סעדה למדה לקרוא כשהאזינה לטעמי המקרא, שמלמדים כיצד "לשיר" טקסט ולהדגיש מילים מסוימות. בהשראתה תוכלו להמציא צליל ייחודי לכל אות שמרכיבה את שמכם: אפשר לבחור צליל מסתלסל, נמוך או גבוה. לאות מ"ם למשל תוכלו לבחור צליל מתמשך כמו כשאוכלים דבר טעים "ממממ "…
תוכלו לאפות בגן פיתות על מחבת או להכין אותן מפלסטלינה או חימר. תוצרים מסוימים תוכלו להניח בתוך סל, כמו סבתא של אור, ולהעניק אותם לגן או לבית ספר או לבית אבות שנמצאים בסביבה.
בִּמְיֻחָד בִּשְׁבִילְכֶן! סִרְטוֹן הַדְרָכָה קָצָר עַל סֵפֶר 7 שֶׁבַּדֶּרֶךְ! 🎉❣️
כיצד לשלב את הספר באופן חווייתי עם ילדי וילדות הגן? מגוון רעיונות והעמקה שיהפכו את הקריאה לקסם!
קשר בין-דורי – אור נהנית לבלות בחברת סבתא סעדה, להתבונן בה ובידיה ולשמוע על ילדותה. דרך סיפור ילדותה של סבתא מתחזק הקשר הבין-דורי, אך גם מתחדדים ההבדלים בין הדורות. למשל בעבר בנים בלבד הורשו ללמוד לקרוא, וגם שיטת הלמידה הייתה שונה. "אצלנו קוראים אותיות ולא מנגנים אותן", כפי שאור אומרת לסבתה.
חשיפה לתרבות תימן – הסיפור של סבתא מזמין את אור ואת הקוראים למסע בזמן אל תרבות אחרת. יחד אנחנו מגיעים לתימן הרחוקה ומתוודעים לאורח החיים שם, למאכלים אחרים, לשפה, ללבוש ולמנהגים המקומיים.
סקרנות, נחישות ואהבת הקריאה – ילדי הגן בדרך כלל מתרגשים וחוששים מהמעבר לכיתה א'. הרצון העז של סעדה ללמוד לקרוא והנחישות שהפגינה יכולים לעורר הזדהות והשראה בקרב הילדים.
כדאי לתווך לילדים את הנושא של שמירת סוד. אפשר לשאול שאלות מכוונת כמו: לדעתכם זה טוב שסעדה שמרה סוד, ולא סיפרה להוריה? מה סעדה חשבה שיקרה אם יתגלה הסוד? האם זה קרה בסוף?
שאלות אלו נועדו להעביר את המסר שיש דברים שמותר וכיף לשמור בסוד, כמו הפתעה ליום הולדת, ויש דברים שחייבים לשתף בהם למען הביטחון שלנו. סעדה שומרת סוד מאביה, אך במציאות חשוב לזכור שלא מסתירים דברים מההורים, במיוחד דברים שמעוררים בנו חשש. אפשר לומר לילדים: "לאבא, לאימא ולגננת מותר לספר הכול".
שאלות ניבוי –
-בקטע שבו האחים לומדים את הפרשה ואחד הילדים טועה בניגון, תוכלו לעצור ולשאול: "מה אתם חושבים שסעדה תעשה עכשיו?"
-בקטע שבו אבא של אור מגלה שהיא יודעת את כל הפסוקים, אפשר לעצור ולשאול: "מה יקרה עכשיו?"
שאלות הבנה –
-הסיפור נע בין העבר להווה. יש ילדים שעשויים להתקשות לחבר בין הילדה סעדה לסבתא, ולכן כדאי לשאול בסוף הסיפור שאלות לניטור הבנה, כמו:
-מי הייתה סעדה? איפה היא גרה בילדותה, ואיפה היום?
-מי זה המורי?
-למה הם הניחו פיתות וחילבה בסל?
-למה סעדה הילדה חזרה הביתה עצובה?
• אור אומרת: "אצלנו קוראים אותיות, לא מנגנים" – למה היא מתכוונת?
-האם האחיות של סעדה ידעו על הסוד שלה? איך אנחנו יכולים לדעת? כדאי לחזור לחלק שבו הסבתא מספרת שבילתה עם האחיות יומם וליל כדי לסייע לילדים להבין.
-אחרי שסעדה תיקנה את הטעות של אח שלה – לשאול: איך סעדה ידעה לתקן את אח שלה?
-מה הכוונה שהיא התחבאה מתחת לחלון בית המדרש? איך היא למדה ככה?
שאלות שחזור –
בעמוד האחרון מוצג איור עם סל פיתות, המחזיר אותנו לתחילת הסיפור. ניתן לשאול: מהיכן הפיתות שבסל? זוכרים מה סבתא עשתה עם הבצק בהתחלה?
שאלות למפגשים חוזרים עם הספר
-מושגים שכדאי להבהיר –
"מדרש", "פסוקים וטעמים", "חומש".
-למה לדעתכם קשה לאור לדמיין את סבתא כילדה קטנה? האם גם לכם משונה לחשוב כך על סבא או סבתא שלכם?
• אור אוהבת להתבונן בוורידי הידיים של סבתא וללטף אותם – מה אתם אוהבים לעשות עם סבא, סבתא או בן משפחה שקרוב אליכם?
-תוכלו להתייחס לאיורים, למאכלים ולשפה ולשאול – אילו הבדלים יש בסיפור בין תימן לכאן, אז והיום?
• אילו דברים נהגו הילדים לעשות בחיי היום-יום שלהם? מה הבנים היו עושים? ומה הבנות? ומה היום?
-כיצד לדעתכם הרגישה סעדה
הילדה כשאמרו לה שהיא לא יכולה לקרוא מפני שהיא בת?
-מה אתם חושבים על מה שבחרה לעשות?
-מה הייתם עושים במקומה?
תוכלו לתת דוגמה מעולמם של ילדי הגן ולשאול: אם רק לבנים היה מותר לשחק בחצר? ואם רק לבנות? מה דעתכם על כך?
-גם לכם יש רצון לדעת לקרוא אותיות כמו שהיה לסעדה? למה חשוב לדעת לקרוא ולכתוב? אילו דברים נוספים הייתם רוצים ללמוד או לדעת לעשות?
הקשר הבין-דורי נוכח מאוד בסיפור. אור נהנית להקשיב לסיפורים של סבתא. היא שואלת שאלות, מגלה אמפתיה כשהיא חושבת שסבתא לא יודעת לקרוא, יושבת בקרבתה ומלטפת את הוורידים שעל כפות ידיה. גם סבתה נהנית מהקשר הקרוב. היא קוראת לאור בשמות חיבה, אומרת לה דברי אהבה, מחבקת ומנשקת אותה. בהשראת הספר תוכלו לעסוק בקשר הבין-דורי בין ילדי הגן לסבים ולסבתות שלהם. יש לשים לב, ולנהוג ברגישות במקרים שבהם הסבים והסבתות אינם בין החיים.
אפשר להזמין את הילדים לבקש מסבא וסבתא או מבני משפחה אחרים תמונות מילדותם, להתבונן יחד בתמונות ולגלות מה משותף ביניהן ומה שונה. האם יש דברים בתמונות שגם היום ילדים עושים?
• תוכלו לערוך תערוכת צילומים, ואולי אף להוסיף חפצים מיוחדים מפעם.
• להשראה, הסרטון: סיפור מקום בגן הילדים במרחב הפדגוגי.
בימינו לימוד קרוא וכתוב בעברית הוא ברור מאליו, אולם בקהילות רבות בגלות התלוו ללמידת האותיות מנהגים מיוחדים, בעיקר משום שהשפה המדוברת לא הייתה עברית. כדאי לספר לילדים שבעבר למדו יהודים בגולה לקרוא עברית כדי לקרוא בתורה, ופעמים רבות הם שרו את האל"ף-בי"ת, ואף קראו את הכתוב בניגון מיוחד.
בהשראת הסיפור, אפשר להציג לילדים את פיוט האל"ף-בי"ת – שיר המוקדש כולו להכרת אותיות השפה העברית, המכונה "לשון הקודש". לפי מסורת יהודי בבל, שרים את הפיוט בשמחת תורה.
באתר "בואו לגני" – הפיוט בגן הילדים תוכלו למצוא הסברים נוספים ומגוון רעיונות, ואף ללמוד יחד את הפיוט (כדי לשמוע את הפיוט יש להקליק על סמליל הרמקול).
בנוסף לכך, בהשראת הסיפור, תוכלו לזמר עם הילדים מגוון ניגוני אל"ף-בי"ת, למשל:
לאורך כל הסיפור משובצות אותיות באיורים. הדבר בולט במיוחד בעמוד שבו אור יושבת וסביבה מרחפות אותיות המעוטרות ברקמה תימנית. כדאי להציג לילדים את הרקמה התימנית המיוחדת, ולגלות יחד את הקשר לאותיות באיור. גם בפתיח של הספר המאייר מנחם הלברשטט צייר דף המדמה בד רקמה תימנית. במפגש נוסף עם הספר אפשר לחזור אל עמוד האותיות, לצייד את הילדים בסרגלי אותיות ולברר יחד: אילו אותיות מופיעות בו? אילו אותיות חסרות? האם האותיות החסרות נמצאות באיורים האחרים? האם נמצאות האותיות של שמות חברי הקבוצה? אפשר להזמין את הילדים להכין משחק זיכרון של אותיות מעוטרות בעיטור דמוי רקמה תימנית.
החביאו ברחבי החדר כרטיסים עם אותיות שונות (אפשר להדביק תמונה שתסייע בזיהוי האות), וילדי הגן יצטרכו למצוא את האותיות ו"לנגן" אותן בקולם.
לאחר שיימצאו כל האותיות, הגננת תוכל לחבר מהן את שם הגן, למשל: "גן תמר". לאחר שמתגלה הסוד כולם יחד יכולים לנסות ולנגן את השם.
תוכלו לחקור את תרבות יהודי תימן תחילה דרך הסיפור, ואחר כך בעזרת מקורות שונים.
תוכלו לשאול אם יש בגן ילדים ממוצא תימני, ואם כן – להזמין בני משפחה שברשותם חפצים מיוחדים להגיע לגן ולהציג את סיפורם.
אפשר להתבונן במפה, להאזין לפיוט תימני, לטעום מאכל, למדוד פריט לבוש מסורתי, לצפות בסרטונים ובתמונות.
בשיתוף המשפחות אפשר להקים בגן תערוכה של חפצים מתימן ומעדות אחרות.
אפשר לחקור יחד: איפה נמצאת תימן במפה? מה המרחק בין תימן לישראל? אפשר לצפות בתמונות ולבדוק: מה הלבוש המסורתי, ובמה הוא שונה מהבגדים שלנו? שפה – "פדובי עלייש", תוכלו להגות את זה? באיזו שפה מדברים בתימן?
מאכלים – מה זה חילבה? איך אוכלים אותו, והיכן הוא צומח? אילו מאכלים תימניים נוספים אתם מכירים?
אפשר לטעום יחד מלוואח, ג'חנון או כל מאכל תימני אחר.
קריאה משותפת היא הזדמנות לזמן איכות משפחתי ומקרב, אך לעיתים קשה לפנות לה מקום בקצב החיים המהיר והתובעני. ביסוס זמן קריאה קבוע בסדר היום המשפחתי יכול לעזור. כמו סבא ועכברה, תוכלו להכריז שעכשיו אתם בזמן רק שלכם ולמצוא פינה שקטה ונקייה מהסחות דעת.
סבא עכבר הנדיב מאכיל את אורחיו בכל מה שהם מבקשים. כשמגיעה נכדתו קטנטונת עכברת היא רוצה רק דבר אחד – זמן עם סבה האהוב. קטנטונת עכברת מזכירה לכולנו שרגעי היחד הם המשמעותיים ביותר.
הראו לפעוטות את הכריכה:
– בואו נתבונן יחד בכריכת הספר – מה אתם רואים? מה העכבר לובש? מה הוא מחזיק?
– ראיתם פעם עכבר שמצלצל בפעמון ומחזיק עוגה?
– על מה יהיה הספר לדעתכם?
ההקראה
לספר מבנה חזרתי לצד הפתעה – אורח אחר בכל פעם, מה שהופך את חוויית הקריאה למשחקית ומפעילה.
בקריאה כדאי לשמור על טון ומקצב קבוע. במשפט החוזר "דין דון/ מצלצל פעמון/ סבא עכבר ניגש לחלון" כדאי לעודד את הפעוטות להצטרף, ואז להראות להם מקרוב את הצללית שבווילון ולשאול: "מי לדעתכם ייכנס עכשיו?"
אחרי ההקראה
בשיחה תוכלו לשאול:
– בואו נסתכל יחד באיורים וניזכר – מי היו האורחים של סבא עכבר? מה הוא הכין להם לאכול?
– מה אתם הייתם מבקשים אם הייתם באים לסבא עכבר?
מה אתם אוהבים לעשות עם סבא או עם סבתא שלכם? ועם בני משפחה אחרים?
הזמינו את ההורים לסייע בריענון משק הבית בהשראת המטבח של סבא. הפעוטות יביאו איתם מהבית פריטים שאינם בשימוש, והם יהפכו להיות חלק מ"המטבח המשותף". שלחו להורים תמונות ממשחק במטבח המחודש.
כדי להדגים לפעוטות את התנועה והצליל של הפעמון אפשר להביא פעמון אמיתי. בעזרת בד בהיר ולא אטום תוכלו ליצור וילון שדרכו רואים צלליות כמו בספר.
אפשר לערוך עם הפעוטות שחזור של הסיפור בקבוצות קטנות, ולהזמין בכל פעם אחד או אחת מהם לצלצל מאחורי הווילון.
איך ללמד את הפעוטות לערוך שולחן בדרך מהנה וחווייתית? לוקחים מפת אלבד בהירה ומשרטטים את קווי המתאר של הכלים והסכו"ם ממש כמו בתמונה. הפעוטות יוכלו לערוך את השולחן לפי האיור ולחוות חוויה של הצלחה ועצמאות.
אם יש במעון מבשלת זו הזדמנות נפלאה להודות לה עם כל הפעוטות. תוכלו לומר: "בספר סבא עכבר בישל לכולם, ולנו יש את ___ הנפלאה שמכינה לנו אוכל באהבה רבה". גם אם יש קייטרינג, אפשר לומר תודה לשליח.
מיני הדרכה לצוותים – ספר 5 לכיתת הבוגרים במעון, תשפ"ו – "דין דון מצלצל בפעמון"
כיצד לשלב את הספר באופן חווייתי עם ילדי וילדות הגן? מגוון רעיונות והעמקה שיהפכו את הקריאה לקסם!
בִּמְיֻחָד בִּשְׁבִילְכֶן! סִרְטוֹן הַדְרָכָה קָצָר עַל סֵפֶר 4 שֶׁבַּדֶּרֶךְ! 🎉❣️
כיצד לשלב את הספר באופן חווייתי עם ילדי וילדות הגן? מגוון רעיונות והעמקה שיהפכו את הקריאה לקסם!
לאחר כמה קריאות אפשר להציע לילדים לספר את הסיפור בעצמם לפי האיורים. קריאה כזאת, בפרט בספרים הנוגעים בנושאים רגשיים מחיי היום-יום, מאפשרת לילדים להביע תחושות ורגשות מתוך עולמם הפנימי, ולכם – לגלות כיצד הם חוו את הסיפור – מה הם בחרו להדגיש? אילו פרטים הם הוסיפו?
תוכלו לשוחח על התחושות של שתי האחיות, וכך להתוודע אל נקודות מבט שונות – איך הרגישה החתולה הבוגרת כשהגיעה הביתה אחות חדשה? למה החתלתולה הקטנה לקחה את המשחקים? האם הייתם רוצים להיות אחים גדולים או קטנים?
החתלתולה הקטנה מחקה את כל מה שאחותה הגדולה עושה. גם אתם תוכלו לשחק במשחק חיקויים מהנה – בכל פעם מישהו מבני המשפחה יהיה החתולה הבוגרת ויעשה תנועות שונות, וכולם ינסו לעשות כמוהו.
כשהחתולה מתחבאת היא משאירה בכל פעם "רמז" – איבר אחד גלוי כדי שימצאו אותה. אפשר לשחק במשחק מחבואים שבו המתחבא משאיר רמז קטן, כמו יד שמבצבצת מתחת לשולחן. וכשמוצאים? אפשר להוסיף חיבוק ומילה טובה של אהבה!
דרך עיניה של החתולה המספרת משתקפת התמודדות שמוכרת לילדים רבים – הצטרפותם של אחים חדשים למשפחה. הספר מאפשר הזדהות עם תחושות טבעיות של רצון לבלעדיות, קנאה וקשיי הסתגלות למבנה המשפחתי החדש, ולצד זה פותח אפשרות לקרבה ולשייכות עם הכניסה לתפקיד של אח או אחות גדולים. תוך כדי קריאה יוכלו הילדים לאמץ נקודות מבט שונות ולפתח אמפתיה – פעם לאחות הגדולה, ופעם לאחות הקטנה.
– אחרי שהביאו את האחות החדשה – מה יקרה עכשיו לדעתכם?
– לאחר המשפט "לבסוף כשהם הלכו, יצאתי" – מה לדעתכם יקרה כששתי האחיות יישארו לבד בבית?
שאלות ניטור הבנה –
כשהחתולה הבוגרת אומרת לקראת סוף הסיפור: "מישהו צריך ללמד אותה" – אפשר לעצור ולשאול: למי היא מתכוונת כשהיא אומרת שצריך ללמד אותה?
– למה החתולה הגדולה החליטה להיעלם?
– העמקה באיור "תני לה" – מי אומר לחתולה "תני לה"?
שאלות למפגשים חוזרים עם הספר –
– כיצד אפשר להבדיל בין החתולות באיורים? מה מאפיין כל חתולה?
– בקטע שבו החתולה הגדולה מגלה שהחתולה הקטנה ישנה במקום שלה – אפשר לשאול את הילדים: מה היא מרגישה? מדוע?
– במבט נוסף על האיור שבו החתולה הבוגרת שומעת רק "תני לה!" אפשר לשאול: גם לכם אומרים את זה לפעמים? איך אתם מרגישים כשזה קורה?
– מה הרגישה החתולה כשראתה איך מתייחסים לאחותה הקטנה?
(זו הזדמנות לדבר על רגש הקנאה, שכולם מרגישים לפעמים, ולתת לו מקום)
לאחר שיח על הדמויות בסיפור אפשר לומר – החתולה הגדולה קינאה בתשומת הלב שכולם נתנו לחתולה הקטנה. האם
קרה לכם שהרגשתם קנאה?
במה קינאתם? מה אפשר לעשות כשמרגישים קנאה?
חשוב לתת לגיטימציה לתחושת הקנאה, ולעודד את הילדים להביע רגשות, לספר ולשתף.
בעקבות המשפט "אני לא מספיקה?" – אפשר לשאול:
– האם הבחירה להביא חתולה נוספת אומרת שהחתולה הראשונה לא הספיקה להורים? מה זה אומר לדעתכם?
– למה לדעתכם המשפחה רצתה חתולה נוספת?
להרגיש משמעותיים
כדאי לחזור ולקרוא את החלק שבו החתולה הקטנה מתפייסת בעזרת משחק עם אחותה, ולהמשיך לקרוא על הדרך שבה החתולה הגדולה מלמדת את הקטנה דברים שונים. אפשר לשאול:
האם יצא לכם פעם ללמד משהו מישהו שצעיר מכם? מה לימדתם אותו?
בקבוצות קטנות
בקריאה חוזרת אפשר להזמין את הילדים לדיאלוג שיאפשר להם לאמץ נקודות מבט שונות. בחרו מקומות בסיפור שמתאימים לפעילות כזו, לדוגמה כשהחתולה הגדולה שואלת "אני לא מספיקה?" כשהיא מחליטה להתחבא, כשהחתולה הקטנה מביאה לה את עכבר הצעצוע. הזמינו את הילדים לבחור דמות ולחשוב מה היא מרגישה או חושבת, ומה הייתה אומרת לדמות אחרת לו יכלה לדבר.
הסיפור מאפשר לבחון התאמות ופערים בין הטקסט לבין האיור:
כיצד נראית הדמות כשהיא “נעלבת”? איך ניתן לראות שינוי בקשר בין הדמויות לאורך הסיפור?
היכולת להצליב בין מידע חזותי למידע לשוני היא בסיס לתהליכי הבנה והיסק.
האנשה ומשל כבסיס לחשיבה אוריינית
הסיפור מציג האנשה מלאה: החתולות מתנהגות, חושבות ומרגישות כמו ילדים. ההאנשה מאפשרת לילדים להבין חוויות אנושיות דרך דמויות סמליות.
מְיֻמָּנוּיוֹת
ויסות –
האחות הגדולה חווה הצפה רגשית, ובאימפולסיביות היא חוטפת ומתרחקת.
אך בהמשך היא מצליחה להתקרב מחדש.
מיומנויות בין־אישיות
אמפתיה כלפי אחות קטנה והיכולת לראות את העולם מנקודת מבטה
הסיפור מציג שינוי מרכזי:
האחות הגדולה עוברת מהתבוננות ביקורתית ותחושת פגיעות להבנת הצד של האחות הקטנה.
פתרון קונפליקט בתוך קשר מתמשך,
טיפוח אינטימיות וקרבה רגשית בין אחים
הסיפור מלמד את הילדים שקונפליקט לאו דווקא הורס קשר, אלא הוא חלק טבעי ממנו;
שמרחק וכעס ולא חייבים להרוס את היחסים, ויכולים להסתיים בהתקרבות מחודשת.
הסיפור מסתיים ברגשות קרבה: גרגור משותף, מבט, מגע.
הילדים מבינים שאחים יכולים להפוך ל“בני ברית”, לשותפים למשחק, לחום ולאהבה.
עֲרָכִים
ערך המשפחה – כבוד, קרבה ושייכות
הסיפור מעמיד במרכז קשר בין שתי אחיות: דאגה, אכפתיות, רצון לשמח זו את זו, ולצד זאת גם שמירה על מרחב אישי. האינטראקציה שלהן מעבירה מסר ברור: בתוך המשפחה אפשר לכעוס, להשתנות, לפחד, להיעלב – וכל זה על בסיס יציב של אהבה עמוקה.
אפשר לשאול: למה נוני נבהל כשגילה ששכח לשמור על השקט? האם הוא התכוון להעיר את אימא? תוכלו לשתף את הילדים במקרים שניסיתם להתחשב והתקשיתם; ולשאול – גם לכם זה קרה?
נסו לשמור על השקט במצבים שונים – כשזוחלים מתחת לשולחן, תוך כדי טיפוס על הספה, התמסרות בכדור, ריקוד או אפילו "קריאת" ספר רק בעזרת הבעות פנים, הצבעה על איורים ומחוות ידיים.
תוכלו לשחק יחד במשחק צלילים מלהיב. עצמו עיניים והקשיבו היטב, כל אחד בתורו ישמיע צליל של: דפדוף בספר, קרקוש מפתחות, צעדים, הפרחת נשיקה או כל רעיון אחר. האחרים ינסו לגלות יחד – מה הצליל הזה?
כשנוני שכב בשקט, המחשבות שלו היו רועשות. כדי "להשקיט" מחשבות תוכלו להכין יחד "קופסת מחשבות שקטות" ולהניח בה דברים כמו בובה רכה, תמונות טבע, נוצה נעימה ומה עוד?
התנגשות צרכים: נוני מצוי בקונפליקט, הוא מכיר בצורך של אמא לנוח בשקט ומשתדל מאד להתחשב, אך הדבר "מתנגש" עם הצורך שלו ב"רעש" ובנוכחות של אמא. ילדים בגילים צעירים מפתחים בהדרגה את ההבנה שלאחרים יש צרכים, רצונות ורגשות שלעיתים שונים משלהם. כשאמא מתעוררת בעקבות הרעש שנוני מקים בלי להתכוון, הוא נבהל ששכח להתחשב, אך היא אינה מגיבה בכעס או נזיפה. אמא מחבקת אותו בחמלה, כמחזקת את הרצון הטוב, כי לעיתים גם כשיש רצון וכוונה להתחשב, עדיין כרוכה בו גם למידה מאתגרת.
התיאוריה של התודעה אשר מתארת את היכולת שלנו לייחס מצבים מנטליים לעצמנו ולאחרים. ניתן להציע לילדים להמחיז סצנות מתוך הסיפור, כאשר נעודד שיח חופשי בין הילדים כשכל אחד מייצג דמות אחרת בסיפור, ומדבר מנקודת מבטה וכך נסייע להם לתרגל מיומנות זו.
שקט פנימי: המחשבות הרועשות של נוני אמנם משעשעות כמו חידון של רעשים, אך הן מייצגות אי שקט.
הבנה רגשית- התחשבות באחר: הסיפור מאפשר לילדים להזדהות עם החוויה הרגשית של נוני ויכול לסייע להם להבין טוב יותר את הרגשות שלהם ושל אחרים, במצבים דומים בבית ובגן.
שאלות לקריאה ראשונה: שאלות ניבוי-
• תוכלו לעצור כשנוני מחליט למצוא את הרעש בלי שאמא תתעורר, ולשאול: האם לדעתכם נוני יצליח למצוא את הרעש בלי להעיר את אמא? מה לדעתכם יקרה? נוני חושב על רעשים ומחבר אותם לחפצים/אירועים בהם שומעים את הקולות. ניתן לעצור בכל פעם שמקריאים את "הרעש" ולאפשר לילדים להשלים. באופן הזה נוכל לטפח את החשיבה היצירתית ונגייס את הילדים להקשבה וגילוי לגבי הרעש אותו הוא לא מצליח לקשר למקור.(רעש הנעלים של אמא)
• נקודה נוספת לניבוי יכולה להתאים כאשר נוני מגלה ששכח לשמור על השקט, ניתן לעצור ולשאול, מה יקרה עכשיו?
שאלות הבנה:
• למה אמא בקשה מנוני שישחק בשקט?
• למה נוני החליט לעשות את הדברים הכי שקטים שהוא מכיר?
• האם נוני הצליח לשמור על השקט? מדוע לא?
• מהו רעש ה"פלאק פלאק" שהוא מחפש?
• איך אמא מצאה את הרעש?
• נוני חושב שהרעש שאמא עושה עם הכפכפים שלה הוא "הרעש הכי טוב בעולם". למה לדעתכם הוא חושב כך?
שאלות למפגשים חוזרים עם הספר:
מה דעתנו
להלן דוגמאות לשאלות איתן אפשר להרחיב את השיח, במפגשים חוזרים עם ספר.
• על מה לדעתכם אמא חשבה כשהייתה בחדרה?
• איך אמא הרגישה כשנוני העיר אותה ברעש?
• מדוע לדעתכם אמא לא כעסה או נזפה בנוני כשהעיר אותה?
• כיצד לדעתכם הוא הרגיש כשפתאום נהיה שקט?
• מה לדעתכם הוא היה רוצה לשמוע?
• כדאי להתבונן באיור בו כתובה המילה "שקט" בבועת הדיבור ולבדוק האם הילדים מבינים כי מדובר באם אשר קוראת "שקט" מחדרה. לאחר מכן אפשר לשאול: מדוע לדעתכם נוני נבהל כשגילה ששכח לשמור על השקט? האם נוני התכוון להעיר את אמא?
מהסיפור אלינו – שיח רגשי
התחשבות-
• כיצד הייתם עוזרים לנוני לשמור על השקט? מה הייתם מציעים לו לעשות?
• האם גם לכם קרה שביקשו מכם לשמור על השקט? מה עשיתם?
• קרה לכם שהשתדלתם מאד להתחשב אבל היה לכם קשה?
• איך אתם מרגישים כשיש שקט מתמשך? מתי זה נעים ומתי פחות?
• למה הכוונה – "יש מחשבות שהן רועשות"? מה זה אומר?
• מתי קרה שהרגשתם שיש לכם "רעש" בראש? שהמחשבות שלכם רועשות?
• האם יש צלילים שמרגיעים אתכם ונעימים לכם?
• מה ה"רעש" הכי טוב בעיניכם? תוכלו לחשוב על "רעש" טוב שמזכיר לכם את הגן? או את הבית?
למרות שלפי ההגדרה רעש הוא צליל לא רצוי, נוני משתמש במושג כדי לתאר כל צליל. כשהוא מחפש את הרעש המוכר הוא בוחן צלילים שונים ומחקה אותם.
בעקבות נוני תוכלו גם אתם לצאת למסע חקר של צלילים ורעשים. חקרו יחד – אפשר להתנסות בצלילים ורעשים שאתם מפיקים בעצמכם. למשל, מכונית שמסיעים אותה הלוך ושוב עושה: "וורום וורום" או שני מקלות משמיעים: "פק פק". אפשר גם להשמיע לילדים צלילים שונים דרך טלפון או מחשב, כמו: גלים בים, ציוץ ציפורים, רעמים, צחוק של תינוק או זמזום של דבורים. אפשר לפתח שיח בו יספרו הילדים אילו צלילים נעימים להם? ואילו רעשים צורמים? אילו מרגיעים? ואולי יש כאלה שמרגיזים?
האם אפשר למחוא כפיים בשקט? ומה לגבי לצעוק בלי קול? תוכלו לשחק יחד ולנסות לשמור על השקט בזמן שאתם מבצעים פעולות שלרוב מרעישות; אפשר להזמין את הילדים לחשוב על פעילויות הכרוכות בהשמעת קול וצליל. להציג אותם בפנטומימה כאשר הילדים האחרים מנסים לנחש. כמו כן, אפשר לשבת במעגל ולנסות להעביר תוף מרים מאחד לשני מבלי שיצלצל, אפשר לנסות ללכת על ניירות עיתון מקומטים או עלים יבשים באופן הכי שקט שמצליחים, או לרקוד במסיבה שקטה ומשעשעת במיוחד.
בִּמְיֻחָד בִּשְׁבִילְכֶן! סִרְטוֹן הַדְרָכָה קָצָר עַל סֵפֶר 4 שֶׁבַּדֶּרֶךְ! 🎉❣️
כיצד לשלב את הספר באופן חווייתי עם ילדי וילדות הגן? מגוון רעיונות והעמקה שיהפכו את הקריאה לקסם!
כמו בסיפור, גם במשפחה קורה שנדרשים להתחשב באחר לטובת חוויה משותפת. תוכלו לשוחח ולשאול: למה לדעתכם לאוגר היה חשוב שכולם יצטרפו? כיצד אתם מרגישים כשמישהו מתחשב בכם? באילו מצבים בבית קורה שצריך להתחשב?
בסופו של הסיפור החבורה קוראת יחד בהנאה באוהל מאולתר. תוכלו גם אתם להכין אוהל מחפצים, כריות ושמיכות ולקרוא בו יחד. אפשר גם להשתעשע ולנסות לקרוא מדי פעם במקום לא שגרתי בבית – אולי בפינת העציצים? ואולי מתחת לשולחן גדול בבית?
בכל פעם החברים יושבים על הספה באופן שונה; פעם החתול שוכב על הכרית, פעם הוא חובק אותה ופעם מדלג מעל זברה. תוכלו לחקות את המתרחש באיורים, להזמין בני משפחה, בובות וחיות מחמד ולנסות להסתדר כשכולכם בספה אחת – מי יישב באמצע?
הניחו מספר חפצים קטנים על השולחן והתבוננו בהם היטב. בזמן שאחד עוצם עיניים, השני מסדר את החפצים כרצונו, מסתיר בעזרת ספל את החפץ האמצעי, ושואל: מי באמצע? תוכלו להפוך את המשחק למאתגר יותר ולהוסיף חפצים או לקצר את הזמן בו מותר להסתכל ולזכור.
החברים בסיפור מפסיקים את הקריאה בכל פעם עבור מישהו אחר, ומתחשבים בצרכים של כל אחד בקבוצה. קרנף מתנהג אחרת, הוא מתפרץ לחדר ופשוט מרים את הספה בלי לחשוב פעמיים ובלי לשאול אף אחד. אבל למרות הבלגן שנוצר, החברים מסתדרים יחד, ומייצרים חוויה מהנה עבור כולם. באופן מלא תום והומור הדמויות מלמדות את הקוראים הצעירים על כוחו של יחד, ועל היכולת להגיע לעמק השווה.
כמו הדמויות בספר, גם לילדי הגן נדרש זמן להתארגן לחוויה משותפת שבה כל אחד מרגיש טוב במקום שלו, לאחר שבחר בתנוחה הנוחה לו או בחפצים שהוא רוצה בסביבתו. בשלב זה של הסתדרות בקבוצה ניתן לקיים שיח בהשראת הסיפור.
האיורים בספר ממלאים תפקיד חשוב בהבנת העלילה – כדאי לקרוא גם בקבוצות קטנות שבהן לכל ילדה וילד עותק אישי, שיאפשר להם להשתהות על כל עמוד, להתעמק בפרטי האיורים ולהבין טוב יותר את המתרחש.
במהלך הקריאה הראשונה כדאי לשאול שאלות שיסייעו להבנת הסיפור –
– כיצד מגיבים החברים כשמישהו עוצר ומבקש משהו?
– מדוע הדג מבקש להיות באמצע?
– למה הקרנף מסמיק? במה התנהגותו שונה מזו של השאר?
נקודת עצירה לשאלת ניבוי – כשקרנף מרים את הספה וכולם נופלים נשאלת השאלה: "ועכשיו מה?" תוכלו לעצור ולשאול: מה יקרה עכשיו לדעתכם? איך לדעתכם יגיבו האחרים?
במפגש חוזר עם הספר
תוכלו לשאול שאלות שיסייעו לילדים להיזכר בעלילה: מי מצטרף כעת? למי יקרא האוגר? מי ביקש להיות באמצע? מה ירצה החתול לידו? שאלות כאלו יכולות לסייע לילדים לחזור באופן עצמאי לסיפור ולתרגל קריאה עצמאית, גם בלי לדעת לקרוא.
שיח רגשי – מהסיפור אלינו – בקבוצות קטנות תוכלו לשאול:
– למה לדעתכם חשוב לאוגר שכולם יצטרפו?
– כיצד הרגיש קרנף כשגילה שבגלל חוסר התחשבותו כולם התהפכו?
– כיצד החברים הגיבו לכך?
– מה זה להתחשב?
– קרה שהתחשבו במשהו שרציתם או ביקשתם? איך הרגשתם?
– קרה שאתם התחשבתם?
– מה אפשר לומר למי שאינו מתחשב?
– מתי בגן אנחנו צריכים להתחשב?
– מה הכי חשוב לדעתכם כשרוצים לבלות יחד או לעשות משהו במשותף?
אוהל סיפורים – בסוף הסיפור כל החברים יושבים יחד באוהל שהכינו וקוראים בספר. כדאי לשוחח עם הילדים תוך כדי התבוננות באיור, ולשאול כיצד לדעתם מרגישים החברים כשהם קוראים ספר באוהל שהכינו, במה הם השתמשו, ולמה יזדקקו הילדים בגן כדי להכין אוהל משלהם. לאחר מכן אפשר להזמין את הילדים לבנות יחד אוהל מחפצים שונים בגן, כגון כריות, בדים ושמיכות – ולקרוא בו סיפורים אהובים.
איפה עוד הייתם רוצים לקרוא ספרים? אפשר לחשוב ולהחליט יחד על מקומות מיוחדים לקריאת ספרים; אולי תרצו לקרוא מתחת לשולחן? ואולי להקים ספרייה ניידת בחצר?
התבוננו באיורים והבחינו בשינויים של כל דמות מעמוד לעמוד. מה משתנה במקום, בתנוחה או בהבעה שלה?
כעת ילדי הקבוצה יכולים לחלק ביניהם את תפקידי הדמויות ולחקות את המתרחש בכל עמוד, לצרף עוד חבר, לשנות תנוחות והבעות ולנסות להסתדר כולם יחד על אותה ספה, מזרן או שטיח.
בשלב הבא אפשר להציע כל פעם לילד אחד לחקות דמות מסוימת כפי שהיא מופיעה בעמוד מסוים, ויתר הילדים ידפדפו בספר וינסו לאתר את העמוד הנבחר.
הסיפור מתאים מאוד להמחזה. יחד עם הילדים כדאי לחשוב – אילו אביזרים יתאימו להצגה; לאפשר להם לבחור תפקידים: מספר, מלביש, כרטיסן וכדומה; ולהמחיז יחד את הסיפור.
גם ניתן להציע להם להוסיף להצגה דמויות שאינן מופיעות בסיפור. כדאי לחשוב: מי יהיו הדמויות שיצטרפו? איך הן תשבנה? מה הן יגידו? מי מהדמויות בסיפור תזמין אותן להצטרף ובאיזה שלב?
שפה ואוריינות: הילדים נחשפים לתבנית חוזרת (“זהו, עכשיו אפשר להתחיל”) עם כל דמות שמצטרפת. מבנה זה תורם להבנת רצף, זיהוי תבנית, היכרות עם עלילה מתפתחת ויכולת לחזות אירועים — ניצני קריאה.
אף שהסיפור קצר, הוא מעשיר את השפה באמצעות הפעלים המייחדים כל דמות: הזברה צוהלת, האוגר מריע, הילד מכריז, החתול מגרגר ורוצה להתכרבל, האריה שואג, הקרנף מתפרץ, והדג מבעבע.
קשר בין טקסט לאיור: עושר הפרטים באיורים — תנוחות הגוף, הבעות הפנים, צפיפות הדמויות, חפצים נלווים (כרית, פופקורן, אקווריום, שמיכה), הבלגן שנוצר והאוהל המאחד בסוף — תורם להבנת מסרים בלתי כתובים, ומקדם “קריאה” חזותית לצד הקריאה המילולית.
מְיֻמָּנוּיוֹת
מודעות עצמית – הדמויות מבטאות צרכים אישיים (“לי קר”, “אני רוצה להיות באמצע”), ומעודדות את היכולת לזהות מה אני צריך ומה לא מתאים לי.
מודעות חברתית – הילדים לומדים להבין רגשות של אחרים (למה הקרנף מסמיק?), לזהות נורמות קבוצתיות (כולם רוצים לשבת יחד), ולפתח רגישות לצרכים של אחרים.
עֲרָכִים
כבוד לזולת והתחשבות – הסיפור חוזר ומציג מצבים של התחשבות בזולת: הדמויות מפנות מקום, ממתינות, משנות תנוחה או מביעות צורך. הילדים לומדים שכבוד הדדי פירושו הקשבה לזולת והכללתו בחוויה המשותפת.
ערבות הדדית ושייכות לקבוצה – ההתארגנות סביב הקריאה מפתחת תחושת “אנחנו”: כולם רוצים להיות חלק, למצוא מקום, ולייצר חוויה משותפת נעימה. הילדים מבינים שהקבוצה תומכת בכולם, ושכל אחד בה תורם ליצירת המרחב הנעים.
אהבת הספר ותרבות הקריאה – ההתכנסות של כולם לקראת הקריאה, ההמתנה, ההתרגשות וההתחלה מחדש — משקפים את המסר שספר הוא הזמנה למפגש, דמיון ושיחה. הילדים לומדים שספר הוא חוויה המחברת אנשים יחד.
אם תעמיקו באיורי הספר, תוכלו למצוא מגוון חפצים מיוחדים; טלפון חוגה, גרמופון, שעון קוקייה. זוהי הזדמנות לשתף בסיפורים ובזיכרונות: אילו מהחפצים הילדים מכירים? ואילו מהם היו בביתכם כילדים? האם יש פריטים משמעותיים מפעם, שהילדים או אתם שומרים כמזכרת?
אפשר לטייל יחד לחנות היד השנייה הקרובה לביתכם, לשוטט בין החפצים ולבדוק אם גם אתם מרגישים כמו ב'מערת אוצרות'. ואולי גם לכם יש דברים שתרצו שיהיה להם מישהו חדש? תוכלו להקים חנות יד שנייה ביתית ו'לקנות ולמכור' בין חברי המשפחה והשכנים.
פרס הוקרה דמיוני לאבא שהמציא משחק מצחיק בנסיעה, או אולי לסבתא על העוגה שאפתה ליום ההולדת? בהשראת הסיפור, אפשר להכין יחד תעודות הוקרה שמתעדות רגעים קטנים עם משמעות גדולה. כך הופך הזיכרון האישי לשיחה משפחתית מלכדת.
פרדה מהעבר ומבט אל העתיד – סגירתה של חנות היד שנייה של סבא מעציבה מאוד את מיקי, אבל אז סבא מראה לו דרך אחרת להתייחס לפרדה. סבא מלמד את מיקי להשלים עם שינוים ועם מצבים לא צפויים, לנצל הזדמנויות ולהמציא את עצמו מחדש. דמותו של הסב והחנות מייצגות את הישן בתוך עולם משתנה.
הקסם של פעם, חפצים וזיכרונות – החפצים בחנות מייצגים אוסף של סיפורים וזיכרונות המספרים את הסיפור שלנו ויכולים לחבר בין דורות, קהילה ומשפחה. הסיפור מדגיש את חשיבות הזיכרון לצד היכולת להתקדם, להעז ולהגשים חלומות.
הזדהות והשראה – התלמידים יוכלו להזדהות עם הכעס של מיקי אל מול השינוי הפתאומי ועם העצב שחש כשהבין שצריך להיפרד. כמו מיקי, גם התלמידים מתמודדים עם שינויים, עם סיומות ופרדות. לצד זה, האופן שבו סבא רואה את הדברים יכול לעורר בהם השראה ולסייע להם להתמודד עם מצבים אלה.
התייחסות לעולם הערכים היהודי:
הפסוק "עת לשמור ועת להשליך" (קהלת) מבטא את חשיבות ההבחנה בין רגעים שבהם נכון לשמר ולהיאחז לבין רגעים שבהם יש לשחרר ולהתקדם. בהקשר של הסיפור, הפסוק מאיר את הבחירה של סבא להיפרד מן החנות, בלי לוותר על הזיכרונות הקשורים בה.
o מה בסיפור נשמר ונשאר חשוב גם כשמשהו משתנה או נגמר?
o ממה נפרדים בסיפור? איך הדמויות מרגישות כשהן נפרדות?
o איך סבא בוחר להתמודד עם סגירת החנות? מה אפשר ללמוד מהבחירה שלו?
o איך הפסוק "עת לשמור ועת להשליך" עוזר להבין את המתרחש בסיפור?
פעילות מטרימה לקריאת הסיפור:
אפשר להתבונן יחד בכריכה ולשער: מהו הפרס? למי הוא מיועד?
את השיח אפשר לפתוח בהזמנה לשתף בניסיון אישי הקשור למושג "פרס":
מי קיבל פעם פרס?
עבור מה?
כיצד שומרים על פרס שהתקבל?
שאלות לקריאה ראשונה:
שאלות ניבוי:
בקטע שבו מודיעים לסבא על סגירת החנות תוכלו לעצור ולשאול: מה לדעתכם יקרה עכשיו – איך סבא ומיקי יגיבו?
כשסבא מציג את הארגז – מה לדעתכם יכול להיות בארגז שסבא שכח?
תוכלו לעצור באיור שבו רואים תור ארוך מחוץ לחנות, ולשאול: למה לדעתכם כולם הגיעו? מה סבא ומיקי מתכננים?
שאלות ניטור הבנה:
מדוע ילדים חושבים שבחנות של סבא מוכרים ידיים? מה הכוונה ב"חנות יד שנייה"?
· מדוע זה מזל שללקוחות יש סבלנות ואוזניים טובות?
· למה החנות של סבא לא יכולה לעבור לקניון החדש?
· מה כל כך משמח את האנשים המבוגרים בפרס ישן?
· אפשר להוסיף התייחסות לפתגם "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו".
שאלת שיחזור:
מהיכן הגיעו כל הפרסים? זוכרים את הארגז שסבא מצא?
שאלות למפגשים חוזרים עם הספר:
מה ההבדל בין חנות יד שנייה לחנות רגילה?
תוכלו להוציא יחד פרטים מהסיפור, למשל: עדיף כמה שיותר ישן ומאובק, מאחורי כל חפץ יש סיפור נהדר אז הלקוחות באים עם סבלנות, החפצים משומשים וכדומה.
