לחגי יש כלב לַבְרָדוֹר משלו, ואילו לאחיו אין חיית מחמד. חגי יכול לקרוא בחושך, ואילו אחיו נאלץ להפסיק כשהאור כבֶה. ובכל זאת למרות ההבדלים ביניהם אחיו של חגי גאה בו מאוד. סיפור עדין ונוגע ללב המתאר איך נראים חייהם של אחים השונים זה מזה, ומה אפשר לראות דווקא כשלא רואים.
נוֹשְׂאִים קְשׁוּרִים:
קְבוּצַת גִּיל: כִּתָּה א'
פְּעִילֻיּוֹת בְּעִקְבוֹת הַקְּרִיאָה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
סִרְטוֹנִים
קְרִיאָה
מִשְׂחָק
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
קְרִיאָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
יְצִירָה
יְצִירָהבועז רואה בעצמו בר מזל: בזכות אחיו חגי יש לו בבית כלב, והוא נהנה להקשיב לסיפורים המסעירים שאחיו יודע לספר. אבל… האם באמת אפשר להיות בני מזל גם כשחייבים להתחשב באח שלא רואה? והאם אדם שלא רואה יכול להיות בר מזל בעצמו? הקריאה בספר מציגה את האתגרים בחייו של אח לילד עיוור, לצד היכרות עם השקפת עולמו החיובית הרואה את העולם במבט של עין טובה.
צְאוּ וּרְאוּ אֵיזוֹהִי דֶּרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיִּדְבַּק בָּהּ הָאָדָם. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: עַיִן טוֹבָה.
[משנה אבות ב, ט]
סְרָטִים בְּעִקְבוֹת הַסִּפּוּר
איזה מזל!
לקרוא ולכתוב
