"מרוב שאתה מחקה חיות, אתה לא יודע לחקות את עצמך," אומר שומדי לאריק האריה. תוכלו לשוחח על המיוחד בכל אחד ואחת מכם: הקול, תנועות הגוף, התחביבים, אוכל אהוב – ומה עוד?
כמו שומדי ואריק, גם אתם יכולים להשמיע קולות של חיות לפי תור, ובכל פעם בני המשפחה ינסו לנחש את מי חיקיתם. אפשר גם להוסיף ולהשמיע קולות של מכשירים, של גשם, של רוח או של כלי תחבורה. תוכלו להקליט את הקולות שלכם, לשמוע בכל פעם קול אחר ולנסות לנחש מי מבני המשפחה השמיע אותו.
ענת אוהבת במיוחד את הסיפורים של שומדי הארנב. אילו סיפורים אהובים עליכם? כדאי לחפש ולהיזכר בסיפורים שהילדים אהבו כשהיו פעוטות ובסיפורים אהובים שמזמן לא קראתם, לאסוף אותם יחד ובכל פעם שמתחשק להקריא שוב סיפור אהוב.
הסופר יהונתן גפן (1947–2023) כתב את הספר "סיפורים שענת אוהבת במיוחד" לאחותו הקטנה ענת כשהיה קצין צעיר בצה"ל. אחד הסיפורים בקובץ הוא הסיפור "אריק מלך החיות". ספריית פיג'מה הוציאה לאור השנה את הסיפור הזה כמֶחוָוה לַיוצר הבלתי נשכח ולציון שנה למותו. כדאי להכיר לילדי הגן את יהונתן גפן ולקרוא סיפורים ושירים נוספים פרי עטו. לפני הקריאה בספר ניתן להציג בפני הילדים את המודעה שפורסמה בעיתון "דבר" על יציאתו של הספר בשנת 1970. ספר נוסף של יהונתן גפן שראה אור בספריית פיג'מה: הכבש השישה-עשר
"מרוב שאתה מחקה חיות, אתה לא יודע מהו הקול של עצמך." – ילדים בגיל הגן נהנים לשחק ולחקות מצבים ודמויות מחיי היום-יום שלהם. הם עושים זאת בכדי להבין טוב יותר את זהותם העצמית הנפרדת ואת זהותם ותפקידם של האחרים בסביבתם.
"למה אתה מתנהג ככה? זה לא מתאים לך!" – חיקויים במשחקי דמיון חשובים מאוד להתפתחותם של ילדים, אך מה קורה כשהם מחקים אחרים לא בשעת משחק ומאמצים את התנהגותם?
ערך עצמי וזהות אישית – אריק מלך החיות, גיבור הסיפור, מרגיש בודד. בדומה לו, ילדים שחווים תחושת בדידות, דימוי עצמי נמוך או קושי חברתי נוטים לחקות אחרים כמנגנון התמודדות ומאמצים לעצמם התנהגויות שלתפיסתם יעלו את ערכם.
תוכלו לשלב את הספרכחלק ממערך בנושא ה"קול האישי שלי" – "מה אני אוהב?" "במה אני מרגיש שאני טוב ומוכשר?" "מה מיוחד בי?" "מה אני חושבת על נושאים מסוימים?" "מה הן דעותיי והעדפותיי בתחומים שונים?"
ניתן לחזור ולקרואבסיפור בכל פעם שתרגישו צורך להעצים ילדה או ילד ולהפנות את תשומת ליבם לקול האישי שלהם.
הספר יתאים לכל שיח על חברוּת ועל יחסים בין אחים וכמובן יתרום לעידוד אהבת סיפורים.
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות, כשלכל ילד עותק משלו. כך יתאפשר לכל אחד לעקוב אחר המפגשים בין הדמויות השונות ואחר הסיפורים המקבילים שלהן ולהתבונן באיורים מקרוב.
חשוב לשוב ולהפגיש את הילדים עם הספר ובכל פעם למקד את השיח בעניין אחר. בהצעות לשיח האורייני מפורטים כמה נושאים שניתן להרחיב עליהם את הדיבור.
שיח על הפתיח – בסיפור שלפנינו יש הקדמה הנקראת "לפני ההתחלה". תוכלו להתייחס להקדמה זו ולשאול: "מה מצויר בעמוד זה?" "למה, לדעתכם, העמוד הזה מופיע לפני ההתחלה?" "מדוע הסופר בחר לכתוב את ההקדמה?" "מדוע המאייר בחר באיור זה להקדמה? מה הוא עוזר לנו להבין באמצעותו?"
שומדי ונחום – תוכלו לנהל שיח על יחסיהם של שומדי ונחום ועל הרגשות שהם חווים. אפשר לשאול: "אילו דברים שומדי מספר על אחיו נחום?" "מה עשה נחום שהרגיז את שומדי?" "כיצד שומדי בחר להתמודד עם הכעס?" לאחר ההתייחסות לרגשות של הדמויות אפשר להרחיב לשאלות על עולמם הרגשי של הילדים: אפשר לשאול אותם, למשל: "מה אתם עושים כשאתם כועסים?" "איך, לדעתכם, טיול כמו של שומדי יכול לעזור?" "מה עוזר לכם להתמודד עם כעס?" אריק מלך החיות: ניתן לשאול: "איך, לדעתכם, מרגיש מלך החיות?" "מדוע אף אחד לא בא אליו?" "למה הוא נהנה לחקות קולות של חיות אחרות?" "איך הוא הרגיש כשניסה לשאוג בקולו, ולא הצליח? למה זה קרה?"
"האם גם אתם מתנהגים לפעמים כמו מישהו אחר?" "כמו מי הייתם רוצים להיות? למה?" "כל אחד אוהב שאומרים לו דברים כאלה."
שיחה בין חברים – אריק ושומדי מנהלים שיח חברי הכולל בִּרְכת בוקר, התעניינות, שיתוף ומחמאות. תוכלו לשאול: "כיצד אריק ושומדי מתייחסים זה לזה?" "איך הם מרגישים?" בהמשך ניתן להתייחס למרכיבי השיח החברי ולשאול: "כיצד אנחנו פונים לחברים ומשוחחים איתם?" "מה אתם מרגישים כשאומרים עליכם דברים טובים ומחזקים?" "אילו דברים טובים תוכלו לומר על החבר או החברה שלצידכם?"
הסיפור מסתיים בשאלה: "אבל מה אפשר להביא לאריה שאינו יודע את הקול של עצמו?" "אפשר להציע לילדים לחשוב על אפשרות לתשובה ולהמשך של הסיפור ולתת להם לאייר את הסוף שדמיינו.
ענת אוהבת המון סיפורים – "ואתם? האם אתם אוהבים סיפורים?" "אילו סיפורים אתם אוהבים במיוחד?"
מעגלי סיפורים – תוכלו להקדיש זמן ומקום מיוחדים למפגשים שבהם הילדים יציגו ספרים אהובים במיוחד מהבית או מהמבחר בגן. פעילות זו מעודדת קריאה משותפת ואהבת ספר, מעודדת את העדפותיהם של הילדים ואת טעמם האישי ומעצימה את קולם הייחודי בקבוצה.
מספרי סיפורים – שומדי יודע לספר סיפורים כמו שאף אחד לא יודע. בהשראת שומדי וכחלק ממפגשי הסיפורים, אפשר לבקש מהילדים לדמיין ולהמציא סיפורים. בתוך כך ניתן לשלב תמונות, בובות וחפצים. אפשר להציע לילדים לחבר סיפור משותף שמתחיל באותה פתיחה שבה השתמש יהונתן גפן: "יום אחד…".
איך נשמע הקול שלנו? תוכלו לחקור יחד את הקול בתנודות שונות ובמצבים שונים: איך נשמע הקול כשהוא נמוך? כשהוא גבוה? כשטופחים על החזה? איך נשמע הקול ברמקול? בהקלטה? בתוך כלי סגור או בתוך צינור חלול?
משחק – מי אני ומה שמי? – אפשר לשחק משחק זיהוי קולות משעשע בהשראת הסיפור: בכל פעם אחד הילדים מתנדב לכסות את עיניו, והגננת מזמינה חברות וחברים לטפוח על גבו ולומר: "טוק-טוק, מי אני ומה שמי?". כעת הילד מנסה לזהות לפי הקול מי מחברי הגן טפח על גבו ושאל לשמו.
קובץ הסיפורים והשירים יצא לאור כמה פעמים, ובכל פעם היה שותף אחר לאיור. אפשר להשוות עם הילדים בין האיורים מהגרסאות השונות. אפשר לבחון מה דומה ומה שונה בין האיורים, באילו צבעים השתמשו המאיירים, מה חסר במהדורה החדשה, מה התווסף בה וכדומה.
כשקוראים יחד הפעוטות נהנים, וכשהם מתרכזים בסיפור הם מפעילים יכולות של למידה, ריכוז ודמיון. כדי "להיכנס" לסיפור ולאפשר להם להתרכז, כדאי להתנתק לכמה דקות מהעולם, לשבת במקום רגוע, ללא רעשי רקע, מסכים או ניידים ולעוף יחד על כנפי הסיפור.
הספר הקצר מלא חוויות מחיי היום־יום של הפעוטות: הם רוצים להשתתף, חווים לעיתים דחייה, שואפים להיות עצמאיים ועסוקים במציאת פתרונות. תוכלו לשוחח עם הפעוטות על רגעים כאלה בסיפור ולקשר לעולמם: מה רצתה החתולה? מה היא הרגישה כשהחתול לא רצה לצרף אותה? מה היא החליטה לעשות? האם גם אתה אוהב לצאת לטיול? ומה את אוהבת לעשות בעצמך?
מצורף משחק לוטו חווייתי עם הדמויות והפרטים מהספר. אפשר לשחק במעון, ואפשר להדפיס את המשחק ולשחק בו בבית ולהעמיק את חוויית הקריאה ואוצר המילים של הקטנטנים! להורדת המשחק, לחצו!
הספר מתאר מצב מוּכּר בחייהם של פעוטות: החתול לא מרשה לחתולה לצאת איתו לטיול, ממש כמו שפעוטות מסרבים לעיתים לצרף חברים למשחק או נתקלים בסירוב מצד אחרים. החתולה אולי מרגישה קצת לא נעים והיא אפילו נעלבת, אך היא מחליטה לא לוותר ולצאת לטיול בעצמה ובכך מציעה לפעוטות דרך התמודדות.
עוד הפעם! – כדאי לקרוא את הספר שוב ושוב ושוב. פעוטות אוהבים חזרתיות, בדיוק כמו שאנחנו, המבוגרים, נהנים לחזור ולשמוע שיר אהוב ומוּכּר. ההיכרות עם הספר מחזקת את ביטחונם של הפעוטות ומעודדת את השתתפותם, ובכל קריאה הם עשויים לגלות פרטים חדשים.
כדאי להתחיל בשאלות הבנה – "מה רצתה החתולה?"; "ומה רצה החתול?"; "מה אמר החתול לחתולה?" – ומשם להמשיך לשיחה על רגשות – "איך הרגישה החתולה כשהחתול אמר לה 'לא'?"; "מה עשתה החתולה?"; "איך היא הרגישה אחרי שיצאה לטיול בעצמה?"; "מה אתם עושים בעצמכם בבית?"; "ומה אתם עושים בעצמכם במעון?"; "מה אתם אוהבים לעשות בעצמכם?".
תוכלו להמחיז את הספר עם אשת צוות נוספת. אתן יכולות לחבוש אוזניים של חתול, לצייר שפם וליילל "מיאוווו". אפשר להציג את הספר גם בעזרת שתי בובות־חתול וחפצים המוזכרים בסיפור, למשל: שמלה, עגלה, בקבוק חלב או סלסילה.
בואו נהיה החתולה ונצא לטיול – אפשר לפרושׂ על הרצפה את החפצים מהסיפור או חפצים אחרים ובכל פעם להזמין פעוט אחר לבחור חפץ ולצאת לטיול. תוכלו לומר: "[שם הילד/ה]______ יוצא/ת לטיול ולוקח/ת איתו [בקבוק/ כובע/חבר וכדומה] ________." הפעוטות "יטיילו" בכיתה עם החפץ ביד ויחזרו למקום.
מטיילים יחד – אפשר לשתף את כל הכיתה בכל סיבוב ולטייל עם חפצים "בכאילו".
אפשר להכין מראש חתולים מבריסטול, לחלק חתול לכל פעוט ולתת לו לצבוע, להדביק ולעצב את החתול שלו.
כל חתול הוא מיוחד – בתום היצירה תוכלו לצאת ב"ריקוד חתולים" שבו כל אחד יחזיק בחתול שלו. אחרי הריקוד אפשר להציג את מגוון החתולים על לוח ולהראות שכל חתול הוא שונה ומיוחד. אפשר להזמין כל פעוט לבחור שם לחתול שלו ולספר מה הוא אוהב לעשות.
תוכלו להזכיר לפעוטות את הספר במשך היום, כאשר הם נתקלים במצבים דומים, למשל בקושי במשחק משותף – "אתה רוצה לשחק לבד כמו שהחתול רצה?"; "אולי תמצאי לך משחק אחר כמו החתולה?". אפשר להשתעשע בחצר ולהציע לפעוטות: "בואו נהיה חתולים ונצא לטיול אל ארגז החול/המטבח/הספסל," או לומר משפט כמו "עכשיו כל החתולים יוצאים יחד לטיול אל ארוחת הצוהריים!" כדי לאסוף את הפעוטות.
מהו המקום האהוב עליכם? האם הוא נמצא בתוך הבית? האם הוא קרוב אליו? או אולי דווקא רחוק ממנו? תוכלו לשתף זה את זה: מהו המקום המיוחד שלכם, מה אתם אוהבים בו, ובמה הוא מיוחד בעיניכם וליצור את התחנה שלו!
בכל מקום אפשר לגלות דברים טובים, ולכל מקום יש חן שאפשר למצוא בו. בכל סבב במשחק אחד המשתתפים בוחר מקום, רחוק או קרוב, בארץ או בחו"ל, אמיתי או דמיוני. שאר המשתתפים שואלים שאלות על המקום, ובעזרתן מגלים מדוע המקום הנבחר הוא מקום נפלא.
מה קורה בקרבת הבית שלכם? צאו לסיור קצר ונסו לגלות כיצד תוכלו לתרום לסביבה הקרובה: תוכלו לאסוף ניירות ולהשליך לפח המחזור, להציע כוס שתייה לאנשים המחכים בתחנת האוטובוס, או לארגן ספריית רחוב עם השכנים.
"הוא נמצא בַּמקום הכי מתאים ואף פעם לא מרגיש בו זר." איש חולם לעבור למקום שלא ירגיש בו זר, אך מחליט להישאר במקום שהוא נמצא בו, להשתתף בעשייה וליזום, וכך מרגיש שייך. הצורך להרגיש שייך הוא צורך בסיסי של כל אדם. אומנם, אפשר להשתייך למקום מסוים, כמו לשכונה או לבית ספר, ולא להרגיש חלק ממנו, אך ניתן להרגיש שייך בעזרת עשייה משמעותית והרגשה של קבלה וערך. בזכותן נוצרים קשרים חברתיים, רגשיים ואישיים, כפי שקורה לאיש בסיפור. האיש חסר שֵם ומכונה "איש", וגם המקום שהעלילה מתרחשת בו אינו ידוע. בכך רומזת לנו הסופרת כי הסיפור הוא על כל אדם, וכי התחושות שמלוות את גיבור הסיפור הן שיקוף של תחושות אוניברסליות. לתרום ולהועיל – בדומה למה שקורה לאיש, גם אצל תלמידות ותלמידים תתעצם תחושת השייכות לבית הספר ולכיתה אם יתאפשר להם לתרום לטובת הכלל, להיות חלק ממטרה שחשובה לכולם, לבטא את דעותיהם ולהשתתף בקבלת החלטות. תחושת השייכות חשובה לתלמידי כיתה א'בפרט, משום שבית הספר עדיין לא מוּכָּר להם. הזדהות עם דמותו של איש יכולה לְתַקֵף את רגשותיהם ולעודד אותם לפעול ולהרגיש שהם חלק ממשהו ושיש להם ערך ומקום.
תוכלו לשלב את הסיפור בפעילויות לחיזוק תחושת השייכות, למשל בתכנון פרויקט משותף, כמו הצגה, טיול ועוד. בתכנון המשותף תוכלו לשאול: "מה הייתם חולמים שיהיה בפרויקט?"; "באיזו דרך אתם מציעים לפעול?"; "מה כל אחד ואחת ירצו לתרום לביצוע הפרויקט?".
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות שבהן לכל תלמיד ותלמידה עותק אישי משלהם. בשל אורך הסיפור כדאי לשקול לקרוא אותו בשתי פעימות, יום אחר יום, ולשלב שאלות הבנה ושאלות ניבוי מעוררות מחשבה וסקרנות: "מה לדעתכם יעשה איש עכשיו?". מילים בולטות – מילים אחדות בסיפור בולטות וצבועות באדום. כדאי לחשוב יחד מדוע הובלטו דווקא מילים אלה, ובהזדמנות זו להכיר אותן ולהתעמק במשמעותן: "האם כבר שמעתם פעם את המילה ___? איפה?"; "האם אתם מכירים מילים דומות לה?". תוכלו להציע לילדים לנסות לכתוב אותה בעצמם, לצייר אותה או להרכיב ולהדביק אותה מאותיות גזורות.
לאחר הקריאה כדאי לשאול כמה שאלות הבנה – "מה רצה איש?"; "על מה הוא חלם?"; "מה קרה לו כשהחליט לצאת לדרך?"; "מה נהג האוטובוס גרם לו להבין?"; "מה הוא עשה בתחנה?"; "מה קרה שם בעקבות מה שעשה?".
חלומות – בסיפור מתואר אדם שחולם. כדאי להבחין בין חלום בשעת שינה לבין חלום שהוא למעשה משאלה, כלומר שאיפה ורצון להגשים אותה. כדאי לשאול: "האם איש היה ער כשחלם? אם כן, באיזה סוג חלום מדובר?"; מה לדעתכם ההבדל בין חלומות בשעת שינה לחלומות שרוצים להגשים?". כדאי להסביר כי חלומות מסוג זה מכונים "משאלות", "שאיפות" או "רצונות": "מה גרם לאיש להגשים את חלומו למרות חששותיו?"; "האם גם לכם יש משהו שאתם חולמים עליו ותשמחו שיתגשם?"; "מה כדאי לעשות לדעתכם כשרוצים להגשים חלום?". שיח רגשי – מומלץ לנהל את השיח בקבוצות קטנות. ניתן לשאול: "מדוע לדעתכם בכל פעם נדחתה יציאתו של איש מהיישוב?"; "מה עזר לו להתגבר על הקושי שלו ולצאת?"; "מדוע הוא שמח שהעז לחצות את הכביש?"; "האם גם לכם קרה פעם שחששתם ממשהו והעדפתם לא לעשות אותו?"; "האם חששתם אולי מהכניסה לבית הספר?". מקום אהוב – "איזה מקום בשכונה, בעיר או בארץ אתם אוהבים? מדוע?"; "לאיזה מקום בארץ, בעולם או בדמיון אתם חולמים להגיע?". תוכלו לעודד ציור או יצירה המתארים את המקום האהוב ולתלות אותם בכיתה.
תחנת האוטובוס הפכה לתחנת חלומות, מפני שאיש חשב על מה שהיה יכול לשמח אותו בַּמקום, ולמעשה בכך שימח גם אחרים. תוכלו לבחור יחד פינה בבית הספר או בסביבתו, לחשוב יחד כיצד אפשר להפוך אותה לפינה משמחת ומה יכול לשמח אותם ואחרים בפינה זו, ולפעול להקמתה. הפינה יכולה להיות קבועה או זמנית.
שיתוף הורים – אפשר ורצוי לשלב את ההורים ולפעול יחד בתכנון הפינה, בהקמתה ובתפעולה.
המקום שלי – המקום שאיש חולם עליו כולל תיאורים המפרטים את ייחודו: טעים וחמים, כולם בו רק שרים, שמש וירח יחד עומדים ועוד. חלקו את התלמידים לזוגות, בקשו מכל אחד מבני הזוג לדמיין בתורו מקום חלומי ולשתף את החבר בתיאורו: מה מיוחד במקום הדמיוני שהמציא? אילו תחושות, טעמים, ריחות וצבעים יש בו? מה עוד יש בו? המקום שלי ביצירה – האיורים בספר כוללים קווים בשחור־לבן, וחלק מהפרטים צבועים בצבע. בהשראת האיורים אפשר לבקש מהילדים לצייר את המקום החלומי שלהם בקווי מִתְאָר שחורים ולאפשר להם לבחור את הפרטים שירצו להדגיש ולצבוע. כדאי לבחון מדוע בחרו להדגיש דווקא את הפרטים שבחרו ולהציג את הציורים בכיתה.
האיור מאפשר לקוראים הצעירים להיחשף לאָמָּנות, ולהכיר עולמות חדשים שמוסיפים לסיפור הכתוב ולפעמים מספרים סיפור נוסף ואחר מזה המסופר במילים. בזמן קריאת ספר כדאי להביט יחד באיורים, לעצור את שטף הקריאה, להביט פעם נוספת, ולתת לילדים ולילדות למצוא פרטים מיוחדים שמדברים אל לִבם.
דובון מנסה לעזור לצמח שלו, הוא דואג לו ומטפל בו. אפשר לשוחח ביחד ולשתף – למי אתם דואגים? במי אתם מטפלים? – בחיית מחמד? בבובה? בעציץ אהוב ואולי באח קטן? – מה אתם עושים כדי לטפל בהם? האם קרה לכם שהטיפול לא עזר כפי שתכננתם, אבל הדברים הסתדרו באופן שלא ציפיתם?
מה קורה לארנבונים? האיורים המשעשעים מתארים עולם שלם שנמצא מתחת לאדמה. תוכלו להביט באיורים, ולספר יחד מה עושים הארנבונים, מתי הם שמחים, עצובים, שבעים או עסוקים?
מה רואים כשיושבים על הספה? ומה כשעומדים באמצע החדר? או כשזוחלים מתחת לשולחן? – בכל סבב אחד מבני המשפחה בוחר מקום וממנו רואה את החדר: מה מושך את תשומת הלב שלו? האם הוא רואה פרטים שאחרים לא יכולים לראות?
צחוק ועידוד קריאה – עלילת הספר רְווּיָה הומור שנובע מהפער בין העלילה הכתובה, המתארת את החוויות של הדובון, ובין העלילה המאוירת שהקוראים נחשפים אליה.
הסיפור יכול לסייע בפיתוח היכולת להבחין בכמה התרחשויות בו־זמניות, לספר סיפור עצמאי באמצעות איורים ובעיקר לצחוק וליהנות מקריאה וכך לטפח את האהבה לספר ולעודד קריאת ספרים.
התמודדות עם אתגרים – הצורך להתמודד עם בעיות ואתגרים הוא חלק משגרת יומם של ילדים וילדות. הם אומנם יכולים להציע שלל פתרונות יצירתיים, אך התאמת פתרון מעשי לבעיה היא מיומנות שמתפתחת בהדרגה.
עידוד מחשבה עצמאית ויצירתית – פיתוח יחס חיובי לנוכח אתגרים באמצעות עידוד חשיבה, התנסות וקבלת רעיונות שהילדים מציעים. מיומנויות אלה יסייעו לילדים גם בהמשך דרכם.
תוכלו לשלב את הספר במצבים שונים שמתעורר בהם הצורך לחזק ילדים.
כדאי לעודד אותם לחשוב על פתרון לאתגרים שעומדים בפניהם ולדבר על כך שלפעמים אנו רגילים להתנהלות שלא מתאימה למצב, וכדאי לנסות למצוא פתרון אחר.
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות שלכל ילדה וילד בהן יש עותק אישי.
העותק האישי בסיפור הזה חשוב במיוחד, שכן באמצעותו מתאפשר לילדים לעקוב ביתר קלות אחרי שתי עלילות, מאוירת וכתובה, המתרחשות זו לצד זו. ניבוי – תוכלו להפסיק בקריאת הסיפור ולהציע לילדים לשער מה יקרה בַּהמשך. כך תסייעו לקשב שלהם.
אפשר להתבונן יחד במחילה שבעמוד הראשון, לשאול את הילדים והילדות מה מופיע באיור ובהמשך לגלות יחד כי זוהי מחילת ארנבים. אפשר לשאול: "מה, לדעתכם, יעשה הארנב בעמוד הבא?".
חשוב לאפשר לילדים להתבונן באיורים ולעקוב אחר שתי העלילות בו־זמנית: "מה קורה אצל דובון? ומה קורה בינתיים אצל הארנבונים?"
רצוי לשאול שאלות הבנה – "אילו פתרונות מַציע הדובון?"; "האם הדובון רואה את הארנבונים מתחת לאדמה?"; "מה עושים הארנבונים?"; "האם הדובון מבין שהצמח הוא גזר?"; "איך יודעים זאת?".
הומור – כדאי לשאול: "האם הסיפור הצחיק אתכם?"; "מה מצחיק בו במיוחד?".
מה מצחיק אתכם – הספר הוא הזדמנות לחלוק בקבוצות קטנות רגעים משעשעים ומצחיקים.
רעיונות ופתרונות – אפשר לשאול: "מה הוא הפתרון של הדובון?"; "האם יש לכם רעיון לפתרונות נוספים?"; "האם תוכלו לשתף במקרים שבהם נתקלתם באתגר ומצאתם לו פתרון?". כדאי להיעזר בדוגמה מוחשית ולבקש מהילדים שיחשבו על משהו בגן שצריך לשפר או לשנות ויציעו לו פתרונות.
שיח רגשי: טיפול ודאגה – הדובון דואג לפרח ומנסה לעזור לו לפרוח בדרכים שונות. הוא מטפל בו ודואג לו ואפילו מנסה ללמד אותו כיצד לגדול. כדאי לשאול: "האם גם אתם טיפלתם פעם במישהו או במשהו: אח, עציץ, בובה או כל דבר אחר?"; "איך הִבעתם את הדאגה שלכם כלפיו?"; "מה הִרגשתם?"; "האם נעים לכם שדואגים לכם ומטפלים בכם? באילו מקרים?".
אפשר להציע לילדים לגדל צמחים ולהיות שותפים בבחירת הצמח ובתהליך כולו.
קריאת ספרים מגיל צעיר תורמת רבות להתפתחות הפעוטות. מומלץ להתחיל את הקריאה לאט־לאט ובהדרגה. בתחילה ניתן לפעוט להתחבר אל הספר בדרך שלו: להרגיש אותו, לפתוח ולסגור, להתבונן באיורים ולהסתקרן. אחר כך אפשר לקרוא: בכל יום נקרא קצת, בסבלנות ובנחת. יש פעוטות שיעדיפו לקרוא רק עמוד אחד, להכיר, להתרגל והנה – הספר הפך לחבר!
אפשר למצוא גילויים מעניינים אם רק נשים לב. תוכלו לשוחח על מה שאתם רואים בדרך, בהליכה או בנסיעה: "הנה מכונית אדומה!" "אני רואה עננים, ומה אתה רואה?" תוכלו גם לשתף את הפעוטות ולהחליף חוויות: "בדרך לעבודה ראיתי אישה מטיילת עם כלב, מה אתה ראית היום בדרך אל המעון או בחזרה?"
כמו הילד בספר, גם פעוטות אוהבים טקסים שיוצרים שגרה קבועה, טקסים שמרגיעים ועוזרים להם להתחיל את היום בתחושה טובה ובשמחה. בבוקר תוכלו גם אתם לערוך טקס בוקר קטן משלכם – לדוגמה, אפשר לעודד את הפעוט להיפרד מדובי אהוב: "דובי, דובי, אני הולך לגן, שלום!" ואתם ההורים תענו בשם הדובי: "שלום, שלום וברכה! ודרך צלחה!"
בספר מופיעות חיות רבות. תוכלו להתבונן בהן יחד ולציין את שמותיהן, להשמיע את קולות בעלי החיים או לחקות את התנועות שלהם: לקרקר כמו תרנגול, לקפוץ כמו ארנבת, או לדהור ולצהול כמו סוס. תוכלו גם להתבונן באיורים שבעמוד האחרון, להסתיר בכל פעם את אחת החיות, להשמיע את הקול שהיא משמיעה או לחקות את התנועות שלה, ולבקש מהפעוט לנחש באיזו חיה מדובר.
הספר עוזר לפעוטות להתמודד עם המעבר מהבית אל המעון: בכל בוקר הפעוטות מגיעים אליכן אל המעון ליום חדש. חלקם נפרדים בקלות וחלקם חווים קושי בשלב זה של היום. ספר זה נבחר להיות הספר הראשון של השנה במטרה להקל על הפעוטות בהסתגלות המחודשת למעון אחרי תקופת החגים וכן בשלבים נוספים של השנה של חזרה למעון לאחר חופשה, או בקשיי הפרדות שיכולים להופיע כך פתאום.
טיפ לקריאה במעון ספר חדש הוא הזדמנות לחגיגה! כדי להעצים את ההתרגשות והשמחה על קבלת הספרים תוכלו לערוך טקס מיוחד לפתיחת הקופסא יחד עם הפעוטות .
להתיידד עם הספר – ספרים הם עולם, ואיך מגלים עולם חדש? לאט לאט ובסקרנות. כדאי לאפשר לפעוטות לחקור את הספר – לדפדף בעותק האישי שלהם, לפתוח ולסגור, לקרוא "בכאילו" או בכל אופן שבו הפעוט בוחר.
איפה לקרוא? – כדאי למצוא פינה נעימה במעון ולהקריא את הספר בקבוצות קטנות שתאפשר לפעוטות מרחב נעים ושקט להיכרות איתו.
שיחה כדאי להתחיל בשאלות הבנה – "לאן הלך הילד?" "את מי הוא פגש בדרך?" ולהמשיך ולשאול על עולמם של הפעוטות: איך אתם מגיעים בבוקר אל המעון? במכונית? ברגל?מה אתם רואים בדרך? את מי פגשתם בדרך – ציפור, כלב, אולי איש או אישה? בביטוי במהלך היום-יום במעון.
את הברכה "שלום וברכה ודרך צלחה" תוכלו לשלב בשגרת היום במעון: בבוקר כאשר אתן מקבלות את פני הפעוטות, במפגש או במעבר בין פעילויות: "בואו נצא אל החצר – שיהיה לנו שלום וברכה ודרך צלחה!"
תוכלו לבנות מסלול מוטורי בכיתה, בג'ימבורי או בחצר, שמציג את הדרך למעון. כדאי לשלב במסלול בכל פעם בובת חיה אחרת ולעודד את הפעוטות לספר לה לאן הם הולכים, לברך אותה לשלום ואתן המטפלות תענו בשם הבובה בברכת "דרך צלחה". הפעוטות יכולים גם לחבוש כובע ולקחת את התיק האישי שלהם למסע.
בספר בעלי חיים רבים המסקרנים פעוטות. תוכלו להתבונן באיורים שבעמוד האחרון, להסתיר בכל פעם את אחת החיות, להשמיע את הקול שהיא משמיעה או לחקות את התנועות שלה, ולתת לפעוט לנחש באיזו חיה מדובר.
פעילות זו מופיעה גם בהצעות להורים. היכרות מקדימה תגביר את העניין של הפעוטות בספר כשייקחו אותו הביתה ויכולה לסייע לחזק את הקשר בין הבית ובין המעון.
מומלץ לספר להורים על תוכנית ספריית פיג'מה לקטנטנים, ליידע אותם כשהספר בדרך הביתה ולעודד אותם לקרוא את העמוד האחרון שבו הצעות לפעילות וטיפים לקריאה.כדאי לשתף אותם במידע על התוכנית באמצעות הסרטוןמהי ספרית פיג'מה לקטנטנים
תוכלו ללוות את השיר בתנועות. למשל בשיר "בוא אלי פרפר נחמד" אפשר להזמין את הפרפר בתנועת "בוא", לעופף עם הידיים ולטפוח על כף היד של הפעוט. ואיזו תנועה תתאימו לקוף המתפוצץ מצחוק? או לדב העולה בסולם?
בספר תפגשו בעלי חיים שונים, חלקם מוכרים לפעוטות וחלקם חדשים ומלהיבים. כשאתם פוגשים בבעל חיים בסביבתכם הקרובה תוכלו להפנות את תשומת ליבם של הפעוטות למיוחד בבעל החיים – "לציפור יש מקור", "הנמלים הולכות בשיירה" או "לחילזון בית על הגב".
כשקוראים ספר שירים אפשר להתמקד בכל פעם בשיר אחד, לקרוא אותו מספר פעמים או לשיר אם יש לו מנגינה. כדאי להביט יחד באיורים ולראות לאן נמשכת תשומת הלב של הפעוט או הפעוטה. מדי פעם אפשר לשלב שיר נוסף מהספר ולראות אילו תגובות הוא מעורר והאם הוא מהנה ומסקרן.
העותק האישי הוא הזדמנות להכיר ספר מקרוב: הפעוטות במעון חולקים בכל כך הרבה דברים, והינה, לכל אחד ואחת ספר משלו! פעוטות ממששים את הספר, "טועמים" אותו בפה, סוגרים ופותחים. בזמן שהפעוטות "חוקרים" את הספר, כדאי להתבונן ולגלות מה מעניין אותם ולהגיב בהתאם: אם, למשל, פעוטה מתבוננת בריכוז בָּאיור של השיר "הקוף", תוכלו לומר: "הינה קוף!" / "איפה הקוף?" / "הינה עץ. על העץ יושב קוף".
בכל פעם שיר אחד – כדאי להתמקד בכל פעם בשיר אחד לפרק זמן מסוים ובמהלכו לחזור עליו, להוסיף תנועות וקולות ואם אפשר – גם לשיר ולרקוד. תוכלו לשלב את השיר בחיי היום-יום בכיתה: לשיר במפגש הבוקר, לדקלם בזמן החלפה ולשלב את השירים במהלך פעילויות גם לאחר שהספר חולק למשפחות.
שילוב שפת השיר בחיי הכיתה – כדאי לשלב מילים מהשירים בדיבור עם הפעוטות וכך להרחיב את אוצר המילים שלהם, למשל: "אנחנו מתרוצצים" מהשיר "הקוף" / "מי ראה? מי ראה את…?" מהשיר "מי ראה את שועל הכסף?" / "סולם" מ"אַת עולה בסולם גבוה כמו הדוב?"
למה פעוטות נהנים להקשיב לשירים ולדקלומים? – כי הם מזהים את השיר ומרגישים ביטחון, כי המקצב מרגיע אותם, כי המנגינה משמחת אותם ומעודדת תנועה, וכי בכל פעם הם לומדים עוד קצת: מילים חדשות, משפט חדש ואפילו שיר שלם. בדיוק כמו המבוגרים, גם הם אוהבים לשמוע שיר מוכר ולהצטרף לשירה.
להמשיך עם השירים – שני עותקים של הספר נשארים במעון, וכדאי לחזור מדי פעם אל שירים אהובים. כדאי להתייחס להעדפות של הפעוטות, ואם יש שיר שהם מבקשים לשמוע שוב ושוב, להצטרף אליהם לשירה ולדקלום.
השיר עוזר לפעוטות לתת שם לחוויה שלהם ולהרגיש שהם לא לבד ושגם אחרים נמצאים במצבים דומים. השירים אומנם מתארים חיות, אבל מתאימים לעולמם של הפעוטות: הקיפוד רקד לבד כי לא מצא חברים, הדוב מגלה עולם, האריה קצת מפחיד. באמצעות השירים תוכלו לעזור לפעוטות להבין רגשות וחוויות, למשל: "את צוחקת – את שמחה כמו הסייח?" / "האריה שאג וזה היה מפחיד. כולם מפחדים לפעמים. בוא נקבל חיבוק".
תנועות ידיים עושות את כל ההבדל – תנועות ידיים עוזרות לפעוטות לתקשר, ללמוד, להשתתף ולחוש סיפוק, שמחה והצלחה. כך, למשל, בכל פעם שחוזר המשפט "מי ראה, מי ראה את שועל הכסף?" אפשר להדגיש את המילים, ללוות אותן בתנועות ידיים ולהזמין את הפעוטות להצטרף ובהמשך לרשרש עם האצבעות כמו העשב.
אני וכל מיני חיות
שְׁמִירָה
פעילות עם שיר – פָּרָש ("רוץ בן סוסי" / חיים נחמן-ביאליק)
השיר "פרש", הידוע בשם "רוץ בן סוסי", הוא מהשירים האהובים על פעוטות בכל הזמנים: תוכלו לשיר יחד, לדהור על גבי סוסים דמיוניים ולהיות פרשים בני חַיִל ובנות חיל.
נעים מאוד – חילזון! – בספר מופיעים בעלי חיים, אחדים מוּכָּרִים לפעוטות ואחדים חדשים. כשאתם פוגשים בבעל חיים בסביבת המעון, תוכלו לספר לפעוטות על בעל החיים ועל מה שמיוחד בו, למשל: "לציפור יש מקור", "הנמלים הולכות בשיירה" או "לחילזון יש בית על הגב".
פעילות גם בבית – פעילות זו מופיעה גם בהצעות להורים שבסוף הספר. החיבור בין הבית למעון מעניק לפעוטות תחושה שהם יכולים להשתתף ולשתף: "אבא מראה לי נמלה, כמו שהראו לי במעון!"
בערכה שקיבלתן יש בובות כפפה של חתול, של כלב ושל חילזון. שימוש בהמחשות לפני הקריאה או במהלכה יכול להעצים את חוויית הקריאה, לעורר סקרנות ולמקד את תשומת הלב של הפעוטות. עם זאת הוא לא הכרחי: שימו לב כיצד הכי נוח לכן לקרוא, ואיך ההמחשה משפיעה על הפעוטות.
פעוטות “קוראים באיורים”. התבוננות באיורים מלמדת אותם לשים לב לפרטים וחושפת אותם לא מנות. אפשר לשאול שאלות הקשורות לאיור, למשל: היכן הזבוב? מה הזיקית עושה?
רוצים זיקית שמחליפה צבעים? הדפיסו על שקף את ציור הזיקית להורדה, וגלו איך היא יכולה להפוך לצבעונית, מנוקדת ואפילו משובצת!
גזרו את הזיקיות שמודפסות על השבלונה שהכנו עבורכן, הצמידו לזיקית מקל אחיזה, הניחו אותה על משטחים שונים וקבלו זיקית מחליפת צבעים. אין לכם שקף בבית? הדפיסו על נייר וצבעו את הזיקית בהתאמה לרקע שתבחרו בבית!
משחק – כמו מי אני? “אני זוחלת על ארבע ומחליפה צבעים כמו… זיקית!”. בכל סבב מחליטים על בעל חיים, ההורה מדגים והפעוט מצטרף: “אנחנו אריות – בואו נשאג!”, “אנחנו כלבלבים – בואו ננבח ונכשכש בזנב!”
כדאי להציג לפני הפעוטות תמונה של זיקית ולספר להם על התכונה הייחודית שלה: היכולת להחליף צבע לפי המקום שהיא נמצאת בו. ניתן להמחיש זאת בעזרת תצלום של זיקית ירוקה על רקע עלים ירוקים לצד תצלום של זיקית חומה מאותו סוג על רקע האדמה. העשרה – הזיקית – ציידת-העל שמחליפה צבעים, אתר קק"ל לצעירים כל הקישורים נמצאים בדף הספר באתר ספריית פיג'מה לקטנטנים קוראים את הסיפור בסיפור מוזכרים שמות של צבעים רבים. ייתכן שהפעוטות עדיין אינם מכירים את כולם, לכן כדאי להצביע על הצבעים שבסיפור. בסיפור מופיעות מילים מורכבות, כמו "תלתן" ו"דלעת". כדי שהפעוטות יבינו במה מדובר, חשוב להמחיש את המילים האלה במהלך הקריאה.
האם הפעוטות בשלים להבחין בצבעים? לשיקולכן, המטפלות. אם האתגר קשה להם, כדאי לציין שמות צבעים במהלך היום: "אני נותנת לך כוס ירוקה", "בואו נשחק בכדור הכתום", "שבו על השטיח הירוק". צבעים בספר – מחלקים לפעוטות את העותק האישי של הספר, אומרים שם של צבע, מראים לפעוטות את הדף שהצבע מופיע בו ומבקשים מהם למצוא אותו בין דפי הספר. צבעים בבגדים – הפעוטות יושבים על כיסאות או על השטיח ובכל פעם נעמדים לפי הצבע שהמטפלת אומרת: "ועכשיו עומד כל מי שלובש חולצה כחולה / כל מי שנועל מגפיים אדומים / כל מי שלובש מכנסיים שחורים…" צבעים במעון – מראים לפעוטות פריט בצבע מסוים, אומרים את שמו ומבקשים מהם לחפש במעון פריטים נוספים בצבע זה. העשרה – מתי הילדים רוכשים את שמות הצבעים? יעל לדרר מלמדת את הילדים על צבעים בשלושה שלבים.
מציגים לפני הפעוטות פריטים בצבעים שונים, כמו כרוב ירוק, כדור אדום או חולצה כחולה. בכל פעם מרימים פריט אחר ובודקים: איזה צבע יהיה לזיקית כשהיא תשב על כרוב ירוק? ומה יהיה הצבע שלה כשהיא תזחל על כדור אדום? אפשר להניח על הרצפה חישוקים או דפים שצבעם כצבעי הפריטים, ובכל סבב להנחות את הפעוטות להתקרב לחישוק או לדף המתאים. אפשר להתקרב בזחילה, כמו הזיקית.
הזיקית "מְחקה" את הצבע שהיא עומדת עליו. האם היא יכולה לחקות גם תנועות? המטפלת עושה בכל פעם תנועה אחרת, והפעוטות מחקים אותה. אפשר לזחול במעון, להניע את הראש מצד לצד, לעשות תנועות שונות עם הידיים, לחקות קולות, לחקות חבר, ומה עוד?
גלי וגאיה אוהבות לעשות דברים יחד, אבל גם לחוד: תוכלו לשוחח ולגלות: מה הפעוטות אוהבים לעשות עם אח, עם חברה או איתכם, ההורים? ומה הם אוהבים לעשות בעצמם, לבד?
משחק תנועה כמו גלי וגאיה, אפשר לצעוד ביחד: תוכלו להכין בבית שביל ולסמן אותו בחבל או בחפצים שונים, וללכת בטור – זה אחר זה ואולי יחד, זה לצד זה. אפשר גם להתחלף, כשכל פעם המוביל קורא: "בואו אחריי!"
או במעון – המחנכת הולכת בכיתת המעון, והפעוטות הולכים אחריה. מדי פעם המחנכת עוצרת ועושה פעולה מסוימת, והפעוטות מחקים אותה: נוגעים באף, קופצים כמו צפרדע, עפים כמו פרפר, נוגעים בחפצים שונים בכיתה ואומרים את השמות שלהם: שולחן, כיסא או ספר.
כדאי ללוות את ההקראה בתנועות שמסבירות את המילים: כשגלי אומרת "בואי אחריי", סמנו עם היד תנועה של "לבוא". כשגלי לא באה, סמנו עם הראש ועם היד תנועה של "לא". המחשה והצגה המחשה – בארגז הספרים מחכָּה לכן המחשה של גלי וגאיה במהלך הקריאה. להציג יחד – שתי מחנכות מציגות את גלי וגאיה: מה הן עושות יחד, ומה הן עושות לחוד. שיחה כדאי להתחיל בשאלות על תוכן הספר: מה גלי וגאיה עושות יחד? מה הן לא עושות יחד? מה עושה גלי, ומה עושה גאיה? בשלב הבא תוכלו לשאול את הפעוטות על עצמם: מה אתם עושים עם חברים וחברות: משחקים יחד? אוכלים יחד? ומה עוד?
תוכלו למצוא את בעלי החיים באיורים שבספר ולציין את שם החיה: ברווז, חיפושית, פרפר, צפרדע, כבשה. אתן והפעוטות יכולים להשמיע את הקול שלה ולהציג כיצד היא הולכת וזזה: "איפה הכבשה? בואו נִפְעֶה כמו הכבשה: מֶה מֶה מֶה." "איפה הצפרדע? איך מקרקרת צפרדע? בואו נקפוץ כמו צפרדעים!"
כל אחד וכל אחת יכולים לעזור לאחר, גם פעוטות. אפשר לשאול את הפעוטות במה הם עוזרים לאחרים או לומר להם שהם עוזרים כשזה קורה: "זוכר שעזרת לי לסדר את השולחן?", "תראי איך את עוזרת לי לסדר את הצעצועים!" .
האיורים הם חלק מהסיפור, ובאמצעותם פעוטות מזהים וזוכרים את מהלך הסיפור ופרטים ממנו. אפשר להתבונן יחד באיורים ולחפש את החפצים שנוני נתן לאימא 'היכן מצויר תיק?' ו'איפה נמצא איור של מעיל?'
קוראים יחד במהלך ההקראה תוכלו לעצור בכל פעם שנוני מבקש עזרה ולשאול את הפעוטות: מה נוני מבקש מאמא? למה הוא צריך עזרה? לקראת סוף הסיפור, כשאמא צריכה עזרה, תוכלו לעצור, להתבונן באיור ולשאול: מה קרה? למה אמא צריכה עזרה? – כי הסלים כבדים, כי היא מחזיקה הרבה דברים… הפעוטות יכולים להצטרף – כשתקראו את הסיפור בפעמים הבאות, הפעוטות כבר יכירו את הסיפור ויוכלו להשתתף במשפטים החוזרים בסיפור: "אבל רק רגע, מה קרה? נוני צריך עזרה?" המחשה – כדאי להציג את הסיפור לפעוטות ולהמחיש להם כיצד התיק, הכפפות, הצעיף, הכובע והמעיל עוברים בהדרגה מנוני לידיה של אמא, וכיצד נוני עוזר לבסוף לאמא ולוקח ממנה את הפריטים האלו. את נוני ואמא ניתן להמחיש באמצעות בובות, שתי מחנכות או מחנכת ופעוט. לשיר יחד – חורף – גידי גוב
איך אפשר לעודד את הפעוטות לעזור זה לזה, למחנכת במעון או להורים? – עוזרים לסדר את כיתת המעון – עוזרים לחבר ונותנים לו חלק ממשחק – עוזרים לסחוב דברים קלים – עוזרים לחלק ספרים או כלי נגינה, ומה עוד? בכל פעם כזו נעודד את הפעוטות ונחזק אותם במילים טובות: "איזה יופי עזרת לסדר את פינת הספרים", "את חברה טובה. עזרת לחבר ונתת לו את המשחק." קשר עם הבית – ספרו להורים על הספר שאתם קוראים ועל כך שאתם מעודדים עזרה בכיתת המעון. שתפו אותם ברעיונות לעזרה בבית, כמו עזרה בעריכת שולחן או עזרה בניקיון בעזרת מטאטא קטן או מברשת.
בעקבות הדרך של נוני ואמא תוכלו ליצור עם הפעוטות "מסלול" בכיתת המעון שמתאר את הדרך מהבית למעון ובחזרה: "עכשיו עוצרים. עוד מעט חוצים את הכביש." "עכשיו קופצים מעל השלולית." "עכשיו הגענו למעון / הביתה!"
תוכלו לעודד את עצמאות הפעוטות ולתרגל תלייה של התיק האישי על המתלה במקום המיועד לכך. קשר עם הבית – שתפו את ההורים ובקשו מהם לתת לפעוט לתלות את התיק בעצמו כשהוא חוזר הביתה, להוריד את התיק מהמתלה כשהוא יוצא למעון, ואם אפשר – גם לסחוב אותו בדרך. הפעוטות ייהנו מתחושת המסוגלות. תיבת פעילות – תוכלו להכין תיבת פעילות ובה תיקים מסוגים שונים, כמו תיק גב, תיק צד או תרמיל.
בסיפור מוזכרים בגדי חורף שונים: מעיל, כפפות, צעיף, כובע. כדאי להביא לכיתת המעון בגדים או תמונות של בגדים ולמיין אותם לבגדי קיץ (חולצה קצרה, כובע מצחייה, בגד ים…) ולבגדי חורף (מעיל, צעיף, כובע צמר, כפפות…). משחק התאמה – אפשר להתאים בין הבגד לפעולת הלבישה שלו: צעיף כורכים סביב הצוואר, כפפות עוטים על הידיים, כובע חובשים על הראש. אפשר לחזור ולהיזכר בזברה שלובשת פיג'מה. להעשרה – פועלי לבישה בעברית, האקדמיה ללשון העברית
"איך שותלים שתיל? לא לאט ולא מהר". אפשר להשתעשע במהירות או באיטיות: "עכשיו הולכים… מהר. ועכשיו…. לאט!", "מגלגלים ידיים… לאט. ומגלגלים… מהר!", ומה עוד תוכלו לעשות מהר ולאט?
אחרי הקריאה וההדגמה כדאי לתת לפעוטות להתנסות בעצמם בשתילת שתיל ולהרגיש את המגע של האדמה.
בכל פעם כדאי להיזכר יחד בשלב הבא על ידי המחשה של הגננת והתבוננות ברצף האיורים שבספר.
החגיגה בעזרת החושים מפתחת את הפעוטות מוטורית, רגשית וחברתית: שותלים יחד, חופרים, ממששים, חשים את האדמה, מביטים בצמח ומשקים יחד תוך מגע במים. כל אלה מבטאים את המיוחד שבחג ותורמים לתחושת המסוגלות.
שותלים ומצלמים – מומלץ לצלם את השתילה, להכין בגן לוח נושא ומדי פעם להוסיף תמונות שמתעדות את גדילת השתיל וצמיחתו.
לא רוצים לחכות לצמיחה?– מנביטים זרעים! משרים במים זרעי חומוס או עדשים, שוטפים ומסננים, מניחים במקום קריר ושוטפים מדי פעם. בתוך יומיים-שלושה הזרע מתחיל לנבוט.
אפשר להביא לגן סלסילה עם מכסה ולהחביא בתוכה ירקות שצמחו בגינה (או ירקות מהחנות😊): עגבנייה, מלפפון, פלפל, בצל, כרוב ועוד. כל פעוט או פעוטה מכניסים את היד לסלסילה, ממששים ומנחשים מה הירק שמתחבא בה.
הפעוטות צועדים בגן בזוגות לצלילי "כך הולכים השותלים". כשהמנגינה נפסקת, עוצרים "לשתול": הפעוטות הם ה"שתילים", הצוות "משקה" אותם, וכך הם גדלים. אפשר גם להניח ציור של פרח בתוך חישוק ובכל סבב לבקש מהפעוטות "להשקות" את הפרח.
שיחה בעקבות הפעילות – איך אנחנו גדלים? מה אנחנו צריכים בשביל לגדול?
שיתוף משפחות – כדאי לפנות למשפחות ולבקש שישלחו תצלומים משפחתיים ועצות בנושא זה. את התצלומים והעצות מצמידים ללוח שכותרתו "איך אנחנו גדלים?" ומציבים בגן.
ומה מאחלים ההורים לילד שגדל? – כדאי לעודד את ההורים לכתוב איחול על דף בצורת עלה, ליצור עץ איחולים בגן ולשתף את הפעוטות באיחולים שההורים שלחו להם.
בשיר מופיעים הפכים, כמו מהר – לאט, ישר – הפוך, גבוה – נמוך.
תוכלו לשחק במשחקי הפכים:
מהר – לאט / גבוה – נמוך: הפעוטות מסתובבים במעון. כשאומרים "לאט" הם הולכים לאט, וכשאומרים "מהר" הם הולכים במהירות; כשאומרים "גבוה", הם עומדים על קצות האצבעות, וכשאומרים "נמוך" הוא מתכופפים.
ישר – הפוך: המטפלת מניחה חפצים במהופך, למשל תמונה שתלויה הפוך או כיסא שרגליו למעלה. הפעוטות מסתובבים בגן ומחפשים יחד אלו חפצים מונחים במהופך.
משפחות עולים– לתשומת ליבכן – משפחות שאינן דוברות עברית יכולות להצטרף לחוויית הספר באמצעות הקשבה לשיר והתבוננות משותפת באיורים: מה עושים הילדים? היכן מופיע שתיל? היכן ישנם פרטים ירוקים בספר?
אפשר לשוחח על גמישות ועל יציבות בחיים. כדאי לשתף בדוגמאות מחיי היום-יום במצבים שבהם אנחנו מתנהגים כמו ארז ולא מוכנים לזוז מעמדתנו, ובמצבים שבהם אנחנו גמישים ומשנים את התנהגותנו או את דעתנו – מה קורה כשמסתבר שהרצונות שלנו לא יכולים להתמלא כפי שציפינו?
יושבים על הברכיים, זה מול זה, . שואפים אוויר פנימה ומרימים את הזרועות לצדי הגוף עד שהן מגיעות למעלה. לאחר מכן נושפים את האוויר החוצה תוך הורדת הזרועות קדימה. כדאי לתרגל קצת בכל פעם ולהוסיף תרגילים נוספים. לבריאות!
מה ההפך של קנה? – ארז! ומה ההפך של חם? – קר! וההפך של ישן? גמיש? יציב? חמוץ? תינוק? – כל אחד מהמשתתפים אומר בתורו מילה, והשאר צריכים למצוא את המילה ההפוכה. ומה ההפך של… הפוך?
כיצד כדאי לקרוא? סיפור בקריאה משתפת וחוזרת! "הקנה והארז" הוא סיפור מחורז ומהנה. הוא מתאים מאוד לחוויית קריאה חוזרת ופעילה בזכות שלל רובדי השפה והמילים המיוחדות שבו.
קריאה חוזרת היא קריאה שנייה שנלווים לה שיח, התבוננות באיורים והבהרת פירושי מילים. מה היא מפתחת? היא מעודדת השתתפות של הילדים בתוכן, בפרשנות ובהסקת מסקנות וכך מזמנת היכרות עם נקודות מבט שונות ותורמת לפיתוח חשיבה אנליטית ויצירתית.
במהלך הקריאה:
כדאי לייצר הפוגות נקודתיות וקצרות, שכן המטרה היא לגייס את התלמידים לסיפור ולהעלות את רמת העניין והמתח בו מבלי לפגום ברצף הסיפורי.
תוכלו "לסמן" יחד מילים לאורך הסיפור לחקר משותף בהמשך: המילה "רָצוּץ", לדוגמה, מתארת את הקנה ומרמזת לביטוי "מִשְׁעֶנֶת קָנֶה רָצוּץ", שמציין דבר רעוע שלא ניתן לסמוך עליו. כדאי להסביר את המילה בעזרת קנה דק ושבור ולחבר יחד משפטים שהמילה "רצוץ" מופיעה בהם, למשל: "התעייפתי מאוד, אני רצוץ וחייב לנוח" או "אי אפשר לסמוך עליו, הוא לא יכול לעזור לנו. לסמוך עליו זה כמו להישען על קנה רצוץ".
אפשר להביא לכיתה קנה גמיש וענף קשיח, לתת לתלמידים למשש אותם ולחוש אותם ואז לערוך יחד בֶּדק והשוואה: אילו תכונות יש לארז? ואילו תכונות יש לקנה? האם ניתן לכופף את שניהם? האם הם נשברים? פעילות זו יכולה לשמש גם הטרמה לסיפור.
להתעקש או להתגמש? – הסיפור נכתב בהשראת הביטוי התלמודי: "לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם רַךְ כְּקָנֶה וְאַל יְהֵא קָשֶׁה כָּאֶרֶז". תוכלו לשאול: איזה מין אדם מתואר כרך וגמיש כקנה? איזה מין אדם מתואר כקשה כארז? האם, לדעתכם, ציפורה עקשנית או גמישה? מתי אתם מתנהגים כמו קנה יותר מאשר ארז ולהפך?
אפשר לחשוב יחד לאילו מצבים הביטוי מתאים ולשלב אותו בשיח היומיומי בכיתה. חשוב לעמוד על כך שבמצבים מסוימים עדיף לנהוג בעיקשות כשל הארז, ובמצבים אחרים – בגמישות כשל הקנה מתאימה יותר.
בחירות אישיות ואי-הסכמה – תוכלו להתבונן יחד בהתנהלות השונה של ציפורה ודרורה ובאי-ההסכמות ביניהן ולהסתמך על ציטוטים מהסיפור. זוהי הזדמנות מופלאה ללמוד כיצד להתנהל באי-הסכמה עם חבר, כיצד להתווכח באופן שמכבד דעות או בחירות מנוגדות, כיצד לנהוג כשמעליבים חבר – האם להתגמש או דווקא לעמוד לצידו ולנהוג כארז?
פעילות עימות – ניתן לבחור נושא הקרוב לליבם של התלמידים ולהתחלק לשתי קבוצות, למשל: חובבי חורף וחובבי קיץ או כל נושא שקשור לעולמם של הילדים ומעסיק אותם. כל קבוצה תוכל להכין ציורים ושלטים שמתאימים לעמדה שלה ולגבש יחד טיעונים לחיזוק העמדה ואז לנהל בין הקבוצות עימות מכבד ומפרה שיטפח גמישות מחשבתית ויותיר תחושת עשייה מרגשת.
תנוחות שונות – אפשר לעמוד יציבים וחזקים כארז ואז להתנועע בְּרַכּוּת כמו קנה. במהלך התרגילים כדאי לבדוק מתי סייעה להם היציבות ומתי הגמישות? אילו תרגילים מהנים יותר?
יצירה – ניתן ליצור עם חומרים קשיחים, כמו בקבוקים, ולעטר עם חומרים רכים, כמו פלסטלינה. בזמן היצירה אפשר לחוש בידיים את ההבדל בין החומרים, אך לפני כן תוכלו להקדים ולשאול: האם ראיתם פעם פלסטלינה נשברת? מה יקרה אם נזרוק אותה על הרצפה? ומה יקרה אם נעשה זאת לבקבוק הזכוכית? האם ניתן לייצב חפץ דווקא בעזרת פלסטלינה?
מיון חפצים וחומרים – ניתן להביא מהבית ומהסביבה עוד חומרים או חפצים, למיין אותם לקשיחים ולגמישים ולהניח אותם בתיבת מיון ייעודית.
גמישות מחשבתית מעצימה את היכולת להתמודד כראוי עם שינויים סביבתיים ועם חוויות אישיות ותורמת לכישורים החברתיים. ניתן לטפח אותה באמצעות משחקים שונים, כגון:
משחק כרטיסיות – הפעלת הדמיון ודיון בקבוצות קטנות:
על גבי הכרטיסיות מציינים מצבים שונים במלל או בתמונות ועל התלמידים להעלות פתרונות. לדוגמה, שתי כיתות רוצות את המגרש באותו הזמן. מה ניתן לעשות?
משחק המילים "כן/לא/שחור/לבן" בהיפוך: התלמידים נשאלים שאלות, אך אינם יכולים להשתמש במילים הללו כתשובה. הם נדרשים להגמיש את מחשבתם ולמצוא מילים חלופיות.
אילו דברים גורמים לכם הנאה וניתנו לכם בחינם? – תוכלו להביט באיור שבו החכם מציג את הדברים הטובים בעולמנו שניתנים לנו בחינם, ולשתף זה את זה – האם גם אתם נהנים מהם? ואילו עוד דברים שניתנים בחינם אהובים עליכם?
לפני הקריאה – אפשר להתייחס לשם הספר ולשאול: מהי, לדעתכם, משמעות המילה עונג? מתי אתם מרגישים שאתם מתענגים על משהו?
כדאי לקרוא את הסיפור בקריאה חוזרת פעילה ולשלב הסבר למילים, מעקב אחר רצף העלילה, התבוננות מעמיקה באיורים ושאילת שאלות מעוררות עניין ומעורבוּת: זוכרים למה החכם הזמין את הרוכל? נמשיך ונגלה!; מי, לדעתכם, צודק: הרוכל או האופה? מדוע?"
שיחה – תוכלו לפתוח בחיבור לַשיח המַטרים: על מה התענג הרוכל בכל ערב? מדוע זה הכעיס את האופה? מה הרגשתם כשהחכם ביקש מהרוכל להביא שקיק מטבעות? האם הופתעתם מהחלטתו של החכם? מה דעתכם על סוף הסיפור?
תוכלו לחזור אל הסיפור כשתרצו להעצים את מי שזקוק לחיזוק ולאזכור של הייחודיות שבו.
כדאי להכיר את הביטוי "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר– הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ" (מסכת אבות ד, א) ולהבין את משמעותו:
"איזהו עשיר?" – האם עשיר הוא רק אדם בעל כסף ונכסים? האם אדם עשיר יכול להיות מי שיש הרבה חברים לצידו? ומי עוד יכול להיחשב עשיר?
לשמוח בחלקי – היכן אנו פוגשים בזה בכיתה? תלמידים ותלמידות משווים את עצמם לקבוצת השווים ובוחנים את עצמם לעומתם: מי רצה הכי מהר? מי מצייר יותר יפה? לצד חשיבות ערך ההישגיות ישנה חשיבות להכרת החוזקות של כל אחד ואחת ולשמחה בהן.
כרטיס העושר שלי – ניתן לבקש מהתלמידות ומהתלמידים לציין תכונה או יכולת שהם שמחים בהן – "אני שמח שיש לי חברים", "אני שמחה שאני קופצת גבוה" –ולכתוב אותה על גבי כרטיס. כדאי לקשט את הכרטיסים, לשמור אותם ולהיזכר בעת הצורך בעושר האישי הייחודי.
"דברים רבים בעולם ניתנים לנו בחינם" – ניתן לשאול: אילו עוד דברים מהנים שניתנים לנו בחינם אתם מכירים?
שֵׁיט תענוגות שבועי – תוכלו לקיים סבב כיתתי שבועי שבו תלמידים משתפים במשהו מהנה שקרה להם השבוע וניתן להם בחינם, למשל: "צחקתי בקול", "הלכתי לראות שקיעה בים". החזרתיות שבשיתוף יכולה לסייע להתמקד בטוב ולטפח ראייה חיובית.
העֵז מלווה את סיריל וטוביה לאורך כל הסיפור. תוכלו לחפש את העֵז באיורי הספר: מה היא עושה? מה הקשר שלה למשפחה? נסו לספר את הסיפור מנקודת מבטה של העז — מה קורה לה לאורך הספר?
אִספו מתנות קטנות שתרצו לתת לבני המשפחה: ציור, ברכה או חפץ. לפי תור, אחד מבני הבית יחביא את המתנה שלו, ושאר בני הבית יחפשו את האוצר על פי סימנים: "קרוב־רחוק", "חם־קר" או חיצים שתפזרו בבית.
