כִּשּׁוּרֵי חַיִּים

שִׁיתּוּף

סְּפָרִים

פְּעִילֻיּוֹת בְּעִקְבוֹת הַקְּרִיאָה

שְׁמִירָה

יֶדַע, מְיֻמָּנוּיוֹת, עֲרָכִים

יֶדַע

שפה ואוריינות: הילדים נחשפים לתבנית חוזרת (“זהו, עכשיו אפשר להתחיל”) עם כל דמות שמצטרפת. מבנה זה תורם להבנת רצף, זיהוי תבנית, היכרות עם עלילה מתפתחת ויכולת לחזות אירועים — ניצני קריאה.

אף שהסיפור קצר, הוא מעשיר את השפה באמצעות הפעלים המייחדים כל דמות: הזברה צוהלת, האוגר מריע, הילד מכריז, החתול מגרגר ורוצה להתכרבל, האריה שואג, הקרנף מתפרץ, והדג מבעבע.

קשר בין טקסט לאיור: עושר הפרטים באיורים — תנוחות הגוף, הבעות הפנים, צפיפות הדמויות, חפצים נלווים (כרית, פופקורן, אקווריום, שמיכה), הבלגן שנוצר והאוהל המאחד בסוף — תורם להבנת מסרים בלתי כתובים, ומקדם “קריאה” חזותית לצד הקריאה המילולית.

מְיֻמָּנוּיוֹת

מודעות עצמית – הדמויות מבטאות צרכים אישיים (“לי קר”, “אני רוצה להיות באמצע”), ומעודדות את היכולת לזהות מה אני צריך ומה לא מתאים לי.

מודעות חברתית – הילדים לומדים להבין רגשות של אחרים (למה הקרנף מסמיק?), לזהות נורמות קבוצתיות (כולם רוצים לשבת יחד), ולפתח רגישות לצרכים של אחרים.

עֲרָכִים

כבוד לזולת והתחשבות – הסיפור חוזר ומציג מצבים של התחשבות בזולת: הדמויות מפנות מקום, ממתינות, משנות תנוחה או מביעות צורך. הילדים לומדים שכבוד הדדי פירושו הקשבה לזולת והכללתו בחוויה המשותפת.

ערבות הדדית ושייכות לקבוצה – ההתארגנות סביב הקריאה מפתחת תחושת “אנחנו”: כולם רוצים להיות חלק, למצוא מקום, ולייצר חוויה משותפת נעימה. הילדים מבינים שהקבוצה תומכת בכולם, ושכל אחד בה תורם ליצירת המרחב הנעים.

אהבת הספר ותרבות הקריאה – ההתכנסות של כולם לקראת הקריאה, ההמתנה, ההתרגשות וההתחלה מחדש — משקפים את המסר שספר הוא הזמנה למפגש, דמיון ושיחה. הילדים לומדים שספר הוא חוויה המחברת אנשים יחד.

אפשר לשבת באמצע?

שְׁמִירָה

שאלות למפגשים חוזרים עם הספר

כיצד כדאי לקרוא את הספר? מכיוון שכל המצאה מוצגת ברצועת קומיקס נפרדת, לא נדרש לקרוא את הספר לפי הסדר. אפשר לבחור בכל פעם נושא אחד שמעניין את הכיתה (ווייז, עגבניות שרי, במבה), לקרוא את העמודים העוסקים בו, ולעבור לפן החווייתי.

כדאי להשאיר את הספר בכיתה וליהנות ממנו לאורך זמן כדי שיתאפשר להעמיק בו. המורה יכול/ה לקרוא את התכנים המדעיים, ולבקש מזוג תלמידים להקריא את הקומיקס כדיאלוג.

במפגשים חוזרים עם הספר, והעמקה בכל נושא בנפרד, כדאי לשאול שאלות הרחבה שנוגעות לחוויה האישית של הילדים ולהתרשמות שלהם מהמצאה כזו או אחרת, לדוגמה:

האם אתם מכירים את ההמצאה הזו מחייכם? האם "השתמשתם" בה פעם?
איך ההמצאה הזאת שינתה את חיינו? איך לדעתכם העולם היה נראה אלמלא הייתה קיימת?
האם יש לכם רעיונות לשיפור ההמצאה? מה הייתם משנים בה?

שאלות היזכרות למפגשים חוזרים עם הספר ועם ההמצאה –

מי היה הממציא של זה? מה הניע אותו? איזו בעיה הוא ניסה לפתור?
אילו שלבים עברה ההמצאה?
האם לדעתכם ממציא צריך לעבוד לבד או עם אנשים נוספים? למה?
האם, לדעתכם, תהליך הפיתוח היה קל או קשה? מדוע?

בעיניים שלנו.

האם, לדעתכם, כל אחד יכול להיות ממציא? האם גם אתם יכולים למצוא פתרונות יצירתיים לבעיות שאתם נתקלים בהן ביום-יום?

מה לדעתכם צריך כדי להצליח להמציא משהו?
איך יודעים שההמצאה מוצלחת ונחוצה? האם הייתם מוכנים לשמוע ביקורת על רעיון שהמצאתם? למה זה חשוב?
האם, לדעתכם, כל ממציא הצליח מייד בניסיון הראשון? מה אפשר ללמוד מכישלונות?
לו יכולתם להמציא דבר אחד לטובת העולם, מציאותי או לא, מה זה היה?

