תוכלו לשוחח עם ילדיכם ולהיזכר יחד בטיולים משפחתיים – היכן טיילתם? האם מישהו מכם היה עצוב בטיול ועזרתם לו? האם גם לכם יש סיפור על חפץ שאבד בטיול? ואולי גם אתם סייעתם בשמירה על הסביבה?
בהשראת הסיפור תוכלו לשחק משחק חיפושים מהנה – מלאו גיגית או דלי גדול מים, אפשר להוסיף למים סבון כדי שלא יהיו צלולים ושקופים. כעת הכניסו כל מיני חפצים קטנים: כפית, פקק, אבן, מטבע או כל חפץ אחר. בקשו מהילדים לעזור לכם למצוא במים את החפצים ש"אבדו" בתוכם.
מי שמרכיב משקפיים בוודאי מכיר את התחושה – עכשיו תוכלו להכיר אותה לשאר בני המשפחה: הניחו נייר אפייה או בד בהיר ודק על העיניים ונסו לראות מבעד לו: הסתכלו סביב וזה על זה – מה שונה? מהי התחושה?
הסיפור המחורז והקצבי נוגע בנושאים שונים אשר יכולים לעורר הזדהות והשראה: השלמה עם אובדן דבר-מה – ילדות וילדים רבים יכולים להזדהות עם רגשות התסכול והצער שחשים כאשר משהו אובד ואינו נמצא. תוכלו לשתף בחוויות אישיות וברגשות שעולים בעקבות קריאת הסיפור ולשאול:
איבדם פעם משהו?
איך הרגשתם?
מה עזר לכם להתגבר? העיקר הכוונה – כמו בסיפור, רבים מאיתנו מכירים את המצב שבו אנחנו רוצים לעזור למישהו ונרתמים לכך, אך התוצאה שונה מזו שאנחנו מצפים לה.בהשראת הסיפור תוכלו להעצים את הכוח הטמון בכוונה טובה. ניתן לשלב את הספרבמערך שמירה על הטבע והסביבה – אומנם המשקפיים של אבא לא נמצאו, אך בזכות שיתוף פעולה של אנשים רבים הושגה מטרה אחרת – המפל נוקה.
תוכלו לקיים בקביעות מפגשים ופעילויות בנושא ניקיון ושמירה על הסביבה באזורכם. בפעילויות אלה כדאי לשים דגש על התגייסות ילדי הגן למען המטרה המשותפת. תוכלו לשלב את הספרגם כשמנהלים שיח על חוויות משפחתיות ומשתפים בהן.
אפשר לשתף את ההורים ולבקש שישלחו תמונות מטיולים או מחוויות משותפות. מהתמונות ניתן להכין קולאז' (הֶדְבֵּק) על לוח גדול שייתלה בגן. הספר יכול להתאים לכל שיח ופעילות בנושא נתינה והושטת עזרה לחבר, להעצמת החוויה של ילדות וילדים שמרכיביםמשקפיים ולהבנת החוויה. כמובן, אפשר לקרוא את הספר פשוט כדי ליהנות.
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות כשלכל ילד עותק משלו. כך יתאפשר לכל אחד להתבונן באיורים, לעקוב אחר המתרחש בסיפור ולהעצים את חוויית הקריאה.
במהלך הקריאה אפשר לעשות עצירות לשם ניבוי וכך לשמור על העניין ועל הסקרנות ולנטר את ההבנה. כך, למשל, בקטע שבו מסופר שהמשקפיים עפים ואבא אומר שהוא רואה מטושטש, כדאי לעצור לאחר המשפט "כשראו כולם כמה אבא עצוב", ולשאול את הילדים: "מה יקרה עכשיו, לדעתכם?".
לאחר הקריאה תוכלו לשאול כמה שאלות הבנה: מה קרה למשקפיים של אבא?
מה, לדעתכם, גרם לשאר הרוחצים במפל להתגייס לעזרתו? מאין הגיעו החפצים למי המפל?
מה גרם למי המפל להיות נקיים וצלולים בסוף הסיפור?
מאין השיגו הילדים את החפצים שמהם הרכיבו את הפסל?
במפגשים חוזרים עם הספר אפשר לחזק את ההבנה של המסרים בסיפור:
עזרה וכוונה טובה: כדי לתווך לילדי הגן את הרווח מכך שכולם התגייסו לעזור לאבא ומבלי שהתכוונו ניקו את מי המפל ותרמו לטבע ולסביבה, תוכלו לשאול:
מה כל הרוחצים התכוונו לעשות?
מה קרה בִּמקום זה?
קרה לכם שהייתה לכם כוונה לעזור, והתוצאה הייתה שונה מזו שציפיתם לה?
איך הרגשתם?
מהסיפור אלינו: בקבוצות קטנות תוכלו לשאול:
איבדתם פעם משהו חשוב?
אתם מכירים מישהו שאיבד משהו חשוב?
מה הייתה ההרגשה כשזה קרה?
האם האבידה נמצאה?
מה אתם או אותו אדם עשיתם כדי למצוא אותה?
האם יש לכם הצעות למישהו שאיבד משהו חשוב?
עזרתם פעם לחבר או לבני משפחה לחפש משהו שאבד?
איך הוא הרגיש, לדעתכם?
מה חשוב לעשות אם מוצאים במקרה משהו שלא שייך לנו?
מדברים על איורים: תוכלו לחזור אל האיורים בספר, לדפדף, להתבונן בהם יחד ולשאול:
איך נראו הפנים של הרוחצים בשעה שחיפשו את המשקפיים ומצאו חפצים אחרים: מחויכים? עצובים?
אילו חפצים הם מצאו?
ממה מורכב הפסל שבאיור?
שומרים על הטבע והסביבה: איך הרגישו המתרחצים כשגילו שבריכת המפל מלאה בפסולת?
איך נרגיש אם נרחץ במפל, באגם או בים מלוכלכים?
איך נרגיש אם נלך ברחוב שיש בו פסולת על המדרכה?
יש לכם רעיונות איך לעזור לשמור על הסביבה של הגן שלנו או על הסביבה הטבעית שלנו? מדוע זה חשוב?
חוויה משפחתית: בקבוצות קטנות ניתן לשתף בטיולים משפחתיים או בחוויות משפחתיות ולשאול:
איפה הייתם?
מה היה כיף במיוחד?
האם גם אצלכם קרה משהו לא מתוכנן במהלך הטיול? איך נהגתם באותו מקרה?
הסיפור מתרחש במפל ששמו מצוין בסוף הספר – עין איוב. תוכלו לשתף את הילדים בכך שהסיפור מבוסס על מקרה שקרה באמת לסופרת כשהייתה ילדה, לצפות יחד בסרטון המתאר את המסלול המוביל למפל ולחפש את האתר במפת ארץ ישראל. בהזדמנות זו תוכלו להכיר מקומות נוספים בסביבת המפל.
מפל מוגדר כ"מים הנופלים במאונך (או כמעט במאונך) ממקום גבוה". (ויקימילון)
אפשר לשאול את הילדים: מדוע, לדעתכם, קוראים לתופעת הטבע הזאת מפל? שאלה זו יכולה לקדם את ההבנה המורפולוגית ואת הקשר לשורש נ־פ־ל – "נפילת" המים במפל.
מהי מפה? מה עושים משקפיים? מהו גל? מהי אדווה? בעקבות הסיפור תוכלו לחקור ולהכיר באופן חווייתי מושגים חדשים ומעניינים: אדווה וגל: ניתן לדַמות מפל בעזרת גיגית עם מים שתשפכו לתוכה מגבוה עוד מים. תוכלו לבקש מהילדים לשים לב לעיגולים הקטנים הנוצרים כשהמים שאתם שופכים נוגעים במים שבגיגית. לעיגולים אלה קוראים אדוות. בשלב הבא אפשר לבקש מהילדים לנשוף לתוך גיגית המים. התנועות הנוצרות במים נקראות גלים. משקפיים: כדאי לשוחח עם הילדים על המענה שהמשקפיים נותנים לאנשים המתקשים בראייה לקרוב ולרחוק. תוכלו להראות תמונות של משקפיים, להתנסות בהרכבת משקפי צעצוע, להתבונן במטרה מסוימת דרך נייר אטום ודרך נייר שקוף וגם ליצור "משקפיים חדשים לאבא" על ידי צביעת בריסטול וקישוטו. להרחבה: הפרק "עולם מעשה ידי אדם" בתוכנית הלימודים במדע וטכנולוגייה לגיל הרך. מפה – בסיפור מסופר שאמא מצאה את המפל לאחר התבוננות במפה. כדאי להכיר לילדים את המושג "מפה" ולחשוף אותם למפות מגוונות.
כשהרוחצים במפל סייעו לאבא לחפש את המשקפיים, הם מצאו שלל חפצים: דִלְגית, משקפת צלילה, קופסת שימורים, פנס, כפפה, מגף, מפתחות, מנעול ועוד.
באיורי הספר ניתן למצוא פסל שככל הנראה הורכב מהחפצים שנמצאו. יוצרים מחפצים: אפשר לארגן בגן ארגז ובו מגוון החפצים המופיעים בספר (ולא רק…) ומגוון מַחְבְּרִים (כגון: אטבים, גומיות, חבלים, מהדקים, שרוכים וכו'). נזמין את הילדים ליצור מהחיבור ביניהם פסל ללא הדבקה.
בהמשך אפשר להוסיף חפצים לפי תחומי העניין של הילדים ולפי הנושאים שעוסקים בהם בגן.
אפשר להציע לילדים לתעד את יצירותיהם בצילום לפני הפירוק.
תוכלו להביא לגן כמה מהחפצים המוזכרים בסיפור ולשחק משחק במליאה: קבוצת ילדים תחביא את החפצים, וקבוצה אחרת תמצא אותם בתורה ברחבי הגן, תביא אותם למרכז המפגש ותיצור מכולם פסל או מיצג. אחר כך אפשר להחליף תפקידים בין הקבוצות.
הרחבת אוצר מילים הסיפור כתוב בשורות קצרות, ועם זאת ניתן למצוא בו עושר לשוני ומילים ממשלב גבוה, שמות וצירופי לשון מיוחדים, כגון: "צרה צרורה", "כובע רחב שוליים", "עלתה הלבנה", ופעלים לא שגרתיים, כמו: "שלתה", "גרגרו", "תהה".
– מדע וטכנולוגייה"עולם מעשה ידי אדם"
הסיפור חושף את הילדים לנחיצות של המשקפיים כאביזר שמאפשר לאנשים בעלי לקות ראייה לראות היטב.
– ידע עולם
בסיפור מתוארת אם המשפחה כמי שמסתכלת במפה ומאתרת מפל קרוב, וכך הילדים נחשפים לשימוש במפה.
באמצעות הסיפור והאיורים הילדים לומדים מהו מפל ואף נחשפים למפל מסוים, עין איוב, שנקרא גם המפל הנסתר.
– מיומנויות תוך-אישיות – יכולת לניהול עצמי –ויסות עצמי
אומנם אבא איבד את המשקפיים, אך הוא לא איבד את קור הרוח והמתין בסבלנות עד שיתברר אם משקפיו יימצאו.
הראייה שלו הייתה מטושטשת, אך הוא גילה סבלנות, והמשפחה נשארה במפל עד רדת החשיכה.
מודעות חברתית – היכולת לפעול בנסיבות חברתיות מתוך הבנת האחר כל המבקרים במפל הבחינו בכך שאבא עצוב וחשו במצוקתו, וכולם לא עמדו מנגד, אלא ניסו לעזור לו.
אהבת המולדת והמדינה הסיפור חושף את הילדים לנופים המיוחדים של מדינת ישראל ולפינות חמד בה, כמו מפל עין איוב, שהמשפחה הגיעה אליו.
ערבות הדדית רק אבא הרגיש בחסרון המשקפיים, ובכל זאת כל המתרחצים, גם אלה שלא הכירו את המשפחה, (לדוגמה, הילד שחבש את הכובע רחב השוליים ושמו לא מצוין בסיפור), החליטו לקום ולסייע לו באופן פעיל.
ערכים סביבתיים הילדים לומדים על החשיבות של שמירה על הניקיון במרחב הטבעי ועל היכולת של כולם, קטנים כגדלים, לתרום לשמירה על הסביבה.
תוכלו לשוחח עם הילדים ולשאול: מה אתם מרגישים כשאתם "ברוגז" עם חבר או בן משפחה? איך אתם והם מתנהגים בעת מריבה? מה יכול לסייע לכם להתפייס? כיצד אפשר להשלים בין חברים הנמצאים ב"ברוגז"?
בהשראת הסיפור אפשר לקחת זוג בובות, מכוניות-צעצוע או כל זוג חפצים שתבחרו, אפילו זוג גרביים שמלבישים על כפות הידיים. הזמינו את ילדיכם לדמיין ולהמציא "ריב של ממש" – על מה הם רבים? כיצד הם מתפייסים? האם הם משלימים בעצמם או שיש לעזור להם? ואיך? כעת אפשר לעשות הצגה/.
שפן סלע ויעל הן חיות ארץ ישראליות מדבריות. הספר נותן הזדמנות נהדרת להכיר ולחקור! כיצד הן נראות במציאות? מה מאפיין אותן? מה הן אוהבות לאכול? ומה עוד מעניין אתכם לדעת עליהן?
אהרון הכהן"אוהב שלום ורודף שלום": החכמים מסבירים, כי המשמעות של "לאהוב שלום" היא לחיות בשלום עם חברינו, ואילו "לרדוף שלום" מתייחס לדאגה להשכנת שלום בין אחרים. הם מספרים כי כאשר הלכו בני ישראל במדבר היה אהרון הכהן מסתובב במחנה ומגשר בין אנשים שרבו: קודם היה ניגש לחבר אחד ואומר לו כמה חברו מצטער ומתגעגע אחר – כך היה פונה לשני, ומספר לו אותו הדבר כך היה מרכך את ליבם ומפייס ביניהם.
מריבה ופיוס – כל אחד שואף לחיות בשלום עם סביבתו, אך מריבות הן חלק מהחיים, ובפרט מחיי ילדות וילדים צעירים המפתחים את ההבנה הרגשית והחברתית שלהם תוך כדי שהם צוברים ניסיון של מריבות ולמדים ממודלים המתווכים ומפייסים בינם לבין אחרים.
תוכלו לשלב את הספר כחלק מהלמידה החברתית – רגשית של ילדי הגן ניתן לקרוא את הסיפור ולשוחח על מריבות ועל פיוס והרגשות הנלווים להם – אילו רגשות עולים בזמן מריבה? מה צריך כדי להתפייס?
בהשראת הסיפור אפשר להקדיש פינה בגן שבה ניתן להתפייס ולהשכין שלום בין חברים: אפשר להשתמש במשפטים מהספר ולשלב אותם בשפה של הגן בפינת הפיוס: " הוא כל כך מצטער שהעליב אותך" או "כבר שכח על מה הריב".
רודפי שלום – ילדי הגן יכולים להכיר את הביטוי "רודף שלום" , להזמין את חבריהם אל מרחב הפיוס שם ניתן יהיה לחשוב יחד על רעיונות לפיוס, מחוות חבריות, יצירת כרזות שלום ואהבה, פתרונות למריבות ודרכים לגישור.
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות כשלכל ילדה וילד עותק אישי כך שיתאפשר להתבונן באיורים, לעקוב אחר המתרחש ולהעצים את חווית הקריאה.
משלב גבוה ביצירות וקריאות חוזרות – בסיפור הכתוב במשלב שפתי גבוה קיים לעיתים החשש שילדות וילדים לא יכירו חלק מהמילים, ויתקשו לעקוב אחר הסיפור אך לרוב הם מצליחים להבין את העלילה דרך ההקשר והאיורים הנלווים והחשיפה לשפה גבוהה מעוררת בהם עניין – מפגש חוזר עם הספר יקדם חשיפה מתמשכת למילים אלו, זמן לשהייה והסבר. כך עולה הסיכוי להטמעת המילים והשימוש בהן. בקריאה הראשונה כדאי לבחור עד ארבע מילים שהן משמעותיות להבנה של הסיפור ובעת ההקראה להבהיר אותן בקצרה. כך למשל כדאי לעצור ולהבהיר את משמעות המילה "לפייס".
קריאה ברצף – כדאי להקריא את הסיפור בפעם הראשונה ברצף ובקריאה נוספת לעצור ולהבהיר מילים לא מוכרות.
לאחר הקריאה כדאי לשאול כמה שאלות על הבנת הסיפור – ניתן לשאול: מה בנו זוג היונים? מדוע שפן הסלע והיעל התחילו לריב? מה הם אמרו ועשו אחד לשני בזמן המריבה? מה החליטו היון והיונה לעשות? כיצד הם עשו זאת? כיצד הגיב היעל כששמע מהיון ששפן מצטער? וכיצד הגיב שפן? מה קרה בסוף?
עצירה מתודית לניבוי שמאפשר ניטור הבנה – בספר ישנה פניה ישירה לקוראים בשאלה המזמנת אותם לנבא את ההמשך – "ומי פוסעים שם זה אל זה? כדאי לעצור ולאפשר לילדים לענות.
שאלות דעה ורגש – ניתן לחזור אל הסיפור להתבונן באיורים ולשאול- איך לדעתכם מרגישים היעל ושפן הסלע כשהם רבים? מה הם עושים ומרגישים כשהם משלימים?
למה קשה ליונה להטיל ביצים כשיש ברוגז – מה היא מרגישה?
מה דעתכם על מה שעשו היונה והיון בכדי להשלים בין החברים? אילו השפן והיעל היו חברים שלכם- מה הייתם מציעים להם לעשות?
מהסיפור אלינו – מתי קורה אצלנו בגן שאין "שלום" בין חברים? באילו מקרים רצונות של חברים מתנגשים זה בזה? כיצד אתם מרגישים בזמן מריבה? למי ניגשים כשצריך "רודף שלום" שיסיע לגשר ולפייס? קרה לכם שהצלחתם לגשר ולהשלים בעצמכם? קרה לכם שעזרתם להשלים בין חברים?
רותם טפלו מצליחה להעביר באיור את סערת הרוחות בעת הריב ואת גישושי הפיוס כאשר החברים שבים ונפגשים. באחד מהמפגשים החוזרים עם הספר כדאי לחזור לחלקים אלו בספר המתאימים להעלאה של אירוע במתי יחד עם הילדים. חשוב לאפשר לילדים לתת פרשנות אישית והרחבה למתרחש. תהליך זה מאפשר לילדים להשליך על האירוע מעולמם הפנימי ולעבד את הרגשות במרחב בטוח.
הסיפור מתרחש במדבר הארץ ישראלי – איך נראה מדבר? – מה צומח בו אילו בעלי חיים מתגוררים בו? מי פעיל ביום? ומי בלילה? מוזמנים להיכנס לסרטון הקצר להיכנס לאווירת המדבר ולגלות.
גיבורי הסיפור- היונים, היעל ושפן הסלע הם בעלי חיים מדבריים. באיורים מסתתרים עוד בעלי חיים החיים בסביבת חיים זו. מוזמנים לנסות לאתרם יחד עם הילדים. כך נוכל לגלות את הפרפר קרקש הסנה, להקת עופות גדולים דואה, ירבוע, חִיפושית [זִבְלִית] פַּרְעֹה ולטאה.
היכנסו לקישורים וגלו האם האיור שאיירה רותם טפלו דומה לבעלי החיים במציאות?
ידע בתחום האורייני: הרחבת אוצר מילים – הסיפור כתוב בפסקאות קצרות בהן משולבים מילים ממשלב גבוה, מילים מופשטות, פניני לשון, תיאורים ופעלים ייחודיים. כך למשל על זוג היונים כתוב: "צמד חמד, זוג יונים". בנוסף, הילדים יכולים ללמוד ולהרחיב את אוצר המילים הקטגוריאלי בו השתמשה הסופרת נרי אלומה לתאר את המדבר תוך התבוננות באיורים שאיירה רותם טפלו. כבר בתחילת הסיפור הם "פוגשים" ב"מעיין" ו"נווה מדבר", עם התקדמות העלילה הם יגלו את מאורת שפן הסלע את הנקיקים המשמשים את היונים, ואת המצוק והגיא המשולבים בטקסט.
חריזה – לאורך כל הסיפור ניתן להבחין בחריזה סוגרת. יחד עם הילדים אפשר לחזור ולגלותם.
הבנת הטקסט ולשון הספר – גילוי מסרים גלויים וסמויים בסיפור- דרך הפעולה של היונים בסיפור לא תמיד ברורה לילדים- על ידי שאלות ושיח כדאי לנתר את ההבנה. כמו כן, בשיח אורייני עם הילדים חשוב לגלות את המסרים הסמויים וכוונות הגיבורים כמו ערך רדיפת השלום וחשיבה על הזולת.
הרחבת ידע העולם – בין דפי הספר הילדים מגלים חבל ארץ לא מוכר "המדבר"- הם למדים על בעלי החיים והצומח האופייני.
מיומנויות תוך אישיות – מודעות עצמית: גיבורי הסיפור חווים מצב של תסכול הם כועסים מאוד מביעים את התסכול במילים ומצליחים לווסת את התנהגותם ולא מגיעים להתפרצות אלימה אלא בוחרים לקחת צעד אחורה.
מודעות חברתית – היכולת לפעול בסיטואציות חברתיות מתוך הבנת האחר. זוג היונים מגלים רגישות למצוקתם של החברים ונרתמים לסייע להם.
היכולת שלהם לשתף פעולה, לחשוב יחד וליישם, מאפשר להם לפתור את הקונפליקט בדרך מתוחכמת.
מערכת היחסים בין הדמויות מתוארת כחיובית – הם משחקים יחדיו אוהבים זה עם זה ומוכנים לסלוח ולהתפייס גם אם הדבר מצריך התערבות חיצונית ומתווכת.
לאחר הקריאה כדאי לשוחח על רגשותיהם של גיבורי הספר ועל ההתמודדות שלהם עם מצבים שעלו בסיפור, ולהציע לשאוב מהם השראה. ילדות וילדים מזדהים עם הדמויות בסיפור, נחשפים לנקודות מבט שונות ולומדים מהן על רגשות ועל התנהגויות שהם מכירים מחייהם.
בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח, לשתף ולשאול: מה מרגישים כשמחכים בתור? האם גם לנו קרה שהרגשנו שהתור שלנו דחוף יותר משל אחרים? כיצד לדעתכם כלבלב הרגיש כשהתחשבו בו? כיצד חשו קופיף ושאר הממתינים לאחר שוויתרו על תורם? נסו להיזכר יחד במקרה שהתחשבו בכם או שאתם התחשבתם באחר.
קופיף, ג'ירפה, פיל ותנינה מנסים למצוא עיקרון שיקבע את סדר התור. בהשראתם תוכלו לשחק משחק משעשע עם כל בני המשפחה שבו עליכם להסתדר בכל פעם לפי סדר אחר. כך למשל תוכלו להסתדר לפי סדר הגילים מהצעיר למבוגר או לפי צבע החולצה מהבהיר לכהה, ואולי לפי עד כמה אתם אוהבים גלידה. אפשר להמציא יחד מאפיינים שונים ומשעשעים ולבדוק – מי הבא בתור עכשיו?
כיצד בסופו של דבר קופיף העביר את זמן ההמתנה? הוא שוחח עם אלו שהמתינו איתו, העלה רעיונות לסדר התור והכיר חברים חדשים. גם אתם יכולים לחשוב יחד ולהעלות רעיונות שיסייעו לכם להנעים את הזמן כשאתם מחכים למשהו. תוכלו להמציא שיר משעשע שאפשר לשיר במצבי המתנה, משחק תנועות עם האצבעות, ואפילו להכין עזרים שיסייעו לכם להעביר את הזמן – ספר, חוברת ציורים, חידות, כדור מחיץ. או כל רעיון משעשע אחר שיעלה על דעתכם.
הספר מציג לילדי הגן מצב מוכר מחיי היום-יום. כמו בסיפור, גם הם נאלצים להמתין בתור למגלשה בחצר, לרחיצת ידיים, להשתתפות בפעילות ועוד. הספר מאפשר לילדים להזדהות עם התסכול שחש קופיף כשגילה שהוא האחרון בתור, ולשאוב השראה מהאופן שבו הוא ושאר הממתינים התמודדו עם התסכול ופעלו. הם בחרו לא להתלהם, כפי שעלול לקרות במצבים כאלה, אלא לנהל שיח, וכך הבינו זה את זה ואף התחשבו בכלבלב וסייעו לו ברוחב לב.
תיאוריית התודעה (T.O.M) – באמצעות הסיפור הילדים נחשפים למחשבות, לרגשות ולקונפליקטים של כמה דמויות. חשיפה זו מקדמת אצלם את ההבנה של נקודות מבט שונות, מסייעת להם לפתח אמפתיה, לזהות רגשות ולשפר את יכולותיהם בפתרון קונפליקטים תוך חוויה מהנה ומותאמת לגילם.
הקשר בין תור לראיית האחר – כשילדים ממתינים בתור, הם משפרים את יכולתם להמתין בסבלנות ולפנות מקום לזולת. כך מתקיימת הפנמה של גישה שונה מזו המוכרת להם מהשלבים הראשונים בילדותם. הילדים לומדים שיקבלו את מבוקשם, אבל לא תכף ומייד, אלא על פי כלל חיצוני מוסכם. הבנה זו פותחת פתח להתחשבות באחר ולראיית זכותו.
מה לומדים מהמתנה בתור? שיח על רגשות וקונפליקטים שעשויים להתעורר כשממתינים בתור יכול לסייע לילדים להתמודד עם תסכול, להרחיב את יכולתם לדחות סיפוקים ולפתח את הבנתם החברתית והרגשית.
תוכלו לחזור ולקרוא בספר כדי לתמוך בילדים המתקשים להתמודד עם המתנה בתור וכדי לפתח אצלם אמפתיה והתחשבות.
לאחר הקריאה תוכלו לשאול כמה שאלות הבנה: מדוע קופיף חשב שתורו הגיע? מה הייתה הטעות שלו?
כיצד הגיב קופיף כשקיבל את המספר האחרון בתור? מה הוא הציע לעשות?
כיצד הגיבו שאר הממתינים? אילו רעיונות הם העלו? מה הם החליטו בסופו של דבר?
באיזה מקום בתור היה כלבלב? מה הייתה הבעיה של כלבלב? מדוע שאר הממתינים ויתרו לו על תורם? כיצד הם הרגישו לאחר שהתחשבו בו?
המתנה בתור – איך הרגיש קופיף כשהבין שהוא האחרון בתור?
קופיף ניסה להבין איך מחליטים מהו סדר הנכנסים. מה דעתכם על הרעיונות שהציע? מהו הכלל שקובע את סדר התור"
מהסיפור אלינו – באילו מצבים בגן אנחנו נאלצים להמתין בתור?
גם אתם, כמו קופיף, הייתם פעם אחרונים בתור? איך הרגשתם?
מה אפשר לעשות כשמחכים בתור? מה יכול לעזור, לדעתכם, להנעים את הזמן כאשר ממתינים בתור?
ראיית האחר – כדי לעודד את הילדים לשאוב השראה מהדמויות ולטפח אמפתיה ניתן לשאול:
מדוע החיות בסיפור ענו לד"ר צביה שהן רוצות להיכנס, אבל בכל זאת החליטו שכלבלב ייכנס לפניהן? מה אתם חושבים על המעשה שעשו?
קרה לכם שוויתרתם לחבר או שוויתרו לכם? איך הרגשתם?
באילו מקרים כדאי לוותר לחבר או לחברה?
לא להיות שמח זה מאוד עצוב – כלבלב מכשכש בזנב כשהוא שמח. תוכלו לשאול: איך אתם מראים שאתם שמחים?
איך אפשר לדעת שחבר שמח?
אילו דברים משמחים אתכם? ואילו מעציבים?
אילו דברים יכולים לשמח חברים?
"אנחנו נכנסים לפי סדר המספרים. אתה מספר 10, ואני מספר 9. 10 בא אחרֵי 9, אז אתה אחרַיי."
גם אתם יכולים לנסות להסתדר לפי סדר מספרי. כדי שיהיה נוח לשחק, אפשר לחלק את הילדים לקבוצות של חמישה לכל היותר. הדביקו על חולצתו של כל ילד מדבקה עם הספרות 5-1. בקשו מהילדים להסתדר לפי סדר מספרי בלי לדבר. בשיתוף עם הילדים ניתן להמציא עוד מאפיינים לקביעת הסדר, למשל מחולצה בהירה לחולצה כהה, מהנמוך ביותר לגבוה ביותר.
איפה ממתינים בתור? ננהל שיח עם הילדים על מרחבים נוספים שממתינים בהם בתור: סופרמרקט, בית מרקחת, מרפאה וטרינרית, מסעדה ועוד. נזמין את הילדים לבחור את אחת ההצעות ולהקים מרחב משחק הכולל גם כללים להמתנה בתור.
להשראה – בית חולים לחיות בר – הקמת מרחב משחק בגן ביוזמת ילד במרחב הפדגוגי בפורטל גני ילדים.
ג'ירפה קיבלה את המספר 6 בתור, אך לא ידוע מי היו חמשת הממתינים שלפניה.
תוכלו לבקש מהילדים לדמיין ולהמציא יחד: אילו חיות חיכו לפני ג'ירפה? מדוע הן הגיעו למרפאה? אולי אריה שלא מצליח לשאוג? אולי ארנב עם כאב אוזניים?
ממציאים סיפור – ניתן להמציא תרחישים ומצבים כיד הדמיון לדמויות שהילדים המציאו – האם החיות הסתדרו ביניהן בתור? אולי גם הן התחשבו באחת מהן? אפשר לכתוב את הסיפור ולבקש מהילדים לאייר את מה שמעברלטקסט במגוון אופנים וחומרים, ואפשר להמשיך לדמיין ולהמציא דמויות חדשות ומשעשעות לסיפור בכל פעם שנאלצים להמתין בתור ארוך.
בעקבות הפעילויות והעבודה עם הספר אפשר להמחיז את הסיפור. נזמין את הילדים להעלות אירוע בימתי חגיגי בהשראתו. כדאי לחשוב עם הילדים לאילו תלבושות ואביזרים יזדקקו ולהכין אותם, ולשאול אם ירצו להציג את הסיפור כמו שמתרחש בספר, או שאולי ירצו להוסיף התרחשויות ודמויות מקוריות. כדאי לאפשר לילדים לבחור תפקידים בהצגה וגם תפקידים נלווים, כמו תפאורנים, כרטיסנים וכו'.
שפה ואוריינות הרחבת אוצר מילים. הסיפור כתוב בלשון קולחת תוך שילוב מילים מופשטות, פעלים ותיאורים לא שגרתיים וביטויים ממשלב גבוה. בין השאר, נמצא את הביטוי "הדהדה הקריאה", את הפעלים "הבהירה", "לחצצר", "לקפץ", ו"לכסוס" ותארים כמו "מכושכש" (תואר לזנב).
מסרים גלויים וסמויים בסיפור עזרה לזולת, אמפתיה ואכפתיות.
ניצני אוריינות המאיירת גפן רפאלי בחרה להוסיף באיור המרפאה שלטי פרסומת לטיפולים מגוונים בדרך מצחיקה ומבדרת. אפשר להפנות את תשומת ליבם של הילדים לכך ולשוחח על תפקידי השלטים והפרסומות.
ידע בין-תחומי מתמטיקה מושג המספר – "המספר הסודר". הסיפור מלמד את הילדים בדרך חווייתית את המשמעות של המספר הסודר, המתייחס למקום העצם לעומת עצמים אחרים בסדרה.
מודעות והכוונה עצמית הסיפור מציג סיטואציה שבה הדמויות מתמודדות עם קושי ונדרשות ליכולת ניהול עצמי וויסות עצמי.
מודעות חברתית הכוונה ליכולת לפעול בסיטואציות חברתיות מתוך הבנת האחר.
הסיפור מגולל את ההתמודדות של הדמויות עם קונפליקט משותף, וכל אחת מהן מנסה לקדם את האינטרסים הפרטיים שלה. לבסוף הן דנות ומגיעות להחלטה שמסייעת לסדר הציבורי. כאשר מגיע כלבלב, כולן מתגייסות לסייע לו גם במחיר כיפוף הנהלים מתוך הבחנה בקושי המהותי שלו.
אוריינות גופנית ובריאותית הכוונה ליכולת להבין, להעריך וליישם פעולות וידע הקשורים לבריאות גופנית ונפשית והקשרים בין כל אלה. הסיפור מסתיים בהבנת המסר שחשוב להתמודד עם קושי נפשי, שלעיתים עולה על הקושי הפיזי.
אוריינות מתמטית הכוונה ליכולת להבין את תפקידה של המתמטיקה בעולם ואת ערכה.
באמצעות הסיפור הילדים לומדים את תפקידו של המספר הסודר כחלק מההתנהלות היומית.
חשיבה יצירתית קופיף מגלה חשיבה יצירתית כאשר הוא מוצא דרך לסידור אחר של התור.