קריאה ראשונה – כדאי לעצור את הקריאה לאחר שהזוג מקבל את תלולית הזהב ולשאול: מה, לדעתכם, יעשו טוביה וסירל בזהב שקיבלו? מדוע? איך נראו השנים הטובות? לאחר הבשורה של האיש הפלאי, אפשר לעצור את הקריאה ולשאול: מה, לדעתכם, קרה בשבע השנים הטובות של המשפחה? תגובות ושאלות במהלך הקריאה – כדאי לאפשר שאילת שאלות והעלאת מחשבות במהלך הקריאה כביטוי למעורבות בסיפור ולהזדהות איתו. מילים חדשות – כדאי להתייחס למילים פחות שגורות ומוכרות, כמו: "בקתה מטה לנפול", "סֵבל", "איש בא בימים", "מלמד", "תלולית". יש מילים שאפשר להסביר באמצעות האיורים, למשל "סבל". קריאה חוזרת – כדאי לקרוא את הסיפור יחד יותר מפעם אחת במשך כמה מפגשים ולשוב ולקרוא אותו כעבור זמן. כל מיני קריאות – כדאי שכל קריאה חוזרת תהיה בעלת אופי משלה: קריאה שבה יציגו התלמידים את העלילה, קריאה של חלק מסוים לשם התמקדות בנושא לדיון, קריאה שבמרכזה הקשר בין האיורים לכתוב. שיחה בעקבות הסיפור – בחירתם של בני הזוג יכולה לעורר מגוון דעות: תמיכה, תמיכה חלקית, פליאה ואף התנגדות. כדי לנהל דיון פורה כדאי להאזין למגוון הדעות ולאפשר תגובה והקשבה. סוף הסיפור – כדאי לשאול: מדוע, לדעתכם, זכו טוביה וסירל בתלולית זהב פעם נוספת? מה, לדעתכם, יעשו בה כעת, אחרי שהילדים רכשו השכלה? מדוע? התייעצות – מדוע טוביה התייעץ עם אשתו? בעקבות הסיפור אפשר לדון במושג "התייעצות" – מה זו התייעצות? האם חשוב לכם להתייעץ? עם מי אתם נוהגים להתייעץ?
האיורים המלווים את הסיפור מלאי הומור ומוסיפים מידע על הכתוב. מומלץ לחלק לתלמידי הכיתה את העותק האישי, לאפשר להם לעיין באיורים ולבקש מכל תלמיד לבחור איור ולהסביר מדוע בחר בו. לאחר מכן אפשר לבחון את האיורים: כיצד חיה המשפחה? אילו בעלי חיים מלווים את המשפחה, במיוחד את טוביה? מה ניתן ללמוד מהאיורים על חייהם של הילדים?
מקור הביטוי "שבע השנים הטובות" בספר בראשית, כשיוסף פותר את חלומות פרעה. יוסף מפענח כי שבע הפרות עבות הבשר ושבע השיבולים הטובות המופיעות בחלומות הן רמז לשבע שנים טובות שיבואו על מצרים: "שֶׁבַע פָּרֹות הַטֹּובוֹת שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה" [בראשית מא, כו]. מכאן הביטוי "שבע השנים הטובות", שמשמעותו תקופה ארוכה ורציפה של שפע ושגשוג. הרחבת הביטוי – הביטוי מתייחס לאגירה בשנות השפע לקראת העתיד. בספר טוביה וסיריל בוחרים ברכישת השכלה, המלווה את האדם גם בתום שבע השנים הטובות.
זו הזדמנות לשוחח עם התלמידים על הביטוי "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר? – הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ" (משנה, פרקי אבות ד, א), שפירושו: אדם עשיר באמת הוא אדם השמח במה שיש לו. יצירה – בעקבות הביטוי תוכלו לבקש מהתלמידים לצייר דברים שמשמחים אותם, ולאו דווקא נקנים בכסף. תצוגה ונִראוּת – כדאי ליצור בכיתה סביבה לימודית שתציג את הביטוי ואת התייחסות התלמידים אליו.
"קח ותן למי שזקוק לכך יותר מאיתנו" – בהשראת הדברים ניתן לערוך שוק קח ותן: התלמידים והתלמידות תורמים פריטים שיכולים לשמח את חבריהם ולוקחים פריטים שחסרים להם. אפשר לערוך איסוף של תרומות לנזקקים בקהילה וכך להעביר את הטוב הלאה. הכנה ויידוע – ניתן לעודד הכנת כרזות המזמינות לשוק ומוסרות מידע עליו ולתלות אותן ברחבי בית הספר. להשראה –איך לארגן שוק קח-תן
כדי להפוך את הקריאה המשותפת למהנה ולעודד קריאה, כדאי לבחור בספר שמדבר אל הילדים והילדות ועוסק בנושאים שקרובים לליבם: יש שיעדיפו סיפור דמיוני, אחרים ירצו לקרוא ספר "שקרה באמת". כל סיפור אהוב יעודד אותם להמשיך ליהנות מספרים ויפתח בהם דמיון ויצירתיות.
גם אתם יכולים לחפש חפצים שמזכירים חוויות מהעבר: תצלום משפחתי, מתנה שקיבלתם או חפץ שקשור לחוויה שחוויתם. כל אחד בתורו מציג את החפץ שבחר, ומשתף בזיכרון שקשור אלי
רוצים מכונה משלכם? – אספו קופסאות, בדים, קרטונים וצעצועים ישנים, ותוכלו לבנות מכונה משלכם. אפשר לתכנן יחד מה היא תעשה ואיך היא תיראה, ואפשר גם פשוט לבנות ולגלות תוך כדי.
ברבים מהאיורים שבספר מופיעות מכונות. אפשר לדפדף בספר ולחפש איורים של מכונות וחלקים שלהן – האם תדעו מה היה התפקיד של המכונה? ואולי אפשר להמציא מכונה חדשה בעקבות החלק שגיליתם ולדמיין מה היא יכולה לעשות.
מיומנות בין-אישית – מערכת היחסים בין הסבים לנכד היא חיובית ומְתַגְמֶלֶת ומבוססת על כבוד הדדי, על הערכה, על הקשבה ועל שיתוף פעולה. המבוגרים מצטרפים לילד אף על פי שאינם מצליחים להבין את התכלית, ועוברים בעצמם תהליך של גילוי.
מודעות עצמית – הזדהות עם התהליכים שדוד עובר: ביטוי עצמי, התנסות בתהליך ותחושת שמחה מהתהליך ומהתוצר.
אוריינות גופנית ובריאותית – הסיפור משלב פועלי עשייה, כמו: "פֵּירקו", "הִרכיבו", "חתכו", "קשרו". באמצעות מפגש עם חפצים מהעבר וזיכרונות החוסן הנפשי ותחושת השייכות מתחזקים.
חשיבה יצירתית – הן בתהליך איסוף החפצים וחיבורם והן בקישור המכונה לרגשות של שמחה ואושר.
מה עושה המכונה? – בעת קריאת הסיפור ניתן לעצור בשלב שבו המכונה מוכנה ולשאול: מה עושה המכונה, לדעתכם? חשוב לאפשר לילדים להביע את רעיונותיהם ולאחר מכן להמשיך בהקראה.
בירור והבנה של מסרים גלויים – חשוב לשאול שאלות, כמו: איזה רעיון היה לדוד? מה הִציעה סבתא לדוד? למה סבא ודוד הלכו למחסן? במה נזכרו סבא וסבתא?
לחזור ולהתבונן – חשוב לאפשר לילדים לחזור ולעיין בספר, להתבונן באיורים וכך לסייע בהבנת הסיפור וביכולת לשחזר את הסיפור.
מסרים סמויים – תוכלו לשאול שאלות, כמו: איזו מכונה רצה דוד לבנות? האם הוא ידע מההתחלה מה המכונה שלו תעשה? מה עשתה המכונה שלו לבסוף לסבא ולסבתא? ובשבילו? האם יש לכם רעיון לשם מתאים למכונה?
בהמשך כדאי לחבר את הסיפור לחוויות אישיות – האם אתם אוהבים לבנות? מה אתם אוהבים לבנות? האם אתם זוכרים משהו מיוחד שבניתם? אילו הייתם יכולים לבנות כל מכונה שתרצו, מה הייתם בונים?
קשר משפחתי – כדאי לשאול: מה אתם אוהבים לעשות עם סבא, עם סבתא או עם בני משפחה אחרים? איך אתם מרגישים כשאתם מבלים יחד? לסבא ראובן יש מחסן מעניין; אֵילו חדר או פינה אהובים עליכם אצל בני משפחתכם?
מטרה או תהליך? – הספר מַציג את עולם הילדים שבו התהליך, ולא רק היעד שבסופו, מסקרן ומהנה. זהו עולם שלומדים בו תוך כדי התנסות, בדיקה וגילוי סקרנות, לכן הוא לא תמיד בהיר ומובן למבוגרים. הספר מציע לְשַמֵר את היכולת הטבעית של ילדים לפעול באופן אסוציאטיבי ובתגובה על חוויות שהם חווים.
"היא פשוט מכונה" – סבתא של דוד מבולבלת כי, לדעתה, לכל מכונה יש תפקיד, אבל לדעת דוד, "היא פשוט מכונה". המבוגרים מכוונים לתהליך הטכנולוגי של המכונה, אבל מתברר שבעיני ילדים מדובר בתהליך של הבעה ורגש.
ומה בגן? – כדאי להתנסות גם בפעילויות מתוכננות לצורך יצירת תוצר – "יצרנות", וגם בפעילויות הבעתיות ביצירה חופשית – "יצירה". חשוב לְזַמֵן מגוון כלים וחומרים להתנסויות, לסייע ולתווך.
למה גרוטאות? – ילדים וילדות נהנים לשחק בגרוטאות ובחפצים אמיתיים. כך הם יכולים לחקור את המציאות ולחקות אותה, להתנסות בחפצים "של גדולים" באופן בטוח, לשחק משחק שהוא חופשי מהגדרות, להמציא וליצור.
אילו גרוטאות כדאי לבחור? – מומלץ לבחור מגוון גרוטאות ולאפשר לילדים לְנַיֵיד, לסחוב, למלא, להרכיב, לדמיין ולגלות שלל מיומנויות.
רצוי לבחור חפצים של בעלי מקצוע וחפצים ניידים שיש להם צורות ומִרקמים שונים, גם כאלה שמוכּרים מחיי היום-יום וגם שאינם כאלה.
חשוב! יש לוודא שכל החפצים בטיחותיים, קלים לנשיאה ואינם מסוכנים.
זיכרונות באיורים – האיורים "מספרים" באופן ויזואלי את המחשבות והזיכרונות של הדמויות. כדאי לחזור ולהתבונן באיורים ולגלות יחד את האופן שבו המאייר מציג את המחשבות לעומת האופן שבו הוא מציג את המציאות.
זיכרונות בחפצים – תוכלו לבקש מהילדים שיביאו חפץ מִשנים קודמות שמעורר אצלם זיכרון ולהציג אותו בפני ילדי הגן. אפשר גם לארח סבים וסבתות ולבקש שיביאו חפצים ישנים, יספרו עליהם וידגימו את השימוש בהם.
מכונות – מה הן עושות? ניתן לשאול: אילו מכונות מוזכרות בסיפור? מה התפקיד שלהן? אילו מכונות נוספות אתם מכירים?
שם ופעולה – כדאי לעמוד יחד על הקשר בין שם המכונה לפעולה שהיא עושה: במֵדיח מְדיחים כלים, במייבש מייבשים כבסים
(בלשון הדיבור – "כביסה"). זוהי תשתית אוריינית-מורפולוגית לעיסוק במושג שורש, ומומלץ לשלב אותה באופן חווייתי ומשחקי במהלך הפעילויות.
משחק התאמה – תוכלו ליצור כרטיסיות התאמה בין מכונה לתפקידיה, למשל: תמונה של מכונת כביסה ותמונה של בגדים נקיים. זו הזדמנות להכיר מכונות שונות ולגלות שלעיתים למכונה יש יותר משימוש אחד.
חוקרים מכונות – איזו מכונה מעניינת את הילדים? איך היא פועלת? ממה היא עשויה?
ממציאים מכונה – הילדים יכולים להמציא מכונות משלהם,
להציג אותן, לספר עליהן וליצור תערוכה שבני המשפחה יוכלו לבקר בה.
מכונות ואוֹמנות – ז'אן טינגֵלי – אפשר להכיר את המכונות
הדוד שמחה הוא מצחיק ומפתיע, ותוכלו להיות בדיוק כמוהו! פעילות בעקבות הספר ״דודי שמחה״ – לוקחים עיתונים ומגזינים ישנים, מתפרעים בדמיון ללא גבולות ויוצרים דברים כל כך מפתיעים, שכנראה אפילו שמחה בעצמו לא היה יכול לחשוב עליהם!
אֵילו שירים משמחים אתכם? אפשר להכין רשימת השמעה משפחתית משַׂמחת, ולשיר ביחד. תוכלו גם לשיר בקולות מצחיקים: בקול דק, בקול עבה, בלחש, ולהוסיף תנועות שיוסיפו לשמחה.
משחק מבולבל: כל משתתף שואל בתורו שאלה, ושאר המשתתפים מחפשים תשובה "מבולבלת". למשל מהו המשקה האהוב עליך? תה עם כפית חרדל! מה עושים כשיורד גשם? מורחים קרם הגנה! אֵילו קולות משמיעות ציפורים? לאן כדאי לצאת ולטייל?
איך כדאי לקרוא? בספר שלושה שירי-סיפור, וכל אחד מציג פן אחר בדמותו של הדוד שמחה, ביחסים של הילד עם דודו ובסביבה החיצונית של הילד (דיירי הרחוב, ההורים). מומלץ לקרוא כל שיר-סיפור בנפרד ולייצר שיח נפרד לכל אחד מהם. שיחה – תאפשר לילדים ולילדות להביע את האופן שבו הם חוו את דמותו של הדוד שמחה. תוכלו לשאול: מה תרצו לספר על הדוד שמחה? מי היה רוצה לפגוש דוד כמו דוד שמחה ולמה? מה אתם חושבים על השם שלו? האם לדעתכם הילד אוהב את הדוד שלו? למה? קשר מיוחד – תוכלו לפנות אל עולמם האישי של הילדות והילדים ולשאול: עם מי יש לכם קשר מיוחד? עם איזה בן משפחה אתם אוהבים להיות ולבלות? מה אתם עושים יחד?
ילדים אוהבים דמויות מבולבלות! יש בהן הומור שהם מבינים ונהנים ממנו מגיל צעיר מאוד משום שהוא מבוסס על מצבים שהם מכירים. כך, למשל, הם יכולים להתגלגל מצחוק שעה שמבוגר משנה את השימוש המקובל והמוכר להם בחפצים. הומורושימוש במצבי אבסורד הם כלים המאפשרים חשיבה אחרת. הם גם אמצעים לפורקן, להמחשה, להעשרה ולפיתוח הדמיון, השפה והיצירתיות. הומור יכול לסייע בהתמודדות עם מצבי קושי, להגביר תחושות של שייכות וקִרבה לקבוצת השווים ובה בעת להפיג מתח וחשש, לפתח נקודות מבט ואפשרויות חדשות ולטפח עמדות מאוזנות תוך ריכוך תפיסות נוקשות או מגבילות. ניתן לחזור לסיפור שוב ושוב ולהזכיר עד כמה צחוק והומור יכולים לעזור לנו במצביםשונים. הסיפור יכול להשתלב בשגרת הגן בזמנים מגוונים, כמו בלמידה על הפכים, בעיסוק בשמחה ובהומור ועוד. השיר-סיפור "כשדודי שמחה שר" מספר כי כל שכן עוזר לאחרים. בעקבותיו כדאי לחשוב יחד: כיצד נוכל לשמח חבר או חברה? כיצד נוכל למשל לעודד מי שחולה ולא הגיע לגן? נוכל לחזור אל הסיפור בכל פעם שחברים צריכים עידוד: בחצר, בארוחות, כאשר ילדים נעדרים מהגן. נוכל לשוב ולומר: זוכרים? לשמח חברים זה נהדר – כמו שעושה הדוד שמחה הזמר! להעשרה – איך לשמח חבר חולה?
השיר-סיפור "כשדודי שמחה שר" מפגיש עם מקצועות שונים שחלקם הולכים ונעלמים מחיינו. זו הזדמנות להכיר את המקצועות הללו. שיתוף משפחות – בעקבות הקריאה תוכלו להכיר מקצועות שונים של הורי הילדים ולהזמין אותם להציג את עבודתם לפני הילדים. לוטו – אפשר לתכנן ולהכין יחד עם הילדים משחקים העוסקים בבעלי מקצוע על פי בחירתם לדוגמה "לוטו מקצועות", "משחקי מסלול", "דומינו מקצועות", שיכללו בעלי מקצוע מהסיפור ומקצועות נוספים שהילדים יציעו. להעשרה – האוגדן "חינוך פיננסי בגיל הרך" של האגף לחינוך הגיל הרך בפרק "עבודה ועובדים".
כדי לעודד את הילדים והילדות וכדי לטפח חוש הומור אפשר לשחק במשחקים מבולבלים: תמונה משונה – תוכלו לפזר תצלומים של פריטים שונים ולבקש מהילדים לחבר בעצמם צירופים מבולבלים ומשעשעים: אולי איש שחובש שטיח? אולי חתול שיושב על ענן? כותרת נהדרת – אפשר להמציא יחד כותרת מצחיקה או "שטוז" לכל צירוף מבולבל שנוצר.
הרחוב שלנו – השיר-סיפור "כשדודי שמחה שר" הוא הזדמנות להכיר את הקהילה ואת סביבת הגן. תוכלו לצאת לסיורים ולחקור יחד פרטים שונים: מה שם הרחוב שבו נמצא הגן? האם יש לגן שכנים? כיצד ניתן להכיר אותם? האם ברחוב יש חנויות ומקומות מוכרים, כמו מספרה או חנות ירקות? למי והיכן נוהגים לומר "שלום"? איפה בשכונה משחקים ועם מי? הקמת מרחב – אפשר לתכנן ולהקים מרחב משחק על פי בחירת הילדים בהשראת המקומות שראו בסיור. רצוי לחשוב יחד: לְמה הילדים זקוקים? כיצד ייראה המרחב? מה אפשר להכין? אילו כללים כדאי לקבוע כאשר משחקים במרחב? להשראה –בית חולים לחיות בר – הקמת מרחב משחק בגן ביוזמת ילד במרחב הפדגוגי "גנים". הקהילה שלנו – כדאי להעלות רעיונות יחד: כיצד אפשר לשמח את השכנים? מה אפשר לעשות ולהגיד כדי לגרום לשכנים של הגן לשמוח? חשבו יחד איזו מבין ההצעות אפשרית ליישום, תכננו וצאו לדרך. שיתוף משפחות – כדאי ליידע את ההורים ולשתף אותם בפעילות הקהילתית. להשראה – מהדקים קשרים עם הקהילה – במרחב הפדגוגי "גנים".
"בלי חיות אי אפשר לחיות" – טבע ובעלי חיים הם תחום מוכר, מסקרן ונפוץ אצל ילדים עוד בהיותם פעוטות. בעקבות הספר אפשר להציע לכל ילדה וילד לחקור בעל חיים שמעניין אותם. בעלי חיים סביבנו – רצוי להתחיל בחקירת בעלי חיים הנקרים באקראי לגן או נקרים בדרכו של אחד הילדים. אפשר ליזום פעולות לקידום המודעות: ניתן להכין יחד תחנת האכלה ושתייה לחיות מסביבת הגן באמצעות ארגז קרטון או להניח כלים עם מים לטובת חיות הרחוב. להרחבה –המסמך "זכויות בעלי חיים" – במרחב הפדגוגי "גנים". להשראה – פינת ציפורים בחצר הגן – במרחב הפדגוגי "גנים".
רות צרפתי, אשר איירה את איורי הספר, הוזמנה על ידי עיריית חולון לעצב פסלים בהשראת הסיפור ב"גן סיפור" בעיר חולון. קישור לתמונות ומידע על המיזם בבלוג "טיול בעיר". אפשר להזמין את הילדים להתבונן באיורים ובפסלים, לבקש מהם לתאר אותם ולהזמין אותם לבדוק מה שונה ומה דומה בין האיורים והפסלים. נתבונן באיורי האֵם בספר: כיצד היא מתוארת בכל פעם? אילו מהאיורים תואמים לפסל האֵם ב"גן סיפור"? אפשר לשאול: האם לדעתכם כדאי להוסיף פסל בהשראת האיורים? אם כן, איזה? בהמשך אפשר להציע לילדים לתכנן וליצור את הפסל מחומרים שיש בגן.
ע' הלל [1990-1926] היה סופר, משורר ואדריכל נוף. בשיריו הִרבה לכתוב על הטבע, על הנוף ועל בעלי החיים. דורות של ילדים וילדות בישראל גדלו על יצירותיו, ובהן: "למה לובשת הזברה פיג’מה", " יוסי, ילד שלי מוצלח", "מעשה בחתולַיים". ע' הלל כתב שירה ופרוזה גם למבוגרים וזכה בפרסים רבים על יצירותיו. להעשרה –ע' הלל, אתר דףדף, מחרוזת שירי ע' הלל
קריאה משותפת בספר יכולה לעורר בילדים מחשבות רגשות ותחושות: כמו הגוזל, הם יכולים לחוש קטנים ושבריריים; וכמו אפרת, הם עלולים להרגיש שלא מבינים אותם, או להיות נחושים להמשיך ולעשות את מה שנכון בעיניהם. כדאי לשבת יחד קרוב, וללוות את הקריאה במגע מלטף ומרגיע: המגע מקרב בין הילדים להורים ומחזק אצל הילדים את האמונה שיש מי שתומך בהם וקשוב לרגשות שהספר מעלה בהם.
קוטן בוטן גדל, ואפרת, שמגלה עצמאות ואחריות, גדלה גם היא. תוכלו לשוחח ולשאול את הילדים במה הם גדולים ואחראים יותר משהיו בעבר – האם, למשל, הם מטפלים בבעל חיים? מבצעים פעולות בעצמם? עוזרים בבית ולחברים? תמיד כדאי להזכיר לילדים תחומים שבהם אתם, ההורים, רואים שהם התפתחו וגדלו, וכך לתת לילדים הרגשה טובה ולחזק את תחושת הביטחון שלהם.
גם אתם יכולים לעזור לבעלי החיים בסביבתכם: אפשר להכין תחנת האכלה לציפורים ובה פירורים, להניח קערת מים לחתולים, להכין שלט שמגן על קן נמלים, או לחשוב יחד על עזרה משלכם לבעלי החיים שבסביבה.
מי ידע שמזלג יכול לברוא קיפוד? הצעה לפעילות יצירתית נהדרת בעקבות הספר ״הקיפוד שאמר מה אכפת״.מה צריך? ✔️ דף ✔️ איור של קיפוד בלי קוצים ✔️ קצת צבעי גואש ✔️ מזלגצרו קיפוד חמוד, קוצני וצבעוני! עכשיו רק צריך שיהיה אכפת לו 🦔
זו הזדמנות להכיר את המושג "התחשבות": הקיפוד לא התחשב בבקשה לפנות את הדרך, אך בהמשך הבין כי יש להתחשב באחרים: הקיפוד חשב רק על עצמו. העכבר והארנב, לעומת זאת, לא חשבו רק על עצמם, ועל כן יצאו לעזור לו על אף הגשם.
שיחה – תוכלו לשאול: איך היינו רוצים שיתחשבו בנו? מה נוכל לעשות בגן כדי להתחשב זה בזה?
כדאי לאסוף את הצעות הילדים ולהיעזר במושג "התחשבות" בנוגע ליחסים בגן.
התחשבות כחלק מהשגרה – אפשר להציע לילדים לספר על מישהו שהתחשב בהם במהלך היום ולעודד התנהגות כזו.
כדאי לצאת לסיור ברחבי הגן, להתבונן סביב ולחשוב מה אפשר לעשות כדי שיהיה לכולם נעים יותר: אולי צריך לנקות את המקום? לשתול צמחים? לסדר את המרחבים בגן בדרך שונה?
אפשר להרחיב את ההתחשבות בסביבה ולצאת עם הילדים לסיור בשכונה או ביישוב ולחפש מקומות שכדאי ואפשר לנקות, לשפר וכך להתחשב בשכנים.
כדאי לצלם את הסביבה לפני הפעילות, במהלכה ואחריה, להציג את התצלומים בגן ולשתף את ההורים.
שילוב הקהילה – אפשר לנסות לפעול בשילוב כוחות בקהילה, למשל: הורי הילדים בגן, ילדי גנים נוספים, ילדים מבתי הספר הקרובים, מועדון קשישים ועוד.
כיצד אנו יכולים לסייע לבעלי החיים בסביבה שלנו? רצוי לשתף את הילדים ולחשוב איתם מה ניתן לעשות בסביבה כדי לסייע לבעלי חיים וכיצד ניתן לקדם זאת. אפשר, למשל, להציע לחתולים ולכלבים קערות לשתייה ולהכין מתקני שתייה והאכלה לציפורים.
תוכלו לשוחח על התחשבות: מה זה "להתחשב"? מי התחשב במי בסיפור? – כדאי לשתף במקרים שמישהו התחשב בכם – מה קרה ואיך הרגשתם? ואיך תוכלו להתחשב זה בזה במשפחה?
מיומנויות בין-אישיות – בסיפור מוצגים חוסר אכפתיות כלפי הזולת לצד עזרה הדדית והושטת עזרה, המלמדות אמפתיה, התחשבות והתנהלות חברתית נכונה ומתגמלת, יצירת מערכות יחסים ושיתופי פעולה חיוביים ושימורם.
אהבת הספר וחדוות הלמידה התייחסות לזולת, התחשבות בו ונתינה סיוע לנזקק בעת צרה הכרה בטעות ובקשת סליחה ומן הצד השני – קבלה ומחילה כיבוד מערכות יחסים חברתיות
העמיקו יחד עם הפעוטות את חוויית הקריאה המשותפות בעזרת המחשות! יחד עם הפעוטות תוכלו לצבוע את דמויות הספר ולהעיר אותן לחיים 🖨️ הדפיסו ✍️ צבעו ✂️ גזרו ❤️ הדביקו על מקלות גלידה ושחקו עם הדמויות שיצרתם!
תוכלו לעודד את הפעוטות להצטרף לקריאת הסיפור באופן פעיל. הם יכולים להשלים מילים חורזות, ללוות את השיחה בין החיות בהבעות פנים ובתנועות ידיים מתאימות ולהשמיע את הקולות של החיות המופיעות בסיפור.
בספר מופיעים דבורה, צב, נמלה, תרנגולת, פרה וארנב. כדאי לבקש מהפעוטות לזהות את החיות השונות באיורים שבספר ולהוסיף לכל בעל חיים את הקול הייחודי לו או פרט אופייני אחר: הדבורה מזמזמת, הארנב מקפץ, הצב זוחל לאיטו, והפרה גועה.
איך מכינים צב בעזרת כף היד? סוגרים את כף היד לאגרוף ומחביאים בתוכו את האגודל. קוראים לצב לצאת, מוציאים את האגודל ומנופפים בו לשלום. אפשר ליצור חבורה של צבים בעזרת כל כפות הידיים שבבית. אפשר גם להיות צבים בעצמכם ולטייל באיטיות על ארבע. התעייפתם? היכנסו לנוח ב"בית" שלכם.
קוראים יחד – כדי שהפעוטות יצליחו לעקוב אחרי הסיפור, חשוב להצביע על האיורים, לשנות את הקול על פי החיה המדברת וללוות את הסיפור בקולות שהיא משמיעה. הפסקול המלווה את הסיפור מדגים כיצד לקרוא את הסיפור במגוון קולות.
בסיום הסיפור תוכלו לשוחח עם הפעוטות על ההכנות במעון לקראת סיום השבוע וקבלת השבת: מה אנחנו עושים במעון בקבלת שבת? כיצד אנחנו מתכוננים לקבלת שבת? מה אתם אוהבים בקבלת השבת שלנו?
ניתן להתאים בין כל חיה ובין הקול שהיא משמיעה, מקום המגורים שלה והתוצרת שלה.
לדוגמה:
חיה
הקול
מקום מגורים
תוצרת
פרה
מוּ מוּ מוּ
רפת
חלב
תרנגולת
קוּקוּרִיקוּ
לול
ביצים
דבורה
זוּם זוּם
כוורת
דבש
כדאי להקנות את הידע בהדרגה: קודם להתאים בין החיה לקול שלה ולאחר מכן להוסיף התאמות נוספות, על פי היכולות והסבלנות של הפעוטות.
משחקי התאמה – ניתן ליצור משחקי לוטו שבהם מתאימים בין תמונות של חיות לתמונות של מקומות מגורים, וליצור יצירות בהשראת בעלי החיים, התוצרת ומקומות המגורים שלהם.
צב מֵציץ ממַצְנֵחַ – כל הפעוטות מתחבאים תחת מצנח, ובכל פעם שקוראים בשם של פעוט או פעוטה, הם מוציאים את הראש.
מה יֵצא עכשיו? – הפעוטות שוכבים בכיתת המעון בתנוחה של עוּבּר ובכל פעם מוציאים יד, רגל או איבר אחר בגוף בתגובה לקריאה של המטפלת, "איפה היד?", "איפה הרגל?" וכיוצ"ב.
שירי צבים – מוזמנים להאזין, להתנועע או ליצור בעזרת שירי משחק על צבים:
הספר הוא מתנה שיכולה ללוות אתכם כמשפחה לאורך כל השנה: בימי חג ובשינויי עונות, עם בוא הסתיו ולקראת חגיגת יום הולדת. בכל פעם תוכלו לבחור שיר המתאים לעונה או לחג שבפתח, לקרוא ביחד, להביט באיורים, לשיר ולחגוג.
רבים מהשירים בספר הולחנו. תוכלו לקחת תוף מִריָם, כפות עץ או מִכסים של סירים, וללוות את השירה בנגינה ובריקוד. לאחר שהילדים יכירו את השירים, תוכלו לשחק במשחק ניחושים: הַתחילו לזמזם את המנגינה והַציעו לילדים לנחש את ההמשך ולהצטרף אליכם.
פותחים את הספר באופן מקרי או בשיר אהוב, וכל אחד בתורו מציין פריט שאותו שאר המשתתפים מנסים? למצוא באיור: היכן מצויר בית עם גג אדום? איפה מופיע רימון, והיכן נמצאים הליצנים?
הספר "אני בחגים ובעונות" הוא ספר הכולל שירים על חגים, על עונות, על מסיבות ועל אירועים מיוחדים. הוא יכול ללוות את העשייה במעון לאורך כל השנה, גם לאחר שהספרים חולקו למשפחות: באמצעות העותקים שבכיתה אפשר לקרוא ולשיר שיר המתאר את החורף, את יום ההולדת או את חג השבועות בליווי תנועות, כלי נגינה ואביזרים מתאימים.
איך לקרוא שיר? – כדאי לבחור שירים הקשורים לתקופת השנה הרלוונטית: ימי הקיץ, קבלת השבת, חג הפסח… מומלץ לחזור על השירים כמה וכמה פעמים, בהתחלה לקרוא אותם ולהתייחס לאיורים ולאחר מכן לצרף את המנגינה. הפעוטות נהנים לחזור על שיר מוכר שוב ושוב. חזרה כזו עוזרת להם ללמוד בהנאה.
התבוננות באיורים היא חלק מקריאת השיר. כדאי לשבת עם הפעוטות בקבוצה, כך שכל אחד ואחת מחזיקים בידם עותק של הספר.
הַזמינו אותם להתבונן באיורים ובקשו מהם לספר מה קורה בהם.
תוכלו לשאול על פרטים באיור: היכן הציפור? מה הילדים מחזיקים? ולאחר מכן לפנות לשאלות שקשורות לתוכן: למה הילדים רוקדים? למה המשפחה קוראת בספר? האם הילדה שמחה? למה?
תוכלו להכין במעון אוסף שירים אהובים שאותו יהיה ניתן להעניק כמתנת סוף שנה. תוכלו לכלול בו שירים אהובים שאתם שרים לקראת שבת, לקראת החגים ובחיי היום-יום במעון.
תוכלו לתת לפעוטות לקשט את עמודי השירים ולהדביק תמונות של הילדים והילדות.
ניתן לצרף לָאוסף את פסקול השירים להנאת הפעוטות ובני המשפחה.
מומלץ להודיע למשפחות על הספר החדש שהגיע, ועל כך שהוא יכול לשמש את המשפחה כולה לאורך השנה ובשנים הבאות. כדאי גם לשלוח תמונות מהקריאה המשותפת ומפעילויות בעקבות השירים. אפשר לצרף קישורים לשירים כדי שהמשפחות יוכלו לשיר יחד וליהנות.
קשר עם משפחות עולים – מומלץ לצרף למשפחות העולים פסקול של השירים, ואפשר לשקול פגישות משותפות של לימוד שירים.
איזו מתנה מושלמת הייתם רוצים לקבל ליום ההולדת? איך תרגישו אם לא תקבלו אותה? קרה לכם פעם שמאוד רציתם משהו ולא קיבלתם? הסיפור מזמין שיחה על ציפיות – למה דווקא המתנה הזו? האם אנחנו באמת זקוקים לה או שאנחנו רק מקנאים כי ראינו אותה אצל מישהו אחר? וכן שיחה על אכזבות ועל מה שעוזר לנו להתמודד איתן.
עד כמה אתם מכירים את בני ובנות המשפחה, ומהי לדעתכם המתנה המושלמת עבורם – האם זו מתנה קנויה או מתנה חוויתית שהיא בילוי משותף, או אולי טיול'? מוזמנים לשחק ולגלות! בכל סבב בוחרים משתתף או משתתפת וכל האחרים מנחשים מה לדעתם תהיה המתנה שהם ירצו לקבל. אלו שקולעים לטעמם יותר מכולם זוכים ב… חיבוק משפחתי מושלם.
מי אמר שרק מכוניות נוסעות על חוט? גם בני אדם יכולים! שניים מחזיקים בשני קצותיו של חוט ארוך ומובילים זה את זו ימינה, שמאלה, קדימה ואחורה. מי שמתעייף מוזמן לנוח בצד הדרך ולנסות מהתחלה.
"מכונית עם אבא זו המתנה המושלמת". ומה היא המתנה המושלמת בשבילכם? מה אתם הייתם רוצים לעשות עם אבא או עם בני משפחה אחרים? תוכלו לתקן דברים מקולקלים, לבנות ולהרכיב וגם לצייר, לאפות, לשתול, לרקוד או לעשות כל דבר אחר שייתן לכם זמן ביחד.
כדאי לחלק לכל תלמיד ותלמידה עותק של הספר ולקרוא יחד, כך שהמורה מסמנת מתי יש לדפדף לעמוד הבא. מומלץ לקרוא את הספר כמה פעמים ולהקריא אותו גם לאחר שהוא נשלח לבתים.
הטרמה לסיפור – מה זו משאלה? מתי מבקשים משאלה? האם יש לכם משאלות? כיצד מרגישים כשמשאלה מתגשמת? וכיצד מרגישים כשהיא מתגשמת לא בדיוק כמו שרצינו? תוכלו לשוחח על כך עם התלמידות והתלמידים ולהזמין את אלו שמעוניינים לשתף במשאלות שהתגשמו (או בכאלו שמחכות להתגשם).
זִכרו: יש המביעים משאלות כחלק מתפילה, ויש שמביעים משאלות כשמכבים נרות על עוגה או בזמן שכוכב נופל.
ניתן להתייחס למילה "משאלה" כמילה להעמקה.
לוח קיר – ניתן להקדיש לוח ולאפשר לתלמידות ולתלמידים לכתוב את המשאלות שלהם ולהציג אותן.
במהלך ההקראה ניתן לעצור ולשאול:
מהי לדעתכם ההפתעה שקיבל גיבור הסיפור?
מה יקרה לדעתכם לאחר גזירת החוט של מכונית הצעצוע?
מה לדעתכם אבא עשה ליד השולחן?
לאחר ההקראה תוכלו לשוחח על המתנה המושלמת:
איזו מתנה מושלמת רצה גיבור הסיפור בהתחלה? למה לדעתכם הוא רצה במתנה הזו? איזו מתנה מושלמת מתוארת בסוף הסיפור?
מדוע לדעתכם הסיפור נקרא "המתנה המושלמת"?
רגע למחשבה – מהי המתנה המושלמת בשבילכם? תוכלו להזמין את התלמידות והתלמידים לחשוב על כך ולשתף בתשובותיהם.
לוח קיר – אפשר ליצור לוח שבו יציגו התלמידות והתלמידים את המתנה המושלמת בשבילם. אפשר ליצור גם מקום בכיתה שבו תהיה לכל אחד קופסת מתנה שעליה כתובה המתנה המושלמת. אפשר לקשט את הקופסה במגוון דרכים.
הגיבור בסיפור ציפה למכונית על שַׁלט וקיבל מכונית עם חוט. לא תמיד אנו מקבלים בדיוק את מה שרצינו, ולכן אנחנו מאוכזבים.
תוכלו לשוחח על כך עם התלמידות והתלמידים, לספר על מצבים שחשתם בהם אכזבה ולחשוב יחד מה עושים כשחשים אכזבה.
במהלך השיחה כדאי לתת לגיטימציה לאכזבה ולתובנה שכולם מתאכזבים לפעמים, ילדים כמבוגרים.
אפשר להציע עידוד ודרכי התמודדות כדי להקל את תחושת האכזבה.
כך, למשל, ניתן לעסוק בחשיבה חיובית ובמציאת הטוב במצבים שאנו נוטים לפרש כשליליים: האם הם כה שליליים? האם נוכל לנסות ולהביט בהם אחרת? אילו נקודות חיוביות יש במצב שאנו מתמודדים איתו?
"מכונית עם אבא זו המתנה המושלמת" – מה התלמידים אוהבים לעשות עם הוריהם או עם בני משפחה אחרים?
תוכלו להזמין את התלמידים לצלם או לצייר תמונה ובה דבר-מה שהם אוהבים לעשות עם אבא ואמא, עם סבא וסבתא או עם בני משפחה אחרים. התלמידים והתלמידות יכולים להתחלק לזוגות ולשתף זה את זה בתוכן התמונות.
תוכלו ליזום ערב כיתתי עם בני המשפחה שיוקדש לבילוי משותף ביצירה ובמשחק בכיתה.
בלמידה מרחוק – ניתן ליזום מפגש כיתתי בזום: לקרוא יחד את הסיפור ולשתף בפעילות משפחתית אהובה.
אפשר לאגד יחד קטעי כתיבה על בילוי משפחתי אהוב ולהכין ספר כיתתי למזכרת שיכלול גם הצעות לפעילויות לכלל המשפחות.
"וככה לאט-לאט עזרתי לאבא להרכיב את המכונית מחדש" –
תוכלו להכין בכיתה פינה שבה יאספו התלמידות והתלמידים פריטים מקולקלים שהם היו רוצים לתקן. ניתן לגשת לפינה, לבחור דבר-מה מקולקל ולנסות לתקן אותו יחד או ליצור ממנו חפץ חדש.
קיימוּת וסביבה – ניתן לקשר את נושא התיקון והשמירה לערכי שמירת הסביבה והקיימות: הצורך והמאמץ לשמור על העולם.
בלמידה מרחוק – כל תלמיד ותלמידה יכולים להציג לפני הכיתה פריט שבור או מקולקל, ושאר התלמידים יציעו רעיונות כיצד ניתן לתקן אותו או איזה דבר חדש ניתן ליצור ממנו.
לכולנו קורים דברים לא נעימים – אך האם הם קורים רק לנו? תוכלו לשוחח על הרגשות שעולים כשקורה אירוע לא נעים, ולחשוב יחד מי יכול לעזור וכיצד אפשר לעודד זה את זה ואת עצמנו.
האיורים מספרים לנו ללא מילים מה קורה לחבריו של ווינסטון מבלי שזה מצליח לראות. בחרו איור אחד והתבוננו בו על אחד החברים של ווינסטון ספרו כאילו אתם החבר: מה הוא מרגיש? מה הוא חושב? ומה באיור משך את תשומת הלב שלכם?
הספר "למה הכול קורה דווקא לי?" מתאר כלבלב שעסוק בעולמו ולא שם לב לחבריו ולקורות אותם. הספר מוענק לתלמידים בשלב המאתגר של מַעבר מהגן לבית הספר בתחילת כיתה א' ו להתמודד עם האתגר בהומור ובחמלה ולשאול: האם, כמו וינסטון, נעצים את תחושת הקושי, או שנדע לסגל לעצמנו דרכי התמודדות שיסייעו במעברים ובאתגרים? סיפורו של וינסטון מציע התמודדות באמצעות הומור וחיוך.
המלצות לקריאה בכיתה – מומלץ להקריא את הספר יותר מפעם אחת ובכל מפגש עם הסיפור לשוחח על נושא אחר.
מי מספר את הסיפור? – הסיפור מסופר מנקודת מבטו של וינסטון, אך ניתן לספר אותו גם מנקודות המבט של הכלב אנג'י או של הכלב רקס. כדאי לבחור דמות מהסיפור ולדון עם התלמידים והתלמידות בשאלה מה קורה באיור מנקודת מבטה: מה היא מספרת? מה היא מרגישה?
מספרים בזוגות – לאחר ההדגמה יוכלו התלמידים לעבוד בזוגות, לבחור דמות נוספת, לספר מה היא חושבת ומרגישה ולהמחיז שיחה בין הדמות שבחרו לבין וינסטון.
התמודדות עם קושי או כאב – כדאי לברר: האם למישהו מהילדים או מהילדות נכנס פעם קוץ? איך הייתה ההרגשה שלהם? האם גם הם הרגישו הכי מסכנים, כמו וינסטון?
כיצד התמודדתם? תוכלו לבקש מהילדות ומהילדים שיביאו דוגמאות לקושי שהתמודדו איתו ויספרו מי עזר להם.
התלמידים הולכים בכיתה לצלילי השיר "שני חברים יצאו לדרך". המורה מפסיקה את המנגינה באקראי, וכל אחד מספר למי שמולו על משהו טוב שקרה לו לאחרונה. כשהמנגינה מתחדשת, כולם ממשיכים ללכת עד להפסקה נוספת במנגינה.
לאחר מכן אפשר ליצור לוח קיר שכותרתו "משהו טוב שקרה לי", שבו הילדים והילדות כותבים ומציירים משהו טוב שקרה להם.
תוכלו ליצור בכיתה פינה ובה דברים שיכולים לשמח ולעודד: ספרים, משחקים, תמונות – כל מה שיכול להעניק רגעים של עידוד ונחמה לתלמידים ולתלמידות הזקוקים לעזרה, לעידוד ולחֶברה.
כדאי לשוחח עם התלמידים ועם התלמידות ולקבל מהם רעיונות נוספים.
הספר "למה הכול קורה דווקא לי?" יוצב במרכז. מומלץ לשאול אילו ספרים נוספים יכולים להתחבר אליו ולעודד את הילדים והילדות להביא אותם ולהסביר את הקשר ביניהם, לדוגמה: סיפור על חיה פצועה, סיפור על וטרינר, סיפור נוסף שמאויר כקריקטורה.
"חשוב לנהוג בסביבה בהתחשבות" – מה זו התחשבות? איך אפשר להתחשב זה בזה בבית, בקרב בני המשפחה? ואיך נתחשב בסביבה? תוכלו לשוחח על כך עם הילדות והילדים ולהציע הצעות כיצד להתחשב בבני אדם ובסביבה.
מה מבוגרים יכולים ללמוד מילדות ומילדים? הרבה דברים! לשחק במשחק אהוב, להכין יצירה, להכיר נושא שנלמד בגן או לשתף במחשבה מעניינת. ומה ילדים וילדות יכולים ללמוד ממבוגרים? כדי לגלות מה ניתן ללמוד זה מזה צריך רק לשבת יחד ולהיות קשובים.
השמיים כחולים, האדמה חומה, הצמחייה ירוקה. כדאי לצאת החוצה ו"לתפוס צבעים": כל אחד וכל אחת, לפי תור, מכריזים על צבע, ושאר המשתתפים צריכים למצוא במהירות פריט בסביבה באותו הצבע ולהצביע עליו.
הטרמה לסיפור – איך אתם מגיעים לגן? האם אתם הולכים ברגל או נוסעים? מה אתם רואים בדרך? תוכלו לשוחח על כך עם הילדים והילדות ולהסביר שהסיפור שהם עומדים לקרוא מתרחש בדרך אל הגן.
אפשר לשאול: מה אתם חושבים שיקרה לגיבורי הסיפור בדרך לגן?
בעקבות הסיפור – תוכלו לשאול: למה בהתחלה כולם חשבו שהשדה ריק? איך הילדים גילו שהשדה לא ריק בכלל? למה המבוגרים לא שמו לב למה שקורה בשדה? האם גם אתם שמים לב לפעמים לדברים שאחרים לא רואים? האם ילדים וילדות יכולים ללמד מבוגרים? אם כן, מה הם יכולים ללמד אותם?
בעקבות הסיפור תוכלו לאמץ מרחב טבעי בקרבת הגן או לייחד לכך פינה בחצר:
חוקרים – מה יש בשדה? – מה רואים, מריחים ומרגישים? מהו עולם החי שקיים בשדה? מה צומח שם? ומה עשו בני האדם בַּמקום? ניתן להיעזר בזכוכית מגדלת או במשקפת ולעודד שיטוט, התבוננות, שאילת שאלות ויוזמה.
יוזמים – מה נרצה לעשות? – כדאי לחשוב יחד מה ניתן לעשות כדי לשמור על המרחב הטבעי ולסייע לו.
יצירה ותיעוד – כדאי לעודד יצירה במרחב הטבעי ובגן בעקבות הביקור במקום.
שיתוף משפחות – אפשר להזמין את בני המשפחה למרחב הטבעי. ילדי הגן ידריכו אותם ויציגו לפניהם את היוזמות שלהם, את היצירות שלהם ואת כלל הפעילות.
הכנת שלט – אפשר לשאול את לילדים מה הם היו רוצים לומר למי שמגיע, להציע להם להכין שלט למבקרים בַּמקום ולהכין יחד את השלט.
מאיירת הספר, בלה פוטשבוצקיֵ הקפידה לשלב איורי בעלי חיים וצמחים שדומים מאוד למינים המציאותיים. בעמוד האחרון של הספר היא הוסיפה מעין מילון מאויר של הפריטים הללו. כדאי לחשוף את הילדים והילדות לעמוד זה. אפשר להשוות בין תצלומים מציאותיים ובין האיורים. אפשר לצאת למרחבי החיים ולבדוק: אילו מינים חיים וגדלים בסביבתנו? האם נמצא את המינים המופיעים בסיפור?
אפשר להזמין את הילדים ליצור יומן מעקב מאויר של הפריטים החיים במרחב החיים של הגן.
הילדים מגיעים אל השדה הריק ומבחינים בעקבות בעלי חיים שהתהלכו בשדה. ומי מבקר בחצר הגן שלנו? אפשר להכשיר בגן חלקה קטנה, ובה נפזר חול, נחליק יחד את השכבה העליונה באמצעות מגב ולמוחרת נבדוק אם יש עקֵבות חדשות ונגלה מי השאיר אותן.
הסיפור כולו מרובה בתיאורים שהקוראים יכולים ללמוד מהם על הסובב אותם. אפשר לשחק עם הילדים והילדות את המשחק "אני רואה בעיני הקטנה" ועל ידי כך להעמיק את ההתבוננות ולהרחיב את יכולת התיאור.
תוכלו לשאול: מה זה גשר? אילו גשרים אתם מכירים? לשם מה נדרשים גשרים?
כדאי לעודד בניית גשרים בדרכים מגוונות: לגו, קוביות, מצנח בד או גשר אנושי של ילדים וילדות שאוחזים ידיים. מי רוצה לעבור מתחתיו?
מעבר אקולוגי – כדאי להכיר לילדי הגן את המעברים האקולוגיים שנבנו בישראל כדי לאפשר לבעלי חיים לחצות כבישים סואנים בבִטחה, למשל: מעבר בגן לאומי ירקון או מעבר אקולוגי לצבאים מעל כביש 6 בדרום הארץ.
כמה חדרים יש בבית שלכם? ומה עושים בכל חדר? כדאי להביט סביב ולחשוב: מה באמת אנחנו צריכים ועל מה נוכל לוותר? תוכלו לשוחח על הבית שלכם ועל בתים שבדמיון. אתם, ההורים, יכולים לספר לילדים על הבית שבו גרתם כשהייתם בגילם: במה הוא דומה ובמה הוא שונה מהבית שבו אתם מתגוררים כיום?
גם אתם יכולים להיות בנאים! תוכלו לבנות בית מקוביות לגו, מקופסאות קרטון, מכריות או מחומר אחר. אפשר לקשט את המבנה שבניתם ולכתוב בעזרת ההורים את שם הרחוב שבו הוא נמצא. ואת מי הייתם רוצים לארח בבית שבניתם?
הביטו באיור שבסוף הספר, ובו האיש מתגורר בחדר אחד: אילו פרטים הוא מכיל? האם הייתם מוציאים חלק מהפרטים ומביאים אחרים במקומם? אילו פריטים שנמצאים בבית שלכם הייתם מוסיפים לחדר שבאיור? תוכלו לערוך סבב שבו כל אחד ואחת מבני המשפחה בוחר פריט מהאיור ומחליט אם היה משאיר אותו בחדר המאויר, ואם לא – איזה פריט מהבית שלכם הוא היה מכניס במקומו.
הטרמה לסיפור – מה עדיף: בית עם מאה חדרים או בית עם חדר אחד? תוכלו לשוחח על כך עם הילדים והילדות ולספר להם שהסיפור שלפניהם מספר על איש עם בית כזה, בית שבו מאה חדרים. וכמה חדרים יש בבית שלכם?
עוצרים ושואלים – במהלך קריאת הסיפור כדאי לעצור ולשאול:
כשהאיש רוצה לאכול ארוחת ערב –
מה הוא צריך בשביל לאכול ארוחת ערב? איך הוא יכין את הארוחה?
כשהאיש מביט החוצה דרך החלון –
מה לדעתכם הוא צריך לעשות?
בעקבות הסיפור ניתן לשוחח עם ילדי וילדות הגן על הנטייה לרצות עוד ועוד – למה אתם חושבים שהאיש רצה מאה חדרים? מה הוא גילה בסוף?
כדאי לשוחח על כך ולהביא דוגמאות מעולמם של ילדי הגן: האם גם לכם קרה שרציתם עוד ועוד ממשהו?
נשוחח על האושר שבו זכה האיש כאשר ויתר על החדרים הרבים וזכה בשכנים חדשים.
תוכלו לשוחח גם על הבתים של ילדי הגן: האם יש חדרים שמיועדים לפעילויות מסוימות? האם בכל החדרים אפשר להתקלח או לבשל? האם בכל החדרים אפשר לשחק? מה אתם עושים בחדר השינה או בסלון?
גיוון משפחתי – חשוב מאוד לקבל ולתת מקום למגוון ולשוני בין המשפחות ולשוחח על כך, שהרי לכל משפחה מנהגים וכללים משלה המתאימים לה.
חדר חושך – חדר חושך מעוצב באופן כזה שלא מתאפשרת כניסה של אור לתוכו, והוא משמש צלמים לעיבוד חומרי צילום. בעקבות שאלות הילדים נבנה בגן "אילות" שבמודיעין חדר חושך עם ייעוד מיוחד.
חדר אומן – משמש אומנים ליצירה. ניתן לחשוף את הילדים והילדות לאומנים ולחדרי הסטודיו שלהם. רצוי להקים בגן "גלריה", להציג בה יצירות מתחלפות ולהכניס לתוכה אביזרים למשחק סוציו-דרמטי של הילדים כאומנים.
חדר פלאות – מקור המוזיאון במאות 16-17 באירופה, כאשר אנשים אמידים אספו חפצים מיוחדים והציגו אותם בבתיהם בחדרים שיוחדו לכך. אפשר להזמין את הילדים להביא לגן פריטים מיוחדים וליצור תערוכה ב"חדר פלאות".
"חדר אינסוף" – האומנית יָאיוֹי קוּסָמָה יוצרת אשליה של חדרים אינסופיים על ידי שימוש במראות. בהשראתם הקימו ילדי גן "תאנה" שבחדרה עם צוות הגן "חדר נקודות".
האם גם אתם, כמו האורן, מרגישים לפעמים שאתם לבד? האם ראיתם פעם ילד או ילדה שנראו לכם קצת בודדים? תוכלו לשוחח על התחושה הזאת של 'להיות לבד' ועל מה שאפשר לעשות כשאנחנו – או מי שבסביבתנו – מרגישים כך.
"אורן ירושלים", מין עץ האורן הגדל בישראל, נפוץ באזור הכרמל והרי יהודה. עם התחדשות היישוב, החלו לטעת בארץ יערות אורן נרחבים. עץ האורן מכיל שרף ובאביב הוא פורח באצטרובלים צפופים. רוצים לדעת עוד על עץ האורן? חפשו במרשתת תצלומים ומידע.
מה יקרה לאחר שיצמחו העצים ויהיו ליער? האם הם יהיו חברים של האורן? האם יגיעו עוד חברים לבקר? ומה יעשו הילדים ביער החדש? – תוכלו לספר מה יהיה הפרק הבא, להמחיז או לצייר יחד.
האם אני רוח נושבת? גשם מטפטף? ואולי ארנבת שמקפצת? אפשר לשחק במשחק פנטומימה: כל אחד ואחת מהמשתתפים מציגים בתורם דמות מהסיפור והאחרים צריכים לנחש מי הדמות.
אפשר לבחור עץ מבין העצים שבסביבה ולטפל בו: לנקות סביבו, לפרוס תחתיו מחצלת, ולעקוב אחר בעלי החיים הקטנים שבסביבתו. אם תתבוננו בו היטב, אולי תצליחו לראות שהוא מחייך.
אפשר להביא למפגש ענף של עץ אורן, אצטרובל או תצלום של עץ אורן, ולספר על עץ האורן. במידת האפשר רצוי לצאת למרחבי החיים: להתבונן בעץ האורן ולחוש את הגזע שלו, את הענפים, את הפירות ואת המחטים.
חשוב: יש לשים לב כי האורן אינו נגוע בזחל תהלוכן האורן.
שיחה – מהי בדידות – המילה "בודד" מתייחסת להרגשה של האדם כאשר הוא לבדו.
בעקבות הסיפור ניתן להרחיב את השיח על תחושת הבדידות:
למה האורן היה עצוב?
מה הוא רצה?
האם גם אתם מרגישים לפעמים בודדים?
האם לפעמים זה גם יכול להיות נעים להיות לבד?
תוכלו לשוחח עם הילדים על רגשותיהם וגם לעודד תשומת לב לאחר: ראיתם פעם ילד שהיה נראה לכם בודד?
כיצד לדעתכם הוא הרגיש?
כיצד ניתן לסייע לו?
הצעה: ספסל חברים
להקצות מרחב בגן שאליו יוכל לגשת כל מי שמרגיש לבד ורוצה לשחק עם חבר או חברה. נעודד ילדים להזמין חבר שנמצא בספסל החברות להצטרף למשחק. ספסל החברים יכול, בנוסף, לסייע לגננת לקבל אינדיקציה נוספת על ילדים שמרגישים בודדים.
הסופר יהודה פרדיס משתמש ב'האנשה', ומייחס לעץ תכונות אנושיות בכך שמציג את תחושת הבדידות של העץ.
בשיר "איך זה להיות עץ" מאת דתיה בן דור מציגה המשוררת עץ בעל נקודת מבט שונה על עצמו, שממנה הוא "מצליח" להתבונן על חצי הכוס המלאה במצבו, למרות היותו נטוע לבד במקומו.
ניתן להקריא לילדים את השיר ולשוחח על נקודות המבט השונות של העצים בשתי היצירות. חשוב להעניק לגיטימציה לשתי נקודות המבט. כדאי לשוחח על כך שמצב אחד יכול לעורר אצל אנשים שונים רגשות שונים, וזה בסדר גמור!
הסיפור "האורן הבודד" כתוב כמחזה. אפשר לחשוף את הילדים לסוגה הייחודית, ולהראות להם את הכיתוב בתחילת כל שורה שבו מופיע שם הדמות המדברת בסיפור.
התנסות בהצגה – אפשר להציע לילדים להעלות יחד הצגה: העלאת הצגה דורשת חשיבה משותפת, הכנות, יצירת תפאורה ואביזרים, עידוד בחירה של תפקידים כולל יצירת תפקידים נוספים מעבר לתפקידי הדמויות, לדוגמה: במאים, תפאורנים, מעצבי כרזות, מעצבי תלבושות, סדרנים ומוכרי כרטיסים. במהלך ההצגה אפשר לבחור קטעים מוזיקליים מתאימים
לוח השנה ככלי ארגוני – ט"ו בשבט, שחל בחמישה עשר בחודש שבט, יכול לזמן שיח ולמידה על לוח השנה ככלי לסימון מאורעות וארגון זמן. ניתן לסמן על הלוח בגן מועדים וחגים וגם את ימי ההולדת של הילדים וכך להיערך לקראתם. במקרה זה נציין את יום ההולדת לאילנות.
הסופרת דבורה עומר (1932-2013) כתבה עשרות ספרים וסיפורים לפעוטות, לילדים ולבני הנעורים. היא החלה לכתוב כילדה והמשיכה לכתוב בבגרותה: "כשהפכתי למורה, התחלתי לכתוב לילדים ומאז פרסמתי ספרים רבים". לאחריו כתבה עומר ספרים היסטוריים לילדים, שעסקו בגיבורי הישוב העברי וכן ספרי הרפתקאות, דמיון, אגדות, בדיחות, וספרים על אתגרים בחיי ילדים ומתבגרים. דבורה עומר זכתה בפרסים רבים לספרות ולספרות ילדים, ובשנת 2006 היא קיבלה את פרס ישראל על תרומתה לתרבות הישראלית.
בימי חג החנוכה נפגשים הורים וילדים, משפחות וחברים, בבית וגן וחוגגים יחד את חג האורות. לאחר הדלקת נרות החג תוכלו לספר על חגיגות החנוכה כשאתם ההורים הייתם ילדים, ולהוסיף ולספר זה לזה סיפורים ששמעתם במשפחה, לשיר שיר משפחתי נושן, או להכין יחד מאכל אהוב.
בעקבות הסיפור אפשר לשחק מחבואים ולחפש זה את זו. אפשר גם להחביא סביבון במקומות שונים בבית ולהכין חידות, חיצים או רמזים אחרים שיעזרו לגלות היכן הוא מסתתר.
כשהנרות דולקים לידנו וכשריח הסופגניות נישא באויר תוכלו להיות סביבונים בעצמכם. אפשר להיות 'סביבון צב' ולהסתובב לאט, אפשר להיות 'סביבון מטוס' – להסתובב ולפרוס ידיים לצדדים, אפשר להיות 'סביבון דוב' ולהסתובב בכבדות. ומה עוד?
בעלי חיים – תוכלו להזמין את הילדים לשוחח על חיות מחמד: האם הם מגדלים חיית מחמד? איזו? האם היו רוצים לגדל חיית מחמד מסוימת? איזו חיה היו רוצים לגדל ולמה? כיצד נטפח ונאהב את חיות המחמד? לְמה חשוב לשים לב כשמגדלים חיית מחמד? כיצד נשמור על חיית המחמד?
אם אפשרי, הביאו לגן חיות מחמד כדי שיהיה ניתן לטפל בהן, ללטף אותן, לראות מה הן אוהבות לאכול, מה הן אוהבות לעשות במשך היום ועוד.
"המקום הכי מתאים להיוולד בו בחנוכה הוא… סביבון". ומה המקום הכי מתאים להיוולד בו בחגים אחרים? בקיץ? ביום מעונן? תוכלו להשתעשע עם הילדים ותוך כדי כך לחזור על המושגים השונים הקשורים לחגים, לעונות או לתקופות שונות.
כיצד הייתם רוצים לקרוא לחתלתולים שנולדו בחנוכה? האם ישנם ילדים וילדות שנולדו בחג? אם כן, האם יש קשר בין שמותיהם לחג? ומה משמעות השמות של יתר החברים והחברות בגן?
תנועה – סביבונים אנושיים – מתנועעים בחלל הגן ומתאימים את התנועות להכרזת הגננת: סביבון מטוס, סביבון צב או סביבון קפיץ.
מיון סביבונים – מביאים סביבונים מהבית וממיינים אותם לפי גודל, צורה, צבע ועוד.
מה מתחבא פה? יוצרים סביבון קופסה ומחביאים בתוכו פריטים נבחרים. ניתן לבקש מכל אחד ואחת להחביא פריט משלהם בסביבון וליצור משחק ניחושים בקבוצות קטנות: מה מתחבא בסביבון שלי? ומה מתחבא בשלך?
על פאותיו של הסביבון רשומות האותיות נ', ג', ה' ו-פ', שהן האות הראשונה במילים "נס גדול היה פה". אפשר לבדוק אילו משמות הילדים והילדות מתחילים באותיות אלו. כדאי לבקש למצוא מילים נוספות שמתחילות בצליל האותיות האלה.
אפשר לשיר את השיר "מה מתחיל במָ" שכתבה דתיה בן-דור ולאחר מכן לשנות לצליל של אות אחרת מהסביבון ולבקש מהילדים לציין מילים שפותחות באותו צליל. ניתן להכין סביבון שפאותיו נפתחות ולהציע לילדים ולילדות לצייר או לכתוב מילים שמתחילות באותיות הסביבון ו"להטמין" אותן בתוכו.
אפשר לאסוף עלים, ואפשר לאסוף גם צדפים, אבנים, מפיות, גולות, בובות ואפילו… מילים. האם גם לכם, ההורים, יש אוספים כאלה או היו לכם בעבר? תוכלו לספר על כך לילדיכם ולהזמין אותם להתבונן בסביבה, לחשוב מה עוד אפשר לאסוף ולצאת לדרך כדי לבנות אוסף חדש ומשותף!
קופסת פח, קומקום, ארגז או קופסת נעליים – כל אחד מאלה יכול להיות בית לחפצים אהובים. את כלי האחסון שתבחרו תוכלו לקשט בגזירי עיתון, בכפתורים, בעלים, בצדפים, בחול צבעוני או בכל חומר מתאים אחר שתמצאו בבית או בחוץ. סיימתם? הכלי מוכן? זה הזמן למלא אותו באוצרות
עלה אחד דומה לנוצה, אבן אחת מזכירה ביצה, ואיזו צורה יש לאצטרובל? תוכלו לאסוף עלים, אבנים, אצטרובלים או כל דבר אחר שיש בסביבה, ו… לשחק: כל אחת ואחד בתורם שולפים פריט אחד והמשתתפים האחרים צריכים לומר לְמָה הוא דומה.
מה נמצא בסביבה שלכם? – כדאי לצאת החוצה ולהתבונן בסביבה במבט רענן: אילו בעלי חיים תפגשו? אילו צבעים יש לעלים ואילו צורות? מה קורה בשמיים, ומה על פני האדמה? אפשר ליצור שביל הליכה משלכם, ללכת בו מדי פעם ולבחון מה נשאר כשהיה ומה התחדש.
הטרמה לסיפור – תוכלו לשאול את הילדות והילדים: האם אתם אוספים דבר-מה? האם הייתם רוצים שיהיה לכם אוסף?
במהלך הקראת הסיפור כדאי לעצור לפני פתיחת הארגז ולשאול: מה יש בארגז, לדעתכם? למה אתם חושבים שזה מה שיש בו?
בעקבות הסיפור תוכלו לשאול:
למה, לדעתכם, הילדים לא ניסו לראות מה יש בקופסה?