המעבדה של מקס

שְׁמִירָה

משוחחים על הספר

במהלך הקריאה הראשונה כדאי לשאול שאלות שיסייעו להבנת הסיפור, למשל: מדוע נח מרכין את ראשו כשחבריו צוחקים?

נקודות עצירה לשאלות ניבוי

– בכל פעם שנח שומע מישהו מחבריו קורא לעזרה, אפשר לשאול: "אבל רגע, מה נח שומע?" או "עוד צעקה, מי שם?"

– כשנח נקלע לסכנה: "איך ייחלץ?" תוכלו להשתהות ולבחון אילו פתרונות או הצעות מגיעים מהילדים.

– כשהחיות נסחפות: "האם לדעתכם נח יציל אותן?"

במפגש חוזר עם הספר תוכלו לקיים שיח רגשי, ולבחון אילו נושאים בסיפור נוגעים בילדים במיוחד. אפשר לשאול:
– כיצד לדעתכם הרגיש נח כשהחיות האמינו שייכשל וצחקו עליו?

– איך הוא נראה באיור?

– מדוע לדעתכם הוא בכל זאת המשיך בדרכו?

– למה הוא עזר להן, אף שעלבו בו?

– מה תציעו לחיות לומר לו בפעם הבאה שיצא למשימה?

מהסיפור אלינו – בקבוצות קטנות תוכלו לשאול: קרה לכם שניסיתם לעשות משהו קשה מאוד והצלחתם? כיצד הרגשתם? אם מישהו אומר לכם שלא תצליחו במשהו – מה תוכלו לעשות? מה זה "להיעלב"? האם גם אתם נעלבתם פעם מחברים? כיצד פעלתם?

אפשר להזכיר את הסיפור בכל פעם שילד נעלב ולשאול: זוכרים מה נוח הרגיש? זוכרים שהחיות הצטערו?

בקשת סליחה – ילדים צעירים מתקשים לעיתים לבקש סליחה. כדאי לחזור לסיפור ולקרוא שוב את בקשת הסליחה וההתפייסות ואת דבריו של נח. כדאי להתבונן יחד באיורים ולבדוק איך החברים נראים כשהם מבקשים סליחה, לשאול מה הם מרגישים, ומה נח מרגיש. לאחר שיח על הדמויות בסיפור אפשר לשאול את הילדים אם הם ביקשו סליחה ממישהו או שאולי מישהו ביקש סליחה מהם. מתי זה קרה? כיצד הרגישו? למה זה חשוב?

נח אפרוח

שְׁמִירָה

יֶדַע, מְיֻמָּנוּיוֹת, עֲרָכִים

יֶדַע

שפה ואוריינות
הסיפור מזמן היכרות עם מבנה של עלילה מתפתחת, רצף אירועים ברור, חזרתיות לשונית וחריזה התורמות להבנת דפוסי טקסט ספרותי.

אוצר מילים עשיר ומגוון וחשיפה לפעלים ולביטויים במשלב גבוה, לדוגמה: הושיט כנף, נאנח, הקניט, זלזל, הרכין, הושיט, הציף, היסס, טיפס, הודו.

הרחבת ידע עולם
היכרות עם חיות שדה מיוחדות: נברן, קיפוד וחרדון.

מְיֻמָּנוּיוֹת

מיומנויות תוך־אישיות ובין־אישיות

– ויסות רגשי ומודעות עצמית – נח חווה עלבון, פחד והיסוס, אך הוא מצליח להתגבר על הפגיעה ברגשותיו ולפעול בזכות כוח פנימי.
– התמדה ונחישות – נח מציב לעצמו מטרה ואינו מוותר למרות הקשיים.

– מיומנות קוגניטיבית – פתרון בעיות- הסיפור מזמן התבוננות בתהליך חשיבה גמיש ויצירתי: האפרוח מתמודד עם אתגרים משתנים, מעריך מצבים, בוחן חלופות ופועל באופן עצמאי כדי למצוא פתרונות.
כך למשל, כשהשביל מוצף במים והוא לכוד, נוח מבחין בבול עץ הצף ומשתמש בו בצורה מקורית. בהמשך, כשהוא נדרש להציל את חבריו, הוא מפעיל את אותה יכולת חשיבה גמישה – מושיט כנף לנברן, משחרר את הקוצים של הקיפוד שנתפס בעלים, ומוצא דרך להעלות גם את החרדון למקום בטוח.

עֲרָכִים

– ערבות הדדית ועזרה לזולת
נח מתעלה מעל הפגיעה ברגשותיו ומושיט עזרה לחבריו בשעת צרה. בכך הוא ממחיש ערכים של ערבות הדדית, אכפתיות ונתינה ללא תנאי.

נח אפרוח

שְׁמִירָה

שאלות לקריאה דיאלוגית

לפני הקריאה הראשונה כדאי לבחון את הכריכה ולנסות לנבא: מי הדמויות בספר? במה לדעתכם הספר עוסק?

במהלך הקריאה הראשונה ובמפגשים חוזרים עם הספר אפשר לשאול שאלות שיסייעו בהבנת הסיפור.

שאלת ניבוי בקריאה ראשונה:

– אחרי "בכל היער מדברים רק על זה!" – איך לדעתכם יגיב הדוב?

כדי לסייע לתלמידים להבין את התבנית החוזרת בסיפור, אפשר לשאול מה לדעתם תהיה תשובת החוחית ותגובת הדוב.

שאלות לשיחה בעקבות מפגשים חוזרים עם הספר
היזכרות והבנה:

– מה הציע הדוב לחוחית כשרצתה לספר לו מה שמעה?