ערכים חברתיים הסיפור חושף את הילדים לערכים של סולידריות חברתית, התחשבות באחר וכיבוד נהלים מקובלים בחברה.
אהבת הספר וחדוות הקריאה עלילת הסיפור המתרחשת במרפאה מאפשרת לילדים להזדהות עם המתרחש באופן המקביל להתרחשויות דומות העוברות עליהם.
האיורים בסיפור מקדמים את הבנת הטקסט ונותנים לו פרשנות נוספת, מה שיעודד את הילדים לשוב לסֵפר, לעיין בו ולגלות דברים חדשים בכל מפגש איתו.
האיורים הם חלק בלתי נפרד מהספר ומשלימים פרטים שלא תמיד כתובים בסיפור. למשל, הקוביות שאיתן בונה טיילור, שמופיעות באיור בלבד. אילו עוד פרטים גיליתם דרך האיורים? לפעמים, כדאי לנסות לקרוא סיפור "מחדש" דרך האיורים שבו, ולבדוק מה עוד אפשר לגלות בו.
לפעמים, דברים שהשקענו בהם זמן ומחשבה מתפרקים או לא מצליחים לנו. אפשר לשוחח על כך ולשאול – קרה לכם פעם דבר דומה, כמו לטיילור? איך הרגשתם? כשאתם עצובים או מתוסכלים – מה עוזר לכם? לאילו מהחיות שבספר הייתם קוראים לעזרה?
בעזרת תרגילי הקשבה אפשר לחדד את החושים ולשים לב לדברים חדשים: נסו לדבר כשאתם יושבים גב אל גב ולאחר מכן פנים אל מול פנים, ונסו לראות איך הרגשתם בכל אחת מהפעמים. תרגיל נוסף: עצמו עיניים למשך דקה, בשקט מוחלט, ונסו רק להקשיב לקולות סביב. בתום הזמן ספרו מה שמעתם.
איך נראית בת היענה כשהיא טומנת את ראשה בחול? מה עושה הפיל עם החדק שלו כשהוא נזכר? ואיך כועס הדוב? נסו לחקות כל אחת מהחיות שבספר לפי התנועה, הקול והפתרון שהיא מציעה.
*עמידה על המסרים הגלויים והסמויים בסיפור – אומנם הסיפור מורכב ממשפטים קצרים ופשוטים, אך טומן בחובו מסרים וערכים שכדאי לעמוד עליהם ולהבהיר אותם במפגשים החוזרים עם הספר.
*מורפולוגיה – הסיפור חושף את הילדים למגוון הטיות של בניינים, דבר שמקדם את היכרותם עם תבניות שונות של פעלים ומאפשר הפנמה של דפוסים שפתיים. נפגוש את ההטיות האלה:
נדבר-לדבר-דיבר;
נצעק-לצעוק-צעק;
להיזכר-נזכר; נצחק-צחק;
נזרוק-לזרוק; נתחבא-להתחבא.
*ניצני קריאה – האיורים משולבים בין שורות הטקסט באופן שמאפשר קשר ישיר בין האירועים למלל. ילדים צעירים שטרם רכשו את מיומנות הקריאה יכולים להיעזר בכך כקביים שבעזרתם ינסו ואף יצליחו לספר את הסיפור באופן עצמאי.
יֶדע עולם הסיפור חושף את הילדים למרכיבים מתוך סוגת המשל. הסופרת מאנישה את הדמויות ומייחסת להן תכונות המקובלות בסוגה זו.
הסיפור מזמן לילדים סיטואציה קרובה לעולמם שהם יכולים להזדהות איתה.
דרך ההתרחשות בסיפור הילדים מפתחים מוּדעות לנטיות שמובילות להתנהגות מסוימת מוכרת והכרה בהן.
הם מגלים דרכי התמודדות שונות עם לחץ הנובע מחוסר הצלחה ומאכזבה.
מיומנויות בין-אישיות
*מודעות חברתית – דרך התנהגותו של הארנב הילדים למדים על אמפתיה לאחר ועל גילוי הבנה למצוקה שלו.
הם לומדים לסייע באמצעות הקשבה, שהייה מכבדת ויצירת קִרבה ותמיכה בעדינות ובהתאמה לעומד מולם.
*התנהלות חברתית אומנם הדמויות בסיפור אינן מצליחות לסייע לילד, אך הילדים בכל זאת למדים על התנהלות חברתית המבוססת על עזרה ועל אכפתיות.
עזרה הדדית – הסיפור מציג לפני הילדים מערכות חברתיות המבוססות על אמון, על אכפתיות ועל רצון לסייע לאחר השרוי בצרה.
אהבת הספר וחדוות הקריאה – הסיפור מאפשר הזדהות עם הגיבור המתמודד עם קשיים שהילדים יכולים להזדהות עימם. נוסף על כך האיורים של המאיירת, שהיא גם הסופרת, מצליחים להעביר את קשת הרגשות של הדמויות ולעורר גם אצל הקוראים הצעירים עניין וריגוש.
בספר מוצגת התמודדות עם תסכול ועצב כאשר משהו נהרס או לא מסתדר כפי שתכנַנו, מצב המוכר לילדים מהגן או מהבית. הילדים יכולים להזדהות בקלות עם התחושה ולהרגיש שהם לא לבד בחוויה.
כפי שכל חיה בסיפור נותנת עצה משלה לטיילור, כך לכל ילד יש דרכי התמודדות משלו. בעזרת הספר אפשר לסייע לילדים להכיר טוב יותר את הדרכים שעוזרות להם להתמודד ואולי להיפתח לדרכים נוספות.
הארנב שבסיפור מציע לילד הקשבה. כאשר ילדים גדלים, הם מפתחים את היכולות החברתיות והרגשיות שלהם. היכולת להקשיב או לבקש הקשבה היא אחת מהן, ויש לה תפקיד חשוב בהתפתחות. הקשבה אמיתית מאפשרת טיפוח רגישות, מודעות לסביבה ואמפתיה.
לאחר הקריאה הראשונה כדאי לשאול שאלות שמסייעות להבנת הרצף הסיפורי: "מה טיילור בנה?"; "מה קרה למבנה שלו?"; "אילו חיות הוא פגש?; "מה הציעו החיות לטיילור?"; "מה עשה הארנב?"; "מה עשה טיילור לאחר שהארנב הקשיב לו?.
שיח רגשי – "איך טיילור הרגיש כשהכול התרסק?"; "איך האיורים עוזרים לנו להבין זאת?"; "למה, לדעתכם, לא היה לו חשק לעשות שום דבר עם אף אחד?"; "למה הוא לא קיבל את העצות שהחיות נתנו לו?"; "מה הציע הארנב לטיילור?"; "במה ההצעה שלו שונה מהצעותיהן של החיות האחרות?" "איך טיילור הרגיש כשהארנב ישב לידו והקשיב לו?"
שיח המקשר את העלילה לחיי הילדים – "קרה לכם פעם מקרה דומה למקרה של טיילור?" איך הרגשתם? מה רציתם לעשות כשזה קרה? מה עשיתם? מה עזר לכם? האם אחד מהרעיונות שהחיות הציעו לטיילור היה יכול לסייע לכם?"; "מה הכי עוזר לכם כשקשה לכם? במי אתם נעזרים? האם קרה לכם שעזרתם למישהו?"
הקשבה – "מה זה להקשיב?"; "איך אתם מרגישים כשמקשיבים לכם?"; "איך אתם מרגישים כשאתם מקשיבים לאחרים?"; "איך הקשבה יכולה לעזור?"; "למה קל להקשיב?"; "למה קשה להקשיב?"
אפשר להכין בובות יד בצורת ארנב או חיה לבחירת הילדים. כל בובה תהיה "בובת הקשבה". הילדים יוכלו לעטות אותה בעצמם על היד ולספר לה איך הם מרגישים, או להזמין חבר לעטות את הבובה ולהקשיב.
רעיונות לאופן היצירה של הבובה תוכלו למצוא בעמוד הספר בפינטרסט של ספריית פיג'מה.
טיילור, גיבור הסיפור, מתנסה בשני אופני בנייה. בפעם הראשונה הוא מוציא חלק אחר חלק מהארגז ומתחיל לבנות. זו בנייה חופשית שמסתכמת בתוצר מרהיב. בפעם השנייה, לעומת זאת, טיילור מתכנן את הבנייה. התכנון משתקף באיור שבו רישום לבן של מבנה. כדאי להתבונן עם הילדים באיורים ולגלות יחד את ההבדל בין שני האופנים.
בעזרת חומרים שונים, כמו כוסות קרטון, קוביות או מגנטים, אפשר להתנסות בבנייה בדרכים השונות. אפשר להציע לילדים מגוון חומרים לבנייה חופשית (כמתואר בתחילת הסיפור) ולשאול אותם: "תרצו לתכנן מראש את הבנייה?" (כמתואר בסוף הסיפור). אם כן, כדאי לתכנן יחד ולדון בפרטים השונים, למשל: "מה יהיה הגודל של מה שתבנו?"; "באילו חומרים תרצו לבנות?"; "באילו צבעים תרצו לבנות?"; "איך כדאי להתחיל כדי שמה שאתם בונים יהיה יציב?"; "האם אפשר לצייר את המבנה המתוכנן ורק אחר כך לבנות? אם כן, למה תזדקקו?".
אפשר לצלם את התוצרים לפני שמפרקים אותם ולתלות את התצלומים בגן או לשלוח אותם להורים.
בשירו "עמדתי לבד ובכיתי" המופיע בספרו "והילד הזה הוא אני", יהודה אטלס מתייחס לסיטואציה דומה. לאחר ההיכרות עם הספר "הארנב הקשיב", פיתוח שיח רגשי והעמקת ההבנה של המסרים הטמונים בסיפור אפשר להכיר לילדים את השיר, לשוחח עליו ולשאול: "איך, לדעתכם, השיר מתקשר לסיפור? "מה דומה ביניהם? במה הם שונים?". בהמשך אפשר לשאול אותם: "מה הדבר שאתם הכי רוצים כשאתם בוכים או עצובים?".
עָמַדְתִּי בַּצַּד וּבָכִיתִי
וְנָזְלוּ לִי דְּמָעוֹת
וְהַדָּבָר שֶׁהֲכִי רָצִיתִי:
שֶׁתַּפְסִיקוּ לִשְׁאֹל שְׁאֵלוֹת.
שֶׁלֹּא תִּשְׁאֲלוּ מָה קָרָה
וְלֹא אִם כּוֹאֵב לִי נוֹרָא
וְלֹא תַּגִּידוּ שֶׁזֶּה לֹא הָיָה קוֹרֶה
אִם בִּמְקוֹם לְהִתְרוֹצֵץ
הָיִיתִי יוֹשֵׁב וְקוֹרֵא.
כִּי כְּשֶׁאֲנִי בּוֹכֶה לִפְעָמִים
וְאַתֶּם בֶּאֱמֶת רוֹצִים לַעֲזֹר –
רַק תְּחַבְּקוּ אוֹתִי בְּשֶׁקֶט
עַד שֶׁהַכֹּל יַעֲבֹר."
יהודה אטלס (מתוך הספר "והילד הזה הוא אני", הוצאת "כתר")
הסופרת קורי דורפֵלד בחרה להאניש את בעלי החיים ולייחס להם תכונות המופיעות בדרך כלל במשלים ובביטויים. כך, למשל, הפיל מוצג כבעל זיכרון טוב – "זיכרון של פיל"; בת היענה מתחבאת – "לטמון את הראש כבת יענה", ועוד. במפגש חוזר עם הספר אפשר לחזור לתיאורים אלו עם הילדים. הרחבת ידע זה עשויה לסייע להם בעתיד במפגשים עם מְשלים.
ספרים המתארים חוויות מוכרות מחיי הילדים הם הזדמנות להצצה לעולמם. בזמן הקריאה כדאי לשים לב מה תופס במיוחד את תשומת ליבם של הילדים, אילו שאלות הם שואלים, עם איזו דמות הם מזדהים. לפעמים דווקא הספר הוא זה שמאפשר לדבר יותר בקלות על דברים שקורים בחיים האמיתיים.
שוחחו עם הילדים ושאלו אותם: איך לדעתכם הרגיש ברט כששון הצטרף למשחק? האם גם לכם קרה ששיחקתם עם חבר או עם חברה וביקשו להצטרף אליכם? האם ביקשתם פעם להצטרף לילדים אחרים?
עם חברים טובים גם קופסה פשוטה יכולה להפוך לארמון, לספינה או לחללית. תוכלו להציע לילדים להזמין חבר אחד או יותר לזמן משותף של יצירה בקרטון. ואולי הם יגלו למה עוד יכול להפוך ארגז – עם קצת דמיון, מספריים, טושים ובעיקר עם הרבה ביחד.
משחקי תיאטרון הם דרך נהדרת ללמוד על החוויה של האחר ולהביע תחושות ורגשות. תוכלו להציג את הסיפור בעל-פה, בעזרת בני משפחה שונים או עם בובות. בכל פעם התחלפו בתפקידים, וכך תזכו לחוות את הסיפור מעיניהן של הדמויות השונות.
שפה ואוריינות –
שימוש במילים לא שגרתיות או מופשטות: בַּסיפור, המציג סיטואציה מוכּרת ורלוונטית מחיי הילדים, משולבות מגוון מילים מופשטות. חלק מהן ניתנות להבנה מתוך הקֶשר לעלילה, וחלק מהן מיוצגות על ידי האיורים. דוגמאות למילים מופשטות בסיפור: "אומץ", "נועזים", "מעופים", "פטפוטים".
דוגמאות לפעלים לא שגרתיים בסיפור: "צופים", "רוטן", "מתעלם".
דוגמאות לתארים מיוחדים: "סגרירי", "זוהֵר", "ענק".
הבנת הטקסט ולשון הספר –
הבנת מסרים סמויים וגלויים: עלילת הסיפור קרובה לעולמם של הילדים, והסיטואציה המתוארת בו מוכּרת ורלוונטית. הילדים יכולים להזדהות עם הגיבורים וללמוד על קונפליקטים ועל התרתם. האיורים מסייעים לקוראים להבין את העלילה. קריאה חוזרת, התבוננות באיורים ושיח עליהם יאפשרו לילדים להעמיק את הבנת העלילה ולהשלים פערים בסיפור.
קריאה בספר מאפשרת לילדים לפגוש גיבורים שהם יכולים להזדהות איתם ועם מה שקורה להם. באמצעות שיח רגשי ניתן לפתח אצלם מוּדעות לתהליכים פנימיים שעוברים עליהם והכרה בנטיותיהם ובמאפייניהם האישיים.
התנהלות חברתית – הסיפור מציג מערכת יחסים מתגמלת שבה החברים לא מוותרים על החבר הכועס והנוטש וממשיכים להציע לו להצטרף. הם קוראים לו לשתף פעולה ואף מכינים לו "הפתעה" שתקל עליו להצטרף.
חשיבה יצירתית – לאורך הסיפור כולו ניכרים החשיבה היצירתית והדמיון של הגיבורים. גם את הקונפליקט החברתי הם מצליחים לפתור ביצירתיות.
ערכים חברתיים – הסיפור מציג מערכת יחסים מתגמלת המבוססת על ראיית האחר, על אמפתיה ועל התחשבות.
ערכים סביבתיים – הילדים בסיפור עושים שימוש חוזר בקרטון בדרך יצירתית ומהנה.
אהבת הספר וחדוות הקריאה – הסיפור מותאם לילדים צעירים, רלוונטי, מאפשר הזדהות ומציג קושי ואתגר שמטופלים על ידי פתרון יצירתי. כל אלה מקדמים את אהבת הספר ומטפחים את חדוות הקריאה.
הספר עוסק בתופעה נפוצה בחיי הילדים – קושי לוותר על משחק אישי עם חבר קרוב בעקבות הצטרפות חברים נוספים. ילדים צעירים מתנסים כל העת בשכלול מיומנויות חברתיות ועשויים להזדהות עם הסיפור.
הספר נותןתוקף לרגשות שונים, כמו קנאה, דחייה או בדידות, שעלולים להתעורר במקרים כאלה, ולצד זאת מציג אפשרות של שינוי חיובי בעקבות הרחבת מעגל החברים.
מרכיב רב-משמעות נוסף בספר הוא האמפתיה של החברים לרגשות הקשים של בֶּרְט, החשיבות שהם מייחסים לחברות עימו והדרך שלהם לצרף אותו ולא לוותר עליו.
כל אילו יכולים להיות הזדמנות מצוינת לשיח אורייני מורחב בגן שמתמקד ברגשות.
הטרמה – "הספר נקרא 'חברים הכי טובים'. למה הוא נקרא כך, לדעתכם? על מה יספר הספר?"
ניבוי – אפשר לעצור את הקריאה כאשר שון מצטרף למשחק ולהפנות את תשומת הלב של הילדים לאיור שבו ברט יושב בתוך הארגז תוך שהוא מפנה את גבו לחברים, ולשאול: "מה, לדעתכם, יקרה עכשיו?".
כדאי לקרוא את הספרבקבוצות קטנות כשלכל ילד עותק משלו. כך יתאפשר לכל ילד וילדה לעקוב אחרי העלילה והאיורים.
לאחר הקריאה הראשונה כדאי לשאול שאלות שמסייעות להבנת הסיפור ולהשתלשלות האירועים בו: "מה עושים ברט וארצ'י על הגבעה בכל יום?"; "לְמה הם 'הופכים'?"; "מה הכוונה במשפט: 'הם נעים בקצב של שניים'?"; "לָמה שון חיפש קופסה לעצמו?"; "מה קרה כששון ביקש להצטרף לברט ולארצ'י?"; "למה ברט הרס את הקופסה שלו?"; "מה עשו שון וארצ'י כשברט הפסיק לשחק איתם?"; "למה ברט התעלם כששון וארצ'י קראו לו?"; "מה שון וארצ'י הכינו לברט?"; "למה הוא חזר לשחק איתם?".
שיח רגשי – "איך ברט הרגיש כשרק הוא וארצ'י היו יחד?"; "למה ברט הרגיש מוזר כששון הצטרף?"; "איך ברט הרגיש כשאבא שלו אמר לו להיות בשקט?"; "למה ברט נשאר בבית אף על פי שהתגעגע לחבריו?"; "מה, לדעתכם, הרגישו שון וארצ'י כשברט הפסיק לבלות איתם?"; "למה שון וארצ'י המשיכו להציע לברט להצטרף אליהם ולא ויתרו עליו?"
להיות חברים הכי טובים – "ברט וארצ'י חברים הכי טובים. מה זה אומר? איך מרגישים כשנמצאים עם חבר או חברה טובים?"; "כשיש חבר או חברה הכי טובים, אפשר לשחק עם עוד חברים?"
(הַקפידו לגעת בנושא ברגישות, שכן לא לכולם יש חבר או חברה הכי טובים.)
הצטרפות למשחק – "איך, לדעתכם, הרגיש שון כשביקש להצטרף אל ברט וארצ'י?"; "ביקשתם פעם להצטרף למשחק? מה קרה? איך הרגשתם?"; "ספרו על פעם שהציעו לכם להצטרף למשחק. איך הגבתם?"; "איך הרגשתם כשמישהו ביקש להצטרף לשחק איתכם?"; "מה משתנה כשמישהו מצטרף למשחק?"; "מה מרוויחים כשמצרפים חבר למשחק?"
אפשר לשאול: "הייתם רוצים לשחק לפעמים עם חברים שאתם לא רגילים לשחק איתם?". אם הילדים ישיבו בחיוב, אפשר להמשיך ולשאול: "איך אנחנו יכולים לבקש מחבר או מחברה לשחק יחד?"; "האם אנחנו חייבים לקבל כל הזמנה למשחק?".
מומלץ לומר לילדים שאם בוחרים שלא לצרף מישהו למשחק או לא להצטרף לאחרים, כדאי לענות בדרך שלא תפגע בחבר או בחברה ולומר, למשל: "כרגע אני לא פנוי/פנויה."
כאשר נבחין בניצני חברויות חדשות בגן, אפשר להזמין את הילדים לספר על ההתנסות.
בתחילת הסיפור ברט נהנה לנוע בקצב של שניים ובהמשך גם בקצב של שלושה. אפשר להזמין את הילדים לחשוב על פעילויות שמתאימות למקצב של שניים, למשל להתנדנד יחד בנדנדה עולה ויורדת, ולעומתן – על פעילויות שעושים בשלושה, למשל קפיצה בחבל, כאשר שניים אוחזים בחבל והשלישי קופץ. אפשר לנסות ולבדוק מה היתרון של פעילות שכוללת כמה ילדים על פעילות בזוג, למשל נגינה משותפת בכלֵי נגינה, ארגון הגן לאחר משחק, משחק מחבואים ועוד ועוד.
משחק מוזיקלי – תוכלו להזמין שני ילדים לתופף על הברכיים או במקלות הקשָה בקצב אחיד. בכל פעם הזמינו ילד או ילדה נוספים להצטרף תוך ניסיון לשמור על הקצב. אפשר גם לערוך תרגיל דומה בהליכה שבו מנסים לעקוב אחרי קול רקיעות הרגליים.
הילדים בסיפור משחקים בארגזי קרטון והופכים אותם לחללית, לספינה ועוד. זאת הזדמנות מצוינת לעיסוק בקרטון בדרכים יצירתיות. ניתן להזמין את הילדים להביא ארגזי קרטון ולייחד מרחב בגן ל"קרטונייה" לשֵם יצירה ומשחק. כדאי להתייעץ עם הילדים ולבדוק איך היו רוצים שהמרחב ייראה, לברר איתם לְמה הם זקוקים, מה יהיו הכללים במרחב וכו'.
יש מקום ציבורי בסביבה שלכם שאתם אוהבים? כשתבקרו בו תוכלו לעצור לרגע ולחשוב מה עושה אותו נעים, איך הוא תורם לסביבה ואיך אפשר לשמור עליו. תוכלו למשל ליזום מבצע ניקיון או טיפוח עם משפחה וחברים.
סבא יאשקה ממציא המצאות מיוחדות כמו מנורת לילה שנכבית כשנרדמים או מצפה ציפורים תת־ימי. אילו המצאות מיוחדות שיסייעו לכם ולאחרים הייתם ממציאים? אפשר לדמיין, לצייר או לבנות מגרוטאות המצאות מיוחדות.
הספר נוגע בדרך ייחודית ומשעשעת בנושאים שונים שאפשר לעסוק בהם בכיתה.
הדאגה לסביבה והחשש מפגיעת בני האדם בטבע שסבא יאשקה מבטא בלהט חסר פשרות יכולים לעורר השראה לפרויקטים כיתתיים לשמירת הסביבה הקרובה.
השתלשלות העניינים בספר מראה כיצד עלולות להיווצר אי-הבנות כאשר ממהרים להסיק מסקנות מאירועים, ולא מדברים עליהם, דבר שקורה פעמים רבות גם ביחסים בין חברים ובתוך הכיתה.
הקשר הבין-דורי בין אודי לתמר, הנכדים הנבונים, ובין סבא יאשקה, הממציא עם הראש המיוחד, מעורר סקרנות ויצירתיות, וניתן לעורר אותן גם באמצעות פעילויות בכיתה בהשראת הספר.
אפשר לחלק את הקריאה לשני חלקים: הראשון, עד הכנת התכסיסים. לאחר החלק הזה ניתן לקיים עצירתניבוי ולשאול: "מה לדעתכם יקרה בהמשך, כשהאנשים שמדדו את השטח יגיעו? מה הם מתכננים לעשות בו לדעתכם?".
במפגש חוזר עם הספר ניתן לפתח שיחה שבה הילדים יביעו את רגשותיהם ויספרו עם מי הם מזדהים: עם הנכדים או עם הסבא, ולשאול שאלות המתמקדות במחשבות ובהשערות – "מה חושבים הנכדים? מה חושב סבא? כיצד סבא מרגיש אחרי שנודע לו כי הבנאים לא יהרסו את החוף?" – ושאלות המתמקדות בדעות – "מה דעתכם על המעשה של סבא?".
שאלות להבנת הרצף הסיפורי – "למה סבא יאשקה מתכנן תכסיסים? מה הוא חושב שהאנשים שמודדים את השטח מתכננים לעשות? מה הם באמת תכננו לעשות?"
"דיבורים לא יועילו עם האנשים האלו, צריך לשכנע אותם במעשים" – "לְמה מתכוון סבא יאשקה במשפט הזה? מה דעתכם עליו? האם אתם מסכימים איתו? באילו מצבים אנשים ממהרים לפעול מבלי לדבר לפני כן? סבא יאשקה נחפז להסיק מסקנות לפני שבירר את הדברים לעומק. הייתם פעם במצב דומה שבו מיהרתם להסיק מסקנות? ואולי מישהו הסיק מסקנות בנוגע אליכם?"
המצאות – "אֵילו המצאות מיוחדות סבא יאשקה ממציא? מה הופך משהו להמצאה? אילו המצאות מפורסמות אתם מכירים?"
תוכלו לספר לילדים על המצאה או על ממציאים מפורסמים ולשאול: "אֵילו תכונות נדרשות כדי להמציא משהו? אֵילו שאלות כדאי לשאול כשרוצים להמציא משהו חדש? איזו המצאה הייתם ממציאים בעצמכם?"
תוכלו לתכנן ולבצע פרויקט כיתתי לשמירה על הסביבה ולטיפוחה בשטח בית הספר או במקום קרוב, לדוגמה: ניקיון, בניית ספסל אקולוגי, שתילה וגינון בתיאום עם האגף הרָשותי האחראי לתחום.
אפשר להזמין את הילדים לגייס את המשפחה לפעולה משותפת למען הסביבה שתיבחר מתוך בנק רעיונות שתעלו בכיתה, למשל: הכנת קומְפּוסְט, שימוש בקשיות רב- פעמיות, איסוף זבל מחוף הים, ולאחר מכן להציג בכיתה תמונות ולספר על הפעילות.
הציגו בפני התלמידים את ההגדרה למושג "תכסיס" – "תחבולה, תרגיל מחושב, שיטה מתוחכמת וערמומית לבצע או להשיג דבר-מה". (על פי מילון "רב-מילים ")
מכיוון שמדובר בתלמידים צעירים, חשוב להדגיש כי משמעות המושג "תכסיס" בסיפור היא חיובית, ולהבהיר להם כי לא כל מזימה היא תכסיס. אפשר לתת להם לבחון אירועים שונים ולשפוט מתי מדובר במזימה ומתי בתכסיס.
אפשר להציג בפני התלמידים דוגמאות לתכסיסים ידועים מהתנ"ך או מההיסטוריה, כמו: כיבוש יריחו וכיבוש טרויה.
ספרו לתלמידים שסבא יאשקה פונה אליהם בבקשה לעזרה: הוא הוזמן להשתתף בתחרות תכסיסים בין-לאומית, וחסרים לו רעיונות, לכן הוא מבקש את עזרת הכיתה בתכנון תכסיסים.
חלקו את הכיתה לקבוצות קטנות (4-2 בקבוצה). כל קבוצה תתכנן את התכסיס שלה ותצייר אותה על פלקט/דף גדול ולאחר מכן תציג אותו בכיתה.
"וכל מה שבראתי – בשבילך בראתי. תן דעתך, שלא תקלקל ותחריב את עולמי. שאם קלקלת, אין מי שיתקן אחריך."
מתוך מדרש קהלת רבה (פרשה ז, פסוק יג)
ציטוט זה מדגיש את האחריות שהוטלה על האדם לשמור על העולם ועל הטבע, שנמסרו לו כפיקדון, מתוך מחשבה על הדורות הבאים. הוא משקף רעיון מרכזי ביהדות המעודד מודעות ואחריות לסביבה.
ספרים שהגיבור או הגיבורה בהם אינם מושלמים ועושים טעויות, מעוררים הזדהות ומאפשרים שיח על נושאים שלא תמיד קל לדבר עליהם ישירות. נצלו את הספר לשיחה ולשאילת שאלות על המעשים והרגשות של הדמויות, ובעקבותיהן הילדים יוכלו לבטא מחשבות ותחושות מעולמם הפנימי.
כדאי לשאול את הילדים: "מה חשבתם על הדברים שאמר צ'יקו לפילחס?" "באילו מצבים יכולות להיאמר מילים פוגעות?", לשוחח איתם על מצבים דומים שהתמודדו איתם ולשאול: "אמרתם פעם דברים שהתחרטתם עליהם?" "ביקשתם סליחה?" "איך הרגשתם אחר כך?"
תוכלו לסייע לצ'יקו לבקש סליחה מפילחס בדרכים שונות – במכתב, בציור, בשיר או בריקוד. ה"עזרה" לצ'יקו תאפשר לילדים לפתח את המיומנות לבקש סליחה ולעשות תיקון גם במצבים שנראים קשים.
תוכלו לערוך תחרות קליעה משלכם בהשראת הסיפור. אפשר להכין חץ וקשת ממקלות ומגומי תפירה, או לקלוע כדורים לתוך דלי בתורות. אל תשכחו להחליט איזו חיה מחיות היער אתם!
הספר עוסק בהתמודדויות המוכרות לילדים מחייהם: כעס, פגיעה, חרטה וסליחה בין חברים. ההרחקה אל דמויותיהם של ארנב ופיל מאפשרת לגעת ברגעים שבהם חברים מחליפים ביניהם מילים קשות, ולהתבונן בחוויה של שני הצדדים: הפוגע והנפגע.
הספר מציע לילדים אפשרות לתיקון דרך לקיחת אחריות על מעשים שהם מתחרטים עליהם, דבר שלפעמים נחווה כבלתי אפשרי כמעט.
בהשראת הספר תוכלו לקיים בכיתה שיח רגשי ולפתח את המיומנות של בקשת סליחה אמיתית וכנה.
כדאי לקרוא את הספר כך שלכל ילד העותק האישי שלו. באופן זה יתאפשר לכל אחד לקרוא בקצב שלו ולעיין באיורים.
עצירת ניבוי – הריצה של צ'יקו לכיוון הבית של פִּילְחָס מתוארת בהרחבה. עִצרו בעמוד אחרי המשפט "דילג מעל שיחים ותלוליות" ושאלו את הילדים: "מה, לדעתכם, יקרה בהמשך?".
הבנת הסיפור – "מה ניסה צ'יקו למנוע? כיצד חשב למנוע זאת? למה הוא חשב שאם פילחס ישמע את המילים שאמר, הם כבר לא יהיו חברים? מה גרם לו להישאר ולבקש סליחה אף על פי שחשב ללכת?"
חרטה וסליחה – "איך, לדעתכם, הרגיש צ'יקו כשפילחס שמע את המילים שאמר? איך הרגיש פילחס? איך צ'יקו הרגיש כשהוא ביקש סליחה מפילחס? למה, לדעתכם, פילחס סלח לצ'יקו? קרה לכם שכעסתם ואמרתם דברים שאחר כך התחרטתם עליהם? מה עשיתם אחר כך? איך אתם מרגישים כשאתם צריכים לבקש סליחה? איך אתם מרגישים כשמבקשים מכם סליחה? לפעמים אומרים שמילים יכולות לכאוב יותר ממכות – לְמה הכוונה? מה אתם חושבים על זה? איך סולחים לחבר שאמר לנו משהו מעליב?" תוכלו להשתמש בדימוי של משחת שיניים, שברגע שהיא יוצאת מהשפופרת, קשה להחזיר אותה למקומה.
כדאי להמשיג עם הילדים את המושג קבלת אחריות – צ'יקו היה יכול להכחיש שאמר את הדברים או להגיד שהוא לא אחראי להם, כי הוא באמת האמין שפילחס לקח לו את החיצים, אך בסופו של דבר הוא החליט לבקש סליחה על המילים האיומות שאמר.
תוכלו להתייחס גם לביטוי עור של פיל – שאלו את הילדים אם שמעו אותו בעבר והסבירו להם את משמעותו. לאחר מכן תוכלו שאלו אותם את השאלות האלה: "האם, לדעתכם, לפילחס יש עור של פיל? האם מי שנראֶה גדול וחזק אינו נפגע ממילים? האם עור של פיל הוא דבר טוב או רע? האם הייתם רוצים שיהיה לכם עור של פיל? באילו מצבים?"
כדאי לדבר על היחס, או ההבדל הפיזי, בין פילחס לצ'יקו. בסיפור זה נשברת התפיסה הרוֹוַחת שלפיה הגדול הוא החזק, מכיוון שדווקא הפיל הגדול הוא עדין נפש.
לאחר הקריאה תוכלו להסב את תשומת ליבם של הילדים לפרטים שונים באיורים ולשאול: "איך נראים הבתים של כל אחת מהדמויות? מה אפשר ללמוד מהם על הדמויות השונות? // "בעמוד שבו צ'יקו מחפש את החיצים, חלק מהפריטים מודגשים בצבע, וחלק מהם בהירים ודהויים יותר. מה, לדעתכם, ניסה המאייר להמחיש?".