מה, לדעתכם, יעשו יוליה וחבריה ביום הבא?
תוכלו לשאול: האם הייתם רוצים להצטרף ליוליה ולחבריה? מדוע?
מה הייתם רוצים לבדוק בעצמכם ואיפה?
האם גם אתם רוצים לאסוף משהו? מה?
אפשר לקיים "קבוצות סקרנות" סביב נושאים שחשובים לילדים ולילדות: לחקור את הנושא במרחבי החיים המתאימים, לערוך תצפיות, לאסוף פריטים ולהציג את הנושא לפני ילדי וילדות הגן.
תוכלו לעודד את הילדות והילדים ליצור אוסף בעצמם או בקבוצה.
כל קבוצה או יחידים יחליטו:
מה לאסוף, במה לאחסן את האוסף, איך להציג את האוסף ולפני מי. ניתן להציג את האוספים בתערוכה שמיועדת לילדי הגן ולבני המשפחה ולבחור כיצד לסדר את הפריטים השונים: לפי הסוג, הגודל, הצבע או הצורה.
איזו צורה יש לאבן? מה מזכיר העלה? לְמה דומה הצדף? מה אפשר ליצור מאיצטרובל?
כדאי להראות לילדים ולילדות יצירות אומנות שנוצרו בהשראת חפצים, כמו אלו של חנוך פיבן, ולהציע להם ליצור בעצמם יצירות בהשראת עלים, אבנים, חול ופריטי טבע נוספים.
חשוב לשוחח עם הילדים על איסוף פריטי טבע מבלי לפגוע בצמחייה: איסוף פרטים שנשרו ונמצאים על הקרקע והחזרתם אל הטבע במידת האפשר.
הסיפור מזמין לצאת אל הטבע ולחקור את החי ואת הצומח בעזרת זכוכית מגדלת והרבה סקרנות:
חקר של חיות שהילדות והילדים יבחרו להכיר: מדוע בחרתם בהם? איך הם נראים? איך הם נעים ממקום למקום? מה הם אוכלים? מה הם הקולות שהם משמיעים? מה מפחיד אותם? מה מיוחד בהם?
אם נבחרות ציפורים, ניתן להכין בֵּית האכלה לציפורים שיסייע בצפייה ובחקר.
חצר הגן יכולה לזמן כר נפלא להתבוננות בבעלי חיים, בצמחים ובטבע כולו, לפליאה מהם ולחקר שלהם. רצוי לספק לילדים כלֵי חקר ותיעוד
חקר עלים – אילו עלים צומחים על סוגים שונים של עצים? מה הם הצבעים של העלים שראיתם? אילו צורות יש להם? מדוע ישנן צורות שונות?
לאחר פעילות חקר אישית או קבוצתית כדאי לאפשר לילדים ולילדות להציג את מה שלמדו לפני החברים, להעלות שאלות נוספות שמעניינות אותם, לחשוב על מקורות מידע ולהיעזר בהם ולהציע פעילויות בטבע מעניינות.
תוכלו לשאול: למה, לדעתכם, יוליה וחבריה החליטו להמתין, ולא להסתכל באוסף? מה אתם הייתם עושים במקומם: מחכים או מסתכלים? קרה לכם שהייתם צריכים להמתין למשהו? איך הרגשתם? מתי קשה להמתין, ומתי ההמתנה מהנה?
תוכלו לעודד את ילדי הגן להתנסות בפעילויות שמחייבות סבלנות והמתנה, כמו לחכות בתור, להנביט זרעים, לבשל או ליצור יצירה בשלבים. בעקבות הפעילויות כדאי לשוחח ולבחון בקבוצות קטנות את החוויה ולתת לגיטימציה לתחושות ולמחשבות שונות שמתעוררת בעקבות הַמְתָנָה.
שירים לכל עת כל אירוע וחוויה הם הזדמנות לְשיר. אתם יושבים בגינה? – זו הזדמנות לשיר יחד את השיר 'גינה לי חביבה'. מתכוננים לאכול סלט? דפדפו לשיר 'מלפפון ירוק' ושירו את השיר לקראת הארוחה. ולפעמים אפשר לשיר "סתם" בלי סיבה, רק כי נעים לשיר ביחד…
שירים ותנועות איך הולכים הדובים? ואיך מתקתק השעון? כדאי ללוות את השירים בתנועות גוף: ללכת כמו דוב, לטפוף על קצות האצבעות כמו טיפות, או לתקתק כמו שעון.
מילים ומנגינות בשירים ישנן מילים או שורות שחוזרות על עצמן. ניתן ללוות אותן בתנועת גוף קבועה וליצור מעין פזמון חוזר של מילים ותנועה.
רבים מהשירים בספר הולחנו. תוכלו לקחת תוף מרים, כפות עץ או מכסים של סירים, ולחגוג יחד בשיר, מנגינה וריקוד. לאחר שהילדים יכירו את השירים היטב, תוכלו לשחק במשחק ניחושים: התחילו לזמזם את המנגינה ותנו לילדים לנחש את ההמשך ולהצטרף אליכם.
לוין קיפניס (1989-1890) הוא מחלוצי המשוררים והסופרים לילדים בעברית בארץ ישראל. לוין קיפניס כתב ותרגם מאות שירים וסיפורים לילדים, היה שותף להקמת הוצאת ספרים לילדים ותיאטרון לילדים וערך כתבי עת, מקראות וספרי לימוד.
לוין קיפניס היה יוצר פורה במיוחד וזכה בפרסים רבים. "המטרייה הגדולה של אבא", "שלושת הפרפרים", "שישה בשקיק אחד" ו"אליעזר והגזר" הם כמה מסיפוריו ומשיריו המוכרים והאהובים עד היום.
הקריאה בספר מציעה היכרות של הפעוטות עם הביטוי "חם בלב". תוכלו לספר להם מה מחמם את ליבכם בחג או בכלל. חיוכים, קריאה משותפת בספר, חיבוק? כדאי לשאול – מה גורם לילד או לילדה שלכם להרגיש חום בלב, ואיך אפשר לחמם לב של מישהו אחר.
חנוכה הוא חג של אירוח ושל הכנסת אורחים: כדאי לשתף את הפעוטות באירוח: לתכנן במשותף כיצד תקבלו את פני האורחים, כיצד תפתחו להם יחד את הדלת ותברכו אותם במילים חמימות, ובאילו מאכלי חג תכבדו אותם. אפשר להכין יחד שלט "ברוכים הבאים" ולקשט אותו. להצעה לשלט "ברוכים הבאים" – חפשו בדף הספר באתר או בפינטרסט של ספריית פיג'מה "חג מדליק".
איך חגגתם אַתֶּם ההורים ביַלדוּת? תוכלו להתבונן יחד בתמונות מהאלבום ולספר לילדיכם על חוויות וזיכרונות שלכם מחג החנוכה. איורים וסיפורים כדאי להתבונן יחד באיורי הספר, לחפש את סמלי החג – סביבונים, חנוכייה, סופגניות – ולשוחח על חוויות החג של הפעוטות, אם לקראת מסיבת חנוכה מתוכננת או לאחריה ואם לקראת הדלקת נר או מפגש משפחתי במהלך החג.
היכן מתחבא נר החנוכה? – במשחק "חם-קר" ימצאו הילדים נר שהחבאתם בבית, באמצעות המילים "חם" ו-"קר": כאשר הפעוט או הפעוטה מתקרבים בחיפושיהם לנר, מכוונים אותם במילה "חם" ומעודדים אותם להמשיך ולחפש: "אתם מתקרבים, חם מאוד, מתחמם…!" . כאשר הם מתרחקים ממקום המחבוא, אומרים את המילה "קר" וממשיכים לעודד, ואם צריך מציעים רמז ועזרה.
קריאה בספר מאפשרת הכנה מרעננת לחג תוך שימת דגש על חום הלב, על הכנסת אורחים, על אור הנרות ועל האור שבלב. כדאי להכיר לפעוטות את המושג "חום הלב" – אילו דברים מחממים את לב הפעוטות: חיבוק ונשיקה? מפגש עם בני משפחה?
האיורים מחממי הלב של רעיה קרס ממחישים את הסיפור ומביעים את תחושות השמחה, החום והנועם שבבית. כדאי להתבונן באיורים, לחוש את האווירה שעולה מהם ולהתעכב על הדמויות ועל רגשותיהן – איזה מבין האיורים אהוב על הפעוטות חנוכה משפחתי במיוחד?
חג החנוכה הוא הזדמנות לחזק נקודות אור – תכונה, התנהגות או יכולת – שיש בכל אחד ואחת. לצוות המעון – תוכלו לשבת יחד ולנהל סבב תשובות לשאלה "מהו האור שבי?". כדאי ליצור לוח משותף. לילדי המעון – תוכלו לספר לכל פעוט בדרך פשוטה ומובנת מה טוב בו, לכתוב זאת על גבי בריסטול בצורת נר, לקשט את הנר ולהציג אותו לפני כיתת המעון והמשפחה.
נרות חנוכה הם השראה ליצירות בצבעים חמים: אדום, יוצרים לקראת חג האוּרים כתום, צהוב, או חום. אפשר, למשל, ליצור בצבעי ידיים בגוונים אלו כשברקע מתנגנת מנגינה “חמה", שמחה וקופצנית. אפשר גם לחלק לפעוטות נייר צלופן בצבעי האש כדי להתבונן דרכו במה שסביבם – איך העולם נראה כשמתבוננים בו כך.
אוהבים את המשחק "ים–יבשה"? אפשר להתאים אותו לחנוכה: צרו על הרצפה מעגל גדול בעזרת חבל והגדירו את השטח שבתוך המעגל כאור ואת כל מה שבחוץ כחושך. כשתגידו "אור" – על הפעוטות לקפוץ פנימה, וכשתגידו "חושך" – עליהם לקפוץ החוצה. תוכלו לשחק באופן דומה גם באמצעות אמירת המילים "חום" ו"קור".
חג החנוכה עבר, ומה עכשיו? מומלץ לעבד את החוויות שהפעוטות חוו: איך היה החג? עם מי חגגתם? מה אכלתם? איך הרגשתם? תוכלו לבקש מההורים לשלוח תמונות מאירועי החג ולהיעזר בהן במהלך השיחה. כחלק מעיבוד חוויות החג כדאי לשוב ולקרוא את הסיפור ולהתבונן באיורים. חוויית הקריאה תהיה שונה אחרי שהפעוטות חוו את החג בעצמם.
חלם היא עיר בפולין, ובפולקלור היהודי היא עירם של חכמי חלם – שאינם חכמים כל כך: הם מגוחכים ותמימים, וטיפשותם מתוארת בחיוך ובחמלה. חכמי חלם נודעים/נודעו בכסילותם ובמעשיהם חסרי התכלית, והם גיבוריהם של סיפורי מעשיות משעשעים רבים. הביטוי "חכמי חלם" הוא כינוי למי שנוהגים בחוסר היגיון ובדרך מגוחכת. סיפוריהם של חכמי חלם אוגדו בקובצי סיפורים למבוגרים ולילדים.
מה אתם אוהבים ביישוב שלכם? תוכלו לצלם מקומות ואנשים אהובים, או לכתוב שיר קצר ליישוב שלכם, בהשראת שירו של יוסף. תוכלו לצרף לשיר גם מנגינה. איך נזכור את הדרך? כדאי לצאת החוצה, להתבונן סביב ולמצוא סימני דרך, כמו עץ, ספסל או שם של רחוב. אפשר לשרטט מפה של הדרך שבה הלכתם, לציין בה את סימני הדרך, ולקחת איתכם את המפה כשתצאו לדרככם בפעם הבאה.
יוסף אוהב את עירו ורואה אותה בעין טובה. נסו ללכת בדרכו של יוסף ולתאר את החדר שלכם – מה יפה וטוב בו? מה אתם אוהבים בו? ומה אתם אוהבים בבית שלכם? אפשר לערוך סיור משפחתי, ובו יתארו כל אחד ואחת פינות אהובות בבית.
חץ לימין, חץ לשמאל, חץ קדימה וחץ אחורה – זה כל מה שנחוץ כדי ליצור משחק קופצני במיוחד. אפשר לצייר חיצים על קובייה או על הרצפה, והילדים יקפצו לכיוון שעליו מצביע החץ. אפשר גם לזרוק קוביית מספרים ולקפוץ במקום לפי המספר שעל הקובייה.
תוכלו גם לשחק במשחק "חפשו את המטמון" ולצייר חיצים שיובילו למטמון המיוחל.
בעקבות שיחה בנושא תוכלו ליצור תערוכה מחומרים ממוחזרים ולהציג בה את הדברים שכל אחד ואחת אוהבים בשכונה או ביישוב. במשך השנה תוכלו להוסיף פריטים לשכונה או ליישוב שיצרתם בהתאם לעונה או לחג. כך, למשל, בט"ו בשבט אפשר להוסיף צמחייה, וביום העצמאות – דגלי ישראל.
לו הייתה ליוסף מפת דרכים, אולי לא היה מתבלבל… תוכלו לשרטט יחד מפה של הגן לשימוש במגוון פעילויות: הילדים והילדות יוכלו לסמן במפה מקומות מחבוא ומסלולי פעילות ומשחק ולהוסיף מקומות אהובים מחוץ לגן.
להעשרה – מפת השכונה – שיחה על מפה בעקבות טיול בשכונה
זום על הצילום – שימוש במצלמה לתיעוד מקומות ואנשים אהובים ומרכזיים ביישוב
בסיפור ניכרת הלכידות הקהילתית של העיירה היהודית הקטנה, ותפיסת הגן העתידי גם היא מעגנת בתוכה את הקהילתיות. לכל קהילה יש סיפור המהווה יסוד שורשי לקהילה ולמקום שהיא נמצאת בו. ומה סיפור הקהילה שלכם? אילו מוסדות ואתרים מיוחדים נמצאים בסביבת הגן? מי הם חברי הקהילה ומהו סיפורם?
"אבל לצופית לא אכפת, נעים לה לשבת כך לבד": האם לדעתכם צופית באמת נמצאת לבדה? מה אתם עושים כשאתם נמצאים עם עצמכם? היכן אתם אוהבים להיות לבד? תוכלו לטייל בין דפי הספר ולשוחח על החוויות שעוברת צופית כשהיא נמצאת בחברת העץ. איזו מבין החוויות שעוברות על צופית מוצאת חן בעיניכם?
הספר עשיר בצבעים ובפרטים שמשתנים עם שינויי עונות השנה. תוכלו להציע לילדים לדפדף ולחפש פריטים שונים: עלים, עננים, פירות או בעלי חיים. אפשר לחפש צבעים מרכזיים בעמודים השונים: עמוד אדום או עמוד ירוק, ולצייר ציורים בהשראת איורי הספר: ציור ירוק, ציור צהוב או ציור בכל צבעי הקשת.
עד כמה אתם טובים בניחוש סודות? – אפשר לשחק במשחק הניחושים: כל משתתף ומשתתפת בוחרים בתורם "סוד", לפי נושא שתחליטו עליו: בעל חיים, ספר או פריט מהטבע. המשתתפים האחרים צריכים לנחש מהו ה"סוד", על ידי הצגת שאלות שהתשובה עליהן היא "כן" או "לא".
אפשר לצאת החוצה ולחפש עץ הקרוב לביתכם: איך נראה העץ? מה צבע העלים שלו? ואולי העץ עירום, ללא עלים? האם הוא נושא פירות? אם כן, זהירות! לא כל הפירות ראויים למאכל. תוכלו ללטף את הגזע ולשים לב לציפורים ולבעלי חיים בקרבת העץ. כדאי לחזור לבקר אותו ולראות האם וכיצד הוא משתנה במהלך השנה. בהשראת צופית – איזו מתנה תרצו להעניק לעץ שאימצתם?
למה צופית בוחרת לשבת לבד? למה הילדים ממשיכים לקרוא לה? איך הילדים קוראים לצופית? האם היא אוהבת לדעתכם את השם "צופית צפצופית"? מה היא מרגישה לדעתכם כשהיא על העץ?
עונות השנה – כדאי לעקוב אחר העונות כפי שהן מובעות במילים ובאיורים שבספר וכפי שהן במרחבי החיים: אילו בעלי חיים וצמחים אופייניים לכל עונה? האם הם משתנים על פי העונות? הַציעו לילדים לתעד את המעקב במגוון חומרים: ציור, צילום, קולאז' ועוד.
חבק עץ
למפגש הילדים עם עצים, עם חורשות ועם יערות תורם רבות ללמידה חווייתית במרחבי החיים. המיזם "חבק עץ" מציע לצאת עם הילדים מהגן, להכיר עצים ולטפחם בסביבה הקרובה ובחלקת יער או בחורשה בקרבת מקום.
האומנית רות צרפתי איירה את הסיפור בצבעי מים. כדאי להתבונן יחד באיורים ולגלות את המיוחד בצבעי המים: כתמי הצבע, משיכות המכחול, ערבוב הצבעים. בהמשך כדאי לתת לילדים להתנסות בציור בצבעי מים.
אפשר להתבונן באיורים ולגלות את שינוי הגוונים לפי חילופי העונות ולהתייחס לשימוש בצבעים "קרים" ו"חמים". ניתן להציע לילדים ליצור בצבעים "חמים"
(אדום, כתום, צהוב, חום) ובצבעים "קרים" (ירוק, כחול, סגול) וללוות את היצירה במוזיקה מתאימה, למשל "ארבע העונות" מאת אנטוניו ויוַלדי.
הספר "הסוד של צופית" הוא פרי עטה של סופרת הילדים המוערכת, מרים רות (2005-1910). זו הזדמנות לגלות עם הילדים את ספריה ולהיזכר בספרים מוכרים ואהובים שכתבה: "הבית של יעל", תירס חם, "מעשה בחמישה בלונים", "מגפיים" ו"המעיל של סבתא".
לעשות בעצמי "מי אשר זרע בדמע – בשמחה עכשיו קוצר" – הילדים בסיפור נהנים לעבוד ולפעול באופן עצמאי האם אתם – הורים וילדים – נהנים לעבוד וליצור בעצמכם? אילו עבודות אתם אוהבים לעשות יחד, עם חברים או עם סבא וסבתא? ואילו פעולות אתם נהנים לעשות בכוחות עצמכם?
– חישבו יחד על פעולות הדורשות מכם מאמץ אך מסבות הנאה.
יש הנאות פשוטות ויומיומיות כמו לשתות לימונדה יחד, להריח פרח ריחני או להאזין לסיפור. אפשר להכין במשותף אוסף הנאות משפחתי: ציירו על פתקיות רגעים של הנאה ותלו את הפתקיות במקום מרכזי בבית. בכל יום תוכלו "לקטוף" פתקית ולהקדיש כמה דקות להנאה פשוטה ומשותפת.
בספר מופיעים שלל ריחות; לימונים, צמחי תבלין וּורדים. בעקבות הריחות אפשר לשחק בחידון ניחוחות: אוספים פריטים ריחניים (סבון, מקל וניל, עלי נענע, קליפות תפוז וכד'…) ומתחילים לשחק. כל אחד בתורו עוצם עיניים, מריח אחד מהפריטים המוגשים לו ומנחש מהו. האם הוא הצליח לנחש רק בעזרת חוש הריח? אפשר להיעזר גם בחוש המישוש. בתום המשחק כדאי לאסוף לסלסילה פריטים בעלי ניחוחות נעימים ולהריח ברגעים קטנים של הנאה פשוטה.
כדאי לצאת לחיפוש בסביבה הקרובה ולגלות עצי פרי, פרחים או צמחי תבלין. אפשר גם לגדל באדנית או בגינה צמחי תבלין כמו נענע, שיבה, מרווה או לימונית. זוהי הזדמנות להעניק לילד או לילדה תפקיד – להיות אחראי על השקיית הצמחים, ובבוא היום – לקטוף אותם בשמחה ולהשתמש בהם בהנאה!
הצעות להכנת גינת תבלינים בדף הספר באתר ובפינטרסט של ספריית פיג'מה.
ילדי הגן העתידי גדלים לעולם שבו ה"פעלנות" (agency) היא מרכיב עיקרי בהתנהלותם ובעידודם לקבוע מטרות ולפעול באופן עצמאי להשגתן כדי לשפר את איכות חייהם.
יוזמה באיורים – ניתן לעקוב אחר התפתחות תהליך היזמות בסיפור: מהרעיון, דרך התכנון, המשאבים ושיתופי הפעולה ועד היישום. כדאי לשחזר עם הילדים והילדות את התהליך ואת סדר הפעולות בסיוע האיורים.
עידוד יזמות – הספר הוא הזדמנות לעודד יזמות והשתתפות פעילה בקרב הילדות והילדים בגן: אפשר לעודד חקירה של מרחבי הגן והחצר ולהציע הצעות לשיפור ולהוספת מרחבים חדשים. ניתן ליזום עשייה למען הכלל או ליצור קבוצות חקר ויזמות לפי בחירתם של הילדות והילדים במרחבי חיים שונים מתוך אמונה כי הקשבה ועידוד הסקרנות שלהם יעלו יוזמות מקוריות ויצירתיות.
הספר יכול לתרום להעשרת אוצר המילים של הילדות והילדים אם במילים המציינות פעולות חקלאיות ואם במילים בעלות צליל משעשע, כמו "תשוש" ו"רצוץ". כדאי ליצור משחקי פנטומימה שבהם בכל פעם ילדה או ילד מציגים את אחת המילים, והקבוצה מנחשת באיזו מהפעילויות מדובר ומחפשת את האיור המתאים בספר.
ניתן לבדוק עם הילדים איזה משקה בריא הם היו רוצים להכין ולארגן את הנתונים על גבי דיאגרמת עמודות, להוסיף תמונות ודִבקיות, לנתח את התוצאות ולפעול על פיהן.
נכדים – חרוצים, ממולחים; לימונים – חמצמצים; אופניים – חדשים, מנצנצים, ישנים. לאחר היכרות עם הסיפור אפשר לפזר כרטיסיות עם תמונות העצמים. הגננת "שולפת" מילת תואר, והילדים משייכים תיאור לחפץ. בהמשך אפשר לבקש מהילדים להמציא תארים נוספים.
הספר מאפשר לפעוטות לקחת חלק פעיל בקריאה: שכן כל עמוד מסתיים בשאלה מסקרנת שזוכה למענה בעמוד הבא. כדאי לאפשר לפעוטות לדפדף ולמצוא את התשובה בעמוד הבא של הספר.
מה קורה בחוץ? – הספר "האגס מתוק מתוק" מזמין את הקוראים לצאת החוצה ולגלות יחד את פלאי העולם שסביב לבית: תוכלו לנוח מתחת לעץ בשכונה, לערוך במקום ארוחה קלה ולשחק בעלים שנשרו מהעץ. זו הזדמנות להכיר לפעוטות את הזכוכית המגדלת: להביט דרך העדשה המגדילה לראות איך נראה העולם מקרוב.
אפשר להשתכשך בשלולית קטנה גם אם לא יורדים גשמים: תוכלו ליצור שלולית קטנה בחצר או בגיגית להשיט בה סירות מנייר, לחוש את רטיבות המים ולשכשך במים עלים וענפים שנשרו מעץ. רוצים להכין סירת נייר?- היכנסו לדף הספר באתר או לפינטרסט של ספריית פיג'מה ותמצאו הצעות פשוטות להכנת סירת נייר.
מה רואים מחלון הבית? – כדאי להתבונן ביחד מבעד לחלון ולבחון מה חולף ומה נותר במקומו. האם שומעים קולות? האם גיליתם משהו שהפתיע אתכם? תוכלו להביט בחלון ביום וגם בערב – אחרי שהחושך ירד: האם גיליתם דברים שונים ביום ובלילה?
בעמוד האחרון של הספר מופיעים פרטים מהסביבה הקרובה שהופיעו לאורך הספר. אפשר לבחון יחד עם הפעוטות מה יש בחצר, והיכן מופיע כל פרט שבדף לאורך הספר. תוכלו להיעזר בעמוד האחרון לשחזור היום ולסיכום שלו עם הפעוטות: איפה הייתם היום? את מי פגשתם ומה עשיתם?
כדאי לשחק עם הפעוטות במשחק תנועות בחצר הגן: התחילו לטייל כשידיכם פשוטות לצדדים כמו ציפורים, במחיאת כפיים הסתדרו בטור והתקדמו בחריצות כמו נמלים, מחאו כפיים והתחילו לנצנץ כמו כוכבים, וכך הלאה, עד שתלכו לישון כמו הילד שבסיפור.
תוכלו להכין פינת עלים במעון או בחצר שבה יוכלו הפעוטות למשש את העלים, לדרוך עליהם ולהקשיב לקול שנוצר. אפשר לאסוף עלים שונים ולהדביק אותם על גבי בריסטול. כדאי גם להתבונן בעלים ובפרחים שבחצר באמצעות זכוכית מגדלת ולבחון מה מגלה ההגדלה למתבונן. יצירה עם עלים – פרטים בדף הספר ובפינטרסט של ספריית פיג'מה.
טעמו של האגס מתוק מתוק. כדאי לאפשר לפעוטות להתנסות בטעמים שונים של פירות, של ירקות ושל מאכלים שהם חלק מהתפריט במעון, וכך להכיר את מגוון הטעמים ואת שמותיהם: מה מתוק? מה מלוח? מה חמוץ? תוכלו גם למיין את המאכלים לפירות ולירקות, לטעמים שונים: מתוק, מלוח וחמוץ, וליצור חגיגה של טעמים, ריחות ומרקמים.
אפשר לבחור כלי נגינה שמתאים לכל אחד מהפריטים בספר וללוות את ההקראה בנגינה: לרשרש כמו עלי שלכת, לצפצף כמו ציפור, להשמיע את רחש המים בשלולית ועוד. בהמשך כדאי לאפשר לפעוטות להתנסות בהקשה ובתיפוף בכלי נגינה המותאמים להם.
גוזרים דפי נייר בצורת עלים. כל בן ובת משפחה מקבלים כמה עלים וכותבים הצעות למעשים מתחשבים במשפחה. למשל, להשאיר לאחרים מים חמים במקלחת; להאכיל את האוגרים או לומר 'בוקר טוב' עם חיוך. הכינו את העץ שלכם כציור או כיצירה מחומרים ממוחזרים או ענפים שאספתם, וחברו אליו את העלים. כדאי לנסות וליישם את ההחלטות שלכם. אפשר להחליט שבכל יום מנסים הצעה אחת. ואם לא כל כך הצלחנו – מחר יום חדש…
הצעות ודוגמאות בפינטרסט של ספריית פיג'מה – "עץ המיץ".
תושבי הכפר צריכים לשתף פעולה כדי שעץ המיץ יוסיף להצמיח עלים. משחק הוא דרך מהנה לשיתוף פעולה משפחתי: גזרו עלה מנייר ועמדו בשוּרה. מוכנים? – התחלנו! עליכם להעביר את עלה הנייר ממשתתף למשתתף בלי לגעת בו בכפות הידיים. אם מישהו מהמשתתפים מתקשה, אפשר לעזור לו בעצה ובקריאות עידוד. עם סיום המשחק אפשר לחגוג עם המשקה שאתם הכי אוהבים. לחיי שיתופי פעולה שהיו ועוד יהיו!
הסיפור נגמר כאשר מר מילי לא אומר דבר. הוא מחייך ומסייע להשקות את העץ. ומה קרה אחר כך? – אפשר לנסות להמשיך את הסיפור מנקודה זו : מה מר מילי חשב כשחייך כך בשקט? מה קרה לעץ המיץ ולתושבים בכפר? האם המשיכו התושבים לקטוף רק עלה אחד? ואולי קרו דברים מפתיעים בהמשך?
תושבי הכפר רצו לשתות עוד ועוד מהמשקה הטעים ולא חשבו על התוצאה של מעשיהם. תוכלו לשוחח עם התלמידים ולשאול: האם גם לכם קרה שרציתם משהו עוד ועוד? מתי מועיל לרצות עוד ומתי השאיפה ליותר עלולה לגרום נזק? מה אנחנו יכולים לעשות כדי שהעולם יהיה מקום טוב יותר עבורנו?
הספר מעלה מחשבות על דברים שהיו יכולים להיאמר בין העץ לבין תושבי הכפר: מה היה אומר העץ העירום לתושבים? ומה הם יכולים היו להשיב לו? אפשר לבקש מהתלמידים לכתוב את חילופי הדברים האלו באמצעות קומיקס, ציור או מכתב. אפשר גם להציע להם להמחיז את השיחה בין העץ לבין כל אחד מהתושבים.
בעקבות העץ הפלאי והמיץ שיוצא מהעלים שלו אפשר להכין יצירות דמיוניות. תוכלו להזמין את התלמידים ליצור עץ אישי משלהם ולטמון בין עליו את כל מה שהם היו חולמים עליו ורוצים שהוא יצמיח.
תוכלו גם להזמין את התלמידים לדמיין ממה מורכב המיץ הכי טעים בעולם, לצייר את המרכיבים שלו ולצרף הוראות הכנה
האם חשבתם על שמו של גיבור הסיפור, מר מילי? הלל הזקן אומר: "אם אין אני לי מי לי, וכשאני לעצמי – מה אני?" (אבות, א' י"ג) תוכלו להציג לתלמידים את הפתגם, ללמוד מה משמעותו ולדון האם וכיצד הוא קשור לסיפור שקראתם.
אפשר לבקש מילדיכם לדפדף בספר ולהתבונן באיורים, תוכלו לשאול אותם מה עושות הדרוריות בכל עמוד? איך נוסעות הדרוריות לבקר את הדודה ואיפה כל ציפור ישֵנה בסוף היום?
גם במשפחה כל אחד תורם את חלקו. ילדים רבים שמחים להשתתף במשימות פשוטות; כדאי להזמין אותם לסייע בעריכת שולחן האוכל ובפינוי כלים ממנו בסיום הארוחה, בסידור צעצועים ועוד.
האם ילדיכם מַכּירים את השיר "הנה מה טוב ומה נעים"? תוכלו לשיר ולרקוד יחד. אפשר גם להקים תזמורת משפחתית וליצור יחד כלי נגינה: רעשן מצנצנת קטניות, גיטרה מקופסת נעליים וגומיות, תופים מסיר וכפות עץ ולנגן יחדיו.
כל עמוד בספר הוא חגיגה! תוכלו להתבונן באיורים ולהכיר לפעוטות פעולות וכלים: מה עושה הדרורית שמְקַרְצֶפֶת? ומה עושה הדרורית שמְגָרֶפֶת? אֵילו כלי נגינה מופיעים בספר? ואילו כלי תחבורה?
תוכלו לנגן יחד בתזמורת של כלֵי נגינה או כלֵי מטבח שישמשו להקשה ולתיפוף. אפשר להכין כלֵי נגינה מקופסאות ומבקבוקים. אפשר להתנסות בכלִי הקשה המורכב מכוסות הממולאות במים במידה שונה. באמצעות הקשה במקל על כל כוס שומעים צליל אחר.
כדאי להשמיע את "ריקוד הציפורים" ולרקוד. תוכלו גם להשמיע מוזיקת רקע ולבקש מהפעוטות לעוף. אפשר לעצור, לציין את אחת הפעולות שעושות הדרוריות: נסיעה ברכבת, קרצוף, נגינה בפסנתר, הכנת דייסה או שכיבה לישון תוך ציוץ ללא הפסקה, ולבקש מהפעוטות להדגים אותן.
האם יש בסביבות המעון דרוריות? כדאי לצאת לחצר המעון ולהביט אל העצים והשמיים, לחפש ציפורים, להקשיב לקולן ולהביט במעופן ובפעילות שלהן: מה הן עושות? אֵילו קולות הן משמיעות?
לוקחים בקבוק פלסטיק פקוק בפקק. יוצרים פתח בדופן הבקבוק ומניחים אותו על משטח כך שהפתח שלו כלפי מטה. ממלאים את הבקבוקון בזרעים, בפירות ובעלי כותרת של פרחים. מניחים את מתקן ההאכלה במקום גבוה, ממתינים, מתבוננים, עוקבים ושמחים לראות את הציפורים אוכלות ומזמרות.
האם ילדיכם יכולים למצוא באיורים את סימני חג הפסח? תוכלו לבקש מהם להצביע על ארבע הכוסות, המצה, ההגדה של פסח והיין. אפשר גם לחפש באיורים רמזים לבוא האביב – הבגדים הקצרים, הפריחה והשמיים הבהירים.
תוכלו להכין יחד 'משקפת אביב' ולהביט דרכה סביב סביב. מקשטים שני גלילי נייר טואלט ריקים במדבקות ובצבעים ומדביקים אותם זה לזה לאורכם. מה אתם רואים דרך המשקפת?
מה נשתנה בבית שלכם לקראת חג הפסח? גם ילדים צעירים יכולים להשתתף בהכנות לחג ובליל הסדר עצמו. כדאי להזמין אותם לעזור לערוך את שולחן החג, לשיר שירי חג, לשאול את ארבע הקושיות, וכמובן לחפש את האפיקומן!
ע. הלל (הלל עומר) נולד בקיבוץ משמר העמק בשנת 1926. היה סופר, משורר ואדריכל נוף. בשיריו הוא הרבה לכתוב על הטבע, הנוף ובעלי חיים. דורות של ילדים בישראל גדלו על יצירותיו, וביניהן "סיפורי הדוד שמחה", "מדוע ולמה לובשת הזברה פיג'מה", "יוסי ילד שלי מוצלח" ועוד רבים וטובים. ע. הלל כתב שירה ופרוזה גם למבוגרים. הוא זכה בפרסים רבים על יצירותיו. הוא נפטר בשנת 1990.
תוכלו להצמיד מטפחת בד לגב המכנס של ילדיכם ולצאת יחד למסע חיפוש בבית שלכם, איפה מתחבא הזנב? אפשר לעבור בין התחנות המוזכרות בסיפור: מתחת למיטה, בתוך הנעליים, תחת הכרית, במטבח, בחדר האמבטיה, ובסוף להתיישב. כמו הארנב שבסיפור, ילדיכם יכולים לקפוץ קפיצה של שמחה כשנמצאת האבידה.
הארנב מעיף מבט בחדר האמבט ורואה את ההשתקפות שלו. אפשר לעמוד עם ילדיכם מול מראה, לומר בקול את אחד מהרגשות שמרגיש הארנב במהלך הסיפור ולהביע באמצעות הפנים את הרגשות השונים: לחייך בשמחה, לעשות פרצוף מודאג, להתרגש ולהתלהב.
למי יש זנב? תוכלו להוציא את בובות הפרווה או לעיין בספרים על חיות, ולחפש לאילו בעלי חיים נוספים יש זנב? למי יש אוזניים ארוכות? אילו חיות נוספות יודעות לנתר ולקפוץ?
מתחפשים ומחפשים – אפשר להכין לילדים כתרים עם אוזני ארנב, ליצור מחגורות זנבות עם פון-פון ולבקש מהם לחפש את הזנב. תוכלו להרחיב את החיפוש אחר הזנב לכל פינות החדר.
איך קופץ ארנב? כדאי להציג לילדים ארנבים מקרוב: להציג תמונה של ארנב או, אם אפשר, להביא ארנב למפגש במעון. כדאי לעודד את הילדים לקפץ כארנב, לכווץ את האף ולרחרח כמוהו. אפשר להציע להם לטעום קצת גזר ואולי ללטף בובת ארנב רכת פרווה.
מחקים פרצופים – הארנב רואה את השתקפותו בראי בחדר האמבטיה. ניתן להציב במרכז החדרמח מסגרת ללא תמונה ולהזמין אליה זוג ילדים בכל פעם, כך שילד אחד יעמוד מצד אחד של המסגרת ויעשה פרצופים ותנועות, ואילו הילד השני יעמוד בצידה השני של המסגרת וימלא את תפקיד המראָה, כלומר יחזור אחר הבעות הפנים והתנועות של חברו. אחר כך מתחלפים בתפקידים.
משחק "חם-קר" – מחביאים חפץ, ואחד הילדים צריך למצוא אותו באמצעות רמזים. כאשר קוראים "קר!" סימן שהחפץ רחוק מהילד, וכאשר קוראים "חם! חם!" סימן שהוא מתקרב אליו.
לומדים על איברי הגוף – הסיפור מעודד שיחה על גופנו. זו הזדמנות ללמוד את שמות האיברים השונים. תוכלו להכין לכל ילד שקית משקולת קטנה, למשל שקית בד עם עדשים, ולהניח אותה יחד על האיברים השונים. שאלו: מי יכול להניח את השקית על המצח? על הכתף? על הברך? על הגב?
עוד יצירות של ע. הלל – סיפוריו של ע. הלל הם קלאסיקה ישראלית, ורבים מהם, למשל "מדוע ולמה לובשת הזברה פיג'מה" ו"יוסי ילד שלי מוצלח", משופעים בצחוק חינני. כדאי לחפש גם אותם!
מאכלי גזר – מה ארנב אוהב לאכול? גזרים, כמובן! תוכלו להכין יחד סלט גזר, מאפים, עוגת גזר טעימה במיוחד. כדאי לשתף את הילדים בהכנה ולהזמין אותם לעזור למדוד את כמויות המצרכים, לצקת אותם לקערה ולערבב אותם!
אפשר לקרוא את הספר בחוץ, תחת עץ, ולשים לב לציוץ הציפורים, לתנועת העלים ברוח, לצל שמטיל העץ, לשורשיו, לבעלי החיים שחיים לצידו ועוד.
כדאי להזמין את הילדים לעיין מקרוב באיורים. האם הם מצאו את הדוכיפת שמופיעה בכל עמוד? אילו פריטים מוטמנים תחת האדמה בין שורשי העץ? האם הם הבחינו בסוגים השונים של העצים? האם הבחינו בפרצופים שהוסיף להם המאייר?
איך זה להיות פרח שנקטף? איך מרגישה אבן בגשם? איך זה לעוף גבוה כמו דוכיפת? ואיך מרגישה חפרפרת מתחת לאדמה? הספר מספק הזדמנות להתבונן בסביבה ברגישות. אפשר לשחק משחק שבו הילדים "מרגישים" כמו כל מיני חיות, צמחים או חפצים בסביבה הקרובה אליהם. אתן מוזמנות לסרוק את קוד ה-QR בגב הספר ולצפות בסרטון העוסק בנושא זה. הזמינו גם את ההורים לצפות בסרטון.
נולדה בשנת 1944 באלכסנדריה שבמצרים ועלתה לארץ בגיל שנה. בראשית דרכה המקצועית עסקה בן דור בחינוך מוזיקלי, וכתבה תסריטים ושירים לתוכניות טלוויזיה רבות לגיל הרך: 'פרפר נחמד', 'רחוב סומסום' ועוד. רבים משיריה לפעוטות וספריה לילדים ידועים ואהובים, כגון 'אני תמיד נשאר אני', 'דגדוגים', 'אותיות מפטפטות', ו'ככה זה בעברית'. דתיה בן דור זכתה באותות הוקרה על תרומתה לספרות הילדים, בהם פרס אקו"ם ופרס ביאליק למפעל חיים בספרות ילדים.
המאייר איתי בקין הוסיף פרטים שאינם מוזכרים במילות הסיפור. האם ילדיכם מזהים את כל הדברים שנמצאים לצד שורשי העץ, תחת האדמה? מי מופיעה שוב ושוב, מתעופפת בין דפי הספר?
העץ שמח להיות נטוע במקומו, לשמוע את הציפורים המזמרות ואת הטל היורד. אתם מוזמנים להתנסות עם הילדים במשחק 'עין טובה' – יחד מתבוננים מבעד לחלון, מחפשים דברים טובים ומשתפים זה את זה. לאחר מכן אפשר להתבונן אל הבית פנימה ולהמשיך במשחק, כל אחד בתורו אומר משהו טוב שהוא אוהב בבית ובמשפחה.
תוכלו לצאת לטיול עצים בסביבת הבית. כדאי לשים לב, אילו עצים גדלים בסביבה? האם אלה עצי נוי או עצים המניבים פרי? כיצד יודעים אם העץ צעיר או זקן? תוכלו לארוז את הספר, שמיכה וכיבוד קל, ולקרוא את הסיפור יחד בחיק הטבע, תחת עץ אהוב.
העצים מביאים לנו תועלת רבה. אפשר לעבור בין חדרי הבית ולחפש את כל הדברים שעשויים מעץ או מפירותיו, למשל: רהיטים העשויים מעצים שונים, הנייר העשוי משבבי עץ וכך גם הספרים, שמן לבישול ולמאור מעץ הזית, יין וצימוקים מהגפן וכדומה.
איך תלמידי הכיתה דואגים זה לזה כאשר אחד מחבריהם חולה ונעדר מהלימודים? תוכלו לאסוף רשימת הצעות כיצד ניתן לשמח חברים חולים, למשל: מכתבים, שיחות טלפון, הודעות מוקלטות בווטסאפ, ואם מתאפשר )ולא מידבק( – ביקור חולים. אפשר למַנות ועדת ביקור חולים כיתתית שתשים לב מי מבני הכיתה חסר ותדאג למתנדבים שישַׂמחו את החולים.
המלך גב-גב שבר את שיא השינה וישן במשך חמישה ימים! שאלו את התלמידים: מהו שיא? תוכלו להביא לכיתה את ספר השיאים של גינס ולהתרשם משיאים של ספורטאים, של אנשי תרבות ועוד. כדאי לחשוב יחד: אולי הייתם רוצים לשבור שיא? אפשר גם לתכנן יום שיאים בית ספרי בהשתתפות כל השכבה.
תוכלו לשחק ”טלפון שבור“ בגרסה מצוננת: יושבים במעגל. ילד אחד סותם את האף ולוחש מילה באוזנו של החבר שיושב לצידו. המילה נלחשת מאוזן לאוזן עד שהיא מגיעה לאוזני הילד האחרון במעגל. האם הצלחתם לפצח מהי ”המילה המצוננת“?
האם התלמידים יודעים מה משמעות השם ”מרחשוון“? אולי אחד הילדים נולד בחשוון? זו הזדמנות ללמד את חודשי השנה העבריים ולהאזין לשיר של נעמי שמר ’‘שנים-עשר ירחים‘‘.
האף של מרחשוון סתום והוא מצונן נורא, או כפי שכתוב בספר, ״בצודד דורא״. האם אתם מצליחים להבין מה הוא אומר? תוכלו לסתום את האף ולהקריא את המילים שאומר מרחשוון. אפשר לבקש מילדיכם לתרגם מילים בשפת הצינון למילים בעברית ולהמציא מילים ״מצוננות״ חדשות.
תוכלו לשאול את ילדיכם מי לדעתם המציא את הסיפור, שוש או מרחשוון. אפשר להמציא יחד סיפור בהמשכים. התחילו במשפט הראשון, בקשו מילדיכם להוסיף עוד משפט, וכך הלאה עד שתרקמו יחד סיפור שלם. אפשר לכתוב ולאייר את הסיפור המשותף שיצרתם.
מרחשוון הוא שם מוזר לארנב! האם ילדיכם יודעים שלחודש חשוון קוראים גם מר־חשוון? בארמית פירוש המילה ״מר״ הוא טיפה, ובחודש זה אנו מצפים לטיפות של גשם. ויש האומרים כי הוסיפו את המילה ״מר״ כי בחודש זה אין חגים. האם ילדיכם מכירים את שמות חודשי השנה העברית? אפשר לבדוק באיזה חודש עברי נולדו בני המשפחה ולהכין יחד לוח שנה משפחתי.
היום המצונן של מרחשוון
שְׁמִירָה
האם אתם מכירים חבר מהכיתה של ילדיכם או מישהו בסביבתכם שאינו בקו הבריאות?
האם אתם מכירים חבר מהכיתה של ילדיכם או מישהו בסביבתכם שאינו בקו הבריאות? אפשר לחשוב יחד על דרכים לשמח אותו, למשל בברכה מצוירת, בשיחת טלפון, במשלוח מאכל טעים או בביקור של ממש, כולל סיפור!
המאיירת משתמשת בזוויות שונות להצגת הדמויות והאובייקטים בסיפור: מקרוב ומרחוק, מלמטה ומלמעלה, מלפנים ומאחור. תוכלו לתרגל ציור של חפצים פשוטים או של בובות מהגן מנקודות מבט שונות ולהציג תערוכה בגן.
מוהא ובוהא הסתכלו כל אחת על הדשא של השנייה ולא היו מרוצות. מה היה קורה אילו כל אחת הייתה מסתכלת רק על הדשא שלה? אחת הדרכים להתמודדות עם קנאה היא השִׂמחה בחלקנו. אפשר להתאמן על ראיית הטוב שיש בכל אחד: תוכלו לשתף את הילדים בדברים שמשמחים אתכן ולעודד אותם לספר על דברים שמשמחים אותם; ניתן להקצות פינה בגן לציורים שמתארים את הדברים שמשמחים את ילדי הגן; תוכלו לשלוח להורים תמונה של הילדים ולבקש מהם לכתוב מקרה שקרה לילד או תכונה של הילד שמשמחים אותם. הַקדישו קיר לשמחה הגדולה שהילדים מביאים אל העולם.
מוהא ובוהא מטיילות על אותה הגבעה. העונות מתחלפות, הדשא משנה את צבעו, והשמש בשמיים מְפנה את מקומה לעננים. תוכלו להכין גלגל עונות, לצייר את הנוף הנשקף מחלון הגן בכל עונה ולשוחח עם הילדים על מאפייני כל עונה ועונה.
מוהא ובוהא עוברות מצד לצד בכל רגע. האם הילדים בגן מכירים את הצדדים? תוכלו לשחק משחקי חיקוי או התמצאות להמחשת הכיוונים (באמצעות הוראות כמו: קפיצה ימינה, צעד שמאלה, זחילה קדימה, גלגול לאחור).
אפשר למנות שני ילדים לתורני החברות של הגן. הם יסייעו לילדים לפתור מריבות בדרכי נועם או יקראו לגננת או לסייעת לעזרה בעת קטטה. מומלץ להכין להם סרט/ מדבקה/כובע לתפקיד.
מוהא ובוהא
שְׁמִירָה
חורזים חרוזיםהסיפור מחורז באופן משעשע. תוכלו להשתעשע עם הילדים במילים ובחרוזים. אפשר לנסות להמציא שטוזים לכל עונה או שטוזים על קנאה.
כדאי לדפדף בספר ולעיין יחד באיורים המיוחדים. אפשר להציע לילדיכם לזהות את נקודות המבט השונות בהן בחרה המאיירת לצייר את מוהא ובוהא: מקרוב ומרחוק, מלמטה ומלמעלה, מלפנים ומאחור. תוכלו לבחור חפץ בבית ולנסות לצייר או לצלם אותו מזוויות שונות.
מוהא ובוהא אינן מצליחות ליהנות מהדשא של עצמן, כי הן רואות רק את מה שיש לפרה השנייה. תוכלו להתמסר יחד בכדור, כל מי שתופס את הכדור אומר דבר טוב שמשמח אותו.
העונות מתחלפות, צבע הדשא הופך מירוק לצהוב, ושתי הפרות אינן מפסיקות לריב. תוכלו להכין ראש דשא בעזרת גרב ישן, אדמה ומעט זרעי דשא. טפלו יחד בראש הדשא ובִדקו כמה זמן לוקח לדשא לצמוח.
מתבוננים פנימה – איזו התנהגות מרגיזה אתכם, ומה יכול להרגיע אתכם?
לשפוט ל"כַּף זְכוּת" – אפשר להפגיש את הילדים עם מצבים שונים מהספר או מחיי הגן ולדון איתם במה יחשבו על מצבים שונים, למשל: לו הייתם פוגשים בחתולה דוהרת על אופניים שעוקפת אתכם בדרך, מה הייתם חושבים על המעשה שלה? ולו אתם הייתם דוהרים על אופניים, מה היו חושבים עליכם?
ניתן להכין מגלילי נייר משקפיים ורודים לראייה חיובית של המציאות ומשקפיים כהים לשיפוט שלילי שלה. מה רואים באמצעות המשקפיים הכהים? ואם מחליפים אותם לוורודים, כיצד אותם הדברים נראים?
כדאי להציג בפני הילדים תצלומים המתארים אירועים שונים שניתן לפרש ולשפוט בדרכים שונות, למשל: ילד שופך כוס מים או ילד מעיף כרית באוויר. בקשו מילדות וילדי הגן לתאר את המתרחש בתצלום בעין טובה.
הסיפור מזמן העשרה של השפה העברית באמצעות הביטויים "לדון לכף זכות" ו"עין טובה". בסיפור מילים קרובות במשמעותן, כמו: "רטן", "רגז", "כעס" ו"התרתח", וניתן להתעכב עליהן ועל משמעותן. תוכלו לערוך רשימת מילים נרדפות חיוביות ושליליות לתיאור הרגשתו של הברווז.
תוכלו לשיר יחד שירים מעודדים וחיוביים לחיזוק האופטימיות והמבט הטוב על העולם, למשל: "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד" ו"אחלה עולם" (מאת ג'ורג' וייס ובוב ת'יל, בתרגום מאור כהן ועלי מוהר).
הביטו יחד באיורים: האם הבחנתם בגבות המיוחדות של הברווז והקיפוד? האם תוכלו לזהות מי כועס ונרגן ומי שמח ורגוע רק על פי הגבות שלו? תוכלו לשבת זה מול זה, כל אחד בתורו יכסה את פניו ויעשה פרצוף שמח, מופתע, כועס או עצוב כשרק הגבות שלו גלויות, והשני יצטרך לנחש מה הרגש המובע על פי מראה הגבות בלבד.
ניתן להכין תיאטרון אצבעות בעזרת עפרונות איפור ואודם: על גב כף יד אחת מציירים קוצים, ומצדה השני, על האצבעות, מוסיפים אף ופה – והנה הקיפוד; בעזרת אודם הופכים את היד השנייה לברווז כשצובעים באדום את האגודל והאצבע – וזה המקור. מספרים את הסיפור באמצעות שתי הידיים. איזו יד שופטת מהר? איזו יד דנה לכף זכות?
תוכלו לשתף את ילדיכם בפעם שאתם, כמו הברווז בסיפור, מיהרתם להסיק מסקנות לגבי מעשים של אחרים. כאשר נתקלים באירוע לא נעים אפשר לנסות לאמץ את המבט "הקיפודי" ולחזור יחד על הצירוף "אולי, בכלל, למשל".
ההמצאה שלי – ּ תכנון בעזרת נייר מילימטרי – בַספר איורים שנוצרו על גבי נייר מילימטרי. הזמינו את הילדות והילדים לתכנן שטותיקופטר אישי או כל המצאה העולה על דעתם על נייר מילימטרי או על נייר משובץ אחר. לאחר התכנון כדאי להכין אב-טיפוס של דגם ההמצאה בעזרת קופסאות וחומרים ממוחזרים.
ידע עַם ועולם – רוזי המְסַמְרֶרֶת – הספר נכתב בהשראת דמותה של רוזי המסמררת, דמות מצוירת ידועה של פועלת שעודדה פועלות בארצות הברית בזמן מלחמת העולם השנייה לעבוד במרץ ולתרום למאמץ הלאומי. רוזי, הלבושה בסרבל כחול ולראשה מטפחת אדומה מנוקדת בלבן, מעודדת את העובדות במילים: "אנחנו יכולות לעשות זאת!"
הדסה סמואל – מתרגמת הספר בחרה ששמה של הדודה בעברית יהיה הדסה, על שם הדסה סמואל )1986-1897(, אשת ציבור שפעלה לגיוס בנות היישוב העברי לצבא הבריטי בזמן מלחמת העולם השנייה. הדסה סמואל דאגה לרווחת החיילות, לשיפור שכרן ולהטבת תנאי השירות שלהן. למידע נוסף על הדסה סמואל קִראו את הערך "הדסה סמואל" בוויקיפדיה.
כדאי להתבונן יחד באיורים. האם ילדיכם הצליחו לאתר את הדס בין חברי הכיתה בתמונה בעמוד ֵ הראשון? אילו המצאות המציאו החברים של הדס? האם יש המצאה שמצאה חן בעיניכם? מה מיוחד בה?
כדאי להשוות בין תגובת דוד צבי לתגובת דודה הדסה להמצאות של הדס. אפשר להמציא יחד משפטים או ביטויים שבני המשפחה אומרים זה לזה כשמישהו זקוק לעידוד. תוכלו לכתוב על גבי פתקים מילים ומשפטים מעודדים ולפזר את הפתקים ברחבי הבית.
לעיתים קרובות לילדים צעירים יש רעיונות גדולים ומחשבות מקוריות. אפשר לספר לילדיכם על ממציאים גדולים, בארצנו ובעולם כולו, ולהזכיר שגם הם היו פעם ילדים שופעי רעיונות.
מה מסתתר מאחורי סיפורה של הדודה הדסה: "אנחנו יכולות לעשות את זה!" מכריזות הדס והדודה הדסה – דודה הדסה בנתה מטוסים כשהיא לבושה בבגדים כחולים ולראשה מטפחת אדומה מנוקדת בלבן. הכרזה נוצרה בזמן מלחמת העולם השנייה בארה"ב במטרה לעודד פועלות בתעשיות שסייעו למאמץ המלחמתי. בשנת 1982 זכתה הכרזה לגילוי מחדש בכתבה של הוושינגטון פוסט. היא נפוצה והפכה לסמל מחודש של עוצמה ויכולת נשית. עוד על סיפורה של הכרזה בערך בויקיפדיה We Can Do It!
מחקר עצים – אילו עצים יש בסביבת הגן? תוכלו לצאת לחקר משותף: לצלם את העץ, לבדוק מהו שמו ומה מייחד אותו, להצטלם בסביבת העץ ולכתוב "ספר עץ", הכולל יצירות של הילדות והילדים תצלומים ומידע על העץ (סוגו, מקום צמיחתו, מצבו, פריחתו, עליו, צבעיו ועוד).
שמות מהטבע – האם יש בגן ילדים וילדות ששמותיהם לקוחים מעולם הצומח? תוכלי לבקש מההורים ומהילדים להסביר את מקור שמם, להביא תמונה של הצמח לגן ולהסביר מדוע בחרו דווקא בשם הזה.
ספרים ועצים – האם יש בגן ספרים נוספים העוסקים בעצים ובקשר בין אדם לטבע? ניתן להכין בגן פינת קריאה של ספרים שעוסקים בעצים, להיזכר בספרים העוסקים בנושא זה, לעיין בהם ולהקריא אותם. בין ספרי ספריית פיג'מה שעוסקים בטבע ובסביבה ישנם הספרים "אבא עץ", "סל מלא תאנים", "איך זה להיות עץ" ו"מר זוטא ועץ התפוחים".
אפשר לארוז את הספר, שמיכה וכיבוד קל ולקרוא את הסיפור מתחת לעץ אהוב בחיק הטבע. לאחר הקריאה אפשר לאסוף אצטרובלים, קליפות עץ, עלים ועוד. עם חזרתכם הביתה תוכלו להכין מהם יחד יצירה.
באובב, שסק, אשל, פקאן… גיורא מַכּיר את כל העצים בשמותיהם. אילו עצים גדֵלים בסביבת הבית שלכם? איך מזהים אותם, איך מבדילים ביניהם? תוכלו לצאת לסיור עצים, ללמוד עליהם ולהכין יחד מגדיר עצים מצויר.
כדאי לצאת לטיול רגלי בסביבת הבית. האם יש שטחים ריקים או חצרות מוזנחות? עם חברים תוכלו לנקות ולייפות את האזור. אפשר אפילו לשתול בשיתוף הקהילה גינה קהילתית.
האם אתם מכירים עוד סיפורים או שירים על עצים (למשל, "מר זוטא ועץ התפוחים" מאת אורית רז, "איך זה להיות עץ" מאת דתיה בן דור, "עץ אבא" מאת דבורה בושרי, "מה צריך בשביל…" מאת ג'יאני רודארי ועוד)? תוכלו לחפש אותם בבית או בספרייה ולקרוא אותם יחד.
כדאי לדפדף בספר, ליהנות יחד מהאיורים הצבעוניים ולחפש את החיות השונות. האם ילדיכם מזהים את כולן? האם שמתם לב מי מחכים לחיות בעמוד האחרון? אפשר להשמיע בכל פעם קול של חיה אחרת ולבקש מילדיכם לחפש את האיור שלה בין עמודי הספר.
לאחר כמה קריאות ילדיכם יוכלו לענות, "איך הומה היונה?" ו"איך מגעגע הברווז?" אפשר גם לשחק משחק: כל אחד בתורו משמיע קול של חיה, והשני מנסה לזהות את החיה שמשמיעה אותו.
אפשר להכין בובות פשוטות להמחזת הסיפור. לוקחים גרביים ישנים, ממלאים אותן בצמר גפן, מוסיפים כפתור שישמש אף, מציירים אוזניים ועיניים ויוצרים בובות משחק בצורת עכבר, נחש או צב מעשה ידיכם.
תוכלו לשחק יחד בבובות ובחיות צעצוע ולסדר אותן בזוגות בשיירה ארוכה. מקופסת נעליים ריקה אפשר להכין "תיבת נוח", שאליה ייכנסו החיות כדי להתגונן מפני הסערה.
האם גם ילדיכם אוהבים ללכת איתכם יד ביד? אתם מוזמנים לצעוד יחדיו בצורה מקורית: הילדים מניחים את רגליהם על רגליכם, אוחזים זה בזה בשתי הידיים ופוסעים יחד.
כדאי להציע לילדיכם לדפדף בספר. מה מחזיק אורן ביד כשהוא חוזר מהטיול עם אבא? אילו צעצועים הביאו הילדים לצב? אפשר לחפש את אורן באיורים לאורך הסיפור. מתי הוא נראה שמח ומתי עצוב? למה?
כדאי לצאת לטיול קצר בסביבת הבית. כל אחד בתורו יסתכל למעלה, למטה, ימינה ושמאלה ויודיע מה הוא רואה, למשל: ”אני רואה נמלה!” ”אני רואה אצטרובל!” האם אתם שמים לב לאותם הדברים?
האם ילדיכם יודעים מה כל חיה אוכלת? איפה היא גרה? כדאי לשוחח עם ילדיכם על היחס הראוי לבעלי חיים. חשבו יחד אילו חיות מתאימות להיות חיות מחמד ואיך מטפלים בהן. גם ילדים קטנים יכולים להשתתף בטיפול בחיית מחמד.
אפשר להכין שריון של צב מאצטרובל, צלחת חד־פעמית או גליל נייר. מצמידים אליהם ארבע רגליים וראש מקרטון, צובעים ומקבלים צב מחמד שאפשר לגדל בבית! עם הצב שיצרתם תוכלו להמחיז את הסיפור.
”אולי אימא שלי תמצא אותו שוב,” מקווה אורן בסוף הסיפור. תוכלו להמציא יחד המשך לסיפור. מה אתם חושבים, לאן חזר הצב? האם אורן פגש אותו שוב בטיול בחורשה? האם לדעתכם הצב זכר אותו? האם הם הפכו לחברים?
צב- צב, צא, צא ! הצב של אורן מסתתר בתוך השריון. גם הילדים יכולים להסתתר כמו צבים. הילדים שוכבים מקופלים על הרצפה בתנוחת עובר. מכסים אותם במטפחות ומזמינים אותם להוציא בהדרגה רגל, יד, להציץ עם הראש, וכד'. אפשר לדקלם יחד את השיר של דתיה בן דרור: "צב- צב, צא, צא!", מתוך הספר "דגדוגים – שירי משחק ראשונים". (גם הספר הזה מאויר על ידי אורה אייל! האם שמתם לב שהצב בו דומה לצב של אורן?)
איך זוחל הצב? הצב איטי והליכתו מתונה. בעזרת תוף מרים אפשר לתרגל עם הילדים הליכה איטית ומהירה. כשהתוף מצלצל – הולכים במהירות בחדר. כשמקישים על התוף במקצב איטי – צועדים לאט, לאט, כמו צב. כך מתרגלים עם הילדים שליטה בגוף ומהירות תגובה, מיומנויות חשובות להתפתחות ילדים רכים.
לכל חיה יש בית: איפה חי הצב? מה הוא אוכל? איפה הבית שלו? הספר מזמין למידה על בעלי חיים והמאפיינים שלהם. אפשר לשחק עם הילדים בתצרף (פאזל) של חיות ומקום מגוריהן. אפשר לאסוף חיות משחק שונות מפינות המעון. כדאי לשוחח על ההבדל בין חיות בר שאוהבות לחיות משוחררות בטבע, כמו הצב, לבין חיות מבויתות שאותן אפשר לגדל באהבה בבית.
יוצרים צב: תוכלו להכין עם הילדים צב קטן, שי שיצורף לחלוקת הספר. הילדים יכולים לקשט במדבקות או בצבעי גועש קערה חד פעמית קטנה. מוסיפים לה ראש, רגליים וזנב קטן מבריסטול ירוק או פונפונים. אפשר לעטר את הראש בעיניים זזות.
הצב של אורן
שְׁמִירָה
כדאי לקרוא את הסיפור כמה פעמים ולהתבונן יחד באיורים המיוחדים
כדאי לקרוא את הסיפור כמה פעמים ולהתבונן יחד באיורים המיוחדים. תוכלו לשאול את ילדיכם: איך רואים באיור שגיא אינו מרגיש טוב? כיצד כל אחד מבני הבית עוזר לו להחלים? אפשר לחפש בספר תמונות של יויו הכלבה ולשאול מה היא עושה בכל עמוד. ילדיכם יכולים לספר לכם את הסיפור במילים שלהם על פי רצף האיורים.
דוקטור אף וזנב
שְׁמִירָה
אמא, אבא, סבתא, סבא ויויו משתדלים לשמח ולעודד את גיא
אמא, אבא, סבתא, סבא ויויו משתדלים לשמח ולעודד את גיא. כל אחד תורם כפי יכולתו ולפי הבנתו. תוכלו לספר לילדיכם על ביקור חולים שערכתם, או על ביקור משמח שקיבלתם פעם כשהייתם חולים.
פעמים רבות ילדים אינם יכולים לבקר את החולים, אבל גם הם יכולים לשמח ולעזור בתהליך ההחלמה. האם אתם מכירים מישהו שאיננו בקו הבריאות? אפשר לעודד את ילדיכם להכין ברכה מצוירת, לערוך שיחת טלפון עם החולה או להכין יחד משלוח טעים שיעזור לחולה להבריא.
סבא מכין תה ממותק וחם לגיא החולה. גם אתם יכולים להכין תה צמחים טעים ומחמם לכל המשפחה: מניחים בקנקן צמחי תבלין (למשל נענע, רוזמרין, לימונית ומרווה). מוסיפים מים חמים וממתיקים לפי הטעם. לבריאות!
מי נמצא? מי חסר לנו היום? הילדים מתבגרים ומתחילה להתגבש חבורה, וכל ילד חסר – מורגש. איך מגיבים הילדים כשחבר נעדר? אפשר להתקשר, להכין ציור, אפילו לשלוח סרטון קצר בו מברכים את החבר החולה. תוכלו לתרגל עם הילדים משפטים קצרים כמו "רפואה שלמה!" או "החלמה מהירה!", וללמד אותם לברך חברים שחזרו אחרי מחלה בברכת "ברוך )ברוכה( שובך!".
