תוכלו לשוחח עם ילדיכם ולהיזכר יחד בטיולים משפחתיים – היכן טיילתם? האם מישהו מכם היה עצוב בטיול ועזרתם לו? האם גם לכם יש סיפור על חפץ שאבד בטיול? ואולי גם אתם סייעתם בשמירה על הסביבה?
בהשראת הסיפור תוכלו לשחק משחק חיפושים מהנה – מלאו גיגית או דלי גדול מים, אפשר להוסיף למים סבון כדי שלא יהיו צלולים ושקופים. כעת הכניסו כל מיני חפצים קטנים: כפית, פקק, אבן, מטבע או כל חפץ אחר. בקשו מהילדים לעזור לכם למצוא במים את החפצים ש"אבדו" בתוכם.
מי שמרכיב משקפיים בוודאי מכיר את התחושה – עכשיו תוכלו להכיר אותה לשאר בני המשפחה: הניחו נייר אפייה או בד בהיר ודק על העיניים ונסו לראות מבעד לו: הסתכלו סביב וזה על זה – מה שונה? מהי התחושה?
גם בסיפורים קלילים ומחורזים עשוי להיות טמון מסר ערכי ומשמעותי. כדאי לנצל את הספר לשיחה, להבעת דעה ולשאילת שאלות כמו "כיצד לדעתכם אתם הייתם מרגישים במקרה דומה?"
סבא שמח לחזור עם כוכביו, הוא קורא להם אוצר ומעריך אותם יותר מכסף. בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח עם ילדיכם ולשאול: "מה גורם לכם שמחה ולא ניתן לקנות אותו בכסף?" לצייר ציור? זמן סיפור לפני השינה? ואולי חיבוק בוקר טוב? גם אתם ההורים יכולים לשתף – מהו האוצר שלכם?
אם היה לכם עץ דמיוני משלכם – מה היה צומח עליו? לבבות? בלונים? ואולי גם כוכבים? תוכלו לצייר ולגזור את הצורה שדמיינתם, לקשט ואפילו לכתוב בתוכה משאלות או זיכרונות משותפים. את התוצאה אפשר לתלות על עציץ, על ענף, או על עץ בסמוך לביתכם.
המשורר לייב מורגנטוי 1905-1979, יליד העיירה פינסק שבפולין, כתב את השיר ביידיש בשנת 1938. יורם טהרלב תרגם אותו, והוא הולחן על ידי נורית הירש ויצא לאור בביצועה של חווה אלברשטיין בשנת 1969.
נהנים מ"עץ הכוכבים" – ילדים וילדות יודעים שעצים צומחים באדמה ושכוכבים נמצאים בשמיים, ואינם גדלים על עצים, ובכל זאת הם נהנים לתת דרור לְדמיון שבו עץ כזה אפשרי. זהו חלק גדול מקסמו של השיר, שכעת הפך לספר. עובדה זו לצד המקצב, החריזה ונקודת המבט הילדית מאפשרת להם להתחבר אליו ביתר קלות ולחזור לקרוא בו שוב ושוב לשם הנאה.
"הפירות סופם לִרְקוֹב": קטפתם פעם חיבוק מעץ? וזיכרונות מרגשים? כמו הכוכבים של הסבא בשיר, יש דברים שאין להם ערך כספי, אי אפשר לקנות אותם, והם לעולם לא נרקבים ונעלמים כלא היו.
ניתן לשלב את השיר ולקרוא אותו בכל עת שיעלה הצורך להדגיש את ערכם של דברים שבלב, למשל אחרי שעוזרים יחד לחבר, יוצרים בכפיים מתנה למשפחה או משמחים את קשישי השכונה במחווה משותפת, ולאחר מכן לשאול: "איך הרגשתם? איך, לדעתכם, הרגיש מי ששימחנו אותו? האם ניתן לקנות את ההרגשה הזאת בחנות?"
כדאי לקרוא את השיר במלואו ובקבוצות קטנות כשלכל ילד עותק משלו. כך יתאפשר לילדים להתבונן באיורים הנלווים לשיר ולהבין את המתרחש על אף מילות השיר שחלקן פחות מוכרות.
ניבוי – עצירה מתודית לצורך ניבוי מקדמת ציפייה אצל הילדים ומפתחת את הדמיון. בשיר זה מתאים לעצור כבר בתחילתו ולשאול את הילדים: "מה יכול להיות מופלא בעץ של סבא, לדעתכם?". שימו לב: אם בוחרים לעצור לשם שאלת ניבוי, מומלץ לא לציין את שם השיר. לאחר העצירה והשיח מומלץ לקרוא את השיר מראשיתו כדי לשמור על הרצף ועל המצלול, וכחלק מכך לציין את שמו.
קריאה חוזרתפעילה – לאחר קריאה ראשונה רציפה כדאי לחזור ולקרוא את השיר. הפעם ניתן לעצור ולהבהיר מילים וביטויים לא מוכרים, כמו "שעת כושר", "ממילא", "יריד" ו"חופן".
מְנַטְרִים הבנה – לאחר הקריאה ניתן לשאול: "מה צומח על העץ של סבא בשיר? מה רוצה סבא לעשות בכוכבים? איך מגיבים האנשים בעיר על הצעתו של סבא? מה הם מעדיפים לקנות? לדברי סבא, במה זוכה מי שקונה כוכב? איך מרגיש סבא כשלא קונים ממנו והוא נאלץ לחזור הביתה עם כל הכוכבים?".
ניתן לחזור לחלק בשיר שנכתב בו: "עיניהם ודאי עיוורות ואוזנם חירשת". תחילה נברר אם הילדים מבינים מהו עיוור ומהו חירש. לאחר מכן אפשר לשאול אותם: "מה, לדעתכם, הכוונה במילים 'עיניהם ודאי עיוורות ואוזנם חירשת'? מדוע זו דעתו של סבא? מה האנשים לא מבינים?"
לאחר השיח כדאי לסכם ולומר שסבא חושב שהאנשים לא מבינים מה הם מפסידים בכך שהם לא קונים כוכבים.
ומה אתם הייתם עושים? לאחר שאלות לניטור ההבנה של השיר כדאי לשאול שאלות שיקרבו אותו לעולמם הפנימי של הילדים ויעודדו אמפתיה וחשיפה לנקודות מבט: ראשית, חִזרו לשיר, התבוננו באיור שבעמוד השלישי מהסוף, וקִראו: "הביתה שב הוא עם סלו בלי טיפה של עצב / האוצר נשאר אצלו ואצלם הכסף". לאחר מכן שאלו את הילדים: "למה, לדעתכם, סבא לא עצוב כשהאנשים ביריד לא קונים ממנו את הכוכבים? איך אתם חושבים שהייתם מרגישים במקרה כזה? אילו הייתם רואים שמוכרים כוכבים, האם הייתם רוצים לקנות כוכב? למה כן?/למה לא?".
"כוכבים תקנו בזול ותזכו באושר": כדי להדגיש את ההשוואה בין דברים בעלי ערך כספי לדברים בעלי ערך אישי תוכלו לשאול: "האם אפשר לקנות בובה או כדור? ומה לגבי רגע מצחיק עם חבר או חיבוק אוהב? איך מרגישים כשמישהו מצחיק אותנו או אוהב אותנו? אֵילו עוד דברים עושים אותנו שמחים ואי אפשר לקנות אותם בכסף?"
"האוצר נשאר אצלו": אֵילו אוצרות יש לילדות ולילדים? מה ייחשב בעיניהם לאוצר יקר ערך?
אוצרות – תוכלו להזמין את הילדים להביא לגן "אוצרות" שיקרים לליבם ולהציג אותם. האוצר יכול להיות בובה ישנה שנהגו לישון איתה בעבר, צֶדף שמצאו על חוף הים, כפתור מבגד שאהבו ללבוש או סתם עלה נושר שמצאו בדרך לגן ושימח אותם.
אפשר לקשט יחד ארגז גדול ולהפוך אותו לתיבת האוצרות של הגן. הילדים יכולים להוסיף לתיבה אוצרות בכל זמן שהוא. מדי פעם אפשר לחזור אל השיר, להציץ יחד בתיבה, לבחון את האוצרות החדשים שנוספו ולדון לְאֵילו מהם יש ערך כספי ולְאֵילו מהם יש ערך אישי. ייתכן שתגלו חפצים שהם גם וגם, למשל בובה, שניתן לקנות בכסף, אך יש לה ערך אישי כי ליוותה את אחד הילדים במשך זמן רב.
הכוכבים של סבא בסיפור מעניקים אושר. אפשר לחשוב עם הילדים למי בקהילה אפשר להעניק כוכב של אושר, ויחד לקדם עשייה מיטיבה שתגרום אושר לָאַחֵר. את הרעיונות אפשר לכתוב על כוכבים מנייר או מקרטון, לחלק את הילדים לקבוצות ובכל פעם להגשים את אחד הרעיונות.
כוכבים מהעץ – האם ראיתם פעם עץ קָרַמְבּוֹלָה? בגלל צורתו של הפרי יש שמכנים אותו "פרי כוכב" או "כוכבית". אפשר להכיר לילדים את עץ הקרמבולה ואת פירותיו הכוכביים.
שפה ואוריינות היכרות עם לשון השירה – קידום הבנה של מסרים גלויים וסמויים בשירים, חשיפה למשלב גבוה ולמילים וביטויים מופשטים. השיר אומנם קצר, אך הוא חושף את הילדים לשפה גבוהה.
חזרה לשיר וקידום הבנת הביטויים והבנת המסרים תטפח את ניצני האוריינות שבעתיד עשויים לקדם את הבנת הנקרא.
מודעות עצמית והכוונה עצמית הסב בוחר לראות את מחציתה המלאה של הכוס, ועל אף חוסר ההצלחה במכירת הכוכבים הוא חוזר מאושר הביתה.
התנהלות חברתית איוריה של המאיירת נעמה בֶּנזימן מציגים בפני הילדים מערכת יחסים מתגמלת ואוהבת בין הסב לנכדתו. באמצעות האיורים רוקמת נעמה את מהות האושר ששניהם חווים בעקבות עשייה משותפת וקִרבה.
הילדה אינה מתרשמת מלעגם של האנשים בשוק וממשיכה להאמין בכוחם של הכוכבים לגרום אושר. גם החזרה על הפתיחה בסיום השיר מחזקת זאת.
חשיבה יצירתית ופיתוח הדמיון עלילת השיר מזמינה את הילדים לדמיין, להתחבר לשיר ולמילים ולטפח חשיבה יצירתית.
"איזהו עשיר השמח בחלקו" השיר מחזק את הערך של אושר כדבר שאינו תלוי בחומריות, אלא מושתת על חשיבה חיובית.
כבוד האדם והמשפחה מערכת היחסים בין הסב לנכדה מבוססת על יחסי קִרבה, אהבה ואמון, ואלה עומדים בסתירה ליחס שהסב מקבל מקהל הקונים ביריד, אשר לועגים לו.
טיפוח המורשת הלאומית השיר נכתב במקור ביידיש. כתב אותו המשורר היהודי לֵייבּ מוֹרְגֶנְטוֹי, שלימים עלה ארצה. את השיר תִרגם ועיבד יורם טהרלב והלחינה נורית הירש, והוא נחשב קלסיקה ישראלית מובחרת.
יש מקום ציבורי בסביבה שלכם שאתם אוהבים? כשתבקרו בו תוכלו לעצור לרגע ולחשוב מה עושה אותו נעים, איך הוא תורם לסביבה ואיך אפשר לשמור עליו. תוכלו למשל ליזום מבצע ניקיון או טיפוח עם משפחה וחברים.
סבא יאשקה ממציא המצאות מיוחדות כמו מנורת לילה שנכבית כשנרדמים או מצפה ציפורים תת־ימי. אילו המצאות מיוחדות שיסייעו לכם ולאחרים הייתם ממציאים? אפשר לדמיין, לצייר או לבנות מגרוטאות המצאות מיוחדות.
חבריו של הסבא בסיפור מספרים לנכד על הילד שסבו היה. שתפו גם אתם את ילדיכם – ספרו על הילדים שהייתם, מה אהבתם לעשות, לְמה אתם מתגעגעים, ושתפו בתמונות מילדותכם. כדאי גם לשאול את הילדים: מה הייתם מספרים על עצמכם כילדים צעירים יותר? איזה זיכרון משמח או מרגש במיוחד יש לכם מפעם?
בהשראת הסיפור תוכלו להכיר לילדיכם שירים שמזכירים לכם את ילדותכם, את המשפחה או את המקום שבו גדלתם, להאזין יחד ולשאול: האם גם לכם יש שירים שמזכירים לכם דברים?
כשסבא ואבא משוחחים בלדינו הילד מרגיש שהם מפליגים יחד לארץ רחוקה. כמה מרגש להבין, לדעת ולהגות מילים בשפה שאינה מוּכרת לנו. לאורך הספר שלובים מילים וביטויים בשפת הלדינו; תוכלו לחזור אל הסיפור בחיפוש אותן מילים – לנסות להגות אותן יחד ולחפש את פירושן.
הלאדינו (Ladino, סְפַּנְיוֹלִית) היא שפה ספרדית-יהודית ונחשבת לאחת משפות היהודים. מקורה בקהילת יהודי ספרד בימי הביניים, אשר לאחר שגורשה ב-1492 הוזמנה על ידי הסולטאן להצטרף לקהילות היהודיות באימפריה העות'מאנית. עם ההגירה לשם הביאו איתם המגורשים את הלאדינו, המערבת עברית וספרדית ונכתבת באותיות עבריות או בכתב רש"י, והנחילו אותה לקהילות שאליהן הצטרפו.
זיכרונות ילדות הם חלק חיוני מהזהות האישית. הם מחברים בין העבר להווה ומסייעים לנו להעמיק את ההיכרות עם עצמנו ועם אחרים. הקשר עם סבא – הילד בסיפור מתארח אצל סבו בחופשות ובסופי שבוע, ויש להם קשר אמיץ. הפעם הנכד זוכה להכיר צד נוסף של סבו ולהרגיש קרוב אליו מתמיד. בזכות המפגש עם חבריו של הסב ובזכות הרגע שהוא חולק איתם בשירה שמציפה אצלם זיכרונות ילדות ממולדתם, הנכד השובב והנמרץ פוגש את הילד השובב והנמרץ שגם סבו היה. תוכלו לשלב את הספר במערך לחיזוק הקשר הרב-דורי שבו התלמידים ייחשפו לזיכרונות ילדות מהדור המבוגר שבא מתרבויות שונות ויתוודעו אליהם. תוכלו לשלב את הספר גם בהקשר של יום המשפחה. בעקבות הסיפור אפשר להזמין לכיתה סבים וסבתות שיספרו זיכרונות מילדותם.
אפשר גם לבקש מהתלמידים לראיין את הסבים והסבתות ולהציג לפני הכיתה ביטוי, שיר, תמונה או סיפור ילדות שלהם.
אפשר לתעד חוויה משותפת או לכתוב סיפור על ביקור שכותרתו תהיה "מה עשינו יחד?".
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות כשלכל ילד עותק משלו. כך יתאפשר לכל תלמיד להתבונן באיורים, לעקוב אחר המתרחש ולהעצים את חוויית הקריאה.
קריאה חוזרת – מילים זרות מעוררות את סקרנותם של ילדים, והם אוהבים לשמוע מילים בשפות שאינן מוכרות להם. משום כך, לאחר קריאה ראשונה ברצף ניתן לקרוא את הסיפור שוב, והפעם להתעכב על המילים והביטויים בלאדינו, לנסות לַהגות אותם יחד ולהבהיר את פירושם.
לאחר הקריאה כדאי לשאול שאלות הבנה: "מתי הילד מגיע לבקר את סבא?"
"באיזו שפה סבא ואבא מדברים?"
"לְמה הנכד מחכה במיוחד כשהוא מגיע לביקור אצל סבא?"
"איך הנכד מבלה עם סבא?"
"את מי סבא ונכדו פוגשים בדרך לים?"
"מה סבא מספר לנכדו?"
"מה כוכבה מספרת לילד על סבו?"
"מה קורה בים, כשהחבר מתחיל לנגן והגשם מתחיל לטפטף?"
"מה קורה בסוף הסיפור?"
מנגינת הגעגוע – כשסבא והילד צופים בתחזית, סבא עוצם עיניים ומאזין למנגינה. כאן תוכלו לשאול:
"למה סבא מתרגש מהמנגינה? מה היא מעוררת בו?"
"גם לכם יש מנגינות או שירים שמזכירים לכם כל מיני דברים?"
"אֵילו זיכרונות מיוחדים יש לכם מפעם?"
מומלץ להשמיע לתלמידים שיר או מנגינה שמעלה בכן, המורות, זיכרונות, לשתף בהם את התלמידים ולעודד אותם לשתף בזיכרונות שלהם.
אפשר לחלק את תלמידי הכיתה לקבוצות קטנות ולשאול: "מה, לדעתכם, אפשר לעשות כשמתגעגעים?"
"לְמה בילדותכם הצעירה יותר אתם מתגעגעים? אולי למאכל? לגננת? למקום? ואולי לארץ אחרת שחייתם בה פעם?"
קשר משפחתי – אפשר לחלק את תלמידי הכיתה לקבוצות קטנות ולבקש מהתלמידים לשתף בחוויות ובסיפורים.
ניתן לשאול:
"כיצד אתם נוהגים לבלות עם סבא וסבתא או עם בני משפחה מבוגרים אחרים?"
"אֵילו דברים אתם נהנים לעשות עם סבא וסבתא או עם בני משפחה מבוגרים אחרים?"
"האם גם לכם יש כינוי בעברית או בשפה אחרת?"
"האם גם סבא וסבתא שלכם מדברים בשפה נוספת? איזו?"
בהשראת הסיפור תוכלו לחקור מהי תחזית, ולשאול:
"לָמה אנו זקוקים לתחזית?"
"אֵילו תחזיות יש?"
"איך קוראים לאנשים שעוסקים בחיזוי מזג האוויר?"
"אילו נתונים הם יודעים לחזות?"
אפשר לצפות בסרטונים של תחזיות מזג אוויר שונות ולהשוות ביניהן.
אפשר להתוודע לסמלים השונים, לנסות לקרוא אותם לפני שהתמונה על המִרקע או על הצג מתחלפת ולהקשיב למנגינות ברקע.
אפשר לעקוב אחר תחזית מזג האוויר באמצעי התקשורת השונים ולרכז את המידע בטבלה שבועית בכיתה או לתת לתלמידים לבדוק בעצמם את מזג האוויר על פי מראה השמיים, לבדוק טמפרטורה בעזרת מדחום מתאים, לבדוק את מצב הרוח ועוד.
מה תרצו שתהיה התחזית היום?
מושלג? שמשי? סוער? כל תלמיד ותלמידה יכולים ליצור ולצייר את התחזית שהיו רוצים להיום.
תוכלו לערוך פעילויות משעשעות בהשראת הדימויים שבסיפור –
משחק קולות ותיאורים:
"לכוכבה יש קול של הרים מושלגים, ולסבא קול נמוך כל כך, כמו ים המלח." הציגו לפני תלמידים תמונות או סרטונים של הרים מושלגים ושל ים המלח ובקשו מהם להתאים בין התמונה או הסרטון לתיאור בספר.
בהמשך ניתן להשמיע לתלמידים קולות שונים, צלילים או מנגינות ולבקש מהם לנסות לדמיין ולתאר כמו מה הם נשמעים להם.
יוצאים החוצה – "והים נראה עכשיו כמו חיה גדולה שלא מצליחה לשבת בשקט" – כשהילד מתאר את הים, הוא בוחר בדימוי שנובע מעולמו הפנימי, שהרי גם הוא משתדל להיות בשקט ולא לקפץ ולתופף על כל דבר שהוא נתקל בו בדרך.
ניתן לבקש מהתלמידים להצטייד במחברת ובכלי כתיבה ולצאת בקבוצות קטנות אל חצר בית הספר, ושם לאפשר להם להשתהות, להביט בעננים ולדמיין כמו מה העננים נראים.
ספרים שהגיבור או הגיבורה בהם אינם מושלמים ועושים טעויות, מעוררים הזדהות ומאפשרים שיח על נושאים שלא תמיד קל לדבר עליהם ישירות. נצלו את הספר לשיחה ולשאילת שאלות על המעשים והרגשות של הדמויות, ובעקבותיהן הילדים יוכלו לבטא מחשבות ותחושות מעולמם הפנימי.
כדאי לשאול את הילדים: "מה חשבתם על הדברים שאמר צ'יקו לפילחס?" "באילו מצבים יכולות להיאמר מילים פוגעות?", לשוחח איתם על מצבים דומים שהתמודדו איתם ולשאול: "אמרתם פעם דברים שהתחרטתם עליהם?" "ביקשתם סליחה?" "איך הרגשתם אחר כך?"
תוכלו לסייע לצ'יקו לבקש סליחה מפילחס בדרכים שונות – במכתב, בציור, בשיר או בריקוד. ה"עזרה" לצ'יקו תאפשר לילדים לפתח את המיומנות לבקש סליחה ולעשות תיקון גם במצבים שנראים קשים.
תוכלו לערוך תחרות קליעה משלכם בהשראת הסיפור. אפשר להכין חץ וקשת ממקלות ומגומי תפירה, או לקלוע כדורים לתוך דלי בתורות. אל תשכחו להחליט איזו חיה מחיות היער אתם!
הספר עוסק בהתמודדויות המוכרות לילדים מחייהם: כעס, פגיעה, חרטה וסליחה בין חברים. ההרחקה אל דמויותיהם של ארנב ופיל מאפשרת לגעת ברגעים שבהם חברים מחליפים ביניהם מילים קשות, ולהתבונן בחוויה של שני הצדדים: הפוגע והנפגע.
הספר מציע לילדים אפשרות לתיקון דרך לקיחת אחריות על מעשים שהם מתחרטים עליהם, דבר שלפעמים נחווה כבלתי אפשרי כמעט.
בהשראת הספר תוכלו לקיים בכיתה שיח רגשי ולפתח את המיומנות של בקשת סליחה אמיתית וכנה.
כדאי לקרוא את הספר כך שלכל ילד העותק האישי שלו. באופן זה יתאפשר לכל אחד לקרוא בקצב שלו ולעיין באיורים.
עצירת ניבוי – הריצה של צ'יקו לכיוון הבית של פִּילְחָס מתוארת בהרחבה. עִצרו בעמוד אחרי המשפט "דילג מעל שיחים ותלוליות" ושאלו את הילדים: "מה, לדעתכם, יקרה בהמשך?".
הבנת הסיפור – "מה ניסה צ'יקו למנוע? כיצד חשב למנוע זאת? למה הוא חשב שאם פילחס ישמע את המילים שאמר, הם כבר לא יהיו חברים? מה גרם לו להישאר ולבקש סליחה אף על פי שחשב ללכת?"
חרטה וסליחה – "איך, לדעתכם, הרגיש צ'יקו כשפילחס שמע את המילים שאמר? איך הרגיש פילחס? איך צ'יקו הרגיש כשהוא ביקש סליחה מפילחס? למה, לדעתכם, פילחס סלח לצ'יקו? קרה לכם שכעסתם ואמרתם דברים שאחר כך התחרטתם עליהם? מה עשיתם אחר כך? איך אתם מרגישים כשאתם צריכים לבקש סליחה? איך אתם מרגישים כשמבקשים מכם סליחה? לפעמים אומרים שמילים יכולות לכאוב יותר ממכות – לְמה הכוונה? מה אתם חושבים על זה? איך סולחים לחבר שאמר לנו משהו מעליב?" תוכלו להשתמש בדימוי של משחת שיניים, שברגע שהיא יוצאת מהשפופרת, קשה להחזיר אותה למקומה.
כדאי להמשיג עם הילדים את המושג קבלת אחריות – צ'יקו היה יכול להכחיש שאמר את הדברים או להגיד שהוא לא אחראי להם, כי הוא באמת האמין שפילחס לקח לו את החיצים, אך בסופו של דבר הוא החליט לבקש סליחה על המילים האיומות שאמר.
תוכלו להתייחס גם לביטוי עור של פיל – שאלו את הילדים אם שמעו אותו בעבר והסבירו להם את משמעותו. לאחר מכן תוכלו שאלו אותם את השאלות האלה: "האם, לדעתכם, לפילחס יש עור של פיל? האם מי שנראֶה גדול וחזק אינו נפגע ממילים? האם עור של פיל הוא דבר טוב או רע? האם הייתם רוצים שיהיה לכם עור של פיל? באילו מצבים?"
כדאי לדבר על היחס, או ההבדל הפיזי, בין פילחס לצ'יקו. בסיפור זה נשברת התפיסה הרוֹוַחת שלפיה הגדול הוא החזק, מכיוון שדווקא הפיל הגדול הוא עדין נפש.
לאחר הקריאה תוכלו להסב את תשומת ליבם של הילדים לפרטים שונים באיורים ולשאול: "איך נראים הבתים של כל אחת מהדמויות? מה אפשר ללמוד מהם על הדמויות השונות? // "בעמוד שבו צ'יקו מחפש את החיצים, חלק מהפריטים מודגשים בצבע, וחלק מהם בהירים ודהויים יותר. מה, לדעתכם, ניסה המאייר להמחיש?".
התייחסות להאנשה – פילחס וצ'יקו לבושים בבגדים, והם עומדים כמו בני אדם. תוכלו לשאול את הילדים למה הם מאוירים ככה, לדעתם, ולהסביר להם את המושג "האנשה".
שאלו: "באיזה אופן ניתן לראות באיורים את התנועה המהירה של צ'יקו?". באפשרותכם להציע לילדים להתנסות בציור של דמות רצה בהשראת האיורים.
הסיפור מתחיל בכעס של ציקו, נמשך בחרטה ובבהלה על המילים שאמר ומסתיים במילות שמחה ואהבה לפילחס.
כדי לתת ייצוג למנעד הרגשות וכדי לבדוק עם התלמידים אם הם זוכרים מקרים או ימים שבהם הרגש שלהם כלפי מישהו או משהו השתנה, אפשר להציע להם לנהל שיח בזוגות, כך שהאחד יגלם את תפקידו של פילחס, והאחר יגלם את תפקידו של צ'יקו.
במליאה שאחר כך אפשר לסכם את השיחות ולהתמודד עם שאלות נוספות, למשל: "מה היה קורה אילולא סלח פילחס לצ'יקו?".
כדאי לעודד את הילדים להביע דעה באמצעות שאלות, למשל: "האם פילחס היה צריך לסלוח? למה כן? למה לא?"
אחרי המשבר צ'יקו מעריך מחדש את חברו הטוב פילחס. תוכלו להזמין את הילדים להכין כרטיס ברכה לחבר או לחברה לכיתה שבו יציינו את הדברים הטובים שהם רואים בהם. החבר או החברה ייבחרו בהגרלה או בחלוקה שלכן מראש.
בהשראת האותיות המאוירות שבספר אפשר ללמד את הילדים לכתוב את המילה "תודה" או "סליחה" בכתב בלון.
תחרות "טלפון שבור" – אפשר לחלק את הכיתה לשתי קבוצות או יותר ולבקש מילדי כל קבוצה לעמוד בטור. הראשון בכל טור יקבל מכם פתק עם מילה כלשהי, זהה לשני הטורים, והוא יצטרך להעביר אותה הלאה על ידי לחישה באוזנו של מי שאחריו וכן הלאה. האחרון בטור יצטרך לכתוב על הלוח את המילה ששמע. הקבוצה שתצליח להעביר את המילה הנכונה במהירות הגדולה ביותר היא המנצחת.
מה מהיר ממה? בחרו שני מתנדבים. כִּתבו על הלוח הנחיה, כמו: "קִפצו על רגל אחת שלוש פעמים", "סמנו לב עם שתי ידיים", "תנו 'כיף' למי שהכי קרוב אליכם", או "התיישבו על כיסא." אחד מהשניים צריך לומר את ההנחיה הכתובה במהירות המרבּית, והשני צריך לבצע אותה במהירות המרבית. על יתר תלמידי הכיתה לקבוע מה מהיר ממה: לומר או לעשות.
משפט חוזר בספר מסייע לילדים לעקוב אחר הסיפור, להרגיש פעילים בקריאה ומעצים את החוויה המשותפת. אפשר להקריא את המשפט החוזר בקול מיוחד, להוסיף מחוות ידיים או לשנות את קצב הקריאה; כך, בכל פעם שתגיעו אליו, ישמחו הילדות והילדים להצטרף אליכם.
הנטייה לרצות עוד ועוד היא מצב מוכר מחיי הילדים – תוכלו לשוחח עם ילדיכם ולשאול: למה נפלו לגברת בצלאל כל החפצים שהחזיקה? האם לדעתכם היא הייתה צריכה את כל מה שקנתה? כיצד לדעתכם היא הרגישה כשזה קרה? קרה לכם דבר דומה? מה הייתם מציעים לגברת בצלאל לעשות?
כמה צעצועים וחפצים אפשר להחזיק בידיים מבלי שייפלו? בהשראת הסיפור אפשר לאסוף מרחבי הבית בובות, צעצועים (לא שבירים), כריות וחפצים רכים ולקבוע מסלול מנקודה אחת לאחרת. כעת כל אחד בתורו מנסה להחזיק חפצים רבים ככל האפשר וללכת איתם במסלול שנקבע – משהו נפל? חִזרו להתחלה.
רינת הופר היא מאיירת וסופרת של ספרים רבים ואהובים שהפכו לקלאסיקות ישראליות, ובהם "חנן הגנן", "ענן על מקל" ועוד. סגנונה הייחודי שופע הומור, שפה עשירה, דמיון וחריזה, המשולבים באופן מופתי בטקסט ובאיור. על יצירתה הענפה זכתה הופר בפרסים רבים.
המחשה של הדמויות מעצימה את חוויית הקריאה, מסקרנת את הפעוטות ומסייעת להם להתרכז בסיפור. אפשר להוסיף לכל חיה קול שמאפיין אותה, או תנועה, ולחזור עליהם בכל פעם שהיא מופיעה, למשל: נפנוף ידיים לציפור, מחושים לחיפושית או קיפול של האצבעות לאגרוף כמו קונכיית החילזון.
הופעה של כל בעל חיים בסיפור מלווה ברמזים מקדימים בטקסט ובאיורים. נסו לנחש בכל שלב איזו חיה עומדת להופיע. תוכלו גם לשחק במשחק ניחושים – בכל פעם מישהו מבני המשפחה יחקה בקול ובתנועה את אחד מבעלי החיים מהספר, והשאר ינסו לנחש במי מדובר.
אפשר לקחת בובות של חיות בגדלים שונים, לנסות לשאת את כולן כמו איילת ולצאת לטיול בבית. מי ייכנס לכיס? ומי יעמוד על הראש? ואולי תמצאו דרך חדשה שאיילת עדיין לא ניסתה?
פעמים רבות פעוטות מבקשים לקרוא את אותו סיפור שוב ושוב – והם יודעים מה טוב להם! קריאה חוזרת מאפשרת לפעוטות לחוות מחדש חוויות מרגשות, להעמיק ברגשות ובתחושות, להצטרף בחלקים מוכרים, וללמוד מילים דרך החזרה עליהן.
שאול הולך ושר שיר שמעודד אותו ומזכיר לו כמה הוא אוהב לצעוד. תוכלו לשאול את הפעוטות: "מתי אתם צריכים עידוד?", לחבר יחד משפט עידוד חדש משלכם או משפט שמבוסס על שירו של שאול (לדוגמה: "אני אוהב לצעוד לגן ולפגוש את כל החברים"). תוכלו גם להוסיף למשפט מנגינה.
תוכלו להביא נעליים של בני ובנות המשפחה – נעלי בית, כפכפים, מגפיים ועוד – בגדלים שונים, מסוגים ומחומרים שונים, ולהזמין את הפעוטות לצעוד בהן ולחוש את ההבדלים בין הנעליים השונות.
כשהנעליים של שאול נכנסות לגיגית, הן חוזרות להיות לבנות! אפשר למלא גיגית בסבון ומים ולקחת נעליים או צעצועים שהתלכלכו, לטבול בגיגית ולשפשף, ולראות איך הצבע משתנה.
ילדות וילדים נהנים להסתכל באיורים ושמים לב לפרטים שלא בהכרח מופיעים בסיפור. במהלך הקריאה כדאי להצטרף אליהם, להתבונן יחד בספר ולגלות כיצד האיורים מוסיפים הנאה ושעשוע לטקסט הכתוב ולחוויית הקריאה המשותפת.
האם גם אתם הצטרפתם פעם לפעילות כלשהי מבלי לדעת מראש מה תהיה התוצאה? נסו להיזכר עם הילדים ברגעים משותפים כאלה – למשל בטיול משפחתי ליעד לא ידוע, או בהכנה יחד של מאכל חדש ולא מוכר.
זה משהו עגול? משהו ירוק? משהו נעים? תוכלו ליהנות ממשחק רמזים משפחתי – כל אחת ואחד בתורם חושב על חפץ, ושאר בני המשפחה מנסים לנחש מהו ע"י שאילת שאלות תיאור – האם תצליחו לגלות מהו ה"משהו"?
החברים בסיפור נהנים לשבת מול הים ולצפות בשקיעה – גם אתם מוזמנים לצאת אל החוף, לפארק או אפילו לרחוב, וליהנות ממראה השמיים בזמן שהשמש נעלמת. כדאי גם לקחת אתכם דף וצבעים ולצייר יחד שקיעה משלכם או דברים יפים אחרים שאפשר להתפעל מהם אם רק מסתכלים מסביב.
שפה ואוריינות – היכרות עם הסוגה PICTUREBOOK, אשר מאפשרת לילדים הצעירים לקרוא בסיפור ודרך האיורים שבו לגלות את השתלשלות העלילה ולהעמיק את ההבנה.