התייחסות להאנשה – פילחס וצ'יקו לבושים בבגדים, והם עומדים כמו בני אדם. תוכלו לשאול את הילדים למה הם מאוירים ככה, לדעתם, ולהסביר להם את המושג "האנשה".
שאלו: "באיזה אופן ניתן לראות באיורים את התנועה המהירה של צ'יקו?". באפשרותכם להציע לילדים להתנסות בציור של דמות רצה בהשראת האיורים.
הסיפור מתחיל בכעס של ציקו, נמשך בחרטה ובבהלה על המילים שאמר ומסתיים במילות שמחה ואהבה לפילחס.
כדי לתת ייצוג למנעד הרגשות וכדי לבדוק עם התלמידים אם הם זוכרים מקרים או ימים שבהם הרגש שלהם כלפי מישהו או משהו השתנה, אפשר להציע להם לנהל שיח בזוגות, כך שהאחד יגלם את תפקידו של פילחס, והאחר יגלם את תפקידו של צ'יקו.
במליאה שאחר כך אפשר לסכם את השיחות ולהתמודד עם שאלות נוספות, למשל: "מה היה קורה אילולא סלח פילחס לצ'יקו?".
כדאי לעודד את הילדים להביע דעה באמצעות שאלות, למשל: "האם פילחס היה צריך לסלוח? למה כן? למה לא?"
אחרי המשבר צ'יקו מעריך מחדש את חברו הטוב פילחס. תוכלו להזמין את הילדים להכין כרטיס ברכה לחבר או לחברה לכיתה שבו יציינו את הדברים הטובים שהם רואים בהם. החבר או החברה ייבחרו בהגרלה או בחלוקה שלכן מראש.
בהשראת האותיות המאוירות שבספר אפשר ללמד את הילדים לכתוב את המילה "תודה" או "סליחה" בכתב בלון.
תחרות "טלפון שבור" – אפשר לחלק את הכיתה לשתי קבוצות או יותר ולבקש מילדי כל קבוצה לעמוד בטור. הראשון בכל טור יקבל מכם פתק עם מילה כלשהי, זהה לשני הטורים, והוא יצטרך להעביר אותה הלאה על ידי לחישה באוזנו של מי שאחריו וכן הלאה. האחרון בטור יצטרך לכתוב על הלוח את המילה ששמע. הקבוצה שתצליח להעביר את המילה הנכונה במהירות הגדולה ביותר היא המנצחת.
מה מהיר ממה? בחרו שני מתנדבים. כִּתבו על הלוח הנחיה, כמו: "קִפצו על רגל אחת שלוש פעמים", "סמנו לב עם שתי ידיים", "תנו 'כיף' למי שהכי קרוב אליכם", או "התיישבו על כיסא." אחד מהשניים צריך לומר את ההנחיה הכתובה במהירות המרבּית, והשני צריך לבצע אותה במהירות המרבית. על יתר תלמידי הכיתה לקבוע מה מהיר ממה: לומר או לעשות.
בעקבות הקריאה תוכלו לשוחח על חשיבות הקשר המשפחתי ולשתף בזיכרונות של רגעים קרובים ומיוחדים עם סבא וסבתא, לספר על השורשים, על המאכלים ועל התרבות המשפחתית שלכם וכן על חפצים שעוברים במשפחה.
גם אתם רוצים חפץ שיזכיר לכם דברים ויעזור לכם להתגבר על קושי ועל געגוע? תוכלו ליצור מחרוזים שרשרת או צמיד, לצבוע אבן קטנה, או כל רעיון אחר, ולהחליט מה צריך לעשות עם החפץ כדי להיזכר או להתעודד: לסובב? למחוץ? ללטף? להעביר ליד השנייה?
האזינו לסיפור "הצמיד של שוהם" מאת: שרה ששון, איורים: נועה קלנר, הוצאת: אגם (כיתות א').
יוצרים ומגישים: ירדן בר כוכבא הלפרין ודידי שחר
מוזיקה ונגינה: טל בלכרוביץ׳
פתיח: דידי שחר
שחקנית אורחת: שושה גורן
מוכנים/ות? מת – חי – לים!
יהדות בבל, או יהדות עיראק, היא הקהילה היהודית באזור מֵסוֹפּוֹטַמְיָה בעיראק המודרנית ונחשבת מהקהילות היהודיות העתיקות ביותר.
מבצע העלאת יהודי עיראק לישראל היה אחד ממִבצעי העלאת היהודים ארצה במהלך שנות ה-50 של המאה ה-20. לרוב הוא מכונה מבצע בבל, אך הוא מוכר גם כמבצע עזרא ונחמיה, שֵם שניתן על שמם של עזרא ונחמיה, מנהיגי היהודים בבבל ובארץ ישראל בתחילת תקופת בית שני.
את המבצע תכננו וביצעו ממשלת ישראל, הסוכנות היהודית וארגון ה"ג'וינט" באמצעות טיסות מעיראק לקפריסין.
ממשלת עיראק הלאימה את רוב רכושם של העולים.
עִבְרוּת שמות העולים לארץ ישראל החל כבר בתקופת היישוב ונשא לעיתים מִטען סמלי רב, למשל שלילת הגלות. גם שמה של גיבורת הסיפור, "שוהם", הוא עִברות; בעיראק היא נקראה "סוּהַם". הנוהג לעברת שמות פסק בשנות ה-90 של המאה ה-20. שתפו בנוהג זה את תלמידי הכיתה ושִלחו אותם לבדוק עם בני משפחתם אם הם מכירים מישהו ששמו שוּנה עם הגעתו ארצה.
"כדי שתזכרי מניין באת": הצמיד של שוהם מסמל את החיבור שלה לסבתה ולמקום שממנו הגיעה. הספר יכול לסייע בהבנת החוויה של ילדים עולים או של בני משפחה שעלו.
ניתן לשלב את הספר במפגשי תרבויות. באמצעותו יתאפשר לתלמידי הכיתה לחזק את הקשר הבין-דורי, להרחיב את הידע על שורשיהם, להכיר סיפורים ונקודות מבט שונות ולהיחשף לתרבויות נוספות.
הסיפור מתאים גם למועדים אחרים לאורך השנה, למשל שבוע העליות ויום העצמאות, וכן ליום המשפחה, שבו בקריאת הספר מומלץ להדגיש הקשר של שוהם עם סבתה.
בעקבות הסיפור ניתן להסביר לתלמידים על המושג "עלייה" ולתווך להם מעט מהחוויה של מי שהגיעו לישראל ממדינה אחרת. בין השאר, אפשר לקיים בכיתה מפגשי תרבות שאליהם יוזמנו בני משפחה שונים שעלו ארצה וישתפו בחווייתם האישית.
פרידה ומעבר – הסיפור יכול לעודד ולהעצים תלמידות ותלמידים בעת מעבר, פרידה או הסתגלות למקום חדש באמצעות הזדהות עם התמודדותה של שוהם ועם הקושי שלה להיפרד מהמוּכר והאהוב ולעזוב אותם מאחוריה.
כדאי לקרוא את הסיפור כך שלכל ילד העותק האישי שלו. באופן זה יתאפשר לכל אחד להתבונן באיורים, לקרוא בקצב האישי שלו, להבין טוב יותר את המתרחש בסיפור ולהעצים את חוויית הקריאה.
קריאה בשתי פעימות ונקודת עצירה: הסיפור ניתן לקריאה ברצף, אך במקרה הצורך תוכלו לקרוא אותו בשתי פעימות ולעצור לפני העלייה לארץ ישראל.
בנקודת עצירה זו אפשר לשאול ולנבא: "מה, לדעתכם, יקרה כששוהם ומשפחתה יגיעו לארץ ישראל? איך שוהם תרגיש, לדעתכם? האם היא תתרגל למקום החדש? נמשיך ונגלה!"
לאורך קריאת הסיפור וגם בעקבות הקריאה תוכלו לשאול כמה שאלות הבנה, למשל: "מה ננה עזיזה אומרת לשוהם כשהיא רואה שפניה עצובות? למה כל כך חשוב לה ששוהם תחזיק חזק את הפיתות? מה שוהם מספרת על חוויית הטיסה לארץ ישראל? מה אומר לה אביה, בנסיעה המרעידה במשאית? כיצד היא משתמשת בצמיד ב'עולם החדש'?"
הקשר הבין-דורי – שוהם אוהבת מאוד את סבתה ולהפך. בעקבות הקריאה תוכלו להסב את תשומת ליבם של הילדים לקשר המיוחד ביניהן באמצעות דוגמאות לפעולות שהן עושות יחד בעיראק ובישראל. שיח שיתופי על הקשר של התלמידים עם סבם או סבתם הוא הזדמנות לקרב אותם לנושא זה.
מה דעתנו?– "איך, לדעתכם, מרגישה שוהם כשאימה מחליקה לה את הצמיד מהיד? מה, לדעתכם, כוונתה במשפט 'וכל העולם שלי החליק לי מהידיים?' מדוע, לדעתכם, היא רצה אל סבתה לשמוע את הצמידים שלה? מה הצמיד גורם לה להרגיש? איך היא מרגישה בישראל?"
מהסיפור אלינו – בקבוצות קטנות ניתן לשאול ולשתף: "קרה לכם שנאלצתם להיפרד ממשהו שאתם כבר מכירים ואוהבים? איך הרגשתם? מה עזר לכם?"
חפץ קרוב ללב – "יש לכם או היה לכם בעבר חפץ שעזר לכם להרגיש ביטחון, להתגבר על קושי או להיזכר במשהו או במישהו? תרצו לשתף מה הוא היה וכיצד הוא עזר לכם?"
מעברים והתחלות חדשות – האם עברתם לגור במקום אחר – מדינה, עיר, בית או מלון?
גם אם לא, אתם בוודאי זוכרים שעברתם מהגן אל בית הספר, נכון?! איך הרגשתם כשעזבתם את הגן, שהיה מוכר לכם היטב, ועברתם לבית הספר? ממה היה לכם קשה להיפרד? לאילו דברים התגעגעתם? אילו דברים יכולים לעזור כשעוברים למקום חדש? אילו דברים למדתם במקום החדש?"
יש לנו זה את זה – תוכלו לחזור אל הסיפור ולבדוק באילו הזדמנויות נאמר לשוהם "יש לנו זה את זה". בחנו יחד באילו הזדמנויות בכיתה המשפט הזה יכול להתאים ולעודד, ושאלו: "באילו מצבים בחייכם המשפט הזה התאים והייתה לו חשיבות בעיניכם?"
כדי לא לגרוע מחוויית האסתטיקה של הקריאה, כדאי לבחור נושא אחד לשיחה בכל מפגש חוזר עם הספר.
בעקבות הסיפור תוכלו לחפש יחד במפה ולחקור: "איפה נמצאת עיראק? מהי עיר הבירה שלה? איפה זורם החִִִדֶקֶל? מה המרחק בין עיראק לישראל?"
ניתן לחזור אל הספר, להתבונן בפרטים הקטנים שבאיורים ולהבחין במאפיינים מתרבותה של שוהם – תלבושת מסורתית, עוגיות תמרים, כלים מיוחדים, כמו: עששית או מכתש ועֱלי, תמונות נוף, מנהג שתיית תה, מבנה הקשתות בחדרי הבית. ומה עוד?"
שיתוף הורים – תוכלו לבקש מתלמידי הכיתה להביא תמונה, כלי מיוחד או חפץ המאפיינים את תרבות משפחתם ולהציג אותם בכיתה.
תוכלו לבקש גם מההורים להביא לכיתה חפץ או מאכל שמאפיינים את התרבות המשפחתית שלהם ולספר עליהם.
במכתב ההסבר להורים כדאי להוסיף את השאלות המנחות האלה:
*איזה חפץ בביתכם מספר על השורשים שלכם?
*איזה מאכל מסורתי אהוב על המשפחה?
*האם יש לכם פְּריט שיש סיפור מעניין מאחורי השימוש בו?
תוכלו להעמיד תערוכה כיתתית של הפריטים השונים ולהציב ליד כל פריט שלטים קטנים עם שם התלמיד והסבר קצר. התלמידים יוכלו להציג את החפצים ולהכיר את השורשים של חבריהם.
הכנת צמידים בהשראת הצמיד של שוהם תוכלו להכין צמידים על ידי השחלת חרוזים. אפשר לשלב בצמידים חרוז שעליו כל אחד יכתוב מילה מעצימה שתעזור לו לזכור משהו או להתגבר על משהו, למשל: "אומץ", "ביחד", "משפחה", "חבר".
זהו ספר מיוחד הנוגע בעדינות בהתמודדות עם מצב גופני או רגשי מורכב של חבר. אנו מציעים לכם, ההורים, לקרוא את הספר לפני ההקראה המשותפת, כדי להתאים את הקריאה והשיחה לתוכן הייחודי של הסיפור, ולעולמו הייחודי של ילדכם.
חברו של דויד שם לב מיד כשמשהו משתנה בהתנהגותו. תוכלו לשוחח ולשתף: שמתם לב פעם שאדם קרוב ואהוב עליכם מתנהג שונה מהרגיל? מה עשיתם? מה דעתכם על מה שעשה החבר של דויד?
מה יכול לנחם ולשמח אתכם בעת קושי? מילה טובה? ספר מרגש? ואולי צעצוע? תוכלו להכין קופסה ובה מאגר רעיונות למקרה הצורך: חפצים משמחים, מסרים מעודדים ומילים טובות.
לילדכם יש חבר או בן משפחה שמתמודד עם מצב גופני או רגשי מורכב? תוכלו להציע לו לכתוב מכתב עידוד וחיזוק. השתמשו במילים מעודדות כמו: אני כאן בשבילך, אתה חזק, אנחנו חברים ואוהבים אותך. והוסיפו ציור משמח.
זהו סיפור על חברות מיוחדת בין שני ילדים המסופר מנקודת מבטו של ילד. ניתן לחזור ולקרוא בסיפור כשתרצו לשוחח על משמעותה של חברות טובה.
כל אחד הוא מיוחד – לכל דמות בסיפור הייחוד והאתגר שלה: לדויד יש פרחים במקום שיער, המורה אלרגית לאבקנים, ובאיורים ניתן לראות ילדה בכיסא גלגלים וילדה אחרת שמרכיבה משקפי ראייה. גם בכיתה לכל תלמיד ותלמידה הייחודיוּת והאתגרים שלהם. אלה יכולים לבוא לידי ביטוי ברקע משפחתי שונה, באלרגיות, בקשיים רגשיים ועוד. הסיפור מאפשר לילדים להזדהות עם האחר, להכיר נקודות מבט שונות ולטפח אמפתיה. ניתן לקרוא יחד את הספר, להתבונן באיורים ולשוחח על הייחודיות של כל אחד ואחת, על שוני, על אתגר ועל התמודדות איתו.
נקיטת יוזמה והתגייסות לטובת חבר – כמו לדויד, לכולנו יש תקופות שבהן אנחנו לא במיטבנו. בסיפור חברו הטוב של דויד שם לב שדויד לא בטוב ומחפש דרך לעזור לו: הוא יוזם איך לעזור לדויד, וכך נותן השראה גם לשאר החברים בכיתה. בהשראת הסיפור תוכלו להקים מערך נקיטת יוזמות למען החברים: תוכלו לחשוב יחד על מצבים שונים שאפשר לשמח או לעזור בהם, לתכנן איך לעשות זאת ולחלק תפקידים. לדוגמה, תוכלו לעשות מחוָוה לחברה מהכיתה לרגל הולדת אח קטן או מחווה לחבר חולה שלא הגיע לבית הספר. יוזמות כאלה יחזקו את הקשרים בין הילדים, את הרגישות לאחר, את הראייה את האחר במצבים השונים ואת היכולת לתכנן ולשתף פעולה.
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות כשלכל ילד עותק משלו. כך יתאפשר לכל ילד וילדה להתבונן באיורים, לעקוב אחר המתרחש ולנהל שיח רגשי על הסיפור באווירת קִרבה, המעודדת פתיחות והקשבה.
לאחר הקריאה כדאי לשאול: "מי מספר לנו את הסיפור?"; "מה השתנה בהתנהגותו הרגילה של דויד?"; "ממה פחדו החברים כשדויד נותר רק עם הענפים?"; "באיזו דרך עזר החבר לדויד?"; "מה עשו שאר החברים בכיתה בעקבות דויד?"; "מדוע החבר המשיך לאסוף פרחי נייר גם אחרי שלדויד שוב צמחו פרחים על הראש?".
כדאי למקד את הילדים בחוויה רגשית שהם יכולים להזדהותאיתה – "למה דויד פתאום חובש כובע?"; "כיצד לדעתכם דויד מרגיש כשהפרחים נושרים וכולם מתרחקים ממנו?"; "למה, לדעתכם, החבר לא פוחד להיפצע מענפיו של דויד, שלא כמו שאר הילדים?"; "מה דעתכם על מה שהחבר עושה למען דויד?"; "מדוע הילד מתעקש להישאר חבר של דויד?"
מהסיפור אלינו – אומנם הפרחים שעל ראשו הופכים את דויד לייחודי, אך כמוהו לכולם יש תקופות שבהן הם "פורחים" ותקופות שפחות. בקבוצות קטנות תוכלו לשאול: "קרה לכם שהתנהגתם שלא כהרגלכם?"; "קרה לכם שמצב הרוח שלכם השתנה?" מה גרם לכך? מה עזר לכם להתמודד?"; "שמתם לב פעם שחבר או חברה מתנהגים שלא כרגיל? מה עשיתם? מה, לדעתכם, כדאי לעשות במצב כזה?"; "חברו של דוד מצא דרך 'להחזיר לו את הצבעוניות'. באילו עוד דרכים ניתן לתמוך בחברים כשהם לא במיטבם?".
חברו של דוד מתאר אותו כ"מתוק ועדין, בדיוק כמו עלי הכותרת של הפרחים על ראשו", מספר כמה הוא אהוב על כולם, וכמה הוא נהנה במחיצתו. בהשראתו תוכלו לעודד את התלמידים לראות את הטוב ולתאר את חבריהם לכיתה באופן חיובי.
תעביר את הפרח – בפעילות זו מתחלקים לשתי קבוצות ויושבים במעגל. כל מעגל מקבל פרח. על התלמידים להעביר את הפרח למי שיושב לימינם ולומר עליו מילה טובה. עם סיום הסבב עליהם להעביר את הפרח למי שיושב לשמאלם.
פרח לחבר – אפשר לצייר פרח או ליצור פרח באוריגמי. כל תלמיד יגריל שם של תלמיד אחר, יכתוב על הפרח שהכין תכונות של החבר שעלה בגורל ויעניק לו את הפרח.
פרחים לשעת צרה – תוכלו ליצור עם התלמידים קופסה ובה פרחים עם מילים טובות ומנחמות שהתלמידים יוכלו לשלוף בכל עת שירגישו צורך.
כמו בספינתם של השלפנוצ'ה, גם בבית יש לפעמים בעיות או 'תקלות', שפתירתן מצריכה מאמץ משותף. בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח ולחשוב יחד: באילו מצבים במשפחה אנחנו צריכים לחשוב על רעיון או פתרון? מתי נדרש מאמץ משותף? מתי קורה לנו שאנחנו מבינים שיש בעיה ואנחנו רק מדברים עליה, אך לא מתאמצים למצוא פתרון? ואיזו 'ציפור' עשויה 'להציל' אותנו במקרים אלה?
בסופו של הסיפור, בהיעדר פתרון הולם, מתקבצים "ארבעה שלפנוצ'ה על ארון אחד קטון".
תוכלו לנסות גם אתם להשתעשע ולבדוק – כמה בני משפחה יכולים להתקבץ על שטיחון אחד קטן? על ערסל? או בכל מקום אחר לבחירתכם. נסו לחשוב יחד ולהציע רעיונות ופתרונות יצירתיים שיעזרו לכם באתגר זה.
איזה מין שם מצחיק זה שלפנוצ'ה? יש לכם רעיונות לעוד שמות מצחיקים שכאלה המבולבלינוס? השטותיפולים? אפשר להמציא יחד יצורים דמיוניים ומשעשעים משלכם, לדמיין, לצייר ולצבוע אותם ולהחליט על שם ארוך ומצחיק עבורם.
"בלי מאמץ מיוחד, ככה סתם" –
בספינה של השְלָאפֵנוֹצֶ'ה יש חור. הם מודעים לכך שהמצב בעייתי ומבינים שצריך לעשות משהו בנידון, אך לא עושים שום מאמץ לשינוי המצב (מאמץ מוגדר כאימוץ הכוח, השתדלות להתגבר על קושי).
מאמץ משותף – כשיש בעיה הנוגעת לכולם, אפשר לגייס כוח משותף לחיפוש פתרון ולהתמודד יחד עם הבעיה.
הסיפור, הכתוב בהומור ובקלילות, מייצר הזדמנות פז לשיח חוזר על מאמץ. בעקבות הקריאה תוכלו לשאול:
"מתי, לדעתכם, כדאי להתאמץ?"
"מה אתם עושים בלי מאמץ מיוחד?" "מתי הרגשתם שהתאמצתם?"
"איך הרגשתם אחרי שהתאמצתם למען משהו?"
אפשר להרחיב את השיח ולשאול: "מה קורה לכם כשאתם מתמודדים עם משהו ויודעים שאתם לא לבד, שיש עוד ילדים עם קושי דומה לשלכם? האם הידיעה הזאת עוזרת לכם? איך?"
תוכלו לשלב את הסיפור בשיח וביצירת זירות המאפשרות לתלמידים "סיעור מוחות" ומדרבנות אותם לגייס מאמץ לשֵם חיפוש אחר פתרונות.
ומה עוד יש בספר? לקיחת אחריות או האצלת אחריות על האחר ועיסוק במצב שבו כולם נמצאים "באותה סירה", כלומר כולם באותו מצב וגורל ומתמודדים עם אותן התמודדויות.
מה קורה במצב כזה? האם צרת רבים היא חצי נחמה? מי פועל ואיך?
מומלץ לקרוא את הספר בקבוצות קטנות, כשלכל ילד עותק משלו. באופן זה יתאפשר לכל תלמיד להתבונן באיורים, לעקוב מקרוב אחר הסיפור המשעשע ולהעשיר את חוויית הקריאה.
נקודת עצירה לניבוי – תוכלו לעצור את הקריאה בעמוד השני של הסיפור, כשהשלאפנוצ'ה מגלים לראשונה שיש חור בספינה ואומרים: "מוכרחים לעשות מעשה…", ולשאול: "איזה מעשה הם יעשו, לדעתכם?".
שאלות הבנה – ניתן לשאול:
"מה קרה לספינתם של השלאפנוצ'ה?"
"איך הם התמודדו עם הבעיה?"
"האם הבעיה נפתרה?"
"מה קרה להם בסוף?"
"וזה לא היה כל כך נורא, אבל גם לא ממש נעים" – תוכלו לשאול:
"אֵילו עוד מצבים ביום-יום יכולים להתאים, לדעתכם, למשפט הזה?"
אחריות – השְׁלָאפֵוֹנוֹץ' שעל הארון אמר שמוכרחים לפתור את הבעיה – וחזר לישון.
אפשר לשאול:
"מה דעתכם על כך? אם צריך לעשות משהו, מדוע הוא חזר לישון? מה, לדעתכם, הוא ציפה שֶיקרה?"
"קרה לכם שידעתם שיש בעיה, ובכל זאת בחרתם שלא לעשות כלום לגביה? מה קיוויתם שיקרה במצב זה?"
"מי הייתה ה'ציפור' שלכם?"
"מתי הרגשתם שמוכרחים לעשות מעשה ולהתאמץ כדי לעזור לעצמכם או לאחרים?"
"חור בספינה הכיתתית" – בעקבות הסיפור תוכלו לחשוב יחד על מצבים שדומים לחור בספינת השלאפנוצ'ה ומצריכים עזרה ופתרון, כאלה שקרו בכיתה או כאלה שעשויים לקרות בה.
אפשר לשאול:
"מתי, לדעתכם, אפשר לחכות כשיש בעיה, ומתי צריך 'לעשות מעשה'?"
"מתי אתם מחכים שמישהו יוביל את הטיפול בבעיה, ומתי אתם נושאים באחריות על עצמכם?"
טיפוח הומור – ניתן לשאול:
"האם הסיפור מצחיק בעיניכם? מה הצחיק אתכם במיוחד?"
בעקבות הסיפור תוכלו לשחק משחק שיעודד את התלמידים לפעול, לשתף פעולה ולגלות תושייה: "מקום על העיתון" – הַניחו על רצפת הכיתה דפי עיתון. כעת הַשמיעו מוזיקה. כל זמן שהמוזיקה מתנגנת ברקע, התלמידים מטיילים, וכשהיא נעצרת, עליהם למצוא מקום ולעמוד על אַחַד העיתונים. בכל סבב יוּסר דף עיתון אחד מהרצפה, והתלמידים יצטרכו לפעול מהר, להסתדר ולעמוד יחד על העיתונים הנותרים.
שלאפנוצ'ים משלנו – בהשראת השלאפנוצ'ה אפשר לבקש מהתלמידים להמציא יצורים דמיוניים. לשם כך עליהם לחשוב איך הם נראים, מה הם אוהבים לעשות, איפה הם נהנים להיות…
הַציעו לתלמידים לצייר אותם ולהעניק להם שמות ארוכים ומשעשעים שניתן להציג בכיתה.
סיפור דמיוני עם פתרונות דמיוניים – בעזרת היצורים המשעשעים שהתלמידים הציעו ניתן ליצור יחד סיפור מסגרת שקורית בו תקלה כלשהי, ולחפש לה פתרונות. הפתרונות לא חייבים להיות הגיוניים; בְּסיפור שבו הכול מתאפשר אפשר לתת דרור לדמיון!
גם בבית כולם צריכים להסתדר יחד באותו ה"קרון". תוכלו לשוחח עם הילדים ולחשוב: באֵילו מצבים בבית אנחנו צריכים להתחשב אחד בשני? למה חשוב שנִפנה ונדבר על מה שלא נעים או לא מתחשב בעינינו? כיצד כדאי לעשות זאת?
תוכלו להמחיז את הסיפור – שְבוּ יחד ב"רכבת" – ההורה יהיה התנין המתפרש על כל הקרון, והילד או הילדה יהיו האפרוח. כיצד תבקשו מהתנין מקום? האם בסוף תשתוללו ותשתעשעו כמו חברים? עכשיו ניתן להחליף תפקידים.
הצב איטי, הינשופה נבונה והארנב מהיר. תוכלו לחזור אל הסיפור ולבדוק – אֵילו חיות נוספות מופיעות בו? אֵילו תכונות ומאפיינים מיוחדים יש להן? האם גם במציאות הן בעלות אותן תכונות?
תוכלו לשלב את הספר כחלק מהלמידה החברתית-רגשית על לקיחת אחריות, התחשבות באחר, פתרון בעיות בעזרת שיח מכבד, חשש מעימות והצבת גבולות לחברים שאינם מתחשבים או נוהגים בנו באופן שאינו לרוחנו. כמובן, תוכלו לחזור ולקרוא בו פשוט כדי ליהנות מסיפור משעשע.
דמותו של האפרוח מעוררת השראה מכמה בחינות: אחריות ודעה קדומה – כשהתנין תופס את כל המקום, שום חיה אינה מעוניינת להתנדב לדבר איתו, וכל אחת מנסה להתחמק ולנדב חיה אחרת. רק האפרוח הקטן מתנדב, אולי דווקא בשל היותו מלא תום ואמון ובשל היותו נקי מהדעה הקדומה שיש לשאר החיות על התנין הגדול שאומנם נראה מאיים ואיום, אך למעשה הוא חביב ונכון להתחשב. בהשראת הסיפור אפשר לנהל שיח על שיפוטיות המתבססת על מראה חיצוני ועל חוסר היכרות.
ביטוי רגשות וחשש מעימות – אומנם לפני פנייתו אליו נאלץ האפרוח לאזור אומץ, אך בכל זאת הוא בחר לפנות לתנין באופן מכבד ובנועם. שיח על דמותו של האפרוח יכול לתת השראה לילדים שחוששים מעימות. האפרוח מלמד את הקוראים כי פנייה כזאת מצריכה תעוזה, אבל אם כמוהו פונים אל האחר בנימוס, ללא שיפוט ותוך שיתוף הרגש, ניתן להרוויח מכך חברות טובה.
האפרוח משתמש בכלי שעוזר לו להתמודד וסופר לעצמו עד שלוש. ניתן לאמץ את הכלי הזה או לחשוב יחד על דרכים נוספות לאזור אומץ לפני פעולה שדורשת מאיתנו ביטחון, כמו ביטוי רגש או הצבת גבול.
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצה קטנה כשלכל ילד עותק משלו. כך יתאפשר לכל אחד ואחת להתבונן באיורים, להבין טוב יותר את המתרחש ולהעצים את חוויית הקריאה.
בקריאה הראשונה כדאי לשמור על האסתטיקה הסיפורית ולקרוא ברצף, אם כי אפשר לעצור לרגע לשאלת ניבוי. כך, למשל, כשהחיות מבינות שמישהו צריך לדבר עם התנין ושואלות: "אבל מי?", אפשר לעצור ולשאול את הילדים: "מי, לדעתכם, ייגש אליו?". אפשר לעצור גם לפני הפנייה של האפרוח לתנין ולשאול: "מה הייתם אומרים לתנין?".
לאחר הקריאה תוכלו לשאול כמה שאלות הבנה – "מה עשו החיות ברכבת? מה קרה כשהתנין עלה? על מה התווכחו החיות? מי התנדב להעיר לתנין? האם התנין התכוון להפריע? מה הוא ענה לאפרוח? ומה קרה בסוף הסיפור?"
מה דעתנו? – "למה התנין תפס את כל המקום בקרון? למה, לדעתכם, החיות לא מיהרו להתנדב להעיר לו? למה, לדעתכם, דווקא האפרוח התנדב? איך הוא פנה אל התנין?"
מהסיפור אלינו – "קרה לכם פעם שחששתם לפנות לחבר ולבקש משהו? מה עשיתם? קרה לכם שחבר העיר לכם על משהו שלא נעים לו? איך הגבתם?"
מתחשבים באחר – גם בגן אנחנו צריכים להסתדר באותו "קרון". תוכלו לשאול: "באילו מצבים בגן אנחנו צריכים להתחשב זה בזה? באילו מצבים הרגשתם שצפוף או אין מקום? אולי בתור לַמגלשה? ואולי בבית הקטן שבֶּחצר? למה חשוב שנפנה לאחר ונשתף אותו במה שמפריע לנו או לא מתחשב בעינינו? כיצד אפשר לעשות זאת?"
נוסעים יחד – "נסעתם פעם ברכבת או באוטובוס? איך הרגשתם? איך אתם מרגישים כשאתם נוסעים עם עוד הרבה אנשים אחרים שאתם לא מכירים? באיזה אופן אנחנו מתחשבים באחרים והם מתחשבים בנו בנסיעות אלה?"
"כולנו דחוסים בקרון השני… צפוף לנו שם"– בעקבות הסיפור תוכלו לערוך פעילויות משעשעות שימחישו צפיפות ומִרווח.
תרגילי תנועה במרחב – ניתן לקבוע בשיתוף עם ילדי הגן צליל שמסמן שעל כולם להצטופף יחד מהר ולהתקרב עוד ועוד, וצליל שמסמן להתרווח ולהתרחק זה מזה. בין השאר, התרגיל מאפשר להדגיש את חשיבות המרחב האישי.
"צפוף על העיתון" – כל אחד מהילדים מקבל דף עיתון לעמוד עליו. הילדים צריכים לטייל בחדר ולהיעמד על דפי העיתון לפי סימון הגננת. בכל סיבוב הגננת מרחיקה את אחד הדפים, והילדים צריכים לנסות להצטופף יחד על הדפים הנותרים.
היכן בארץ נמצאת תחנת השלום? היכן בנימינה? והיכן מרכז השמונה?
בעקבות הסיפור תוכלו להתבונן במפה ולעקוב אחר מסלול הנסיעה של התנין, האפרוח ושאר החיות. אפשר להצביע על המיקום של אתרים שונים המופיעים באיורי הנוף הניבָּט מחלון הרכבת, כמו: גשר הירקון בתל-אביב, ארובות החשמל בקיסריה ונוף הים התיכון, ולהכיר אותם באמצעות סרטון או תמונה.
חיות ברכבת – אל "רכבת הכיסאות" ניתן להזמין בכל פעם ילד או ילדה שיעלו לקרון ולבקש מהם: "ספרו איזו חיה אתם ומה הן התכונות שלה. אולי תבחרו להיות הצב האיטי, אולי הינשופה הנבונה, ואולי תעדיפו להיות חיה אחרת שאינה מופיעה בסיפור? מה יש לה לספר על עצמה?"
שפה ואוריינות – חריזה: הסיפור מחורז. אפשר לחזור ולקרוא את החרוזים וכך לסייע לילדים להקריא את הסיפור בעצמם לאחר כמה קריאות חוזרות.