– למה לדעתכם רצתה החוחית לספר את מה ששמעה?

– למה הדוב העדיף לא לשמוע?

מהי שמועה
חשוב לייצר בכיתה תנאים לשיח פתוח שמאפשר לילדים לבטא את נטייתם האנושית להפיץ שמועות ולהאמין להן, להבין את ההשלכות שלהן, ולאמץ כלים לחשיבה ביקורתית.

– שמעתם פעם את המילה "שמועה"? מה היא אומרת?

– מה ההבדל בין סיפור לשמועה? כדאי לחדד את ההבחנה בין סיפור, שידוע לכול שהוא מומצא או אמיתי, לבין שמועה, שהיא מידע שאמינותו מוטלת בספק.

– האם קרה שהעבירו לכם שמועה? איך הרגשתם? מה עשיתם?

– קרה שיצרתם או העברתם שמועה? (תוכלו לשתף את הילדים בסיפור אישי שלכם כדי לעודד פתיחות.)

– האם נפגעתם פעם משמועה או שמעתם על מישהו שנפגע?

– איך נדע אם מה ששמענו הוא נכון?

– מה יכול לעזור לנו להחליט אם לספר סיפור ששמענו?
(כדאי להבהיר בשיחה שלא תמיד יש לנו כלים להבחין בין שמועה נכונה ללא נכונה, ולהדגיש שחשוב להיות ביקורתיים כלפי מה שנמסר לנו, ולא למהר לשפוט לכאן או לכאן)

איפה נשמע דבר שכזה?

שְׁמִירָה

שאלות לקריאה דיאלוגית

טרום קריאה
שיח טרום קריאה יכשיר את הקרקע להאזנה לסיפור ויסייע בהבנתו. אפשר לבקש מהתלמידים להתבונן בכריכה ולדלות ממנה פרטים על הסיפור. הם יוכלו למשל לזהות שגיבורי הסיפור הם ארנב וחמור. גם כרטיס הברכה שארנב מחזיק מתקשר לשם הספר.

במהלך הקריאה הראשונה תוכלו לשאול כמה שאלות שיסייעו בהבנת הסיפור:

– מדוע ארנב חושב שזה "לא הוגן"?

– מדוע ארנב מופתע כשחמור מציע לעשות משהו?

– מדוע חמור לא עונה לארנב כשהוא מדבר על המסיבה? שאלה זו כדאי לשאול לפחות בשני מקומות בסיפור, כדי להדגיש את ממד העשייה.

נקודות עצירה לשאלות ניבוי:

– כשארנב מגלה שהמסיבה לפיל כבר מוכנה, אפשר לשאול: מה יקרה עכשיו לדעתכם? כיצד ארנב יגיב?

– מייד אחר כך, כשחמור מציע לארנב שיעשה משהו – ניתן לשאול: מה הייתם מציעים לארנב לעשות?

שאלת שחזור: תוכלו לעצור כשארנב מגלה שחמור עשה כבר הכול בעצמו ולשאול: מי הציע לערוך את מסיבת ההפתעה?

שאלות למפגשים חוזרים עם הספר:

– מדוע חמור לא מדבר?

– אם חמור לא היה פועל, האם הייתה נערכת מסיבה לפיל?

– אם ארנב לא היה מציע רעיונות, האם הייתה נערכת מסיבה לפיל?

– אילו רעיונות היו לארנב? האם אפשרי ליישם אותם?

– אילו רעיונות היו לחמור? האם הוא סיפר עליהם לארנב?

האיורים בספר מספרים את הסיפור ללא מילים. ניתן לשחזר את הסיפור באמצעות האיורים.

מציעה להתייחס להבעות הפנים של החמור והארנב. הן משמעותיות.

להבדל בין הצבעוניות בין דפי המציאות לדפי הדמיון (ההצעות של הארנב).

מה דעתנו?

– האם לדעתכם לשניהם היה חשוב באותה מידה שפיל ישמח?

– מדוע לדעתכם ארנב בחר לכתוב שיר?

– מה לדעתכם גרם להצלחת המסיבה? בהקשר זה אפשר לשלב את הפתגם "טובים השניים מן האחד".

– מה לדעתכם שימח את פיל במיוחד? מה הוא למד מחבריו?

מהסיפור אלינו – בקבוצה קטנה תוכלו לשאול:

– איך לדעתכם הרגיש ארנב בעת שגילה שחמור עשה כבר הכול בעצמו? האם קרה לכם מקרה דומה?

– מתי קרה לכם שהתנהגתם יותר כמו ארנב? האם למשל תכננתם בדמיונכם לפרטי פרטים מבנה לגו מפואר שיגיע עד החלל? עודדו את התלמידים לחשוב על כמה שיותר דוגמאות מחייהם.

– מתי קרה שהתנהגתם יותר כמו חמור? האם למשל רציתם לשחק במשחק קוסמים ומייד חיפשתם מקל שיהיה לכם לשרביט קסם?

– האם תוכלו לחשוב על מצבים שבהם "חמור" יכול לעזור לנו ועל מצבים שבהם "ארנב" יכול לעזור?

– באילו מצבים לדעתכם אפשר לשלב את שניהם? איך לדעתכם אפשר לעבוד יחד כדי להגשים חלום?

העיקר שפיל ישמח

שְׁמִירָה

הצעות לשאלות לקריאה דיאלוגית

טרום קריאה

– מה אומר לכם שם הספר? על מה לדעתכם הוא יהיה? מה יהיה מיוחד באמילי או בדלת?

