנים לשחק בגרוטאות ובחפצים אמיתיים. כך הם יכולים לחקור את המציאות ולחקות אותה, להתנסות בחפצים "של גדולים" באופן בטוח, לשחק משחק שהוא חופשי מהגדרות, להמציא וליצור.
אילו גרוטאות כדאי לבחור? – מומלץ לבחור מגוון גרוטאות ולאפשר לילדים לְנַיֵיד, לסחוב, למלא, להרכיב, לדמיין ולגלות שלל מיומנויות.
רצוי לבחור חפצים של בעלי מקצוע וחפצים ניידים שיש להם צורות ומִרקמים שונים, גם כאלה שמוכּרים מחיי היום-יום וגם שאינם כאלה.
חשוב! יש לוודא שכל החפצים בטיחותיים, קלים לנשיאה ואינם מסוכנים.
זיכרונות באיורים – האיורים "מספרים" באופן ויזואלי את המחשבות והזיכרונות של הדמויות. כדאי לחזור ולהתבונן באיורים ולגלות יחד את האופן שבו המאייר מציג את המחשבות לעומת האופן שבו הוא מציג את המציאות.
זיכרונות בחפצים – תוכלו לבקש מהילדים שיביאו חפץ מִשנים קודמות שמעורר אצלם זיכרון ולהציג אותו בפני ילדי הגן. אפשר גם לארח סבים וסבתות ולבקש שיביאו חפצים ישנים, יספרו עליהם וידגימו את השימוש בהם.
מכונות – מה הן עושות? ניתן לשאול: אילו מכונות מוזכרות בסיפור? מה התפקיד שלהן? אילו מכונות נוספות אתם מכירים?
שם ופעולה – כדאי לעמוד יחד על הקשר בין שם המכונה לפעולה שהיא עושה: במֵדיח מְדיחים כלים, במייבש מייבשים כבסים
(בלשון הדיבור – "כביסה"). זוהי תשתית אוריינית-מורפולוגית לעיסוק במושג שורש, ומומלץ לשלב אותה באופן חווייתי ומשחקי במהלך הפעילויות.
משחק התאמה – תוכלו ליצור כרטיסיות התאמה בין מכונה לתפקידיה, למשל: תמונה של מכונת כביסה ותמונה של בגדים נקיים. זו הזדמנות להכיר מכונות שונות ולגלות שלעיתים למכונה יש יותר משימוש אחד.
חוקרים מכונות – איזו מכונה מעניינת את הילדים? איך היא פועלת? ממה היא עשויה?
ממציאים מכונה – הילדים יכולים להמציא מכונות משלהם,
להציג אותן, לספר עליהן וליצור תערוכה שבני המשפחה יוכלו לבקר בה.
מכונות ואוֹמנות – ז'אן טינגֵלי – אפשר להכיר את המכונות
העץ גדל ורֶבֵּקָה גדלה, ומה איתכם? – אפשר להביט בסרטונים ובתמונות ולראות כמה גדלו וְהִשְׁתַּנּוּ הילדים וגם ההורים. אפשר לשוחח על פעולות שהילדות והילדים יכולים לעשות ולא יכלו לעשות בעבר.
איך כדאי לקרוא? – האיורים מעצימים את חוויית הקריאה ותורמים להבנת הסיפור. כך, למשל, בעמוד 6 כתוב: "הזמן חלף כמו שזמן חולף לילדים ולעצים", ובאיורים ניתן לראות כיצד רבקה והעץ גדלים זה לצד זה.
הקראת הסיפור בקבוצה קטנה תוך עלעול בעותק האישי מאפשרת תיווך, הכוונה והעצמת החוויה .
מה קורה בסיפור? – לאחר ההקראה רצוי לוודא הבנה של הסיפור ברובד הראשוני של המסר הגלוי, הקשור לעץ, ולשאול: מה נתן סבא לרבקה? מה היא ואבא עשו בשתיל? מה הוא היה צריך כדי לגדול?
ט"ו בשבט – אפשר לשאול שאלות הנוגעות לט"ו בשבט ולרענן יחד את הזיכרון: מה חוגגים בט"ו בשבט? מה אוכלים בט"ו בשבט? למה קוראים לחג ט"ו בשבט?
ט"ו בשבט והקשר לארץ ישראל – כדאי להסביר שנהוג לנטוע עצים בט"ו בשבט, אך בימים שיהודים לא חיו בארץ ישראל והיו פזורים בארצות אחרות, הם נהגו לאכול בט"ו בשבט מפירות הארץ, לשיר שירים ולספר סיפורים על ארץ ישראל וכך שמרו על קשר לארץ גם כשהיו רחוקים ממנה.
שקית של געגוע – אפשר לשאול: מתי מתגעגעים? מדוע, לדעתכם, השקית נקראה "שקית של געגוע"? לְמה התגעגעו היהודים שהתגוררו בארצות רחוקות?
לאחר קריאה חוזרת בסיפור, אפשר להרחיב ולשאול: האם קרה לכם שהתגעגעתם? מתי? לְמה? מה עשיתם? מה הייתם מכניסים ל"שקית הגעגוע" שלכם? חיבוק מאימא או מאבא? עוגיות של סבתא? ואולי שיר ששרים לכם לפני השינה?
ילדים וילדות רבים מסתקרנים ומשתעשעים כשהם נחשפים לשפות שאינן מוכרות להם; תוכלו לחזור אל הביטויים בלדינו שבסיפור ולנסות לבטא אותם יחד. ניתן לשאול: באיזו שפה אנחנו מדברים? אילו שפות נוספות אתם מכירים? האם צפיתם פעם בתוכנית בשפה אחרת או הקשבתם לשיר בשפה אחרת?
קשר משפחתי – באיזו שפה דיברו או עדיין מדברים במשפחה שלכם? האם גם אתם משתמשים בביטויים בשפה אחרת? האם יש לכם כינויי חיבה בשפה אחרת? אתם נוהגים לאכול מאכל שיש לו שם מיוחד? רצוי לעודד את הילדים לברר במשפחתם אם נהגו או עדיין נוהגים לדבר בשפה אחרת.
היכרות עם שפות – בהשראת הספר אפשר להקשיב בכל יום לשיר בשפה אחרת או ללמוד מדי בוקר לומר "בוקר טוב" בשפה אחרת.
"שפת העצים" – בסיפור סבא מזכיר את שפת העצים. כדאי לשאול: מה הייתה הכוונה של סבא כשאמר זאת? כיצד העץ הודה לרבקה? האם גם לכם קרה שהרגשתם שצמחים מדברים אליכם?
חוקרים ומגלים – תוכלו לעודד חקר של הנושא ולשאול שאלות על פירות ההדר וייחודם, על שלבי הצמיחה שלו ועל הקשר בין התפוז לארץ ישראל. אפשר לבחון אילו מאכלים ניתן להכין מתפוזים ולהתנסות בהכנת מיץ, עוגה או קליפות מסוכרות.
רצוי לצאת לפרדס – לראות את עצי ההדר, להריח ולמשש את הפירות.
ישראל היא ארץ קולטת עלייה. משפחות רבות בחרו בשנים האחרונות לעלות ארצה, ובגני הילדים לומדים עולים רבים.
הסיפור יכול לזמן שיח על עלייה ועל הקשיים שהעולים חווים: הגעה לארץ חדשה, לימוד שפה חדשה, היכרות עם מקום חדש, עם חברים ומנהגים חדשים, געגוע לארץ המוצא ולאנשים שנשארו בה. אפשר לשאול: איך, לדעתכם, העולים מרגישים כאשר הם מדברים בשפה לא מובנת? כיצד נוכל לסייע להם?
חשוב להזמין את הילדים העולים לשתף במנהגים שהביאו עימם, להזמין אותם להציג חפצים מיוחדים ותמונות מארץ הולדתם, להכניס לספריית הגן כמה ספרים הכתובים בשפתם, להביא מאכלים מיוחדים מארצות המוצא שלהם, ועוד.
חשיפה זו תוכל לסייע להם להרגיש שייכים, ולילדים האחרים – להכיר אותם יותר ולגלות הזדהות ואמפתיה.
כדאי להכין כיס גדול ולהחביא בו חפץ שימושי. ביום קבוע בשבוע יוציאו הפעוטות את החפץ מהכיס, יציגו אותו לפני הכיתה וידגימו למה הוא משמש: כף בשביל לאכול, צעיף בשביל להתחמם וכו'. את הכיס אפשר להכין מבריסטול, מבד או מתיק ישן.
מכינים כיסים ומבקשים מהפעוטות למיין לתוכם פריטים שונים: המכונית, הרכבת והמטוס ייכנסו לכיס כלי התחבורה; הכלב, החתול והפרפר ייכנסו לכיס החיות; החולצה, המכנסיים, השמלה והגרביים ייכנסו לכיס הבגדים. אפשר לשים חפצים קטנים או תמונות של פריטים אלו.
שעון – מכינים שעון פעילות ללוח ובו ציורים של שעת אכילה, שעת משחק ושעת מנוחה, ומציינים את המספרים המרכזיים: 3, 6, 9, 12. בכל פעילות מזיזים את המחוג לפי הפעילות החדשה. כך המושג "זמן" המופיע בספר ייכנס לשגרת הכיתה: זמן לקריאה, זמן לריקוד וזמן לפעילות.
של מי החפץ? – תוכלו לבקש מההורים להביא מהבית חפץ שימושי שתניחו בכיס גדול. בכל פעם הפעוטות יגלו "הפתעה" בכיס, והצוות יציג את הפריט, לאיזה פעוט ומשפחה הוא שייך ומה עושים באמצעותו.