משלב ספרותי: אומנם הסיפור קצר, אך הוא מאפשר לילדים לפגוש פעלים, שמות פעולה ותארים לא שגרתיים, לדוגמה: "התרווח", "פטפטו", "המתנה", "רגזו", "צפוף", "דחוס", "נבונה", "זקף", "ניתר", "הניף", "נמנמו", "הכריז", "הגיוני".
ידע בין-תחומי והרחבת ידע עולם: האיורים מזמנים הרחבה של הידע הגיאוגרפי על אתרים בארץ ישראל.
ידע על בעלי חיים: בסיפור יש מגוון רחב של בעלי חיים, ותכונות ייחודיות שלהם משולבות בעלילה בהתאמה.
מודעות והכוונה עצמית – האפרוח מגלה בסיפור אומץ ומתגייס לסייע לכולם על אף היותו קטן. הוא מצליח להתמודד עם המשימה על ידי טכניקה של ספירת הצעדים ופנייה מנומסת ומנומקת לתנין.
מודעות חברתית והתנהלות חברתית – היכולת לפעול בנסיבות חברתיות לאור הבנת האחר וזיהוי נורמות חברתיות והשפעתן תוך גילוי פתיחות ורגישות הם מיומנויות שחשוב מאוד לפתח כבר בגיל הרך. דרך התנהגותו של התנין הילדים למדים על חוסר התחשבות ברגשות האחר ובצרכיו ועל מה שנגרם עקב כך, ואילו דרך פנייתו של האפרוח הם נחשפים לחשיבותו של שיח נעים ומכבד ולדרך הנכונה לפתור בעיות – שיח שבו המניעים והכוונות מוסברים.
חשיבה יצירתית – בעלי החיים בסיפור מנסים לבחון באופן יצירתי את התכונות שלהם כדי להחליט מי מהם ייגש לשוחח עם התנין.
צדק חברתי וערבות הדדית – הסיפור מציג את החשיבות של ערבות הדדית, של התחשבות בזולת ושל עשייה למען האחר.
אהבת הספר וחדוות הקריאה – השנינות, האיורים ההומוריסטיים מרובי הפרטים ומשובבי הנפש והעלילה המספרת על התנהגות בעלי חיים כמשל להתנהגות אנושית – כל אלו מעצימים את החוויה של הילדים מהסיפור ומהעלילה.
אהבת הארץ והמולדת – בעזרת איוריו המקסימים של עמית טריינן ניתן להכיר לילדים את ארץ ישראל ונופיה.
רינת הופר היא מאיירת וסופרת של ספרים רבים ואהובים שהפכו לקלאסיקות ישראליות, ובהם "חנן הגנן", "ענן על מקל" ועוד. סגנונה הייחודי שופע הומור, שפה עשירה, דמיון וחריזה, המשולבים באופן מופתי בטקסט ובאיור. על יצירתה הענפה זכתה הופר בפרסים רבים.
המחשה של הדמויות מעצימה את חוויית הקריאה, מסקרנת את הפעוטות ומסייעת להם להתרכז בסיפור. אפשר להוסיף לכל חיה קול שמאפיין אותה, או תנועה, ולחזור עליהם בכל פעם שהיא מופיעה, למשל: נפנוף ידיים לציפור, מחושים לחיפושית או קיפול של האצבעות לאגרוף כמו קונכיית החילזון.
הופעה של כל בעל חיים בסיפור מלווה ברמזים מקדימים בטקסט ובאיורים. נסו לנחש בכל שלב איזו חיה עומדת להופיע. תוכלו גם לשחק במשחק ניחושים – בכל פעם מישהו מבני המשפחה יחקה בקול ובתנועה את אחד מבעלי החיים מהספר, והשאר ינסו לנחש במי מדובר.
אפשר לקחת בובות של חיות בגדלים שונים, לנסות לשאת את כולן כמו איילת ולצאת לטיול בבית. מי ייכנס לכיס? ומי יעמוד על הראש? ואולי תמצאו דרך חדשה שאיילת עדיין לא ניסתה?
ילדות וילדים נהנים להסתכל באיורים ושמים לב לפרטים שלא בהכרח מופיעים בסיפור. במהלך הקריאה כדאי להצטרף אליהם, להתבונן יחד בספר ולגלות כיצד האיורים מוסיפים הנאה ושעשוע לטקסט הכתוב ולחוויית הקריאה המשותפת.
האם גם אתם הצטרפתם פעם לפעילות כלשהי מבלי לדעת מראש מה תהיה התוצאה? נסו להיזכר עם הילדים ברגעים משותפים כאלה – למשל בטיול משפחתי ליעד לא ידוע, או בהכנה יחד של מאכל חדש ולא מוכר.
זה משהו עגול? משהו ירוק? משהו נעים? תוכלו ליהנות ממשחק רמזים משפחתי – כל אחת ואחד בתורם חושב על חפץ, ושאר בני המשפחה מנסים לנחש מהו ע"י שאילת שאלות תיאור – האם תצליחו לגלות מהו ה"משהו"?
החברים בסיפור נהנים לשבת מול הים ולצפות בשקיעה – גם אתם מוזמנים לצאת אל החוף, לפארק או אפילו לרחוב, וליהנות ממראה השמיים בזמן שהשמש נעלמת. כדאי גם לקחת אתכם דף וצבעים ולצייר יחד שקיעה משלכם או דברים יפים אחרים שאפשר להתפעל מהם אם רק מסתכלים מסביב.
שפה ואוריינות – היכרות עם הסוגה PICTUREBOOK, אשר מאפשרת לילדים הצעירים לקרוא בסיפור ודרך האיורים שבו לגלות את השתלשלות העלילה ולהעמיק את ההבנה.
ניצני קריאה – בשל המֶלֶל המועט מתאפשר לילדים לחזור ולספר את הסיפור בעצמם ולגלות את הקשר בין המילים הכתובות למילים הנקראות. למרות היותו מצומצם במלל כתוב ניתן לקדם באמצעותו מגוון היבטים אורייניים. המילה "משהו", למשל, מופיעה פעמים רבות לאורך הסיפור ומתאימה מאוד לחקר אורייני, הן בנוגע לידע על אותיות והן מבחינה סמנטית.
מורפולוגיה – השורש ח-פ-ש מופיע בהטיות שונות: "חיפושים", "אחפש", "מחפשים" וכו'. אפשר וכדאי לחשוף את הילדים לקשר בין המילים.
שמות תואר – עלילת הסיפור מתקדמת כאשר כל דמות מוסיפה תארים ל"משהו".
כישורי חיים – הספר יכול לזמן שיח על הקשבה, ניסיונות הצטרפות למשחק וקידומם.
הכוונה עצמית – ויסות. הסיפור מקדם מיומנויות זו דרך הציפייה, ההתאפקות והגילוי שבאים בעקבותיו. כמו כן גיבורי הסיפור מגלים גם הם אורך רוח. הם מכבדים את רצונו של עכבר לא להרחיב בתשובתו ומחליטים להצטרף אליו מבלי לדעת באופן ברור ומובהק את התכלית.
מיומנויות חברתיות – טיפוח מערכות יחסים מתגמלות – גיבורי הסיפור נרתמים לסייע לחברם עכבר למצוא את אותו "משהו". כמו כן שיח בעקבות הסיפור יוכל להוביל לעיסוק במיומנות הצטרפות לפעילות/משחק, מיומנות שחשוב מאוד לפתח בגיל הרך, ושפעמים רבות ילדים מתקשים בה.
מיומנויות קוגניטיביות, פיתוח חשיבה יצירתית ודמיון – הקוראים מוזמנים להרחיב את גבולות המחשבה והדמיון שלהם באמצעות מילות התיאור הנאמרות על ידי הגיבורים. תיאורים אלו מזמינים אותם לחשוב ולנסות לחבר אליהם את ידע העולם הקודם שלהם וליצור הקשר לוגי לכדי מושג שאינו ידוע עד לסוף הסיפור.
משהו מעולם הילדים – כשארנבת ושאר החברים עוברים ליד עכבר, סקרנותם מתעוררת, והם שואלים בזה אחר זה: "מה אתם מחפשים?". הם אומנם לא יודעים את התשובה לשאלה, אך מצטרפים לחיפוש ומדמיינים לעצמם כמה נהדר, מקסים, נוצץ או גדול יהיה ה"משהו" שימצאו. בדומה לדמויות בסיפור, גם ילדים בגילאי גן מוּנָעִים על ידי חדוות הגילוי.
"גם אני אצטרף!", "גם אני יכול!" סקרנות, דמיון והתלהבות מניעים ילדות וילדים להיענות לחוויות ולאתגרים, לפעול, להצטרף, להתנסות ולהתפעל מהדברים הפשוטים, היומיומיים והמפליאים סביבם – בין שזו שקיעה מרהיבה, ובין שזו שיירת נמלים שהם עוקבים אחריה עד שהן מגיעות לקן.
תוכלו להרחיב את השיחולשלב את הסיפור בהזדמנויות שונות, למשל כאשר תרצו להעצים מסירות ומאמץ שילדים מגלים ולתת להם ביטוי, כשתרצו לעודד התנסות באתגרים והצטרפות לחוויות שונות, כשתרצו לאתר הזדמנויות לקידום תהליכי חקר ועוד… מתאים לשלב את הסיפור גם בשיח על נושאים שונים: חברוּת, הושטת עזרה, הבנת רגשות האחר וכוונותיו, דרכים להצטרפות למשחק ופעילות עם חברים.
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות כשלכל ילד עותק משלו. כך יתאפשר לכל אחד לעקוב אחר האיורים המשלימים את הסיפור הכתוב ולהבין טוב יותר את סופו.
עצירה לשאלות ניבוי: בכל פעם שאחת הדמויות נוקבת בשם תואר ל"משהו" (נהדר, מקסים, גדול, נוצץ), אפשר להזמין את הילדים לשער מהו אותו "משהו". בעמוד שלפני אחרון מאוירים החברים כשהם מביטים בפליאה בַּ"משהו" שמצאו, ומופיעים כל שמות התואר שצוינו. כאן כדאי להזמין את הילדים לשער מה יכול להיות משהו שהתיאור שלו יכול לענות לכל שמות התואר גם יחד.
לאחר הקריאה תוכלו לשאול כמה שאלות שיעזרו לכן לוודא שהסיפור הובן: "מדוע עכבר חופר באדמה?", "האם הוא היה זקוק לעזרת החברים?", "האם ארנבת ושאר החברים שהצטרפו ידעו מה עכבר מחפש?", "למה הם החליטו להצטרף לחפירה?", "מה הם ראו כשעלו על ערימת החול?"
מהסיפור אלינו: גם אני! – ניתן לשאול: "אילו הייתם עוברים ליד עכבר, האם הייתם מצטרפים לחיפוש גם אם לא הייתם יודעים מהו הדבר שמחפשים?". אם התשובה תהיה חיובית, תוכלו לשאול: "למה כן?". אם התשובה תהיה שלילית, תוכלו לשאול: "למה לא?". שאלות נוספות: "קרה לכם שהצטרפתם לחוויה, למשחק עם חבר או לפעילות כלשהי מבלי לדעת מה בדיוק מתכננים או עושים?", "איך הרגשתם?"
מצטרפים ועוזרים – "כיצד, לדעתכם, מרגיש עכבר כשהחברים נחלצים לעזרתו?", "האם הוא רצה שהם יצטרפו?", "מה הם יכלו לשאול אותו כדי להצטרף?", "האם עזרתם פעם לחבר או לחברה או שהם עזרו לכם?"
"משהו-משהו!" – ייתכן שהביטוי אינו מוכר לילדים. תוכלו להסביר את פירושו ולשאול: "על אילו דברים הייתם אומרים שהם 'משהו-משהו'? אולי על העוגיות של סבתא? אולי על עץ הלימון שבחצר? אולי על הציור שציירתם אתמול?"
החברים בסיפור נהנים מהנוף ומתרגשים ממנו. כדאי ללמד את השיר "מי שלא מביט מפסיד", שכתבה והלחינה דתיה בן דור. בהמשך אפשר לשאול את הילדים: "מאילו עוד דברים, לדעתכם, אפשר ליהנות אם רק נביט?", "על מה אתם נהנים להסתכל כשאתם מטיילים בחוץ?". אפשר להזמין את הילדים לצלם או להביא תצלומים של נופים שאהבו או התרגשו מהם במיוחד, ולערוך יחד תערוכה.
משהו גדול? משהו מצחיק? משהו רך? בהתחקות אחר הסיפור יוכלו גם הילדים לחפש משהו שאינם יודעים מהו: הגננת תחביא בכל פעם חפץ אחר, והילדים יחפשו אותו לפי רמזים ושאלות. פעילות זו תעורר ריגוש ושעשוע רב ותזמן שיתוף פעולה, מאמץ משותף, למידה של תיאורים שונים ותכונות שונות והעשרה של אוצר המילים.
סיפורים שבהם דמויות מצטרפות זו לזו יכולים להתאים מאוד להמחזה בגן. אפשר להמחיז את הסיפור, כך שבכל פעם ילד או ילדה יתנדבו לגלם את עכבר, וארבעה אחרים יגלמו את החברים המצטרפים בזה אחר זה. באפשרותכן להציע להם להמציא ולמצוא "משהו" אחר בכל פעם.
אביאל בסיל הוא סופר ומאייר ספרי ילדים ישראלי שאייר עשרות ספרי ילדים מצליחים. הוא זכה בפרס מוזיאון ארץ ישראל על איוריו לספרו של נתן אלתרמן, "עוג מלך הבשן" ובפרס סאסא סטון על ספרו "המַתנה המושלמת".
בספרי פעוטות רבים יש משפט חוזר שעוזר לפעוטות לעקוב אחר הסיפור ולהצטרף לקריאה. את המשפט החוזר אפשר להדגיש בזמן הקריאה בעזרת קול מיוחד, תנועת גוף או שינוי קצב הקריאה. לדוגמה: כשאומרים "בוא איתנו" אפשר להוסיף תנועת ידיים מזמינה, או להאריך את סוף המשפט "ויש אצלנו מ-ק-ו-ם".
הילדה בספר מזמינה את הילדים להיכנס תחת המטרייה ו"להתארח" אצלה. אפשר לשאול את הילדים אם הם אוהבים לארח אצלם בבית ואת מי היו רוצים לארח.
לפעוטות קשה לפעמים לחלוק את המשחקים שלהם כשהם מארחים בביתם. תוכלו לשוחח על כך ולהסביר שכמו שהמטרייה בספר נשארה של הילדה גם כשהזמינה ילדים להיכנס תחתיה, כך גם החפצים האישיים שלהם נשארים שלהם.
תוכלו להאזין לשיר מתוך התוכנית "פרפר נחמד" בכאן חינוכית ולהצטרף לשירה בקול ותנועה. מילים ולחן: דתיה בן דור.
ביצוע: אסתר רדא, אורי בנאי, מיטל רז, עמי ויינברג.
כמה בני משפחה יכולים להיכנס מתחת למטרייה אחת? וכמה מתחת לשמיכה? ומתחת לשולחן האוכל? בהשראת הספר תוכלו לבדוק איך תצליחו להצטופף כולכם יחד במקומות שונים בהנאה ובצחוק.
ביום גשום תוכלו להצטייד במגפיים, מעיל ומטרייה ולצאת לטיול בגשם! אפשר להיכנס לשלוליות ולהתבונן בדברים המיוחדים שמשתנים בסביבה בזמן הגשם – כמה אנשים יש בחוץ? איך נראים השמיים? מה קורה כשהגשם פוגש באדמה או במדרכה? איזה ריח יש באוויר?
הספר על פי שירה האהוב של דתיה בן דור, מתאר טיול בגשם שהופך להתנסוּת בחברוּת ובראיית צורכי האחר. כשהילדה רואה ילד ללא מטרייה, היאמייד מזמינה אותו להצטרף אליה. בעזרת חריזה ומהלך חוזר עוד ילדים מצטרפיםלטיול בגשם בהנאה ובקלילות.
כדאילהתחילבשאלותהבנה: "מהעשתההילדה? מההיאהחזיקהבידה? אתמיהיאפגשהבדרך? מההיאעשתהכשהיאראתהילדאוילדה בלי מטרייה? מה זה 'יבש'? מהההֶפךשל 'יבש'? מהקרהבסוף, כשהשמש עלתה?"
חורף – "יצאתם פעם לטיול בגשם? מה ראיתם בטיול? באיזו עונה יורד גשם? מה קורה בחוץ כשהגשם יורד? מה קורה לאדמה? לְמהמשמשתמטרייה? מהאתםאוהביםבעונתהחורף? מהאתםלאאוהביםבעונה זו?"
להזמין חברים– "הלכתם פעם עם מישהו מתחת למטרייה? מי זה היה? היה נעים ללכת יחד? לְמה עוד מזמינים חברים להצטרף? איך מזמינים חברים להצטרף לְמשחק? הזמנתם פעם חבר או חברה הביתה? מה עשיתם יחד?"
לאחר הקריאה הראשונה תוכלו להביא למעון מטרייה ולהראות לפעוטות איך היא נפתחת ונסגרתוממה היא עשויה ולצרף אותה לקריאה. תוכלוגם לצרףמֶחֱווֹת גוף שיסייעו להבנת הסיפור, לדוגמה: ציוןמספר הילדים בכל עמוד באמצעות האצבעותותנועותידייםהמסמנות "בוא".
כולם ביחד – הַזמינו כמה פעוטות לנסות להיכנס יחד מתחת למטרייה גדולה שתחזיקו. בכל פעם הגדילו את מספר הילדים שינסו להיכנס מתחתיה. אפשר לשחק במשחק דומה באמצעות חישוקים או מַצנח. פעילות זו תוכל לעזור לפעוטות להבין את משמעות המילה "מתחת".
מי מתחבא מאחורי המטרייה – בזמן שהפעוטות עוצמים עיניים, הַזמינו ילד או ילדה להיכנס מתחת למטרייה גדולה. הַחזיקו אותה בצורה אנכית (כמו וילון) כך שתסתיר אותם. כעת בקשו מהפעוטות לפקוח עיניים ולנחש מי מאחורי המטרייה.
מטרייה עוברת – בזמן שהפעוטות יושבים במעגל, השמיעו מוזיקה (מומלץ שתשמיעו את השיר) ובקשו מהםלהעביר את המטרייה מאחד לשני. עִצרו את המוזיקה מדי פעם. מי מחזיק עכשיו את המטרייה? למשחק זה כדאי לבחור מטרייה קטנה וקלה המותאמת לילדים מבחינה בטיחותית.
הָביאוכמה פריטי חורף, כמו מטרייה, מעיל, כפפות, מגפיים, וכמה פריטיקיץ, כמו בגד ים, מכנסיים קצרים ומשקפישמש.הַניחו אתהפריטים בשורה ושאלו:"מהשייךלחורףומהלא?". לאחר המיון תוכלו לעבור על כל פריט, להדגים מה עושים בווללמדאתהפעליםהמתאימים לו: כפפות – עוטים, כובע – חובשים, מגפיים – נועלים וחולצים.
גִזרו עיגול גדול למשולשים מאורכים שמספרם כמספר הילדים במעון. גִזרו בצורה מעוגלת את הבסיס של כל משולש כך שתיווצר צורה של מטרייה פתוחה, כפי שהיא נראית מלמעלה. הפעוטות יקשטו את המשולשים ולאחר שיסיימו, תוכלו לחבר את כולם על הלוח למטרייה גדולה תחת הכותרת "אצלנו במעון יש מקום לכולם".
עושים מקום – פעוטות עוסקים פעמים רבות בשאלה אם יש או אין מקום, וחשים לעיתים שהמקום של האחר עלול לגזול את מקומם. במהלךהיום, כשהם נתקלים בקונפליקט סביב מקום ישיבה או מִתקן שהם לא רוצים לחלוק את המשחק בו, אפשרלהציע: "אולי אפשר לעשות מקום כמו מתחת למטרייה?" או "תוכלו לשחקביחדכמוהילדיםשטיילוביחדמתחתלאותה מטרייה?"
הזמנהלהצטרף – אם אתן מבחינות בפעוט או פעוטה שמתקשים להצטרף למשחק, תוכלו להציע לפעוטות האחרים להזמין אותם כמו שעושה הילדהשבספר.
זהו ספר מיוחד על משפחה מיוחדת, בה האח הוא כבד ראייה או עיוור. האח המספר מודע היטב לאתגרים במשפחתו ולמגבלות הנדרשות ממנו בבית, ובכל זאת מביט על העולם באופן חיובי. אנו מציעים לכם ההורים לקרוא את הספר לפני ההקראה המשותפת, על מנת להתאים את הקריאה והשיחה לתכנים הייחודיים של הספר.
האם לדעתכם הילד בסיפור הוא בר מזל? למה? במה אתם בני מזל? תוכלו לשתף זה את זה, הורים וילדים, בדברים הטובים בחיים המשותפים שלכם כמשפחה. אפשר ליצור טקס קבוע בו פעם בשבוע בני המשפחה משתפים בדברים החיוביים שחוו בשבוע שחלף.
איך ילדים עיוורים חווים את החיים? צפו בפרק של "סליחה על השאלה" עם ילדים עיוורים. כדאי לשוחח בעקבות הסרטון: במה החיים שלנו דומים ובמה הם שונים משל הילדים שבסרטון?
בקריאה שניה אפשר לגלות דברים חדשים ומפתיעים. כדאי לקרוא את הספר פעמיים, להביט באיורים ולחפש רמזים למגבלת הראייה של חגי: מה במילים ובאיורים רומז לנו על האתגר המשפחתי? האם הבחנתם בכך בקריאה הראשונה?
חגי יודע לספר סיפורים דמיוניים. נסו גם אתם! אפשר לבחור שני פריטים ולספר באמצעותם סיפור דמיוני: מברשת ושטיח, בקבוק ובובת חתול, כובע וחלון – מה יכול לקרות להם בסיפור הדמיוני שתחברו יחד?
האח המספר תופס את אחיו כאדם בר-מזל ואינו מתייחס לעיוורונו כמגבלה. כך הוא מציע לקוראים נקודת מבט חיובית על החיים המתמקדת בחוזקות ובהכרת הטוב.
המשפחה שבספר יוצרת התנהלות יומיומית המותאמת לצרכים הייחודיים לה. גם משפחותיהם של הילדים בכיתה מתנהלותכל אחת בדרך משלה. ילדים משווים פעמים רבות בין הבתים שלהם לבתים של חבריהם, כך שזו הזדמנות לנהל שיח על ההבדלים בין הבתים השונים.
כדאי להתחיל לקרוא את הספר ללא הקדמות בנושא העיוורון. כך יתאפשר לילדים להזדהות עם נקודת המבט של המְספר ולהבין את עלילת הסיפור ואת המסר שלה לבד וללא תיווך.
מומלץ לקרוא את הספר בקבוצות קטנות כשלכל ילד עותק משלו. כך יתאפשר לכל אחד להתמקד באיורים, המסייעים להבנת העלילה.
לאחר קריאה ראשונה רציפה מומלץ לערוך קריאה חוזרת-דיאלוגית –
* אחרי המשפט "בדרך כלל אנחנו צופים בסרט או משחקים במחשב":
מה עושים בבית של עמיר?
מה שונה בין הבית של עמיר לבין הבית של גיבור הספר?
למה בכל בית אפשר לעשות דברים שונים?
* אחרי המשפט "איזה מזל יש לחגי!":
למה לחגי יש כלב ולאחיו אין חיית מחמד?
במה רוקו עוזר לחגי?
* אחרי המשפט "והוא זוכר כמעט כל דבר שהוא קרא":
אילו כישורים מיוחדים יש לחגי?
למה חשוב לו לזכור את מספר המדרגות?
* אחרי המשפט "ובטוח שבבוקר הוא יספר לי":
למה חגי יכול לקרוא בחושך ואחיו לא? מה הם ספרֵי בְּרַיְיל? (כדאי להסביר מהו כתב ברייל.)
זאת ועוד: הספר מאפשר לתלמידים להיות "בלשים" ולאסוף רמזים עד שבסופו של דבר יבינו שחגי עיוור. בקריאה חוזרת אפשר לאתגר את התלמידים במציאת רמזים אלו.
התייחסות לאיורים
באילו פריטים מיוחדים אתם מבחינים באיורים?
אילו הבדלים יש בין הבתים השונים? מה אפשר ללמוד מהאיורים על הקשר בין האחים?
אילו איורים מתארים דמיון, ואילו מתארים מציאות?
שיח רגשי בעקבות הספר – כל בית הוא שונה
איך, לדעתכם, מרגיש גיבור הספר עם זה שאצלו אסור לעשות דברים שמותרים אצל עמיר?
מה שונה בין הבית שלכם לבתים של חברים שלכם?
באילו משחקים אתם משחקים כשאתם אצל חברים?
מי קובע את הכללים בכל בית?
לפי מה קובעים את הכללים של הבית? לָמה לכל בית יש כללים או הרגלים שונים?
יחסים בין אחים
איך, לדעתכם, מרגיש הגיבור עם זה שאסור לו לגדל חיית מחמד, ואילו לאחיו יש את רוקו?
במה האחים שבסיפור שונים זה מזה?
במה אתם והאחים שלכם שונים זה מזה? מה מיוחד באחים שלכם? האם יש דברים שלכם מותר ולהם לא או להפך?
מה מפריע לכם באחים שלכם? מה אתם אוהבים בהם?
עיוורון – מגבלה או מזל?
מה הם הדברים המיוחדים בחגי?
למה אחיו חושב שהוא בר-מזל? האם אתם מסכימים איתו?
כיצד הגיבור מתייחס לעיוורון של אחיו? מה אפשר ללמוד מהדרך שבה הוא רואה את אחיו?
אפשר לאסוף משפטים המתארים את חגי, למשל "הכלב של חגי נועד לעזור לו" או "לחגי יש זיכרון מעולה", ודרכם לשוחח על התנהלותו של חגי בעולם: איך הוא מתמודד עם העיוורון שלו?
אילו חושים ויכולות הוא פיתח?
מומלץ לתת לילדים להתנסות בכמה פעולות יומיומיות בעיניים מכוסות (אפשר להשתמש במטפחת או בכיסוי עיניים לשינה), כמו כתיבה על הלוח, קילוף בננה או קלמֶנטינה, הליכה ממקום למקום, האזנה לסיפור, הוצאה של חפץ מהתיק.
לאחר מכן תוכלו לשאול:
איך הרגשתם בכל פעולה?
איזו פעולה אִתגרה במיוחד?
במה נעזרתם כדי להצליח?
באילו חושים השתמשתם?
הַזמינו את הילדים לצייר את כל הדברים שיש להם בחיים שגורמים להם להרגיש בני-מזל.
אפשר להכין לוח עם הציורים של כל ילדי הכיתה תחת הכותרת "איזה מזל יש לנו!"
כדי להמחיש את הקריאה באמצעות חוש המישוש, שכְּתב ברייל מבוסס עליו, אפשר להתנסות עם הילדים בחריטת מילים או ציורים על נייר מתכתי ולאחר מכן לתת להם למשש בעיניים עצומות את העבודות השונות של חברי הכיתה ולנסות לזהות מה כתוב או מצויר בהן.
כאשר מצליחים לעשות פעולה בפעם הראשונה זו הרגשה טובה – לקרוא, לכתוב ומה עוד? – תוכלו להעלות עם ילדכם זיכרונות מפעולות שהם או אתם למדתם לעשות לראשונה: לבעוט כדור לשער, לרכוב על אופניים, לשחות או לפתור חידה. ומה עוד?
'העולם מלא מילים' – תוכלו לבחור הגדרה מהספר ולערוך לה רשימה של מילים: מילים מצחיקות, מילים מרקדות, מילים שובבות, מילים פורחות. מילים ארוכות כמו ג'ירפה, ומילים קצרצרות. ואולי תרצו להכין רשימה של המילים שאתם הכי אוהבים.
"פתאום סוף סוף מרגישים כמה טוב.." "העולם כמו ספר גדול נפתח.." מרבית הילדים מחכים בציפייה נרגשת לדעת לקרוא ולכתוב; וחשים שזוהי כניסה סמלית לעולם המבוגרים. חדוות הקריאה והכתיבה– אמנם מדובר במיומנויות הנרכשות בהדרגה, אך הגילוי הוא פתאומי, כפי שמתאר המספר. פתאום מבינים מה כתוב בשילוט הרחוב, או בכותרי ספרים. היכולות לקרוא ולכתוב מחזקות תחושות שייכות, עצמאות ומסוגלות. חדוות הקריאה – הספר מציע חוויית קריאה מיוחדת: המילים המשעשעות, החריזה, ואיוריו הייחודיים והמתוחכמים של הספר יכולים לעודד ולחזק במהלך רכישת קריאה וכתיבה. תוכלו לקרוא את הסיפור שוב ושוב ולשלב אותו כדי למנף חדוות למידה, לחזק מוטיבציה וסקרנות, להדגיש תחושת מסוגלות, ולהנחיל אהבה לשפה ולקריאה. בחירה – כדאי לבחור מבין הפעילויות את אלו המתאימות ביותר עבורכן ועבור הילדים.
הקדמה למורה – מכיוון שילדים רוכשים את מיומנויות הקריאה והכתיבה בקצב שונה, זו הזדמנות לאפשר שיתוף של החוויה שלהם בתהליך ושל הקשיים והאתגרים העולים. כדאי להדגיש שגם אם עדיין לא מצליחים לקרוא ולכתוב הכל – יש אותיות ומילים שכבר מתרגשים שיודעים לזהותן וכמה נהדר שאפשר תמיד ללמוד עוד ועוד.
לפני הקריאה – אפשר לבקש מהילדות והילדים לקרוא מהלוח או לכתוב את שמם הפרטי, ולשאול: רגע! האם תמיד ידענו לקרוא ולכתוב את השם שלנו?
קריאה– כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות כאשר לכל ילדה וילד עותק אישי, כך שיתאפשר להם להעמיק בפן המילולי והחזותי של הסיפור.
קריאהשנייהוהשתהות על איורים – אחרי הקריאה הראשונה כדאי לקרוא את הסיפור פעם נוספת תוך מתן שהות להתבונן באיורים הייחודיים, ולעקוב אחר השילוב בין מילים לאיורים.
לקרוא ולכתוב – תוכלו לשאול: מתי הבנתם שאתם יודעים לזהות אותיות ומילים? מה הרגשתם? באיזה מצבים בחיי היומיום, הקריאה והכתיבה עוזרות לנו לדעתכם? תוכלו לאתגר את התלמידים ולשוטט יחד ברחבי בית הספר לחפש מילים ושלטים ולנסות לקרוא אותם או לזהות אותיות יחד.
כי העולם הוא ספר פתוח – איזה ספר אתם זוכרים ואוהבים במיוחד? מדוע?
אילו דברים לדעתכם אפשר ללמוד או להכיר מסיפורים ? איזה סוגי ספרים אתם מכירים?
תוכלו לבקש מהילדות והילדים להביא ספר מעניין לכיתה להציג ולקרוא יחד בכל פעם ספר אחר. – לנסות ולזהות מילים ואותיות ולהיחשף לעולמות שונים. מה יעניין אותנו בספר בישול? ספר אגדות? ספר שירים או ספר מפות? אפשר למיין את הספרים לפי סוגות ולפי מיון עצמאי של הילדים.
ללמוד משהו חדש – ניתן לבקש לשתף במקרים בהם למדו משהו חדש
ולשאול: אילו עוד דברים שטרם התנסיתם בהם, היה מעניין אתכם ללמוד ולדעת?
חנות מילים – שלום! איזו מילה תרצה לקנות היום? תוכלו להקים יחד דוכן למילים כשהילדים פעם משמשים כרוכלים הממליצים על מילים ממרכולתם ופעם קונים: "אני רוצה לקנות בבקשה את המילה "מתנה" אשלם במילה "פרפר".
איך אומרים את זה? – אפשר לנסות להגות יחד מילים ארוכות ומסובכות כמו למשל: סטרפטוקוקוס או אנציקלופדיה.
"הו העולם מלא מילים" – מילים נפוחות? זוגות? תאומות? מעופפות? או מרקדות?
בפעילות זו תוכלו לחזור אל כל התיאורים בסיפור ולחשוב יחד על מילים מתאימות ואם במקרה לא תמצאו מילה מרקדת או נפוחה – תמיד אפשר להמציא!
חרוזים מצחיקים – אפשר לחפש מילים מתחרזות מהסיפור ולהמציא חרוזים משלכם. מה מתחרז עם אוטובוס? סוס!
מילים ותנועה – האם תוכלו "להשתבלל" כמו האות פ? להימתח כמו האות נון סופית?
אפשר לנסות וליצור אותיות בתנועות הגוף ואפילו להתחבר יחד למילה, לצלם ולשתף את ההורים.
שיתוף הורים – ניתן לשתף את ההורים ולבקש לחשוב יחד עם הילדים על מילים ששיבשו באופן משעשע כשהיו קטנים . אפשר לבקש לבחור מילה משפחתית אהובה, לכתוב ולקשט, להצטלם איתה ולשלוח לתצוגה בכיתה.