שאלת ניבוי בקריאה הראשונה

– לפני כל דלת לשאול: "מה אתם חושבים שאמילי תעשה?"

– לאחר שאמילי הגיעה למקום שלא הייתה בו דלת, לשאול: "מה תעשה אמילי עכשיו כשאין דלת?"

שאלות בעקבות מפגשים חוזרים עם הספר

– איך הרגישה אמילי כשאמרו לה שהיא לא תוכל להיכנס בדלת הראשונה כי היא אינה כחולה מספיק?

– למה היא לא רצתה להיכנס בדלת של השקרנים? או בדלת עם המדרגות?

– הזמינו את הילדים לדפדף שוב בספר ולבחור דלת שהיו נכנסים בה.

– הרגשתם פעם שאתם לא יכולים להיכנס למקום מסוים? אפשר להרגיש ככה גם כשאין דלת שאפשר לראות אותה?

– יש מקומות או קבוצות שאתם מרגישים שאינם מתאימים לכם ומעדיפים לא להיכנס אליהם?

– איך אפשר לדעת באילו מקומות נעים ומתאים לנו להיות ובאילו לא? מה מרגישים כשנמצאים במקום המתאים?

מהספר אל הכיתה

תוכלו לנהל בתשומת לב וברגישות, אם מתאפשר בקבוצות קטנות, שיח על הכיתה ועל האווירה בה דרך דימוי הדלתות:

– אילו דלתות קיימות בכיתה (אפשר להקביל לקבוצות השתייכות כמו בנים/ בנות או חבורות; או לתחומי פעילות בהפסקה כמו כדורגל, משחקי קלפים, ישיבה בכיתה)?

– האם כולם מרגישים מוזמנים להיכנס בהן?

– האם הדלת לכיתה שלנו היא דלת מזמינה?

– מה יגרום לנו להרגיש רצויים ומוזמנים לעבור בדלת?

אמילי ראתה דלת

שְׁמִירָה

שאלות לקריאה דיאלוגית

שאלת ניבוי שאפשר לשאול במהלך הקריאה הראשונה

בקטע שבו הרוח מפזרת את הזרעים תוכלו לעצור ולשאול: "מה לדעתכם יקרה לזרעים שעפים ברוח?"

שאלת שחזור

בקטע שבו הארנב מספר כי הכניס את הידיים לשני הכיסים, תוכלו לעצור ולשאול: "אתם זוכרים מה יש לו באחד הכיסים (חור)?" "מה לדעתכם יקרה?"

שאלות שיסייעו לוודא את הבנת הסיפור

מדוע ארנב חשש שאימא שלו תהיה עצובה?
מדוע אימא שמחה, ולא הייתה עצובה?
מה גרם לפרחים לפרוח בשביל?
למה התכוון ארנב כשאמר "שום דבר לא התבזבז או נאבד?"

במפגש חוזר עם הספר תוכלו לשאול שאלות שיסייעו להיזכר בעלילה, תוך כדי התבוננות באיורים

מה עשה ארנב עם הזרעים שנותרו לאחר שהרוח חטפה את השקיק וחלק מהזרעים?
מדוע הזרעים לא נשמרו בכיס?

שיח רגשי דרך איורים
תוכלו להתבונן יחד באיורים ולשאול: "מהי הבעת פניו של ארנב כשהוא חולק עם החיות זרעים?" "איך לדעתכם הוא מרגיש?" "איך לדעתכם הרגישו הקיפוד, הציפור והשבלול כשקיבלו את הזרעים?" "מהי הבעת פניו של ארנב כשהרוח מעיפה לו את הזרעים?" "ובסוף הסיפור, כשהוא מגלה שהשביל פורח?"
גם אפשר לחזור ולהתבונן באיור שבו ארנב ואימו יוצאים אל השביל עם בוא האביב, ולחשוב מה אומרים השכנים לארנב ולאימו.

מהסיפור אלינו
ילדות וילדים שונים זה מזה ביכולת לחלוק ולשתף. שיח על נתינה ונדיבות יכול לסייע לילדים לבחון מתי הנתינה מגיעה ממקור פנימי ומשמחת אותם, ומתי היא נכפית עליהם מבחוץ. כך ניתן לתת תוקף לתחושות הקושי הנלוות לעיתים לנתינה, להטמיע את הערך שבה, לטפח אמפתיה ולחזק את הקשרים בקבוצה. בקבוצות קטנות, לאחר ההתייחסות למחשבות ולרגשות של הדמויות, תוכלו לשאול שאלות הנוגעות לילדים: "האם יש משהו שאתם אוהבים לשתף עם אחרים?" "איך אתם מרגישים כשחבר חולק אתכם צעצוע שחשוב לו?" "קרה לכם שלא רציתם לחלוק?" "אם אנחנו לא מעוניינים לתת או לחלוק – מה נוכל להגיד?"

קריאה בקבוצות קטנות
במפגשים חוזרים עם הספר כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות, כדי שהילדים יוכלו לעקוב אחר האיורים, להבין טוב יותר את המתרחש, לשוחח ולשאול שאלות, וכך להעצים את חוויית הקריאה.

השביל

שְׁמִירָה

יֶדַע, מְיֻמָּנוּיוֹת, עֲרָכִים

מתוך הספר עולים ידע, מיומנויות וערכים ברוח הגן העתידי, שאפשר לפתח שיח ופעילויות בהשראתם.

