סבא, נכד וחמור יוצאים לדרך. סבא רוכב על גב החמור, והנכד הולך לצדו. דבר זה אינו מוצא חן בעיני עוברי אורח, והם מציעים לשניים דרכים שונות להתהלך יחדיו. בסופו של דבר, כדי להתאים את עצמם לכל הדעות, סבא והנכד מרכיבים את החמור על כתפיהם!
נוֹשְׂאִים קְשׁוּרִים:
קְבוּצַת גִּיל: גַּנִּים צְעִירִים
פְּעִילֻיּוֹת בְּעִקְבוֹת הַקְּרִיאָה
הַעֲשָׁרָה
חֵקֶר
הַמְחָשָׁה
הַעֲשָׁרָה
כְּלָלִי
חֵקֶר
הַעֲשָׁרָה
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
קִשּׁוּר
הַעֲשָׁרָה
חֵקֶר
יְצִירָה
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָקסבא, נכד וחמור יוצאים לדרך. סבא רוכב על גב החמור, והנכד הולך לצדו. דבר זה אינו מוצא חן בעיני עוברי אורח, והם מציעים לשניים דרכים שונות להתהלך יחדיו. בסופו של דבר, כדי להתאים את עצמם לכל הדעות, סבא והנכד מרכיבים את החמור על כתפיהם!
הסופר הידוע, אוריאל אופק, עיבד בחרוזים מעשייה עממית, שמדגימה בצורה משעשעת את הקושי לרַצות את כולם. בעקבות הקריאה נצחק יחד מהסיפור ומבדיחות נוספות לקראת חג הפורים, שהרי "משנכנס אדר מרבין בשמחה". כמו כן, נלמד את הפתגם: "סוף מעשה במחשבה תחילה".
"עד דלא ידע": צחוק והומור
מה מצחיק אותנו? בדרך כלל דברים שכל אחד מכיר, המוצגים מזווית ראייה שונה ומפתיעה. ילדים צוחקים מִדברים שקורים להם או לחבריהם ומהיפוך סדר העולם המוכר להם.
חג פורים הוא יום אחד בשנה שבו אנו חוגגים את ההיפוך וכל חמור נישא על כתפיים.
הומור פותח לנו מרחב של חשיבה יצירתית ומשוחררת. הוא משמש דרך מהנה ללמוד, להסתכל על עצמנו וגם לתקן טעויות בצורה נעימה.
בסיפורנו, על כל צעד ושעל מעבירים ביקורת על הסבא ועל הנכד. הם מתמודדים איתה באופן אבסורדי עד שלא ברור מי כאן "החמור"…
סְרָטִים בְּעִקְבוֹת הַסִּפּוּר
עֳתָקִים שֶׁחֻלְּקוּ:
60,000
הוֹצָאָה לָאוֹר:
עופר
שְׁנַת חֲלֻקָּה:
תשע"ב 2011-2012
סתם ים
איפה האפיקומן?