ניצני קריאה – בשל המֶלֶל המועט מתאפשר לילדים לחזור ולספר את הסיפור בעצמם ולגלות את הקשר בין המילים הכתובות למילים הנקראות. למרות היותו מצומצם במלל כתוב ניתן לקדם באמצעותו מגוון היבטים אורייניים. המילה "משהו", למשל, מופיעה פעמים רבות לאורך הסיפור ומתאימה מאוד לחקר אורייני, הן בנוגע לידע על אותיות והן מבחינה סמנטית.
מורפולוגיה – השורש ח-פ-ש מופיע בהטיות שונות: "חיפושים", "אחפש", "מחפשים" וכו'. אפשר וכדאי לחשוף את הילדים לקשר בין המילים.
שמות תואר – עלילת הסיפור מתקדמת כאשר כל דמות מוסיפה תארים ל"משהו".
כישורי חיים – הספר יכול לזמן שיח על הקשבה, ניסיונות הצטרפות למשחק וקידומם.
הכוונה עצמית – ויסות. הסיפור מקדם מיומנויות זו דרך הציפייה, ההתאפקות והגילוי שבאים בעקבותיו. כמו כן גיבורי הסיפור מגלים גם הם אורך רוח. הם מכבדים את רצונו של עכבר לא להרחיב בתשובתו ומחליטים להצטרף אליו מבלי לדעת באופן ברור ומובהק את התכלית.
מיומנויות חברתיות – טיפוח מערכות יחסים מתגמלות – גיבורי הסיפור נרתמים לסייע לחברם עכבר למצוא את אותו "משהו". כמו כן שיח בעקבות הסיפור יוכל להוביל לעיסוק במיומנות הצטרפות לפעילות/משחק, מיומנות שחשוב מאוד לפתח בגיל הרך, ושפעמים רבות ילדים מתקשים בה.
מיומנויות קוגניטיביות, פיתוח חשיבה יצירתית ודמיון – הקוראים מוזמנים להרחיב את גבולות המחשבה והדמיון שלהם באמצעות מילות התיאור הנאמרות על ידי הגיבורים. תיאורים אלו מזמינים אותם לחשוב ולנסות לחבר אליהם את ידע העולם הקודם שלהם וליצור הקשר לוגי לכדי מושג שאינו ידוע עד לסוף הסיפור.
משהו מעולם הילדים – כשארנבת ושאר החברים עוברים ליד עכבר, סקרנותם מתעוררת, והם שואלים בזה אחר זה: "מה אתם מחפשים?". הם אומנם לא יודעים את התשובה לשאלה, אך מצטרפים לחיפוש ומדמיינים לעצמם כמה נהדר, מקסים, נוצץ או גדול יהיה ה"משהו" שימצאו. בדומה לדמויות בסיפור, גם ילדים בגילאי גן מוּנָעִים על ידי חדוות הגילוי.
"גם אני אצטרף!", "גם אני יכול!" סקרנות, דמיון והתלהבות מניעים ילדות וילדים להיענות לחוויות ולאתגרים, לפעול, להצטרף, להתנסות ולהתפעל מהדברים הפשוטים, היומיומיים והמפליאים סביבם – בין שזו שקיעה מרהיבה, ובין שזו שיירת נמלים שהם עוקבים אחריה עד שהן מגיעות לקן.
תוכלו להרחיב את השיחולשלב את הסיפור בהזדמנויות שונות, למשל כאשר תרצו להעצים מסירות ומאמץ שילדים מגלים ולתת להם ביטוי, כשתרצו לעודד התנסות באתגרים והצטרפות לחוויות שונות, כשתרצו לאתר הזדמנויות לקידום תהליכי חקר ועוד… מתאים לשלב את הסיפור גם בשיח על נושאים שונים: חברוּת, הושטת עזרה, הבנת רגשות האחר וכוונותיו, דרכים להצטרפות למשחק ופעילות עם חברים.
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות כשלכל ילד עותק משלו. כך יתאפשר לכל אחד לעקוב אחר האיורים המשלימים את הסיפור הכתוב ולהבין טוב יותר את סופו.
עצירה לשאלות ניבוי: בכל פעם שאחת הדמויות נוקבת בשם תואר ל"משהו" (נהדר, מקסים, גדול, נוצץ), אפשר להזמין את הילדים לשער מהו אותו "משהו". בעמוד שלפני אחרון מאוירים החברים כשהם מביטים בפליאה בַּ"משהו" שמצאו, ומופיעים כל שמות התואר שצוינו. כאן כדאי להזמין את הילדים לשער מה יכול להיות משהו שהתיאור שלו יכול לענות לכל שמות התואר גם יחד.
לאחר הקריאה תוכלו לשאול כמה שאלות שיעזרו לכן לוודא שהסיפור הובן: "מדוע עכבר חופר באדמה?", "האם הוא היה זקוק לעזרת החברים?", "האם ארנבת ושאר החברים שהצטרפו ידעו מה עכבר מחפש?", "למה הם החליטו להצטרף לחפירה?", "מה הם ראו כשעלו על ערימת החול?"
מהסיפור אלינו: גם אני! – ניתן לשאול: "אילו הייתם עוברים ליד עכבר, האם הייתם מצטרפים לחיפוש גם אם לא הייתם יודעים מהו הדבר שמחפשים?". אם התשובה תהיה חיובית, תוכלו לשאול: "למה כן?". אם התשובה תהיה שלילית, תוכלו לשאול: "למה לא?". שאלות נוספות: "קרה לכם שהצטרפתם לחוויה, למשחק עם חבר או לפעילות כלשהי מבלי לדעת מה בדיוק מתכננים או עושים?", "איך הרגשתם?"
מצטרפים ועוזרים – "כיצד, לדעתכם, מרגיש עכבר כשהחברים נחלצים לעזרתו?", "האם הוא רצה שהם יצטרפו?", "מה הם יכלו לשאול אותו כדי להצטרף?", "האם עזרתם פעם לחבר או לחברה או שהם עזרו לכם?"
"משהו-משהו!" – ייתכן שהביטוי אינו מוכר לילדים. תוכלו להסביר את פירושו ולשאול: "על אילו דברים הייתם אומרים שהם 'משהו-משהו'? אולי על העוגיות של סבתא? אולי על עץ הלימון שבחצר? אולי על הציור שציירתם אתמול?"
החברים בסיפור נהנים מהנוף ומתרגשים ממנו. כדאי ללמד את השיר "מי שלא מביט מפסיד", שכתבה והלחינה דתיה בן דור. בהמשך אפשר לשאול את הילדים: "מאילו עוד דברים, לדעתכם, אפשר ליהנות אם רק נביט?", "על מה אתם נהנים להסתכל כשאתם מטיילים בחוץ?". אפשר להזמין את הילדים לצלם או להביא תצלומים של נופים שאהבו או התרגשו מהם במיוחד, ולערוך יחד תערוכה.
משהו גדול? משהו מצחיק? משהו רך? בהתחקות אחר הסיפור יוכלו גם הילדים לחפש משהו שאינם יודעים מהו: הגננת תחביא בכל פעם חפץ אחר, והילדים יחפשו אותו לפי רמזים ושאלות. פעילות זו תעורר ריגוש ושעשוע רב ותזמן שיתוף פעולה, מאמץ משותף, למידה של תיאורים שונים ותכונות שונות והעשרה של אוצר המילים.
סיפורים שבהם דמויות מצטרפות זו לזו יכולים להתאים מאוד להמחזה בגן. אפשר להמחיז את הסיפור, כך שבכל פעם ילד או ילדה יתנדבו לגלם את עכבר, וארבעה אחרים יגלמו את החברים המצטרפים בזה אחר זה. באפשרותכן להציע להם להמציא ולמצוא "משהו" אחר בכל פעם.
אביאל בסיל הוא סופר ומאייר ספרי ילדים ישראלי שאייר עשרות ספרי ילדים מצליחים. הוא זכה בפרס מוזיאון ארץ ישראל על איוריו לספרו של נתן אלתרמן, "עוג מלך הבשן" ובפרס סאסא סטון על ספרו "המַתנה המושלמת".
לפעמים פעוטות מסרבים להצעה לקריאת ספר מסיבות שונות. כיצד בכל זאת נעניין אותם בספרים? תוכלו לעורר את סקרנותם אם תדפדפו בספר בעצמכם ותציינו פרטים שמושכים את העין או משעשעים אתכם. כדאי למקם את הספרים במקום נגיש וגלוי ולנסות למצוא את הזמן הנכון לקריאה, כאשר אתם וילדיכם פנויים לשבת יחד בנחת.
בספר מגלה הילד את תכונותיו המיוחדות של החתול: קופץ אל הברכיים, מלקק, מסתמר ומגרגר. תוכלו להתבונן יחד בבעלי חיים בסביבתכם ולנסות לזהות תכונות ייחודיות לכל חיה – כיצד היא נעה? אֵילו קולות היא משמיעה? איך היא מגיבה לבני אדם?
הילד קיבל חתול בהפתעה – אֵילו עוד חיות מפתיעות אפשר "להכניס" הביתה? איך תנין יושב על ספה? כיצד נחש יזחל על השטיח? תוכלו לשחק משחק: אחד יחקה והשני ינחש.
הספר נוגע באחת החווית המוכרות בחייהםשל פעוטות (וגם של מבוגרים) – כשרוצים משהו אחד ומקבלים משהו אחר. הילד שכל כך רצה כלב וקיבל חתול צריך ללמוד להתמודד עם המצב החדש. תחילה מופיעים אכזבה ותסכול, אך ברגע של חיבור עם החתול הוא מגלה דווקא את ההזדמנות ליצור קשר חדש ומפתיע.
שאלות הבנה – מהההבדלביןחתוללכלב? איזה בעל חיים רצה הילד? מה הוא קיבל? איך הוא הרגיש כשהוא קיבל חתול? איזה דברים הילד ניסה לעשות עם החתול? מה קרה אחרי שהחתול קפץ על הילד? למה יש בחדר בלגן? מה קרה בסוף? הילד עדיין רצה כלב?
כשרוצים ולא מקבלים – איך הילד הרגיש כשהוא קיבל חתול ולא כלב? רציתם פעם משהו ולא קיבלתם אותו?
כדי לסייע בתיווך תוכלו לתת דוגמאות מחיי המעון, כמו: כשקוראים ספר שמישהו אחר בחר ולא את זה שאני רציתי, כשהמשחק שרציתי לא פנוי וצריך לשחק במשחק אחר.
איך אתם מרגישים כשאתם לא מקבלים את מה שאתם רוצים? מה אפשר לעשותכשלא מקבלים את מה שרוצים?
במהלך היום הפעוטות נתקלים במצבים רבים בהם הם לא מקבלים את מה שרצו בדיוק, תוכלו להזכיר להם את הספר "התאכזבת כשרצית שנשחק במשחק אחד ושחקנו במשחק אחר? כמו הילד שרצה כלב וקיבל חתול?", "זוכרת את הילד שלא רצה בהתחלה חתול ואז למד להכיר אותו? אולי את רוצה לנסות משחק חדש?"
אפשר לשלב משחקיות בהשראת הספר במהלך היום "איך כלב היה רץ למפגש?", "בואו נצא לחצר כמו חתולים".
תוכלו להציע לפעוטות "לטפל" בבובה של בעל חיים, להאכיל, ללטף ולשחק איתה כאילו היתה חיה אמיתית.
כדאי ליידע את להורים שהספר בדרך הביתה ולספרעל השיח והפעילות שקיימתם במעון בעקבותיו וכיצד אפשר להמשיך אותו גם בבית. אפשר להזמין את ההורים לשלוח תמונה של הילדים עם חיית מחמד שלהם או של אחרים ולהכין לוח תמונות.
בזמן הקריאה פעוטות יכולים להשתתף ולהרגיש שהם גדולים ועצמאים. הם יכולים לבחור ספר ולהביא אותו, להחזיק ולהפוך דפים, להצביע ולומר מילים שהם מכירים. עידוד הפעוט להשתתף בקריאה יחזק את הרגשת המסוגלות ויעצים את החיבור לעולם הספר.
תוכלו לשוחח על דברים שהפעוטות לומדים לעשות בעצמם ולשאול: מה אתם עושים בעצמכם בבית? ובמה אתם צריכים עזרה? יש דברים שהייתם רוצים ללמוד לעשות לבד? איך אפשר להתאמן על משהו חדש שרוצים ללמוד לעשות?
באיורים מופיעים פרטים רבים. תוכלו לחפש בכל קריאה פרט חדש, ממש כמו טים טם שמוצאת בכל יום נקודה חדשה. איפה טים טם? היכן הנקודות השחורות? באילו עוד צורות אתם מבחינים? אילו חיות נראות בכל עמוד? אילו פריטים יש בבית של טים טם?
טים טם לומדת להבחין בנקודות בסביבתה ולמצוא אתן. תוכלו לחפש יחד נקודות וחפצים עגולים בסביבה שלכם. היכן מסתתרות נקודות? אולי על החולצה? אולי בגוף? אילו חפצים עגולים יש לנו בבית? אולי אפילו תבחינו באחת מחברותיה החיפושיות של טים טם.
הספר מתאר בצורה ייחודית ובעזרת איורים קסומים תהליך של גדילה ושל פיתוח עצמאות. ילדה-חיפושית בשם טים טם יוצאת בפעם הראשונה לחפש נקודות. תחילה מלַווה אותה אימה, שחונכת ומלמדת אותה כיצד למצוא נקודות, ולאחר מכן היא כבר מגלה אותן בכוחות עצמה. הפעוטות, שמגלים בעצמם את היכולת לרכוש מיומנויות ולעשות דברים לבד, יכולים להזדהות עם הגיבורה הקטנה-גדולה.
שאלות הבנה – מהי טים טם? היכן היא גרה? מה היא אוספת? מי עזרה לה לאסוף נקודות? כיצד אימא עזרה לה? באילו מקומות מצאה טים טם נקודות? מה היא למדה וכבר יכולה לעשות בעצמה?
עצמאות – אילו דברים אתם עושים בעצמכם במעון? ובבית? במה אתם צריכים את עזרת המבוגרים? מה הייתם רוצים ללמוד לעשות בעצמכם?
כדאי להסביר את המילה "להתאמן" – כשמנסים לעשות משהו שוב ושוב עד שלומדים לעשות אותו לבד, לדוגמה: לאכול עם סכו"ם, לחלוץ נעליים, לבנות בקוביות.
קוראים באיורים – מה אתם רואים באיורים? אילו צורות? אילו חיות אתם מזהים? באילו צבעים האיורים?
היכן יש נקודות? – הציגו בפני הפעוטות חפצים עגולים כמו הנקודות של טים טם והזמינו אותם לחפש נקודות ועיגולים במרחב המעון. אפשר לסייע ברמיזה במילים כמו "חם-קר", או "קרוב-רחוק".
מחפשים עם ההורים – גִזרו עיגולים מקרטון או ציורים ותצלומים של חיפושיות ותלו אותם במקומות שונים במעון. בכל בוקר, כשההורים מביאים את הילדים למעון, הַזמינו אותם לחפש יחד היכן החיפושיות מסתתרות.
עיגולים וצורות אחרות– הַכירו לילדים צורות שונות, כמו: משולש, מרובע, מלבן, וסדרו אותן בשורה. בכל פעם הזמינו פעוט או פעוטה לזהות צורה ולהצביע עליה.
שחור-אדום – שוחחו בעזרת הספר על הצבעים שחור ואדום ועל פריטים, חפצים, בעלי חיים או פרחים בצבעים אלה. לאחר מכן אפשר לחפש ולאסוף במרחב פריטים בשחור ובאדום.
תוכלו לתת לפעוטות מדבקות עגולות בגדלים ובצבעים שונים כדי שיתנסו בהדבקה. כך תחזקו את המוטוריקה העדינה שלהם. אפשר לערוך פעילות הדבקה אחת רק בשחור-אדום ופעילות הדבקה נוספת ביום אחר בצבעים רבים ואז להתבונן בשוני בין היצירות.
אפשר להציע לפעוטות ללמוד לעשות לבד דברים שכרגע הם צריכים בהם עזרה ואחר כך להתאמן בעשייתם: "רוצה לנסות לחלוץ נעליים בעצמך, כמו שטים טם למדה לאסוף נקודות בעצמה?"
תוכלו להפנות את תשומת ליבם של הפעוטות לצורתם העגולה של חפצים במעון: "הצלחת עגולה כמו הנקודות של טים טם"; "איזו צורה יש להגה של המכונית?"
כמובן, אם תפגשו בחיפושית מושית השבע, זו תהיה הזדמנות נהדרת להראות לפעוטות כיצד היא מטפסת ואיך נראות הנקודות שעל גבה.
מושית השבע, המוכרת גם בשם "פרת משה רבנו", היא חיפושית קטנה אדומה שעל גבה שמונה נקודות שחורות. שתיים מהנקודות צמודות ונראות כנקודה אחת, ומכאן שמה – "מושית השבע". היא ידועה בעולם החקלאות כחֶרֶק מועיל מאוד, מכיוון שהיא אוכלת כנימות עלים וחרקים קטנים אחרים שמזיקים לצמחים. מושית השבע עוברת גלגול מלא: מביצה, לזחל, לגולם ולבסוף לחיפושית בוגרת.
בספרי פעוטות רבים יש משפט חוזר שעוזר לפעוטות לעקוב אחר הסיפור ולהצטרף לקריאה. את המשפט החוזר אפשר להדגיש בזמן הקריאה בעזרת קול מיוחד, תנועת גוף או שינוי קצב הקריאה. לדוגמה: כשאומרים "בוא איתנו" אפשר להוסיף תנועת ידיים מזמינה, או להאריך את סוף המשפט "ויש אצלנו מ-ק-ו-ם".
הילדה בספר מזמינה את הילדים להיכנס תחת המטרייה ו"להתארח" אצלה. אפשר לשאול את הילדים אם הם אוהבים לארח אצלם בבית ואת מי היו רוצים לארח.
לפעוטות קשה לפעמים לחלוק את המשחקים שלהם כשהם מארחים בביתם. תוכלו לשוחח על כך ולהסביר שכמו שהמטרייה בספר נשארה של הילדה גם כשהזמינה ילדים להיכנס תחתיה, כך גם החפצים האישיים שלהם נשארים שלהם.
תוכלו להאזין לשיר מתוך התוכנית "פרפר נחמד" בכאן חינוכית ולהצטרף לשירה בקול ותנועה. מילים ולחן: דתיה בן דור.
ביצוע: אסתר רדא, אורי בנאי, מיטל רז, עמי ויינברג.
כמה בני משפחה יכולים להיכנס מתחת למטרייה אחת? וכמה מתחת לשמיכה? ומתחת לשולחן האוכל? בהשראת הספר תוכלו לבדוק איך תצליחו להצטופף כולכם יחד במקומות שונים בהנאה ובצחוק.
ביום גשום תוכלו להצטייד במגפיים, מעיל ומטרייה ולצאת לטיול בגשם! אפשר להיכנס לשלוליות ולהתבונן בדברים המיוחדים שמשתנים בסביבה בזמן הגשם – כמה אנשים יש בחוץ? איך נראים השמיים? מה קורה כשהגשם פוגש באדמה או במדרכה? איזה ריח יש באוויר?
הספר על פי שירה האהוב של דתיה בן דור, מתאר טיול בגשם שהופך להתנסוּת בחברוּת ובראיית צורכי האחר. כשהילדה רואה ילד ללא מטרייה, היאמייד מזמינה אותו להצטרף אליה. בעזרת חריזה ומהלך חוזר עוד ילדים מצטרפיםלטיול בגשם בהנאה ובקלילות.
כדאילהתחילבשאלותהבנה: "מהעשתההילדה? מההיאהחזיקהבידה? אתמיהיאפגשהבדרך? מההיאעשתהכשהיאראתהילדאוילדה בלי מטרייה? מה זה 'יבש'? מהההֶפךשל 'יבש'? מהקרהבסוף, כשהשמש עלתה?"
חורף – "יצאתם פעם לטיול בגשם? מה ראיתם בטיול? באיזו עונה יורד גשם? מה קורה בחוץ כשהגשם יורד? מה קורה לאדמה? לְמהמשמשתמטרייה? מהאתםאוהביםבעונתהחורף? מהאתםלאאוהביםבעונה זו?"
להזמין חברים– "הלכתם פעם עם מישהו מתחת למטרייה? מי זה היה? היה נעים ללכת יחד? לְמה עוד מזמינים חברים להצטרף? איך מזמינים חברים להצטרף לְמשחק? הזמנתם פעם חבר או חברה הביתה? מה עשיתם יחד?"
לאחר הקריאה הראשונה תוכלו להביא למעון מטרייה ולהראות לפעוטות איך היא נפתחת ונסגרתוממה היא עשויה ולצרף אותה לקריאה. תוכלוגם לצרףמֶחֱווֹת גוף שיסייעו להבנת הסיפור, לדוגמה: ציוןמספר הילדים בכל עמוד באמצעות האצבעותותנועותידייםהמסמנות "בוא".
כולם ביחד – הַזמינו כמה פעוטות לנסות להיכנס יחד מתחת למטרייה גדולה שתחזיקו. בכל פעם הגדילו את מספר הילדים שינסו להיכנס מתחתיה. אפשר לשחק במשחק דומה באמצעות חישוקים או מַצנח. פעילות זו תוכל לעזור לפעוטות להבין את משמעות המילה "מתחת".
מי מתחבא מאחורי המטרייה – בזמן שהפעוטות עוצמים עיניים, הַזמינו ילד או ילדה להיכנס מתחת למטרייה גדולה. הַחזיקו אותה בצורה אנכית (כמו וילון) כך שתסתיר אותם. כעת בקשו מהפעוטות לפקוח עיניים ולנחש מי מאחורי המטרייה.
מטרייה עוברת – בזמן שהפעוטות יושבים במעגל, השמיעו מוזיקה (מומלץ שתשמיעו את השיר) ובקשו מהםלהעביר את המטרייה מאחד לשני. עִצרו את המוזיקה מדי פעם. מי מחזיק עכשיו את המטרייה? למשחק זה כדאי לבחור מטרייה קטנה וקלה המותאמת לילדים מבחינה בטיחותית.
הָביאוכמה פריטי חורף, כמו מטרייה, מעיל, כפפות, מגפיים, וכמה פריטיקיץ, כמו בגד ים, מכנסיים קצרים ומשקפישמש.הַניחו אתהפריטים בשורה ושאלו:"מהשייךלחורףומהלא?". לאחר המיון תוכלו לעבור על כל פריט, להדגים מה עושים בווללמדאתהפעליםהמתאימים לו: כפפות – עוטים, כובע – חובשים, מגפיים – נועלים וחולצים.
גִזרו עיגול גדול למשולשים מאורכים שמספרם כמספר הילדים במעון. גִזרו בצורה מעוגלת את הבסיס של כל משולש כך שתיווצר צורה של מטרייה פתוחה, כפי שהיא נראית מלמעלה. הפעוטות יקשטו את המשולשים ולאחר שיסיימו, תוכלו לחבר את כולם על הלוח למטרייה גדולה תחת הכותרת "אצלנו במעון יש מקום לכולם".
עושים מקום – פעוטות עוסקים פעמים רבות בשאלה אם יש או אין מקום, וחשים לעיתים שהמקום של האחר עלול לגזול את מקומם. במהלךהיום, כשהם נתקלים בקונפליקט סביב מקום ישיבה או מִתקן שהם לא רוצים לחלוק את המשחק בו, אפשרלהציע: "אולי אפשר לעשות מקום כמו מתחת למטרייה?" או "תוכלו לשחקביחדכמוהילדיםשטיילוביחדמתחתלאותה מטרייה?"
הזמנהלהצטרף – אם אתן מבחינות בפעוט או פעוטה שמתקשים להצטרף למשחק, תוכלו להציע לפעוטות האחרים להזמין אותם כמו שעושה הילדהשבספר.
"מרוב שאתה מחקה חיות, אתה לא יודע לחקות את עצמך," אומר שומדי לאריק האריה. תוכלו לשוחח על המיוחד בכל אחד ואחת מכם: הקול, תנועות הגוף, התחביבים, אוכל אהוב – ומה עוד?
כמו שומדי ואריק, גם אתם יכולים להשמיע קולות של חיות לפי תור, ובכל פעם בני המשפחה ינסו לנחש את מי חיקיתם. אפשר גם להוסיף ולהשמיע קולות של מכשירים, של גשם, של רוח או של כלי תחבורה. תוכלו להקליט את הקולות שלכם, לשמוע בכל פעם קול אחר ולנסות לנחש מי מבני המשפחה השמיע אותו.
ענת אוהבת במיוחד את הסיפורים של שומדי הארנב. אילו סיפורים אהובים עליכם? כדאי לחפש ולהיזכר בסיפורים שהילדים אהבו כשהיו פעוטות ובסיפורים אהובים שמזמן לא קראתם, לאסוף אותם יחד ובכל פעם שמתחשק להקריא שוב סיפור אהוב.
הסופר יהונתן גפן (1947–2023) כתב את הספר "סיפורים שענת אוהבת במיוחד" לאחותו הקטנה ענת כשהיה קצין צעיר בצה"ל. אחד הסיפורים בקובץ הוא הסיפור "אריק מלך החיות". ספריית פיג'מה הוציאה לאור השנה את הסיפור הזה כמֶחוָוה לַיוצר הבלתי נשכח ולציון שנה למותו. כדאי להכיר לילדי הגן את יהונתן גפן ולקרוא סיפורים ושירים נוספים פרי עטו. לפני הקריאה בספר ניתן להציג בפני הילדים את המודעה שפורסמה בעיתון "דבר" על יציאתו של הספר בשנת 1970. ספר נוסף של יהונתן גפן שראה אור בספריית פיג'מה: הכבש השישה-עשר
"מרוב שאתה מחקה חיות, אתה לא יודע מהו הקול של עצמך." – ילדים בגיל הגן נהנים לשחק ולחקות מצבים ודמויות מחיי היום-יום שלהם. הם עושים זאת בכדי להבין טוב יותר את זהותם העצמית הנפרדת ואת זהותם ותפקידם של האחרים בסביבתם.
"למה אתה מתנהג ככה? זה לא מתאים לך!" – חיקויים במשחקי דמיון חשובים מאוד להתפתחותם של ילדים, אך מה קורה כשהם מחקים אחרים לא בשעת משחק ומאמצים את התנהגותם?
ערך עצמי וזהות אישית – אריק מלך החיות, גיבור הסיפור, מרגיש בודד. בדומה לו, ילדים שחווים תחושת בדידות, דימוי עצמי נמוך או קושי חברתי נוטים לחקות אחרים כמנגנון התמודדות ומאמצים לעצמם התנהגויות שלתפיסתם יעלו את ערכם.
תוכלו לשלב את הספרכחלק ממערך בנושא ה"קול האישי שלי" – "מה אני אוהב?" "במה אני מרגיש שאני טוב ומוכשר?" "מה מיוחד בי?" "מה אני חושבת על נושאים מסוימים?" "מה הן דעותיי והעדפותיי בתחומים שונים?"
ניתן לחזור ולקרואבסיפור בכל פעם שתרגישו צורך להעצים ילדה או ילד ולהפנות את תשומת ליבם לקול האישי שלהם.
הספר יתאים לכל שיח על חברוּת ועל יחסים בין אחים וכמובן יתרום לעידוד אהבת סיפורים.
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות, כשלכל ילד עותק משלו. כך יתאפשר לכל אחד לעקוב אחר המפגשים בין הדמויות השונות ואחר הסיפורים המקבילים שלהן ולהתבונן באיורים מקרוב.
חשוב לשוב ולהפגיש את הילדים עם הספר ובכל פעם למקד את השיח בעניין אחר. בהצעות לשיח האורייני מפורטים כמה נושאים שניתן להרחיב עליהם את הדיבור.
שיח על הפתיח – בסיפור שלפנינו יש הקדמה הנקראת "לפני ההתחלה". תוכלו להתייחס להקדמה זו ולשאול: "מה מצויר בעמוד זה?" "למה, לדעתכם, העמוד הזה מופיע לפני ההתחלה?" "מדוע הסופר בחר לכתוב את ההקדמה?" "מדוע המאייר בחר באיור זה להקדמה? מה הוא עוזר לנו להבין באמצעותו?"
שומדי ונחום – תוכלו לנהל שיח על יחסיהם של שומדי ונחום ועל הרגשות שהם חווים. אפשר לשאול: "אילו דברים שומדי מספר על אחיו נחום?" "מה עשה נחום שהרגיז את שומדי?" "כיצד שומדי בחר להתמודד עם הכעס?" לאחר ההתייחסות לרגשות של הדמויות אפשר להרחיב לשאלות על עולמם הרגשי של הילדים: אפשר לשאול אותם, למשל: "מה אתם עושים כשאתם כועסים?" "איך, לדעתכם, טיול כמו של שומדי יכול לעזור?" "מה עוזר לכם להתמודד עם כעס?" אריק מלך החיות: ניתן לשאול: "איך, לדעתכם, מרגיש מלך החיות?" "מדוע אף אחד לא בא אליו?" "למה הוא נהנה לחקות קולות של חיות אחרות?" "איך הוא הרגיש כשניסה לשאוג בקולו, ולא הצליח? למה זה קרה?"
"האם גם אתם מתנהגים לפעמים כמו מישהו אחר?" "כמו מי הייתם רוצים להיות? למה?" "כל אחד אוהב שאומרים לו דברים כאלה."
שיחה בין חברים – אריק ושומדי מנהלים שיח חברי הכולל בִּרְכת בוקר, התעניינות, שיתוף ומחמאות. תוכלו לשאול: "כיצד אריק ושומדי מתייחסים זה לזה?" "איך הם מרגישים?" בהמשך ניתן להתייחס למרכיבי השיח החברי ולשאול: "כיצד אנחנו פונים לחברים ומשוחחים איתם?" "מה אתם מרגישים כשאומרים עליכם דברים טובים ומחזקים?" "אילו דברים טובים תוכלו לומר על החבר או החברה שלצידכם?"
הסיפור מסתיים בשאלה: "אבל מה אפשר להביא לאריה שאינו יודע את הקול של עצמו?" "אפשר להציע לילדים לחשוב על אפשרות לתשובה ולהמשך של הסיפור ולתת להם לאייר את הסוף שדמיינו.
ענת אוהבת המון סיפורים – "ואתם? האם אתם אוהבים סיפורים?" "אילו סיפורים אתם אוהבים במיוחד?"
מעגלי סיפורים – תוכלו להקדיש זמן ומקום מיוחדים למפגשים שבהם הילדים יציגו ספרים אהובים במיוחד מהבית או מהמבחר בגן. פעילות זו מעודדת קריאה משותפת ואהבת ספר, מעודדת את העדפותיהם של הילדים ואת טעמם האישי ומעצימה את קולם הייחודי בקבוצה.
מספרי סיפורים – שומדי יודע לספר סיפורים כמו שאף אחד לא יודע. בהשראת שומדי וכחלק ממפגשי הסיפורים, אפשר לבקש מהילדים לדמיין ולהמציא סיפורים. בתוך כך ניתן לשלב תמונות, בובות וחפצים. אפשר להציע לילדים לחבר סיפור משותף שמתחיל באותה פתיחה שבה השתמש יהונתן גפן: "יום אחד…".
איך נשמע הקול שלנו? תוכלו לחקור יחד את הקול בתנודות שונות ובמצבים שונים: איך נשמע הקול כשהוא נמוך? כשהוא גבוה? כשטופחים על החזה? איך נשמע הקול ברמקול? בהקלטה? בתוך כלי סגור או בתוך צינור חלול?
משחק – מי אני ומה שמי? – אפשר לשחק משחק זיהוי קולות משעשע בהשראת הסיפור: בכל פעם אחד הילדים מתנדב לכסות את עיניו, והגננת מזמינה חברות וחברים לטפוח על גבו ולומר: "טוק-טוק, מי אני ומה שמי?". כעת הילד מנסה לזהות לפי הקול מי מחברי הגן טפח על גבו ושאל לשמו.
קובץ הסיפורים והשירים יצא לאור כמה פעמים, ובכל פעם היה שותף אחר לאיור. אפשר להשוות עם הילדים בין האיורים מהגרסאות השונות. אפשר לבחון מה דומה ומה שונה בין האיורים, באילו צבעים השתמשו המאיירים, מה חסר במהדורה החדשה, מה התווסף בה וכדומה.
כשקוראים יחד הפעוטות נהנים, וכשהם מתרכזים בסיפור הם מפעילים יכולות של למידה, ריכוז ודמיון. כדי "להיכנס" לסיפור ולאפשר להם להתרכז, כדאי להתנתק לכמה דקות מהעולם, לשבת במקום רגוע, ללא רעשי רקע, מסכים או ניידים ולעוף יחד על כנפי הסיפור.
הספר הקצר מלא חוויות מחיי היום־יום של הפעוטות: הם רוצים להשתתף, חווים לעיתים דחייה, שואפים להיות עצמאיים ועסוקים במציאת פתרונות. תוכלו לשוחח עם הפעוטות על רגעים כאלה בסיפור ולקשר לעולמם: מה רצתה החתולה? מה היא הרגישה כשהחתול לא רצה לצרף אותה? מה היא החליטה לעשות? האם גם אתה אוהב לצאת לטיול? ומה את אוהבת לעשות בעצמך?
מצורף משחק לוטו חווייתי עם הדמויות והפרטים מהספר. אפשר לשחק במעון, ואפשר להדפיס את המשחק ולשחק בו בבית ולהעמיק את חוויית הקריאה ואוצר המילים של הקטנטנים! להורדת המשחק, לחצו!
הספר מתאר מצב מוּכּר בחייהם של פעוטות: החתול לא מרשה לחתולה לצאת איתו לטיול, ממש כמו שפעוטות מסרבים לעיתים לצרף חברים למשחק או נתקלים בסירוב מצד אחרים. החתולה אולי מרגישה קצת לא נעים והיא אפילו נעלבת, אך היא מחליטה לא לוותר ולצאת לטיול בעצמה ובכך מציעה לפעוטות דרך התמודדות.