משחקים בפינת הבית: כדאי לדאוג לתחפושות ואביזרים בפינת הבית, שיזכירו את הסיפור ויעודדו משחק "כאילו חולים". אפשר להוסיף לפינה קומקום וכוסות לתה, נייר טישו, אפילו בקבוק חם. תנו לילדים לתרגל "ביקור חולים" ו"לטפל" בכם.
חיית מחמד: למי יש חתול או כלב בבית? איך קוראים לו? האם כמו יויו גם הוא ישן אתכם במיטה? אפשר לתת לילדים להחזיק בובות פרווה ולחבק אותן. כדאי ללמד אותם ללטף בעדינות, רק על הגב ולא בפנים, וללטף רק חתול או כלב בית שמכירים.
תה צמחים: אפשר להביא למפגש עשבים ותבלינים שונים, למשל מרווה, לואיזה, נענע, קינמון, ג'ינג'ר ועוד. תנו לילדים להריח, האם הריח נעים? אפשר להכין חליטות תה ולהגיש אותו בימי החורף הקרים.
פעילות משפחתית: אפשר להזמין את ההורים למפגש בעקבות הספר. הילדים יכולים להמחיז את הסיפור, תוכלו להגיש לכולם מרק חם ותה צמחים, וכל משפחה תכין יחד ערכת "רפואה שלמה" משפחתית: קופסת נעליים מקושטת ובה חבילת טישו, פלסטר צבעוני, שקית תה צמחים, משחק או בובת פרווה קטנה, וכמובן – ספר חדש.
דווקא כן נחמדים! הילדים יכולים להתבונן בחתולי בית או רחוב ולערוך חקר: איך הם מתנועעים? מה הם אוהבים לאכול? איך הם מתרחצים? במה הם אוהבים לשחק? האם יש הבדל בהתנהגותם ביום ובלילה? (חשוב מאד להזכיר לילדים שאסור לגעת בחתולי רחוב וחתולים לא מוכרים!). תוכלו לצפות יחד בסרטון המסביר מה הופך חתולים לכל כך חמודים בעינינו? בעקבות החקר של הילדים, גם אתם יכולים להפיק סרטון של ילדי הגן, "חתולים דווקא כן נחמדים"!
עין טובה: הילדים יכולים להכין משקפת מיוחדת שרואים דרכה בעין טובה את הסובב אותנו. לוקחים שני גלילי נייר טואלט ריקים, מקשטים אותם ומצמידים אותם זה לזה בעזרת דבק. בקצה הגלילים אפשר להדביק נייר צלופן בצבע ורוד. אילו יצורים נחמדים רואים במשקפת? איך מרגישים כשהעולם כולו "ורוד"?
להיכנס לנעליו: הספר מזמין אותנו להבין את החוויה של חתולים, אפשר להכיר לילדים את הביטוי "להיכנס לנעליים שלו". תוכלו להביא לגן נעליים מסוגים מגוונים ולבקש מהילדים למדוד ולהדגים: כיצד צועד האדם שנועל אותן? לאן הוא הולך? מה הוא עושה? בעזרת הנעליים תוכלו לשחק משחק דמיון "נעלי הפלא": מציבים זוג נעליים מיוחדות במרכז החדר. מזמינים כל פעם ילד אחר לנעול את הנעליים, לוחשים לו באוזן שם של דמות (תינוקת, איש זקן, גננת, חקלאי..) ועל שאר הקבוצה לגלות למה הפך.
מתנועעים כמו חתולים: תצליחו גם אתם להיות חתולים לרגע? לגרגר כחתול, להתיישב על הרצפה ולהרים כף רגל אל האף, להסתובב ולנסות לתפוס את הזנב, לעמוד בעמידת שש ולקמר את הגב, להתגלגל ולהתמתח.
להכיר ולאהוב: האם יש לכם חוג חיות בגן? אולי אחד ההורים או קרוב משפחה עובד עם בעלי חיים? כדאי להזמין אותם לגן ולבקש שיספרו על המקצוע ויערכו פעילות משותפת עם בעל החיים. ההיכרות עם בעל החיים יכולה למוסס חששות.
אפשר לצאת יחד לטיול חתולים בשכונה. בכל פעם שתפגשו חתול, נסו לנחש כיצד הוא מרגיש והמציאו עליו סיפור. כשתחזרו הביתה ילדיכם יוכלו להכין ספרון מצויר, "למה חתולי השכונה שלנו נחמדים".
אפשר לשחק יחד במשחק "עין טובה": כל אחד בתורו זורק לשני כדור צמר. מי שתופס את הכדור אומר על מי שזרק משהו טוב – תכונה או מעשה שעשה. נסו להתמסר בכדור כמה שיותר פעמים, עד שהחדר יתמלא בפרגון, במחמאות ובאהבה.
בתים ושבילים: תוכלו לערוך מפגש הורים וילדים בנושא "מאחורי הדלת שלנו". אפשר להכין מפה גדולה של השכונה. כל הורה וילד יכינו מגזירי עיתונים קולאז' של הבית שלהם. את הבתים ידביקו על המפה והוסיפו שבילים שמובילים בין הבתים השונים ובין הבתים אל הגן. התוצאה תקשט את קירות הגן.
משחק כרטיסי מסלול אל הבית של סבתא: מכינים יחד עם הילדים כרטיסים מצוירים שמציינים צורות התקדמות שונות: סיבוב, קפיצה על רגל אחת, זחילה, הליכה לאחור… מזמינים את אחד הילדים ליצור מסלול של כרטיסים על רצפת הגן או בחצר, והילד הבא בתור צריך לבצע את המסלול לפי ההנחיות המצוירות על הכרטיסים.
הצל שלי ואני: גיבור הסיפור מתאר את הצל שלו שמלווה אותו בדרך לסבתא. אפשר לשוחח עם הילדים, מהו צל? כיצד ומתי הוא נוצר? אפשר לצאת לחצר בשעות שונות של היום, לחפש מתי מופיע הצל ולהזמין את הילדים לצייר את הצל של חבריהם!
מה עושים עם סבים ודודים? בעקבות הסיפור תוכלו להזמין סבים או דודים למפגש מיוחד בגן, בו הילדים ובני משפחתם יספרו על בילויים אהובים עליהם, יקראו יחד ספרים, וכל קהילת הגן תחגוג יחד את ההנאה שבקריאה. כדאי לשתף את הילדים בתכנון המפגש!
כדאי לקרוא יחד את הסיפור, לעיין מקרוב באיורים ולהבחין בפרטים הרבים שנמצאים בהם. תוכלו לחפש בכל עמוד את אבא והכלב שמלווים את הילד בדרך. האם משהו באיורים שעשע אתכם? האם הצלחתם לנחש לאן הילד הולך?
מאחורי הדלת יש שביל
שְׁמִירָה
כשהבית של סבתא כבר קרוב, מתחיל הילד לספור מאחת עד עשר
כשהבית של סבתא כבר קרוב, מתחיל הילד לספור מאחת עד עשר. אפשר לחפש יחד את הסְפָרות שהחביאה המאיירת באיורים. האם שמתם לב להתאמה בין מספר החפצים באיור למספר אותו מציין הילד כשהוא סופר? תוכלו לספור כמה קוקיות יש לילדה? כמה ציפורים היא מאכילה? כמה חתולים מוצעים למכירה?
מה רואים באיור ביתהּ של סבתא כשנפתחת הדלת? מה ומי ממתינים לילד? אפשר לשאול את ילדיכם, מה לדעתם יעשה הילד בביקור אצל סבתא? מה הוא יאכל, במה ועם מי הוא ישחק? בעזרת בובות אפשר להמחיז את המפגש בין הילד לבין סבתא ולהמציא המשך לסיפור.
כדאי לצאת יחד מהבית ולהביט סביב במבט חדש: איך נראית הדלת שלכם, ואיך הידית? האם גם לכם יש שביל מאחורי הדלת? צאו מהבית, עמדו והקשיבו, האם ניתן לשמוע מכוניות נוסעות? האם אתם שומעים ציפורים מצייצות או יללה של חתול? מה אתם מריחים באוויר? אילו אנשים עוברים על פניכם? אפשר לשחק במשחק ניחושים: כל אחד בתורו מתאר את המראה או הצליל של משהו שהוא פגש בדרך, והשני מנסה לזהות מהו.
בעמוד האחרון של הספר מצוירת מפה בצורת לב, שבה רואים את הדרך מהבית של הילד לבית של סבתא. אפשר לשרטט עם ילדיכם מפה בצורת לב או בצורה אחרת של הדרך מהבית שלכם אל הגן.
מאחורי הדלת יש שביל
שְׁמִירָה
לא תמיד אפשר להגיע בהליכה לסבתא, לקרוב אהוב או לחבר
לא תמיד אפשר להגיע בהליכה לסבתא, לקרוב אהוב או לחבר. לפעמים המרחק גדול מדי. איך אתם שומרים על קשר? אפשר לחשוב עם הילדים על דרכים לשמור על קשר – שיחת טלפון, שליחת תמונות או סרטונים, מכתב או ברכה מצוירת.
מתנסים ומחליפים זהויות: כדאי לדאוג לתחפושות ואביזרים בהתאם לחלקי גוף ואביזרי לבוש המוזכרים בסיפור, שיעודדו את שילוב הסיפור במשחק הסוציו-דרמטי של הילדים. הילדים יכולים להכין מחומרים שונים זנבות, כובעים, קרניים ועוד. יחד אפשר ליצור ולשחק ב"חנויות" למדידה והחלפה.
חיית מחמד זוגית: הזמינו זוג ילדים. עליהם להפוך יחד לחיית מחמד המורכבת מפסל של שניהם. ניתן לקרוא לה בשם המצרף את השמות של שניהם, לדוגמה: "הכירו את החיה- אברהמיכל!". שאלו את הזוג: אילו איברים יש לה? מקור? זנב? כנפיים? חדק?
אפשר להצטלם יחד, להדפיס את התמונות הזוגיות בשחור לבן, ולתת לילדים לצבוע פריט אחד בתמונה בצבע. תוכלו לתלות על קיר מיוחד את תערוכת החיות שלכם.
זה הסיפור שלי: ולמיזם "הסיפור שלי, הסיפור של כולנו"
כל אחד מאתנו דומה לבני משפחתו במובנים מסוימים, ובדברים אחרים – שונה. בקשו מהילדים לשתף: למי אני דומה במשפחה? לאחד ההורים? אולי לדודה? דמיון יכול להתבטא במראה, בתכונת אופי, או תחביב.
מכינים ספר קהילתי משותף: בקשו מכל ילד לכתוב יחד עם ההורים על דבר אחד בו הוא דומה לבני משפחתו ודבר אחד שייחודי לו. אחרי שתאספו את תשובות הילדים, תוכלו ליצור ספר מקורי של קהילת הגן, עם התמונות והתשובות של כל ילד. תבנית להורדה של ספר קהילתי תכלו למצוא כאן. הספר יכול להיות מזכרת יפה מהגן, לכל משפחה.
כדאי לשבת קרובים זה לזה, לקרוא את הסיפור וליהנות מהאיורים. אילו פרטים משעשעים ומשחקי מילים גיליתם באיורים? תוכלו לבקש מילדיכם לספר את הסיפור על-פי רצף האיורים.
מישו
שְׁמִירָה
בסוף הסיפור החיות מתנסות בלבישת זנבות, כנפיים וסנפירים של חברותיהן
מישו מקנא בחיות האחרות ורוצה להיות כמותן. האם גם אתם רציתם פעם לדמות למישהו אחר? אפשר לשתף את ילדיכם בניסיון החיים שלכם. שוחחו על הדמיון והשוני בין בני המשפחה, על מה שמייחד כל אחד ועל מה שמאחד אתכם. זוהי הזדמנות לחזק את התכונות הפנימיות של ילדיכם ולעודד אותם להישאר נאמנים לעצמם.
אפשר להמחיז יחד את הסיפור. בעזרת בדים ואביזרים תוכלו להכין כנפיים, זנבות, שפמים ונוצות. כדאי לשמור את התחפושות והאביזרים בסלסילה זמינה, לעודד את הילדים להתחפש כל פעם לחיה אחרת ולהחיות את הדמויות השונות בסיפור.
בעקבות הסיפור אפשר להקים דוכן "שוק קח-תן" של בגדים, תחפושות ואביזרי לבוש שאינם בשימוש. הזמינו חברים ושכנים, ויחד תוכלו להתחפש, להחליף ביניכם פריטים ולהתחדש.
כדאי לחפש בבית, בגן או בספרייה המקומית ספרים נוספים בנושא, כמו "חומפס" מאת שלומית כהן-אסיף, "הביצה שהתחפשה" מאת דן פגיס, "תאכל מעיל תאכל" מאת רונית חכם, ולקרוא אותם יחד.
האם לעצים יש רגשות? הילדים יכולים להמחיז את הסיפור. הכיני תחפושות פשוטות ובחרי כל פעם קבוצה של 4 ילדים (3 גמדים ועץ). בזמן שחבריו של מר זוטא מציעים לו דרכים לסלק את העץ, העץ יכול לבטא בהבעות פנים את התגובה שלו למה שהוא שומע. אילו העץ היה יכול לדבר, מה היה אומר לגמדים? כיצד הוא יכול להצליח לשנות את דעתם?
יוצאים לטיול עצים: אילו עצים צומחים בחצר הגן? מה צומח במסלול אותו עוברים הילדים כל יום מהבית אל הגן? אם מתאפשר לכם, כדאי לצאת לטיול עם משפחות הגן ולחפש עצים שגדלים בסביבה. האם הילדים מכירים סוגי עצים שונים? בעקבות ההיכרות עם העצים אפשר להכין תערוכה של ציורי עצים ולתלות אותם על לוח קיר.
שותלים יחד גינה קהילתית: האם בקרבת הגן יש משטחים ריקים או חצרות מוזנחים? תוכלו לחבור לגופים קהילתיים נוספים, לנקות ולייפות את האזור. אפשר אפילו לשתול יחד גינה קהילתית.
לקראת ט"ו בשבט – חגיגה של עצים! אפשר לבקש מהילדים וההורים לחפש בבית ובספריה ספרים נוספים שעוסקים בעצים, למשל "עץ אבא" מאת דבורה בושרי, "העץ המופלא" מאת ניק בלנד וסטיבן קינג. בלחיצה על שמות הספרים תוכלו לקרוא מגוון הצעות נוספות לפעילות בגן סביב עצים.
מאכלי תפוחים: בעמוד האחרון של הספר מופיע מתכון להכנת מאפה תפוחים ופירורי בצק. כדאי לעודד את המשפחות לנסות להכין אותו בבית, או עוגות תפוחים אחרים, ולשלוח תמונות בווטסאפ של העוגות. אפשר להזמין את המשפחות לקבלת שבת מיוחדת בגן, בה תמחיזו את הסיפור, תשירו שירי ט"ו בשבט, ותתכבדו בסלט פירות ובמאפי תפוחים.
יושבים קרוב וקוראים יחד – אפשר לחפש את האיור של העץ היבש, לעצור את הקריאה ולשאול את ילדיכם, למה לדעתם העץ אינו צומח? מה חסר לו? בסוף הסיפור תוכלו לשוחח: מה גרם להתחדשות וללבלוב של העץ? האם לזה התכוון מר זוטא כשהוא שתל את הגינה?
האם לעצים יש רגשות? חפשו את הדף שבו מציעים חבריו של מר זוטא לסלק את העץ. תוכלו להמציא דו-שיח. אילו העץ היה יכול לדבר, מה הוא היה אומר למר זוטא ולחבריו?
גם אני רוצה גינה! – מר זוטא מקנא בגינות של חבריו. תוכלו לשתף, האם פעם רציתם משהו שהיה לאחר? איך הרגשתם, מה עשיתם? אם גם אתם רוצים גינה, אפשר לשתול פרחים, תבלינים או ירק בגינה או באדנית, לטפל בהם ולעקוב אחר הצמיחה.
שותלים יחד גינה קהילתית – כדאי לצאת לטיול רגלי בסביבת הבית. האם יש שטחים ריקים או חצרות מוזנחות? יחד עם חברים תוכלו לנקות ולייפות את האזור. אפשר אפילו לשתול בשיתוף עם אחרים גינה קהילתית.
ממש מתחת לאף – מר זוטא לא הבחין בשינוי שחל בעץ התפוחים, עד שחבריו התפעלו ממנו. האם קרה לכם פעם שלא הבחנתם במשהו טוב שקורה לידכם? תוכלו לטייל יחד בין חדרי הבית ובחצר ולחפש את כל הדברים היפים שצמחו או השתנו לאחרונה.
3 כפות סוכר (אפשר להוסיף כף קינמון או כף מיץ לימון, לפי הטעם).
הכנה:
מערבבים יחד את הסוכר, החמאה והקמח עד שמתקבלים פירורים בינוניים. מאחסנים שעה במקרר. קולפים את התפוחים וחותכים אותם לפלחים. ממיסים במחבת את החמאה ומבשלים בה את התפוחים 15-10 דקות תוך ערבוב, עד שהתפוחים רכים אך עדיין שומרים על צורתם. מעבירים את התפוחים לתבנית, מפזרים עליהם את פירורי הבצק ואופים בחום בינוני-גבוה כ-20 דקות, עד שהפירורים זהובים. מגישים חם או בטמפרטורת החדר. בתיאבון!
חגיגה של צבע ויצירה: הספר מזמין אותנו ליצור תוך שימוש בשלל חומרים, למשל ציורי קסם וחריטה, פיסול בפלסטלינה, צביעה בצבעי פנדה, ציור בצבע מים או גואש ועוד. כדאי גם לצאת לחצר וליצור בעקבות הטבע, ולערוך תערוכות אמנות ויצירה ברחבי הגן.
ממחיזים את הסיפור: מחלקים את הילדים לקבוצות בהתאם לשלבי היצירה בסיפור. כל קבוצה מדגימה את מהלך היצירה בריקוד, תנועה והמחזה. מדגישים את ההרמוניה של הבריאה, ובה מקום למגוון רחב כל כך של יצורים. כדאי לחשוב, כיצד תביאו לידי ביטוי את הייחודיות של כל ילד וילדה, כפי שמשתקפת במראה בעמוד האחרון של הספר?
דיוקן עצמי: בעקבות העמוד האחרון של הספר אפשר להציע לילדים לצייר דיוקן עצמי. תוך התבוננות במראה שבספר או במראות קטנות מונחות על שולחנו היצירה, הילדים יכולים לצייר את עצמם בחופשיות. ניתן לערוך תערוכה של הדיוקנים של ילדי הגן, רק חשוב להזכיר כי אנו עוסקים באמנות ולא בצילום, ואין המטרה לדייק בפרטים!
משחקים בהשראת ימי הבריאה: אפשר לעסוק בימי הבריאה המוזכרים בסיפור, לדוגמה מישוש וזיהוי של פני חבר בעיניים עצומות )חושך ואור(, משחק "ים יבשה" )מים ויבשה(, פעילות תנועה שמשתנה בהתאם לקצב ולטווחי זמן )ירח וכוכבים(, משחקי ניחוש ופנטומימה )דגים ועופות, חיות( ועוד.
תערוכת ספרים מאת פאול קור: פאול קור הוא סופר ומאייר אהוב מאד ורבים מספריו נמצאים בספריות ובבתים בישראל. כדאי לבקש מההורים והילדים לחפש ספרים שלו )למשל "כספיון", "הדג שלא רצה להיות דג" ועוד( ולהביא אותם לגן. תוכלו לקרוא אותם יחד, להשוות ביניהם ולערוך תערוכה בגן.
ציורי קסם לא תמיד קל להתחיל ציור מדף ריק. תוכלו להכין עם ילדיכם דפי קסם: צובעים דף לבן, בשלמותו, בצבעים רבים ושונים, ומעל הציור הצבעוני צובעים שכבה נוספת ואחידה בצבע פנדה שחור. כעת ניתן לקחת מטבע או שיפוד ולצייר על המרקם השחור, והציור יתגלה בכל צבעי הקשת.
ציידי צבעים העולם מלא בצבעים, וכדאי לצאת לטיול בשכונה ולגלות אותם. קחו איתכם דף חלק וחבילת צבעים וצאו לצוד צבעים. בכל פעם שתראו משהו, ציירו על הדף עיגול בצבע שלו: שמיים כחולים – ציירו עיגול כחול, תמרור אדום – ציירו עיגול אדום, וכן הלאה. בסוף הטיול יהיה לכם דף יפהפה וצבעוני.
מציירים יחד אפשר לקחת דף חלק וצבעים ולהכין ציור משותף: ההורה מתחיל ומצייר קו, נקודה או כתם צבע, הילד מוסיף אחריו פרט, ההורה אחריו וכך הלאה. בסוף יתקבל ציור משותף שכל אחד מכם תרם לו את חלקו.
להוסיף טוב מה חסר בעולם סביבכם? הסתכלו עם הילדים על הבית, על הרחוב ועל הגן, על השכנים ועל החברים: מה תוכלו לעשות כדי להפוך את העולם למקום טוב יותר? אפשר להחליט יחד לקשט את הפח בחדר המדרגות, לעזור לשכן מתקשה, להשתמש במילים כמו "תודה" ו"בבקשה", או פשוט לחייך לעוברים ושבים.
חריזה וחרוזים בעזרת החרוזים שבספר יוכלו ילדיכם להשתתף באופן פעיל בחוויית הקריאה, ועם הזמן הם יצליחו גם "לקרוא" את הספר לבד. האם אתם אוהבים משחקי מילים? אפשר להשתעשע ולהמציא חרוזים נוספים משלכם
"המצאתי יצורון" בעולם שיצר פאול קור יש גלים סגולים, כוכבים ורודים ויצורונים דמיוניים. תוכלו ליצור עם הילדים יצורים דמיוניים מבצק או מפלסטלינה. כדאי להחליט יחד באיזה צבע יהיו היצורים שלכם, כמה עיניים יהיו להם ומה הם יֵ דעו לעשות.
המפגש בין מלכת שבא למלך שלמה ציורי ודרמטי מאד, ילדי הגן ייהנו להציג אותו. תוכלו להכין מתנות יפות שמביאה המלכה לשלמה, להכין אירוח כיד המלך למלכה ולכל הפמלייה שלה, לחשוב על חידות נחמדות איתן "יתמודד" המלך, ולבסוף, לכרות ברית שלום בין שתי הממלכות הגדולות.
"איזהו חכם? הלומד מכל אדם" )מסכת אבות ד א(. בסיפור על שלמה המלך והדבורה אנו רואים שגם האיש החכם ביותר יכול ללמוד ממי שקטן ממנו. נסו ללמד זה את זה דברים חדשים, כך הגן כולו ילמד ויתקדם! תוכלי לחשוב ולשתף את הילדים מה את לומדת מהם.
המלך שלמה כתב ספר של משלים ופתגמים. על-פי הסיפור שלנו, ישב שלמה באותו הלילה ּ וכתב פסוק בספרו, ספר מִשְׁלֵי: :"בָז לְדָבָר יֵחָבֶל לוֹ" )משלי, יג, יג(. כלומר: מי שמתייחס בבוז לדבר, יבוא יום וזה יֵחָבֶל, כלומר יזיק לו. נסו ליצור פתגם שמעביר לאחרים את החכמה שלמדתם ממקרה שקרה לכם בגן. נשמח לקבל את הפתגמים ולפרסם אותם באתר האינטרנט של ספריית פיג'מה.
שלמה המלך והדבורה
שְׁמִירָה
האגדה מספרת שיהודי אתיופיה הראשונים הם צאצאיהם של שלמה המלך ומלכת שבא
האגדה מספרת שיהודי אתיופיה הראשונים הם צאצאיהם של שלמה המלך ומלכת שבא. אפשר לנצל את ההזדמנות ולספר קצת על אתיופיה ומורשת יהודי אתיופיה, להתבונן במפה ולעקוב אחרי מסעה של מלכת שבא, לנסות לנחש אלו מתנות היא הביאה לשלמה מאתיופיה הרחוקה ועוד.
שלמה המלך והדבורה
שְׁמִירָה
אחד מתפקידיו החשובים של המלך היה לשפוט ולהכריע בסכסוכים
אחד מתפקידיו החשובים של המלך היה לשפוט ולהכריע בסכסוכים. אפשר לשחק במשחק תפקידים שבו יוזמנו ילדים על פי תור למלא את תפקיד המלך או המלכה ו"לשפוט" בסכסוך שיוצג לפניהם על ידי הילדים האחרים. המלך השופט נדרש להקשיב היטב לשני הצדדים, לברר את העניין ולהכריע על סמך המידע שאסף.
משחק פנטומימה – שלום אדוני המלך – משחק בו המלך יושב על כיסא, ומשרתיו מגיעים אליו. המשרתים אומרים: "שלום אדוני המלך". המלך אומר: "שלום בניי היקרים. איפה הייתם ומה עשיתם?" המשרתים מציגים בפנטומימה: היינו ב )מציגים( ועשינו )מציגים(". על המלך לנחש איפה היו ומה עשו.
מלכת שבא רצתה לבדוק האם שלמה באמת כל-כך חכם כפי ששמעה, ובחנה זאת באמצעות חידות. נסו גם אתם לחוד חידות. בחרו נושא וצרו חידה, למשל: "איזה פרי הוא כתום מבחוץ, כתום מבפנים, ויש לו פלחים"? כדי לפתור את החידה שואלים שאלות.
חידתה של מלכת שבא עסקה בהבדל שבין יצירת הטבע )"טבעי"(, למלאכת האדם )"מלאכותי"(. תוכלו להכין תערוכה של חפצים טבעים ומלאכותיים. למשל: חפשו פרח טבעי, ושימו מולו פרח מלאכותי; מקור אור טבעי, ומקור אור מלכותי; מזון טבעי, ומזון מלאכותי. חשבו לשם מה נוצרו כל אחד מן הדברים המלאכותיים שאספתם? מתי הם משמשים אותנו? )לדוגמא: האור המלאכותי מאיר גם בלילה וכד')
תוכלו לשחק "כאילו" אתם דבורים. תנו לילדיכם להיות הדבורה, ואתם – חברותיה. עופו יחד וזמזמו זה לזה את מה שהדבורה מספרת על המפגש עם המלך ואת תגובתכם לסיפור.
"איזהו חכם? הלומד מכל אדם": תוכלו לשאול את ילדיכם, מיהו חכם, מהי חוכמה, ומה למד שלמה המלך מהדבורה. אפשר לספר לילדיכם משהו שהם לא ידעו עד כה, ולבקש מהם לחדש לכם במשהו מידיעותיהם!
שלמה המלך והדבורה
שְׁמִירָה
כדאי לשוחח על היכולות ועל התרומה של כל אחד ואחת במשפחה
כדאי לשוחח על היכולות ועל התרומה של כל אחד ואחת במשפחה. היזכרו יחד במצבים שבהם ילדיכם עזרו והועילו במיוחד. אפילו לקטנים יש "שעה" שבה הם עוזרים ותורמים לכלל.
אין חכם כבעל הניסיון: בשנים הראשונות צוברים ילדים היכרות וניסיון במגוון תחומים. כל התנסות מפתחת את הילדים, פותחת את עולמם ומסייעת בבירור טעמם האישי. חשוב לאפשר התנסות במגוון דרכים: ביצירה – להעשיר את השימוש בחומרים עם מרקמים, צבעים וריחות שונים, במשחק – להיפגש עם סביבות למידה מגוונות, בחברות – לעודד מגוון מפגשים ופעילויות עם ילדים שונים בגן.
מזהים דמויות מזוויות שונות: האיורים בספר מצוירים מזוויות שונות: במבט מלמעלה, מלמטה, מקדימה ומאחורה. אפשר לשחק יחד משחק זיהוי, להציג מפני הילדים מזווית לא צפויה ספר או צעצוע מוכר. ניתן גם לנסות לזהות חפץ לפי צלליות. האם הם הצליחו לזהות את החפצים?
למי יש חתול או כלב בבית? איך הוא נראה? איזה שם נתתם לו? מדוע? בקשו מהילדים לתאר איך הם מטפלים בו. אפשר להדגים על בובת משחק. מחקים חתולים: נסו ללכת, לילל, להתחכך כמו חתול. החתול דלעת מתרוצץ בכל מיני פינות של הבית – בשירותים, על שולחן עבודה, בחדר השינה. נסו לדמיין ולהציג יחד, מה היה עושה החתול דלעת בפינות השונות של הגן? איך היה מתנהג במפגש? בפינת הבית? בחצר? בפינת הספר?
מכינים דיוקן עצמי כחתול: בגב הספר מופיע איור של הסופר והמאייר מאוירים כחתולים. איך אתם הייתם נראים, לו הייתם חתולים? הדפיסו צילום של כל אחד מהילידים על דף נייר. בעזרת צבעים, טושים וחומרים שונים, כל ילד יוסיף לתמונה שלו מאפיינים של חתול: אוזני מחודדות, אף קטן, או אולי שפמפם? אפשר להביא איפור פנים לגן, ולצייר לכל ילד אף ושפמפם חתולי.
להכיר ולאהוב: הילד לומד לאהוב את החתול בזכות ההיכרות איתו. זוהי הזדמנות לחקר משותף על חתולים: נסחו יחד שאלות על חתולים. שלחו עם כל ילד שאלה לחקר בבית, בשיתוף ההורים. כדאי להקדיש לממצאים קיר בגן.
"אני אוהב שוקולד": בחיבור לנושא השנתי ולמיזם "הסיפור שלי- הסיפור של כולנו". הטעם האישי, הייחודי שלנו, הוא חלק ממה שמגדיר אותנו. עם זאת, הוא מתפתח ויכול גם להשתנות. מה אתם אוהבים? מה לא? אחת לכמה זמן כדאי להכין רשימה של הדברים האהובים על ילדי הגן. בכל פעם לבחור נושא אחר: מאכלים, משחקים, מקומות, או עונות. כדאי לחשוב עם הילדים: האם יש גם משהו ששיניתם את טעמכם או דעתכם לגביו? אם מתאים לך, מומלץ לשתף בסיפור אישי שלך: אולי יש מאכל שפעם לא אהבת והיום דווקא כן? אולי יש פעילות שפעם נרתעת ממנה והיום היא דווקא מהנה?
מתכון למרק דלעת: בימי החורף הקרים אפשר ליהנות יחד ממרק דלעת חם!
מצרכים:
1 בצל קצוץ גס
1 דלעת חתוכה לקוביות
2 בטטות מקולפות וחתוכות לקוביות
1 קישוא
2 שני גזרים מקולפים וקצוצים גס
חופן פטרוזיליה קצוצה
מעט שמן
מים למרק
מלח, פלפל
מוט מעבד מזון ידני.
אופן ההכנה:
מטגנים את הבצל. כשנעשה שקוף מוסיפים את כל הירוקות חתוכים גס ומטגנים מעט. מוסיפים מים ותבלינים, מביאים לרתיחה ומנמיכים את האש. מבשלים עד לריכוך הגזר. נותנים למרק להצטנן מעט, וטוחנים אותו למרק סמיך בעזרת מעבד המזון.
המאייר החביא בין האיורים חיות רבות, כמה מהן אמתיות, ואחרות – חיות צעצוע. כדאי לדפדף בספר ולחפש את החיות בכל עמוד. האם מצאתם את היצור הירוק עם המחושים? מה הוא עושה על היד של אבא ומה קורה לו כשהילד פוגש את חתול דלעת?
בעזרת גרב ישן, בדים וכפתורים תוכלו להכין יחד בובת יד של חתול ולהמחיז את הסיפור. באיזה שם תקראו לבובת החתול שלכם? האם נעים ללטף אותה? איזה קול היא משמיעה?
תוכלו לצאת לטיול בקרבת הבית ולחפש חתולים. לא כדאי להתקרב אל חתולים שאין להם בית או לנסות ללטף אותם, אבל אפשר לסייע להם. בעזרת ארגז ריק ובדים ישנים תוכלו להכין יחד מחסה לחתולי רחוב, שאליו הם יוכלו להיכנס בימי גשם ובלילות קרים.
אילו חיות אתם אוהבים? האם יש בעל חיים שילדיכם אינם אוהבים או שממנו הם מפחדים? אפשר לבקר בגן החיות או בחנות לבעלי חיים ולהכיר את החיה מקרוב. אולי תגלו גם אתם שמפגש קרוב עם בעל החיים יכול לשנות את הדעת.
בחיבור לנושא השנתי: שומרים על ייחודיות שומרים על אחדות: האם לכולם אותו יחס לגשם ומים? אפשר לשאול את הילדים, מי אוהב להירטב? מי אוהב להיות בחוץ בגשם? מי לא? איזו עונה עדיפה עליכם – קיץ או חורף? אפשר לקשט לוח קיר בדעותיהם של הילדים.
שעשועי מילים וחרוזים: שירה נכתבת בשפה שונה מסיפורים, לרוב שירים קצרים והם נכתבים בשפה "רזה", כאשר ניתנת חשיבות רבה למקצב ולחריזה. אפשר ללוות את הקריאה בכלי הקשה או במחיאת כפיים, להמציא חרוזים משלכם ולהשתעשע במשחקי מילים.
משחקי מים: גשם בחוץ, החצר מוצפת ואין אפשרות לשחק בחוץ או לצאת לטיול. מה עושים? מכריזים על "חגיגות הספר הרטוב" בתוך הגן!
כדאי לבחור את הפעילויות שמתאימות לך ולילדים – וכמובן, לשלוח לנו תיעוד ותמונות מחגיגות הספר הרטוב בגן שלכם!
– ממלאים קערות עם מים ונוזל כלים ומפריחים בועות סבון
– עורכים ניסויים מדעיים, מה צף ומה שוקע?
– מקימים מסלול מכשולים של "שלוליות בגן": מפזרים חישוקים על הרצפה ולפי ההוראות מדלגים מעליהם, נעים כמו חיות שונות, הולכים בהליכת עקב בצד אגודל, קופצים על רגל אחת…
– מביאים לגן מגפיים גדולים ומשחקים מרוץ שליחים של הליכה במגפיים הגדולים
– מציירים בצבעי מים
– שרים שירי מים וחורף
– מכבסים צעצועים ובגדי בובות בתוך גיגיות מים
– משחקים "מחבואים" או "נחש מי" מאחורי מטריות
– מקימים תזמורת "מנגנים גשם" בעזרת נקישה בלשון, תיפוף על כפות הידיים ורקיעות ברגליים
– מכינים מקלות גשם מחומרים שונים
– עורכים תערוכה של ספרי חורף וגשם: כדאי לבקש מההורים והילדים להביא מהבית ספרים, לערוך תצוגה ולקרוא אותם יחד.
הספר הרטוב
שְׁמִירָה
להבדיל מסיפור, אוסף שירים אפשר לקרוא בכל סדר שרוצים
להבדיל מסיפור, אוסף שירים אפשר לקרוא בכל סדר שרוצים. אילו שירים אתם וילדיכם אוהבים במיוחד? אתם מוזמנים לקרוא את השירים בספר שוב ושוב, להתבונן יחד באיורים, ובכל פעם לבקש מילדיכם לבחור שיר אחר.
כשהגשם יורד לא תמיד אפשר לצאת מהבית. תוכלו להכין קופסת משחקים לימים גשומים. מבקשים מהילדים לקשט קופסת נעליים ריקה. בתוך הקופסה שומרים הפתעות ל להפרחת בועות ְ קטנות: מדבקות, צבעים, מָכ סבון, וגם פתקים מצוירים ובהם רעיונות לבילוי משפחתי ביום גשום )שעשועי מילים, קריאת ספרים, אפייה ועוד(. את הקופסה מטמינים, ופותחים אותה רק בימים גשומים!
האם כבר ירד היורה? כמה גשם יֵרֵד השנה? ילדיכם יכולים להיות שותפים לציפייה ולמעקב אחר הגשם ולהכין איתכם לוח מעקב. בכל ערב בחודשי החורף מציינים בציור אם ירד גשם באותו היום. בתום העונה אפשר לספּור יחד את הימים שירדו בהם גשמי ברכה.
האם אתם מַכירים עוד שירים וסיפורים על גשם ומים (למשל "שלולי" מאת מירה מאיר, "מגפיים" מאת מרים רות, "סיפור על גשם" שעיבדה רות קלדרון)? אפשר לחפש אותם בבית או בספרייה להתכרבל יחד בפינה חמה (ויבשה) של הבית ולקרוא אותם.
אולי נתחלף? אפשר לשחק משחק של חילופי כיסאות: יושבים במעגל ומזמינים כל פעם שני ילדים להחליף מקומות בצורת התקדמות מעניינת: למשל בהליכה לאחור, בקפיצה, בזחילה, או כמו אחת החיות המוזכרות בספר.
המקום האהוב עליי בגן: בתוך שלל הפעילויות והאפשרויות שהגן מזמן בכל יום, מה משמח אותי? מה כיף לי?
חפשו אותי! הזמיני כל פעם קבוצת ילדים אחרת להתחבא במרחב הגן, כל אחד במקום האהוב עליו, את תהיי התופסת. כל ילד שתמצאי ישתף מדוע בחר במקום מחבוא זה, ומה מיוחד במקום זה בעיניו.
מצביעים ברגליים: תוכלי לפזר על הרצפה במרכז החדר חפצים שמייצגים פעילויות ופינות שונות בגן )למשל, קובייה, מכחול, ספר, בובה, כף ודלי( ולהזמין את הילדים לעמוד ליד החפץ של המקום האהוב עליהם. כדאי לבקש מהילדים להסביר את הבחירה שלהם.
זה הגן שלנו! תוכלי לצלם את הילדים בפעילות האהובה של כל אחד ואחת ולהציג את כל התמונות על לוח קיר. במרכז הלוח הציגי צילום קבוצתי )יחד עם הצוות!( כאשר כל ילד אוחז בספר, בצירוף שלט גדול: "אנחנו לא מתחלפים!"
הכניסה לגן מלווה בקריאת "בוקר טוב!" אישית, לכל נכנס. והמבט, והאינטונציה של הקריאה הזו, הן שעושות את כל ההבדל. הציעי לילדים להגיד: "בוקר טוב!" באינטונציות שונות: בקול רם, בלחש, במהירות, לאט, בפיהוק, בכעס… איך הקול מצליח להשפיע על המשמעות והמסר?
איזה יום היום? בסיפור פוסע הגיבור לגן בכל יום מימות השבוע. האם יש לכם פעילויות קבועות ביום מסוים בשבוע? מה מיוחד בגן ביום שישי?
אפשר להכין לוח שבועי עבור המשפחות: גוזרים חבל באורך מטר, או קולעים צמה מבדים ישנים. הילדים צובעים ומקשטים שבעה אטבי כביסה, אחד לכל יום בשבוע, עליהם כותבים את שמות ) או אותיות( הימים מראשון ועד שבת. כל משפחה תקבל חבל עליו מהודקים 7 אטבי הכביסה. את החבל ניתן לתלות בחדר הילדים ועליו להצמיד בכל יום ציורים, יצירות או אירועים שעתידים להתרחש. יחד עם הלוח ניתן לשלוח ציור שאותו כבר אפשר להצמיד ביום קבלת הלוח.
הורים וילדים מתחלפים: קבלת שבת משותפת, כמו בסיפור, או סדנא אחר הצהריים, יכולה להיות הזדמנות נהדרת לפתיחה חגיגית של ספריית פיג'מה. הזמינו את ההורים לגן ותנו לילדים להתחלף עם ההורים בתפקידים: ההורים ישבו במפגש והילדים ימחיזו להם את הסיפור "אולי נתחלף?", הילדים ייקחו את ההורים לסיור בין פינות הגן ויסבירו מה עושים בכל פינה, וישבו לשחק יחד באחד ממשחקי הקופסא. ומי מכין את הכיבוד לחגיגה ועוזר לסדר את הכסאות? הילדים, כמובן! רעיונות נוספים לפתיחה חגיגית של הספרייה באתר של ספריית פיג'מה.
קוראים את האיורים: כדאי להתבונן יחד באיורים החינניים שמלווים את הסיפור. אפשר לעצור בכל עמוד ולחפש פרטים משעשעים. האם מצאתם תרנגולת מציירת, ילד מטיל ביצה, דבורה עוזרת לבנות מגדל? מה עוד מצחיק באיורים?
כולם הולכים לגן: מה אתם רואים בדרך אל הגן? האם כמו הילד בסיפור גם אתם רואים מכולת, כלב, תינוק בעגלה, בית קפה? האם עוברת לידכם מכונית ורודה? תוכלו לצייר יחד את המסלול שלכם לגן ולהוסיף בו מקומות ואנשים שאתם פוגשים בדרך.
ממחיזים את הסיפור: אפשר להמחיז את הסיפור בעזרת בובות וחיות פרווה ולהציע זה לזה ”אולי נתחלף? יהיה לך כיף“. תוכלו להוסיף דמויות ובעלי חיים אחרים שמבקשים גם הם ללכת לגן.
איזה יום היום? בכל יום בשבוע פוגש הילד בסיפור חיה אחרת. האם ילדיכם מכירים את ימי השבוע? האם יש לכם תוכניות קבועות, חוג או צהרון בימים שונים, יום קצר ביום שישי? ומה אתם עושים ביום שבת, כאשר לא הולכים לגן? אפשר להכין לוח של ימי השבוע ולצייר בו מה עושים בכל יום.
היום יום שישי: בעמוד האחרון של הספר חוגגים הילדים והחיות את טקס קבלת השבת. איך מציינים את השבת בגן של ילדיכם? תוכלו לערוך בבית טקס קבלת שבת כמו בגן ולשיר שירי שבת.
גן שלנו מה נחמד הוא: לפעמים קשה לקום בבוקר וללכת לגן, האם ילדיכם תמיד שמחים ללכת לגן? בעקבות הסיפור תוכלו לחשוב יחד על משחק שיָּקל על ההתארגנות בבוקר ויסייע ללכת בשמחה לגן.
כך צומחים: אפשר לעסוק בתהליך הצמיחה דרך תנועה. השמיעו מוזיקה נעימה ופזרו חישוקים על הרצפה. הזמינו את הילדים לשכב בתוך חישוק ולהתכווץ כמו זרעים באדמה. השקו כל "זרע" על הגב על ידי דגדוגים קלילים ובקשו מהם "לנבוט" ולהזדקף לאט, לאט עד שיהפכו לעץ גדול. אפשר לקרוא לכל ילד בשם של עץ אחר, לבקש מהילדים להחזיק בכפות הידיים את הפרי הדמיוני של העץ, ולנוע ברוח קלה.
גינה על הקיר: חמנייה, חרצית, כלנית, נרקיס – אילו פרחים מכירים ילדי הגן? תוכלו להביא לגן פרחים שונים ולחקור אותם יחד. בחנו את הריח וצבע הפרחים, צורת העלים ומרקמם ועוד. מה משותף, מה ייחודי בכל פרח ופרח? אפשר להציב באמצע שולחנות היצירה אגרטלים עם פרחים מזנים שונים ולהציע לילדים לצייר אותם. את הציורים של הילדים כדאי לתלות על לוח קיר, והנה לכם גינת פרחים צבעונית ומגוונת של ילדי הגן.
גינת החלומות שלי: הילדה בסיפור חולמת על גינה עם ארנבונים משוקולד ותותים מאירים כמו פנסים. אפשר להציע לילדים מגוון חומרים – למשל פלסטלינה או בצק, פקקים, זרדים, צעצועי פלסטיק קטנים ועוד – ולאפשר לכל אחד להכין גינת חלומות כיד הדמיון. את תיאור גינות החלומות של הילדים כדאי לרשום לצד היצירות ולהציב בכניסה לגן תערוכה של גינות דמיוניות.
גם אנחנו עוזרים להורים: הילדה בסיפור עוזרת לאמא בגינה, כיצד עוזרים ילדי הגן להורים? אפשר לחלק להורים פתקים צבעוניים בצורת פרחים ולבקש מהם לרשום עליהם דוגמאות לעזרה שהילדים מעניקים בבית. כל פתק שנקרא בקול רם בגן, מעורר גאווה בילדים ומייצר אקלים של אהבה, אמון, והעצמה. את הפתקים תוכלו לתלות בכניסה לגן.
מטפחים גינה בחצר הגן: בהשראת הספר אפשר לטפח יחד עם הילדים את גינת הגן: לשתול צמחי תבלין, פרחים, לנכש עשבים שוטים, אולי אפילו לגדל אדנית של עגבניות. כדאי להזמין את ההורים לבילוי משותף בגן: לקרוא את הספר יחד, לדבר על החלומות שלכם ולטפח יחד את גינת הגן.
לקראת ט"ו בשבט – חגיגה בגינה! אפשר לבקש מהילדים וההורים לחפש בבית ובספריה ספרים נוספים שעוסקים בעצים ובגינה, למשל "מה צריך בשביל" מאת ג'יאני רודארי, "העץ המופלא" מאת ניק בלנד וסטיבן קינג, ו"חנן הגנן" מאת רינת הופר. בלחיצה על שמות הספרים תוכלו לקרוא מגוון הצעות נוספות לפעילות בגן סביב עצים ופרחים.
כדאי לשבת קרוב ולקרוא יחד את הספר. אפשר להתבונן היטב באיורים הצבעוניים שמלווים את הסיפור. איך מאיירים חלומות? באיזה צבעים השתמש המאייר? מה מופיע באיורים ולא מוזכר בסיפור? נסו לדמיין – איך הייתה נראית גינת החלומות שלכם? מה הייתם רוצים שיצמח בה?
הילדה בסיפור עוזרת לאימא שלה לטפל בגינה. האם גם לכם יש גינה או עציצים? כיצד ילדיכם עוזרים לכם בבית? תוכלו לחשוב יחד על זמנים ומקרים שבהם הם יכולים להושיט יד.
הילדה חולמת על פרחים שלא נובלים. גם אתם יכולים להכין יחד פרחים שאינם נובלים. אפשר להשתמש בנייר קרפ, בפיסות בד, אפילו בתבנית ביצים ריקה. מצמידים את הפרחים בנייר דבק לקשית או שיפוד ו"שותלים" בחצר, באדנית או בתוך בקבוק מים ריק.
קונכיות, ארנבונים, או לבבות שוקולד אפשר להכין בקלות: ממיסים שוקולד עם מעט שמן במיקרוגל ושופכים את הנוזל אל תוך תבניות קטנות מסיליקון המיועדות לאפייה או ליצירת קוביות קרח. לאחר כמה דקות במקפיא השוקולד מתקשה ותופס את צורת התבניות!
חיית מחמד זוגית – הזמינו זוג ילדים. עליהם להפוך יחד לחיית מחמד המורכבת מפסל של שניהם. ניתן לקרוא לה בשם המצרף את השמות של שניהם, לדוגמה: "הכירו את החיה- אברהמיכל!". שאלו את הזוג: אילו איברים יש לה? מקור? זנב? כנפיים? חדק?
אפשר להצטלם יחד, להדפיס את התמונות הזוגיות בשחור לבן, ולתת לילדים לצבוע פריט אחד בתמונה בצבע. תוכלו לתלות בכיתה את תערוכת החיות המיוחדות שלכם.
מצביעים ברגליים [בחיבור לנושא השנתי: "שומרים על אחדות- שומרים על ייחודיות"] –
יוצאים לחצר או מפנים את חלל הכיתה מריהוט ומבקשים מהתלמידים לעמוד ליד קירות החדר. המורה עומד/ת במרכז החדר ומכריז/ה כל פעם על תכונת אופי או תחום עניין אחר (למשל: חוש הומור, חיבה למשחקי כדור, נדיבות, אהבת מוסיקה, סקרנות מדעית…). התלמידים שחשים הזדהות עם התכונה מתקדמים ומתקבצים יחד במרכז החדר, ואז חוזרים לפינות. כך מתגבשות ומתפרקות קבוצות המבוססות על תחומי עניין ואישיות שונים. בעקבות הפעילות כדאי לשוחח עם הילדים: האם גיליתם חבר חדש שדומה לכם ולא ידעתם? במה אתם ייחודיים? החברות יכולה להתבסס על חיבורים חדשים, מפתיעים ורכים יותר.
סבב דומה לי – שונה לי – שבו במעגל, הביאו כדור צמר. התלמיד הראשון אוחז בקצה החוט ומוסר את הכדור לחבר אחר בכיתה. עליו לומר במה החבר דומה לו, ובמה הם שונים. לאט, לאט תיווצר "חבורת חברים" – רשת המחברת בין כל ילדי הכיתה.
הכינו תעודת זהות לחיית המחמד המושלמת בעיניי כל אחד. אפשר אפילו להמציא חיה שלא קיימת. איך היא נראית? איך קוראים לה? מה היא אוהבת לעשות? מה היא אוכלת? למה היא מושלמת? לחצו כאן לראות דוגמה לתעודה מקוונת.
חפשו יחד את העמוד שבו הנרי מפרסם את המודעה על חיית המחמד המושלמת אילו עוד מודעות מפורסמות שם? האם המוצרים האלה באמת קיימים? אפשר לנסח עם הילדים מודעה על דבר שהם מאוד רוצים, גם אם הוא דמיוני.
כלב לא יכול לגעגע, ברווז לא יכול לתפוס כדורים. אבל אם מביטים בעין טובה אפשר למצוא טוב בכל אחד. אפשר לציין מה התכונה הייחודית של כל אחד מבני המשפחה והחברים.
מבוקשת: חיית המחמד המושלמת
שְׁמִירָה
הנרי יודע הרבה על התכונות של צפרדעים, כלבים – וגם ברווזים!
הנרי יודע הרבה על התכונות של צפרדעים, כלבים – וגם ברווזים! אילו בעלי חיים מכירים ילדיכם? תוכלו לבקר בפינת חי, בגן החיות או בחנות לחיות ולהכיר חיות חדשות.
תוכלו לשתף את ילדיכם בחוויות ילדוּת שלכם: אילו חיות גרו סביבכם, האם היתה לכם חיית מחמד משלכם כשהייתם ילדים? אם כן, תוכלו לספר עליה – ולהראות תמונות מן העבר.
אפשר לארגן ערב תחפושות בבית. כל אחד מתחפש לחיה ועל האחרים לנחש מיהו. אפשר גם להמציא חיות דמיוניות, למשל לערבב זנב של סוס עם אוזניים של חתול. איך תקראו לחיות שהמצאתם ומה תכונותיהן?
איך מקריאים את הספר בקול? בגלל השילוב הייחודי של מילים ואיור שיצר גלעד סופר, קשה לקרוא את הספר בפני הכיתה. מומלץ לחלק לתלמידים עותקים של הספר ולהתייחס לצורתו לפני הקריאה. תוכלו לעיין יחד בכריכה: מה משמעות פס המחיקה במילה "שפן"? אפשר לשאול את התלמידים: למי מתאים הספר, לילדים? למבוגרים? האם זה ספר קומיקס? האם ספר מאויר הוא בהכרח ספר לצעירים?
גם ילדי הכיתה יכולים להכין קומיקס! אפשר לבחור ספר מוּכּר או להמציא סיפור שלכם ולהכין בעקבותיו ספרון קומיקס בעזרת בלוני דיבור ואיורים. תוכלו לערוך תערוכת קומיקס ולהציג את הספרונים על לוח קיר בכיתה.
ספר חדש של ספריית פיג'מה הוא "סיבה למסיבה"! אפשר להזמין את ההורים למפגש סביב הספר "שפן" והקומיקס, בו ההורים והילדים מכינים יחד מגזירי עיתון דו-שיח מצחיק בקומיקס. כל אחד בוחר וגוזר דמויות מתוך עיתונים ומגזינים ומתאים להם בלוני דיבור. אפשר לקבוע נושא מסוים עליו יכתבו, לדוגמה: שמות מצחיקים, חיות, המשפחה שלנו, ועוד.
שפן
שְׁמִירָה
השם שלנו הוא אמצעי אחד לזהות אותנו, מה עוד מגדיר אותנו?
השם שלנו הוא אמצעי אחד לזהות אותנו, מה עוד מגדיר אותנו? דרך משעשעת לגלות היא משחק הניחושים. כתבו על כתרי נייר שמות של ילדים מהכיתה, אפשר גם מורים או דמויות מפורסמות. הניחו כתר על ראש אחד הילדים כשהוא לא רואה מה כתוב בו, אבל הכיתה שמולו כן. הילד ינחש מי הוא בעזרת שאלות שישאל: "האם אני גבוה?", האם אני בת? האם אני לומד אתנו בכיתה? וכו'.
שפן
שְׁמִירָה
בעקבות הספר אפשר לבקש מהילדים להמציא סיפור שמתחיל ככה
בעקבות הספר אפשר לבקש מהילדים להמציא סיפור שמתחיל ככה: בוקר אחד שמעתי את אמא שלי קוראת אלי: "אלון, אלון", היא אמרה, "צריך לקום מהמיטה, כבר מאוחר". התעוררתי מיד, מה קורה כאן? בכלל לא קוראים לי אלון…
בספר מתלונן העיט: "וברחוב הם קוראים לי נשר… בכיתה הם קוראים לי נשר", זו מחווה לשירה הידוע של מרים ילן שטקליס 'ג'ינג'י'. הציפור והילד האדמוני לא אוהבים שקוראים להם בשם שמתייחס לתכונה חיצונית, שם שיש בו גם כוונה להעליב. תוכלו לשוחח עם הילדים על מה מטריד ומעליב כל כך ב'קריאה בשמות', האם גם להם לפעמים קוראים בשם מעליב או מקטין? זו הזדמנות להעלות סוגיות חברתיות בקרב התלמידים.
שפן
שְׁמִירָה
להתבונן יחד באיורים המיוחדים שצייר גלעד סופר בסגנון של קוֹמיקְס
כדאי להתבונן יחד באיורים המיוחדים שצייר גלעד סופר בסגנון של קוֹמיקְס (עלילון בעברית). האם היה קל לקרוא את הסיפור בקול רם? האם שמתם לב לקו המחיקה על המילה "שָׁפָן" בכריכה של הספר? אפשר לשוחח על פשר הקו. האם זוֹ טעות בהדפסה?
ספר מאויר – גם לבוגרים! הקומיקס מבטא את עלילת הסיפור בו בזמן במילים ובציור, זהו סגנון איור מתוחכם שמוסיף למילים בסיפור רובד של משמעות. אפשר לבחור סיפור מוּכּר או להמציא סיפור שלכם ולהכין יחד ספרון קומיקס בעזרת בלוני קומיקס. אפשר להתבונן בחלקים המאוירים כך בספר ולראות מה מגלים עוד דרך ההתבוננות בהבעות הפנים, בשפת הגוף ובצבעים שאי אפשר לגלות במילים. שימו לב למשל בעמוד עם הקוסם לשביעות הרצון על פניו של הקוסם לעומת העצבות על פני הארנב.
האם אתם יודעים להבחין בין ארנב לשפן, בין עיט לנשר, בין יען לאמו? אתם יכולים להכין "מגדיר לחיות מבלבלות", ובו תכתבו ותציירו כיצד נראות החיות שנוטים להתבלבל בשמותיהן. בביקור הבא שלכם בגן החיות אתם לא תטעו. אפשר להכין משחק זיהוי קלפים עם תמונות וקלפים עם שמות החיות ולהתאים ביניהם.
שפן
שְׁמִירָה
אפשר להכין בעזרת פלסטלינה דמויות של ארנב ושפן ולהמחיז בעזרתן את הסיפור.
אתם יכולים להמחיז את הסיפור, כדאי להיעזר בתחפושות ובאביזרים מתאימים (בדים, גלימות, סלסילות ועוד) ולבקש מילדיכם להסביר במילים שלהם למה הזקן טרח לנטוע את העץ.
תוכלו לחשוב ביחד, מה משמעות הסיפור בימינו? כיצד אנחנו דואגים ו"נוטעים" למען הדורות הבאים? זו הזדמנות לשתף את ילדיכם בנושאים ובערכים שחשובים לכם או ב"מתנות" שעוברות מדור לדור בתוך המשפחה. יחד תוכלו להחליט על יוזמה משותפת שתשפיע על הדור הבא, למשל נטיעת עץ או טיפוח הסביבה.
אילו "מתנות" עוברות מדור לדור במשפחה שלכם? אפשר לחפש בבית חפצים או תמונות שעברו אליכם מהסבים ומהסבתות ולספר לילדיכם סיפורים שעומדים מאחוריהם. יחד אפשר לחשוב, אילו חפצים ירצו ילדיכם לשמור לאחים או לחברים צעירים מהם?
אפשר לצאת ל"טיול עצים" בסביבת הבית. האם גדלים בסביבה העצים שמופיעים בסיפור? תוכלו להשוות בין העצים: איזו "מתנה" נותן כל עץ? אילו הם עצי נוי ואילו מניבים פרי? כיצד יודעים אם העץ צעיר או זקן? תוכלו לארוז את הספר, שמיכה וכיבוד קל, ולקרוא את הסיפור יחד בחיק הטבע, תחת עץ. בהמשך אפשר לאסוף אצטרובלים, קליפות עץ, עלים ועוד, ולהכין מהם יחד יצירה עם חזרתכם הביתה.
במקורות שונים האדם משול לעץ. אפשר לשוחח עם ילדיכם על השורשים ועל ענפי המשפחה שלכם. אפשר גם לשרטט יחד "אילן יוחסין" של המשפחה שלכם, מדור הסבים עד דור הילדים.
האם אתם מכירים גרסאות אחרות לאגדה? אפשר לחפש אותן בספר "אגדות שלנו" (שהם סמיט), ב"כה עשו חכמינו" (יוכבד סגל) או באתר האינטרנט "ספר האגדה לילדים" ולהשוות בין הגרסאות. האם אתם אוהבים את אחת הגרסאות יותר מהאחרות? למה?
הספר מבוסס על מדרש עתיק, ואפשר לקרוא אותו בשני רבדים לפחות: הרובד שלפיו ראוי לאדם לדאוג לדורות הבאים ולעסוק בקיומו של עולם מתוך אופטימיות ותקווה, ורובד נוסף הקשור לרקע ההיסטורי של הסיפור העתיק ולדמותו של אדריאנוס (138-76 לספירה), שהיה מהקיסרים הבולטים ברומא, ובימיו שגשגה האימפריה הרומית. הוא דאג לאבטחת השטח העצום שלה ולטיפוח האומנויות ונחשב משכיל ורחב אופקים. עם זאת הוא גם הקיסר האחראי לדיכוי מרד בר־ כוכבא (135-132 לספירה), להחרבת יהודה, להגליית תושביה ולמכירתם לעבדים. חכמים מתארים אותו כאדם חכם ומשכיל ובו־בזמן אכזר ואחראי לחורבן. אם כן, "סל מלא תאנים" הוא גם סיפור בעל רקע היסטורי המלמד על היכולת להמשיך ולהחזיק בתקווה בימים קשים ועל יכולת שלא להתיירא מפני החזק ממך ולהמשיך להתנהל בדרך של אמונה ותקווה.
הטרמה – כדאי לשאול: "האם קרה לכם שחיכיתם למשהו שיקרה?"; "האם היה לכם קל לחכות? איך הרגשתם?"; איך הרגשתם כשמה שציפיתם לו קרה?"; "האם אתם אוהבים להמתין עד שמה שאתם מצפים לו יקרה, או שאתם מעדיפים שהוא יקרה מייד?"
קריאה – כדאי לקרוא את הספר בקול, כאשר בידי כל תלמיד ותלמידה יש עותק אישי, ויש סימן מוסכם [צלצול בפעמון, מחיאת כפיים] למעבר לעמוד הבא ולהמתנה עד לסיום ההתבוננות באיורים והמעבר של כולם לעמוד הבא.
מה יקרה בהמשך? – כדאי לעצור לאחר השאלה "זוכר?" שהזקן שואל את אדריאנוס לאחר שהביא לו תאנים, ולשאול: "מה, לדעתכם, יעשה הקיסר עכשיו?" ניתן לעצור ולהמשיך בקריאה למוחרת וכך ליצור מתח לקראת ההמשך.
קריאה חוזרת – כדאי לשוב ולקרוא את הסיפור כמה פעמים בשבוע. הקריאה החוזרת מסייעת לילדים ליהנות מהספר ולהעמיק בפרטים ומחזקת את תחושת המסוגלות אצל הילדים שכבר מכירים את התפתחות העלילה. בכל קריאה כדאי להתמקד בפן מסוים של הספר: בתגובות של הזקן, באיורים ובסיפור הסיפור באמצעותם ועוד.
מעברים ורצף חינוכי – ספר נוסף בנושא כדאי להיזכר ולקרוא את הספר "המכונה", שחולק בגנים בשנה"ל תשפ"ג ועוסק גם הוא בזיכרונות ובקשר רב־דורי, ולציין יחד את הדומה והשונה בין הספרים.
תוכלו לבקש מהילדים להביא את הספר לכיתה ולקרוא בו יחד וכך ליצור רצף חינוכי ואורייני בין הגן לכיתה א'.
הבנת הסיפור – תחילה כדאי לשאול שאלות הבנה של מודל הסיטואציה: "מדוע התפלא הקיסר שהזקן נוטע עץ?"; "מדוע החליט האיש לנטוע עץ אף על פי שכבר היה בן מאה?"; "מדוע הוא לא פחד ויצא מביתו כשהקיסר עבר?"; "מדוע התאנים של הזקן כל כך טעימות?"; "איזו מתנה נתן הקיסר לזקן, ואילו מתנות מצא הזקן סביבו?"
ומה דעתכם? – בשלב הבא כדאי לשאול שאלות חשיבה ודעה אישית: "למה, לדעתכם, החליט האיש לנטוע עץ?"; "מה הפליא את הקיסר?"; "מדוע הביא הזקן את התאנים לקיסר?"; "מדוע העניק הקיסר מתנה לאיש?"; "אילו מתנות מעדיף האיש, לדעתכם: את המתנה של הקיסר או את אלו של הטבע? מדוע?"
מהספר לחיים – בעקבות הספר תוכלו לחזור ולשאול את שאלת ההטרמה: "מה עדיף: לחכות עד שהדברים יקרו או שהם יקרו מייד?"; "האם יש יתרונות בהמתנה?"; "אילו דברים קרו לכם או עשיתם שהתרחשו לאט ובסוף הניבו פרי?"; "האם אתם מוצאים 'מתנות' בסביבה שלכם? אילו מתנות?"
ברווז וחתול – שניהם מלווים את הזקן באיורים לאורך הסיפור ואינם מתוארים במילים. שאלו: "היכן הם נמצאים?"; "מדוע בחר המאייר להוסיף אותם, לדעתכם?"; "מה הם היו יכולים לספר אילו יכלו לספר את הסיפור?"
שבעת המינים – זו הזדמנות להכיר את שבעת המינים שבהם השתבחה ארץ ישראל ולחפש אותם בין איורי הספר. כדאי להעמיק ולהתבונן באיור שבסוף הסיפור, בו הזקן מתיישב בצל התאנה ורואה מתנות סביבו- "מאיזו נקודת מבט אנו מביטים בזקן?"; "היכן מטבעות הזהב, ומדוע הם מופיעים באיור?"; "האם המטבעות הם המתנות שהזקן מעריך?"
העמוד האחרון – העמוד האחרון מכיל איורים ללא מילים. בעקבות המילים האחרונות בסיפור "מתנות לכל הילדים" כדאי לחפש בעמוד האחרון את הילדים ואת המתנות. שאלו: "אילו עצים מופיעים באיור? ואילו מתנות נוספות?"