· התבוננו בפרטים שבאיורים – אילו חפצים אתם מזהים? היכן ראיתם אותם או שמעתם עליהם?
· קוראים רגש – תוכלו לעקוב אחר הבעות הפנים ולבחון יחד את קשת הרגשות שהדמויות מביעות – ברגע הבשורה על סגירת החנות, בשתיקה כשהחנות ריקה ונפרדים, בהתרגשות סביב ארגז הפרסים ועוד.
מה דעתנו?
· ממה לדעתכם אנשים יכולים ליהנות בחנות יד שנייה?
· מה לדעתכם הקשר בין חפצים לזיכרונות?
מהסיפור אלינו – שיח רגשי
· מיקי מרגיש בחנות של סבא כמו במערת קסמים – האם גם לכם יש מקום שאתם מרגישים בו משהו מיוחד?
· מיקי מגיב בכעס להודעה הפתאומית על סגירת החנות אחרי כל השנים שבהן פעלה, ואחר כך הוא מתעצב למראה החנות הריקה – מתי הרגשתם כעס בגלל משהו שהשתנה באופן לא צפוי? מתי הרגשתם עצב מסיום של משהו או מפרדה?
· למה לדעתכם מתכוון סבא במשפט: "העולם מתגלגל ואנחנו איתו – פעם למעלה ופעם למטה"? איך המשפט הזה יכול לחזק אותנו כשאנחנו בתקופה פחות טובה?
· איך הארגז שסבא מצא הקל את הפרדה? מה אפשר ללמוד מהאופן שבו סבא פעל כשנסגרה החנות?
מה אתם חולמים לעשות? מה צריך כדי להגשים את החלום שלכם?
תוכלו לבקש מהתלמידים להביא פריט מפעם, כזה שיש מאחוריו זיכרון מתוק וסיפור לספר. זה יכול להיות ציור מהגן, תעודות או פרסים, השן הראשונה שנפלה וכדומה. התלמידים יכולים להציג את הפריט שהביאו, לשתף ולספר למה בחרו בו ואיזה זיכרון הוא משמר.
בהשראת הסיפור תוכלו להקים יחד שוק יד שנייה וליצור "מערת אוצרות" משלכם. אפשר לאסוף יחד במשך השבוע פריטים שונים שהילדים מעוניינים להעביר הלאה: בגדים, צעצועים, ספרים, כלי כתיבה וכדומה. תלמידי הכיתה יוכלו למיין את החפצים ולהכין יחד עמדות עם שילוט, כגון "עמדת בגדים" ו"דוכן ספרים".
תוכלו להכין כרטיסייה לכל משתתף ולנקב תמורת קניית פריט. אפשר להזמין גם הורים ותלמידים מכיתות אחרות או לערוך חגיגה שכבתית, לטייל יחד בין החפצים, להקשיב לסיפורים שמאחוריהם וליהנות מפריטים חדשים ישנים.
הפרס הגדול – גם התלמידים יכולים לחלוק כבוד לאנשים מבוגרים שהם מכירים מבית הספר או מהשכונה, למשל שומר בית הספר, אב הבית וכל מי שיעלה בדעתם לשמח בפרס, תעודה או כל מחווה אחרת.
בקשו מהילדים להביא את העותק האישי שלהם מהבית, והתחילו את הפעילות כאשר כל ילד וילדה מחזיקים בעותק שלהם לקראת זמן קריאה משותף. הילדים יכולים לחלק את העמודים ביניהם ולקרוא בעצמם או שאתם תקראו יחד איתם. בשיח שלאחר הקריאה מומלץ להיעזר בשאלות המוצעות בסוף הספר וגם בהצעות לצוותים.
לאחר הקריאה המשותפת אפשר ליצור דברים ולשחק בהשראת הספר:
"מיחדוש" – מחדשים חפצים ישנים:
בהשראת הסיפור תוכלו לקחת גרב ישן וליצור ממנו משהו חדש! המשפחה המארחת יכולה לאסוף כמה גרביים ישנים או לבקש מהילדים בקבוצה להביא גרביים משלהם. אפשר להכין כרית חימום מפנקת על ידי מילוי הגרב באורז, בקוואקר או בקטניות, להוסיף טיפה של שמן ריחני ולקשור בסרט. אפשר גם להכין בובה מצחיקה על ידי מילוי הגרב בצמר גפן, קישוט בצבעים והדבקת כפתורים או דבקיות עיניים זזות.
מחלקים תעודות הוקרה!
הילדים המתארחים יוכלו לספר זה לזה על תחומי עניין ועל תחביבים שלהם, ובעקבות זאת ליצור תעודת הוקרה, כל אחד לחבר אחר בקבוצה. מי מתמיד בג'ודו? מי רץ מהר? כך אפשר גם להעצים את עצמנו וגם לראות את האחרים. מוזמנים להשתמש בתעודה לדוגמה המצורפת בקישור זה!
בִּמְיֻחָד בִּשְׁבִילְכֶן! סִרְטוֹן הַדְרָכָה קָצָר עַל סֵפֶר 4 שֶׁבַּדֶּרֶךְ! 🎉❣️
כיצד לשלב את הספר באופן חווייתי עם ילדי וילדות הכיתה? מגוון רעיונות והעמקה שיהפכו את הקריאה לקסם!
בִּמְיֻחָד בִּשְׁבִילְכֶן! סִרְטוֹן הַדְרָכָה קָצָר עַל סֵפֶר 4 שֶׁבַּדֶּרֶךְ! 🎉❣️
כיצד לשלב את הספר באופן חווייתי עם ילדי וילדות הכיתה? מגוון רעיונות והעמקה שיהפכו את הקריאה לקסם!
הפחד שילכו לאיבוד מעסיק ילדים רבים. תוכלו לשוחח על כך ולשתף גם בחוויות שלכם כילדים. תוכלו לשאול את הילד או הילדה: האם הלכת פעם לאיבוד או איבדת משהו שהיה יקר לך? איך הרגשת? מה אפשר לעשות כשזה קורה?
תוכלו להמחיז את הסיפור ולהיהפך לרגע לאדם ולנבחן המחפשים זה את זה. אחרי שתמצאו ותתאחדו אחד עם השני, תוכלו להמשיך בהצגה ולדמיין מה יקרה בהמשך, כשהבוקר יעלה.
בהשראת האיורים העשירים ציירו יחד ציור משפחתי גדול ומלא בפרטים. לאחר מכן שחקו במשחק חיפושים – בכל פעם מישהו יבחר פרט וכולם יצטרכו לחפש אותו, למשל, "היכן מסתתרת נעל אדומה?"
גם מטלה יומיומית כמו סידור הבית יכולה להיהפך למשחק מהנה. בהשראת חבריהם של אדם ונבחן הִפכו לסיירת להשבת חפצים אבודים למקומם. כדי להיכנס לאווירה אפשר להכריז ב"מכשיר הקשר" על צעצועים שמחפשים את דרכם למקום.
המסע שעוברים הילד אדם וכלבו נבחן בניסיון למצוא זה את זה נוגע ברגשות שילדים רבים יזדהו עימם – החשש לאבד או ללכת לאיבוד, התמודדות עם אובדן, געגוע וקשר עמוק בין אנשים ובעלי חיים.
שתי נקודות המבט בספר משקפות מה עובר על כל אחד מהצדדים, ומסייעות לטפח אמפתיה. הדמויות מצליחות להתמודד עם משבר בעזרת דמיון ובעזרת קהילה תומכת שמיישמת ערכים כמו עזרה לזולת והשבת אבדה.
נקודת מבטו של נבחן יכולה להוות השראה להתנסות משעשעת בכיתה. אפשר להקרין או להראות תמונות של חיות במצבים שונים – למשל חתול שרודף אחרי הזנב של עצמו (ברשת רצים הרבה סרטוני חיות מצחיקים) – ולהזמין את הילדים לנסות לדמיין מה בעל החיים חושב או מה היה אומר לו היה מדבר.
תוכלו לקיים מערך שיעורים בנוגע לתפיסה מרחבית של הסביבה הקרובה:
1. הקרינו על מסך את סביבת בית הספר כפי שהיא נראית במפת גוגל, או שרטטו את מפת בית הספר. אפשר לעבור על שמות הרחובות הסמוכים, ולהזמין את הילדים להצביע על המסלול מהבית שלהם עד לבית הספר. לאחר מכן אפשר לעבור לתצוגת סטריט ויו ו"לשוטט" בסביבת בית הספר.
2. חלקו את הכיתה לקבוצות קטנות, שכל אחת מהן תכין דגם או ציור של השכונה או סביבת בית הספר. גם אפשר לחלק למקטעים ולחבר הכול לדגם משותף.
הכותבת נוקטת טכניקה של שתי עלילות המתרחשות בו בזמן. כדאי להמחיש את המושג "במקביל", ולהזמין את הילדים לשלב אותו במשפטים.
תוכלו להיעזר בשיר "זה מה שקרה" מתוך הסדרה "ילדי בית העץ", המביא כמה נקודות מבט על אירוע מסוים.
הספר מציג תמונת ראי – אדם ונבחן עושים את אותם הדברים. תוכלו לקיים משחק שבו בכל תור שני ילדים עומדים זה מול זה ועושים את אותן התנועות; או לשחק ב"מלך התנועות", שבו ילד אחד מתנדב לצאת מהכיתה, שאר הילדים בוחרים מלך שכולם מחקים את תנועותיו, וכשהילד חוזר עליו לנחש מי מלך התנועות.
בקשו מההורים לשלוח סרטונים ותמונות של חיות המחמד של המשפחה (אם אין בבית אפשר לבקש של מישהו מהמשפחה המורחבת או מהשכנים). תוכלו לערוך בכיתה חידון זיהוי או להזמין את הילדים לספר על חיות הבית שלהם.
הילדים יוכלו לכתוב טקסט קצר על חיית המחמד שלהם ולצרף לתמונה, ולאחר מכן תכינו בכיתה קיר “חיות הבית שלנו”.
הכינו לכיתה לוח מודעות.
דמיינו שאיבדתם משהו חשוב או אהוב – צעצוע, תיק, חיית מחמד או אפילו ספר!
כמו בספר "אבד כלבלב", עכשיו תורכם לכתוב מודעה שתעזור לכם למצוא את האבדה.
הוראות לכתיבת מודעה קצרה וברורה שתעזור לאנשים להבין:
מה איבדתם (מה זה ואיך זה נראה – צבעים, גודל, מרקם וכדומה).
איפה איבדתם (רחוב, מקום, גן וכדומה).
מתי זה קרה (יום, שעה בערך).
מה מיוחד באבדה (למה היא חשובה לכם).
מה על המוצא לעשות (למי עליו לפנות, איך הוא יכול לעזור).
אפשר להוסיף ציור של האבדה כדי שהמודעה תהיה ברורה ומושכת את העין.
טיפ:
התחילו במילים כמו "אבד לי…"; "נעלם לי…" וסיימו במילים: "אם מצאתם, בבקשה…"
מחפשים רעיון לבית מארח? אפשר בפיג'מה! בקשו מהילדים להביא את העותק האישי שלהם מהבית, והתחילו את הפעילות כשכל ילד וילדה מחזיקים בעותק שלהם לזמן קריאה משותף. הילדים יכולים לחלק את העמודים ביניהם ולקרוא בעצמם, או שאתם תקראו יחד איתם. בשיח שלאחר הקריאה מומלץ להיעזר בשאלות המוצעות בסוף הספר וגם בהצעות לצוותים.
מפת דרכים כל ילד יצייר את הדרך שעשה מהמקום שממנו הגיע. המפה לא צריכה להיות מדויקת, ואפשר להציע לילדים להוסיף לה ציוני דרך, כגון עצים, מכולת, גן שעשועים. הילדים יוכלו להציג את סיפור הדרך שלהם בעזרת המפה.
חידון חיפושים החביאו במרחב הבית בובות של בעלי חיים כמספר הילדים. בכל פעם תקראו לילדים חידה שרומזת למיקום, למשל: "חפשו בעלי חיים פרוותי במקום שבו עולים ריחות בישולים ועוגות במגירה הנמוכה ביותר". הילדים יתייעצו באופן קבוצתי על פתרון החידה, ואחרי שיחליטו על מקום אפשרי ישלחו נציג אחד למצוא את המבוקש.
מבוך רצפה שרטטו על הרצפה מסלול פשוט בעזרת נייר דבק, סרט בד דק או חוט צמר. בכל פעם אחד המשתתפים "ילך לאיבוד" בעזרת כיסוי עיניים וכמה סיבובים במקום. שאר חברי הקבוצה (או מישהו אחד בכל פעם) יצטרכו לכוון אותו ליציאה בעזרת הנחיות בלבד, בלי לדרוך על קווי המסלול.
אפשר לבקש מהילדים לרווח את האצבעות ולהתבונן ברווחים ביניהן ואז לשאול: מה אתם רואים ברווח שבין האצבעות? תוכלו לדמיין שמה שאתם רואים שונה ממה שזה באמת? מה למשל? קרה לכם שהבטתם במשהו – לדוגמה בצורות שונות של עננים, בבורות או בשלוליות מים – והפכתם אותו בדמיונכם לדבר אחר?
גם אתם יכולים ליצור באור וצל. חפשו מקום שטוף שמש והניחו בו חפצים שונים, כמו עלים או צעצועים קטנים. תוכלו לצייר סביב קווי המתאר של הצל ובתוכם או להפוך את הצל לדברים שונים. צל של עלה, לדוגמה, יכול להפוך גם לציור של דרקון.
מעודדים חשיבה יצירתית: תוכלו לאסוף יחד כמה אבנים מהקרקע, להתבונן בהן ולחשוב למה הן יכולות להפוך. לאחר מכן כל אחד בתורו יוכל לסדר אותן כרצונו וליצור מהן משהו חדש.
בהשראת הספר תוכלו לבדוק יחד מה הם היסודות של דברים שאתם מכירים. בחרו בחפץ, חולצה למשל, חקרו: ממה היא נוצרה? (מבד) וממה נוצר הבד? (מכותנה), וגלו: גוש כותנה יכול להפוך לחולצה!
כיצד נראה העולם מעיניים של אמן?
זהו ספר מלא השראה, המתאר את חוויית ההתרשמות של ילד מדודו האמן. ואכן את הספר כתב אחיינו של האמן שלום צוקרמן מתוך זיכרונותיו על ביקור בבית דודו, התבוננות ביצירתו והקשבה לנאמר ולזה שלא. דרך הסיפור יכירו הילדים את האמן מיכה אולמן, ויחשפו לדרך היצירה האמנותית הייחודית שלו וההסתכלות שלו על העולם והחיים. הילדים יגלו היכן האמן מוצא השראה, מדוע הוא מתבונן בפרטים, כיצד נראה תהליך העבודה שלו על יצירתו, וההתרגשות של האנשים אל מול האמנות.
הספר יכול לפתח חשיבה גמישה ויצירתית ולסייע בהבנת רעיונות מופשטים.
– מה היה המקצוע של הדוד בסיפור? – באילו חומרים הוא השתמש? – איך הוא יצר את העבודות שלו? – אילו דברים מופיעים באיורים של הספר ברווח של היצירות באיורים של הספר? – מה יש ברווח שבין האצבעות? – למה כשהדוד מביא אבנים גדולות בהתחלה לא מבינים מה הוא עושה? מתי כן מבינים? – למה האותיות מאור וצל מתארכות ומתקצרות או נעלמות ומופיעות? – למה קוראים לספר "דברים שאין?" – איך הדוד רואה בבור, בית? מהיכן הוא מסתכל? – מה עושים הילדים בזמן שהדוד מסדר את האותיות?
עצירות לניבוי:
כדי לסייע לילדים להבין את האמנות של מיכה אולמן העוסקת ב"דברים שאין" כדאי לעצור בעמוד בו נראה בית הפוך באיור. בעת הקריאה כאשר כתוב שהדוד אומר "תראו זה"… ולאפשר לילדים להשלים. למקרה שמתקשים אפשר להציע לילדים להפוך את הספר ולנסות להבחין בצורה.
עצירה נוספת לניבוי מתאימה במשפט: "ודף לבן? גם הוא דבר שאין" – אפשר לעצור ולשאול-מה הדף יכול להיות? למה אפשר להפוך אותו? אפשרו לילדים להעלות הצעות לפני שתמשיכו ותגלו מה מציע הדוד.
מפגשים חוזרים עם הספר:
במפגשים חוזרים בקבוצות קטנות אפשר לשוב אל הספר ולהרחיב את ההתבוננות והשיח בכל פעם על נושא אחר. באופן זה ניתן להעמיק את הבנת המסרים הסמויים והגלויים בסיפור ולהרחיב את ידע העולם של הילדים.
– לדוגמה: אפשר לחזור אל העמוד בו הדוד יוצר את פסל האותיות – אפשר להפוך את הספר ולראות – אילו אותיות מזהים? בהמשך אפשר להציג לילדים את התצלומים של הפסל (לאחר הכניסה לקישור יש לגלול מטה לגלריית התמונות) ולנסות לזהות עוד אותיות.
מה דעתנו?
– מה לדעתכם הכוונה ב"הזמן עובר מעצמו"?
– האם לדעתכם החול שהיה בבור מתגעגע לשוב במקומו
– בספר כתוב "את הדברים שהוא אוהב הוא מצייר ומפסל ואנשים באים להסתכל, לא מפסיקים להתפעל" הציעו לילדים לחזור לאיורי הספר אל האיורים המספרים על יצירתו של מיכה אולמן להתבונן היטב ולשאול ממה אתם מתפעלים ומדוע? -. לאחר השיח כדאי להיכנס לאתר המלווה את הספר ולגלות כיצד היצירות נראות במציאות.
חושבים יצירתי
מה אתם רואים בצורה שהתקבלה ממנח הידיים של הילדים במשחק האור והצל?
התייחסו לדוגמאות מהסיפור: אילו דברים נוספים שאין אתם מכירים? קרה ששיחקתם או יצרתם פעם ממשהו שאין?
אילו עוד דברים שיכולים להיות אתם מכירים? ניסיתם פעם לתפוס רוח? אילו דברים נוספים שאי אפשר לתפוס אתם מכירים?
אומנות
– מה לדעתכם יותר מהנה, ליצור באבנים, באדמה ובחפירת בורות או ליצור מאור וצל? – אם הייתם פוגשים את מיכה אולמן מה הייתם שואלים אותו?
קשר משפחתי
– מה לדעתכם הילד חושב על הדוד שלו? האם הוא קרוב אליו? מה הוא לומד ממנו? – גם לכם יש בני משפחה שאתם אוהבים לבלות איתם ולומדים מהם דברים?
פרופ' מיכה אולמן (נולד ב-11 באוקטובר 1939) הוא אמן ופסל ישראלי. חתן פרס ישראל לשנת התשס"ט (2009). עבודותיו, העוסקות בזיכרון ובהיסטוריה האנושית וכן ביחס בין האדם לטבע, משתמשות בתצורות אמנותיות שונות מתחומי הפיסול. פסל אותיות האור –
אותיות אור הוא פסל סביבתי של מיכה אולמן. הפסל מוצב בגן המקיף את הבניין החדש של הספרייה הלאומית שבקריית הלאום בירושלים. יצירת האמנות המוצגת מתחת לאדמה ומעליה, עשויה 22 אותיות, כמו מיליוני הספרים וכתבי-היד שבספרייה הלאומית: מספר קטן של סימנים, שצירופיהם השונים מבטאים את אינסופיותה של המחשבה האנושית.
כדאי להמליץ לילדים ולמשפחות לבקר את פסל האור המיוחד בגינת הספרייה הלאומית בירושלים. אפשר להצטלם ליד האות בה מתחיל השם הפרטי או שם המשפחה.
בכדי להעמיק את החוויה מהתבוננות ב"דברים שאין" אפשר להציע לילדים לצייר ציור. לאחר שהציור מוכן מניחים עליו שקף ומזמינים את הילדים בעזרת טוש שאינו מחיק לסמן את החללים בין הפרטים בציור שלהם ולמלא אותם. כאשר מזמינים את הילדים להתבונן בשתי היצירות יחד. אפשר לשאול – גילתם משהו שלא חשבתם עליו? אולי משהו הפתיע אתכם?
ניתן להזמין ילדים שרוצים לגזור את הצורות שנוצרו וליצור מהם הדבק (קולאז'), מרצדת(מובייל) או כל דבר אחר אשר ירצו.
• מה זה לפסל? לאחר שהילדים עונים, אפשר לסכם: פסל הוא יצירת אמנות שיש לה נפח ורואים אותה מכיוונים שונים.
• מה היה יכול להיות לכם מעניין להתנסות בו?- יצירה באבנים, באדמה, בחפירת בורות, ליצור מאור וצל, ואולי משהו אחר?- לאחר השיח נאפשר לילדים להתנסות, ליצור ולפסל בעצמם בדרכים הנ"ל.
הצל של ילדי הגן – במשחק יצירתי זה מתחלקים לזוגות. אחד הילדים עומד בשמש כשהצל מולו, והשני מצייר את הצל שלו. כל ילד וילדה יכולים לעמוד בתנוחה שונה. בתום הפעילות תוכלו להתבונן בכל הציורים של הצל של ילדי הגן מזוויות שונות – למה כל אחד יכול להפוך? הצל שלי ואני – ניתן לצאת אל החצר ביום שמש ולבדוק – האם אפשר לתפוס את הצל שלי? איך אפשר לשנות אותו? מה אפשר ליצור ממנו? תופסת צללים – ביום שמשי אפשר לצאת לחצר הגן. לחלק את הילדים לשתי קבוצות. קבוצה אחת של "תופסים" וקבוצה נוספת של "בורחים" (כדאי לאפשר לילדים לבחור את התפקיד) התופסים רצים אחרי הבורחים ומנסים "לתפוס" את הצל שלהם על ידי דריכה על הצל. ילד שהצל שלו "נתפס" הופך גם הוא לתופס. כך עד שכל הצללים נתפסים.
במפגש חוזר עם הספר אפשר לחזור לעמוד בו כתוב "ובן פסים של צל יש אור וכך רואים גם את הזמן." לפני עיסוק בסיפור מומלץ להעמיד מקל במקום מסוים החשוף לשמש. לצאת עם הילדים לחצר בשעות שונות של היום ולבדוק מה קורה לצל של המקל. אפשר לשאול את הילדים איך נוכל לזכור מה האורך?- לאפשר להם להציע דרכים שונות- לדוג' מדידה בסרגל, ציור על דף, שורת אבנים, חוט. כך מגלים כי מיקום השמש בשמים בשעות היום משפיעה על הצל. לאחר ההתנסות אפשר לחזור לעמוד בספר להתבונן באיור ולגלות יחד את שעון השמש המאויר. אפשר להסביר לילדים כי בעבר כאשר לא היו שעונים אנשים מדדו את הזמן בעזרת השינוי של הצל בכל חלק של היום.
להעשרה סרטון קצר המתאר מהו שעון שמש.
הילד מספר כיצד דודו רואה את היסודות – דברים פשוטים המתחברים. בהשראתו, תוכלו לבדוק יחד מהם היסודות של הדברים שאתם מכירים. הילדים יבחרו חפץ – למשל חולצה, כעת אפשר לחקור: ממה נוצרה החולצה? מבד. וממה נוצר הבד? מכותנה -ולגלות: גוש כותנה יכול להפוך לחולצה! בהמשך שאלו – האם יש דברים נוספים שהתחברו ויצרו משהו אחר?
מיני הדרכה לצוותים – ספר 4 לכיתת הבוגרים במעון, תשפ"ו – "דברים שאין"
כיצד לשלב את הספר באופן חווייתי עם ילדי וילדות הגן? מגוון רעיונות והעמקה שיהפכו את הקריאה לקסם!
תוכלו להתבונן יחד באיורים, לשים לב לפעולות ולהבעות הפנים של הילדים בסיפור ולשאול: מה הם מרגישים? מתי הם נהנים? האם הם כועסים? למה לדעתכם הילדה רוצה להיות "יותר"? איך אתם מרגישים כשמישהו אומר לכם "אני יותר"?
אפשר להמחיז יחד את הסיפור: להתחקות אחר התנועות שבאיורים, להחליף תפקידים ולהוסיף משפטים משלכם. אחד מכם יכול לומר, למשל: "אני אוהב לקרוא איתך סיפור", והשני ישיב: "אני יותר!"
העשירו את השפה בשמות תואר שונים תוך משחק היתולי ומאתגר ברחבי הבית: בחרו בחפץ שנמצא בבית. שאלו – “מי יותר…” לפי התיאור שתבחרו. גדול/קטן/שקוף/צבעוני וכדומה. המשתתף השני יחפש חפץ זהה שהוא “יותר”. למשל – כדור יותר גדול, כרית יותר רכה ועוד.
בספרים עם מעט מילים טמונה הזדמנות! לאחר הקריאה הראשונה אפשר לבקש מהילדים לספר את הסיפור במילים שלהם על פי האיורים. האופן שבו הילדים מספרים את הסיפור, מאפשר הצצה לעולמם הפנימי.
תחרותיות והשוואה הן חלק בלתי נפרד מההתפתחות החברתית של ילדים. זו דרכם ליצור קשר, לבנות ערך עצמי ולבסס מקום בקבוצה. הספר מספק נקודת מבט משעשעת על יצר התחרותיות ועל הצורך בהכרה, הוא מעורר הזדהות עם הדמויות ומהווה הזדמנות להציף רגשות ומצבים שכיחים בגן: גילויי קנאה בין חברים, תחרות, התמודדות עם ניצחון והפסד ועוד.
הקוראים מגלים שהילדה בסיפור אומנם גדולה יותר, אך היא עדיין חוששת בדיוק כמו הילד הקטן. סופו של הסיפור מרחיב את הלב עם מסר מרגש: טבעי לרצות להיות יותר, לשחק ולהתחרות, ובקשר של אהבה וחברות זה יכול להיות אפילו מהנה.
בספר מסוג פיקצ'ר בוק האיורים מובילים את חוויית הקריאה, ומזמינים את הקורא ליצוק משמעות ופרשנות לסיפור.
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות, כדי לאפשר התבוננות באיורים, תשומת לב לפרטים והבנה של המתרחש. במפגשים חוזרים עם הספר כדאי לשבת עם עותק אישי לכל ילדה וילד ולדפדף בלי לקרוא. כך יתאפשר לילדים לספר סיפור משלהם רק על פי האיורים – ולגלות את הקסם שב"ספר תמונות".
במפגשים חוזרים עם הספר ניתן להתייחס גם לדמוית נוספות, כמו הדובי והחתול, ולעקוב אחר התפתחות הסיפור דרכן.
כדאי לחשוף את הילדים לכריכה ולשאול: על מה לדעתם הספר מדבר? מי אומר "אני יותר?" מה הכוונה בכך? השאלות הללו מרחיקות את הילדים מהחוויות האישיות שלהם, ובדרך עקיפה מעודדות אותם להביא את מחשבותיהם ותחושותיהם אל תוך השיח.
מדברים איורים
מכיוון שמדובר בספר תמונות (Picturebook), חשוב לעודד את הילדים ליצור שיח ולהבין את הסיפור באמצעות התבוננות באיורים.
בכפולה הראשונה, שבה אין טקסט, כדאי לעצור ולשאול: מתי מתרחש בסיפור? מה הקשר בין הילדים? מה הם עושים? למה הילד מביט באחותו? מה לדעתכם הוא מתכנן?
לאחר מכן רצוי להקריא את הסיפור ברצף, בקצב שיאפשר לילדים להתבונן באיורים באופן אישי.
שאלת ניבוי
לפני שהאור כבה, ניתן לעצור ולשאול: "מה לדעתכם יקרה עכשיו?"
מפגש חוזר עם הספר
במפגש חוזר עם הספר תוכלו לעודד הזדהות והבעת דעה ולקיים שיח רגשי בקבוצות קטנות – ניתן לשאול:
למה לדעתכם חשוב לילדה להיות יותר? כיצד הגיב הילד?
מה הרגישו הילדים בסוף הסיפור?
קרה לכם שרציתם להראות שאתם יותר במשהו?
קרה שמישהו רצה להוכיח לכם שהוא יותר? איך הרגשתם?
מתי כיף להתחרות? מה אפשר לעשות כשחבר מתחרה בנו ולא נעים לנו? מה נוכל לומר?
לאחר הקריאה כדאי לחזור לכמה איורים מרכזיים כדי להעמיק את ההבנה:
אפשר לבקש מהילדים לתאר במילים שלהם מה קורה בכל עמוד ובאילו חפצים הילדים משתמשים.
ניתן לשוחח על רגשות ומניעים – כשהאור כבה, אפשר לנסות לזהות של מי העיניים. כשמתגלה שהילד עבר למיטה של הילדה, אפשר לשאול: למה הוא עשה זאת? גם אתם פוחדים לפעמים בחושך?
אם נניח תפוח ליד מלון – מה יהיה גדול יותר? ואם נניח את התפוח ליד זית – מה גדול יותר עכשיו?
תוכלו לחקור ולהשוות בין תכונות שונות של חפצים כדי להמחיש את סוגיית היחסיות. כך למשל ניתן להראות תמונה של מבוגר מול תמונת ילד ולשאול: "מי צעיר יותר?" לאחר מכן אפשר להציג תמונות של ילד ותינוק – ולשאול שוב. כדאי לשאול על מגוון תכונות: מי חזק יותר, נמר או עכבר? עכבר או תולעת? ואפשר גם להתנסות בעצמכם! עמדו ליד עץ ובדקו – מי גבוה יותר? ואז עמדו ליד אבן ובדקו שוב. כך תוכלו לחקור בכל עת ובכל מקום; בחצר עם עלים, בארוחה עם כלים ועוד. אפשרו לילדים לחוות ולהפנים: פחות או יותר? הכול יחסי!
בהשראת הסיפור, תוכלו לשחק משחק משעשע ולהביא משפטים משלכם. כך למשל ילדה אחת יכולה לומר: "אני אוהבת ללכת לגינה" – וכל ילד וילדה שאוהבים ללכת לגינה יתייצבו לצידה ויכריזו: "אני יותר". ילד אחר יאמר: "אני אוהב גלידה בטעם שוקולד", וכל מי שאוהב גלידת שוקולד יתייצב לצידו ויכריז: "אני יותר". ככה ינועו הילדים ממקום למקום על פי העדפותיהם, ויגלו במה הם דומים ובמה הם שונים, מה הם אוהבים יותר ומה פחות.
מה ההפך מגדול? ומה ההפך מחזק?
מילות התואר בסיפור יכולות להפוך למשחק מהנה ומעשיר. ניתן להשתמש בכרטיסיות במגוון דרכי משחק – משחק זיכרון, לוטו, יצירת זוגות מתאימים.
מציגים איורים ומנחשים – חלקו את ילדי הגן לזוגות. במרכז החדר הניחו קופסה עם אביזרים מהסיפור – חישוק, סרטים, נורה, שמיכה וכדומה.
בעזרת הגננת, כל זוג יבחר עמוד בספר ויתחקה אחר האיורים. למשל בהתאם לעמוד שבו הילד אומר "אני גבוה", אחד מהילדים יניף את ידיו מעלה, ילד אחר יעמוד כשהוא רוכן קדימה וידיו מאחורי הגב, ושאר הילדים יצטרכו לנחש – איזה עמוד בספר מוצג בפניכם?
גרסה משלנו לספר – במהלך הפעילות תוכל הגננת לצלם כל זוג שהציג איור ולאחר מכן להדפיס את התמונות ולהכין מהן גרסה ייחודית לספר משלכם.
ידע שפתי – שפה ותארים: חזרה על שמות תואר ("גדול", "חזק", "מפחיד")
ניצני קריאה: ההיכרות עם הסיפור מאפשרת לילדים להתנסות בקישור בין מלל קצר לאיורים, ומקדמת תחושת מסוגלות ראשונית בקריאה והבנת רצף עלילתי.
ידע מתחום הליבה מתמטיקה – יחסיות והשוואה: התארים בסיפור בתוספת המילה "יותר" פותחים פתח ללמידה על השוואה ויחסיות.
מְיֻמָּנוּיוֹת
מיומנויות חשיבה: הילדים מתנסים בהשוואה ובהסקה – מי גבוה יותר, מי חזק יותר.
מיומנויות בין-אישיות: הסיפור מזמן שיח על קנאה, תחרות, פחד ואהבה – ומעודד זיהוי רגשות והתנסות באינטראקציה חברתית הכוללת קונפליקט בין שניים.
מיומנויות חשיבה יצירתית: השילוב בין מלל קצר לבין איור עשיר מאפשר לילדים לדמיין, לפרש ולפתח יצירתיות.
מיומנויות תוך-אישיות: הסיפור מדגיש את ההבדל בין האחות הגדולה, שכבר מסוגלת לווסת את רגשותיה בעזרת קריאת ספר ושקיעה בעולמה הפנימי, לבין האח הצעיר, שעדיין זקוק לפעילות משותפת כדי להתמודד עם רגשותיו. אבל כל זה נכון עד לרגע שבו האור כבה. בחושך מתגלה כי גם האחות הגדולה עדיין זקוקה לוויסות המשותף. הפער הזה מניע את העלילה ומאפשר שיח על דרכי התמודדות שונות.
עֲרָכִים
אהבת הספר וחדוות הקריאה: הסיפור עוסק בעולמם הקרוב של הילדים, כתוב בשפה קצרה וחוזרת, ומאפשר להם לחזור בעצמם על רצף האירועים. כך מתפתחת זיקה לספר, וחדוות הקריאה הופכת לערך מרכזי.
שותפות ושותפות גורל: העלילה מציגה מעבר מתחרותיות לעמידה זה לצד זה, ומבהירה עד כמה קשר משפחתי ואנושי יכול להעצים ולהרגיע.
אהבה, אכפתיות וכבוד במשפחה: הסיפור מסתיים בביטוי של חיבה ותמיכה הדדית, המדגיש את הערך של דאגה וכבוד בין אחים ואת כוחה של אהבה לרכך גם מצבים תחרותיים.
בִּמְיֻחָד בִּשְׁבִילְכֶן! סִרְטוֹן הַדְרָכָה קָצָר עַל סֵפֶר 3 שֶׁבַּדֶּרֶךְ! 🎉❣️
כיצד לשלב את הספר באופן חווייתי עם ילדי וילדות הכיתה? מגוון רעיונות והעמקה שיהפכו את הקריאה לקסם!
בהשראת הספר תוכלו ליצור קומיקס משפחתי משלכם. חשבו על דמויות משעשעות ונסו לצייר אותן בתוספת משפטים קצרים. מה הדמויות אומרות? איזה סיפור מעניין יש להן לספר?
תוכלו להסתכל סביב ולבדוק אילו מההמצאות שבספר הן חלק מחייכם. אולי הטפטפות בגינה? סלט עגבניות השרי בארוחת הערב? או משחק הטאקי האהוב? לאחר מכן תוכלו לכתוב מכתב תודה לממציא ההמצאה ולספר לו כיצד היא משמשת אתכם.
גם אתם יכולים לחשוב יחד על אתגר מחיי המשפחה, ולבנות – מחפצים ביתיים – מכונה דמיונית שתסייע להתמודד איתו. כך למשל קופסת נעליים וידית ישנה יכולות להפוך למכונה לקיפול כביסה, וגליל נייר – למכשיר חדשני לטיפוח הגינה.
בעזרת הומור, איורים צבעוניים וסיפור מסגרת של דמויות חביבות, הספר מנגיש תכנים מדעיים מעשירים. הספר מעודד את התלמידים לראות במדע, טכנולוגיה, סביבה וקיימות לא רק חומר לימודי, אלא חלק מחיי היום-יום שלהם, והוא מציג חדשנות כתוצר של סקרנות, יצירתיות, התמדה ועשייה.
הספר מתאר את פועלם של ממציאים ישראלים, ובדרך זו עשוי לחזק את תחושת השייכות, הזהות והגאווה הישראלית. מסיבה זו ניתן לשלבו גם בשיעורי חברה.
היתרונות שבקריאת קומיקס
השילוב של טקסט קצר ואיורים מושכים הופך את הקומיקס לנגיש ומהנה לילדות וילדים.
קומיקס מאפשר להציג נושאים מורכבים, פרטים היסטוריים, מושגים מדעיים ורעיונות מופשטים בצורה מוחשית ונהירה. האיורים מסייעים לתלמידים לדמיין את המושגים ולהבין אותם ביתר קלות.
ספרי קומיקס יכולים להקל את קריאה על תלמידים שעדיין מתקשים בקריאה רציפה.
כיצד כדאי לקרוא את הספר? מכיוון שכל המצאה מוצגת ברצועת קומיקס נפרדת, לא נדרש לקרוא את הספר לפי הסדר. אפשר לבחור בכל פעם נושא אחד שמעניין את הכיתה (ווייז, עגבניות שרי, במבה), לקרוא את העמודים העוסקים בו, ולעבור לפן החווייתי.
כדאי להשאיר את הספר בכיתה וליהנות ממנו לאורך זמן כדי שיתאפשר להעמיק בו. המורה יכול/ה לקרוא את התכנים המדעיים, ולבקש מזוג תלמידים להקריא את הקומיקס כדיאלוג.
במפגשים חוזרים עם הספר, והעמקה בכל נושא בנפרד, כדאי לשאול שאלות הרחבה שנוגעות לחוויה האישית של הילדים ולהתרשמות שלהם מהמצאה כזו או אחרת, לדוגמה:
האם אתם מכירים את ההמצאה הזו מחייכם? האם "השתמשתם" בה פעם?
איך ההמצאה הזאת שינתה את חיינו? איך לדעתכם העולם היה נראה אלמלא הייתה קיימת?
האם יש לכם רעיונות לשיפור ההמצאה? מה הייתם משנים בה?
שאלות היזכרות למפגשים חוזרים עם הספר ועם ההמצאה –
מי היה הממציא של זה? מה הניע אותו? איזו בעיה הוא ניסה לפתור?
אילו שלבים עברה ההמצאה?
האם לדעתכם ממציא צריך לעבוד לבד או עם אנשים נוספים? למה?
האם, לדעתכם, תהליך הפיתוח היה קל או קשה? מדוע?
בעיניים שלנו.
האם, לדעתכם, כל אחד יכול להיות ממציא? האם גם אתם יכולים למצוא פתרונות יצירתיים לבעיות שאתם נתקלים בהן ביום-יום?
מה לדעתכם צריך כדי להצליח להמציא משהו?
איך יודעים שההמצאה מוצלחת ונחוצה? האם הייתם מוכנים לשמוע ביקורת על רעיון שהמצאתם? למה זה חשוב?
האם, לדעתכם, כל ממציא הצליח מייד בניסיון הראשון? מה אפשר ללמוד מכישלונות?
לו יכולתם להמציא דבר אחד לטובת העולם, מציאותי או לא, מה זה היה?
תוכלו להכין מערכת טפטפות פשוטה בכיתה: לוקחים בקבוק מים ריק, יוצרים בו חורים קטנים בתחתית, ומחברים אליו צינורות דקים. אפשר להשתמש בפקקים מחוררים או לחשוב על משהו יצירתי אחר. מניחים את הבקבוק מעל עציץ או גינת ירק קטנה בכיתה, ומדגימים איך המים מטפטפים ומזינים את הצמח. זו דרך חווייתית להבין את העיקרון הפיזיקלי מאחורי ההמצאה ולעבוד בשיתוף פעולה.
אפליקציית ווייז – מה זה ניווט? כיצד מנווטים? תוכלו להכין מפה של החצר או של מרחב אחר בבית הספר ולהוסיף לה "מכשולים" כמו עומסי תנועה או דרכים חסומות. התלמידים יצאו בקבוצות, שכל אחת מהן תנווט לפי מפת המסלול, ובדומה לאפליקציה תעדכן את הקבוצה שאחריה בבעיות ובמכשולים שבדרך.
טאקי – אפשר ללמוד יחד את חוקי המשחק, ולשחק בקבוצות. כדאי להכיר משחקים נוספים של חיים שפיר. בנוסף, תוכלו להמציא משחק, ולהכין יחד הוראות. ציינו את מטרת המשחק, מספר המשתתפים, לאילו גילים הוא מיועד וכדומה.
בקשו מהילדים להביא את העותק האישי שלהם מהבית, והתחילו את הפעילות כאשר כל ילד וילדה מחזיקים בעותק שלהם לזמן קריאה משותף. הילדים יכולים לקרוא בעצמם תוך כדי חלוקת העמודים ביניהם, או שאתם תקראו יחד איתם. בשיח שלאחר הקריאה מומלץ להיעזר בשאלות המוצעות בסוף הספר וגם בהצעות לצוותים. מכיוון שהספר ארוך ורווי מידע, כדאי לבחור המצאה אחת או שתיים ולקרוא אותן. להלן הצעה לדוגמה:
ממציאים שיקוי דמיוני!
פרופ' מונא מרון פיתחה חומר שיכול למחוק זיכרון מפחיד או לא נעים. איזה חומר שקשור ברגשות שלנו תרצו אתם להמציא? אולי תרופת צחוק? אולי מיץ אומץ? ואולי מרגיע כעסים? תוכלו לרקוח יחד חומרים כמו מים, תרכיז, עלי תה, קינמון או תבלינים אחרים, ובעזרת פיפטות, מבחנות או מזרקי פלסטיק קטנים להכין את החומר החדש שהמצאתם. כל ילד וילדה יוכלו לקחת איתם את ה"שיקוי" למזכרת.
אפשר להתעורר בהשראה גם מההצעות שנמצאות בכרטיסיות השונות, למשל –
בִּמְיֻחָד בִּשְׁבִילְכֶן! סִרְטוֹן הַדְרָכָה קָצָר עַל סֵפֶר 3 שֶׁבַּדֶּרֶךְ! 🎉❣️
כיצד לשלב את הספר באופן חווייתי עם ילדי וילדות הכיתה? מגוון רעיונות והעמקה שיהפכו את הקריאה לקסם!
תוכלו לשתף את הילדים בחוויות ממעברים שחוויתם בעצמכם, או להיזכר יחד במעבר משותף. אפשר לשאול את הילדים איך לדעתם הרגישה הילדה כשהגיעה בפעם הראשונה לבית הנמוך, איך הם היו מרגישים בִּמקומה, ומה היו אומרים לה לוּ פגשו אותה.
אפשר לעשות סיבוב קצר ליד הבית, בשעות היום או הערב, לשמור על שקט ולשים לב – האם אנחנו רואים בעלי חיים בסביבה? האם אנחנו שומעים קולות מיוחדים? מה ההבדל בין בעלי החיים שאנחנו רואים ושומעים ביום, לבין אלה שיוצאים בלילה?
ציירו יחד בית, כשכל אחד מוסיף חלק לציור. תנו חופש לדמיון וליצירתיות, בבית הזה הכול אפשרי. אולי בבית שלכם יהיו חלונות בצורת כוכבים? ואולי דלת מפרחים? או אפילו מגלשת מים מהגג! כשתסיימו תוכלו לדמיין יחד איך יהיה לגור בבית החדש שיצרתם.
מעברים ושינויים בסביבה כרוכים באתגרים רבים כמו פרדה מהמוכר, הסתגלות למציאות חדשה וביסוס שייכות. בספר עדין ונוגע ללב ילדה אחת מוצאת את הדרך שלה להתמודד עם הדברים בעזרת קשר עם חיות הבר שסביבה. הדאגה והטיפול בבעלי החיים מעניקים לה תחושת משמעות ומרחב להזדהות ולעיבוד רגשות.
לפני הקריאה כדאי להציג את הסופרת נורית זרחי. תוכלו להיעזר בקטע המידע המופיע בעמוד הפעילות שבסוף הספר, להראות תמונה ולקרוא או להשמיע את אחד משיריה, למשל "קילפתי תפוז". תוכלו לספר שנורית זרחי בעצמה חוותה בילדותה מעבר כאשר אביה נפטר במפתיע והיא עברה עם אימה לקיבוץ גבע.
לפני הקריאה הראשונה ניתן להטרים בשאלות שעוסקות בשם הסיפור ובכריכה:
מהו בית גבוה?
מהו בית נמוך?
מי מהתלמידים גר בבית גבוה? מי בנמוך?
מה היתרונות והחסרונות של כל אחד מהם?