עוד הפעם! – כדאי לקרוא את הספר שוב ושוב ושוב. פעוטות אוהבים חזרתיות, בדיוק כמו שאנחנו, המבוגרים, נהנים לחזור ולשמוע שיר אהוב ומוּכּר. ההיכרות עם הספר מחזקת את ביטחונם של הפעוטות ומעודדת את השתתפותם, ובכל קריאה הם עשויים לגלות פרטים חדשים.
כדאי להתחיל בשאלות הבנה – "מה רצתה החתולה?"; "ומה רצה החתול?"; "מה אמר החתול לחתולה?" – ומשם להמשיך לשיחה על רגשות – "איך הרגישה החתולה כשהחתול אמר לה 'לא'?"; "מה עשתה החתולה?"; "איך היא הרגישה אחרי שיצאה לטיול בעצמה?"; "מה אתם עושים בעצמכם בבית?"; "ומה אתם עושים בעצמכם במעון?"; "מה אתם אוהבים לעשות בעצמכם?".
תוכלו להמחיז את הספר עם אשת צוות נוספת. אתן יכולות לחבוש אוזניים של חתול, לצייר שפם וליילל "מיאוווו". אפשר להציג את הספר גם בעזרת שתי בובות־חתול וחפצים המוזכרים בסיפור, למשל: שמלה, עגלה, בקבוק חלב או סלסילה.
בואו נהיה החתולה ונצא לטיול – אפשר לפרושׂ על הרצפה את החפצים מהסיפור או חפצים אחרים ובכל פעם להזמין פעוט אחר לבחור חפץ ולצאת לטיול. תוכלו לומר: "[שם הילד/ה]______ יוצא/ת לטיול ולוקח/ת איתו [בקבוק/ כובע/חבר וכדומה] ________." הפעוטות "יטיילו" בכיתה עם החפץ ביד ויחזרו למקום.
מטיילים יחד – אפשר לשתף את כל הכיתה בכל סיבוב ולטייל עם חפצים "בכאילו".
אפשר להכין מראש חתולים מבריסטול, לחלק חתול לכל פעוט ולתת לו לצבוע, להדביק ולעצב את החתול שלו.
כל חתול הוא מיוחד – בתום היצירה תוכלו לצאת ב"ריקוד חתולים" שבו כל אחד יחזיק בחתול שלו. אחרי הריקוד אפשר להציג את מגוון החתולים על לוח ולהראות שכל חתול הוא שונה ומיוחד. אפשר להזמין כל פעוט לבחור שם לחתול שלו ולספר מה הוא אוהב לעשות.
תוכלו להזכיר לפעוטות את הספר במשך היום, כאשר הם נתקלים במצבים דומים, למשל בקושי במשחק משותף – "אתה רוצה לשחק לבד כמו שהחתול רצה?"; "אולי תמצאי לך משחק אחר כמו החתולה?". אפשר להשתעשע בחצר ולהציע לפעוטות: "בואו נהיה חתולים ונצא לטיול אל ארגז החול/המטבח/הספסל," או לומר משפט כמו "עכשיו כל החתולים יוצאים יחד לטיול אל ארוחת הצוהריים!" כדי לאסוף את הפעוטות.
מהו המקום האהוב עליכם? האם הוא נמצא בתוך הבית? האם הוא קרוב אליו? או אולי דווקא רחוק ממנו? תוכלו לשתף זה את זה: מהו המקום המיוחד שלכם, מה אתם אוהבים בו, ובמה הוא מיוחד בעיניכם וליצור את התחנה שלו!
בכל מקום אפשר לגלות דברים טובים, ולכל מקום יש חן שאפשר למצוא בו. בכל סבב במשחק אחד המשתתפים בוחר מקום, רחוק או קרוב, בארץ או בחו"ל, אמיתי או דמיוני. שאר המשתתפים שואלים שאלות על המקום, ובעזרתן מגלים מדוע המקום הנבחר הוא מקום נפלא.
מה קורה בקרבת הבית שלכם? צאו לסיור קצר ונסו לגלות כיצד תוכלו לתרום לסביבה הקרובה: תוכלו לאסוף ניירות ולהשליך לפח המחזור, להציע כוס שתייה לאנשים המחכים בתחנת האוטובוס, או לארגן ספריית רחוב עם השכנים.
"הוא נמצא בַּמקום הכי מתאים ואף פעם לא מרגיש בו זר." איש חולם לעבור למקום שלא ירגיש בו זר, אך מחליט להישאר במקום שהוא נמצא בו, להשתתף בעשייה וליזום, וכך מרגיש שייך. הצורך להרגיש שייך הוא צורך בסיסי של כל אדם. אומנם, אפשר להשתייך למקום מסוים, כמו לשכונה או לבית ספר, ולא להרגיש חלק ממנו, אך ניתן להרגיש שייך בעזרת עשייה משמעותית והרגשה של קבלה וערך. בזכותן נוצרים קשרים חברתיים, רגשיים ואישיים, כפי שקורה לאיש בסיפור. האיש חסר שֵם ומכונה "איש", וגם המקום שהעלילה מתרחשת בו אינו ידוע. בכך רומזת לנו הסופרת כי הסיפור הוא על כל אדם, וכי התחושות שמלוות את גיבור הסיפור הן שיקוף של תחושות אוניברסליות. לתרום ולהועיל – בדומה למה שקורה לאיש, גם אצל תלמידות ותלמידים תתעצם תחושת השייכות לבית הספר ולכיתה אם יתאפשר להם לתרום לטובת הכלל, להיות חלק ממטרה שחשובה לכולם, לבטא את דעותיהם ולהשתתף בקבלת החלטות. תחושת השייכות חשובה לתלמידי כיתה א'בפרט, משום שבית הספר עדיין לא מוּכָּר להם. הזדהות עם דמותו של איש יכולה לְתַקֵף את רגשותיהם ולעודד אותם לפעול ולהרגיש שהם חלק ממשהו ושיש להם ערך ומקום.
תוכלו לשלב את הסיפור בפעילויות לחיזוק תחושת השייכות, למשל בתכנון פרויקט משותף, כמו הצגה, טיול ועוד. בתכנון המשותף תוכלו לשאול: "מה הייתם חולמים שיהיה בפרויקט?"; "באיזו דרך אתם מציעים לפעול?"; "מה כל אחד ואחת ירצו לתרום לביצוע הפרויקט?".
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות שבהן לכל תלמיד ותלמידה עותק אישי משלהם. בשל אורך הסיפור כדאי לשקול לקרוא אותו בשתי פעימות, יום אחר יום, ולשלב שאלות הבנה ושאלות ניבוי מעוררות מחשבה וסקרנות: "מה לדעתכם יעשה איש עכשיו?". מילים בולטות – מילים אחדות בסיפור בולטות וצבועות באדום. כדאי לחשוב יחד מדוע הובלטו דווקא מילים אלה, ובהזדמנות זו להכיר אותן ולהתעמק במשמעותן: "האם כבר שמעתם פעם את המילה ___? איפה?"; "האם אתם מכירים מילים דומות לה?". תוכלו להציע לילדים לנסות לכתוב אותה בעצמם, לצייר אותה או להרכיב ולהדביק אותה מאותיות גזורות.
לאחר הקריאה כדאי לשאול כמה שאלות הבנה – "מה רצה איש?"; "על מה הוא חלם?"; "מה קרה לו כשהחליט לצאת לדרך?"; "מה נהג האוטובוס גרם לו להבין?"; "מה הוא עשה בתחנה?"; "מה קרה שם בעקבות מה שעשה?".
חלומות – בסיפור מתואר אדם שחולם. כדאי להבחין בין חלום בשעת שינה לבין חלום שהוא למעשה משאלה, כלומר שאיפה ורצון להגשים אותה. כדאי לשאול: "האם איש היה ער כשחלם? אם כן, באיזה סוג חלום מדובר?"; מה לדעתכם ההבדל בין חלומות בשעת שינה לחלומות שרוצים להגשים?".
כדאי להסביר כי חלומות מסוג זה מכונים "משאלות", "שאיפות" או "רצונות": "מה גרם לאיש להגשים את חלומו למרות חששותיו?"; "האם גם לכם יש משהו שאתם חולמים עליו ותשמחו שיתגשם?"; "מה כדאי לעשות לדעתכם כשרוצים להגשים חלום?". שיח רגשי – מומלץ לנהל את השיח בקבוצות קטנות. ניתן לשאול: "מדוע לדעתכם בכל פעם נדחתה יציאתו של איש מהיישוב?"; "מה עזר לו להתגבר על הקושי שלו ולצאת?"; "מדוע הוא שמח שהעז לחצות את הכביש?"; "האם גם לכם קרה פעם שחששתם ממשהו והעדפתם לא לעשות אותו?"; "האם חששתם אולי מהכניסה לבית הספר?". מקום אהוב – "איזה מקום בשכונה, בעיר או בארץ אתם אוהבים? מדוע?"; "לאיזה מקום בארץ, בעולם או בדמיון אתם חולמים להגיע?". תוכלו לעודד ציור או יצירה המתארים את המקום האהוב ולתלות אותם בכיתה.
תחנת האוטובוס הפכה לתחנת חלומות, מפני שאיש חשב על מה שהיה יכול לשמח אותו בַּמקום, ולמעשה בכך שימח גם אחרים.
תוכלו לבחור יחד פינה בבית הספר או בסביבתו, לחשוב יחד כיצד אפשר להפוך אותה לפינה משמחת ומה יכול לשמח אותם ואחרים בפינה זו, ולפעול להקמתה. הפינה יכולה להיות קבועה או זמנית.
שיתוף הורים – אפשר ורצוי לשלב את ההורים ולפעול יחד בתכנון הפינה, בהקמתה ובתפעולה.
המקום שלי – המקום שאיש חולם עליו כולל תיאורים המפרטים את ייחודו: טעים וחמים, כולם בו רק שרים, שמש וירח יחד עומדים ועוד. חלקו את התלמידים לזוגות, בקשו מכל אחד מבני הזוג לדמיין בתורו מקום חלומי ולשתף את החבר בתיאורו: מה מיוחד במקום הדמיוני שהמציא? אילו תחושות, טעמים, ריחות וצבעים יש בו? מה עוד יש בו? המקום שלי ביצירה – האיורים בספר כוללים קווים בשחור־לבן, וחלק מהפרטים צבועים בצבע. בהשראת האיורים אפשר לבקש מהילדים לצייר את המקום החלומי שלהם בקווי מִתְאָר שחורים ולאפשר להם לבחור את הפרטים שירצו להדגיש ולצבוע. כדאי לבחון מדוע בחרו להדגיש דווקא את הפרטים שבחרו ולהציג את הציורים בכיתה.
האיור מאפשר לקוראים הצעירים להיחשף לאָמָּנות, ולהכיר עולמות חדשים שמוסיפים לסיפור הכתוב ולפעמים מספרים סיפור נוסף ואחר מזה המסופר במילים. בזמן קריאת ספר כדאי להביט יחד באיורים, לעצור את שטף הקריאה, להביט פעם נוספת, ולתת לילדים ולילדות למצוא פרטים מיוחדים שמדברים אל לִבם.
דובון מנסה לעזור לצמח שלו, הוא דואג לו ומטפל בו. אפשר לשוחח ביחד ולשתף – למי אתם דואגים? במי אתם מטפלים? – בחיית מחמד? בבובה? בעציץ אהוב ואולי באח קטן? – מה אתם עושים כדי לטפל בהם? האם קרה לכם שהטיפול לא עזר כפי שתכננתם, אבל הדברים הסתדרו באופן שלא ציפיתם?
מה קורה לארנבונים? האיורים המשעשעים מתארים עולם שלם שנמצא מתחת לאדמה. תוכלו להביט באיורים, ולספר יחד מה עושים הארנבונים, מתי הם שמחים, עצובים, שבעים או עסוקים?
מה רואים כשיושבים על הספה? ומה כשעומדים באמצע החדר? או כשזוחלים מתחת לשולחן? – בכל סבב אחד מבני המשפחה בוחר מקום וממנו רואה את החדר: מה מושך את תשומת הלב שלו? האם הוא רואה פרטים שאחרים לא יכולים לראות?
צחוק ועידוד קריאה – עלילת הספר רְווּיָה הומור שנובע מהפער בין העלילה הכתובה, המתארת את החוויות של הדובון, ובין העלילה המאוירת שהקוראים נחשפים אליה.
הסיפור יכול לסייע בפיתוח היכולת להבחין בכמה התרחשויות בו־זמניות, לספר סיפור עצמאי באמצעות איורים ובעיקר לצחוק וליהנות מקריאה וכך לטפח את האהבה לספר ולעודד קריאת ספרים.
התמודדות עם אתגרים – הצורך להתמודד עם בעיות ואתגרים הוא חלק משגרת יומם של ילדים וילדות. הם אומנם יכולים להציע שלל פתרונות יצירתיים, אך התאמת פתרון מעשי לבעיה היא מיומנות שמתפתחת בהדרגה.
עידוד מחשבה עצמאית ויצירתית – פיתוח יחס חיובי לנוכח אתגרים באמצעות עידוד חשיבה, התנסות וקבלת רעיונות שהילדים מציעים. מיומנויות אלה יסייעו לילדים גם בהמשך דרכם.
תוכלו לשלב את הספר במצבים שונים שמתעורר בהם הצורך לחזק ילדים.
כדאי לעודד אותם לחשוב על פתרון לאתגרים שעומדים בפניהם ולדבר על כך שלפעמים אנו רגילים להתנהלות שלא מתאימה למצב, וכדאי לנסות למצוא פתרון אחר.
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות שלכל ילדה וילד בהן יש עותק אישי.
העותק האישי בסיפור הזה חשוב במיוחד, שכן באמצעותו מתאפשר לילדים לעקוב ביתר קלות אחרי שתי עלילות, מאוירת וכתובה, המתרחשות זו לצד זו. ניבוי – תוכלו להפסיק בקריאת הסיפור ולהציע לילדים לשער מה יקרה בַּהמשך. כך תסייעו לקשב שלהם.
אפשר להתבונן יחד במחילה שבעמוד הראשון, לשאול את הילדים והילדות מה מופיע באיור ובהמשך לגלות יחד כי זוהי מחילת ארנבים. אפשר לשאול: "מה, לדעתכם, יעשה הארנב בעמוד הבא?".
חשוב לאפשר לילדים להתבונן באיורים ולעקוב אחר שתי העלילות בו־זמנית: "מה קורה אצל דובון? ומה קורה בינתיים אצל הארנבונים?"
רצוי לשאול שאלות הבנה – "אילו פתרונות מַציע הדובון?"; "האם הדובון רואה את הארנבונים מתחת לאדמה?"; "מה עושים הארנבונים?"; "האם הדובון מבין שהצמח הוא גזר?"; "איך יודעים זאת?".
הומור – כדאי לשאול: "האם הסיפור הצחיק אתכם?"; "מה מצחיק בו במיוחד?".
מה מצחיק אתכם – הספר הוא הזדמנות לחלוק בקבוצות קטנות רגעים משעשעים ומצחיקים.
רעיונות ופתרונות – אפשר לשאול: "מה הוא הפתרון של הדובון?"; "האם יש לכם רעיון לפתרונות נוספים?"; "האם תוכלו לשתף במקרים שבהם נתקלתם באתגר ומצאתם לו פתרון?". כדאי להיעזר בדוגמה מוחשית ולבקש מהילדים שיחשבו על משהו בגן שצריך לשפר או לשנות ויציעו לו פתרונות.
שיח רגשי: טיפול ודאגה – הדובון דואג לפרח ומנסה לעזור לו לפרוח בדרכים שונות. הוא מטפל בו ודואג לו ואפילו מנסה ללמד אותו כיצד לגדול. כדאי לשאול: "האם גם אתם טיפלתם פעם במישהו או במשהו: אח, עציץ, בובה או כל דבר אחר?"; "איך הִבעתם את הדאגה שלכם כלפיו?"; "מה הִרגשתם?"; "האם נעים לכם שדואגים לכם ומטפלים בכם? באילו מקרים?".
אפשר להציע לילדים לגדל צמחים ולהיות שותפים בבחירת הצמח ובתהליך כולו.
קריאת ספרים מגיל צעיר תורמת רבות להתפתחות הפעוטות. מומלץ להתחיל את הקריאה לאט־לאט ובהדרגה. בתחילה ניתן לפעוט להתחבר אל הספר בדרך שלו: להרגיש אותו, לפתוח ולסגור, להתבונן באיורים ולהסתקרן. אחר כך אפשר לקרוא: בכל יום נקרא קצת, בסבלנות ובנחת. יש פעוטות שיעדיפו לקרוא רק עמוד אחד, להכיר, להתרגל והנה – הספר הפך לחבר!
אפשר למצוא גילויים מעניינים אם רק נשים לב. תוכלו לשוחח על מה שאתם רואים בדרך, בהליכה או בנסיעה: "הנה מכונית אדומה!" "אני רואה עננים, ומה אתה רואה?" תוכלו גם לשתף את הפעוטות ולהחליף חוויות: "בדרך לעבודה ראיתי אישה מטיילת עם כלב, מה אתה ראית היום בדרך אל המעון או בחזרה?"
כמו הילד בספר, גם פעוטות אוהבים טקסים שיוצרים שגרה קבועה, טקסים שמרגיעים ועוזרים להם להתחיל את היום בתחושה טובה ובשמחה. בבוקר תוכלו גם אתם לערוך טקס בוקר קטן משלכם – לדוגמה, אפשר לעודד את הפעוט להיפרד מדובי אהוב: "דובי, דובי, אני הולך לגן, שלום!" ואתם ההורים תענו בשם הדובי: "שלום, שלום וברכה! ודרך צלחה!"
בספר מופיעות חיות רבות. תוכלו להתבונן בהן יחד ולציין את שמותיהן, להשמיע את קולות בעלי החיים או לחקות את התנועות שלהם: לקרקר כמו תרנגול, לקפוץ כמו ארנבת, או לדהור ולצהול כמו סוס. תוכלו גם להתבונן באיורים שבעמוד האחרון, להסתיר בכל פעם את אחת החיות, להשמיע את הקול שהיא משמיעה או לחקות את התנועות שלה, ולבקש מהפעוט לנחש באיזו חיה מדובר.
הספר עוזר לפעוטות להתמודד עם המעבר מהבית אל המעון: בכל בוקר הפעוטות מגיעים אליכן אל המעון ליום חדש. חלקם נפרדים בקלות וחלקם חווים קושי בשלב זה של היום. ספר זה נבחר להיות הספר הראשון של השנה במטרה להקל על הפעוטות בהסתגלות המחודשת למעון אחרי תקופת החגים וכן בשלבים נוספים של השנה של חזרה למעון לאחר חופשה, או בקשיי הפרדות שיכולים להופיע כך פתאום.
טיפ לקריאה במעון ספר חדש הוא הזדמנות לחגיגה! כדי להעצים את ההתרגשות והשמחה על קבלת הספרים תוכלו לערוך טקס מיוחד לפתיחת הקופסא יחד עם הפעוטות .
להתיידד עם הספר – ספרים הם עולם, ואיך מגלים עולם חדש? לאט לאט ובסקרנות. כדאי לאפשר לפעוטות לחקור את הספר – לדפדף בעותק האישי שלהם, לפתוח ולסגור, לקרוא "בכאילו" או בכל אופן שבו הפעוט בוחר.
איפה לקרוא? – כדאי למצוא פינה נעימה במעון ולהקריא את הספר בקבוצות קטנות שתאפשר לפעוטות מרחב נעים ושקט להיכרות איתו.
שיחה כדאי להתחיל בשאלות הבנה – "לאן הלך הילד?" "את מי הוא פגש בדרך?" ולהמשיך ולשאול על עולמם של הפעוטות: איך אתם מגיעים בבוקר אל המעון? במכונית? ברגל?מה אתם רואים בדרך? את מי פגשתם בדרך – ציפור, כלב, אולי איש או אישה? בביטוי במהלך היום-יום במעון.
את הברכה "שלום וברכה ודרך צלחה" תוכלו לשלב בשגרת היום במעון: בבוקר כאשר אתן מקבלות את פני הפעוטות, במפגש או במעבר בין פעילויות: "בואו נצא אל החצר – שיהיה לנו שלום וברכה ודרך צלחה!"
תוכלו לבנות מסלול מוטורי בכיתה, בג'ימבורי או בחצר, שמציג את הדרך למעון. כדאי לשלב במסלול בכל פעם בובת חיה אחרת ולעודד את הפעוטות לספר לה לאן הם הולכים, לברך אותה לשלום ואתן המטפלות תענו בשם הבובה בברכת "דרך צלחה". הפעוטות יכולים גם לחבוש כובע ולקחת את התיק האישי שלהם למסע.
בספר בעלי חיים רבים המסקרנים פעוטות. תוכלו להתבונן באיורים שבעמוד האחרון, להסתיר בכל פעם את אחת החיות, להשמיע את הקול שהיא משמיעה או לחקות את התנועות שלה, ולתת לפעוט לנחש באיזו חיה מדובר.
פעילות זו מופיעה גם בהצעות להורים. היכרות מקדימה תגביר את העניין של הפעוטות בספר כשייקחו אותו הביתה ויכולה לסייע לחזק את הקשר בין הבית ובין המעון.
מומלץ לספר להורים על תוכנית ספריית פיג'מה לקטנטנים, ליידע אותם כשהספר בדרך הביתה ולעודד אותם לקרוא את העמוד האחרון שבו הצעות לפעילות וטיפים לקריאה.כדאי לשתף אותם במידע על התוכנית באמצעות הסרטוןמהי ספרית פיג'מה לקטנטנים
תוכלו ללוות את השיר בתנועות. למשל בשיר "בוא אלי פרפר נחמד" אפשר להזמין את הפרפר בתנועת "בוא", לעופף עם הידיים ולטפוח על כף היד של הפעוט. ואיזו תנועה תתאימו לקוף המתפוצץ מצחוק? או לדב העולה בסולם?
בספר תפגשו בעלי חיים שונים, חלקם מוכרים לפעוטות וחלקם חדשים ומלהיבים. כשאתם פוגשים בבעל חיים בסביבתכם הקרובה תוכלו להפנות את תשומת ליבם של הפעוטות למיוחד בבעל החיים – "לציפור יש מקור", "הנמלים הולכות בשיירה" או "לחילזון בית על הגב".
כשקוראים ספר שירים אפשר להתמקד בכל פעם בשיר אחד, לקרוא אותו מספר פעמים או לשיר אם יש לו מנגינה. כדאי להביט יחד באיורים ולראות לאן נמשכת תשומת הלב של הפעוט או הפעוטה. מדי פעם אפשר לשלב שיר נוסף מהספר ולראות אילו תגובות הוא מעורר והאם הוא מהנה ומסקרן.
העותק האישי הוא הזדמנות להכיר ספר מקרוב: הפעוטות במעון חולקים בכל כך הרבה דברים, והינה, לכל אחד ואחת ספר משלו! פעוטות ממששים את הספר, "טועמים" אותו בפה, סוגרים ופותחים. בזמן שהפעוטות "חוקרים" את הספר, כדאי להתבונן ולגלות מה מעניין אותם ולהגיב בהתאם: אם, למשל, פעוטה מתבוננת בריכוז בָּאיור של השיר "הקוף", תוכלו לומר: "הינה קוף!" / "איפה הקוף?" / "הינה עץ. על העץ יושב קוף".
בכל פעם שיר אחד – כדאי להתמקד בכל פעם בשיר אחד לפרק זמן מסוים ובמהלכו לחזור עליו, להוסיף תנועות וקולות ואם אפשר – גם לשיר ולרקוד. תוכלו לשלב את השיר בחיי היום-יום בכיתה: לשיר במפגש הבוקר, לדקלם בזמן החלפה ולשלב את השירים במהלך פעילויות גם לאחר שהספר חולק למשפחות.
שילוב שפת השיר בחיי הכיתה – כדאי לשלב מילים מהשירים בדיבור עם הפעוטות וכך להרחיב את אוצר המילים שלהם, למשל: "אנחנו מתרוצצים" מהשיר "הקוף" / "מי ראה? מי ראה את…?" מהשיר "מי ראה את שועל הכסף?" / "סולם" מ"אַת עולה בסולם גבוה כמו הדוב?"
למה פעוטות נהנים להקשיב לשירים ולדקלומים? – כי הם מזהים את השיר ומרגישים ביטחון, כי המקצב מרגיע אותם, כי המנגינה משמחת אותם ומעודדת תנועה, וכי בכל פעם הם לומדים עוד קצת: מילים חדשות, משפט חדש ואפילו שיר שלם. בדיוק כמו המבוגרים, גם הם אוהבים לשמוע שיר מוכר ולהצטרף לשירה.
להמשיך עם השירים – שני עותקים של הספר נשארים במעון, וכדאי לחזור מדי פעם אל שירים אהובים. כדאי להתייחס להעדפות של הפעוטות, ואם יש שיר שהם מבקשים לשמוע שוב ושוב, להצטרף אליהם לשירה ולדקלום.
השיר עוזר לפעוטות לתת שם לחוויה שלהם ולהרגיש שהם לא לבד ושגם אחרים נמצאים במצבים דומים. השירים אומנם מתארים חיות, אבל מתאימים לעולמם של הפעוטות: הקיפוד רקד לבד כי לא מצא חברים, הדוב מגלה עולם, האריה קצת מפחיד. באמצעות השירים תוכלו לעזור לפעוטות להבין רגשות וחוויות, למשל: "את צוחקת – את שמחה כמו הסייח?" / "האריה שאג וזה היה מפחיד. כולם מפחדים לפעמים. בוא נקבל חיבוק".
תנועות ידיים עושות את כל ההבדל – תנועות ידיים עוזרות לפעוטות לתקשר, ללמוד, להשתתף ולחוש סיפוק, שמחה והצלחה. כך, למשל, בכל פעם שחוזר המשפט "מי ראה, מי ראה את שועל הכסף?" אפשר להדגיש את המילים, ללוות אותן בתנועות ידיים ולהזמין את הפעוטות להצטרף ובהמשך לרשרש עם האצבעות כמו העשב.
השיר "פרש", הידוע בשם "רוץ בן סוסי", הוא מהשירים האהובים על פעוטות בכל הזמנים: תוכלו לשיר יחד, לדהור על גבי סוסים דמיוניים ולהיות פרשים בני חַיִל ובנות חיל.
נעים מאוד – חילזון! – בספר מופיעים בעלי חיים, אחדים מוּכָּרִים לפעוטות ואחדים חדשים. כשאתם פוגשים בבעל חיים בסביבת המעון, תוכלו לספר לפעוטות על בעל החיים ועל מה שמיוחד בו, למשל: "לציפור יש מקור", "הנמלים הולכות בשיירה" או "לחילזון יש בית על הגב".
פעילות גם בבית – פעילות זו מופיעה גם בהצעות להורים שבסוף הספר. החיבור בין הבית למעון מעניק לפעוטות תחושה שהם יכולים להשתתף ולשתף: "אבא מראה לי נמלה, כמו שהראו לי במעון!"
בערכה שקיבלתן יש בובות כפפה של חתול, של כלב ושל חילזון. שימוש בהמחשות לפני הקריאה או במהלכה יכול להעצים את חוויית הקריאה, לעורר סקרנות ולמקד את תשומת הלב של הפעוטות. עם זאת הוא לא הכרחי: שימו לב כיצד הכי נוח לכן לקרוא, ואיך ההמחשה משפיעה על הפעוטות.
פעוטות “קוראים באיורים”. התבוננות באיורים מלמדת אותם לשים לב לפרטים וחושפת אותם לא מנות. אפשר לשאול שאלות הקשורות לאיור, למשל: היכן הזבוב? מה הזיקית עושה?
רוצים זיקית שמחליפה צבעים? הדפיסו על שקף את ציור הזיקית להורדה, וגלו איך היא יכולה להפוך לצבעונית, מנוקדת ואפילו משובצת!
גזרו את הזיקיות שמודפסות על השבלונה שהכנו עבורכן, הצמידו לזיקית מקל אחיזה, הניחו אותה על משטחים שונים וקבלו זיקית מחליפת צבעים. אין לכם שקף בבית? הדפיסו על נייר וצבעו את הזיקית בהתאמה לרקע שתבחרו בבית!
משחק – כמו מי אני? “אני זוחלת על ארבע ומחליפה צבעים כמו… זיקית!”. בכל סבב מחליטים על בעל חיים, ההורה מדגים והפעוט מצטרף: “אנחנו אריות – בואו נשאג!”, “אנחנו כלבלבים – בואו ננבח ונכשכש בזנב!”
כדאי להציג לפני הפעוטות תמונה של זיקית ולספר להם על התכונה הייחודית שלה: היכולת להחליף צבע לפי המקום שהיא נמצאת בו. ניתן להמחיש זאת בעזרת תצלום של זיקית ירוקה על רקע עלים ירוקים לצד תצלום של זיקית חומה מאותו סוג על רקע האדמה. העשרה – הזיקית – ציידת-העל שמחליפה צבעים, אתר קק"ל לצעירים כל הקישורים נמצאים בדף הספר באתר ספריית פיג'מה לקטנטנים קוראים את הסיפור בסיפור מוזכרים שמות של צבעים רבים. ייתכן שהפעוטות עדיין אינם מכירים את כולם, לכן כדאי להצביע על הצבעים שבסיפור. בסיפור מופיעות מילים מורכבות, כמו "תלתן" ו"דלעת". כדי שהפעוטות יבינו במה מדובר, חשוב להמחיש את המילים האלה במהלך הקריאה.
האם הפעוטות בשלים להבחין בצבעים? לשיקולכן, המטפלות. אם האתגר קשה להם, כדאי לציין שמות צבעים במהלך היום: "אני נותנת לך כוס ירוקה", "בואו נשחק בכדור הכתום", "שבו על השטיח הירוק". צבעים בספר – מחלקים לפעוטות את העותק האישי של הספר, אומרים שם של צבע, מראים לפעוטות את הדף שהצבע מופיע בו ומבקשים מהם למצוא אותו בין דפי הספר. צבעים בבגדים – הפעוטות יושבים על כיסאות או על השטיח ובכל פעם נעמדים לפי הצבע שהמטפלת אומרת: "ועכשיו עומד כל מי שלובש חולצה כחולה / כל מי שנועל מגפיים אדומים / כל מי שלובש מכנסיים שחורים…" צבעים במעון – מראים לפעוטות פריט בצבע מסוים, אומרים את שמו ומבקשים מהם לחפש במעון פריטים נוספים בצבע זה. העשרה – מתי הילדים רוכשים את שמות הצבעים? יעל לדרר מלמדת את הילדים על צבעים בשלושה שלבים.
מציגים לפני הפעוטות פריטים בצבעים שונים, כמו כרוב ירוק, כדור אדום או חולצה כחולה. בכל פעם מרימים פריט אחר ובודקים: איזה צבע יהיה לזיקית כשהיא תשב על כרוב ירוק? ומה יהיה הצבע שלה כשהיא תזחל על כדור אדום? אפשר להניח על הרצפה חישוקים או דפים שצבעם כצבעי הפריטים, ובכל סבב להנחות את הפעוטות להתקרב לחישוק או לדף המתאים. אפשר להתקרב בזחילה, כמו הזיקית.
הזיקית "מְחקה" את הצבע שהיא עומדת עליו. האם היא יכולה לחקות גם תנועות? המטפלת עושה בכל פעם תנועה אחרת, והפעוטות מחקים אותה. אפשר לזחול במעון, להניע את הראש מצד לצד, לעשות תנועות שונות עם הידיים, לחקות קולות, לחקות חבר, ומה עוד?
גלי וגאיה אוהבות לעשות דברים יחד, אבל גם לחוד: תוכלו לשוחח ולגלות: מה הפעוטות אוהבים לעשות עם אח, עם חברה או איתכם, ההורים? ומה הם אוהבים לעשות בעצמם, לבד?
משחק תנועה כמו גלי וגאיה, אפשר לצעוד ביחד: תוכלו להכין בבית שביל ולסמן אותו בחבל או בחפצים שונים, וללכת בטור – זה אחר זה ואולי יחד, זה לצד זה. אפשר גם להתחלף, כשכל פעם המוביל קורא: "בואו אחריי!"
או במעון – המחנכת הולכת בכיתת המעון, והפעוטות הולכים אחריה. מדי פעם המחנכת עוצרת ועושה פעולה מסוימת, והפעוטות מחקים אותה: נוגעים באף, קופצים כמו צפרדע, עפים כמו פרפר, נוגעים בחפצים שונים בכיתה ואומרים את השמות שלהם: שולחן, כיסא או ספר.
כדאי ללוות את ההקראה בתנועות שמסבירות את המילים: כשגלי אומרת "בואי אחריי", סמנו עם היד תנועה של "לבוא". כשגלי לא באה, סמנו עם הראש ועם היד תנועה של "לא". המחשה והצגה המחשה – בארגז הספרים מחכָּה לכן המחשה של גלי וגאיה במהלך הקריאה. להציג יחד – שתי מחנכות מציגות את גלי וגאיה: מה הן עושות יחד, ומה הן עושות לחוד. שיחה כדאי להתחיל בשאלות על תוכן הספר: מה גלי וגאיה עושות יחד? מה הן לא עושות יחד? מה עושה גלי, ומה עושה גאיה? בשלב הבא תוכלו לשאול את הפעוטות על עצמם: מה אתם עושים עם חברים וחברות: משחקים יחד? אוכלים יחד? ומה עוד?