התאנה היא הפרי הראשון המופיע בתנ"ך ונמנית עם שבעת המינים: "אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן; אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ" [דברים ח, ח]. בעבר שימשה התאנה ממתיק מרכזי באזורנו, והסתייעו בה בגיבּוּן (הכנת גבינה מחלב), בחיטוי פצעים ובהסרת יבלות. ומה עוד מעניין בתאנה? – תוכלו לחקור על התאנה עם התלמידים ואולי לטעום ממנה – טרייה או מיובשת. להרחבה – תאנה, אתר "צמח השדה", קק"ל הביטוי "איש תחת גפנו ותחת תאנתו" [מלכים א ה, ה], אתר רב־מילים
תוכלו לגדל צמחים ולהתנסות בגידול מהיר ובגידול איטי: אפשר לשתול צמחים בעציצים, להנביט נבטים ולגדל ירקות על מצע של מים. קצב הגידול של כל אחת מהשיטות שונה, כך שהפעילות מציעה גם התנסות בתהליך, קבלת אחריות משותפת, מעקב אחר גדילה וצמיחה והיכרות איתן.
בטרם קריאת הסיפור תוכלי לצלם את האיורים שבספר ללא הטקסט ולהזמין את הילדים לנחש את עלילת הסיפור כפי שהיא משתקפת בתמונות. כדאי לשים לב אלו פרטים הם רואים כחשובים.
אוגי
שְׁמִירָה
לבקש מהילדים לדפדף בספר ולחפש יחד את התמונות שמדגימות את הטעות הראשונה של ניבי
לאחר קריאת הסיפור אפשר לבקש מהילדים לדפדף בספר ולחפש יחד את התמונות שמדגימות את הטעות הראשונה של ניבי, את הצעד הראשון שלה בדרך לתיקון, ואת התפקידים שממלאות אמא והגננת ביחס לאמרה "מודה ועוזב ירוחם".
תוכלי להציע לילדים משחק תפקידים: הזמיני שלושה ילדים להמחיז את ההתמודדות של ניבי עם "המכוניות מתנגשות בלונה פארק" שבראשה: שני מתנדבים מייצגים את הקולות המנוגדים, ומתנדב/ת אחר/ת משחק/ת את ניבי. הציעי לשני המתנדבים לנסות לשכנע את ניבי למה כדאי, או לא כדאי, לקחת את אוגי הביתה, לגלות או לא לגלות את הסוד לאמא וכד'… קהל הילדים יכול להשתתף גם הוא, במתן עצות לניבי לגבי הקשבה לקולות המנוגדים.
האם בכיתה שלכם יש כלוב ובו אוגר או בעל חיים אחר? מה קורה לחיות בשבתות וחופשות? מה מידת האחריות של הילדים כלפי החיות? זו הזדמנות ללמוד יותר על החיות, להסדיר תורנויות הטיפול, ואף להכין יחד עם הילדים שלטי הוראות כמו: "אין לתת להם אוכל של בני אדם", "לא לשכוח לנעול חזרה את הכלוב" וכד'.
הקשר לבעלי חיים מרגש ילדים רבים. תוכלי להציע לילדי הכיתה לספר על חיות המחמד שלהם, או על חיות המחמד שהיו רוצים שיהיו להם. אפשר להכין תצוגה בכיתה או לערוך "יום חיות": צרו יחד תמונת קולאז' גדולה מגזרי תמונות, צילומים ביתיים, וציורים של חיות מחמד שהילדים יציירו בכיתה וגם בבית. רצוי לאפשר לילדים לספר על חיות המחמד שלהם ולשתף את חבריהם בידע ובניסיון שלהם.
אוגי
שְׁמִירָה
לפעמים סיפורים דמיוניים מזכירים לנו דברים שקרו לנו
לפעמים סיפורים דמיוניים מזכירים לנו דברים שקרו לנו. הסוד ששומרת ניבי מכביד ולא נותן לה מנוח – עד שהיא מגלה אותו לאמהּ. אם נוח לך, תוכלי לספר לילדים על מקרה שבו טעית ומישהו עזר לכם לתקן את הטעות. תוכלי גם להדגיש בפני הילדים שהם תמיד יכולים לשתף אותך בקשיים או בסודות.
אמא של ניבי אומרת "יש לי ילדה אמיצה". האם ילדי הכיתה חושבים גם הם שניבי אמיצה? זו הזדמנות יפה לפתוח שיחה על אומץ לב, ולשאול מה דעתן על הדרך שבה אמא וליאורה הגננת סייעו לניבי.
איסור הלבנת פנים: שמירה על כבוד הזולת – כדאי להסב את תשומת לבם של הילדים לשעה ולדרך שבהן ניבי ואמא מחזירות את אוגי לגן. אפשר לשאול את הילדים למה לדעתם הן דאגו להקדים ולדבר עם הגננת לפני הגעת ילדי הגן? איך לדעת הילדים היתה מרגישה ניבי אילו היו מתקבצים סביבה ילדי הגן?
ניתן לקשר את הסיפור לאיסור "להלבין פנים ברבים" המופיע בתלמוד הבבלי, במסכת בבא מציעא. התלמוד מסביר כי מי שמעליב אדם אחר כאילו פוצע אותו ממש. כאשר האדם נפגע פניו מחווירים ולכן הפגיעה נקראת "הלבנת פנים".
אפשר לדון באמרה "אל תלבין פני חברך ברבים" ולתאר כיצד פניו של אדם מחווירות (מלבינות) כאשר הוא ננזף או מובך בפומבי. איך מתנהגים ההפך מ"להלבין פנים" – מה עושים? למה זה חשוב?
טעות ותיקון תוכלו לדפדף בספר ולחפש את האיור שמדגים את הטעות הראשונה של ניבי ואת האיור שמדגים את הצעד הראשון שלה בדרך לתיקון. מה עזר לניבי להודות בטעות?
מכוניות מתנגשות בסיפור מתוארים רגשותיה של ניבי באמצעות דימוי של ״מכוניות מתנגשות בלונה־פארק״. בקריאה משותפת של הספר כדאי לבדוק מתי ניבי מרגישה שהמחשבות שבראשה הן כמו מכוניות מתנגשות בלונה־פארק. אפשר לשאול את ילדיכם: מתי המכוניות מפסיקות להציק?
בעלי חיים כמו ניבי, ילדים רבים מפתחים רגשי חיבה ואהבה לבעלי חיים. האם בכיתה שבה לומדים ילדיכם יש אוגר או בעל חיים אחר? האם למשפחה שלכם חיית מחמד? מה מרגישים כלפיה ילדיכם, האם הם שותפים לטיפול בה?
סודות לפעמים סיפורים דמיוניים מזכירים לנו דברים שקרו לנו. הסוד ששומרת ניבי מכביד ולא נותן ּ לה מנוח, עד שהיא מגלה אותו לאמה. אם נוח לכם, תוכלו לספר לילדיכם על מקרה שבו טעיתם ומישהו עזר לכם לתקן את הטעות. תוכלו גם להדגיש בפני ילדיכם שהם תמיד יכולים לשתף אתכם בקשיים או בסודות.
האיורים של דיויד הול מוסיפים לחוויית קריאת הספר. כדאי לקרוא בקבוצות קטנות שיאפשרו לילדים לעיין באיורים לעומק: – האם הם יכולים לזהות את החיות המחופשות? צריכים רמז? אפשר למצוא אותו בעמודי הספר הראשונים בהם החיות עדיין לא מחופשות. – כיצד אפשר לראות באיור של הגמל שהוא גמל מחופש?
תוכלי לעצור במהלך הקריאה ולשאול את הילדים: – למי לדעתם מגיע הפרס הגדול? – מה יקרה כשהחיות יפקחו את העיניים ויגלו שהגמל גנב את הפרס ומיהו הגמל? – מי לדעתם הכין את המתנה, ומה היא מכילה?
בתום הקריאה אפשר לשוחח על תחרות ומשחק הוגן, לשאול את הילדים אם הסיפור הצחיק אותם ולבחון יחד את ההתנהגות של הגמל/שועל. כדאי לרשום את דברי הילדים ולתלות אותם על לוח ההורים!
סיכום הפעילות/פעילות שיא: נשף תחפושות, שבסופו יוענק הספר לילדי הגן. במהלך השבוע הילדים יכולים להתכונן לנשף: להחליט למה יתחפשו, להכין מסכה ואביזרים שיתלוו לתחפושת, לבחור שיר שהם אוהבים אשר ייכלל ברשימת השמעה שתלווה את מסיבת הריקודים, להחליט על תפריט כיבוד ותכנית אמנותית.
מי מתחפש למי? כדאי להתבונן באיורים ולחפש את החיות המחופשות המוזכרות בסיפור. האם ילדיכם מזהים את כולן? למי בעיניכם התחפושת המוצלחת ביותר, למי הייתם מעניקים את הפרס?
תחרויות ומשחק הוגן: כדאי לעצור את הקריאה בעמוד שהחיות רבות ביניהן – כל אחת חושבת שהיא המוצלחת ביותר – ולשאול את ילדיכם איך לדעתם אפשר להחליט למי הפרס מַגיע. בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח על הישגים, על תחרות ועל הרגשות הנלווים למנצחים ולמפסידים.
השועל הערמומי: אפשר לשוחח עם הילדים על התנהגותו של השועל, האם היה ראוי לנצח בתחרות התחפושות? בסיפורים רבים מיוחסת לשועל ערמומיות. האם אתם מַכּירים עוד ספרים על שועלים, לדוגמה מָשָׁל עַל שׁוּעָל, הַתַּרְנְגֹלִים וְהַשׁוּעָל או מִשְׁלֵי שׁוּעָלִים? תוכלו לחפש אותם ולקרוא יחד.
פורים של פעם: האם זכורה לכם תחפושת מיוחדת מילדותכם? תוכלו לשתף את הילדים בחוויות הילדות שלכם מחג פורים ומתחפושות, אפשר גם לדפדף באלבומים משפחתיים ולהיזכר בתחפושות העבר של ההורים, של האחים ושל הילדים.
עודד בורלא כתב ואייר ספרי ילדים רבים, ובהם האוסף חִיּוּךְ בְּכָל פִּנָּה, הַמַּנְגִּינָה והספר הגדול של עוֹדד בּוּרלא. כדאי לחפש בספרייה יצירות מפרי עטו וליהָנות מהן יחד.
בעקבות הסיפור הילדים יכולים ליצור תמונות "זה לא עיגול/זה לא משולש". הילדים יכולים לבחור דף עליו מצוירת צורה גיאומטרית ולהשלים את הציור כיד הדמיון. את היצירות המגוונות ניתן להציג על לוח בגן.
תוכלי להציב באמצע החדר חפצים שונים ולדמיין שימושים שונים (מטאטא יכול להפוך למיקרופון, עפרון למברשת שיער וכד'). כל ילד בתורו בוחר חפץ ובאמצעות פנטומימה מדמיין מהו, האם חבריו הצליחו לנחש למה הפך החפץ שבחר?
את יכולה לחלק את הילדים לקבוצות, כל קבוצה מקבלת ארגז עץ ריק נמוך ומעלה רעיונות מה ניתן לעשות עם ארגז בגן, למשל להפוך אותו לכוננית ספרים לספריה, מקום לאחסון צעצועים או תחפושות, אדנית לשתילת צמחים בגינה… הילדים יכולים לצבוע ולקשט את הארגזים ולחדש את פנים הגן.
אפשר להזמין את ההורים והילדים לסדנת מיחזור בגן בה כל משפחה תכין יצירה אחרת מקופסת נעליים. (ניתן גם לבקש מהמשפחות להכין את היצירות בבית, ולהביא אותן לגן.) את היצירות תוכלי להציג בתערוכת "מחוץ לקופסא" בגן.
זה לא ארגז
שְׁמִירָה
אפשר להסתכל מסביב ולחשוב, כמה אנו משקיעות במשחקים מוכנים ו"סגורים"
בוודאי שמת לב שלפעמים האריזה מעניינת יותר מהמתנה בתוכה! אפשר להסתכל מסביב ולחשוב, כמה אנו משקיעות במשחקים מוכנים ו"סגורים". בעקבות הספר אפשר להעלים מפינת הבית חלק מהאביזרים ולהחליף אותם בחפצים פשוטים. האם ההחלפה שינתה את המשחק הסוציו-דרמטי של הילדים?
אילו ספרים נוספים מכירים הילדים שעוסקים בדמיון? תוכלו לחפש בספריית הגן את "הבית של יעל", "אהרון והעפרון הסגול", "ברווז! ארנב!" (חולק לפני מספר שנים בספריית פיג'מה) ולקרוא אותם יחד.
מציאות ודמיון: בספר מיוחד זה האיורים מספרים את עיקר הסיפור, ובלעדיהם העלילה אינה מובנת. כדאי לדפדף יחד בספר ולבקש מילדיכם לתאר במילים למה הארגז הופך בכל עמוד. תוכלו לשוחח על דמיון ומציאות ולשתף את ילדיכם בדעתכם. האם לדעתכם הארנבון חושב שהארגז הוא באמת חללית, רובוט או פסגת הר?
צבעוני או שחור-לבן? כדאי להתבונן באיורים ולשים לב באילו צבעים מצוירים הדפים שבהם מדברים עם הארנבון, ובאילו צבעים מצוירים העמודים שבהם הארנבון מופיע. אפשר לשאול את ילדיכם מדוע, לדעתם, בחרה המאיירת לצבוע את הדפים כך.
מציירים ציור משותף: אתם יכולים לצייר מלבן על דף ריק ולבקש מילדיכם להמשיך את הציור ולהפוך אותו למשהו אחר. האם הצלחתם לנחש מה הם ציירו? כדאי להתחלף בתפקידים, כך שבכל פעם אחד יצייר צורה, והשני יהפוך אותה למשהו אחר.
משחק הדמיון: אפשר לשבת על השטיח זה מול זה ולשחק משחק דמיוני: כל אחד יציג בתורו בפנטומימה מה הוא "מחזיק" ביד (פטיש, חיפושית, טלפון, חתול, תינוק…), והמשתתף השני ינסה לנחש מהו אותו חפץ. בשלב הבא "העבירו" את החפץ למשתתף הבא והמשיכו במשחק הדמיון והניחושים.
תוכלו לשחק "חפש את המטמון" עם פתקים מצוירים שרומזים למיקומים שונים בגן. הילדים יעברו מתחנה לתחנה עד שיגיעו אל התחנה האחרונה, בה יחכה להם המטמון – סלסלת פירות לכל הילדים.
אפשר להכין עם ילדי הגן מגדיר זרעים וגרעינים. אוספים גרעינים וזרעים שונים, מדביקים כל ממצא על בריסטול, מתארים את תכונותיו ומדביקים לצדו תמונה של הפרי ממנו בא או הצמח שאליו יגדל. אפשר לבקש מההורים להשתתף בהכנת המגדיר ולעזור באיסוף הגרעינים והזרעים.
אילו עצים צומחים בסביבת הגן? האם אלה עצי סרק או עצי פרי? אפשר לצאת לטיול קצר בחצר ולגלות דברים נפלאים. צורת העלים השונה, הפירות שצומחים כעת או יצמחו בעתיד. אילו חיות נהנות מהעץ? אוכלות מפירותיו מקננות, מטפסות או חיות למרגלותיו?
על טעם וריח… האם הילדים יכולים לזהות פרי בלי לראות אותו? אפשר לשחק את "נחש מה הפרי". מכסים את העיניים, מוציאים פרי מסלסלה ומנסים לגלות מה הפרי בעזרת חושי המישוש, הריח – אפילו הטעם. בודקים האם הוא גדול או קטן? מה המרקם שלו, האם יש לו ריח?
האם אתם מכירים עוד ספרים שכתבה רינת הופר? אוספים את כל ספרי הופר שיש בגן, מבקשים מהילדים להביא מהבית ספרים שיש ברשותם ומקדישים מקום בגן ל"פינת רינת הופר" וזמן לקריאת הספרים.
איפה הלב? כדאי לדפדף יחד בספר ולעיין באיורים הצבעוניים. מה גדל על כל עץ? האם ילדיכם שמו לב שהסיפור נפתח בלב קטן בכיס של חנן הגנן ומסתיים בחמישה עצים בצורת לב? חפשו בין הדפים ונסו למצוא יחד את הציפור שמלווה את הסיפור.
פעמון ופזמון רצוי לחזור ולקרוא את הספר כמה פעמים. הילדים יכולים להצטרף לפזמון החוזר "דין דין דון בפעמון", ולאחר כמה קריאות הם יכירו את הסיפור ויוכלו לספר אותו על-פי רצף האיורים.
משחק החושים תוכלו לשחק יחד "מי מזהה את הפרי". מכסים את עיני הילדים במטפחת ונותנים להם פרי: האם הם יצליחו לזהות אותו? כדאי להנחות אותם להשתמש בחוש המישוש ובחוש הריח. אפשר גם לנגוס בפרי ולנסות לזהות אותו בעזרת חוש הטעם.
ספר מוביל לספר האם אתם מכירים ספרים נוספים שכתבה ואיירה רינת הופר (למשל: "איילת מטיילת", "מפלצת סגולה")? כדאי לחפש אותם בבית או בספרייה ולקרוא אותם יחד.
הפתעה באבוקדו גם אתם יכולים להצמיח לעצמכם מטמון! לוקחים גלעין של אבוקדו, נועצים בו ארבעה קיסמים וטומנים אותו בצנצנת, כאשר הקצה המחודד פונה כלפי מעלה והחצי הרחב שלו טובל במים. תוכלו לעקוב אחר הנביטה: האם הגלעין שלכם גדל לעץ אבוקדו?
תוך כדי קריאת הסיפור אפשר להיעזר בבובות של הדמויות השונות: חיפושית, נמלה, עכביש וחתול. תוכלי ללמד את הילדים, לפני הקריאה, את שירתו של הגשם: "טיף טף, טיף טיף טף", ובמהלך הקראת הסיפור הילדים יכולים להצטרף בכל פעם שהגשם מטפטף.
הילדים יכולים לגלם את הדמויות בספר ולהמחיז את הסיפור. כדאי גם להוסיף לפינת התחפושות מחושי נמלה, זנבות או אזני חתולים, תחפושות של עכביש וחיפושית, וכך יוכלו הילדים לשלב את הסיפור במשחק הסוציו-דרמטי שלהם.
אפשר לצאת לחצר ולחפש חיפושיות. ואולי יש לכם פינת חי בגן? הטיפול בחיות נותן לילדים הזדמנויות לתרגל עזרה וחמלה. הילדים יבינו שיש כל מיני דרכים לעזור, לא כל חיה צריכה ליטוף או טיול בחוץ, חשוב להביט היטב ולהבין מה הצרכים של כל אחת.
בעקבות הסיפור תוכלי לשלוח להורים ציור של חיפושית ולבקש מהם לכתוב בו דוגמא כיצד הילד עוזר בבית, לאחים או לחיית מחמד. אפשר להציג את "חיפושיות העזרה ההדדית" על לוח בגן.
להתחבא מפני הגשם יכול להיות משחק נהדר. אפשר להשמיע בגן אחד משירי הגשם האהובים, בכל פעם שהופכים מקל גשם והוא משמיע קולות של טפטוף, הילדים רצים לחפש מחסה במקומות שונים בגן.
מה אמרה הנמלה? כדאי להתבונן יחד באיורים ולחפש לאורך הסיפור את המפגש של החיפושית עם כל אחת מהחיות: הנמלים, העכביש והחתול. תוכלו לבקש מילדיכם לספר את הסיפור במילים שלהם ולשוחח על ההבדל בין התגובה של עידו לתגובתן של החיות.
מה עושה החיפושית? תוכלו לצאת לחצר או לגן השעשועים ולחפש חיפושיות. אולי תמצאו אחת בין העלים או, כמו בסיפור, בארגז חול? אפשר להניח את החיפושית בעדינות על היד. האם היא מדגדגת את כף היד? האם היא נשארת לנוח או מיד פורשת כנפיים ועפה לדרכה? חשוב כמובן להחזיר את החיפושית לטבע.
חיפושיות מאבנים קטנות תוכלו לאסוף אבנים עגולות וחלקות בגדלים שונים, לצבוע אותן בצבע גואש אדום, ולאחר שהצבע מתייבש לסמן עליהן קו חוצה בצבע שחור ונקודות לבנות. והנה יש לכם משפחה של חיפושיות!
מדגדגים את הדמיון דמיינו איך הרגיש עידו כשהחיפושית דיגדגה בידו ואיך הרגישה החיפושית הקטנה. אפשר לבקש מהילדים לקער את ידם ולדגדג להם את היד הקעורה. תוכלו לדמיין את החיפושית מטיילת על הבטן ולהמשיך לדגדג בנעימות זה את זה.
מסתתרים מהגשם החיפושית מצאה מחסה בידו של עידו. תוכלו לשוחח עם ילדיכם כיצד אנחנו מסתתרים מפני הגשם. אפשר לחפש בבית מטריות, כובעים או כל חפץ אחר שיכול להגן עלינו בגשם. כדאי גם לצאת החוצה ולהצביע על מבנים, תחנות אוטובוס וכניסות לחנויות בדרך לגן. האם גם הם מספקים מחסה מהגשם?
אפשר להתבונן בחתולים ברחוב. איך הם הולכים? אילו קולות הם משמיעים? מה הם אוכלים? האם אלה חתולי רחוב או חתולי בית? תוכלו להציב קרטון ריק בחצר. אולי יבוא חתול לישון בו?
החיים מזמנים לילדים מעברים רבים – למיטה של גדולים, לחדר שינה חדש, לגן אחר. אנו מקווים שהשמחה בחברוּת הנרקמת בין מאיה לקישתא תלווה את ילדיכם במעברים שלהם.
האם אתם נוסעים יחד לגן או צועדים? מה אתם * רואים בדרך? את מי או את מה אתם פוגשים? תוכלו לשים לב לפרחים, לעצים, לבניינים ואפילו לאתר בעלי חיים גדולים וקטנים
אוסף רעיונות למשחקים בדרכים:
ההורה מזמזם שיר והילדים מנסים לזהות אותו ולשיר יחד אתו.
אפשר להחליט מה נחפש בדרך? (מכונית בצבע מסוים, חתול, ציפור, או ניידת משטרה).
אתם מוזמנים לדהור לדלג או לקפוץ בדרך עד שער הגן.
אפשר לבחור כלי תחבורה (מטוס, טרקטור, אופנוע), ההורה ירכיב את הילד על כתפיו וביחד יגיעו אל הגן באותו כלי תחבורה דמיוני.
תוכלו לערוך משחק זכרון להכרת הדרך: מה נראה עוד מעט? חנות, בנין גבוה, עץ ועוד.
אפשר לאסוף דברים בדרך – אבנים או עלים בצורות שונות.
נחשו מי אני: תוכלי להכין קלפים עם דמויות החיות שבסיפור ולשחק משחק ניחושים: כל ילד בתורו מרים קלף ועושה קולות ותנועות שמאפיינים את אותה החיה, והחברים מנסים לנחש מי החיה.
כיצד הילדים עוברים מפעילות לפעילות? איך את מזמינה את הילדים לצאת לחצר או להתאסף במפגש? בעקבות הסיפור תוכלי להזמין את הילדים לנוע כמו הדמויות בסיפור: לדהור אל החצר, לקפוץ אל שולחנות האוכל, לעוף אל פינת הספר.
אפשר לשוחח עם הילדים על הדרך שלהם למעון: האם הם נוסעים ברכב או צועדים ברגל? מה רואים בדרך? את מי או את מה הם פוגשים? תוכלי להכין עם הילדים שקיק קטן אותו יקשטו, הזמיני את ההורים להכניס אל השקיק דברים שמצאו עם הילדים בדרך, למשל: עלים, אבנים קטנות, איצטרובל, שבלול ולשתף במציאות את החברים.
מה לובשים בחורף? תוכלו לגשת יחד לארון ולחפש בו בגדים לחורף: גופיות, כפפות, גרביים, מגפיים, מטרייה. תוכלו לשחק יחד משחק שבו אתם עוצמים עיניים, אומרים שם של פריט לבוש וסופרים עד עשר. האם ילדיכם מספיקים ללבוש את הפריט לפני שאתם פוקחים עיניים?
חזאים צעירים: מגיל צעיר ילדים יכולים לעקוב אחר מזג האוויר. לקראת היציאה מהבית אפשר לבקש מהם להסתכל על השמיים ולדווח לכם – האם רואים שמש או עננים? האם כדאי ללבוש מעיל, האם צריך לקחת מטרייה?
מלבישים את הבובות לחורף: האם גם לדובי ולבובות של ילדיכם יש מעיל, כובע, צעיף? תוכלו לחפש בדים או בגדי תינוקות משומשים ולעזור גם לבובות להתכונן לחורף הגשום.
מציירים חורף על החלונות: בימים קרים וגשומים אפשר לצייר על אדי הקור שמופיעים על חלונות הבית. תוכלו לצייר עננים ולהזמין את הילדים לסמן באצבע את טיפות הגשם. אפשר להוסיף שלוליות ואולי אפילו מטרייה. כדאי לחזור לחלון אחרי שעה, מה קרה לציור?
משחקים לימים גשומים: לוקחים קופסת נעליים ומכניסים לתוכה הפתעות קטנות כמו מדבקות, צבעים מיוחדים, מְכל להפרחת בועות סבון ועוד. את הקופסה מטמינים, ופותחים אותה רק בימים גשומים!
אוהבים את הגשם ואת הקור? גם בימי החורף אפשר לצאת לטייל בחוץ! תוכלו להתבונן בעננים ולגלות למה הם דומים. האם אפשר לראות בהם פרצוף של אדם או של חיה? אולי יתמזל מזלכם וגם על ראשכם יִפלו טיפות של גשם? בשעת הטיול אתם יכולים לשוחח – מה כיף ומה פחות נעים לכם בחורף? איזה ריח יש לאוויר? איך העצים נראים בחורף? תוכלו לאסוף עלי שלכת, לקפוץ בשלוליות ולהרגיש את הרוח הנושבת.
תוכלי להכין 'ענן אומר' כאביזר המחשה לסיפור. על זוג כפפות או גרביים מדביקים צמר גפן או אקרילן. על הענן מדביקים עיניים ופה, גורבים על היד והענן יכול להפוך לאורח קבוע בימי גשם. אפשר גם להכין עם הילדים כפפות עננים, בעזרתן הם יספרו את הסיפור ואותן הם ייקחו הביתה יחד עם הספר.
העננים אמרו לי
שְׁמִירָה
כדאי לקרוא את הספר בקבוצות קטנות ולאפשר לילדים להביט באיורים היפים
כדאי לקרוא את הספר בקבוצות קטנות ולאפשר לילדים להביט באיורים היפים. בקשי מהילדים לחפש את העננים ופריטי לבוש מיוחדים לחורף של הילד. אילו חיות מופיעות בסיפור ומה הן עושות? מה עושה אמא לאורך הסיפור?
ריקוד הגשם: אפשר ליצור גשם שאינו מרטיב ולשמוח בו בתוך הגן. מחברים אל מטריה פסי ניילון שקופים וארוכים, עליהם מדביקים טיפות נייר כחולות. את עומדת באמצע ומחזיקה גבוה את המטריה, כל ילד מחזיק פס גשם ורוקדים יחד לצלילי שירי גשם.
אפשר להכין עם הילדים כלי לאיסוף מי גשם. מקשטים יחד בקבוק פלסטיק או דלי ומעמידים אותו במקום פתוח בחצר. הילדים יכולים לעקוב אחר הצטברות המים ולבדוק כמה זמן לוקח לו להתמלא.
ילדים רבים מצפים לגשם ומתאכזבים כשהוא לא בא. קריאת הסיפור עשויה לסייע לך לחזק את התמודדות הילדים עם שינויים בתכניות, עם אכזבות, תסכולים ודברים שאינם נמצאים בשליטתנו.
האם אתם מכירים סיפורים נוספים על גשם, למשל "מגפיים" מאת מרים רות, או "שלולי" מאת מירה מאיר? תוכלי לבקש מההורים לחפש בבית ספרים על גשם ולקרוא אותם יחד במעון. {רעיונות לפעילות סביב "מגפיים" ו"שלולי" באתר של ספריית פיג'מה}
האם הילדים יודעים ללבוש מעיל לבד? למדו אותם להניח את המעיל על הרצפה כשהפתח של הצווארון קרוב אליהם, השרוולים פרושים לצדדים והחזית (החלק הפתוח) פונה לכיוון התקרה. מכניסים את הידיים לשרוולים, מרימים אותן בתנופה, המעיל מתרומם מעל לראש ונוחת על הגב.
הפרח שלי כדאי לשבת בנחת ולדפדף יחד בספר. אילו שירים אתם אוהבים במיוחד? ואילו פרחים? בשונה מסיפור רציף, אוסף של שירים ניתן לקרוא בכל סדר שתרצו — לבחור בכל פעם פרח אחר ולקרוא יחד את השיר שלו.
טיול בעקבות פרחים: אילו פרחים גדלים בקרבת הבית שלכם? תוכלו לצאת לטיול ולחפש פרחים: לטעום חמציץ, לחוש את הקוצים של הוורד, לנשוף על סביון הסב ולהריח נרקיס נפלא. האם הפרחים שראיתם דומים לציורים שבספר?
אלו פרחים צומחים סביבנו, אילו חיות קטנות אפשר למצוא בחצר או בדרך למעון? השירים מזכירים גם לנו, המבוגרים, את פלאי הטבע. כדאי לצאת החוצה ולחפש פרחים, פרפרים וחיות קטנות אחרות. אפשר לבקש מההורים לצלם את ילדיהם במפגש עם הטבע ולהציג את התמונות על קיר במעון.
כדאי לקרוא את השיר בקבוצות קטנות. אפשר להעניק לכל אחד הזדמנות להקריא בקול ולשים לב למקצב, לצלילים ולחרוזים (המשעשעים, לעתים) של ע. הלל. בתום הקריאה תוכלו לשוחח יחד: האם פעם רציתם להיות כמו מישהו אחר? אולי חלמתם על שיער מתולתל או בצבע אחר, להיות גבוהים יותר או נמוכים יותר, לגור במקום שונה מזה שבו אתם גרים?
בעזרת פאות, איפור ותחפושות אפשר להתחפש ולחוש איך זה להיראות אחרת. בסוף המשחק כדאי להדגיש את היופי ואת התכונות האהובות של כל אחד בקבוצה, ולעודד את הילדים לשמוח במי שהם ולראות את היופי בכל אחד.
בעקבות העלבון והכעס סומרים החתולים את עורם, זוקפים את זנבם ונמנעים מלדבר זה עם זה. תוכלו לשוחח עם הילדים על תחושת העלבון. כיצד אפשר להבחין אם חבר נעלב מאיתנו? מה כדאי לעשות במקרה כזה, וכיצד כדאי להגיב כאשר מישהו מעליב אותנו?
"נמשך הברוגז יום יומיים כי עקשנים היו השניים": אפשר לשוחח על כעסים ומריבות בין חברים, ועל התפייסות. שני החתולים מצליחים להתפייס לבד, ללא עזרה מבחוץ. אך לפעמים בן אדם שלישי, שאינו מעורב רגשית, יכול לסייע לחברים שרבו. כיצד פותרים מריבות בכיתה שלכם? מתי פונים למורה, מה תפקידם של ילדי הכיתה בגישור בין שני חברים שרבים, מתי אפשר להסתדר לבד? רצוי לחזק את יכולתם של הילדים להתפייס לבד וגם להשכין שלום בין חברים שרבו. בעקבות הסיפור אפשר להעצים את הילדים ולהנחיל נהלים חדשים בכיתה שיסייעו להתמודד עם כעסים, עלבונות ומריבות.
הילדים יכולים להכין בובות-יד בעזרת גרב ישן, בדים וכפתורים ולהמחיז את הסיפור – פעם במילים שלהם, פעם עם החרוזים של השיר. האם קשה לזכור את כל המילים בעל-פה?
מעשה בחתוליים ושאר החיות
שְׁמִירָה
להכיר עוד סיפורים או שירים מאת ע' הלל או אלונה פרנקל
זו הזדמנות להכיר עוד סיפורים או שירים מאת ע' הלל או אלונה פרנקל. בעקבות הקריאה תוכלו לבקש מהילדים לחפש בבית או בספרייה המקומית ספרים נוספים שלהם, להציג אותם בכיתה ולערוך תערוכה.
השיר מתאים לנושא השנתי "האחר הוא אני". ניתן למצוא מידע רב בקישורים הבאים: אתר משרד החינוך – נושא "האחר הוא אני": http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/ui/ תכנית מפתח הלב לחודש כסלו – על הערך "שונות": http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Yesodi/Hevra/MafteachHalev/Kislev.htm
האם פעם רציתם להיות כמו מישהו אחר? אולי חלמתם על שיער מתולתל או בצבע אחר, להיות גבוהים יותר או נמוכים יותר, לגור במקום שונה מזה שבו אתם גרים? בעקבות השיר "מעשה בחתולים" נסו להתחפש ולחוש איך זה להיראות אחרת. בסוף המשחק כדאי להדגיש את היופי ואת התכונות האהובות של כל אחד מבני המשפחה ולעודד את ילדיכם לשמוח במי שהם ולראות את היופי בכל אחד.
כדאי לדפדף בספר ולעיין יחד באיורים מלאי החן של אלונה פרנקל שמלווים את השירים השונים. האם כך דמיינתם את גיבורי השירים? גם אתם וילדיכם יכולים לצייר את החתולים, את הדוכיפת, את הנמלה ואת שאר החיות וליצור מהדורה משפחתית וייחודית של אוסף השירים.
מעשה בחתוליים ושאר החיות
שְׁמִירָה
כיצד אפשר להבחין אם חבר או בן משפחה נעלבים מאיתנו?
בעקבות העלבון והכעס סומרים החתולים את עורם, זוקפים את זנבם ונמנעים מלדבר זה עם זה. תוכלו לשוחח עם ילדיכם על תחושת העלון. כיצד אפשר להבחין אם חבר או בן משפחה נעלבים מאיתנו? מה כדאי לעשות במקרה כזה, וכיצד כדאי להגיב כאשר מישהו מעליב אותנו?
"נמשך הברוגז יום יומיים כי עקשנים היו השניים": בעקבות השיר אפשר לשוחח על כעסים ומריבות בין חברים ועל התפייסות. תוכלו לשתף זה את זה במריבות שהיו לכם ולהיזכר בדרכים שבהן התפייסתם.
האם ילדיכם מכירים עוד סיפורים או שירים מאת ע' הלל או אלונה פרנקל? בעקבות הקריאה תוכלו לחפש אצלכם בבית או בספרייה המקומית ספרים נוספים שלהם ולקרוא גם אותם יחד.
מה גורם לילדי בגן שלך לחייך? במפגש בוקר, החזיקי כדור בידיים ושתפי את הילדים במשהו שמשמח אותך. גלגלי את הכדור לכיוון אחד הילדים. מי שתופס את הכדור מספר על משהו שמעלה חיוך על פניו. אותו ילד מגלגל את הכדור לחבר או חברה, ומזמין אותם לספר מה משמח אותם. כך תגלגלו את הכדור בין הילדים, עד שכל מי שרוצה להשתתף במשחק מספר על משהו משמח. [רישום הדברים שמעלים חיוך על פני ילדי הגן ותליית הרשימה על לוח ההורים בוודאי ישמחו גם את ההורים!]
איור טוב מקיים "דו-שיח" בין הכתוב והמצויר, ומאפשר לקורא הצעיר לעקוב אחר עלילת הסיפור באמצעות התמונות בלבד. יחד עם הילדים, דפדפו בספר ועיינו באיורים המיוחדים. שימו לב לדרך בה הסופרת והמאיירת קתרין רינר משלבת בין הציורים והמילים, ובין האיורים לעלילת הסיפור. מצאו את המקומות בהם הכתב גדל וקטן, עולה ויורד. תנו לילדים לשער את המניע של הסופרת-מאיירת לאייר כך את הסיפור.
נסיך מצא את החיוך שלו בכוחות עצמו, אבל לפעמים אנחנו זקוקים לעזרה של חברים כדי לשפר את מצב הרוח. היכולת לשמח חבר עצוב היא מתנה לכל החיים. אפשר לחבר את הסיפור לנסיונות של הילדים לשמח זה את זה, להבליט ניצני אמפתיה ועזרה לחבר עצוב, וכך לטפח את הרגישות והיכולות החברתיים של הילדים.
אלו שירים של שמחה מכירים ילדי הגן? בעקבות הסיפור אפשר לשיר: "מי שטוב לו ושמח כף ימחא", "ושמחת בחגך והיית אך שמח", "איזה יום שמח" ועוד. תוכלו להכין שירון של שירי שמחה ואושר, שילווה אתכם במהלך השנה.
תוכלו ליצור תערוכת ציורי ילדים בטכניקה של איורי הספר: יוצרים רקע בצבעי מים, וכשהרקע מתייבש, מוסיפים עליו ציור בקו: גיר, טוש וכו'. התוצאה מיוחדת ומשמחת!
חיוך של נסיך
שְׁמִירָה
האם יש ילדים או אנשי צוות בגן, שמשמעות השם שלהם היא שמחה?
בשפה העברית קיימות לפחות עשר מילים נרדפות לציין שמחה (למשל, ששון, גילה, דיצה, רינה, עליזה, עליצה, צהלה וחדווה), ויש בהן כנראה להעיד על סוגים וגוונים שונים של שמחה ועל החשיבות הרבה שמייחסים לרגש זה. חלק מהמילים הללו משמשים שמות פרטיים. האם יש ילדים או אנשי צוות בגן, שמשמעות השם שלהם היא שמחה? אם כן, זו הזדמנות לציין זאת!
חיוך של נסיך
שְׁמִירָה
מכינים קולאג' של כל מיני דברים פשוטים שמעלים חיוך על פנינו
מכינים קולאג' של כל מיני דברים פשוטים שמעלים חיוך על פנינו: אפשר לפרוס עיתונים וג'ורנלים, להזמין את הילדים לגזור או לקרוע תמונות של דברים שמשמחים אותם ולהדביק אותן על דף. (הפעילות מתאימה גם לסדנת הורים וילדים, ויכולה לסייע בהיכרות הדדית של כל חברי קהילת הגן.) הציגו את אוסף היצירות על לוח וראו איזה גן שמח אתם!
" … נסיך הבין שהחיוך יעלה על פניו בכל פעם שיהיה מאושר." נסו לצאת החוצה וליהנות יחד בטבע, כמו נסיך הטיגריס. גם אתם יכולים לשחק בעלים מרשרשים, להקשיב לציוצי הציפורים ולטפס על גבעות.
מה משמח אתכם ואת ילדיכם? אפשר לשחק יחד את "משחק החיוכים". הזמינו את ילדיכם להתמסר איתכם בכדור. מי שזורק או מגלגל את הכדור, אומר דבר אחד נעים שמשמח אותו. אל תשכחו לחייך בזמן המשחק!
שיר וריקוד הם מלווים טבעיים לשמחה שלנו. אתם מוזמנים לרקוד ולשיר, על פי "שירים שמחים" אפילו בלי סיבה. כמה שירים לדוגמה: "מי שטוב לו ושמח" (דתיה בן-דור), "איזה יום שמח לי היום" (תלמה אליגון-רוז), "אני אוהב" (יהונתן גפן).
בסוף הסיפור קופץ נסיך בשמחה. אילו הסיפור היה נמשך, אולי הוא היה ממש צוחק. רוצים לצחוק? דרך מצחיקה להתחיל: שוכבים על השטיח, כל אחד שם את הראש שלו על בטן של מישהו אחר. משתתף אחד מתחיל לצחוק, הבטן הרועדת שלו נורא מצחיקה, והצחוק מידבק.
חיוך של נסיך
שְׁמִירָה
מעניין לראות כיצד מצויר נסיך כשהוא מאבד את החיוך שלו
הסופרת והמאיירת קתרין ריינר אוהבת חיות, והיא מספרת עליהן ומציירת אותן. את הסיפור שלנו מלווים איורים מיוחדים. מעניין לראות כיצד מצויר נסיך כשהוא מאבד את החיוך שלו, ואיך הוא נראה כשהוא מביט בשלולית ומוצא אותו שוב.
המאייר עומר הופמן הוסיף בתמונות חן והומור לסיפור על השועל. כדאי לחלק את עותקי הספרים לילדים ולאפשר להם לדפדף לבד בספר, "לקרוא" אותו על-פי רצף התמונות ולהבחין בפרטים. אפשר לשאול אותם אם האיורים הצחיקו אותם, על מה לדעתם חולם השועל, אלו חיות נוספות מופיעות בתמונות שאינן מוזכרות בסיפור?
בתום קריאת המשל תוכלו לשוחח יחד על מעשיו של השועל: האם לדעתכם כל זה היה כדאי לו? האם עמדה לפניו דרך אחרת לפעול, מבלי לצום ולרזות פעמיים? מה דעתם על מעשיו של השועל שהתגנב דרך פרצה בגדר אל תוך הכרם?
זו הזדמנות להסביר לילדים מהו משל ולהכיר להם משלים נוספים. הסיפור המקורי על השועל והכרם מופיע במדרש קהלת רבה, ועובד על ידי ביאליק בספרו הגדול "ספר האגדה" בו כונסו אגדות רבות מהתלמוד והמדרשים. אפשר לבקש מהילדים וההורים לחפש בבית או בספרייה משלים וסיפורי חז"ל נוספים ולערוך בגן תערוכה. אפשר למצוא עוד משלים וסיפורי חז"ל באתר האינטרנט "ספר האגדה לילדים".
השועל "מככב" במשלים ומעשיות רבים. אפשר לשוחח עם הילדים על הערמומיות אשר מאפיינת את השועל ולהכיר להם סיפורים נוספים אודות שועלים, לדוגמה, "התרנגולים והשועל" מאת ח"נ ביאליק (שחולק בעבר במסגרת ספריית פיג'מה), או "משלי שועלים".
אפשר לדפדף בספר ולבקש מילדיכם לספר לכם את המשל על-פי רצף התמונות. כדאי לשים לב לפרטים שהוסיף המאייר. למשל, על מה חולם השועל? אלו חיות נוספות מופיעות בתמונות שאינן מוזכרות בסיפור?
האם אתם מכירים משלים נוספים? הסיפור המקורי מופיע במדרש קהלת רבה, ועובד על ידי ביאליק בספרו הגדול "ספר האגדה" בו כונסו אגדות רבות מהתלמוד והמדרשים. שפע של משלים וסיפורי חז"ל אפשר למצוא גם באתר "ספר האגדה לילדים". אתם מוזמנים לדפדף שם ולספר אותם לילדיכם.
השועל "מככב" במשלים ומעשיות רבים. אפשר לשוחח עם ילדיכם על הערמומיות אשר מאפיינת את השועל. האם אתם מכירים סיפורים נוספים אודות שועל (לדוגמה, התרנגולים והשועל מאת ח"נ ביאליק, או משלי שועלים)?
האם את מכירה גרסאות קודמות של הספר "חומפס", שיצא לאור לראשונה בשנת 1980? אם יש בידייך עותק ישן של הספר ניתן להשוות את האיורים בגרסאות השונות, שצוירו על-ידי מאיירים שונים. בעקבות פעילות ההשוואה כדאי לשוחח עם הילדים על סגנונות ופרשנויות שונים של מאיירים, ולבקש מהם להביע את דעתם.
בעקבות הקריאה כדאי לשוחח על התכונות הייחודיות של ילדי הגן, ולעודד אותם להישאר נאמנים לעצמם. ניתן לקשר את הסיפור גם לנושא "האחר הוא אני". אפשר לשבת במעגל ולבקש מכל אחד לציין משהו מיוחד בחבר שיושב לצדו.
הפתגם "איזהו עשיר? השמח בחלקו" מעודד אותנו להכיר במה שיש ולהודות על מי שאנחנו. אפשר ללמד את הפתגם ולבקש מהילדים לצייר את הדברים והאנשים שגורמים להם להיות "שמחים בחלקם".
נוהגים לברך – "שכל משאלות לבך יתגשמו לטובה". כאשר חומפס מביע משאלה בקול, בקשתו מתגשמת. אפשר לשאול את הילדים אם גם להם יש משאלות, ולערוך רשימה של המשאלות של ילדי הגן (ושל הצוות!). כדאי להבחין בין משאלות שהגשמתן אינה בשליטתנו, ואחרות שניתן למלא.
חומפס
שְׁמִירָה
לעבור על חלקי הגוף שלנו ולציין מה התפקיד של כל איבר
חומפס מבקש לעצמו חלקי גוף שאינם מתאימים לדוב. לאיברים השונים בגוף תפקידים חשובים. האם הילדים מכירים את תפקידם של הזנב של האריה, הקרניים של הצבי, הסנפירים של הדג? אפשר לעבור על חלקי הגוף שלנו ולציין מה התפקיד של כל איבר.
הספר "חומפס" מצטרף לשורה של ספרי ילדים שעוסקים ברצון להידמות למישהו אחר, למשל "הביצה שהתחפשה" מאת דן פגיס, "הדג שלא רצה להיות דג" מאת פאול קור ועוד. אפשר להיזכר בספרים דומים, לחפש בספריית הגן ולבקש מהילדים לחפש בבית או בספרייה המקומית ספרים נוספים בנושא.
חומפס קינא בחיות האחרות ביער. אפשר לשוחח עם ילדיכם על תחושות של קנאה ולשתף אותם בניסיון החיים שלכם. האם בילדותכם רציתם להידמות למישהו אחר? האם לפעמים ילדיכם מקנאים באחרים? זו הזדמנות לחזק את התכונות הייחודיות של ילדיכם ולעודד אותם להישאר נאמנים לעצמם.
נוהגים לברך – "שכל משאלות לבך יתגשמו לטובה". כאשר חומפס מביע משאלה בקול, בקשתו מתגשמת. אפשר לשאול את ילדיכם אם גם להם יש משאלות, אם פעם ביקשו משהו בלב (או בקול!) והמשאלה התגשמה. יש משאלות שהגשמתן אינה בשליטתנו, ואחרות שניתן למלא. תוכלו לשחק משחק: כל אחד בתורו מביע משאלה. כדאי להביע גם משאלות שניתנות להגשמה (למשל, הלוואי שכרית נוחה היתה מונחת תחת ראשי, או הלוואי שהייתי יכולה להתכרבל תחת שמיכה). זה טבעי לרצות דברים, וזו גם הרגשה טובה למלא משאלה של מישהו אחר!
אפשר להמחיז יחד את הסיפור. בעזרת בדים ואביזרים פשוטים ניתן להכין חלקי גוף כגון זנב, קרניים, כנפיים, וסנפירים. ילדיכם יוכלו לשחק את חומפס, שמקנא בחיות השונות. ואתם, ההורים, תוכלו לשחק את תפקידי החיות. בסוף ההצגה, תהנו ודאי לגלם את תפקיד אמא דובה ששומעת ורואה את חומפס מעבר לתחפושות. את ההצגה כדאי לסיים, כמובן, ב"חיבוק דוב" גדול!
חומפס
שְׁמִירָה
לעבור על חלקי הגוף שלנו ולציין מה התפקיד של כל איבר
חומפס מבקש לעצמו חלקי גוף שאינם מתאימים לדוב. לאיברים השונים בגוף תפקידים חשובים. יחד עם ילדיכם תוכלו לעיין באיורים לאורך הספר. האם ילדיכם מכירים את תפקידם של הזנב של האריה, הקרניים של הצבי, הסנפירים של הדג? אפשר לעבור על חלקי הגוף שלנו ולציין מה התפקיד של כל איבר.
הספר "חומפס" מצטרף לשורה של ספרי ילדים שעוסקים ברצון להידמות למישהו אחר, למשל "הביצה שהתחפשה" מאת דן פגיס, "הדג שלא רצה להיות דג" מאת פאול קור ועוד. אפשר לחפש בבית, בגן או בספרייה המקומית ספרים נוספים על הנושא. אחרי קריאת הספרים תוכלו לשיר יחד את השיר "אבל אני נשאר אני" מאת דתיה בן דור.
מרים רות כתבה ספרים רבים שמוכרים לילדים, לדוגמה "מעשה בחמישה בלונים", "תירס חם", "הבית של יעל" ועוד. אפשר להכיר לילדים את הדמות והיצירות של מרים רות ולבקש מהם לחפש בבית או בספרייה ספרים נוספים שלה. אפשר להציע לילדים להביא את הספרים לגן לתצוגה.
צפריר שואל, "אמא! מתי כבר יבוא הגשם?" כמו ילדים רבים גם צפריר מצפה לגשם ומתקשה לחכות. הציעו לילדים לשים לב לשינויים במזג האוויר שמבשרים על בוא עונת הגשמים (למשל: ציפורים נודדות, היום מתקצר, השמים מתכסים בעננים). זו גם הזדמנות לשוחח על דברים שנמצאים בשליטתנו לעומת אחרים שלא.
מגפיים
שְׁמִירָה
להעצים את יכולות הילדים ולהיזכר בדברים שהם יכולים לעשות היום
"צפריר היה עוד קטן בחורף שעבר": זו הזדמנות להעצים את יכולות הילדים ולהיזכר בדברים שהם יכולים לעשות היום, ולא יכלו לעשות בחורף שעבר. אפשר לבקש מההורים לרשום דבר אחד שמציין את גדילת ילדיהם מאז החורף שעבר ולהציג את ההישגים וסימני ההתפתחות בפני כולם.
ילדי הגן יכולים להיות שותפים לציפייה ולמעקב אחר הגשם. תוכלי לערוך תורנות בקרב הילדים, ובה בתחילת מפגש בוקר מידי יום יוצא ילד אחר לחצר ומדווח לקבוצה מהו מזג האוויר. בעקבות הדיווח אפשר להכין לוח מעקב בגן. בתום העונה ניתן לספור יחד את הימים שבהם ירדו גשמי ברכה.
הילדים יכולים להכין כלים לאיסוף מי גשם. חותכים בקבוק פלסטיק ומסירים את החלק העליון שלו. (היזהרו לא להיחתך מהשוליים החדים!) את הכלים לוקחים הילדים הביתה למעקב אחר הגשם בקרבת הבית. כדאי להכין כלי נוסף ולמקם אותו בחצר הגן. כאשר הבקבוק מתמלא יכולים הילדים להחליט כקבוצה כיצד להשתמש במים שהצטברו.
מגפיים
שְׁמִירָה
לשתף את קהילת הגן או גופים חיצוניים ביוזמה שתספק בגדי חורף למשפחות שידן אינה משגת.
האם אתם אוהבים את הגשם? בעקבות הסיפור אפשר לשוחח עם ילדיכם: האם, בדומה לצפריר, הם אוהבים את הגשם? למה? מי זקוק לגשם, מי נהנה ממנו?האם אתם מכירים עוד סיפורים, שירים ואגדות בנושא הגשם? תוכלו להתכרבל יחד בפינה חמה של הבית ולספר סיפורי גשם.
צפריר שואל, "אמא! מתי כבר יבוא הגשם?" כמו ילדים רבים גם צפריר מצפה לגשם ומתקשה לחכות. הציעו לילדיכם לשים לב לשינויים במזג האוויר שמבשרים על בוא עונת הגשמים (למשל: ציפורים נודדות, היום מתקצר, השמים מתכסים בעננים) אפשר גם לשוחח על דברים שנמצאים בשליטתנו לעומת אחרים שלא.
"צפריר היה עוד קטן בחורף שעבר": אפשר להיזכר בדברים שילדיכם יכולים לעשות היום, ולא יכלו לעשות בחורף שעבר. ניתן לבדוק אם הנעליים, הבגדים והמגפיים של החורף שעבר מתאימים לילדיכם ולהפנות את תשומת לבם לגדילה ולצמיחה שלהם.
ילדיכם יכולים להיות שותפים לציפייה ולמעקב אחר הגשם. אפשר להכין יחד לוח מעקב. כל ערב בחודשי החורף מציינים בציור אם ירד גשם באותו יום. בתום העונה ניתן לספור יחד את הימים שבהם ירדו גשמי ברכה.
אפשר להכין יחד כלי לאיסוף מי גשם. חותכים בקבוק פלסטיק ומסירים את החלק העליון שלו (היזהרו לא להיחתך מהשוליים החדים!). ממקמים את הבקבוק הריק בשטח פתוח מחוץ לבית או תולים אותו עם חוט ברזל מחוץ לחלון. כמה זמן לוקח לו להתמלא? ילדיכם יכולים לעקוב אחר הצטברות המים בבקבוק ולהחליט כיצד להשתמש במים שהצטברו.
תוכלו להכין קופסת רעיונות למשחק ולבילוי בימים גשומים. מבקשים מהילדים לקשט קופסת נעליים ריקה. בתוך הקופסה אפשר לשמור הפתעות קטנות כמו מדבקות, צבעים, גולות, מיכל להפרחת בועות סבון , וגם פתקים מצוירים עם רעיונות לפעילות משפחתית ליום גשום (שעשועי מילים, קריאת ספרים, בישול ואפייה ועוד). את הקופסה מטמינים, ופותחים אותה רק בימים גשומים!
האיורים בספר גדולים ותופסים את רוב המרחב בדף. היחס בין תמונה לטקסט מחייב אותנו להמתין יותר זמן בכל עמוד, כדי לאפשר לילדים (ולנו!) לגלות את פרטי האיורים.
כמו ביל, ילדים רבים שמים לב לפרטים שאנחנו, המבוגרים, לא רואים. אפשר לשוחח עם הילדים ולהעלות דוגמאות מחיי הגן. תוכלו לשאול אותם למה לדעתם הם רואים דברים שאנחנו לא, ואיך הם מרגישים כשזה קורה?
כדאי לשוחח עם הילדים על התפקיד של ההורים של ביל בסיפור. אפשר לשאול: אלו דברים הילדים עושים בכוחות עצמם, ומתי נדרשת התערבות או עזרת מבוגר? כדאי להעלות דוגמאות מחיי הגן והבית.
הסיפור מזמן למידה אודות ציפורים. בנוסף לספרי מדע, מידע רב נמצא באתרי אינטרנט, למשל http://www.yardbirds.org.il/. אפשר לערוך יחד רשימה של שאלות על דברים שמעניין את הילדים לדעת על ציפורים. אם מתאים לכן תוכלו לבקר עם הילדים במרכז לצפרות או בגן החיות. ניתן גם להמליץ למשפחות לבקר בחנות לחיות מחמד.
האם יש לכם פינת חי או חוג טבע בגן? האם אחד מהורי הגן מכיר את העולם של ציפורים? אפשר להזמין אדם מבחוץ להסביר לילדים מה אוכלות ציפורים, כיצד מטפלים בהן, באילו מצבים מביאים אותן לרופא וטרינר ועוד.
איך לרפא כנף שבורה
שְׁמִירָה
אפשר להרחיב את הנושא ל"צער בעלי חיים" ולדבר על הטיפול בבעלי חיים שונים.
כדאי לעיין בעמוד בסיפור שבו ביל משחרר את הציפור. אפשר לשאול את הילדים: איך לדעתם הרגיש ביל בשחרור הציפור? לו יכלה הציפור לדבר, מה היא היתה מספרת לחברותיה אחרי שהחלימה וחזרה אליהן? אפשר להמחיז את השיחה בין הציפור לחברותיה בעזרת בובות.
קל להכין מתקן להאכלת ציפורים לחצר הגן: לוקחים בקבוק גדול וריק, שוטפים אותו היטב וגוזרים באחד מצדדיו פתח גדול. תולים אותו על עמוד או על עץ בחצר ומניחים בו פירות חתוכים, גרעינים ופירורי לחם. כדאי להתבונן מרחוק (ובשקט!) ולצפות בציפורים שבאות לאכול ממנו.
איך לרפא כנף שבורה
שְׁמִירָה
לעודד ילדים צעירים לגלות אמפתיה וחמלה כלפי בעלי חיים
חשוב מאוד לעודד ילדים צעירים לגלות אמפתיה וחמלה כלפי בעלי חיים, אך גם להסביר להם שלא תמיד צריך להתערב. זו הזדמנות להסביר שאם הם מטיילים בחוץ ורואים גוזל או חתלתול, אסור לגעת בו. אולי אמא שלו בסביבה והיא תחזור אליו בקרוב.
בוב גרהם הוסיף לאיורים פרטים נוספים, שאינם מופיעים בסיפור עצמו. נסו לעיין יחד בתמונות ולגלות כיצד ביל והוריו מטפלים בציפור הפצועה. מה עושה כל אחד מהדמויות?
איך לרפא כנף שבורה
שְׁמִירָה
לערוך יחד רשימה של שאלות על דברים שמעניין אתכם לדעת על ציפורים
אפשר לערוך יחד רשימה של שאלות על דברים שמעניין אתכם לדעת על ציפורים. אפשר לחפש תשובות בספרי מידע או באינטרנט, או לבקר בחנות לחיות מחמד, במרכז לצפרות או בגן החיות. במקומות האלה בוודאי ישמחו להסביר לילדיכם מה אוכלות ציפורים, כיצד מטפלים בהן, באילו מצבים מביאים אותן לרופא וטרינר ועוד.
כדאי לעיין בעמוד בסיפור שבו ביל משחרר את הציפור. אפשר לחשוב עם ילדיכם: איך הרגיש ביל בשחרור הציפור? לו יכלה הציפור לדבר, מה היא היתה מספרת לחברותיה אחרי שהחלימה וחזרה אליהן? אפשר להמחיז את השיחה בין הציפור לחברותיה בעזרת בובות.
כיצד נוכל אנחנו לעזור לציפורים? קל להכין מתקן להאכלת ציפורים: לוקחים בקבוק גדול וריק, שוטפים אותו היטב וגוזרים באחד מצדדיו פתח גדול. תולים אותו במרפסת או על עץ בקרבת הבית ומניחים בו פירות חתוכים, גרעינים ופירורי לחם. כדאי להתבונן מרחוק (ובשקט!) ולצפות בציפורים שבאות לאכול ממנו.
איך לרפא כנף שבורה
שְׁמִירָה
לעודד ילדים צעירים לגלות אמפתיה וחמלה כלפי בעלי חיים
חשוב מאוד לעודד ילדים צעירים לגלות אמפתיה וחמלה כלפי בעלי חיים, אך גם להסביר להם שלא תמיד צריך להתערב. זו הזדמנות להסביר לילדיכם שאם הם מטיילים בחוץ ורואים גוזל או חתלתול, אסור לגעת בו. אולי אמא שלו בסביבה והיא תחזור אליו בקרוב.
איך לרפא כנף שבורה
שְׁמִירָה
לפני קריאת הסיפור עם הילדים אפשר לחלק לכל אחד עותק
לפני קריאת הסיפור עם הילדים אפשר לחלק לכל אחד עותק, לדפדף יחד ובכל עמוד לשאול "מה יש לילד ביד", "מה מצויר על השלט?", "מה לדעתכם קורה כאן?", "מי זה לדעתכם ומה הוא אומר לילד?"… בהמשך תקריאי את מילות הסיפור ותראו כמה הבנתכם את האיורים תאמה את הסיפור המילולי.
זרע של גזר
שְׁמִירָה
להסב את תשומת-לב הילדים לדרך שבה המבוגרים בסיפור מטילים ספק באמונת הילד
תוכלי להסב את תשומת-לב הילדים לדרך שבה המבוגרים בסיפור מטילים ספק באמונת הילד. מה בדיוק אומרים לו ההורים ומה אומר האח הגדול? אפשר לפתח שיחה על הקושי של המבוגרים להאמין שהגזר יצמח. למה לדעתם היה להם קשה להאמין שהגזר יגדל? (כדאי לרשום את תשובות הילדים על דף ולתלות את הרשימה על לוח ההורים.) תוכלו לשתף זה את זה בחוויות: האם קרה שלא האמינו לכם? איך מרגישים כשהסביבה מפקפקת במשהו שאתם בטוחים בו?
"זרע של גזר" הוא סיפור פשוט על אמונה גדולה. ילדים צעירים חושבים מחשבות על אמונה ושואלים שאלות – אך אנחנו, המבוגרים, לא תמיד מרגישים נוח לדבר על כך. הקריאה והעיסוק בסיפור "פותחים דלת" לשיחה בקבוצות קטנות אודות אמונה במה שאיננו רואים. באתר "גננת" בקישור כאן תוכלי לצפות בהרצאה של ד"ר אהרון דיטשר על העולם הרוחני של ילדים.
קשה להתאפק! הסיפור "זרע של גזר" ממחיש את הסבלנות ואת ההתמדה הדרושות לגידול ירקות. תכונות אלה נחוצות להשגת מטרות רבות בחיים. אפשר להעלות דוגמאות להישגים שאת והילדים הגעתם אליהם לאחר מאמצים ולאחר המתנה ממושכת, ולשתף זה את זה בתחושת הסיפוק שנלוותה להישגים אלה. אפשר לבקש מהילדים להעלות הצעות לדברים שעוזרים לנו להמתין בסבלנות, לצייר את הרעיונות ולתלות אותם במקום מרכזי בגן.
בעקבות הקריאה אפשר להעמיק את הבנת הילדים בנוגע לגדילת ירקות ופירות. מה צומח מזרע כמו גזר? מה גדל בתוך האדמה? ומה גדל על עצים? אפשר להנביט זרעים או לשתול גינת ירק בחצר הגן. תוכלי לבקש מהילדים לצייר שלטים שמסמלים כל ירק, כמו השלט שצייר הילד בסיפור, לעקוב ולתעד את גדילת הירק.
זרע של גזר
שְׁמִירָה
לבקש מהילדים לערוך סיור בחדר הגן ולחפש את כל השלטים במקום
הילד בסיפור מכין שלט עם ציור של גזר, אשר מסמל את הירק שהוא זרע. אפשר לבקש מהילדים לערוך סיור בחדר הגן ולחפש את כל השלטים במקום. מה המשמעות של כל שלט? בהמשך אפשר להציע להם להכין שלטים נוספים, לגן או לבית, שיציינו איפה דברים שונים נמצאים.
האיורים של קרוקט ג'ונסון מתארים את המתרחש מעל האדמה. תוכלי להציע לילדים לצייר את ההתרחשות מתחת לאדמה, דף אחר דף, ויצור ספרונים שמתארים את הסיפור של הגזר. אפשר לערוך תערוכת הספרונים בגן.
בעקבות הסיפור תוכלו לערוך "סעודת גזר" בגן עם מאכלים שונים מגזרים: מיץ גזר, מרק גזר, סלט גזר, עוגת גזר ועוד! זו הזדמנות לשתף את ההורים ולבקש מהם להביא לגן מתכונים או מצרכים.
הילד בסיפור אינו אומר דבר, ואנחנו יכולים רק לשער מה הוא חושב ומרגיש כשכולם מטילים ספק בכך שהגזר יצמח. אילו היה מדבר, מה היה עונה להם, לדעתכם? אפשר לבחור בובות שיסמלו את הילד, את הוריו ואת אחיו, ולהזמין את הילדים להמציא דו-שיח בין הילד למשפחתו.