יֶדַע

מודעות פונולוגית, חריזה
הסיפור כתוב בחרוזים, דבר שמאפשר לילדים להשתתף בקריאה, במיוחד בקריאות החוזרות, ואף לשחזר את הכתוב בעת עיון עצמאי בספר.

ידע בין תחומי, מזרע לצמח
העלילה חושפת את הילדים לקסם של התפתחות הזרע, שדורשת תנאים מתאימים לנביטה, אדמה, מים וזמן.

מְיֻמָּנוּיוֹת

כישורים חברתיים, נדיבות
ארנב רוצה מאוד להגיע הביתה ולשתול את הזרעים עם אימא, אך כשהוא נוכח במצוקתם של אחרים, מתעוררים בו רגשות חמלה ואמפתיה, והוא דוחה את טובתו ומסייע להם.

אוריינות מדעית
היעזרות בידע מדעי בנוגע להתפתחות הזרע תסייע להסביר את הקשר בין הזרעים שעפו מהכיס לפרחו פרחים.

עֲרָכִים

צדק חברתי וערבות הדדית
ההתנהלות של ארנב בתחילת הסיפור משקפת ערכים של אכפתיות וחשיבה על הזולת. הדבר מתחדד לנוכח הרגישות לצרכים הייחודים של מי שנזקק לעזרת הארנב, למשל של השבלול שנמצא באמצע השביל ועלול להידרס.

כבוד האדם והמשפחה
הארנב הקטן מקבל את שקיק הזרעים מסבתו, ומחליט לחלוק את החוויה עם אימו: "אזרע אותם עם אימא בגינה".

ערכים סביבתיים, פליאה מהטבע
באיור ניתן להבחין בפליאה של ארנב מהמחזה שנגלה אליו: השביל הזרוע פרחים. כמו כן מהתנהגותו של ארנב ניתן ללמוד על חמלה, דאגה ועזרה לבעלי חיים שזקוקים לכך.

השביל

שְׁמִירָה

שוחחו על הספר

לאחר הקריאה תוכלו לשאול כמה שאלות הבנה:
מה קרה למשקפיים של אבא?
מה, לדעתכם, גרם לשאר הרוחצים במפל להתגייס לעזרתו? מאין הגיעו החפצים למי המפל?
מה גרם למי המפל להיות נקיים וצלולים בסוף הסיפור?
מאין השיגו הילדים את החפצים שמהם הרכיבו את הפסל?

במפגשים חוזרים עם הספר אפשר לחזק את ההבנה של המסרים בסיפור:

עזרה וכוונה טובה:
כדי לתווך לילדי הגן את הרווח מכך שכולם התגייסו לעזור לאבא ומבלי שהתכוונו ניקו את מי המפל ותרמו לטבע ולסביבה, תוכלו לשאול:
מה כל הרוחצים התכוונו לעשות?
מה קרה בִּמקום זה?
קרה לכם שהייתה לכם כוונה לעזור, והתוצאה הייתה שונה מזו שציפיתם לה?
איך הרגשתם?

מהסיפור אלינו:
בקבוצות קטנות תוכלו לשאול:
איבדתם פעם משהו חשוב?
אתם מכירים מישהו שאיבד משהו חשוב?
מה הייתה ההרגשה כשזה קרה?
האם האבידה נמצאה?
מה אתם או אותו אדם עשיתם כדי למצוא אותה?
האם יש לכם הצעות למישהו שאיבד משהו חשוב?
עזרתם פעם לחבר או לבני משפחה לחפש משהו שאבד?
איך הוא הרגיש, לדעתכם?
מה חשוב לעשות אם מוצאים במקרה משהו שלא שייך לנו?

מדברים על איורים:
תוכלו לחזור אל האיורים בספר, לדפדף, להתבונן בהם יחד ולשאול:
איך נראו הפנים של הרוחצים בשעה שחיפשו את המשקפיים ומצאו חפצים אחרים: מחויכים? עצובים?
אילו חפצים הם מצאו?
ממה מורכב הפסל שבאיור?

שומרים על הטבע והסביבה:
איך הרגישו המתרחצים כשגילו שבריכת המפל מלאה בפסולת?
איך נרגיש אם נרחץ במפל, באגם או בים מלוכלכים?
איך נרגיש אם נלך ברחוב שיש בו פסולת על המדרכה?
יש לכם רעיונות איך לעזור לשמור על הסביבה של הגן שלנו או על הסביבה הטבעית שלנו? מדוע זה חשוב?

חוויה משפחתית:
בקבוצות קטנות ניתן לשתף בטיולים משפחתיים או בחוויות משפחתיות ולשאול:
איפה הייתם?
מה היה כיף במיוחד?
האם גם אצלכם קרה משהו לא מתוכנן במהלך הטיול? איך נהגתם באותו מקרה?

המשקפיים של אבא

שְׁמִירָה

מה לומדים מהמְתנה בתור?

הספר מציג לילדי הגן מצב מוכר מחיי היום-יום. כמו בסיפור, גם הם נאלצים להמתין בתור למגלשה בחצר, לרחיצת ידיים, להשתתפות בפעילות ועוד. הספר מאפשר לילדים להזדהות עם התסכול שחש קופיף כשגילה שהוא האחרון בתור, ולשאוב השראה מהאופן שבו הוא ושאר הממתינים התמודדו עם התסכול ופעלו. הם בחרו לא להתלהם, כפי שעלול לקרות במצבים כאלה, אלא לנהל שיח, וכך הבינו זה את זה ואף התחשבו בכלבלב וסייעו לו ברוחב לב.