לאחר השיח המטרים אפשר לשאול שאלות ניבוי אלו במהלך הקריאה הראשונה:
– אחרי שהאם אומרת "תסתכלי טוב" – אתם חושבים שהילדה תמצא משהו? מה לדעתכם היא תמצא?
שאלות ניטור הבנה:
מה חשבה הילדה על הבית הנמוך כשראתה אותו לראשונה? איך היא הרגישה לדעתכם?
למה החיות לא יוצאות ביום?
למה הן ברחו בהתחלה?
מה גרם לחיות להתקרב?
למה הילדה לא רצתה לחזור לבית הגבוה?
שאלות לשיח רגשי במפגשים חוזרים עם הספר:
בנושא מעברים:
עברתם פעם דירה? איך זה היה?
מה קשה או מאתגר במעבר דירה?
אילו דברים טובים או הזדמנויות יש במעבר?
מה הכוונה ב"להתרגל"? לאילו דברים צריך להתרגל? מה עוזר להתרגל?
מה גורם לכם להרגיש "בבית"?
קשר עם בעלי חיים:
טיפלתם פעם בבעל חיים? איך זה היה?
באילו אופנים אפשר לעזור לבעלי חיים?
איך קשר עם בעלי חיים יכול להשפיע על איך ההרגשה שלנו?
כיצד אפשר ללמוד על החיות המוזכרות בספר ועל סביבת החיים שלהן בצורה חווייתית? חלקו את הכיתה לקבוצות קטנות, שכל אחת מהן תחקור בעל חיים אחר – איפה הוא חי? באילו שעות הוא פעיל? מה הוא אוכל?
לאחר מכן אפשר להציג לשאר הכיתה את החיה בדרך יצירתית – מצגת/ פלקט/ דגם של הבית שלה, למשל מאורה, קן, מחילה.
הילדה בסיפור עורכת מסיבת פרדה מחיות הבר – רגע של סיום שמסמל שינוי והתחדשות. גם בחיי הכיתה תקופות של מעברים – עונה, חודש או תקופה– הן הזדמנות לעצור לרגע ולהביט על מה שהיה. אפשר לקיים פעילות שבה כל ילד משתף בדבר אחד שחלף ושהוא מודה עליו – חוויה, רגע או משהו שלמד– ולצד זה מאחל איחול אישי לעתיד. כך הילדים לומדים להוקיר את העבר, להיפרד ממנו בטוב, ולהתכונן לבאות עם תקווה וסקרנות.
אפשר ללמוד בכיתה על חיות בר ועל טיפול בהן דרך צפייה בסדרה "להציל את חיות הבר" מבית כאן חינוכית, או להיעזר בקטעי מידע באתר החברה להגנת הטבע, לדוגמה "מצאתי גוזל נטוש – מה עושים?" לאחר מכן תוכלו לעודד את הילדים להכין כרזות מידע בנושא ולפרסם אותן ברחבי בית הספר או בשכונה.
בקשו מהילדים להביא את העותק האישי שלהם מהבית, והתחילו זמן קריאה משותף שבו כל ילד וילדה מחזיקים בעותק שלהם. הילדים יכולים לחלק את העמודים ביניהם ולקרוא בעצמם או שאתם תקראו יחד איתם. בשיח שלאחר הקריאה מומלץ להיעזר בשאלות המוצעות בסוף הספר וגם בהצעות לצוותים.
סיור בבית
אפשר להתחיל את המפגש בסיור בבית שיערוך הילד המארח. לא חייבים להגיע לכל הבית, כדאי לשים דגש על פינות אהובות במיוחד ולפרט עליהן. לאחר מכן כל אחד מהילדים יוכל לשתף במקום האהוב עליו בבית שלו, איך הוא נראה ומה הוא אוהב לעשות בו.
בינגו חידות בעלי חיים
הכינו לוחות בינגו או השתמשו בלוח המצורף עם שמות בעלי החיים המוזכרים בספר ובעלי חיים נוספים. חברו חידה לכל בעל חיים. לאחר שהילדים יגלו באיזו חיה מדובר הם יחפשו אותה בלוח שלהם. מי שימלא את כל הלוח יכריז "בינגו!" אפשר כמובן להמשיך ולשחק עד שנגמרות החידות.
בִּמְיֻחָד בִּשְׁבִילְכֶן! סִרְטוֹן הַדְרָכָה קָצָר עַל סֵפֶר 2 שֶׁבַּדֶּרֶךְ! 🎉❣️
כיצד לשלב את הספר באופן חווייתי עם ילדי וילדות הכיתה? מגוון רעיונות והעמקה שיהפכו את הקריאה לקסם!
בכולנו יש צד חולם וצד מעשי. תוכלו להיזכר יחד ולשתף: מתי קרה לכם שהתנהלתם כמו ארנב? ומתי כמו חמור? האם דמיינתם או חלמתם פעם על משהו ואז פעלתם להגשמתו? קרה ששיתפתם פעולה עם חבר כדי לשמח מישהו או ליצור משהו ביחד?
דמיינו חגיגה חלומית משלכם: מה תרצו שיהיה בה? עוגה מעננים? אולי מופע של חיות מזמרות? עכשיו היו מעשיים והשתמשו במה שיש סביבכם: אולי תכינו זר מאטבי כביסה? ואולי מתנה מפלסטלינה?
האזינו לפרק יום הולדת משעשע בהסכת של דידי וירדן!
דידי וירדן מגישים את ״צילה וגילה״ של נירה הראל: שתי סבתות נחמדות אופות עוגה ויוצאות למסיבת יום ההולדת של נכדתן האהובה, בדרך נתקלות באנשים ואתגרים. מה יעלה בגורלה של העוגה? בנוסף נשמע גם את ״בוקר טוב גדליהו״ של שלומית כהן אסיף ונאזין לשיר ״יום הולדת״ שכתב והלחין דידי שחר.
חזון ומעשה – אלה שתי תכונות הנדרשות להצלחת משימה. ארנב, בעל החזון, מציע לערוך מסיבה לפיל, אלא שהוא נסחף בדמיונות, ומי שמתרגם את החלום למציאות הוא החמור המעשי. הספר מלמד אותנו שחשוב להיות מעשיים ולדעת לעבוד עם מה שיש, כמו חמור, ובכל זאת נותן מקום גם לארנב בעל החזון והחלומות.
מחווה וכוונה טובה – מלבד הסגנון והאיכויות השונות שארנב וחמור מייצגים, הסיפור מקדם את ערך הנתינה לזולת, את הרצון לשמח חבר. כמו כן מובע המסר שהמניע החיובי הזה מוציא מאיתנו את המיטב, כל אחד בדרכו.
שילוב הספר בכיתה – ישנם ילדים שנוטים יותר לתכונות "ארנב", עם חלומות על רעיונות גדולים, בעוד אחרים נוטים יותר לתכונות "חמור", היכולת להוציא לפועל רעיונות בתנאים שהמציאות מזמנת. במפגשים חוזרים עם הסיפור תלמידי הכיתה ייחשפו לשתי האיכויות הללו וילמדו שכדי להגשים חלומות, קטנים וגדולים, כדאי לשלב כוחות ולעבוד יחד.
טרום קריאה שיח טרום קריאה יכשיר את הקרקע להאזנה לסיפור ויסייע בהבנתו. אפשר לבקש מהתלמידים להתבונן בכריכה ולדלות ממנה פרטים על הסיפור. הם יוכלו למשל לזהות שגיבורי הסיפור הם ארנב וחמור. גם כרטיס הברכה שארנב מחזיק מתקשר לשם הספר.
במהלך הקריאה הראשונה תוכלו לשאול כמה שאלות שיסייעו בהבנת הסיפור:
– מדוע ארנב חושב שזה "לא הוגן"?
– מדוע ארנב מופתע כשחמור מציע לעשות משהו?
– מדוע חמור לא עונה לארנב כשהוא מדבר על המסיבה? שאלה זו כדאי לשאול לפחות בשני מקומות בסיפור, כדי להדגיש את ממד העשייה.
נקודות עצירה לשאלות ניבוי:
– כשארנב מגלה שהמסיבה לפיל כבר מוכנה, אפשר לשאול: מה יקרה עכשיו לדעתכם? כיצד ארנב יגיב?
– מייד אחר כך, כשחמור מציע לארנב שיעשה משהו – ניתן לשאול: מה הייתם מציעים לארנב לעשות?
שאלת שחזור: תוכלו לעצור כשארנב מגלה שחמור עשה כבר הכול בעצמו ולשאול: מי הציע לערוך את מסיבת ההפתעה?
שאלות למפגשים חוזרים עם הספר:
– מדוע חמור לא מדבר?
– אם חמור לא היה פועל, האם הייתה נערכת מסיבה לפיל?
– אם ארנב לא היה מציע רעיונות, האם הייתה נערכת מסיבה לפיל?
– אילו רעיונות היו לארנב? האם אפשרי ליישם אותם?
– אילו רעיונות היו לחמור? האם הוא סיפר עליהם לארנב?
האיורים בספר מספרים את הסיפור ללא מילים. ניתן לשחזר את הסיפור באמצעות האיורים.
מציעה להתייחס להבעות הפנים של החמור והארנב. הן משמעותיות.
להבדל בין הצבעוניות בין דפי המציאות לדפי הדמיון (ההצעות של הארנב).
מה דעתנו?
– האם לדעתכם לשניהם היה חשוב באותה מידה שפיל ישמח?
– מדוע לדעתכם ארנב בחר לכתוב שיר?
– מה לדעתכם גרם להצלחת המסיבה? בהקשר זה אפשר לשלב את הפתגם "טובים השניים מן האחד".
– מה לדעתכם שימח את פיל במיוחד? מה הוא למד מחבריו?
מהסיפור אלינו – בקבוצה קטנה תוכלו לשאול:
– איך לדעתכם הרגיש ארנב בעת שגילה שחמור עשה כבר הכול בעצמו? האם קרה לכם מקרה דומה?
– מתי קרה לכם שהתנהגתם יותר כמו ארנב? האם למשל תכננתם בדמיונכם לפרטי פרטים מבנה לגו מפואר שיגיע עד החלל? עודדו את התלמידים לחשוב על כמה שיותר דוגמאות מחייהם.
– מתי קרה שהתנהגתם יותר כמו חמור? האם למשל רציתם לשחק במשחק קוסמים ומייד חיפשתם מקל שיהיה לכם לשרביט קסם?
– האם תוכלו לחשוב על מצבים שבהם "חמור" יכול לעזור לנו ועל מצבים שבהם "ארנב" יכול לעזור?
– באילו מצבים לדעתכם אפשר לשלב את שניהם? איך לדעתכם אפשר לעבוד יחד כדי להגשים חלום?
לוח שנה כיתתי – כמו חמור וארנב, גם תלמידי הכיתה יכולים ללמוד להסתכל בלוח השנה ולדעת מתי חבריהם לכיתה חוגגים יום הולדת. הראו לתלמידים לוח שנה וחלקו אותם לקבוצות על פי חודש לידתם. כל קבוצה תיצור את העמוד של חודש יום ההולדת שלה, ובעזרת ציורים, מדבקות או תמונות תסמן את ימי ההולדת של חברי הקבוצה.
יזמי יום הולדת – בכל חודש קבוצת תלמידים אחרת תהיה אחראית על הכנת ברכה או תכנון פעילות קצרה לימי ההולדת. הקבוצה תוכל להיעזר בתיבת רעיונות שתעלו יחד, למשל התחלות של משפטים יפים, משחקים, רשימת "מה אנחנו אוהבים בילד/ת יום ההולדת" ועוד.
בהשראת חמור וארנב, גם אתם יכולים לתכנן מסיבת הפתעה לפיל או מסיבה לכיתה. אפשר פעם אחת להיכנס לנעלי ארנב ופעם אחת לנעלי חמור.
מתכננים כמו ארנב – תוכלו לעצום עיניים ולתכנן את המסיבה הכי חלומית – איפה היא תהיה? איך תיראה העוגה? אפשרו לתלמידים להפליג בדמיונם ולבטא כל רעיון שעולה בראשם.
מכינים כמו חמור – ואיך אפשר לערוך מסיבה משמחת מחפצים ומחומרים שיש כאן ועכשיו? מחומרים שתאספו מהטבע או אפילו רק מחפצים שנמצאים בכיתה ובסביבתה – תוכלו להכין עוגה, זר, קישוטים וכל דבר שתחשבו עליו.
מחפשים רעיון לבית מארח? אפשר בפיג'מה! בקשו מהילדים להביא את העותק האישי שלהם מהבית, והתחילו את הפעילות כאשר כל ילד וילדה מחזיקים בעותק שלהם לזמן קריאה משותף. הילדים יוכלו לחלק את העמודים ביניהם ולקרוא בעצמם, או שאתם תקראו יחד איתם. בשיח שלאחר הקריאה מומלץ להיעזר בשאלות המוצעות בסוף הספר וגם בהצעות לצוותים.
משחק – אחד מדבר ואחד עושה במשחק זה ילד אחר מתנדב להיות "הארנב המדבר", ושאר הילדים הם ה"מוציאים לפועל". על הארנב המדבר להוביל אותם במסלול קצר תוך כדי הוספת משימות בדרך ופרטים מהדמיון, למשל: "עכשיו מתקרב חד-קרן וצריך להביא לו מים מהנהר הקסום", והילדים יעשו את עצמם ממלאים מים מהנהר הקסום. ואיזה רעיון יהיה לילד הבא?
בִּמְיֻחָד בִּשְׁבִילְכֶן! סִרְטוֹן הַדְרָכָה קָצָר עַל סֵפֶר 4 שֶׁבַּדֶּרֶךְ! 🎉❣️
כיצד לשלב את הספר באופן חווייתי עם הפעוטות? מגוון רעיונות והעמקה שיהפכו את הקריאה לקסם!
מי אמר שחייבים לקרוא סיפור לפני השינה? אולי אתם בכלל מעדיפים לקרוא אחר הצהריים, לשכב יחד על השטיח, או לצרף דובי לקריאה? לכל פעוט אופי שונה וצרכים שונים. כדאי לחפש את הזמן והאופן המתאימים ביותר עבורכם ועבור ילדכם, וליצור את שעת הסיפור המיוחדת שלכם.
כדי לעודד שיח משותף ולגלות מה מסקרן את הפעוטות, תוכלו לבדוק יחד: מה עוד רואים מהמרפסת של יעל? במקום להצביע ולשאול "מה זה?", כדאי להמתין ולבחון: על מה הפעוטות מצביעים? מה הם מזהים? לאחר מכן אפשר להרחיב, לקרוא לדברים בשם ולהוסיף תיאור – "הכדור מתגלגל" או "הכדור צהוב".
הסיפור מסופר מנקודת מבטה של יעל, אך נקודת המבט של הקוראים רחבה ומלהיבה אפילו יותר! תוכלו לחזור אל הספר, להשתהות בכל עמוד, להתבונן היטב באיורים ולחפש בהם יחד את מי שיגיע בעמוד הבא. האם ראיתם לאן הוא נעלם?
גם אתם יכולים לעמוד במרפסת או בחלון ולהציץ יחד. מה תגלו בחוץ? נסו לשים לב: האם זה משהו שניתן גם לשמוע, כמו מנוע הטרקטור או ציוץ הציפור? האם זה משהו שחולף ונעלם או שהוא נשאר במקומו? אחרי שהצצתם אל הרחוב, תוכלו לרדת לטייל בו ולפגוש מקרוב את שראיתם מרחוק.
הספר "יעל מציצה לרחוב" מאפשר הצצה לעולמם הפנימי של הפעוטות המסתקרנים מכל גילוי חדש בסביבה. ההפתעה והציפייה לעמוד הבא מרגשות אותם ומסייעות להם לשמור על קשב לאורך זמן.
גם כשהפעוטות כבר מכירים את הסיפור, הם נהנים לחזור אליו ולנחש נכון מה יתגלה בעמוד הבא
לפני ההקראה הזמינו את הפעוטות להסתכל מחלון המעון: "אני רואה עץ גדול! מה אתם רואים?"
אפשר להציג את כריכת הספר ולומר: "עכשיו נקרא ונגלה מה יעל רואה כשהיא מציצה מהחלון שלה".
בזמן ההקראה
תוכלו להצביע על פריטים שונים שיעל מבחינה בהם ועל אלו שכבר לא רואים, ולומר: "האם אתם רואים את הכלבלב? יעל עדיין רואה אותו? על מה היא מסתכלת עכשיו?"
"בואו נטייל עם האצבע על הרחוב במסלול שנסע בו האוטו האדום".
אחרי ההקראה
מומלץ להתבונן באיורים גם בקבוצה קטנה עם עותק אישי, כך יתאפשר לפעוטות להתבונן באיורים מקרוב, לגלות פרטים, להתרגש מהגילויים, ולבטא את נקודת המבט שלהם.
פעוטות נהנים מאוד ממשחקי קוקו והצצה. בהשראת הסיפור תוכלו לשחק ולחקור, לנסות ולהציץ מתוך דברים שונים ולראות אותם באופנים שונים, למשל מחלון או דרך קופסה שקופה.
אפשר לתת לפעוטות להציץ מתוך בריסטול מגולגל, ולומר: "בואו נסתכל דרך הגליל – מה רואים? ועכשיו נכוון אותו למעלה – מה רואים עכשיו? ולצדדים?"
אפשר להביט על חפצים שונים מכיוונים שונים ומגבהים שונים, לדוגמה – לעמוד ולהביט מגבוה על ארגז קרטון, ולשאול: "מה רואים כשעומדים ליד הארגז? האם יש לו צבע? כתוב או מצויר עליו משהו? בואו נעשה סיבוב סביב הארגז ונראה מה עוד רואים".
לאחר מכן אפשר להיכנס לארגז ולהציץ מבפנים – ולחוות חוויה שונה.
לאורך היום אפשר להסב את תשומת ליבם של הפעוטות לדברים שרואים במרחב, וכך להרחיב את אוצר המילים שלהם, לדוגמה: "בואו נסתכל כמו יעל – אני רואה קרטון חלב ולידו כוסות. גם אתם רואים? ומה עוד אתם רואים?"
תוכלו לשוחח עם ילדיכם ולהיזכר יחד בטיולים משפחתיים – היכן טיילתם? האם מישהו מכם היה עצוב בטיול ועזרתם לו? האם גם לכם יש סיפור על חפץ שאבד בטיול? ואולי גם אתם סייעתם בשמירה על הסביבה?
בהשראת הסיפור תוכלו לשחק משחק חיפושים מהנה – מלאו גיגית או דלי גדול מים, אפשר להוסיף למים סבון כדי שלא יהיו צלולים ושקופים. כעת הכניסו כל מיני חפצים קטנים: כפית, פקק, אבן, מטבע או כל חפץ אחר. בקשו מהילדים לעזור לכם למצוא במים את החפצים ש"אבדו" בתוכם.
מי שמרכיב משקפיים בוודאי מכיר את התחושה – עכשיו תוכלו להכיר אותה לשאר בני המשפחה: הניחו נייר אפייה או בד בהיר ודק על העיניים ונסו לראות מבעד לו: הסתכלו סביב וזה על זה – מה שונה? מהי התחושה?
הסיפור המחורז והקצבי נוגע בנושאים שונים אשר יכולים לעורר הזדהות והשראה: השלמה עם אובדן דבר-מה – ילדות וילדים רבים יכולים להזדהות עם רגשות התסכול והצער שחשים כאשר משהו אובד ואינו נמצא. תוכלו לשתף בחוויות אישיות וברגשות שעולים בעקבות קריאת הסיפור ולשאול:
איבדם פעם משהו?
איך הרגשתם?
מה עזר לכם להתגבר? העיקר הכוונה – כמו בסיפור, רבים מאיתנו מכירים את המצב שבו אנחנו רוצים לעזור למישהו ונרתמים לכך, אך התוצאה שונה מזו שאנחנו מצפים לה.בהשראת הסיפור תוכלו להעצים את הכוח הטמון בכוונה טובה. ניתן לשלב את הספרבמערך שמירה על הטבע והסביבה – אומנם המשקפיים של אבא לא נמצאו, אך בזכות שיתוף פעולה של אנשים רבים הושגה מטרה אחרת – המפל נוקה.
תוכלו לקיים בקביעות מפגשים ופעילויות בנושא ניקיון ושמירה על הסביבה באזורכם. בפעילויות אלה כדאי לשים דגש על התגייסות ילדי הגן למען המטרה המשותפת. תוכלו לשלב את הספרגם כשמנהלים שיח על חוויות משפחתיות ומשתפים בהן.
אפשר לשתף את ההורים ולבקש שישלחו תמונות מטיולים או מחוויות משותפות. מהתמונות ניתן להכין קולאז' (הֶדְבֵּק) על לוח גדול שייתלה בגן. הספר יכול להתאים לכל שיח ופעילות בנושא נתינה והושטת עזרה לחבר, להעצמת החוויה של ילדות וילדים שמרכיביםמשקפיים ולהבנת החוויה. כמובן, אפשר לקרוא את הספר פשוט כדי ליהנות.
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות כשלכל ילד עותק משלו. כך יתאפשר לכל אחד להתבונן באיורים, לעקוב אחר המתרחש בסיפור ולהעצים את חוויית הקריאה.
במהלך הקריאה אפשר לעשות עצירות לשם ניבוי וכך לשמור על העניין ועל הסקרנות ולנטר את ההבנה. כך, למשל, בקטע שבו מסופר שהמשקפיים עפים ואבא אומר שהוא רואה מטושטש, כדאי לעצור לאחר המשפט "כשראו כולם כמה אבא עצוב", ולשאול את הילדים: "מה יקרה עכשיו, לדעתכם?".
לאחר הקריאה תוכלו לשאול כמה שאלות הבנה: מה קרה למשקפיים של אבא?
מה, לדעתכם, גרם לשאר הרוחצים במפל להתגייס לעזרתו? מאין הגיעו החפצים למי המפל?
מה גרם למי המפל להיות נקיים וצלולים בסוף הסיפור?
מאין השיגו הילדים את החפצים שמהם הרכיבו את הפסל?
במפגשים חוזרים עם הספר אפשר לחזק את ההבנה של המסרים בסיפור:
עזרה וכוונה טובה: כדי לתווך לילדי הגן את הרווח מכך שכולם התגייסו לעזור לאבא ומבלי שהתכוונו ניקו את מי המפל ותרמו לטבע ולסביבה, תוכלו לשאול:
מה כל הרוחצים התכוונו לעשות?
מה קרה בִּמקום זה?
קרה לכם שהייתה לכם כוונה לעזור, והתוצאה הייתה שונה מזו שציפיתם לה?
איך הרגשתם?
מהסיפור אלינו: בקבוצות קטנות תוכלו לשאול:
איבדתם פעם משהו חשוב?
אתם מכירים מישהו שאיבד משהו חשוב?
מה הייתה ההרגשה כשזה קרה?
האם האבידה נמצאה?
מה אתם או אותו אדם עשיתם כדי למצוא אותה?
האם יש לכם הצעות למישהו שאיבד משהו חשוב?
עזרתם פעם לחבר או לבני משפחה לחפש משהו שאבד?
איך הוא הרגיש, לדעתכם?
מה חשוב לעשות אם מוצאים במקרה משהו שלא שייך לנו?
מדברים על איורים: תוכלו לחזור אל האיורים בספר, לדפדף, להתבונן בהם יחד ולשאול:
איך נראו הפנים של הרוחצים בשעה שחיפשו את המשקפיים ומצאו חפצים אחרים: מחויכים? עצובים?
אילו חפצים הם מצאו?
ממה מורכב הפסל שבאיור?
שומרים על הטבע והסביבה: איך הרגישו המתרחצים כשגילו שבריכת המפל מלאה בפסולת?
איך נרגיש אם נרחץ במפל, באגם או בים מלוכלכים?
איך נרגיש אם נלך ברחוב שיש בו פסולת על המדרכה?
יש לכם רעיונות איך לעזור לשמור על הסביבה של הגן שלנו או על הסביבה הטבעית שלנו? מדוע זה חשוב?
חוויה משפחתית: בקבוצות קטנות ניתן לשתף בטיולים משפחתיים או בחוויות משפחתיות ולשאול:
איפה הייתם?
מה היה כיף במיוחד?
האם גם אצלכם קרה משהו לא מתוכנן במהלך הטיול? איך נהגתם באותו מקרה?
הסיפור מתרחש במפל ששמו מצוין בסוף הספר – עין איוב. תוכלו לשתף את הילדים בכך שהסיפור מבוסס על מקרה שקרה באמת לסופרת כשהייתה ילדה, לצפות יחד בסרטון המתאר את המסלול המוביל למפל ולחפש את האתר במפת ארץ ישראל. בהזדמנות זו תוכלו להכיר מקומות נוספים בסביבת המפל.
מפל מוגדר כ"מים הנופלים במאונך (או כמעט במאונך) ממקום גבוה". (ויקימילון)
אפשר לשאול את הילדים: מדוע, לדעתכם, קוראים לתופעת הטבע הזאת מפל? שאלה זו יכולה לקדם את ההבנה המורפולוגית ואת הקשר לשורש נ־פ־ל – "נפילת" המים במפל.
מהי מפה? מה עושים משקפיים? מהו גל? מהי אדווה? בעקבות הסיפור תוכלו לחקור ולהכיר באופן חווייתי מושגים חדשים ומעניינים: אדווה וגל: ניתן לדַמות מפל בעזרת גיגית עם מים שתשפכו לתוכה מגבוה עוד מים. תוכלו לבקש מהילדים לשים לב לעיגולים הקטנים הנוצרים כשהמים שאתם שופכים נוגעים במים שבגיגית. לעיגולים אלה קוראים אדוות. בשלב הבא אפשר לבקש מהילדים לנשוף לתוך גיגית המים. התנועות הנוצרות במים נקראות גלים. משקפיים: כדאי לשוחח עם הילדים על המענה שהמשקפיים נותנים לאנשים המתקשים בראייה לקרוב ולרחוק. תוכלו להראות תמונות של משקפיים, להתנסות בהרכבת משקפי צעצוע, להתבונן במטרה מסוימת דרך נייר אטום ודרך נייר שקוף וגם ליצור "משקפיים חדשים לאבא" על ידי צביעת בריסטול וקישוטו. להרחבה: הפרק "עולם מעשה ידי אדם" בתוכנית הלימודים במדע וטכנולוגייה לגיל הרך. מפה – בסיפור מסופר שאמא מצאה את המפל לאחר התבוננות במפה. כדאי להכיר לילדים את המושג "מפה" ולחשוף אותם למפות מגוונות.
כשהרוחצים במפל סייעו לאבא לחפש את המשקפיים, הם מצאו שלל חפצים: דִלְגית, משקפת צלילה, קופסת שימורים, פנס, כפפה, מגף, מפתחות, מנעול ועוד.
באיורי הספר ניתן למצוא פסל שככל הנראה הורכב מהחפצים שנמצאו. יוצרים מחפצים: אפשר לארגן בגן ארגז ובו מגוון החפצים המופיעים בספר (ולא רק…) ומגוון מַחְבְּרִים (כגון: אטבים, גומיות, חבלים, מהדקים, שרוכים וכו'). נזמין את הילדים ליצור מהחיבור ביניהם פסל ללא הדבקה.
בהמשך אפשר להוסיף חפצים לפי תחומי העניין של הילדים ולפי הנושאים שעוסקים בהם בגן.
אפשר להציע לילדים לתעד את יצירותיהם בצילום לפני הפירוק.
תוכלו להביא לגן כמה מהחפצים המוזכרים בסיפור ולשחק משחק במליאה: קבוצת ילדים תחביא את החפצים, וקבוצה אחרת תמצא אותם בתורה ברחבי הגן, תביא אותם למרכז המפגש ותיצור מכולם פסל או מיצג. אחר כך אפשר להחליף תפקידים בין הקבוצות.
הרחבת אוצר מילים הסיפור כתוב בשורות קצרות, ועם זאת ניתן למצוא בו עושר לשוני ומילים ממשלב גבוה, שמות וצירופי לשון מיוחדים, כגון: "צרה צרורה", "כובע רחב שוליים", "עלתה הלבנה", ופעלים לא שגרתיים, כמו: "שלתה", "גרגרו", "תהה".
– מדע וטכנולוגייה"עולם מעשה ידי אדם"
הסיפור חושף את הילדים לנחיצות של המשקפיים כאביזר שמאפשר לאנשים בעלי לקות ראייה לראות היטב.
– ידע עולם
בסיפור מתוארת אם המשפחה כמי שמסתכלת במפה ומאתרת מפל קרוב, וכך הילדים נחשפים לשימוש במפה.
באמצעות הסיפור והאיורים הילדים לומדים מהו מפל ואף נחשפים למפל מסוים, עין איוב, שנקרא גם המפל הנסתר.
– מיומנויות תוך-אישיות – יכולת לניהול עצמי –ויסות עצמי
אומנם אבא איבד את המשקפיים, אך הוא לא איבד את קור הרוח והמתין בסבלנות עד שיתברר אם משקפיו יימצאו.
הראייה שלו הייתה מטושטשת, אך הוא גילה סבלנות, והמשפחה נשארה במפל עד רדת החשיכה.
מודעות חברתית – היכולת לפעול בנסיבות חברתיות מתוך הבנת האחר כל המבקרים במפל הבחינו בכך שאבא עצוב וחשו במצוקתו, וכולם לא עמדו מנגד, אלא ניסו לעזור לו.
אהבת המולדת והמדינה הסיפור חושף את הילדים לנופים המיוחדים של מדינת ישראל ולפינות חמד בה, כמו מפל עין איוב, שהמשפחה הגיעה אליו.
ערבות הדדית רק אבא הרגיש בחסרון המשקפיים, ובכל זאת כל המתרחצים, גם אלה שלא הכירו את המשפחה, (לדוגמה, הילד שחבש את הכובע רחב השוליים ושמו לא מצוין בסיפור), החליטו לקום ולסייע לו באופן פעיל.
ערכים סביבתיים הילדים לומדים על החשיבות של שמירה על הניקיון במרחב הטבעי ועל היכולת של כולם, קטנים כגדלים, לתרום לשמירה על הסביבה.
תוכלו לשוחח עם הילדים ולשאול: מה אתם מרגישים כשאתם "ברוגז" עם חבר או בן משפחה? איך אתם והם מתנהגים בעת מריבה? מה יכול לסייע לכם להתפייס? כיצד אפשר להשלים בין חברים הנמצאים ב"ברוגז"?
בהשראת הסיפור אפשר לקחת זוג בובות, מכוניות-צעצוע או כל זוג חפצים שתבחרו, אפילו זוג גרביים שמלבישים על כפות הידיים. הזמינו את ילדיכם לדמיין ולהמציא "ריב של ממש" – על מה הם רבים? כיצד הם מתפייסים? האם הם משלימים בעצמם או שיש לעזור להם? ואיך? כעת אפשר לעשות הצגה/.
שפן סלע ויעל הן חיות ארץ ישראליות מדבריות. הספר נותן הזדמנות נהדרת להכיר ולחקור! כיצד הן נראות במציאות? מה מאפיין אותן? מה הן אוהבות לאכול? ומה עוד מעניין אתכם לדעת עליהן?
אהרון הכהן"אוהב שלום ורודף שלום": החכמים מסבירים, כי המשמעות של "לאהוב שלום" היא לחיות בשלום עם חברינו, ואילו "לרדוף שלום" מתייחס לדאגה להשכנת שלום בין אחרים. הם מספרים כי כאשר הלכו בני ישראל במדבר היה אהרון הכהן מסתובב במחנה ומגשר בין אנשים שרבו: קודם היה ניגש לחבר אחד ואומר לו כמה חברו מצטער ומתגעגע אחר – כך היה פונה לשני, ומספר לו אותו הדבר כך היה מרכך את ליבם ומפייס ביניהם.
מריבה ופיוס – כל אחד שואף לחיות בשלום עם סביבתו, אך מריבות הן חלק מהחיים, ובפרט מחיי ילדות וילדים צעירים המפתחים את ההבנה הרגשית והחברתית שלהם תוך כדי שהם צוברים ניסיון של מריבות ולמדים ממודלים המתווכים ומפייסים בינם לבין אחרים.
תוכלו לשלב את הספר כחלק מהלמידה החברתית – רגשית של ילדי הגן ניתן לקרוא את הסיפור ולשוחח על מריבות ועל פיוס והרגשות הנלווים להם – אילו רגשות עולים בזמן מריבה? מה צריך כדי להתפייס?
בהשראת הסיפור אפשר להקדיש פינה בגן שבה ניתן להתפייס ולהשכין שלום בין חברים: אפשר להשתמש במשפטים מהספר ולשלב אותם בשפה של הגן בפינת הפיוס: " הוא כל כך מצטער שהעליב אותך" או "כבר שכח על מה הריב".
רודפי שלום – ילדי הגן יכולים להכיר את הביטוי "רודף שלום" , להזמין את חבריהם אל מרחב הפיוס שם ניתן יהיה לחשוב יחד על רעיונות לפיוס, מחוות חבריות, יצירת כרזות שלום ואהבה, פתרונות למריבות ודרכים לגישור.
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות כשלכל ילדה וילד עותק אישי כך שיתאפשר להתבונן באיורים, לעקוב אחר המתרחש ולהעצים את חווית הקריאה.
משלב גבוה ביצירות וקריאות חוזרות – בסיפור הכתוב במשלב שפתי גבוה קיים לעיתים החשש שילדות וילדים לא יכירו חלק מהמילים, ויתקשו לעקוב אחר הסיפור אך לרוב הם מצליחים להבין את העלילה דרך ההקשר והאיורים הנלווים והחשיפה לשפה גבוהה מעוררת בהם עניין – מפגש חוזר עם הספר יקדם חשיפה מתמשכת למילים אלו, זמן לשהייה והסבר. כך עולה הסיכוי להטמעת המילים והשימוש בהן. בקריאה הראשונה כדאי לבחור עד ארבע מילים שהן משמעותיות להבנה של הסיפור ובעת ההקראה להבהיר אותן בקצרה. כך למשל כדאי לעצור ולהבהיר את משמעות המילה "לפייס".
קריאה ברצף – כדאי להקריא את הסיפור בפעם הראשונה ברצף ובקריאה נוספת לעצור ולהבהיר מילים לא מוכרות.
לאחר הקריאה כדאי לשאול כמה שאלות על הבנת הסיפור – ניתן לשאול: מה בנו זוג היונים? מדוע שפן הסלע והיעל התחילו לריב? מה הם אמרו ועשו אחד לשני בזמן המריבה? מה החליטו היון והיונה לעשות? כיצד הם עשו זאת? כיצד הגיב היעל כששמע מהיון ששפן מצטער? וכיצד הגיב שפן? מה קרה בסוף?
עצירה מתודית לניבוי שמאפשר ניטור הבנה – בספר ישנה פניה ישירה לקוראים בשאלה המזמנת אותם לנבא את ההמשך – "ומי פוסעים שם זה אל זה? כדאי לעצור ולאפשר לילדים לענות.
שאלות דעה ורגש – ניתן לחזור אל הסיפור להתבונן באיורים ולשאול- איך לדעתכם מרגישים היעל ושפן הסלע כשהם רבים? מה הם עושים ומרגישים כשהם משלימים?
למה קשה ליונה להטיל ביצים כשיש ברוגז – מה היא מרגישה?
מה דעתכם על מה שעשו היונה והיון בכדי להשלים בין החברים? אילו השפן והיעל היו חברים שלכם- מה הייתם מציעים להם לעשות?
מהסיפור אלינו – מתי קורה אצלנו בגן שאין "שלום" בין חברים? באילו מקרים רצונות של חברים מתנגשים זה בזה? כיצד אתם מרגישים בזמן מריבה? למי ניגשים כשצריך "רודף שלום" שיסיע לגשר ולפייס? קרה לכם שהצלחתם לגשר ולהשלים בעצמכם? קרה לכם שעזרתם להשלים בין חברים?
רותם טפלו מצליחה להעביר באיור את סערת הרוחות בעת הריב ואת גישושי הפיוס כאשר החברים שבים ונפגשים. באחד מהמפגשים החוזרים עם הספר כדאי לחזור לחלקים אלו בספר המתאימים להעלאה של אירוע במתי יחד עם הילדים. חשוב לאפשר לילדים לתת פרשנות אישית והרחבה למתרחש. תהליך זה מאפשר לילדים להשליך על האירוע מעולמם הפנימי ולעבד את הרגשות במרחב בטוח.
הסיפור מתרחש במדבר הארץ ישראלי – איך נראה מדבר? – מה צומח בו אילו בעלי חיים מתגוררים בו? מי פעיל ביום? ומי בלילה? מוזמנים להיכנס לסרטון הקצר להיכנס לאווירת המדבר ולגלות.
גיבורי הסיפור- היונים, היעל ושפן הסלע הם בעלי חיים מדבריים. באיורים מסתתרים עוד בעלי חיים החיים בסביבת חיים זו. מוזמנים לנסות לאתרם יחד עם הילדים. כך נוכל לגלות את הפרפר קרקש הסנה, להקת עופות גדולים דואה, ירבוע, חִיפושית [זִבְלִית] פַּרְעֹה ולטאה.
היכנסו לקישורים וגלו האם האיור שאיירה רותם טפלו דומה לבעלי החיים במציאות?
ידע בתחום האורייני: הרחבת אוצר מילים – הסיפור כתוב בפסקאות קצרות בהן משולבים מילים ממשלב גבוה, מילים מופשטות, פניני לשון, תיאורים ופעלים ייחודיים. כך למשל על זוג היונים כתוב: "צמד חמד, זוג יונים". בנוסף, הילדים יכולים ללמוד ולהרחיב את אוצר המילים הקטגוריאלי בו השתמשה הסופרת נרי אלומה לתאר את המדבר תוך התבוננות באיורים שאיירה רותם טפלו. כבר בתחילת הסיפור הם "פוגשים" ב"מעיין" ו"נווה מדבר", עם התקדמות העלילה הם יגלו את מאורת שפן הסלע את הנקיקים המשמשים את היונים, ואת המצוק והגיא המשולבים בטקסט.
חריזה – לאורך כל הסיפור ניתן להבחין בחריזה סוגרת. יחד עם הילדים אפשר לחזור ולגלותם.
הבנת הטקסט ולשון הספר – גילוי מסרים גלויים וסמויים בסיפור- דרך הפעולה של היונים בסיפור לא תמיד ברורה לילדים- על ידי שאלות ושיח כדאי לנתר את ההבנה. כמו כן, בשיח אורייני עם הילדים חשוב לגלות את המסרים הסמויים וכוונות הגיבורים כמו ערך רדיפת השלום וחשיבה על הזולת.
הרחבת ידע העולם – בין דפי הספר הילדים מגלים חבל ארץ לא מוכר "המדבר"- הם למדים על בעלי החיים והצומח האופייני.
מיומנויות תוך אישיות – מודעות עצמית: גיבורי הסיפור חווים מצב של תסכול הם כועסים מאוד מביעים את התסכול במילים ומצליחים לווסת את התנהגותם ולא מגיעים להתפרצות אלימה אלא בוחרים לקחת צעד אחורה.
מודעות חברתית – היכולת לפעול בסיטואציות חברתיות מתוך הבנת האחר. זוג היונים מגלים רגישות למצוקתם של החברים ונרתמים לסייע להם.
היכולת שלהם לשתף פעולה, לחשוב יחד וליישם, מאפשר להם לפתור את הקונפליקט בדרך מתוחכמת.
מערכת היחסים בין הדמויות מתוארת כחיובית – הם משחקים יחדיו אוהבים זה עם זה ומוכנים לסלוח ולהתפייס גם אם הדבר מצריך התערבות חיצונית ומתווכת.
אילו תפקידים ממלאים איורים בספרי ילדים? האם ייתכן שספר ילדים ייכתב בשפה נמוכה ובסלנג ובכל זאת ייחשב איכותי? מה עומד ביסוד ההזדהות של ילדים עם דמויות ספרותיות? לקריאת המאמר לחצו!
ספרים המתארים חוויות מוכרות מחיי הילדים הם הזדמנות להצצה לעולמם. בזמן הקריאה כדאי לשים לב מה תופס במיוחד את תשומת ליבם של הילדים, אילו שאלות הם שואלים, עם איזו דמות הם מזדהים. לפעמים דווקא הספר הוא זה שמאפשר לדבר יותר בקלות על דברים שקורים בחיים האמיתיים.
שוחחו עם הילדים ושאלו אותם: איך לדעתכם הרגיש ברט כששון הצטרף למשחק? האם גם לכם קרה ששיחקתם עם חבר או עם חברה וביקשו להצטרף אליכם? האם ביקשתם פעם להצטרף לילדים אחרים?
עם חברים טובים גם קופסה פשוטה יכולה להפוך לארמון, לספינה או לחללית. תוכלו להציע לילדים להזמין חבר אחד או יותר לזמן משותף של יצירה בקרטון. ואולי הם יגלו למה עוד יכול להפוך ארגז – עם קצת דמיון, מספריים, טושים ובעיקר עם הרבה ביחד.
משחקי תיאטרון הם דרך נהדרת ללמוד על החוויה של האחר ולהביע תחושות ורגשות. תוכלו להציג את הסיפור בעל-פה, בעזרת בני משפחה שונים או עם בובות. בכל פעם התחלפו בתפקידים, וכך תזכו לחוות את הסיפור מעיניהן של הדמויות השונות.
שפה ואוריינות –
שימוש במילים לא שגרתיות או מופשטות: בַּסיפור, המציג סיטואציה מוכּרת ורלוונטית מחיי הילדים, משולבות מגוון מילים מופשטות. חלק מהן ניתנות להבנה מתוך הקֶשר לעלילה, וחלק מהן מיוצגות על ידי האיורים. דוגמאות למילים מופשטות בסיפור: "אומץ", "נועזים", "מעופים", "פטפוטים".
דוגמאות לפעלים לא שגרתיים בסיפור: "צופים", "רוטן", "מתעלם".
דוגמאות לתארים מיוחדים: "סגרירי", "זוהֵר", "ענק".
הבנת הטקסט ולשון הספר –
הבנת מסרים סמויים וגלויים: עלילת הסיפור קרובה לעולמם של הילדים, והסיטואציה המתוארת בו מוכּרת ורלוונטית. הילדים יכולים להזדהות עם הגיבורים וללמוד על קונפליקטים ועל התרתם. האיורים מסייעים לקוראים להבין את העלילה. קריאה חוזרת, התבוננות באיורים ושיח עליהם יאפשרו לילדים להעמיק את הבנת העלילה ולהשלים פערים בסיפור.
קריאה בספר מאפשרת לילדים לפגוש גיבורים שהם יכולים להזדהות איתם ועם מה שקורה להם. באמצעות שיח רגשי ניתן לפתח אצלם מוּדעות לתהליכים פנימיים שעוברים עליהם והכרה בנטיותיהם ובמאפייניהם האישיים.
התנהלות חברתית – הסיפור מציג מערכת יחסים מתגמלת שבה החברים לא מוותרים על החבר הכועס והנוטש וממשיכים להציע לו להצטרף. הם קוראים לו לשתף פעולה ואף מכינים לו "הפתעה" שתקל עליו להצטרף.
חשיבה יצירתית – לאורך הסיפור כולו ניכרים החשיבה היצירתית והדמיון של הגיבורים. גם את הקונפליקט החברתי הם מצליחים לפתור ביצירתיות.
ערכים חברתיים – הסיפור מציג מערכת יחסים מתגמלת המבוססת על ראיית האחר, על אמפתיה ועל התחשבות.
ערכים סביבתיים – הילדים בסיפור עושים שימוש חוזר בקרטון בדרך יצירתית ומהנה.
אהבת הספר וחדוות הקריאה – הסיפור מותאם לילדים צעירים, רלוונטי, מאפשר הזדהות ומציג קושי ואתגר שמטופלים על ידי פתרון יצירתי. כל אלה מקדמים את אהבת הספר ומטפחים את חדוות הקריאה.
הספר עוסק בתופעה נפוצה בחיי הילדים – קושי לוותר על משחק אישי עם חבר קרוב בעקבות הצטרפות חברים נוספים. ילדים צעירים מתנסים כל העת בשכלול מיומנויות חברתיות ועשויים להזדהות עם הסיפור.