בסוף הסיפור הילד מוביל את הגזר בתוך מריצה. תוכלו לחשוב יחד על המשך לסיפור: לאן הוא לוקח את הגזר? איך מגיבים האחרים כשהם רואים את הגזר הענק? מה עושה בו הילד? אפשר לצייר או להמחיז סיפור המשך.
אלו ספרים נוספים יש בספריית הגן שלך, שקשורות לנושא? תוכלי לערוך תערוכה בפינה מיוחדת עם ספרים ושירים בעקבות "זרע של גזר". דוגמאות כוללות "אליעזר והגזר" מאת לוין קיפניס, "עוגת גזר" מאת מיריק שניר, ועוד. אם מתאים למשפחות הגן שלך, תוכלי לבקש מהילדים לחפש ספרים דומים בבית ולהוסיף אותם לתערוכה בגן.
הסיפור מזמן שיחה עם ילדים על הפוטנציאל הגלום בכל אחד מהם לעשות מעשי מנהיגות: מטרה, דחף ואמונה בצדקת הדרך. הפעולות אותן עושה הילד הקטן והדבקות המטרה למרות ספקנותה של הסביבה שלו מראות כי הסיפור הוא הרבה מעבר לגזר שצומח. מנהיגים נוצרים בעשיית מעשי מנהיגות: כך הילד הקטן: עקר עשבים, השקה, טיפח את הזרע בהתמדה ובסבלנות. עד שיום אחד "נבט הגזר" – מעשיו נשאו פרי הוא הגשים את משאלתו השיג את מטרותיו.
לפעמים הצורה לא פחות חשובה מהתוכן. "זרע של גזר" כתוב בפחות משמונים(!) מילים בעברית, ובכל זאת הסיפור מצליח להעביר לקוראים חוויה עמוקה, משמעותית ומעוררת תקווה. דברים קטנים, רגעים נקודתיים, בחיי הילדים לעתים בעלי משמעות חזקה אף יותר מאירועים מרעישים וגדולים. זה שיעור חשוב גם לנו, גם להורי הילדים.
המבוגרים בסיפור מטילים ספק בכך שהגזר יגדל. אפשר לדון עם ילדיכם בשאלות כמו: למה לדעתכם התקשו המבוגרים להאמין שהגזר יצמח? כשקראתם את הסיפור, האם האמנתם שהגזר יצמח באמת?
הסיפור הוא הזדמנות לקשר בין העלילה ובין החיים שלכם ולשתף זה את זה בחוויות שחוויתם: האם קרה לכם שלא האמינו לכם? איך מרגישים כשהסביבה מפקפקת במשהו שאתם בטוחים בו?
הילד בסיפור אינו אומר דבר, ואנחנו יכולים רק לשער מה הוא חושב ומרגיש כשכולם מטילים ספק בכך שהגזר יצמח. אילו היה מדבר, מה היה עונה להם, לדעתכם? אפשר לבחור בובות שיסמלו את הילד, את הוריו ואת אחיו, להתבונן יחד בתמונות בספר ולהמציא דו-שיח בין הילד למשפחתו.
בסוף הסיפור הילד מוביל את הגזר בתוך מריצה. תוכלו לחשוב יחד על המשך לסיפור: לאן הוא לוקח את הגזר? איך מגיבים האחרים כשהם רואים את הגזר הענק? מה עושה בו הילד?
הגזר גדל מתחת לאדמה, ולא על מדפי חנות ירקות! בעקבות הקריאה אפשר לבקר יחד בסופרמרקט או בחנות מכולת ולהסתכל על הירקות ועל הפירות השונים. מה צומח מזרע כמו גזר? מה גדל בתוך האדמה? ומה גדל על עצים? אילו מאכלים אפשר להכין מכל פרי וירק? ומה אנחנו אוהבים במיוחד לאכול?
זרע של גזר
שְׁמִירָה
האיורים של קרוקט ג'ונסון מתארים את המתרחש מעל האדמה
האיורים של קרוקט ג'ונסון מתארים את המתרחש מעל האדמה. תוכלו לקרוא שוב את הסיפור ולהציע לילדיכם לצייר את ההתרחשות מתחת לאדמה דף אחר דף. כך יהיו לכם שני ספרוני תמונות עבור "זרע של גזר": האחד שיספר את הסיפור של הילד ומשפחתו, והאחר – את סיפורו של הגזר.
בעקבות הסיפור תוכלו להכין עם ילדיכם מאכלים שונים מגזרים: מיץ גזר, מרק גזר, סלט גזר, עוגת גזר ועוד! להלן מתכון פשוט להכנת סלט גזר מתוק וטעים: בקשו מילדיכם שיעזור לכם לקלף ולגרד כמה גזרים אל תוך קערה. הוסיפו מעט מיץ לימון, סוכר וחופן צימוקים וערבבו הכול יחד. אפשר לכבד את כל המשפחה במעשה ידיכם. בתיאבון!
זרע של גזר
שְׁמִירָה
הסיפור "זרע של גזר" ממחיש את הסבלנות ואת ההתמדה הדרושות לגידול ירקות
הסיפור "זרע של גזר" ממחיש את הסבלנות ואת ההתמדה הדרושות לגידול ירקות. תכונות אלה נחוצות להשגת מטרות רבות בחיים. אפשר לשתף את ילדיכם בהישגים שהגעתם אליהם לאחר מאמצים ולאחר המתנה ממושכת, ולספר על תחושת הסיפוק שנלוותה להישגים אלה.
תפקידם של העצים בעולם: העצים נותנים פרי וצל, מקשטים את הסביבה ומשמשים בית לציפורים. בנוסף לכך תורמים העצים לאיכות האוויר שלנו, מפני שהם פולטים חמצן אותו אנו נושמים. במשך כמה שנים גדל עץ? ואיך יודעים בן כמה הוא? אם יזדמן לכם לראות חתך רוחב של גזע עץ, תוכלו להראות לילדים את הטבעות הולכות ומתרחבות. גילו של העץ, כמספר הטבעות שעל גזעו.
מה קרה לעץ התות
שְׁמִירָה
ילדי גן מרים מעלים טיעונים חשובים מדוע אין לכרות עץ.
ילדי גן מרים מעלים טיעונים חשובים מדוע אין לכרות עץ. עוד בגן העדן ניתן לאדם תפקיד לשמור על העולם הסובב אותו – בלשון התורה "לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָה" (בראשית ב, טו). הוא הצטווה לעבוד ולשמור על גן העדן, על העצים והצמחים שבו. בכרמל נשרפו השנה עצים רבים מאד. מומחים מעריכים כי יחלפו עשרות שנים עד שיושלם שיקום החי והצומח בכרמל. כיצד נוכל אנו לשמור על העצים והצמחים שאנו פוגשים בסביבת המגורים ובטיולים?
סיפורי עצים: האם עומד בקרבת הגן עץ, שאתם משחקים לידו, או מכירים סיפור שקשור בו (לדוגמא: מי נטע אותו, היכן הוא נמצא וכו')? הצטלמו ליד העץ וכתבו ליד התמונה את סיפורו של העץ.
"מזחל לפרפר": עץ התות מספק מזון לזחלי המשי. הזחלים מתגלמים בקורי משי והופכים לפרפרים. בעונת האביב אפשר לראות פרפרים, ואולי גם זחלים על השיחים והעצים בקרבת הגן. אם אתם מגדלים זחלי משי בגן, תוכלו לצפות בתהליך מקרוב.
מנהגים בגן: בגן מרים גדלו והתחנכו דורות של ילדים. ילדי הגן נהגו לקטוף עלי תות, ו"לבקר" את העץ בטיולים. אילו מנהגים יש בגן שלנו? מה אנו נוהגים לעשות בגן באופן קבוע? מה אנו אוהבים בגן וגאים בו? הזמינו את הילדים לשאול את הוריהם אם זכורה להם הגננת שלהם, ומה אהבו לעשות בגן.
בסיפור מצליחים גננת אחת וקבוצת ילדים להביא לשינוי. שירו את השיר "אני ואתה נשנה את העולם" יחד בגן. הדגישו את האמונה שכל אחד, אפילו ילד, יכול להביא לשינוי.
מה קרה לעץ התות
שְׁמִירָה
הבשורה על כריתת עץ התות מעציבה מאד את ילדי גן מרים
הבשורה על כריתת עץ התות מעציבה מאד את ילדי גן מרים. גם הגננת אומרת: "קשה לי להאמין שנוכל לשנות את הגזרה". אפשר לעצור את הקריאה ולשוחח: מהי "גזרה"? חשבו אתם, מה אפשר לעשות כדי לשמור על העץ מפני הכורתים? מה דעתכם על הרעיונות השונים שמעלים הילדים בסיפור? האם אתם יכולים להציע להם רעיונות נוספים?
הגננת מרים מבקשת מילדי הגן להסביר "למה אסור לכרות את עץ התות". את הדברים היא כותבת במכתב אל ראש העיר. בשלב זה אפשר להפסיק את הקריאה, ולבקש מילדי הגן שלנו לעזור לילדי גן מרים לנסח את המכתב ולומר, מדוע חשוב לשמור על עץ התות?
ילדי גן מרים הציעו לכתוב שלטים גדולים ובהם סיסמאות הקוראות לשמור על עץ התות. חשבו על נושא אשר יקר לליבכם וחברו סיסמה שתבטא את דעתכם. נושאים לדוגמא: גאווה ושייכות לגן, שמירה על הסביבה, עזרה לזולת ועוד.
ילדי גן מרים הריעו "כיפאק לעדולם". הריעו גם אתם לאדם שעוזר לכם בגן, למשל לחשמלאי שנכנס לתקן תקלה, ועוד.
עץ התות, אותו ביקשו לכרות, נמצא ב"רְשׁוּת הָרַבִּים" – כלומר בשטח ששייך לציבור כולו. ב"רְשׁוּת הָרַבִּים" ישנם כללים שונים מאשר בבית הפרטי שלנו. אנו מתנהגים בה מתוך התחשבות באנשים אחרים, ומה שנמצא שם שייך לכולם ואינו שייך לאדם אחד בלבד. מה עושים כאשר אנחנו רואים ב"רְשׁוּת הָרַבִּים" דבר מרגיז או מצער? איך אפשר להשפיע על החלטות שנוגעות לכולם? ילדי הגן כותבים מכתב לראש העיר, אך ודאי קיימות גם דרכים נוספות.
אילו מקומות ש"שייכים לכולם" יש בשכונה או בעיר שלכם? בחרו מקום ציבורי בסביבת הגן. איך מתנהגים ב"רְשׁוּת הָרַבִּים"? צאו אל המקום והתבוננו כיצד מתנהגים האנשים שנמצאים בו. חשבו על "כללי התנהגות" מקובלים במקום שבחרתם: מה עושים בו, ומה לא עושים בו.
אילו דרכים עומדות לרשותנו כדי להשפיע על הסביבה, או כדי לתקן דבר שעלול להפריע ב"רְשׁוּת הָרַבִּים"? אם קרה לכם מקרה בו הייתם שותפים לשינוי או תיקון במקום ששייך לכולם, ספרו על כך לילדים.
משחק "הטרקטוריסט החכם": ישנם מצבים במשחק או במציאות, שנדמה שאין להם פתרון. כל אחד מציג את הדעה שלו, ונראה שלא ניתן להמשיך מכאן הלאה. הילדים רצו את העץ, העירייה רצתה לכרות אותו כדי לבנות בית, ולרגע הרגישו כולם שאין פתרון למצב. בסוף הסיפור מתגלה דרך שלישית, מפתיעה וחכמה: טרקטור גדול מעביר את העץ לחצר הגן. אולי יש לכם בגן טרקטור חכם כזה, איתו תוכלו "להתייעץ" ולהציע פתרונות למצבים בהם כל אחד מתעקש על העמדה שלו.
אלו עצים נמצאים בקרבת הבית שלכם? קחו נייר וצבעים וצאו החוצה עם ילדיכם ל"טיול אמנות". טיילו בין העצים , שימו לב לסוגים השונים וציירו אותם על דף. חפשו את המאפיינים המיוחדים של כל עץ (אצטרובל ומחטים של עץ האורן, צורתו המיוחדת של הברוש, כפות הדקל של עץ הדקל וכד').
כמה תועלת אנו מפיקים מעצים בחיינו! תוכלו לעבור מחדר לחדר בבית וחפשו דברים שהופקו מעצים – למשל, רהיטים העשויים מעצים שונים, שמן לבישול ולמאור מעץ הזית, יין וצימוקים מהגפן…
אני ואתה נשנה את העולם… בסיפור גננת אחת וקבוצת ילדים הביאו לשינוי. לפעמים נדמה כאילו המעשים הקטנים שלנו אינם חשובים, למעשה הם יכולים ל"שנות עולם". אלו פעולות יכולים אנו, הורים וילדים, לעשות כדי להפוך את הסביבה שלנו לנעימה יותר, עבורנו ולהנאתם של הדורות הבאים?
תוכלי להכין תחפושות או כתרים שיסמנו את החיות השונות ולבקש מהילדים להמחיז את העלילה. המילים בסיפור פשוטות והמשפטים חוזרים על עצמם, ומהר מאד יוכלו הילדים לדקלם את הטקסט. כדאי גם להציע להם להמחיז את הסיפור בפנטומימה, עם תנועות ידיים והבעות פנים וללא דיבור.
העכבר והתפוח
שְׁמִירָה
להעניק לילדים את עותקי הספרים ולהזמין אותם להתבונן באיורים
כדאי להעניק לילדים את עותקי הספרים ולהזמין אותם להתבונן באיורים. האם הם מזהים את כל החיות? האם הם יכולים למצוא את התפוח לאורך הסיפור? בעקבות האיורים הילדים יכולים להכין חותמות בצורת תפוח:
לוקחים גלילי נייר טואלט ריקים ומקפלים את העיגול כך שתיווצר צורה של תפוח. את החותמת הילדים מוזמנים לטבול בצלוחיות עם צבעי גואש ולהחתים להנאתם. רוצים להוסיף עלה בראש התפוח? אפשר לצאת לחצר לקטוף עלה ולהדביק אותו על היצירה או לצייר עלה בעצמכם.
העכבר מבין שתהליך הבשלת פרי לוקח זמן ועלינו להמתין בסבלנות. זו הזדמנות לשוחח עם הילדים: מהי סבלנות? מתי אנו מתבקשים להיות סבלניים, לחכות, להתאפק, לדחות את הרצונות שלנו לטובת אחרים? מתי קשה לנו להיות סבלניים, וכיצד נוכל להשתפר?
אפשר לנסות ולדמיין את טעמו של התפוח לפני שהוא נשר. תוכלי לספר לילדים על פרי בוסר ועל טעמו המריר, ולחשוב ביחד על דוגמאות נוספות למצבים בהם הסבלנות משתלמת וחוסר סבלנות מזיק. (מה יקרה לעוגה שנוציא אותה מהתנור לפני שהיא אפויה? איזה טעם יש לבננה ירקרקה?)
אפשר להכין עם הילדים שעוני חול, כדי לסייע להם להתאזר בסבלנות גם בבית – למשל, בהמתנה לאימא שתתפנה או לתור שלהם לשחק במחשב. חומרים: 2 בקבוקים קטנים ריקים שווים בגודלם, חולק דק ומסונן, פקק מאחד הבקבוקים מנוקב, נייר דבק.
הכנה: ממלאים בקבוק אחד בחול עד האמצע, סוגרים את הבקבוק בפקק המנוקב.
הופכים את הבקבוק הריק ומצמידים אותו לבקבוק עם החול. מחברים את שני הבקבוקים היטב בעזרת נייר דבק חזק.
שעון החול מוכן! כמה זמן לוקח לחול להישפך מבקבוק לבקבוק?
בעקבות הסיפור תוכלו לערוך "סעודת תפוחים" בגן עם מאכלים שונים מתפוח: מיץ תפוחים, ריבת תפוחים, עוגת תפוחים או תפוחים אפויים בתנור. זו הזדמנות לשתף את ההורים ולבקש מהם להביא לגן מתכונים או מצרכים.
כדאי לדפדף בספר וליהנות יחד מהאיורים המיוחדים. האם מצאתם את התפוח בכל עמוד? חלק מן העצמים ומבעלי החיים נשארים קבועים במקומם, ואחרים – נמצאים בתנועה. מי קבוע במקומו? מי בתנועה?
לכל אחד קשה לפעמים לחכות בסבלנות, למשל בתור לקופה בסופרמרקט או בתוך פקק תנועה בכביש. תוכלו לשתף את ילדיכם ולספר על משהו שהגעתם אליו אחרי המתנה ארוכה. מה היתה ה"מתנה" שחיכתה לכם בסוף?
ילדים רבים מתקשים לחכות לאימא שתתפנה או לתור שלהם לשחק במחשב. אפשר לסמן על שעון-מחוגים כמה זמן צריך עוד לחכות. ילדים עשויים להיות סבלניים יותר כשהם יודעים מתי "זמן הסבלנות" שלהם יסתיים.
אתם מוזמנים לחגור סינר ולהכין ביחד ריבת תפוחים. מצרכים: 1 קילו תפוחי עץ ירוקים ½ קילו סוכר 1 מקל קינמון 1 לימון קולפים את התפוחים בעזרת קולפן ומוציאים את הליבה. חותכים את התפוחים לקוביות. מבשלים בסיר את התפוחים, הסוכר ומקל הקינמון על אש קטנה כשעה (צריך סבלנות!). בסיום הבישול מוסיפים מעט לימון סחוט.
בוודאי שמת לב שסוף הסיפור מסופר באמצעות איורים בלבד, ללא טקסט מילולי. זו אינה טעות! רצוי לתכנן מראש כיצד "לקרוא את הספר עם הילדים" אחרי שמסתיים הטקסט המחורז. האם ברור מה קורה אחרי שיוסף קונה את הדג? כדאי לזכור שעבור ילדים, האיור הוא העיקר. אפשר לבקש מהם "לקרוא את התמונות" ולגלות לנו את סוף הסיפור.
כדאי לאפשר לילדים לדפדף בספר ולעיין באיורים. האם הם שמו לב לדמויות הרבות שהמאייר הוסיף לתמונות לאורך הסיפור? אפשר לבקש מהילדים להמציא דו-שיח בין הרוכלים בשוק לבין יוסף.
אפשר לשוחח עם הילדים על שני גיבורי הסיפור, בלתוסאר ויוסף, ולהשוות ביניהם. לבלתוסאר אוצר בבית אך אינו משתף אחרים בעושרו, ואילו יוסף העני שמח בחלקו ופותח את ביתו לאורחים בשבת.
האם ילדי הגן מכירים ומבינים את המושגים "חסכן" ו"קמצן"? ניתן לשוחח על נדיבות שאינה תלויה בכסף ועל הקנאה, ולשאול את הילדים למה לדעתם היה לבלתוסאר כל כך חשוב שאוצרו לא ייפול לידי יוסף.
כדאי להכין עם הילדים אביזרים פשוטים (יהלום יקר שעשוי מכדור של נייר כסף, מגבת שהופכת לטורבן) ולעודד אותם להתחפש לדמויות בסיפור ולהמחיז אותו. הילדים יכולים לקחת הביתה את האביזרים יחד עם עותקי הספר האישיים ולהמחיז את הסיפור בעזרתם בחיק המשפחה.
הבת של יוסף מתלווה אליו לקניות בשוק. אפשר לשאול את הילדים אם גם הם שותפים לקניות עם ההורים, והאם הם עורכים קניות בשוק או במרכול? אפשר להמליץ למשפחות לבקר עם הילדים בשוק הסואן – הרפתקה מענגת עבור ילדים צעירים! ההורים והילדים יכולים להכין יחד רשימה מצוירת של מצרכים לשבת ולהציע לילדים לחפש אותם בין דוכני השוק או בחנות.
יוסף עובד כל השבוע, וביום שישי מתכונן לשבת. אפשר לשוחח עם הילדים על יום שישי בגן שלכם. איך אתם מתכוננים לשבת? האם ביום שישי סדר-יום שונה, האם אתם עורכים טקס קבלת שבת, אופים חלות, עורכים סעודה משותפת? האם יש שירים, סיפורים ותכנים מיוחדים ליום שישי? כדי להבליט את השבת וההכנות אליה בגן, אפשר להכין כמה עיסוקים מיוחדים שיהיו בלעדיים ליום שישי (למשל, בגדי שבת לבובות, משחקי קופסא או קלפים בנושא השבת, פינת קריאה בה הורים שאינם ממהרים לעבודה יוכלו לקרוא ספרים עם הילדים…).
לכל משפחה שבת אחרת, ייחודית לה. בעקבות הסיפור אפשר לבקש מההורים והילדים לשוחח על האופן שבו המשפחה שלהם מציינת את השבת. מה הם עושים במיוחד בשבת, האם הם מבלים עם חברים או משפחה, את מי הם מארחים? אפשר לבקש מההורים והילדים להכין ציור של "השבת שלנו", ולהציג את הציורים על לוח בגן.
מקורות רבים מספרים לנו על הייחוד של השבת ועל ההכנות לקראתה. תוכלו להיזכר יחד בשירים ובסיפורים שעוסקים בשבת, למשל השיר "מי אוהב את השבת" מאת אהוד מנור, "חנה'לה ושמלת השבת" שכתב יצחק דמיאל, "התבלין החסר" בעיבוד של דבורה עומר ועוד.
אפשר לשוחח עם ילדיכם על שני גיבורי הסיפור, בלתוסאר ויוסף, ולהשוות ביניהם. לבלתוסאר אוצר בבית אך אינו משתף אחרים בעושרו, ואילו יוסף העני שמח בחלקו ופותח את ביתו לאורחים בשבת.
כדאי לדבר על המושגים "חסכן" ו"קמצן" שמוזכרים בסיפור, ולשוחח על נדיבות שאינה תלויה בכסף. ניתן גם לשוחח על הקנאה, ולשאול את ילדיכם למה לדעתם היה לבלתוסאר כל כך חשוב שאוצרו לא ייפול לידי יוסף.
אפשר להכין אביזרים פשוטים (יהלום יקר שעשוי מכדור של נייר כסף, מגבת שהופכת לטורבן), להתחפש לדמויות בסיפור ולהמחיז אותו כמשפחה. ניתן גם להעלות הצגה של הסיפור בעזרת בובות וחיות פרווה.
הבת של יוסף מתלווה אליו לקניות בשוק. איפה אתם עורכים קניות, בשוק או במרכול? ביקור בשוק הסואן יכול להיות הרפתקה מענגת עבור ילדים צעירים. תוכלו להכין יחד רשימה מצוירת של מצרכים לשבת ולחפש אותם בין דוכני השוק או בחנות.
בשוק של ז'קרובאט
שְׁמִירָה
לשוחח עם ילדיכם על האופן שבו המשפחה שלכם מציינת את השבת
בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח עם ילדיכם על האופן שבו המשפחה שלכם מציינת את השבת. מה אתם עושים במיוחד בשבת, את מי אתם מארחים? אפשר להכין עם ילדיכם אלבום צילומים וציורים של "השבת שלנו", ובו תציינו את האנשים והדברים המייחדים את השבת במשפחה שלכם.
האם גם אתם, כמו יוסף ומשפחתו, אוהבים לארח ולהתארח בשבת? ילדים רבים נהנים להשתתף בהכנות לקראת בואם של אורחים. הם יכולים להכין שלט "ברוכים הבאים" ולתלות אותו בכניסה לבית, לעזור לערוך את השולחן, לסייע בעבודות המטבח או לקשט את השולחן בציורים מיוחדים לכל אחד מהסועדים.
מקורות רבים מספרים לנו על הייחוד של השבת ועל ההכנות לקראתה. תוכלו להיזכר יחד בשירים ובסיפורים שעוסקים בשבת, למשל השיר "מי אוהב את השבת" מאת אהוד מנור, "חנה'לה ושמלת השבת" שכתב יצחק דמיאל, "התבלין החסר" בעיבוד של דבורה עומר ועוד.
האיורים בעמודים האחרונים של הספר מספרים לנו ללא מילים את סוף הסיפור. אפשר להתבונן בהם יחד ולספר במילים שלכם מה קורה אחרי שיוסף קונה את הדג הגדול לכבוד שבת. כדאי גם לשים לב לדמויות הרבות שהמאייר הוסיף לתמונות לאורך הסיפור, ולהמציא דו-שיח בין הרוכלים בשוק לבין יוסף.
מה קורה בסוף הסיפור? בוודאי שמתם לב לעמודים האחרונים של הספר, בהם העלילה מתוארת באמצעות תמונות בלבד. רצוי לתכנן מראש כיצד "לקרוא את כל הספר עם הילדים" בהיעדר טקסט מילולי. האם ברור מה קורה אחרי שחנה נרדמת? מי הדמויות בעמוד האחרון של הספר? כדאי לזכור שעבור ילדים, האיור הוא העיקר. אפשר לבקש מהם "לקרוא את התמונות" ולגלות לנו את סוף הסיפור.
כדאי לאפשר לילדים לדפדף בספר ולהתבונן באיורים של גל שקדי, המלווים את הסיפור. האם הם שמו לב לבעלי החיים הרבים שמופיעים באיורים לצד העצים? תוכלו להשוות בין העצים השונים. כמה עצים מוזכרים בסיפור? אילו עצים הם עצי פרי ואילו עצי סרק? בעקבות האיורים, הילדים יכולים ליצור עצים בטכניקות אמנות שונות.
אפשר להזמין הורים וילדים ל"טיול עצים" בסביבת הגן. אולי גדלים בסביבה העצים שמופיעים בסיפור? ואולי עצים אחרים? תוכלו להשוות בין העצים: מה התועלת של כל עץ? אלו הם עצי נוי ואלו מניבים פרי? כיצד יודעים אם העץ צעיר או זקן?
אפשר לקרוא את הסיפור בחוץ, בחיק הטבע, תחת עץ. כדאי לצייד את הילדים בשקיות או דליים לאיסוף אצטרובלים, קליפות עץ, זרדים, עלים ועוד. עם חזרתכם לכיתת הגן הילדים יכולים להכין מהם יצירה.
עץ אבא
שְׁמִירָה
לעבור בין פינות הגן ולחפש את כל הדברים שעשויים מעץ
העצים מביאים לנו תועלת רבה. אפשר לעבור בין פינות הגן ולחפש את כל הדברים שעשויים מעץ, למשל: רהיטים העשויים מעצים שונים, שמן לבישול ולמאור מעץ הזית, יין וצימוקים מהגפן וכדומה. אפשר לבקש מהילדים לחפש חפצי עץ בבית, לצייר או לצלם אותם ולערוך בגן תערוכה של דברים העשויים מעץ.
כדאי לשאול מגננות בגני טרום חובה את הספר "מה צריך בשביל…", שחולק ברשימת הצעירים בתחילת השנה, ולקרוא אותו עם הילדים. אפשר להכין יצירות וקולאג'ים בהשראת ספר זה.
עץ אבא
שְׁמִירָה
לבקש מהילדים וההורים לספר על מסורות משפחתיות הקשורות לעצים
במסורת היהודית נהוג לנטוע עץ כדי לציין אבני דרך חשובות בחיים. אפשר לבקש מהילדים וההורים לספר על מסורות משפחתיות הקשורות לעצים. האם גם הם נוטעים עצים לרגל לידה או בשל אבני דרך נוספות במהלך החיים? האם נטעו עבורם עץ ביער של קרן קיימת לישראל? אם כן, אולי אפשר להראות לילדים דוגמה של תעודה שמציינת את הנטיעה, או הקופה הכחולה של קק"ל.
אפשר לקשר את הסיפור לנושא שנת השמיטה. במסורת היהודית יש ערך רב לנטיעה ולשמירה על העולם לטובת הדורות הבאים. השנה בלוח בעברי, תשע"ה, היא שנת שמיטה, שבה נהוג להעניק לאדמה ולעצים "מנוחה" ולאפשר לאדמה להתאושש ולהתחדש. גם השמיטה מבטאת את הרעיון של דחיית הנאה מיידית וההשקעה למען העתיד.
אפשר לחפש בספריית הגן, ולבקש מהילדים לחפש בבית או בספרייה, ספרים נוספים אודות עצים (למשל: האגדה על חוני ועץ החרוב שמופיעה כאן, השיר "איש העץ" מאת שלומית כהן-אסיף, "מר זוטא ועץ התפוחים" מאת אורית רז ועוד). תוכלו לקרוא את הספרים בגן ולערוך תצוגה של "סיפורי עצים".
האם ילדי הגן מכירים ביטויים או פתגמים סביב עצים (למשל, "צדיק כתמר יפרח" – אותו אפשר גם לשיר יחד, "איש תחת גפנו ותחת תאנתו , "לא דובים ולא יער"…)? בעקבות הסיפור תוכלי להסביר את הביטויים לילדים ואף להציע להם להמציא ביטויים חדשים.
סיפורי עצים: האם עומד בקרבת הגן עץ שאתם משחקים לידו, או מכירים סיפור שקשור בו (לדוגמא: מי נטע אותו, היכן הוא נמצא וכו')? אנו מזמינים אתכם להצטלם ליד העץ ולכתוב ליד התמונה את סיפורו של העץ. נשמח לפרסם את התמונות וסיפורי העצים באתר ובדף פייסבוק של ספריית פיג'מה. (אם מבקשים לפרסם תמונות של הילדים יש לדאוג לאישור חתום ע"י הורי הגן.)
הסיפור נכתב בהשראת האגדה אודות חוני ועץ החרובים, המופיעה בתלמוד הבבלי, במסכת תענית כ"ג, ע"א: פעם אחת היה [חוני] מהלך בדרך, ראה אדם אחד שהוא נוטע חרוב. אמר לו: זה לכמה שנים טוען פירות? אמר לו: לשבעים שנה. אמר לו: כלום ברי לך שתחיה שבעים שנה ותאכל ממנו? אמר לו: אני מצאתי את העולם בחרובים, כשם שנטעו אבותיי לי, כך אטע אני לבניי.
מקור מנהג נטיעת עץ לרגל לידת בן או בת בגמרא (גיטין, נ"ז, ע"א) מסופר כי בעיר ביתר, כאשר נולד תינוק היו נוטעים לכבודו ארז; וכאשר נולדה תינוקת היו נוטעים לכבודה ברוש. כאשר היה מתחתן זוג, היו נוטלים ענף מהארז וענף מהברוש ובונים מהם חופה.
כדאי להתבונן יחד באיורים של גל שקדי, המלווים את הסיפור. שימו לב לבעלי החיים הרבים שמופיעים באיורים לצד העצים. תוכלו להשוות בין העצים השונים. כמה עצים מוזכרים בסיפור? אילו עצים הם עצי פרי ואילו עצי סרק?
האם גם לכם עץ אהוב בקרבת הבית? האם יש מאחוריו "סיפור"? אפשר לצאת ל"טיול עצים" בסביבת הבית. אולי גדלים בסביבה העצים שמופיעים בסיפור? ואולי עצים אחרים? תוכלו להשוות בין העצים: מה התועלת של כל עץ? אלו הם עצי נוי ואלו מניבים פרי? כיצד יודעים אם העץ צעיר או זקן? תוכלו לארוז את הספר, שמיכה וכיבוד קל, ולקרוא את הסיפור יחד בחיק הטבע, תחת עץ. בהמשך אפשר לאסוף אצטרובלים, קליפות עץ, עלים ועוד, ולהכין מהם יחד יצירה עם חזרתכם הביתה.
בסיפור חנה מבקשת לטפס על עץ "עכשיו", ואבא מבקש לנוח "עכשיו". המצב הזה מוכר במשפחות רבות. איך אתם מגיבים במצב של התנגשות בין רצונות בין בני המשפחה? תוכלו לשוחח יחד על דברים שרוצים מייד, על דברים שדורשים המתנה, על התחשבות ברצונות של אחרים ועל סבלנות.
העצים מביאים לנו תועלת רבה. אפשר לעבור בין חדרי הבית ולחפש את כל הדברים שעשויים מעץ, למשל: רהיטים העשויים מעצים שונים, שמן לבישול ולמאור מעץ הזית, יין וצימוקים מהגפן וכדומה.
האם אתם מכירים עוד סיפורים על עצים (למשל: האגדה על חוני ועץ החרוב שמופיעה כאן, השיר "איש העץ" מאת שלומית כהן-אסיף, "מר זוטא ועץ התפוחים" מאת אורית רז, או "מה צריך בשביל…" מאת ג'יאני רודארי)? תוכלו לחפש את היצירות בבית או בספרייה ולקרוא אותן יחד
במסורת היהודית נהוג לנטוע עץ כדי לציין אבני דרך חשובות בחיים. כיצד המשפחה שלכם מציינת אירועים או אנשים חשובים? האם גם אתם נוטעים עצים לרגל לידה או בשל אבני דרך נוספות במהלך החיים? במקורות שונים האדם משול לעץ. אפשר לשוחח עם ילדיכם על השורשים שלכם, על הזרעים שאתם זורעים למען העתיד, על ענפי המשפחה שלכם ועוד. בהמשך אפשר לשרטט יחד "אילן יוחסין" של המשפחה שלכם, מדור הסבים עד דור הילדים.
כמו העצים, גם בני-אדם זקוקים לבסיס יציב על מנת לצמוח. בעקבות הסיפור אפשר לשוחח עם ילדיכם על דברים שחשובים לכם – ערכים, מעשים, מסורות ואמונות – שמחזקים את "בסיס" העץ של המשפחה שלכם ותומכים בצמיחתכם.
רצוי לדאוג לתחפושות ואביזרים בפינת הבית, שיעודדו את שילוב הסיפור במשחק הסוציו-דרמטי של הילדים. כמו כן, ניתן להעלות את הסיפור כהצגה (בשונה מסיפורים רבים, בגלל ריבוי האנשים והחיות בתיבה ניתן להעניק יש לכל ילד/ה תפקיד!). כדאי לנסות לדמיין את המראות, את הריחות ואת הקולות ברקע. אפשר לשלב מוסיקה ותנועה שייצגו את הים הסוער בחוץ והחיות השונות.
"איך הצילה הזיקית את נוח" נשען על מדרש בעקבות הסיפור התנכ"י אודות נח. אפשר לשוחח עם הילדים על אישיותו של נח ולחזור על הסיפור של נוח והמבול. כדאי להזכיר לילדים את סיפור התיבה והמבול, אותו אולי למדו במסגרת סיפורי תורה או פרשת השבוע.
האיורים שמלווים את הסיפור מוסיפים פרטים רבים שאינם מוזכרים בו. כדאי לאפשר לילדים להתבונן בהם ולחפש את בעלי החיים השונים. האם ילדי הגן מזהים את כולם? אפשר לחלק אותם ל"משפחות" (ציפורים, חרקים וכד'). אילו בעלי חיים שאינם מופיעים בסיפור מוכרים לילדים? האם הם יודעים לשייך גם אותם ל"משפחות" השונות?
כדאי גם לשים לב לטכניקת האיור– שימוש בצבעי אקריליק (גואש), מילוי כל הדף בצבע…). אפשר להשוות את האיורים עם סגנונות איור בספרים אחרים בגן, ובעקבות עיון באיורים הילדים יכולים לצבוע גם הם בצבעי גואש.
נח דואג לכל בעלי החיים בתיבה ומטפל בהם במסירות. כדאי לשוחח עם הילדים על היחס הראוי לבעלי חיים. אפשר לבקש מילדים שיש להם חיות מחמד בבית להביא צילום של חית המחמד (או החיה עצמה, אם זה מתאפשר) ולספר על הטיפול בה. אם יש בגן פינת חי, חוג טבע או אחד ההורים (או הצוות) שמתמחה בטיפול בחיות – כדאי לקשר את הנושא עם הסיפור.
"על טעם וריח אין להתווכח": נח מאכיל כל בעל חיים באוכל המתאים לו ומתאמץ לגלות את המאכל המתאים לזיקיות. ומה קורה בגן שלך? זו הזדמנות להתייחס לתזונה, להעדפות באוכל, לסגנון בו אתם עורכים ארוחות (האם אתם אוכלים יחד או ב"מזנון", מה אוכלים לארוחת עשר, קבלת שבת, ימי הולדת וכד'), לעודד ילדים לנסות מאכלים שאינם מוכרים להם ולאכול מזון בריא.
אפשר להזמין את ההורים והילדים לסדנת יצירה אחה"צ ולהכין יחד דגם משותף של תיבה נוח. זה יכול להיות מפגש נחמד למשפחות הגן, ופחות "מעמיס" על ההורים מהכנת דגמים אישיים בבית. (הורים רבים יתבקשו לעשות זאת כשהילדים בכיתה ב'…).
אפשר להמחיז את הסיפור במשפחה. כדאי לחפש בבית אביזרים פשוטים (בדים ומטפחות – ללבוש של נח ובני משפחתו, בובות או חיות פרווה – שייצגו את לייצוג החיות השונות) ולנסות לדמיין את המראות, את הריחות ואת הקולות ברקע. אפשר לחשוב יחד, איך תייצגו את הים הסוער בחוץ ומה ישמש לכם תיבה? איך לייצג את הים הסוער מחוץ לתיבה ומה ישמש כתיבה.
האיורים שמלווים את הסיפור מוסיפים פרטים רבים שאינם מוזכרים בו. כדאי להתבונן בהם ולחפש את בעלי החיים השונים. האם ילדיכם מזהים את כולם? אפשר לחלק אותם ל"משפחות" (ציפורים, חרקים וכד'). אילו בעלי חיים שאינם מופיעים בסיפור מוכרים לילדיכם?האם הם יודעים לשייך גם אותם ל"משפחות" השונות?
נח דואג לכל בעלי החיים בתיבה ומטפל בהם במסירות. אפשר לשוחח עם ילדיכם על היחס הראוי לבעלי חיים ולחשוב יחד מה כולל טיפול נאות בהם. תוכלו לצאת לגן חיות או לפינת חי כשהספר בידכם ולחפש שם את החיות שמופיעות בסיפור. ייתכן שיאפשרו לכם לצפות בהאכלת החיות ואולי אף להאכיל אותן בעצמכם. האם ילדיכם יודעים מה כל חיה אוכלת, את מי מותר להאכיל ובמה? בעקבות הביקור אפשר לשוחח על ההבדל בין חיות בית לחיות בר, על הטיפול בחיות בשבי ועוד…
"על טעם וריח אין להתווכח": נח מאכיל כל בעל חיים באוכל המתאים לו ומתאמץ לגלות את המאכל המתאים לזיקיות. האם כל בני המשפחה שלכם אוהבים לאכול את אותם הדברים? האם גם אתם מכינים מאכלים מיוחדים לבני משפחה שונים, בהתאם להעדפות, רגישויות או גיל? בעקבות הסיפור אפשר לשוחח על העדפות באוכל, ועל המשותף והייחודי בטעמים של בני המשפחה.
אתם יכולים להכין עם ילדיכם דגם של תיבה מקופסת נעליים. אפשר לבקש מילדיכם לקשט את התיבה כיד הדמיון הטובה ולהכניס לתוכה בובות, חלקי לגו או משחק, שייצגו את נח, את בני משפחתו ואת החיות השונות.
הסיפור נשען על מדרש בעקבות הסיפור התנ"כי אודות נח. אפשר לשוחח עם ילדיכם על אישיותו של נח ולספר יחד את הסיפור על נח והמבול. האם אתם מכירים עוד מדרשים על נח והתיבה? תוכלו לספר אותם לילדיכם.
איך הצילה הזיקית את נח
שְׁמִירָה
הסיפור על נח והזיקית מופיע בגמרא במסכת סנהדרין קח ע"ב.
ילדים וילדות אוהבים לשחק במשחקי דמיון. הם נהנים להעמיד פנים שהם מבוגרים, להתנסות ב"נהיגה" ברכב, להכין "עוגה" מבוץ ולשחק עם חבר דמיוני. אפשר לשחק עם הילדים בחפץ כגון בובה, סיר או מכונית צעצוע ולשאול לאן אנחנו נוסעים? מה נבשל יחד? מה אומרת הבובה?
רון רואה את שלולי בשלולית, אבל בעצם זו דמותו שלו שמשתקפת במים. אפשר לשחק במשחק ״מַרְאָה״: שניים מבני המשפחה עומדים זה מול זה ולפי תור, אחד עושה ״פרצוף״, מזיז ראש או רגל, והשני מנסה לחקות אותו.
יש כבר שלוליות בחוץ? – אפשר לנעול מגפיים, להתלבש היטב, לצאת החוצה ולקפוץ בשלוליות. ואם לא מתאים לצאת החוצה? אפשר להכין ״שלולית״ מחבל או מנייר, ולקפוץ פנימה והחוצה ככל שתרצו…
הטרמה לסיפור – תוכלו להתבונן באיור הכריכה ולשאול: איזו מילה מזכירה המילה "שלולי"? כמה דמויות מופיעות בכריכה?
שיחה – כדאי לחזור ולקרוא את הסיפור בכמה מפגשים ובכל מפגש לשוחח על נושא שונה. תחילה רצוי לוודא שהסיפור מובן, ושהילדים מבינים ששלולי היא דמותו של רון המשתקפת במים. לשם כך ניתן לשאול: למה רון אהב שלוליות? איזה סוד הוא הסתיר? את מי הוא חיפש בשלולית? למה שלולי נעלם כשהשמש זרחה? למה שלולי היה עצוב? האם שלולי יחזור? ואם כן, מתי?
החבר של רון – לילדים רבים בגיל זה יש חברים דמיוניים. תוכלו לשאול:
למה רון כל כך אוהב לבלות עם החבר שלו? מה מיוחד בחבר שלו?
חבר משלי – במפגשים מצומצמים או אישיים ניתן לשוחח על חברים דמיוניים ולהציע לילדות ולילדים לשתף ולספר עליהם: האם יש להם שֵם? מה הם נוהגים לעשות איתם? לא לכל אחד יש חבר דמיוני, לכן כדאי להרחיב ולשוחח על חברים וחברות בעולמם של ילדי הגן.
"זה סוד!" – כמו לרון, יש להניח שגם לילדי הגן יש סודות שהם חוששים לשתף בהם. ניתן לעסוק בנושא זה בזהירות במפגשים מצומצמים או אישיים. אפשר לשאול: מה זה סוד? אפשר לחזור לחלק המתאים בסיפור ולשאול את הילדים: למה רון התבייש לספר על שלולי? איך רון הרגיש אחרי ששיתף את אמא בסוד?
חשוב! בשיח עם הילדים בעקבות הסיפור כדאי להעלות את הנושא של סוד טוב וסוד רע. בין ילדי הגן עלולים להיות ילדים ששומרים סודות שמסתירים עוולות שחוו או שנחשפו אליהם. בזמן השיחה יש לשים לב לכך, ואם מתעורר חשד כזה, יש לעצור את השיח הקבוצתי בעדינות ולהמשיך לנהל את השיח עם הילד או הילדה באופן אישי, תוך התייעצות עם יועצת הגן או השפ"ח.
שלוליות – לאחר הגשמים כדאי לצאת ולחפש שלוליות. כחלק מההכנה לסיור אפשר לשאול: מה מעניין אתכם? מה הייתם רוצים לדעת? מה הייתם רוצים לחקור? מה יכול להיות שנראה?
שאלות שכדאי לבדוק ולחקור – איך נוצרות שלוליות ומתי? האם יש שלוליות גדולות? אילו בעלי חיים גדלים בשלוליות? מה עוד גדל בהן?
רצוי להציג את הספר בקבוצות קטנות. בטרם קריאת הספר כדאי להתייחס לכריכה. האם שמתם לב לפרח שצומח בתוך שולחן העץ? מה בא קודם, הפרח או השולחן? כדי להרגיש בדרך נוספת את המחזוריות של הטבע, ניתן לקרוא את הספר הפוך, מהסוף להתחלה.
מה צריך בשביל
שְׁמִירָה
לאפשר לילדים להתבונן לבד באיורים המיוחדים ולגלות אט-אט את הפרטים הרבים בדפי הספר
כדאי לאפשר לילדים להתבונן לבד באיורים המיוחדים ולגלות אט-אט את הפרטים הרבים בדפי הספר. ניתן לכוון אותם לעיין מקרוב: מה מצולם ומה גזור? האם הם מכירים את כל החפצים שבתמונות? ניתן להציע להם לחפש את כל הדברים שעשויים מעץ. למשל, האם הם שמו לב לצורת האותיות?
אילו עצים נמצאים בסביבת הגן? אפשר להזמין את ההורים לטיול משפחות ולהתפעל יחד מיופי הבריאה והטבע. בדרך אפשר לאסוף זרדים ועלים מיוחדים, מהם ההורים והילדים יוכלו ליצור ספרונים מעשי ידיהם שמתארים "מה צריך בשביל…".
אפשר לשוחח עם הילדים על צמחייה, ועל העצים שהם מכירים. אילו עצים יפים בעיניהם? אילו עצים מניבים פרי ואילו לא? אפשר לשוחח על הדרכים השונות שבהן ניתן ליהנות מזנים שונים של עצים.
אפשר לשחק משחק "ממה עשוי…?": כל אחד בתורו חושב על חפץ בחדר (רהיט, כלי מטבח, צעצועים…) ומצהיר: "אני חושב/ת על משהו שעשוי מ…". על הילדים האחרים לנסות לנחש מהו החפץ.
לעתים קרובות ילדים צעירים שואלים שאלות כמו "מה צריך בשביל…?". אנחנו לא תמיד יודעים את התשובות, ולפעמים שאלות הילדים אינן נוחות לנו – ובכל זאת, רצוי לעודד אותם לשאול. עצם השאלות התמימות של הילדים, עצם ביטויי הפליאה שלהם, מזכירים גם לנו המבוגרים להאט את הקצב, להתבונן סביב וליהנות מהטבע והיצירה.
"מה צריך בשביל…" הוא הספר הראשון לשנה זו. כמו כל הספרים שיחולקו השנה, כדאי לדאוג לזמינות של עותקי הספר שנמסרים לספריית הגן כדי שאת והילדים תוכלו לחזור אליהם. בפרט רצוי להיזכר בו ובברכת האילנות עם בוא האביב בחודש ניסן. אפשר לקרוא עוד על ברכת האילנות כאן.
כדאי לשבת עם ילדיכם ולגלות יחד אט-אט את הפרטים הרבים בדפי הספר. האם שמתם לב לאותם הפרטים? האם גיליתם משהו מפתיע או מצחיק בתמונות? אפשר לשאול את ילדיכם האם הם מכירים את כל החפצים שבתמונות? מה מצולם ומה גזור? ניתן לדפדף בספר ולחפש את כל הדברים שעשויים מעץ. למשל, האם שמתם לב לצורת האותיות?
כדאי להתייחס גם לכריכה של הספר. האם שמתם לב לפרח שצומח בתוך שולחן העץ? מה בא קודם, הפרח או השולחן? כדי להרגיש בדרך נוספת את המחזוריות של הטבע, ניתן לקרוא את הספר הפוך, מהסוף להתחלה.
ברכת האילנות מזכירה לנו לעצור וליהנות מהטבע. אפשר לשוחח יחד על צמחייה, ועל העצים שאתם מכירים. אילו עצים יפים בעיניכם? אילו עצים מניבים פרי ואילו לא? אפשר לשוחח על הדרכים השונות שבהן ניתן ליהנות מזנים שונים של עצים.
גם אתם יכולים להכין ספרון שמספר את הסיפור "מה צריך בשביל…": גוזרים או קורעים יחד תמונות וצילומים מתוך עיתונים או שבועונים ישנים. מדביקים את גזרי התמונות על דפים לבנים, מחוררים ומקשרים את הדפים בחוט, ומרכיבים מהם ספרון. האם גם בספרון שלכם יש פרחים ועצים?
מה צריך בשביל
שְׁמִירָה
האם ילדיכם יודעים ממה עשויים המאכלים שהם אוכלים, הבגדים שהם לובשים, הספרים והצעצועים שלהם?
האם ילדיכם יודעים ממה עשויים המאכלים שהם אוכלים, הבגדים שהם לובשים, הספרים והצעצועים שלהם? בעקבות הספר כדאי לעודד ולאפשר שאלות על מקורם של חפצים יומיומיים. עיסוק בתהליך היצירה – גם אם לא תמיד אנו יודעים את התשובה – עשוי להרחיב את עולם הידע ולהגביר את מידת ההערכה וההוקרה של הילדים – וגם שלנו!
אפשר לשחק משחק משפחתי "ממה עשוי…?": כל אחד בתורו חושב על חפץ ביתי (רהיט, כלי מטבח, צעצועים…) ומצהיר: "אני חושב/ת על משהו שעשוי מ…" על האחר לנסות לנחש מהו החפץ. אנו מאחלים לכם קריאה מהנה ושיחה נעימה!
מה צריך בשביל
שְׁמִירָה
הסיפור כתוב בלשון התנ"ך ובתוכו מילים ותחביר זרים לשפה של היום
התלמידים יכולים להמחיז ואף לדקלם את הסיפור. תוכלו להזמין את ההורים למפגש חגיגי סביב הסיפור לכבוד שבוע הספר וחודש הקריאה, בו תציגו את הסיפור ותחגגו יחד את השפה העברית והשורשים שלנו. במפגש תוכלו להכיר להורים את קלפי השיחה בסוף הספר ולשחק אותו יחד.
התרנגולים והשועל
שְׁמִירָה
אפשר לצלם בהגדלה את כרטיסיות המשחק המצורף בסוף הספר
אפשר לצלם בהגדלה את כרטיסיות המשחק המצורף בסוף הספר, להדביק על שמיניות בריסטול ולהכין גרסה נוחה לשימוש התלמידים. ניתן לשחק בזוגות, בקבוצות קטנות ואפילו מול כל הכיתה.
התרנגולים והשועל
שְׁמִירָה
האיורים של יוסי אבולעפיה משעשעים ומוסיפים פרטים רבים שאינם מוזכרים בסיפור
האיורים של יוסי אבולעפיה משעשעים ומוסיפים פרטים רבים שאינם מוזכרים בסיפור. כדאי לאפשר לתלמידים לדפדף בספר ולעיין מקרוב באיורים. האם הם מצאו את התולעת בכל עמוד? מה מצחיק אותם, מה אינו שייך לסיפור? מתי התרנגולת הפיסחת נראית חלושה ומתי מלאת כוח?
הסבירו לילדים את הביטוי "אין לך אדם שאין לו שעה". מתי חסרון יכול להפוך ליתרון? מתי דבר שלא חשבנו שיכול להביא תועלת פתאום מציל את המצב? תוכלו להיזכר יחד בדוגמאות מחיי הכיתה.
בתוך חברת התרנגולים התרנגולת הגיבורה היא בעלת מוגבלות, היא צולעת ומתקשה לעמוד בקצב של השאר. אילו מוגבלויות מכירים ילדי הכיתה? באילו אמצעים מנסה החברה להקל על מוגבלויות? ניתן להזכיר ולשוחח על חניית נכים, תרגום לשפת הסימנים, זמזמים ליד רמזורים עבור העיוורים ועוד. בתורה קיים ציווי שלא לנצל את חולשתו של אדם בעל מוגבלות, ניתן ללמד את הילדים "לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל" (ויקרא פרק י"ט פסוק י"ד).
התרנגולים והשועל
שְׁמִירָה
תנו לילדים להוביל זה את זה דרך מסלול מכשולים בכיתה ובחצר בית הספר, כאשר עיניו של הילד המובל מכוסות במטפחת
תנו לילדים להוביל זה את זה דרך מסלול מכשולים בכיתה ובחצר בית הספר, כאשר עיניו של הילד המובל מכוסות במטפחת. על הילד המוביל לנהוג בעדינות כלפי חברו, ולשים לב למגבלות שלו. על הילד שעיניו מכוסות, לבקש עזרה בצורה נעימה אך ברורה. לבסוף ניתן לשוחח כיצד נכון להציע, לבקש, לתת ולקבל עזרה.
בסיפור רוצה השועל "לזנב", לפגוע בזנב המחנה. התרנגולת החכמה אומרת לו כי הוא עצמו יאבד את זנבו. משחקים רבים קשורים לזנב: לקשור בלון ל"זנב" ולפוצץ אותו, לקשור נר ולהשחיל אותו בבקבוק וכן הלאה.
"התרנגולים והשועל" גדוש בהפתעות: השועל מפתיע את התרנגולים, התשובה של התרנגולת מפתיעה את השועל, במפתיע השועל לא ערמומי והתרנגולת דווקא כן, וכמובן, המשחק בסוף הוא עוד הפתעה משמחת. כדי לעודד את ההורים ליטול חלק מהספר ומהמשחק אפשר להכין עם התלמידים קופסא מקושטת לאכסון משחק הקלפים. כשהילדים מביאים הביתה את הספר יחד עם המשחק הם יפתיעו את הוריהם בהבנתם את הסיפור, בהיכרותם עם מילים חדשות ובשיתוף המשחק עם בני המשפחה.
האיורים של יוסי אבולעפיה מפרשים את הסיפור ומוסיפים לו פרטים משעשעים. נסו לעקוב יחד אחר האיורים ולחפש תמונות מצחיקות )כדאי לחפש את התולעת שמסתתרת בכל עמוד בספר(. תוכלו לבקש מהילדים לספר את הסיפור במילים שלהם.
הסיפור כתוב בלשון התנ"ך, ובתוכו מילים ותחביר זרים לשפה של היום. בעזרת האיורים והמילון יוכלו ילדיכם להבין את עלילת הסיפור ואת המילים הלא מוכרות. לאחר שתקראו את הספר כמה פעמים, תוכלו לבחור פסקה אהובה ולנסות לדקלם אותה בעל־פה.
להקת התרנגולים אינה מודעת לכך שחברתם הצילה אותם. אפשר להמציא שיחה בין התרנגולת הפיסחת לבין חבריה, שבה היא מספרת להם על המפגש שלה עם השועל. תוכלו להמחיז את השיחה, להציג אותה בעזרת תיאטרון בובות או לכתוב יחד סיפור המשך.
התרנגולים והשועל
שְׁמִירָה
האם אתם מכירים אדם עם מגבלה גופנית, או מגבלה שאינה נראית לעין
האם אתם מכירים אדם עם מגבלה גופנית, או מגבלה שאינה נראית לעין כמו רגישות ללקטוז או לחיטה? שוחחו עם ילדיכם על דרכים שיכולות לסייע למי שמתמודד עם קושי בתנועה, בשמיעה או בראייה. חפשו בסביבתכם הקרובה דוגמאות לכך )חניה לנכים, שימוש בשפת סימנים, סימון מספרי קומות במעלית בכתב ברייל, ועוד(. גם שטרות כסף מותאמים לאנשים שמתקשים בראייה. התבוננו בשני שטרות כסף של סכומים שונים. עצמו עיניים, מששו את השטרות וגלו את הסימן הבולט שבעזרתו אנשים כבדי ראייה ׳קוראים׳ את השטרות ומבדילים ביניהם.
משחק ׳פותחים בשיחה׳: בעמודים הבאים כרטיסיות לשיחה משפחתית בעקבות הסיפור. אתם מוזמנים לגזור את הכרטיסיות ולהכין להן קופסה מקושטת. את המשחק אפשר לשחק ליד שולחן האוכל, בנסיעה משפחתית או בכל זמן אחר. אנו מקווים שהשאלות יזמנו לכם זמן משפחתי מהנה ואיכותי.
"בל תשחית" הכבוד למשאבי הקיום: נסו לחשוב יחד- האם יוסף אהב את המעיל שלו ולכן לא רצה לוותר עליו? האם יש לנו חפצים שאנו מתקשים לוותר עליהם? האם יש כאלה שקל לוותר עליהם? הכירי לילדים את המושג "בל תשחית" הסבירי את המילה "בל" )אל( ואת המילה "תשחית" (לקלקל) ואת משמעות הערך- שלא לבזבז דברים. המצווה "בל תשחית" המופיעה בתורה אוסרת להשחית עץ מאכל במקרה של מצור ממושך על עיר. מהמצווה הזו התפתחה גישה רחבה יותר המדגישה את האיסור להשחית דבר שיכול להביא תועלת לך או למישהו אחר, כמו עץ פרי.
שימוש חוזר בגן: עודדי את הילדים להביא בגדים ישנים שיכולים לשמש בכיתה לפעילות ברוח הספר "המעיל המופלא":הכינו מן הבגדים הישנים בגדים חדשים, כמו שעושה יוסף. התייעצי עם הילדים כיצד לגזור את הבגדים לבגדים חדשים.
הגן מתחפש לכפר של יוסף, בהשראת תמונות הספר: יוצר הספר, סימס טבק, משתמש בטכניקת הקולאז (הדבק, בעברית) המבוססת על "מעשה טלאים" של פרטים מאוירים + גזרי נייר צבעוניים מודבקים + גזרי איורים וצילומים. נסי להכין עם הילדים תמונת קיר גדולה של העיירה של יוסף תוך התנסות בקולאז'.
הציגי צילום של סמל המחזור. שוחחי: מדוע חשוב למחזר, למשל בקבוקים. מה עוד ממחזרים ברמה ארצית? (נייר, מים…) בקשי מן הילדים לאתר את סמל המחזור על בקבוקי שתייה למיניהם. חלקי לילדים דף לצביעה של סמל המחזור והציעי להוסיף לו דוגמאות מאוירות, או מודבקות של מוצרי מחזור. בקשי מהילדים להביא החפצים שמחזרו ויצרו בבית והציגי אותם בגן.
"והגדת לבנך" הסיפור העובר מדור לדור הידעת? הסיפור "המעיל המופלא של יוסף" מבוסס על שיר ילדים ביידיש. בסוף הספר מצורפים התווים ומילות השיר המקורי. נסי לשיר עם הילדים את השיר, כדאי להיעזר בהורה עם ידע במוסיקה. אפשר להזמין בן משפחה דובר יידיש וחובב זמר לשיר את השיר בשפת המקור.
האם את זוכרת שיר בשפה אחרת ששרה לך סבתא שלך? נסי ללמד את הילדים ולשיר איתם. להורים רבים יש זיכרונות של שירים ששרו להם כילדים בבית אבא-אימא. ערב בלתי נשכח, מרגש ומשעשע מאוד יכול להיות ערב שירים מבית סבא: ערב שירי מקור שבו ישירו בני המשפחה: הורים או סבים/סבתות את השירים בשפת המקור. אפשר לדאוג מראש לתרגום כל השירים לעברית, ולקבצם בשירון שיהיה מזכרת נפלאה.
אפשר לבקש מההורים לספר לילדיהם על חגים בבתיהם כשהם היו ילדים (אפשר לרשום אנקדוטה, לצייר יחד את הסיפור, להביא סיפורים לגן ולהקריא אותם לקבוצה …). כך מדגישים את הערך של סיפורים מדור לדור, משתפים זה את זה במגוון מסורות ומנהגים, ומתחברים לעבר ולרצף היסטורי.
האם הסיפור הוא סיפור מעכשיו או "סיפור של פעם"? כיצד יודעים זאת? עברו יחד על התמונות ומצאו חפצים מן העבר. (מכונת תפירה, דלי לחליבת פרות, נרות למאור, אש לחימום, וכו') אלו חפצים אי אפשר למצוא בספר? האם ליוסף היה טלפון? טלוויזיה? מחשב?
כדאי להקדיש רגע של מחשבה לשמו של הסיפור. מה משמעות המילה "מופלא" ? מדוע המעיל הישן מופלא? קראו יחד את הספר וחשבו שוב מה מופלא בסיפור- המעיל? התושיה של יוסף? הסיפור?
סַפְּרו לילד סיפור משפחתי, שיש בו חיוך או טעם מיוחד – שמתאים להישמר בזיכרון המשפחתי; למשל, סיפור עליכם בתקופת ילדותכם. שלבו בסיפור פרטים הקשורים לתקופה ולמקום שבו התרחש. חפשו יחד באלבום התמונות המשפחתי את צילומי המקומות שבהם נולדו וגדלו הסבים והסבתות של הילד. עברו יחד על פרטי התמונה; למשל, "הנה המאפייה שאבא של סבתא קנה בה את החלות הכי טובות בעולם…
מסע במנהרת הזמן: לקראת "המראה לכפר של יוסף", בַּקשו מהילד לעצום עיניים ולהמריא לשם בדמיונו. כעת דובבו אותו ובקשו ממנו "לדווח" על מראה עיניו: למשל, האם יש ליוסף טלוויזיה בבית? אילו בעלי חיים מסתובבים ב"שכונה"? האם עובר בה אוטובוס? מה לובשים האנשים? בקיצור, הנחו את הילד בשאלות שיאפשרו לו לבדוק את הדמיון והשוני בין "שם ואז" ל"כאן ועכשיו" ואת הסיבות לכך.
כל עדה ועדה ואִמרות הכנף שלה. האִמרה: "כשהמעיל הוא ישן רק החורים חדשים", ממוסגרת כתמונת-קיר בביתו של יוסף (ראו בעמוד שנפתח במילים: "הייתה לו ליוסף אפודה ישנה…" ). אִמרה זו מדגימה את ההומור של תרבות היידיש. צרו, כדוגמת תמונה זו, תמונת קיר משלכם. היזכרו באמרת כנף משפחתית מבית אבא-סבא. ספרו מי אמר אותה, מתי ובאילו נסיבות… כתבו אותה באותיות גדולות, תנו לילד לעטר אותה ותלו אותה על הקיר.
עקבו יחד, באמצעות התמונות בספר, אחר מצב הרוח של יוסף. מתי ולמה הוא עצוב? מתי ולמה הוא שמח? מה מצב הרוח שלו בסוף הסיפור? נסו לראות איך הילד מסביר את הדברים?
ערכו שתי רשימות: רשימה אחת של דברים ששימחו את הילד במשך היום, ובמקביל לה, רשימה נוספת של דברים מצערים שהעציבו אותו. עודדו אותו לבדוק את רשימת הדברים המצערים ולחפש בה נקודות אור. אפשר, מדי ערב, לנסות להיזכר בדבר טוב שקרה לכל אחד מכם במשך היום.
"בל תשחית" הכבוד למשאבי הקיום מצוות "בל תשחית" המופיעה בתורה (בספר דברים פרק כ), אוסרת להשחית עץ מאכל במקרה של מצור ממושך על עיר. מהמצווה הזו התפתחה גישה רחבה יותר המדגישה את הצורך לנצל את כלל משאבי הקיום שלנו בתבונה ובחסכנות. גם יוסף לא מוותר על שום אפשרות לנצל עד תום את בד המעיל.
בקשו מהילד לאתר בבית חפצים ששינו את שימושם המקורי לטובת שימוש חדש; למשל, צלחת אוכל שנסדקה ומשמשת בסיס לעציץ, כוס צבעונית המשמשת צנצנת קטנה לפרחים וכדומה.
הסבירו לילד את המושג "יד שנייה". בררו יחד איתו מה אפשר לקנות / למסור / למכור בחנויות יד שנייה; למשל, בגדים משומשים במצב טוב, ספרים, משחקים, חפצי נוי ואחרים. מה היתרון ב"יד שנייה"? מה היה הילד מוכן לקבל מ"יד שנייה" ומה היה מוכן למסור?
"לקטנטנים הרי יש המון יתרונות": כדאי לקרוא יחד את תחילת הסיפור ולציין את היתרונות בלהיות ענן קטן. בהמשך אפשר שוחח עם התלמידים על הגודל שלהם ולמנות דברים שרק ילדים קטנים יכולים לעשות.