מי מתחבא מאחורי הדלת? – אפשר להכין בית מקרטון עם דלת שניתן לפתוח ועם מפתח תואם. בכל פעם הבית יהיה "שייך" לפעוט אחר, והוא יפתח את הדלת בעזרת המפתח ויגלה איזה חפץ מחכה לו מאחורי הדלת.
משפחות עולים – לתשומת ליבכם, משפחות שאינן דוברות עברית יכולות להצטרף לחוויית הספר דרך התבוננות משותפת באיורים: מה יש בכיס של סבא? מה הסבא והילד עושים יחד?
הפסקול של הסיפור יסייע לקריאה המשותפת: יושבים יחד קרוב-קרוב, מאזינים לסיפור המולחן ומדפדפים.
נורי וסבא מבלים ביחד וזה נחמד. כדאי לשוחח עם הילדים והילדות ולברר: מה נחמד להם לעשות יחד עם סבא, סבתא או בני משפחה אחרים? האם יש משהו שהייתם רוצים ללמוד מהם? אולי יש לכם שאלה שרציתם לשאול והתביישתם?
אילו אוצרות יש במערה של סבא? – כדאי להתבונן באיורים ולחשוב איך הם הגיעו לאדמה, למי הם היו שייכים? תוכלו גם לדמיין: מה יכול להימצא באדמה מתחת לבית שלכם?
מיהו החולד? – החולד הוא בעל חיים מכרסם שחי בתוך מחילות באדמה. צורת הגוף שלו מתאימה לצורת המחילה – הוא ארוך וגלילי. חוש המישוש והשמיעה שלו מפותחים, והוא אוכל צמחים שגדלים בתוך האדמה. רוצים לדעת עוד? – חפשו במרשתת מידע על החולד.
גם אתם יכולים להיות חולד ליום אחד! – מכינים יחד 'מנהרה' מספות, סדינים או כריות, נכנסים בזהירות וזוחלים עד ליציאה. אפשר גם להחשיך את הבית, להדליק פנס וללכת שמאלה וימינה, קדימה ואחורה – לעקוף מכשולים, ו… להגיע!
מוזמנים לשחק ולגלות: מה קורה כשעונים לפני ששואלים? אחד המשתתפים אומר תשובה והמשתתפים האחרים מנחשים את השאלה שמתאימה לה: התשובה "קוראים לי נורי" יכולה להתאים לשאלה "איך קוראים לך?". לאיזו שאלה מתאימה התשובה: "אני בת חמש", או "מפלצת סגולה"?
בעקבות הסיפור כדאי לשוחח על נורי וחוויותיה: נורי הקשיבה לסבא ולא הבינה את ההסברים שלו. כיצד היא הרגישה? מדוע נורי לא אמרה לסבא שהיא לא מבינה את מה שאמר? למה נורי לא הצליחה לחפור את המנהרה? מה היה קורה, לדעתכם, לו נורי הייתה מבקשת מסבא שיסביר לה מה לעשות בתחילת החפירה?
"לֹא הַבַּיְשָׁן לָמֵד" – זו הזדמנות לשוחח עם הילדות והילדים על כך שכולם, גם מבוגרים, מתביישים לפעמים, לספר על מצבים שבהם אתן, צוות הגן, הרגשתן כך ולעודד אותם להתייחס לכך ואולי גם לשתף: האם גם לכם קורה שאתם לא מבינים ומתביישים לשאול? מה אפשר לעשות במצבים כאלו?
כדאי לעודד את הילדים והילדות ללמוד ולשאול על נושא שמסקרן אותם והם היו רוצים לדעת עליו יותר. מומלץ לעבוד בקבוצות קטנות בהן ניתן לבחור נושאים מגוונים, שאילת שאלות ומתן הסברים מתוך כבוד זה לזה ומתוך הבנה כי זהו הפתח להבנה ולידע.
בדומה למשחק "הרצל אמר", אפשר לשחק "סבא אמר" בהשראת הסיפור ולהשתמש במושגים מהספר להרחבת השימוש במושגים במרחב: "סבא אמר: ידיים למעלה, ידיים למטה, ללכת לימין, ללכת לשמאל, לפני, אחרי, מסביב…"
כדי לעזור לילדים בהפנמת המושגים "ימין" ו"שמאל" ולרמוז להם מה הכיוון הנכון, ניתן להדביק מדבקה על אחת הידיים.
נורי מכרסמת שורשים. זו הזדמנות להכיר גזר, סלרי, בטטה, סלק וירקות שורש נוספים. אפשר לראות את הצמיחה שלהם באדמה – בתמונות או במציאות – להריח אותם, לגעת בהם, לטעום סוגים שונים של ירקות שורש וגם להכין יחד מאכלים משורשים, כמו מרק או סלט.
בעקבות המנהרה אפשר לשחק עם גלילים או עם מנהרות זחילה: תוכלו לעודד את הילדים והילדות לעמוד משני צידי המנהרה ולשאול זה את זה שאלות, לזחול במהירות מצד לצד ולבדוק אילו חפצים אפשר להעביר בין הצדדים.
תוכלו גם להשתמש בגליל של נייר מגבת: להסתכל מבעד לעיגול ולספר מה רואים, להשמיע קול ולגלות כיצד הוא משתנה, וליצור מנהרות קטנות מחיבור של כמה גלילים.
להעשרה – הצעה להקמת מסלולי גלילים בחצר במצגת "הקמת חצר מתמטית" – באתר דע-גן
הימים האלו עכשיו הם ימים לא רגילים, ובימים כאלה סיפורים יכולים לשמח, לרגש, אפילו להצחיק. אנו מזמינים אתכם/ן להאזין להקלטה הקסומה של הספר "מהר מהר שלא נאחר", מאת: נתי בית איורים: עמית טריינין, הוצאת: ספרית פועלים.
האם יצליחו בני המשפחה להגיע בזמן לפגישה עם סבא דוב? האזינו לסיפור וגלו!
יוצרים ומגישים: ירדן בר כוכבא – הלפרין ודידי שחר מוזיקה ונגינה: טל בלכרוביץ' פתיח: דידי שחר
המשפחה שבסיפור ממהרת לרכבת, לחגוג לסבא דֹב יום הולדת, ובכל זאת בני המשפחה זוכרים שיש להתחשב באחרים ולדאוג לבעלי החיים ולסביבה. כדאי לנסות ולהבין ביחד מהי התחשבות? איך הייתם רוצים שיתחשבו בכם, ולמי תוכלו להציע עזרה בסביבה הקרובה ובמשפחה? אֵילו מעשים משמחים תוכלו לעשות כדי לשמח את המבוגרים במשפחה?
תוכלו לשחק במשחק "מהר – לאט": כל משתתפת ומשתתף בוחרים בתורָם פעולה כלשהי ואומרים לשאר המשתתפים אם לבצע אותה אותה במהירות או באיטיות: למחוא כף… מהר, ועכשיו… לאט; לשיר שיר לאט־לאט, ועכשיו – בואו נשיר מהר־מהר…! לאחר ששיחקתם אפשר לשוחח ולגלות מה אהבתם לעשות לאט ומה מהר.
האיורים שבסיפור מלאים בפרטים. כדאי לבחור עמוד שאהבתם ולחפש בו פרטים. תוכלו לערוך סבב כשבכל פעם אחד מבני המשפחה מבקש לגלות פרט שהבחין בו באיור: היכן המתנה לסבא דֹב? איפה נמצא כדורגל? מי ימצא את דוּבִּי הצעצוע?
בספר מפורטים צמחים, בובות, חתולים וכלי נגינה. בהשראת הספר, כל אחת ואחד בתורָם בוחרים נושא, ושאר המשתתפים צריכים לִמנות כמה שיותר פריטים הקשורים לנושא. אפשר לבחור בדברים שלובשים, בשמות של חברים וחברות, בסוגים של צעצועים ובכלי נגינה.
כדאי לשוחח ולספר מה אתם אוהבים לעשות עם סבתא, סבא או בני משפחה אחרים ולשתף בחוויות הילדות של ההורים. תוכלו לעשות דברים ביחד גם ממרחק ולהרגיש קרובים: במדור "סיפורי סבתא" באתר ספריית פיג'מה מחכות לכם הצעות לפעילות שמקרבת לבבות גם ממרחק.
תוכלו לחפש מה מצויר בסינרים שבסוף הסיפור ואף ליצור 'קשקוש משפחתי' משלכם, כשכל אחד ואחת מבני המשפחה מוסיף ליצירה. סיימתם? – עכשיו תוכלו להסתכל יחד ולגלות : האם בשרבוט שנוצר מתחבאות צורות של חפצים או דמויות?
כתמים של צבע על הידיים, חול בנעליים ואולי כתם של אוכל על הבגד? – כל אלה רומזים על היום שעבר בגן. תוכלו להתבונן ביחד בעקבות שהשאיר יום הפעילות כשאתם, ההורים, מנסים לנחש לפי הסימנים מה עשו הילדים היום ולשוחח איתם על החוויות.
הטרמה לסיפור– ניתן להתבונן יחד באיור המשפחה שמופיע בעמוד הראשון, לברר מי מופיע בכל אחד מצידי הדף ולעבור על שמות בני המשפחה.
כדאי להקריא את שם הסיפור ולשער מדוע רוני יזדקק לסינר.
אפשר ללבוש סינר כדי לעורר את סקרנותם של הילדים.