תוכלו למצוא את בעלי החיים באיורים שבספר ולציין את שם החיה: ברווז, חיפושית, פרפר, צפרדע, כבשה. אתן והפעוטות יכולים להשמיע את הקול שלה ולהציג כיצד היא הולכת וזזה: "איפה הכבשה? בואו נִפְעֶה כמו הכבשה: מֶה מֶה מֶה." "איפה הצפרדע? איך מקרקרת צפרדע? בואו נקפוץ כמו צפרדעים!"
כל אחד וכל אחת יכולים לעזור לאחר, גם פעוטות. אפשר לשאול את הפעוטות במה הם עוזרים לאחרים או לומר להם שהם עוזרים כשזה קורה: "זוכר שעזרת לי לסדר את השולחן?", "תראי איך את עוזרת לי לסדר את הצעצועים!" .
האיורים הם חלק מהסיפור, ובאמצעותם פעוטות מזהים וזוכרים את מהלך הסיפור ופרטים ממנו. אפשר להתבונן יחד באיורים ולחפש את החפצים שנוני נתן לאימא 'היכן מצויר תיק?' ו'איפה נמצא איור של מעיל?'
קוראים יחד במהלך ההקראה תוכלו לעצור בכל פעם שנוני מבקש עזרה ולשאול את הפעוטות: מה נוני מבקש מאמא? למה הוא צריך עזרה? לקראת סוף הסיפור, כשאמא צריכה עזרה, תוכלו לעצור, להתבונן באיור ולשאול: מה קרה? למה אמא צריכה עזרה? – כי הסלים כבדים, כי היא מחזיקה הרבה דברים… הפעוטות יכולים להצטרף – כשתקראו את הסיפור בפעמים הבאות, הפעוטות כבר יכירו את הסיפור ויוכלו להשתתף במשפטים החוזרים בסיפור: "אבל רק רגע, מה קרה? נוני צריך עזרה?" המחשה – כדאי להציג את הסיפור לפעוטות ולהמחיש להם כיצד התיק, הכפפות, הצעיף, הכובע והמעיל עוברים בהדרגה מנוני לידיה של אמא, וכיצד נוני עוזר לבסוף לאמא ולוקח ממנה את הפריטים האלו. את נוני ואמא ניתן להמחיש באמצעות בובות, שתי מחנכות או מחנכת ופעוט. לשיר יחד – חורף – גידי גוב
איך אפשר לעודד את הפעוטות לעזור זה לזה, למחנכת במעון או להורים? – עוזרים לסדר את כיתת המעון – עוזרים לחבר ונותנים לו חלק ממשחק – עוזרים לסחוב דברים קלים – עוזרים לחלק ספרים או כלי נגינה, ומה עוד? בכל פעם כזו נעודד את הפעוטות ונחזק אותם במילים טובות: "איזה יופי עזרת לסדר את פינת הספרים", "את חברה טובה. עזרת לחבר ונתת לו את המשחק." קשר עם הבית – ספרו להורים על הספר שאתם קוראים ועל כך שאתם מעודדים עזרה בכיתת המעון. שתפו אותם ברעיונות לעזרה בבית, כמו עזרה בעריכת שולחן או עזרה בניקיון בעזרת מטאטא קטן או מברשת.
בעקבות הדרך של נוני ואמא תוכלו ליצור עם הפעוטות "מסלול" בכיתת המעון שמתאר את הדרך מהבית למעון ובחזרה: "עכשיו עוצרים. עוד מעט חוצים את הכביש." "עכשיו קופצים מעל השלולית." "עכשיו הגענו למעון / הביתה!"
תוכלו לעודד את עצמאות הפעוטות ולתרגל תלייה של התיק האישי על המתלה במקום המיועד לכך. קשר עם הבית – שתפו את ההורים ובקשו מהם לתת לפעוט לתלות את התיק בעצמו כשהוא חוזר הביתה, להוריד את התיק מהמתלה כשהוא יוצא למעון, ואם אפשר – גם לסחוב אותו בדרך. הפעוטות ייהנו מתחושת המסוגלות. תיבת פעילות – תוכלו להכין תיבת פעילות ובה תיקים מסוגים שונים, כמו תיק גב, תיק צד או תרמיל.
בסיפור מוזכרים בגדי חורף שונים: מעיל, כפפות, צעיף, כובע. כדאי להביא לכיתת המעון בגדים או תמונות של בגדים ולמיין אותם לבגדי קיץ (חולצה קצרה, כובע מצחייה, בגד ים…) ולבגדי חורף (מעיל, צעיף, כובע צמר, כפפות…). משחק התאמה – אפשר להתאים בין הבגד לפעולת הלבישה שלו: צעיף כורכים סביב הצוואר, כפפות עוטים על הידיים, כובע חובשים על הראש. אפשר לחזור ולהיזכר בזברה שלובשת פיג'מה. להעשרה – פועלי לבישה בעברית, האקדמיה ללשון העברית
"איך שותלים שתיל? לא לאט ולא מהר". אפשר להשתעשע במהירות או באיטיות: "עכשיו הולכים… מהר. ועכשיו…. לאט!", "מגלגלים ידיים… לאט. ומגלגלים… מהר!", ומה עוד תוכלו לעשות מהר ולאט?
אחרי הקריאה וההדגמה כדאי לתת לפעוטות להתנסות בעצמם בשתילת שתיל ולהרגיש את המגע של האדמה.
בכל פעם כדאי להיזכר יחד בשלב הבא על ידי המחשה של הגננת והתבוננות ברצף האיורים שבספר.
החגיגה בעזרת החושים מפתחת את הפעוטות מוטורית, רגשית וחברתית: שותלים יחד, חופרים, ממששים, חשים את האדמה, מביטים בצמח ומשקים יחד תוך מגע במים. כל אלה מבטאים את המיוחד שבחג ותורמים לתחושת המסוגלות.
שותלים ומצלמים – מומלץ לצלם את השתילה, להכין בגן לוח נושא ומדי פעם להוסיף תמונות שמתעדות את גדילת השתיל וצמיחתו.
לא רוצים לחכות לצמיחה?– מנביטים זרעים! משרים במים זרעי חומוס או עדשים, שוטפים ומסננים, מניחים במקום קריר ושוטפים מדי פעם. בתוך יומיים-שלושה הזרע מתחיל לנבוט.
אפשר להביא לגן סלסילה עם מכסה ולהחביא בתוכה ירקות שצמחו בגינה (או ירקות מהחנות😊): עגבנייה, מלפפון, פלפל, בצל, כרוב ועוד. כל פעוט או פעוטה מכניסים את היד לסלסילה, ממששים ומנחשים מה הירק שמתחבא בה.
הפעוטות צועדים בגן בזוגות לצלילי "כך הולכים השותלים". כשהמנגינה נפסקת, עוצרים "לשתול": הפעוטות הם ה"שתילים", הצוות "משקה" אותם, וכך הם גדלים. אפשר גם להניח ציור של פרח בתוך חישוק ובכל סבב לבקש מהפעוטות "להשקות" את הפרח.
שיחה בעקבות הפעילות – איך אנחנו גדלים? מה אנחנו צריכים בשביל לגדול?
שיתוף משפחות – כדאי לפנות למשפחות ולבקש שישלחו תצלומים משפחתיים ועצות בנושא זה. את התצלומים והעצות מצמידים ללוח שכותרתו "איך אנחנו גדלים?" ומציבים בגן.
ומה מאחלים ההורים לילד שגדל? – כדאי לעודד את ההורים לכתוב איחול על דף בצורת עלה, ליצור עץ איחולים בגן ולשתף את הפעוטות באיחולים שההורים שלחו להם.
בשיר מופיעים הפכים, כמו מהר – לאט, ישר – הפוך, גבוה – נמוך.
תוכלו לשחק במשחקי הפכים:
מהר – לאט / גבוה – נמוך: הפעוטות מסתובבים במעון. כשאומרים "לאט" הם הולכים לאט, וכשאומרים "מהר" הם הולכים במהירות; כשאומרים "גבוה", הם עומדים על קצות האצבעות, וכשאומרים "נמוך" הוא מתכופפים.
ישר – הפוך: המטפלת מניחה חפצים במהופך, למשל תמונה שתלויה הפוך או כיסא שרגליו למעלה. הפעוטות מסתובבים בגן ומחפשים יחד אלו חפצים מונחים במהופך.
משפחות עולים– לתשומת ליבכן – משפחות שאינן דוברות עברית יכולות להצטרף לחוויית הספר באמצעות הקשבה לשיר והתבוננות משותפת באיורים: מה עושים הילדים? היכן מופיע שתיל? היכן ישנם פרטים ירוקים בספר?
אפשר לשוחח על גמישות ועל יציבות בחיים. כדאי לשתף בדוגמאות מחיי היום-יום במצבים שבהם אנחנו מתנהגים כמו ארז ולא מוכנים לזוז מעמדתנו, ובמצבים שבהם אנחנו גמישים ומשנים את התנהגותנו או את דעתנו – מה קורה כשמסתבר שהרצונות שלנו לא יכולים להתמלא כפי שציפינו?
יושבים על הברכיים, זה מול זה, . שואפים אוויר פנימה ומרימים את הזרועות לצדי הגוף עד שהן מגיעות למעלה. לאחר מכן נושפים את האוויר החוצה תוך הורדת הזרועות קדימה. כדאי לתרגל קצת בכל פעם ולהוסיף תרגילים נוספים. לבריאות!
מה ההפך של קנה? – ארז! ומה ההפך של חם? – קר! וההפך של ישן? גמיש? יציב? חמוץ? תינוק? – כל אחד מהמשתתפים אומר בתורו מילה, והשאר צריכים למצוא את המילה ההפוכה. ומה ההפך של… הפוך?
כיצד כדאי לקרוא? סיפור בקריאה משתפת וחוזרת! "הקנה והארז" הוא סיפור מחורז ומהנה. הוא מתאים מאוד לחוויית קריאה חוזרת ופעילה בזכות שלל רובדי השפה והמילים המיוחדות שבו.
קריאה חוזרת היא קריאה שנייה שנלווים לה שיח, התבוננות באיורים והבהרת פירושי מילים. מה היא מפתחת? היא מעודדת השתתפות של הילדים בתוכן, בפרשנות ובהסקת מסקנות וכך מזמנת היכרות עם נקודות מבט שונות ותורמת לפיתוח חשיבה אנליטית ויצירתית.
במהלך הקריאה:
כדאי לייצר הפוגות נקודתיות וקצרות, שכן המטרה היא לגייס את התלמידים לסיפור ולהעלות את רמת העניין והמתח בו מבלי לפגום ברצף הסיפורי.
תוכלו "לסמן" יחד מילים לאורך הסיפור לחקר משותף בהמשך: המילה "רָצוּץ", לדוגמה, מתארת את הקנה ומרמזת לביטוי "מִשְׁעֶנֶת קָנֶה רָצוּץ", שמציין דבר רעוע שלא ניתן לסמוך עליו. כדאי להסביר את המילה בעזרת קנה דק ושבור ולחבר יחד משפטים שהמילה "רצוץ" מופיעה בהם, למשל: "התעייפתי מאוד, אני רצוץ וחייב לנוח" או "אי אפשר לסמוך עליו, הוא לא יכול לעזור לנו. לסמוך עליו זה כמו להישען על קנה רצוץ".
אפשר להביא לכיתה קנה גמיש וענף קשיח, לתת לתלמידים למשש אותם ולחוש אותם ואז לערוך יחד בֶּדק והשוואה: אילו תכונות יש לארז? ואילו תכונות יש לקנה? האם ניתן לכופף את שניהם? האם הם נשברים? פעילות זו יכולה לשמש גם הטרמה לסיפור.
להתעקש או להתגמש? – הסיפור נכתב בהשראת הביטוי התלמודי: "לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם רַךְ כְּקָנֶה וְאַל יְהֵא קָשֶׁה כָּאֶרֶז". תוכלו לשאול: איזה מין אדם מתואר כרך וגמיש כקנה? איזה מין אדם מתואר כקשה כארז? האם, לדעתכם, ציפורה עקשנית או גמישה? מתי אתם מתנהגים כמו קנה יותר מאשר ארז ולהפך?
אפשר לחשוב יחד לאילו מצבים הביטוי מתאים ולשלב אותו בשיח היומיומי בכיתה. חשוב לעמוד על כך שבמצבים מסוימים עדיף לנהוג בעיקשות כשל הארז, ובמצבים אחרים – בגמישות כשל הקנה מתאימה יותר.
בחירות אישיות ואי-הסכמה – תוכלו להתבונן יחד בהתנהלות השונה של ציפורה ודרורה ובאי-ההסכמות ביניהן ולהסתמך על ציטוטים מהסיפור. זוהי הזדמנות מופלאה ללמוד כיצד להתנהל באי-הסכמה עם חבר, כיצד להתווכח באופן שמכבד דעות או בחירות מנוגדות, כיצד לנהוג כשמעליבים חבר – האם להתגמש או דווקא לעמוד לצידו ולנהוג כארז?
פעילות עימות – ניתן לבחור נושא הקרוב לליבם של התלמידים ולהתחלק לשתי קבוצות, למשל: חובבי חורף וחובבי קיץ או כל נושא שקשור לעולמם של הילדים ומעסיק אותם. כל קבוצה תוכל להכין ציורים ושלטים שמתאימים לעמדה שלה ולגבש יחד טיעונים לחיזוק העמדה ואז לנהל בין הקבוצות עימות מכבד ומפרה שיטפח גמישות מחשבתית ויותיר תחושת עשייה מרגשת.
תנוחות שונות – אפשר לעמוד יציבים וחזקים כארז ואז להתנועע בְּרַכּוּת כמו קנה. במהלך התרגילים כדאי לבדוק מתי סייעה להם היציבות ומתי הגמישות? אילו תרגילים מהנים יותר?
יצירה – ניתן ליצור עם חומרים קשיחים, כמו בקבוקים, ולעטר עם חומרים רכים, כמו פלסטלינה. בזמן היצירה אפשר לחוש בידיים את ההבדל בין החומרים, אך לפני כן תוכלו להקדים ולשאול: האם ראיתם פעם פלסטלינה נשברת? מה יקרה אם נזרוק אותה על הרצפה? ומה יקרה אם נעשה זאת לבקבוק הזכוכית? האם ניתן לייצב חפץ דווקא בעזרת פלסטלינה?
מיון חפצים וחומרים – ניתן להביא מהבית ומהסביבה עוד חומרים או חפצים, למיין אותם לקשיחים ולגמישים ולהניח אותם בתיבת מיון ייעודית.
גמישות מחשבתית מעצימה את היכולת להתמודד כראוי עם שינויים סביבתיים ועם חוויות אישיות ותורמת לכישורים החברתיים. ניתן לטפח אותה באמצעות משחקים שונים, כגון:
משחק כרטיסיות – הפעלת הדמיון ודיון בקבוצות קטנות:
על גבי הכרטיסיות מציינים מצבים שונים במלל או בתמונות ועל התלמידים להעלות פתרונות. לדוגמה, שתי כיתות רוצות את המגרש באותו הזמן. מה ניתן לעשות?
משחק המילים "כן/לא/שחור/לבן" בהיפוך: התלמידים נשאלים שאלות, אך אינם יכולים להשתמש במילים הללו כתשובה. הם נדרשים להגמיש את מחשבתם ולמצוא מילים חלופיות.
אילו דברים גורמים לכם הנאה וניתנו לכם בחינם? – תוכלו להביט באיור שבו החכם מציג את הדברים הטובים בעולמנו שניתנים לנו בחינם, ולשתף זה את זה – האם גם אתם נהנים מהם? ואילו עוד דברים שניתנים בחינם אהובים עליכם?
לפני הקריאה – אפשר להתייחס לשם הספר ולשאול: מהי, לדעתכם, משמעות המילה עונג? מתי אתם מרגישים שאתם מתענגים על משהו?
כדאי לקרוא את הסיפור בקריאה חוזרת פעילה ולשלב הסבר למילים, מעקב אחר רצף העלילה, התבוננות מעמיקה באיורים ושאילת שאלות מעוררות עניין ומעורבוּת: זוכרים למה החכם הזמין את הרוכל? נמשיך ונגלה!; מי, לדעתכם, צודק: הרוכל או האופה? מדוע?"
שיחה – תוכלו לפתוח בחיבור לַשיח המַטרים: על מה התענג הרוכל בכל ערב? מדוע זה הכעיס את האופה? מה הרגשתם כשהחכם ביקש מהרוכל להביא שקיק מטבעות? האם הופתעתם מהחלטתו של החכם? מה דעתכם על סוף הסיפור?
תוכלו לחזור אל הסיפור כשתרצו להעצים את מי שזקוק לחיזוק ולאזכור של הייחודיות שבו.
כדאי להכיר את הביטוי "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר– הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ" (מסכת אבות ד, א) ולהבין את משמעותו:
"איזהו עשיר?" – האם עשיר הוא רק אדם בעל כסף ונכסים? האם אדם עשיר יכול להיות מי שיש הרבה חברים לצידו? ומי עוד יכול להיחשב עשיר?
לשמוח בחלקי – היכן אנו פוגשים בזה בכיתה? תלמידים ותלמידות משווים את עצמם לקבוצת השווים ובוחנים את עצמם לעומתם: מי רצה הכי מהר? מי מצייר יותר יפה? לצד חשיבות ערך ההישגיות ישנה חשיבות להכרת החוזקות של כל אחד ואחת ולשמחה בהן.
כרטיס העושר שלי – ניתן לבקש מהתלמידות ומהתלמידים לציין תכונה או יכולת שהם שמחים בהן – "אני שמח שיש לי חברים", "אני שמחה שאני קופצת גבוה" –ולכתוב אותה על גבי כרטיס. כדאי לקשט את הכרטיסים, לשמור אותם ולהיזכר בעת הצורך בעושר האישי הייחודי.
"דברים רבים בעולם ניתנים לנו בחינם" – ניתן לשאול: אילו עוד דברים מהנים שניתנים לנו בחינם אתם מכירים?
שֵׁיט תענוגות שבועי – תוכלו לקיים סבב כיתתי שבועי שבו תלמידים משתפים במשהו מהנה שקרה להם השבוע וניתן להם בחינם, למשל: "צחקתי בקול", "הלכתי לראות שקיעה בים". החזרתיות שבשיתוף יכולה לסייע להתמקד בטוב ולטפח ראייה חיובית.
העֵז מלווה את סיריל וטוביה לאורך כל הסיפור. תוכלו לחפש את העֵז באיורי הספר: מה היא עושה? מה הקשר שלה למשפחה? נסו לספר את הסיפור מנקודת מבטה של העז — מה קורה לה לאורך הספר?
אִספו מתנות קטנות שתרצו לתת לבני המשפחה: ציור, ברכה או חפץ. לפי תור, אחד מבני הבית יחביא את המתנה שלו, ושאר בני הבית יחפשו את האוצר על פי סימנים: "קרוב־רחוק", "חם־קר" או חיצים שתפזרו בבית.
קריאה ראשונה – כדאי לעצור את הקריאה לאחר שהזוג מקבל את תלולית הזהב ולשאול: מה, לדעתכם, יעשו טוביה וסירל בזהב שקיבלו? מדוע? איך נראו השנים הטובות? לאחר הבשורה של האיש הפלאי, אפשר לעצור את הקריאה ולשאול: מה, לדעתכם, קרה בשבע השנים הטובות של המשפחה? תגובות ושאלות במהלך הקריאה – כדאי לאפשר שאילת שאלות והעלאת מחשבות במהלך הקריאה כביטוי למעורבות בסיפור ולהזדהות איתו. מילים חדשות – כדאי להתייחס למילים פחות שגורות ומוכרות, כמו:
"בקתה מטה לנפול", "סֵבל", "איש בא בימים", "מלמד", "תלולית".
יש מילים שאפשר להסביר באמצעות האיורים, למשל "סבל". קריאה חוזרת – כדאי לקרוא את הסיפור יחד יותר מפעם אחת במשך כמה מפגשים ולשוב ולקרוא אותו כעבור זמן. כל מיני קריאות – כדאי שכל קריאה חוזרת תהיה בעלת אופי משלה: קריאה שבה יציגו התלמידים את העלילה, קריאה של חלק מסוים לשם התמקדות בנושא לדיון, קריאה שבמרכזה הקשר בין האיורים לכתוב. שיחה בעקבות הסיפור – בחירתם של בני הזוג יכולה לעורר מגוון דעות: תמיכה, תמיכה חלקית, פליאה ואף התנגדות. כדי לנהל דיון פורה כדאי להאזין למגוון הדעות ולאפשר תגובה והקשבה. סוף הסיפור – כדאי לשאול: מדוע, לדעתכם, זכו טוביה וסירל בתלולית זהב פעם נוספת? מה, לדעתכם, יעשו בה כעת, אחרי שהילדים רכשו השכלה? מדוע? התייעצות – מדוע טוביה התייעץ עם אשתו? בעקבות הסיפור אפשר לדון במושג "התייעצות" – מה זו התייעצות? האם חשוב לכם להתייעץ? עם מי אתם נוהגים להתייעץ?
האיורים המלווים את הסיפור מלאי הומור ומוסיפים מידע על הכתוב. מומלץ לחלק לתלמידי הכיתה את העותק האישי, לאפשר להם לעיין באיורים ולבקש מכל תלמיד לבחור איור ולהסביר מדוע בחר בו. לאחר מכן אפשר לבחון את האיורים: כיצד חיה המשפחה? אילו בעלי חיים מלווים את המשפחה, במיוחד את טוביה? מה ניתן ללמוד מהאיורים על חייהם של הילדים?
מקור הביטוי "שבע השנים הטובות" בספר בראשית, כשיוסף פותר את חלומות פרעה. יוסף מפענח כי שבע הפרות עבות הבשר ושבע השיבולים הטובות המופיעות בחלומות הן רמז לשבע שנים טובות שיבואו על מצרים: "שֶׁבַע פָּרֹות הַטֹּובוֹת שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה" [בראשית מא, כו]. מכאן הביטוי "שבע השנים הטובות", שמשמעותו תקופה ארוכה ורציפה של שפע ושגשוג. הרחבת הביטוי – הביטוי מתייחס לאגירה בשנות השפע לקראת העתיד. בספר טוביה וסיריל בוחרים ברכישת השכלה, המלווה את האדם גם בתום שבע השנים הטובות.
זו הזדמנות לשוחח עם התלמידים על הביטוי "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר? – הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ" (משנה, פרקי אבות ד, א), שפירושו: אדם עשיר באמת הוא אדם השמח במה שיש לו. יצירה – בעקבות הביטוי תוכלו לבקש מהתלמידים לצייר דברים שמשמחים אותם, ולאו דווקא נקנים בכסף. תצוגה ונִראוּת – כדאי ליצור בכיתה סביבה לימודית שתציג את הביטוי ואת התייחסות התלמידים אליו.
"קח ותן למי שזקוק לכך יותר מאיתנו" – בהשראת הדברים ניתן לערוך שוק קח ותן: התלמידים והתלמידות תורמים פריטים שיכולים לשמח את חבריהם ולוקחים פריטים שחסרים להם.
אפשר לערוך איסוף של תרומות לנזקקים בקהילה וכך להעביר את הטוב הלאה. הכנה ויידוע – ניתן לעודד הכנת כרזות המזמינות לשוק ומוסרות מידע עליו ולתלות אותן ברחבי בית הספר. להשראה –איך לארגן שוק קח-תן
כדי להפוך את הקריאה המשותפת למהנה ולעודד קריאה, כדאי לבחור בספר שמדבר אל הילדים והילדות ועוסק בנושאים שקרובים לליבם: יש שיעדיפו סיפור דמיוני, אחרים ירצו לקרוא ספר "שקרה באמת". כל סיפור אהוב יעודד אותם להמשיך ליהנות מספרים ויפתח בהם דמיון ויצירתיות.
גם אתם יכולים לחפש חפצים שמזכירים חוויות מהעבר: תצלום משפחתי, מתנה שקיבלתם או חפץ שקשור לחוויה שחוויתם. כל אחד בתורו מציג את החפץ שבחר, ומשתף בזיכרון שקשור אלי
רוצים מכונה משלכם? – אספו קופסאות, בדים, קרטונים וצעצועים ישנים, ותוכלו לבנות מכונה משלכם. אפשר לתכנן יחד מה היא תעשה ואיך היא תיראה, ואפשר גם פשוט לבנות ולגלות תוך כדי.
ברבים מהאיורים שבספר מופיעות מכונות. אפשר לדפדף בספר ולחפש איורים של מכונות וחלקים שלהן – האם תדעו מה היה התפקיד של המכונה? ואולי אפשר להמציא מכונה חדשה בעקבות החלק שגיליתם ולדמיין מה היא יכולה לעשות.
מיומנות בין-אישית – מערכת היחסים בין הסבים לנכד היא חיובית ומְתַגְמֶלֶת ומבוססת על כבוד הדדי, על הערכה, על הקשבה ועל שיתוף פעולה. המבוגרים מצטרפים לילד אף על פי שאינם מצליחים להבין את התכלית, ועוברים בעצמם תהליך של גילוי.
מודעות עצמית – הזדהות עם התהליכים שדוד עובר: ביטוי עצמי, התנסות בתהליך ותחושת שמחה מהתהליך ומהתוצר.
אוריינות גופנית ובריאותית – הסיפור משלב פועלי עשייה, כמו: "פֵּירקו", "הִרכיבו", "חתכו", "קשרו".
באמצעות מפגש עם חפצים מהעבר וזיכרונות החוסן הנפשי ותחושת השייכות מתחזקים.
חשיבה יצירתית – הן בתהליך איסוף החפצים וחיבורם והן בקישור המכונה לרגשות של שמחה ואושר.
מה עושה המכונה? – בעת קריאת הסיפור ניתן לעצור בשלב שבו המכונה מוכנה ולשאול: מה עושה המכונה, לדעתכם? חשוב לאפשר לילדים להביע את רעיונותיהם ולאחר מכן להמשיך בהקראה.
בירור והבנה של מסרים גלויים – חשוב לשאול שאלות, כמו: איזה רעיון היה לדוד? מה הִציעה סבתא לדוד? למה סבא ודוד הלכו למחסן? במה נזכרו סבא וסבתא?
לחזור ולהתבונן – חשוב לאפשר לילדים לחזור ולעיין בספר, להתבונן באיורים וכך לסייע בהבנת הסיפור וביכולת לשחזר את הסיפור.
מסרים סמויים – תוכלו לשאול שאלות, כמו: איזו מכונה רצה דוד לבנות? האם הוא ידע מההתחלה מה המכונה שלו תעשה? מה עשתה המכונה שלו לבסוף לסבא ולסבתא? ובשבילו? האם יש לכם רעיון לשם מתאים למכונה?
בהמשך כדאי לחבר את הסיפור לחוויות אישיות – האם אתם אוהבים לבנות? מה אתם אוהבים לבנות? האם אתם זוכרים משהו מיוחד שבניתם? אילו הייתם יכולים לבנות כל מכונה שתרצו, מה הייתם בונים?
קשר משפחתי – כדאי לשאול: מה אתם אוהבים לעשות עם סבא, עם סבתא או עם בני משפחה אחרים? איך אתם מרגישים כשאתם מבלים יחד? לסבא ראובן יש מחסן מעניין; אֵילו חדר או פינה אהובים עליכם אצל בני משפחתכם?
מטרה או תהליך? – הספר מַציג את עולם הילדים שבו התהליך, ולא רק היעד שבסופו, מסקרן ומהנה. זהו עולם שלומדים בו תוך כדי התנסות, בדיקה וגילוי סקרנות, לכן הוא לא תמיד בהיר ומובן למבוגרים. הספר מציע לְשַמֵר את היכולת הטבעית של ילדים לפעול באופן אסוציאטיבי ובתגובה על חוויות שהם חווים.
"היא פשוט מכונה" – סבתא של דוד מבולבלת כי, לדעתה, לכל מכונה יש תפקיד, אבל לדעת דוד, "היא פשוט מכונה". המבוגרים מכוונים לתהליך הטכנולוגי של המכונה, אבל מתברר שבעיני ילדים מדובר בתהליך של הבעה ורגש.
ומה בגן? – כדאי להתנסות גם בפעילויות מתוכננות לצורך יצירת תוצר – "יצרנות", וגם בפעילויות הבעתיות ביצירה חופשית – "יצירה". חשוב לְזַמֵן מגוון כלים וחומרים להתנסויות, לסייע ולתווך.
למה גרוטאות? – ילדים וילדות נהנים לשחק בגרוטאות ובחפצים אמיתיים. כך הם יכולים לחקור את המציאות ולחקות אותה, להתנסות בחפצים "של גדולים" באופן בטוח, לשחק משחק שהוא חופשי מהגדרות, להמציא וליצור.
אילו גרוטאות כדאי לבחור? – מומלץ לבחור מגוון גרוטאות ולאפשר לילדים לְנַיֵיד, לסחוב, למלא, להרכיב, לדמיין ולגלות שלל מיומנויות.
רצוי לבחור חפצים של בעלי מקצוע וחפצים ניידים שיש להם צורות ומִרקמים שונים, גם כאלה שמוכּרים מחיי היום-יום וגם שאינם כאלה.
חשוב! יש לוודא שכל החפצים בטיחותיים, קלים לנשיאה ואינם מסוכנים.
זיכרונות באיורים – האיורים "מספרים" באופן ויזואלי את המחשבות והזיכרונות של הדמויות. כדאי לחזור ולהתבונן באיורים ולגלות יחד את האופן שבו המאייר מציג את המחשבות לעומת האופן שבו הוא מציג את המציאות.
זיכרונות בחפצים – תוכלו לבקש מהילדים שיביאו חפץ מִשנים קודמות שמעורר אצלם זיכרון ולהציג אותו בפני ילדי הגן. אפשר גם לארח סבים וסבתות ולבקש שיביאו חפצים ישנים, יספרו עליהם וידגימו את השימוש בהם.
מכונות – מה הן עושות? ניתן לשאול: אילו מכונות מוזכרות בסיפור?
מה התפקיד שלהן? אילו מכונות נוספות אתם מכירים?
שם ופעולה – כדאי לעמוד יחד על הקשר בין שם המכונה לפעולה שהיא עושה: במֵדיח מְדיחים כלים, במייבש מייבשים כבסים
(בלשון הדיבור – "כביסה"). זוהי תשתית אוריינית-מורפולוגית לעיסוק במושג שורש, ומומלץ לשלב אותה באופן חווייתי ומשחקי במהלך הפעילויות.
משחק התאמה – תוכלו ליצור כרטיסיות התאמה בין מכונה לתפקידיה, למשל: תמונה של מכונת כביסה ותמונה של בגדים נקיים. זו הזדמנות להכיר מכונות שונות ולגלות שלעיתים למכונה יש יותר משימוש אחד.
חוקרים מכונות – איזו מכונה מעניינת את הילדים? איך היא פועלת? ממה היא עשויה?
ממציאים מכונה – הילדים יכולים להמציא מכונות משלהם,
להציג אותן, לספר עליהן וליצור תערוכה שבני המשפחה יוכלו לבקר בה.
מכונות ואוֹמנות – ז'אן טינגֵלי – אפשר להכיר את המכונות
הדוד שמחה הוא מצחיק ומפתיע, ותוכלו להיות בדיוק כמוהו!
פעילות בעקבות הספר ״דודי שמחה״ – לוקחים עיתונים ומגזינים ישנים, מתפרעים בדמיון ללא גבולות ויוצרים דברים כל כך מפתיעים, שכנראה אפילו שמחה בעצמו לא היה יכול לחשוב עליהם!
אֵילו שירים משמחים אתכם? אפשר להכין רשימת השמעה משפחתית משַׂמחת, ולשיר ביחד. תוכלו גם לשיר בקולות מצחיקים: בקול דק, בקול עבה, בלחש, ולהוסיף תנועות שיוסיפו לשמחה.
משחק מבולבל: כל משתתף שואל בתורו שאלה, ושאר המשתתפים מחפשים תשובה "מבולבלת". למשל
מהו המשקה האהוב עליך?
תה עם כפית חרדל!
מה עושים כשיורד גשם? מורחים קרם הגנה!
אֵילו קולות משמיעות ציפורים? לאן כדאי לצאת ולטייל?
איך כדאי לקרוא? בספר שלושה שירי-סיפור, וכל אחד מציג פן אחר בדמותו של הדוד שמחה, ביחסים של הילד עם דודו ובסביבה החיצונית של הילד (דיירי הרחוב, ההורים). מומלץ לקרוא כל שיר-סיפור בנפרד ולייצר שיח נפרד לכל אחד מהם. שיחה – תאפשר לילדים ולילדות להביע את האופן שבו הם חוו את דמותו של הדוד שמחה.
תוכלו לשאול: מה תרצו לספר על הדוד שמחה? מי היה רוצה לפגוש דוד כמו דוד שמחה ולמה? מה אתם חושבים על השם שלו? האם לדעתכם הילד אוהב את הדוד שלו? למה? קשר מיוחד – תוכלו לפנות אל עולמם האישי של הילדות והילדים ולשאול: עם מי יש לכם קשר מיוחד? עם איזה בן משפחה אתם אוהבים להיות ולבלות? מה אתם עושים יחד?
ילדים אוהבים דמויות מבולבלות! יש בהן הומור שהם מבינים ונהנים ממנו מגיל צעיר מאוד משום שהוא מבוסס על מצבים שהם מכירים. כך, למשל, הם יכולים להתגלגל מצחוק שעה שמבוגר משנה את השימוש המקובל והמוכר להם בחפצים. הומורושימוש במצבי אבסורד הם כלים המאפשרים חשיבה אחרת. הם גם אמצעים לפורקן, להמחשה, להעשרה ולפיתוח הדמיון, השפה והיצירתיות. הומור יכול לסייע בהתמודדות עם מצבי קושי, להגביר תחושות של שייכות וקִרבה לקבוצת השווים ובה בעת להפיג מתח וחשש, לפתח נקודות מבט ואפשרויות חדשות ולטפח עמדות מאוזנות תוך ריכוך תפיסות נוקשות או מגבילות. ניתן לחזור לסיפור שוב ושוב ולהזכיר עד כמה צחוק והומור יכולים לעזור לנו במצביםשונים.