ענונת
שְׁמִירָה
אפשר להתייחס ליחסי תלמידים גדולים וקטנים בבית הספר שלכם
אפשר להתייחס ליחסי תלמידים גדולים וקטנים בבית הספר שלכם: אלו טקסים ואירועים מתאימים לכלל ציבור בית הספר, ואלו מותאמים לשכבה הצעירה? האם יש חצר מיוחדת לכיתות הנמוכות, או שעות הפסקה נפרדות? האם נעשים מאמצים כדי ליצור קשרים אישיים בין גדולים וקטנים כגון חונכות, אירוח תלמידי הכיתות הגבוהות בהווי הכיתה או קיום פעילויות משותפות? האם קיימים קשרים בין תלמידי כיתות א' לבין הגנים הצמודים, שם התלמידים יכולים להרגיש "גדולים"? אולי בעקבות הסיפור התלמידים יציעו יוזמות לשינויים, אותם ניתן להציע להנהלת בית הספר?
"ענונת", "תלתלונת", "פצפונת": ענונת אוהבת את כינויי החיבה שלה. אפשר לדבר עם ילדי הכיתה על הסיומת שמשמעותה "קטן" ולהיזכר יחד במילים דומות. ניתן גם לשוחח על שמות חיבה. האם לתלמידי הכיתה כינויי חיבה? האם כל שם חיבה הוא חיובי? האם יש שמות מיוחדים שרק בן משפחה או חבר טוב קורא להם בהם?
ענונת
שְׁמִירָה
למרות היתרונות בלהיות קטן והיחס החיובי של חבריה, ענונת רצתה יותר
למרות היתרונות בלהיות קטן והיחס החיובי של חבריה, ענונת רצתה יותר. תוכלו לשוחח יחד על שאיפות ורצונות: מה היו הילדים רוצים לעשות, שהם עוד לא ניסו? האם יש דברים שהיו רוצים לעשות אך עדיין לא יכולים בגלל הגיל או הגודל? כדאי לשתף גם את ההורים. ניתן לבקש מכל צמד הורה-ילד לרשום שאיפה אישית של הילד ולצייר אותה. ציורי השאיפות יכולות לקשט את קירות הכי־ תה, כאשר את חלקן אולי ניתן כבר להגשים!
ענונת
שְׁמִירָה
כשענונת הביטה לכיוון הקול "קוה-קוה" וראתה את השלולית היבשה, היא הבינה מה עליה לעשות
כשענונת הביטה לכיוון הקול "קוה-קוה" וראתה את השלולית היבשה, היא הבינה מה עליה לעשות. תוכלו לשוחח עם הילדים: האם אנחנו תמיד יודעים כיצד לעזור למישהו? אפשר להזכיר דוגמאות מחיי הכיתה ולחלוק חוויות בהן עזרתם לאחר, או עזרו לכם, בדיוק במידה ובזמן הנכונים.
ענונת
שְׁמִירָה
האם אתם אוהבים את הגשם? בעקבות הסיפור אפשר לשוחח עם הילדים
האם אתם אוהבים את הגשם? בעקבות הסיפור אפשר לשוחח עם הילדים: האם הם אוהבים את הגשם? למה? מי זקוק לגשם, מי נהנה ממנו? בעקבות הסיפור אפשר לקרוא יחד ולערוך תצוגה של עוד סיפורים, שירים ואגדות בנושא הגשם.
הילדים יכולים להכין כלי לאיסוף מי גשם. חותכים בקבוק פלסטיק ומסירים את החלק העליון שלו. ממקמים את הבקבוק הריק בשטח פתוח בכניסה או בחצר בית הספר, או תולים אותו עם חוט ברזל מחוץ לחלון הכיתה. הילדים יכולים לעקוב אחר הצטברות המים בבקבוק, למדוד כמויות ולבדוק כמה זמן לוקח לו להתמלא. כשהמכל מלא ילדי הכיתה יכולים להחליט כיצד להשתמש במים שהצטברו.
על אף היתרונות שבלהיות קטן ולמרות היחס החיובי של חבריה, רצתה ענונת יותר. תוכלו לשוחח על שאיפות ורצונות: איזה דבר היו ילדיכם רוצים לעשות ועדיין לא ניסו? האם יש דברים שהיו רוצים לעשות, אך הם עדיין לא יכולים לעשות בגלל גילם או גודלם? אפשר לערוך רשימה של שאיפות. אולי כבר ניתן להגשים כמה מהן!
ענונת
שְׁמִירָה
כשענונת שומעת את הקול "קווה-קווה" ורואה את השלולית היבשה, היא מבינה מה עליה לעשות
כשענונת שומעת את הקול "קווה-קווה" ורואה את השלולית היבשה, היא מבינה מה עליה לעשות. תוכלו לשוחח עם ילדיכם: האם אנחנו תמיד יודעים כיצד לעזור למישהו? אפשר לחלוק חוויות של עזרה שהגשתם לאחֵר או של עזרת אחרים לכם בדיוק במידה ובזמן הנכונים.
ענונת
שְׁמִירָה
כדאי לשים לב לכינויים של העננים הגדולים וליחסם לענונת
כדאי לשים לב לכינויים של העננים הגדולים וליחסם לענונת. הם לא מקניטים אותה, הם מקבלים אותה כפי שהיא ומחבבים אותה. בעקבות הסיפור אפשר לשוחח עם ילדיכם על כינויים, על יחסים בין גדולים לקטנים ועל הרצון לעשות דברים "כמו גדולים".
ענונת
שְׁמִירָה
האם אתם אוהבים את הגשם? בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח עם ילדיכם
האם אתם אוהבים את הגשם? בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח עם ילדיכם: האם הם אוהבים את הגשם? למה? מי זקוק לגשם? מי נהנה ממנו? האם אתם מכירים עוד סיפורים, שירים ואגדות בנושא הגשם? תוכלו להתכרבל יחד בפינה חמה של הבית ולספר סיפורי גשם.
אפשר להכין יחד כלִי לאיסוף מי גשם. חותכים בקבוק פלסטיק ומסירים את חלקו העליון (היזהרו שלא להיחתך מהשוליים החדים!). ממקמים את הבקבוק הריק בשטח פתוח מחוץ לבית או תולים אותו עם חוט ברזל מחוץ לחלון. כמה זמן לוקח לו להתמלא? ילדיכם יכולים לעקוב אחר הצטברות המים בבקבוק ולהחליט כיצד להשתמש במים שהצטברו. אנו מאחלים לכם קריאה מהנה ושיחה נעימה!
ביקור חולים במסורת היהודית נחשבת מצוות "ביקור חולים" למצווה "שֶאֵין לה שיעור". כלומר: אין לה מידה מדויקת. זאת משום שכל חולה זקוק לעזרה במידה שונה, וכל מבקר יכול לסייע בצורה אחרת. לכן כל אחד מקיים אותה כפי יכולתו, ואפשר לקיים אותה פעמים רבות. המצווה נזכרת לראשונה בתלמוד, ושם נקבע כי חובה על כל אחד – גם על גדולים ומכובדים – לבקר חולים כדי להקל את סבלם. בגלל החשיבות הגדולה שיש למצוות ביקור חולים אמרו חכמים כי זהו דבר שמועיל לאדם בחייו "בעולם הזה", אבל ייזכר לו גם "בעולם הבא" (תלמוּד בבלי, נדרים לט ע"ב). בתורה מסופר על יעקב אבינו שחלה, אך כששמע כי בנו יוסף עומד לבקר אותו, השתפרה הרגשתו והיה מסוגל לקום: "וַיַּגֵּד לְיַעֲקֹב וַיֹּאמֶר הִנֵּה בִּנְךָ יוֹסֵף בָּא אֵלֶיךָ, וַיִּתְחַזֵּק יִשְׂרָאֵל וַיֵּשֶׁב עַל הַמִּטָּה" (יעקב נקרא כאן גם ישראל. בראשית מח, ב). בספר שלנו מסייעות החיות לדוב בחיזוק הגוף וגם בשיפור מצב הרוח. ביקור חולים יכול לסייע לחולה בדברים יומיומיים שקשה לו לעשות לבד, למשל לאכול, לשתות או לבלוע תרופה. לביקור יש חשיבות רבה גם בשיפור מצב הרוח של החולה, ודבר זה תורם מאוד להחלמה.
חבריו של הדוב החולה משתדלים לשמח ולעודד אותו. כל אחד תורם כפי יכולתו. איך הם עושים זאת? בחרו חיה אחת ועקבו אחרי מעשיה לאורך הספר. איזו עזרה היא מגישה לדוב?
הגירית משקה את הדוב בתה צמחים מעשבי מרפא שליקטו החברים. גם אתם יכולים להכין תה צמחים טעים ומחמם לכל המשפחה: הניחו בקנקן צמחי תבלין כמו נענע, רוזמרין, לימונית ומרווה. הוסיפו 4 כוסות מים חמים והמתיקו בדבש. מזגו לכל אחד כוס תה וקשטו בפלח לימון.
שחקו ב"כאילו חולים": תרגלו את מצוות "ביקור חולים" עם בני המשפחה. תנו לילדיכם לטפל בכם ולהרגיע אתכם, ספרו להם מה עוזר לכם כשאתם מרגישים לא טוב. זו הזדמנות פז להזכיר לילדים כי גם בכוחם לרפא אחרים!
בסוף הסיפור הדוב מבריא, ומגלה כי החברים שסייעו לו חלו בעצמם! איך "יודע" הדוב לטפל בחבריו, וכיצד הוא מצליח לעזור לכל כך הרבה חברים בבת אחת? קחו בובות מחמד והמחיזו איך הדוב מטפל בחברים שלו.
הכינו לוח קיר עם כרטיסים המציינים את שמות הילדים, ושלושה "כיסים" צבעוניים ומקושטים: כיס עבור ילדים שהגיעו היום, כיס עבור ילדים בחופשה או סידורים, וכיס עבור ילדים חולים. ילדים שהגיעו לגן, מאתרים את שמם ומכניסים אותו לכיס המתאים. ילדים שחזרו אחרי מחלה, מוצאים את שמם בכיס של ה"חולים", ומעבירים אותו אל הבריאים!
תורני "ביקור חולים": בכל פעם שאחד מילדי הגן חולה, ילד אחר מקבל פתק הביתה, בבקשה להתקשר לחבר החולה ולשאול לשלומו בשם הגן. מדבקה על החולצה עם מספר הטלפון של הילד החולה, היא תזכורת מיוחדת ומתקבלת בברכה.
"מחלות חורף" הן מידבקות, לכן אנו מנסים להימנע ממפגש ישיר של ילדים עם הילד החולה. חשבו יחד על דרכים נוספות להתעניין בשלום החולה, ולשמח אותו: לצייר תמונות וברכות, להתקשר בטלפון ולברך "רפואה שלמה!" או "ברוך רופא חולים", לשלוח ברכה דרך בן משפחה או שכן.
ערכו את פינת המשחק הסוציו-דרמטי למשחקי "כאילו חולים". בנוסף לציוד רפואי, הוסיפו קומקום וכוסות לתה, פרחים וכרטיסי ברכה. כך יתאפשר לילדים לתרגל "ביקור חולים" במשחקי "כאילו".
למרות הרצון הטוב והנסיונות השונים של חבריו, הדב בסיפור אינו מבריא מיד. שימו לב כמה פעולות נעשות, וכמה מחכות החיות עד להתאוששות של חברם. שוחחו: איך לדעתכם מרגישה הגירית כשהיא מכינה תה, והדב עדיין לא מרגיש טוב? איך הדב עצמו מרגיש כאשר מחלתו אורכת יום ועוד יום? מה הוא היה רוצה לשוב ולעשות? למה הוא מתגעגע?
הסיפור מספר על הדב שחלה בשפעת או וירוס. לפעמים אנשים חולים במחלות קשות יותר, או במחלות או פגיעות שלוקח יותר זמן להבריא מהן. דאגי להכיר את משפחות הגן. האם יש ביניהן הורה, דוד, סבים חולים? מה אפשר לעשות כדי לסייע? זו הזדמנות לגיבוש קהילת הגן, אם במשלוחי אוכל, סיוע בסידורים, או פשוט מילה טובה והבעת דאגה.
איך מקבלים את פניהם של חברים שחזרו לגן לאחר מחלה? בברכת "ברוך רופא חולים" ו"ברוך שובך לגן"!
עיון ראשוני בספר: מומלץ לאפשר לילדים לדפדף לבד בספר בטרם קריאתו. מה דעתם על איזידורה? איזו מין אישה היא, איפה היא גרה, מי עוד מופיע בסיפור? האיורים בספר מיוחדים, בוודאי שונים מספרים קודמים שקראו הילדים. מה מיוחד בהם? תוכלי להסב את תשומת לב הילדים לצבעים בהם משמשת המאיירת מרלה פרייזי, ולמשחקי אור וצל שבתמונות השונות – ולאפשר להם להשמיע את התרשמויותיהם הראשוניות. זו הזדמנות יפה להשוות בין ספרי ספריית פיג'מה השונים, לעסוק באסתיקה, בטעם אישי, בתפקיד האיור בספרים, ובכלל באמנות חזותית.
דברים רבים הופכים את הבוקר של איזידורה לאפור. הילדים מוזמנים להקשיב לסיפור ולחפש באיורים את כל מה שקשה לאיזידורה ומעצבן אותה. האם דברים אלה היו מעצבנים גם אותם? האם אותו גירוי (למשל, ציפורים מצייצות) יכול לפעמים לשמח אותנו, ולפעמים לא? תוכלי לשתף את הילדים בחוויות אישיות שלך, ולשאול אותם אם גם להם קורה שהם קמים 'על צד שמאל'. מה הכי קשה בבוקר כזה, ואיך אתם מגיבים כשזה קורה?
איזידורה איזה יום
שְׁמִירָה
להקשיב לילדים, להתקרב אליהם – וגם לעודד אותם ליטול אחריות על עצמם.
הסיפור על איזידורה מזמין התייחסות לרגשות קשים של הילדים, תוך העצמת יכולת הבחירה שלהם לשנות את תפיסתם ואת מצב רוחם. זו הזדמנות להקשיב לילדים, להתקרב אליהם – וגם לעודד אותם ליטול אחריות על עצמם.
איזידורה אינה לבדה במהלך היום; אווז קטן מלווה אותה לאורך הסיפור! תוכלו לשוחח עם הילדים על תפקיד האווז בסיפור, ולשתף אותם בָּעזרה שאתם מקבלים אחד מהשני כשיש למי מכם מצב רוח רע. במסגרת הקבוצתית חשוב במיוחד לחזק את יכולת הילדים לשמח את חבריהם העצובים. איך הם עוזרים זה לזה כשמישהו כועס או מצוברח? הבליטי את אותם המצבים בהם חברים ליוו זה את זה ו"המתיקו" מצבים קשים. אל תשכחו לשתף את ההורים בסיפורים האלה!
הדרך שבה איזידורה מדגימה את הביטוי "מעז יצא מתוק" פעילה ואף מפתיעה. היא לא מחכה שמצב הרוח יעבור, לא מתלוננת על הקושי, לא מבקשת עזרה. במקום זאת היא רוקדת, תולשת, אופה ולבסוף טורפת את כל העוגה! מעניין יהיה לשמוע את דעתם של הילדים. האם הם חושבים שאכילת כל העוגה היתה רעיון טוב?
"קצת כישוף וקצת דמיון" הובילו את איזידורה להפיכת הדברים המעצבנים לעוגה מתוקה. גם ללא כישוף, ילדים צעירים מלאי דימיון ויצירתיות! ילדי הגן מוזמנים להפעיל את הדימיון שלהם ולהציע דרכים נוספות להתמודדות עם מצב רוח רע. תוכלו להכין יחד רשימה מצוירת של פתרונות ולפרסם אותו על לוח ההורים בגן. רשימות אישיות עם מלאי של פעולות מגוונות עשויות לסייע לאותם הילדים שנוטים "להיכנע" למצבי רוח של כעס, עצבנות או תסכול, כדי שגם הם יפעלו ויבחרו לשנות את היום שלהם – ממש כמו איזידורה.
לאט-לאט צבעי האיורים בסיפור עוברים משחור ואפור לוורוד. תוכלי להסביר לילדים את הסמליות המיוחסת לצבעים שונים, למשל לצבע הוורוד המסמל שמחה וחיוביות. אפשר להכין יחד "משקפיים ורודים" מנייר קשיח ומצלופן בצבע ורוד, להרכיב אותם ולשים לב איך הכול נראה אחרת!
חיינו מורכבים מקושי ומשמחה. בתחילה נכנעת איזידורה לתחושת הבלבול והערפל של הבוקר שלה, עד שהיא מחליטה לעשות מעשה! מומלץ לשוחח עם הילדים ולחפש יחד את המקומות שבהם הם "גם שמחים וגם עצובים" : היזכרו יחד בפעמים שבהן הם השלימו עם חבר לאחר ויכוח, הפעמים בהן הם נמלאו במרץ ורצון טוב אחרי פרק זמן של עייפות, או הפעמים בהן הבכי הפך לצחוק והחושך לאור. איך אנו מסבירים כיצד זה קרה ומה גרם לשינוי?
לקצב הסיפור משמעות רבה: בתחילה איזידורה איטית וכבדה. ככל שהיא נוטלת אחריות ומתחילה לאסוף את הרע, הקצב מתגבר עוד ועוד, תוך ריקוד מעגלי… עד שהיא מתיישבת ומשתלטת על הרע. ואז, לקראת סוף היום, שוב איזידורה מאטה את הקצב – הפעם, עם חיוך על הפנים. תוכלו לבחור יצירה מוסיקלית שמתחילה לאט, אולי אפילו קצת "כבד", ונהיית יותר קלילה ועליזה ככל שמקשיבים לה. הילדים מוזמנים להתחקות אחר התנועות של איזידורה, או פשוט לנוע עם המוסיקה ולחוש בגופם את השפעת השינוי במצב רוח של איזידורה. [שתי הצעות ליצירות מוסיקאליות שמתאימות לפעילות זו: הבה נגילה (מתוך הדיסק "נשמה יהודית" בעיבוד א. ריו), וזורבה מאת תיאודורקיס.]
איזידורה איזה יום
שְׁמִירָה
איזידורה מתחילה את היום שלה במצב רוח קודר, אך מסיימת אותו בשמחה ואופטימיות
איזידורה מתחילה את היום שלה במצב רוח קודר, אך מסיימת אותו בשמחה ואופטימיות. אתם יכולים לשתף זה את זה: מה שימח אתכם היום? על מה אפשר להודות שקרה היום? ומה היינו רוצים שיקרה מחר?
דברים רבים הופכים את הבוקר של איזידורה לאפור. אתם וילדיכם יכולים לחפש באיורים את כל מה שקשה לאיזידורה ומעצבן אותה. תוכלו לשאול את ילדיכם: "האם גם לכם קורה שאתם קמים 'על צד שמאל'? מה הכי קשה בבוקר כזה? ואיך אתם מגיבים כשזה קורה?"
איזידורה איזה יום
שְׁמִירָה
לשתף את ילדיכם בָּעזרה שאתם מקבלים מחברים או מבני משפחה
איזידורה אינה לבדה במהלך היום; אווז קטן מלווה אותה לאורך הסיפור! תוכלו לשתף את ילדיכם בָּעזרה שאתם מקבלים מחברים או מבני משפחה כשיש לכם מצב רוח רע, ולהציע להם לחשוב מי מלווה אותם ועוזר להם "להמתיק" מצבים קשים.
איזידורה אוספת את הבוקר הקודר והופכת את הקושי לעוגה. גם אתם יכולים להכין עוגה ולהמתיק אותה עוד יותר בעזרת פתיתי שוקולד, צימוקים או סוכריות. אפשר להתייחס לתוספות המתוקות כאל סמל לדברים קשים בחיי הילדים וכך להדגים את הביטוי "מעז יצא מתוק".
איזידורה פעילה מאוד – היא רוקדת, תולשת, אופה ולבסוף אוכלת את כל העוגה! אתם מוזמנים לחשוב עם ילדיכם על עשר דרכים להתגבר על מצב רוח רע. תוכלו להכין יחד רשימה מצוירת ולתלות אותה במקום זמין, כדי שתוכלו להיזכר בה כשצריך.
לאט-לאט צבעי האיורים בסיפור עוברים משחור ואפור לוורוד. תוכלו להסביר לילדיכם את הסמליות המיוחסת לצבעים שונים, למשל לצבע הוורוד המסמל שמחה וחיוביות. אפשר להכין יחד "משקפיים ורודים" מנייר קשיח ומצלופן בצבע ורוד, להרכיב אותם ולשים לב איך הכול נראה אחרת!
איזידורה איזה יום
שְׁמִירָה
מה דעתכם: האם אתם וילדיכם חושבים שאכילת כל העוגה היתה רעיון טוב?
כדאי לקרוא את הספר בקבוצות קטנות ולאפשר שיחה פתוחה בשאלות ונושאים רגשיים וחברתיים, למשל: מה מאפיין את החברות בין הפרפרים ואיך הם מרגישים לאורך הסיפור? האם חייבים תמיד לצרף אחרים למשחק? כיצד מצטרפים למשחק קיים, ועוד.
שלושת הפרפרים
שְׁמִירָה
להזמין את הילדים להתבונן מקרוב באיורים המיוחדים של אורית ברגמן
רצוי להזמין את הילדים להתבונן מקרוב באיורים המיוחדים של אורית ברגמן. אם יש בספריית הגן גרסה אחרת של הסיפור תוכלו להשוות את האיורים. כדאי לעודד את הילדים להביע את דעתם ואת טעמם האישי, ולהזמין אותם לצייר את הסיפור.
הסיפור מזמן עיסוק בטבע בשעת גשם וסערה בחורף ובהתעוררות הפרחים והפרפרים באביב המתקרב. תוכלי לשלב את הסיפור בטיול בקרבת הגן, בעיון במגדירי פרפרים ופרחים ובהתבוננות בטבע סביבנו.
הסיפור מתאים מאוד להמחזה. תוכלי לערוך המחזה של הסיפור עם הילדים, בקבוצה קטנה או במליאה הכללית. אפשר לשלב את ההמחזה בפעילות רחבה יותר הכוללת מוסיקה ותנועה, הכנת תפאורה ותלבושות, סידור מקומות, "מכירת" כרטיסים, והופעה בפני קהל – גן אחר או ההורים.
שלושת הפרפרים
שְׁמִירָה
הספר הוא חגיגה של צבעים ואפשר להשתמש בו כמנוף ליצירת פרפרים צבעוניים
יצירות ספרותיות רבות נוגעות בדילמות חברתיות ובערכים שבין אדם לחברו. תוכלו להרחיב את העיסוק בנושא באמצעות ספרים נוספים כמו: "המטריה הגדולה של אבא", "מעשה בחתוליים" של ע. הלל, "המדינה של ילדי הגן" של אמונה אלון, "רוגז" של מרים ילן-שטקליס ועוד.
שלושת הפרפרים
שְׁמִירָה
לוין קיפניס היה אחד מהאבות המייסדים של ספרות הילדים העברית
לאייר קלסיקה כמו 'שלושת הפרפרים' של לוין קיפניס זו חויה מלהיבה ומפחידה בו זמנית.
שני מוטיבים הנחו אותי כשנגשתי לאייר את הספר: חברות וקרבה לטבע.
ניסיתי ליצור שלושה פרפרים המובחנים האחד מהשני לא רק בצבע אלא גם באישיות, כמו שקורה הרבה פעמים בין חברים, ולייצר הרמוניה בתנועה התעופה ביניהם המעידה על היחסים ביניהם.
הקפדתי לדייק בתאורי הטבע שבספר, ולצייר צמחים פשוטים ומוכרים. מעבר לחבצלת ולצבעוני המופיעים בטקסט הוספתי חמציץ -פרח המוכר לרוב הילדים (הפרח הצהוב המופיע ברבים מהאיורים), כדן, פרח קטן ובישני הנפוץ ברוב חלקי הארץ, והרבה סוגי עלים שלרוב מתעלמים מהם, אבל לדעתי הם יצירות טבע נהדרות.
את הפרפרים ציירתי לפי פרפרים מוכרים בארץ: לבנין הכרוב, זנב סנונית ונמפית (שהיא כתומה בארץ, אך יש גם נמפיות אדומות בעולם).
מאז שעברתי לגור באיזור כפרי אני מסתכלת כל יום על הטבע שסביבי, והדבר הכי מרתק בו הוא השינוי התמידי- התנועה הגדולה של עונות השנה, וזאת הקטנה של זהרורי השמש, הרוח בעלים וההתרחשות הבלתי פוסקת של עולם החרקים. ניסיתי לצייר את הספר מנקודת מבט של פרפר שכל משב רוח הוא טורנדו עבורו, וכל רגע של שמש – מסיבה.
הסיפור "שלושת הפרפרים" ראה אור לראשונה ב-1938 ומאז מלווה דורות של ילדי ישראל. האם אתם מכירים גרסה קודמת של הספר באיורים אחרים? כדאי להתבונן יחד באיורים של אורית ברגמן. האם שמתם לב שכנפי הפרפרים צבועים ביותר מצבע אחד? אפשר לחשוב יחד מדוע בחרה המאיירת לצבוע כך את הפרפרים.
שלושת הפרפרים דואגים זה לזה ואינם מוכנים להיפרד. כדאי לשוחח יחד על חברות וערבות הדדית, בין בני משפחה ובקרב חברים. אפשר להיזכר בחברים שלכם ושל ילדיכם ובמה שאתם אוהבים לעשות יחד. בעקבות הסיפור תוכלו לשאול את ילדיכם אם קרה שלא הרשו להם או לחבר להצטרף למשחק, איך הרגישו אז ומה עשו.
הפרחים מוכנים להכניס לביתם רק את מי שדומה להם בצבע. תוכלו להשוות את האיורים של הפרחים והפרפרים. במה הם דומים זה לזה? במה הם שונים? תוכלו גם לשאול את ילדיכם מה דעתם על התנהגות הפרחים.
אפשר להמחיז את הסיפור כמשפחה, לבושים בצבעי הפרפרים והפרחים שבסיפור. אפשר גם להכין תאטרון בובות עם דמויות של הפרפרים והפרחים ממקלות של ארטיק ונייר צלופן.
כדאי לצאת לטבע ולחפש פרפרים ופרחים! כמו בסיפור, גם בטבע פרפרים ופרחים שונים זה מזה ולכל אחד צבעים וצורות אחרים. האם ראיתם פרח צבעוני או חבצלת? כמה סוגי פרפרים מצאתם ומה צבעם? אולי אתם מכירים שמות של פרפרים? תוכלו לחקות את תנועות הפרפרים ולהמציא יחד את "ריקוד הפרפרים".
לאייר קלסיקה כמו 'שלושת הפרפרים' של לוין קיפניס זו חויה מלהיבה ומפחידה בו זמנית.
שני מוטיבים הנחו אותי כשנגשתי לאייר את הספר: חברות וקרבה לטבע.
ניסיתי ליצור שלושה פרפרים המובחנים האחד מהשני לא רק בצבע אלא גם באישיות, כמו שקורה הרבה פעמים בין חברים, ולייצר הרמוניה בתנועה התעופה ביניהם המעידה על היחסים ביניהם.
הקפדתי לדייק בתאורי הטבע שבספר, ולצייר צמחים פשוטים ומוכרים. מעבר לחבצלת ולצבעוני המופיעים בטקסט הוספתי חמציץ -פרח המוכר לרוב הילדים (הפרח הצהוב המופיע ברבים מהאיורים), כדן, פרח קטן ובישני הנפוץ ברוב חלקי הארץ, והרבה סוגי עלים שלרוב מתעלמים מהם, אבל לדעתי הם יצירות טבע נהדרות.
את הפרפרים ציירתי לפי פרפרים מוכרים בארץ: לבנין הכרוב, זנב סנונית ונמפית (שהיא כתומה בארץ, אך יש גם נמפיות אדומות בעולם).
מאז שעברתי לגור באיזור כפרי אני מסתכלת כל יום על הטבע שסביבי, והדבר הכי מרתק בו הוא השינוי התמידי- התנועה הגדולה של עונות השנה, וזאת הקטנה של זהרורי השמש, הרוח בעלים וההתרחשות הבלתי פוסקת של עולם החרקים. ניסיתי לצייר את הספר מנקודת מבט של פרפר שכל משב רוח הוא טורנדו עבורו, וכל רגע של שמש – מסיבה.
לאן מטיילים? כדאי לאפשר לילדים לעיין בספר ולגלות מה מיוחד בו. האם הם הבינו כי יש בו יותר מסיפור אחד? מה הם מזהים באיורים? אפשר לשוחח: לאן ניתן לטייל ברגל, ואלו מסלולים דורשים תחבורה ממונעת? האם הילדים מכירים את המקומות השונים, האם הם כבר ביקרו בפרדס, במושב, בים?
יוצאים לטיול, ב'כאילו': לא תמיד ניתן לצאת החוצה לטבע, אבל אפשר לשחק ב"כאילו" בתוך הגן! תוכלי להכין פינת הטיול ובה אביזרים מתאימים (כובע, בקבוק מים, משקפת…) ודוגמאות לדברים שפוגשים בטבע (תפאורה של ים, פרדס, הרים, בובות חיות, יצירות של ילדים…), אפילו לצייר מסלול או "גשר צר" בעזרת נייר דבק על הרצפה. מה כדאי להוסיף לפינה? אלו חיות פוגשים בדרך, האם המסלול קשה לטיפוס? הילדים יכולים לתרגל כישורים חברתיים כגון מנהיגות, שיתוף פעולה, זהירות ועוד, ולפליג עם הדמיון למקומות השונים.
שיתוף הורים: עם חלוקת הספר לבתים רצוי לצרף להורים מכתב אישי שמסביר את הייחוד של הספר וממליץ להם לחזור אליו לאורך השנה. הציעי לילדים ולהוריהם להביא לגן צילומים מטיולים משפחתיים ולהעשיר בכך את פינת הטבע והטיול. ניתן גם להכין 'מחברת מטיילת' העוברת בחופשות וסופי שבוע בין משפחות הגן, כאשר כל משפחה מוסיפה לה דף עם צילום או ציור והסבר על טיול שערכה.
ילדים, יוצאים היום לטיול! האם את מרבה לצאת עם הילדים לטיולים קצרים בסביבת הגן הקרובה, כמובן תוך שמירה על בטחון הילדים? אלה הזדמנויות לטפח ערכי פליאה מהעולם, סקרנות וחקר, וכן כבוד לטבע ושמירה על הסביבה. כמו אורי שהשאיר את כובעו למגורי האפרוחים בסיפור 'מעשה בכובע' מאת לוין קיפניס, כך ניתן ליהנות עם הילדים מהשארת צלוחית מים לחתול הצמא או מבניית פינת האכלה לציפורים בחצר הגן.
מה אוספים בדרך ומה משאירים במקום? מרוח השיר 'מציאה' של לאה גולדברג בו מספר הילד על הנאה ממציאת 'חתיכה של שמים' בשלולית המים, אפשר ללמוד על ההנאה מהטבע במקומו 'הטבעי'. כדאי לזכור להשיב את השבלולים והצב למקום בו מצאנו אותם, וכמו באיור הסוגר את הספר לאסוף 'במידה' אבנים, ענף שקד, שיבולים או עלי שלכת כדי לאפשר המשכיות של החוויה והלמידה בגן.
איפה המבוגרים? באיוריה של רעיה קרס מופיעים הילדים ללא מבוגרים. המבוגר המלווה והשומר עליהם בחוף הים, כשמטפסים על עץ גבוה או כאשר מדליקים מדורה במדבר, נותר מחוץ לספר. כך הספר מעודד את הילדים "להפליג" בעת הקריאה למקומות קרובים ולמחוזות רחוקים ואף דמיוניים בחברת ילדים כמותם.
"אנשים טובים באמצע הדרך": את מי פוגשים בדרך, ומה הם עושים? זו הזדמנות להרחיב את עולמם של הילדים ולהכיר להם אנשים חדשים ובעלי מלאכה שונים: מנקה הרחוב, הגנן, מוכרת הירקות, טכנאי הרכב, הבנאי והקשישה היושבת על הספסל בקרבת הגן.
על המפה: אם בגנך תלויה מפת הארץ תוכלי לסמן בה אתרי טיול עליהם ילדים ממליצים בעקבות טיוליהם. צבעים מסמלים במפה הרים, ים, מדבר ועוד. בספר מעניקים הצבעים רקע ואוירה לאתרי הטיול השונים. האם שמת לב לצבעי הרקע של השערים בספר שונים – הפרדס, הים, המדבר …
לפעמים הדרך היא היעד: כמו בטיולי הגן בהם הילדים פוגשים בדרך עולם ומלואו, גם בסיפור 'מרים והים' מתארת מיריק שניר מסע של חיפוש וגילוי שבו הדרך היא חלק מהמטרה. אם הילדים מכירים ספר זה באיוריה של גיל-לי אלון קוריאל הם יגלו שמאיירים שונים מדמיינים ומציירים בדרכים שונות את מרים, כך תוכלי לעשות במגוון של יצירות ספרותיות שמופיעות באיורים שונים.
טיול משפחות הגן: האם התחלת לחשוב על מסיבת סוף שנה בגן? אולי תרצו לחגוג אותה הפעם בחיק הטבע, ולשלב בה טיול משפחות? תוכלו להכין יחד ספר "יצאנו לטייל" שלכם, כולל תמונות של "מה לקחת", "מה נראה" ו"מה נעשה" – מזכרת ייחודית אליה ישמחו הילדים לחזור גם בעתיד. נשמח לפרסם את החוויות והספרים באתר של ספריית פיג'מה. קחי 'חלום לא כבד מדי' וצאי לדרך בהנאה!
רצוי לקרוא את הספר בקבוצות קטנות, כאשר כל ילד מחזיק עותק של הספר. כדאי לאפשר לילדים זמן להתבונן מקרוב באיורים, ובעקבות הקרלשיחה פתוחה. האם גם לילדים בגן יש אחים קטנים? למי יש חתול או כלב בבית? איך נראים חדרי השינה של הילדים, האם גם הם צפופים ולא מסודרים כמו החדר של הגיבורה בסיפור? אפשר לבקש מכל אחד להסתכל על החבר לצידו ולציין דבר ייחודי שהוא אוהב אצלו.
זה לא "סתם קשקוש!": לעתים ילדים מגיבים בשיפוט ובזלזול כלפי הציורים של עצמם או של חבריהם. הסיפור על ה"שפנאריה" שציירה הגיבורואותו היא אוהבת, הוא הזדמנות להתייחס לציורים, לדמיון ולקבלה של חוסר שלמות.
בעקבות הציור של ה"שפנאריה" אפשר להציע לילדים להמציא חיות דמיוניות, "הכלאה" של שתי חיות מוכרות, ולתאר את המראה והיכולות שלהן. אפשר גם להציע לילדים ליצור דמויות של החיות הדמיוניות מחימר.
הבלגן שלי
שְׁמִירָה
להציב מראות קטנים על שולחנות היצירה ולהזמין את הילדים להתבונן מקרוב בפנים שלהם
בעקבות הסיפור תוכלו להציב מראות קטנים על שולחנות היצירה ולהזמין את הילדים להתבונן מקרוב בפנים שלהם. למי יש שיער בצבע ג'ינג' כמו הגיבורה הסיפור, איזו צורה יש לאף ולאוזניים, האם למשיהו יש נמשים בפנים? בעקבות ההתבוננות הילדים יכולים לצייר דיוקן עצמי, אותו ניתן להציג על לוח בגן. כדאי שגם את וחברות הצוות תתבוננו ותציירו גם את עצמכן, ותוסיפו את הדיוקנים שלכן לתערוכה!
הבלגן שלי
שְׁמִירָה
להסביר לילדים את משמעות הפתגם "איזהו עשיר? השמח בחלקו"
כדאי להסביר לילדים את משמעות הפתגם "איזהו עשיר? השמח בחלקו". אפשר לשאול אותם מיהו עשיר בעיניהם; מה משמח כל אחד, ובמה אנחנו שמחים בגן. אפשר לפתוח את מפגש הבוקר בשיר או תפילה שמשקפים את הפתגם ומבטאים את ההודיה והשמחה במה שיש ובמי שאנחנו
קבלה עצמית אינה מבטלת את השאיפה להשתפר. אפשר לשוחח עם הילדים על דברים בחיינו שיש לקבל לעומת דברים שכדאי לנסות לשנות. נסו לחשוב יחד על דברים שהייתם רוצים לשפר ועל הדרכים לעשות זאת. נשמח לשמוע כיצד שילבת את הסיפור בגן שלך!
הבלגן שלי
שְׁמִירָה
כדאי להתבונן יחד באיורים ולהיזכר בכל הדברים שהילדה בשיר אוהבת
בעקבות הסיפור תוכלו להסתכל יחד בראי ולהתבונן מקרוב בפנים שלכם. כדאי לשים לב לייחוד של כל אחד: למי יש שֵׂער חלק ולמי מתולתל, איזוֹ צורה יש לאף שלכם, מהו צבע עיניכם. האם אתם מרוצים מהמראה שלכם? אילו תכונות פנימיות אינן משתקפות בראי? בעקבות ההתבוננות אפשר לצייר דיוקן עצמי.
קבלה עצמית אינה מבטלת את השאיפה להשתפר. אפשר לשוחח על דברים בחיינו שיש לקבל לעומת דברים שכדאי לנסות לשנות. נסו לחשוב יחד על משהו שהייתם רוצים לשפר ועל הדרכים לעשות זאת.
כדאי להסביר לילדיכם את משמעות הפתגם "איזהו עשיר? השמח בחלקו" ולשוחח ביניכם על משמעותו עבורכם. אפשר לשאול אותם מיהו עשיר בעיניהם; מה משמח כל אחד מבני הבית; ובמה כמשפחה אנחנו שמחים.
אפשר ליצור מסורת חדשה, ובה נזכרים לפני השינה בדברים טובים שקרו היום ובאנשים טובים שאנחנו אוהבים. כל אחד מספר על שני דברים טובים שקרו לו היום ועל מישהו או משהו שהוא אוהב במיוחד.
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות, כאשר כל ילד מחזיק ביד עותק של הספר. איך הגיבו הילדים לאיורים? אפשר להתייחס לכל דף כ"מדרש תמונה", לשים לב לפרטים הקטנים ולפני שהופכים כל דף, לשאול את הילדים: "מה לדעתכם יקרה עכשיו?" תוכלו להתמקד בהבעות הפנים של הדמויות: האם העכבר פוחד כשהוא בכפו של האריה? ומה מביעות פניו של האריה?
רצוי לקרוא את הספר בגן מספר פעמים ולהזמין את הילדים לתאר את העלילה במילים שלהם. ספר ללא מילים תורם רבות ליכולת הביטוי המילולי של הילדים. האם הסיפור מפי הילדים משתנה מפעם לפעם? ככל שחוויות הילדים סביב הספר בגן יהיו עשירות ומגוונות, כך הם יוכלו "להקריא" אותו להוריהם עם חלוקת העותקים האישיים לבתים.
גם ילדי הגן יכולים להכין גרסה מאוירת של המשל. מחלקים את הילדים לקבוצות קטנות, כאשר כל קבוצה מתארת בציור משותף פרק אחר ברצף הסיפורי (למשל, העכבר בורח מהינשוף, העכבר נלכד בכף האריה, העכבר משכנע את האריה לשחרר אותו, האריה נלכד ברשת הציידים… – עד הסוף השמח.) אפשר לתלות את התמונות ברצף על הקיר, ולהזמין את ההורים לצפות בתערוכה.
כדאי להמחיז את הסיפור, כאשר צוות הגן, או אולי כמה הורים, משחקים את האריה והעכבר. גם הילדים יכולים להציג את המשל בפני קבוצת החברים. אפשר לבחור זוגות: האריה והעכבר, ולהוסיף לאט לאט דמויות נוספות: ינשוף, ציידים, אולי גם את הג'ירפה ברקע?
האם הילדים מכירים עוד משלים? אפשר לבקש מהילדים וההורים להביא מהבית או לחפש בספרייה עיבודים של משלים מוכרים. תוכלו להיזכר במשלים נוספים שחולקו בספריית פיג'מה בשנים קודמות: "שלמה המלך והדבורה", "אולי אפשר גרגר סוכר", ו"משל על שועל". אפשר לערוך תצוגה של ספרי משלים בגן.
אין לך אדם שאין לו שעה ואין לך דבר שאין לו מקום: אלו תפקידים יש לילדים בגן שלך? האם קיימת תורנות של סידור שולחנות, פינוי החצר, השכנת שלום בין חברים? אם הגן הוא רב-גילאי, כיצד את מעצימה את היכולות החברתיות של כל הילדים, צעירים ובוגרים? זו גם הזדמנות לשוחח עם הילדים על העזרה שלהם בבית. תוכלי לבקש מההורים להיזכר במקרים בהם הילדים עזרו להם, לסבים או לאחים גדולים, לרשום את החוויות ולהציג אותן בגן.
המילים היחידות שמופיעות בסיפור הן קולות של החיות. בהמצאת מילים אלו נעזר המחבר באונומטפויאה (תצליל) – מילים שנשמעות כמו הצליל שהן מייצגות, למשל חריק וגררר. אפשר לשוחח עם הילדים על ההבדל בין דיבור לבין צלילים סתם, ולהמציא מילים שלכם לקולות של חיות שונות.
האריה והעכבר
שְׁמִירָה
הסיפור מתאר את המציאות של חיי ג'ונגל, ואת לכידת האריה ברשת של ציידים
הסיפור מתאר את המציאות של חיי ג'ונגל, ואת לכידת האריה ברשת של ציידים. אפשר לשוחח עם הילדים על יחסם לבעלי חיים, לספר להם אודות החיים בטבע ולהנגיש ברגישות מושגים שרחוקים מחיי היומיום שלהם כמו חיי בר, ומציאות שבה חיות בסכנה של טורפים או ציידים. ספרות ילדים היא כר מוגן לעסוק בפחדים. כדאי לשים דגש על הסוף הטוב של הסיפור: האריה יוצא לחופשי, והעכבר זוכה להוכיח במה גדול כוחו. שתי החיות זוכות לעשות מעשה של חסד במהלך הסיפור, והן זוכות גם ליחסים של הדדיות.
"מלך שבחיות – ארי" (חגיגה י"ג): תוכלו לשחק במשחק "המלך אמר", אבל עם פקודות הקשורות לקולות בעלי החיים: המלך אמר לצייץ; המלך אמר לשאוג; המלך אמר לילל; המלך אמר לשרוק: זו דרך נחמדה להרחיב את אוצר המילים של הילדים.
אולי חלק מהורי הגן יהיו במבוכה אל מול ספר כזה, שאין בו סיפור כתוב. כדי להקל עליהם אנו ממליצים לך לצרף מכתב קצר ממך, שבו תצייני שבסוף הספר מופיעה תמצית כתובה של המשל. במכתב תוכלי גם לשתף את ההורים בנעשה בגן בעקבות הספר ולהציע להם לבקש מילדיהם לספר להם את הסיפור.
לאט-לאט, ובהנאה רבה! כדאי לדפדף בספר וליהנות יחד מהאיורים המרהיבים. אפשר לספר את הסיפור במילים שלכם, כל אחד בתורו, כאשר כל אחד מתאר את ה"מסופר" בדף אחר. תוכלו לחפש את התמונה שבה רואים את האריה משחרר את העכבר ולחשוב יחד: למה הוא בחר לשחרר אותו? האם הוא ידע שיבוא יום והעכבר יסייע לו?
לאחר שהעכבר משחרר את האריה מהרשת, העכבר חוזר לחבריו. מה לדעתכם הוא מספר להם? אפשר להמציא שיחה בינו לבין העכברים, שבה הוא משתף אותם בחוויותיו. האם לדעתכם הם מופתעים? האם הם מאמינים לו?
הסיפור ממחיש את היתרון של העכבר, יצור קטן עם שיניים חדות. לפעמים יש יתרון לגדול, ולפעמים – דווקא לקטן! אפשר לחשוב יחד על דברים שילדיכם יכולים לעשות ואתם לא (לזחול מתחת לספה כדי להוציא חפץ שהתגלגל לשם, להשתחל למקום צר ועוד).
באיורים המיוחדים יש שילוב של עיפרון, עפרונות צבעוניים וצבעי מים. תוכלו לבחור תמונה מתוך הספר שמוצאת חן בעיניכם ולצייר אותה באותו סגנון. אפשר לחפש ספר אחר שברשותכם ולצייר אותו..
האם אתם מכירים משלים נוספים על חיות ("התרנגולים והשועל", "משל על שועל" ועוד)? תוכלו למצוא אגדות ומשלים נוספים גם באתר "ספר האגדה לילדים". אתם מוזמנים לדפדף לגלוש באתר וליהנות יחד מהאגדות ומהמשלים השונים. מי היה מאמין שאריה ועכבר יהפכו לחברים? בעקבות הספר אפשר לשוחח יחד על חברות, על חמלה ועזרה לזולת, ועל החזרת טובה וקיום הבטחות.
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות. האם ילדי הגן מצפים יחד עם שלושת האחים למצוא באדמת השדה אוצר במובן המוכר של המילה – אוצר פיזי בדמות מטבעות זהב? אפשר לשאול אותם מה הם היו שמחים למצוא בשדה. כדאי להשוות את תגובותיהם בהאזנה הראשונה לסיפור ובקריאות חוזרות.
אוצר בשדה
שְׁמִירָה
להתבונן יחד עם הילדים באיוריה הנפלאים של מאיה איש-שלום
כדאי להתבונן יחד עם הילדים באיוריה הנפלאים של מאיה איש-שלום ולעקוב אחר בעלי החיים שמופיעים במקומות מעניינים לאורך הסיפור. לאחר הקריאה הילדים יוכלו גם הם לצייר תמונות בגווני צהוב, זהב וחום. ילדים רבים עסוקים בנושא "אוצרות". תוכלי להכין ולקשט עם הילדים תיבות אוצרות מחומרים ממוחזרים, בהן יוכלו לשמור חפצים קטנים. אפשר גם להזמין אותם להביא לגן "אוצרות" מן הטבע אותם מצאו בחוץ, ולהקדיש להם פינה מיוחדת.
הסיפור מלמד כי אוצר אינו תמיד חפץ. תוכלי להזמין את הילדים לציין את הדבר המייחד, או ה"אוצר", שבחברים בגן. אפשר לשבת במעגל ולבקש מכל אחד לאמר משהו יקר ומיוחד בחבר שיושב לצידו. תרשמי את דברי הילדים זה על זה, ואל תשכחי לפרסם את "רשימת אוצרות הגן" על לוח ההורים!
"זה מה שאבא היה עושה": במשפט זה שנאמר על ידי האחות הנבונה גלומה החכמה העתיקה של למידה מניסיונם של מי שקדמו לנו – הורים, סבים ודורות קודמים. אפשר להציג תערוכה בגן של פתגמים וסיפורי משפחות שעברו מדור לדור.
בעקבות הסיפור אפשר לזרוע חיטה ולעקוב אחר הגידול, ולהמשיך את התהליך בקציר, טחינת גרגרי החיטה הבשלים לקמח ואפייה. (באתר גנ-נט ובאתרים נוספים אפשר להתרשם מחוויות אלה וללמוד מניסיונן של גננות רבות).
במשך שנה, מסוף הקיץ לסוף הקיץ, האחים עובדים ומצפים לצמיחת החיטה ולשובו של אביהם. גם בספר "העץ המופלא" פגשו ילדי הגן בערכים דומים: הרווח שיש בשיתוף פעולה ובדחיית סיפוק ועשייה סבלנית. תוכלי לחזור להצעות לפעילות בספר זה ובספרים נוספים כמו "זרע של גזר".
כדאי להתבונן יחד באיורים, שם מופיעים פרטים רבים שאינם מוזכרים בסיפור. מה האחים אוהבים לעשות בזמן שאביהם עובד בשדה? מה עושות החיות בסיפור? אפשר לחפש את האיור שבו האבא מספר כי אינו זוכר איפה טמון האוצר. מה מדמיינים הילדים שימצאו שם? תוכלו לשאול את ילדיכם מהו "אוצר" בעיניהם ומה הם היו מקווים למצוא בשדה, לו הבטיחו להם אוצר?
ילדיכם יכולים לעבוד את האדמה, אפילו בבית! תוכלו להנביט יחדיו זרעים או לשתול פקעות, גלעין אבוקדו או תפוח אדמה בתוך עציץ או באדמה. משקים, מטפחים ועוקבים אחר הצמיחה. זה דורש מאמץ ושיתוף פעולה, אך כמו בסיפור – אולי בסוף גם בעציץ שלכם יצמח לו "אוצר"?
אוצר בבית! תוכלו להציע לילדים להכין קופסת אוצרות משלהם. אפשר להחביא את האוצר באחד מחדרי הבית ולשחק "חפש את המטמון". מכינים פתקים עם רמזים ומפתק לפתק הילדים מתקרבים אל האוצר שהחבאתם.
"עובד אדמתו ישבע לחם" (משלי כח 19): בשדה האחים חורשים, זורעים, קוצרים… בשפה העברית יש הרבה מילים המתארות את עבודת האדמה! תוכלו לעיין באיורים, לזהות יחד איזו פעולה מתבצעת בכל תמונה ולהשוות בין כלי העבודה – אז והיום.
הסיפור מתאר לנו את עונות השנה המתחלפות: האם ילדיכם יודעים איזו עונה הכי מתאימה לזריעה ולקציר? איזו עונה אהובה עליכם ועל ילדיכם ומדוע? הציעו לילדים לצייר את עצמם בעונה האהובה עליהם.
אוצר בשדה
שְׁמִירָה
איננו יודעים איך נראה רבי חנינא בן דוסא, אבל אנחנו יכולים לדמיין את אורח החיים באותם ימים ואת הנוף הגלילי.
כדאי לקרוא את הספר בקבוצות קטנות ולאפשר לילדים להתבונן מקרוב באיורים. העלילה פשוטה והילדים יוכלו לספר את הסיפור במילים שלהם על פי רצף האיורים. כדאי להסב את תשומת לב הילדים לדרך שבה איירה המאיירת את הגשם, ולהזמין אותם לחפש בתמונות סימנים למקום ולתקופה. איננו יודעים איך נראה רבי חנינא בן דוסא, אבל אנחנו יכולים לדמיין את אורח החיים באותם ימים ואת הנוף הגלילי.
סיפור על גשם
שְׁמִירָה
לשוחח על דברים שלא היו קיימים בתקופת התלמוד ומקלים על החורף בימינו
תוכלו לספר לילדים על הדמות המיוחדת רבי חנינא בן דוסא. ספר נוסף אודותיו חולק לגני הצעירים בתשע"ה, "התרנגולים שהפכו לעזים". תוכלי לחפש אותו ולקרוא אותו עם הילדים.
אפשר להכין עם הילדים כלי לאיסוף מי גשם. חותכים בקבוק פלסטיק ומסירים את החלק העליון שלו. ממקמים את הבקבוק הריק בשטח פתוח בכניסה או בחצר בית הספר, או תולים אותו עם חוט ברזל מחוץ לחלון הכיתה. הילדים יכולים לעקוב אחר הצטברות המים בבקבוק, למדוד כמויות ולבדוק כמה זמן לוקח לו להתמלא. כשהמכל מלא ילדי הכיתה יכולים להחליט כיצד להשתמש במים שהצטברו.
אפשר להתבונן יחד באיורים ולבקש מילדיכם לספר את הסיפור במילים שלהם. איך מגיבים בעלי החיים השונים לגשמים? כיצד בחרה המאיירת לצייר את הגשם והרוח? איננו יודעים איך נראה רבי חנינא בן דוסא, אבל אנחנו יכולים לדמיין את אורח החיים באותם ימים ואת הנוף הגלילי. נסו לחפש בתמונות סימנים למקום ולתקופה.
סיפור על גשם
שְׁמִירָה
להתחפש לדמויות השונות ולהמחיז יחד את הסיפור בפני חברים ומשפחה.
אפשר להתחפש לדמויות השונות ולהמחיז יחד את הסיפור בפני חברים ומשפחה. בשילוב תנועות והבעות פנים תוכלו לדמיין כיצד הציפורים והחיות מביעות נחת מהגשמים וצער מהפסקתם.
סיפור על גשם
שְׁמִירָה
לשוחח על דברים שלא היו קיימים בתקופת התלמוד ומקלים על החורף בימינו
האם אתם אוהבים את הגשם ומצפים לו? אפשר לשוחח על דברים שמהנים אותנו בחורף, ועל השפעת הגשם על הצמח והחי. האם פעם נאלצתם לשנות תכניות לטיול או בילוי בחוץ, בגלל תנאי מזג האוויר? תוכלו להיזכר יחד.
תוכלו להכין קופסת רעיונות למשחק ולבילוי בימים גשומים. מבקשים מהילדים לקשט קופסת נעליים ריקה. בתוך הקופסה אפשר לשמור הפתעות קטנות כמו מדבקות, צבעים, גולות, מְכל להפרחת בועות סבון, וגם פתקים מצוירים עם רעיונות לפעילות משפחתית ביום גשום (שעשועי מילים, קריאת ספרים, בישול ואפייה ועוד). את הקופסה מטמינים, ופותחים אותה רק בימים גשומים!
מי היה רבי חנינא בן דוסא? רבי חנינא בן דוסא היה תנא – חכם מתקופת המִשנה, שחי בגליל לפני כאלפיים שנה. הוא היה איש מופלא, ואגדות רבות מספרות על תכונותיו המיוחדות. הסופרת רות קלדרון עיבדה את הסיפור על רבי חנינא והגשם על פי סיפור קצר שמופיע בתלמוד הבבלי, מסכת תענית כד ע"ב: חנינא בן דוסא הוה קא אזיל באורחא [רבי חנינא היה מהלך בדרך] אתא מיטרא [בא גשם] אמר לפניו: רבונו של עולם, כל העולם כולו בנחת וחנינא בצער? פסק מיטרא [פסק הגשם] כי מטא לביתיה [כאשר הגיע לביתו] אמר לפניו: רבונו של עולם! כל העולם בצער וחנינא בנחת? אתא מיטרא [בא הגשם]
אפשר לעיין יחד עם הילדים באיורים ולחפש דוגמאות לעזרה שהעניק חולד לגוזל. תוכלו לח־ שוב יחד: מתי הטיפול של חולד התאים לצרכים של הגוזל, ומתי לא? מה השתנה אצל הגוזל שדרש טיפול מסוג אחר? למה היה לחולד כל כך קשה לשחרר את הגוזל?
אפשר להסביר לילדים את ההבדל בין חיות מחמד וחיות בר. מי מטפל בחיות מחמד, מי בחיות בר? לאיזה טיפול זקוקות חיות שונות? אם יש בגן שלכן חיות )אוגרים, דגים, ציפורים או אחר(, כיצד אתם מטפלים בהם? מי דואג להם בשבתות וחופשות? ילדים עשויים לתהות, מי יטפל בהם בחופשת הקיץ? הסירו דאגה מליבם ותארו את המשך הטיפול גם אחרי שהילדים יעזבו את הגן.
אפשר לחבר את הסיפור עם הסיפור על יעל ביום העצמאות. הגוזל, כמו יעל, ביקש להיות עצמאי. פיתוח תחושת העצמאות מאפיין את שלב ההתפתחותי של ילדי הגן. עם זאת, הילדים עדיין זקוקים להגנה שלנו, המבוגרים. כדברי קהלת, יש מצבים בהם מתאים "לחבק" ולהיות קרובים מאוד, ובזמנים אחרים נכון לאפשר התנסות חופשית. סוף השנה בגן מעניק הזדמנות לערוך "סקירת מלאי" של הכישורים והיכולות של הילדים, ולהשוות אותם עם היכולות בתחילת השנה. כדאי לשאול את הילדים איפה הם מרגישים בוגרים ומסוגלים. באיזה תחומים הם התחזקו וגדלו בשנה החולפת? אלו דברים חדשים הם היו רוצים לעשות, תחומים בהם הם מקווים להצליח בשנה הבאה?
אפשר לספר את הסיפור מזווית הראיה של הציפור. ניתן לשער: איך הרגיש הגוזל הקטן כשחולד אסף אותו וטפל בו? איך הוא הרגיש כשחולד בנה עבורו כלוב? כשהוא פרס כנפיים ועף בסוף הסי־ פור, האם הוא שמח? פחד? גם וגם?
ניתן להכין מתקן להאכלת ציפורים ולהציב אותו בחצר הגן. אפשר לקחת בקבוק גדול וריק. שטפו אותו היטב. גזרו באחד הצדדים שלו פתח גדול. תלו אותו במרפסת או על עץ בקרבת הבית, והניחו בו חתיכות של פירות, גרעינים ופירורי לחם. התבוננו מרחוק אם הציפורים באות לאכול ממנו.
כדאי לעיין יחד באיורים ולחפש דוגמאות לעזרה שחולד הושיט לגוזל. מתי הטיפול של חולד התאים לצרכים של הגוזל ומתי לא? מה השתנה אצל הגוזל ודרש טיפול מסוג אחר, ולמה היה לחולד כל כך קשה לשחרר את הגוזל?
חולד והגוזל
שְׁמִירָה
ילדים צעירים מפתחים את תחושת העצמאות שלהם אך עדיין זקוקים להגנה שלנו, ההורים
ילדים צעירים מפתחים את תחושת העצמאות שלהם אך עדיין זקוקים להגנה שלנו, ההורים. כדברי קהלת, יש מצבים וזמנים שבהם מתאים "לחבק" ולהיות קרובים מאוד, ויש מצבים וזמנים שבהם נכון לאפשר התנסות חופשית. מעניין יהיה לשאול את הילדים באילו תחומים הם התחזקו וגדלו בשנה החולפת, ואם יש דברים חדשים שהיו רוצים לעשות בעצמם ושאנחנו, ההורים, נאפשר להם.
הסיפור מתאר תהליך של פרידה. איך אתם נפרדים בבוקר? האם יש לכם "טקס" חיבוקים ופרידה? תוכלו ליצור משחק תפקידים שבו אתם תהיו ילדי הגן, וילדיכם ייפרדו מכם ו"יצאו לעבודה". לאחר פעילות ב"גן" שלכם ולאחר "יום העבודה" של ילדיכם אפשר להיפגש שוב… בחיבוק!
גם אתם יכולים לטפל בציפורים! הָכינו לשם כך מתקן להאכלת ציפורים. קחו בקבוק גדול וריק ושטפו אותו היטב. גזרו באחד מצדדיו פתח גדול. תלו אותו במרפסת או על עץ בקרבת הבית והניחו בו פירות חתוכים, גרעינים ופירורי לחם. התבוננו מרחוק וראו אם הציפורים באות לאכול ממנו.
"ארץ ישראל שלי יפה וגם פורחת!": האם אתם יוצאים לטיולים וסיורים מחוץ לגן? האם הגן שלכם נמצא באזור פורח או בשכונה בנויה? זו הזדמנות לצאת יחד לטיול (אפשר להזמין את המשפחות!), לחקור את ההבדלים בין ה"נופים" והצבעים השונים (העיר לעומת השדה) ולחפש גם בסביבתכם את התהליכים המתוארים בסיפור.
האם הילדים מזהים את הפרחים המוזכרים בסיפור? בעקבות הסיפור ילדי הגן יכולים להרחיב את הידע אודות פרחים: סביון, כלנית, ועוד הרבה! תוכלו להוסיף ללוח טבע צילומי פרחים. שימו לב – לא כל פרח צהוב הוא סביון!
ניתן להכין יחד עם המשפחות מגדיר פרחים של הגן: נותנים לכל ילד שם של פרח. ההורים והילד מתבקשים לחפש את הפרח בטבע, בספרים או באינטרנט, לצלם או לצייר אותו ולכתוב הגדרה קצרה (תכונות מאפיינות, מתי הוא פורח…). לאחר שכל הפרחים הוגדרו אפשר לערוך את המגדיר כחוברת ולהעניק אותה לילדים – לשימוש בכל טיול, של הגן ושל המשפחות.
באיורים שמלווים את הסיפור, מצוירים כל הבניינים וחלקי העיר בצבע אפור, וחלקי השדה צבעוניים ויפים. ניתן להעלות רעיונות כיצד אפשר להעשיר את צבעי העיר. תוכלי לתת לילדים ציורים או צילומים אפורים ולבקש מהם להוסיף לתמונות צבעים ויופי. אפשר לתת לכל ילד צבע אחד בלבד ולפזר את התמונות ברחבי הגן- כל אחד אחראי להעשיר כל תמונה לפי הצבע שבידיו.
הגננים בסיפור ציינו בפני הילדים כי לשכונה החדשה יגיעו ילדים וחברים חדשים. הם הצליחו למצוא נקודה טובה ומנחמת בבשורה לא נעימה של פרידה. אפשר להכין עם הילדים משקפיים ורודים, דרכם רואים את הטוב, ולשחק משחק: מקריאים משפט המתאר שינוי בהווי הגן. מבקשים מהילדים להרכיב את המשקפיים הוורודים ולמצוא את הטוב בשינוי.
באיורי הספר מתוארים כל שלבי הצמיחה של פרח הסביון. הזרעים הומטרו כשלג, הגשם בא ולאחריו צמחו פרחי הסביון, שצמחו ופרחו עד שהפכו ל"סבא", וחוזר חלילה. ניתן להכין משחק מסלול מעגלי ובו תחנות השלבים השונים של צמיחת הסביון (זרע, ניצן, פרח, סבא). בכל תחנה תחכה משימה/ חידה בנושא הטבע. בחלק מהצעדים- "הפתעה". הקבוצה המנצחת היא זו שתשלים את מעגל הסביון ראשונה.
האם הילדים מזהים את הפרחים המוזכרים בסיפור? בעקבות הסיפור ילדי הגן יכולים להרחיב את הידע אודות פרחים: סביון, כלנית, ועוד הרבה! תוכלו להוסיף ללוח טבע צילומי פרחים. שימו לב – לא כל פרח צהוב הוא סביון!
שלג של סביונים
שְׁמִירָה
פשר לבחור דמות ולחפש אותה באיורים השונים לאורך הסיפור
ילדיכם יכולים לספר לכם את הסיפור על-פי רצף האיורים. אפשר לבחור דמות ולחפש אותה באיורים השונים לאורך הסיפור: את מי בחרתם? למה בחרתם בדמות הזאת? מה היא אוהבת לעשות בשדה?
תוכלו לשתף את ילדיכם בשינויים שחלו במהלך השנים בנוף ילדותכם. איזו שלולית שהכרתם הפכה לכביש סואן? ומה קרה לשדה ששיחקתם בו בילדותכם? אפשר לעיין יחד בתצלומים ישנים ולהשוות בין אז ליום.