האיורים הנהדרים של איה גורדון נוי מלאי דמיון ושעשוע. הם מורכבים משילוב מרקמים, חפצים וטקסטורות. תוכלו להתנסות ביצירה: לבחור מילה אהובה ולאייר אותה בהשראת איוריה של המאיירת באמצעות גזרי עיתון וציורים.
ע. הלל – הלל עומר; (1990-1926) היה סופר, משורר ואדריכל נוף. בשיריו הִרבה לכתוב על טבע, נוף ובעלי חיים. דורות של ילדים בישראל גדלו על יצירותיו ההומוריסטיות, ובהן סיפורי 'דודי שמחה', 'למה לובשת הזברה פיג'מה?' ועוד רבות וטובות.
כדאי לסרוק את הקוד ולהכיר את ע. הלל. תוכלו לקרוא בספריו ולשיר משיריו.
במהלך הקריאה תוכלו להוסיף קולות שונים ולהזמין גם את הילדים לעשות זאת: איך נשמע אדם שפורץ בבכי? איך נשמעת קדיחה של חור בקיר? גם אם אתם לא שחקנים מקצועיים ההשתתפות הפעילה שלכם בסיפור תוסיף לחוויה ולהנאה המשותפות.
השופט לומד מהילדה איך לשפוט בין הצדדים. בעקבותיו תוכלו לשוחח על הידע ועל החוזקות שיש לילדים ולילדות שלכם: זה יכול להיות תחביב, תובנה או זיכרון משותף מאירוע שבו הם הביאו מניסיונם ומחוכמתם. כדאי גם שאתם ההורים תשתפו: מה למדתם מהילדה או מהילד שלכם?
האם טיפות שמן אכן צפות במים? תוכלו לבדוק בעצמכם בעזרת קערה מלאה במים וכמה טיפות שמן. לאחר מכן אפשר לבדוק מה עוד צף: מה קורה לדף נייר במים? לסירת נייר? למזלג? לעלה? לצעצוע קטן מפלסטיק?
כמו בסיפור, גם אתם יכולים לנסות לפתור מחלוקת בנושא שאתם לא מסכימים לגביו: כל אחד מהצדדים מציג את עמדותיו, כולם מאזינים ומציעים פתרונות. תוכלו גם להחליף תפקידים ולבדוק יחד – האם רק אחד מכם צודק? ואולי אפשר להגיע להסכמה מסוג אחר?
ילדות וילדים בגיל הגן כבר מכירים מקרוב סכסוכים ומחלוקות. הם בוודאי יכולים להזדהות עם תחושת קנאה לחבר או חברה שיש להם משהו שהיו רוצים לעצמם. לעיתים זה משהו רגעי כמו צעצוע שגם הם חשקו בו ולעיתים משהו ממושך ופנימי כמו תכונה או יכולת שהיו רוצים לעצמם.
הספר טוב שם טוב משקף את האפשרויות העומדות בפני מי שחש תחושות אלו – האם כדאי לרמות, לצעוק, לפגוע בשמו של חבר, לסלף את האמת? או שאולי כדאי לנסות ולפתור את המחלוקת בדרך ישרה מכבדת והגונה? ומהי הדרך הזאת? תוכלו לשלב את הסיפור בכל פעם שתרצו לעודד את הילדים לפתור סכסוכים ומחלוקות באופן מכבד והוגן.
הקדמה לגננת – שפה גבוהה ביצירות ילדים: בסיפור הכתוב בשפה גבוהה קיים לעיתים החשש שילדות וילדים לא יכירו את המילים, ויתקשו להבין ולהנות מהסיפור. אך למעשה חשיפה לשפה עשירה מעוררת עניין ומעשירה את אוצר המילים ועולמם הפנימי של הילדים. גם אם במהלך הקריאה חלק מהמילים לא מוכרות לילדים, לרוב הם יצליחו להבין את הסיפור על פי ההקשר והאיורים הנלווים ולהנות מהעלילה. בקריאות חוזרות של הסיפור יכירו הילדים עוד ועוד מילים חדשות וביטויים שונים שיתווספו לאוצר הלשוני שלהם.
לפני הקריאה כדאי להסביר לילדות והילדים מהו שמן ומהו בושם ומומלץ גם להדגים באופן מוחשי. אפשר להסביר כי מי שמייצר שמן מכונה בסיפור "שמן" ואילו מייצר הבושם מכונה "בשם". בנוסף כדאי להכיר את המושג "בית משפט" – מה עושים בו? מהו שופט? ומהו פסק דין?
קריאה ראשונה – כדאי לקרוא את הספר בפעם הראשונה ברצף, בקבוצות קטנות, עם עותק אישי לכל ילדה וילד. תוכלו להיעזר באיורים ובמחוות ידיים לצורך הקשר של מילים שאינן מוכרות כך שיתאפשר לשמור על המקצב המחורז והנפלא של הסיפור והמתח שבעלילה. כדאי לקרוא את הסיפור בקריאה חוזרת פעילה ולשלב הסבר למילים, מעקב אחר רצף העלילה, התבוננות מעמיקה באיורים ושאילת שאלות המעוררות עניין ומעורבּות כמו למשל: כיצד אתם הייתם נוהגים? מה הייתם מציעים לו לעשות?
שאלות הבנה – מדוע חנותו של המבשם ריקה? למה הוא לקח את המטבעות ושיקר שגנבו לו אותם? מה רואה השופט שהילדים עושים? מי פתר בסוף את התעלומה ? כיצד החליטה הילדה לבדוק עם מי הצדק? מה היה פסק הדין? ומה קרה עם הילדה הקטנה בסוף הסיפור?
שיח רגשי – בקבוצה קטנה תוכלו לשוחח על רגשות הדמויות שבסיפור ולקרב אותם אל עולמם של הילדים. ניתן לשאול: מדוע קינא המבשם בשמן? מתי אנחנו מקנאים במישהו אחר? כיצד זה מרגיש לקנא? כיצד לדעתכם הרגיש השמן כשהואשם שלא בצדק? קרה לכם פעם שהואשמתם על משהו שלא עשיתם? כיצד נהגתם? אילו עצות הייתם נותנים לבשם במקום לגנוב ולרמות, כשקינא לשכנו?
שם טוב – איננו יודעים מהמסופר, מהו שמם הפרטי של הבשם והשמן – אם כך למה הכוונה ב"שם טוב"? מדוע השכנים מאד מופתעים שהשמן יגנוב משכנו? למה חנותו תמיד הייתה מלאה? האם שמו טוב בשל כך? מה יכול להפוך את שמנו לטוב? למשל, אם אני אם אני מתחשב בחבר שקשה לו האם זה יוסיף לשמי הטוב? ומה עוד לדעתכם? תוכלו לספר ולשוחח על משמעות הביטוי: "טוב שם טוב משמן טוב".
ניסוי שמן ומים – בעקבות הסיפור תוכלו לחקור ולהתנסות בסוגי שמנים שונים – בתחושה, טעם וריח. ניתן לערוך ניסוי ולבדוק: מה קורה כשמערבבים שמן ומים? ומה קורה כשמניחים מטבעות משומנים בקערת מים?
יצירה בשמן ומים – ניתן להכין עם הילדים פעם בצבעי שמן ופעם בצבעי מים ולבדוק יחד מה ההבדל בהרגשה ובביצוע? מה לדעתם האישית היה מהנה יותר?
מועצת החכמים – בהשראת הספר תוכלו לתת במה לידע ולניסיון של הילדות והילדים ע"י הקמת מועצת חכמים המורכבת מכל ילדי הגן. בכל מפגש תוכלו להציג מקרה אחר בפני המועצה ולשמוע מהם עצות ופתרונות למצב. כדאי לייצר אווירה במפגשי המועצה: אפשר להכין לילדים פפיונים או לסדר את כיתת הגן באופן שונה מהרגיל.
דוגמאות למצבים שניתן להציג:
פתרון סכסוכים – גם דני וגם ניר רוצים לשחק בבובת האריה, הם רבים ומושכים את הבובה מהאחד לשני – מה מועצת החכמים מציעה לעשות?
עצות מילדים למבוגרים – אפשר שתציגו מקרה אישי שיוכלו להזדהות עימו אך מעולם המבוגרים – למשל: היום בבוקר מיהרתי להגיע לגן אבל הבת שלי סירבה לצחצח שיניים ולהתארגן ושתינו היינו מאד מתוסכלות – מה מועצת החכמים מציעה לעשות?
שיתוף הורים – "בעזרתה של ילדה שחוכמתה גדולה": ניתן לבקש מההורים לכתוב משהו שלמדו מהילד או הילדה שלהם. להקריא לילדי הגן ולהיזכר יחד במקרים בהם עזרו למצוא פתרון ואולי אף להזמין את ההורים למפגש מועצה להציג את הפתקים שכתבו לילדיהם על לוח גדול שיקשטו יחד ולהמחיז בפניהם את הסיפור.
ספרים עם מעט מילים מאפשרים לספר סיפור רגשי וחווייתי וללוות את גיבור הסיפור: מה הוא מרגיש? על מה הוא חושב? מתי הוא עצוב ומתי צץ לו רעיון חדש? תוכלו להביט באיורים, להכיר את גיבור הסיפור וחוויותיו, לקשר אותם לחייכם ובעיקר להוסיף משלכם לחוויה שמתוארת במילים מעטות ובאיורים שובי לב!
האם מוש העניק במתנה לארי רק קופסה ריקה? תוכלו לשוחח על מתנות שאינן נארזות בקופסה: אילו מתנות חינם תוכלו להעניק זה לזה – חיבוק? ציור? אולי מילים חמות ואוהבות?
מה קורה כשלא עושים כלום? – כדאי לקחת כמה רגעים של שקט, לשבת ולהאזין. מה שומעים? מה רואים? מה מרגישים בגוף? תוכלו לשתף את בני המשפחה בחוויה שלכם ולחשוב יחד: האם באמת לא קורה כלום כשלא עושים כלום?
גם לכם יכולה להיות קופסת כלום משלכם. קחו קופסה או שקית קרטון, קשטו אותה בניירות, ציורים, מדבקות וקישוטים. בכל פעם שמשעמם אפשר לפתוח את הקופסה, להיעזר בדמיון ולהחליט מה היא מכילה הפעם: אולי יש בה כדור דמיוני שאפשר לשחק בו משחק כדור "בכאילו", אולי סיפור דמיוני שהמצאתם יחד או כל המצאה אחרת שתחליטו.
קסם הפשטות – מספר המילים בספר "כלום במתנה" קטן, והאיורים בו מינימליים, וכך מועבר בתחכום ובעדינות הרעיון שלפעמים דווקא מיעוט פרטים עשוי לסייע בהעברת מסרים ערכיים.
"הכי חדיש הכי חדש" – כמו מוש, אנו חיים בעולם שיש בו שפע חומרי ומגוון עצום של אפשרויות. עם זאת ילדים משמרים בזיכרונם דווקא את החוויות המערבות קשר משמעותי ופעילות חוזרת עם אדם אהוב: הם נהנים מקריאת סיפור חווייתית, הם נהנים לשחק עם חברים ב"כלום" דמיוני, ומבחינתם מקל עץ פשוט יכול להפוך לשרביט קסמים מרהיב ולהיות מרכזו של משחק משמח וקסום.
תוכלו לשלב את הסיפור בפעילות הגן, כשתרצו להסב את תשומת ליבם של הילדים לחוויות ולהנאות הפשוטות ומלאות הקסם שמצריכות אך ורק דמיון, חברים ורצון
ספרים עם מעט מלל מאפשרים לאיורים לספר את הסיפור באופן רגשי וחווייתי. ילדים שמתנסים בניצני קריאה יכולים לגלות את הקשר בין הטקסט הנקרא לטקסט הכתוב, לנסות לספר את הסיפור כלשונו ולהצליח בכך.
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות, כשלכל ילד עותק משלו. כך יתאפשר לכל אחד לעקוב אחר רצף העלילה ולחוות את הסיפור.
שאלות ניבוי מעוררות הקשבה פעילה של הילדים, לכן נעצור בנקודות המעוררות ציפייה, למשל לפני מִפנה בסיפור או לפני התרה של קונפליקט, ונאפשר לילדים להעלות השערה בנוגע להתפתחות העלילה. בסיפור זה ניתן לעצור כאשר מוש תוהה מה אפשר לתת למישהו שיש לו הכול. חשוב שהעצירה תהיה קצרצרה ולא תפגע באסתטיקה של הסיפור.
שאלות הבנה –
"מדוע מוש התקשה לבחור מתנה לארי?"
"למה מוש חשב שאפשר לקנות כלום?"
"מתי מוש הבין מה זה כלום?"
אפשר להתבונן יחד בעמוד הריק שבו מוש סוף־סוף מצא כלום ולשאול:
"במה שונה עמוד הזה משאר עמודי הספר?"
"מה בסופו של דבר עשה מוש כדי למצוא כלום?"
"מדוע ארי שמח לקבל קופסה עם כלום?"
"איזו מתנה מוש הציע לארי?"
חברות טובה –
"מדוע, לדעתכם, מוש רצה לתת לחבר שלו מתנה?"
"מדוע היה זה יום מיוחד, לדעתכם?"
"באילו עוד הזדמנויות ודרכים אנחנו יכולים לחשוב מה יכול לשמח את חברינו או מה ניתן לעשות למענם?"
מתנות – תוכלו לשאול:
"מתי אנחנו נותנים מתנות?"
"מתי נוהגים לתת לנו מתנה?"
"האם תוכלו לשתף במתנה משמחת שהכנתם או שהכינו לכם?"
"אילו עוד 'מתנות' שלא קונים בחנות אתם מכירים? אולי עוגה? שיר? ומה עוד?"
עמוד של כלום –
"לְמה אנחנו מתכוונים כשאנחנו אומרים 'כלום'?"
"האם קרה לכם שלא עשיתם כלום?"
"מה הרגשתם כשלא עשיתם כלום?"
מוש וארי נהנו מרגע של כלום והכול. גם אתם תוכלו ליהנות מרגע כזה: דקה של כלום והכול – פעילות זו מתאימה לקבוצות קטנות. תוכלו לשבת במעגל ולסכם יחד שבמשך דקה לא עושים כלום, רק יושבים בשקט, חשים וחוקרים: האם באמת כלום לא התרחש? מומלץ לארגן שעון עֶצר או שעון חול, כדי שלילדים יהיה סמן למשך הזמן, והם יצליחו להתאפק ולא לשאול מתי עוברת דקה.
בתום הדקה תוכלו לשאול: "אילו צלילים או קולות שמעתם כשעשיתם 'כלום'?" "אילו קולות נשמעו מחוץ לגן ואילו מתוך הגן?" "איך הרגשתם? אילו תחושות היו לכם בגוף? אולי גירוד? דופק מואץ?" "על מה חשבתם? האם דמיינתם משהו?" "על מה הסתכלתם?"
מאייר הסיפור, פטריק מקדונל, מצליח להעביר את עיקר הסיפור במעט צבעים ובאמצעות קווים מועטים. לאחר הקריאה הראשונה תוכלו לחזור אל האיורים ולבחון יחד: "באילו צבעים השתמש המאייר?" "האם הדפים מלאים בפרטים?" "מה הם המחשבות, התחושות והרגשות של הדמויות?"
בכמה מהאיורים ניתן להבחין במילים ובסימנים מוסכמים שדרכם מצליח המאייר, שהוא גם הסופר, להעביר מסרים. כך, למשל, כאשר מוש אינו יודע מה לקנות לארי, הוא מצייר סביב ראשו מעגל של סימני שאלה. באמצעותם הוא מצליח להמחיש שהשאלה מאוד מעסיקה את מוש. במפגשים הנוספים עם הספר כדאי לחזור ולבדוק אילו מילים וסימנים מצויים באיורים, ומה ניתן ללמוד מהם.
בסיפור "מתנה לאימא" תַני מתמודד עם בעיה דומה: איזו מתנה להביא לאימא? כמו מוש, גם הוא מוצא פתרון: הוא מכין ארגז גדול ומטפס עליו כדי לחבק את אימא. חשוב שבתיווך לילדים נקדם חשיפה לקשרים הללו. כך נוכל לבסס ולקדם הבנה וכן לטפח יכולת השוואה בין טקסטים ספרותיים כניצני אוריינות ללמידה הפורמלית בהמשך. להרחבה: "מתנה לאימא", אתר ספריית פיג'מה. להעשרה: השידור "מילות יחס בואו נכיר", מערכת השידורים הלאומית.
הספר יכול לסייע להיערך לאירוע מיוחד או לאסוף זיכרונות מאירוע שהסתיים. לקראת חג, למשל, תוכלו לבחור בספר העוסק בחג ולשוחח: אילו אירועים מתוכננים לכם בחג? כיצד אפשר להתכונן לקראתו יחד, הורים וילדים? לקראת פורים אפשר להכין יחד תחפושת או משלוח מנות, ולאחר החג אפשר לקרוא שוב את הספר ולהיזכר בעזרתו ברגעים היפים שחוויתם יחד.
מסתובבים ברחבי הבית ובוחרים חפץ כלשהו: כף, עציץ, כדור או… שטיח. כל אחד מתאר תחפושת שכוללת את החפץ הנבחר: האם השטיח הוא חלק מתחפושת של מוכרת שטיחים? ואולי הוא שטיח מעופף? האם הכדור הוא חלק מתחפושת של ספורטאי? ואולי הוא אף של ליצן?
היכן בספר נמצאת תחפושת של אסטרונאוט? ומה בנוגע למלכת אסתר, ללוחמי אש, לשוטרות או לאלברט איינשטיין? תוכלו לחפש תחפושות באיורים. איזו תחפושת מצאה חן בעיניכם במיוחד?
אלברט איינשטיין [1879‑1955] היה מדען יהודי ממוצא גרמני. הוא השפיע רבות על עולם המדע ועל התפיסה של חוקי הטבע, הזמן והיקום בעזרת "תורת היחסות" שפיתח ומחקרים נוספים שערך. איינשטיין ניחן בחוש הומור ובדמיון, פעל למען שלום ואחווה ואהב להתכתב עם ילדים מכל העולם. איינשטיין תמך בהקמת האוניברסיטה העברית בירושלים ובמדינת ישראל.
הספר "המסכה של נבו" עוסק בחג הפורים, אך טמונים בו רבדים נוספים המתאימים לכל השנה. זהו סיפור על ילד מופנם ורגיש בעל עולם פנימי עשיר. הוא מרגיש בנוח בעולמו ובבחירה לעטות מסכה ביומיום. דוד, לעומתו, מתנהג באופן מוחצן ומתריס. קריאת הסיפור מאפשרת לילדים להזדהות עם הדמויות תוך כדי "הרחקה" – עיסוק בדמויות, ולא בהם – לשאוב עידוד מהן ולהכיר דרכי התמודדות עם מצבים חברתיים. פורים אישי – הספר מאפשר ביטוי לְיחס שונה של ילדים שונים לחג הפורים: מֵהם שמעדיפים המולה ומהם שמעדיפים שקט, מהם שאוהבים להתחפש ומהם שנרתעים.
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות, כשלכל ילד עותק משלו. כך יתאפשר לכל אחד לעקוב אחר רצף הסיפור. באיורים מופיעים פרטים המסייעים להעמקת ההבנה: הקישוטים בגן הקשורים לחג החנוכה או לט"ו בשבט מבהירים שנבו בחר להתחפש לאורך השנה כולה. עצירה לניבוי – כדאי לעצור ברגע דרמטי ומותח בסיפור כדי לעורר הקשבה ולעקוב אחר ההבנה של הילדים. תוכלו לעצור כאשר נבו ודוד, המחופש לאסטרונאוט, בונים יחד ולשאול: לפני שנמשיך לקרוא, אולי יש לכם ניחוש מי הוא האסטרונאוט? לאחר הגילוי, לאחר שדוד מסיר את הקסדה, כדאי לשאול: מה, לדעתכם, יקרה עכשיו?
שאלות הבנה – כדאי לשאול: מה נבו אוהב ללבוש לגן? מה עושה דוד לנבו בתחילת הסיפור? כיצד מגיב נבו על כך? האם נבו התחפש בפורים? ודוד? האם הם זיהו זה את זה כשהתחילו לשחק יחד? האם הם נהנו לשחק יחד? שיח רגשי – תוכלו לשאול בנוגע לתחפושת: מדוע, לדעתכם, נבו מתחפש כל יום, ואיך הוא מרגיש? מתי אתם מתחפשים, אם בכלל? מה אתם מרגישים כשאתם מחופשים? השיחה מאפשרת מגוון תשובות: יהיו ילדים שבדומה לנבו, יספרו שהם מעדיפים להתחפש בכל ימות השנה, ויהיו ילדים שיאמרו שהם מתקשים להתחפש בפורים. גיבורי־על – כמו נבו, יש ילדים וילדות שנמשכים לגיבורי־העל בשל אומץ ליבם ויכולתם לפתור כל בעיה. תוכלו לשאול: מדוע, לדעתכם, נבו בחר דווקא בתחפושות של גיבורי־על? מה מיוחד בגיבורי־על? איזה כוח הייתם בוחרים כגיבורי־על? מדוע? להמשך קריאה – "לא קל להיות גיבור־על", שחולק בספריית פיג'מה.
הצטרפות למשחק – ילדים שמתקשים להצטרף למשחק עלולים להגיב בתסכול, בזעם ובכוחניות כמו דוד. כדאי לשוחח על כך במפגש החוזר עם הספר, להתייחס לרגשות של הדמויות ולנסות לעורר בילדים אמפתיה. אפשר לשאול: מה קרה כשנבו ודוד שיחקו בגן? מדוע, לדעתכם, דוד בעט במשחקים של נבו? מה הרגיש נבו? מה הרגיש דוד? האם אתם יכולים לייעץ לדוד איך לפנות לנבו? האם קרה לכם מקרה דומה בגן או בבית?
לשחק לבד, להתבודד – אפשר לעקוב באמצעות האיורים אחרי נבו המְשַׂחק לבדו ולעודד שיחה על הצורך לכבד חברים שרצונם לשחק לבד. אפשר לשאול: מה נבו מרגיש, לדעתכם, כשהוא משחק לבד? מתי אתם אוהבים לשחק ולבד ומתי בחברותא? כיצד ניתן לשתף חבר ולהזמין אותו לשחק? להעשרה – "הכוחות שבדרך" – גיבורי־העל – רועי מצרף חבר
תחפושות – תוכלו להתבונן באיורי הילדים המחופשים ולשאול: אילו אביזרים מופיעים באיורים? האם ישנם ילדים שמחופשים בתחפושות דומות או זהות? אֵילו תחפושות מוּכּרות ואילו לא? האם יש תחפושות שהתחפשתם אליהן בעבר? האם יש תחפושות שתרצו להתחפש אליהן בעתיד?
משחק – מי אני ומי אתה? באמצעות גומייה או סרט מצמידים בכל פעם למצחו של אחד הילדים ציור או תצלום של תחפושות ואביזרים (כובע ליצן, כתר, חלוק רפואי). הילד אינו רואה את הציור או התצלום, ועליו לנחש מה מצויר או מצולם בעזרת שאלות שהוא שואל את חבריו למשחק.
משחקי תפקדים חשובים להתפתחות הילדים מבחינות שונות: רגשית, חברתית, שפתית, קוגניטיבית, ומבחינת התמודדות עם קונפליקטים. להעשרה – על משמעות ההתחפשות אצל ילדים
ערכי מורשת ומסורת – הסיפור והאיורים מציגים מאפיינים וסמלים של חגים שהם חלק מהווי הגן: משחק בסביבונים בחנוכה, נטיעת עץ בט"ו בשבט, התחפשות וקריאת סיפור המגילה בפורים. קבלת השונה – דמותו של נדב בסיפור מציגה ילד המתנהג קצת אחרת מהילדים האחרים. דרך הסיפור הילדים לומדים כי ניתן לחשוב אחרת, להתנהג באופן שונה מהמוסכמות החברתיות ולכבד את הבחירה של כל אחד ואחת.
מיומנות תוך־אישית – מודעות עצמית, מודעות לתהליכים פנימיים, הכרת נטיות ומאפיינים אישיים וייחודיים והזדהות איתם. מיומנויות בין־אישיות – מודעות חברתית, כלומר היכולת לפעול במצבים חברתיים מתוך הבנת האחר, גילוי אמפתיה כלפיו ומיומנויות חברתיות, כמו הצטרפות לקבוצה, קבלת האחר והתייחסות מכבדת לבחירתו בדרך משחק ובהתנהגות שונות מאלה שרוב הילדים בוחרים.
שפה ואוריינות – גילוי מסרים סמויים וגלויים בסיפור. כישורי חיים – הקוראים מתוודעים להתמודדות של ילדים עם מערכות יחסים ועם קשיים ולאופן מציאת פתרונות להם.
איזה שיר מעודד תרצו לשיר כשתצאו ממצרים? ובמה אתם חכמים ונבונים? לכבוד ליל הסדר של השנה הזו, הכנו עבורכם משחק קלפים לכל המשפחה: משחק עם חיוך שמתאים לכל גיל, גם לקטנים ולכל מי שיוצא/ת ממצרים ומצליח/ה לחגוג למרות הכול…!
המשחק אינו דורש ידע מוקדם – פשוט קחו קלף והתחילו לשחק! לבחירתכם להדפסה: (*משחק קלפים שחור-לבן אפשר לצבוע ולקשט)
ספרו את סיפור יציאת מצרים בדרך יצירתית ומשעשעת במיוחד!
📌 כתבו פתקים עם מילים מסיפור יציאת מצרים (וגם כמה מילים מפתיעות!)
📌 שלפו לפי תור פתק ושלבו את המילה שנשלפה בסיפור!
המילה לא מתאימה? נהדר! כיף של אתגר! 😉
הזדמנות טובה לתרגל דמיון, יצירתיות ואלתור בשפה וגם ליהנות מזמן משותף בחג!
*עבור ילדים שאינם קוראים אפשר להוסיף ציורים של חפצים שונים.
המשחק הנוסטלגי בו מעבירים מילה מאחד לשני יכול להפוך לאירוע מצחיק במיוחד אם במקום להעביר מילה מעבירים בכל סבב משפט אחד מההגדה:
משתתף ראשון בוחר ביטוי מההגדה או משירי פסח. אחר כך הוא מספר את הציטוט בלחישה באוזן לחבר שמימינו. המשתתף הבא מעביר את הציטוט ששמע באותו אופן למשתתף שיושב מימינו. המשתתף האחרון מספר מה הוא שמע ולאחריו כולם מספרים את ששמעו עד שמגיעים למשתתף הראשון.
הסיפור מציע לכם, ההורים, הזדמנות לספר לילדים על חוויות מליל הסדר הזכורות לכם מהילדות: האם החביאו אצלכם את האפיקומן? ומי מצא אותו? מה אהבתם בפסח כילדים? ומה אתם אוהבים היום – הורים וילדים?
אפשר להחביא אפיקומן ואפשר להחביא חפץ קטן, ולבקש מבני המשפחה לחפש אותו. האם הוא במטבח? מתחת לספה? ואולי בתוך ארון? בסבב הבא המוצא המאושר מחביא חפץ שבחר, והשאר יוצאים שוב לחפש… בהצלחה
ספרי חגים מעצימים את חוויית החג ומחברים אל המסורת.
מתי לקרוא? – כדאי לקרוא ספרי חגים לפני החג, במהלכו וגם אחריו.
אחד מרגעי הקסם בליל הסדר הוא כשהילדים מוזמנים לחפש את האפיקומן.
קצת על המנהג שהוא גם משחק:
אֲפִיקוֹמָן – האפיקומן הוא מצה שאוכלים בסוף ליל הסדר זֵכר לקורבן הפסח. נהוג להחביא את האפיקומן כדי לעורר סקרנות אצל הילדים ולעודד אותם להישאר ערים עד סוף הסדר. בחלק מעדות ישראל הילדים מנסים למצוא את האפיקומן ולהחזיר אותו בסיום הסדר בתמורה למתנה שהמבוגרים מציעים להם.
"רבי אליעזר אומר: חוטפין מצות בלילי פסחים בשביל תינוקות שלא יישנו." (תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קט, עמוד א)
חגים ומסורות – בשביל הילדים חג הוא חוויה חוזרת של אירועים, חושים ורגשות. הספר מסייע בתהליך ההכנה לחג, בהעצמה של חוויית החג ובחיזוק השייכות למשפחה ולקהילה. מומלץ לשלב את הספר בתהליך הלמידה על החג.
בעזרת הספר תוכלו להכיר מסורת ומנהגים משותפים ואת ביטוייהם הייחודיים בכל בית.
הפער שבין הציפייה למציאות – שי הקטן מייצג בהומור וברוֹך חוויה נפוצה בחיי הילדים: הציפייה למשהו גדול שלעיתים מסתיימת אחרת מכפי שדמיינו. המשפחה שבספר מפיקה את המיטב מהמצב ומזכירה את הדבר החשוב באמת – להיות יחד.
לפני הקריאה – כדאי להציג לילדים אפיקומן וללמוד על המנהג של החבאתו.
אפשר לצפות בפרק "פסח בא" בתוכנית "פרפר נחמד" וללמוד עם שַבּי ואוּזה מהו אפיקומן.
כדאי לקרוא את הסיפורבקבוצות קטנות, כשלכל ילד עותק משלו. כך יתאפשר לכל אחד לעקוב אחר העלילה והאיורים ולחוות את הסיפור.
איורים – במפגש חוזר עם הספר אפשר להזמין את הילדים לחפש את הצפרדע שמסתתרת בכל עמוד ולשאול אותם מה היא אומרת לדעתם. חשוב לבחון אם הילדים מקשרים את דבריה לעלילת הסיפור; כך ניתן לנטר את ההבנה של הילדים את הסיפור. בכל מקרה יש לנהוג ברגישות ולקבל כל תשובה.
ספרים נוספים של ספריית פיג'מה שניתן לספר לקראת חג: "הכי קטנה"
"טעם של חג"
הילדים נחלקים לשתי קבוצות שכל אחת בתורה תחביא אפיקומן באזור אחר בגן, והקבוצה השנייה תחפש אותו.
אופן נוסף למשחק – הָכינו חידות ובהן רמזים למקומות בגן (למשל: שָם הבובות הולכות לישון). לאחר שפותרים חידה עוברים לתחנה הבאה לפי הרמזים עד למציאת האפיקומן.
תְּחוּם הַדַּעַת: שָׂפָה וְאוֹרְיָנוּת – מְכֻוָּנוּת לַסֵּפֶר – עִידוּד לִקְרִיאָה
מפגשים חוזרים עם הספר מקדמים את יכולתם של הילדים לספר את הסיפור בעצמם.
קִדּוּם מְסָרִים סְמוּיִים וּגְלוּיִים בַּסִּפּוּר – הילדים יזדהו עם התיאור היומיומי.
שיח אורייני יכול לקדם הבנה של המסרים הסמויים: חשיבות של הוויסות בִּשניים, שחרור מזעם ומכאב באמצעות שיחה ושיתוף.
הַרְחָבַת אוֹצַר הַמִּלִּים וּכְשִׁירוּת לְשׁוֹנִית – היכרות עם ביטויים לא שגרתיים:
"קטטה"
"איזה מטאטא הוא זה?"
"מאז אין הילד רב עם המטאטא"
יֶדַע – אָמָּנוּת חָזוּתִית – צבעי יסוד וצבעים משניים.
ספרים עוזרים לילדים להכיר רגשות, לתת להם שֵׁם ולגלות הזדהות והבנה כלפי גיבורי הספר, ובעקבות זאת גם כלפי חברים ובני אדם בכלל. במהלך הקריאה כדאי להביט בהבעות הפנים של הגיבורים ולשוחח: איך לדעתכם הם מרגישים? האם הם כועסים? עצובים? ואולי שמחים או רגועים?
הילד בסיפור רב עם כולם, אבל איך אפשר לריב עם מטאטא או עם ברז? נסו גם אתם לבחור חפץ דומם ולהציג רגע משעשע של תקשורת איתו – אולי משחק משותף עם בובה, שיחה עם מכונית צעצוע, או "ברוגז" עם מעיל.
המילה "קטטה" אינה מילה רוֹוַחת, וקרוב לוודאי שהילדים אינם מבינים את משמעותה. כדי לקדם את ההבנה שלהם, כדאי לכלול אותה בין ארבע המילים שיוסברו בהקראה הראשונה. לאחר ההסבר תוכלו לשאול: מה, לדעתכם, יקרה בסיפור? ולאפשר לילדים לחזות את ההמשך.