עוצרים ושואלים – לקראת סוף הסיפור, כשאמא מגיעה, ניתן לשאול: מה לדעתכם יקרה עכשיו? מה יאמרו הדמויות?
בעקבות ההיכרות עם רוני ניתן לשוחח על מסוגלוּת, על עצמאות ועל שיתופי פעולה: מה אתם יכולים לעשות בעצמכם בבית ובגן? במי אתם נעזרים? למי אתם עוזרים? אפשר לפתח את הצעות הילדים לפעילות קבועה של תרומה לחיי הגן.
הסופרת רינת הופר השתמשה בשם העצם "סינור", ולא "סינר", אף על פי שהאקדמיה ללשון העברית קבעה כי המילה התקנית היא "סינר". כחלק מהחירות האומנותית שלה כיוצרת, בחרה רינת הופר לשנות את המילה למען המצלול והמקצב. בעיניה, הצורה "סינור" מתאימה יותר מ"סינר", משום שהיא מתכתבת עם השם "רוני", וכך יוצא "סינורוני". כדאי לעמוד על כך עם הילדים וגם להכיר לילדים את פועלה של "האקדמיה ללשון העברית", המוסד הפוסק בתחום הלשון העברית.
ידע תהליכי מסביר כיצד דברים נעשים על ידי תיאור סדרה של פעולות בעלות מטרה אחת. בספר מתואר רצף הפעולות הכרוכות בהכנת הריבה.
משחקי "מה לפני ומה אחרי?" מפתחים ידע תהליכי. אפשר להציע לילדים לתאר רצף פעילויות בדרכים שונות: המחזה, פנטומימה, ציור, צילום סרטון או הקלטת הסבר.
כדאי להתנסות ברצף של תהליך: הכנת שמן זית, מיץ תפוזים, עוגת גזר או… ריבה. אפשר לחבר מתכון ולשחזר בו את התהליך בעזרת ציורים או צילומים ולהכין חוברת מתכונים שתתעדכן כל העת ותשמש במשחק הסוציו-דרמטי.
אפשר להנגיש לילדים צבעי גואש וניירות, לצבוע בגואש על נייר, להניח עליו נייר נוסף, לשפשף, לפתוח ולהתבונן בכתמים שנוצרו: מה הם מזכירים? לאחר הייבוש ניתן להוסיף פרטים ליצירה.
כדאי להכיר לילדים אומנים שציירו בהתבסס על הדמיון, כמו חוּאן מירו, או ג'קסון פולוק, להתבונן ביצירות ולשאול מה הן מזכירות להם. אפשר להתנסות ביצירה בצבעים לחים בהשראת האומנים.
בהשראת האיורים שבספר כדאי לתת לילדים לצייר בצבעי מים.
מי אוהב את השם שלו? מה הסיפור מאחורי השמות של בני המשפחה? האם יש עוד בני משפחה עם שמות זהים? או מוזרים? האם אתם קרויים על שם מישהו? אפשר לצאת לתחקיר בין בני המשפחה המורחבת, מי יודע אילו סיפורים חדשים יתגלו…
האיורים של המאייר שחר קובר מזמינים אותנו לעקוב אחרי אריה ולהיכנס יחד איתו לסיפור המשפחתי שלו: האם תוכלו למצוא את אריה לאורך דפי “ספר האריות”? תוכלו להציץ בתמונות משפחתיות של אירועים שקרו “פעם”: לשמוע היכן ומתי קרו האירועים שבתצלומים ולבחור תצלום אחד שאליו תרצו להיכנס.
אתם מוזמנים ליצור אלבום שיספר את הסיפור שלכם ושל הילדים והילדות שלכם. הצטיידו במחברת ריקה וצאו לאסוף סיפורים מקרובי משפחה. רשמו זיכרונות שלהם מהתינוקות שהייתם, מילים משונות שאמרתם או התנהגות מיוחדת שלכם. כדאי להוסיף תצלומים ומזכרות ישנות.
כמה שמות תוכלו לשלוף בזמן הליכה במסלול? הכינו מסלול הליכה: זה יכול להיות קו ישר, מסלול מפותל מֵחֶבֶל, או מסלול שיש בו שרפרף, כרית, מקל של מטאטא ועוד. ועכשיו: יוצאים לדרך! כל אחת ואחד צועדים בתורם במסלול ובאותו הזמן מציינים כמה שיותר שמות. אפשר שמות של קרובי משפחה, שמות שמתחילים באות ד’ או שמות של דמויות מספרים.
שיח רגשי: תוכלו לשוחח עם התלמידים על הרגשות המשתנים של אריה וסבא לאורך הסיפור. מנהגים: משפחת בן-נעים נוהגת לקרוא לבן הבכור על שם הסב. כדאי לשאול: האם זה מנהג? האם גם במשפחתכם מקובל מנהג כזה או אחר? שמות: תוכלו לבקש מהתלמידים לראיין סבא, סבתא או הורים על הסיפור שמאחורי שמם ולהזמין אותם לספר את סיפורם בכיתה.
שמות באוויר: התלמידים מתמסרים ביניהם בכדור. תוך כדי מסירה הם קוראים בשמו של מי שהכדור מכוון אליו, ועליו לתפוס את הכדור. שמות ותנועות: התלמידים מציגים את שמם, מוסיפים תנועה כלשהי וחוזרים על השמות ועל התנועות של התלמידים שקדמו להם. שמות ומשמעויות: התלמידים מתחלקים לקבוצות, יושבים במעגלים ומשתפים כל אחד את חברי קבוצתו במשמעות שמם הפרטי ובמקור שלו.
בעקבות הסיפור אפשר להנהיג מנהג כיתתי שבו אחת לשבוע יספר אחד התלמידים על דבר שעובר במשפחתו מדור לדור: חפץ, תצלום, תמונה, מתכון, סיפור או שיר. אפשר גם להזמין קרובי משפחה לספר סיפורים משפחתיים או לצלם את הסיפורים ולהקרין אותם לפני הכיתה.
אילו שורשים התלמידים מכירים: שורשי עצים? שורשי משפחות? שורש לשוני? כדאי לדון בקשר שבין שורשים לסיפור, לשוחח על סוגי שורשים ואולי אף ליצור יצירה שמשלבת עץ, משפחה ושפה, למשל לכתוב את שם המשפחה מענפים ומאצטרובלים שבחצר
הסיפור כתוב בסגנון בלשי. סבתא אינה מגלה לנכדה אורי לאן הולכים, ולאורך הדרך הסופרות מפזרות רמזים מסקרנים. כדאי לקרוא את הסיפור בקול, לעצור את הקריאה באמצע ולשאול את הילדים מה לדעתם קורה. מומלץ להתייחס גם לעניינים הבאים: באיזה שלב בסיפור הילדים מבינים לאן סבתא ואורי הולכים? מי הם האנשים בחליפות השחורות? ומה יש בתוך המזוודות?
קונצרט בחולות
שְׁמִירָה
הרבה השתנה במדינת ישראל מאז הקונצרט הראשון בחולות תל-אביב
הרבה השתנה במדינת ישראל מאז הקונצרט הראשון בחולות תל-אביב. כדאי להתבונן יחד באיורים ולהשוות אותם למראה העיר כיום. האם התלמידים שמו לב לסוס ולגמל ברחובות תל-אביב? אפשר לבקש מהם למצוא את השוטרים הבריטיים ואת האוטובוסים מהעבר. האם הם גילו באיורים עוד רמזים לתקופה זו? כמו סבתא בסיפור, תוכלו להביא לכיתה גזוז בטעם משמש ולמזוג לילדים כוס משקה בטעם של פעם.
קונצרט בחולות
שְׁמִירָה
כדאי לשתף את המורה למוזיקה ולתכנן יחד פעילויות בעקבות הספר
כדאי לשתף את המורה למוזיקה ולתכנן יחד פעילויות בעקבות הספר. אפשר להתמקד בכלי הנגינה, במבנה התזמורת וביצירות שנוגנו בהופעה הראשונה של התזמורת הפילהרמונית. רצוי לשאול בכיתה אילו ילדים לומדים לנגן, ולהציע לערוך קונצרט בכיתה או בפני כיתות אחרות בבית הספר. (כדאי למַנות סדרנים, להכין תוכנייה, להדפיס כרטיסים וכדומה כדי להבטיח שלכל ילדי הכיתה יהיה תפקיד בקונצרט.)
הסיפור של ברוניסלב הוברמן אינו מוכר לרבים, ואנחנו שמחים שנפלה בחלקנו ההזדמנות להכיר אותו לדור הצעיר! אנשים רבים עשו מעשים גדולים שדרשו אומץ לב רב, וסיפורם טרם סופר. אפשר להציע לילדים לחשוב עם הוריהם על דמות שהם מעריצים ולהכין בַּבית ספרון קצר עליה. את הספרונים ניתן להציג בתערוכה בכיתה או במסדרון בבית הספר. כאן ניתן להוריד תבניות מעוצבות להכנת ספרים אישיים.
סבתא ואורי יוצאים לבילוי משותף. לעיתים קרובות נוצר חיבור מיוחד בין סבים וסבתות לנכדים, השונה מהקשר בין הורים לילדיהם. בעקבות הסיפור אפשר לערוך מפגש עם סבים, סבתות ודודים, ולקראתו אפשר לבקש מהמשפחות להביא חפצים משנים עברו, תצלומים ישנים וסיפורים על בילוי משותף. כדאי להציע שלמפגש יוזמנו גם דודים וחברי משפחה מבוגרים כדי להבטיח שלכל משפחה יהיה ייצוג באירוע.
