טוקטוקטוקדופקיםבדלת

מאת: דבורה בּוּשֵׁרִי איורים: איתן אֶלוּאַ

שִׁיתּוּף

חיים אוהב לבקר את יעל, השכנה מהקומה התחתונה. כשהיא כותבת ספרים, הוא מצייר, משחק או מנגן, וכך הזמן עובר. אך האם הוא מפריע לה? זה בדיוק העניין שאחיו ואחיותיו רוצים לברר. טוק טוק טוק, הם דופקים אחד-אחד בדלת, נכנסים, שואלים ו… נשארים. ומה עם ארוחת ערב? חיים ובני משפחתו מזמינים את יעל השכנה לעלות ולאכול איתם בקומה העליונה.

נוֹשְׂאִים קְשׁוּרִים:

קְבוּצַת גִּיל: גַּנִּים צְעִירִים

פְּעִילֻיּוֹת בְּעִקְבוֹת הַקְּרִיאָה

חיים אוהב לבקר את יעל, השכנה מהקומה התחתונה. כשהיא כותבת ספרים, הוא מצייר, משחק או מנגן, וכך הזמן עובר. אך האם הוא מפריע לה? זה בדיוק העניין שאחיו ואחיותיו רוצים לברר. טוק טוק טוק, הם דופקים אחד-אחד בדלת, נכנסים, שואלים ו… נשארים. כי אצל השכנה יעל הלב פתוח לקבל את השכנים.

כשהכנסת האורחים באה מהלב, היא מניעה גם את השכנים לארח את יעל ברוחב לב ובשמחה. דיירי הבניין בלב ירושלים מציעים לנו לדפוק בדלת של השכנים ולהתקרב לאנשים שחיים קרוב אלינו, ברוח האִמרה:

"יְהִי בֵּיתְךָ פָּתוּחַ לִרְוָחָה"
(משנה, פרקי אבות א, ה)