הסיפור יכול להשתלב בשגרת הגן בזמנים מגוונים, כמו בלמידה על הפכים, בעיסוק בשמחה ובהומור ועוד.
השיר-סיפור "כשדודי שמחה שר" מספר כי כל שכן עוזר לאחרים. בעקבותיו כדאי לחשוב יחד: כיצד נוכל לשמח חבר או חברה? כיצד נוכל למשל לעודד מי שחולה ולא הגיע לגן? נוכל לחזור אל הסיפור בכל פעם שחברים צריכים עידוד: בחצר, בארוחות, כאשר ילדים נעדרים מהגן. נוכל לשוב ולומר: זוכרים? לשמח חברים זה נהדר – כמו שעושה הדוד שמחה הזמר! להעשרה – איך לשמח חבר חולה?
השיר-סיפור "כשדודי שמחה שר" מפגיש עם מקצועות שונים שחלקם הולכים ונעלמים מחיינו. זו הזדמנות להכיר את המקצועות הללו. שיתוף משפחות – בעקבות הקריאה תוכלו להכיר מקצועות שונים של הורי הילדים ולהזמין אותם להציג את עבודתם לפני הילדים. לוטו – אפשר לתכנן ולהכין יחד עם הילדים משחקים העוסקים בבעלי מקצוע על פי בחירתם לדוגמה "לוטו מקצועות", "משחקי מסלול", "דומינו מקצועות", שיכללו בעלי מקצוע מהסיפור ומקצועות נוספים שהילדים יציעו. להעשרה – האוגדן "חינוך פיננסי בגיל הרך" של האגף לחינוך הגיל הרך בפרק "עבודה ועובדים".
כדי לעודד את הילדים והילדות וכדי לטפח חוש הומור אפשר לשחק במשחקים מבולבלים: תמונה משונה – תוכלו לפזר תצלומים של פריטים שונים ולבקש מהילדים לחבר בעצמם צירופים מבולבלים ומשעשעים: אולי איש שחובש שטיח? אולי חתול שיושב על ענן? כותרת נהדרת – אפשר להמציא יחד כותרת מצחיקה או "שטוז" לכל צירוף מבולבל שנוצר.
הרחוב שלנו – השיר-סיפור "כשדודי שמחה שר" הוא הזדמנות להכיר את הקהילה ואת סביבת הגן. תוכלו לצאת לסיורים ולחקור יחד פרטים שונים: מה שם הרחוב שבו נמצא הגן? האם יש לגן שכנים? כיצד ניתן להכיר אותם? האם ברחוב יש חנויות ומקומות מוכרים, כמו מספרה או חנות ירקות? למי והיכן נוהגים לומר "שלום"? איפה בשכונה משחקים ועם מי? הקמת מרחב – אפשר לתכנן ולהקים מרחב משחק על פי בחירת הילדים בהשראת המקומות שראו בסיור.
רצוי לחשוב יחד: לְמה הילדים זקוקים? כיצד ייראה המרחב? מה אפשר להכין? אילו כללים כדאי לקבוע כאשר משחקים במרחב? להשראה –בית חולים לחיות בר – הקמת מרחב משחק בגן ביוזמת ילד במרחב הפדגוגי "גנים". הקהילה שלנו – כדאי להעלות רעיונות יחד: כיצד אפשר לשמח את השכנים? מה אפשר לעשות ולהגיד כדי לגרום לשכנים של הגן לשמוח?
חשבו יחד איזו מבין ההצעות אפשרית ליישום, תכננו וצאו לדרך. שיתוף משפחות – כדאי ליידע את ההורים ולשתף אותם בפעילות הקהילתית. להשראה – מהדקים קשרים עם הקהילה – במרחב הפדגוגי "גנים".
"בלי חיות אי אפשר לחיות" – טבע ובעלי חיים הם תחום מוכר, מסקרן ונפוץ אצל ילדים עוד בהיותם פעוטות. בעקבות הספר אפשר להציע לכל ילדה וילד לחקור בעל חיים שמעניין אותם. בעלי חיים סביבנו – רצוי להתחיל בחקירת בעלי חיים הנקרים באקראי לגן או נקרים בדרכו של אחד הילדים.
אפשר ליזום פעולות לקידום המודעות:
ניתן להכין יחד תחנת האכלה ושתייה לחיות מסביבת הגן באמצעות ארגז קרטון או להניח כלים עם מים לטובת חיות הרחוב. להרחבה –המסמך "זכויות בעלי חיים" – במרחב הפדגוגי "גנים". להשראה – פינת ציפורים בחצר הגן – במרחב הפדגוגי "גנים".
רות צרפתי, אשר איירה את איורי הספר, הוזמנה על ידי עיריית חולון לעצב פסלים בהשראת הסיפור ב"גן סיפור" בעיר חולון. קישור לתמונות ומידע על המיזם בבלוג "טיול בעיר".
אפשר להזמין את הילדים להתבונן באיורים ובפסלים, לבקש מהם לתאר אותם ולהזמין אותם לבדוק מה שונה ומה דומה בין האיורים והפסלים.
נתבונן באיורי האֵם בספר: כיצד היא מתוארת בכל פעם? אילו מהאיורים תואמים לפסל האֵם ב"גן סיפור"?
אפשר לשאול: האם לדעתכם כדאי להוסיף פסל בהשראת האיורים? אם כן, איזה? בהמשך אפשר להציע לילדים לתכנן וליצור את הפסל מחומרים שיש בגן.
ע' הלל [1990-1926] היה סופר, משורר ואדריכל נוף. בשיריו הִרבה לכתוב על הטבע, על הנוף ועל בעלי החיים. דורות של ילדים וילדות בישראל גדלו על יצירותיו, ובהן: "למה לובשת הזברה פיג’מה", " יוסי, ילד שלי מוצלח", "מעשה בחתולַיים". ע' הלל כתב שירה ופרוזה גם למבוגרים וזכה בפרסים רבים על יצירותיו. להעשרה –ע' הלל, אתר דףדף, מחרוזת שירי ע' הלל
קריאה משותפת בספר יכולה לעורר בילדים מחשבות רגשות ותחושות: כמו הגוזל, הם יכולים לחוש קטנים ושבריריים; וכמו אפרת, הם עלולים להרגיש שלא מבינים אותם, או להיות נחושים להמשיך ולעשות את מה שנכון בעיניהם. כדאי לשבת יחד קרוב, וללוות את הקריאה במגע מלטף ומרגיע: המגע מקרב בין הילדים להורים ומחזק אצל הילדים את האמונה שיש מי שתומך בהם וקשוב לרגשות שהספר מעלה בהם.
קוטן בוטן גדל, ואפרת, שמגלה עצמאות ואחריות, גדלה גם היא. תוכלו לשוחח ולשאול את הילדים במה הם גדולים ואחראים יותר משהיו בעבר – האם, למשל, הם מטפלים בבעל חיים? מבצעים פעולות בעצמם? עוזרים בבית ולחברים? תמיד כדאי להזכיר לילדים תחומים שבהם אתם, ההורים, רואים שהם התפתחו וגדלו, וכך לתת לילדים הרגשה טובה ולחזק את תחושת הביטחון שלהם.
גם אתם יכולים לעזור לבעלי החיים בסביבתכם: אפשר להכין תחנת האכלה לציפורים ובה פירורים, להניח קערת מים לחתולים, להכין שלט שמגן על קן נמלים, או לחשוב יחד על עזרה משלכם לבעלי החיים שבסביבה.
הטרמה – לפני הקריאה כדאי לשאול את הילדים: מה ההבדל בין גוזל לציפור? ולהסביר שגוזל הוא כמו התינוק של הציפור. כשהוא נולד הוא עוד לא עצמאי והוא צריך שיאכילו אותו ושישמרו עליו. תוכלו להראות תמונה של גוזל של ציפור דרור, הציפור שבסיפור.
כדאי לקרוא את הספר בקבוצות קטנות כשלכל ילד וילדה עותק משלהם, כך הם יוכלו לעקוב אחרי העלילה והאיורים.
היכרות עם מילות מפתח – בספר מופיעות מילים בעברית "גבוהה". אפשר לבחור מראש כמה מילים: "כדי סדק", "פת", "מכמיר", "מזלפת" ולשלב אותן בפעילות שמדגימה את משמעותן, בטרם הקריאה.
שימוש בתנועות גוף ומחוות ידיים יכול גם לעזור להבין מילים חדשות: במילה "מצטנף" תוכלו לכווץ את הגוף ולחבק אותו עם הידיים.
הבנת הרצף הסיפורי – תוכלו לשאול: מה עושה אפרת? איך היא מטפלת בקוטן בוטן? מה חשבו החברים והמשפחה שלה על כך שהיא מטפלת בו? מה קרה בסוף הסיפור? למה החתול מחכה?
הבעת דעה – למה לדעתכם אפרת החליטה לטפל בגוזל? מה דעתכם על ההחלטה שלה? למה המשפחה של אפרת חשבה שזה רעיון לא טוב? למה אבא התכוון כשאמר שלאפרת "יישבר הלב"? אם הגוזל היה יכול לדבר מה הוא היה אומר לדעתכם?
שיח רגשי המחבר לחייהם של הילדים – מה הרגישה לדעתכם אפרת כלפי הגוזל? איך הרגיש הגוזל כשאפרת טיפלה בו? האם טיפלתם פעם בבעל חיים בבובה או באח קטן? יש לכם בעל חיים בבית? איך הרגשתם כשטיפלתם בו? מה לדעתכם הרגישה אפרת כשהגוזל גזל והפך לעצמאי?
תוכלו להזמין את הילדים לצייר את קוטן בוטן כמו שהם מדמיינים אותו או ליצור אותו מחומרי יצירה שונים. מסביב לקוטן בוטן תוכלו לכתוב משפט עידוד שכל ילד יבחר ולשתף את ההורים במילות העידוד שבחרו ילדיהם.
בעקבות הספר אפשר ללמוד על ציפורים שונות שיש בסביבת הגן: תוכלו לצאת לצפות בציפורים ולהיעזר בתמונות ובמקורות מידע על מנת לאפיין את התכונות של כל ציפור. אפשר גם ללמוד על חלקי הציפור השונים ולחפש אותם באיורים שבספר.
להעשרה –
פינת ציפורים בחצר הגן
זיהוי ציפורים במראה ובקול, המרכז לטיפוח ציפורי הבר
כאשר מוצאים גוזל או חיה פצועה ישנם ארגונים שונים שיכולים לסייע בטיפול. במידה ויש עמותה או ארגון בעלי חיים בקרבת מקום אפשר לספר על כך לילדים ואף ליזום מפגש או ביקור.
מי ידע שמזלג יכול לברוא קיפוד?
הצעה לפעילות יצירתית נהדרת בעקבות הספר ״הקיפוד שאמר מה אכפת״.מה צריך?
✔️ דף
✔️ איור של קיפוד בלי קוצים
✔️ קצת צבעי גואש
✔️ מזלגצרו קיפוד חמוד, קוצני וצבעוני!
עכשיו רק צריך שיהיה אכפת לו 🦔
זו הזדמנות להכיר את המושג "התחשבות": הקיפוד לא התחשב בבקשה לפנות את הדרך, אך בהמשך הבין כי יש להתחשב באחרים: הקיפוד חשב רק על עצמו. העכבר והארנב, לעומת זאת, לא חשבו רק על עצמם, ועל כן יצאו לעזור לו על אף הגשם.
שיחה – תוכלו לשאול: איך היינו רוצים שיתחשבו בנו? מה נוכל לעשות בגן כדי להתחשב זה בזה?
כדאי לאסוף את הצעות הילדים ולהיעזר במושג "התחשבות" בנוגע ליחסים בגן.
התחשבות כחלק מהשגרה – אפשר להציע לילדים לספר על מישהו שהתחשב בהם במהלך היום ולעודד התנהגות כזו.
כדאי לצאת לסיור ברחבי הגן, להתבונן סביב ולחשוב מה אפשר לעשות כדי שיהיה לכולם נעים יותר: אולי צריך לנקות את המקום? לשתול צמחים? לסדר את המרחבים בגן בדרך שונה?
אפשר להרחיב את ההתחשבות בסביבה ולצאת עם הילדים לסיור בשכונה או ביישוב ולחפש מקומות שכדאי ואפשר לנקות, לשפר וכך להתחשב בשכנים.
כדאי לצלם את הסביבה לפני הפעילות, במהלכה ואחריה, להציג את התצלומים בגן ולשתף את ההורים.
שילוב הקהילה – אפשר לנסות לפעול בשילוב כוחות בקהילה, למשל: הורי הילדים בגן, ילדי גנים נוספים, ילדים מבתי הספר הקרובים, מועדון קשישים ועוד.
כיצד אנו יכולים לסייע לבעלי החיים בסביבה שלנו? רצוי לשתף את הילדים ולחשוב איתם מה ניתן לעשות בסביבה כדי לסייע לבעלי חיים וכיצד ניתן לקדם זאת. אפשר, למשל, להציע לחתולים ולכלבים קערות לשתייה ולהכין מתקני שתייה והאכלה לציפורים.
תוכלו לשוחח על התחשבות: מה זה "להתחשב"? מי התחשב במי בסיפור? – כדאי לשתף במקרים שמישהו התחשב בכם – מה קרה ואיך הרגשתם? ואיך תוכלו להתחשב זה בזה במשפחה?
מיומנויות בין-אישיות – בסיפור מוצגים חוסר אכפתיות כלפי הזולת לצד עזרה הדדית והושטת עזרה, המלמדות אמפתיה, התחשבות והתנהלות חברתית נכונה ומתגמלת, יצירת מערכות יחסים ושיתופי פעולה חיוביים ושימורם.
אהבת הספר וחדוות הלמידה
התייחסות לזולת, התחשבות בו ונתינה
סיוע לנזקק בעת צרה
הכרה בטעות ובקשת סליחה ומן הצד השני – קבלה ומחילה
כיבוד מערכות יחסים חברתיות
העמיקו יחד עם הפעוטות את חוויית הקריאה המשותפות בעזרת המחשות! יחד עם הפעוטות תוכלו לצבוע את דמויות הספר ולהעיר אותן לחיים
🖨️ הדפיסו
✍️ צבעו
✂️ גזרו
❤️ הדביקו על מקלות גלידה ושחקו עם הדמויות שיצרתם!
תוכלו לעודד את הפעוטות להצטרף לקריאת הסיפור באופן פעיל. הם יכולים להשלים מילים חורזות, ללוות את השיחה בין החיות בהבעות פנים ובתנועות ידיים מתאימות ולהשמיע את הקולות של החיות המופיעות בסיפור.
בספר מופיעים דבורה, צב, נמלה, תרנגולת, פרה וארנב. כדאי לבקש מהפעוטות לזהות את החיות השונות באיורים שבספר ולהוסיף לכל בעל חיים את הקול הייחודי לו או פרט אופייני אחר: הדבורה מזמזמת, הארנב מקפץ, הצב זוחל לאיטו, והפרה גועה.
איך מכינים צב בעזרת כף היד? סוגרים את כף היד לאגרוף ומחביאים בתוכו את האגודל. קוראים לצב לצאת, מוציאים את האגודל ומנופפים בו לשלום. אפשר ליצור חבורה של צבים בעזרת כל כפות הידיים שבבית. אפשר גם להיות צבים בעצמכם ולטייל באיטיות על ארבע. התעייפתם? היכנסו לנוח ב"בית" שלכם.
קוראים יחד – כדי שהפעוטות יצליחו לעקוב אחרי הסיפור, חשוב להצביע על האיורים, לשנות את הקול על פי החיה המדברת וללוות את הסיפור בקולות שהיא משמיעה. הפסקול המלווה את הסיפור מדגים כיצד לקרוא את הסיפור במגוון קולות.
בסיום הסיפור תוכלו לשוחח עם הפעוטות על ההכנות במעון לקראת סיום השבוע וקבלת השבת: מה אנחנו עושים במעון בקבלת שבת? כיצד אנחנו מתכוננים לקבלת שבת? מה אתם אוהבים בקבלת השבת שלנו?
ניתן להתאים בין כל חיה ובין הקול שהיא משמיעה, מקום המגורים שלה והתוצרת שלה.
לדוגמה:
חיה
הקול
מקום מגורים
תוצרת
פרה
מוּ מוּ מוּ
רפת
חלב
תרנגולת
קוּקוּרִיקוּ
לול
ביצים
דבורה
זוּם זוּם
כוורת
דבש
כדאי להקנות את הידע בהדרגה: קודם להתאים בין החיה לקול שלה ולאחר מכן להוסיף התאמות נוספות, על פי היכולות והסבלנות של הפעוטות.
משחקי התאמה – ניתן ליצור משחקי לוטו שבהם מתאימים בין תמונות של חיות לתמונות של מקומות מגורים, וליצור יצירות בהשראת בעלי החיים, התוצרת ומקומות המגורים שלהם.
צב מֵציץ ממַצְנֵחַ – כל הפעוטות מתחבאים תחת מצנח, ובכל פעם שקוראים בשם של פעוט או פעוטה, הם מוציאים את הראש.
מה יֵצא עכשיו? – הפעוטות שוכבים בכיתת המעון בתנוחה של עוּבּר ובכל פעם מוציאים יד, רגל או איבר אחר בגוף בתגובה לקריאה של המטפלת, "איפה היד?", "איפה הרגל?" וכיוצ"ב.
שירי צבים – מוזמנים להאזין, להתנועע או ליצור בעזרת שירי משחק על צבים:
הספר הוא מתנה שיכולה ללוות אתכם כמשפחה לאורך כל השנה: בימי חג ובשינויי עונות, עם בוא הסתיו ולקראת חגיגת יום הולדת. בכל פעם תוכלו לבחור שיר המתאים לעונה או לחג שבפתח, לקרוא ביחד, להביט באיורים, לשיר ולחגוג.
רבים מהשירים בספר הולחנו. תוכלו לקחת תוף מִריָם, כפות עץ או מִכסים של סירים, וללוות את השירה בנגינה ובריקוד. לאחר שהילדים יכירו את השירים, תוכלו לשחק במשחק ניחושים: הַתחילו לזמזם את המנגינה והַציעו לילדים לנחש את ההמשך ולהצטרף אליכם.
פותחים את הספר באופן מקרי או בשיר אהוב, וכל אחד בתורו מציין פריט שאותו שאר המשתתפים מנסים? למצוא באיור: היכן מצויר בית עם גג אדום? איפה מופיע רימון, והיכן נמצאים הליצנים?
הספר "אני בחגים ובעונות" הוא ספר הכולל שירים על חגים, על עונות, על מסיבות ועל אירועים מיוחדים. הוא יכול ללוות את העשייה במעון לאורך כל השנה, גם לאחר שהספרים חולקו למשפחות: באמצעות העותקים שבכיתה אפשר לקרוא ולשיר שיר המתאר את החורף, את יום ההולדת או את חג השבועות בליווי תנועות, כלי נגינה ואביזרים מתאימים.
איך לקרוא שיר? – כדאי לבחור שירים הקשורים לתקופת השנה הרלוונטית: ימי הקיץ, קבלת השבת, חג הפסח… מומלץ לחזור על השירים כמה וכמה פעמים, בהתחלה לקרוא אותם ולהתייחס לאיורים ולאחר מכן לצרף את המנגינה. הפעוטות נהנים לחזור על שיר מוכר שוב ושוב. חזרה כזו עוזרת להם ללמוד בהנאה.
התבוננות באיורים היא חלק מקריאת השיר. כדאי לשבת עם הפעוטות בקבוצה, כך שכל אחד ואחת מחזיקים בידם עותק של הספר.
הַזמינו אותם להתבונן באיורים ובקשו מהם לספר מה קורה בהם.
תוכלו לשאול על פרטים באיור: היכן הציפור? מה הילדים מחזיקים? ולאחר מכן לפנות לשאלות שקשורות לתוכן: למה הילדים רוקדים? למה המשפחה קוראת בספר? האם הילדה שמחה? למה?
תוכלו להכין במעון אוסף שירים אהובים שאותו יהיה ניתן להעניק כמתנת סוף שנה. תוכלו לכלול בו שירים אהובים שאתם שרים לקראת שבת, לקראת החגים ובחיי היום-יום במעון.
תוכלו לתת לפעוטות לקשט את עמודי השירים ולהדביק תמונות של הילדים והילדות.
ניתן לצרף לָאוסף את פסקול השירים להנאת הפעוטות ובני המשפחה.
מומלץ להודיע למשפחות על הספר החדש שהגיע, ועל כך שהוא יכול לשמש את המשפחה כולה לאורך השנה ובשנים הבאות. כדאי גם לשלוח תמונות מהקריאה המשותפת ומפעילויות בעקבות השירים. אפשר לצרף קישורים לשירים כדי שהמשפחות יוכלו לשיר יחד וליהנות.
קשר עם משפחות עולים – מומלץ לצרף למשפחות העולים פסקול של השירים, ואפשר לשקול פגישות משותפות של לימוד שירים.
איזו מתנה מושלמת הייתם רוצים לקבל ליום ההולדת? איך תרגישו אם לא תקבלו אותה? קרה לכם פעם שמאוד רציתם משהו ולא קיבלתם? הסיפור מזמין שיחה על ציפיות – למה דווקא המתנה הזו? האם אנחנו באמת זקוקים לה או שאנחנו רק מקנאים כי ראינו אותה אצל מישהו אחר? וכן שיחה על אכזבות ועל מה שעוזר לנו להתמודד איתן.
עד כמה אתם מכירים את בני ובנות המשפחה, ומהי לדעתכם המתנה המושלמת עבורם – האם זו מתנה קנויה או מתנה חוויתית שהיא בילוי משותף, או אולי טיול'? מוזמנים לשחק ולגלות! בכל סבב בוחרים משתתף או משתתפת וכל האחרים מנחשים מה לדעתם תהיה המתנה שהם ירצו לקבל. אלו שקולעים לטעמם יותר מכולם זוכים ב… חיבוק משפחתי מושלם.
מי אמר שרק מכוניות נוסעות על חוט? גם בני אדם יכולים! שניים מחזיקים בשני קצותיו של חוט ארוך ומובילים זה את זו ימינה, שמאלה, קדימה ואחורה. מי שמתעייף מוזמן לנוח בצד הדרך ולנסות מהתחלה.
"מכונית עם אבא זו המתנה המושלמת". ומה היא המתנה המושלמת בשבילכם? מה אתם הייתם רוצים לעשות עם אבא או עם בני משפחה אחרים? תוכלו לתקן דברים מקולקלים, לבנות ולהרכיב וגם לצייר, לאפות, לשתול, לרקוד או לעשות כל דבר אחר שייתן לכם זמן ביחד.
כדאי לחלק לכל תלמיד ותלמידה עותק של הספר ולקרוא יחד, כך שהמורה מסמנת מתי יש לדפדף לעמוד הבא. מומלץ לקרוא את הספר כמה פעמים ולהקריא אותו גם לאחר שהוא נשלח לבתים.
הטרמה לסיפור – מה זו משאלה? מתי מבקשים משאלה? האם יש לכם משאלות? כיצד מרגישים כשמשאלה מתגשמת? וכיצד מרגישים כשהיא מתגשמת לא בדיוק כמו שרצינו? תוכלו לשוחח על כך עם התלמידות והתלמידים ולהזמין את אלו שמעוניינים לשתף במשאלות שהתגשמו (או בכאלו שמחכות להתגשם).
זִכרו: יש המביעים משאלות כחלק מתפילה, ויש שמביעים משאלות כשמכבים נרות על עוגה או בזמן שכוכב נופל.
ניתן להתייחס למילה "משאלה" כמילה להעמקה.
לוח קיר – ניתן להקדיש לוח ולאפשר לתלמידות ולתלמידים לכתוב את המשאלות שלהם ולהציג אותן.
במהלך ההקראה ניתן לעצור ולשאול:
מהי לדעתכם ההפתעה שקיבל גיבור הסיפור?
מה יקרה לדעתכם לאחר גזירת החוט של מכונית הצעצוע?
מה לדעתכם אבא עשה ליד השולחן?
לאחר ההקראה תוכלו לשוחח על המתנה המושלמת:
איזו מתנה מושלמת רצה גיבור הסיפור בהתחלה? למה לדעתכם הוא רצה במתנה הזו? איזו מתנה מושלמת מתוארת בסוף הסיפור?
מדוע לדעתכם הסיפור נקרא "המתנה המושלמת"?
רגע למחשבה – מהי המתנה המושלמת בשבילכם? תוכלו להזמין את התלמידות והתלמידים לחשוב על כך ולשתף בתשובותיהם.
לוח קיר – אפשר ליצור לוח שבו יציגו התלמידות והתלמידים את המתנה המושלמת בשבילם. אפשר ליצור גם מקום בכיתה שבו תהיה לכל אחד קופסת מתנה שעליה כתובה המתנה המושלמת. אפשר לקשט את הקופסה במגוון דרכים.
הגיבור בסיפור ציפה למכונית על שַׁלט וקיבל מכונית עם חוט. לא תמיד אנו מקבלים בדיוק את מה שרצינו, ולכן אנחנו מאוכזבים.
תוכלו לשוחח על כך עם התלמידות והתלמידים, לספר על מצבים שחשתם בהם אכזבה ולחשוב יחד מה עושים כשחשים אכזבה.
במהלך השיחה כדאי לתת לגיטימציה לאכזבה ולתובנה שכולם מתאכזבים לפעמים, ילדים כמבוגרים.
אפשר להציע עידוד ודרכי התמודדות כדי להקל את תחושת האכזבה.
כך, למשל, ניתן לעסוק בחשיבה חיובית ובמציאת הטוב במצבים שאנו נוטים לפרש כשליליים: האם הם כה שליליים? האם נוכל לנסות ולהביט בהם אחרת? אילו נקודות חיוביות יש במצב שאנו מתמודדים איתו?
"מכונית עם אבא זו המתנה המושלמת" – מה התלמידים אוהבים לעשות עם הוריהם או עם בני משפחה אחרים?
תוכלו להזמין את התלמידים לצלם או לצייר תמונה ובה דבר-מה שהם אוהבים לעשות עם אבא ואמא, עם סבא וסבתא או עם בני משפחה אחרים. התלמידים והתלמידות יכולים להתחלק לזוגות ולשתף זה את זה בתוכן התמונות.
תוכלו ליזום ערב כיתתי עם בני המשפחה שיוקדש לבילוי משותף ביצירה ובמשחק בכיתה.
בלמידה מרחוק – ניתן ליזום מפגש כיתתי בזום: לקרוא יחד את הסיפור ולשתף בפעילות משפחתית אהובה.
אפשר לאגד יחד קטעי כתיבה על בילוי משפחתי אהוב ולהכין ספר כיתתי למזכרת שיכלול גם הצעות לפעילויות לכלל המשפחות.
"וככה לאט-לאט עזרתי לאבא להרכיב את המכונית מחדש" –
תוכלו להכין בכיתה פינה שבה יאספו התלמידות והתלמידים פריטים מקולקלים שהם היו רוצים לתקן. ניתן לגשת לפינה, לבחור דבר-מה מקולקל ולנסות לתקן אותו יחד או ליצור ממנו חפץ חדש.
קיימוּת וסביבה – ניתן לקשר את נושא התיקון והשמירה לערכי שמירת הסביבה והקיימות: הצורך והמאמץ לשמור על העולם.
בלמידה מרחוק – כל תלמיד ותלמידה יכולים להציג לפני הכיתה פריט שבור או מקולקל, ושאר התלמידים יציעו רעיונות כיצד ניתן לתקן אותו או איזה דבר חדש ניתן ליצור ממנו.
לכולנו קורים דברים לא נעימים – אך האם הם קורים רק לנו? תוכלו לשוחח על הרגשות שעולים כשקורה אירוע לא נעים, ולחשוב יחד מי יכול לעזור וכיצד אפשר לעודד זה את זה ואת עצמנו.
האיורים מספרים לנו ללא מילים מה קורה לחבריו של ווינסטון מבלי שזה מצליח לראות. בחרו איור אחד והתבוננו בו על אחד החברים של ווינסטון ספרו כאילו אתם החבר: מה הוא מרגיש? מה הוא חושב? ומה באיור משך את תשומת הלב שלכם?
הספר "למה הכול קורה דווקא לי?" מתאר כלבלב שעסוק בעולמו ולא שם לב לחבריו ולקורות אותם. הספר מוענק לתלמידים בשלב המאתגר של מַעבר מהגן לבית הספר בתחילת כיתה א' ו להתמודד עם האתגר בהומור ובחמלה ולשאול: האם, כמו וינסטון, נעצים את תחושת הקושי, או שנדע לסגל לעצמנו דרכי התמודדות שיסייעו במעברים ובאתגרים? סיפורו של וינסטון מציע התמודדות באמצעות הומור וחיוך.
המלצות לקריאה בכיתה – מומלץ להקריא את הספר יותר מפעם אחת ובכל מפגש עם הסיפור לשוחח על נושא אחר.
מי מספר את הסיפור? – הסיפור מסופר מנקודת מבטו של וינסטון, אך ניתן לספר אותו גם מנקודות המבט של הכלב אנג'י או של הכלב רקס. כדאי לבחור דמות מהסיפור ולדון עם התלמידים והתלמידות בשאלה מה קורה באיור מנקודת מבטה: מה היא מספרת? מה היא מרגישה?
מספרים בזוגות – לאחר ההדגמה יוכלו התלמידים לעבוד בזוגות, לבחור דמות נוספת, לספר מה היא חושבת ומרגישה ולהמחיז שיחה בין הדמות שבחרו לבין וינסטון.
התמודדות עם קושי או כאב – כדאי לברר: האם למישהו מהילדים או מהילדות נכנס פעם קוץ? איך הייתה ההרגשה שלהם? האם גם הם הרגישו הכי מסכנים, כמו וינסטון?
כיצד התמודדתם? תוכלו לבקש מהילדות ומהילדים שיביאו דוגמאות לקושי שהתמודדו איתו ויספרו מי עזר להם.
התלמידים הולכים בכיתה לצלילי השיר "שני חברים יצאו לדרך". המורה מפסיקה את המנגינה באקראי, וכל אחד מספר למי שמולו על משהו טוב שקרה לו לאחרונה. כשהמנגינה מתחדשת, כולם ממשיכים ללכת עד להפסקה נוספת במנגינה.
לאחר מכן אפשר ליצור לוח קיר שכותרתו "משהו טוב שקרה לי", שבו הילדים והילדות כותבים ומציירים משהו טוב שקרה להם.
תוכלו ליצור בכיתה פינה ובה דברים שיכולים לשמח ולעודד: ספרים, משחקים, תמונות – כל מה שיכול להעניק רגעים של עידוד ונחמה לתלמידים ולתלמידות הזקוקים לעזרה, לעידוד ולחֶברה.
כדאי לשוחח עם התלמידים ועם התלמידות ולקבל מהם רעיונות נוספים.
הספר "למה הכול קורה דווקא לי?" יוצב במרכז. מומלץ לשאול אילו ספרים נוספים יכולים להתחבר אליו ולעודד את הילדים והילדות להביא אותם ולהסביר את הקשר ביניהם, לדוגמה: סיפור על חיה פצועה, סיפור על וטרינר, סיפור נוסף שמאויר כקריקטורה.
"חשוב לנהוג בסביבה בהתחשבות" – מה זו התחשבות? איך אפשר להתחשב זה בזה בבית, בקרב בני המשפחה? ואיך נתחשב בסביבה? תוכלו לשוחח על כך עם הילדות והילדים ולהציע הצעות כיצד להתחשב בבני אדם ובסביבה.
מה מבוגרים יכולים ללמוד מילדות ומילדים? הרבה דברים! לשחק במשחק אהוב, להכין יצירה, להכיר נושא שנלמד בגן או לשתף במחשבה מעניינת. ומה ילדים וילדות יכולים ללמוד ממבוגרים? כדי לגלות מה ניתן ללמוד זה מזה צריך רק לשבת יחד ולהיות קשובים.
השמיים כחולים, האדמה חומה, הצמחייה ירוקה. כדאי לצאת החוצה ו"לתפוס צבעים": כל אחד וכל אחת, לפי תור, מכריזים על צבע, ושאר המשתתפים צריכים למצוא במהירות פריט בסביבה באותו הצבע ולהצביע עליו.
הטרמה לסיפור – איך אתם מגיעים לגן? האם אתם הולכים ברגל או נוסעים? מה אתם רואים בדרך? תוכלו לשוחח על כך עם הילדים והילדות ולהסביר שהסיפור שהם עומדים לקרוא מתרחש בדרך אל הגן.
אפשר לשאול: מה אתם חושבים שיקרה לגיבורי הסיפור בדרך לגן?
בעקבות הסיפור – תוכלו לשאול: למה בהתחלה כולם חשבו שהשדה ריק? איך הילדים גילו שהשדה לא ריק בכלל? למה המבוגרים לא שמו לב למה שקורה בשדה? האם גם אתם שמים לב לפעמים לדברים שאחרים לא רואים? האם ילדים וילדות יכולים ללמד מבוגרים? אם כן, מה הם יכולים ללמד אותם?
בעקבות הסיפור תוכלו לאמץ מרחב טבעי בקרבת הגן או לייחד לכך פינה בחצר:
חוקרים – מה יש בשדה? – מה רואים, מריחים ומרגישים? מהו עולם החי שקיים בשדה? מה צומח שם? ומה עשו בני האדם בַּמקום? ניתן להיעזר בזכוכית מגדלת או במשקפת ולעודד שיטוט, התבוננות, שאילת שאלות ויוזמה.
יוזמים – מה נרצה לעשות? – כדאי לחשוב יחד מה ניתן לעשות כדי לשמור על המרחב הטבעי ולסייע לו.