הספר נותןתוקף לרגשות שונים, כמו קנאה, דחייה או בדידות, שעלולים להתעורר במקרים כאלה, ולצד זאת מציג אפשרות של שינוי חיובי בעקבות הרחבת מעגל החברים.
מרכיב רב-משמעות נוסף בספר הוא האמפתיה של החברים לרגשות הקשים של בֶּרְט, החשיבות שהם מייחסים לחברות עימו והדרך שלהם לצרף אותו ולא לוותר עליו.
כל אילו יכולים להיות הזדמנות מצוינת לשיח אורייני מורחב בגן שמתמקד ברגשות.
הטרמה – "הספר נקרא 'חברים הכי טובים'. למה הוא נקרא כך, לדעתכם? על מה יספר הספר?"
ניבוי – אפשר לעצור את הקריאה כאשר שון מצטרף למשחק ולהפנות את תשומת הלב של הילדים לאיור שבו ברט יושב בתוך הארגז תוך שהוא מפנה את גבו לחברים, ולשאול: "מה, לדעתכם, יקרה עכשיו?".
כדאי לקרוא את הספרבקבוצות קטנות כשלכל ילד עותק משלו. כך יתאפשר לכל ילד וילדה לעקוב אחרי העלילה והאיורים.
לאחר הקריאה הראשונה כדאי לשאול שאלות שמסייעות להבנת הסיפור ולהשתלשלות האירועים בו: "מה עושים ברט וארצ'י על הגבעה בכל יום?"; "לְמה הם 'הופכים'?"; "מה הכוונה במשפט: 'הם נעים בקצב של שניים'?"; "לָמה שון חיפש קופסה לעצמו?"; "מה קרה כששון ביקש להצטרף לברט ולארצ'י?"; "למה ברט הרס את הקופסה שלו?"; "מה עשו שון וארצ'י כשברט הפסיק לשחק איתם?"; "למה ברט התעלם כששון וארצ'י קראו לו?"; "מה שון וארצ'י הכינו לברט?"; "למה הוא חזר לשחק איתם?".
שיח רגשי – "איך ברט הרגיש כשרק הוא וארצ'י היו יחד?"; "למה ברט הרגיש מוזר כששון הצטרף?"; "איך ברט הרגיש כשאבא שלו אמר לו להיות בשקט?"; "למה ברט נשאר בבית אף על פי שהתגעגע לחבריו?"; "מה, לדעתכם, הרגישו שון וארצ'י כשברט הפסיק לבלות איתם?"; "למה שון וארצ'י המשיכו להציע לברט להצטרף אליהם ולא ויתרו עליו?"
להיות חברים הכי טובים – "ברט וארצ'י חברים הכי טובים. מה זה אומר? איך מרגישים כשנמצאים עם חבר או חברה טובים?"; "כשיש חבר או חברה הכי טובים, אפשר לשחק עם עוד חברים?"
(הַקפידו לגעת בנושא ברגישות, שכן לא לכולם יש חבר או חברה הכי טובים.)
הצטרפות למשחק – "איך, לדעתכם, הרגיש שון כשביקש להצטרף אל ברט וארצ'י?"; "ביקשתם פעם להצטרף למשחק? מה קרה? איך הרגשתם?"; "ספרו על פעם שהציעו לכם להצטרף למשחק. איך הגבתם?"; "איך הרגשתם כשמישהו ביקש להצטרף לשחק איתכם?"; "מה משתנה כשמישהו מצטרף למשחק?"; "מה מרוויחים כשמצרפים חבר למשחק?"
אפשר לשאול: "הייתם רוצים לשחק לפעמים עם חברים שאתם לא רגילים לשחק איתם?". אם הילדים ישיבו בחיוב, אפשר להמשיך ולשאול: "איך אנחנו יכולים לבקש מחבר או מחברה לשחק יחד?"; "האם אנחנו חייבים לקבל כל הזמנה למשחק?".
מומלץ לומר לילדים שאם בוחרים שלא לצרף מישהו למשחק או לא להצטרף לאחרים, כדאי לענות בדרך שלא תפגע בחבר או בחברה ולומר, למשל: "כרגע אני לא פנוי/פנויה."
כאשר נבחין בניצני חברויות חדשות בגן, אפשר להזמין את הילדים לספר על ההתנסות.
בתחילת הסיפור ברט נהנה לנוע בקצב של שניים ובהמשך גם בקצב של שלושה. אפשר להזמין את הילדים לחשוב על פעילויות שמתאימות למקצב של שניים, למשל להתנדנד יחד בנדנדה עולה ויורדת, ולעומתן – על פעילויות שעושים בשלושה, למשל קפיצה בחבל, כאשר שניים אוחזים בחבל והשלישי קופץ. אפשר לנסות ולבדוק מה היתרון של פעילות שכוללת כמה ילדים על פעילות בזוג, למשל נגינה משותפת בכלֵי נגינה, ארגון הגן לאחר משחק, משחק מחבואים ועוד ועוד.
משחק מוזיקלי – תוכלו להזמין שני ילדים לתופף על הברכיים או במקלות הקשָה בקצב אחיד. בכל פעם הזמינו ילד או ילדה נוספים להצטרף תוך ניסיון לשמור על הקצב. אפשר גם לערוך תרגיל דומה בהליכה שבו מנסים לעקוב אחרי קול רקיעות הרגליים.
הילדים בסיפור משחקים בארגזי קרטון והופכים אותם לחללית, לספינה ועוד. זאת הזדמנות מצוינת לעיסוק בקרטון בדרכים יצירתיות. ניתן להזמין את הילדים להביא ארגזי קרטון ולייחד מרחב בגן ל"קרטונייה" לשֵם יצירה ומשחק. כדאי להתייעץ עם הילדים ולבדוק איך היו רוצים שהמרחב ייראה, לברר איתם לְמה הם זקוקים, מה יהיו הכללים במרחב וכו'.
יש מקום ציבורי בסביבה שלכם שאתם אוהבים? כשתבקרו בו תוכלו לעצור לרגע ולחשוב מה עושה אותו נעים, איך הוא תורם לסביבה ואיך אפשר לשמור עליו. תוכלו למשל ליזום מבצע ניקיון או טיפוח עם משפחה וחברים.
סבא יאשקה ממציא המצאות מיוחדות כמו מנורת לילה שנכבית כשנרדמים או מצפה ציפורים תת־ימי. אילו המצאות מיוחדות שיסייעו לכם ולאחרים הייתם ממציאים? אפשר לדמיין, לצייר או לבנות מגרוטאות המצאות מיוחדות.
הספר נוגע בדרך ייחודית ומשעשעת בנושאים שונים שאפשר לעסוק בהם בכיתה.
הדאגה לסביבה והחשש מפגיעת בני האדם בטבע שסבא יאשקה מבטא בלהט חסר פשרות יכולים לעורר השראה לפרויקטים כיתתיים לשמירת הסביבה הקרובה.
השתלשלות העניינים בספר מראה כיצד עלולות להיווצר אי-הבנות כאשר ממהרים להסיק מסקנות מאירועים, ולא מדברים עליהם, דבר שקורה פעמים רבות גם ביחסים בין חברים ובתוך הכיתה.
הקשר הבין-דורי בין אודי לתמר, הנכדים הנבונים, ובין סבא יאשקה, הממציא עם הראש המיוחד, מעורר סקרנות ויצירתיות, וניתן לעורר אותן גם באמצעות פעילויות בכיתה בהשראת הספר.
אפשר לחלק את הקריאה לשני חלקים: הראשון, עד הכנת התכסיסים. לאחר החלק הזה ניתן לקיים עצירתניבוי ולשאול: "מה לדעתכם יקרה בהמשך, כשהאנשים שמדדו את השטח יגיעו? מה הם מתכננים לעשות בו לדעתכם?".
במפגש חוזר עם הספר ניתן לפתח שיחה שבה הילדים יביעו את רגשותיהם ויספרו עם מי הם מזדהים: עם הנכדים או עם הסבא, ולשאול שאלות המתמקדות במחשבות ובהשערות – "מה חושבים הנכדים? מה חושב סבא? כיצד סבא מרגיש אחרי שנודע לו כי הבנאים לא יהרסו את החוף?" – ושאלות המתמקדות בדעות – "מה דעתכם על המעשה של סבא?".
שאלות להבנת הרצף הסיפורי – "למה סבא יאשקה מתכנן תכסיסים? מה הוא חושב שהאנשים שמודדים את השטח מתכננים לעשות? מה הם באמת תכננו לעשות?"
"דיבורים לא יועילו עם האנשים האלו, צריך לשכנע אותם במעשים" – "לְמה מתכוון סבא יאשקה במשפט הזה? מה דעתכם עליו? האם אתם מסכימים איתו? באילו מצבים אנשים ממהרים לפעול מבלי לדבר לפני כן? סבא יאשקה נחפז להסיק מסקנות לפני שבירר את הדברים לעומק. הייתם פעם במצב דומה שבו מיהרתם להסיק מסקנות? ואולי מישהו הסיק מסקנות בנוגע אליכם?"
המצאות – "אֵילו המצאות מיוחדות סבא יאשקה ממציא? מה הופך משהו להמצאה? אילו המצאות מפורסמות אתם מכירים?"
תוכלו לספר לילדים על המצאה או על ממציאים מפורסמים ולשאול: "אֵילו תכונות נדרשות כדי להמציא משהו? אֵילו שאלות כדאי לשאול כשרוצים להמציא משהו חדש? איזו המצאה הייתם ממציאים בעצמכם?"
תוכלו לתכנן ולבצע פרויקט כיתתי לשמירה על הסביבה ולטיפוחה בשטח בית הספר או במקום קרוב, לדוגמה: ניקיון, בניית ספסל אקולוגי, שתילה וגינון בתיאום עם האגף הרָשותי האחראי לתחום.
אפשר להזמין את הילדים לגייס את המשפחה לפעולה משותפת למען הסביבה שתיבחר מתוך בנק רעיונות שתעלו בכיתה, למשל: הכנת קומְפּוסְט, שימוש בקשיות רב- פעמיות, איסוף זבל מחוף הים, ולאחר מכן להציג בכיתה תמונות ולספר על הפעילות.
הציגו בפני התלמידים את ההגדרה למושג "תכסיס" – "תחבולה, תרגיל מחושב, שיטה מתוחכמת וערמומית לבצע או להשיג דבר-מה". (על פי מילון "רב-מילים ")
מכיוון שמדובר בתלמידים צעירים, חשוב להדגיש כי משמעות המושג "תכסיס" בסיפור היא חיובית, ולהבהיר להם כי לא כל מזימה היא תכסיס. אפשר לתת להם לבחון אירועים שונים ולשפוט מתי מדובר במזימה ומתי בתכסיס.
אפשר להציג בפני התלמידים דוגמאות לתכסיסים ידועים מהתנ"ך או מההיסטוריה, כמו: כיבוש יריחו וכיבוש טרויה.
ספרו לתלמידים שסבא יאשקה פונה אליהם בבקשה לעזרה: הוא הוזמן להשתתף בתחרות תכסיסים בין-לאומית, וחסרים לו רעיונות, לכן הוא מבקש את עזרת הכיתה בתכנון תכסיסים.
חלקו את הכיתה לקבוצות קטנות (4-2 בקבוצה). כל קבוצה תתכנן את התכסיס שלה ותצייר אותה על פלקט/דף גדול ולאחר מכן תציג אותו בכיתה.
"וכל מה שבראתי – בשבילך בראתי. תן דעתך, שלא תקלקל ותחריב את עולמי. שאם קלקלת, אין מי שיתקן אחריך."
מתוך מדרש קהלת רבה (פרשה ז, פסוק יג)
ציטוט זה מדגיש את האחריות שהוטלה על האדם לשמור על העולם ועל הטבע, שנמסרו לו כפיקדון, מתוך מחשבה על הדורות הבאים. הוא משקף רעיון מרכזי ביהדות המעודד מודעות ואחריות לסביבה.
חבריו של הסבא בסיפור מספרים לנכד על הילד שסבו היה. שתפו גם אתם את ילדיכם – ספרו על הילדים שהייתם, מה אהבתם לעשות, לְמה אתם מתגעגעים, ושתפו בתמונות מילדותכם. כדאי גם לשאול את הילדים: מה הייתם מספרים על עצמכם כילדים צעירים יותר? איזה זיכרון משמח או מרגש במיוחד יש לכם מפעם?
בהשראת הסיפור תוכלו להכיר לילדיכם שירים שמזכירים לכם את ילדותכם, את המשפחה או את המקום שבו גדלתם, להאזין יחד ולשאול: האם גם לכם יש שירים שמזכירים לכם דברים?
כשסבא ואבא משוחחים בלדינו הילד מרגיש שהם מפליגים יחד לארץ רחוקה. כמה מרגש להבין, לדעת ולהגות מילים בשפה שאינה מוּכרת לנו. לאורך הספר שלובים מילים וביטויים בשפת הלדינו; תוכלו לחזור אל הסיפור בחיפוש אותן מילים – לנסות להגות אותן יחד ולחפש את פירושן.
הלאדינו (Ladino, סְפַּנְיוֹלִית) היא שפה ספרדית-יהודית ונחשבת לאחת משפות היהודים. מקורה בקהילת יהודי ספרד בימי הביניים, אשר לאחר שגורשה ב-1492 הוזמנה על ידי הסולטאן להצטרף לקהילות היהודיות באימפריה העות'מאנית. עם ההגירה לשם הביאו איתם המגורשים את הלאדינו, המערבת עברית וספרדית ונכתבת באותיות עבריות או בכתב רש"י, והנחילו אותה לקהילות שאליהן הצטרפו.
זיכרונות ילדות הם חלק חיוני מהזהות האישית. הם מחברים בין העבר להווה ומסייעים לנו להעמיק את ההיכרות עם עצמנו ועם אחרים. הקשר עם סבא – הילד בסיפור מתארח אצל סבו בחופשות ובסופי שבוע, ויש להם קשר אמיץ. הפעם הנכד זוכה להכיר צד נוסף של סבו ולהרגיש קרוב אליו מתמיד. בזכות המפגש עם חבריו של הסב ובזכות הרגע שהוא חולק איתם בשירה שמציפה אצלם זיכרונות ילדות ממולדתם, הנכד השובב והנמרץ פוגש את הילד השובב והנמרץ שגם סבו היה. תוכלו לשלב את הספר במערך לחיזוק הקשר הרב-דורי שבו התלמידים ייחשפו לזיכרונות ילדות מהדור המבוגר שבא מתרבויות שונות ויתוודעו אליהם. תוכלו לשלב את הספר גם בהקשר של יום המשפחה. בעקבות הסיפור אפשר להזמין לכיתה סבים וסבתות שיספרו זיכרונות מילדותם.
אפשר גם לבקש מהתלמידים לראיין את הסבים והסבתות ולהציג לפני הכיתה ביטוי, שיר, תמונה או סיפור ילדות שלהם.
אפשר לתעד חוויה משותפת או לכתוב סיפור על ביקור שכותרתו תהיה "מה עשינו יחד?".
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות כשלכל ילד עותק משלו. כך יתאפשר לכל תלמיד להתבונן באיורים, לעקוב אחר המתרחש ולהעצים את חוויית הקריאה.
קריאה חוזרת – מילים זרות מעוררות את סקרנותם של ילדים, והם אוהבים לשמוע מילים בשפות שאינן מוכרות להם. משום כך, לאחר קריאה ראשונה ברצף ניתן לקרוא את הסיפור שוב, והפעם להתעכב על המילים והביטויים בלאדינו, לנסות לַהגות אותם יחד ולהבהיר את פירושם.
לאחר הקריאה כדאי לשאול שאלות הבנה: "מתי הילד מגיע לבקר את סבא?"
"באיזו שפה סבא ואבא מדברים?"
"לְמה הנכד מחכה במיוחד כשהוא מגיע לביקור אצל סבא?"
"איך הנכד מבלה עם סבא?"
"את מי סבא ונכדו פוגשים בדרך לים?"
"מה סבא מספר לנכדו?"
"מה כוכבה מספרת לילד על סבו?"
"מה קורה בים, כשהחבר מתחיל לנגן והגשם מתחיל לטפטף?"
"מה קורה בסוף הסיפור?"
מנגינת הגעגוע – כשסבא והילד צופים בתחזית, סבא עוצם עיניים ומאזין למנגינה. כאן תוכלו לשאול:
"למה סבא מתרגש מהמנגינה? מה היא מעוררת בו?"
"גם לכם יש מנגינות או שירים שמזכירים לכם כל מיני דברים?"
"אֵילו זיכרונות מיוחדים יש לכם מפעם?"
מומלץ להשמיע לתלמידים שיר או מנגינה שמעלה בכן, המורות, זיכרונות, לשתף בהם את התלמידים ולעודד אותם לשתף בזיכרונות שלהם.
אפשר לחלק את תלמידי הכיתה לקבוצות קטנות ולשאול: "מה, לדעתכם, אפשר לעשות כשמתגעגעים?"
"לְמה בילדותכם הצעירה יותר אתם מתגעגעים? אולי למאכל? לגננת? למקום? ואולי לארץ אחרת שחייתם בה פעם?"
קשר משפחתי – אפשר לחלק את תלמידי הכיתה לקבוצות קטנות ולבקש מהתלמידים לשתף בחוויות ובסיפורים.
ניתן לשאול:
"כיצד אתם נוהגים לבלות עם סבא וסבתא או עם בני משפחה מבוגרים אחרים?"
"אֵילו דברים אתם נהנים לעשות עם סבא וסבתא או עם בני משפחה מבוגרים אחרים?"
"האם גם לכם יש כינוי בעברית או בשפה אחרת?"
"האם גם סבא וסבתא שלכם מדברים בשפה נוספת? איזו?"
בהשראת הסיפור תוכלו לחקור מהי תחזית, ולשאול:
"לָמה אנו זקוקים לתחזית?"
"אֵילו תחזיות יש?"
"איך קוראים לאנשים שעוסקים בחיזוי מזג האוויר?"
"אילו נתונים הם יודעים לחזות?"
אפשר לצפות בסרטונים של תחזיות מזג אוויר שונות ולהשוות ביניהן.
אפשר להתוודע לסמלים השונים, לנסות לקרוא אותם לפני שהתמונה על המִרקע או על הצג מתחלפת ולהקשיב למנגינות ברקע.
אפשר לעקוב אחר תחזית מזג האוויר באמצעי התקשורת השונים ולרכז את המידע בטבלה שבועית בכיתה או לתת לתלמידים לבדוק בעצמם את מזג האוויר על פי מראה השמיים, לבדוק טמפרטורה בעזרת מדחום מתאים, לבדוק את מצב הרוח ועוד.
מה תרצו שתהיה התחזית היום?
מושלג? שמשי? סוער? כל תלמיד ותלמידה יכולים ליצור ולצייר את התחזית שהיו רוצים להיום.
תוכלו לערוך פעילויות משעשעות בהשראת הדימויים שבסיפור –
משחק קולות ותיאורים:
"לכוכבה יש קול של הרים מושלגים, ולסבא קול נמוך כל כך, כמו ים המלח." הציגו לפני תלמידים תמונות או סרטונים של הרים מושלגים ושל ים המלח ובקשו מהם להתאים בין התמונה או הסרטון לתיאור בספר.
בהמשך ניתן להשמיע לתלמידים קולות שונים, צלילים או מנגינות ולבקש מהם לנסות לדמיין ולתאר כמו מה הם נשמעים להם.
יוצאים החוצה – "והים נראה עכשיו כמו חיה גדולה שלא מצליחה לשבת בשקט" – כשהילד מתאר את הים, הוא בוחר בדימוי שנובע מעולמו הפנימי, שהרי גם הוא משתדל להיות בשקט ולא לקפץ ולתופף על כל דבר שהוא נתקל בו בדרך.
ניתן לבקש מהתלמידים להצטייד במחברת ובכלי כתיבה ולצאת בקבוצות קטנות אל חצר בית הספר, ושם לאפשר להם להשתהות, להביט בעננים ולדמיין כמו מה העננים נראים.
ספרים שהגיבור או הגיבורה בהם אינם מושלמים ועושים טעויות, מעוררים הזדהות ומאפשרים שיח על נושאים שלא תמיד קל לדבר עליהם ישירות. נצלו את הספר לשיחה ולשאילת שאלות על המעשים והרגשות של הדמויות, ובעקבותיהן הילדים יוכלו לבטא מחשבות ותחושות מעולמם הפנימי.
כדאי לשאול את הילדים: "מה חשבתם על הדברים שאמר צ'יקו לפילחס?" "באילו מצבים יכולות להיאמר מילים פוגעות?", לשוחח איתם על מצבים דומים שהתמודדו איתם ולשאול: "אמרתם פעם דברים שהתחרטתם עליהם?" "ביקשתם סליחה?" "איך הרגשתם אחר כך?"
תוכלו לסייע לצ'יקו לבקש סליחה מפילחס בדרכים שונות – במכתב, בציור, בשיר או בריקוד. ה"עזרה" לצ'יקו תאפשר לילדים לפתח את המיומנות לבקש סליחה ולעשות תיקון גם במצבים שנראים קשים.
תוכלו לערוך תחרות קליעה משלכם בהשראת הסיפור. אפשר להכין חץ וקשת ממקלות ומגומי תפירה, או לקלוע כדורים לתוך דלי בתורות. אל תשכחו להחליט איזו חיה מחיות היער אתם!
הספר עוסק בהתמודדויות המוכרות לילדים מחייהם: כעס, פגיעה, חרטה וסליחה בין חברים. ההרחקה אל דמויותיהם של ארנב ופיל מאפשרת לגעת ברגעים שבהם חברים מחליפים ביניהם מילים קשות, ולהתבונן בחוויה של שני הצדדים: הפוגע והנפגע.
הספר מציע לילדים אפשרות לתיקון דרך לקיחת אחריות על מעשים שהם מתחרטים עליהם, דבר שלפעמים נחווה כבלתי אפשרי כמעט.
בהשראת הספר תוכלו לקיים בכיתה שיח רגשי ולפתח את המיומנות של בקשת סליחה אמיתית וכנה.
כדאי לקרוא את הספר כך שלכל ילד העותק האישי שלו. באופן זה יתאפשר לכל אחד לקרוא בקצב שלו ולעיין באיורים.
עצירת ניבוי – הריצה של צ'יקו לכיוון הבית של פִּילְחָס מתוארת בהרחבה. עִצרו בעמוד אחרי המשפט "דילג מעל שיחים ותלוליות" ושאלו את הילדים: "מה, לדעתכם, יקרה בהמשך?".
הבנת הסיפור – "מה ניסה צ'יקו למנוע? כיצד חשב למנוע זאת? למה הוא חשב שאם פילחס ישמע את המילים שאמר, הם כבר לא יהיו חברים? מה גרם לו להישאר ולבקש סליחה אף על פי שחשב ללכת?"
חרטה וסליחה – "איך, לדעתכם, הרגיש צ'יקו כשפילחס שמע את המילים שאמר? איך הרגיש פילחס? איך צ'יקו הרגיש כשהוא ביקש סליחה מפילחס? למה, לדעתכם, פילחס סלח לצ'יקו? קרה לכם שכעסתם ואמרתם דברים שאחר כך התחרטתם עליהם? מה עשיתם אחר כך? איך אתם מרגישים כשאתם צריכים לבקש סליחה? איך אתם מרגישים כשמבקשים מכם סליחה? לפעמים אומרים שמילים יכולות לכאוב יותר ממכות – לְמה הכוונה? מה אתם חושבים על זה? איך סולחים לחבר שאמר לנו משהו מעליב?" תוכלו להשתמש בדימוי של משחת שיניים, שברגע שהיא יוצאת מהשפופרת, קשה להחזיר אותה למקומה.
כדאי להמשיג עם הילדים את המושג קבלת אחריות – צ'יקו היה יכול להכחיש שאמר את הדברים או להגיד שהוא לא אחראי להם, כי הוא באמת האמין שפילחס לקח לו את החיצים, אך בסופו של דבר הוא החליט לבקש סליחה על המילים האיומות שאמר.
תוכלו להתייחס גם לביטוי עור של פיל – שאלו את הילדים אם שמעו אותו בעבר והסבירו להם את משמעותו. לאחר מכן תוכלו שאלו אותם את השאלות האלה: "האם, לדעתכם, לפילחס יש עור של פיל? האם מי שנראֶה גדול וחזק אינו נפגע ממילים? האם עור של פיל הוא דבר טוב או רע? האם הייתם רוצים שיהיה לכם עור של פיל? באילו מצבים?"
כדאי לדבר על היחס, או ההבדל הפיזי, בין פילחס לצ'יקו. בסיפור זה נשברת התפיסה הרוֹוַחת שלפיה הגדול הוא החזק, מכיוון שדווקא הפיל הגדול הוא עדין נפש.
לאחר הקריאה תוכלו להסב את תשומת ליבם של הילדים לפרטים שונים באיורים ולשאול: "איך נראים הבתים של כל אחת מהדמויות? מה אפשר ללמוד מהם על הדמויות השונות? // "בעמוד שבו צ'יקו מחפש את החיצים, חלק מהפריטים מודגשים בצבע, וחלק מהם בהירים ודהויים יותר. מה, לדעתכם, ניסה המאייר להמחיש?".
התייחסות להאנשה – פילחס וצ'יקו לבושים בבגדים, והם עומדים כמו בני אדם. תוכלו לשאול את הילדים למה הם מאוירים ככה, לדעתם, ולהסביר להם את המושג "האנשה".
שאלו: "באיזה אופן ניתן לראות באיורים את התנועה המהירה של צ'יקו?". באפשרותכם להציע לילדים להתנסות בציור של דמות רצה בהשראת האיורים.
הסיפור מתחיל בכעס של ציקו, נמשך בחרטה ובבהלה על המילים שאמר ומסתיים במילות שמחה ואהבה לפילחס.
כדי לתת ייצוג למנעד הרגשות וכדי לבדוק עם התלמידים אם הם זוכרים מקרים או ימים שבהם הרגש שלהם כלפי מישהו או משהו השתנה, אפשר להציע להם לנהל שיח בזוגות, כך שהאחד יגלם את תפקידו של פילחס, והאחר יגלם את תפקידו של צ'יקו.
במליאה שאחר כך אפשר לסכם את השיחות ולהתמודד עם שאלות נוספות, למשל: "מה היה קורה אילולא סלח פילחס לצ'יקו?".
כדאי לעודד את הילדים להביע דעה באמצעות שאלות, למשל: "האם פילחס היה צריך לסלוח? למה כן? למה לא?"
אחרי המשבר צ'יקו מעריך מחדש את חברו הטוב פילחס. תוכלו להזמין את הילדים להכין כרטיס ברכה לחבר או לחברה לכיתה שבו יציינו את הדברים הטובים שהם רואים בהם. החבר או החברה ייבחרו בהגרלה או בחלוקה שלכן מראש.
בהשראת האותיות המאוירות שבספר אפשר ללמד את הילדים לכתוב את המילה "תודה" או "סליחה" בכתב בלון.
תחרות "טלפון שבור" – אפשר לחלק את הכיתה לשתי קבוצות או יותר ולבקש מילדי כל קבוצה לעמוד בטור. הראשון בכל טור יקבל מכם פתק עם מילה כלשהי, זהה לשני הטורים, והוא יצטרך להעביר אותה הלאה על ידי לחישה באוזנו של מי שאחריו וכן הלאה. האחרון בטור יצטרך לכתוב על הלוח את המילה ששמע. הקבוצה שתצליח להעביר את המילה הנכונה במהירות הגדולה ביותר היא המנצחת.
מה מהיר ממה? בחרו שני מתנדבים. כִּתבו על הלוח הנחיה, כמו: "קִפצו על רגל אחת שלוש פעמים", "סמנו לב עם שתי ידיים", "תנו 'כיף' למי שהכי קרוב אליכם", או "התיישבו על כיסא." אחד מהשניים צריך לומר את ההנחיה הכתובה במהירות המרבּית, והשני צריך לבצע אותה במהירות המרבית. על יתר תלמידי הכיתה לקבוע מה מהיר ממה: לומר או לעשות.
בעקבות ההאזנה בבית תוכלו להמשיך את הפעילות במגוון דרכים, למשל:
אפשר לשלוח לכל אחד מילדי הכיתה שם של ילד ומשימה – לכתוב עליו מילים טובות ויפות בלוח שיתופי שתיצרו במיוחד למטרה זו. מתחת לכותרת השם של אותו הילד, חבר יכתוב לו דברים טובים, ויאיר את יומו.
בפעילות משותפת מקוונת (zoom או google meet) תוכלו להקרין לילדים המדגים כיצד להכין ארנב חמוד באמצעות רצועת נייר בלבד, וליצור ארנב כזה ביחד במסגרת המפגש.
האם אפשר להזיז דברים באמצעות הקול? תוכלו לצלם את עצמכן מדגימות ניסוי זה מתוך עמוד הפינטרסט של הספר, של תזוזה באמצעות הקול, ולהזמין את הילדים לערוך את הניסוי בבית, לתעד אותו ולשלוח אליכן.
איך נולד ספר ילדים מסיפור עלייה משפחתי? כיצד להנגיש את ההיסטוריה לילדים כך שיחוו אותה חיה וקיימת? הרחיבו את הדעת בריאיון עם מחברת הסיפור, שרה ששון, בקישור הבא.
בעקבות הקריאה תוכלו לשוחח על חשיבות הקשר המשפחתי ולשתף בזיכרונות של רגעים קרובים ומיוחדים עם סבא וסבתא, לספר על השורשים, על המאכלים ועל התרבות המשפחתית שלכם וכן על חפצים שעוברים במשפחה.
גם אתם רוצים חפץ שיזכיר לכם דברים ויעזור לכם להתגבר על קושי ועל געגוע? תוכלו ליצור מחרוזים שרשרת או צמיד, לצבוע אבן קטנה, או כל רעיון אחר, ולהחליט מה צריך לעשות עם החפץ כדי להיזכר או להתעודד: לסובב? למחוץ? ללטף? להעביר ליד השנייה?
האזינו לסיפור "הצמיד של שוהם" מאת: שרה ששון, איורים: נועה קלנר, הוצאת: אגם (כיתות א').
יוצרים ומגישים: ירדן בר כוכבא הלפרין ודידי שחר
מוזיקה ונגינה: טל בלכרוביץ׳
פתיח: דידי שחר
שחקנית אורחת: שושה גורן
מוכנים/ות? מת – חי – לים!
יהדות בבל, או יהדות עיראק, היא הקהילה היהודית באזור מֵסוֹפּוֹטַמְיָה בעיראק המודרנית ונחשבת מהקהילות היהודיות העתיקות ביותר.
מבצע העלאת יהודי עיראק לישראל היה אחד ממִבצעי העלאת היהודים ארצה במהלך שנות ה-50 של המאה ה-20. לרוב הוא מכונה מבצע בבל, אך הוא מוכר גם כמבצע עזרא ונחמיה, שֵם שניתן על שמם של עזרא ונחמיה, מנהיגי היהודים בבבל ובארץ ישראל בתחילת תקופת בית שני.
את המבצע תכננו וביצעו ממשלת ישראל, הסוכנות היהודית וארגון ה"ג'וינט" באמצעות טיסות מעיראק לקפריסין.
ממשלת עיראק הלאימה את רוב רכושם של העולים.
עִבְרוּת שמות העולים לארץ ישראל החל כבר בתקופת היישוב ונשא לעיתים מִטען סמלי רב, למשל שלילת הגלות. גם שמה של גיבורת הסיפור, "שוהם", הוא עִברות; בעיראק היא נקראה "סוּהַם". הנוהג לעברת שמות פסק בשנות ה-90 של המאה ה-20. שתפו בנוהג זה את תלמידי הכיתה ושִלחו אותם לבדוק עם בני משפחתם אם הם מכירים מישהו ששמו שוּנה עם הגעתו ארצה.
"כדי שתזכרי מניין באת": הצמיד של שוהם מסמל את החיבור שלה לסבתה ולמקום שממנו הגיעה. הספר יכול לסייע בהבנת החוויה של ילדים עולים או של בני משפחה שעלו.
ניתן לשלב את הספר במפגשי תרבויות. באמצעותו יתאפשר לתלמידי הכיתה לחזק את הקשר הבין-דורי, להרחיב את הידע על שורשיהם, להכיר סיפורים ונקודות מבט שונות ולהיחשף לתרבויות נוספות.
הסיפור מתאים גם למועדים אחרים לאורך השנה, למשל שבוע העליות ויום העצמאות, וכן ליום המשפחה, שבו בקריאת הספר מומלץ להדגיש הקשר של שוהם עם סבתה.
בעקבות הסיפור ניתן להסביר לתלמידים על המושג "עלייה" ולתווך להם מעט מהחוויה של מי שהגיעו לישראל ממדינה אחרת. בין השאר, אפשר לקיים בכיתה מפגשי תרבות שאליהם יוזמנו בני משפחה שונים שעלו ארצה וישתפו בחווייתם האישית.
פרידה ומעבר – הסיפור יכול לעודד ולהעצים תלמידות ותלמידים בעת מעבר, פרידה או הסתגלות למקום חדש באמצעות הזדהות עם התמודדותה של שוהם ועם הקושי שלה להיפרד מהמוּכר והאהוב ולעזוב אותם מאחוריה.
כדאי לקרוא את הסיפור כך שלכל ילד העותק האישי שלו. באופן זה יתאפשר לכל אחד להתבונן באיורים, לקרוא בקצב האישי שלו, להבין טוב יותר את המתרחש בסיפור ולהעצים את חוויית הקריאה.
קריאה בשתי פעימות ונקודת עצירה: הסיפור ניתן לקריאה ברצף, אך במקרה הצורך תוכלו לקרוא אותו בשתי פעימות ולעצור לפני העלייה לארץ ישראל.
בנקודת עצירה זו אפשר לשאול ולנבא: "מה, לדעתכם, יקרה כששוהם ומשפחתה יגיעו לארץ ישראל? איך שוהם תרגיש, לדעתכם? האם היא תתרגל למקום החדש? נמשיך ונגלה!"
לאורך קריאת הסיפור וגם בעקבות הקריאה תוכלו לשאול כמה שאלות הבנה, למשל: "מה ננה עזיזה אומרת לשוהם כשהיא רואה שפניה עצובות? למה כל כך חשוב לה ששוהם תחזיק חזק את הפיתות? מה שוהם מספרת על חוויית הטיסה לארץ ישראל? מה אומר לה אביה, בנסיעה המרעידה במשאית? כיצד היא משתמשת בצמיד ב'עולם החדש'?"
הקשר הבין-דורי – שוהם אוהבת מאוד את סבתה ולהפך. בעקבות הקריאה תוכלו להסב את תשומת ליבם של הילדים לקשר המיוחד ביניהן באמצעות דוגמאות לפעולות שהן עושות יחד בעיראק ובישראל. שיח שיתופי על הקשר של התלמידים עם סבם או סבתם הוא הזדמנות לקרב אותם לנושא זה.
מה דעתנו?– "איך, לדעתכם, מרגישה שוהם כשאימה מחליקה לה את הצמיד מהיד? מה, לדעתכם, כוונתה במשפט 'וכל העולם שלי החליק לי מהידיים?' מדוע, לדעתכם, היא רצה אל סבתה לשמוע את הצמידים שלה? מה הצמיד גורם לה להרגיש? איך היא מרגישה בישראל?"
מהסיפור אלינו – בקבוצות קטנות ניתן לשאול ולשתף: "קרה לכם שנאלצתם להיפרד ממשהו שאתם כבר מכירים ואוהבים? איך הרגשתם? מה עזר לכם?"
חפץ קרוב ללב – "יש לכם או היה לכם בעבר חפץ שעזר לכם להרגיש ביטחון, להתגבר על קושי או להיזכר במשהו או במישהו? תרצו לשתף מה הוא היה וכיצד הוא עזר לכם?"
מעברים והתחלות חדשות – האם עברתם לגור במקום אחר – מדינה, עיר, בית או מלון?
גם אם לא, אתם בוודאי זוכרים שעברתם מהגן אל בית הספר, נכון?! איך הרגשתם כשעזבתם את הגן, שהיה מוכר לכם היטב, ועברתם לבית הספר? ממה היה לכם קשה להיפרד? לאילו דברים התגעגעתם? אילו דברים יכולים לעזור כשעוברים למקום חדש? אילו דברים למדתם במקום החדש?"
יש לנו זה את זה – תוכלו לחזור אל הסיפור ולבדוק באילו הזדמנויות נאמר לשוהם "יש לנו זה את זה". בחנו יחד באילו הזדמנויות בכיתה המשפט הזה יכול להתאים ולעודד, ושאלו: "באילו מצבים בחייכם המשפט הזה התאים והייתה לו חשיבות בעיניכם?"
כדי לא לגרוע מחוויית האסתטיקה של הקריאה, כדאי לבחור נושא אחד לשיחה בכל מפגש חוזר עם הספר.
בעקבות הסיפור תוכלו לחפש יחד במפה ולחקור: "איפה נמצאת עיראק? מהי עיר הבירה שלה? איפה זורם החִִִדֶקֶל? מה המרחק בין עיראק לישראל?"
ניתן לחזור אל הספר, להתבונן בפרטים הקטנים שבאיורים ולהבחין במאפיינים מתרבותה של שוהם – תלבושת מסורתית, עוגיות תמרים, כלים מיוחדים, כמו: עששית או מכתש ועֱלי, תמונות נוף, מנהג שתיית תה, מבנה הקשתות בחדרי הבית. ומה עוד?"
שיתוף הורים – תוכלו לבקש מתלמידי הכיתה להביא תמונה, כלי מיוחד או חפץ המאפיינים את תרבות משפחתם ולהציג אותם בכיתה.
תוכלו לבקש גם מההורים להביא לכיתה חפץ או מאכל שמאפיינים את התרבות המשפחתית שלהם ולספר עליהם.
במכתב ההסבר להורים כדאי להוסיף את השאלות המנחות האלה:
*איזה חפץ בביתכם מספר על השורשים שלכם?
*איזה מאכל מסורתי אהוב על המשפחה?
*האם יש לכם פְּריט שיש סיפור מעניין מאחורי השימוש בו?
תוכלו להעמיד תערוכה כיתתית של הפריטים השונים ולהציב ליד כל פריט שלטים קטנים עם שם התלמיד והסבר קצר. התלמידים יוכלו להציג את החפצים ולהכיר את השורשים של חבריהם.
הכנת צמידים בהשראת הצמיד של שוהם תוכלו להכין צמידים על ידי השחלת חרוזים. אפשר לשלב בצמידים חרוז שעליו כל אחד יכתוב מילה מעצימה שתעזור לו לזכור משהו או להתגבר על משהו, למשל: "אומץ", "ביחד", "משפחה", "חבר".
בעקבות ההאזנה בבית תוכלו להמשיך את הפעילות במגוון דרכים, למשל:
תוכלו להזמין את ההורים ואת הילדים להעלות ללוח שיתופי ייעודי (כמו פדלט) תמונה של חפץ או מאכל שמאפיינים את תרבות המוצא המשפחתי שלהם או אהובים במשפחתם, ולכתוב עליהם בלוח. במפגש מקוון תוכלו להגדיל את התמונות, ולאפשר לכל תלמיד ותלמידה לספר בעל פה על המאכל או החפץ שאת תמונתו בחרו להעלות.
אפשר להזמין את הילדים והילדות ליצור צמיד משלהם בהשראת הסרטון הזה. את הצמידים הילדים יוכלו לשתף במרחב הכיתתי בGoogle Classroom -, או בכל פלטפורמה שיתופית אחרת. כמו כן הם יוכלו לשלוח תמונות שלהם עם הצמידים, ומהן תיצרו סרטון משמח לכולם, ולזכור, כפי שסבתה של שוהם אמרה לה – "העיקר שיש לנו זה את זה!"
בהשראת הפיתות של משפחתה של שוהם, שעשו את כל הדרך מעיראק לישראל – תוכלו להזמין את הילדים לאפות פיתות בבית ולצלם את התוצאה או לערוך סדנת אפייה להורים ולילדים יחד במפגש מקוון. חגיגה של טעמים גם מרחוק!
זהו ספר מיוחד הנוגע בעדינות בהתמודדות עם מצב גופני או רגשי מורכב של חבר. אנו מציעים לכם, ההורים, לקרוא את הספר לפני ההקראה המשותפת, כדי להתאים את הקריאה והשיחה לתוכן הייחודי של הסיפור, ולעולמו הייחודי של ילדכם.
חברו של דויד שם לב מיד כשמשהו משתנה בהתנהגותו. תוכלו לשוחח ולשתף: שמתם לב פעם שאדם קרוב ואהוב עליכם מתנהג שונה מהרגיל? מה עשיתם? מה דעתכם על מה שעשה החבר של דויד?
מה יכול לנחם ולשמח אתכם בעת קושי? מילה טובה? ספר מרגש? ואולי צעצוע? תוכלו להכין קופסה ובה מאגר רעיונות למקרה הצורך: חפצים משמחים, מסרים מעודדים ומילים טובות.
לילדכם יש חבר או בן משפחה שמתמודד עם מצב גופני או רגשי מורכב? תוכלו להציע לו לכתוב מכתב עידוד וחיזוק. השתמשו במילים מעודדות כמו: אני כאן בשבילך, אתה חזק, אנחנו חברים ואוהבים אותך. והוסיפו ציור משמח.
זהו סיפור על חברות מיוחדת בין שני ילדים המסופר מנקודת מבטו של ילד. ניתן לחזור ולקרוא בסיפור כשתרצו לשוחח על משמעותה של חברות טובה.
כל אחד הוא מיוחד – לכל דמות בסיפור הייחוד והאתגר שלה: לדויד יש פרחים במקום שיער, המורה אלרגית לאבקנים, ובאיורים ניתן לראות ילדה בכיסא גלגלים וילדה אחרת שמרכיבה משקפי ראייה. גם בכיתה לכל תלמיד ותלמידה הייחודיוּת והאתגרים שלהם. אלה יכולים לבוא לידי ביטוי ברקע משפחתי שונה, באלרגיות, בקשיים רגשיים ועוד. הסיפור מאפשר לילדים להזדהות עם האחר, להכיר נקודות מבט שונות ולטפח אמפתיה. ניתן לקרוא יחד את הספר, להתבונן באיורים ולשוחח על הייחודיות של כל אחד ואחת, על שוני, על אתגר ועל התמודדות איתו.
נקיטת יוזמה והתגייסות לטובת חבר – כמו לדויד, לכולנו יש תקופות שבהן אנחנו לא במיטבנו. בסיפור חברו הטוב של דויד שם לב שדויד לא בטוב ומחפש דרך לעזור לו: הוא יוזם איך לעזור לדויד, וכך נותן השראה גם לשאר החברים בכיתה. בהשראת הסיפור תוכלו להקים מערך נקיטת יוזמות למען החברים: תוכלו לחשוב יחד על מצבים שונים שאפשר לשמח או לעזור בהם, לתכנן איך לעשות זאת ולחלק תפקידים. לדוגמה, תוכלו לעשות מחוָוה לחברה מהכיתה לרגל הולדת אח קטן או מחווה לחבר חולה שלא הגיע לבית הספר. יוזמות כאלה יחזקו את הקשרים בין הילדים, את הרגישות לאחר, את הראייה את האחר במצבים השונים ואת היכולת לתכנן ולשתף פעולה.
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות כשלכל ילד עותק משלו. כך יתאפשר לכל ילד וילדה להתבונן באיורים, לעקוב אחר המתרחש ולנהל שיח רגשי על הסיפור באווירת קִרבה, המעודדת פתיחות והקשבה.
לאחר הקריאה כדאי לשאול: "מי מספר לנו את הסיפור?"; "מה השתנה בהתנהגותו הרגילה של דויד?"; "ממה פחדו החברים כשדויד נותר רק עם הענפים?"; "באיזו דרך עזר החבר לדויד?"; "מה עשו שאר החברים בכיתה בעקבות דויד?"; "מדוע החבר המשיך לאסוף פרחי נייר גם אחרי שלדויד שוב צמחו פרחים על הראש?".