בעקבות הטיול של סבתא ואורי ברחובות תל-אביב הקטנה תוכלו להמציא משחק "חפש את המטמון" עם רמזים לאורך הדרך הקשורים לספרי ספריית פיג'מה שקראתם השנה ("גינה על חמור", "אספן המילים" ו"קונצרט בחולות"). בסוף המסלול אפשר לחלק לילדים מתנה – עותקים אישיים של "קונצרט בחולות". את העותק האישי ייקח כל ילד הביתה ויקרא עם ההורים.
כדאי לקרוא בספר יחד, לעצור את הקריאה ולשאול את ילדיכם, "מה לדעתכם קורה כאן?" באיזה שלב בסיפור הבנתם לאן הולכים הסבתא והנכד, מי האנשים בחליפות השחורות, ומה יש בתוך המזוודות?
הסבתא והנכד בסיפור יוצאים לבילוי משותף. לעיתים קרובות נוצר חיבור מיוחד בין סבים וסבתות לנכדים, שהוא שונה מהקשר בין הורים וילדים. האם אתם זוכרים בילוי משותף עם סבא או סבתא שלכם? אפשר לשתף את ילדיכם בזיכרונות הילדות שלכם ולשוחח איתם על הקשרים שלהם עם הסבים והסבתות או הדודים.
המחברות מתארות את הקונצרט בחולות באמצעות סיפור בלשי, שבו סבתא אינה מגלה לנכד לאן הם הולכים. בעקבות הקריאה תוכלו להציע משחק שבו ילדיכם מובילים אתכם לטיול, ואתם לא יודעים את היעד. ילדיכם יכולים להכין רמזים לאורך הדרך, בדומה למשחק 'חפש את המטמון'.
בקונצרט הראשון של התזמורת נוגנו יצירות קלאסיות של שוברט, ברהמס, מנדלסון ואחרים. לאיזו מוזיקה אתם אוהבים להאזין? האם בני המשפחה שלכם לומדים נגינה או מנגנים? בעקבות הסיפור תוכלו ללכת יחד לקונצרט ואף לערוך הופעה קטנה משלכם בחיק המשפחה. לקונצרט המשפחתי דרושים תפקידים רבים: נגנים, מנצח וגם קהל.
הסיפור של ברוניסלב הוברמן אינו מוכר לרבים. אנשים רבים עשו מעשים גדולים של אומץ לב וסיפורם טרם סופר. נסו לחשוב על אישיות היסטורית שהכרתם או ששמעתם עליה, שאת סיפורה הייתם רוצים לחלוק עם הילדים. תוכלו להכין ספר קצר על הדמות ולשלוח אלינו.
טורפים בקערה את החמאה והסוכר עד שמתקבלת תערובת תפוחה מעט. טורפים פנימה גם את הביצה ותמצית הווניל. בקערה שנייה מערבבים את הקמח, אבקת האפייה והמלח. מאחדים את שתי התערובות ולשים עד לקבלת בצק פירורי. מאחדים את הפירורים לגוש אחד, עוטפים בניילון נצמד ושומרים במקרר לשעה. מחממים תנור לחום בינוני (180 מעלות). מקמחים משטח עבודה ומרדדים עליו את הבצק. קורצים מהבצק עוגיות בצורת אותיות. מעבירים לתבנית ואופים בתנור 10‑12 דקות, עד שהעוגיות מזהיבות בצדדים.
כדאי להתבונן יחד באיורים ולהשוות את הבית ואת הגן של גל לסביבה שבה חי סבא רפאל לפני שנים רבות. תוכלו לדמיין יחד, כיצד היו נראים החיים שלכם אילו הייתם חיים במקום אחר ובתקופה אחרת. אם יש ברשותכם תמונות ישנות שמתעדות את שורשי המשפחה, אפשר להראות אותן לילדים, ולנסות לזהות יחד את בני המשפחה ואת המקומות שהם גרו בהם אז – והיום.
כמו גל, ילדים רבים אוהבים לשמוע סיפורים של 'פעם'. האם זכורים לכם אירועים חגיגיים מימי הגן ובית הספר? תוכלו לשתף את ילדיכם בזיכרונות ילדות ובמנהגים משפחתיים סביב לימוד.
ילדים צעירים לומדים מתוך פעילות והנאה, למשל, מליקוק אותיות טבולות בדבש. יש דרכים רבות ללמוד את האלף־בית: אפשר להרכיב שמות ומילים מחומרים שונים, לגזור אותיות מעיתונים, לזהות אותיות מוכרות על שלטים ואריזות, לשחק במשחקי מילים ועוד. העיקר ללמוד בהנאה!
איפה מתחבאות האותיות? אם מתבוננים מקרוב, מגלים שאותיות שונות משולבות באיורים כמעט בכל עמוד בספר. חלקן קטנות ומסתתרות בדוגמת השטיח ובקוביות המשחק, חלקן גדולות, עם חלק הגיבורים רוקדים ועל אחרות נשענים.
איפה "מתחבאות" אותיות בגן שלכם? גם בשלטים ודפים, אבל גם במקומות נוספים: אולי בצורה של לבנת משחק? באופן שבו צומח גבעול באדנית? או ברגליים של כיסא? אפשר להזמין את הילדים "לצוד אותיות", לחפש ולזהות אותיות שמסתתרות במקומות מפתיעים בגן.
משמעויות של שמות: גל מגלה שהיא קרויה על שם שתי הסבתות שלה. האם ילדי הגן יודעים מה מקור השמות שלהם? אפשר לבקש מהילדים לשאול את הוריהם ולשתף את החברים בגן במשמעות השם שלהם. אל תשכחי לשתף את הילדים במקור ובמשמעות השם שלך!
סיפורים של פעם: כמו גל, ילדים רבים אוהבים לשמוע סיפורים של "פעם". אפשר להזמין הורים או סבים לבוא לגן ולספר לילדים מזיכרונות ילדותם מהגן או מכיתה א', או לתאר מנהגים משפחתיים. תוכלו להוריד מהאתר תבנית מעוצבת להכנת ספר של סיפורים משפחתיים של ילדי הגן. משלבים בתוך התבנית תמונות של הילדים עם בני משפחה או החפץ שבחרו, מדפיסים את הספר ומחלקים למשפחות- מזכרת אישית ומתנה ייחודית לסוף השנה!
"אין אדם לָמֵד אלא ממקום שליבו חָפֵץ": ילדים צעירים לומדים תוך פעילות והנאה. יש דרכים רבות ללמוד את האל"ף-בי"ת, למשל הרכבת שמות ומילים מחומרים שונים, גזירת אותיות מעיתונים, זיהוי אותיות מוכרות על שלטים ואריזות, משחקי מילים – וכמובן, אפיית עוגיות בצורת אות. [חפשו את המתכון לעוגיות מתוקות בצורה של אותיות האל"ף-בי"ת בסוף הספר.] העיקר ללמוד תוך הנאה! האם בעקבות הסיפור תרצי לחגוג את לימוד האל"ף-בי"ת בגן? נשמח אם תשתפו אותנו!
זהו הספר האחרון לשנה זו! כדאי להיזכר בספרים שקבלתם השנה, להציג אותם, ולשוחח עליהם. איזה ספר אהבתם במיוחד? מדוע? אילו ספרים קראתם שוב עם ההורים בבית? מהו הספר עם האיורים הכי מוצלחים בעיניכם? אפשר לערוך בקרב הילדים והמשפחות הצבעה לבחירת הספר האהוב עליכם! שתפו אותנו בתוצאות, ובכלל בחוויות, בדוא"ל – נשמח לשמוע מכם!
בתים ושבילים: תוכלו לערוך מפגש הורים וילדים בנושא "מאחורי הדלת שלנו". אפשר להכין מפה גדולה של השכונה. כל הורה וילד יכינו מגזירי עיתונים קולאז' של הבית שלהם. את הבתים ידביקו על המפה והוסיפו שבילים שמובילים בין הבתים השונים ובין הבתים אל הגן. התוצאה תקשט את קירות הגן.
משחק כרטיסי מסלול אל הבית של סבתא: מכינים יחד עם הילדים כרטיסים מצוירים שמציינים צורות התקדמות שונות: סיבוב, קפיצה על רגל אחת, זחילה, הליכה לאחור… מזמינים את אחד הילדים ליצור מסלול של כרטיסים על רצפת הגן או בחצר, והילד הבא בתור צריך לבצע את המסלול לפי ההנחיות המצוירות על הכרטיסים.
הצל שלי ואני: גיבור הסיפור מתאר את הצל שלו שמלווה אותו בדרך לסבתא. אפשר לשוחח עם הילדים, מהו צל? כיצד ומתי הוא נוצר? אפשר לצאת לחצר בשעות שונות של היום, לחפש מתי מופיע הצל ולהזמין את הילדים לצייר את הצל של חבריהם!
מה עושים עם סבים ודודים? בעקבות הסיפור תוכלו להזמין סבים או דודים למפגש מיוחד בגן, בו הילדים ובני משפחתם יספרו על בילויים אהובים עליהם, יקראו יחד ספרים, וכל קהילת הגן תחגוג יחד את ההנאה שבקריאה. כדאי לשתף את הילדים בתכנון המפגש!
כדאי לקרוא יחד את הסיפור, לעיין מקרוב באיורים ולהבחין בפרטים הרבים שנמצאים בהם. תוכלו לחפש בכל עמוד את אבא והכלב שמלווים את הילד בדרך. האם משהו באיורים שעשע אתכם? האם הצלחתם לנחש לאן הילד הולך?
