דילוג לתוכן המרכזי בעמוד

עץ המיץ

מאת: יוסי מערבי איורים: שחר קובר

בכפר אחד צומח עץ מיוחד שמהעלים שלו אפשר להכין מיץ מופלא. כל אחד מתושבי הכפר קוטף ממנו מדי יום עלה אחד בלבד. אבל מה קורה כשכל אחד קוטף בסתר קצת יותר? משל חכם על ערבות הדדית.

נוֹשְׂאִים קְשׁוּרִים:

אכפתיות והתחשבותביחד ולחודשמירת סביבה

קְבוּצַת גִּיל: כִּתָּה ב'

הספר "עץ המיץ" מספר על עץ בעל עלים מופלאים ועל תושבי הכפר שמתפתים לקטוף ממנו יתר על המידה. האם הסיפור קרה באמת? או אולי זו רק אגדה? האם רק בסיפורים יכול לגדול עץ מיץ מופלא? האם רק באגדות יש כאלה שרוצים לקחת עוד קצת לעצמם, או "לכופף" מעט את החוקים לטובתם? באגדה "עץ המיץ" לומדים התושבים שעליהם לדאוג יחד לסביבתם ומבינים כי מעשיהם משפיעים על זולתם. אילו עוד פירות נושאים המעשים שלנו? אגדה תלמודית מספרת כיצד מעשים שנעשים בהווה נותנים את פירותיהם רק בעתיד: חוני המעגל פוגש איש זקן הנוטע עץ חרובים. האיש לא יזכה ליהנות מפירות העץ, שיישא פרי רק עוד שבעים שנה. חוני שואל בתמיהה מדוע הוא בכל זאת נוטע עץ חרוב? והזקן משיב:

"כמו שנטעו אבותיי לי – כך אטע אני לבניי" (תלמוד בבלי, תענית כג ע"א) (מתורגם)

אגדת "עץ המיץ" ואגדת הזקן הנוטע שואלות מה האחריות שלנו לעולם בו אנחנו חיים, לחברים ולחברות שחיים לצידנו ולאלה הבאים אחרינו? – איך נוכל לדאוג שגם הם יוכלו לשתות מיץ או לאכול חרובים, ליהנות מהטוב שבעולם וכמובן – לדאוג גם הם לבאים אחריהם?

סְרָטִים בְּעִקְבוֹת הַסִּפּוּר

כולם בשביל אחד! סרטון מתוק עם הצעה לפעילות בעקבות הערך בסיפור "עץ המיץ"

עֳתָקִים שֶׁחֻלְּקוּ:

51,500

הוֹצָאָה לָאוֹר:

הקיבוץ המאוחד

שְׁנַת חֲלֻקָּה:

תשפ"א 2020-2021