כדאי למקד את הילדים בחוויה רגשית שהם יכולים להזדהותאיתה – "למה דויד פתאום חובש כובע?"; "כיצד לדעתכם דויד מרגיש כשהפרחים נושרים וכולם מתרחקים ממנו?"; "למה, לדעתכם, החבר לא פוחד להיפצע מענפיו של דויד, שלא כמו שאר הילדים?"; "מה דעתכם על מה שהחבר עושה למען דויד?"; "מדוע הילד מתעקש להישאר חבר של דויד?"
מהסיפור אלינו – אומנם הפרחים שעל ראשו הופכים את דויד לייחודי, אך כמוהו לכולם יש תקופות שבהן הם "פורחים" ותקופות שפחות. בקבוצות קטנות תוכלו לשאול: "קרה לכם שהתנהגתם שלא כהרגלכם?"; "קרה לכם שמצב הרוח שלכם השתנה?" מה גרם לכך? מה עזר לכם להתמודד?"; "שמתם לב פעם שחבר או חברה מתנהגים שלא כרגיל? מה עשיתם? מה, לדעתכם, כדאי לעשות במצב כזה?"; "חברו של דוד מצא דרך 'להחזיר לו את הצבעוניות'. באילו עוד דרכים ניתן לתמוך בחברים כשהם לא במיטבם?".
חברו של דוד מתאר אותו כ"מתוק ועדין, בדיוק כמו עלי הכותרת של הפרחים על ראשו", מספר כמה הוא אהוב על כולם, וכמה הוא נהנה במחיצתו. בהשראתו תוכלו לעודד את התלמידים לראות את הטוב ולתאר את חבריהם לכיתה באופן חיובי.
תעביר את הפרח – בפעילות זו מתחלקים לשתי קבוצות ויושבים במעגל. כל מעגל מקבל פרח. על התלמידים להעביר את הפרח למי שיושב לימינם ולומר עליו מילה טובה. עם סיום הסבב עליהם להעביר את הפרח למי שיושב לשמאלם.
פרח לחבר – אפשר לצייר פרח או ליצור פרח באוריגמי. כל תלמיד יגריל שם של תלמיד אחר, יכתוב על הפרח שהכין תכונות של החבר שעלה בגורל ויעניק לו את הפרח.
פרחים לשעת צרה – תוכלו ליצור עם התלמידים קופסה ובה פרחים עם מילים טובות ומנחמות שהתלמידים יוכלו לשלוף בכל עת שירגישו צורך.
כמו בספינתם של השלפנוצ'ה, גם בבית יש לפעמים בעיות או 'תקלות', שפתירתן מצריכה מאמץ משותף. בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח ולחשוב יחד: באילו מצבים במשפחה אנחנו צריכים לחשוב על רעיון או פתרון? מתי נדרש מאמץ משותף? מתי קורה לנו שאנחנו מבינים שיש בעיה ואנחנו רק מדברים עליה, אך לא מתאמצים למצוא פתרון? ואיזו 'ציפור' עשויה 'להציל' אותנו במקרים אלה?
בסופו של הסיפור, בהיעדר פתרון הולם, מתקבצים "ארבעה שלפנוצ'ה על ארון אחד קטון".
תוכלו לנסות גם אתם להשתעשע ולבדוק – כמה בני משפחה יכולים להתקבץ על שטיחון אחד קטן? על ערסל? או בכל מקום אחר לבחירתכם. נסו לחשוב יחד ולהציע רעיונות ופתרונות יצירתיים שיעזרו לכם באתגר זה.
איזה מין שם מצחיק זה שלפנוצ'ה? יש לכם רעיונות לעוד שמות מצחיקים שכאלה המבולבלינוס? השטותיפולים? אפשר להמציא יחד יצורים דמיוניים ומשעשעים משלכם, לדמיין, לצייר ולצבוע אותם ולהחליט על שם ארוך ומצחיק עבורם.
"בלי מאמץ מיוחד, ככה סתם" –
בספינה של השְלָאפֵנוֹצֶ'ה יש חור. הם מודעים לכך שהמצב בעייתי ומבינים שצריך לעשות משהו בנידון, אך לא עושים שום מאמץ לשינוי המצב (מאמץ מוגדר כאימוץ הכוח, השתדלות להתגבר על קושי).
מאמץ משותף – כשיש בעיה הנוגעת לכולם, אפשר לגייס כוח משותף לחיפוש פתרון ולהתמודד יחד עם הבעיה.
הסיפור, הכתוב בהומור ובקלילות, מייצר הזדמנות פז לשיח חוזר על מאמץ. בעקבות הקריאה תוכלו לשאול:
"מתי, לדעתכם, כדאי להתאמץ?"
"מה אתם עושים בלי מאמץ מיוחד?" "מתי הרגשתם שהתאמצתם?"
"איך הרגשתם אחרי שהתאמצתם למען משהו?"
אפשר להרחיב את השיח ולשאול: "מה קורה לכם כשאתם מתמודדים עם משהו ויודעים שאתם לא לבד, שיש עוד ילדים עם קושי דומה לשלכם? האם הידיעה הזאת עוזרת לכם? איך?"
תוכלו לשלב את הסיפור בשיח וביצירת זירות המאפשרות לתלמידים "סיעור מוחות" ומדרבנות אותם לגייס מאמץ לשֵם חיפוש אחר פתרונות.
ומה עוד יש בספר? לקיחת אחריות או האצלת אחריות על האחר ועיסוק במצב שבו כולם נמצאים "באותה סירה", כלומר כולם באותו מצב וגורל ומתמודדים עם אותן התמודדויות.
מה קורה במצב כזה? האם צרת רבים היא חצי נחמה? מי פועל ואיך?
מומלץ לקרוא את הספר בקבוצות קטנות, כשלכל ילד עותק משלו. באופן זה יתאפשר לכל תלמיד להתבונן באיורים, לעקוב מקרוב אחר הסיפור המשעשע ולהעשיר את חוויית הקריאה.
נקודת עצירה לניבוי – תוכלו לעצור את הקריאה בעמוד השני של הסיפור, כשהשלאפנוצ'ה מגלים לראשונה שיש חור בספינה ואומרים: "מוכרחים לעשות מעשה…", ולשאול: "איזה מעשה הם יעשו, לדעתכם?".
שאלות הבנה – ניתן לשאול:
"מה קרה לספינתם של השלאפנוצ'ה?"
"איך הם התמודדו עם הבעיה?"
"האם הבעיה נפתרה?"
"מה קרה להם בסוף?"
"וזה לא היה כל כך נורא, אבל גם לא ממש נעים" – תוכלו לשאול:
"אֵילו עוד מצבים ביום-יום יכולים להתאים, לדעתכם, למשפט הזה?"
אחריות – השְׁלָאפֵוֹנוֹץ' שעל הארון אמר שמוכרחים לפתור את הבעיה – וחזר לישון.
אפשר לשאול:
"מה דעתכם על כך? אם צריך לעשות משהו, מדוע הוא חזר לישון? מה, לדעתכם, הוא ציפה שֶיקרה?"
"קרה לכם שידעתם שיש בעיה, ובכל זאת בחרתם שלא לעשות כלום לגביה? מה קיוויתם שיקרה במצב זה?"
"מי הייתה ה'ציפור' שלכם?"
"מתי הרגשתם שמוכרחים לעשות מעשה ולהתאמץ כדי לעזור לעצמכם או לאחרים?"
"חור בספינה הכיתתית" – בעקבות הסיפור תוכלו לחשוב יחד על מצבים שדומים לחור בספינת השלאפנוצ'ה ומצריכים עזרה ופתרון, כאלה שקרו בכיתה או כאלה שעשויים לקרות בה.
אפשר לשאול:
"מתי, לדעתכם, אפשר לחכות כשיש בעיה, ומתי צריך 'לעשות מעשה'?"
"מתי אתם מחכים שמישהו יוביל את הטיפול בבעיה, ומתי אתם נושאים באחריות על עצמכם?"
טיפוח הומור – ניתן לשאול:
"האם הסיפור מצחיק בעיניכם? מה הצחיק אתכם במיוחד?"
בעקבות הסיפור תוכלו לשחק משחק שיעודד את התלמידים לפעול, לשתף פעולה ולגלות תושייה: "מקום על העיתון" – הַניחו על רצפת הכיתה דפי עיתון. כעת הַשמיעו מוזיקה. כל זמן שהמוזיקה מתנגנת ברקע, התלמידים מטיילים, וכשהיא נעצרת, עליהם למצוא מקום ולעמוד על אַחַד העיתונים. בכל סבב יוּסר דף עיתון אחד מהרצפה, והתלמידים יצטרכו לפעול מהר, להסתדר ולעמוד יחד על העיתונים הנותרים.
שלאפנוצ'ים משלנו – בהשראת השלאפנוצ'ה אפשר לבקש מהתלמידים להמציא יצורים דמיוניים. לשם כך עליהם לחשוב איך הם נראים, מה הם אוהבים לעשות, איפה הם נהנים להיות…
הַציעו לתלמידים לצייר אותם ולהעניק להם שמות ארוכים ומשעשעים שניתן להציג בכיתה.
סיפור דמיוני עם פתרונות דמיוניים – בעזרת היצורים המשעשעים שהתלמידים הציעו ניתן ליצור יחד סיפור מסגרת שקורית בו תקלה כלשהי, ולחפש לה פתרונות. הפתרונות לא חייבים להיות הגיוניים; בְּסיפור שבו הכול מתאפשר אפשר לתת דרור לדמיון!
זהו ספר מיוחד על משפחה מיוחדת, בה האח הוא כבד ראייה או עיוור. האח המספר מודע היטב לאתגרים במשפחתו ולמגבלות הנדרשות ממנו בבית, ובכל זאת מביט על העולם באופן חיובי. אנו מציעים לכם ההורים לקרוא את הספר לפני ההקראה המשותפת, על מנת להתאים את הקריאה והשיחה לתכנים הייחודיים של הספר.
האם לדעתכם הילד בסיפור הוא בר מזל? למה? במה אתם בני מזל? תוכלו לשתף זה את זה, הורים וילדים, בדברים הטובים בחיים המשותפים שלכם כמשפחה. אפשר ליצור טקס קבוע בו פעם בשבוע בני המשפחה משתפים בדברים החיוביים שחוו בשבוע שחלף.
איך ילדים עיוורים חווים את החיים? צפו בפרק של "סליחה על השאלה" עם ילדים עיוורים. כדאי לשוחח בעקבות הסרטון: במה החיים שלנו דומים ובמה הם שונים משל הילדים שבסרטון?
בקריאה שניה אפשר לגלות דברים חדשים ומפתיעים. כדאי לקרוא את הספר פעמיים, להביט באיורים ולחפש רמזים למגבלת הראייה של חגי: מה במילים ובאיורים רומז לנו על האתגר המשפחתי? האם הבחנתם בכך בקריאה הראשונה?
חגי יודע לספר סיפורים דמיוניים. נסו גם אתם! אפשר לבחור שני פריטים ולספר באמצעותם סיפור דמיוני: מברשת ושטיח, בקבוק ובובת חתול, כובע וחלון – מה יכול לקרות להם בסיפור הדמיוני שתחברו יחד?
האח המספר תופס את אחיו כאדם בר-מזל ואינו מתייחס לעיוורונו כמגבלה. כך הוא מציע לקוראים נקודת מבט חיובית על החיים המתמקדת בחוזקות ובהכרת הטוב.
המשפחה שבספר יוצרת התנהלות יומיומית המותאמת לצרכים הייחודיים לה. גם משפחותיהם של הילדים בכיתה מתנהלותכל אחת בדרך משלה. ילדים משווים פעמים רבות בין הבתים שלהם לבתים של חבריהם, כך שזו הזדמנות לנהל שיח על ההבדלים בין הבתים השונים.
כדאי להתחיל לקרוא את הספר ללא הקדמות בנושא העיוורון. כך יתאפשר לילדים להזדהות עם נקודת המבט של המְספר ולהבין את עלילת הסיפור ואת המסר שלה לבד וללא תיווך.
מומלץ לקרוא את הספר בקבוצות קטנות כשלכל ילד עותק משלו. כך יתאפשר לכל אחד להתמקד באיורים, המסייעים להבנת העלילה.
לאחר קריאה ראשונה רציפה מומלץ לערוך קריאה חוזרת-דיאלוגית –
* אחרי המשפט "בדרך כלל אנחנו צופים בסרט או משחקים במחשב":
מה עושים בבית של עמיר?
מה שונה בין הבית של עמיר לבין הבית של גיבור הספר?
למה בכל בית אפשר לעשות דברים שונים?
* אחרי המשפט "איזה מזל יש לחגי!":
למה לחגי יש כלב ולאחיו אין חיית מחמד?
במה רוקו עוזר לחגי?
* אחרי המשפט "והוא זוכר כמעט כל דבר שהוא קרא":
אילו כישורים מיוחדים יש לחגי?
למה חשוב לו לזכור את מספר המדרגות?
* אחרי המשפט "ובטוח שבבוקר הוא יספר לי":
למה חגי יכול לקרוא בחושך ואחיו לא? מה הם ספרֵי בְּרַיְיל? (כדאי להסביר מהו כתב ברייל.)
זאת ועוד: הספר מאפשר לתלמידים להיות "בלשים" ולאסוף רמזים עד שבסופו של דבר יבינו שחגי עיוור. בקריאה חוזרת אפשר לאתגר את התלמידים במציאת רמזים אלו.
התייחסות לאיורים
באילו פריטים מיוחדים אתם מבחינים באיורים?
אילו הבדלים יש בין הבתים השונים? מה אפשר ללמוד מהאיורים על הקשר בין האחים?
אילו איורים מתארים דמיון, ואילו מתארים מציאות?
שיח רגשי בעקבות הספר – כל בית הוא שונה
איך, לדעתכם, מרגיש גיבור הספר עם זה שאצלו אסור לעשות דברים שמותרים אצל עמיר?
מה שונה בין הבית שלכם לבתים של חברים שלכם?
באילו משחקים אתם משחקים כשאתם אצל חברים?
מי קובע את הכללים בכל בית?
לפי מה קובעים את הכללים של הבית? לָמה לכל בית יש כללים או הרגלים שונים?
יחסים בין אחים
איך, לדעתכם, מרגיש הגיבור עם זה שאסור לו לגדל חיית מחמד, ואילו לאחיו יש את רוקו?
במה האחים שבסיפור שונים זה מזה?
במה אתם והאחים שלכם שונים זה מזה? מה מיוחד באחים שלכם? האם יש דברים שלכם מותר ולהם לא או להפך?
מה מפריע לכם באחים שלכם? מה אתם אוהבים בהם?
עיוורון – מגבלה או מזל?
מה הם הדברים המיוחדים בחגי?
למה אחיו חושב שהוא בר-מזל? האם אתם מסכימים איתו?
כיצד הגיבור מתייחס לעיוורון של אחיו? מה אפשר ללמוד מהדרך שבה הוא רואה את אחיו?
אפשר לאסוף משפטים המתארים את חגי, למשל "הכלב של חגי נועד לעזור לו" או "לחגי יש זיכרון מעולה", ודרכם לשוחח על התנהלותו של חגי בעולם: איך הוא מתמודד עם העיוורון שלו?
אילו חושים ויכולות הוא פיתח?
מומלץ לתת לילדים להתנסות בכמה פעולות יומיומיות בעיניים מכוסות (אפשר להשתמש במטפחת או בכיסוי עיניים לשינה), כמו כתיבה על הלוח, קילוף בננה או קלמֶנטינה, הליכה ממקום למקום, האזנה לסיפור, הוצאה של חפץ מהתיק.
לאחר מכן תוכלו לשאול:
איך הרגשתם בכל פעולה?
איזו פעולה אִתגרה במיוחד?
במה נעזרתם כדי להצליח?
באילו חושים השתמשתם?
הַזמינו את הילדים לצייר את כל הדברים שיש להם בחיים שגורמים להם להרגיש בני-מזל.
אפשר להכין לוח עם הציורים של כל ילדי הכיתה תחת הכותרת "איזה מזל יש לנו!"
כדי להמחיש את הקריאה באמצעות חוש המישוש, שכְּתב ברייל מבוסס עליו, אפשר להתנסות עם הילדים בחריטת מילים או ציורים על נייר מתכתי ולאחר מכן לתת להם למשש בעיניים עצומות את העבודות השונות של חברי הכיתה ולנסות לזהות מה כתוב או מצויר בהן.
ספרים עם מעט מילים מאפשרים לספר סיפור רגשי וחווייתי וללוות את גיבור הסיפור: מה הוא מרגיש? על מה הוא חושב? מתי הוא עצוב ומתי צץ לו רעיון חדש? תוכלו להביט באיורים, להכיר את גיבור הסיפור וחוויותיו, לקשר אותם לחייכם ובעיקר להוסיף משלכם לחוויה שמתוארת במילים מעטות ובאיורים שובי לב!
האם מוש העניק במתנה לארי רק קופסה ריקה? תוכלו לשוחח על מתנות שאינן נארזות בקופסה: אילו מתנות חינם תוכלו להעניק זה לזה – חיבוק? ציור? אולי מילים חמות ואוהבות?
מה קורה כשלא עושים כלום? – כדאי לקחת כמה רגעים של שקט, לשבת ולהאזין. מה שומעים? מה רואים? מה מרגישים בגוף? תוכלו לשתף את בני המשפחה בחוויה שלכם ולחשוב יחד: האם באמת לא קורה כלום כשלא עושים כלום?
גם לכם יכולה להיות קופסת כלום משלכם. קחו קופסה או שקית קרטון, קשטו אותה בניירות, ציורים, מדבקות וקישוטים. בכל פעם שמשעמם אפשר לפתוח את הקופסה, להיעזר בדמיון ולהחליט מה היא מכילה הפעם: אולי יש בה כדור דמיוני שאפשר לשחק בו משחק כדור "בכאילו", אולי סיפור דמיוני שהמצאתם יחד או כל המצאה אחרת שתחליטו.
קסם הפשטות – מספר המילים בספר "כלום במתנה" קטן, והאיורים בו מינימליים, וכך מועבר בתחכום ובעדינות הרעיון שלפעמים דווקא מיעוט פרטים עשוי לסייע בהעברת מסרים ערכיים.
"הכי חדיש הכי חדש" – כמו מוש, אנו חיים בעולם שיש בו שפע חומרי ומגוון עצום של אפשרויות. עם זאת ילדים משמרים בזיכרונם דווקא את החוויות המערבות קשר משמעותי ופעילות חוזרת עם אדם אהוב: הם נהנים מקריאת סיפור חווייתית, הם נהנים לשחק עם חברים ב"כלום" דמיוני, ומבחינתם מקל עץ פשוט יכול להפוך לשרביט קסמים מרהיב ולהיות מרכזו של משחק משמח וקסום.
תוכלו לשלב את הסיפור בפעילות הגן, כשתרצו להסב את תשומת ליבם של הילדים לחוויות ולהנאות הפשוטות ומלאות הקסם שמצריכות אך ורק דמיון, חברים ורצון
ספרים עם מעט מלל מאפשרים לאיורים לספר את הסיפור באופן רגשי וחווייתי. ילדים שמתנסים בניצני קריאה יכולים לגלות את הקשר בין הטקסט הנקרא לטקסט הכתוב, לנסות לספר את הסיפור כלשונו ולהצליח בכך.
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות, כשלכל ילד עותק משלו. כך יתאפשר לכל אחד לעקוב אחר רצף העלילה ולחוות את הסיפור.
שאלות ניבוי מעוררות הקשבה פעילה של הילדים, לכן נעצור בנקודות המעוררות ציפייה, למשל לפני מִפנה בסיפור או לפני התרה של קונפליקט, ונאפשר לילדים להעלות השערה בנוגע להתפתחות העלילה. בסיפור זה ניתן לעצור כאשר מוש תוהה מה אפשר לתת למישהו שיש לו הכול. חשוב שהעצירה תהיה קצרצרה ולא תפגע באסתטיקה של הסיפור.
שאלות הבנה –
"מדוע מוש התקשה לבחור מתנה לארי?"
"למה מוש חשב שאפשר לקנות כלום?"
"מתי מוש הבין מה זה כלום?"
אפשר להתבונן יחד בעמוד הריק שבו מוש סוף־סוף מצא כלום ולשאול:
"במה שונה עמוד הזה משאר עמודי הספר?"
"מה בסופו של דבר עשה מוש כדי למצוא כלום?"
"מדוע ארי שמח לקבל קופסה עם כלום?"
"איזו מתנה מוש הציע לארי?"
חברות טובה –
"מדוע, לדעתכם, מוש רצה לתת לחבר שלו מתנה?"
"מדוע היה זה יום מיוחד, לדעתכם?"
"באילו עוד הזדמנויות ודרכים אנחנו יכולים לחשוב מה יכול לשמח את חברינו או מה ניתן לעשות למענם?"
מתנות – תוכלו לשאול:
"מתי אנחנו נותנים מתנות?"
"מתי נוהגים לתת לנו מתנה?"
"האם תוכלו לשתף במתנה משמחת שהכנתם או שהכינו לכם?"
"אילו עוד 'מתנות' שלא קונים בחנות אתם מכירים? אולי עוגה? שיר? ומה עוד?"
עמוד של כלום –
"לְמה אנחנו מתכוונים כשאנחנו אומרים 'כלום'?"
"האם קרה לכם שלא עשיתם כלום?"
"מה הרגשתם כשלא עשיתם כלום?"
מוש וארי נהנו מרגע של כלום והכול. גם אתם תוכלו ליהנות מרגע כזה: דקה של כלום והכול – פעילות זו מתאימה לקבוצות קטנות. תוכלו לשבת במעגל ולסכם יחד שבמשך דקה לא עושים כלום, רק יושבים בשקט, חשים וחוקרים: האם באמת כלום לא התרחש? מומלץ לארגן שעון עֶצר או שעון חול, כדי שלילדים יהיה סמן למשך הזמן, והם יצליחו להתאפק ולא לשאול מתי עוברת דקה.
בתום הדקה תוכלו לשאול: "אילו צלילים או קולות שמעתם כשעשיתם 'כלום'?" "אילו קולות נשמעו מחוץ לגן ואילו מתוך הגן?" "איך הרגשתם? אילו תחושות היו לכם בגוף? אולי גירוד? דופק מואץ?" "על מה חשבתם? האם דמיינתם משהו?" "על מה הסתכלתם?"
מאייר הסיפור, פטריק מקדונל, מצליח להעביר את עיקר הסיפור במעט צבעים ובאמצעות קווים מועטים. לאחר הקריאה הראשונה תוכלו לחזור אל האיורים ולבחון יחד: "באילו צבעים השתמש המאייר?" "האם הדפים מלאים בפרטים?" "מה הם המחשבות, התחושות והרגשות של הדמויות?"
בכמה מהאיורים ניתן להבחין במילים ובסימנים מוסכמים שדרכם מצליח המאייר, שהוא גם הסופר, להעביר מסרים. כך, למשל, כאשר מוש אינו יודע מה לקנות לארי, הוא מצייר סביב ראשו מעגל של סימני שאלה. באמצעותם הוא מצליח להמחיש שהשאלה מאוד מעסיקה את מוש. במפגשים הנוספים עם הספר כדאי לחזור ולבדוק אילו מילים וסימנים מצויים באיורים, ומה ניתן ללמוד מהם.
בסיפור "מתנה לאימא" תַני מתמודד עם בעיה דומה: איזו מתנה להביא לאימא? כמו מוש, גם הוא מוצא פתרון: הוא מכין ארגז גדול ומטפס עליו כדי לחבק את אימא. חשוב שבתיווך לילדים נקדם חשיפה לקשרים הללו. כך נוכל לבסס ולקדם הבנה וכן לטפח יכולת השוואה בין טקסטים ספרותיים כניצני אוריינות ללמידה הפורמלית בהמשך. להרחבה: "מתנה לאימא", אתר ספריית פיג'מה. להעשרה: השידור "מילות יחס בואו נכיר", מערכת השידורים הלאומית.
איזה שיר מעודד תרצו לשיר כשתצאו ממצרים? ובמה אתם חכמים ונבונים? לכבוד ליל הסדר של השנה הזו, הכנו עבורכם משחק קלפים לכל המשפחה: משחק עם חיוך שמתאים לכל גיל, גם לקטנים ולכל מי שיוצא/ת ממצרים ומצליח/ה לחגוג למרות הכול…!
המשחק אינו דורש ידע מוקדם – פשוט קחו קלף והתחילו לשחק! לבחירתכם להדפסה: (*משחק קלפים שחור-לבן אפשר לצבוע ולקשט)
ספרו את סיפור יציאת מצרים בדרך יצירתית ומשעשעת במיוחד!
📌 כתבו פתקים עם מילים מסיפור יציאת מצרים (וגם כמה מילים מפתיעות!)
📌 שלפו לפי תור פתק ושלבו את המילה שנשלפה בסיפור!
המילה לא מתאימה? נהדר! כיף של אתגר! 😉
הזדמנות טובה לתרגל דמיון, יצירתיות ואלתור בשפה וגם ליהנות מזמן משותף בחג!
*עבור ילדים שאינם קוראים אפשר להוסיף ציורים של חפצים שונים.
המשחק הנוסטלגי בו מעבירים מילה מאחד לשני יכול להפוך לאירוע מצחיק במיוחד אם במקום להעביר מילה מעבירים בכל סבב משפט אחד מההגדה:
משתתף ראשון בוחר ביטוי מההגדה או משירי פסח. אחר כך הוא מספר את הציטוט בלחישה באוזן לחבר שמימינו. המשתתף הבא מעביר את הציטוט ששמע באותו אופן למשתתף שיושב מימינו. המשתתף האחרון מספר מה הוא שמע ולאחריו כולם מספרים את ששמעו עד שמגיעים למשתתף הראשון.
הסיפור מציע לכם, ההורים, הזדמנות לספר לילדים על חוויות מליל הסדר הזכורות לכם מהילדות: האם החביאו אצלכם את האפיקומן? ומי מצא אותו? מה אהבתם בפסח כילדים? ומה אתם אוהבים היום – הורים וילדים?
אפשר להחביא אפיקומן ואפשר להחביא חפץ קטן, ולבקש מבני המשפחה לחפש אותו. האם הוא במטבח? מתחת לספה? ואולי בתוך ארון? בסבב הבא המוצא המאושר מחביא חפץ שבחר, והשאר יוצאים שוב לחפש… בהצלחה
ספרי חגים מעצימים את חוויית החג ומחברים אל המסורת.
מתי לקרוא? – כדאי לקרוא ספרי חגים לפני החג, במהלכו וגם אחריו.
אחד מרגעי הקסם בליל הסדר הוא כשהילדים מוזמנים לחפש את האפיקומן.
קצת על המנהג שהוא גם משחק:
אֲפִיקוֹמָן – האפיקומן הוא מצה שאוכלים בסוף ליל הסדר זֵכר לקורבן הפסח. נהוג להחביא את האפיקומן כדי לעורר סקרנות אצל הילדים ולעודד אותם להישאר ערים עד סוף הסדר. בחלק מעדות ישראל הילדים מנסים למצוא את האפיקומן ולהחזיר אותו בסיום הסדר בתמורה למתנה שהמבוגרים מציעים להם.
"רבי אליעזר אומר: חוטפין מצות בלילי פסחים בשביל תינוקות שלא יישנו." (תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קט, עמוד א)
חגים ומסורות – בשביל הילדים חג הוא חוויה חוזרת של אירועים, חושים ורגשות. הספר מסייע בתהליך ההכנה לחג, בהעצמה של חוויית החג ובחיזוק השייכות למשפחה ולקהילה. מומלץ לשלב את הספר בתהליך הלמידה על החג.
בעזרת הספר תוכלו להכיר מסורת ומנהגים משותפים ואת ביטוייהם הייחודיים בכל בית.
הפער שבין הציפייה למציאות – שי הקטן מייצג בהומור וברוֹך חוויה נפוצה בחיי הילדים: הציפייה למשהו גדול שלעיתים מסתיימת אחרת מכפי שדמיינו. המשפחה שבספר מפיקה את המיטב מהמצב ומזכירה את הדבר החשוב באמת – להיות יחד.
לפני הקריאה – כדאי להציג לילדים אפיקומן וללמוד על המנהג של החבאתו.
אפשר לצפות בפרק "פסח בא" בתוכנית "פרפר נחמד" וללמוד עם שַבּי ואוּזה מהו אפיקומן.
כדאי לקרוא את הסיפורבקבוצות קטנות, כשלכל ילד עותק משלו. כך יתאפשר לכל אחד לעקוב אחר העלילה והאיורים ולחוות את הסיפור.
איורים – במפגש חוזר עם הספר אפשר להזמין את הילדים לחפש את הצפרדע שמסתתרת בכל עמוד ולשאול אותם מה היא אומרת לדעתם. חשוב לבחון אם הילדים מקשרים את דבריה לעלילת הסיפור; כך ניתן לנטר את ההבנה של הילדים את הסיפור. בכל מקרה יש לנהוג ברגישות ולקבל כל תשובה.
ספרים נוספים של ספריית פיג'מה שניתן לספר לקראת חג: "הכי קטנה"
"טעם של חג"
הילדים נחלקים לשתי קבוצות שכל אחת בתורה תחביא אפיקומן באזור אחר בגן, והקבוצה השנייה תחפש אותו.
אופן נוסף למשחק – הָכינו חידות ובהן רמזים למקומות בגן (למשל: שָם הבובות הולכות לישון). לאחר שפותרים חידה עוברים לתחנה הבאה לפי הרמזים עד למציאת האפיקומן.
כמו פעוטות רבים, גם ברלה שואל את סבתא – "מה נעשה עכשיו?" בין ההפתעות שיש לסבתא בסל, ישנו גם ספר שאפשר לקרוא מתי שרוצים. ספר הוא עולם ומלואו שקל לקחת לכל מקום. גם אתם יכולים לקחת איתכם ספר בתיק וליהנות ממנו בזמן ההמתנה לרופא, כשרוצים להירגע בגן השעשועים או במהלך נסיעה ארוכה.
תוכלו לשוחח על הקשר של הפעוטות עם סבא או סבתא או בני משפחה משמעותיים אחרים ולשאול – מה אתם אוהבים לעשות ביחד? יש דברים מיוחדים שעושים רק עם סבא וסבתא או אצל הדודים? יש חפצים מיוחדים שיש רק אצלם בבית?
האזינו לסיפור בהסכת של ספריית פיג'מה.
כדאי להזכיר להורים על ההסכתים של ספריית פיג'מה, "ספריית פיג'מה קוראת לכם", שיכולים לספק להם שעות רבות של הנאה מהאזנה לספרים.
הסיפורים של סבתא מצחיקים את ברלה מפני שהם דמיוניים, ובדמיון יכולים לקרות גם דברים לא רגילים. נסו להמציא יחד סיפור כמו 'ההיפופוטם שנפל לצלחת מרק' או 'האריה שפחד להישאר לבד בלילה' או כל רעיון אחר. תוכלו להתחיל מחפץ שיש בסביבתכם ולראות לאן מתפתח הסיפור.
מכירים את משחק האצבעות 'סבתא בישלה דייסה'? תוכלו לשחק משחק דומה – קפלו את האצבעות פנימה והשאירו אגודל בחוץ, והנה – יש לכם 'חילזון'. כף היד של הפעוט יכולה להיות לקערית, ואז תאמרו: "סבתא וברלה אפו עוגה, הוסיפו קמח, הוסיפו סוכר, הוסיפו ביצה…" עם כל מוצר שנוסף געו עם האגודל בכף היד של הפעוטות. אפשר גם להתחלף בתפקידים
להציג סיפור – לקריאת הספר תוכלו לקשור מטפחת סביב הראש כמו סבתא של ברלה. אם יש לכן בובת חילזון, תוכלו לשלב גם אותה בקריאה.
לסייע בהבנה – בספר יש סיפור בתוך סיפור: סבתא מציעה לברלה להקשיב לסיפורים מצחיקים ואפילו מתחילה לספר לו סיפור. סיפור זה עלול להיות מורכב לפעוטות, לכן כדאי להוסיף משפטים מתווכים: "זה היה הסיפור שסבתא סיפרה לברלה", "סבתא נרדמה באמצע הסיפור שסיפרה לברלה."
לקרוא בהמשכים – אם הסיפור ארוך, לדעתכן, אפשר לחלק את קריאת הספר לשני שלבים: בשלב הראשון תוכלו לקרוא עד החלק שבו סבתא נרדמת, ובשלב השני, למוחרת, תוכלו להמשיך בקריאה.
כדאי להתחיל בשאלות הבנה – "לאן הגיעה סבתא?"; "למה היא באה לבית של ברלה?"; "אילו סיפורים סיפרה סבתא לברלה?"; "מה ברלה רצה להכין?"; "מה ברלה וסבתא עשו יחד?" אפשר להמשיך בשאלות על חייהם של הפעוטות – "גם אליכם מגיעים לביקור קרובי משפחה כמו סבתא, סבא או דודים?"; "מה אתם אוהבים לעשות איתם?"
אפשר להציע לפעוטות לספר על סבתא או סבא או על מבוגר משמעותי אחר – "איך קוראים להם?"; "איך הם נראים?"; "מה אתם עושים יחד?"
בספר מוזכרים חפצים רבים: מכונית, אקווריום, פרחים, כורסה, קערת מרק וכמובן, החפצים שבסל של סבתא. תוכלו להביא איתכן כמה מהחפצים המוזכרים ולתת לפעוטות להכיר אותם: אפשר להסביר על השימוש בהם, לדבר על הצבע שלהם ועל הצורה שלהם, לתת להם למשש כל חפץ ולשאול: "האם הוא קל או כבד?"; "האם הוא רך או קשה?"; "האם יש לכם חפץ כזה בבית?"; "מה עושים בו?"
חפצים "של פעם"– בספר מופיעים גם חפצים פחות מוכרים לפעוטות, חוגה ובול למשל. זוהי הזדמנות להכיר להם אותם ולספר על השימוש בהם.
בעזרת סל כמו של סבתא תוכלו לשחק משחק מהנה – הניחו בסל חפצים וכסו אותם במטפחת. הזמינו פעוט או פעוטה למשש חפץ ולנחש מהו. לאחר מכן הם יוכלו להציג את השימוש בו ואולי להשתמש בדמיון ולחשוב על שימושים נוספים.
ברלה, החילזון החביב, מאפשר לנו ללמד את הפעוטות על החיה המיוחדת. אפשר לספר על תכונות הגוף המיוחדות שלו – המְחושים המשמשים אותו לחושים שונים, כמו הרחה, מישוש ואפילו ראייה, אפשר לספר על תנועתו האיטית, על הריר שהוא משאיר על משטחים שהוא זוחל עליהם, ועל הקונכייה שמספקת לו הגנה.
פעוטות זקוקים לקשר פיזי. לכן בזמן הקריאה כדאי לשבת קרוב, להתחבק, לגעת ומדי פעם להביט זה בעיני זה. כך יחוו הפעוטות את הסיפור כחוויה חמימה ומרגיעה, כשהם מרגישים אהובים ובטוחים.
תוכלו לשאול את הפעוטות – אתם אוהבים משחקי דגדוגים? באיזה משחקים אתם אוהבים שאנחנו משחקים ביחד? במה הייתם רוצים שנשחק? אפשר גם להתייחס לשיחת הטלפון של אמא שבספר – איך הרגישה גן-יה כשאמא הלכה לענות לטלפון? איך אתם מרגישים כשצריך לחכות?
בספר זה אנחנו מצטרפים לזמן איכות שבו אימא ובת משחקות ומשלבות דמיון ומגע במשחקן. במשחק עם אדם קרוב פעוטות מרגישים בטוחים ואהובים ויכולים ללמוד על עצמם ועל הסביבה; כך רגעים יומיומיים בבית עם המשפחה יכולים להפוך לחוויה קסומה ומהנה. "כל מה שאני כותבת קרה במציאות. אלא שישנה מציאות חיצונית וישנה מציאות פנימית, של מחשבות, דמיון ורגשות." [הסופרת נעמי בן גור, אתר "דףדף"]
כאשר אתן קוראות ספר לפעוטות, כדאי לשלב תנועה ומגע כדי להעצים את חוויית הקריאה: כשגן־יה קופצת ורוקדת, גם אתן יכולות לקפוץ ולרקוד או לדגדג בעדינות את הילדים שיושבים קרוב אליכם, ממש כמו אימא של גן־יה. בקריאות הבאות תוכלו לבקש מהפעוטות לדגדג את עצמם.
לאחר הקריאה אפשר לשאול את הפעוטות שאלות הבנה: "מי הייתה מתחת לשמיכה?"; "איך הפכה גן־יה להר?"; "מה זה לדגדג?"; "לאן הלכה אימא"?.
אחר כך תוכלו לשוחח עם הפעוטות על חוויות דומותבחייהם: "עם מי מבני המשפחה אתם משחקים בבית?"; "במה אתם אוהבים לשחק עם המשפחה בבית?"; "איך אתם מרגישים כשמדגדגים אתכם?"; "מי אוהב דגדוגים?"; "מי לא אוהב דגדוגים?". אפשר לשלב ניסיון של הפעוטות לדגדג את… עצמם!
אפשר גם להתייחס לסצנה שבה אימא עונה לטלפון וגן־יה מחכה, ולשאול: "גם אתם מחכים לפעמים כשאימא או אבא עסוקים?"; "מתי עוד אנחנו צריכים לחכות?".
אפשר לתת דוגמה מהנעשה במעון: "איך ההרגשה כשמישהו משחק במשהו שאתם רוצים לשחק בו וצריכים לחכות עד שיסיים?".
בעזרת בובה, שמיכה וכריות תוכלו להמחיש את הסיפור ולהדגים לפעוטות כיצד אפשר להשתמש בדמיון וליהנות.
אפשר גם להציע לאחד הפעוטות לגלם את גן־יה.
אפשר לבנות הר של כריות ולכסות בובה ואחר כך את הפעוטות עצמם. אפשר לכסות את הפעוטות בשמיכה אישית או בבד וכך להפוך אותם להרים.
כסו את הפעוטות בשמיכה והַזמינו אותם להוציא בכל פעם איבר אחר: "בואו נוציא מהשמיכה את הרגליים ונרים אותן גבוה", או לנוע כמו ההר: "ההר צחק, קפץ ורקד מצד לצד. עכשיו כולנו נצחק כמו ההר. ועכשיו נקפוץ!" זזים בעקבות איורים – תוכלו להראות לפעוטות את האיורים ולסייע להם לחקות את התנועות של גן־יה. פעילות זו מופיעה גם בהצעות למשפחה. כך הפעוטות יוכלו להמשיך וליהנות ממנה גם בבית.
בספר מופיעה המילה "די" בכל פעם שגן־יה מתעייפת מהמשחק או רוצה להפסיק לרגע את הדגדוג. זוהי יכולה להיות הזדמנות לתרגל עם הפעוטות את היכולת לומר "די" כשמשהו לא נעים להם. תוכלו להזמין בכל פעם פעוט אחר ולהגיד לו שתדגדגו אותו עד שיאמר "די!" או "זהו!". חשוב להדגים קודם לכן בקשת הסכמה – "אפשר לדגדג אותך?" – ולהזכיר שמה שנעים לאחד לא תמיד נעים לאחר, ותמיד צריך לבקש רשות לפני שנוגעים בחבר.
פעוטות לומדים את גופם ומגלים איזה מגע נעים להם ואיזה פחות. אפשר להיעזר בספר כדי לתרגל איתם את יכולת הוויסות. תוכלו להשתמש בפעלים המופיעים בספר – "שפשפה" ו"ליטפה" למשל – ולהדגים: "אני משפשפת את שתי כפות הידיים שלי אחת בשנייה. גם אתם יכולים לנסות;" "בואו נלטף עכשיו את הזרוע ואת הרגל. אתם אוהבים את ההרגשה?". תוכלו לעבוד עם הפעוטות על ההבדל בין "חזק" ל"חלש": "בואו נלטף חלש. ועכשיו נלטף יותר חזק." תוך כדי כך תוכלו לדון בנושא, לשאול מה נעים למי ולהזכיר שלכל אחד מאיתנו נעים מגע שונה.
המחשה – תוכלו להדגים עם אשת צוות נוספת החלפה של בובה או של חפץ.
המְחזה – אפשר להמחיז את הספר עם הפעוטות. הָביאו לפעילות בובות של חיות, תנו לפעוטות להחזיק בהן ולהחליף אותן ביניהם לפי הסיפור, ובמשפט החוזר "אז תכף נהיה שותפים בכל הדברים היפים" בקשו מהם להחזיק יחד בבובות.
הצעה זו מופיעה גם ב"הצעות למשפחות" שבסוף הספר.
תוכלו לשלוח להורים תמונות מהפעילות שבמעון ולהזכיר להם את ההצעות שבסוף הספר מהן הם יכולים להנות גם בבית.
ספרים רבים מתארים אתגרים מחיי היום-יום של הפעוטות: הקושי לחלוק, הקושי להיפרד, אתגר המעבר מיום ללילה, ועוד רבים אחרים. כאשר מזהים שהפעוט מתמודד עם אתגר, כדאי לבחור ספר שעוסק בנושא ולקרוא יחד. הספר מזמין לשתף בתחושות ובחוויות ויכול להציע הזדהות, עידוד ורעיונות להתמודדות.
אפשר לשוחח על הדברים שמשותפים לכל בני הבית לעומת הדברים ששייכים לכל אחד בנפרד. למשל: "לכל אחד יש מברשת שיניים משלו – איך נראית מברשת השיניים שלך?", "הבית הוא של כולנו ביחד, מי גר בבית שלנו?"
תוכלו להמחיז את הספר בעזרת בובות של חיות וליהנות יחד: החליפו ביניכם את הבובות בהתאם לשיר, ובמשפט החוזר "אז תכף נהיה שותפים בכל הדברים היפים" תוכלו להחזיק ביחד בבובה, ולהדגים מה זו שותפות.
חתול, יונה, צב, כלבלב וגוזל – כולם בספר אחד! אפשר להתבונן באיורים, לבחור יחד חיה, לחקות את הקול שלה ולהתנהג כמוה לפי התיאור שבספר. למשל אם בוחרים בצב "עם בית שלם על הגב" – אפשר להניח כרית על הגב וללכת על ארבע. ואיך מכשכש הכלבלב עם הכתם בזנב?
גיבורי הספר "שותפים" הם ילדים שמחליפים ביניהם בובות ולומדים להיות שותפים.
"זה שלי!" – כחלק מתהליך ההתפתחות של הפעוטות, הם עסוקים בהבנה ובגילוי של החפצים השייכים להם ושל החפצים השייכים לאחרים, ולא תמיד קל להם לחלוק בהם. הספר מציע לפעוטות אפשרות לשתף במה ששייך להם, לחלוק בו וליהנות יחד.
פעוטות אוהבים סיפורים עם חרוזים ועם משפטים חוזרים כמו בספר זה. ניתן להזמין אותם "לקרוא" איתכן ולומר בקול את המילים החוזרות. אפשר להזמין אותם גם לשיר על פי הלחן המצורף של השיר "שותפים" מ"זרעים של מסטיק".
לפני הקריאה תוכלו לחלק לפעוטות את הספר האישי שלהם, לתת להם לדפדף בו, להתבונן באיורים ולזהות בהם פרטים: "היכן המגלשה?", "מי אוהב לגלוש במגלשה?".
בזמן הקריאה כדאי להתחלק לקבוצות קטנות ולהתיישב על כיסאות סביב שולחן. כך יהיה לפעוטות קל יותר להחזיק את הספרים ולדפדף בהם. ברגע המתאים כדאי לומר בקול שהופכים דף ולוודא שהפעוטות אכן עשו זאת.
בקריאות חוזרות כדאי להדגיש את המשפטים החוזרים שבספר, כך שהפעוטות יכירו אותם ויוכלו להשלים אותם בעצמם: "אז תכף נהיה ___ [שותפים] בכל הדברים ה____ [יפים]."