מאחורי הדלת יש שביל
שְׁמִירָה
כשהבית של סבתא כבר קרוב, מתחיל הילד לספור מאחת עד עשר
כשהבית של סבתא כבר קרוב, מתחיל הילד לספור מאחת עד עשר. אפשר לחפש יחד את הסְפָרות שהחביאה המאיירת באיורים. האם שמתם לב להתאמה בין מספר החפצים באיור למספר אותו מציין הילד כשהוא סופר? תוכלו לספור כמה קוקיות יש לילדה? כמה ציפורים היא מאכילה? כמה חתולים מוצעים למכירה?
מה רואים באיור ביתהּ של סבתא כשנפתחת הדלת? מה ומי ממתינים לילד? אפשר לשאול את ילדיכם, מה לדעתם יעשה הילד בביקור אצל סבתא? מה הוא יאכל, במה ועם מי הוא ישחק? בעזרת בובות אפשר להמחיז את המפגש בין הילד לבין סבתא ולהמציא המשך לסיפור.
כדאי לצאת יחד מהבית ולהביט סביב במבט חדש: איך נראית הדלת שלכם, ואיך הידית? האם גם לכם יש שביל מאחורי הדלת? צאו מהבית, עמדו והקשיבו, האם ניתן לשמוע מכוניות נוסעות? האם אתם שומעים ציפורים מצייצות או יללה של חתול? מה אתם מריחים באוויר? אילו אנשים עוברים על פניכם? אפשר לשחק במשחק ניחושים: כל אחד בתורו מתאר את המראה או הצליל של משהו שהוא פגש בדרך, והשני מנסה לזהות מהו.
בעמוד האחרון של הספר מצוירת מפה בצורת לב, שבה רואים את הדרך מהבית של הילד לבית של סבתא. אפשר לשרטט עם ילדיכם מפה בצורת לב או בצורה אחרת של הדרך מהבית שלכם אל הגן.
מאחורי הדלת יש שביל
שְׁמִירָה
לא תמיד אפשר להגיע בהליכה לסבתא, לקרוב אהוב או לחבר
לא תמיד אפשר להגיע בהליכה לסבתא, לקרוב אהוב או לחבר. לפעמים המרחק גדול מדי. איך אתם שומרים על קשר? אפשר לחשוב עם הילדים על דרכים לשמור על קשר – שיחת טלפון, שליחת תמונות או סרטונים, מכתב או ברכה מצוירת.
מאחורי הדלת יש שביל
שְׁמִירָה
בזמן קריאת הסיפור תוכלי ללבוש מעיל מיוחד, גדול ורך, ולבקש מאחד הילדים לשחק את הנכדה רותי.
הסיפור "המעיל של סבתא" הוא סיפור קטן, משפחתי, כמעט אינטימי. הווי הילדים בגן, לעומת זאת, מלא בחברים, רעש וגירויים ומתרחש במרחב הציבורי. כדאי להשקיע מחשבה כיצד בהתייחסותך לספר בגן את עדיין שומרת על "רוח הספר" ומאפשרת לילדים ליהנות ממנו גם בחיק המשפחה. עיסוק בסיפור על סבתא מחייב רגישות והיכרות עם משפחות הגן שלך. אם מתאים, אפשר לערוך "יום סבים" בגן בעקבות הספר, בו את נותנת במה לניסיון וחוכמת החיים של דור הסבים.
מיהן דמויות סבא וסבתא בחיי הילדים בגן שלך? האם יש שומר, מבשלת, מתנדב/ת או כל אדם מבוגר אחר שמשמש עבור הילדים דמות של סב? אם תכנית זה"ב בגן פועלת בגן שלך כדאי מאד להתייעץ עם המתנדבת לגבי שילובה בסיפור. אולי היא תרצה להגיע לגן לבושה במעיל רך עם כיסים ולהמחיש יחד אתך את הסיפור? אולי היא תבחר לשתף את ילדי הגן בסיפורים על הקשר שלה עם הנכדים שלה, וגם להעצים את הקשרים בינה לבין ילדי הגן?
כדאי שיהיו מספיק תחפושות ואביזרים בפינת הבית, שמעודדים שילוב הסיפור במשחק הסוציו-דרמטי של הילדים. בנוסף למגוון מעילים תוכלי להביא ציוד לרפא חולים, שמיכות ו"בגדי סבתא" וכל דבר אחר שמתאים לעלילת הסיפור ועיסוק בערכים שמשתקפים בו.
בחודשי החורף ילדים (וגננות!) רבים חולים ונעדרים מהגן. קריאת הסיפור מזמנת עיסוק במחלות, תרופות וביקור חולים. רעיונות להתייחסות לביקור חולים בגן במדריך לגננת עבור "הדב מרגיש לא טוב" כאן, ו"תהיה בריא, מוריס מגי" כאן.
המעיל של סבתא
שְׁמִירָה
להזמין את הילדים להביא את החפצים או הבגדים לגן ולספר עליהם.
לילדים רבים חפצים או בגדים מיוחדים, שעוזרים להם להרגיש טוב יותר. מה היחס שלך להבאת חפצים אלה לגן? אפשר להזמין את הילדים להביא את החפצים או הבגדים לגן ולספר עליהם.
משחק מילים "זה כמו…": הסופרת מרים רות השוותה את המגע הרך של המעיל עם הרוך של פרווה של חתול. תוכלי לשחק משחק מילים עם הילדים: הכיני שקית גדולה ובה חפצים מחומרים שונים, למשל מתכת, פלסטיק, בדים שונים וכד'. כל אחד בתורו ממשש אחד החפצים ומכריז "זה רך כמו…, זה מחוספס כמו.. וכו'
זו הזדמנות להכיר לילדים את הסופרת מרים רות. האם יש בספריית הגן שלך ספרים נוספים מאת אותה סופרת? תוכלי לערוך תערוכת ספרים שלה בפינה מיוחדת בגן. דוגמאות אהובות כוללות "תירס חם", "מעשה בחמישה בלונים", "הבית של יעל" ועוד. אם מתאים למשפחות הגן שלך, תוכלי לבקש מהילדים לחפש ספרים של מרים רות בבית ולהוסיף אותם לתערוכה.
המעיל של סבתא
שְׁמִירָה
תוכלי ללמוד יותר על מרים רות, חייה ויצירותיה באתר דפדף כאן.
"אין עוד מעיל כזה בעולם!": תוכלו לשאול את ילדיכם, מה לדעתם מיוחד במעיל של סבתא? אפשר לבקש מהם לתאר את המעיל במילים שלהם. אל תשכחו לציין את המגע המלטף ותכולת הכיסים שלו! האם גם להם יש חפצים או בגדים מיוחדים, שעוזרים להם להרגיש טוב יותר? זו הזדמנות להזכיר לילדיכם שמיכות, דובים או בדים אחרים שעוזרים להם להירגע.
התחפשות היא דרך מצוינת לפתח את הדמיון. כדאי להציע לילדיכם מגוון של בגדים ישנים, כובעים ואביזרי לבוש, אותם יוכלו לשלב במשחק שלהם. בעזרת מעיל גדול וצעצועים, תוכלו להמחיז יחד את הסיפור על רותי וסבתא.
לרבים מאתנו יש זיכרונות ילדות שקשורים למגע. האם גם לכם יש זיכרון רחוק של בגד מיוחד? בעקבות הסיפור תוכלו לשתף את ילדיכם בזיכרון ילדות שלכם ולספר על הקשר שהיה לכם עם בגד מיוחד, או עם סבים או עם דודים שלכם.
משחק מילים "זה כמו…": הסופרת מרים רות השוותה את המגע הרך של המעיל עם הרוך של פרווה של חתול. תוכלו להמציא משחק מילים עם ילדיכם: הכינו שקית גדולה ובה חפצים מחומרים שונים, למשל מתכת, פלסטיק, בדים שונים וכד'. כל אחד בתורו ממשש אחד החפצים ומכריז "זה רך כמו…, זה קר כמו…, זה מחוספס כמו…" וכד'.
המעיל של סבתא
שְׁמִירָה
לבקש מילדיכם להראות לכם את התמונות בהן רותי שוכבת חולה במיטה
תוכלו לבקש מילדיכם להראות לכם את התמונות בהן רותי שוכבת חולה במיטה. אפשר לשאול אותם: כשחולים, איך מרגישים? מה עוזר לנו להרגיש יותר טוב ולהחלים? זו גם הזדמנות לשוחח עם הילדים על "תרופות סבתא" ולשאול מבוגרים מאיתנו מה לדעתם התרופה הטובה ביותר לדכדוך קל, מצב רוח רע או הצטננות.
אפשר לשחק יחד במשחק התודה: אחד המשתתפים פותח במילים: "אני רוצה לומר תודה על …", ומספר על דבר טוב בחייו: מקרה טוב שקרה לו, או משהו טוב – קטן או גדול – שראה, שמע, טעם או הריח. הבא אחריו משלים את המשפט כרצונו, וכך הלאה. אפשר לערוך סבב משפחתי של תודה בארוחת הערב או לפני השינה
אפשר להביע תודה גם באמצעות שיר! האם אתם מכירים שירי תודה (לדוגמה: "מתנות קטנות" של רמי קליינשטיין, "תודה" של עוזי חיטמן, "אלוהים נתן לך במתנה" של איתן מסורי, "אנשים טובים" של נעמי שמר)?