תיאוריית התודעה (T.O.M) –
באמצעות הסיפור הילדים נחשפים למחשבות, לרגשות ולקונפליקטים של כמה דמויות. חשיפה זו מקדמת אצלם את ההבנה של נקודות מבט שונות, מסייעת להם לפתח אמפתיה, לזהות רגשות ולשפר את יכולותיהם בפתרון קונפליקטים תוך חוויה מהנה ומותאמת לגילם.

הקשר בין תור לראיית האחר – כשילדים ממתינים בתור, הם משפרים את יכולתם להמתין בסבלנות ולפנות מקום לזולת. כך מתקיימת הפנמה של גישה שונה מזו המוכרת להם מהשלבים הראשונים בילדותם. הילדים לומדים שיקבלו את מבוקשם, אבל לא תכף ומייד, אלא על פי כלל חיצוני מוסכם. הבנה זו פותחת פתח להתחשבות באחר ולראיית זכותו.

מה לומדים מהמתנה בתור?
שיח על רגשות וקונפליקטים שעשויים להתעורר כשממתינים בתור יכול לסייע לילדים להתמודד עם תסכול, להרחיב את יכולתם לדחות סיפוקים ולפתח את הבנתם החברתית והרגשית.

תוכלו לחזור ולקרוא בספר כדי לתמוך בילדים המתקשים להתמודד עם המתנה בתור וכדי לפתח אצלם אמפתיה והתחשבות.

הבא בתור

שְׁמִירָה

על מה נשוחח בגן?

לאחר הקריאה תוכלו לשאול כמה שאלות הבנה:
מדוע קופיף חשב שתורו הגיע? מה הייתה הטעות שלו?
כיצד הגיב קופיף כשקיבל את המספר האחרון בתור? מה הוא הציע לעשות?
כיצד הגיבו שאר הממתינים? אילו רעיונות הם העלו? מה הם החליטו בסופו של דבר?
באיזה מקום בתור היה כלבלב? מה הייתה הבעיה של כלבלב? מדוע שאר הממתינים ויתרו לו על תורם? כיצד הם הרגישו לאחר שהתחשבו בו?

המתנה בתור – איך הרגיש קופיף כשהבין שהוא האחרון בתור?
קופיף ניסה להבין איך מחליטים מהו סדר הנכנסים. מה דעתכם על הרעיונות שהציע? מהו הכלל שקובע את סדר התור"

מהסיפור אלינו – באילו מצבים בגן אנחנו נאלצים להמתין בתור?
גם אתם, כמו קופיף, הייתם פעם אחרונים בתור? איך הרגשתם?
מה אפשר לעשות כשמחכים בתור? מה יכול לעזור, לדעתכם, להנעים את הזמן כאשר ממתינים בתור?

ראיית האחר – כדי לעודד את הילדים לשאוב השראה מהדמויות ולטפח אמפתיה ניתן לשאול:
מדוע החיות בסיפור ענו לד"ר צביה שהן רוצות להיכנס, אבל בכל זאת החליטו שכלבלב ייכנס לפניהן? מה אתם חושבים על המעשה שעשו?
קרה לכם שוויתרתם לחבר או שוויתרו לכם? איך הרגשתם?
באילו מקרים כדאי לוותר לחבר או לחברה?

לא להיות שמח זה מאוד עצוב – כלבלב מכשכש בזנב כשהוא שמח. תוכלו לשאול: איך אתם מראים שאתם שמחים?
איך אפשר לדעת שחבר שמח?
אילו דברים משמחים אתכם? ואילו מעציבים?
אילו דברים יכולים לשמח חברים?

הבא בתור

שְׁמִירָה

להצטרף לחברים

לאחר הקריאה הראשונה כדאי לשאול שאלות שמסייעות להבנת הסיפור ולהשתלשלות האירועים בו: "מה עושים ברט וארצ'י על הגבעה בכל יום?"; "לְמה הם 'הופכים'?"; "מה הכוונה במשפט: 'הם נעים בקצב של שניים'?"; "לָמה שון חיפש קופסה לעצמו?"; "מה קרה כששון ביקש להצטרף לברט ולארצ'י?"; "למה ברט הרס את הקופסה שלו?"; "מה עשו שון וארצ'י כשברט הפסיק לשחק איתם?"; "למה ברט התעלם כששון וארצ'י קראו לו?"; "מה שון וארצ'י הכינו לברט?"; "למה הוא חזר לשחק איתם?".

שיח רגשי – "איך ברט הרגיש כשרק הוא וארצ'י היו יחד?"; "למה ברט הרגיש מוזר כששון הצטרף?"; "איך ברט הרגיש כשאבא שלו אמר לו להיות בשקט?"; "למה ברט נשאר בבית אף על פי שהתגעגע לחבריו?"; "מה, לדעתכם, הרגישו שון וארצ'י כשברט הפסיק לבלות איתם?"; "למה שון וארצ'י המשיכו להציע לברט להצטרף אליהם ולא ויתרו עליו?"

להיות חברים הכי טובים – "ברט וארצ'י חברים הכי טובים. מה זה אומר? איך מרגישים כשנמצאים עם חבר או חברה טובים?"; "כשיש חבר או חברה הכי טובים, אפשר לשחק עם עוד חברים?"

(הַקפידו לגעת בנושא ברגישות, שכן לא לכולם יש חבר או חברה הכי טובים.)