הילד בסיפור כועס, רב ומרגיש שהכול נגדו. הוא זקוק לאימו שתרגיע אותו ותסייע לו "להשלים עם העולם". כעס – הבנה רגשית – כעס אצל ילדים הוא חלק מהתפתחות רגשית בריאה, המלוּוָה לא פעם ברגשות תסכול ואף בהתפרצויות זעם. מריבה – גם למריבות יש מקום חשוב בחיי ילדים, והן נותנות להם הזדמנות ללמוד על עצמם ועל האחר. שיחה על קשת הרגשות יכולה לסייע בהפרדה בין רגש להתנהגות ולקדם התנהגות חיובית. הספר "קטטה עם מטאטא" מציג בַּהומור האופייני לעודד בורלא התמודדות עם כעס וריב ומאפשר להתבונן בהם בסלחנות ולצחוק יחד. תוכלו לשלב את הספר במעגל של שיח רגשי על רגשות וכישורי התמודדות המתקיים בקבוצות קטנות. הערה חשובה – הילד שבסיפור "רב" עם החשמל, ובאיור מופיע מִתקן שנראה כעומד להיכנס לשקע. החלק האחרון במִתקן הוא מערוך, והוא נועד להדגיש שאין באפשרותו להיכנס לשקע. חשוב מאוד להסב את תשומת ליבם של הילדים לאיור ולהבהיר להם שזהו מעשה מסוכן ואסור בתכלית.
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות, כך שכל ילד יאחז בעותק האישי שלו ויוכל לעקוב אחר ההבעות של הילד, גיבור הספר, ובתגובותיו, כפי שהן משתקפות באיוריו שופעי ההומור של יניב שמעוני.
שאלות הבנה – עם מי רב הילד בסיפור? מדוע הוא כעס על החפצים? מה קרה לו בכל פעם שהתקוטט עם חפץ? כדאי לגלות את הקשר שבין מעשה לתוצאה: כאשר הילד יוצר חור בשמיכה, קר לו בלילה. מדוע הוא פנה לאימו? כיצד אמא עזרה? לריב ולהשלים – מדוע, לדעתכם, הילד בסיפור רב עם הכול? האם, לדעתכם, החפצים סביבו עשו לו "דווקא"? לריב – תוכלו להתבונן באיור שבו הילד מתקוטט עם מטאטא, לשאול: מה אתם חושבים שהוא מרגיש? מה מרגישים כשרבים? ולאפשר שיתוף. להשלים – כדאי להתבונן באיור המתאר פיוס ולשאול: כיצד, לדעתכם, הילד מרגיש עכשיו, כשהוא רוכב על המטאטא? שתפו במקרה שבו התפייסתם עם חבר או חברה: מי עזר לכם להשלים? איך הרגשתם לאחר מכן? לריב עם… ברז – כדאי להתעכב על העמוד האחרון של הספר, לשאול: מה קורה כאן? ולאפשר לילדים להביע מגוון דעות בנוגע למריבה עם הברז. אפשר להזמין את הילדים להציע המשך לסיפור ופתרונות. מצחיק אותי – האם הסיפור מצחיק לדעתכם? מה בסיפור מצחיק אתכם במיוחד?
ערכה מרגיעה יכולה לסייע כשיש צורך להירגע מעט. אפשר לקשט יחד קופסה ולמלא אותה בפריטים שיכולים לעזור לשפר את מצב הרוח ולהרגיע באמצעות החושים: תיבת נגינה קטנה, סבון ריחני, כדור מָחיץ, ספר או בובה שכיף לחבק. אפשר לשאול את הילדים אילו חפצים היו רוצים להוסיף לערכה שכזו. להעשרה – "מה עושים כשכועסים".
הסיפור מאויר בצבעי היסוד כחול, צהוב ואדום ובנגיעות של הצבעים המשניים ירוק וכתום. באחד המפגשים החוזרים עם הספר ניתן להתבונן ולגלות אילו צבעים מופיעים באיורים ומה מיוחד בהם. ניתן להרחיב וללמוד על צבעי יסוד ועל צבעים משניים תוך התנסות וערבוב בין צבעים. להשראה – "צהוב" – איך אפשר באומנות.
דני קֶרְמן אייר את הסיפור בעבר. אפשר להתבונן באיוריו בבלוג שלו ולבחון מה דומה בין איורי שני המאיירים ומה שונה. תוכלו לשאול: איזה סגנון של איור מעניין אתכם? אפשר לבדוק בספריית הגן ובבתים אם יש בהם ספרים נוספים שאיירו מאיירים שונים.
עודד בורלא (1915-2009) – סופר, משורר וצייר. כתב ואייר יותר מ־70 ספרי ילדים, ובהם נזכרים, לדבריו, 346 בעלי חיים שונים! בורלא מכוּנה אבי הנוֹנְסֵנְס (איגָיון) בסִפרות הילדים העברית. ספריו גדושים הוּמוֹר מתוּחכּם וצירופי מילים משעשעים.
ספרים יכולים לעזור בהתמודדות עם מצבים מאתגרים: פעוטות מזדהים עם הדמויות שבספרים וכתוצאה מכך לומדים על רגשות, התנהגויות ואתגרים שקיימים בספרים וגם בחייהם. במצבים דומים לאלה המוצגים שבספר, תוכלו להזכיר לפעוטות את גיבורי הספר ולהציע להם לשאוב השראה ולפעול באופן דומה: "אולי נצליח לזוז קצת על הספסל, ולפנות מקום לחבר כמו הדובים מהספר?"
תוכלו לשוחח עם הפעוטות על ההתרחשות שבספר – באיזו בעיה נתקלו הדובים? למה לא היה לדוב מקום לשבת? מה עשו הדובים האחרים? אפשר להתייחס גם לרגשות שעולים מהסיפור: כיצד הרגיש הדובון כשלא היה לו מקום? האם הוא היה שמח, עצוב או אולי מופתע או מבולבל?
דרך האיורים אפשר ללמוד, לשחק וליהנות. תוכלו לחפש באיורים פרטים שונים בכל פעם – היכן הדובון הוורוד? איפה הדוב עם הנקודות? היכן הדוב הגדול והיכן הדוב הקטן? אפשר להחליף תפקידים ולתת לפעוטות להזמין אתכם לחפש אחר פריטים באיור.
את הספר כדאי להקריא בקבוצות קטנות ככל האפשר. לאחר מכן כדאי להעניק לכל פעוט את העותק האישי שלו ולאפשר לו לדפדף בספר, להבחין בפרטים המסתתרים באיורים ולהתיידד עם הספר.
כדאי להתחיל בשאלות הבנה – "מה רצה הדוב הגדול?" / "למה הוא לא התיישב על כיסא?" / "מה עשו הדובים האחרים?" / "איך מצאו מקום גם לדוב הגדול?"
אפשר להזכיר את הניסיונות שעשו הדובים עד שמצאו פתרון.
לאחר מכן כדאי לעבור לשיח רגשי – "כיצד הרגיש הדוב הגדול כשראה שאין לו מקום?" / "איך הרגישו הדובים האחרים?" / "למה הדובים ניסו לעזור לדוב הגדול, הרי להם כבר היה מקום לשבת?"
אפשר לדבר עם הפעוטות על מצבים דומים: "גם לכם, כמו לדוב הגדול, היה מצב שלא מצאתם מקום? איך הרגשתם?" / "גם אתם, כמו הדובים, עזרתם פעם לחבר או חברה?" / "איך ההרגשה כשעוזרים לאחרים?" / "איך אנחנו, ילדי המעון, עוזרים לחברים?"
כדאי לכוון את הפעוטות ולתת להם דוגמאות: במעון משחקים יחד, חולקים בדברים.
אפשר גם להזכיר את הספר "שותפים" שחוּלק השנה.
בעיות של דובי – אפשר להזמין דובי למפגש הבוקר שבמהלכו יספר לפעוטות על כל מיני בעיות שנתקל בהן ושנדרש להתמודד איתן, והם יעזרו לו למצוא פתרון: "הידיים שלי קצרות וקשה לי להגיע אל המדף", "לא מצאתי עם מי לשחק בחצר", "החבר שלי הדובי הכחול עצוב, ואני לא יודע איך לשמח אותו. איך תוכלו לעזור לדובי?"
הסיפור מציג מצב הדומה למצבים שפעוטות נתקלים בהם יום־יום. תוכלו להזכיר: "זוכרים שלדוב הגדול לא היה מקום לשבת? אולי נחשוב יחד ונמצא פתרון כמו שהדובים מצאו?"
אפשר גם לעודד אמפתיה, וכשאחד הפעוטות מרגיש עצוב או מתוסכל, תוכלו לפנות אל שאר הפעוטות ולומר: "אולי הוא מרגיש עכשיו כמו שהדוב הרגיש כשלא היה לו מקום? איך נוכל לשמח אותו?"
תוכלו לשחק ב"משחק הכיסאות" באופן מותאם לגיל – סדרו כיסאות בשורה או בשתי שורות כך שיהיו מוצבים גב אל גב והשמיעו מוזיקה. עִצרו מדי פעם את המוזיקה ובקשו מהפעוטות למצוא מקום ישיבה וגם לעזור לחברים למצוא מקום ישיבה, כך שגם מי שכבר התיישב, יסייע לאחרים למצוא כיסא פנוי.
כשהפעוטות גדולים, אין צורך להוציא כיסא מהשורה, כלומר מספר הכיסאות זהה למספר המשתתפים.
האיורים שבספר מוסיפים על הסיפור הכתוב: אפשר לראות את הבעות הפנים של הדובים ואת ניסיונותיהם למצוא פתרונות. כדאי לתת לפעוטות להתבונן באיורים בספר האישי שלהם וללמוד מה מסקרן אותם ועל מה הם מצביעים.
אם הפעוטות כבר מזהים צבעים, תוכלו לעסוק גם בנושא זה ולשאול: "היכן נמצא הדובי הוורוד?" / אילו עוד דברים ורודים יש לנו בגן?" / "מה יש לדובי הכחול על הגוף?" / לְמה עוד יש נקודות?"
פעילות דומה מופיעה בהצעות למשפחות ותעזור לחבר בין המעון ובין הבית.
פעוטות זקוקים לקשר פיזי. לכן בזמן הקריאה כדאי לשבת קרוב, להתחבק, לגעת ומדי פעם להביט זה בעיני זה. כך יחוו הפעוטות את הסיפור כחוויה חמימה ומרגיעה, כשהם מרגישים אהובים ובטוחים.
תוכלו לשאול את הפעוטות – אתם אוהבים משחקי דגדוגים? באיזה משחקים אתם אוהבים שאנחנו משחקים ביחד? במה הייתם רוצים שנשחק? אפשר גם להתייחס לשיחת הטלפון של אמא שבספר – איך הרגישה גן-יה כשאמא הלכה לענות לטלפון? איך אתם מרגישים כשצריך לחכות?
בספר זה אנחנו מצטרפים לזמן איכות שבו אימא ובת משחקות ומשלבות דמיון ומגע במשחקן. במשחק עם אדם קרוב פעוטות מרגישים בטוחים ואהובים ויכולים ללמוד על עצמם ועל הסביבה; כך רגעים יומיומיים בבית עם המשפחה יכולים להפוך לחוויה קסומה ומהנה. "כל מה שאני כותבת קרה במציאות. אלא שישנה מציאות חיצונית וישנה מציאות פנימית, של מחשבות, דמיון ורגשות." [הסופרת נעמי בן גור, אתר "דףדף"]
כאשר אתן קוראות ספר לפעוטות, כדאי לשלב תנועה ומגע כדי להעצים את חוויית הקריאה: כשגן־יה קופצת ורוקדת, גם אתן יכולות לקפוץ ולרקוד או לדגדג בעדינות את הילדים שיושבים קרוב אליכם, ממש כמו אימא של גן־יה. בקריאות הבאות תוכלו לבקש מהפעוטות לדגדג את עצמם.
לאחר הקריאה אפשר לשאול את הפעוטות שאלות הבנה: "מי הייתה מתחת לשמיכה?"; "איך הפכה גן־יה להר?"; "מה זה לדגדג?"; "לאן הלכה אימא"?.
אחר כך תוכלו לשוחח עם הפעוטות על חוויות דומותבחייהם: "עם מי מבני המשפחה אתם משחקים בבית?"; "במה אתם אוהבים לשחק עם המשפחה בבית?"; "איך אתם מרגישים כשמדגדגים אתכם?"; "מי אוהב דגדוגים?"; "מי לא אוהב דגדוגים?". אפשר לשלב ניסיון של הפעוטות לדגדג את… עצמם!
אפשר גם להתייחס לסצנה שבה אימא עונה לטלפון וגן־יה מחכה, ולשאול: "גם אתם מחכים לפעמים כשאימא או אבא עסוקים?"; "מתי עוד אנחנו צריכים לחכות?".
אפשר לתת דוגמה מהנעשה במעון: "איך ההרגשה כשמישהו משחק במשהו שאתם רוצים לשחק בו וצריכים לחכות עד שיסיים?".
בעזרת בובה, שמיכה וכריות תוכלו להמחיש את הסיפור ולהדגים לפעוטות כיצד אפשר להשתמש בדמיון וליהנות.
אפשר גם להציע לאחד הפעוטות לגלם את גן־יה.
אפשר לבנות הר של כריות ולכסות בובה ואחר כך את הפעוטות עצמם. אפשר לכסות את הפעוטות בשמיכה אישית או בבד וכך להפוך אותם להרים.
כסו את הפעוטות בשמיכה והַזמינו אותם להוציא בכל פעם איבר אחר: "בואו נוציא מהשמיכה את הרגליים ונרים אותן גבוה", או לנוע כמו ההר: "ההר צחק, קפץ ורקד מצד לצד. עכשיו כולנו נצחק כמו ההר. ועכשיו נקפוץ!" זזים בעקבות איורים – תוכלו להראות לפעוטות את האיורים ולסייע להם לחקות את התנועות של גן־יה. פעילות זו מופיעה גם בהצעות למשפחה. כך הפעוטות יוכלו להמשיך וליהנות ממנה גם בבית.
בספר מופיעה המילה "די" בכל פעם שגן־יה מתעייפת מהמשחק או רוצה להפסיק לרגע את הדגדוג. זוהי יכולה להיות הזדמנות לתרגל עם הפעוטות את היכולת לומר "די" כשמשהו לא נעים להם. תוכלו להזמין בכל פעם פעוט אחר ולהגיד לו שתדגדגו אותו עד שיאמר "די!" או "זהו!". חשוב להדגים קודם לכן בקשת הסכמה – "אפשר לדגדג אותך?" – ולהזכיר שמה שנעים לאחד לא תמיד נעים לאחר, ותמיד צריך לבקש רשות לפני שנוגעים בחבר.
פעוטות לומדים את גופם ומגלים איזה מגע נעים להם ואיזה פחות. אפשר להיעזר בספר כדי לתרגל איתם את יכולת הוויסות. תוכלו להשתמש בפעלים המופיעים בספר – "שפשפה" ו"ליטפה" למשל – ולהדגים: "אני משפשפת את שתי כפות הידיים שלי אחת בשנייה. גם אתם יכולים לנסות;" "בואו נלטף עכשיו את הזרוע ואת הרגל. אתם אוהבים את ההרגשה?". תוכלו לעבוד עם הפעוטות על ההבדל בין "חזק" ל"חלש": "בואו נלטף חלש. ועכשיו נלטף יותר חזק." תוך כדי כך תוכלו לדון בנושא, לשאול מה נעים למי ולהזכיר שלכל אחד מאיתנו נעים מגע שונה.
כשקוראים יחד הפעוטות נהנים, וכשהם מתרכזים בסיפור הם מפעילים יכולות של למידה, ריכוז ודמיון. כדי "להיכנס" לסיפור ולאפשר להם להתרכז, כדאי להתנתק לכמה דקות מהעולם, לשבת במקום רגוע, ללא רעשי רקע, מסכים או ניידים ולעוף יחד על כנפי הסיפור.
הספר הקצר מלא חוויות מחיי היום־יום של הפעוטות: הם רוצים להשתתף, חווים לעיתים דחייה, שואפים להיות עצמאיים ועסוקים במציאת פתרונות. תוכלו לשוחח עם הפעוטות על רגעים כאלה בסיפור ולקשר לעולמם: מה רצתה החתולה? מה היא הרגישה כשהחתול לא רצה לצרף אותה? מה היא החליטה לעשות? האם גם אתה אוהב לצאת לטיול? ומה את אוהבת לעשות בעצמך?
מצורף משחק לוטו חווייתי עם הדמויות והפרטים מהספר. אפשר לשחק במעון, ואפשר להדפיס את המשחק ולשחק בו בבית ולהעמיק את חוויית הקריאה ואוצר המילים של הקטנטנים! להורדת המשחק, לחצו!
הספר מתאר מצב מוּכּר בחייהם של פעוטות: החתול לא מרשה לחתולה לצאת איתו לטיול, ממש כמו שפעוטות מסרבים לעיתים לצרף חברים למשחק או נתקלים בסירוב מצד אחרים. החתולה אולי מרגישה קצת לא נעים והיא אפילו נעלבת, אך היא מחליטה לא לוותר ולצאת לטיול בעצמה ובכך מציעה לפעוטות דרך התמודדות.
עוד הפעם! – כדאי לקרוא את הספר שוב ושוב ושוב. פעוטות אוהבים חזרתיות, בדיוק כמו שאנחנו, המבוגרים, נהנים לחזור ולשמוע שיר אהוב ומוּכּר. ההיכרות עם הספר מחזקת את ביטחונם של הפעוטות ומעודדת את השתתפותם, ובכל קריאה הם עשויים לגלות פרטים חדשים.
כדאי להתחיל בשאלות הבנה – "מה רצתה החתולה?"; "ומה רצה החתול?"; "מה אמר החתול לחתולה?" – ומשם להמשיך לשיחה על רגשות – "איך הרגישה החתולה כשהחתול אמר לה 'לא'?"; "מה עשתה החתולה?"; "איך היא הרגישה אחרי שיצאה לטיול בעצמה?"; "מה אתם עושים בעצמכם בבית?"; "ומה אתם עושים בעצמכם במעון?"; "מה אתם אוהבים לעשות בעצמכם?".
תוכלו להמחיז את הספר עם אשת צוות נוספת. אתן יכולות לחבוש אוזניים של חתול, לצייר שפם וליילל "מיאוווו". אפשר להציג את הספר גם בעזרת שתי בובות־חתול וחפצים המוזכרים בסיפור, למשל: שמלה, עגלה, בקבוק חלב או סלסילה.
בואו נהיה החתולה ונצא לטיול – אפשר לפרושׂ על הרצפה את החפצים מהסיפור או חפצים אחרים ובכל פעם להזמין פעוט אחר לבחור חפץ ולצאת לטיול. תוכלו לומר: "[שם הילד/ה]______ יוצא/ת לטיול ולוקח/ת איתו [בקבוק/ כובע/חבר וכדומה] ________." הפעוטות "יטיילו" בכיתה עם החפץ ביד ויחזרו למקום.
מטיילים יחד – אפשר לשתף את כל הכיתה בכל סיבוב ולטייל עם חפצים "בכאילו".
אפשר להכין מראש חתולים מבריסטול, לחלק חתול לכל פעוט ולתת לו לצבוע, להדביק ולעצב את החתול שלו.
כל חתול הוא מיוחד – בתום היצירה תוכלו לצאת ב"ריקוד חתולים" שבו כל אחד יחזיק בחתול שלו. אחרי הריקוד אפשר להציג את מגוון החתולים על לוח ולהראות שכל חתול הוא שונה ומיוחד. אפשר להזמין כל פעוט לבחור שם לחתול שלו ולספר מה הוא אוהב לעשות.
תוכלו להזכיר לפעוטות את הספר במשך היום, כאשר הם נתקלים במצבים דומים, למשל בקושי במשחק משותף – "אתה רוצה לשחק לבד כמו שהחתול רצה?"; "אולי תמצאי לך משחק אחר כמו החתולה?". אפשר להשתעשע בחצר ולהציע לפעוטות: "בואו נהיה חתולים ונצא לטיול אל ארגז החול/המטבח/הספסל," או לומר משפט כמו "עכשיו כל החתולים יוצאים יחד לטיול אל ארוחת הצוהריים!" כדי לאסוף את הפעוטות.
המחשה – תוכלו להדגים עם אשת צוות נוספת החלפה של בובה או של חפץ.
המְחזה – אפשר להמחיז את הספר עם הפעוטות. הָביאו לפעילות בובות של חיות, תנו לפעוטות להחזיק בהן ולהחליף אותן ביניהם לפי הסיפור, ובמשפט החוזר "אז תכף נהיה שותפים בכל הדברים היפים" בקשו מהם להחזיק יחד בבובות.
הצעה זו מופיעה גם ב"הצעות למשפחות" שבסוף הספר.
תוכלו לשלוח להורים תמונות מהפעילות שבמעון ולהזכיר להם את ההצעות שבסוף הספר מהן הם יכולים להנות גם בבית.
ספרים רבים מתארים אתגרים מחיי היום-יום של הפעוטות: הקושי לחלוק, הקושי להיפרד, אתגר המעבר מיום ללילה, ועוד רבים אחרים. כאשר מזהים שהפעוט מתמודד עם אתגר, כדאי לבחור ספר שעוסק בנושא ולקרוא יחד. הספר מזמין לשתף בתחושות ובחוויות ויכול להציע הזדהות, עידוד ורעיונות להתמודדות.
אפשר לשוחח על הדברים שמשותפים לכל בני הבית לעומת הדברים ששייכים לכל אחד בנפרד. למשל: "לכל אחד יש מברשת שיניים משלו – איך נראית מברשת השיניים שלך?", "הבית הוא של כולנו ביחד, מי גר בבית שלנו?"
תוכלו להמחיז את הספר בעזרת בובות של חיות וליהנות יחד: החליפו ביניכם את הבובות בהתאם לשיר, ובמשפט החוזר "אז תכף נהיה שותפים בכל הדברים היפים" תוכלו להחזיק ביחד בבובה, ולהדגים מה זו שותפות.
חתול, יונה, צב, כלבלב וגוזל – כולם בספר אחד! אפשר להתבונן באיורים, לבחור יחד חיה, לחקות את הקול שלה ולהתנהג כמוה לפי התיאור שבספר. למשל אם בוחרים בצב "עם בית שלם על הגב" – אפשר להניח כרית על הגב וללכת על ארבע. ואיך מכשכש הכלבלב עם הכתם בזנב?
גיבורי הספר "שותפים" הם ילדים שמחליפים ביניהם בובות ולומדים להיות שותפים.
"זה שלי!" – כחלק מתהליך ההתפתחות של הפעוטות, הם עסוקים בהבנה ובגילוי של החפצים השייכים להם ושל החפצים השייכים לאחרים, ולא תמיד קל להם לחלוק בהם. הספר מציע לפעוטות אפשרות לשתף במה ששייך להם, לחלוק בו וליהנות יחד.
פעוטות אוהבים סיפורים עם חרוזים ועם משפטים חוזרים כמו בספר זה. ניתן להזמין אותם "לקרוא" איתכן ולומר בקול את המילים החוזרות. אפשר להזמין אותם גם לשיר על פי הלחן המצורף של השיר "שותפים" מ"זרעים של מסטיק".
לפני הקריאה תוכלו לחלק לפעוטות את הספר האישי שלהם, לתת להם לדפדף בו, להתבונן באיורים ולזהות בהם פרטים: "היכן המגלשה?", "מי אוהב לגלוש במגלשה?".
בזמן הקריאה כדאי להתחלק לקבוצות קטנות ולהתיישב על כיסאות סביב שולחן. כך יהיה לפעוטות קל יותר להחזיק את הספרים ולדפדף בהם. ברגע המתאים כדאי לומר בקול שהופכים דף ולוודא שהפעוטות אכן עשו זאת.
בקריאות חוזרות כדאי להדגיש את המשפטים החוזרים שבספר, כך שהפעוטות יכירו אותם ויוכלו להשלים אותם בעצמם: "אז תכף נהיה ___ [שותפים] בכל הדברים ה____ [יפים]."
מה זה אומר להיות שותפים? – כדאי להסביר זאת לפעוטות באמצעות דוגמאות שהם מכירים: "לכל אחד ואחת מכם יש דברים שהם רק שלכם, למשל תיק או בקבוק. מה עוד יש לכם שהוא שלכם?". לאחר מכן אפשר להתייחס לדברים המשותפים לכולם: "יש דברים ששייכים לכולנו יחד, דברים שכולנו שותפים בהם, למשל המִתקנים שבחצר והמשחקים שבגן. מה יש לנו בחצר? איך אנחנו משתתפים יחד במתקנים שבחצר? במשחקים שיש לנו בגן? בכיסאות?".
אפשר להרחיב גם לשותפות בעשייה, למשל: "כולנו שותפים להכנות לכבוד שבת".
החלפות – "מה זה אומר להחליף?" – אפשר לקרוא את אחת משורות הספר המתארות החלפה, למשל: "אם אמצא חתול קטן, אז אתן לדן. דני לי ייתן כלבלב…", ולשאול: "מה מחליפים הילדים שבסיפור?".
עוד ספרים על שותפות – הספר "חלה לשבת", שחולק השנה, מדגים כיצד הפעוטות שותפים בהכנת חלה וחולקים ביניהם את העבודה. תוכלו לחזור לַספר ולהדגים באמצעותו מהי שותפות.
גם הספר "שלי מהבית", שיצא בספריית פיג'מה לקטנטנים, עוסק ביכולת לחלוק ואפשר לחזור ולקרוא בו.
בספר מופיעות חיות שתוכלו להכיר לפעוטות, להסביר להם מה מיוחד בהן ולהדגים זאת: "לצב בית על הגב", "לגוזל יש מקור קטן". כדאי להיעזר באיורים ולהתייחס גם לקולות: "החתול משמיע יללה. בואו ניילל איתו."
בעזרת הספר תוכלו להכיר לפעוטות את האפשרות לחלוק בחפצים ובעשייה. זהו נושא שמאתגר פעוטות. פעמים רבות שומעים במעון את המילים: "שלי!" או "הוא לקח לי!". בהשראת הספר אפשר להציע שותפוּת: "אני רואה ששניכם רוצים לשחק בסיר. אולי תהיו שותפים ותשחקו יחד?".
גם אם לפעוטות יהיה קשה לשתף, הם ילמדו שהאפשרות קיימת ויוכלו לבחור בה בהמשך.
תוכלו לשלב את הנושא בשגרת היום במעון: "כולנו שותפים במשחקים, לכן כולנו אוספים אותם."
כדאי לזכור שהיכולת לשתף ולחלוק היא יכולת מתפתחת. היא מושפעת מחיקוי, אך בעיקר מיכולות אישיות, ואלה מתפתחות אצל כל אחד ואחת בקצב שונה.
תוכלו להחליף את שמות הילדים שבספר לשמות ילדי המעון, ואת שמות החיות – לשמות חפצים, בובות ומשחקים שיש במעון וליצור סיפור ייחודי למעון שאפשר לקרוא ולהמחיז. הפעוטות יתרגשו לשמוע את שמם ולהרגיש חלק מהסיפור.
בעקבות יונתן, תוכלו לשוחח ולשתף: מה יכולה להיות משמעות הביטוי "לפתוח את הלב"? האם יש תמונה או חפץ שמזכירים לכם אנשים אהובים וגורמים לכם להרגיש שהלב נפתח והרגשות עולים?
בזכות צרור המפתחות האבוד, יונתן זוכה בהצצה לשגרת יומו של אביו. ומה אתם עשיתם היום? תוכלו להציג זה בפני זה בפנטומימה מקום בו ביקרתם או פעולה שעשיתם: בכל פעם אחד המשתתפים מציג ושאר בני המשפחה מנחשים איפה היה או מה עשה.
האיורים של יוסי אבולעפיה מרובים בפרטים. כדאי לעצור ולהביט: אילו בעלי חיים אתם מוצאים באיורים? האם הם מופיעים יותר מפעם אחת? מה עושים האנשים ברחוב? ועכשיו הביטו שוב באיורים, גיליתם דברים שלא ראיתם בפעם הראשונה?
חום ואהבה – הספר נותן הזדמנות לעסוק באהבה, בתמיכה ובחום שהמשפחה מרעיפה. יונתן חש שהוא אהוב ומשמעותי, תמונתו מופיעה על מחזיק המפתחות, הוא זה שפותח את הלב של אבא, ואבא מקדיש לו זמן למשחק ומשתף אותו ברוך ובסבלנות בחיפוש אחר המפתח. גם אימא שמה לב לסימנים שהוא נושא ולמשמעותם. הספר מציג כיצד תשומת לב ושיתוף יכולים למלא את הצורך של ילדים בהכרה ובאהבה. קהילה – הספר מזמין את הילדים להכיר את הקהילה ואת בעלי המלאכה והעסקים שבסביבתה ולהתוודע למקצועות ולעסקים. היכרות והדדיות – "מה עשית היום בעבודה, אבא? ואיך עבר עלייך היום, אימא?" – הספר מספק הזדמנות להכיר את עולמם של ההורים וליצור הדדיות בשיתוף.
קריאה בקבוצות קטנות – קריאה שכזו, כשכל ילדה וילד מחזיקים בעותק האישי, עוזרת בהבנת הסיפור וביכולת לשוחח עליו בפתיחות ובתשומת לב. לשהות בסיפור – כדאי לשהות מעט בכל עמוד ולתת לקוראים הצעירים אפשרות להתבונן באיורים. אם הסיפור מורכב מדי בשבילם, כדאי לשקול קריאה בשתי פעימות ולקרוא את חלקו השני של הסיפור ביום המוחרת.
שאלות הבנה – "מדוע האבא והבן לא יכלו להיכנס הביתה?"; "מדוע הם הלכו לדואר, לפיצרייה ולשאר החנויות?"; "מה קרה בדואר?"; "ומה בקיוסק?"; "מה זה קיוסק?" ; "איך אימא ידעה היכן הם היו?"; "איך הגננת ידעה למי שייך צרור המפתחות?" שאלות מנבאות – לעיתים כדאי לעצור במהלך הקריאה ולשאול את הילדים שאלות שיאפשרו לחזות את המשך הסיפור ויעודדו חשיבה יצירתית והעמקת הקֶשב לסיפור. קריאות חוזרות – תוכלו להעמיק בהבנת המסרים הסמויים וההיבטים הרגשיים בסיפור באמצעות עצירה בקריאה ועידוד שיחה: "כיצד נראה יונתן כאשר חיכה לאבא בחצר הגן? מדוע?"; "למה יונתן אוהב לשמוע את התשובה: 'התמונה הזו חשובה מכל המפתחות'?"; "לְמה התכוון אבא כשאמר: 'התמונה שלך פותחת לי את הלב'?" מה פותח לכם את הלב? – שיתוף הורים – אפשר לבקש מההורים לכתוב מה פותח להם את הלב בַּקשר עם הילדים, לשתף את הילדים בתשובותיהם ולהציג בפני ההורים את היצירות שהילדים הכינו. קשרי משפחה – אפשר לשאול: "מה עשו יונתן ואבא יחד? "; "מה אתם אוהבים לעשות עם ההורים?"; "ומה, לדעתכם, ההורים אוהבים לעשות איתכם?"
"אֵילו חנויות ועסקים יש בסביבת הגן שלכם?" – רצוי לצאת לסיור ולהכיר את הסביבה. במהלך הסיור אפשר לבדוק אילו אתרים וחנויות מופיעים גם בסיפור ואילו לא. מפה – אפשר להציע לילדים לצייר מפה של האזור ולהוסיף את האתרים ואת המקומות שהכרתם. להעשרה – מפת השכונה – שיחה סביב מפה בעקבות טיול בשכונה אפשר לבקש מהילדים לספר על מקומות שהם מבקרים בהם עם ההורים: גינת משחקים, מוזיאונים, ספרייה, חנויות ושווקים. אפשר להזמין לגן בעלי עסקים מהסביבה, לארח אותם ולבקש מהם לספר על עבודתם. כל מיני עבודות – תוכלו להזמין הורים, סבים וסבתות לספר על העיסוקים שלהם: היכן הם עובדים ומה הם עושים, מה עושים שם, ומה הם אוהבים בַּמקום.
אפשר להציע לילדים להכין מתנה למשפחה – מחזיק מפתחות ובו תמונה שלהם.
כדאי להתאים את המחזיק לצרכים שהוא ממלא.
אַפשרו לילדים לבחור מגוון חומרים וליצור על פי בחירתם.
יונתן אומר לאימא: "את ממש בלשית," כאשר היא מגלה היכן יונתן ואבא ביקרו באמצעות רמזים שמצאה. אפשר להזמין את הילדים לצלם חפצים בתצלום תקריב ובתמונה מלאה, להציג את התקריב בפני יתר ילדי הגן ובקש מהם לנסות לגלות מה צולם. לפירוט הפעילות – עניין של זווית, צמצום פערים בשפה ואוריינות בגני הילדים.
ידע מתחומי הליבה – שפה ואוריינות – מילים וביטויים מופשטים ומילים לא שגרתיות: "חיטט בתיק", "פקיד", "עורף", "אשכפל", "בִּן רגע".
המילה "צרור" מהותית להבנת הסיפור ומתוארת הן על העטיפה באיור והן במהלך העלילה.