מי עוזר לנו ביומיום? אנשים רבים עוזרים לנו ביומיום – המאבטח בכניסה לקניון, הקופאית במרכול, עובדי ניקיון. במעגלים קרובים יותר אלה השכנים שמשחקים איתנו בחצר, בני משפחה, הצוות החינוכי בגן ועוד. אפשר להודות להם במילה "תודה", ואפשר לשמח אותם במכתב או בציור. חשבו למי אתם רוצים להודות וכיצד תוכלו לעשות זאת ולשמח אותו.
השאלה כיצד מודים לאלוהים מטרידה את בני. הוא בוחר לעשות זאת בבית הכנסת כי הוא מאמין שזהו המקום שבו אנשים מדברים עם אלוהים. כמו בני, ילדים רבים מעלים שאלות גדולות: האם אלוהים קיים? איפה הוא גר? האם הוא ישמע אותי אם אדבר אליו? בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח עם ילדיכם על האמונות שלכם ולעודד גם אותם לשאול שאלות גדולות.
כדאי לשוחח על הסוף המפתיע של הסיפור ועל דברי סבא כי בזכות המעשה של בני "העולם נעשה מקום קצת יותר טוב". אפשר להיזכר יחד בפעמים שילדיכם עשו מעשה טוב ועזרו לאחר, ולחשוב איך בזכות המעשים שלהם העולם הופך למקום טוב יותר.
חומרים: 2 כוסות קמח, כפית שמרים מהירים, ¾ כוס מים, ½1 כפות שמן, 2 כפות סוכר, כפית מלח. אופן ההכנה: לושו את כל החומרים יחד עד שתקבלו כדור בצק רך. במידת הצורך, הוסיפו מעט קמח. הניחו לבצק עד שיכפיל את נפחו. לאחר מכן צרו לחמניות בצורת בייגלה. הברישו בתערובת ביצה ופזרו מעליה שומשום. הניחו ללחמניות לתפוח שוב. אפו בחום של 190 מעלות עד שצבען של הלחמניות זהוב. בתיאבון!
הצענו להורים בבית לשיר עם הילדים שירי תודה מוכרים כמו "תודה" של עוזי חיטמן, "אלוהים נתן לך במתנה" של איתן מסורי, "הללויה" של גלי עטרי. אפשר להדביק את מילות השירים על דפי בריסטול, לקשט, ליצור שירון קטן ולשיר ביחד!
סוף שנת הלימודים מהווה הזמנות מצוינת להכרת הטוב. אפשר לשוחח על הדברים הטובים שהיו בגן השנה ולחשוב מי היה שותף להם. כתבו וציירו יחד מכתבי תודה לאנשים המסייעים בפעילות השוטפת של הגן – השומר, מנקה הרחוב, מדריכות החוגים, הורים מתנדבים וכו'
בעקבות הסיפור ניתן לשוחח על עזרה במטלות שונות בבית ובסביבה – בני ממלא תפקיד חשוב ועוזר לסבא במאפיה. אילו תפקידים קיימים במשפחה? האם גם לילדים יש תפקידים בבית? על אלו משימות אחראים הילדים בגן? הציעו לילדים לבחור תפקיד קטן חדש ולמלא אותו, לפחות יום אחד.
"המוציא לחם מן הארץ" – מהחיטה אל הלחם: הלחם הוא מרכיב מאוד חשוב בתפריט האנושי באיזור שלנו. כדי לסמל את חשיבותו המיוחדת של הלחם קבעו חכמים ברכה מיוחדת שמברכים רק על לחם "המוציא לחם מן הארץ".
הגננת לאה לוי גן תל"י אקסודוס: ערכנו שתי פעילויות בנושא הכרת תודה- הפעילות ראשונה התייחסה בעיקר לצורך להודות לכל מי שעוזר לנו בחיינו. הכנו ציורים ואימרות תודה וחילקנו בשכונה לירקן, למוכר במכולת, לפקידה , לגנן שעובד מסביב לגן, ולמנקה שמטאטא את המדרכות והכביש ברחוב. הפעילות השנייה התייחסה לתוכן הדברים של סבא בסיפור שאמר שיש להודות לאלוקים על האדמה שברא כי היא הנותנת לנו את החיטה שממנה יש לחם ולחמניות. לקחנו שבולים הוציאנו את גרגרי החיטה טחנו והכנו קמח. הוספנו קמח והכנו בצק וכל ילד הכין לחמניות לקבלת שבת משותפת. בנוסף הכנו גם חלות לשבת להורים.
הגננת סילבי מרן גן נועם עפולה: הילדים הכינו "אלבומי אמירת תודה" לקייטרינג שהביא לגן את הארוחות, למדריכה מהחוג ולספריית פיג'מה.
הגננת סנדרה ליפקופקר והסייעת נחמה בן- שלוש, גן דקל, ערד: קיימנו דיון בו כל ילד הביע את דעתו לגבי האמונות שלו ואת תודתו בעל פה. כדי לציין את ערך הכרת הטוב והבעת תודה, קישרנו את עליית הרגל לירושלים בשבועות ויצרנו את" הכותל המערבי". בין האבנים הילדים הכניסו פתקים בהם כתבו תודה אישית לאלוהים או בקשו משאלה. בקריאה השנייה של הסיפור, ציירו עבורינו את איורי הספר על גליל נייר פרגמנט והעברנו את הסיפור בטלוויזיה מאולתרת עשויה ממגירה ישנה. בהמשך, אפינו עם הילדים והכנו מתכון אורייני ללחמניות בייגלה – הילדים התאימו תמונות של המצרכים למילה הכתובה.
אלה מרכוס גן סיפן נצרת עלית: שוחחנו בנושא הנתינה. וגילינו שנתינה גם תורמת משהו לנפש, האדם הנותן מרגיש מאושר. הזכרנו את כל מה שעשינו בגן בנושא הנתינה: ביקרנו ילד מהגן שהיה חולה בבית זמן ממושך, הכנו מתנות לעוורים וערכנו קונצרט בבית העוור, ניקינו את הסביבה הקרובה לגן, הכנו שי לחייל ביום העצמאות, סלסלות ביכורים לנזקקים לשבועות, הילדים דיברו על המעשים הטובים שעשו בבית ובגן ותיארו את הרגשתם בעת הנתינה ועזרה לאחר.
לינה סלבין גן הדר נצרת עלית: אפינו בגן לחמניות בייגלה לפי המתכון שבספר, סיימנו לקרוא את הספר ביום שישי והילדים אכלו את הלחמניות בקבלת שבת. דיברנו על תהליך הכנת לחם, ביקרנו במאפיה וראינו אך מכינים את הלחמניות.
אסתי זוהר, מדריכה במשרד החינוך, וגננות בנצרת עילית מצאו כי הסיפור מזמין עיסוק בנושא בית הכנסת. מה יש בבית הכנסת? (ארון קודש, ספר תורה, פרוכת, סידורים) מי הולך לשם ומתי? מה עושים שם? אלו סמלים נמצאים בבית הכנסת (מגן דוד, לוחות הברית, סמלי השבטים, מנורה). אם יש בקרבת הגן בית כנסת אולי אפשר לבקר בו ולהשוות אותו לבית הכנסת של בני. בפגישה ההכנה לספר בנצרת עילית התלבטו אסתי והגננות איזה מסר מתאים להעביר לילדים ביחס לאלוהים המופיע בסיפור. האם זה בסדר להאניש אותו ולאמר שיש לו דמות והוא אוכל לחמניות, או שיש להעביר מסר חד משמעי שלא? עלה הצורך להיות זהירות בקביעות שלנו לגבי אלוהים, בעיקר בעקבות הרב תרבותיות בגנים. אסתי ממליצה על הספר "אז מה זה אלוהים" של גיל דלסקי כספר עזר לעיבוד הנושא.
דליה גלרון גן חמניות נצרת עלית: שוחחנו על אלהים. היו לילדים תגובות מענינות מאוד- אלהים בכל מקום. רואה ואינו נראה. אין לו פנים, אין לו גוף והוא כמו רוח (מתגובות הילדים).
הסיפור מלא הומור. האם באמת אפשר לסרוג לאדנית מעיל ? או לאף מחמם אף? הסתכלו על האיורים העשויים צמר וחפשו את הדברים המצחיקים שסבתא סרגה. עיינו באיור בעמודים 12-13. למה האנשים שעומדים בתור זקוקים, ומה לדעתכם סבתא תסרוג להם? את זאת אפשר רק לנחש. הניחו שקף (או נייר חצי שקוף, כמו נייר אפייה או פרגמנט) על הדף שבו מצויר תור האנשים. העתיקו בטוש את דמויות האנשים המחכים בתור (יש לעזור בכך לילדים). כעת עזרו לסבתא: ציירו לכל אחד בגדים מתאימים ומחממים.
אם תקשיבו היטב, כלומר תעשו אוזניכם כאפרכסת, תגלו כי הסיפור כתוב בחרוזים. לאחר שתכירו את הסיפור, תוכלו לשחק: אמרו את המילה הראשונה, ותנו לילדיכם למצוא מילה המתחרזת עמה.
כתבו וציירו מילים מתוך הסיפור על לוח משחק. את המילים המתחרזות זו בזו כתבו או ציירו על כרטיסים. על ההורה להחזיק כרטיס ולהכריז על מילה, ועל הילדים להניח את הכרטיס על המשבצת של החרוז שלה בלוח המשחק שלהם.