הצטרפות למשחק – "איך, לדעתכם, הרגיש שון כשביקש להצטרף אל ברט וארצ'י?"; "ביקשתם פעם להצטרף למשחק? מה קרה? איך הרגשתם?"; "ספרו על פעם שהציעו לכם להצטרף למשחק. איך הגבתם?"; "איך הרגשתם כשמישהו ביקש להצטרף לשחק איתכם?"; "מה משתנה כשמישהו מצטרף למשחק?"; "מה מרוויחים כשמצרפים חבר למשחק?"

חברים הכי טובים

שְׁמִירָה

משוחחים על הספר

הבנת הסיפור – "מה ניסה צ'יקו למנוע? כיצד חשב למנוע זאת? למה הוא חשב שאם פילחס ישמע את המילים שאמר, הם כבר לא יהיו חברים? מה גרם לו להישאר ולבקש סליחה אף על פי שחשב ללכת?"

חרטה וסליחה – "איך, לדעתכם, הרגיש צ'יקו כשפילחס שמע את המילים שאמר? איך הרגיש פילחס? איך צ'יקו הרגיש כשהוא ביקש סליחה מפילחס? למה, לדעתכם, פילחס סלח לצ'יקו? קרה לכם שכעסתם ואמרתם דברים שאחר כך התחרטתם עליהם? מה עשיתם אחר כך? איך אתם מרגישים כשאתם צריכים לבקש סליחה? איך אתם מרגישים כשמבקשים מכם סליחה? לפעמים אומרים שמילים יכולות לכאוב יותר ממכות – לְמה הכוונה? מה אתם חושבים על זה? איך סולחים לחבר שאמר לנו משהו מעליב?" תוכלו להשתמש בדימוי של משחת שיניים, שברגע שהיא יוצאת מהשפופרת, קשה להחזיר אותה למקומה.

כדאי להמשיג עם הילדים את המושג קבלת אחריות – צ'יקו היה יכול להכחיש שאמר את הדברים או להגיד שהוא לא אחראי להם, כי הוא באמת האמין שפילחס לקח לו את החיצים, אך בסופו של דבר הוא החליט לבקש סליחה על המילים האיומות שאמר.

תוכלו להתייחס גם לביטוי עור של פיל – שאלו את הילדים אם שמעו אותו בעבר והסבירו להם את משמעותו. לאחר מכן תוכלו שאלו אותם את השאלות האלה: "האם, לדעתכם, לפילחס יש עור של פיל? האם מי שנראֶה גדול וחזק אינו נפגע ממילים? האם עור של פיל הוא דבר טוב או רע? האם הייתם רוצים שיהיה לכם עור של פיל? באילו מצבים?"

כדאי לדבר על היחס, או ההבדל הפיזי, בין פילחס לצ'יקו. בסיפור זה נשברת התפיסה הרוֹוַחת שלפיה הגדול הוא החזק, מכיוון שדווקא הפיל הגדול הוא עדין נפש.

מהירות הקול

שְׁמִירָה

משוחחים על הספר

לאורך קריאת הסיפור וגם בעקבות הקריאה תוכלו לשאול כמה שאלות הבנה, למשל: "מה ננה עזיזה אומרת לשוהם כשהיא רואה שפניה עצובות? למה כל כך חשוב לה ששוהם תחזיק חזק את הפיתות? מה שוהם מספרת על חוויית הטיסה לארץ ישראל? מה אומר לה אביה, בנסיעה המרעידה במשאית? כיצד היא משתמשת בצמיד ב'עולם החדש'?"

הקשר הבין-דורי – שוהם אוהבת מאוד את סבתה ולהפך. בעקבות הקריאה תוכלו להסב את תשומת ליבם של הילדים לקשר המיוחד ביניהן באמצעות דוגמאות לפעולות שהן עושות יחד בעיראק ובישראל. שיח שיתופי על הקשר של התלמידים עם סבם או סבתם הוא הזדמנות לקרב אותם לנושא זה.

מה דעתנו? – "איך, לדעתכם, מרגישה שוהם כשאימה מחליקה לה את הצמיד מהיד? מה, לדעתכם, כוונתה במשפט 'וכל העולם שלי החליק לי מהידיים?' מדוע, לדעתכם, היא רצה אל סבתה לשמוע את הצמידים שלה? מה הצמיד גורם לה להרגיש? איך היא מרגישה בישראל?"

מהסיפור אלינו – בקבוצות קטנות ניתן לשאול ולשתף: "קרה לכם שנאלצתם להיפרד ממשהו שאתם כבר מכירים ואוהבים? איך הרגשתם? מה עזר לכם?"

חפץ קרוב ללב – "יש לכם או היה לכם בעבר חפץ שעזר לכם להרגיש ביטחון, להתגבר על קושי או להיזכר במשהו או במישהו? תרצו לשתף מה הוא היה וכיצד הוא עזר לכם?"

מעברים והתחלות חדשות – האם עברתם לגור במקום אחר – מדינה, עיר, בית או מלון?

גם אם לא, אתם בוודאי זוכרים שעברתם מהגן אל בית הספר, נכון?! איך הרגשתם כשעזבתם את הגן, שהיה מוכר לכם היטב, ועברתם לבית הספר? ממה היה לכם קשה להיפרד? לאילו דברים התגעגעתם? אילו דברים יכולים לעזור כשעוברים למקום חדש? אילו דברים למדתם במקום החדש?"

יש לנו זה את זה – תוכלו לחזור אל הסיפור ולבדוק באילו הזדמנויות נאמר לשוהם "יש לנו זה את זה". בחנו יחד באילו הזדמנויות בכיתה המשפט הזה יכול להתאים ולעודד, ושאלו: "באילו מצבים בחייכם המשפט הזה התאים והייתה לו חשיבות בעיניכם?"