מה זה אומר להיות שותפים? – כדאי להסביר זאת לפעוטות באמצעות דוגמאות שהם מכירים: "לכל אחד ואחת מכם יש דברים שהם רק שלכם, למשל תיק או בקבוק. מה עוד יש לכם שהוא שלכם?". לאחר מכן אפשר להתייחס לדברים המשותפים לכולם: "יש דברים ששייכים לכולנו יחד, דברים שכולנו שותפים בהם, למשל המִתקנים שבחצר והמשחקים שבגן. מה יש לנו בחצר? איך אנחנו משתתפים יחד במתקנים שבחצר? במשחקים שיש לנו בגן? בכיסאות?".
אפשר להרחיב גם לשותפות בעשייה, למשל: "כולנו שותפים להכנות לכבוד שבת".
החלפות – "מה זה אומר להחליף?" – אפשר לקרוא את אחת משורות הספר המתארות החלפה, למשל: "אם אמצא חתול קטן, אז אתן לדן. דני לי ייתן כלבלב…", ולשאול: "מה מחליפים הילדים שבסיפור?".
עוד ספרים על שותפות – הספר "חלה לשבת", שחולק השנה, מדגים כיצד הפעוטות שותפים בהכנת חלה וחולקים ביניהם את העבודה. תוכלו לחזור לַספר ולהדגים באמצעותו מהי שותפות.
גם הספר "שלי מהבית", שיצא בספריית פיג'מה לקטנטנים, עוסק ביכולת לחלוק ואפשר לחזור ולקרוא בו.
בספר מופיעות חיות שתוכלו להכיר לפעוטות, להסביר להם מה מיוחד בהן ולהדגים זאת: "לצב בית על הגב", "לגוזל יש מקור קטן". כדאי להיעזר באיורים ולהתייחס גם לקולות: "החתול משמיע יללה. בואו ניילל איתו."
בעזרת הספר תוכלו להכיר לפעוטות את האפשרות לחלוק בחפצים ובעשייה. זהו נושא שמאתגר פעוטות. פעמים רבות שומעים במעון את המילים: "שלי!" או "הוא לקח לי!". בהשראת הספר אפשר להציע שותפוּת: "אני רואה ששניכם רוצים לשחק בסיר. אולי תהיו שותפים ותשחקו יחד?".
גם אם לפעוטות יהיה קשה לשתף, הם ילמדו שהאפשרות קיימת ויוכלו לבחור בה בהמשך.
תוכלו לשלב את הנושא בשגרת היום במעון: "כולנו שותפים במשחקים, לכן כולנו אוספים אותם."
כדאי לזכור שהיכולת לשתף ולחלוק היא יכולת מתפתחת. היא מושפעת מחיקוי, אך בעיקר מיכולות אישיות, ואלה מתפתחות אצל כל אחד ואחת בקצב שונה.
תוכלו להחליף את שמות הילדים שבספר לשמות ילדי המעון, ואת שמות החיות – לשמות חפצים, בובות ומשחקים שיש במעון וליצור סיפור ייחודי למעון שאפשר לקרוא ולהמחיז. הפעוטות יתרגשו לשמוע את שמם ולהרגיש חלק מהסיפור.
תוכלו להמחיש את הסיפור באמצעות חפצים אמיתיים: פרח, כובע ובובות של ילד, ילדה וכלב.
בארגז הספרים יש המחשות של הדמויות ושל הפריטים המופיעים בספר. תוכלו להיעזר בהן בקריאה ולפתח את הסיפור: "מה אמרה הסבתא לילדים?", "איך היא קיבלה את פניהם?", "ומה הם אמרו לה?".
ברבים מהספרים לפעוטות יש משפט חוזר שעוזר להם לעקוב אחר הסיפור ולהצטרף לקריאה. כדי להדגיש את המשפט החוזר בעת קריאת הסיפור תוכלו להקריא אותו בקול מיוחד, להוסיף תנועת ידיים או לשנות את קצב הקריאה. כשיגיע המשפט המוכּר להם ישמחו הפעוטות להצטרף אליכם.
ביקורים הם חלק משמעותי מעולמם של פעוטות. אנחנו הולכים לביקור אצל קרובי משפחה וחברים, ולפעמים באים לבקר אותנו. תוכלו לשוחח ולשאול: את מי הלכנו לבקר? מה עשינו בזמן הביקור? את מי נזמין אלינו הביתה?
בקצה כל עמוד מופיע איור שרומז לפגישה שמחכה בעמוד הבא. לפני שהופכים את הדף תוכלו להביט ברמז המאויר ולנחש מי מחכה לכם בעמוד הבא. תוכלו גם לשחק עם חפצים אמיתיים: לכסות חפץ כמעט לגמרי ולשאול את הפעוטות מה מסתתר מתחת לכיסוי – דובון, כובע ואולי תיק קטן?
העמוד האחרון של הספר הוא סיפור בפני עצמו ובו פרטים מאוירים רבים. אפשר לחפש באיור את מי שפגשתם לאורך הסיפור: כלב, ילדה, כובע או פרח. אפשר גם לנסות לזהות חפצים בבית של סבתא ולקרוא להם בשם: היכן הקומקום? מה תלוי על הקיר?
קריאה בקבוצות קטנות מסייעת לפעוטות להתרכז בספר. תוכלו לשבת עם קבוצה קטנה על שטיח או בפינה שקטה ולקרוא להם את הסיפור. לאחר מכן כדאי לחלק את העותקים האישיים, לתת לפעוטות זמן לחקירה אישית של הספר ואחרי זה לקרוא בו יחד, תוך שאתן מסמנות להם מתי יש לעבור לדף הבא. כך הפעוטות יראו את הבעות הפנים שלכן מקרוב, ואתן תוכלו להתייחס לתגובותיהם.
משפטים חוזרים – "מי מטייל בשדה בין הרים?" או "לפתע פתאום, מה מצאו בדרך?" – הם הזדמנות נהדרת להזמין את הפעוטות להשתתף בקריאה ולומר את המשפטים החוזרים איתכן.
שיחה
שאלות הבנה – תוכלו לשאול תחילה על הפרטים המופיעים בספר: "מה מחזיק הילד?", להצביע על הרמז שבקצה העמוד: "מה הוא ימצא, לדעתכם?".
שאלות מעולם הפעוטות – בהמשך אפשר לדבר על הדברים שהפעוטות פוגשים במסעות שלהם: "מה אתם רואים בדרך אל הגן?", "ראיתם פעם פרח או כלב בדרך?".
ביקורים – ניתן לשאול: "הילד בספר הלך לבקר את סבתא. ואת מי אתם הולכים לבקר?", "מה אתם עושים בבית של סבתא?", "ומה אתם עושים אצל הדודים?", "מי בא לבקר אצלכם בבית"?.
בואו נצא לתהלוכה! – הַזמינו פעוט או פעוטה לצעוד איתכם בצעדים גדולים לצלילי המשפט "הלכו והלכו שעתיים בערך". בכל פעם, עם קריאת המשפט "לפתע פתאום מה מצאו בדרך?", צרפו עוד מישהו לתהלוכה.
אפשר לומר את שם הפעוטות שמצטרפים או שם של חיה שמוזמנת להצטרף, שעה ולהזמין ת כולם לחקות את הקול שהיא משמיעה ואת התנועות שלה.
אפשר גם לצרף את כל הפעוטות, לצאת יחד לטיול ובכל פעם לגלות "בכאילו" חבר – בעל חיים או ילד – שמצטרף: "הינה כלב! בוא, הצטרף אלינו לטיול!" במהלך הפעילות תוכלו להיעזר בהמחשות שקיבלתן.
משחק ניחושים – בדומה לרמזים שבספר, אפשר להסתיר בכל פעם חפץ אחר, להראות רק חלק קטן ממנו ולבקש מהפעוטות לנסות ולנחש מה מסתתר.
משחק זיכרון – סדרו את החפצים בשורה ובקשו מהפעוטות לעצום עיניים. בשלב זה הוציאו חפץ אחד והחביאו אותו, כך שכשהפעוטות יפקחו עיניים, הם ינסו לנחש מהו החפץ החסר. מומלץ לשחק לפי סדר הפריטים המופיעים בספר וכך להקל על הפעוטות לזכור. אם הם מתקשים, אפשר לשחק תחילה עם שלושה חפצים בלבד ולהוסיף אחרים בהדרגה.
בעמוד האחרון של הספר מופיע איור עם פרטים רבים. תוכלו להזמין את הפעוטות להתבונן בו ולספר: "מי נמצא בתמונה?", "היכן החפצים שהילדים אספו בדרך?", "איפה הכובע?", "איפה הפרח?", "מה יש לכלב בפה?". פעילות זו מופיעה גם בהצעות למשפחות, כך שהפעוטות יכולים להמשיך ולחקור את האיור גם בבית, להראות להורים מה הם יודעים, ולגלות פרטים נוספים.
תוכלו להסביר לפעוטות שהציורים שבספר הם בשחור-לבן, להראות להם ספר צבעוני לצד הספר הנוכחי ולהסביר כך את השוני ביניהם. אפשר להזמין את הפעוטות לצייר בגיר שעווה או בטוש שחור או לעשות עבודת הדבקות מניירות לבנים ושחורים.
בעקבות יונתן, תוכלו לשוחח ולשתף: מה יכולה להיות משמעות הביטוי "לפתוח את הלב"? האם יש תמונה או חפץ שמזכירים לכם אנשים אהובים וגורמים לכם להרגיש שהלב נפתח והרגשות עולים?
בזכות צרור המפתחות האבוד, יונתן זוכה בהצצה לשגרת יומו של אביו. ומה אתם עשיתם היום? תוכלו להציג זה בפני זה בפנטומימה מקום בו ביקרתם או פעולה שעשיתם: בכל פעם אחד המשתתפים מציג ושאר בני המשפחה מנחשים איפה היה או מה עשה.
האיורים של יוסי אבולעפיה מרובים בפרטים. כדאי לעצור ולהביט: אילו בעלי חיים אתם מוצאים באיורים? האם הם מופיעים יותר מפעם אחת? מה עושים האנשים ברחוב? ועכשיו הביטו שוב באיורים, גיליתם דברים שלא ראיתם בפעם הראשונה?
חום ואהבה – הספר נותן הזדמנות לעסוק באהבה, בתמיכה ובחום שהמשפחה מרעיפה. יונתן חש שהוא אהוב ומשמעותי, תמונתו מופיעה על מחזיק המפתחות, הוא זה שפותח את הלב של אבא, ואבא מקדיש לו זמן למשחק ומשתף אותו ברוך ובסבלנות בחיפוש אחר המפתח. גם אימא שמה לב לסימנים שהוא נושא ולמשמעותם. הספר מציג כיצד תשומת לב ושיתוף יכולים למלא את הצורך של ילדים בהכרה ובאהבה. קהילה – הספר מזמין את הילדים להכיר את הקהילה ואת בעלי המלאכה והעסקים שבסביבתה ולהתוודע למקצועות ולעסקים. היכרות והדדיות – "מה עשית היום בעבודה, אבא? ואיך עבר עלייך היום, אימא?" – הספר מספק הזדמנות להכיר את עולמם של ההורים וליצור הדדיות בשיתוף.
קריאה בקבוצות קטנות – קריאה שכזו, כשכל ילדה וילד מחזיקים בעותק האישי, עוזרת בהבנת הסיפור וביכולת לשוחח עליו בפתיחות ובתשומת לב. לשהות בסיפור – כדאי לשהות מעט בכל עמוד ולתת לקוראים הצעירים אפשרות להתבונן באיורים. אם הסיפור מורכב מדי בשבילם, כדאי לשקול קריאה בשתי פעימות ולקרוא את חלקו השני של הסיפור ביום המוחרת.
שאלות הבנה – "מדוע האבא והבן לא יכלו להיכנס הביתה?"; "מדוע הם הלכו לדואר, לפיצרייה ולשאר החנויות?"; "מה קרה בדואר?"; "ומה בקיוסק?"; "מה זה קיוסק?" ; "איך אימא ידעה היכן הם היו?"; "איך הגננת ידעה למי שייך צרור המפתחות?" שאלות מנבאות – לעיתים כדאי לעצור במהלך הקריאה ולשאול את הילדים שאלות שיאפשרו לחזות את המשך הסיפור ויעודדו חשיבה יצירתית והעמקת הקֶשב לסיפור. קריאות חוזרות – תוכלו להעמיק בהבנת המסרים הסמויים וההיבטים הרגשיים בסיפור באמצעות עצירה בקריאה ועידוד שיחה: "כיצד נראה יונתן כאשר חיכה לאבא בחצר הגן? מדוע?"; "למה יונתן אוהב לשמוע את התשובה: 'התמונה הזו חשובה מכל המפתחות'?"; "לְמה התכוון אבא כשאמר: 'התמונה שלך פותחת לי את הלב'?" מה פותח לכם את הלב? – שיתוף הורים – אפשר לבקש מההורים לכתוב מה פותח להם את הלב בַּקשר עם הילדים, לשתף את הילדים בתשובותיהם ולהציג בפני ההורים את היצירות שהילדים הכינו. קשרי משפחה – אפשר לשאול: "מה עשו יונתן ואבא יחד? "; "מה אתם אוהבים לעשות עם ההורים?"; "ומה, לדעתכם, ההורים אוהבים לעשות איתכם?"
"אֵילו חנויות ועסקים יש בסביבת הגן שלכם?" – רצוי לצאת לסיור ולהכיר את הסביבה. במהלך הסיור אפשר לבדוק אילו אתרים וחנויות מופיעים גם בסיפור ואילו לא. מפה – אפשר להציע לילדים לצייר מפה של האזור ולהוסיף את האתרים ואת המקומות שהכרתם. להעשרה – מפת השכונה – שיחה סביב מפה בעקבות טיול בשכונה אפשר לבקש מהילדים לספר על מקומות שהם מבקרים בהם עם ההורים: גינת משחקים, מוזיאונים, ספרייה, חנויות ושווקים. אפשר להזמין לגן בעלי עסקים מהסביבה, לארח אותם ולבקש מהם לספר על עבודתם. כל מיני עבודות – תוכלו להזמין הורים, סבים וסבתות לספר על העיסוקים שלהם: היכן הם עובדים ומה הם עושים, מה עושים שם, ומה הם אוהבים בַּמקום.
אפשר להציע לילדים להכין מתנה למשפחה – מחזיק מפתחות ובו תמונה שלהם.
כדאי להתאים את המחזיק לצרכים שהוא ממלא.
אַפשרו לילדים לבחור מגוון חומרים וליצור על פי בחירתם.
יונתן אומר לאימא: "את ממש בלשית," כאשר היא מגלה היכן יונתן ואבא ביקרו באמצעות רמזים שמצאה. אפשר להזמין את הילדים לצלם חפצים בתצלום תקריב ובתמונה מלאה, להציג את התקריב בפני יתר ילדי הגן ובקש מהם לנסות לגלות מה צולם.
ידע מתחומי הליבה – שפה ואוריינות – מילים וביטויים מופשטים ומילים לא שגרתיות: "חיטט בתיק", "פקיד", "עורף", "אשכפל", "בִּן רגע".
המילה "צרור" מהותית להבנת הסיפור ומתוארת הן על העטיפה באיור והן במהלך העלילה.
שימוש במטאפורה – צירוף המילים "מפתח הלב" הוא מטאפורה מרכזית. המטאפורה מסייעת להעשרת השפה וליכולת הביטוי וההמשגה.
ידע בין־תחומי – שילוב הרמוני בין שפה לאיור ואף איורים שמשקפים נקודות מבט נוספות. איור האֵם הקוראת כשהיא ממתינה, למשל, מעביר מסר של אהבת הספר.
הרחבת ידע העולם – היכרות עם מקומות, אתרים וחנויות: נראוּת, תפקיד וצוות עובדים.
תוכלו לשוחח על אנשים מבוגרים שאתם מכירים או הכרתם בעבר: מי הם היו? מה היה הקשר שלכם איתם בעבר? מה אתם אוהבים לעשות יחד בהווה? אילו זיכרונות יש לכם, ההורים, מדמויות מבוגרות שליוו את ילדותכם?
אמירה מציעה לשחק במשחק ששיחקה פעם – גם אתם יכולים! איך משחקים? אחד המשתתפים הוא "המלך", והשאר הם "ילדיו" שבאים לפניו ואומרים: "שלום, אדוני המלך!" המלך עונה: "שלום ילדיי היקרים! איפה הייתם ומה עשיתם?" הילדים צריכים להסביר איפה היו ומה עשו, ללא מילים, בעזרת תנועות גוף והבעות פנים, והמלך צריך לנחש. אפשר ורצוי להתחלף בתפקידים.
עלמה מתכננת מסיבת קסמים עם מצנפת קסמים ושיקוי מופלא, ומזמינה קוסמים ומכשפות להצטרף. גם אתם יכולים לתכנן מסיבת קסמים… עם רעיונות קסומים משלכם. ואולי מסיבת מנוחה? מסיבת משחקים? או מסיבה בנושא אחר שאתם אוהבים?
"'איך קוראים לך?' עלמה שואלת. 'אל תפריעי לגברת,' אימא מנסה ללחוש."
ישנם ילדים שחשים חיבור טבעי לדמויות קשישות, מגלים סקרנות כלפיהם ונוטים "לאמץ" אותם אל ליבם. לעומתם, יש ילדים שמתקשים להתקרב אל דמות מבוגרת, השונה מהם בקצב, במראה ובאורחות החיים. ברוב המקרים קשר בין ילדים לקשישים מרבה את רגעי האושר של שני הצדדים, מפיג את הבדידות שמלווה רבים מהקשישים ומעורר בהם התרגשות, שמחה, חיוניות ומשמעות; המבוגרים שמחים להעניק מהידע ומהניסיון שלהם ולשתף בזיכרונותיהם. מפגש קבוע של ילד עם קשיש תורם להתפתחות הרגשית של הילד – הוא מפתח אמפתיה, הבנה רגשית ויכולת הקשבה, ותחושת המשמעות והביטחון שלו מתחזקת. כמו כן שני הדורות נוטים להשתהות ולא למהר ל"מטלה" היומית הבאה, וכך הם מרגישים בנוח זה בנוכחות זה. להרחבה – תוכנית "דור לדור יביע אומר" של החמ"ד. מה קורה כשקשישים וילדים נפגשים? – על תוכנית רחבה באוסטרליה למפגש משותף, אתר N12 .
"וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן" [ויקרא יט, לב] – יש הרבה מילים חלופיות ל"זקן". בתורה מופיעה רק המילה "זקן", מילה המקושרת לכבוד ולחוכמה. הספר יכול להשתלב ככלי היכרות של התלמידות והתלמידים עם הזִקנה כחלק ממעגל החיים, עם משמעות הביטוי "והדרת פני זקן" ועם קִרבה לדור שיכול להעשיר ולהיות מאושר. להרחבה – הביטוי "והדרת פני זקן" באתר מילוג. בחירת פעילויות – מגוון הפעילויות המלוות את הספר נועדו לאפשר לך, המורה, לבחור את אלה המתאימות ביותר לך ולכיתה.
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות שלכל תלמיד ותלמידה בהן עותק אישי. העותק האישי בסיפור זה חשוב במיוחד, שכן באמצעותו יתאפשר לילדים לעקוב אחר שתי העלילות המתרחשות בעת ובעונה אחת ולהבין את הסיפור טוב יותר בעזרת האיורים. קריאה חוזרת – לאחר שקוראים את הסיפור לראשונה ברצף, כדאי לקרוא אותו שוב. הפעם אפשר לעצור בכל מקטע: הבית, הדרך, החנות והחגיגה, כדי להדגיש את חלוקת העלילה לשני עולמות: עולם הילדה ועולם האישה המבוגרת, ולהבין את ההקבלה בין הדמויות ואת השוני ביניהן. כדאי להשתהות על האיורים ולשאול: מה קורה אצל עלמה הילדה?; ומה קורה בינתיים אצל אמירה השכנה?.
לאחר הקריאה ניתן לשאול שאלות הבנה – כיצד התכוננה עלמה ליום הולדתה?; עם מי היא תכננה לחגוג?; איך התכוננה אמירה ליום ההולדת שלה?; עם מי היא תכננה לחגוג?; האם הן הכירו זו את זו לפני שנפגשו בחנות?; מה קרה בחנות?; כיצד הן חגגו את יום ההולדת בסופו של דבר? שיח רגשי – תוכלו לשוחח עם תלמידי הכיתה על הרגשות בסיפור: עלמה – מה גרם לעלמה לעזוב את חפציה בחנות ולהושיט עזרה לאמירה? מדוע, לדעתכם, עלמה חלקה יום מיוחד, יום הולדת, עם מישהי נוספת? כיצד, לדעתכם, היא הרגישה כשפגשה באמירה? שערו: כיצד היא הרגישה בעקבות המסיבה המשותפת? אמירה – כיצד, לדעתכם, הרגישה אמירה בתחילת הסיפור? את מי היא שיתפה בכך שיש לה יום הולדת? כיצד היא הרגישה במהלך מסיבת יום ההולדת? מה, לדעתכם, כל אחת יכולה ללמד את האחרת, ומה שתיהן יכולות ללמוד זו מזו? מהסיפור אל עולמם של הילדים – בקבוצות קטנות ניתן לשאול – כיצד הרגשתם כשעזרתם לאחרים? כיצד אתם מרגישים כשעוזרים לכם? האם יש לכם קשר עם אנשים מבוגרים? מי הם ומה הקשר שלכם אליהם? מה אתם עושים יחד? מתי אתם נפגשים?
תוכלו לגבש תוכנית בין־דורית ולשלב אזרחים ותיקים מהקהילה בפעילות – אפשר, למשל, ליזום מפגשים קבועים בכיתה עם סבים וסבתות ועם דמויות מבוגרות אחרות ובמהלכם לבקש מהם לספר סיפור, זיכרונות או חוויות מהילדות או ללמד תחום מעניין: תחביב, מקצוע ועוד. אפשר לארגן שעת סיפור משותפת או פעילות לשיתוף בזיכרונות ובחוויות. אפשר ליזום פעילות משותפת עם מועדון קשישים שנמצא בקרבת מקום או עם שכנים מסביבת בית הספר ולקרוא את הספר במהלכה.
מה קרה אחרי חגיגת יום ההולדת המשותפת? – לאחר הקריאה ניתן לדמיין את הפרק הבא של הסיפור: מה דעתכם: האם הקשר בין עלמה לאמירה ימשיך? אילו דברים הן יעשו יחד? התלמידים יוכלו לבחור לשתף בתשובותיהם באמצעות חיבור, ציור או המְחזה.
אמירה מלמדת את הילדים החוגגים איתה משחק ששיחקה פעם. תוכלו לתת לילדים משימה ולבקש מהם "לראיין" דמות מבוגרת מוכרת ולשאול אותה: מה שיחקת פעם, בילדות? ושאלות נוספות כרצונם. כדאי שהתלמידים יצלמו או יקליטו את הריאיון וישתפו בו את הכיתה. ניתן לצאת לפעילות תנועה הכוללת "משחקים של פעם".
להצעות למשחקים – "להיות בתנועה: משחקים של פעם", באתר אפשרי בריא.
לעשות טוב לאחר: עלמה ואמירה משמחות זו את זו בהקשבה, בהיכרות ובהתייחסות. כל אחת נותנת משמחתה שלה כדי למלא את כוס השמחה של חברתה החדשה ביום הולדתה. תוכלו לעודד את ילדי הכיתה לשמח זה את זה גם כשנמצאים רחוק ואי אפשר להיפגש. אפשר לערוך הגרלת שמות, שבה כל ילד וילדה יקבלו שם של ילד או ילדה מהכיתה, שאותם יהיה עליהם לשמח בימים אלו. אפשר להציע להם לשלוח ציור, להקליט הודעה קולית או ליצור סרטון, וכך למלא את כוסות השמחה של כולם.
האם אחד מתלמידי הכיתה חוגג יום הולדת בתקופה זו? אפשר לחגוג את יום ההולדת במפגש מקוון, מרחוק. שירים, משחקי חברה ומצגת תמונות – כל אלו יהפכו מקור לשמחה עבור אלו שבתקופה זו נמנע מהם לחגוג פנים מול פנים.
בסיפור אמירה מלמדת את עלמה משחק שהיה אהוב עליה בילדותה. תוכלו להציע לילדים לשאול את הוריהם על משחקי הילדות שלהם, ואת הוראות המשחק להקליד למסמך שיתופי כגון google sheet, וממנו ליצור קובץ של "משחקים מפעם", שמשמחים גדולים וגם קטנים. ואולי כמה מהמשחקים אפשר לשחק גם באופן מקוון?
מה התפקידים של כל אחת ואחד במשפחה שלכם? עם מי הייתם רוצים להתחלף? ברוח הספר, תוכלו לדמיין יחד החלפת תפקידים במשפחה: מה יעשו הילדים אם יתחלפו עם סבא? ומה יעשה סבא אם יתחלף עם אמא? ואיך תוכלו לעזור זה לזה?
מיהי הדמות: רופאה או אולי ליצנית? – בכל תור אחד המשתתפים בוחר בעל מקצוע, מציג אותו בפנטומימה והמשתתפים צריכים לנחש מיהי הדמות. קצת קשה לנחש? – אפשר לתת רמזים.
קריאה רציפה – בקריאה הראשונה כדאי לשמור על רצף סיפורי ולבדוק בנקודות חשובות אם העלילה הובנה. העמקה בסיפור תיעשה בהקראה חוזרת: שאלות שחזור והבנת העלילה – מדוע בחרו הילדים לעזור לנגנים? למה הם נאלצו להפסיק? מי החליף את מי? כיצד עזרה כל אחת מהדמויות? שאלות על רגשות ומסרים – כיצד, לדעתכם, הרגישו הילדים כאשר הגישו עזרה? שאלות שקושרות לעולם האישי – מה דעתכם על הסיפור? מה הצחיק אתכם בסיפור? מה אהבתם בסיפור במיוחד? מדוע?
עזרה הדדית מרחיבה את ארגז הכלים הרגשי והחברתי של הילדים ותורמת לתחושת הערך העצמי. ניתן לשאול: כיצד עזרו החברים בסיפור זה לזה? מדוע הם בחרו לעזור, לדעתכם? האם גם אתם עזרתם פעם לחבר? איך הרגשתם אחרי שעזרתם? איך החבר הרגיש, לדעתכם? האם חברים עזרו לכם פעם? האם תרצו לשתף? באילו מצבים בגן אנחנו צריכים להגיש עזרה לחברים? פינת חברים עוזרים – אפשר להכין מרעיונות הילדים מאגר של מצבי עזרה, להכין יחד לוח בנושא ולעודד אחריות חברתית ועזרה הדדית. "סליחה, אפשר טובה קטנה?" – הספר עוסק גם בבקשת עזרה. לעיתים ילדים מתביישים ומעדיפים שלא לבקש עזרה. תוכלו לשוחח על כך ולהדגיש שבקשת עזרה היא, למעשה, חוזקה. ניתן להקריא לילדים כמה מבקשות העזרה המופיעות בסיפור ולשאול: מדוע הנגנים מבקשים עזרה? באילו מצבים צריך לבקש עזרה ממבוגר שמכירים, ובאילו מצבים אפשר להיעזר בחבר? מה מרגישים כשמבקשים עזרה? איך מבקשים עזרה? כדאי לשוחח בקבוצות קטנות ולבקש ממי שמעוניין בכך לשתף במקרים שבהם קיבל עזרה: מה הרגשת? מי עזר לך ובמה? כדאי גם לשתף את הילדים במקרים שבהם צוות הגן פונה לעזרה, למשל בסידור הגן, וגם במקרים מחוץ לנעשה בגן כדי להדגיש כי כולנו "רִקמה אנושית אחת חיה".
בעלי מקצוע מסקרנים ילדים, והם נהנים לדמיין את עצמם כמותם ולשחק בתור בעלי מקצוע. תוכלו לשוחח איתם ולשאול: אֵילו מקצועות יש בסיפור ומה תפקידם? אילו מקצועות נוספים אתם מַכירים? אילו מבין בעלי המקצוע הייתם רוצים להיות ליום אחד או יותר?
כדאי להפגיש את הילדים עם בעלי מקצוע שמעניינים אותם, לצפות בסרטון עליהם או להתבונן בתמונות מתאימות. למי זה שייך?חפצים ומקצועות – ניתן להציג חפצים המתקשרים למקצועות שונים ולשער למי הם שייכים. כדאי לבחור חפצים שהילדים מכירים, כמו: מעדר, סטטוסקופ, מיקרופון, כפפות לתנור, וגם חפצים מוּכרים פחות, כמו: אובניים לקַדרים, מַרְצֵע לסנדלר. ומה עם חפצים שמשתייכים לכמה מקצועות? – מספריים, למשל, הם כלי עבודה של ספר, אך גם של תופרת, סנדלר, רופאה וצייר. תוכלו להניח חפצים כאלה לפני הילדים ולבחון יחד למי הם יכולים להתאים. משחקי דמיון – מקצועות: תוכלו לאסוף אביזרים ותחפושות של בעלי מקצועות שונים ולאפשר לילדים להתחפש, לשחק ולהציג את ה"מקצוע" שלהם. קשר משפחתי – אפשר להזמין בני משפחה לספר לילדי הגן על המקצוע שלהם ולהביא תמונות או אביזרים להדגמה ולהתנסות.
המאייר שחר קובר אייר אתרים מאזור טִבְעוֹן: פסל של אלכסנדר זַיְיד – "השומר", שֶלט הכְוונה לעתיקות בית שערים ובית קפה בטבעון.
אפשר להציע לילדים להכין ספר דומה המייצג את מרחבי החיים של הגן שלכם: תוכלו לצאת ולבדוק אילו חנויות יש באזור ואילו בעלי מקצוע. אפשר להכין רשימה שלהם או לתעד אותם במצלמה. אפשר לחשוב ולדמיין מה היה קורה אילו היו בעלי המקצוע מהמרחב שלנו מתחלפים אלו עם אלו, לחבר יחד עלילה מבדחת ולהוסיף איורים.
"לִיפֵּף תַלְתַל סְבִיב מַעֲרוֹךְ" הסיפור שופע הומורושימוש במצבי אבסורד, כלים מהנים המאפשרים חשיבה חופשית, דמיון ויצירתיות ותורמים לתחושת השייכות. מבלבלים חפצים – אפשר לבדוק יחד באילו חפצים השתמשו בסיפור שלא כמקובל – מסרק, למשל – ולשאול: כיצד משתמשים בחפץ? מה עשו בו בסיפור? ומה עוד אפשר לעשות איתו?
תוכלו להביא חפצים שונים, להמציא להם שימושים יצירתיים ולצחוק בקול.
ידע בתחום הדעת שפה ואוריינות – העשרה והרחבה של אוצר המילים: שפה ואוריינות – "תהלוכה", "שעה קלה", "פער עיניים", "בששון ובשמחה". חריזה – כל הסיפור כתוב בחרוזים. מורפולוגיה – פעלים – הסיפור משופע בפעלים שעניינם
בעלי מקצוע: "ליפף", "הקציף", "יגרוף", "ישתול", "לגזוז". רצף סיפורי – הסיפור בנוי ממִקטעים קצרים במבנה
חוזר של בעיה והתרה. המבנה יכול לסייע במעקב אחרי
הרצף ובשחזור הסיפור בעל-פה. הבנת מסרים גלויים וסמויים בסיפור – בסיפור יש מסרים של חברּות טובה וערבות הדדית, חשיבה יצירתית, התחשבות ויכולת לבקש לעזרה.
מודעות חברתית – סיוע בהבנת האחר. התנהלות חברתית – מערכת יחסים חיובית ומתגמלת בין אנשי היישוב. אוריינות גופנית ובריאותית – פעילות ועשייה מביאות לתחושת סיפוק, כפי שניתן לראות באיורים. חשיבה יצירתית – כשהם מתבקשים לעזור, בעלי המקצוע מוצאים דרכים יצירתיות לעיבוד יכולותיהם.
חברּות טובה וערבות הדדית – שייכות, דאגה ותרומה לזולת ברצון. אהבת הדעת, הספר וחדוות הלמידה – הלשון הקולחת,
ההומור והאיורים מסייעים להתחבר לסיפור, לחזור אליו
ולשחזר אותו בהמשך. יחסי קרבה ואהבה במשפחה – הרמוניה בין האחים הפועלים ומחליטים יחד.
בכל ספר יש משהו לאהוב: המתח שבסיפור, הדמויות ואולי האיורים או המילים המיוחדות? בתום הקריאה כדאי לשאול את הילדים מה הם אהבו בסיפור, ולשתף מה אהבתם אתם, ההורים. אפשר גם לספר זה לזה אילו ספרים אהובים עליכם במיוחד ולמה.
פיץ וגמצוץ נמצאים יחד. היא מגדלת את הירקות והוא שומר עליהם. בינתיים הם מפטפטים, שרים ופשוט נהנים ביחד. אפשר לשוחח ולשאול את הילדים מה הם אוהבים לעשות עם חבריהם? כיצד הם מבלים יחד? זו הזדמנות להיזכר ולשתף את הילדים בחוויות עם חברי הילדוּת שלכם, ההורים.
מי אתה בעצם, גמצוץ? – צפייה בסרטון תכיר לכם את הגמצוצים שמופיעים בארץ, בכל חורף מחדש. רוצים ללמוד עוד? לכו יחד לספרייה או שוטטו ברשת וחפשו מידע על גמצוצים ופטריות אחרות.
אפשר לגדל ירקות גם אם אין חלקת אדמה: תוכלו להשרות בכלי שקוף עם מים ראש גזר חתוך, שיני שום, או את חלקם התחתון של חסה או סלרי. חכו בסבלנות, הוסיפו מים אם צריך, ולאט לאט תגלו שצומחים שורשים ועלים. תוכלו לגזום ולאכול אותם, או לשתול בעציץ, להשקות ולחכות לירקות החדשים שיגדלו.
בגינה של פיץ קורה משהו בלתי צפוי. בתחילה היא מתקשה לקבל זאת וכועסת: למה דווקא בגינה שלה?! מצבים לא צפויים – חיי ילדים בגן ובבית הם לרוב שגרתיים ומוכרים. עם זאת, בחייהם מופיעים מצבים לא צפויים ומפתיעים, חוויות וחברויות חדשות; הדבר נכון עוד יותר בשנה מאתגרת ולא שגרתית זו. גמישות מחשבה ופתיחות לחוויות חדשות – הופעתו של הגמצוץ גורמת לפיץ להיפתח, להתגמש, לחשוב על פתרונות, ולהתחבר אליו. גמישות מחשבה היא מיומנות חברתית המאפשרת להתמודד עם החדש והלא מוכר, ולהבין וכיצד להתמודד עם החידוש הלא צפוי. חשבנו שלא וגילינו שכן: בדומה לפיץ, ילדים רבים נוטים להתקומם או לחשוש כשהם נתקלים בדבר חדש. היכולת להתגמש שונה מילד לילד, אך היא חלק מכישורי החיים שכדאי ורצוי לפתח ולסייע לילדים להתמודד עם חידושים ושינויים. תוכלו לשלב את הספר בכל פעם שתרצו להעצים ו גמישות ופתיחות לחוויות. קשר עם חברים וחברות – הספר יכול להוות ליווי לכניסה של ילד או ילדה חדשים לגן, למקרים של אתגרים חברתיים ולעידוד ההיכרות בין חברים חדשים. משהו חדש שרציתי לשתף – תוכלו לקיים סדירות קבועה בה ילדות וילדים משתפים בחוויות ראשוניות ובדברים חדשים שניסו.
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות כשלכל ילד וילדה עותק אישי. כך אפשר לעקוב אחר הסיפור ואחר האיורים המרהיבים של איה גורדון נוי. מפגש חוזר עם ספר – לאחר שקוראים את הסיפור לראשונה ברצף, כדאי לקרוא אותו שוב ולהשתהות על האיורים שיכולים לסייע להבנה, לידע ולהנאה מהספר, כמו לזהות ירקות ולהבחין בפרטים הקטנים שבאיורים.
לאחר הקריאה תוכלו לשאול שאלות לקידום הבנת הסיפור – מדוע פיץ נבהלה?
מהו גמצוץ? מדוע פיץ התרגזה כשראתה את הגמצוץ? כיצד הגיב גמצוץ? מה הוא הרגיש עם התייחסות למשפט: "ובלבו גמצוץ הרהר: אלו רק צצתי במקום אחר". מה קרה כשהם שיתפו פעולה? איזה תפקיד קיבל הגמצוץ? מדוע הוא נעלם?
להבין רגשות – הרגשות של הדמויות משתנים ומתפתחים: מחשדנות ועד שתוף פעולה וחברות. כדאי לעקוב אחרי השינויים באמצעות המלל והאיורים. אפשר לשאול: מה הרגישה פיץ כשהגמצוץ נעלם? האם היא הופתעה? האם היא שמחה או עצובה? איך אנחנו יכולים לדעת? מדוע היא הרגישה כך? האם הוא ישוב לדעתכם?
הרגשות שלנו – האם גם לכם קרה שהרגשתם שנהניתם רק אחרי שהחוויה הסתיימה? האם הייתם עצובים שהחוויה נגמרה או שמחתם מכך שנהניתם? ואולי גם וגם?
תחזור מהר – אילו דברים מגיעים רק פעם בשנה ואנחנו מחכים שישובו? אולי יום ההולדת? עונה מסוימת? או ביקור משפחתי ?
חברות וקבלת השונה – פיץ אומרת לגמצוץ "אתה לא דומה לשום דבר" תוכלו לשאול: מה שונה בגמצוץ לעומת שאר הירקות? מה גרם לפיץ ולגמצוץ להנות יחד? האם יש להם גם דברים משותפים, לדעתכם?
מה משותףבינכם לבין החברים שלכם? ומה שונה? האם אתם נהנים יחד מהמשותף או מהשונה? ואולי גם וגם…?
יצורי טבע ודמיון – ניתן להגיש חומרים שונים מהטבע ולאפשר ליצור יצורי טבע כיד הדמיון.
הֶדְבֵּק [קולאז'] – האיורים בסיפור נוצרו בטכניקת הקולאז' בשילוב ציור, מילים וטקסטורות: עיתון, עלים, קרטון, ועוד. בהשראת האיורים תוכלו להכיר יחד את הטכניקה, ולהציע לילדים ליצור הֶדְבֵּק [קולאז']. מומלץ לאפשר להם לגעת ולחקור מרקמים שונים, לגזור או לקרוע, להדביק ולשלב צבעים.
ילדים וילדות מזדהים עם גיבורי הספר, וכך מבינים טוב יותר את מי ששונה מהם, ומפתחים אמפתיה ויכולת הסתגלות למצבים חדשים. בזמן הקריאה כדאי להתבונן בהבעות של גיבורי הספר ולשאול: מה לדעתכם הם מרגישים? ומדוע?
מה מתאים לכם לעשות יחד? – תוכלו לשוחח ולשאול: עם מי אתם אוהבים לשחק ובאילו משחקים? מה לדעתכם כדאי לעשות כשכל אחד רוצה לשחק במשחק אחר? אילו פתרונות נוכל להציע?
לשבת, לקפוץ ואולי להתכופף? – בכל פעם אחד המשתתפים בוחר עמוד מהספר, ומציג תנועה דומה לזו של גיבורי הספר. המשתתפים מחקים את התנועה ומחפשים את העמוד המתאים. הצלחתם? – זה הזמן להחליף תפקידים.
כִּתבו על דפים את שמות המשחקים שאתם אוהבים לשחק יחד, והוסיפו ציור שמתאר את המשחק: כדור, מחבואים ואולי תופסת? – הכניסו את הדפים לקופסה, ובכל יום שִלפו פתק ובדקו: האם תרצו לשחק יחד במשחק? – אם לא, תמיד תוכלו לשלוף פתק אחר או להוסיף משחק חדש לקופסה.
ילדים לומדים בהדרגה לשחק ביחד: עד גיל שלוש לערך ילדים משחקים לרוב במקביל ופחות יחד. לאחר מכן, בגילאי הגן, הם לומדים לשחק יחד. חלקם מעדיפים להוביל את המשחק, ויש שבוחרים להיות מובלים על ידי אחרים וגם כך הם מרגישים שייכים ורצויים. ישנם כמובן ילדים שיחושו תחושות שונות במצבים חברתיים שונים וישנם ילדים שמבקשים לשנות או לרענן את תפקידם החברתי ואינם יודעים כיצד להשתלב באופן אחר מזה שנוצר . הספר "שנינו" נותן הזדמנות להאיר על ילדים "נוחים" כמו נוחולהעצימם! הספר יכול גם לעזור לילדים דומיננטיים להבחין ברגשות של חבריהם למשחק. ילדים יכולים להזדהות עם דמותו של נוח ושיחה על העלילה והמסרים הסמויים בסיפור עשויים לסייע בפיתוח הבנה חברתית וכישורים חברתיים.
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות כשלכל ילד וילדה עותק אישי, כך שיתאפשר לילדים להתבונן באיורים ולהבין טוב יותר את המבע של הדמויות ואת הרצף הסיפורי. זאת בעיקר משום שהספר שופע באיורים צבעוניים המשלימים את הכתוב ומדגישים את נקודות המבט השונות של הדמויות ואת החוויה השונה שלהן בפעילויות המשותפות. קריאה ראשונה – כדאי לשאול שאלות שיעסקו שינטרו בהבנת העלילה: במה משחקים הילדים? מי העומד? מי המתנדנד? איפה הסתתר נוח? מדוע הילדה נבהלה?
קריאות בקבוצות קטנות – הקריאות הבאות הן הזדמנות להעמקה בסיפור, להבנת הצד הרגשי של הדמויות ולטיפוח כישורים חברתיים ורגשיים: הילדה בסיפור חוזרת ואומרת לנוח שהם "פשוט מתאי…מים! ", תוכלו לבקש מהילדים לעיין באיורים ולשאול: האם לדעתכם גם נוח הרגיש שהם מתאימים? האם הוא נראה מרוצה במהלך המשחקים? מה נראה שלא התאים לו? מה קורה לדעתכם לילדה כשהיא לא מוצאת את נוח? מה השתנה במשחק אחרי שמצאה אותו? בסוף הסיפור, האם נוח עצוב או מוטרד? כיצד מתאים לו לשחק עכשיו? להתבונן באיור – אפשר להתבונן יחד באיור בו הילדה משתמשת במרבד כגלימה ונוח מחזיק את גלימתה, ולשאול: מה לדעתכם מרגישות הדמויות שבאיור? עולמם של הילדים – בשלב הבא, תוכלו לעסוק בחיי הילדים ולשאול: מה מתאים להם כאשר הם משחקים עם חברים? איך שמים לב לרצונות של חברים גם אם לא אמרו זאת במפורש? אפשר לבקש לשתף במקרים של אי הסכמה בין חברים: כיצד הרגישו? כיצד נהגו? כיצד התנהגו החברים? כיצד הם הרגישו? האם אפשר היה להתנהג אחרת? תוכלו לחזור אל הספר במצבים חברתיים שונים בהם תבחינו בילדים וילדות שאינם מרגישים שותפים למשחק, בהם ילדים "נגררים" אחר אחרים, או במצבים בהם הם אינם מצליחים לבטא מה מתאים להם.
הסופרת בחרה לקרוא לילד "נוח", שם שמרמז על היותו מתחשב ומשתף פעולה. תוכלו להעמיק בהבנת השם שנבחר: אפשר לחפש יחד את הפירוש למילה "נוח" ולהקריא לילדים ובעקבות כך לשאול: מדוע לדעתכם בחרה הסופרת לקרוא לילד בשם הזה?