שימוש במטאפורה – צירוף המילים "מפתח הלב" הוא מטאפורה מרכזית. המטאפורה מסייעת להעשרת השפה וליכולת הביטוי וההמשגה.
ידע בין־תחומי – שילוב הרמוני בין שפה לאיור ואף איורים שמשקפים נקודות מבט נוספות. איור האֵם הקוראת כשהיא ממתינה, למשל, מעביר מסר של אהבת הספר.
הרחבת ידע העולם – היכרות עם מקומות, אתרים וחנויות: נראוּת, תפקיד וצוות עובדים.
תוכלו לשוחח על אנשים מבוגרים שאתם מכירים או הכרתם בעבר: מי הם היו? מה היה הקשר שלכם איתם בעבר? מה אתם אוהבים לעשות יחד בהווה? אילו זיכרונות יש לכם, ההורים, מדמויות מבוגרות שליוו את ילדותכם?
אמירה מציעה לשחק במשחק ששיחקה פעם – גם אתם יכולים! איך משחקים? אחד המשתתפים הוא "המלך", והשאר הם "ילדיו" שבאים לפניו ואומרים: "שלום, אדוני המלך!" המלך עונה: "שלום ילדיי היקרים! איפה הייתם ומה עשיתם?" הילדים צריכים להסביר איפה היו ומה עשו, ללא מילים, בעזרת תנועות גוף והבעות פנים, והמלך צריך לנחש. אפשר ורצוי להתחלף בתפקידים.
עלמה מתכננת מסיבת קסמים עם מצנפת קסמים ושיקוי מופלא, ומזמינה קוסמים ומכשפות להצטרף. גם אתם יכולים לתכנן מסיבת קסמים… עם רעיונות קסומים משלכם. ואולי מסיבת מנוחה? מסיבת משחקים? או מסיבה בנושא אחר שאתם אוהבים?
"'איך קוראים לך?' עלמה שואלת. 'אל תפריעי לגברת,' אימא מנסה ללחוש."
ישנם ילדים שחשים חיבור טבעי לדמויות קשישות, מגלים סקרנות כלפיהם ונוטים "לאמץ" אותם אל ליבם. לעומתם, יש ילדים שמתקשים להתקרב אל דמות מבוגרת, השונה מהם בקצב, במראה ובאורחות החיים. ברוב המקרים קשר בין ילדים לקשישים מרבה את רגעי האושר של שני הצדדים, מפיג את הבדידות שמלווה רבים מהקשישים ומעורר בהם התרגשות, שמחה, חיוניות ומשמעות; המבוגרים שמחים להעניק מהידע ומהניסיון שלהם ולשתף בזיכרונותיהם. מפגש קבוע של ילד עם קשיש תורם להתפתחות הרגשית של הילד – הוא מפתח אמפתיה, הבנה רגשית ויכולת הקשבה, ותחושת המשמעות והביטחון שלו מתחזקת. כמו כן שני הדורות נוטים להשתהות ולא למהר ל"מטלה" היומית הבאה, וכך הם מרגישים בנוח זה בנוכחות זה. להרחבה – תוכנית "דור לדור יביע אומר" של החמ"ד. מה קורה כשקשישים וילדים נפגשים? – על תוכנית רחבה באוסטרליה למפגש משותף, אתר N12 .
"וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן" [ויקרא יט, לב] – יש הרבה מילים חלופיות ל"זקן". בתורה מופיעה רק המילה "זקן", מילה המקושרת לכבוד ולחוכמה. הספר יכול להשתלב ככלי היכרות של התלמידות והתלמידים עם הזִקנה כחלק ממעגל החיים, עם משמעות הביטוי "והדרת פני זקן" ועם קִרבה לדור שיכול להעשיר ולהיות מאושר. להרחבה – הביטוי "והדרת פני זקן" באתר מילוג. בחירת פעילויות – מגוון הפעילויות המלוות את הספר נועדו לאפשר לך, המורה, לבחור את אלה המתאימות ביותר לך ולכיתה.
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות שלכל תלמיד ותלמידה בהן עותק אישי. העותק האישי בסיפור זה חשוב במיוחד, שכן באמצעותו יתאפשר לילדים לעקוב אחר שתי העלילות המתרחשות בעת ובעונה אחת ולהבין את הסיפור טוב יותר בעזרת האיורים. קריאה חוזרת – לאחר שקוראים את הסיפור לראשונה ברצף, כדאי לקרוא אותו שוב. הפעם אפשר לעצור בכל מקטע: הבית, הדרך, החנות והחגיגה, כדי להדגיש את חלוקת העלילה לשני עולמות: עולם הילדה ועולם האישה המבוגרת, ולהבין את ההקבלה בין הדמויות ואת השוני ביניהן. כדאי להשתהות על האיורים ולשאול: מה קורה אצל עלמה הילדה?; ומה קורה בינתיים אצל אמירה השכנה?.
לאחר הקריאה ניתן לשאול שאלות הבנה – כיצד התכוננה עלמה ליום הולדתה?; עם מי היא תכננה לחגוג?; איך התכוננה אמירה ליום ההולדת שלה?; עם מי היא תכננה לחגוג?; האם הן הכירו זו את זו לפני שנפגשו בחנות?; מה קרה בחנות?; כיצד הן חגגו את יום ההולדת בסופו של דבר? שיח רגשי – תוכלו לשוחח עם תלמידי הכיתה על הרגשות בסיפור: עלמה – מה גרם לעלמה לעזוב את חפציה בחנות ולהושיט עזרה לאמירה? מדוע, לדעתכם, עלמה חלקה יום מיוחד, יום הולדת, עם מישהי נוספת? כיצד, לדעתכם, היא הרגישה כשפגשה באמירה? שערו: כיצד היא הרגישה בעקבות המסיבה המשותפת? אמירה – כיצד, לדעתכם, הרגישה אמירה בתחילת הסיפור? את מי היא שיתפה בכך שיש לה יום הולדת? כיצד היא הרגישה במהלך מסיבת יום ההולדת? מה, לדעתכם, כל אחת יכולה ללמד את האחרת, ומה שתיהן יכולות ללמוד זו מזו? מהסיפור אל עולמם של הילדים – בקבוצות קטנות ניתן לשאול – כיצד הרגשתם כשעזרתם לאחרים? כיצד אתם מרגישים כשעוזרים לכם? האם יש לכם קשר עם אנשים מבוגרים? מי הם ומה הקשר שלכם אליהם? מה אתם עושים יחד? מתי אתם נפגשים?
תוכלו לגבש תוכנית בין־דורית ולשלב אזרחים ותיקים מהקהילה בפעילות – אפשר, למשל, ליזום מפגשים קבועים בכיתה עם סבים וסבתות ועם דמויות מבוגרות אחרות ובמהלכם לבקש מהם לספר סיפור, זיכרונות או חוויות מהילדות או ללמד תחום מעניין: תחביב, מקצוע ועוד. אפשר לארגן שעת סיפור משותפת או פעילות לשיתוף בזיכרונות ובחוויות. אפשר ליזום פעילות משותפת עם מועדון קשישים שנמצא בקרבת מקום או עם שכנים מסביבת בית הספר ולקרוא את הספר במהלכה.
מה קרה אחרי חגיגת יום ההולדת המשותפת? – לאחר הקריאה ניתן לדמיין את הפרק הבא של הסיפור: מה דעתכם: האם הקשר בין עלמה לאמירה ימשיך? אילו דברים הן יעשו יחד? התלמידים יוכלו לבחור לשתף בתשובותיהם באמצעות חיבור, ציור או המְחזה.
אמירה מלמדת את הילדים החוגגים איתה משחק ששיחקה פעם. תוכלו לתת לילדים משימה ולבקש מהם "לראיין" דמות מבוגרת מוכרת ולשאול אותה: מה שיחקת פעם, בילדות? ושאלות נוספות כרצונם. כדאי שהתלמידים יצלמו או יקליטו את הריאיון וישתפו בו את הכיתה. ניתן לצאת לפעילות תנועה הכוללת "משחקים של פעם".
להצעות למשחקים – "להיות בתנועה: משחקים של פעם", באתר אפשרי בריא.
מה התפקידים של כל אחת ואחד במשפחה שלכם? עם מי הייתם רוצים להתחלף? ברוח הספר, תוכלו לדמיין יחד החלפת תפקידים במשפחה: מה יעשו הילדים אם יתחלפו עם סבא? ומה יעשה סבא אם יתחלף עם אמא? ואיך תוכלו לעזור זה לזה?
מיהי הדמות: רופאה או אולי ליצנית? – בכל תור אחד המשתתפים בוחר בעל מקצוע, מציג אותו בפנטומימה והמשתתפים צריכים לנחש מיהי הדמות. קצת קשה לנחש? – אפשר לתת רמזים.
קריאה רציפה – בקריאה הראשונה כדאי לשמור על רצף סיפורי ולבדוק בנקודות חשובות אם העלילה הובנה. העמקה בסיפור תיעשה בהקראה חוזרת: שאלות שחזור והבנת העלילה – מדוע בחרו הילדים לעזור לנגנים? למה הם נאלצו להפסיק? מי החליף את מי? כיצד עזרה כל אחת מהדמויות? שאלות על רגשות ומסרים – כיצד, לדעתכם, הרגישו הילדים כאשר הגישו עזרה? שאלות שקושרות לעולם האישי – מה דעתכם על הסיפור? מה הצחיק אתכם בסיפור? מה אהבתם בסיפור במיוחד? מדוע?
עזרה הדדית מרחיבה את ארגז הכלים הרגשי והחברתי של הילדים ותורמת לתחושת הערך העצמי. ניתן לשאול: כיצד עזרו החברים בסיפור זה לזה? מדוע הם בחרו לעזור, לדעתכם? האם גם אתם עזרתם פעם לחבר? איך הרגשתם אחרי שעזרתם? איך החבר הרגיש, לדעתכם? האם חברים עזרו לכם פעם? האם תרצו לשתף? באילו מצבים בגן אנחנו צריכים להגיש עזרה לחברים? פינת חברים עוזרים – אפשר להכין מרעיונות הילדים מאגר של מצבי עזרה, להכין יחד לוח בנושא ולעודד אחריות חברתית ועזרה הדדית. "סליחה, אפשר טובה קטנה?" – הספר עוסק גם בבקשת עזרה. לעיתים ילדים מתביישים ומעדיפים שלא לבקש עזרה. תוכלו לשוחח על כך ולהדגיש שבקשת עזרה היא, למעשה, חוזקה. ניתן להקריא לילדים כמה מבקשות העזרה המופיעות בסיפור ולשאול: מדוע הנגנים מבקשים עזרה? באילו מצבים צריך לבקש עזרה ממבוגר שמכירים, ובאילו מצבים אפשר להיעזר בחבר? מה מרגישים כשמבקשים עזרה? איך מבקשים עזרה? כדאי לשוחח בקבוצות קטנות ולבקש ממי שמעוניין בכך לשתף במקרים שבהם קיבל עזרה: מה הרגשת? מי עזר לך ובמה? כדאי גם לשתף את הילדים במקרים שבהם צוות הגן פונה לעזרה, למשל בסידור הגן, וגם במקרים מחוץ לנעשה בגן כדי להדגיש כי כולנו "רִקמה אנושית אחת חיה".
בעלי מקצוע מסקרנים ילדים, והם נהנים לדמיין את עצמם כמותם ולשחק בתור בעלי מקצוע. תוכלו לשוחח איתם ולשאול: אֵילו מקצועות יש בסיפור ומה תפקידם? אילו מקצועות נוספים אתם מַכירים? אילו מבין בעלי המקצוע הייתם רוצים להיות ליום אחד או יותר?
כדאי להפגיש את הילדים עם בעלי מקצוע שמעניינים אותם, לצפות בסרטון עליהם או להתבונן בתמונות מתאימות. למי זה שייך?חפצים ומקצועות – ניתן להציג חפצים המתקשרים למקצועות שונים ולשער למי הם שייכים. כדאי לבחור חפצים שהילדים מכירים, כמו: מעדר, סטטוסקופ, מיקרופון, כפפות לתנור, וגם חפצים מוּכרים פחות, כמו: אובניים לקַדרים, מַרְצֵע לסנדלר. ומה עם חפצים שמשתייכים לכמה מקצועות? – מספריים, למשל, הם כלי עבודה של ספר, אך גם של תופרת, סנדלר, רופאה וצייר. תוכלו להניח חפצים כאלה לפני הילדים ולבחון יחד למי הם יכולים להתאים. משחקי דמיון – מקצועות: תוכלו לאסוף אביזרים ותחפושות של בעלי מקצועות שונים ולאפשר לילדים להתחפש, לשחק ולהציג את ה"מקצוע" שלהם. קשר משפחתי – אפשר להזמין בני משפחה לספר לילדי הגן על המקצוע שלהם ולהביא תמונות או אביזרים להדגמה ולהתנסות.
המאייר שחר קובר אייר אתרים מאזור טִבְעוֹן: פסל של אלכסנדר זַיְיד – "השומר", שֶלט הכְוונה לעתיקות בית שערים ובית קפה בטבעון.
אפשר להציע לילדים להכין ספר דומה המייצג את מרחבי החיים של הגן שלכם: תוכלו לצאת ולבדוק אילו חנויות יש באזור ואילו בעלי מקצוע. אפשר להכין רשימה שלהם או לתעד אותם במצלמה. אפשר לחשוב ולדמיין מה היה קורה אילו היו בעלי המקצוע מהמרחב שלנו מתחלפים אלו עם אלו, לחבר יחד עלילה מבדחת ולהוסיף איורים.
"לִיפֵּף תַלְתַל סְבִיב מַעֲרוֹךְ" הסיפור שופע הומורושימוש במצבי אבסורד, כלים מהנים המאפשרים חשיבה חופשית, דמיון ויצירתיות ותורמים לתחושת השייכות. מבלבלים חפצים – אפשר לבדוק יחד באילו חפצים השתמשו בסיפור שלא כמקובל – מסרק, למשל – ולשאול: כיצד משתמשים בחפץ? מה עשו בו בסיפור? ומה עוד אפשר לעשות איתו?
תוכלו להביא חפצים שונים, להמציא להם שימושים יצירתיים ולצחוק בקול.
ידע בתחום הדעת שפה ואוריינות – העשרה והרחבה של אוצר המילים: שפה ואוריינות – "תהלוכה", "שעה קלה", "פער עיניים", "בששון ובשמחה". חריזה – כל הסיפור כתוב בחרוזים. מורפולוגיה – פעלים – הסיפור משופע בפעלים שעניינם
בעלי מקצוע: "ליפף", "הקציף", "יגרוף", "ישתול", "לגזוז". רצף סיפורי – הסיפור בנוי ממִקטעים קצרים במבנה
חוזר של בעיה והתרה. המבנה יכול לסייע במעקב אחרי
הרצף ובשחזור הסיפור בעל-פה. הבנת מסרים גלויים וסמויים בסיפור – בסיפור יש מסרים של חברּות טובה וערבות הדדית, חשיבה יצירתית, התחשבות ויכולת לבקש לעזרה.
מודעות חברתית – סיוע בהבנת האחר. התנהלות חברתית – מערכת יחסים חיובית ומתגמלת בין אנשי היישוב. אוריינות גופנית ובריאותית – פעילות ועשייה מביאות לתחושת סיפוק, כפי שניתן לראות באיורים. חשיבה יצירתית – כשהם מתבקשים לעזור, בעלי המקצוע מוצאים דרכים יצירתיות לעיבוד יכולותיהם.
חברּות טובה וערבות הדדית – שייכות, דאגה ותרומה לזולת ברצון. אהבת הדעת, הספר וחדוות הלמידה – הלשון הקולחת,
ההומור והאיורים מסייעים להתחבר לסיפור, לחזור אליו
ולשחזר אותו בהמשך. יחסי קרבה ואהבה במשפחה – הרמוניה בין האחים הפועלים ומחליטים יחד.
הרצל אומר לכולם שהוא רק השומר, ולכן אם יש בעיה, הם יכולים לגשת אל חדר המורים, אבל בדומה לשחר, ילדים וילדות רבים מרגישים שמבחינתם דמות משמעותית היא כל דמות שאכפת לה מהם, ללא קשר לתפקידה הרשמי.
הַפנו את תשומת הלב של התלמידים לכך שליד הבּוּדקה של הרצל יש ספסל. שאלו: "מדוע יש שם ספסל?"; "האם שחר היא הילדה היחידה, לדעתכם, שבאה לשם ומשוחחת עם הרצל? מדוע אתם חושבים כך?".
לתת ולהכיר תודה – בהשראת הספר אפשר לעשות מחווה למישהו שהתלמידים והתלמידות רואים בו אדם משמעותי. אדם זה יכול להיות מצוות בית הספר, מהקהילה או מכל מקום אחר. כדאי לחשוב יחד על דמויות משמעותיות ועל המחווה הצנועה אך מחממת הלב שאפשר לעשות.
הימים האלו עכשיו הם ימים לא רגילים, ובימים כאלה סיפורים יכולים לשמח, לרגש, אפילו להצחיק. אנו מזמינים אתכם/ן להאזין להקלטה הקסומה של הסיפור "תשמעו סיפור" מאת: שחר סיטנר, איורים: אסיה אייזנשטיין, הוצאת: ספרית פועלים (כיתות א').
יוצרים ומגישים – ירדן בר כוכבא – הלפרין ודידי שחר
מוזיקה ונגינה – טל בלכרוביץ'
פתיח – דידי שחר
כיף לספר סיפורים וכיף לשמוע סיפורים, החוויה המשותפת גורמת לכולם להרגיש טוב יותר. שוחחו וחשבו יחד – מתי מתאים לספר ולהפליג בדמיון, ומתי דווקא עדיף לספר מה קרה מבלי להוסיף או לגרוע? עם מי יהיה לכם נעים ונוח להתייעץ במקרה של התלבטות?
מי זוכר מה קרה אתמול? האם תוכלו לתאר זאת בצורת סיפור? נצלו את ההזדמנות לשתף ולחלוק בחוויות. אפשר גם לשחק: אחד המשתתפים מספר סיפור והשאר צריכים לנסות ולגלות מה בסיפור קרה באמת ומה הוא פרי הדמיון.
כששחר רוצה לשתף או להתייעץ היא תמיד יכולה לשבת על הספסל של הרצל השומר ולמצוא אוזן קשובה. בחרו פינה בבית והכריזו עליה כפינה שבה תמיד אפשר לספר ולהקשיב. בכל עת שתצטרכו תוכלו לשבת בה, לשתף בסיפורים ולחלוק עצות.
שחר רוצָה שיקשיבו לה – שחר אוהבת לספר סיפורים: בתחילה היא מספרת משהו שקרה באמת, וכשהיא רואה שמקשיבים לה, היא מתחילה לבדות מליבה סיפורים ולהגזים. שחר מתקשה להבדיל בין סיפור שקרה באמת לסיפור בדיוני וחוֹוָה בלבול ודחייה מצד החברים הכועסים. רק הרצל השומר גורם לה להרגיש טוב, בטוח ונוח לשתף. הוא מבין שספסל מזמין, כוס תה מתוק ועיניים טובות הם כל מה שילדים כמו שחר צריכים.
להתבטא ולהישמע – ילדים ממציאים סיפורים או מגזימים מסיבות שונות: רצון לחוש משמעותי ורצוי, רצון להשתעשע ולבחון את תגובות הסביבה, טשטוש ההבדל בין דמיון למציאות או משאלת לב ורצון לשינוי המציאות. לעיתים ילדים מגזימים כי הם חשים שכך עולה ערכם בעיני אחרים, או שכך הם מצליחים למשוך את תשומת הלב אליהם. לעיתים הם מגזימים כשהם רוצים למצוא דרכים להתמודדויות שונות במציאות או לזכות בנחמה ובעידוד כשהמציאות לא נעימה להם.
ביטוי ותמיכה – בדומה לשחר, ילדים צריכים להרגיש שמקשיבים להם, גם כשטוב להם וגם כשפחות, וזקוקים לסביבה תומכת ובטוחה כדי לשתף.
אפשר לקרוא לילדים את הספר כשאתם מרגישים צורך לסייע לתלמידים לבטא את עולמם הפנימי או לשכלל אצלם את היכולת להבחין מתי כדאי להפליג בדמיון, ומתי עדיף לספר מה באמת קרה.
תוכלו לשלב את הספר גם בפעילות שמטרתה ביטוי עצמי ופיתוח הדמיון: ציור, סיפור, מוזיקה, מלאכת יד או תנועה. קריאת הספר יכולה להיות גם כפעילות מטרימה לתהליך כתיבת סיפורים בכיתה.
פינת תמיכה – בהשראת הספסל של הרצל תוכלו להקים יחד בכיתה פינת עצה ותמיכה מזמינה להתייעצות ולשיתוף בקבוצות קטנות.
כדאי לקרוא את הסיפורבקבוצות קטנות כשלכל תלמיד ותלמידה עותק אישי המאפשר להם לעקוב אחר ההבעות של הדמויות באיורים ולהבין מה בסיפור מתרחש במציאות ומה בדמיון.
נקודת עצירה – במהלך הקריאה אפשר לעצור בנקודה שבה שחר מבקשת מהרצל פתרון, לִפנות אל התלמידים ולשאול אותם: "אולי יש לכם רעיון איך לעזור לשחר? מה הייתם אתם מציעים לה לעשות?".
איורים – כדאי להתבונן יחד באיורים ולבקש מהתלמידים לבחון אילו תֵיאורים מתארים את המציאות בחייה של שחר ושל הכיתה, ובאילו תיאורים משולבים מרכיבים מהדמיון.
לאחר הקריאה כדאי לשאול שאלות הבנה – כדאי לבחון אם התלמידים מבינים את הרצף הסיפורי, ואם הם מבינים את ההבדל בין סיפור דמיוני לסיפור שמתואר כמציאות אף שאינו כזה: "מה סיפרה שחר?"; "למה החברים התרגזו?"; "למה שחר נעלבה?"; "מה הציע הרצל לשחר?"; "מה השתנה בסיפורים של שחר בעקבות ההצעה של הרצל?".
כדאי להתעכב על ההצעה של הרצל ולשאול: "מה ההבדל בין 'תשמעו סיפור שקרה לי' ל'תשמעו סיפור'?"; "האם סיפור חייב לתאר את מה שקורה במציאות?".
מה הופך סיפור למעניין
גוזמאות ודמיון – בסיפור כתוב: "היא הרגישה שהילדים מקשיבים חזק יותר והוסיפה עוד פרטים מעניינים." זה המקום לשאול: "מה זה 'להגזים'?"; "למה לדעתכם שחר הגזימה?"; "גם אתם אוהבים להגזים לפעמים? תוכלו לתת דוגמה?".
סיפורים – שחר אוהבת להמציא סיפורים. כאן אפשר לשאול: "האם אתם אוהבים להמציא סיפורים או מעדיפים להקשיב לסיפורים?"; "אילו סיפורים אתם מעדיפים: סיפורים שקרו באמת או סיפורים דמיוניים?"
ניתן לשקול פעילות בקבוצות שבהן כל תלמיד ותלמידה ישתפו בסיפור אהוב.
כדאי להכיר להם מושגים כמו "מתח", "הפתעה", "גבוּרה", "הגזמה".
בכל ספר יש משהו לאהוב: המתח שבסיפור, הדמויות ואולי האיורים או המילים המיוחדות? בתום הקריאה כדאי לשאול את הילדים מה הם אהבו בסיפור, ולשתף מה אהבתם אתם, ההורים. אפשר גם לספר זה לזה אילו ספרים אהובים עליכם במיוחד ולמה.
פיץ וגמצוץ נמצאים יחד. היא מגדלת את הירקות והוא שומר עליהם. בינתיים הם מפטפטים, שרים ופשוט נהנים ביחד. אפשר לשוחח ולשאול את הילדים מה הם אוהבים לעשות עם חבריהם? כיצד הם מבלים יחד? זו הזדמנות להיזכר ולשתף את הילדים בחוויות עם חברי הילדוּת שלכם, ההורים.
מי אתה בעצם, גמצוץ? – צפייה בסרטון תכיר לכם את הגמצוצים שמופיעים בארץ, בכל חורף מחדש. רוצים ללמוד עוד? לכו יחד לספרייה או שוטטו ברשת וחפשו מידע על גמצוצים ופטריות אחרות.
אפשר לגדל ירקות גם אם אין חלקת אדמה: תוכלו להשרות בכלי שקוף עם מים ראש גזר חתוך, שיני שום, או את חלקם התחתון של חסה או סלרי. חכו בסבלנות, הוסיפו מים אם צריך, ולאט לאט תגלו שצומחים שורשים ועלים. תוכלו לגזום ולאכול אותם, או לשתול בעציץ, להשקות ולחכות לירקות החדשים שיגדלו.
בגינה של פיץ קורה משהו בלתי צפוי. בתחילה היא מתקשה לקבל זאת וכועסת: למה דווקא בגינה שלה?! מצבים לא צפויים – חיי ילדים בגן ובבית הם לרוב שגרתיים ומוכרים. עם זאת, בחייהם מופיעים מצבים לא צפויים ומפתיעים, חוויות וחברויות חדשות; הדבר נכון עוד יותר בשנה מאתגרת ולא שגרתית זו. גמישות מחשבה ופתיחות לחוויות חדשות – הופעתו של הגמצוץ גורמת לפיץ להיפתח, להתגמש, לחשוב על פתרונות, ולהתחבר אליו. גמישות מחשבה היא מיומנות חברתית המאפשרת להתמודד עם החדש והלא מוכר, ולהבין וכיצד להתמודד עם החידוש הלא צפוי. חשבנו שלא וגילינו שכן: בדומה לפיץ, ילדים רבים נוטים להתקומם או לחשוש כשהם נתקלים בדבר חדש. היכולת להתגמש שונה מילד לילד, אך היא חלק מכישורי החיים שכדאי ורצוי לפתח ולסייע לילדים להתמודד עם חידושים ושינויים. תוכלו לשלב את הספר בכל פעם שתרצו להעצים ו גמישות ופתיחות לחוויות. קשר עם חברים וחברות – הספר יכול להוות ליווי לכניסה של ילד או ילדה חדשים לגן, למקרים של אתגרים חברתיים ולעידוד ההיכרות בין חברים חדשים. משהו חדש שרציתי לשתף – תוכלו לקיים סדירות קבועה בה ילדות וילדים משתפים בחוויות ראשוניות ובדברים חדשים שניסו.
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות כשלכל ילד וילדה עותק אישי. כך אפשר לעקוב אחר הסיפור ואחר האיורים המרהיבים של איה גורדון נוי. מפגש חוזר עם ספר – לאחר שקוראים את הסיפור לראשונה ברצף, כדאי לקרוא אותו שוב ולהשתהות על האיורים שיכולים לסייע להבנה, לידע ולהנאה מהספר, כמו לזהות ירקות ולהבחין בפרטים הקטנים שבאיורים.
לאחר הקריאה תוכלו לשאול שאלות לקידום הבנת הסיפור – מדוע פיץ נבהלה?
מהו גמצוץ? מדוע פיץ התרגזה כשראתה את הגמצוץ? כיצד הגיב גמצוץ? מה הוא הרגיש עם התייחסות למשפט: "ובלבו גמצוץ הרהר: אלו רק צצתי במקום אחר". מה קרה כשהם שיתפו פעולה? איזה תפקיד קיבל הגמצוץ? מדוע הוא נעלם?
להבין רגשות – הרגשות של הדמויות משתנים ומתפתחים: מחשדנות ועד שתוף פעולה וחברות. כדאי לעקוב אחרי השינויים באמצעות המלל והאיורים. אפשר לשאול: מה הרגישה פיץ כשהגמצוץ נעלם? האם היא הופתעה? האם היא שמחה או עצובה? איך אנחנו יכולים לדעת? מדוע היא הרגישה כך? האם הוא ישוב לדעתכם?
הרגשות שלנו – האם גם לכם קרה שהרגשתם שנהניתם רק אחרי שהחוויה הסתיימה? האם הייתם עצובים שהחוויה נגמרה או שמחתם מכך שנהניתם? ואולי גם וגם?
תחזור מהר – אילו דברים מגיעים רק פעם בשנה ואנחנו מחכים שישובו? אולי יום ההולדת? עונה מסוימת? או ביקור משפחתי ?
חברות וקבלת השונה – פיץ אומרת לגמצוץ "אתה לא דומה לשום דבר" תוכלו לשאול: מה שונה בגמצוץ לעומת שאר הירקות? מה גרם לפיץ ולגמצוץ להנות יחד? האם יש להם גם דברים משותפים, לדעתכם?
מה משותףבינכם לבין החברים שלכם? ומה שונה? האם אתם נהנים יחד מהמשותף או מהשונה? ואולי גם וגם…?
יצורי טבע ודמיון – ניתן להגיש חומרים שונים מהטבע ולאפשר ליצור יצורי טבע כיד הדמיון.
הֶדְבֵּק [קולאז'] – האיורים בסיפור נוצרו בטכניקת הקולאז' בשילוב ציור, מילים וטקסטורות: עיתון, עלים, קרטון, ועוד. בהשראת האיורים תוכלו להכיר יחד את הטכניקה, ולהציע לילדים ליצור הֶדְבֵּק [קולאז']. מומלץ לאפשר להם לגעת ולחקור מרקמים שונים, לגזור או לקרוע, להדביק ולשלב צבעים.
ילדים וילדות מזדהים עם גיבורי הספר, וכך מבינים טוב יותר את מי ששונה מהם, ומפתחים אמפתיה ויכולת הסתגלות למצבים חדשים. בזמן הקריאה כדאי להתבונן בהבעות של גיבורי הספר ולשאול: מה לדעתכם הם מרגישים? ומדוע?
מה מתאים לכם לעשות יחד? – תוכלו לשוחח ולשאול: עם מי אתם אוהבים לשחק ובאילו משחקים? מה לדעתכם כדאי לעשות כשכל אחד רוצה לשחק במשחק אחר? אילו פתרונות נוכל להציע?
לשבת, לקפוץ ואולי להתכופף? – בכל פעם אחד המשתתפים בוחר עמוד מהספר, ומציג תנועה דומה לזו של גיבורי הספר. המשתתפים מחקים את התנועה ומחפשים את העמוד המתאים. הצלחתם? – זה הזמן להחליף תפקידים.
כִּתבו על דפים את שמות המשחקים שאתם אוהבים לשחק יחד, והוסיפו ציור שמתאר את המשחק: כדור, מחבואים ואולי תופסת? – הכניסו את הדפים לקופסה, ובכל יום שִלפו פתק ובדקו: האם תרצו לשחק יחד במשחק? – אם לא, תמיד תוכלו לשלוף פתק אחר או להוסיף משחק חדש לקופסה.
ילדים לומדים בהדרגה לשחק ביחד: עד גיל שלוש לערך ילדים משחקים לרוב במקביל ופחות יחד. לאחר מכן, בגילאי הגן, הם לומדים לשחק יחד. חלקם מעדיפים להוביל את המשחק, ויש שבוחרים להיות מובלים על ידי אחרים וגם כך הם מרגישים שייכים ורצויים. ישנם כמובן ילדים שיחושו תחושות שונות במצבים חברתיים שונים וישנם ילדים שמבקשים לשנות או לרענן את תפקידם החברתי ואינם יודעים כיצד להשתלב באופן אחר מזה שנוצר . הספר "שנינו" נותן הזדמנות להאיר על ילדים "נוחים" כמו נוחולהעצימם! הספר יכול גם לעזור לילדים דומיננטיים להבחין ברגשות של חבריהם למשחק. ילדים יכולים להזדהות עם דמותו של נוח ושיחה על העלילה והמסרים הסמויים בסיפור עשויים לסייע בפיתוח הבנה חברתית וכישורים חברתיים.
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות כשלכל ילד וילדה עותק אישי, כך שיתאפשר לילדים להתבונן באיורים ולהבין טוב יותר את המבע של הדמויות ואת הרצף הסיפורי. זאת בעיקר משום שהספר שופע באיורים צבעוניים המשלימים את הכתוב ומדגישים את נקודות המבט השונות של הדמויות ואת החוויה השונה שלהן בפעילויות המשותפות. קריאה ראשונה – כדאי לשאול שאלות שיעסקו שינטרו בהבנת העלילה: במה משחקים הילדים? מי העומד? מי המתנדנד? איפה הסתתר נוח? מדוע הילדה נבהלה?