סבתא סורגת לכל מי שבא אליה בגד בעזרת זוג מסרגות וחוט צמר. היא קושרת את החוטים זה בזה, ובתוך כך נקשרים גם יחסים בינה ובין האנשים שמקבלים ממנה את הבגדים החמים. חשבו את הלב של מי אתם הייתם רוצים לחמם. חשבו על דרכים לעשות זאת, למשל ביצירה, בשירה, בריקוד ובמחווה. הורים, האם אתם זוכרים מילדותכם את המשחק "סבתא סורגת"? במשחק "סורגים" בעזרת הידיים צורות שונות בחוט צמר ומעבירים אותן לחבר. מכירים את המשחק? אתם מוזמנים ללמד את הילדים.
אפשר ליצור תמונה בעזרת חוטי צמר. ציירו ציור בעזרת דבק פלסטי. הניחו חוט צמר בדיוק על פסי הדבק שציירתם. כאשר הדבק יתייבש, תישאר תמונה עשויה מחוטי צמר צבעוניים.
סבתא עוזרת לכולם, אך אולי גם סבתא זקוקה לעזרה? חשבו מה היה מחמם את לבה של הסבתא. חשבו איך אנחנו יכולים לחמם את לבם של חברים ובני משפחה, שאולי מרגישים לפעמים בודדים.
"לחכם לב נקרא נבון" כיצד מרגיש ילד אחר? הילדים יושבים במעגל, ילד אחד יוצא החוצה. הגננת מורה לו בסוד באיזה "מצב רוח" הוא צריך לחזור אל המעגל. (שמח, נרגש, חסר-שקט, עצוב, כואבת לו הבטן, מהורהר, מסתגר, חברותי וכו'). הילד חוזר אל המעגל ומציג את מצב הרוח שהתבקש. הילדים מנחשים איך הילד "מרגיש היום".
איזה "פלא" יש במסרגות אלה? שאלו את הילדים, וודאי תקבלו תשובות מעניינות. אחת האפשרויות: המסרגות יוצרות אפודות ומעילים, ותוך כך נוצרים גם קשרים של ידידות, כמו חוטים דימיוניים, בין סבתא לבין אנשי השכונה.
כדור הצמר עובר. ילד מחזיק פקעת של חוטי צמר. הוא משאיר בידו את קצה החוט, ומעביר לילד אחר את הצמר, עפ"י הנחיית הגננת. הילד הבא מחזיק את החוט, ומעביר לילד אחר את כדור הצמר. מי שמחזיק בחוט, לא עוזב אותו. רק הפקעת עוברת הלאה. בסופו של דבר נמצאת בידי כל ילדי הגן רשת של חוטים, המדגימה את "רשת" הקשרים שיש בינינו.
א. גזרו שתי טבעות קרטון והצמידו אותן זו לזו. (ללא דבק). ב. לפפו חוט של צמר סביב הטבעות, מן החלק הפנימי כלפי חוץ. המשיכו בפעולה עד שיווצרו כמה שכבות של צמר. ג. כעת, גזרו את חוטי הצמר ברווח שבין הטבעות. ד. קשרו את חבילת חוטי הצמר בעזרת חוט נוסף, ברווח שנוצר בין שתי הטבעות. ה. הוציאו את טבעות הקרטון, ועצבו את חבילת הצמר הקטנה לפונפון עגול. תוכלו לקשט עם הפונפון כובע צמר, גומיה לאיסוף שיער, מחזיק מפתחות או לתלות אותו מתחת למראה ברכב.
הקשיבו, הקשיבו!!! 🎧 ילדות וילדים, הורים וצוותים חינוכיים ❤️. הימים האלו עכשיו הם ימים לא רגילים, ובימים כאלה סיפורים יכולים לשמח, לרגש, אפילו להצחיק. אנו מזמינים אתכם/ן להאזין להקלטה הקסומה של הספר "סבא בישל מרק להאזנה", מאת: נירה הראל | איורים: עפרה עמית | הקיבוץ המאוחד.
האם המרק הנפלא של סבא יספיק לכל האורחים? האזינו לספר וגלו!
יוצרים ומגישים: ירדן בר כוכבא – הלפרין ודידי שחר מוזיקה ונגינה: טל בלכרוביץ' פתיח: דידי שחר
אפשר להמחיז את הסיפור בשיתוף הילדים. בחרו כל פעם מי ייצג את סבא, ומי האורחים שבאים לבקר. תנו לילדים לספר את הסיפור במילים שלהם. אתם יכולים גם להמשיך את הסיפור ולספר מה קורה אחרי שהאורחים נפרדים מסבא ושבים לבתיהם.
בתחילת הסיפור סבא עצוב ובודד, אך האורחים שמגיעים לבקרו משמחים אותו. תוכלו לבקש מהילדים לעיין באיורים: איפה נראה סבא עצוב, ומתי הוא מתחיל לחייך? אפשר לנהל איתם שיחה: האם הם תמיד שמחים לארח חברים? מה משמח ומה עשוי להיות קשה לילדים בהכנסת אורחים? תפקידך כמחנכת מקנה לך הזדמנות לערוך שיחה פתוחה אודות הקושי בשיתוף במשחקים, הרצון לפעמים להיות לבד והשמחה של ה"ביחד", ועוד נושאים חשובים להתפתחות החברתית-רגשית של הילדים בקבוצה.
אפשר לספר לילדים את הסיפור התנ"כי על אברהם והכנסת אורחים. תוך כדי הסיפור ניתן להוסיף הרבה פרטים אודות החיים במדבר, מנהגי אירוח של נוודים (גם היום!) ועוד. תוכלו גם לשתף אותם באגדה המספרת שבאוהלו של אברהם היו ארבעה פתחים. כל פתח פנה לכיוון אחר על מנת שכל אורח, לא משנה מהיכן הוא מגיע, ירגיש בנוח וייכנס.
תוכלו לדאוג לתחפושות ואביזרים מתאימים לסיפור התנ"כי (בגדים מתאימים, בדים לקירות האוהל, קומקום תה וכלי נחושת, שטיחים…) וכך לעודד שילוב תכני הסיפור התנ"כי במשחק הסוציו-דרמטי של הילדים. בימים ללא גשם, אפשר להוציא את המשחק לחצר הגן, שם המחזת הסיפור תלבש אופי עוד יותר קרוב למציאות!
כיצד מארחים חבר? מה תפקיד המארח, ומה תפקידו של האורח? הכנסת אורחים היא חלק מחיי היום יום של הילדים, אולם לפעמים קשה להם לארח מפני שאינם יודעים מה אפשר לעשות עם החבר, או שקשה להם להתחלק בחפצים. שיחה ותרגול בגן יכולים ללמד את הילדים כיצד לעזור לאורח להרגיש בנוח.
בתחילת הסיפור סבא עצוב ובודד, אך האורחים שמגיעים לבקרו משמחים אותו. האם ילדיכם תמיד שמחים לארח חברים? תוכלו לשוחח על מה משמח ומה עשוי להיות קשה בהכנסת אורחים.
"מַתָּן אָדָם יַרְחִיב לוֹ": מעגל השמחה של סבא מתרחב ככל שמגיעים האורחים. גם האיורים בספר ממחישים זאת. תוכלו לדפדף בספר ולהבחין כיצד המעגל הקטן מתרחב ובסוף הסיפור הוא חוזר ומצטמצם.
אפשר להמחיז את הסיפור בעזרת צעצועים ובובות. בחרו עם ילדיכם איזו בובה תייצג את סבא, ומי האורחים שבאים לבקר. ספרו את הסיפור במילים שלכם. אתם יכולים גם להמשיך את הסיפור בעצמכם ולספר מה קורה אחרי שהאורחים נפרדים מסבא ושבים לבתיהם.
סבא זוכה לביקור של נכדיו: "…סתם, ביום חול, באה אלי נכדתי לאכול". אפשר לשוחח עם ילדיכם: אילו אורחים באים לבקר את משפחתכם ומה אתם אוהבים לעשות איתם? האם יש לכם זמנים קבועים לביקור או מנהגים מיוחדים של הכנסת אורחים? אולי יש כיבוד מיוחד שאתם מגישים לאורחים או חדר שיושבים בו יחד?
בעקבות הספר תוכלו לספר לילדיכם את הסיפור המקראי על אברהם ולהציע להם להקים "אוהל" בעזרת שמיכה הפרושה בין כמה כיסאות. בתוך האוהל הם יוכלו לקבל חברים, לכבד אותם בכיבוד שהכינו ולשחק יחד.
כמו סבא בסיפור, גם אתם יכולים להכין מרק ולהגיש אותו לאורחים. אולי ילדיכם ירצו להזמין חברים שעדיין לא ביקרו אצלכם?
מתכון ל"מרק סבא":
מצרכים: 2 בצלים גדולים, קצוצים 3-4 שיני שום כתושות 4 גזרים 3 קישואים 3 תפוחי אדמה 2 כוסות דלעת חתוכה לקוביות חבילת סלרי צרור פטרוזיליה או כוסברה מלח, פלפל, כורכום
אופן הכנה: מטגנים את הבצל והשום בסיר במעט שמן, עד להזהבה. חותכים לקוביות את הקישואים, תפוחי האדמה, הגזרים והדלעת, מוסיפים לסיר ומערבבים. קוצצים את הפטרוזיליה והסלרי, מוסיפים אותם לסיר ומערבבים. מוסיפים תבלינים ומערבבים. ממשיכים לערבב עד שכל הירקות טוגנו והתרככו מעט. מוסיפים מים רותחים בכמות כפולה מהירקות ומבשלים עד שהירקות מתרככים לגמרי. טועמים, מתקנים את התיבול במידת הצורך ומגישים. בתיאבון!
