שְׁמִירָה
שאלות לקריאה דיאלוגית
שאלות לקריאה ראשונה:
כדאי לבאר את המילה צוהר – פתח קטן של אור ואוויר; את המילה מוחה בהקשר של הג'ירפה, ואת המילה תקווה, שהיא מושג מופשט. כדאי להסביר שתקווה היא הציפייה שיקרו דברים טובים, גם אם ההווה קשה ומאתגר.
– כדאי לעצור אחרי כל פעם שחיה מאשימה חיה אחרת בפתיחת החלון ולשאול שאלת ניבוי: "מה אתם אומרים, זאת היא שפתחה את החלון?"
– לאחר שמסתיים סבב ההאשמות, תוכלו לשאול: "מי בכל זאת אחראי לחלון הפתוח?" ולהציג שאלת ניבוי אחרי שהיונה נוחתת בחלון: "מה לדעתכם יקרה עכשיו?"
שאלות לניטור הבנה:
– למה לדעתכם עכבר חושב שזה מסוכן וחסר אחריות לפתוח את החלון?
– למה החיות מתפלאות כל כך כשהיונה חוזרת ומודה שהיא פתחה את החלון ויצאה?
– למה היונה יצאה למרות הפחד שלה?
– מה רואים בחוץ כשהיונה חזרה?
שאלות למפגשים חוזרים עם הספר-
– עקבו יחד אחר התגובות של כל חיה לאחר שמאשימים אותה – הפיל כועס, הג'ירפה מוחה, דב הנמלים נגעל, והארנבת נעלבת. מדוע לדעתכם הם מגיבים כך? אפשר להסביר שאלה תגובותיהם להאשמות שווא.
– היונה אמרה שהייתה "גם תקווה" – מה לדעתכם קיוותה היונה שיקרה?
מהסיפור אלינו-
"בפנים כזו צפיפות שאי אפשר לסבול" – איך מסתדרים בצפיפות? ניתן לדמות עם הילדים מצבים של צפיפות בגן או בבית ולברר: מה סייע לכם להתמודד עם הצפיפות? אילו פתרונות מצאתם?
– העכבר כעס כי הוא חשב שפתיחת החלון היא מעשה מסוכן שעלול לפגוע בכולם – אילו כללים בגן שלנו נועדו לשמור על הביטחון של כולנו?
– איך אתם מרגישים כשמישהו עושה משהו מפתיע או שונה ממה שסיכמנו?
– קרה לכם שהאשמתם מישהו בלי להיות בטוחים שהוא אשם? איך לדעתכם הוא הרגיש? ואיך אתם הרגשתם כשהתברר לכם שסתם האשמתם אותו?
– קרה לכם שמישהו האשים אתכם בלי שעשיתם שום דבר רע? איך הרגשתם?
היונה אמרה שהיא פחדה וגם קיוותה – מתי קרה לכם
שפחדתם לעשות משהו, אבל עשיתם אותו בכל זאת? מה קיוויתם שיקרה?
איור – האיורים שבהם רואים את החיות מוציאות את הראש מהחלון ממחישים את תחושת הצפיפות ואת תחושת השחרור.
ניתן להפנות את תשומת הלב של הילדים לאיורים ולשאול מה מבינים מהם.
חולצת האריה
התיבה