קריאות בקבוצות קטנות – הקריאות הבאות הן הזדמנות להעמקה בסיפור, להבנת הצד הרגשי של הדמויות ולטיפוח כישורים חברתיים ורגשיים: הילדה בסיפור חוזרת ואומרת לנוח שהם "פשוט מתאי…מים! ", תוכלו לבקש מהילדים לעיין באיורים ולשאול: האם לדעתכם גם נוח הרגיש שהם מתאימים? האם הוא נראה מרוצה במהלך המשחקים? מה נראה שלא התאים לו? מה קורה לדעתכם לילדה כשהיא לא מוצאת את נוח? מה השתנה במשחק אחרי שמצאה אותו? בסוף הסיפור, האם נוח עצוב או מוטרד? כיצד מתאים לו לשחק עכשיו? להתבונן באיור – אפשר להתבונן יחד באיור בו הילדה משתמשת במרבד כגלימה ונוח מחזיק את גלימתה, ולשאול: מה לדעתכם מרגישות הדמויות שבאיור? עולמם של הילדים – בשלב הבא, תוכלו לעסוק בחיי הילדים ולשאול: מה מתאים להם כאשר הם משחקים עם חברים? איך שמים לב לרצונות של חברים גם אם לא אמרו זאת במפורש? אפשר לבקש לשתף במקרים של אי הסכמה בין חברים: כיצד הרגישו? כיצד נהגו? כיצד התנהגו החברים? כיצד הם הרגישו? האם אפשר היה להתנהג אחרת? תוכלו לחזור אל הספר במצבים חברתיים שונים בהם תבחינו בילדים וילדות שאינם מרגישים שותפים למשחק, בהם ילדים "נגררים" אחר אחרים, או במצבים בהם הם אינם מצליחים לבטא מה מתאים להם.
הסופרת בחרה לקרוא לילד "נוח", שם שמרמז על היותו מתחשב ומשתף פעולה. תוכלו להעמיק בהבנת השם שנבחר: אפשר לחפש יחד את הפירוש למילה "נוח" ולהקריא לילדים ובעקבות כך לשאול: מדוע לדעתכם בחרה הסופרת לקרוא לילד בשם הזה?
בהמשך אפשר להרחיב את ידע העולם ולהכיר את משמעותם של שמות נוספים, של ילדי וידות הגן למשל. להעשרה – הערך "נוח" באתר מילוג
בתחילת הסיפור הילדה מובילה את נוח בידה אל משחק המחבואים ואילו בסופו – נוח מוביל אותה. כדאי לאתר יחד את שני האיורים המציגים זאת. כהמשך לכך תוכלו לשחק משחק זוגות – ולאפשר לילדים לבחון את עצמם פעם כך ופעם כך: להוביל – ניתן לסמן מסלול מנקודה אחת לאחרת ולבקש מהזוגות לעבור את המסלול כשאחד מוביל מלפנים ואחד הולך בעקבותיו. אפשר להשתמש בעזרים כמו חישוק ששניהם אוחזים בו. ואפשר להשתמש בדמיון ולעבור אותו כקטר וכקרון. בתום המסלול הצמדים יתחלפו בתפקידים. בשלב האחרון, כל זוג פועל בשיתוף: הולכים במסלול זה לצד זה. להחליט – ניתן לבקש מהזוגות לעמוד אחד מול השני – כמו מול ראי. כשבכל פעם רק אחד מבני הזוג מחליט על תנועה, והשני מחקה אותה . אחרי מספר תנועות, ניתן להתחלף. בשלב האחרון כדאי להציע לילדים רצף קצר של תנועות שעליהם לבצע יחד. כדאי לשוחח בעקבות הפעילות – מה הייתה החוויה שלכם בכל אחד מהמצבים? האם ביקשתם דבר מה מהחבר – לעצור, למהר? האם הוא התייחס לבקשותיכם? האם נהניתם יותר כשהייתם המציג או כשהייתם הראי? ואולי בשני התפקידים?
שפה ואוריינות – קידום ניצני קריאה – גילוי של מילים החוזרות על עצמן באמצעות אופן הכתיבה המיוחד, כגון: "אני", "אתה", "נֹחַ". התמצאות בספר ובמוסכמות הכתב – שילוב של גוֹפנֵי כתב עם האיורים נותן משנה תוקף למילים ולאיורים כאחד: כאשר הילדה קוראת לנח שנעלם בשמו, השם "נח" כתוב באותיות "רועדות" ומדגים את המושג "קול רועד".
פירוק והרכבה של מילים – מילים אחדות בספר מחולקות להברות, למשל: "מתאי-מים".
בועיות דיבור – מסייעות להבין מיהו הדובר.
סימנים מוסכמים בכתב – בעמוד שבו הילדה מחפשת את נח מופיע בבירור סימן שאלה – ? – לצד סימן קריאה – !. כדאי להפנות את תשומת לב הילדים לסימני פיסוק אלה ולמשמעותם.
ידע מתמטי – במהלך משחק המחבואים אפשר לספור מ-10 עד 100 בדילוגים של 10.
מודעות עצמית והכְוונה עצמית – הנעה עצמית וחוֹסן: עם התפתחות העלילה נח מגלה יכולות של קבלת החלטה ושל אסֶרטיביות וכך מחזק את תחושת החוסן שלו.
מודעות והתנהלות חברתית – התנהלות חברתית טובה ומְתַגמלת, אמפתיה וראיית צורכי האחר, התחשבות ושיתופי פעולה.
אוריינות מתמטית – משחק המחבואים מְזַמן שימוש במונחים מתמטיים בחיי היומיום. בועיות הדיבור שבאיורים משלבות את הסְפָרות 1, 2, 3 ואת שם המספר הכתוב בספירת הדילוגים בעשרות.
צדק חברתי וערבות הדדית – מערכת היחסים בסיפור מציגה "דגם מוקטן" של התנהלות במערכות יחסים חברתיות ומאפשרת לפתח שיחה על ערכים, כמו התחשבות באחר, ראיית הזולת, כבוד הדדי, ערבות הדדית, אמפתיה והגינות.
האיור מאפשר לקוראים הצעירים להיחשף לאָמָּנות, ולהכיר עולמות חדשים שמוסיפים לסיפור הכתוב ולפעמים מספרים סיפור נוסף ואחר מזה המסופר במילים. בזמן קריאת ספר כדאי להביט יחד באיורים, לעצור את שטף הקריאה, להביט פעם נוספת, ולתת לילדים ולילדות למצוא פרטים מיוחדים שמדברים אל לִבם.
דובון מנסה לעזור לצמח שלו, הוא דואג לו ומטפל בו. אפשר לשוחח ביחד ולשתף – למי אתם דואגים? במי אתם מטפלים? – בחיית מחמד? בבובה? בעציץ אהוב ואולי באח קטן? – מה אתם עושים כדי לטפל בהם? האם קרה לכם שהטיפול לא עזר כפי שתכננתם, אבל הדברים הסתדרו באופן שלא ציפיתם?
מה קורה לארנבונים? האיורים המשעשעים מתארים עולם שלם שנמצא מתחת לאדמה. תוכלו להביט באיורים, ולספר יחד מה עושים הארנבונים, מתי הם שמחים, עצובים, שבעים או עסוקים?
מה רואים כשיושבים על הספה? ומה כשעומדים באמצע החדר? או כשזוחלים מתחת לשולחן? – בכל סבב אחד מבני המשפחה בוחר מקום וממנו רואה את החדר: מה מושך את תשומת הלב שלו? האם הוא רואה פרטים שאחרים לא יכולים לראות?
צחוק ועידוד קריאה – עלילת הספר רְווּיָה הומור שנובע מהפער בין העלילה הכתובה, המתארת את החוויות של הדובון, ובין העלילה המאוירת שהקוראים נחשפים אליה.
הסיפור יכול לסייע בפיתוח היכולת להבחין בכמה התרחשויות בו־זמניות, לספר סיפור עצמאי באמצעות איורים ובעיקר לצחוק וליהנות מקריאה וכך לטפח את האהבה לספר ולעודד קריאת ספרים.
התמודדות עם אתגרים – הצורך להתמודד עם בעיות ואתגרים הוא חלק משגרת יומם של ילדים וילדות. הם אומנם יכולים להציע שלל פתרונות יצירתיים, אך התאמת פתרון מעשי לבעיה היא מיומנות שמתפתחת בהדרגה.
עידוד מחשבה עצמאית ויצירתית – פיתוח יחס חיובי לנוכח אתגרים באמצעות עידוד חשיבה, התנסות וקבלת רעיונות שהילדים מציעים. מיומנויות אלה יסייעו לילדים גם בהמשך דרכם.
תוכלו לשלב את הספר במצבים שונים שמתעורר בהם הצורך לחזק ילדים.
כדאי לעודד אותם לחשוב על פתרון לאתגרים שעומדים בפניהם ולדבר על כך שלפעמים אנו רגילים להתנהלות שלא מתאימה למצב, וכדאי לנסות למצוא פתרון אחר.
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות שלכל ילדה וילד בהן יש עותק אישי.
העותק האישי בסיפור הזה חשוב במיוחד, שכן באמצעותו מתאפשר לילדים לעקוב ביתר קלות אחרי שתי עלילות, מאוירת וכתובה, המתרחשות זו לצד זו. ניבוי – תוכלו להפסיק בקריאת הסיפור ולהציע לילדים לשער מה יקרה בַּהמשך. כך תסייעו לקשב שלהם.
אפשר להתבונן יחד במחילה שבעמוד הראשון, לשאול את הילדים והילדות מה מופיע באיור ובהמשך לגלות יחד כי זוהי מחילת ארנבים. אפשר לשאול: "מה, לדעתכם, יעשה הארנב בעמוד הבא?".
חשוב לאפשר לילדים להתבונן באיורים ולעקוב אחר שתי העלילות בו־זמנית: "מה קורה אצל דובון? ומה קורה בינתיים אצל הארנבונים?"
רצוי לשאול שאלות הבנה – "אילו פתרונות מַציע הדובון?"; "האם הדובון רואה את הארנבונים מתחת לאדמה?"; "מה עושים הארנבונים?"; "האם הדובון מבין שהצמח הוא גזר?"; "איך יודעים זאת?".
הומור – כדאי לשאול: "האם הסיפור הצחיק אתכם?"; "מה מצחיק בו במיוחד?".
מה מצחיק אתכם – הספר הוא הזדמנות לחלוק בקבוצות קטנות רגעים משעשעים ומצחיקים.
רעיונות ופתרונות – אפשר לשאול: "מה הוא הפתרון של הדובון?"; "האם יש לכם רעיון לפתרונות נוספים?"; "האם תוכלו לשתף במקרים שבהם נתקלתם באתגר ומצאתם לו פתרון?". כדאי להיעזר בדוגמה מוחשית ולבקש מהילדים שיחשבו על משהו בגן שצריך לשפר או לשנות ויציעו לו פתרונות.
שיח רגשי: טיפול ודאגה – הדובון דואג לפרח ומנסה לעזור לו לפרוח בדרכים שונות. הוא מטפל בו ודואג לו ואפילו מנסה ללמד אותו כיצד לגדול. כדאי לשאול: "האם גם אתם טיפלתם פעם במישהו או במשהו: אח, עציץ, בובה או כל דבר אחר?"; "איך הִבעתם את הדאגה שלכם כלפיו?"; "מה הִרגשתם?"; "האם נעים לכם שדואגים לכם ומטפלים בכם? באילו מקרים?".
אפשר להציע לילדים לגדל צמחים ולהיות שותפים בבחירת הצמח ובתהליך כולו.
כל העומד מלפני מאחורי ומצדדי הוא העומד 🙈
תרצו להכין ולשחק עם הקטנטנים במשחק כייפי בעקבות קריאת ״מחבואים״? קלי קלות!מה צריך?
☑️ נייר צבעוני/סול
☑️ דבק
גוזרים בתים צבעוניים ומחביאים עכבר בכל פעם מתחת לבית אחר.
משחק כיפי לקטנטנים שאפשר ללמוד דרכו אוצר מילים, צבעים ומרתק אותם לחיפוש.
קריאה ופעילות מהנה!
במשחק פשוט ומהנה קורה כל כך הרבה: אנחנו נהנים וסקרנים – איפה אבא? מה עושים עכשיו? – אנחנו לומדים לחפש ולמצוא פתרונות למצב חדש, מגלים שאדם או חפץ קיימים גם כשלא רואים אותם ופתרון התעלומה ממלא אותנו בתחושת הצלחה ושמחה – אבא לא נעלם! מצאנו אותו!
בין דפי הספר מתחבאת הפתעה: איור של חתול קטן שהצטרף אל המשחק. תוכלו לתת לפעוטות לחפש את החתול ולהצביע עליו בכל עמוד. מיאווו! רק היזהרו לא לדרוך לו על הזנב…
זוהי הזדמנות נהדרת לחבר בין המעון לבית: ההיכרות המוקדמת עם הפעילות מקילה על ההורים וממלאת את הפעוט בתחושת הצלחה משום שהוא כבר "פגש" את החתול במעון. בעזרת הספר גם ההורים יקבלו טעימה קטנה מהנעשה במעון ויוכלו להצטרף לקריאה בהנאה.
לקריאת ספרים מגיל צעיר תרומה עצומה להתפתחות הפעוטות, אבל כמו בכל דבר חדש עולה השאלה – איך נמצא את הדרך? ההצעה שלנו היא להכיר לאט-לאט ובהדרגה: ניתן לפעוט להתחבר לספר בדרך שלו: מישוש, פתיחה וסגירה ואפילו "טעימה" בפה. אחר כך אפשר לקרוא: בכל יום נקרא קצת, בסבלנות ובכיף. בהתחלה אפשר לקרוא אפילו דף אחד, להכיר ולהתרגל, והנה – הספר הפך לחבר!
ספר ראשון הגיע למעון. איזו התרגשות! זוהי הזדמנות נהדרת לערוך טקס קטן לרגל קבלת ספר חדש: אפשר לשים את ארגז הספרים במרכז החדר, להראות לפעוטות את כריכת הספר, כיצד הוא נפתח ונסגר ולקרוא ממנו כדי להמחיש את השימוש בו, ולאחר מכן לחלק לכל פעוט את הספר האישי שלו ולתת לכל אחד ואחת זמן ואפשרות להתיידד עם הספר: למשש אותו, להביט בו, לדפדף ולהציץ מה קורה בספר של החברים לכיתה.
לָמָּה חָשׁוּב לְהִתְיַדֵּד עִם הַסֵּפֶר? – עבור רוב הפעוטות הספר הוא דבר חדש ומסקרן, ודרושלהם זמן לגלותאותו ולהפוך אותולחבר. אפשר לשאול אותם: מה זה? מה יש בפנים? פעוט חוקר את סביבתו באמצעות החושים, לכן המגע האישי עם הספר הוא חלק חשוב בתהליך. הזמן שהם מקדישים לכך הוא הצעד הראשון בדרך להיות קוראיםואוהביספר.
מָה מְעַנְיֵן פָּעוֹטוֹת?– בזמן שהפעוטות "חוקרים את הספר", אתן, המטפלות, יכולות להתבונן באופן שבו הם ניגשים אל הספר – מה מעניין אותם? מה הם מחפשים? – ולהצטרף אליהם אל מסע הגילוי.
אחרי שהפעוטות חקרו את הספר, כדאי לקרוא להם אותו בקבוצות קטנות בפינה נעימה במעון.
לִקְרֹא כַּמָּה פְּעָמִים – כדאי לקרוא לפעוטות את הספר פעם ועוד פעם ועוד פעם, ממש כמו השירים שאתן שרות במעון שוב ושוב, עד שהפעוטות כבר מחכים למילה המוּכּרת או לצליל המוכר.
לָמָּה חָשׁוּב לִקְרֹא שׁוּב וָשׁוּב? – הקריאה החוזרת הופכת את הספר למוּכּר ומהנה ויוצרת תחושת ביטחון: "אני כבר מכיר ויודע מה יקרה בעמוד הבא!" זו גם דרכם של פעוטות ללמוד: בכל הקראה הם יכולים ללמוד משהו חדש: מילים, צלילים, צבעים ובהמשך – גם עלילה.
נַתְחִיל בַּגּוּף – תוכלו להתחיל ולשחק במה שהכי מוכר לפעוטות: אפשר להסתיר את העיניים מאחורי כף היד ולגלות אותן ולאחר מכן להחביא את היד או בובה מאחורי הגב.
מִי עוֹד מִתְחַבֵּא? – בהמשך ניתן להחביא חפץ או דובי ולהוסיף רמזים שיעזרו לנחש מי מסתתר. אפשר לחלק לפעוטות מטפחות, לתת להם להציץ ולעשות "קוּקוּ".
מומלץ לספר להורים על התוכנית, לצלם רגעי קריאה ושמחה בפעילות במעון, ליידע אותם שהספר בדרכו הביתה ושכדאי להכיר את שני הדפים האחרונים בספר המיועדים להם ולפעוטות.
פעוטות אוהבים להיות חלק מהסיפור: לחזור על מילים ועל צלילים שבספר או להציג את המעשים של גיבורי הספר. כך הם מזדהים עם הסיפור, מעשירים את עולמם הרגשי ורוכשים אוצר מילים ומושגים. לכן בזמן קריאה משותפת כדאי "לנגן" בחצוצרה, "לתופף" יחד בתוף בעזרת הידיים ו"לנצח" על מקהלה.
גילי מוצאת תפקיד שמתאים לה ומנצחת על התזמורת. בעקבותיה תוכלו לשוחח על התפקידים של הפעוטות בבית: מה הם יודעים ורוצים לעשות – לאסוף צעצועים? לטאטא רצפה? לעזור לערוך שולחן לארוחה?
לנגן ביחד כמעט כל חפץ יכול להיות כלי נגינה: אפשר למחוא כפיים יחד בקצב השיר או לאסוף כלי נגינה, קשקשנים וכלים שתמצאו. סיר עם כפות יכול להיות תוף, גליל נייר יכול לשמש כחצוצרה. אפשר גם לנסות להקיש על חומרים שונים ולבחון: אילו צלילים עולים מהקשה על עץ? על אריח רצפה? על מתכת? תוכלו להחליט על שיר אהוב ולנגן אותו יחד.
לנצח על תזמורת מי מנצח ומי מנצחת? – בזמן האזנה משותפת למוזיקה אהובה תוכלו להוסיף מקל קטן ו"לנצח" על הנגנים. אפשר לרקוד לצלילי המוזיקה ולהציג את הכלים השונים, ומדי פעם להתחלף בתפקידים.
מפגש ושיחה במעון לפני הקריאה – מי מנגן ומי מאזין? – כדאי להביא למפגש כלִי נגינה. הוא יכול להיות כלי צעצוע, כלי שהכנתם מסיר ומכפות, למשל, או כלי נגינה אמיתי שאחת מכן יודעת לנגן עליו. כדאי להאזין יחד למוזיקה ולאחר האזנה קצרה לשלב את כלי הנגינה ולהאזין לו משתלב בנגינה. בחירה – חשוב לשים לב שהמוזיקה מרגיעה ומהנה כדי לאפשר גם לפעוטות שרגישים לרעשים ליהנות מההאזנה. מי בא היום לכיתה? – בעקבות ההתנסות כדאי לספר כי היום מגיע ספר מיוחד המספר על… מוזיקה! המחשת הסיפור – בזמן קריאת הסיפור תוכלו להדגים את כלי הנגינה בעזרת תנועות ידיים: כך מכים על תוף וכך מנצחים על תזמורת. צלילים – כדאי להדגיש את הצלילים המופיעים בספר: "בים בם בום" לתוף, "פלינג פלנג פלום" לגיטרה, "טו טו" לחצוצרה. פעוטות שותפים לנגינה – גם הפעוטות יכולים לנצח כמו גילי ולפרוט על גיטרה כמו איתן, גם אם אין להם כלי נגינה. כדאי לעודד את כל הקבוצה "לנגן" בעזרת הידיים: לתופף, לחצרץ או לפרוט על גיטרה "בכאילו".
מוזיקה בחיי הכיתה מוזיקת מעבר – ניתן להשתמש בקטעי מוזיקה קבועים כדי לציין מעבר בין פעילויות, למשל לקראת ארוחת הבוקר או לקראת חזרה מהחצר לכיתה, וכך להקל על הפעוטות את המעברים. לפתיחת שעת סיפור אפשר לבחור בפתיח לפסקול של ספרי ספריית פיג'מה. מוזיקה ומצב רוח – מוזיקה היא העדפה אישית, מבטאת לא פעם את מצב הרוח ומשפיעה עליו. תוכלו להתאים אותה למצבים שונים בגן. אפשר לשאול את הפעוטות (ולהיעזר לשם כך בהורים) מה המוזיקה האהובה עליהם ולהשמיע אותה במפגש או בפעילות בקבוצות קטנות. מוזיקה או רעש? – כאמור, ישנם פעוטות הרגישים לצלילים גבוהים או רועשים. כדאי להתאים את הצלילים ואת העוצמה להעדפות רבות ככל האפשר.
כלי נגינה תוכלו להכיר כלי נגינה שמנגנים בהם במעון, כמו: משולש, תוף, מצילתיים, חלילית ומפוחית, להביט בהם ולבחון את צורתם, את החומר שהם עשויים ממנו ואת הצלילים שניתן להפיק מהם. איך מנגנים? – איברי גוף – אפשר לקשר בין כלי נגינה לאיבר שבעזרתו מנגנים: בתוף אנו משתמשים בידיים, בחלילית – בידיים ובפה, ובאילו איברים אנחנו משתמשים לנגינה במשולש או במפוחית? לאט-לאט – פעוטות מגלים את העולם ויכולים להשתהות ולבחון כלי נגינה אחד לאורך זמן, אפילו לאורך יותר ממפגש אחד. כדאי לאפשר להם לבחון שוב את החומר ואת הצורה של כלי הנגינה, למשש אותו, להאזין לו ולהפיק ממנו צליל. להעשרה – סרטון היכרות עם כלי נגינה. מנגנים בחפצים – בקבוק מים ריק עם אבנים קטנות יכול לשמש רעשן, מקל יכול לשמש מקל מנצחים, ומכסי סירים יכולים להפוך למצילתיים. אני מנגן וגם את מנגנת – כדאי לעודד שיתוף פעולה בעזרת השיר "אני מנגן על…" ולאפשר לפעוטות להחליף ביניהם כלי נגינה. מומלץ להעצים כל אחד מהנגנים ומהנגניות. השיר "אני מנגן" בביצוע עוזי חיטמן.
תזמורת במעון בעקבות הסיפור תוכלו לחלק לפעוטות כלי נגינה וליצור תזמורת שמחנכת מנצחת עליה. כדאי להתנסות בקבוצות קטנות וכך לאפשר לכל הפעוטות להיות גם מנצחי התזמורת, אם רצונם בכך. ניתן למחוא כפיים בקצב הניצוח ולהפסיק או להמשיך את המחיאות על פי הוראה של המנצחת על התזמורת. להעשרה – משחקים מוזיקליים – ילד מוזיקה – משחקים מוזיקליים
ביחד ולחוד בתחילת הסיפור הילדים מנגנים לבדם, ולאחר מכן הם מנגנים ביחד. כדאי ללמד את הפעוטות את המושגים "ביחד" ו"לבד" ולבחון איתם מה עוד עושים במעון לבד ומה עושים ביחד. לבד וביחד בחיי הכיתה – ביום-יום כדאי לשלב את המושגים "ביחד" ו"לבד", לדוגמה: "עכשיו כולנו עושים קבלת שבת ביחד"; "עכשיו כל אחד רוקד לבד, ועכשיו רוקדים ביחד".
אני יכולה! אני יכול! גילי לא רוצה לנגן, אבל מוצאת לעצמה תפקיד חשוב: להיות מנצחת על תזמורת! כמו גילי, לעיתים פעוטות לא מצטרפים לפעילות. לפעמים היא לא מוצאת חן בעיניהם, ולפעמים הם מחפשים לעצמם תפקיד שיתאים להם ושהם מרגישים שהם יכולים לבצע אותו. בעקבות הסיפור תוכלו לבקש מהפעוטות לספר מה הם יכולים לעשות: "אני יכולה לאסוף צעצועים", "אני יכול לעזור לסדר צלחות לארוחה", "אני יכולה להציע משחק לחבר"…
Toddlers like to be part of the story: Repeating words and sounds found in the book, or dramatizing the actions taken by the different characters. It is their way of identifying with the story, enriching their emotional worlds, and acquiring vocabulary and concepts. That is why, when reading together, you could “play” the trumpet, “beat” on a drum using your hands, and pretend you’re a choir conductor.
Gilly finds a job that suits her as the conductor of the orchestra. Following her decision, you too can discuss your toddlers’ roles at home: What can they do and what do they want to do? Pick up their toys? Sweep the floor? Help set the table for dinner?
Almost any item can become a musical instrument: You could clap together to the rhythm of the song, or collect any instruments, rattles, and utensils you can find. A pot with spoons can be a drum, a used roll of paper towels can be a trumpet. You could even try to tap various materials to find out what kinds sounds tapping wood makes? And what about tapping the floor? Or metal? You may enjoy picking one of your favorite songs and playing it together.
Are your toddlers conductors? While listening to your favorite music together, you could hold a small stick and “conduct”. Perhaps you could dance to the music, acting out the various instruments, and switch roles from time to time.
גלי וגאיה אוהבות לעשות דברים יחד, אבל גם לחוד: תוכלו לשוחח ולגלות: מה הפעוטות אוהבים לעשות עם אח, עם חברה או איתכם, ההורים? ומה הם אוהבים לעשות בעצמם, לבד?
משחק תנועה כמו גלי וגאיה, אפשר לצעוד ביחד: תוכלו להכין בבית שביל ולסמן אותו בחבל או בחפצים שונים, וללכת בטור – זה אחר זה ואולי יחד, זה לצד זה. אפשר גם להתחלף, כשכל פעם המוביל קורא: "בואו אחריי!"
או במעון – המחנכת הולכת בכיתת המעון, והפעוטות הולכים אחריה. מדי פעם המחנכת עוצרת ועושה פעולה מסוימת, והפעוטות מחקים אותה: נוגעים באף, קופצים כמו צפרדע, עפים כמו פרפר, נוגעים בחפצים שונים בכיתה ואומרים את השמות שלהם: שולחן, כיסא או ספר.
כדאי ללוות את ההקראה בתנועות שמסבירות את המילים: כשגלי אומרת "בואי אחריי", סמנו עם היד תנועה של "לבוא". כשגלי לא באה, סמנו עם הראש ועם היד תנועה של "לא". המחשה והצגה המחשה – בארגז הספרים מחכָּה לכן המחשה של גלי וגאיה במהלך הקריאה. להציג יחד – שתי מחנכות מציגות את גלי וגאיה: מה הן עושות יחד, ומה הן עושות לחוד. שיחה כדאי להתחיל בשאלות על תוכן הספר: מה גלי וגאיה עושות יחד? מה הן לא עושות יחד? מה עושה גלי, ומה עושה גאיה? בשלב הבא תוכלו לשאול את הפעוטות על עצמם: מה אתם עושים עם חברים וחברות: משחקים יחד? אוכלים יחד? ומה עוד?
תוכלו למצוא את בעלי החיים באיורים שבספר ולציין את שם החיה: ברווז, חיפושית, פרפר, צפרדע, כבשה. אתן והפעוטות יכולים להשמיע את הקול שלה ולהציג כיצד היא הולכת וזזה: "איפה הכבשה? בואו נִפְעֶה כמו הכבשה: מֶה מֶה מֶה." "איפה הצפרדע? איך מקרקרת צפרדע? בואו נקפוץ כמו צפרדעים!"
המשקפיים של אבא 
שולם לעולם 
הבא בתור 
הארנב הקשיב 
חברים הכי טובים 
סבא יאשקה מציל את החוף 
מהירות הקול 
הצמיד של שוהם 
הילד עם הפרחים בשיער 
ארבעה שלפנוצ'ה וסירה אחת 
תנין ברכבת 
איילת מטיילת 
משהו 
ילדה אחת ומטריה אחת 
איזה מזל! 
לקרוא ולכתוב 
טוב שם טוב 
כלום במתנה 
המסכה של נבו 
איפה האפיקומן? 
קטטה עם מטאטא 
דובים על מושבים 
ההר דיגי דיגי 
והחתולה 
שותפים 
מפתח הלב 
יש לנו יום הולדת 
חבר מחליף חבר 
תשמעו סיפור 
גמצוץ בגינה 
שנינו 
למה אתה לא פורח? 
מחבואים 
מוזיקה 
גלי וגאיה 
נוני ואמא בדרך מהגן 
העונג כולו שלנו 
למה תמיד מזכירים לי 
איך בונים בית? 
קוטן בוטן 
עד למעלה 
נמצא! 
הקיפוד שאמר מה אכפת 
אני אוהב לחפש 
קבלת שבת ביער 
אליק בליק 
מי רוצה לטעום? 
ישבתי על כרוב 
הכובע של אדון זינגר 
רוזָלינדה 
המתנה המושלמת 
למה הכל קורה דוקא לי 
עט המתנה 
איתמר פוגש ארנב 
פיל ישן על השביל 
תהיה בריא מוריס מגי 
מהר מהר שלא נאחר 
על רגל אחת 
טוק טוק טוק דופקים בדלת 
איפה הדוב 
מי זה היה? מה זה יהיה? 
מי הרס את הקרקס 
החוט שלא נגמר 
אפשר להיות הכלב שלכם? 
הנסיכה והאבן 
הארי והעצם 
נשיקה של חנוכה 
הדרקון וסוד הענפים 
השפן ששכח לסגור את הדלת 
והילד הזה הוא אני 
דומים וגם שונים 
עץ המיץ 
מאה ושש דרוריות חביבות 
שלי מהבית 
מעשה בארנב ובזנב 
מתנה לאמא 
אספן המילים 
מעשה בכסא 
גינה על חמור 
היום המצונן של מרחשוון 
מוהא ובוהא 
זאב גדול וזאב קטן 
המזוודה 
טלי מתחת לשולחן 
החוצה 
שני אחים / מקומו של בית המקדש 
אולי בכלל, למשל 
מכתב הקסם 
ילדה לבדה 
פילים לא מתקבלים 
זרעים של נשיקות 
מעשה בשלושה אגוזים 
הצב של אורן 
הקיפוד הקטן 
סיפור על טיול של ארנב וחתול 
כמה טוב להיות ביחד 
דוקטור אף וזנב 
אותיות מתוקות 
למה חתולים לא נחמדים? 
מישו 
סופרג’ף 
הסיפור הטוב של דוב 
החתול דלעת משנה את הדעת 
אוי לא, ג'ורג'! 
סיפורי חיות 
מסעדה בקצה הקוטב 
צפוף בבית 
מבוקשת: חיית המחמד המושלמת 
סבא סביח 
המסע אל האי אולי 
סל מלא תאנים 
רחוב בלי שם 
אוגי 
ברחוב ירמיהו 
חור בספינה 
פתאום נשבה הרוח 
נשף מסכות 
דב מצב רוח טוב 
ענק בישל מרק 
חנן הגנן 
חיפושית בגשם 
קישתא 
מעשה בחתולים ושאר החיות 
נעלי הזהב של המלך 
דרקון- אין דבר כזה 
המדינה של ילדי הגן 
חיוך של נסיך 
עליזה הברווזה וחברים 
איך לרפא כנף שבורה 
משהו צהוב ושחור 
קרמר החתול יוצא אל היער 
סבתא של חנה בננה בשלה דייסה 
זרע של גזר 
הקנגורו הכחול של מאיה 
הנעליים הישנות של אדון מינאסה 
המעיל של סבתא 
אנשים טובים 
אות בבאר 
ברוז? ארנב! 
תאכל מעיל, תאכל 
תרנגולת אחת קטנה 
צילה וגילה 
הילד הרע 
המעגל הנסתר 
אין לי עם מי לשחק 
העכבר והתפוח 
החיבוק שחזר 
בשוק של ז'קרובאט 
משה והגדי: על-פי אגדת חז"ל 
פעמון הזהב 
נינה הולכת 
שבעה עכברים עוורים 
איך הצילה הזיקית את נח 
הגשר 
אולי אפשר גרגר סוכר 
המאפייה של סבא 
האגרת 
נוצות ברוח 
הנסיכה וכיכר הלחם האמיתית 
הינשוף שראה הפוך 
מסרגות הפלא של סבתא 
הדב מרגיש לא טוב 
איזידורה איזה יום 
סבא בישל מרק 
שלושת הפרפרים 
התרנגולים שהפכו לעיזים 
בוקר טוב גדליהו 
מרק כפתורים 
אגדת גשר 
האריה והעכבר 
ביקור הצעצועים 
הטרקטור בארגז החול 
חולד והגוזל 
שלג של סביונים 
השפה המיוחדת של אורי 
חכמי חלם והירח 
זה שלי 
רוח הצפון והשמש 
מעשה בחתוליים 
פיט פט טו 
גור גורילה הקטן 
איך מבקשים סליחה 
נשיקות 
יום נפלא 
מרים והים 
אני יכול לעזור 
את זה! 
שֵׁמַע
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
חֵקֶר
הַשְׁרָאָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
קְרִיאָה
הַעֲשָׁרָה
יְצִירָה
מַעֲרָךְ
כְּלָלִי
הַמְחָשָׁה
מַאֲמָר
חֲגִיגָה
פִּתּוּחַ מְיֻמָּנוּיוֹת
סִרְטוֹנִים
לָצֵאת הַחוּצָה
בִּשּׁוּל
מַתָּנָה
קִשּׁוּר