יצירה ותיעוד – כדאי לעודד יצירה במרחב הטבעי ובגן בעקבות הביקור במקום.
שיתוף משפחות – אפשר להזמין את בני המשפחה למרחב הטבעי. ילדי הגן ידריכו אותם ויציגו לפניהם את היוזמות שלהם, את היצירות שלהם ואת כלל הפעילות.
הכנת שלט – אפשר לשאול את לילדים מה הם היו רוצים לומר למי שמגיע, להציע להם להכין שלט למבקרים בַּמקום ולהכין יחד את השלט.
מאיירת הספר, בלה פוטשבוצקיֵ הקפידה לשלב איורי בעלי חיים וצמחים שדומים מאוד למינים המציאותיים. בעמוד האחרון של הספר היא הוסיפה מעין מילון מאויר של הפריטים הללו. כדאי לחשוף את הילדים והילדות לעמוד זה. אפשר להשוות בין תצלומים מציאותיים ובין האיורים. אפשר לצאת למרחבי החיים ולבדוק: אילו מינים חיים וגדלים בסביבתנו? האם נמצא את המינים המופיעים בסיפור?
אפשר להזמין את הילדים ליצור יומן מעקב מאויר של הפריטים החיים במרחב החיים של הגן.
הילדים מגיעים אל השדה הריק ומבחינים בעקבות בעלי חיים שהתהלכו בשדה. ומי מבקר בחצר הגן שלנו? אפשר להכשיר בגן חלקה קטנה, ובה נפזר חול, נחליק יחד את השכבה העליונה באמצעות מגב ולמוחרת נבדוק אם יש עקֵבות חדשות ונגלה מי השאיר אותן.
הסיפור כולו מרובה בתיאורים שהקוראים יכולים ללמוד מהם על הסובב אותם. אפשר לשחק עם הילדים והילדות את המשחק "אני רואה בעיני הקטנה" ועל ידי כך להעמיק את ההתבוננות ולהרחיב את יכולת התיאור.
תוכלו לשאול: מה זה גשר? אילו גשרים אתם מכירים? לשם מה נדרשים גשרים?
כדאי לעודד בניית גשרים בדרכים מגוונות: לגו, קוביות, מצנח בד או גשר אנושי של ילדים וילדות שאוחזים ידיים. מי רוצה לעבור מתחתיו?
מעבר אקולוגי – כדאי להכיר לילדי הגן את המעברים האקולוגיים שנבנו בישראל כדי לאפשר לבעלי חיים לחצות כבישים סואנים בבִטחה, למשל: מעבר בגן לאומי ירקון או מעבר אקולוגי לצבאים מעל כביש 6 בדרום הארץ.
כמה חדרים יש בבית שלכם? ומה עושים בכל חדר? כדאי להביט סביב ולחשוב: מה באמת אנחנו צריכים ועל מה נוכל לוותר? תוכלו לשוחח על הבית שלכם ועל בתים שבדמיון. אתם, ההורים, יכולים לספר לילדים על הבית שבו גרתם כשהייתם בגילם: במה הוא דומה ובמה הוא שונה מהבית שבו אתם מתגוררים כיום?
גם אתם יכולים להיות בנאים! תוכלו לבנות בית מקוביות לגו, מקופסאות קרטון, מכריות או מחומר אחר. אפשר לקשט את המבנה שבניתם ולכתוב בעזרת ההורים את שם הרחוב שבו הוא נמצא. ואת מי הייתם רוצים לארח בבית שבניתם?
הביטו באיור שבסוף הספר, ובו האיש מתגורר בחדר אחד: אילו פרטים הוא מכיל? האם הייתם מוציאים חלק מהפרטים ומביאים אחרים במקומם? אילו פריטים שנמצאים בבית שלכם הייתם מוסיפים לחדר שבאיור? תוכלו לערוך סבב שבו כל אחד ואחת מבני המשפחה בוחר פריט מהאיור ומחליט אם היה משאיר אותו בחדר המאויר, ואם לא – איזה פריט מהבית שלכם הוא היה מכניס במקומו.
הטרמה לסיפור – מה עדיף: בית עם מאה חדרים או בית עם חדר אחד? תוכלו לשוחח על כך עם הילדים והילדות ולספר להם שהסיפור שלפניהם מספר על איש עם בית כזה, בית שבו מאה חדרים. וכמה חדרים יש בבית שלכם?
עוצרים ושואלים – במהלך קריאת הסיפור כדאי לעצור ולשאול:
כשהאיש רוצה לאכול ארוחת ערב –
מה הוא צריך בשביל לאכול ארוחת ערב? איך הוא יכין את הארוחה?
כשהאיש מביט החוצה דרך החלון –
מה לדעתכם הוא צריך לעשות?
בעקבות הסיפור ניתן לשוחח עם ילדי וילדות הגן על הנטייה לרצות עוד ועוד – למה אתם חושבים שהאיש רצה מאה חדרים? מה הוא גילה בסוף?
כדאי לשוחח על כך ולהביא דוגמאות מעולמם של ילדי הגן: האם גם לכם קרה שרציתם עוד ועוד ממשהו?
נשוחח על האושר שבו זכה האיש כאשר ויתר על החדרים הרבים וזכה בשכנים חדשים.
תוכלו לשוחח גם על הבתים של ילדי הגן: האם יש חדרים שמיועדים לפעילויות מסוימות? האם בכל החדרים אפשר להתקלח או לבשל? האם בכל החדרים אפשר לשחק? מה אתם עושים בחדר השינה או בסלון?
גיוון משפחתי – חשוב מאוד לקבל ולתת מקום למגוון ולשוני בין המשפחות ולשוחח על כך, שהרי לכל משפחה מנהגים וכללים משלה המתאימים לה.
חדר חושך – חדר חושך מעוצב באופן כזה שלא מתאפשרת כניסה של אור לתוכו, והוא משמש צלמים לעיבוד חומרי צילום. בעקבות שאלות הילדים נבנה בגן "אילות" שבמודיעין חדר חושך עם ייעוד מיוחד.
חדר אומן – משמש אומנים ליצירה. ניתן לחשוף את הילדים והילדות לאומנים ולחדרי הסטודיו שלהם. רצוי להקים בגן "גלריה", להציג בה יצירות מתחלפות ולהכניס לתוכה אביזרים למשחק סוציו-דרמטי של הילדים כאומנים.
חדר פלאות – מקור המוזיאון במאות 16-17 באירופה, כאשר אנשים אמידים אספו חפצים מיוחדים והציגו אותם בבתיהם בחדרים שיוחדו לכך. אפשר להזמין את הילדים להביא לגן פריטים מיוחדים וליצור תערוכה ב"חדר פלאות".
"חדר אינסוף" – האומנית יָאיוֹי קוּסָמָה יוצרת אשליה של חדרים אינסופיים על ידי שימוש במראות. בהשראתם הקימו ילדי גן "תאנה" שבחדרה עם צוות הגן "חדר נקודות".
האם גם אתם, כמו האורן, מרגישים לפעמים שאתם לבד? האם ראיתם פעם ילד או ילדה שנראו לכם קצת בודדים? תוכלו לשוחח על התחושה הזאת של 'להיות לבד' ועל מה שאפשר לעשות כשאנחנו – או מי שבסביבתנו – מרגישים כך.
"אורן ירושלים", מין עץ האורן הגדל בישראל, נפוץ באזור הכרמל והרי יהודה. עם התחדשות היישוב, החלו לטעת בארץ יערות אורן נרחבים. עץ האורן מכיל שרף ובאביב הוא פורח באצטרובלים צפופים. רוצים לדעת עוד על עץ האורן? חפשו במרשתת תצלומים ומידע.
מה יקרה לאחר שיצמחו העצים ויהיו ליער? האם הם יהיו חברים של האורן? האם יגיעו עוד חברים לבקר? ומה יעשו הילדים ביער החדש? – תוכלו לספר מה יהיה הפרק הבא, להמחיז או לצייר יחד.
האם אני רוח נושבת? גשם מטפטף? ואולי ארנבת שמקפצת? אפשר לשחק במשחק פנטומימה: כל אחד ואחת מהמשתתפים מציגים בתורם דמות מהסיפור והאחרים צריכים לנחש מי הדמות.
אפשר לבחור עץ מבין העצים שבסביבה ולטפל בו: לנקות סביבו, לפרוס תחתיו מחצלת, ולעקוב אחר בעלי החיים הקטנים שבסביבתו. אם תתבוננו בו היטב, אולי תצליחו לראות שהוא מחייך.
אפשר להביא למפגש ענף של עץ אורן, אצטרובל או תצלום של עץ אורן, ולספר על עץ האורן. במידת האפשר רצוי לצאת למרחבי החיים: להתבונן בעץ האורן ולחוש את הגזע שלו, את הענפים, את הפירות ואת המחטים.
חשוב: יש לשים לב כי האורן אינו נגוע בזחל תהלוכן האורן.
שיחה – מהי בדידות – המילה "בודד" מתייחסת להרגשה של האדם כאשר הוא לבדו.
בעקבות הסיפור ניתן להרחיב את השיח על תחושת הבדידות:
למה האורן היה עצוב?
מה הוא רצה?
האם גם אתם מרגישים לפעמים בודדים?
האם לפעמים זה גם יכול להיות נעים להיות לבד?
תוכלו לשוחח עם הילדים על רגשותיהם וגם לעודד תשומת לב לאחר: ראיתם פעם ילד שהיה נראה לכם בודד?
כיצד לדעתכם הוא הרגיש?
כיצד ניתן לסייע לו?
הצעה: ספסל חברים
להקצות מרחב בגן שאליו יוכל לגשת כל מי שמרגיש לבד ורוצה לשחק עם חבר או חברה. נעודד ילדים להזמין חבר שנמצא בספסל החברות להצטרף למשחק. ספסל החברים יכול, בנוסף, לסייע לגננת לקבל אינדיקציה נוספת על ילדים שמרגישים בודדים.
הסופר יהודה פרדיס משתמש ב'האנשה', ומייחס לעץ תכונות אנושיות בכך שמציג את תחושת הבדידות של העץ.
בשיר "איך זה להיות עץ" מאת דתיה בן דור מציגה המשוררת עץ בעל נקודת מבט שונה על עצמו, שממנה הוא "מצליח" להתבונן על חצי הכוס המלאה במצבו, למרות היותו נטוע לבד במקומו.
ניתן להקריא לילדים את השיר ולשוחח על נקודות המבט השונות של העצים בשתי היצירות. חשוב להעניק לגיטימציה לשתי נקודות המבט. כדאי לשוחח על כך שמצב אחד יכול לעורר אצל אנשים שונים רגשות שונים, וזה בסדר גמור!
הסיפור "האורן הבודד" כתוב כמחזה. אפשר לחשוף את הילדים לסוגה הייחודית, ולהראות להם את הכיתוב בתחילת כל שורה שבו מופיע שם הדמות המדברת בסיפור.
התנסות בהצגה – אפשר להציע לילדים להעלות יחד הצגה: העלאת הצגה דורשת חשיבה משותפת, הכנות, יצירת תפאורה ואביזרים, עידוד בחירה של תפקידים כולל יצירת תפקידים נוספים מעבר לתפקידי הדמויות, לדוגמה: במאים, תפאורנים, מעצבי כרזות, מעצבי תלבושות, סדרנים ומוכרי כרטיסים. במהלך ההצגה אפשר לבחור קטעים מוזיקליים מתאימים
לוח השנה ככלי ארגוני – ט"ו בשבט, שחל בחמישה עשר בחודש שבט, יכול לזמן שיח ולמידה על לוח השנה ככלי לסימון מאורעות וארגון זמן. ניתן לסמן על הלוח בגן מועדים וחגים וגם את ימי ההולדת של הילדים וכך להיערך לקראתם. במקרה זה נציין את יום ההולדת לאילנות.
הסופרת דבורה עומר (1932-2013) כתבה עשרות ספרים וסיפורים לפעוטות, לילדים ולבני הנעורים. היא החלה לכתוב כילדה והמשיכה לכתוב בבגרותה: "כשהפכתי למורה, התחלתי לכתוב לילדים ומאז פרסמתי ספרים רבים". לאחריו כתבה עומר ספרים היסטוריים לילדים, שעסקו בגיבורי הישוב העברי וכן ספרי הרפתקאות, דמיון, אגדות, בדיחות, וספרים על אתגרים בחיי ילדים ומתבגרים. דבורה עומר זכתה בפרסים רבים לספרות ולספרות ילדים, ובשנת 2006 היא קיבלה את פרס ישראל על תרומתה לתרבות הישראלית.
בימי חג החנוכה נפגשים הורים וילדים, משפחות וחברים, בבית וגן וחוגגים יחד את חג האורות. לאחר הדלקת נרות החג תוכלו לספר על חגיגות החנוכה כשאתם ההורים הייתם ילדים, ולהוסיף ולספר זה לזה סיפורים ששמעתם במשפחה, לשיר שיר משפחתי נושן, או להכין יחד מאכל אהוב.
בעקבות הסיפור אפשר לשחק מחבואים ולחפש זה את זו. אפשר גם להחביא סביבון במקומות שונים בבית ולהכין חידות, חיצים או רמזים אחרים שיעזרו לגלות היכן הוא מסתתר.
כשהנרות דולקים לידנו וכשריח הסופגניות נישא באויר תוכלו להיות סביבונים בעצמכם. אפשר להיות 'סביבון צב' ולהסתובב לאט, אפשר להיות 'סביבון מטוס' – להסתובב ולפרוס ידיים לצדדים, אפשר להיות 'סביבון דוב' ולהסתובב בכבדות. ומה עוד?
בעלי חיים – תוכלו להזמין את הילדים לשוחח על חיות מחמד: האם הם מגדלים חיית מחמד? איזו? האם היו רוצים לגדל חיית מחמד מסוימת? איזו חיה היו רוצים לגדל ולמה? כיצד נטפח ונאהב את חיות המחמד? לְמה חשוב לשים לב כשמגדלים חיית מחמד? כיצד נשמור על חיית המחמד?
אם אפשרי, הביאו לגן חיות מחמד כדי שיהיה ניתן לטפל בהן, ללטף אותן, לראות מה הן אוהבות לאכול, מה הן אוהבות לעשות במשך היום ועוד.
"המקום הכי מתאים להיוולד בו בחנוכה הוא… סביבון". ומה המקום הכי מתאים להיוולד בו בחגים אחרים? בקיץ? ביום מעונן? תוכלו להשתעשע עם הילדים ותוך כדי כך לחזור על המושגים השונים הקשורים לחגים, לעונות או לתקופות שונות.
כיצד הייתם רוצים לקרוא לחתלתולים שנולדו בחנוכה? האם ישנם ילדים וילדות שנולדו בחג? אם כן, האם יש קשר בין שמותיהם לחג? ומה משמעות השמות של יתר החברים והחברות בגן?
תנועה – סביבונים אנושיים – מתנועעים בחלל הגן ומתאימים את התנועות להכרזת הגננת: סביבון מטוס, סביבון צב או סביבון קפיץ.
מיון סביבונים – מביאים סביבונים מהבית וממיינים אותם לפי גודל, צורה, צבע ועוד.
מה מתחבא פה? יוצרים סביבון קופסה ומחביאים בתוכו פריטים נבחרים. ניתן לבקש מכל אחד ואחת להחביא פריט משלהם בסביבון וליצור משחק ניחושים בקבוצות קטנות: מה מתחבא בסביבון שלי? ומה מתחבא בשלך?
על פאותיו של הסביבון רשומות האותיות נ', ג', ה' ו-פ', שהן האות הראשונה במילים "נס גדול היה פה". אפשר לבדוק אילו משמות הילדים והילדות מתחילים באותיות אלו. כדאי לבקש למצוא מילים נוספות שמתחילות בצליל האותיות האלה.
אפשר לשיר את השיר "מה מתחיל במָ" שכתבה דתיה בן-דור ולאחר מכן לשנות לצליל של אות אחרת מהסביבון ולבקש מהילדים לציין מילים שפותחות באותו צליל. ניתן להכין סביבון שפאותיו נפתחות ולהציע לילדים ולילדות לצייר או לכתוב מילים שמתחילות באותיות הסביבון ו"להטמין" אותן בתוכו.
אפשר לאסוף עלים, ואפשר לאסוף גם צדפים, אבנים, מפיות, גולות, בובות ואפילו… מילים. האם גם לכם, ההורים, יש אוספים כאלה או היו לכם בעבר? תוכלו לספר על כך לילדיכם ולהזמין אותם להתבונן בסביבה, לחשוב מה עוד אפשר לאסוף ולצאת לדרך כדי לבנות אוסף חדש ומשותף!
קופסת פח, קומקום, ארגז או קופסת נעליים – כל אחד מאלה יכול להיות בית לחפצים אהובים. את כלי האחסון שתבחרו תוכלו לקשט בגזירי עיתון, בכפתורים, בעלים, בצדפים, בחול צבעוני או בכל חומר מתאים אחר שתמצאו בבית או בחוץ. סיימתם? הכלי מוכן? זה הזמן למלא אותו באוצרות
עלה אחד דומה לנוצה, אבן אחת מזכירה ביצה, ואיזו צורה יש לאצטרובל? תוכלו לאסוף עלים, אבנים, אצטרובלים או כל דבר אחר שיש בסביבה, ו… לשחק: כל אחת ואחד בתורם שולפים פריט אחד והמשתתפים האחרים צריכים לומר לְמָה הוא דומה.
מה נמצא בסביבה שלכם? – כדאי לצאת החוצה ולהתבונן בסביבה במבט רענן: אילו בעלי חיים תפגשו? אילו צבעים יש לעלים ואילו צורות? מה קורה בשמיים, ומה על פני האדמה? אפשר ליצור שביל הליכה משלכם, ללכת בו מדי פעם ולבחון מה נשאר כשהיה ומה התחדש.
הטרמה לסיפור – תוכלו לשאול את הילדות והילדים: האם אתם אוספים דבר-מה? האם הייתם רוצים שיהיה לכם אוסף?
במהלך הקראת הסיפור כדאי לעצור לפני פתיחת הארגז ולשאול: מה יש בארגז, לדעתכם? למה אתם חושבים שזה מה שיש בו?
בעקבות הסיפור תוכלו לשאול:
למה, לדעתכם, הילדים לא ניסו לראות מה יש בקופסה?
מה, לדעתכם, יעשו יוליה וחבריה ביום הבא?
תוכלו לשאול: האם הייתם רוצים להצטרף ליוליה ולחבריה? מדוע?
מה הייתם רוצים לבדוק בעצמכם ואיפה?
האם גם אתם רוצים לאסוף משהו? מה?
אפשר לקיים "קבוצות סקרנות" סביב נושאים שחשובים לילדים ולילדות: לחקור את הנושא במרחבי החיים המתאימים, לערוך תצפיות, לאסוף פריטים ולהציג את הנושא לפני ילדי וילדות הגן.
תוכלו לעודד את הילדות והילדים ליצור אוסף בעצמם או בקבוצה.
כל קבוצה או יחידים יחליטו:
מה לאסוף, במה לאחסן את האוסף, איך להציג את האוסף ולפני מי. ניתן להציג את האוספים בתערוכה שמיועדת לילדי הגן ולבני המשפחה ולבחור כיצד לסדר את הפריטים השונים: לפי הסוג, הגודל, הצבע או הצורה.
איזו צורה יש לאבן? מה מזכיר העלה? לְמה דומה הצדף? מה אפשר ליצור מאיצטרובל?
כדאי להראות לילדים ולילדות יצירות אומנות שנוצרו בהשראת חפצים, כמו אלו של חנוך פיבן, ולהציע להם ליצור בעצמם יצירות בהשראת עלים, אבנים, חול ופריטי טבע נוספים.
חשוב לשוחח עם הילדים על איסוף פריטי טבע מבלי לפגוע בצמחייה: איסוף פרטים שנשרו ונמצאים על הקרקע והחזרתם אל הטבע במידת האפשר.
הסיפור מזמין לצאת אל הטבע ולחקור את החי ואת הצומח בעזרת זכוכית מגדלת והרבה סקרנות:
חקר של חיות שהילדות והילדים יבחרו להכיר: מדוע בחרתם בהם? איך הם נראים? איך הם נעים ממקום למקום? מה הם אוכלים? מה הם הקולות שהם משמיעים? מה מפחיד אותם? מה מיוחד בהם?
אם נבחרות ציפורים, ניתן להכין בֵּית האכלה לציפורים שיסייע בצפייה ובחקר.
חצר הגן יכולה לזמן כר נפלא להתבוננות בבעלי חיים, בצמחים ובטבע כולו, לפליאה מהם ולחקר שלהם. רצוי לספק לילדים כלֵי חקר ותיעוד
חקר עלים – אילו עלים צומחים על סוגים שונים של עצים? מה הם הצבעים של העלים שראיתם? אילו צורות יש להם? מדוע ישנן צורות שונות?
לאחר פעילות חקר אישית או קבוצתית כדאי לאפשר לילדים ולילדות להציג את מה שלמדו לפני החברים, להעלות שאלות נוספות שמעניינות אותם, לחשוב על מקורות מידע ולהיעזר בהם ולהציע פעילויות בטבע מעניינות.
תוכלו לשאול: למה, לדעתכם, יוליה וחבריה החליטו להמתין, ולא להסתכל באוסף? מה אתם הייתם עושים במקומם: מחכים או מסתכלים? קרה לכם שהייתם צריכים להמתין למשהו? איך הרגשתם? מתי קשה להמתין, ומתי ההמתנה מהנה?
תוכלו לעודד את ילדי הגן להתנסות בפעילויות שמחייבות סבלנות והמתנה, כמו לחכות בתור, להנביט זרעים, לבשל או ליצור יצירה בשלבים. בעקבות הפעילויות כדאי לשוחח ולבחון בקבוצות קטנות את החוויה ולתת לגיטימציה לתחושות ולמחשבות שונות שמתעוררת בעקבות הַמְתָנָה.
שירים לכל עת כל אירוע וחוויה הם הזדמנות לְשיר. אתם יושבים בגינה? – זו הזדמנות לשיר יחד את השיר 'גינה לי חביבה'. מתכוננים לאכול סלט? דפדפו לשיר 'מלפפון ירוק' ושירו את השיר לקראת הארוחה. ולפעמים אפשר לשיר "סתם" בלי סיבה, רק כי נעים לשיר ביחד…
שירים ותנועות איך הולכים הדובים? ואיך מתקתק השעון? כדאי ללוות את השירים בתנועות גוף: ללכת כמו דוב, לטפוף על קצות האצבעות כמו טיפות, או לתקתק כמו שעון.
מילים ומנגינות
בשירים ישנן מילים או שורות שחוזרות על עצמן. ניתן ללוות אותן בתנועת גוף קבועה וליצור מעין פזמון חוזר של מילים ותנועה.
רבים מהשירים בספר הולחנו. תוכלו לקחת תוף מרים, כפות עץ או מכסים של סירים, ולחגוג יחד בשיר, מנגינה וריקוד. לאחר שהילדים יכירו את השירים היטב, תוכלו לשחק במשחק ניחושים: התחילו לזמזם את המנגינה ותנו לילדים לנחש את ההמשך ולהצטרף אליכם.
לוין קיפניס (1989-1890) הוא מחלוצי המשוררים והסופרים לילדים בעברית בארץ ישראל. לוין קיפניס כתב ותרגם מאות שירים וסיפורים לילדים, היה שותף להקמת הוצאת ספרים לילדים ותיאטרון לילדים וערך כתבי עת, מקראות וספרי לימוד.
לוין קיפניס היה יוצר פורה במיוחד וזכה בפרסים רבים. "המטרייה הגדולה של אבא", "שלושת הפרפרים", "שישה בשקיק אחד" ו"אליעזר והגזר" הם כמה מסיפוריו ומשיריו המוכרים והאהובים עד היום.
הקריאה בספר מציעה היכרות של הפעוטות עם הביטוי "חם בלב". תוכלו לספר להם מה מחמם את ליבכם בחג או בכלל. חיוכים, קריאה משותפת בספר, חיבוק? כדאי לשאול – מה גורם לילד או לילדה שלכם להרגיש חום בלב, ואיך אפשר לחמם לב של מישהו אחר.
חנוכה הוא חג של אירוח ושל הכנסת אורחים: כדאי לשתף את הפעוטות באירוח: לתכנן במשותף כיצד תקבלו את פני האורחים, כיצד תפתחו להם יחד את הדלת ותברכו אותם במילים חמימות, ובאילו מאכלי חג תכבדו אותם.
אפשר להכין יחד שלט "ברוכים הבאים" ולקשט אותו. להצעה לשלט "ברוכים הבאים" – חפשו בדף הספר באתר או בפינטרסט של ספריית פיג'מה "חג מדליק".
איך חגגתם אַתֶּם ההורים ביַלדוּת? תוכלו להתבונן יחד בתמונות מהאלבום ולספר לילדיכם על חוויות וזיכרונות שלכם מחג החנוכה.
איורים וסיפורים
כדאי להתבונן יחד באיורי הספר, לחפש את סמלי החג – סביבונים, חנוכייה, סופגניות – ולשוחח על חוויות החג של הפעוטות, אם לקראת מסיבת חנוכה מתוכננת או לאחריה ואם לקראת הדלקת נר או מפגש משפחתי במהלך החג.
היכן מתחבא נר החנוכה? – במשחק "חם-קר" ימצאו הילדים נר שהחבאתם בבית, באמצעות המילים "חם" ו-"קר": כאשר הפעוט או הפעוטה מתקרבים בחיפושיהם לנר, מכוונים אותם במילה "חם" ומעודדים אותם להמשיך ולחפש: "אתם מתקרבים, חם מאוד, מתחמם…!" . כאשר הם מתרחקים ממקום המחבוא, אומרים את המילה "קר" וממשיכים לעודד, ואם צריך מציעים רמז ועזרה.
קריאה בספר מאפשרת הכנה מרעננת לחג תוך שימת דגש על חום הלב, על הכנסת אורחים, על אור הנרות ועל האור שבלב. כדאי להכיר לפעוטות את המושג "חום הלב" – אילו דברים מחממים את לב הפעוטות: חיבוק ונשיקה? מפגש עם בני משפחה?
האיורים מחממי הלב של רעיה קרס ממחישים את הסיפור ומביעים את תחושות השמחה, החום והנועם שבבית. כדאי להתבונן באיורים, לחוש את האווירה שעולה מהם ולהתעכב על הדמויות ועל רגשותיהן – איזה מבין האיורים אהוב על הפעוטות חנוכה משפחתי במיוחד?
חג החנוכה הוא הזדמנות לחזק נקודות אור – תכונה, התנהגות או יכולת – שיש בכל אחד ואחת. לצוות המעון – תוכלו לשבת יחד ולנהל סבב תשובות לשאלה "מהו האור שבי?". כדאי ליצור לוח משותף. לילדי המעון – תוכלו לספר לכל פעוט בדרך פשוטה ומובנת מה טוב בו, לכתוב זאת על גבי בריסטול בצורת נר, לקשט את הנר ולהציג אותו לפני כיתת המעון והמשפחה.
נרות חנוכה הם השראה ליצירות בצבעים חמים: אדום, יוצרים לקראת חג האוּרים כתום, צהוב, או חום. אפשר, למשל, ליצור בצבעי ידיים בגוונים אלו כשברקע מתנגנת מנגינה “חמה", שמחה וקופצנית. אפשר גם לחלק לפעוטות נייר צלופן בצבעי האש כדי להתבונן דרכו במה שסביבם – איך העולם נראה כשמתבוננים בו כך.
אוהבים את המשחק "ים–יבשה"? אפשר להתאים אותו לחנוכה: צרו על הרצפה מעגל גדול בעזרת חבל והגדירו את השטח שבתוך המעגל כאור ואת כל מה שבחוץ כחושך. כשתגידו "אור" – על הפעוטות לקפוץ פנימה, וכשתגידו "חושך" – עליהם לקפוץ החוצה. תוכלו לשחק באופן דומה גם באמצעות אמירת המילים "חום" ו"קור".
חג החנוכה עבר, ומה עכשיו? מומלץ לעבד את החוויות שהפעוטות חוו: איך היה החג? עם מי חגגתם? מה אכלתם? איך הרגשתם? תוכלו לבקש מההורים לשלוח תמונות מאירועי החג ולהיעזר בהן במהלך השיחה. כחלק מעיבוד חוויות החג כדאי לשוב ולקרוא את הסיפור ולהתבונן באיורים. חוויית הקריאה תהיה שונה אחרי שהפעוטות חוו את החג בעצמם.
חלם היא עיר בפולין, ובפולקלור היהודי היא עירם של חכמי חלם – שאינם חכמים כל כך: הם מגוחכים ותמימים, וטיפשותם מתוארת בחיוך ובחמלה. חכמי חלם נודעים/נודעו בכסילותם ובמעשיהם חסרי התכלית, והם גיבוריהם של סיפורי מעשיות משעשעים רבים. הביטוי "חכמי חלם" הוא כינוי למי שנוהגים בחוסר היגיון ובדרך מגוחכת. סיפוריהם של חכמי חלם אוגדו בקובצי סיפורים למבוגרים ולילדים.
מה אתם אוהבים ביישוב שלכם? תוכלו לצלם מקומות ואנשים אהובים, או לכתוב שיר קצר ליישוב שלכם, בהשראת שירו של יוסף. תוכלו לצרף לשיר גם מנגינה. איך נזכור את הדרך? כדאי לצאת החוצה, להתבונן סביב ולמצוא סימני דרך, כמו עץ, ספסל או שם של רחוב. אפשר לשרטט מפה של הדרך שבה הלכתם, לציין בה את סימני הדרך, ולקחת איתכם את המפה כשתצאו לדרככם בפעם הבאה.
יוסף אוהב את עירו ורואה אותה בעין טובה. נסו ללכת בדרכו של יוסף ולתאר את החדר שלכם – מה יפה וטוב בו? מה אתם אוהבים בו? ומה אתם אוהבים בבית שלכם? אפשר לערוך סיור משפחתי, ובו יתארו כל אחד ואחת פינות אהובות בבית.
חץ לימין, חץ לשמאל, חץ קדימה וחץ אחורה – זה כל מה שנחוץ כדי ליצור משחק קופצני במיוחד. אפשר לצייר חיצים על קובייה או על הרצפה, והילדים יקפצו לכיוון שעליו מצביע החץ. אפשר גם לזרוק קוביית מספרים ולקפוץ במקום לפי המספר שעל הקובייה.
תוכלו גם לשחק במשחק "חפשו את המטמון" ולצייר חיצים שיובילו למטמון המיוחל.
בעקבות שיחה בנושא תוכלו ליצור תערוכה מחומרים ממוחזרים ולהציג בה את הדברים שכל אחד ואחת אוהבים בשכונה או ביישוב. במשך השנה תוכלו להוסיף פריטים לשכונה או ליישוב שיצרתם בהתאם לעונה או לחג. כך, למשל, בט"ו בשבט אפשר להוסיף צמחייה, וביום העצמאות – דגלי ישראל.
לו הייתה ליוסף מפת דרכים, אולי לא היה מתבלבל… תוכלו לשרטט יחד מפה של הגן לשימוש במגוון פעילויות: הילדים והילדות יוכלו לסמן במפה מקומות מחבוא ומסלולי פעילות ומשחק ולהוסיף מקומות אהובים מחוץ לגן.
להעשרה – מפת השכונה – שיחה על מפה בעקבות טיול בשכונה
זום על הצילום – שימוש במצלמה לתיעוד מקומות ואנשים אהובים ומרכזיים ביישוב
בסיפור ניכרת הלכידות הקהילתית של העיירה היהודית הקטנה, ותפיסת הגן העתידי גם היא מעגנת בתוכה את הקהילתיות. לכל קהילה יש סיפור המהווה יסוד שורשי לקהילה ולמקום שהיא נמצאת בו. ומה סיפור הקהילה שלכם? אילו מוסדות ואתרים מיוחדים נמצאים בסביבת הגן? מי הם חברי הקהילה ומהו סיפורם?
"אבל לצופית לא אכפת, נעים לה לשבת כך לבד": האם לדעתכם צופית באמת נמצאת לבדה? מה אתם עושים כשאתם נמצאים עם עצמכם? היכן אתם אוהבים להיות לבד? תוכלו לטייל בין דפי הספר ולשוחח על החוויות שעוברת צופית כשהיא נמצאת בחברת העץ. איזו מבין החוויות שעוברות על צופית מוצאת חן בעיניכם?
הספר עשיר בצבעים ובפרטים שמשתנים עם שינויי עונות השנה. תוכלו להציע לילדים לדפדף ולחפש פריטים שונים: עלים, עננים, פירות או בעלי חיים. אפשר לחפש צבעים מרכזיים בעמודים השונים: עמוד אדום או עמוד ירוק, ולצייר ציורים בהשראת איורי הספר: ציור ירוק, ציור צהוב או ציור בכל צבעי הקשת.
עד כמה אתם טובים בניחוש סודות? – אפשר לשחק במשחק הניחושים: כל משתתף ומשתתפת בוחרים בתורם "סוד", לפי נושא שתחליטו עליו: בעל חיים, ספר או פריט מהטבע. המשתתפים האחרים צריכים לנחש מהו ה"סוד", על ידי הצגת שאלות שהתשובה עליהן היא "כן" או "לא".
אפשר לצאת החוצה ולחפש עץ הקרוב לביתכם: איך נראה העץ? מה צבע העלים שלו? ואולי העץ עירום, ללא עלים? האם הוא נושא פירות? אם כן, זהירות! לא כל הפירות ראויים למאכל. תוכלו ללטף את הגזע ולשים לב לציפורים ולבעלי חיים בקרבת העץ. כדאי לחזור לבקר אותו ולראות האם וכיצד הוא משתנה במהלך השנה. בהשראת צופית – איזו מתנה תרצו להעניק לעץ שאימצתם?