הסיפור עשוי להיות מקור להשראה ליצירתיות וליוזמות של צוות הגן וכמובן- לעשייה של כל ילד וילדה בהתאם לתחומי העניין הייחודיים, להתנסות של קבוצה קטנה בעלת עניין משותף ושל כל ילדי הגן כקהילת לומדים. כך למשל:
כמו סבא ובוני, גם ילדי הגן הם "סטארטאפיסטים" שנהנים לדמיין, ליזום ולבצע כשהצוות החינוכי מלווה, מתעניין ומעורב בעשייה. כדאי לשתף את ההורים ביוזמות הילדים באמצעות צילום ותיאור ולעודד אותם לשתף אותך ביוזמות של הילד בביתו.
סבא ובוני יוצרים הכל במו ידיהם. כך גם ילדי הגן המשתמשים בגרוטאות ובחומרי מחזור ויוצרים מהם עולם ומלואו בעזרת כלי עבודה מתאימים- מספריים, דבק, פטיש ומסמר.
שם המשחק: סבלנות! בוני וסבא עבדו במשך שנה- מהקיץ, דרך הסתיו והחורף- כל אחד עם הרעיון שלו כדי להגיע למטרה המשותפת. כשהמטרה חשובה והדרך אליה מעניינת גם ילדים לומדים לדחות את הרצון בסיפוק מידי- כך כשהם בונים מבנה מורכב בלגו או בגרוטאות בחצר, מכינים בצק לחלות וזורעים ירקות בגינת הגן.
העץ המופלא
שְׁמִירָה
ילדי גן נוטים לעיתים להשוות את עצמם לאחרים וליצור אווירה תחרותית
ילדי גן נוטים לעיתים להשוות את עצמם לאחרים וליצור אווירה תחרותית. סיפור זה וסיפורים נוספים בהם הגיבורים משתפים פעולה, עוזרים אחד לשני ומפרגנים זה לזה עשויים לסייע לך ביצירת אקלים גן מיטבי.
בעקבות הסיפור: במפגש עם סבים וסבתות (או כל בן משפחה/חבר מבוגר), ניתן להציג את הסיפור , לזמן פעילות מהנה משותפת, להזמין סבא סבתא לשתף בעשייתם בדרך חווייתית ועוד.
העץ המופלא
שְׁמִירָה
לאחר קבלת הספר הביתה תוכלי להזמין הורים או סבים לסדנה שבה יכינו עם ילדם את "העץ המופלא שלנו".
העץ המופלא של בוני הוא העץ שהטבע יצר, העץ שבו מרגישות גם הציפורים בבית. תוכלי להזמין ילדים לשתף בחוויותיהם עם "העץ שלי"- להצטלם ליד העץ שלהם ולספר עליו: עץ התפוזים שבחצר ביתם או הבית על העץ שבנו עבורם סבא וסבתא, הפיקוס עליו הם אוהבים לטפס בגנה השכונתית או הערבה שבחצר הגן.
העץ המופלא
שְׁמִירָה
הילדים יכולים להכין מתקנים להאכלת ציפורים – אחד לתלייה בחצר הגן, ומתקנים אישיים לתלות מחוץ לבית.
תוכלו להמציא, לתכנן ולבנות "עץ מופלא" משלכם ממשחק הרכבה, מלגו או מקוביות, או מחפצים שונים שתמצאו בבית או בחצר. האם גם ביצירה שלכם "כל מיני דברים בולטים החוצה"? שלחו לנו תמונה של העץ המופלא שלכם, ונשמח לפרסם אותה באתר.
העץ המופלא
שְׁמִירָה
בוני וסבא הבינו שציפורים נמשכות לעצים וחיפשו רעיון שיעודד את הציפורים לבקר אותם
בוני וסבא הבינו שציפורים נמשכות לעצים וחיפשו רעיון שיעודד את הציפורים לבקר אותם. בעקבות הסיפור תוכלו להכין יחד מתקן להאכלת ציפורים: שוטפים היטב בקבוק גדול וריק, גוזרים באחד מצדדיו פתח גדול, תולים אותו במרפסת או על עץ בקרבת הבית ומניחים בו פירות חתוכים, גרעינים ופירורי לחם. עקבו אחר הציפורים, התבוננו מרחוק ובשקט ותראו איך הן באות לאכול ממנו.
"לבוני ולסבא תמיד היו המון רעיונות…" לעיתים קרובות לילדים קטנים יש רעיונות גדולים ומחשבות מקוריות. אפשר לספר לילדיכם על ממציאים גדולים, בארצנו ובעולם כולו, ולהזכיר שגם הם היו פעם ילדים שופעי רעיונות. יחד תוכלו לחשוב על מצב בחיים שלכם שהייתם רוצים לשנות ולהעלות הצעות. האם ניתן ליישם את הרעיונות שלכם?
העץ המופלא
שְׁמִירָה
כדאי להיזכר בכישרונות ובנטיות השונים של בני הבית שלכם ולציין את התרומה הייחודית של כל אחד.
"כשם שאין פרצופיהם שווים זה לזה, כך אין דעותיהם שוות זו לזו" (ע"פ מדרש במדבר רבה כא): בני משפחה וחברים לא תמיד חושבים או פועלים באותה הדרך, ולעיתים הפערים בסגנון ובאופי מפריעים לנו. כדאי להיזכר בכישרונות ובנטיות השונים של בני הבית שלכם ולציין את התרומה הייחודית של כל אחד.
העץ המופלא
שְׁמִירָה
האם כמו בוני, גם לילדיכם יש קשר מיוחד עם סבים או דודים?
האם כמו בוני, גם לילדיכם יש קשר מיוחד עם סבים או דודים? מה הם אוהבים לעשות יחד? אפשר להושיב את ילדיכם עם קרוב משפחה אהוב ולהציע להם משימה שמזמינה שיתוף פעולה, למשל משחק הרכבה או אפילו אפיית עוגה. איך הם עבדו יחד? האם היו להם רעיונות דומים או שונים? זכרו, כל זה לא באמת חשוב, העיקר שנהנים יחד!
ברלה ברלה מה בסל? 
בוקר בהיר אחד 
סבא מספר בלי להגזים 
המכונה 
שקית של געגוע 
הכיסים של סבא 
המנהרה של נורי 
מהר מהר שלא נאחר 
הסינור של רוני 
אריה בן נעים ה-14 
קונצרט בחולות 
אותיות מתוקות 
מאחורי הדלת יש שביל 
המעיל של סבתא 
המאפייה של סבא 
מסרגות הפלא של סבתא 
סבא בישל מרק 
העץ המופלא 
קְרִיאָה
שִׂיחָה
שֵׁמַע
יְצִירָה
מִשְׂחָק
הַשְׁרָאָה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
הַמְחָשָׁה
בִּשּׁוּל
מִשְׂחָק
חֵקֶר
מִשְׂחָק
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
שֵׁמַע
הַמְחָשָׁה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
כְּלָלִי
הַשְׁרָאָה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
קְרִיאָה
יְצִירָה
יְצִירָה
שִׂיחָה
שֵׁמַע
מִשְׂחָק
חֲגִיגָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
יְצִירָה
מִשְׂחָק
קְרִיאָה
הַשְׁרָאָה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
שֵׁמַע
יְצִירָה
הַעֲשָׁרָה
הַעֲשָׁרָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
כְּלָלִי
כְּלָלִי
שִׂיחָה
יְצִירָה
חֵקֶר
כְּלָלִי
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
שֵׁמַע
שִׂיחָה
בִּשּׁוּל
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
לָצֵאת הַחוּצָה
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
חֵקֶר
יְצִירָה
סִרְטוֹנִים
כְּלָלִי
שִׂיחָה
שִׂיחָה
חֵקֶר
מִשְׂחָק
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
חֵקֶר
יְצִירָה
שֵׁמַע
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
יְצִירָה
הַשְׁרָאָה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
יְצִירָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
בִּשּׁוּל
הַעֲשָׁרָה
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
הַמְחָשָׁה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
חֲגִיגָה
הַעֲשָׁרָה
כְּלָלִי
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
חֲגִיגָה
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
מִשְׂחָק
סִרְטוֹנִים
קְרִיאָה
כְּלָלִי
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
הַעֲשָׁרָה
בִּשּׁוּל
חֲגִיגָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
קְרִיאָה
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
כְּלָלִי
כְּלָלִי
כְּלָלִי
כְּלָלִי
יְצִירָה
מִשְׂחָק
יְצִירָה
חֲגִיגָה
הַעֲשָׁרָה
קְרִיאָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
יְצִירָה
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
חֲגִיגָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
הַשְׁרָאָה
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
כְּלָלִי
כְּלָלִי
שִׂיחָה
שִׂיחָה
בִּשּׁוּל
יְצִירָה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
קְרִיאָה
הַעֲשָׁרָה
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
קְרִיאָה
לָצֵאת הַחוּצָה
יְצִירָה
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
יְצִירָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
יְצִירָה
שֵׁמַע
הַמְחָשָׁה
בִּשּׁוּל
כְּלָלִי
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
הַמְחָשָׁה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
שִׂיחָה
כְּלָלִי
הַמְחָשָׁה
שִׂיחָה
יְצִירָה
הַשְׁרָאָה
בִּשּׁוּל
הַעֲשָׁרָה
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
יְצִירָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
כְּלָלִי
חֲגִיגָה
חֲגִיגָה
לָצֵאת הַחוּצָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
יְצִירָה
חֵקֶר
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
כְּלָלִי
מדפיסים
גוזרים
משחקים!