בהמשך אפשר להרחיב את ידע העולם ולהכיר את משמעותם של שמות נוספים, של ילדי וידות הגן למשל. להעשרה – הערך "נוח" באתר מילוג
בתחילת הסיפור הילדה מובילה את נוח בידה אל משחק המחבואים ואילו בסופו – נוח מוביל אותה. כדאי לאתר יחד את שני האיורים המציגים זאת. כהמשך לכך תוכלו לשחק משחק זוגות – ולאפשר לילדים לבחון את עצמם פעם כך ופעם כך: להוביל – ניתן לסמן מסלול מנקודה אחת לאחרת ולבקש מהזוגות לעבור את המסלול כשאחד מוביל מלפנים ואחד הולך בעקבותיו. אפשר להשתמש בעזרים כמו חישוק ששניהם אוחזים בו. ואפשר להשתמש בדמיון ולעבור אותו כקטר וכקרון. בתום המסלול הצמדים יתחלפו בתפקידים. בשלב האחרון, כל זוג פועל בשיתוף: הולכים במסלול זה לצד זה. להחליט – ניתן לבקש מהזוגות לעמוד אחד מול השני – כמו מול ראי. כשבכל פעם רק אחד מבני הזוג מחליט על תנועה, והשני מחקה אותה . אחרי מספר תנועות, ניתן להתחלף. בשלב האחרון כדאי להציע לילדים רצף קצר של תנועות שעליהם לבצע יחד. כדאי לשוחח בעקבות הפעילות – מה הייתה החוויה שלכם בכל אחד מהמצבים? האם ביקשתם דבר מה מהחבר – לעצור, למהר? האם הוא התייחס לבקשותיכם? האם נהניתם יותר כשהייתם המציג או כשהייתם הראי? ואולי בשני התפקידים?
שפה ואוריינות – קידום ניצני קריאה – גילוי של מילים החוזרות על עצמן באמצעות אופן הכתיבה המיוחד, כגון: "אני", "אתה", "נֹחַ". התמצאות בספר ובמוסכמות הכתב – שילוב של גוֹפנֵי כתב עם האיורים נותן משנה תוקף למילים ולאיורים כאחד: כאשר הילדה קוראת לנח שנעלם בשמו, השם "נח" כתוב באותיות "רועדות" ומדגים את המושג "קול רועד".
פירוק והרכבה של מילים – מילים אחדות בספר מחולקות להברות, למשל: "מתאי-מים".
בועיות דיבור – מסייעות להבין מיהו הדובר.
סימנים מוסכמים בכתב – בעמוד שבו הילדה מחפשת את נח מופיע בבירור סימן שאלה – ? – לצד סימן קריאה – !. כדאי להפנות את תשומת לב הילדים לסימני פיסוק אלה ולמשמעותם.
ידע מתמטי – במהלך משחק המחבואים אפשר לספור מ-10 עד 100 בדילוגים של 10.
מודעות עצמית והכְוונה עצמית – הנעה עצמית וחוֹסן: עם התפתחות העלילה נח מגלה יכולות של קבלת החלטה ושל אסֶרטיביות וכך מחזק את תחושת החוסן שלו.
מודעות והתנהלות חברתית – התנהלות חברתית טובה ומְתַגמלת, אמפתיה וראיית צורכי האחר, התחשבות ושיתופי פעולה.
אוריינות מתמטית – משחק המחבואים מְזַמן שימוש במונחים מתמטיים בחיי היומיום. בועיות הדיבור שבאיורים משלבות את הסְפָרות 1, 2, 3 ואת שם המספר הכתוב בספירת הדילוגים בעשרות.
צדק חברתי וערבות הדדית – מערכת היחסים בסיפור מציגה "דגם מוקטן" של התנהלות במערכות יחסים חברתיות ומאפשרת לפתח שיחה על ערכים, כמו התחשבות באחר, ראיית הזולת, כבוד הדדי, ערבות הדדית, אמפתיה והגינות.
כל העומד מלפני מאחורי ומצדדי הוא העומד 🙈
תרצו להכין ולשחק עם הקטנטנים במשחק כייפי בעקבות קריאת ״מחבואים״? קלי קלות!מה צריך?
☑️ נייר צבעוני/סול
☑️ דבק
גוזרים בתים צבעוניים ומחביאים עכבר בכל פעם מתחת לבית אחר.
משחק כיפי לקטנטנים שאפשר ללמוד דרכו אוצר מילים, צבעים ומרתק אותם לחיפוש.
קריאה ופעילות מהנה!
במשחק פשוט ומהנה קורה כל כך הרבה: אנחנו נהנים וסקרנים – איפה אבא? מה עושים עכשיו? – אנחנו לומדים לחפש ולמצוא פתרונות למצב חדש, מגלים שאדם או חפץ קיימים גם כשלא רואים אותם ופתרון התעלומה ממלא אותנו בתחושת הצלחה ושמחה – אבא לא נעלם! מצאנו אותו!
בין דפי הספר מתחבאת הפתעה: איור של חתול קטן שהצטרף אל המשחק. תוכלו לתת לפעוטות לחפש את החתול ולהצביע עליו בכל עמוד. מיאווו! רק היזהרו לא לדרוך לו על הזנב…
זוהי הזדמנות נהדרת לחבר בין המעון לבית: ההיכרות המוקדמת עם הפעילות מקילה על ההורים וממלאת את הפעוט בתחושת הצלחה משום שהוא כבר "פגש" את החתול במעון. בעזרת הספר גם ההורים יקבלו טעימה קטנה מהנעשה במעון ויוכלו להצטרף לקריאה בהנאה.
לקריאת ספרים מגיל צעיר תרומה עצומה להתפתחות הפעוטות, אבל כמו בכל דבר חדש עולה השאלה – איך נמצא את הדרך? ההצעה שלנו היא להכיר לאט-לאט ובהדרגה: ניתן לפעוט להתחבר לספר בדרך שלו: מישוש, פתיחה וסגירה ואפילו "טעימה" בפה. אחר כך אפשר לקרוא: בכל יום נקרא קצת, בסבלנות ובכיף. בהתחלה אפשר לקרוא אפילו דף אחד, להכיר ולהתרגל, והנה – הספר הפך לחבר!
ספר ראשון הגיע למעון. איזו התרגשות! זוהי הזדמנות נהדרת לערוך טקס קטן לרגל קבלת ספר חדש: אפשר לשים את ארגז הספרים במרכז החדר, להראות לפעוטות את כריכת הספר, כיצד הוא נפתח ונסגר ולקרוא ממנו כדי להמחיש את השימוש בו, ולאחר מכן לחלק לכל פעוט את הספר האישי שלו ולתת לכל אחד ואחת זמן ואפשרות להתיידד עם הספר: למשש אותו, להביט בו, לדפדף ולהציץ מה קורה בספר של החברים לכיתה.
לָמָּה חָשׁוּב לְהִתְיַדֵּד עִם הַסֵּפֶר? – עבור רוב הפעוטות הספר הוא דבר חדש ומסקרן, ודרושלהם זמן לגלותאותו ולהפוך אותולחבר. אפשר לשאול אותם: מה זה? מה יש בפנים? פעוט חוקר את סביבתו באמצעות החושים, לכן המגע האישי עם הספר הוא חלק חשוב בתהליך. הזמן שהם מקדישים לכך הוא הצעד הראשון בדרך להיות קוראיםואוהביספר.
מָה מְעַנְיֵן פָּעוֹטוֹת?– בזמן שהפעוטות "חוקרים את הספר", אתן, המטפלות, יכולות להתבונן באופן שבו הם ניגשים אל הספר – מה מעניין אותם? מה הם מחפשים? – ולהצטרף אליהם אל מסע הגילוי.
אחרי שהפעוטות חקרו את הספר, כדאי לקרוא להם אותו בקבוצות קטנות בפינה נעימה במעון.
לִקְרֹא כַּמָּה פְּעָמִים – כדאי לקרוא לפעוטות את הספר פעם ועוד פעם ועוד פעם, ממש כמו השירים שאתן שרות במעון שוב ושוב, עד שהפעוטות כבר מחכים למילה המוּכּרת או לצליל המוכר.
לָמָּה חָשׁוּב לִקְרֹא שׁוּב וָשׁוּב? – הקריאה החוזרת הופכת את הספר למוּכּר ומהנה ויוצרת תחושת ביטחון: "אני כבר מכיר ויודע מה יקרה בעמוד הבא!" זו גם דרכם של פעוטות ללמוד: בכל הקראה הם יכולים ללמוד משהו חדש: מילים, צלילים, צבעים ובהמשך – גם עלילה.
נַתְחִיל בַּגּוּף – תוכלו להתחיל ולשחק במה שהכי מוכר לפעוטות: אפשר להסתיר את העיניים מאחורי כף היד ולגלות אותן ולאחר מכן להחביא את היד או בובה מאחורי הגב.
מִי עוֹד מִתְחַבֵּא? – בהמשך ניתן להחביא חפץ או דובי ולהוסיף רמזים שיעזרו לנחש מי מסתתר. אפשר לחלק לפעוטות מטפחות, לתת להם להציץ ולעשות "קוּקוּ".
מומלץ לספר להורים על התוכנית, לצלם רגעי קריאה ושמחה בפעילות במעון, ליידע אותם שהספר בדרכו הביתה ושכדאי להכיר את שני הדפים האחרונים בספר המיועדים להם ולפעוטות.
גלי וגאיה אוהבות לעשות דברים יחד, אבל גם לחוד: תוכלו לשוחח ולגלות: מה הפעוטות אוהבים לעשות עם אח, עם חברה או איתכם, ההורים? ומה הם אוהבים לעשות בעצמם, לבד?
משחק תנועה כמו גלי וגאיה, אפשר לצעוד ביחד: תוכלו להכין בבית שביל ולסמן אותו בחבל או בחפצים שונים, וללכת בטור – זה אחר זה ואולי יחד, זה לצד זה. אפשר גם להתחלף, כשכל פעם המוביל קורא: "בואו אחריי!"
או במעון – המחנכת הולכת בכיתת המעון, והפעוטות הולכים אחריה. מדי פעם המחנכת עוצרת ועושה פעולה מסוימת, והפעוטות מחקים אותה: נוגעים באף, קופצים כמו צפרדע, עפים כמו פרפר, נוגעים בחפצים שונים בכיתה ואומרים את השמות שלהם: שולחן, כיסא או ספר.
כדאי ללוות את ההקראה בתנועות שמסבירות את המילים: כשגלי אומרת "בואי אחריי", סמנו עם היד תנועה של "לבוא". כשגלי לא באה, סמנו עם הראש ועם היד תנועה של "לא". המחשה והצגה המחשה – בארגז הספרים מחכָּה לכן המחשה של גלי וגאיה במהלך הקריאה. להציג יחד – שתי מחנכות מציגות את גלי וגאיה: מה הן עושות יחד, ומה הן עושות לחוד. שיחה כדאי להתחיל בשאלות על תוכן הספר: מה גלי וגאיה עושות יחד? מה הן לא עושות יחד? מה עושה גלי, ומה עושה גאיה? בשלב הבא תוכלו לשאול את הפעוטות על עצמם: מה אתם עושים עם חברים וחברות: משחקים יחד? אוכלים יחד? ומה עוד?
תוכלו למצוא את בעלי החיים באיורים שבספר ולציין את שם החיה: ברווז, חיפושית, פרפר, צפרדע, כבשה. אתן והפעוטות יכולים להשמיע את הקול שלה ולהציג כיצד היא הולכת וזזה: "איפה הכבשה? בואו נִפְעֶה כמו הכבשה: מֶה מֶה מֶה." "איפה הצפרדע? איך מקרקרת צפרדע? בואו נקפוץ כמו צפרדעים!"
כל אחד וכל אחת יכולים לעזור לאחר, גם פעוטות. אפשר לשאול את הפעוטות במה הם עוזרים לאחרים או לומר להם שהם עוזרים כשזה קורה: "זוכר שעזרת לי לסדר את השולחן?", "תראי איך את עוזרת לי לסדר את הצעצועים!" .
האיורים הם חלק מהסיפור, ובאמצעותם פעוטות מזהים וזוכרים את מהלך הסיפור ופרטים ממנו. אפשר להתבונן יחד באיורים ולחפש את החפצים שנוני נתן לאימא 'היכן מצויר תיק?' ו'איפה נמצא איור של מעיל?'
קוראים יחד במהלך ההקראה תוכלו לעצור בכל פעם שנוני מבקש עזרה ולשאול את הפעוטות: מה נוני מבקש מאמא? למה הוא צריך עזרה? לקראת סוף הסיפור, כשאמא צריכה עזרה, תוכלו לעצור, להתבונן באיור ולשאול: מה קרה? למה אמא צריכה עזרה? – כי הסלים כבדים, כי היא מחזיקה הרבה דברים… הפעוטות יכולים להצטרף – כשתקראו את הסיפור בפעמים הבאות, הפעוטות כבר יכירו את הסיפור ויוכלו להשתתף במשפטים החוזרים בסיפור: "אבל רק רגע, מה קרה? נוני צריך עזרה?" המחשה – כדאי להציג את הסיפור לפעוטות ולהמחיש להם כיצד התיק, הכפפות, הצעיף, הכובע והמעיל עוברים בהדרגה מנוני לידיה של אמא, וכיצד נוני עוזר לבסוף לאמא ולוקח ממנה את הפריטים האלו. את נוני ואמא ניתן להמחיש באמצעות בובות, שתי מחנכות או מחנכת ופעוט. לשיר יחד – חורף – גידי גוב
איך אפשר לעודד את הפעוטות לעזור זה לזה, למחנכת במעון או להורים? – עוזרים לסדר את כיתת המעון – עוזרים לחבר ונותנים לו חלק ממשחק – עוזרים לסחוב דברים קלים – עוזרים לחלק ספרים או כלי נגינה, ומה עוד? בכל פעם כזו נעודד את הפעוטות ונחזק אותם במילים טובות: "איזה יופי עזרת לסדר את פינת הספרים", "את חברה טובה. עזרת לחבר ונתת לו את המשחק." קשר עם הבית – ספרו להורים על הספר שאתם קוראים ועל כך שאתם מעודדים עזרה בכיתת המעון. שתפו אותם ברעיונות לעזרה בבית, כמו עזרה בעריכת שולחן או עזרה בניקיון בעזרת מטאטא קטן או מברשת.
בעקבות הדרך של נוני ואמא תוכלו ליצור עם הפעוטות "מסלול" בכיתת המעון שמתאר את הדרך מהבית למעון ובחזרה: "עכשיו עוצרים. עוד מעט חוצים את הכביש." "עכשיו קופצים מעל השלולית." "עכשיו הגענו למעון / הביתה!"
תוכלו לעודד את עצמאות הפעוטות ולתרגל תלייה של התיק האישי על המתלה במקום המיועד לכך. קשר עם הבית – שתפו את ההורים ובקשו מהם לתת לפעוט לתלות את התיק בעצמו כשהוא חוזר הביתה, להוריד את התיק מהמתלה כשהוא יוצא למעון, ואם אפשר – גם לסחוב אותו בדרך. הפעוטות ייהנו מתחושת המסוגלות. תיבת פעילות – תוכלו להכין תיבת פעילות ובה תיקים מסוגים שונים, כמו תיק גב, תיק צד או תרמיל.
בסיפור מוזכרים בגדי חורף שונים: מעיל, כפפות, צעיף, כובע. כדאי להביא לכיתת המעון בגדים או תמונות של בגדים ולמיין אותם לבגדי קיץ (חולצה קצרה, כובע מצחייה, בגד ים…) ולבגדי חורף (מעיל, צעיף, כובע צמר, כפפות…). משחק התאמה – אפשר להתאים בין הבגד לפעולת הלבישה שלו: צעיף כורכים סביב הצוואר, כפפות עוטים על הידיים, כובע חובשים על הראש. אפשר לחזור ולהיזכר בזברה שלובשת פיג'מה. להעשרה – פועלי לבישה בעברית, האקדמיה ללשון העברית
הסיפורים של סבא אף פעם לא משעממים!
בואו להכין רפסודה צפה בדיוק כמו בסיפור של סבא יורם בספר ״סבא מספר בלי להגזים״ ⛵מה צריך?
☑️ מקלות ארטיק
☑️ נייר
☑️ דבקויש לנו רפסודה לשוט איתה לאן שנרצה 🤩
סיפורים על סבא וסבתא כשהיו ילדים, סיפורים על חפצים שהשתמשו בהם וכבר לא בשימוש או אולי סיפור אחר? – בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח עם סבא וסבתא, ולשמוע מהם סיפורים על ימים עבָרו.
לסבא יש הצחוק הכי חזק והסיפורים הכי מעניינים, ובמה אתם "הכי"? – כל אחד בתורו מספר על עצמו, במה הוא "הכי". בסבב הבא כל אחד מספר במה המשתתף שלידו הוא "הכי" – אבל רק בדברים טובים!
רגע לפני שקוראים: מהו קיבוץ? – האם מישהו ביקר פעם בקיבוץ? מה היה מיוחד בקיבוץ, בשונה מהעיר? כדאי לספר על מאפייני הקיבוץ בעבר ולהתמקד בקהילתיות ובחיי הילדים, למשל: בבית הילדים שבו ישנו כל הילדים יחד, או בחדר האוכל שבו בישלו, עבדו ואכלו במשותף.
הסיפור שלנו מתרחש בקיבוץ חניתה. תוכלו להראות במפה היכן הקיבוץ נמצא ובאיזה מרחק יחסי מכם.
איך כדאי לקרוא? – בגלל אורכו של הסיפור והמבנה הייחודי של "סיפור בתוך סיפור" כדאי לשקול קריאה בהמשכים. קריאה כזאת יוצרת מתח ומאפשרת לעקוב אחר ההבנה של התלמידים. אפשר, למשל, לעצור לאחר הפרידה מההורים, בהגעה אל חוף הים או בעלייה לרפסודה. כשממשיכים בקריאה ניתן לשאול: האם אתם זוכרים איפה עצרנו? ולענות בקצרה כדי לרענן את זיכרונם של הילדים ולשמר את המתח.
להרגיש את ההיסטוריה – כדאי להדגיש את מנעד הרגשות של הסבא וקבוצת הילדים בסיפורו וכך לסייע בהבנת סדר ההתרחשויות ולהזדהות איתן.
שיחה על רגשות – בקריאה חוזרת ניתן להתחקות אחר הרגש בסיפור ולפתח שיחה שמקשרת בין הרגשות לאירועים ההיסטוריים: הילד בסיפור חש שמשהו משונה קורה בין המבוגרים: מה ה"סימנים" שלו לכך? האם גם לכם קרה שחשתם "סימנים" כשהשִגְרָה השתנתה פתאום? למה, לדעתכם, הילדים בסיפור מקבלים מתנות? כיצד הם מרגישים? מדוע הילדים נאלצים לעזוב את הקיבוץ? כיצד, לדעתכם, הם מרגישים בעקבות העזיבה? מה הייתם רוצים לשאול אותם? איך אפשר לעודד אותם? מדוע, לדעתכם, הילדים מתבקשים לצהול: "כי יש לנו מדינה!"? איך, לדעתכם, המבוגרים מרגישים באותו רגע? ואיך הילדים מרגישים?
סבא נפרד מהוריו – ניתן לשוחח על רגשות הפרידה מההורים ולהדגיש את הפגישה המחודשת עימם. חשוב לתווך את מטרת הפרידה כמעשה שנובע מדאגה ומרצון להגן על הילדים, אך לא לפרט בנוגע לאֵימַת הימים ההם.
קיבוץ חניתה – כדאי להכיר לילדים את תולדות הקיבוץ, המופיעות בדפים האחרונים של הספר, להתבונן בתצלום מימי ראשית הקיבוץ או לצפות בסרטון על הקמת חניתה ולהכיר את מפעל ההתיישבות "חומה ומגדל". אפשר גם להראות תמונות של הקיבוץ היום, להבחין יחד במה ששונה ובמה שהתפתח בזמן שעבר.
סבא מספר, והסיפורים שלו הכי מעניינים! תוכלו לשאול: למה, לדעתכם, הילד נהנה לשמוע את הסיפורים של סבא? איזה סוג של סיפורים אהוב על כל אחד מילדי הכיתה? האם גם אתם מספרים סיפורים לפעמים? האם יש בני משפחה שמספרים לכם סיפורים על ילדותם? על מה הם מספרים?
מספרי סיפורים – ניתן לקיים מפגשים קבועים בכיתה. אפשר להזמין את הילדים להביא ספרים אהובים למפגש, להזמין לכיתה מְספרי סיפורים משפחתיים שהם בוחרים – סבא? אחות גדולה? – ואולי אחד הילדים רוצה לשתף בסיפור משלו?
מה זה להגזים? בתחילת הסיפור מוצג לנו סבא בהגזמה – יש לו השפם הכי ארוך, הצחוק הכי חזק, השיער הכי לבן. ניתן לשאול: מדוע כך מציגים את סבא? מה הקשר בין אופן הצגתו לאישיותו? אילו יכולנו לפגוש את סבא, מה היינו שואלים אותו?
תוכלו לבקש מהתלמידים לציין או להראות בספר אירוע שקרה לסבא שלדעתם מסופר בהגזמה ולשאול: האם, לדעתכם, סבא באמת מגזים? מה באמת קורה ומה סבא ממציא? למה סבא בוחר להגזים, לדעתכם? למה אנחנו מגזימים לפעמים? איך ניתן לדעת כשמישהו מגזים?
לספר בהגזמה – התלמידים יכולים לספר בסֶבֶב לחברי הקבוצה משהו יומיומי שקרה להם ולנסות להגזים. לדוגמה, במקום לומר: "היום ראיתי בדרך לבית הספר איש מאוד גבוה", לומר: "היום ראיתי בדרך איש כל כך גבוה שהוא כמעט הגיע לעננים".
אפשר לבחור כמה הֶיגֵדים ולהתאים אותם לדימויים שיוצרים הגזמה, למשל: הכי שמח = כמו ליצן בקרקס.
סבא מספר את סיפורו בערב יום העצמאות אל מול הזיקוקין-די-נור, והסיפור שהוא מספר מגיע לשיאו בלֵיל ההכרזה על המדינה. זו הזדמנות לשאול: מדוע אנחנו חוגגים כל שנה את יום העצמאות? כיצד אנחנו חוגגים? אֵילו זיכרונות יש לכם מיום העצמאות? למה חשוב שתהיה לנו מדינה משלנו? מה זה אומר שיש לנו "עצמאות" כמדינה?
תוכלו לבחור מקומות שונים בארצנו המוּכרים לתלמידים היום ולחפש תצלומים שלהם מלפני קום המדינה, לחקור אותם, להכיר באמצעותם את התקופה ולהקדיש לוח משותף לתצלומים, ליצירות, למילים מרכזיות הקשורות לעצמאות ואולי גם לסיפורים משפחתיים.
האיורים בסיפור משלבים גזרי עיתון יומי, דפי סקיצות, דמויות לֶבד, רישומים וצבע, כך שמתקבל מראה ייחודי המעניק לספר צִבְיון אומנותי ומהווה שפה נוספת, חזותית, המעוררת את החשיבה ומגרה את הדמיון.
להתבונן באיורים – כדאי להקדיש זמן ל"קריאה באיורים" ולאפשר לילדות ולילדים להתבונן בהם בשקט, לבחור איור שאהבו ולשתף חבר או חברה בגילוי. מומלץ להשמיע ברקע מנגינה רגועה שתוסיף לאווירה ולריכוז.
התנסות יצירתית בהשראת האיורים – כדאי לאסוף שלל חומרים, בדים, גזרי עיתון ולנסות ליצור מכמה מהם יחד.
איור – תנועה – ניתן להדגים אירועים שונים בסיפור בהשראת האיורים. כך, לדוגמה, ניתן לרקוד הורָה עם הקמת המדינה, "להיטלטל בפראות " על הרפסודה תוך שמירה על שיווי משקל, להשתכשך בחול או למשוך סירת הצלה בחבל.
בסיפור מוזכרים מקומות רבים. לאֵילו מהם תלמידי הכיתה רוצים להגיע?
מכינים כרטיסים שבהם רשומים מקומות המוזכרים בסיפור: חיפה, חניתה, הים התיכון, קפריסין, סוף העולם, אי בודד, טהיטי, שבט אינדיאני ו"מקום דמיוני" שהוא… [יש להשלים] .
יושבים במעגל בקבוצות קטנות, מניחים את הכרטיסים גלויים במרכז המעגל ומסובבים בקבוק. המשתתף שהבקבוק פונה אליו בוחר כרטיס ומְספר מדוע בחר בו, איך יגיע אל המקום המצוין בו, את מה ומי ייקח איתו לשם ומדוע.
פופיק מתגעגע לאבא שלו, ואוהד מכיר את ההרגשה. הם משתפים בתחושות, וחושבים מה אפשר לעשות כשמתגעגעים. בסריקת הקוד תוכלו לצפות בהם ולקבל עצות טובות למתגעגעים.
הזמן לא עובר כשמתגעגעים? – אפשר להכין קופסה ובה דברים שיכולים להעביר את הזמן ולהשכיח מעט את הגעגוע. תוכלו לשים בתוכה תצלומים משותפים, חומרי יצירה להכנת מתנה או ציור למי שעתיד לחזור.
דקה יכולה לעבור מהר מאוד, או כמעט לא לזוז. רוצים לנסות? – כוונו שעון עֶצר לדקה, בחרו פעילות, ועשו אותה במשך דקה שלמה: קפיצה על רגל אחת, ישיבה במקום, איסוף חפצים שמתחילים באות ג' – באיזו פעילות הזמן עבר מהר? באיזו לאט?
האיורים היפים בסיפור מביעים רגש באופן עדין, ובמינימליות. הקִרבה והגעגוע עולים מהם כבר בהתחלה. האם התלמידים והתלמידות יבחינו ברגש שהספר מעביר עוד בטרם הקריאה בו?
לפני הקריאה– כדאי להציג כמה מהאיורים הראשונים בספר כשהטקסט מוסתר ולשאול: מה אתם רואים ברצף האיורים הראשונים? (חיבוק, מזוודה, מבט עצוב) איזה רגש מבטאים איורים אלו?
כעת אפשר לקרוא יחד את הספר.
לאחר הקריאה – תוכלו לשוחח על הסיפור, על הרגשות העולים ממנו ועל נקודת החיבור לעולמם של הילדות והילדים.
שיחה – ניתן לשאול: מה, לדעתכם, הרגישה בלה כשזוזו נסעה? מדוע לא התחשק לה לעשות את הדברים שהיא אוהבת לעשות בדרך כלל? מה זה "להתגעגע"? איך התמודדה בלה עם הגעגוע?
קשר – בסיפור לא מצוין טיב הקשר בין בלה לזוזו. אפשר לשאול את התלמידים: מי הן, לדעתכם, בלה וזוזו? האם הן אחיות? קרובות משפחה? חברות? ואולי אם ובת?
להישאר לבד? – מהסיפור ניתן להסיק שבלה נשארה לבדה. הדבר עלול לעורר אי-נוחות ואף בהלה אצל ילדים וילדות. ייתכן שהיו איתה דמויות נוספות, אך הגעגועים מופנים אל זוזו. כדאי לעודד את הילדים לשער אם בלה נותרה לבדה.
כדאי גם לשאול אותם עם מי הם נמצאים כשההורים נוסעים לכמה ימים, ולנהל שיחה בעניין.
געגועים –חיבור לעולם האישי – האם גם לכם קרה שהתגעגעתם? מה הרגשתם אז בגוף? אילו רגשות נוספים עולים בשעת געגוע? האם אפשר להתגעגע גם בפרק זמן קצר? באיזו דרך בחרתם להתמודד עם הגעגוע? האם, לדעתכם, רק ילדים מתגעגעים?
ספר נוסף על געגוע – מחלת הגעגועים של סולי מאת נורית זרחי. ניתן להקריא את שני הסיפורים ולהשוות בין דרכי ההתמודדות עם הגעגוע בכל ספר. אפשר לייצר מסלול ספרותי.
"הבטחתי שאחזור" – הספר אומנם מתאר פרידה וגעגוע, אך גם שיבה הביתה והבטחה שקוימה.
קשר של אמון – ילדים זקוקים לאמון ולביטחון, וכחלק מזה הם רוצים שהבטחות שהובטחו להם יקוימו. בשלב זה של ראשית דרכם בבית הספר הם מתנסים בקשרי חברות ובקשרים חדשים עם מבוגרים משמעותיים (מורים), קשרים שהולכים ומשתכללים. האמון משמש בסיס לקשר אישי רב-משמעות, ומכאן חשיבותו בעולמם החברתי, שכן קשרים אמיצים המבוססים על אמון מעלים את תחושת הביטחון והשייכוּת לקבוצה ומביאים איתם רווחה נפשית, שמחה, שיתופי פעולה ותחושת ביטחון אישי וקבוצתי.
הסיפור "בלה וזוזו" יכול לשמש כלי לעידוד יחסי אמון הדדיים בכיתה:
שיחה: ניתן להדגיש בשיח משותף את האמון שרכשו בלה וזוזו זו לזו, אך קודם כול, כדאי לתווך לתלמידים את המושג "אמון" דרך הזדהות עם הדמויות ובהסתמך על הסיפור.
ניתן להציג את יחסי האמון בספר ולהדגיש אותם. כדאי
לבקש מהתלמידים לחזור לסיפור ולמצוא הוכחות לכך שבלה האמינה בזוזו וסמכה עליה:
בלה אומנם התגעגעה לזוזו, אך היו לה הידיעה והביטחון שזוזו אכן תחזור: "היא ידעה שזוזו צריכה לחזור עוד מעט, עוד קצת". זוזו הבטיחה לבלה שהיא תחזור ועמדה בהבטחתה: "ולחשה לבלה באוזן – הבטחתי שאחזור".
הבטחה ותחושת ביטחון – נוכל לשאול: מדוע חשוב, לדעתכם, לקיים הבטחה בין חברים? מה ההרגשה כשמישהו מבטיח משהו, ולא מקיים? באילו מקרים אנחנו צריכים להרגיש שאנחנו בוטחים זה בזה בכיתה? אולי כשאנחנו נעדרים מהלימודים ומצפים שחבר או חברה יביאו לנו שיעורים?
מאגר אמון בכיתה – מתשובות התלמידים אפשר ליצור יחד מאגר של פעולות המבוססות על אמון ולהיעזר בהן במהלך השנה.
מה יקרה בעתיד – תוכלו להעלות שאלות על המשך קורותיהן של בלה וזוזו: איך בלה תגיב כשתתעורר ותראה את זוזו? כיצד יבלו יחד את היום? מה יקרה בפעם הבאה שזוזו תצא לחופשה? כיצד בלה תתמודד לדעתכם,? מה היא תעשה? ומה יקרה כשבלה תצא לחופשה וזוזו תישאר?
אפשר לחזור אל הספר שוב ושוב בכל הזדמנות שנראה צורך בחיזוק אמון או בבנייתו – למשל, בכל פעם שנרצה לחזק קיום הבטחות או הסכמים, או בהסתגלות מחודשת אחרי חופשה ארוכה.
התמודדות עם געגוע – כדאי לשאול את הילדים: האם חוויתם געגוע? מתי? איך התמודדתם? האם יש משהו בספר שמוצא חן בעיניכם ותעשו בפעם הבאה שתחושו געגועים?
הספר מהנה לקריאה, ותמיד אפשר לחזור ולקרוא בו פשוט כדי לחמם את הלב.
המילים בסיפור מעוצבות באופן ייחודי המותאם למשמעות המילה ולרוח הסיפור. כדאי להתעכב על כך יחד: המילה "געגוע", למשל, נכתבת כגל שנמשך מעמוד אחד לשני בצבע שונה ובגודל שונה של אותיות. תוכלו לשאול: מה הקשר בין עיצוב המילה לרגש שהיא מביעה? מדוע, לדעתכם, המילים בחלק מהעמודים מעוצבות בהדרגה, כמו מדרגות?
דברים יפים צומחים מתוך החסר – בלה מתמודדת עם הגעגוע באמצעות עשייה ויצירה. היא לא היחידה: איסוף, יצירה ואומנות הם דרכים להבעת רגשות ולהתמודדות עם געגוע או עם חֶסר אחר בחיים.
יצירה – אפשר להניח מגוון צבעים ולבקש מהתלמידים והתלמידות לנסות ולצייר את רגש הגעגוע כראות עיניהם:
איזה צבע תבחרו לתיאור הרגש? האם תציירו משהו מוחשי או משהו מופשט?
אפשר לאתגר את התלמידים ולבקש מהם לבחור על פי רצונם את החומר ואת הדרך שבהם ירצו לבטא את הגעגוע.
המשחק נועד להעמיק את האמון בין התלמידים והתלמידות ולייצר תחושת הדדיות וביטחון: התלמידים נחלקים לזוגות – עיניו של האחד גלויות, ועיניו של השני מכוסות. בכל סבב של המשחק אחד מוביל את השני במסלול, בעוד המוּבל לא רואה וצריך לסמוך על ההוראות של המוביל. בכל סבב מתחלפים בתפקידים.
תוכלו ליצור יחד עם התלמידות והתלמידים מסלול בכיתה או בחצר ולתכנן יחד את כשהם שותפים לקביעת המסלול.
לאחר הפעילות כדאי לנהל שיחה – איך הייתה ההרגשה כמובילים? ואיך היא הייתה כמוּבלים? האם חששתם? מדוע? האם נתתם אמון לאורך כל הדרך, בחלקה או בכלל לא? האם הרגשתם שנותנים בכם אמון?
תחושת הזמן בספר אינה זהה לזמן שמורה השעון, כי ככה זה כשמתגעגעים. בעקבות הספר תוכלו להתנסות בכיתה בתחושה דומה ולשוחח: מתי מרגישים שהזמן עובר מהר? ומתי מרגישים שהזמן לא זז?
תרגיל – דקה היא דקה– תוכלו לבחון את יחסיות הזמן במגוון התנסויות שכולן נמשכות דקה, למשל, דקה מבלי לעשות ולומר דבר, דקה בהאזנה לשיר, דקה בתנועה ובתזוזה של הגוף.
כדאי ליידע את המשפחות שהספר הגיע ושהוא מדבר על משפחה ועל געגוע. כדאי לשתף בפעילויות שבכיתה, לעודד לסרוק את קוד ה-QR ולקבל רעיונות לדברים שאפשר לעשות כשמתגעגעים.
כדי להפוך את הקריאה המשותפת למהנה ולעודד קריאה, כדאי לבחור בספר שמדבר אל הילדים והילדות ועוסק בנושאים שקרובים לליבם: יש שיעדיפו סיפור דמיוני, אחרים ירצו לקרוא ספר "שקרה באמת". כל סיפור אהוב יעודד אותם להמשיך ליהנות מספרים ויפתח בהם דמיון ויצירתיות.
גם אתם יכולים לחפש חפצים שמזכירים חוויות מהעבר: תצלום משפחתי, מתנה שקיבלתם או חפץ שקשור לחוויה שחוויתם. כל אחד בתורו מציג את החפץ שבחר, ומשתף בזיכרון שקשור אלי
רוצים מכונה משלכם? – אספו קופסאות, בדים, קרטונים וצעצועים ישנים, ותוכלו לבנות מכונה משלכם. אפשר לתכנן יחד מה היא תעשה ואיך היא תיראה, ואפשר גם פשוט לבנות ולגלות תוך כדי.
ברבים מהאיורים שבספר מופיעות מכונות. אפשר לדפדף בספר ולחפש איורים של מכונות וחלקים שלהן – האם תדעו מה היה התפקיד של המכונה? ואולי אפשר להמציא מכונה חדשה בעקבות החלק שגיליתם ולדמיין מה היא יכולה לעשות.
מיומנות בין-אישית – מערכת היחסים בין הסבים לנכד היא חיובית ומְתַגְמֶלֶת ומבוססת על כבוד הדדי, על הערכה, על הקשבה ועל שיתוף פעולה. המבוגרים מצטרפים לילד אף על פי שאינם מצליחים להבין את התכלית, ועוברים בעצמם תהליך של גילוי.
מודעות עצמית – הזדהות עם התהליכים שדוד עובר: ביטוי עצמי, התנסות בתהליך ותחושת שמחה מהתהליך ומהתוצר.
אוריינות גופנית ובריאותית – הסיפור משלב פועלי עשייה, כמו: "פֵּירקו", "הִרכיבו", "חתכו", "קשרו".
באמצעות מפגש עם חפצים מהעבר וזיכרונות החוסן הנפשי ותחושת השייכות מתחזקים.
חשיבה יצירתית – הן בתהליך איסוף החפצים וחיבורם והן בקישור המכונה לרגשות של שמחה ואושר.
מה עושה המכונה? – בעת קריאת הסיפור ניתן לעצור בשלב שבו המכונה מוכנה ולשאול: מה עושה המכונה, לדעתכם? חשוב לאפשר לילדים להביע את רעיונותיהם ולאחר מכן להמשיך בהקראה.
בירור והבנה של מסרים גלויים – חשוב לשאול שאלות, כמו: איזה רעיון היה לדוד? מה הִציעה סבתא לדוד? למה סבא ודוד הלכו למחסן? במה נזכרו סבא וסבתא?
לחזור ולהתבונן – חשוב לאפשר לילדים לחזור ולעיין בספר, להתבונן באיורים וכך לסייע בהבנת הסיפור וביכולת לשחזר את הסיפור.
מסרים סמויים – תוכלו לשאול שאלות, כמו: איזו מכונה רצה דוד לבנות? האם הוא ידע מההתחלה מה המכונה שלו תעשה? מה עשתה המכונה שלו לבסוף לסבא ולסבתא? ובשבילו? האם יש לכם רעיון לשם מתאים למכונה?
בהמשך כדאי לחבר את הסיפור לחוויות אישיות – האם אתם אוהבים לבנות? מה אתם אוהבים לבנות? האם אתם זוכרים משהו מיוחד שבניתם? אילו הייתם יכולים לבנות כל מכונה שתרצו, מה הייתם בונים?
קשר משפחתי – כדאי לשאול: מה אתם אוהבים לעשות עם סבא, עם סבתא או עם בני משפחה אחרים? איך אתם מרגישים כשאתם מבלים יחד? לסבא ראובן יש מחסן מעניין; אֵילו חדר או פינה אהובים עליכם אצל בני משפחתכם?
מטרה או תהליך? – הספר מַציג את עולם הילדים שבו התהליך, ולא רק היעד שבסופו, מסקרן ומהנה. זהו עולם שלומדים בו תוך כדי התנסות, בדיקה וגילוי סקרנות, לכן הוא לא תמיד בהיר ומובן למבוגרים. הספר מציע לְשַמֵר את היכולת הטבעית של ילדים לפעול באופן אסוציאטיבי ובתגובה על חוויות שהם חווים.
"היא פשוט מכונה" – סבתא של דוד מבולבלת כי, לדעתה, לכל מכונה יש תפקיד, אבל לדעת דוד, "היא פשוט מכונה". המבוגרים מכוונים לתהליך הטכנולוגי של המכונה, אבל מתברר שבעיני ילדים מדובר בתהליך של הבעה ורגש.
ומה בגן? – כדאי להתנסות גם בפעילויות מתוכננות לצורך יצירת תוצר – "יצרנות", וגם בפעילויות הבעתיות ביצירה חופשית – "יצירה". חשוב לְזַמֵן מגוון כלים וחומרים להתנסויות, לסייע ולתווך.
למה גרוטאות? – ילדים וילדות נהנים לשחק בגרוטאות ובחפצים אמיתיים. כך הם יכולים לחקור את המציאות ולחקות אותה, להתנסות בחפצים "של גדולים" באופן בטוח, לשחק משחק שהוא חופשי מהגדרות, להמציא וליצור.
אילו גרוטאות כדאי לבחור? – מומלץ לבחור מגוון גרוטאות ולאפשר לילדים לְנַיֵיד, לסחוב, למלא, להרכיב, לדמיין ולגלות שלל מיומנויות.
רצוי לבחור חפצים של בעלי מקצוע וחפצים ניידים שיש להם צורות ומִרקמים שונים, גם כאלה שמוכּרים מחיי היום-יום וגם שאינם כאלה.
חשוב! יש לוודא שכל החפצים בטיחותיים, קלים לנשיאה ואינם מסוכנים.
זיכרונות באיורים – האיורים "מספרים" באופן ויזואלי את המחשבות והזיכרונות של הדמויות. כדאי לחזור ולהתבונן באיורים ולגלות יחד את האופן שבו המאייר מציג את המחשבות לעומת האופן שבו הוא מציג את המציאות.
זיכרונות בחפצים – תוכלו לבקש מהילדים שיביאו חפץ מִשנים קודמות שמעורר אצלם זיכרון ולהציג אותו בפני ילדי הגן. אפשר גם לארח סבים וסבתות ולבקש שיביאו חפצים ישנים, יספרו עליהם וידגימו את השימוש בהם.
מכונות – מה הן עושות? ניתן לשאול: אילו מכונות מוזכרות בסיפור?
מה התפקיד שלהן? אילו מכונות נוספות אתם מכירים?
שם ופעולה – כדאי לעמוד יחד על הקשר בין שם המכונה לפעולה שהיא עושה: במֵדיח מְדיחים כלים, במייבש מייבשים כבסים
(בלשון הדיבור – "כביסה"). זוהי תשתית אוריינית-מורפולוגית לעיסוק במושג שורש, ומומלץ לשלב אותה באופן חווייתי ומשחקי במהלך הפעילויות.
משחק התאמה – תוכלו ליצור כרטיסיות התאמה בין מכונה לתפקידיה, למשל: תמונה של מכונת כביסה ותמונה של בגדים נקיים. זו הזדמנות להכיר מכונות שונות ולגלות שלעיתים למכונה יש יותר משימוש אחד.
חוקרים מכונות – איזו מכונה מעניינת את הילדים? איך היא פועלת? ממה היא עשויה?
ממציאים מכונה – הילדים יכולים להמציא מכונות משלהם,
להציג אותן, לספר עליהן וליצור תערוכה שבני המשפחה יוכלו לבקר בה.
מכונות ואוֹמנות – ז'אן טינגֵלי – אפשר להכיר את המכונות
קרה לכם שחיכיתם למישהו? תוכלו לשתף בחוויה ולספר זה לזה על ציפייה. תוכלו גם לחשוב יחד מה אפשר לעשות כשמחכים, ולספר מה אתם עשיתם בזמן שחיכיתם? ומה קרה בסוף?
דפדפו בספר וקבעו מה יהיה סדר התורים במשחק. בכל תור יעיין אחד מכם באיור שבחר ויציג את התנועה של הזאב: עלייה במעלית? הליכה על ארבע? – שאר המשתתפים ינסו לנחש מה עושה הזאב.
לִפְנֵי הַקְּרִיאָה – כדאי לקרוא לילדות ולילדים את שם הסיפור, "הזאב לא יבוא", ולשאול אותם: לאן, לדעתכם, הזאב לא יבוא?
דמות הזאב בספרי ילדים עלולה לעורר פחד אצל חלק מהילדים. כדאי לשים לב לתגובות שלהם ולהרגיע במקרה שמזהים אצלם קושי או חשש.
לִקְרֹא אִיּוּרִים? – האיורים מגלים פרטים נלווים שאינם כתובים בסיפור, לכן חשוב לאפשר לילדות ולילדים להתבונן בהם בעת ההקראה.
קְרִיאָה בִּקְבוּצוֹת קְטַנּוֹת – כדי לאפשר חוויה של הפתעה, פליאה ומעקב אחרי המילים והאיורים, מומלץ לקרוא בקבוצות קטנות, כשכל אחד מחזיק בעותק משלו.
רצוי להקריא את הספר כמה פעמים וכך לקדם הבנה של מסרים גלויים וסמויים.
בקריאה הראשונה נוכל לשאול שאלות על ההבנה המילולית של הסיפור: מה שאל הארנב את אימו? מה ענתה האם? איפה אימא אמרה שהזאבים מתגוררים? למה הזאבים לא יכולים להסתתר מאחורי עצים בעיר? למי הזאב דומה, לדברי הארנבון? האם הזאב הגיע בסוף? מתי הוא הגיע? מה הוא הביא?
הַשָּׁלָב הַבָּא – שְׁאֵלוֹת עַל רְגָשׁוֹת וּמַחְשָׁבוֹת – האם הארנבון פחד מהזאב? האם הוא חיכה לזאב? איך אפשר לדעת זאת?
הַשָּׁלָב הָאַחֲרוֹן – שְׁאֵלוֹת הַמִּתְיַחֲסוֹת לְמַשְׁמָעוּת אִישִׁית – האם תוכלו לספר על מקרה שבו גיליתם משהו חדש על חבר? איך הרגשתם כשגיליתם זאת? ממה ילדים פוחדים?
שְׁאֵלָה שֶׁל רֶגֶשׁ – כדי להדגיש את ההפתעה ואת תחושת ה"לפני" וה"אחרי", אפשר לעצור כשהארנב הולך לישון ולשאול: איך, לדעתכם, הארנבון מרגיש? האם הוא רוצה שהזאב יבוא? בסוף הסיפור כדאי לחזור ולשאול את השאלות הללו.