למה צופית בוחרת לשבת לבד? למה הילדים ממשיכים לקרוא לה? איך הילדים קוראים לצופית? האם היא אוהבת לדעתכם את השם "צופית צפצופית"? מה היא מרגישה לדעתכם כשהיא על העץ?
עונות השנה – כדאי לעקוב אחר העונות כפי שהן מובעות במילים ובאיורים שבספר וכפי שהן במרחבי החיים: אילו בעלי חיים וצמחים אופייניים לכל עונה? האם הם משתנים על פי העונות? הַציעו לילדים לתעד את המעקב במגוון חומרים: ציור, צילום, קולאז' ועוד.
חבק עץ
למפגש הילדים עם עצים, עם חורשות ועם יערות תורם רבות ללמידה חווייתית במרחבי החיים. המיזם "חבק עץ" מציע לצאת עם הילדים מהגן, להכיר עצים ולטפחם בסביבה הקרובה ובחלקת יער או בחורשה בקרבת מקום.
האומנית רות צרפתי איירה את הסיפור בצבעי מים. כדאי להתבונן יחד באיורים ולגלות את המיוחד בצבעי המים: כתמי הצבע, משיכות המכחול, ערבוב הצבעים. בהמשך כדאי לתת לילדים להתנסות בציור בצבעי מים.
אפשר להתבונן באיורים ולגלות את שינוי הגוונים לפי חילופי העונות ולהתייחס לשימוש בצבעים "קרים" ו"חמים". ניתן להציע לילדים ליצור בצבעים "חמים"
(אדום, כתום, צהוב, חום) ובצבעים "קרים" (ירוק, כחול, סגול) וללוות את היצירה במוזיקה מתאימה, למשל "ארבע העונות" מאת אנטוניו ויוַלדי.
הספר "הסוד של צופית" הוא פרי עטה של סופרת הילדים המוערכת, מרים רות (2005-1910). זו הזדמנות לגלות עם הילדים את ספריה ולהיזכר בספרים מוכרים ואהובים שכתבה: "הבית של יעל", תירס חם, "מעשה בחמישה בלונים", "מגפיים" ו"המעיל של סבתא".
לעשות בעצמי "מי אשר זרע בדמע – בשמחה עכשיו קוצר" – הילדים בסיפור נהנים לעבוד ולפעול באופן עצמאי האם אתם – הורים וילדים – נהנים לעבוד וליצור בעצמכם? אילו עבודות אתם אוהבים לעשות יחד, עם חברים או עם סבא וסבתא? ואילו פעולות אתם נהנים לעשות בכוחות עצמכם?
– חישבו יחד על פעולות הדורשות מכם מאמץ אך מסבות הנאה.
יש הנאות פשוטות ויומיומיות כמו לשתות לימונדה יחד, להריח פרח ריחני או להאזין לסיפור. אפשר להכין במשותף אוסף הנאות משפחתי: ציירו על פתקיות רגעים של הנאה ותלו את הפתקיות במקום מרכזי בבית. בכל יום תוכלו "לקטוף" פתקית ולהקדיש כמה דקות להנאה פשוטה ומשותפת.
בספר מופיעים שלל ריחות; לימונים, צמחי תבלין וּורדים. בעקבות הריחות אפשר לשחק בחידון ניחוחות: אוספים פריטים ריחניים (סבון, מקל וניל, עלי נענע, קליפות תפוז וכד'…) ומתחילים לשחק. כל אחד בתורו עוצם עיניים, מריח אחד מהפריטים המוגשים לו ומנחש מהו. האם הוא הצליח לנחש רק בעזרת חוש הריח? אפשר להיעזר גם בחוש המישוש. בתום המשחק כדאי לאסוף לסלסילה פריטים בעלי ניחוחות נעימים ולהריח ברגעים קטנים של הנאה פשוטה.
כדאי לצאת לחיפוש בסביבה הקרובה ולגלות עצי פרי, פרחים או צמחי תבלין. אפשר גם לגדל באדנית או בגינה צמחי תבלין כמו נענע, שיבה, מרווה או לימונית. זוהי הזדמנות להעניק לילד או לילדה תפקיד – להיות אחראי על השקיית הצמחים, ובבוא היום – לקטוף אותם בשמחה ולהשתמש בהם בהנאה!
הצעות להכנת גינת תבלינים בדף הספר באתר ובפינטרסט של ספריית פיג'מה.
ילדי הגן העתידי גדלים לעולם שבו ה"פעלנות" (agency) היא מרכיב עיקרי בהתנהלותם ובעידודם לקבוע מטרות ולפעול באופן עצמאי להשגתן כדי לשפר את איכות חייהם.
יוזמה באיורים – ניתן לעקוב אחר התפתחות תהליך היזמות בסיפור: מהרעיון, דרך התכנון, המשאבים ושיתופי הפעולה ועד היישום. כדאי לשחזר עם הילדים והילדות את התהליך ואת סדר הפעולות בסיוע האיורים.
עידוד יזמות – הספר הוא הזדמנות לעודד יזמות והשתתפות פעילה בקרב הילדות והילדים בגן: אפשר לעודד חקירה של מרחבי הגן והחצר ולהציע הצעות לשיפור ולהוספת מרחבים חדשים. ניתן ליזום עשייה למען הכלל או ליצור קבוצות חקר ויזמות לפי בחירתם של הילדות והילדים במרחבי חיים שונים מתוך אמונה כי הקשבה ועידוד הסקרנות שלהם יעלו יוזמות מקוריות ויצירתיות.
הספר יכול לתרום להעשרת אוצר המילים של הילדות והילדים אם במילים המציינות פעולות חקלאיות ואם במילים בעלות צליל משעשע, כמו "תשוש" ו"רצוץ". כדאי ליצור משחקי פנטומימה שבהם בכל פעם ילדה או ילד מציגים את אחת המילים, והקבוצה מנחשת באיזו מהפעילויות מדובר ומחפשת את האיור המתאים בספר.
ניתן לבדוק עם הילדים איזה משקה בריא הם היו רוצים להכין ולארגן את הנתונים על גבי דיאגרמת עמודות, להוסיף תמונות ודִבקיות, לנתח את התוצאות ולפעול על פיהן.
נכדים – חרוצים, ממולחים; לימונים – חמצמצים; אופניים – חדשים, מנצנצים, ישנים. לאחר היכרות עם הסיפור אפשר לפזר כרטיסיות עם תמונות העצמים. הגננת "שולפת" מילת תואר, והילדים משייכים תיאור לחפץ. בהמשך אפשר לבקש מהילדים להמציא תארים נוספים.
הספר מאפשר לפעוטות לקחת חלק פעיל בקריאה: שכן כל עמוד מסתיים בשאלה מסקרנת שזוכה למענה בעמוד הבא. כדאי לאפשר לפעוטות לדפדף ולמצוא את התשובה בעמוד הבא של הספר.
מה קורה בחוץ? – הספר "האגס מתוק מתוק" מזמין את הקוראים לצאת החוצה ולגלות יחד את פלאי העולם שסביב לבית: תוכלו לנוח מתחת לעץ בשכונה, לערוך במקום ארוחה קלה ולשחק בעלים שנשרו מהעץ. זו הזדמנות להכיר לפעוטות את הזכוכית המגדלת: להביט דרך העדשה המגדילה לראות איך נראה העולם מקרוב.
אפשר להשתכשך בשלולית קטנה גם אם לא יורדים גשמים: תוכלו ליצור שלולית קטנה בחצר או בגיגית להשיט בה סירות מנייר, לחוש את רטיבות המים ולשכשך במים עלים וענפים שנשרו מעץ.
רוצים להכין סירת נייר?- היכנסו לדף הספר באתר או לפינטרסט של ספריית פיג'מה ותמצאו הצעות פשוטות להכנת סירת נייר.
מה רואים מחלון הבית? – כדאי להתבונן ביחד מבעד לחלון ולבחון מה חולף ומה נותר במקומו. האם שומעים קולות? האם גיליתם משהו שהפתיע אתכם? תוכלו להביט בחלון ביום וגם בערב – אחרי שהחושך ירד: האם גיליתם דברים שונים ביום ובלילה?
בעמוד האחרון של הספר מופיעים פרטים מהסביבה הקרובה שהופיעו לאורך הספר. אפשר לבחון יחד עם הפעוטות מה יש בחצר, והיכן מופיע כל פרט שבדף לאורך הספר. תוכלו להיעזר בעמוד האחרון לשחזור היום ולסיכום שלו עם הפעוטות: איפה הייתם היום? את מי פגשתם ומה עשיתם?
כדאי לשחק עם הפעוטות במשחק תנועות בחצר הגן: התחילו לטייל כשידיכם פשוטות לצדדים כמו ציפורים, במחיאת כפיים הסתדרו בטור והתקדמו בחריצות כמו נמלים, מחאו כפיים והתחילו לנצנץ כמו כוכבים, וכך הלאה, עד שתלכו לישון כמו הילד שבסיפור.
תוכלו להכין פינת עלים במעון או בחצר שבה יוכלו הפעוטות למשש את העלים, לדרוך עליהם ולהקשיב לקול שנוצר. אפשר לאסוף עלים שונים ולהדביק אותם על גבי בריסטול. כדאי גם להתבונן בעלים ובפרחים שבחצר באמצעות זכוכית מגדלת ולבחון מה מגלה ההגדלה למתבונן. יצירה עם עלים – פרטים בדף הספר ובפינטרסט של ספריית פיג'מה.
טעמו של האגס מתוק מתוק. כדאי לאפשר לפעוטות להתנסות בטעמים שונים של פירות, של ירקות ושל מאכלים שהם חלק מהתפריט במעון, וכך להכיר את מגוון הטעמים ואת שמותיהם: מה מתוק? מה מלוח? מה חמוץ? תוכלו גם למיין את המאכלים לפירות ולירקות, לטעמים שונים: מתוק, מלוח וחמוץ, וליצור חגיגה של טעמים, ריחות ומרקמים.
אפשר לבחור כלי נגינה שמתאים לכל אחד מהפריטים בספר וללוות את ההקראה בנגינה: לרשרש כמו עלי שלכת, לצפצף כמו ציפור, להשמיע את רחש המים בשלולית ועוד. בהמשך כדאי לאפשר לפעוטות להתנסות בהקשה ובתיפוף בכלי נגינה המותאמים להם.
גוזרים דפי נייר בצורת עלים. כל בן ובת משפחה מקבלים כמה עלים וכותבים הצעות למעשים מתחשבים במשפחה. למשל, להשאיר לאחרים מים חמים במקלחת; להאכיל את האוגרים או לומר 'בוקר טוב' עם חיוך. הכינו את העץ שלכם כציור או כיצירה מחומרים ממוחזרים או ענפים שאספתם, וחברו אליו את העלים.
כדאי לנסות וליישם את ההחלטות שלכם. אפשר להחליט שבכל יום מנסים הצעה אחת. ואם לא כל כך הצלחנו – מחר יום חדש…
הצעות ודוגמאות בפינטרסט של ספריית פיג'מה – "עץ המיץ".
תושבי הכפר צריכים לשתף פעולה כדי שעץ המיץ יוסיף להצמיח עלים. משחק הוא דרך מהנה לשיתוף פעולה משפחתי: גזרו עלה מנייר ועמדו בשוּרה. מוכנים? – התחלנו!
עליכם להעביר את עלה הנייר ממשתתף למשתתף בלי לגעת בו בכפות הידיים. אם מישהו מהמשתתפים מתקשה, אפשר לעזור לו בעצה ובקריאות עידוד. עם סיום המשחק אפשר לחגוג עם המשקה שאתם הכי אוהבים.
לחיי שיתופי פעולה שהיו ועוד יהיו!
הסיפור נגמר כאשר מר מילי לא אומר דבר. הוא מחייך ומסייע להשקות את העץ. ומה קרה אחר כך? – אפשר לנסות להמשיך את הסיפור מנקודה זו : מה מר מילי חשב כשחייך כך בשקט? מה קרה לעץ המיץ ולתושבים בכפר? האם המשיכו התושבים לקטוף רק עלה אחד? ואולי קרו דברים מפתיעים בהמשך?
תושבי הכפר רצו לשתות עוד ועוד מהמשקה הטעים ולא חשבו על התוצאה של מעשיהם. תוכלו לשוחח עם התלמידים ולשאול: האם גם לכם קרה שרציתם משהו עוד ועוד? מתי מועיל לרצות עוד ומתי השאיפה ליותר עלולה לגרום נזק? מה אנחנו יכולים לעשות כדי שהעולם יהיה מקום טוב יותר עבורנו?
הספר מעלה מחשבות על דברים שהיו יכולים להיאמר בין העץ לבין תושבי הכפר: מה היה אומר העץ העירום לתושבים? ומה הם יכולים היו להשיב לו? אפשר לבקש מהתלמידים לכתוב את חילופי הדברים האלו באמצעות קומיקס, ציור או מכתב. אפשר גם להציע להם להמחיז את השיחה בין העץ לבין כל אחד מהתושבים.
בעקבות העץ הפלאי והמיץ שיוצא מהעלים שלו אפשר להכין יצירות דמיוניות. תוכלו להזמין את התלמידים ליצור עץ אישי משלהם ולטמון בין עליו את כל מה שהם היו חולמים עליו ורוצים שהוא יצמיח.
תוכלו גם להזמין את התלמידים לדמיין ממה מורכב המיץ הכי טעים בעולם, לצייר את המרכיבים שלו ולצרף הוראות הכנה
האם חשבתם על שמו של גיבור הסיפור, מר מילי? הלל הזקן אומר: "אם אין אני לי מי לי, וכשאני לעצמי – מה אני?" (אבות, א' י"ג) תוכלו להציג לתלמידים את הפתגם, ללמוד מה משמעותו ולדון האם וכיצד הוא קשור לסיפור שקראתם.
אפשר לבקש מילדיכם לדפדף בספר ולהתבונן באיורים, תוכלו לשאול אותם מה עושות הדרוריות בכל עמוד? איך נוסעות הדרוריות לבקר את הדודה ואיפה כל ציפור ישֵנה בסוף היום?
גם במשפחה כל אחד תורם את חלקו. ילדים רבים שמחים להשתתף במשימות פשוטות; כדאי להזמין אותם לסייע בעריכת שולחן האוכל ובפינוי כלים ממנו בסיום הארוחה, בסידור צעצועים ועוד.
האם ילדיכם מַכּירים את השיר "הנה מה טוב ומה נעים"? תוכלו לשיר ולרקוד יחד. אפשר גם להקים תזמורת משפחתית וליצור יחד כלי נגינה: רעשן מצנצנת קטניות, גיטרה מקופסת נעליים וגומיות, תופים מסיר וכפות עץ ולנגן יחדיו.
כל עמוד בספר הוא חגיגה! תוכלו להתבונן באיורים ולהכיר לפעוטות פעולות וכלים: מה עושה הדרורית שמְקַרְצֶפֶת? ומה עושה הדרורית שמְגָרֶפֶת? אֵילו כלי נגינה מופיעים בספר? ואילו כלי תחבורה?
תוכלו לנגן יחד בתזמורת של כלֵי נגינה או כלֵי מטבח שישמשו להקשה ולתיפוף. אפשר להכין כלֵי נגינה מקופסאות ומבקבוקים. אפשר להתנסות בכלִי הקשה המורכב מכוסות הממולאות במים במידה שונה. באמצעות הקשה במקל על כל כוס שומעים צליל אחר.
כדאי להשמיע את "ריקוד הציפורים" ולרקוד. תוכלו גם להשמיע מוזיקת רקע ולבקש מהפעוטות לעוף. אפשר לעצור, לציין את אחת הפעולות שעושות הדרוריות: נסיעה ברכבת, קרצוף, נגינה בפסנתר, הכנת דייסה או שכיבה לישון תוך ציוץ ללא הפסקה, ולבקש מהפעוטות להדגים אותן.
האם יש בסביבות המעון דרוריות? כדאי לצאת לחצר המעון ולהביט אל העצים והשמיים, לחפש ציפורים, להקשיב לקולן ולהביט במעופן ובפעילות שלהן: מה הן עושות? אֵילו קולות הן משמיעות?
לוקחים בקבוק פלסטיק פקוק בפקק. יוצרים פתח בדופן הבקבוק ומניחים אותו על משטח כך שהפתח שלו כלפי מטה. ממלאים את הבקבוקון בזרעים, בפירות ובעלי כותרת של פרחים. מניחים את מתקן ההאכלה במקום גבוה, ממתינים, מתבוננים, עוקבים ושמחים לראות את הציפורים אוכלות ומזמרות.
האם ילדיכם יכולים למצוא באיורים את סימני חג הפסח? תוכלו לבקש מהם להצביע על ארבע הכוסות, המצה, ההגדה של פסח והיין. אפשר גם לחפש באיורים רמזים לבוא האביב – הבגדים הקצרים, הפריחה והשמיים הבהירים.
תוכלו להכין יחד 'משקפת אביב' ולהביט דרכה סביב סביב. מקשטים שני גלילי נייר טואלט ריקים במדבקות ובצבעים ומדביקים אותם זה לזה לאורכם. מה אתם רואים דרך המשקפת?
מה נשתנה בבית שלכם לקראת חג הפסח? גם ילדים צעירים יכולים להשתתף בהכנות לחג ובליל הסדר עצמו. כדאי להזמין אותם לעזור לערוך את שולחן החג, לשיר שירי חג, לשאול את ארבע הקושיות, וכמובן לחפש את האפיקומן!
ע. הלל (הלל עומר) נולד בקיבוץ משמר העמק בשנת 1926. היה סופר, משורר ואדריכל נוף. בשיריו הוא הרבה לכתוב על הטבע, הנוף ובעלי חיים. דורות של ילדים בישראל גדלו על יצירותיו, וביניהן "סיפורי הדוד שמחה", "מדוע ולמה לובשת הזברה פיג'מה", "יוסי ילד שלי מוצלח" ועוד רבים וטובים. ע. הלל כתב שירה ופרוזה גם למבוגרים. הוא זכה בפרסים רבים על יצירותיו. הוא נפטר בשנת 1990.
תוכלו להצמיד מטפחת בד לגב המכנס של ילדיכם ולצאת יחד למסע חיפוש בבית שלכם, איפה מתחבא הזנב? אפשר לעבור בין התחנות המוזכרות בסיפור: מתחת למיטה, בתוך הנעליים, תחת הכרית, במטבח, בחדר האמבטיה, ובסוף להתיישב. כמו הארנב שבסיפור, ילדיכם יכולים לקפוץ קפיצה של שמחה כשנמצאת האבידה.
הארנב מעיף מבט בחדר האמבט ורואה את ההשתקפות שלו. אפשר לעמוד עם ילדיכם מול מראה, לומר בקול את אחד מהרגשות שמרגיש הארנב במהלך הסיפור ולהביע באמצעות הפנים את הרגשות השונים: לחייך בשמחה, לעשות פרצוף מודאג, להתרגש ולהתלהב.
למי יש זנב? תוכלו להוציא את בובות הפרווה או לעיין בספרים על חיות, ולחפש לאילו בעלי חיים נוספים יש זנב? למי יש אוזניים ארוכות? אילו חיות נוספות יודעות לנתר ולקפוץ?
מתחפשים ומחפשים – אפשר להכין לילדים כתרים עם אוזני ארנב, ליצור מחגורות
זנבות עם פון-פון ולבקש מהם לחפש את הזנב. תוכלו להרחיב את החיפוש אחר הזנב לכל פינות החדר.
איך קופץ ארנב? כדאי להציג לילדים ארנבים מקרוב: להציג תמונה של ארנב או, אם אפשר, להביא ארנב למפגש במעון. כדאי לעודד את הילדים לקפץ כארנב, לכווץ את האף ולרחרח כמוהו. אפשר להציע להם לטעום קצת גזר ואולי ללטף בובת ארנב רכת פרווה.
מחקים פרצופים – הארנב רואה את השתקפותו בראי בחדר האמבטיה. ניתן להציב במרכז החדרמח מסגרת ללא תמונה ולהזמין אליה זוג ילדים בכל פעם, כך שילד אחד יעמוד מצד אחד של המסגרת ויעשה פרצופים ותנועות, ואילו הילד השני יעמוד בצידה השני של המסגרת וימלא את תפקיד המראָה, כלומר יחזור אחר הבעות הפנים והתנועות של חברו. אחר כך מתחלפים בתפקידים.
משחק "חם-קר" – מחביאים חפץ, ואחד הילדים צריך למצוא אותו באמצעות רמזים. כאשר קוראים "קר!" סימן שהחפץ רחוק מהילד, וכאשר קוראים "חם! חם!" סימן שהוא מתקרב אליו.
לומדים על איברי הגוף – הסיפור מעודד שיחה על גופנו. זו הזדמנות ללמוד את שמות האיברים השונים. תוכלו להכין לכל ילד שקית משקולת קטנה, למשל שקית בד עם עדשים, ולהניח אותה יחד על האיברים השונים. שאלו: מי יכול להניח את השקית על המצח? על הכתף? על הברך? על הגב?
עוד יצירות של ע. הלל – סיפוריו של ע. הלל הם קלאסיקה ישראלית, ורבים מהם, למשל "מדוע ולמה לובשת הזברה פיג'מה" ו"יוסי ילד שלי מוצלח", משופעים בצחוק חינני. כדאי לחפש גם אותם!
מאכלי גזר – מה ארנב אוהב לאכול? גזרים, כמובן! תוכלו להכין יחד סלט גזר, מאפים, עוגת גזר טעימה במיוחד. כדאי לשתף את הילדים בהכנה ולהזמין אותם לעזור למדוד את כמויות המצרכים, לצקת אותם לקערה ולערבב אותם!
אפשר לקרוא את הספר בחוץ, תחת עץ, ולשים לב לציוץ הציפורים, לתנועת העלים ברוח, לצל שמטיל העץ, לשורשיו, לבעלי החיים שחיים לצידו ועוד.
כדאי להזמין את הילדים לעיין מקרוב באיורים. האם הם מצאו את הדוכיפת שמופיעה בכל עמוד? אילו פריטים מוטמנים תחת האדמה בין שורשי העץ? האם הם הבחינו בסוגים השונים של העצים? האם הבחינו בפרצופים שהוסיף להם המאייר?
איך זה להיות פרח שנקטף? איך מרגישה אבן בגשם? איך זה לעוף גבוה כמו דוכיפת? ואיך מרגישה חפרפרת מתחת לאדמה? הספר מספק הזדמנות להתבונן בסביבה ברגישות. אפשר לשחק משחק שבו הילדים "מרגישים" כמו כל מיני חיות, צמחים או חפצים בסביבה הקרובה אליהם. אתן מוזמנות לסרוק את קוד ה-QR בגב הספר ולצפות בסרטון העוסק בנושא זה. הזמינו גם את ההורים לצפות בסרטון.
נולדה בשנת 1944 באלכסנדריה שבמצרים ועלתה לארץ בגיל שנה. בראשית דרכה המקצועית עסקה בן דור בחינוך מוזיקלי, וכתבה תסריטים ושירים לתוכניות טלוויזיה רבות לגיל הרך: 'פרפר נחמד', 'רחוב סומסום' ועוד. רבים משיריה לפעוטות וספריה לילדים ידועים ואהובים, כגון 'אני תמיד נשאר אני', 'דגדוגים', 'אותיות מפטפטות', ו'ככה זה בעברית'. דתיה בן דור זכתה באותות הוקרה על תרומתה לספרות הילדים, בהם פרס אקו"ם ופרס ביאליק למפעל חיים בספרות ילדים.
המאייר איתי בקין הוסיף פרטים שאינם מוזכרים במילות הסיפור. האם ילדיכם מזהים את כל הדברים שנמצאים לצד שורשי העץ, תחת האדמה? מי מופיעה שוב ושוב, מתעופפת בין דפי הספר?
העץ שמח להיות נטוע במקומו, לשמוע את הציפורים המזמרות ואת הטל היורד. אתם מוזמנים להתנסות עם הילדים במשחק 'עין טובה' – יחד מתבוננים מבעד לחלון, מחפשים דברים טובים ומשתפים זה את זה. לאחר מכן אפשר להתבונן אל הבית פנימה ולהמשיך במשחק, כל אחד בתורו אומר משהו טוב שהוא אוהב בבית ובמשפחה.
תוכלו לצאת לטיול עצים בסביבת הבית. כדאי לשים לב, אילו עצים גדלים בסביבה? האם אלה עצי נוי או עצים המניבים פרי? כיצד יודעים אם העץ צעיר או זקן? תוכלו לארוז את הספר, שמיכה וכיבוד קל, ולקרוא את הסיפור יחד בחיק הטבע, תחת עץ אהוב.
העצים מביאים לנו תועלת רבה. אפשר לעבור בין חדרי הבית ולחפש את כל הדברים שעשויים מעץ או מפירותיו, למשל: רהיטים העשויים מעצים שונים, הנייר העשוי משבבי עץ וכך גם הספרים, שמן לבישול ולמאור מעץ הזית, יין וצימוקים מהגפן וכדומה.
איך תלמידי הכיתה דואגים זה לזה כאשר אחד מחבריהם חולה ונעדר מהלימודים? תוכלו לאסוף רשימת הצעות כיצד ניתן לשמח חברים חולים, למשל: מכתבים, שיחות טלפון, הודעות מוקלטות בווטסאפ, ואם מתאפשר )ולא מידבק( – ביקור חולים. אפשר למַנות ועדת ביקור חולים כיתתית שתשים לב מי מבני הכיתה חסר ותדאג למתנדבים שישַׂמחו את החולים.
המלך גב-גב שבר את שיא השינה וישן במשך חמישה ימים! שאלו את התלמידים: מהו שיא? תוכלו להביא לכיתה את ספר השיאים של גינס ולהתרשם משיאים של ספורטאים, של אנשי תרבות ועוד. כדאי לחשוב יחד: אולי הייתם רוצים לשבור שיא? אפשר גם לתכנן יום שיאים בית ספרי בהשתתפות כל השכבה.
תוכלו לשחק ”טלפון שבור“ בגרסה מצוננת: יושבים במעגל. ילד אחד סותם את האף ולוחש מילה באוזנו של החבר שיושב לצידו. המילה נלחשת מאוזן לאוזן עד שהיא מגיעה לאוזני הילד האחרון במעגל. האם הצלחתם לפצח מהי ”המילה המצוננת“?
האם התלמידים יודעים מה משמעות השם ”מרחשוון“? אולי אחד הילדים נולד בחשוון? זו הזדמנות ללמד את חודשי השנה העבריים ולהאזין לשיר של נעמי שמר ’‘שנים-עשר ירחים‘‘.
האף של מרחשוון סתום והוא מצונן נורא, או כפי שכתוב בספר, ״בצודד דורא״. האם אתם מצליחים להבין מה הוא אומר? תוכלו לסתום את האף ולהקריא את המילים שאומר מרחשוון. אפשר לבקש מילדיכם לתרגם מילים בשפת הצינון למילים בעברית ולהמציא מילים ״מצוננות״ חדשות.
תוכלו לשאול את ילדיכם מי לדעתם המציא את הסיפור, שוש או מרחשוון. אפשר להמציא יחד סיפור בהמשכים. התחילו במשפט הראשון, בקשו מילדיכם להוסיף עוד משפט, וכך הלאה עד שתרקמו יחד סיפור שלם. אפשר לכתוב ולאייר את הסיפור המשותף שיצרתם.
מרחשוון הוא שם מוזר לארנב! האם ילדיכם יודעים שלחודש חשוון קוראים גם מר־חשוון? בארמית פירוש המילה ״מר״ הוא טיפה, ובחודש זה אנו מצפים לטיפות של גשם. ויש האומרים כי הוסיפו את המילה ״מר״ כי בחודש זה אין חגים. האם ילדיכם מכירים את שמות חודשי השנה העברית? אפשר לבדוק באיזה חודש עברי נולדו בני המשפחה ולהכין יחד לוח שנה משפחתי.
האם אתם מכירים חבר מהכיתה של ילדיכם או מישהו בסביבתכם שאינו בקו הבריאות? אפשר לחשוב יחד על דרכים לשמח אותו, למשל בברכה מצוירת, בשיחת טלפון, במשלוח מאכל טעים או בביקור של ממש, כולל סיפור!
המאיירת משתמשת בזוויות שונות להצגת הדמויות והאובייקטים בסיפור: מקרוב ומרחוק, מלמטה ומלמעלה, מלפנים ומאחור. תוכלו לתרגל ציור של חפצים פשוטים או של בובות מהגן מנקודות מבט שונות ולהציג תערוכה בגן.
מוהא ובוהא הסתכלו כל אחת על הדשא של השנייה ולא היו מרוצות. מה היה קורה אילו כל אחת הייתה מסתכלת רק על הדשא שלה? אחת הדרכים להתמודדות עם קנאה היא השִׂמחה בחלקנו. אפשר להתאמן על ראיית הטוב שיש בכל אחד: תוכלו לשתף את הילדים בדברים שמשמחים אתכן ולעודד אותם לספר על דברים שמשמחים אותם; ניתן להקצות פינה בגן לציורים שמתארים את הדברים שמשמחים את ילדי הגן; תוכלו לשלוח להורים תמונה של הילדים ולבקש מהם לכתוב מקרה שקרה לילד או תכונה של הילד שמשמחים אותם. הַקדישו קיר לשמחה הגדולה שהילדים מביאים אל העולם.
מוהא ובוהא מטיילות על אותה הגבעה. העונות מתחלפות, הדשא משנה את צבעו, והשמש בשמיים מְפנה את מקומה לעננים. תוכלו להכין גלגל עונות, לצייר את הנוף הנשקף מחלון הגן בכל עונה ולשוחח עם הילדים על מאפייני כל עונה ועונה.
מוהא ובוהא עוברות מצד לצד בכל רגע. האם הילדים בגן מכירים את הצדדים? תוכלו לשחק משחקי חיקוי או התמצאות להמחשת הכיוונים (באמצעות הוראות כמו: קפיצה ימינה, צעד שמאלה, זחילה קדימה, גלגול לאחור).
אפשר למנות שני ילדים לתורני החברות של הגן. הם יסייעו לילדים לפתור מריבות בדרכי נועם או יקראו לגננת או לסייעת לעזרה בעת קטטה. מומלץ להכין להם סרט/ מדבקה/כובע לתפקיד.
כדאי לדפדף בספר ולעיין יחד באיורים המיוחדים. אפשר להציע לילדיכם לזהות את נקודות המבט השונות בהן בחרה המאיירת לצייר את מוהא ובוהא: מקרוב ומרחוק, מלמטה ומלמעלה, מלפנים ומאחור. תוכלו לבחור חפץ בבית ולנסות לצייר או לצלם אותו מזוויות שונות.
מוהא ובוהא אינן מצליחות ליהנות מהדשא של עצמן, כי הן רואות רק את מה שיש לפרה השנייה. תוכלו להתמסר יחד בכדור, כל מי שתופס את הכדור אומר דבר טוב שמשמח אותו.
העונות מתחלפות, צבע הדשא הופך מירוק לצהוב, ושתי הפרות אינן מפסיקות לריב. תוכלו להכין ראש דשא בעזרת גרב ישן, אדמה ומעט זרעי דשא. טפלו יחד בראש הדשא ובִדקו כמה זמן לוקח לדשא לצמוח.
מתבוננים פנימה – איזו התנהגות מרגיזה אתכם, ומה יכול להרגיע אתכם?
לשפוט ל"כַּף זְכוּת" – אפשר להפגיש את הילדים עם מצבים שונים מהספר או מחיי הגן ולדון איתם במה יחשבו על מצבים שונים, למשל: לו הייתם פוגשים בחתולה דוהרת על אופניים שעוקפת אתכם בדרך, מה הייתם חושבים על המעשה שלה? ולו אתם הייתם דוהרים על אופניים, מה היו חושבים עליכם?
ניתן להכין מגלילי נייר משקפיים ורודים לראייה חיובית של המציאות ומשקפיים כהים לשיפוט שלילי שלה. מה רואים באמצעות המשקפיים הכהים? ואם מחליפים אותם לוורודים, כיצד אותם הדברים נראים?
כדאי להציג בפני הילדים תצלומים המתארים אירועים שונים שניתן לפרש ולשפוט בדרכים שונות, למשל: ילד שופך כוס מים או ילד מעיף כרית באוויר. בקשו מילדות וילדי הגן לתאר את המתרחש בתצלום בעין טובה.
הסיפור מזמן העשרה של השפה העברית באמצעות הביטויים "לדון לכף זכות" ו"עין טובה". בסיפור מילים קרובות במשמעותן, כמו: "רטן", "רגז", "כעס" ו"התרתח", וניתן להתעכב עליהן ועל משמעותן. תוכלו לערוך רשימת מילים נרדפות חיוביות ושליליות לתיאור הרגשתו של הברווז.
תוכלו לשיר יחד שירים מעודדים וחיוביים לחיזוק האופטימיות והמבט הטוב על העולם, למשל: "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד" ו"אחלה עולם" (מאת ג'ורג' וייס ובוב ת'יל, בתרגום מאור כהן ועלי מוהר).
הביטו יחד באיורים: האם הבחנתם בגבות המיוחדות של הברווז והקיפוד? האם תוכלו לזהות מי כועס ונרגן ומי שמח ורגוע רק על פי הגבות שלו? תוכלו לשבת זה מול זה, כל אחד בתורו יכסה את פניו ויעשה פרצוף שמח, מופתע, כועס או עצוב כשרק הגבות שלו גלויות, והשני יצטרך לנחש מה הרגש המובע על פי מראה הגבות בלבד.
ניתן להכין תיאטרון אצבעות בעזרת עפרונות איפור ואודם: על גב כף יד אחת מציירים קוצים, ומצדה השני, על האצבעות, מוסיפים אף ופה – והנה הקיפוד; בעזרת אודם הופכים את היד השנייה לברווז כשצובעים באדום את האגודל והאצבע – וזה המקור. מספרים את הסיפור באמצעות שתי הידיים. איזו יד שופטת מהר? איזו יד דנה לכף זכות?