כדי לא לגרוע מחוויית האסתטיקה של הקריאה, כדאי לבחור נושא אחד לשיחה בכל מפגש חוזר עם הספר.

הצמיד של שוהם

שְׁמִירָה

על חברוּת, ייחודיות ונקיטת יוזמה

זהו סיפור על חברות מיוחדת בין שני ילדים המסופר מנקודת מבטו של ילד. ניתן לחזור ולקרוא בסיפור כשתרצו לשוחח על משמעותה של חברות טובה.

כל אחד הוא מיוחד – לכל דמות בסיפור הייחוד והאתגר שלה: לדויד יש פרחים במקום שיער, המורה אלרגית לאבקנים, ובאיורים ניתן לראות ילדה בכיסא גלגלים וילדה אחרת שמרכיבה משקפי ראייה. גם בכיתה לכל תלמיד ותלמידה הייחודיוּת והאתגרים שלהם. אלה יכולים לבוא לידי ביטוי ברקע משפחתי שונה, באלרגיות, בקשיים רגשיים ועוד. הסיפור מאפשר לילדים להזדהות עם האחר, להכיר נקודות מבט שונות ולטפח אמפתיה. ניתן לקרוא יחד את הספר, להתבונן באיורים ולשוחח על הייחודיות של כל אחד ואחת, על שוני, על אתגר ועל התמודדות איתו.

נקיטת יוזמה והתגייסות לטובת חבר – כמו לדויד, לכולנו יש תקופות שבהן אנחנו לא במיטבנו. בסיפור חברו הטוב של דויד שם לב שדויד לא בטוב ומחפש דרך לעזור לו: הוא יוזם איך לעזור לדויד, וכך נותן השראה גם לשאר החברים בכיתה. בהשראת הסיפור תוכלו להקים מערך נקיטת יוזמות למען החברים: תוכלו לחשוב יחד על מצבים שונים שאפשר לשמח או לעזור בהם, לתכנן איך לעשות זאת ולחלק תפקידים. לדוגמה, תוכלו לעשות מחוָוה לחברה מהכיתה לרגל הולדת אח קטן או מחווה לחבר חולה שלא הגיע לבית הספר. יוזמות כאלה יחזקו את הקשרים בין הילדים, את הרגישות לאחר, את הראייה את האחר במצבים השונים ואת היכולת לתכנן ולשתף פעולה.

הילד עם הפרחים בשיער

כִּשּׁוּרֵי חַיִּים

סְּפָרִים

פְּעִילֻיּוֹת בְּעִקְבוֹת הַקְּרִיאָה

הר של מילים חדשות

כולנו ביחד

בואו נעשה לנו הר

מעשירים את אוצר המילים בתנועה

האזינו לסיפור "ההר של הדר"

אז והיום

לנגן אותיות

מכינים פיתות כמו סבתא סעדה

האזינו לסיפור "אותיות ומנגינה"

מזהים אותיות

פינטרסט

טיפ לקריאה: חזרה והצטרפות

עזרה בדרך

בצלים רבותיי, בצלים

מגלגלים מלמעלה למטה

האזינו לשיר!

טיפ לקריאה: קוראים עכשיו! תכף נשוב

נתינה במשפחה

ארוחה משפחתית

דין דון מי בא לבקר?

האזינו לשיר!

מיני הדרכה על הספר לצוות

מתחשבים זה בזה

איפה נקרא היום?

כולנו בספה אחת

משחקים - מי באמצע?

צפו בסרטון מלא השראה!

פינטרסט

על הספר – למצוא את האמצע

קבוצות קטנות - כשאיור מוביל סיפור

מושג האמצע

משוחחים על הספר

אוהל סיפורים ואחרים

מעמיקים באיורים ומחקים

מעלים הצגה

יֶדַע, מְיֻמָּנוּיוֹת, עֲרָכִים

מיני הדרכה על הספר לצוות

ללכת לאיבוד

המחיזו את הסיפור

מציירים ומחפשים

ממטלה למשחק

למה לקרוא עם ילדים שכבר קוראים?

פינטרסט

על הספר

משוחחים על הספר

העולם דרך עיניים של בעל חיים

להתמצא בסביבה

מה זה "במקביל"

חיות המחמד שלנו

לוח מודעות של כיתה א'1

העשרה לשונית - אומר מילים ומיומנויות השוואה

בית מארח

מיני הדרכה על הספר לצוות

לכולנו יש המצאות

יוצרים קומיקס משפחתי

מהספר לחיים

האזינו לפרק "רעיון נהדר"

המעבדה הביתית שלנו

פינטרסט

איך ניגש לספר קומיקס מיידעי?

שאלות למפגשים חוזרים עם הספר

מעבדת המצאות כיתתית

בהשראת המצאות מהספר - חוקרים עגבניות שרי

בהשראת המצאות מהספר - בונים מערכת טפטפות

בהשראת המצאות מהספר - מגלים את ווייז

בהשראת המצאות מהספר - טאקי; יוצרים משחק קלפים

בית מארח עם הספר!

מיני הדרכה על הספר לצוות

מכינים מדליות אישיות!

חברות ודימוי עצמי

איורים מספרים

קטן אבל יכול

למי הכוח? לנוח אפרוח!

האזינו לסיפור "נח אפרוח"

פינטרסט

על הספר

קבוצות קטנות