שֵׁמוֹת לָרְגָשׁוֹת – זו הזדמנות לתת שמות לרגשות ולתכונות, כמו: ציפייה, סבלנות, התרגשות, חשש ועוד.
"יֵשׁ כַּמָּה דְּרָכִים לְהִסְתַּכֵּל עַל כָּל דָּבָר" – מה גרם לכם לחשוב שהארנבון חושש? האם הופתעתם מסוף הסיפור? מה אתם חושבים על הסוף המפתיע? האם אתם אוהבים אותו?
מְגַלִּים רְמָזִים בִּקְרִיאָה חוֹזֶרֶת – בקריאות הנוספות אפשר לנסות למצוא רמזים לסוף הסיפור. זה יכול להיות קצת מבלבל ומצחיק, אבל עוזר להבין שיש כמה דרכים להסתכל על כל דבר.
שִׂיחָה עַל צִפִּיָּה – האם קרה לכם שחיכיתם למשהו שיקרה? האם דמיינתם את זה קורה? מה הרגשתם בגוף? ומה הרגשתם כשזה סוף-סוף קרה?
כדאי להמשיך ולהזכיר את הערכים והמסרים של קבלת דעה שונה, של סובלנות ושל אמפתיה בפעילויות השגרתיות בגן: בשעת יצירה, בעת משחק בחצר, בזמן ארוחות ועוד. אפשר לשלב משפטי מפתח, כגון: "יש כמה דרכים להסתכל על כל דבר".
לא פעם ילדים צעירים מתקשים להבחין בנקודת מבט שונה, בעיקר בעת ויכוח או מריבה. במקרים שכאלה ניתן להזכיר את הספר: זוכרים שיש כמה דרכים להסתכל על כל דבר? אולי כל אחד יספר בתורו מה הוא הרגיש ומה קרה לדעתו?
"יֵשׁ לִי יוֹם הֻלֶּדֶת!" – כדאי לחזור אל הספר באירועים מיוחדים, כמו: יום הולדת, טיול או חגיגה. כך הספר ישמש כלי להזדהות עם הציפייה הנרגשת של הארנבון.
אפשר לשוחח על העדפה אישית ובחירה אישית שאינן זהות לבחירה של האחר. אפשר לעשות סקר בנוגע לפירות/ירקות שאנחנו אוהבים ולגלות כי ישנן העדפות ומגוון דעות, ועם זאת אין מישהו שהוא צודק או שאינו צודק, ועלינו לכבד את הטעמים ואת ההעדפות של אחרים.
מִשְׂחָק בִּנְקֻדּוֹת מַבָּט – קחו ארגז קרטון גדול וצבעו יחד כל פאה שלו בצבע אחר. הארגז ישמש כקובייה. הניחו אותו במרכז החדר, השמיעו מוזיקה ואפשרו לילדים להסתובב סביבו. מדי פעם סמנו לעצור ובקשו מהמשתתפים להכריז באיזה צבע צבועה הפאה שהם רואים עכשיו. מאחר שכל אחד עומד במקום אחר, כל אחד רואה את הקובייה באופן אחר אף שזו אותה הקובייה.
הארנבון שואל שאלות רבות, וזו הזדמנות לעודד סקרנות. כדאי להתכנס בקבוצות קטנות, להציג תמונה מסקרנת ולשאול עליה שאלות מסוג "למה?" בהשראת הארנבון השואל: "האם אנחנו יכולים להיות בטוחים?". לדוגמה: הציגו תמונה של ילד בוכה ולצידו גלידה שנפלה ושאלו: למה הילד בוכה? איך הגלידה נפלה? האם אתם בטוחים בכך? ואולי יש אפשרות נוספת?
העץ גדל ורֶבֵּקָה גדלה, ומה איתכם? – אפשר להביט בסרטונים ובתמונות ולראות כמה גדלו וְהִשְׁתַּנּוּ הילדים וגם ההורים. אפשר לשוחח על פעולות שהילדות והילדים יכולים לעשות ולא יכלו לעשות בעבר.
איך כדאי לקרוא? – האיורים מעצימים את חוויית הקריאה ותורמים להבנת הסיפור. כך, למשל, בעמוד 6 כתוב: "הזמן חלף כמו שזמן חולף לילדים ולעצים", ובאיורים ניתן לראות כיצד רבקה והעץ גדלים זה לצד זה.
הקראת הסיפור בקבוצה קטנה תוך עלעול בעותק האישי מאפשרת תיווך, הכוונה והעצמת החוויה .
מה קורה בסיפור? – לאחר ההקראה רצוי לוודא הבנה של הסיפור ברובד הראשוני של המסר הגלוי, הקשור לעץ, ולשאול: מה נתן סבא לרבקה? מה היא ואבא עשו בשתיל? מה הוא היה צריך כדי לגדול?
ט"ו בשבט – אפשר לשאול שאלות הנוגעות לט"ו בשבט ולרענן יחד את הזיכרון: מה חוגגים בט"ו בשבט? מה אוכלים בט"ו בשבט? למה קוראים לחג ט"ו בשבט?
ט"ו בשבט והקשר לארץ ישראל – כדאי להסביר שנהוג לנטוע עצים בט"ו בשבט, אך בימים שיהודים לא חיו בארץ ישראל והיו פזורים בארצות אחרות, הם נהגו לאכול בט"ו בשבט מפירות הארץ, לשיר שירים ולספר סיפורים על ארץ ישראל וכך שמרו על קשר לארץ גם כשהיו רחוקים ממנה.
שקית של געגוע – אפשר לשאול: מתי מתגעגעים? מדוע, לדעתכם, השקית נקראה "שקית של געגוע"? לְמה התגעגעו היהודים שהתגוררו בארצות רחוקות?
לאחר קריאה חוזרת בסיפור, אפשר להרחיב ולשאול: האם קרה לכם שהתגעגעתם? מתי? לְמה? מה עשיתם? מה הייתם מכניסים ל"שקית הגעגוע" שלכם? חיבוק מאימא או מאבא? עוגיות של סבתא? ואולי שיר ששרים לכם לפני השינה?
ילדים וילדות רבים מסתקרנים ומשתעשעים כשהם נחשפים לשפות שאינן מוכרות להם; תוכלו לחזור אל הביטויים בלדינו שבסיפור ולנסות לבטא אותם יחד. ניתן לשאול: באיזו שפה אנחנו מדברים? אילו שפות נוספות אתם מכירים? האם צפיתם פעם בתוכנית בשפה אחרת או הקשבתם לשיר בשפה אחרת?
קשר משפחתי – באיזו שפה דיברו או עדיין מדברים במשפחה שלכם? האם גם אתם משתמשים בביטויים בשפה אחרת? האם יש לכם כינויי חיבה בשפה אחרת? אתם נוהגים לאכול מאכל שיש לו שם מיוחד? רצוי לעודד את הילדים לברר במשפחתם אם נהגו או עדיין נוהגים לדבר בשפה אחרת.
היכרות עם שפות – בהשראת הספר אפשר להקשיב בכל יום לשיר בשפה אחרת או ללמוד מדי בוקר לומר "בוקר טוב" בשפה אחרת.
"שפת העצים" – בסיפור סבא מזכיר את שפת העצים. כדאי לשאול: מה הייתה הכוונה של סבא כשאמר זאת? כיצד העץ הודה לרבקה? האם גם לכם קרה שהרגשתם שצמחים מדברים אליכם?
חוקרים ומגלים – תוכלו לעודד חקר של הנושא ולשאול שאלות על פירות ההדר וייחודם, על שלבי הצמיחה שלו ועל הקשר בין התפוז לארץ ישראל. אפשר לבחון אילו מאכלים ניתן להכין מתפוזים ולהתנסות בהכנת מיץ, עוגה או קליפות מסוכרות.
רצוי לצאת לפרדס – לראות את עצי ההדר, להריח ולמשש את הפירות.
ישראל היא ארץ קולטת עלייה. משפחות רבות בחרו בשנים האחרונות לעלות ארצה, ובגני הילדים לומדים עולים רבים.
הסיפור יכול לזמן שיח על עלייה ועל הקשיים שהעולים חווים: הגעה לארץ חדשה, לימוד שפה חדשה, היכרות עם מקום חדש, עם חברים ומנהגים חדשים, געגוע לארץ המוצא ולאנשים שנשארו בה. אפשר לשאול: איך, לדעתכם, העולים מרגישים כאשר הם מדברים בשפה לא מובנת? כיצד נוכל לסייע להם?
חשוב להזמין את הילדים העולים לשתף במנהגים שהביאו עימם, להזמין אותם להציג חפצים מיוחדים ותמונות מארץ הולדתם, להכניס לספריית הגן כמה ספרים הכתובים בשפתם, להביא מאכלים מיוחדים מארצות המוצא שלהם, ועוד.
חשיפה זו תוכל לסייע להם להרגיש שייכים, ולילדים האחרים – להכיר אותם יותר ולגלות הזדהות ואמפתיה.
כדאי למצוא זמן מתאים לקריאה: זה לא חייב להיות לפני השינה, אלא זמן שנוח לכם – הורים, ילדים וילדות – ומאפשר לכם לעצור הכול ולהיכנס יחד לעולם המיוחד שספר פותח בפניכם.
את תהליך הגדילה של ילדות וילדים מלווים פחדים שונים, והדיבור עליהם עוזר להתמודדות איתם ולהחדרת תחושת ביטחון. תוכלו לשוחח יחד על פחדים: מה מפחיד? מה עוזר להתגבר?
"הידד, מעיין!" קוראים כולם כשמעיין מפחדת. ואיך אתם יכולים לעודד זה את זה? אפשר להחליט על מילות עידוד משפחתיות, אולי למצוא שיר מעודד או קריאה משותפת שתעניק לכם שמחה וכוחות.
קְרִיאָה בְּרֶצֶף – כדאי לקרוא את הסיפור ברצף כדי לשמר את תחושת הריגוש והמתח העולה ממנו. קְרִיאָה חוֹזֶרֶת בִּקְבוּצוֹת קְטַנּוֹת – הקראה חוזרת מאפשרת שיח אינטימי שניתן לשתף בו ברגשות, להקשיב, לתווך, לעודד ולחזק. בְּעִקְבוֹת הַסִּפּוּר נוּכַל לִשְׁאֹל שְׁאֵלוֹת מִסּוּגִים שׁוֹנִים: שְׁאֵלוֹת הֲבָנָה: לאן הלכו מעיין ואחותה? מדוע? מה קרה בגן השעשועים? מדוע מעיין והדר נפרדו? מה עשתה מעיין לאחר שהדר הלכה? שְׁאֵלוֹת הַנּוֹגְעוֹת לְמַחְשָׁבוֹת וְלִרְגָשׁוֹת: איך הרגישה מעיין כשטיפסה על הסולם? על מה היא חשבה כשהגיעה לשלב הגבוה? כיצד ניסה הקהל למטה לעזור לה? מה היא הרגישה כאשר שמעה את קולות העידוד? כיצד היא התגברה על הפחד? כיצד עודדה אותה אחותה הדר? יְלָדִים וּפְחָדִים – ילדים וילדות רבים בגיל גן חווים תקופה של פחדים כחלק מהתפתחותם הטבעית. הם חווים פחדים שונים: פחד מרעש חזק, מפרידות או ממעברים. משום שהדמיון שלהם כה עשיר ואין אצלם הפרדה מוחלטת בין דמיון למציאות, הם חווים גם פחדים רגשיים ודמיוניים: פחד מחושך, ממפלצות, ממכשפות וכדומה. תּוּכְלוּ לְשׂוֹחֵחַ עַל פַּחַד בִּקְבוּצוֹת קְטַנּוֹת – כדי להתמודד עם פחד מומלץ לדבר עליו. כְּדֵי לְיַצֵּר אֲוִירָה פְּתוּחָה וְנוֹחָה לְשִׁתּוּף הגננת יכולה להטרים ולשתף בפחד משלה ולספר שיש סוגים שונים של פחדים. אפשר להציע לילדים וילדות לשתף בפחדים שלהם. כְּדַאי לִיצֹר מַעְגַּל שִׁתּוּף שיעודד את הילדים לדבר על פחדיהם, יסייע לקרב לבבות ולהבין שהרגש העוצמתי הזה הוא רגש טבעי המשותף לכולם. רְגָשׁוֹת בְּאִיּוּרִים– כדאי להתבונן יחד באיורים ולגלות כיצד בחרה המאיירת לאייר את קשת הרגשות של מעיין. תְּמִיכָה וְעִידוּד – השיח מאפשר להרהר בצורך האישי בתמיכה ובחיזוק ולהבין מה עוזר לילדי הגן ומה עוזר לאחרים. תּוּכְלוּ לִשְׁאֹל: מה גרם למעיין לעלות בסופו של דבר? למה, לדעתכם, דווקא המילים של אחותה השפיעו עליה? האם העידוד נחוץ רק בשעת פחד? באילו עוד מצבים, לדעתכם, אנחנו זקוקים לעידוד? מה עוזר לכם להירגע או להתגבר כשקשה? מי מעודד אתכם? כיצד הם עושים זאת? כיצד אנחנו יכולים לעודד את החברים בגן? הַבָּעַת רְגָשׁוֹת בְּ"מֵאָה שָׂפוֹת" – לאחר השיח אפשר להזמין את הילדים לנסות ולהביע את הרגשות בציור, בכיוּר, בפנטומימה, בהדבקה ועוד.
הספר מאפשר לילדים ולילדות לגלות את תחושת המסוגלות שלהם ולהבין שגם הם-עצמם גיבורים לפעמים. ניתן לחזור אל הסיפור ולהדגיש שאמיץ הוא לא מי שלעולם לא פוחד או מתקשה, אלא מי שמתגבר על הפחד או הקושי.
גילאי הגן מתאפיינים לא רק בהתמודדות עם פחדים, אלא גם בהזדהות עם סיפורי אומץ והתגברות על פחד. קָשֶׁה לִי – כמו מעיין, שיצרה תור מאחוריה, גם בחיי הגן לכל אחד ואחת קצב אחר ותגובה אחרת: הילדים נבדלים זה מזה בהסתגלות למעברים, בהתארגנות, באכילה, במשחק ובכל פעילות משותפת, מה שיכול לגרום תסכול וקוצר רוח. הסיפור מאפשר להתבונן ברגעי התסכול מזווית ראייה רעננה שמגויסת לטובת החברים המתקשים. ניתן לחזור אל הספר שוב ושוב כחלק משיח על סבלנות, תמיכה ועידוד במצבים חברתיים שונים בחיי הגן.
גן שעשועים הוא מהמקומות שצריך לחכות בהם בתור. נשאל את הילדות והילדים: היכן עוד צריך לחכות בתור בגן ובמרחבי החיים? מדוע חשוב להמתין בתור? מה קורה כשאין תור?
ומה כדאי לעשות כשהתור מתארך ומשעמם? אפשר, למשל, לספור כמה אנשים מחכים בתור, להמציא משחק או לעשות תרגילי התעמלות וכדומה. האם יש לכם עוד רעיונות? את הרעיונות השונים אפשר ליישם בגן, לשתף בהם את בני המשפחה ולהציע להם ליישם אותם כשממתינים בתור.
רצוי לשאול את הילדים: כיצד אתם חושבים שניתן לסמן את התור?על ידי כרטיסיות שמות? על ידי כתיבת השמות על לוח? ואולי על ידי סימנים מוסכמים? ומה עוד?
לוּחַ עִידוּד – ניתן לחשוב יחד וליצור מאגר מילים מעודדות בגן, למשל: "אתה יכול!" "אנחנו איתך!", לתלות אותן על לוח העידוד ולהיזכר בהן כשיש צורך לעודד חברים בגן ולקבל עידוד. כך ניתן להפוך את מילות העידוד לחלק משפת הגן ולחזור שוב ושוב אל הסיפור ואל ההצעות שבלוח.
רצוי לעודד את הילדים לשתף ברגעים שבהם זכו לעידוד מהחברים בגן, להדהד את הדברים ולחזק אותם. תַּרְגִּיל בְּמִלּוֹת עִידוּד – באמצעות חלוקת ילדי הגן לנבחרת שחקנים ולנבחרת מעודדים תוכלו לעודד רצון לתמוך באחר:
נבחרת השחקנים – כדאי לבחור במשחק או בתרגיל תנועה לא תחרותיים שכולם מכירים ויכולים להשתתף בהם.
נבחרת המעודדים – ניתן ליצור שלטים צבעוניים ממאגר מילות העידוד שהילדים הציעו. חברי הקבוצה יכולים להוסיף שלטים מצוירים לבחירתם. המעודדים יצפו במשתתפים ויעודדו אותם. לאחר מכן אפשר לבחון יחד: איך המעודדים מרגישים, ואיך המשתתפים במשחק מרגישים כשמעודדים אותם, ואז להחליף בין הקבוצות.
עידוד קריאה משפחתית – כדאי לספר למשפחות שהגיע ספר העוסק בַּכוח ובעידוד שאנחנו שואבים מהמשפחה. הספר מלווה בפסקול להאזנה משפחתית משותפת. הפסקול מתאים גם למשפחות עולים.
כְּבוֹד הָאָדָם וְהַמִּשְׁפָּחָה – בין האחיות יש יחסים חמים של אהבה, אמפתיה ורגישות.
עַרְבוּת הֲדָדִית וְסִיּוּעַ לְאָדָם בִּמְצוּקָה – חֶברה שמבוססת על עזרה הדדית ועל אכפתיות: הילדים מחכים בסבלנות, ההורים מעודדים, ואפילו "ראש העיר" מתערב.
מניחים כמה פריטים בשורה ומביטים היטב.
בכל פעם אחד מבני המשפחה מחביא חפץ אחד, ובני המשפחה עוצמים עיניים.
לאחר מכן הם פוקחים עיניים ומחפשים – איזה חפץ נעלם? היכן החביאו אותו?
הטרמה לסיפור – תוכלו לספר על דבר-מה שאיבדתם: תיק, מפתח, משקפיים… כדאי לשוחח על ההרגשה שהתעוררה בעקבות האבידה ולחשוב יחד מה כדאי לעשות. הכנה לשיחה – כדאי לצאת לחצר ולהציע לילדים להביט סביב ב"עיניים חדשות" ולחפש דברים שלא הבחינו בהם קודם באדמה בחצר, בשמיים או על העצים. שיחה בעקבות הפעילות – האם התגלו פרטים חדשים? מה היה גילוי משמח ולמה? האם חיפשתם משהו מסוים, או שגיליתם משהו במקרה, בלי שהתכוננתם לכך? שיחה על הספר – מדוע, לדעתכם, אהוד חיפש את הדברים שלא מצא? כיצד מרגישים כשמחפשים, ולא מוצאים? וכיצד מרגישים כאשר מוצאים? "מציאות" – מה מצא אהוד? כדאי לעמוד על כך שאהוד מצא "מציאות" – דברים ששמח בהם והיו יקרים לו אף שלא חיפש אותם – ולשאול את הילדות והילדים: האם קרה לכם שמצאתם לפתע "מציאה"? מה הייתה המציאה? מה הרגשתם כשמצאתם אותה?
בספר איורים בצבע ובשחור-לבן. נבחן עם הילדים והילדות את האיורים ונשער מדוע בחרה המאיירת לאייר כפי שאיירה.
שיחה על כך והעלאת הנושא למודעות יכולות לתרום להבנה של המסר הסמוי בסיפור ולשיח על חשיבה חיובית. המשך לסיפור – אפשר להציע לילדים לחבר המשך לסיפור: מה יאבד אהוד? מה הוא ימצא?
בהשראת הסיפור הילדים יכולים לאייר את החלק שעוסק באבידה בצבעי שחור-לבן ואת החלק שעוסק במציאה – בצבעים. יצירה – נציע לילדים מגוון חומרים בשחור ובלבן ומגוון חומרים צבעוניים ונאפשר להם יצירה חופשית.
מה צריך לחפש? – הגננת מכריזה על משהו שיש למצוא: חפץ עגול, פריט אדום, כלי נגינה, וילדי הגן מחפשים. אחרי סבבים אחדים אפשר לבקש מילדי הגן להכריז על משהו שיש לחפש. משחק פנטומימה – הגננת מספרת בפנטומימה מה היא חיפשה ומצאה, וילדי הגן צריכים להשלים את החסר, לדוגמה: "הלכתי לחפש כדור (בפנטומימה) ומצאתי כלבלב (בפנטומימה)."
בהמשך ניתן להציע להם להציג פריטים לבחירתם. איפה לחפש? – מישהו מחביא חפץ, והשאר מוצאים אותו ומתארים זאת תוך שימוש במושגי יסוד ובכיוונים: מֵעל, מתחת, מאחור, משהו צהוב, משהו עגול.
הסיפור מסתיים באמירה של אהוד: "כי אני אוהב לחפש ומוצא תמיד מה שיש". בעקבות זאת אפשר לשאול: מה קורה בדרך אל הגן? מה ניתן לראות? מה אפשר לחפש? ומה אולי נמצא? חיפוש אוצרות – אפשר לנהל פעילות שִׁגרה שבה בכל פעם מזמינים ילד או ילדה לחפש "אוצרות" בדרך אל הגן ולהביא אותם לגן או לספר עליהם. עֶרְכַּת גילוי – כדאי לעודד יצירת ערכה ולחשוב יחד: מה יהיה בעֶרְכָּה שיסייע לחיפוש: זכוכית מגדלת? משקפת? ומה יסייע לתיעוד: מצלמה? דפים וצבעים? שקיות? קופסאות איסוף?
רצוי להכין את הערכה עם הילדים ולאפשר להם ליצור חלק מהדברים בעצמם.
שיחה – כדאי לחשוב יחד מה יכול לעזור בחיפוש ולהציג כלֵי חקר שונים: זכוכית מגדלת, משקפת, עקבות בחול. ניתן לצאת לחצר או לסביבת הגן, להתנסות בחקר בעזרת כלֵי חקר, לאסוף את הגילויים ולהציג אותם בתערוכה. להשראה – אני מגלה עולמות חדשים המילה "להתבונן" מתוך "מילת היום – חוקרים בגן"
הסיפור הוא הזדמנות להכיר את האילנית, הדומה לצפרדע, אך קטנה ממנה. האילנית חיה ברחבי ישראל, וכיום היא בעל חיים מוגן, שאין לאסוף מסביבת הגידול שלו ואין להכניסו לצנצנת, כמתואר בסיפור. חשוב לשוחח עם הילדים ולספר כי הספר נכתב לפני שנים רבות, כאשר הדבר היה מקובל, ואילו היום אנו יוצאים אל הטבע, מגלים את בעלי החיים בסביבה הטבעית שלהם ומשאירים אותם שם. להעשרה – אילנית מצויה, אתר גן הנדיב
כדאי לעודד את המשפחות לקרוא יחד את הספר: אפשר לספר על הספר שהגיע לגן, לשלוח תצלומים מהנעשה בגן בהקשר של הספר, להודיע על יום החלוקה ולשתף בכפולת ההורים ובמשחק הקווה-קווה שעולה בסריקת קוד ה-QR.
שפה ואוריינות – מסר גלוי ומסר סמוי בספר: תיאור מצב יומיומי שלצידו מסר של חשיבה חיובית.
הסיפור מרובה בפעלים ובתיאורים וכולל פזמון חוזר, שמקדמים הבנה ומסייעים בשחזור הסיפור על ידי הילדים.
שילוב מילים במשלב גבוה המובהרות באמצעות שימוש במילים מוכרות, כמו: "הכלבלב איננו, הכלבלב נעלם".
שימוש במילות יחס לתיאור מקומם של הפרטים ושל הדמויות.
ידע בין-תחומי
שפה ואומנות – איור בגוני אפור לתיאור בעיה ואיור צבעוני לתיאור פתרון או הפתעה
כישורי חיים – עצמאות, פעלנות ויוזמה
אוריינות גופנית ובריאותית – קשר בין פעילות גופנית בחוץ לבין רווחה נפשית
האם גם אצלכם בבית מבקרים חברים קטנטנים? האם אלה חברים דמיוניים, ואולי בובה אהובה? כדאי לשוחח על כך עם הפעוטות ולשמוע מה הם אוהבים לעשות עם החבר הקטנטן. אפשר לצרף את החבר הקטנטן לקריאת הסיפור.
הסיפור ארוך מעט מהרגיל, וכדי לעורר עניין וסקרנות כדאי לספר אותו במגוון קולות: קול לאבא, קול ליעלי וקול שונה לאימא וגם לאליק בליק. תוכלו להתבונן יחד באיורים ולשתף את הפעוטות בזיהוי פרטים ובחזרה על המילים "אליק בליק".
איפה הבובה? על השולחן? ואולי מתחת לו? ואיפה הכדור? תוכלו להחביא חפצים שונים, לחפש אותם ולאחר מכן לספר: "הכדור על הכיסא", "הכדור מתחת למיטה". תוכלו גם להתחבא בעצמכם ולחפש זה את זו.
לאבא יש נעליים גדולות, הנעליים של אמא – גדולות פחות, ליעלי –נעליים קטנות , ושל אליק בליק? קטנטנות! כדאי לצאת למסע בבית, לאסוף פריטים מאותו סוג ולסדר אותם מהקטן לגדול.
כדאי לאפשר לפעוטות להביא בובה אהובה מהבית ליום אירוח במעון, להכיר לה את הפינות השונות, להציג אותה לפני החברים במהלך המפגש, לשחק איתה באופן חופשי ולהשכיב אותה לישון לקראת מנוחת הצוהריים. ניתן לשחק בפינת הבובות במשחק דמיוני שבו מארחים את הבובה.
מה עושים יחד? אולי נותנים לה לאכול? אולי מסדרים בשבילה מיטה ומכסים אותה בשמיכה? ואולי מסיעים אותה באוטו בחזרה הביתה?
כדאי להכין כיס גדול ולהחביא בו חפץ שימושי. ביום קבוע בשבוע יוציאו הפעוטות את החפץ מהכיס, יציגו אותו לפני הכיתה וידגימו למה הוא משמש: כף בשביל לאכול, צעיף בשביל להתחמם וכו'. את הכיס אפשר להכין מבריסטול, מבד או מתיק ישן.
מכינים כיסים ומבקשים מהפעוטות למיין לתוכם פריטים שונים: המכונית, הרכבת והמטוס ייכנסו לכיס כלי התחבורה; הכלב, החתול והפרפר ייכנסו לכיס החיות; החולצה, המכנסיים, השמלה והגרביים ייכנסו לכיס הבגדים. אפשר לשים חפצים קטנים או תמונות של פריטים אלו.
שעון – מכינים שעון פעילות ללוח ובו ציורים של שעת אכילה, שעת משחק ושעת מנוחה, ומציינים את המספרים המרכזיים: 3, 6, 9, 12. בכל פעילות מזיזים את המחוג לפי הפעילות החדשה. כך המושג "זמן" המופיע בספר ייכנס לשגרת הכיתה: זמן לקריאה, זמן לריקוד וזמן לפעילות.
של מי החפץ? – תוכלו לבקש מההורים להביא מהבית חפץ שימושי שתניחו בכיס גדול. בכל פעם הפעוטות יגלו "הפתעה" בכיס, והצוות יציג את הפריט, לאיזה פעוט ומשפחה הוא שייך ומה עושים באמצעותו.
מי מתחבא מאחורי הדלת? – אפשר להכין בית מקרטון עם דלת שניתן לפתוח ועם מפתח תואם. בכל פעם הבית יהיה "שייך" לפעוט אחר, והוא יפתח את הדלת בעזרת המפתח ויגלה איזה חפץ מחכה לו מאחורי הדלת.
משפחות עולים – לתשומת ליבכם, משפחות שאינן דוברות עברית יכולות להצטרף לחוויית הספר דרך התבוננות משותפת באיורים: מה יש בכיס של סבא? מה הסבא והילד עושים יחד?
הפסקול של הסיפור יסייע לקריאה המשותפת: יושבים יחד קרוב-קרוב, מאזינים לסיפור המולחן ומדפדפים.
מה הפעוטות יכולים לעשות בבית? הרבה דברים! אפשר להניח כוסות על שולחן האוכל, לטאטא במטאטא קטן, להאכיל את חיית המחמד וגם… לכבד בעוגיות. כדאי לשוחח ולהציג במה הפעוט או הפעוטה מסייעים בבית, ובמה עוד הם רוצים ויכולים להשתתף.
הילד בסיפור מחלק עוגיות לבני המשפחה שלו: סבתא, דוד, אחות, בת דוד. ומיהם בני המשפחה שלכם? אפשר לספר על בני המשפחה, לומר את שמם ואת תפקידם: "סבתא ברכה", "דוד ברוך", ולהיעזר בתמונות משפחתיות.
מכירים את משחק האצבעות "סבתא בישלה דייסה?" באופן דומה ניתן לשחק במשחק "לילד היו עוגיות", שבו הפעוט פותח את כף ידו וההורה מתחיל לספר: "לילד היו עוגיות, נתן לסבתא (מחזיקים את האגודל), נתן לדוד (מחזיקים את האצבע)…" וכך מונים את האצבעות ולכל אצבע נותנים "דמות". למי תיתנו את העוגייה האחרונה?
הפעוט שבספר מחלק את העוגיות, וכך נשארות בצלחת פחות ופחות עוגיות. כשתגיעו לעוגייה האחרונה, תוכלו לעצור ולשאול את הפעוטות: מה הילד יעשה עם העוגייה האחרונה?
הפעוטות יכולים להצטרף – כשתקראו את הסיפור בפעמים הבאות, הפעוטות יכירו את הסיפור ויוכלו להגיד איתכם מה אומר כל אחד מבני המשפחה.
המלצות לקריאה בכיתה – מומלץ להקריא את הספר יותר מפעם אחת ובכל מפגש עם הסיפור לשוחח על נושא אחר.
להיות לבד – מה הם הרגעים שבהם אנו מרגישים בודדים? מה אפשר לעשות כשאנו מרגישים כך? איך נזהה חברים שמרגישים לבד? איך אפשר לעזור לחבר או חברה שמרגישים בדידות?
שיחה שכזו מספקת הזדמנות להציע אפשרות ולגיטימציה להיות לבד, שכן ילדים וילדות רוצים להיות לבדם לפעמים, ופעמים אחרות יעדיפו להיות בין חברים:. כדאי לשאול: מה אתם אוהבים לעשות לבד? ומה תעדיפו לעשות עם חברים? מתי אתם רוצים להיות לבד?
פרטיות ואמון – במה אני משתף את חבריי? במה אני לא רוצה לשתף אותם? זו הזדמנות לשיחה על פרטיות ועל חשיבות כיבודה וזמן מתאים להעלאת רעיונות ולהצגת כללים להתנהגות מכבדת אמון בכיתה.
יוזמה – כמה פעמים יצא לנו לשאול: רוצֶה להיות חבר שלי? רוצָה לשחק איתי? רוזלינדה נקטה יוזמה וגילתה אומץ כשפנתה לאהרן והציעה לו להיות חבר שלה. אהרן נענה ברצון, שהרי גם הוא רצה חבר ורק לא העז לפנות אליה…
כהטרמה לסיפור כדאי לשאול את התלמידים והתלמידות מה הם חושבים כשהם שומעים את המילה "מכשפה": איך אתם מדמיינים שמכשפה נראית? אילו רגשות ומחשבות המילה מעוררת בכם? האם מכשפה היא דמות שלילית? ואולי מכשפות יכולות להיות גם דמויות חיוביות למדי? האם אתם מכירים סיפורים על מכשפות?
הצעה נוספת – אפשר להציג את כריכת הספר ולהתבונן יחד בדמות שעל הכריכה: מה מיוחד בה? האם היא נראית כדמות "רגילה"? למה כן? למה לא? האם השם "רוזלינדה" הוא שם מוכר?
בשלב הבא תוצג דמותה של רוזלינדה כמכשפה: האם היא נראית כמכשפה בעיני הילדות והילדים? אילו ציפיות מעורר בכם ספר העוסק במכשפה?
לאחר קריאת הסיפור כדאי לבחון את מעשי הקסם של רוזלינדה ולבחון את הקסם הגדול מכולם – קסם החברות.
כדאי לחזור לנושאים שעלו בהטרמה ולשאול: מה הקסם שרוזלינדה חוללה בסיפור?
האם הסיפור מעורר בילדים ובילדות רצון לקבל או לשלוח מכתבים? האם הסיפור הילך עליהם קסם? באיזה אופן?
יצירה – ניתן ליצור את דמותה של המכשפה רוזלינדה מחומרים שונים ולתלות את היצירה בכיתה. היא תשמח לארח להם לחברה. 😊
קומיקס רוזלינדה – אפשר לסרוק כמה מעמודי הספר, לתלות אותם על לוח בכיתה ולאפשר לתלמידים ולתלמידות לכתוב בבועות מחשבה מחשבות שחושבות הדמויות: "היא חשבה מחשבה אחת ואחר כך עוד מחשבונת קטנטונת", נכתב על רוזלינדה. מה היא חשבה? מה תוכן המחשבה הקטנטונת?
מה זה מכתב? ומהו בול? בימינו, בשל עודף האפשרויות לתקשורת כתובה בין אנשים, כדאי להרחיב בנושא: לבדוק אם בקרב משפחות ילדי וילדות הכיתה נותרו מכתבים מעניינים ולבקש מהן לספר את הסיפור שמאחוריהם: מי כתב ומתי? מדוע המכתב נשלח? ומה קרה אחר כך? תלמידים ותלמידות שירצו יוכלו להציג לפני הכיתה את המכתב ואת סיפורו.
תוכלו להכין בכיתה מעטפה גדולה ובה מילים שניתן לשלוף בהזדמנויות שונות, מילים שיציעו נחמה, רוגע, תמיכה ושמחה. כדאי לתלות את המעטפה בכיתה ולהיעזר בה כשמתעורר הצורך.
איזו מתנה מושלמת הייתם רוצים לקבל ליום ההולדת? איך תרגישו אם לא תקבלו אותה? קרה לכם פעם שמאוד רציתם משהו ולא קיבלתם? הסיפור מזמין שיחה על ציפיות – למה דווקא המתנה הזו? האם אנחנו באמת זקוקים לה או שאנחנו רק מקנאים כי ראינו אותה אצל מישהו אחר? וכן שיחה על אכזבות ועל מה שעוזר לנו להתמודד איתן.
עד כמה אתם מכירים את בני ובנות המשפחה, ומהי לדעתכם המתנה המושלמת עבורם – האם זו מתנה קנויה או מתנה חוויתית שהיא בילוי משותף, או אולי טיול'? מוזמנים לשחק ולגלות! בכל סבב בוחרים משתתף או משתתפת וכל האחרים מנחשים מה לדעתם תהיה המתנה שהם ירצו לקבל. אלו שקולעים לטעמם יותר מכולם זוכים ב… חיבוק משפחתי מושלם.
מי אמר שרק מכוניות נוסעות על חוט? גם בני אדם יכולים! שניים מחזיקים בשני קצותיו של חוט ארוך ומובילים זה את זו ימינה, שמאלה, קדימה ואחורה. מי שמתעייף מוזמן לנוח בצד הדרך ולנסות מהתחלה.
"מכונית עם אבא זו המתנה המושלמת". ומה היא המתנה המושלמת בשבילכם? מה אתם הייתם רוצים לעשות עם אבא או עם בני משפחה אחרים? תוכלו לתקן דברים מקולקלים, לבנות ולהרכיב וגם לצייר, לאפות, לשתול, לרקוד או לעשות כל דבר אחר שייתן לכם זמן ביחד.
כדאי לחלק לכל תלמיד ותלמידה עותק של הספר ולקרוא יחד, כך שהמורה מסמנת מתי יש לדפדף לעמוד הבא. מומלץ לקרוא את הספר כמה פעמים ולהקריא אותו גם לאחר שהוא נשלח לבתים.
הטרמה לסיפור – מה זו משאלה? מתי מבקשים משאלה? האם יש לכם משאלות? כיצד מרגישים כשמשאלה מתגשמת? וכיצד מרגישים כשהיא מתגשמת לא בדיוק כמו שרצינו? תוכלו לשוחח על כך עם התלמידות והתלמידים ולהזמין את אלו שמעוניינים לשתף במשאלות שהתגשמו (או בכאלו שמחכות להתגשם).
זִכרו: יש המביעים משאלות כחלק מתפילה, ויש שמביעים משאלות כשמכבים נרות על עוגה או בזמן שכוכב נופל.
ניתן להתייחס למילה "משאלה" כמילה להעמקה.
לוח קיר – ניתן להקדיש לוח ולאפשר לתלמידות ולתלמידים לכתוב את המשאלות שלהם ולהציג אותן.
במהלך ההקראה ניתן לעצור ולשאול:
מהי לדעתכם ההפתעה שקיבל גיבור הסיפור?
מה יקרה לדעתכם לאחר גזירת החוט של מכונית הצעצוע?
מה לדעתכם אבא עשה ליד השולחן?
לאחר ההקראה תוכלו לשוחח על המתנה המושלמת:
איזו מתנה מושלמת רצה גיבור הסיפור בהתחלה? למה לדעתכם הוא רצה במתנה הזו? איזו מתנה מושלמת מתוארת בסוף הסיפור?
מדוע לדעתכם הסיפור נקרא "המתנה המושלמת"?
רגע למחשבה – מהי המתנה המושלמת בשבילכם? תוכלו להזמין את התלמידות והתלמידים לחשוב על כך ולשתף בתשובותיהם.
לוח קיר – אפשר ליצור לוח שבו יציגו התלמידות והתלמידים את המתנה המושלמת בשבילם. אפשר ליצור גם מקום בכיתה שבו תהיה לכל אחד קופסת מתנה שעליה כתובה המתנה המושלמת. אפשר לקשט את הקופסה במגוון דרכים.
הגיבור בסיפור ציפה למכונית על שַׁלט וקיבל מכונית עם חוט. לא תמיד אנו מקבלים בדיוק את מה שרצינו, ולכן אנחנו מאוכזבים.
תוכלו לשוחח על כך עם התלמידות והתלמידים, לספר על מצבים שחשתם בהם אכזבה ולחשוב יחד מה עושים כשחשים אכזבה.
במהלך השיחה כדאי לתת לגיטימציה לאכזבה ולתובנה שכולם מתאכזבים לפעמים, ילדים כמבוגרים.
אפשר להציע עידוד ודרכי התמודדות כדי להקל את תחושת האכזבה.
כך, למשל, ניתן לעסוק בחשיבה חיובית ובמציאת הטוב במצבים שאנו נוטים לפרש כשליליים: האם הם כה שליליים? האם נוכל לנסות ולהביט בהם אחרת? אילו נקודות חיוביות יש במצב שאנו מתמודדים איתו?
"מכונית עם אבא זו המתנה המושלמת" – מה התלמידים אוהבים לעשות עם הוריהם או עם בני משפחה אחרים?
תוכלו להזמין את התלמידים לצלם או לצייר תמונה ובה דבר-מה שהם אוהבים לעשות עם אבא ואמא, עם סבא וסבתא או עם בני משפחה אחרים. התלמידים והתלמידות יכולים להתחלק לזוגות ולשתף זה את זה בתוכן התמונות.
תוכלו ליזום ערב כיתתי עם בני המשפחה שיוקדש לבילוי משותף ביצירה ובמשחק בכיתה.
בלמידה מרחוק – ניתן ליזום מפגש כיתתי בזום: לקרוא יחד את הסיפור ולשתף בפעילות משפחתית אהובה.
אפשר לאגד יחד קטעי כתיבה על בילוי משפחתי אהוב ולהכין ספר כיתתי למזכרת שיכלול גם הצעות לפעילויות לכלל המשפחות.
"וככה לאט-לאט עזרתי לאבא להרכיב את המכונית מחדש" –
תוכלו להכין בכיתה פינה שבה יאספו התלמידות והתלמידים פריטים מקולקלים שהם היו רוצים לתקן. ניתן לגשת לפינה, לבחור דבר-מה מקולקל ולנסות לתקן אותו יחד או ליצור ממנו חפץ חדש.
קיימוּת וסביבה – ניתן לקשר את נושא התיקון והשמירה לערכי שמירת הסביבה והקיימות: הצורך והמאמץ לשמור על העולם.
בלמידה מרחוק – כל תלמיד ותלמידה יכולים להציג לפני הכיתה פריט שבור או מקולקל, ושאר התלמידים יציעו רעיונות כיצד ניתן לתקן אותו או איזה דבר חדש ניתן ליצור ממנו.
נמרת 
תירס ותירס 
אותיות ומנגינה 
דין דון מצלצל פעמון 
תנילה 
נוני שומר על השקט 
אפשר לשבת באמצע? 
הפרס הגדול 
אבד כלבלב 
דברים שאין 
אני יותר! 
המעבדה של מקס 
הבית הגבוה והבית הנמוך 
העיקר שפיל ישמח 
יעל מציצה לרחוב 
המשקפיים של אבא 
שולם לעולם 
חברים הכי טובים 
סבא יאשקה מציל את החוף 
עצים מצפים לגשם 
מהירות הקול 
הצמיד של שוהם 
הילד עם הפרחים בשיער 
ארבעה שלפנוצ'ה וסירה אחת 
איזה מזל! 
כלום במתנה 
איפה האפיקומן? 
ברלה ברלה מה בסל? 
ההר דיגי דיגי 
שותפים 
בוקר בהיר אחד 
מפתח הלב 
יש לנו יום הולדת 
חבר מחליף חבר 
גמצוץ בגינה 
שנינו 
מחבואים 
גלי וגאיה 
נוני ואמא בדרך מהגן 
סבא מספר בלי להגזים 
בלה וזוזו 
המכונה 
הזאב לא יבוא 
שקית של געגוע 
עד למעלה 
אני אוהב לחפש 
אליק בליק 
הכיסים של סבא 
מי רוצה לטעום? 
רוזָלינדה 
המתנה המושלמת 
סתם שדה ריק 
מאה חדרים 
משהו אחד ולישון 
תהיה בריא מוריס מגי 
מהר מהר שלא נאחר 
על רגל אחת 
הסינור של רוני 
לו רק 
מי הרס את הקרקס 
שאלה של שועלה 
החליל המכשף והכבשה הרקדנית 
המתנה 
הדרקון וסוד הענפים 
אריה בן נעים ה-14 
אמא, צריך לישון 
שלי מהבית 
לא בדיוק באותו הזמן 
מתנה לאמא 
היום המצונן של מרחשוון 
זאב גדול וזאב קטן 
יחפים בחול 
אולי בכלל, למשל 
האיש שאהב עצים 
מכתב הקסם 
ילדה לבדה 
קונצרט בחולות 
שומעים מי בא? 
הקיפוד הקטן 
סיפור על טיול של ארנב וחתול 
כמה טוב להיות ביחד 
אותיות מתוקות 
מאחורי הדלת יש שביל 
הסיפור הטוב של דוב 
לא קל להיות גיבור-על 
צפוף בבית 
המגפיים שהצילו את ירושלים 
שלג במתנה 
סבא סביח 
רחוב בלי שם 
ברחוב ירמיהו 
פתאום נשבה הרוח 
דב מצב רוח טוב 
מי רוצה שק קמח? 
אמא ואני 
יוסי שלי מוצלח 
סבא נכד וחמור 
בצד השני של העולם 
סבתא של חנה בננה בשלה דייסה 
הקנגורו הכחול של מאיה 
המעיל של סבתא 
צילה וגילה 
המעגל הנסתר 
מה קרה לעץ התות 
אין לי עם מי לשחק 
החיבוק שחזר 
עץ אבא 
שלולי 
המאפייה של סבא 
האגרת 
מסרגות הפלא של סבתא 
יום העצמאות של יעל 
סבא בישל מרק 
שלושת הפרפרים 
המנגינה 
העץ המופלא 
אגדת גשר 
האריה והעכבר 
אוצר בשדה 
הכי קטנה 
הטרקטור בארגז החול 
הממלכה הקטנטנה 
שלג של סביונים 
השפה המיוחדת של אורי 
זה שלי 
גור גורילה הקטן 
איך מבקשים סליחה 
נשיקות 
מדפיסים
גוזרים
משחקים!