שלג של סביונים
שְׁמִירָה
לבקר יחד ליד אתר בנייה, להציץ מעבר לגדר ולחפש שם טרקטורים ומנופים
האם כמו בסיפור, גם השכונה שלכם מתרחבת ועוברת שינויים? אפשר לבקר יחד ליד אתר בנייה, להציץ מעבר לגדר ולחפש שם טרקטורים ומנופים. אם נבנים שם בניינים גבוהים, אפשר לספור יחד את הקומות. תוכלו לנסות לדמיין אילו פרחים יישתלו בגינות ומי יגור בבתים החדשים. אולי יעברו לשם חברים חדשים?
בסיפור מתוארים הפרחים והצמחייה שמאפיינים כל עונה ועונה. אתם יכולים לצאת לטיול עם הילדים, להתבונן בטבע ולחפש פרחים. אילו פרחים מצאתם, מה צבעם? האם אתם מכירים את שמותיהם של פרחי הבר? אפשר גם לצלם ולהצטלם עם פרחים יפים. אם מצאתם סביון אתם יכולים לנסות לנשוף עליו. האם השערות הלבנות שלו מתפזרות ונושרות כמו שלג?
שלג של סביונים
שְׁמִירָה
במהלך הקריאה הראשונה תוכלי לעצור ולשאול את הילדים מה דעתם? איך העכביש יכול להיות לתועלת לאדם?
אפשר להמחיז את הסיפור ולהעלות הצגה בה כל הילדים שותפים להכנת תפאורה ותחפושות, כרטיסים והזמנות, חלוקת תפקידים לשחקנים, קריינים וסדרנים. הסיפור נכתב בחרוזים, הילדים יוכלו לדקלם אותו או לספר את העלילה במילים שלהם. לסיום תוכלו להזמין את ילדי הגן הצמוד להתארח ולצפות בהצגה.
תוכלו לצאת לטיול קצר בחצר או בסביבת הגן ולחפש עכבישים ובריות זעירות נוספות כמו נמלים או לטאות, להתבונן ולהתפעל מהן. האם תוכלו לחשוב יחד מה התרומה של כל אחד מהיצורים?
הילדים יכולים להכין עכביש ממנקה מקטרות. בשלב הראשון עליכם להכין עיגול ממנקה המקטרות. זה יהיה גוף העכביש. בשלב השני הכינו לעכביש שמונה רגליים והצמידו אותן לעיגול שהכנתם. לסיום תוכלו להדביק לגוף העכביש עיניים זזות. כדי להכין את קורי העכביש השתמשו במנקה מקטרות בצבע אחר. עכשיו נותר רק להניח את העכביש על קוריו.
תוכלו לשחק בקורי עכביש: על הילדים לעמוד במעגל ובמרכז יעמוד ילד אחד. הילדים במעגל מעבירים בניהם חוט צמר, כאשר כל ילד שמעביר את החוט ממשיך לאחוז בו וכך טווים קורי עכביש בין ילד לילד. כשהקור מוכן על הילד שעומד במרכז לנסות לעבור בין קורי העכביש ולצאת החוצה….
הסיפור נשען על אגדה המספרת על דוד המלך בצעירותו, לפני שהיה למלך ישראל. תוכלי לספר לילדים סיפורים נוספים על דוד המלך, דוד והראם או ניצחון דוד את גוליית.
אפרים סידון ודני קרמן כתבו יחד עוד ספרים למשל "משה והגדי" ו"צפוף בית", שחולקו לילדי הגנים על ידי ספרית פיג'מה בשנים הקודמות. אפשר לבקש מההורים והילדים לחפש את הספרים בבית או בספריה ולקרוא אותם יחדיו.
דוד הנער אהב לטייל והכיר יצורים שונים ואת תרומתם לעולם. תוכלו לצאת עם ילדיכם לטיול רגלי בשכונה, להתבונן וליהנות מהסביבה ולשאול אחד את השני: מה תורמים העצים, הפרחים, העננים, היצורים שאתם פוגשים בדרך?
אתם יכולים לשחק במשחק 'חייבים אותך בעולם': כל אחד בתורו מציין חפץ או בעל חיים, ויחד מנסים למנות סיבות רבות ככל היותר לנחיצותו של אותו חפץ או חיה בעולם.
האם ילדיכם ראו פעם קורי עכביש? אפשר לחפש אותם בחדרי מדרגות, בפינות עזובות ובחדרי מחסן. נסו למצוא גם את העכביש, אולי אף תזכו לראות כיצד הוא טווה את קורי הרשת!
דוד והעכביש
שְׁמִירָה
להכין יחד בעזרת חוטי רקמה או צמר ציור הבנוי כמו רשת קורי עכביש
כדאי לקרוא את השיר בקבוצות קטנות ולשים לב למקצב, לצלילים ולחרוזים (המשעשעים, לעתים) של ע. הלל. בתום הקריאה תוכלי לשוחח עם הילדים: האם פעם רציתם להיות כמו מישהו אחר? אולי חלמתם על שיער מתולתל או בצבע אחר, להיות גבוהים יותר או נמוכים יותר, לגור במקום שונה מזה שבו אתם גרים?
בעזרת פאות, איפור ותחפושות אפשר להתחפש ולחוש איך זה להיראות אחרת. בסוף המשחק כדאי להדגיש את היופי ואת התכונות האהובות של כל אחד בקבוצה, ולעודד את הילדים לשמוח במי שהם ולראות את היופי בכל אחד.
בעקבות העלבון והכעס סומרים החתולים את עורם, זוקפים את זנבם ונמנעים מלדבר זה עם זה. תוכלי לשוחח עם הילדים על תחושת העלבון. כיצד אפשר להבחין אם חבר נעלב מאיתנו? מה כדאי לעשות במקרה כזה, וכיצד כדאי להגיב כאשר מישהו מעליב אותנו?
"נמשך הברוגז יום יומיים כי עקשנים היו השניים": אפשר לשוחח על כעסים ומריבות בין חברים, ועל התפייסות. שני החתולים מצליחים להתפייס לבד, ללא עזרה מבחוץ. אך לפעמים בן אדם שלישי, שאינו מעורב רגשית, יכול לסייע לחברים שרבו. איך נהוג בגן שלך לפתור מריבות בין ילדים? מה התפקיד שלך, מה תפקידם של הילדים? מתי פונים לגננת, מה תפקידם של ילדי הגן בגישור בין שני חברים שרבים, מתי אפשר להסתדר לבד? רצוי לחזק את יכולתם של הילדים להתפייס לבד וגם להשכין שלום בין חברים שרבו. בעקבות הסיפור כדאי לחשוב על דרכים חדשות להעצים את הילדים ולהנחיל נהלים חדשים בגן שיסייעו להתמודד עם כעסים, עלבונות ומריבות.
הילדים יכולים להכין בובות-יד בעזרת גרב ישן, בדים וכפתורים ולהמחיז את הסיפור – פעם במילים שלהם, פעם עם החרוזים של השיר. האם קשה לזכור את כל המילים בעל-פה?
המהדורה הזו של השיר מאויירת על-ידי שמרית אלקנתי, שהוסיפה פרטים רבים שאינם מוזכרים במילות השיר. כדאי להסב את תשומת לב הילדים ל"בועות הדיבור" של החתולים, להתנהגותם ולאנשים השונים שמופיעים בתמונות. אפשר להשוות את האיורים עם הגרסה שאיירה אלונה פרנקל, ולבקש מהילדים לצייר ספרון אישי של השיר.
אפשר לבקש מההורים לקרוא את השיר עם ילדיהם בבית, תוך התייחסות לפתגם "יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך". ניתן לבקש מהם להיזכר יחד באירוע של פיוס שקרה בקרב ילדי המשפחה או בין חברים, ולקשט יחד שלט עם הפתגם.
זו הזדמנות להכיר עוד סיפורים או שירים מאת ע' הלל. בעקבות הקריאה תוכלו לבקש מהילדים לחפש בבית או בספרייה המקומית ספרים נוספים שלהם, להציג אותם בגן ולערוך תערוכה.
ע. הלל (הלל עומר) נולד בקיבוץ משמר העמק בשנת 1926. היה סופר, משורר ואדריכל נוף. בשיריו הוא הרבה לכתוב על הטבע, הנוף ובעלי חיים. דורות של ילדים בישראל גדלו על יצירותיו, וביניהן סיפורי הדוד שמחה, סיפורים מחורזים בהם מככב גיבור מבולבל ולא שגרתי, אשר גם זכו לעיבודים בתיאטרון. קבצי השירים וספרי הילדים שלו אוירו על-ידי מיטב המאיירים הישראליים, וביניהם שמואל כ"ץ, רותי צרפתי ואלונה פרנקל. ע. הלל זכה בפרסים רבים על יצירותיו. הוא נפטר ב- 1990.
כדאי לדפדף בספר ולעיין יחד באיורים מלאי החן של שמרית אלקנתי. האם כך דמיינתם את גיבורי השיר? גם אתם וילדיכם יכולים לצייר את שני החתולים וליצור מהדורה משפחתית ייחודית של השיר.
האם רציתם פעם להיות כמו מישהו אחר? אולי חלמתם על שיער מתולתל או על שיער בצבע אחר, ואולי השתוקקתם להיות גבוהים יותר או נמוכים יותר מכפי שאתם? בעקבות קריאת השיר נסו להתחפש ולחוש איך זה להיראות אחרת. בסוף המשחק כדאי להדגיש את היופי ואת התכונות האהובות של כל אחד מבני המשפחה ולעודד את ילדיכם לשמוח במי שהם.
"יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך": בעקבות השיר תוכלו להסביר לילדיכם את פשר המשנה ולשוחח יחד על חברות. מי החברים שלכם? האם אתם רבים לפעמים? כיצד אתם משלימים? אפשר לצייר שתי תמונות: אחת של שני חברים רבים, והאחרת תמונה של התפייסות ביניהם.
בעקבות העלבון והכעס סומרים החתולים את עורם, זוקפים את זנבם ונמנעים מלדבר זה עם זה. תוכלו לשוחח עם ילדיכם על תחושת העלבון. כיצד אפשר להבחין אם חבר או בן משפחה נעלבים מאיתנו? מה כדאי לעשות במקרה כזה? וכיצד כדאי להגיב כאשר מישהו מעליב אותנו?
האם ילדיכם מכירים עוד סיפורים או שירים מאת ע. הלל? השיר "מעשה בחתוליים" התפרסם גם בתוך אוסף שירים פרי עטו בלוויית איוריה של המאיירת אלונה פרנקל. אפשר לחפש את הספר בבית או בספרייה, להשוות בין האיורים וליהנות יחד מקריאת השירים הנוספים בספר.
מעשה בחתוליים
שְׁמִירָה
לדפדף בספר ולחפש בין האיורים היכן מסתתר גור-גורילה
כדאי לדפדף בספר ולחפש בין האיורים היכן מסתתר גור-גורילה. נסו לדמיין איזו פרווה יש לו. כיצד הוא אוכל? מה הגודל שלו? האם גור-גורילה הקטן מוצא חן בעיניכם?
גור גורילה הקטן
שְׁמִירָה
קרוא את הסיפור פעם נוספת ולהחליף את המילים "גור-גורילה הקטן" בשם ילדכם
תוכלו לקרוא את הסיפור פעם נוספת ולהחליף את המילים "גור-גורילה הקטן" בשם ילדכם. במקום חיות הג'ונגל, אפשר לומר את שמות הקרובים והחברים שאהבו את הילד כשהוא נולד ואוהבים אותו גם היום.
גור גורילה הקטן
שְׁמִירָה
לעיין יחד בתצלומים משפחתיים ולהיזכר איך ילדיכם נראו כששרק יצאו לאוויר העולם
תוכלו לעיין יחד בתצלומים משפחתיים ולהיזכר איך ילדיכם נראו כששרק יצאו לאוויר העולם. אפשר לספר לילדים איך המשפחה כולה שמחה והתרגשה כשהם נולדו, לשתף אותם בעזרה שקרובים וחברים הושיטו לאחר הלידה, ובשמחה של כולם לרגל התרחבות המשפחה.
גור גורילה הקטן
שְׁמִירָה
להיזכר יחד בכל הדברים שילדיכם יודעים לעשות כיום ולא יכלו לעשות כשהיו "קטנים״
כיף להיות גדול! אפשר להיזכר יחד בכל הדברים שילדיכם יודעים לעשות כיום ולא יכלו לעשות כשהיו "קטנים", למשל ללכת ולדבר, לקרוא יחד ספרים, לאכול בעצמם, לסדר את הצעצועים ועוד. כאשר ילדיכם עוזרים לערוך שולחן או לאסוף את הצעצועים, אפשר לשבח אותם ולציין: "כמה כיף שאתה גדול!"
גור-גורילה חוגג יום-הולדת בג'ונגל. אפשר לדמיין יחד את המסיבה של החיות. האם הכינו עוגה מיוחדת? האם שרו לגור-גורילה שירים? בעזרת בובות פרווה גם אתם תוכלו לחגוג לגור-גורילה יום-הולדת.
גור גורילה הקטן
שְׁמִירָה
לפני שהילדים נרדמים, אפשר לתת להם נשיקה ולומר להם שאנחנו מחכים שכבר יבוא מחר
נעים לדמות את האהבה שאנו חשים כלפי הילדים למשהו שגדל וצומח. לפני שהילדים נרדמים, אפשר לתת להם נשיקה ולומר להם שאנחנו מחכים שכבר יבוא מחר, שהם יגדלו עוד טיפונת ושהאהבה כלפיהם תצמח עוד ועוד.
אפשר להכין לכל ילד בובת-גרב של גורילה. כדאי להכין את הבובות מגרביים ארוכות. בתחילת הסיפור הילדים יכולים לחבוש על היד את הגרב המכווצת ובמהלך הקריאה, למתוח את הגרב. כך נמחיש לילדים שהגורילה הקטנה והגדולה הן בעצם אותה גורילה, שתיהן 'עשויות' מאותם חומרים, וכשהגורילה קטנה או גדולה היא תמיד אהובה.
גור גורילה הקטן
שְׁמִירָה
לבקש מהילדים להסתכל על התמונה של הגורילה הגדולה, כאשר כתוב "גור-גורילה היה גדול"
בקריאה הראשונה של הסיפור את יכולה לעצור לאחר שהגורילה גדלה, ולשאול את הילדים האם לדעתם ימשיכו לאהוב את גור-גורילה גם לאחר שיגדל? תוכלו לבקש מהילדים להסתכל על התמונה של הגורילה הגדולה, כאשר כתוב "גור-גורילה היה גדול". אפשר לשאול, מדוע לדעתם גור-גורילה נראה עצוב? מה היתרונות של להיות קטן? האם לדעתם כדאי לגדול או שעדיף להישאר קטן?
גור גורילה הקטן
שְׁמִירָה
ספר את הסיפור בקבוצות קטנות ולאפשר לילדים להחזיק בספרים ולעיין מקרוב באיורים
כדאי לספר את הסיפור בקבוצות קטנות ולאפשר לילדים להחזיק בספרים ולעיין מקרוב באיורים. כיצד כל חיה מבטאת את האהבה שלה לגור-גורילה? איך גור-גורילה מבלה עם כל חיה?
כיצד אתם מציינים אבני דרך בחיים של ילדי המעון – חגיגות יום הולדת, או ציון לידת אח או אחות במשפחה? אפשר לחזור לסיפור "גור-גורילה הקטן" בהזדמנויות שונות לאורך השנה, וכך להזכיר לילדים שתמיד אוהבים אותם – כשהם קטנים וכשהם גדולים!
לאחר כמה קריאות של הסיפור ילדיכם יכירו את החרוזים ויוכלו להשלים את המשפטים: נְשִׁיקָה בְּצֶבַע תְּכֶלֶת – מֵאֲחוֹרֵי הַ… דֶּלֶת נְשִׁיקָה סְגַלְגֶּלֶת – מֵרֹב צְחוֹק מִתְ… גַּלְגֶּלֶת.
נשיקות
שְׁמִירָה
אפשר לצבוע את השפתיים וליצור חותמות בצורת נשיקות על דף חלק
אפשר לצבוע את השפתיים וליצור חותמות בצורת נשיקות על דף חלק, כפי שמופיע בכריכה הפנימית של הספר. אחרי שקיבלנו דף עטור בנשיקות, ניתן לגזור את הנשיקות ולקשט איתן את חדר השינה של הילדים.
נשיקות
שְׁמִירָה
כאשר אמא מנסה לאסוף את הנשיקות שהתעופפו הן נעלמות ממש מתחת ידיה
כאשר אמא מנסה לאסוף את הנשיקות שהתעופפו הן נעלמות ממש מתחת ידיה. אפשר להפריח בזמן הרחצה בועות סבון ולנסות לתפוס אותן. (רמז: בידיים מסובנות תצליחו לתפוס בועות בלי שהן יתפוצצו).
הסיפור מתאים מאד ליום המשפחה! אפשר לקשט את החדר בנשיקות ולבבות, להזמין את ההורים והילדים לקריאה משותפת של הסיפור, להוסיף פעילות קצרה של יצירה ו… לקנח בעוגיות בצורה של לבבות ונשיקות!
נשיקות
שְׁמִירָה
לאחר כמה קריאות של הסיפור הילדים יכירו את החרוזים ויוכלו להשלים את המשפטים
אפשר להכין עם הילדים ציורי נשיקות באמצעות חותמות וצבעי גואש: גוזרים חתיכות ספוג בצורות של שפתיים ולבבות. הילדים טובלים את החותמות בצלוחיות צבע ]בהתאם לצבעי הנשיקות בסיפור[ ויוצרים "תמונה של אהבה", מתנה להורים.
נשיקות
שְׁמִירָה
בעקבות הנשיקות שברחו, אפשר להפריח בחצר בועות סבון ולנסות לתפוס אותן
אפשר לבקש מההורים להביא למעון צילום של עצמם, עם או בלי ילדיהם. את התמונות תוכלו להדביק על חתיכת פוליגל צבעוני בצורת נשיקה. מניילנים את נשיקות ההורים במכשיר למינציה ושומרים אותן בקופסה או סלסלה מקושטת, זמינה לילדים. במהלך היום במעון הילדים יכולים לעיין בנשיקות שלהם ושל חבריהם, ולהיזכר בכל האהבה של משפחות המעון.
רצוי לקרוא יחד את הספר כמה פעמים ולהצביע על כל אחת מהחיות, הנוצה, הרצועה של הכלב והאגוז בקריאה שנייה ושלישית של הספר, הילד יוכל להצביע במקומכם על האיורים ולדעת כיצד נקרא כל פרט שמופיע בתמונה.
קריאה משותפת עם הילדים אפשר לאסוף חפצים שמופיעים בסיפור ולהמחיש את הסיפור בעזרת בובות שמייצגות את החיות השונות המופיעות בסיפור. כאשר את מקריאה את הסיפור, רצוי לעצור לאחר שהסנאי מאבד את האגוז שלו ולבקש מהילדים לתאר איך החיות מרגישות. האם הן שמחות? עצובות? מצטערות? האם הילדים יכולים לנחש את המשך הסיפור?
מה בתמונה? חשוב לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות כשהילדים קרובים מאד לתמונות הספר, יושבים לצדך בפינת הספר או על השטיח. בספר מופיעות מילים שכדאי להקריא אותן תוך הצבעה על האיור, כך הילדים יוכלו להרחיב את אוצר המילים שלהם: רצועה, נוצה, סנאי ואגוז.
עוד רעיונות למשחק בעקבות הסיפור הציפור הצהובה מאבדת נוצה. נעים לחלק לילדים נוצות ולדגדג אחד את השני בעזרת הנוצה. את יכולה להכין תמונה של ציפור ובעזרת דבק פלסטי לבקש מהילדים להדביק לציפור נוצות צבעוניות. מעניין ללוות את קריאת הסיפור בכלי נגינה: בחלקו הראשון של הסיפור ניתן לתופף בתוף מרים המשמיע קול עמוק וקבוע. בחלקו השני של הסיפור ניתן להשמיע קולות של פעמונים או לנגן במשולש צלילים גבוהים ושמחים. לפעמים משהו חמוץ ולא נעים הופך לבסוף למשהו מתוק. אפשר להכין עם הילדים לימונדה. לחלק לילדים פלח של לימון, לטעום את טעמו החמוץ ואחרי שנסחט את הלימון, נוסיף מים וסוכר נטעם שוב ונרגיש איך "אפשר לתקן". וכשקשה בבוקר להיפרד מההורים, הילדים בוכים ועצובים, אפשר להיזכר בספר ולהאמין שגם היום יהיה יום נפלא!
כדאי לקרוא את הספר כמה פעמים, להשתעשע יחד במשחקי החריזה וההפכים וללוות את מרים בחיפושה אחר הים. אחרי כמה קריאות ילדיכם בוודאי יוכלו להשלים לבד את המילים ו"לקרוא" את הסיפור בעצמם.
האם ילדיכם מכירים את הים? גם אם אין בסביבתכם חוף ים, אפשר לבלות בבריכה, בגיגית בחצר ואפילו באמבטיה. תוכלו לקחת אתכם כלים פשוטים למשחק במים, כגון משפך, מסננת ובקבוקי פלסטיק בגדלים שונים. בילוי נעים!
בשאלות של מרים יש הפכים רבים: חם-קר, גדול-קטן, ישן-חדש. תוכלו לשחק יחד משחק הפכים. אחד שואל "האם הוא _ (חם, גדול, ישן…)?" והשני עונה "לא, הוא _ (קר, קטן, חדש…)!"
סיפור קבוצתי כדאי לספר את הסיפור בקבוצה קטנה ולהיעזר בכלי המחשה. את יכולה לחבוש כובע עם פרח ולצאת למסע החיפוש אחר הים. עודדי את הילדים להשתתף בסיפור ולהשיב על שאלותייך: האם הוא קר, האם הוא חם? האם הוא גדול, האם הוא קטן? כשתגיעי לשלולית, לבריכה ולנחל הילדים יכולים לענות לך – ”האם זה ים?“ מילות הסיפור מתחרזות ומתגלגלות על הלשון והילדים בוודאי יזכרו אותן אחרי כמה קריאות ואף יוכלו לדקלם את הסיפור כולו בעצמם.
מרים והים
שְׁמִירָה
"לא הביישן למד" )מסכת אבות( גם פעוטות שואלים הרבה שאלות
"לא הביישן למד" )מסכת אבות( גם פעוטות שואלים הרבה שאלות. כשאת מעודד את ילדי המעון לשאול שאלות על מה שמעניין אותם את מסייעת בפיתוח יכולות שכליות של ילדים וגם מחזקת בהם בטחון עצמי ואמון באנשים המשמעותיים עבורם, שאת כמובן אחת מהם. לפעמים ילד מבקש לקבל תשובה ולעיתים הוא רק מחפש אוזן קשבת ושותפה לשיחה. לא צריך תמיד לדעת את התשובות. לעתים מספיק להביע בעצמך סקרנות ותהייה, ולעודד את השאלות.
הקיץ הגיע! על מה את חושבת כשאת שומעת את המילה ”קיץ“? על חופשה, שמש, בריכה, ים? אפשר להעשיר את הסיפור במגוון פעילויות במעון הקשורות לקיץ: הכנת קרטיבים, משחקי מים ועוד. תוכלי גם לבקש מההורים להביא תמונות של הילד בבריכה או בחוף הים ולהכין בעזרת הילדים לוח קיץ חגיגי עליו תוכלו לתלות צילומים ותמונות ואף סמלים לתזכורת על זהירות ובטיחות בקיץ: שתיית מים מרובה, קרם הגנה וכובע מפני השמש ועוד.
מרים והים
שְׁמִירָה
האם ילדיכם יכולים למצוא בתמונות ארבע כוסות, מצה, הגדה של פסח, אגוזים, בגד חדש?
האם אתם מכירים את מנגינת השיר? אילו שירי אביב ופסח נוספים אתם מכירים? אפשר להכין יחד ספרון מצויר של שירי פסח אהובים, מתוכו תוכלו לשיר שירי חג בליל הסדר.
חג פסח הוא גם חג האביב, זמן לצאת לטיולים וליהנות מהטבע! איפה אתם אוהבים לטייל ומה אתם רואים בדרך? כמו הילדה בספר תוכלו לחפש פרחים בדרך ואם מותר – לקטוף אותם ולהכין בבית זר ריחני.
הספר מתאר באופן ציורי את האווירה החגיגית של פסח: בגדים חגיגים, אורחים, מאכלים מיוחדים ומנהגים משפחתיים. איך אתם חוגגת את חג פסח? כדאי לשתף את הילדים בהכנות לחג ובליל הסדר עצמו. אפשר לתת להם תפקידים מותאמים לגיל הצעיר: לעזור לסדר את החדר ולערוך את שולחן החג, לשיר שירי חג, לשאול את ארבע הקושיות, וכמובן לחפש את האפיקומן!
אילו חוויות אתם זוכרים מליל הסדר בילדותכם? ילדים צעירים אוהבים לשמוע סיפורים מימים עברו. תוכלו לשתף את ילדיכם בתמונות, בסיפורים, אולי במשהו מצחיק שקרה בליל הסדר כשהייתם ילדים, וכך להמשיך ולחזק את שרשרת הדורות של הפסח הייחודי של המשפחה שלכם.
כדאי לקרוא את הספר בקבוצות קטנות ולאפשר לילדים לעיין מקרוב באיורים. בספר מופיעים רבים מסמלי החג. אפשר לחפש יחד דברים מוכרים: איפה הגביע? והיין? ופרחי אביב? תוכלי לבקש שיצביעו גם על דברים פחות מוכרים: היכן המצה? ואגוזים? ומי מוצא קערה של פסח והגדה… ולמה אין חלה של שבת וחג על השולחן? הילדים יכולים גם לעקוב אחר הבובות והצעצועים שמלווים את הילדה לאורך השיר. למשל, האם הם שמו לב לפיל שמופיע במגוון מצבים? פעם רואים רק את גבו, פעם הוא מכניס חדק לגביע הגדול ופעם הוא מקושט לחג עם סרטים לאזניו. בסוף הקריאה תוכלי להראות את תמונות הילדה וחבורת הבובות שלה חוגגים ליל סדר על השטיח וסביב השולחן, ולהזמין את ילדי המעון להצטרף לחגיגה. אפשר לשיר יחד "שמחה רבה", "מה נשתנה" ושירי חג נוספים.
היכרות עם סמלי החג אפשר להכין על מדף החג במעון כמה מסמלי הפסח שהילדים פוגשים בספר. אם מתאים, ניתן לבקש מההורים להביא למעון גביעים, הגדות שונות, כיסוי למצות או לאפיקומן ועוד. הילדים ישמחו לגעת בהם ולראות במה הם דומים ושונים מאלה המופיעים בספר. )שימי לב להציג בפני הילדים רק אגוזי מלך גדולים.( תוכלי להזמין בכל פעם כמה ילדים למשחק דמיוני בפינת הבית, מעין המחזה של הסיפור. ילדים רבים שמחים לערוך את השולחן כמו הגדולים. על המפה החגיגית אפשר להניח הגדה מאוירת, גביע, כיסוי לאפיקומן, "מצות" ו"אגוזים". תוכלי גם להוסיף חפצים שמופיעים בשיר, אותם הילדים ישלבו במשחק החופשי כרצונם.
"איך יודעים שבא אביב? מסתכלים סביב סביב!" כדאי לחפש עם הילדים בחצר המעון ובסביבתו את סימני האביב: ריחות וצבעים של פריחה, פרפרים, נמלים ומגוון חרקים. בחג הפסח משפחות רבות מטיילות בחיק הטבע. עודדי את ההורים להביא לאחר החופשה מזכרות או צילומים של הילדים עם תיאור קצר איפה היו, עם מי טיילו ומה ראו. באמצעות התמונה הילדים ישמחו לשתף בחוויותיהם.
גם אנחנו מתכוננים לפסח במשפחות רבות הימים לפני חג פסח מתנהלים אחרת מיתר השנה: מנקים את הבית ביסודיות, האחים הגדולים בחופשה או בקייטנות, ההורים עסוקים בתכנון החג והחופשה. פעוטות חשים את ההתרגשות ורוצים לעזור, ולא תמיד קל לשתף אותם! במעון הילדים יכולים להשתתף בניקיונות ובהכנות לפסח, ממש כמו הדמויות בסיפור. הם יכולים לנקות את המגירות האישיות, לגרוף עלים, לכבס בגדי בובות ועוד. פעילויות אלה מזמנות לילדים מגע חוזר ומהנה עם מים וסבון, ומפתחות תחושת יכולת ועצמאות.
תפרו לי בגד עם כיסים בספר כיסי הבגד, וגם הכיס של הקנגורו, מלאו באגוזים. ילדים צעירים שמחים להכניס לכיסים אוצרות מגוונים: אבן, צדף ואפילו שבלול. שוחחי עם הילדים על מה הם אוהבים או היו רוצים לשים בכיסיהם. תוכלי להכין לילדים סינרים פשוטים מאל-בד לבן עליהם ניתן להדביק כיסים בגדלים שונים. הילדים ישמחו לקשט את הסינרים בצביעה, לחגור אותם ולהכניס לכיסים חפצים שונים.
הגדה לקטנטנים למשפחה תוכלו להכין שירונים מאוירים עם מילות השירים שאתם שרים במעון לקראת החג. אפשר לצרף את השירון לספר "שמחה רבה" שהילד מביא הביתה מהמעון. השירון יאפשר להורים להכיר את השירים שילדיהם למדו במעון, מעין "הגדה של פסח לקטנטנים".
יואב רוצה זנב "תכף ומיד ועכשיו". אפשר להצביע על אותיות הדפוס הגדולות ולשאול את ילדיכם למה לדעתם המילה הזו גדולה מהאחרות. האם גם אתם או ילדיכם רוצים לפעמים משהו עכשיו? תוכלו לשוחח על רצונות, משאלות וסבלנות.
מה עושה יואב בזנב שלו? הוא מכשכש, מדגדג, מנפנף ועוד. כדאי לדפדף בספר ולחפש את כל התנועות שמבצע יואב. אפשר להזמין את ילדיכם לעשות תנועות 'כמו יואב' וגם להמציא יחד תנועות משלכם.
ילדים רבים אוהבים להתחפש, ולא רק בפורים! תוכלו להכין ארגז או סלסלה עם בדים, צעיפים, אולי גם זנב! אפשר לתפור זנב כמו זה שהכינה אמא של יואב, לחבר חגורה בצורה של זנב או למלא גרב בבדים ולהצמיד אותו למכנסיים עם סיכת בטחון.
תוכלו להצטרף ליואב ולחפש את זנבותיכם. לא מצאתם? אולי תמצאו את הידיים, את הברכיים, את המרפקים…? קיימות דרכים רבות להכיר את הגוף שלנו: דרך מגע נעים, שיחה, שיר, משחק ותנועה.
האם ילדיכם, כמו יואב, אוהבים בעלי חיים? האם הם חשבו פעם למה צריך זנב? אפשר לחפש בסביבה ובתמונות חיות עם זנבות שונים. תוכלו לספר לילדיכם על תפקידי הזנב (להרשים בעלי חיים אחרים או לאיים עליהם, להבריח זבובים, לסייע בשיווי המשקל ועוד). הסיפור מזמין להתבונן ולהשוות בין בני אדם לבעלי החיים הנמצאים בסביבתנו. במה הם דומים לנו? במה הם שונים?
האם גם לכם יש בבית תוכי, ארנב, כלב או חתול? איזה בעל חיים יש בביתכם ומי מטפל בו? איזו חיה הייתם רוצים שתהיה לכם? הילדים ישמחו לשחק שהם בעלי החיים בעצמם וכן לשחק בניחוש איזו חיה מוצגת בפנטומימה..
יואב רוצה זנב 'תכף ומיד ועכשיו' (כך באותיות מודגשות!). כמה כיף לילדי המעון לפגוש בסיפור את עצמם. שוחחי אתם על יואב שרוצה עכשיו ומיד.. ואולי נגיד ליואב לחכות קצת? ילדים ישמחו לשוחח על רצונותיהם ועל הקושי לחכות בסבלנות ואפילו לוותר.
את סיום הסיפור אפשר לקרא בטון של חלום-משאלה: 'מחר תתפרי לי כנפיים!'. הסוף הפתוח מאפשר לנו להרהר מה יקרה מחר? אולי אימא תכין ליואב כנפיים רק…מחרתיים, ואולי הגלימה שבארגז תהיה ליואב כנפיים? ואולי נציע ליואב רעיונות להכנת הכנפיים בעצמו?
הילדים ישמחו בוודאי להתבונן במגוון הזנבות של בעלי חיים שונים בסביבת המעון והבית ובתמונות ושיחה על תפקידי הזנבות השונים: להרשים בעלי חיים אחרים או לאיים עליהם, להבריח זבובים, לסייע בשווי המשקל ועוד.
בכריכת הספר הפנימית אנחנו פוגשים את יואב הסקרן והפעלתן במגוון תנועות. הזמיני את ילדי הקבוצה לעשות 'כמו יואב' ולהמציא תנועות אחרות. תוכלי גם להכין כרטיסיות כמספר ילדי הקבוצה שבכל אחת מהן צילום של ילד אחד בתנועה שונה. הילדים ייהנו לחקות את עצמם ואת חבריהם המצולמים בכרטיסיות
ליואב וגם לאמו ולאחותו אין זנב. הזמיני את הילדים להצטרף ליואב ולחפש האם להם ולחבר שלידם יש זנב. ומה בנוגע למרפק? וברך? וסנטר? זו הזדמנות להכיר ולשיים את אברי הגוף השונים. המפגש עם הגוף דרך מגע, שיר, משחק ותנועה מהנה ותורם לפיתוח דימוי גופני חיובי של הילדים.
התבונני עם הילדים בדמיון ובשוני בין בני האדם לבעלי החיים. כמו לתוכי גם ליואב ולנו יש שתי רגליים, אבל שונות. כמה רגליים יש לחתול, לכלב ולארנב? ומה עם מרבה הרגליים, העכביש והנחש? למי יש שיער כמו ליואב? ומי מכוסה בגופו נוצות, פרווה או קשקשים? הסיפור 'זנב ליואב' מזמין את הילדים למסע של הכרות עצמם, עם בני האדם והחיות שסביבם.
האם אתם מכירים את הלחן של השיר? >> אתם מוזמנים לשיר אותו יחד, כשאצבעות כפות הידיים צמודות ומדמות ראשי ברווזים, ואמות הידיים מדמות את צוואריהם. קישור לשיר
זו הזדמנות להיזכר בעוד שירי אצבעות: >> 'סבתא בשלה דייסה' (עממי) ו'עשר אצבעות לי יש' (מאת רבקה דווידית), שירי דגדוג ושירי הקפצה על הברכיים. האם אתם זוכרים שירים ששרו לכם בילדותכם? שירים בשפות אחרות?
המאיירת רעיה קרס פיתחה באיוריה את נושא החיפוש. דפדפו עם ילדיכם בספר ובדקו היכן סבתא מחפשת את הברווזים. האם שמתם לב שכל ׳אתרי החיפוש׳ [ארובה, מריצה, ספסל, כד, ארגז תפוחים] מופיעים כבר באיור בראשית הספר (בעמודים 2-3)?
במפגש עם העלילה הפשוטה פוגשים הילדים גם את השפה העברית במיטבה (מילים כגון 'איה', 'טבלו', 'אפיים'). זוהי דרך נהדרת להעשיר את השפה כבדרך אגב, כחלק מהחוויה השלמה.
האם ילדיכם פגשו ברווזים אמיתיים? כדאי לבקר בגן החיות או להתבונן בספרי תמונות, להכיר סוגי ברווזים שונים ולהשוות אותם לאיורים בספר. במה הם דומים ושונים? מה צבעם? האם גם צווארם ארוך?
להמחיז את השיר: בהתחלה חברות הצוות משחקות את סבתא ושני הברווזים, ובהמשך מזמינות את הילדים להמחיז אותו. כדאי להכין מראש ולהיעזר בתחפושות פשוטות (כובע-מקור לצמד הברווזים, וסינר לסבתא).
להתבונן באיורים: האם שמתם לב שכל מקומות החיפוש המופיעים לאורך העלילה- ארובה, מריצה, ספסל, כד, ארגז תפוחים- מופיעים באיור כבר בראשית הסיפור? והיכן סבתא עצמה הופכת ל'שובבה' ומתחבאת לקוראים? גם הציור שעל הסינר של סבתא מעורר לשיחה
להעשיר את השפה: העלילה הפשוטה מתקשרת לעולמם הפנימי של הילדים, המזדהים בשמחה עם הברווזים השובבים. כדאי לבאר מילים שאינן מוכרות לילדים: מילים גבוהות (איה, טבלו, אפיים) וספרותיות (ברווזיים, צוואריים).
מה דומה, מה שונה? תוכלי לשוחח עם הילדים במה הברווזים דומים ושונים ובמה ילדי הקבוצה דומים ושונים. זוהי עוד הזדמנות עבורך לחזק את תחושתו של כל ילד וילדה שהם מיוחדים ואהובים.
איך נראה ברווז אמיתי? האם ילדי המעון פגשו ברווזים אמתיים? כדאי לתאר את מאפייני הברווזים – נוצות, מקור, כנפיים – ולשאול, ולמי עוד יש איברים אלה? ומי עוד יודע ללכת על היבשה וגם לשחות במים? נוכל ללכת הליכת ברווז?
להקדיש פינה במעון לברווזים: בעזרת ההורים אפשר לאסוף ספרים, צעצועי ברווזים ותמונות של ברווזים. אפשר גם להציע להורים לצלם את ילדיהם עם ברווזים אמיתיים בביקוריהם במשק חי או בגן החיות ולהציג תערוכה של תמונות.
לשחק משחק אצבעות: הילדים נהנים גם מהביצוע הפשוט של השיר- כשאצבעות כפות הידיים צמודות והופכות להיות ראשי הברווזים. גרב אפורה וגרב לבנה על הידיים שלכם ושל הילדים יוסיפו לשמחה המשותפת. זו יכולה להיות פתיחה משמחת למפגש בוקר או לחגיגות ימי הולדת במעון.
לשתף את ההורים: תוכלו להזמין הורים/סבים לסדנה להכנת בובות-גרב, שתסתיים להנאת כולם בשירי ברווזים עם הבובות שהכינו. אפשר גם לארגן סלסלה לגרביים בודדות. לגרביים בסלסלה מגוון שימושים: דרכן אפשר להכיר צבעים, לשחק משחקי מיון ולזמן לילדים התנסות עצמאית בלבישת גרב על היד. תוכלו גם להוסיף עוד בתים 'צבעוניים' לשיר: "לסבתא של אפרים.. אחד ירוק אחד כחול"..
לשחק משחקי הסתתרות וחיפוש: משחקי קוקו עם צעיפים, החבאת ברווז משחק בחדר וחיפוש שלו ע"י רמזים כמו קר-חם, וכמובן מחבואים בחצר. העיקר במשחקים אלה הוא "הסוף הטוב"- המפגש המהנה לאחר שהסתתרנו. הנה! מצאו אותי!
סיפור שענת אוהבת במיוחד 
והחתולה 
התחנה 
למה אתה לא פורח? 
ילד קטן הלך לגן 
אני וכל מיני חיות 
הזיקית שלא ידעה להחליט 
גלי וגאיה 
נוני ואמא בדרך מהגן 
ככה שותלים שתיל 
הקנה והארז 
העונג כולו שלנו 
שבע השנים הטובות 
המכונה 
דודי שמחה 
קוטן בוטן 
הקיפוד שאמר מה אכפת 
קבלת שבת ביער 
אני בחגים ובעונות 
המתנה המושלמת 
למה הכל קורה דוקא לי 
סתם שדה ריק 
מאה חדרים 
האורן הבודד 
הסביבון הגדול 
יוליה אוספת עלים 
מי כמונו הדובים 
חג מדליק 
יוסף איש חֶלֶם הולך לוורשה 
הסוד של צופית 
לימונדה 
האגס מתוק מתוק 
עץ המיץ 
מאה ושש דרוריות חביבות 
איך יודעים שבא אביב? 
מעשה בארנב ובזנב 
איך זה להיות עץ 
היום המצונן של מרחשוון 
מוהא ובוהא 
אולי בכלל, למשל 
הדס המהנדסת בונה שטותיקופטר 
האיש שאהב עצים 
שומעים מי בא? 
הצב של אורן 
דוקטור אף וזנב 
למה חתולים לא נחמדים? 
מאחורי הדלת יש שביל 
מישו 
מר זוטא ועץ התפוחים 
יופי של עולם 
שלמה המלך והדבורה 
החתול דלעת משנה את הדעת 
הספר הרטוב 
אולי נתחלף? 
בגינה שלי 
מבוקשת: חיית המחמד המושלמת 
שפן 
סל מלא תאנים 
אוגי 
נשף מסכות 
זה לא ארגז 
חנן הגנן 
חיפושית בגשם 
קישתא 
ככה גם אני יכולה 
העננים אמרו לי 
מר סביון וגברת רקפת 
מעשה בחתוליים ושאר החיות 
חיוך של נסיך 
משל על שועל 
חומפס 
מגפיים 
איך לרפא כנף שבורה 
זרע של גזר 
מה קרה לעץ התות 
העכבר והתפוח 
בשוק של ז'קרובאט 
עץ אבא 
איך הצילה הזיקית את נח 
שלולי 
מה צריך בשביל 
התרנגולים והשועל 
המעיל המופלא של יוסף 
ענונת 
הדב מרגיש לא טוב 
איזידורה איזה יום 
שלושת הפרפרים 
יצאנו לטייל 
הבלגן שלי 
האריה והעכבר 
אוצר בשדה 
סיפור על גשם 
חולד והגוזל 
שלג של סביונים 
דוד והעכביש 
מעשה בחתוליים 
גור גורילה הקטן 
נשיקות 
יום נפלא 
מרים והים 
שמחה רבה 
זנב ליואב 
בַּרְוָזַיִם 
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
שֵׁמַע
קְרִיאָה
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
קְרִיאָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
מַעֲרָךְ
חֵקֶר
כְּלָלִי
קְרִיאָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
לָצֵאת הַחוּצָה
כְּלָלִי
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
קְרִיאָה
שִׂיחָה
הַמְחָשָׁה
מִשְׂחָק
יְצִירָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
יְצִירָה
מִשְׂחָק
סִרְטוֹנִים
לָצֵאת הַחוּצָה
הַשְׁרָאָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
קְרִיאָה
שִׂיחָה
לָצֵאת הַחוּצָה
יְצִירָה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
קְרִיאָה
מִשְׂחָק
הַשְׁרָאָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
קְרִיאָה
שִׂיחָה
לָצֵאת הַחוּצָה
בִּשּׁוּל
חֵקֶר
שֵׁמַע
קְרִיאָה
מַעֲרָךְ
מַעֲרָךְ
מַעֲרָךְ
קְרִיאָה
סִרְטוֹנִים
שִׂיחָה
כְּלָלִי
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
מִשְׂחָק
קְרִיאָה
מִשְׂחָק
חֲגִיגָה
הַעֲשָׁרָה
כְּלָלִי
סִרְטוֹנִים
כְּלָלִי
קְרִיאָה
סִרְטוֹנִים
כְּלָלִי
קְרִיאָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
הַמְחָשָׁה
מִשְׂחָק
לָצֵאת הַחוּצָה
הַמְחָשָׁה
חֲגִיגָה
קְרִיאָה
קְרִיאָה
יְצִירָה
לָצֵאת הַחוּצָה
מִשְׂחָק
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
יְצִירָה
מִשְׂחָק
הַמְחָשָׁה
הַשְׁרָאָה
יְצִירָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
מִשְׂחָק
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
מִשְׂחָק
קְרִיאָה
יְצִירָה
קְרִיאָה
הַשְׁרָאָה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
שֵׁמַע
קְרִיאָה
מִשְׂחָק
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
לָצֵאת הַחוּצָה
כְּלָלִי
הַמְחָשָׁה
קְרִיאָה
הַשְׁרָאָה
לָצֵאת הַחוּצָה
הַשְׁרָאָה
מִשְׂחָק
שֵׁמַע
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
לָצֵאת הַחוּצָה
שֵׁמַע
חֵקֶר
חֵקֶר
הַעֲשָׁרָה
סִרְטוֹנִים
כְּלָלִי
שִׂיחָה
שֵׁמַע
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
הַמְחָשָׁה
מִשְׂחָק
קְרִיאָה
שִׂיחָה
שֵׁמַע
חֵקֶר
בִּשּׁוּל
שִׂיחָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
חֲגִיגָה
קְרִיאָה
הַשְׁרָאָה
שֵׁמַע
שִׂיחָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
שֵׁמַע
יְצִירָה
הַעֲשָׁרָה
הַעֲשָׁרָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
כְּלָלִי
כְּלָלִי
שִׂיחָה
יְצִירָה
חֵקֶר
כְּלָלִי
הַעֲשָׁרָה
יְצִירָה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
לָצֵאת הַחוּצָה
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
הַעֲשָׁרָה
מִשְׂחָק
לָצֵאת הַחוּצָה
הַעֲשָׁרָה
הַעֲשָׁרָה
הַעֲשָׁרָה
קְרִיאָה
שֵׁמַע
קְרִיאָה
שִׂיחָה
קְרִיאָה
יְצִירָה
לָצֵאת הַחוּצָה
הַשְׁרָאָה
יְצִירָה
שֵׁמַע
שִׂיחָה
שִׂיחָה
לָצֵאת הַחוּצָה
לָצֵאת הַחוּצָה
קְרִיאָה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
סִרְטוֹנִים
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
מַעֲרָךְ
מַעֲרָךְ
מַעֲרָךְ
מִשְׂחָק
שֵׁמַע
קְרִיאָה
שִׂיחָה
חֵקֶר
הַמְחָשָׁה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
חֵקֶר
הַעֲשָׁרָה
מִשְׂחָק
הַמְחָשָׁה
הַמְחָשָׁה
כְּלָלִי
סִרְטוֹנִים
שֵׁמַע
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
סִרְטוֹנִים
שִׂיחָה
שֵׁמַע
שֵׁמַע
הַמְחָשָׁה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
יְצִירָה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
יְצִירָה
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
מִשְׂחָק
הַמְחָשָׁה
יְצִירָה
יְצִירָה
שִׂיחָה
שֵׁמַע
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
חֵקֶר
לָצֵאת הַחוּצָה
יְצִירָה
כְּלָלִי
הַמְחָשָׁה
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
שֵׁמַע
שִׂיחָה
יְצִירָה
חֵקֶר
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
יְצִירָה
לָצֵאת הַחוּצָה
הַעֲשָׁרָה
לָצֵאת הַחוּצָה
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
לָצֵאת הַחוּצָה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
סִרְטוֹנִים
הַעֲשָׁרָה
הַמְחָשָׁה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
חֵקֶר
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
מִשְׂחָק
כְּלָלִי
הַעֲשָׁרָה
מִשְׂחָק
שֵׁמַע
שִׂיחָה
יְצִירָה
הַשְׁרָאָה
לָצֵאת הַחוּצָה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
לָצֵאת הַחוּצָה
חֵקֶר
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
סִרְטוֹנִים
קְרִיאָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
קְרִיאָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
הַעֲשָׁרָה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
כְּלָלִי
מִשְׂחָק
קְרִיאָה
כְּלָלִי
יְצִירָה
יְצִירָה
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
שֵׁמַע
לָצֵאת הַחוּצָה
לָצֵאת הַחוּצָה
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
לָצֵאת הַחוּצָה
הַעֲשָׁרָה
לָצֵאת הַחוּצָה
סִרְטוֹנִים
שִׂיחָה
יְצִירָה
מִשְׂחָק
לָצֵאת הַחוּצָה
שִׂיחָה
סִרְטוֹנִים
יְצִירָה
הַעֲשָׁרָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
יְצִירָה
מִשְׂחָק
לָצֵאת הַחוּצָה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
מִשְׂחָק
בִּשּׁוּל
בִּשּׁוּל
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
קְרִיאָה
לָצֵאת הַחוּצָה
מִשְׂחָק
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
מִשְׂחָק
לָצֵאת הַחוּצָה
מִשְׂחָק
שֵׁמַע
יְצִירָה
מִשְׂחָק
כְּלָלִי
שִׂיחָה
הַמְחָשָׁה
יְצִירָה
הַעֲשָׁרָה
כְּלָלִי
קְרִיאָה
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
לָצֵאת הַחוּצָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
הַמְחָשָׁה
קְרִיאָה
כְּלָלִי
מִשְׂחָק
מַעֲרָךְ
לָצֵאת הַחוּצָה
לָצֵאת הַחוּצָה
שִׂיחָה
שֵׁמַע
לָצֵאת הַחוּצָה
יְצִירָה
כְּלָלִי
הַעֲשָׁרָה
קְרִיאָה
חֵקֶר
חֵקֶר
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
לָצֵאת הַחוּצָה
מַעֲרָךְ
הַעֲשָׁרָה
קְרִיאָה
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
כְּלָלִי
מִשְׂחָק
בִּשּׁוּל
יְצִירָה
כְּלָלִי
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
הַעֲשָׁרָה
בִּשּׁוּל
סִרְטוֹנִים
שִׂיחָה
סִרְטוֹנִים
יְצִירָה
הַעֲשָׁרָה
הַעֲשָׁרָה
סִרְטוֹנִים
סִרְטוֹנִים
שִׂיחָה
שִׂיחָה
לָצֵאת הַחוּצָה
הַעֲשָׁרָה
הַשְׁרָאָה
הַעֲשָׁרָה
מִשְׂחָק
סִרְטוֹנִים
שִׂיחָה
כְּלָלִי
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
הַשְׁרָאָה
הַמְחָשָׁה
יְצִירָה
לָצֵאת הַחוּצָה
יְצִירָה
מִשְׂחָק
סִרְטוֹנִים
סִרְטוֹנִים
שִׂיחָה
הַמְחָשָׁה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
יְצִירָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
חֲגִיגָה
שֵׁמַע
קְרִיאָה
שִׂיחָה
הַמְחָשָׁה
סִרְטוֹנִים
שִׂיחָה
יְצִירָה
הַשְׁרָאָה
הַעֲשָׁרָה
סִרְטוֹנִים
כְּלָלִי
שִׂיחָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
הַעֲשָׁרָה
קְרִיאָה
קְרִיאָה
הַעֲשָׁרָה
לָצֵאת הַחוּצָה
לָצֵאת הַחוּצָה
שִׂיחָה
קְרִיאָה
לָצֵאת הַחוּצָה
לָצֵאת הַחוּצָה
שִׂיחָה
לָצֵאת הַחוּצָה
לָצֵאת הַחוּצָה
הַעֲשָׁרָה
קְרִיאָה
מִשְׂחָק
יְצִירָה
מִשְׂחָק
כְּלָלִי
קְרִיאָה
לָצֵאת הַחוּצָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
כְּלָלִי
הַעֲשָׁרָה
יְצִירָה
קְרִיאָה
כְּלָלִי
יְצִירָה
הַשְׁרָאָה
בִּשּׁוּל
כְּלָלִי
יְצִירָה
כְּלָלִי
בִּשּׁוּל
חֲגִיגָה
חֵקֶר
יְצִירָה
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
יְצִירָה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
לָצֵאת הַחוּצָה
מִשְׂחָק
יְצִירָה
כְּלָלִי
יְצִירָה
מִשְׂחָק
יְצִירָה
חֲגִיגָה
הַעֲשָׁרָה
קְרִיאָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
יְצִירָה
הַשְׁרָאָה
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
חֲגִיגָה
שִׂיחָה
סִרְטוֹנִים
קְרִיאָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
הַמְחָשָׁה
שִׂיחָה
חֲגִיגָה
הַעֲשָׁרָה
הַמְחָשָׁה
הַעֲשָׁרָה
לָצֵאת הַחוּצָה
הַעֲשָׁרָה
בִּשּׁוּל
שִׂיחָה
שִׂיחָה
לָצֵאת הַחוּצָה
לָצֵאת הַחוּצָה
כְּלָלִי
בִּשּׁוּל
חֲגִיגָה
הַמְחָשָׁה
יְצִירָה
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
יְצִירָה
לָצֵאת הַחוּצָה
יְצִירָה
כְּלָלִי
הַעֲשָׁרָה
כְּלָלִי
חֲגִיגָה
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
הַעֲשָׁרָה
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
חֵקֶר
הַעֲשָׁרָה
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
חֵקֶר
כְּלָלִי
הַמְחָשָׁה
יְצִירָה
חֵקֶר
שִׂיחָה
סִרְטוֹנִים
קְרִיאָה
כְּלָלִי
יְצִירָה
לָצֵאת הַחוּצָה
חֵקֶר
הַשְׁרָאָה
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
קְרִיאָה
שִׂיחָה
לָצֵאת הַחוּצָה
יְצִירָה
כְּלָלִי
הַעֲשָׁרָה
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
כְּלָלִי
יְצִירָה
חֲגִיגָה
קְרִיאָה
לָצֵאת הַחוּצָה
הַמְחָשָׁה
יְצִירָה
חֲגִיגָה
הַשְׁרָאָה
הַעֲשָׁרָה
יְצִירָה
יְצִירָה
כְּלָלִי
לָצֵאת הַחוּצָה
חֲגִיגָה
קְרִיאָה
לָצֵאת הַחוּצָה
יְצִירָה
הַשְׁרָאָה
יְצִירָה
יְצִירָה
לָצֵאת הַחוּצָה
יְצִירָה
יְצִירָה
קְרִיאָה
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
לָצֵאת הַחוּצָה
כְּלָלִי
חֲגִיגָה
קְרִיאָה
יְצִירָה
חֲגִיגָה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
שֵׁמַע
שִׂיחָה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
יְצִירָה
חֵקֶר
שִׂיחָה
שֵׁמַע
הַמְחָשָׁה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
לָצֵאת הַחוּצָה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
הַעֲשָׁרָה
קִשּׁוּר
כְּלָלִי
קְרִיאָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
חֵקֶר
לָצֵאת הַחוּצָה
חֵקֶר
קְרִיאָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
כְּלָלִי
יְצִירָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
כְּלָלִי
כְּלָלִי
כְּלָלִי
כְּלָלִי
שִׂיחָה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
קְרִיאָה
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
מִשְׂחָק
סִרְטוֹנִים
חֲגִיגָה
סִרְטוֹנִים
חֲגִיגָה
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
כְּלָלִי
הַעֲשָׁרָה
יְצִירָה
יְצִירָה
מִשְׂחָק
הַשְׁרָאָה
לָצֵאת הַחוּצָה
חֲגִיגָה
הַשְׁרָאָה
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
יְצִירָה
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
חֵקֶר
מִשְׂחָק
יְצִירָה
לָצֵאת הַחוּצָה
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
קְרִיאָה
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
לָצֵאת הַחוּצָה
הַשְׁרָאָה
מִשְׂחָק
בִּשּׁוּל
הַעֲשָׁרָה
הַעֲשָׁרָה
הַמְחָשָׁה
הַמְחָשָׁה
לָצֵאת הַחוּצָה
יְצִירָה
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
לָצֵאת הַחוּצָה
יְצִירָה
הַשְׁרָאָה
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
שִׂיחָה
חֵקֶר
הַמְחָשָׁה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
הַמְחָשָׁה
מִשְׂחָק
קְרִיאָה
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
כְּלָלִי
הַשְׁרָאָה
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
חֵקֶר
הַשְׁרָאָה
יְצִירָה
מִשְׂחָק
לָצֵאת הַחוּצָה
יְצִירָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
יְצִירָה
כְּלָלִי
הַעֲשָׁרָה
כְּלָלִי
הַעֲשָׁרָה
מִשְׂחָק
הַמְחָשָׁה
כְּלָלִי
לָצֵאת הַחוּצָה
חֵקֶר
יְצִירָה
יְצִירָה
חֵקֶר
לָצֵאת הַחוּצָה
שֵׁמַע
קְרִיאָה
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
הַעֲשָׁרָה
קִשּׁוּר
שִׂיחָה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
חֵקֶר
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
יְצִירָה
יְצִירָה
חֵקֶר
יְצִירָה
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
כְּלָלִי
חֲגִיגָה
מִשְׂחָק
הַשְׁרָאָה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
הַמְחָשָׁה
שִׂיחָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
הַמְחָשָׁה
הַמְחָשָׁה
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
הַעֲשָׁרָה
שֵׁמַע
שִׂיחָה
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
הַמְחָשָׁה
הַעֲשָׁרָה
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
חֲגִיגָה
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
הַשְׁרָאָה
יְצִירָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
יְצִירָה
לָצֵאת הַחוּצָה
מִשְׂחָק
כְּלָלִי
קְרִיאָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
הַעֲשָׁרָה
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
הַשְׁרָאָה
קִשּׁוּר
קְרִיאָה
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
הַמְחָשָׁה
יְצִירָה
הַשְׁרָאָה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
מִשְׂחָק
יְצִירָה
חֲגִיגָה
הַשְׁרָאָה
הַשְׁרָאָה
הַעֲשָׁרָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
שִׂיחָה
הַמְחָשָׁה
שִׂיחָה
לָצֵאת הַחוּצָה
יְצִירָה
בִּשּׁוּל
חֵקֶר
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
לָצֵאת הַחוּצָה
לָצֵאת הַחוּצָה
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
כְּלָלִי
הַעֲשָׁרָה
לָצֵאת הַחוּצָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
לָצֵאת הַחוּצָה
חֵקֶר
הַעֲשָׁרָה
יְצִירָה
יְצִירָה
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
הַשְׁרָאָה
יְצִירָה
חֲגִיגָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
הַמְחָשָׁה
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
בִּשּׁוּל
קְרִיאָה
שִׂיחָה
הַמְחָשָׁה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
מִשְׂחָק
לָצֵאת הַחוּצָה
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
לָצֵאת הַחוּצָה
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
חֲגִיגָה
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
קְרִיאָה
כְּלָלִי
לָצֵאת הַחוּצָה
קְרִיאָה
מִשְׂחָק
כְּלָלִי
כְּלָלִי
כְּלָלִי
הַעֲשָׁרָה
כְּלָלִי
כְּלָלִי
הַעֲשָׁרָה
כְּלָלִי
הַעֲשָׁרָה
כְּלָלִי
לָצֵאת הַחוּצָה
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
סִרְטוֹנִים
הַעֲשָׁרָה
כְּלָלִי
יְצִירָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
הַעֲשָׁרָה
הַעֲשָׁרָה
הַמְחָשָׁה
כְּלָלִי
לָצֵאת הַחוּצָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
סִרְטוֹנִים
מִשְׂחָק
לָצֵאת הַחוּצָה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
חֵקֶר
יְצִירָה
הַעֲשָׁרָה
קְרִיאָה
כְּלָלִי
לָצֵאת הַחוּצָה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
הַעֲשָׁרָה
מַאֲמָר
קְרִיאָה
חֵקֶר
לָצֵאת הַחוּצָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
הַעֲשָׁרָה
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
הַמְחָשָׁה
יְצִירָה
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
קְרִיאָה
הַמְחָשָׁה
הַעֲשָׁרָה
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
הַעֲשָׁרָה
הַעֲשָׁרָה
סִרְטוֹנִים
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
הַעֲשָׁרָה
יְצִירָה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
שֵׁמַע
חֲגִיגָה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
יְצִירָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
הַשְׁרָאָה
יְצִירָה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
יְצִירָה
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
לָצֵאת הַחוּצָה
בִּשּׁוּל
מִשְׂחָק
הַמְחָשָׁה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
כְּלָלִי
חֵקֶר
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
שִׂיחָה
חֵקֶר
שִׂיחָה
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
יְצִירָה
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
קְרִיאָה
כְּלָלִי
בִּשּׁוּל
לָצֵאת הַחוּצָה
הַמְחָשָׁה
יְצִירָה
הַעֲשָׁרָה
הַעֲשָׁרָה
הַעֲשָׁרָה
כְּלָלִי
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
הַמְחָשָׁה
לָצֵאת הַחוּצָה
הַעֲשָׁרָה
הַעֲשָׁרָה
לָצֵאת הַחוּצָה
הַשְׁרָאָה
יְצִירָה
לָצֵאת הַחוּצָה
כְּלָלִי
כְּלָלִי
כְּלָלִי
הַעֲשָׁרָה
הַעֲשָׁרָה
חֲגִיגָה
קְרִיאָה
כְּלָלִי
הַשְׁרָאָה
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
יְצִירָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
הַשְׁרָאָה
קְרִיאָה
סִרְטוֹנִים
קְרִיאָה
יְצִירָה
הַמְחָשָׁה
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
כְּלָלִי
כְּלָלִי
הַמְחָשָׁה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
כְּלָלִי
כְּלָלִי
סִרְטוֹנִים
קְרִיאָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
חֲגִיגָה
חֵקֶר
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
כְּלָלִי
חֵקֶר
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
כְּלָלִי
כְּלָלִי
כְּלָלִי
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
יְצִירָה
הַמְחָשָׁה
שִׂיחָה
הַמְחָשָׁה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
הַעֲשָׁרָה
הַעֲשָׁרָה
סִרְטוֹנִים
הַעֲשָׁרָה
מִשְׂחָק
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
לָצֵאת הַחוּצָה
יְצִירָה
כְּלָלִי
הַשְׁרָאָה
מִשְׂחָק
לָצֵאת הַחוּצָה
כְּלָלִי
הַשְׁרָאָה
יְצִירָה
לָצֵאת הַחוּצָה
הַעֲשָׁרָה
יְצִירָה
כְּלָלִי
יְצִירָה
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
לָצֵאת הַחוּצָה
כְּלָלִי
לָצֵאת הַחוּצָה
קְרִיאָה
הַמְחָשָׁה
לָצֵאת הַחוּצָה
יְצִירָה
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
סִרְטוֹנִים
כְּלָלִי
לָצֵאת הַחוּצָה
מִשְׂחָק
כְּלָלִי
יְצִירָה
הַעֲשָׁרָה
כְּלָלִי
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
יְצִירָה
קִשּׁוּר
קְרִיאָה
הַעֲשָׁרָה
הַעֲשָׁרָה
קְרִיאָה
יְצִירָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
כְּלָלִי
קְרִיאָה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
חֲגִיגָה
כְּלָלִי
יְצִירָה
קְרִיאָה
קְרִיאָה
הַמְחָשָׁה
יְצִירָה
חֲגִיגָה
קְרִיאָה
קְרִיאָה
יְצִירָה
כְּלָלִי
כְּלָלִי
יְצִירָה
קְרִיאָה
יְצִירָה
מִשְׂחָק
כְּלָלִי
קְרִיאָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
יְצִירָה
מִשְׂחָק
הַמְחָשָׁה
קְרִיאָה
הַעֲשָׁרָה
מִשְׂחָק
קְרִיאָה
לָצֵאת הַחוּצָה
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
יְצִירָה
לָצֵאת הַחוּצָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
הַעֲשָׁרָה
לָצֵאת הַחוּצָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
יְצִירָה
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
כְּלָלִי
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
שִׂיחָה
חֵקֶר
מִשְׂחָק
כְּלָלִי
חֵקֶר
קִשּׁוּר
הַעֲשָׁרָה
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
כְּלָלִי
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
לָצֵאת הַחוּצָה
הַמְחָשָׁה
כְּלָלִי
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
כְּלָלִי
מִשְׂחָק
מַעֲרָךְ
מִשְׂחָק