תוכלו לשתף את ילדיכם בפעם שאתם, כמו הברווז בסיפור, מיהרתם להסיק מסקנות לגבי מעשים של אחרים. כאשר נתקלים באירוע לא נעים אפשר לנסות לאמץ את המבט "הקיפודי" ולחזור יחד על הצירוף "אולי, בכלל, למשל".
ההמצאה שלי – ּ תכנון בעזרת נייר מילימטרי – בַספר איורים שנוצרו על גבי נייר מילימטרי. הזמינו את הילדות והילדים לתכנן שטותיקופטר אישי או כל המצאה העולה על דעתם על נייר מילימטרי או על נייר משובץ אחר. לאחר התכנון כדאי להכין אב-טיפוס של דגם ההמצאה בעזרת קופסאות וחומרים ממוחזרים.
ידע עַם ועולם – רוזי המְסַמְרֶרֶת – הספר נכתב בהשראת דמותה של רוזי המסמררת, דמות מצוירת ידועה של פועלת שעודדה פועלות בארצות הברית בזמן מלחמת העולם השנייה לעבוד במרץ ולתרום למאמץ הלאומי. רוזי, הלבושה בסרבל כחול ולראשה מטפחת אדומה מנוקדת בלבן, מעודדת את העובדות במילים: "אנחנו יכולות לעשות זאת!"
הדסה סמואל – מתרגמת הספר בחרה ששמה של הדודה בעברית יהיה הדסה, על שם הדסה סמואל )1986-1897(, אשת ציבור שפעלה לגיוס בנות היישוב העברי לצבא הבריטי בזמן מלחמת העולם השנייה. הדסה סמואל דאגה לרווחת החיילות, לשיפור שכרן ולהטבת תנאי השירות שלהן. למידע נוסף על הדסה סמואל קִראו את הערך "הדסה סמואל" בוויקיפדיה.
כדאי להתבונן יחד באיורים. האם ילדיכם הצליחו לאתר את הדס בין חברי הכיתה בתמונה בעמוד ֵ הראשון? אילו המצאות המציאו החברים של הדס? האם יש המצאה שמצאה חן בעיניכם? מה מיוחד בה?
כדאי להשוות בין תגובת דוד צבי לתגובת דודה הדסה להמצאות של הדס. אפשר להמציא יחד משפטים או ביטויים שבני המשפחה אומרים זה לזה כשמישהו זקוק לעידוד. תוכלו לכתוב על גבי פתקים מילים ומשפטים מעודדים ולפזר את הפתקים ברחבי הבית.
לעיתים קרובות לילדים צעירים יש רעיונות גדולים ומחשבות מקוריות. אפשר לספר לילדיכם על ממציאים גדולים, בארצנו ובעולם כולו, ולהזכיר שגם הם היו פעם ילדים שופעי רעיונות.
מה מסתתר מאחורי סיפורה של הדודה הדסה: "אנחנו יכולות לעשות את זה!" מכריזות הדס והדודה הדסה – דודה הדסה בנתה מטוסים כשהיא לבושה בבגדים כחולים ולראשה מטפחת אדומה מנוקדת בלבן. הכרזה נוצרה בזמן מלחמת העולם השנייה בארה"ב במטרה לעודד פועלות בתעשיות שסייעו למאמץ המלחמתי. בשנת 1982 זכתה הכרזה לגילוי מחדש בכתבה של הוושינגטון פוסט. היא נפוצה והפכה לסמל מחודש של עוצמה ויכולת נשית. עוד על סיפורה של הכרזה בערך בויקיפדיה We Can Do It!
מחקר עצים – אילו עצים יש בסביבת הגן? תוכלו לצאת לחקר משותף: לצלם את העץ, לבדוק מהו שמו ומה מייחד אותו, להצטלם בסביבת העץ ולכתוב "ספר עץ", הכולל יצירות של הילדות והילדים תצלומים ומידע על העץ (סוגו, מקום צמיחתו, מצבו, פריחתו, עליו, צבעיו ועוד).
שמות מהטבע – האם יש בגן ילדים וילדות ששמותיהם לקוחים מעולם הצומח? תוכלי לבקש מההורים ומהילדים להסביר את מקור שמם, להביא תמונה של הצמח לגן ולהסביר מדוע בחרו דווקא בשם הזה.
ספרים ועצים – האם יש בגן ספרים נוספים העוסקים בעצים ובקשר בין אדם לטבע? ניתן להכין בגן פינת קריאה של ספרים שעוסקים בעצים, להיזכר בספרים העוסקים בנושא זה, לעיין בהם ולהקריא אותם. בין ספרי ספריית פיג'מה שעוסקים בטבע ובסביבה ישנם הספרים "אבא עץ", "סל מלא תאנים", "איך זה להיות עץ" ו"מר זוטא ועץ התפוחים".
אפשר לארוז את הספר, שמיכה וכיבוד קל ולקרוא את הסיפור מתחת לעץ אהוב בחיק הטבע. לאחר הקריאה אפשר לאסוף אצטרובלים, קליפות עץ, עלים ועוד. עם חזרתכם הביתה תוכלו להכין מהם יחד יצירה.
באובב, שסק, אשל, פקאן… גיורא מַכּיר את כל העצים בשמותיהם. אילו עצים גדֵלים בסביבת הבית שלכם? איך מזהים אותם, איך מבדילים ביניהם? תוכלו לצאת לסיור עצים, ללמוד עליהם ולהכין יחד מגדיר עצים מצויר.
כדאי לצאת לטיול רגלי בסביבת הבית. האם יש שטחים ריקים או חצרות מוזנחות? עם חברים תוכלו לנקות ולייפות את האזור. אפשר אפילו לשתול בשיתוף הקהילה גינה קהילתית.
האם אתם מכירים עוד סיפורים או שירים על עצים (למשל, "מר זוטא ועץ התפוחים" מאת אורית רז, "איך זה להיות עץ" מאת דתיה בן דור, "עץ אבא" מאת דבורה בושרי, "מה צריך בשביל…" מאת ג'יאני רודארי ועוד)? תוכלו לחפש אותם בבית או בספרייה ולקרוא אותם יחד.
כדאי לדפדף בספר, ליהנות יחד מהאיורים הצבעוניים ולחפש את החיות השונות. האם ילדיכם מזהים את כולן? האם שמתם לב מי מחכים לחיות בעמוד האחרון? אפשר להשמיע בכל פעם קול של חיה אחרת ולבקש מילדיכם לחפש את האיור שלה בין עמודי הספר.
לאחר כמה קריאות ילדיכם יוכלו לענות, "איך הומה היונה?" ו"איך מגעגע הברווז?" אפשר גם לשחק משחק: כל אחד בתורו משמיע קול של חיה, והשני מנסה לזהות את החיה שמשמיעה אותו.
אפשר להכין בובות פשוטות להמחזת הסיפור. לוקחים גרביים ישנים, ממלאים אותן בצמר גפן, מוסיפים כפתור שישמש אף, מציירים אוזניים ועיניים ויוצרים בובות משחק בצורת עכבר, נחש או צב מעשה ידיכם.
תוכלו לשחק יחד בבובות ובחיות צעצוע ולסדר אותן בזוגות בשיירה ארוכה. מקופסת נעליים ריקה אפשר להכין "תיבת נוח", שאליה ייכנסו החיות כדי להתגונן מפני הסערה.
האם גם ילדיכם אוהבים ללכת איתכם יד ביד? אתם מוזמנים לצעוד יחדיו בצורה מקורית: הילדים מניחים את רגליהם על רגליכם, אוחזים זה בזה בשתי הידיים ופוסעים יחד.
כדאי להציע לילדיכם לדפדף בספר. מה מחזיק אורן ביד כשהוא חוזר מהטיול עם אבא? אילו צעצועים הביאו הילדים לצב? אפשר לחפש את אורן באיורים לאורך הסיפור. מתי הוא נראה שמח ומתי עצוב? למה?
כדאי לצאת לטיול קצר בסביבת הבית. כל אחד בתורו יסתכל למעלה, למטה, ימינה ושמאלה ויודיע מה הוא רואה, למשל: ”אני רואה נמלה!” ”אני רואה אצטרובל!” האם אתם שמים לב לאותם הדברים?
האם ילדיכם יודעים מה כל חיה אוכלת? איפה היא גרה? כדאי לשוחח עם ילדיכם על היחס הראוי לבעלי חיים. חשבו יחד אילו חיות מתאימות להיות חיות מחמד ואיך מטפלים בהן. גם ילדים קטנים יכולים להשתתף בטיפול בחיית מחמד.
אפשר להכין שריון של צב מאצטרובל, צלחת חד־פעמית או גליל נייר. מצמידים אליהם ארבע רגליים וראש מקרטון, צובעים ומקבלים צב מחמד שאפשר לגדל בבית! עם הצב שיצרתם תוכלו להמחיז את הסיפור.
”אולי אימא שלי תמצא אותו שוב,” מקווה אורן בסוף הסיפור. תוכלו להמציא יחד המשך לסיפור. מה אתם חושבים, לאן חזר הצב? האם אורן פגש אותו שוב בטיול בחורשה? האם לדעתכם הצב זכר אותו? האם הם הפכו לחברים?
צב- צב, צא, צא ! הצב של אורן מסתתר בתוך השריון. גם הילדים יכולים להסתתר כמו צבים. הילדים שוכבים מקופלים על הרצפה בתנוחת עובר. מכסים אותם במטפחות ומזמינים אותם להוציא בהדרגה רגל, יד, להציץ עם הראש, וכד'. אפשר לדקלם יחד את השיר של דתיה בן דרור: "צב- צב, צא, צא!", מתוך הספר "דגדוגים – שירי משחק ראשונים". (גם הספר הזה מאויר על ידי אורה אייל! האם שמתם לב שהצב בו דומה לצב של אורן?)
איך זוחל הצב? הצב איטי והליכתו מתונה. בעזרת תוף מרים אפשר לתרגל עם הילדים הליכה איטית ומהירה. כשהתוף מצלצל – הולכים במהירות בחדר. כשמקישים על התוף במקצב איטי – צועדים לאט, לאט, כמו צב. כך מתרגלים עם הילדים שליטה בגוף ומהירות תגובה, מיומנויות חשובות להתפתחות ילדים רכים.
לכל חיה יש בית: איפה חי הצב? מה הוא אוכל? איפה הבית שלו? הספר מזמין למידה על בעלי חיים והמאפיינים שלהם. אפשר לשחק עם הילדים בתצרף (פאזל) של חיות ומקום מגוריהן. אפשר לאסוף חיות משחק שונות מפינות המעון. כדאי לשוחח על ההבדל בין חיות בר שאוהבות לחיות משוחררות בטבע, כמו הצב, לבין חיות מבויתות שאותן אפשר לגדל באהבה בבית.
יוצרים צב: תוכלו להכין עם הילדים צב קטן, שי שיצורף לחלוקת הספר. הילדים יכולים לקשט במדבקות או בצבעי גועש קערה חד פעמית קטנה. מוסיפים לה ראש, רגליים וזנב קטן מבריסטול ירוק או פונפונים. אפשר לעטר את הראש בעיניים זזות.
כדאי לקרוא את הסיפור כמה פעמים ולהתבונן יחד באיורים המיוחדים. תוכלו לשאול את ילדיכם: איך רואים באיור שגיא אינו מרגיש טוב? כיצד כל אחד מבני הבית עוזר לו להחלים? אפשר לחפש בספר תמונות של יויו הכלבה ולשאול מה היא עושה בכל עמוד. ילדיכם יכולים לספר לכם את הסיפור במילים שלהם על פי רצף האיורים.
אמא, אבא, סבתא, סבא ויויו משתדלים לשמח ולעודד את גיא. כל אחד תורם כפי יכולתו ולפי הבנתו. תוכלו לספר לילדיכם על ביקור חולים שערכתם, או על ביקור משמח שקיבלתם פעם כשהייתם חולים.
פעמים רבות ילדים אינם יכולים לבקר את החולים, אבל גם הם יכולים לשמח ולעזור בתהליך ההחלמה. האם אתם מכירים מישהו שאיננו בקו הבריאות? אפשר לעודד את ילדיכם להכין ברכה מצוירת, לערוך שיחת טלפון עם החולה או להכין יחד משלוח טעים שיעזור לחולה להבריא.
סבא מכין תה ממותק וחם לגיא החולה. גם אתם יכולים להכין תה צמחים טעים ומחמם לכל המשפחה: מניחים בקנקן צמחי תבלין (למשל נענע, רוזמרין, לימונית ומרווה). מוסיפים מים חמים וממתיקים לפי הטעם. לבריאות!
מי נמצא? מי חסר לנו היום? הילדים מתבגרים ומתחילה להתגבש חבורה, וכל ילד חסר – מורגש. איך מגיבים הילדים כשחבר נעדר? אפשר להתקשר, להכין ציור, אפילו לשלוח סרטון קצר בו מברכים את החבר החולה. תוכלו לתרגל עם הילדים משפטים קצרים כמו "רפואה שלמה!" או "החלמה מהירה!", וללמד אותם לברך חברים שחזרו אחרי מחלה בברכת "ברוך )ברוכה( שובך!".
משחקים בפינת הבית: כדאי לדאוג לתחפושות ואביזרים בפינת הבית, שיזכירו את הסיפור ויעודדו משחק "כאילו חולים". אפשר להוסיף לפינה קומקום וכוסות לתה, נייר טישו, אפילו בקבוק חם. תנו לילדים לתרגל "ביקור חולים" ו"לטפל" בכם.
חיית מחמד: למי יש חתול או כלב בבית? איך קוראים לו? האם כמו יויו גם הוא ישן אתכם במיטה? אפשר לתת לילדים להחזיק בובות פרווה ולחבק אותן. כדאי ללמד אותם ללטף בעדינות, רק על הגב ולא בפנים, וללטף רק חתול או כלב בית שמכירים.
תה צמחים: אפשר להביא למפגש עשבים ותבלינים שונים, למשל מרווה, לואיזה, נענע, קינמון, ג'ינג'ר ועוד. תנו לילדים להריח, האם הריח נעים? אפשר להכין חליטות תה ולהגיש אותו בימי החורף הקרים.
פעילות משפחתית: אפשר להזמין את ההורים למפגש בעקבות הספר. הילדים יכולים להמחיז את הסיפור, תוכלו להגיש לכולם מרק חם ותה צמחים, וכל משפחה תכין יחד ערכת "רפואה שלמה" משפחתית: קופסת נעליים מקושטת ובה חבילת טישו, פלסטר צבעוני, שקית תה צמחים, משחק או בובת פרווה קטנה, וכמובן – ספר חדש.
דווקא כן נחמדים! הילדים יכולים להתבונן בחתולי בית או רחוב ולערוך חקר: איך הם מתנועעים? מה הם אוהבים לאכול? איך הם מתרחצים? במה הם אוהבים לשחק? האם יש הבדל בהתנהגותם ביום ובלילה? (חשוב מאד להזכיר לילדים שאסור לגעת בחתולי רחוב וחתולים לא מוכרים!). תוכלו לצפות יחד בסרטון המסביר מה הופך חתולים לכל כך חמודים בעינינו?
בעקבות החקר של הילדים, גם אתם יכולים להפיק סרטון של ילדי הגן, "חתולים דווקא כן נחמדים"!
עין טובה: הילדים יכולים להכין משקפת מיוחדת שרואים דרכה בעין טובה את הסובב אותנו. לוקחים שני גלילי נייר טואלט ריקים, מקשטים אותם ומצמידים אותם זה לזה בעזרת דבק. בקצה הגלילים אפשר להדביק נייר צלופן בצבע ורוד. אילו יצורים נחמדים רואים במשקפת? איך מרגישים כשהעולם כולו "ורוד"?
להיכנס לנעליו: הספר מזמין אותנו להבין את החוויה של חתולים, אפשר להכיר לילדים את הביטוי "להיכנס לנעליים שלו". תוכלו להביא לגן נעליים מסוגים מגוונים ולבקש מהילדים למדוד ולהדגים: כיצד צועד האדם שנועל אותן? לאן הוא הולך? מה הוא עושה? בעזרת הנעליים תוכלו לשחק משחק דמיון "נעלי הפלא": מציבים זוג נעליים מיוחדות במרכז החדר. מזמינים כל פעם ילד אחר לנעול את הנעליים, לוחשים לו באוזן שם של דמות (תינוקת, איש זקן, גננת, חקלאי..) ועל שאר הקבוצה לגלות למה הפך.
מתנועעים כמו חתולים: תצליחו גם אתם להיות חתולים לרגע? לגרגר כחתול, להתיישב על הרצפה ולהרים כף רגל אל האף, להסתובב ולנסות לתפוס את הזנב, לעמוד בעמידת שש ולקמר את הגב, להתגלגל ולהתמתח.
להכיר ולאהוב: האם יש לכם חוג חיות בגן? אולי אחד ההורים או קרוב משפחה עובד עם בעלי חיים? כדאי להזמין אותם לגן ולבקש שיספרו על המקצוע ויערכו פעילות משותפת עם בעל החיים. ההיכרות עם בעל החיים יכולה למוסס חששות.
אפשר לצאת יחד לטיול חתולים בשכונה. בכל פעם שתפגשו חתול, נסו לנחש כיצד הוא מרגיש והמציאו עליו סיפור. כשתחזרו הביתה ילדיכם יוכלו להכין ספרון מצויר, "למה חתולי השכונה שלנו נחמדים".
אפשר לשחק יחד במשחק "עין טובה": כל אחד בתורו זורק לשני כדור צמר. מי שתופס את הכדור אומר על מי שזרק משהו טוב – תכונה או מעשה שעשה. נסו להתמסר בכדור כמה שיותר פעמים, עד שהחדר יתמלא בפרגון, במחמאות ובאהבה.
בתים ושבילים: תוכלו לערוך מפגש הורים וילדים בנושא "מאחורי הדלת שלנו". אפשר להכין מפה גדולה של השכונה. כל הורה וילד יכינו מגזירי עיתונים קולאז' של הבית שלהם. את הבתים ידביקו על המפה והוסיפו שבילים שמובילים בין הבתים השונים ובין הבתים אל הגן. התוצאה תקשט את קירות הגן.
משחק כרטיסי מסלול אל הבית של סבתא: מכינים יחד עם הילדים כרטיסים מצוירים שמציינים צורות התקדמות שונות: סיבוב, קפיצה על רגל אחת, זחילה, הליכה לאחור… מזמינים את אחד הילדים ליצור מסלול של כרטיסים על רצפת הגן או בחצר, והילד הבא בתור צריך לבצע את המסלול לפי ההנחיות המצוירות על הכרטיסים.
הצל שלי ואני: גיבור הסיפור מתאר את הצל שלו שמלווה אותו בדרך לסבתא. אפשר לשוחח עם הילדים, מהו צל? כיצד ומתי הוא נוצר? אפשר לצאת לחצר בשעות שונות של היום, לחפש מתי מופיע הצל ולהזמין את הילדים לצייר את הצל של חבריהם!
מה עושים עם סבים ודודים? בעקבות הסיפור תוכלו להזמין סבים או דודים למפגש מיוחד בגן, בו הילדים ובני משפחתם יספרו על בילויים אהובים עליהם, יקראו יחד ספרים, וכל קהילת הגן תחגוג יחד את ההנאה שבקריאה. כדאי לשתף את הילדים בתכנון המפגש!
כדאי לקרוא יחד את הסיפור, לעיין מקרוב באיורים ולהבחין בפרטים הרבים שנמצאים בהם. תוכלו לחפש בכל עמוד את אבא והכלב שמלווים את הילד בדרך. האם משהו באיורים שעשע אתכם? האם הצלחתם לנחש לאן הילד הולך?
כשהבית של סבתא כבר קרוב, מתחיל הילד לספור מאחת עד עשר. אפשר לחפש יחד את הסְפָרות שהחביאה המאיירת באיורים. האם שמתם לב להתאמה בין מספר החפצים באיור למספר אותו מציין הילד כשהוא סופר? תוכלו לספור כמה קוקיות יש לילדה? כמה ציפורים היא מאכילה? כמה חתולים מוצעים למכירה?
מה רואים באיור ביתהּ של סבתא כשנפתחת הדלת? מה ומי ממתינים לילד? אפשר לשאול את ילדיכם, מה לדעתם יעשה הילד בביקור אצל סבתא? מה הוא יאכל, במה ועם מי הוא ישחק? בעזרת בובות אפשר להמחיז את המפגש בין הילד לבין סבתא ולהמציא המשך לסיפור.
כדאי לצאת יחד מהבית ולהביט סביב במבט חדש: איך נראית הדלת שלכם, ואיך הידית? האם גם לכם יש שביל מאחורי הדלת? צאו מהבית, עמדו והקשיבו, האם ניתן לשמוע מכוניות נוסעות? האם אתם שומעים ציפורים מצייצות או יללה של חתול? מה אתם מריחים באוויר? אילו אנשים עוברים על פניכם? אפשר לשחק במשחק ניחושים: כל אחד בתורו מתאר את המראה או הצליל של משהו שהוא פגש בדרך, והשני מנסה לזהות מהו.
בעמוד האחרון של הספר מצוירת מפה בצורת לב, שבה רואים את הדרך מהבית של הילד לבית של סבתא. אפשר לשרטט עם ילדיכם מפה בצורת לב או בצורה אחרת של הדרך מהבית שלכם אל הגן.
לא תמיד אפשר להגיע בהליכה לסבתא, לקרוב אהוב או לחבר. לפעמים המרחק גדול מדי. איך אתם שומרים על קשר? אפשר לחשוב עם הילדים על דרכים לשמור על קשר – שיחת טלפון, שליחת תמונות או סרטונים, מכתב או ברכה מצוירת.
מתנסים ומחליפים זהויות: כדאי לדאוג לתחפושות ואביזרים בהתאם לחלקי גוף ואביזרי לבוש המוזכרים בסיפור, שיעודדו את שילוב הסיפור במשחק הסוציו-דרמטי של הילדים. הילדים יכולים להכין מחומרים שונים זנבות, כובעים, קרניים ועוד. יחד אפשר ליצור ולשחק ב"חנויות" למדידה והחלפה.
חיית מחמד זוגית: הזמינו זוג ילדים. עליהם להפוך יחד לחיית מחמד המורכבת מפסל של שניהם. ניתן לקרוא לה בשם המצרף את השמות של שניהם, לדוגמה: "הכירו את החיה- אברהמיכל!". שאלו את הזוג: אילו איברים יש לה? מקור? זנב? כנפיים? חדק?
אפשר להצטלם יחד, להדפיס את התמונות הזוגיות בשחור לבן, ולתת לילדים לצבוע פריט אחד בתמונה בצבע. תוכלו לתלות על קיר מיוחד את תערוכת החיות שלכם.
זה הסיפור שלי: ולמיזם "הסיפור שלי, הסיפור של כולנו"
כל אחד מאתנו דומה לבני משפחתו במובנים מסוימים, ובדברים אחרים – שונה. בקשו מהילדים לשתף: למי אני דומה במשפחה? לאחד ההורים? אולי לדודה? דמיון יכול להתבטא במראה, בתכונת אופי, או תחביב.
מכינים ספר קהילתי משותף: בקשו מכל ילד לכתוב יחד עם ההורים על דבר אחד בו הוא דומה לבני משפחתו ודבר אחד שייחודי לו. אחרי שתאספו את תשובות הילדים, תוכלו ליצור ספר מקורי של קהילת הגן, עם התמונות והתשובות של כל ילד. תבנית להורדה של ספר קהילתי תכלו למצוא כאן. הספר יכול להיות מזכרת יפה מהגן, לכל משפחה.
כדאי לשבת קרובים זה לזה, לקרוא את הסיפור וליהנות מהאיורים. אילו פרטים משעשעים ומשחקי מילים גיליתם באיורים? תוכלו לבקש מילדיכם לספר את הסיפור על-פי רצף האיורים.
מישו מקנא בחיות האחרות ורוצה להיות כמותן. האם גם אתם רציתם פעם לדמות למישהו אחר? אפשר לשתף את ילדיכם בניסיון החיים שלכם. שוחחו על הדמיון והשוני בין בני המשפחה, על מה שמייחד כל אחד ועל מה שמאחד אתכם. זוהי הזדמנות לחזק את התכונות הפנימיות של ילדיכם ולעודד אותם להישאר נאמנים לעצמם.
אפשר להמחיז יחד את הסיפור. בעזרת בדים ואביזרים תוכלו להכין כנפיים, זנבות, שפמים ונוצות. כדאי לשמור את התחפושות והאביזרים בסלסילה זמינה, לעודד את הילדים להתחפש כל פעם לחיה אחרת ולהחיות את הדמויות השונות בסיפור.
בעקבות הסיפור אפשר להקים דוכן "שוק קח-תן" של בגדים, תחפושות ואביזרי לבוש שאינם בשימוש. הזמינו חברים ושכנים, ויחד תוכלו להתחפש, להחליף ביניכם פריטים ולהתחדש.
כדאי לחפש בבית, בגן או בספרייה המקומית ספרים נוספים בנושא, כמו "חומפס" מאת שלומית כהן-אסיף, "הביצה שהתחפשה" מאת דן פגיס, "תאכל מעיל תאכל" מאת רונית חכם, ולקרוא אותם יחד.
האם לעצים יש רגשות? הילדים יכולים להמחיז את הסיפור. הכיני תחפושות פשוטות ובחרי כל פעם קבוצה של 4 ילדים (3 גמדים ועץ). בזמן שחבריו של מר זוטא מציעים לו דרכים לסלק את העץ, העץ יכול לבטא בהבעות פנים את התגובה שלו למה שהוא שומע. אילו העץ היה יכול לדבר, מה היה אומר לגמדים? כיצד הוא יכול להצליח לשנות את דעתם?
יוצאים לטיול עצים: אילו עצים צומחים בחצר הגן? מה צומח במסלול אותו עוברים הילדים כל יום מהבית אל הגן? אם מתאפשר לכם, כדאי לצאת לטיול עם משפחות הגן ולחפש עצים שגדלים בסביבה. האם הילדים מכירים סוגי עצים שונים? בעקבות ההיכרות עם העצים אפשר להכין תערוכה של ציורי עצים ולתלות אותם על לוח קיר.
שותלים יחד גינה קהילתית: האם בקרבת הגן יש משטחים ריקים או חצרות מוזנחים? תוכלו לחבור לגופים קהילתיים נוספים, לנקות ולייפות את האזור. אפשר אפילו לשתול יחד גינה קהילתית.
לקראת ט"ו בשבט – חגיגה של עצים! אפשר לבקש מהילדים וההורים לחפש בבית ובספריה ספרים נוספים שעוסקים בעצים, למשל "עץ אבא" מאת דבורה בושרי, "העץ המופלא" מאת ניק בלנד וסטיבן קינג. בלחיצה על שמות הספרים תוכלו לקרוא מגוון הצעות נוספות לפעילות בגן סביב עצים.
מאכלי תפוחים: בעמוד האחרון של הספר מופיע מתכון להכנת מאפה תפוחים ופירורי בצק. כדאי לעודד את המשפחות לנסות להכין אותו בבית, או עוגות תפוחים אחרים, ולשלוח תמונות בווטסאפ של העוגות. אפשר להזמין את המשפחות לקבלת שבת מיוחדת בגן, בה תמחיזו את הסיפור, תשירו שירי ט"ו בשבט, ותתכבדו בסלט פירות ובמאפי תפוחים.
יושבים קרוב וקוראים יחד – אפשר לחפש את האיור של העץ היבש, לעצור את הקריאה ולשאול את ילדיכם, למה לדעתם העץ אינו צומח? מה חסר לו? בסוף הסיפור תוכלו לשוחח: מה גרם להתחדשות וללבלוב של העץ? האם לזה התכוון מר זוטא כשהוא שתל את הגינה?
האם לעצים יש רגשות? חפשו את הדף שבו מציעים חבריו של מר זוטא לסלק את העץ. תוכלו להמציא דו-שיח. אילו העץ היה יכול לדבר, מה הוא היה אומר למר זוטא ולחבריו?
גם אני רוצה גינה! – מר זוטא מקנא בגינות של חבריו. תוכלו לשתף, האם פעם רציתם משהו שהיה לאחר? איך הרגשתם, מה עשיתם? אם גם אתם רוצים גינה, אפשר לשתול פרחים, תבלינים או ירק בגינה או באדנית, לטפל בהם ולעקוב אחר הצמיחה.
שותלים יחד גינה קהילתית – כדאי לצאת לטיול רגלי בסביבת הבית. האם יש שטחים ריקים או חצרות מוזנחות? יחד עם חברים תוכלו לנקות ולייפות את האזור. אפשר אפילו לשתול בשיתוף עם אחרים גינה קהילתית.
ממש מתחת לאף – מר זוטא לא הבחין בשינוי שחל בעץ התפוחים, עד שחבריו התפעלו ממנו. האם קרה לכם פעם שלא הבחנתם במשהו טוב שקורה לידכם? תוכלו לטייל יחד בין חדרי הבית ובחצר ולחפש את כל הדברים היפים שצמחו או השתנו לאחרונה.
3 כפות סוכר (אפשר להוסיף כף קינמון או כף מיץ לימון, לפי הטעם).
הכנה:
מערבבים יחד את הסוכר, החמאה והקמח עד שמתקבלים פירורים בינוניים. מאחסנים שעה במקרר.
קולפים את התפוחים וחותכים אותם לפלחים.
ממיסים במחבת את החמאה ומבשלים בה את התפוחים 15-10 דקות תוך ערבוב, עד שהתפוחים רכים אך עדיין שומרים על צורתם.
מעבירים את התפוחים לתבנית, מפזרים עליהם את פירורי הבצק ואופים בחום בינוני-גבוה כ-20 דקות, עד שהפירורים זהובים.
מגישים חם או בטמפרטורת החדר. בתיאבון!
חגיגה של צבע ויצירה: הספר מזמין אותנו ליצור תוך שימוש בשלל חומרים, למשל ציורי קסם וחריטה, פיסול בפלסטלינה, צביעה בצבעי פנדה, ציור בצבע מים או גואש ועוד. כדאי גם לצאת לחצר וליצור בעקבות הטבע, ולערוך תערוכות אמנות ויצירה ברחבי הגן.
ממחיזים את הסיפור: מחלקים את הילדים לקבוצות בהתאם לשלבי היצירה בסיפור. כל קבוצה מדגימה את מהלך היצירה בריקוד, תנועה והמחזה. מדגישים את ההרמוניה של הבריאה, ובה מקום למגוון רחב כל כך של יצורים. כדאי לחשוב, כיצד תביאו לידי ביטוי את הייחודיות של כל ילד וילדה, כפי שמשתקפת במראה בעמוד האחרון של הספר?
דיוקן עצמי: בעקבות העמוד האחרון של הספר אפשר להציע לילדים לצייר דיוקן עצמי. תוך התבוננות במראה שבספר או במראות קטנות מונחות על שולחנו היצירה, הילדים יכולים לצייר את עצמם בחופשיות. ניתן לערוך תערוכה של הדיוקנים של ילדי הגן, רק חשוב להזכיר כי אנו עוסקים באמנות ולא בצילום, ואין המטרה לדייק בפרטים!
משחקים בהשראת ימי הבריאה: אפשר לעסוק בימי הבריאה המוזכרים בסיפור, לדוגמה מישוש וזיהוי של פני חבר בעיניים עצומות )חושך ואור(, משחק "ים יבשה" )מים ויבשה(, פעילות תנועה שמשתנה בהתאם לקצב ולטווחי זמן )ירח וכוכבים(, משחקי ניחוש ופנטומימה )דגים ועופות, חיות( ועוד.
תערוכת ספרים מאת פאול קור: פאול קור הוא סופר ומאייר אהוב מאד ורבים מספריו נמצאים בספריות ובבתים בישראל. כדאי לבקש מההורים והילדים לחפש ספרים שלו )למשל "כספיון", "הדג שלא רצה להיות דג" ועוד( ולהביא אותם לגן. תוכלו לקרוא אותם יחד, להשוות ביניהם ולערוך תערוכה בגן.
ציורי קסם לא תמיד קל להתחיל ציור מדף ריק. תוכלו להכין עם ילדיכם דפי קסם: צובעים דף לבן, בשלמותו, בצבעים רבים ושונים, ומעל הציור הצבעוני צובעים שכבה נוספת ואחידה בצבע פנדה שחור. כעת ניתן לקחת מטבע או שיפוד ולצייר על המרקם השחור, והציור יתגלה בכל צבעי הקשת.
ציידי צבעים העולם מלא בצבעים, וכדאי לצאת לטיול בשכונה ולגלות אותם. קחו איתכם דף חלק וחבילת צבעים וצאו לצוד צבעים. בכל פעם שתראו משהו, ציירו על הדף עיגול בצבע שלו: שמיים כחולים – ציירו עיגול כחול, תמרור אדום – ציירו עיגול אדום, וכן הלאה. בסוף הטיול יהיה לכם דף יפהפה וצבעוני.
מציירים יחד אפשר לקחת דף חלק וצבעים ולהכין ציור משותף: ההורה מתחיל ומצייר קו, נקודה או כתם צבע, הילד מוסיף אחריו פרט, ההורה אחריו וכך הלאה. בסוף יתקבל ציור משותף שכל אחד מכם תרם לו את חלקו.
להוסיף טוב מה חסר בעולם סביבכם? הסתכלו עם הילדים על הבית, על הרחוב ועל הגן, על השכנים ועל החברים: מה תוכלו לעשות כדי להפוך את העולם למקום טוב יותר? אפשר להחליט יחד לקשט את הפח בחדר המדרגות, לעזור לשכן מתקשה, להשתמש במילים כמו "תודה" ו"בבקשה", או פשוט לחייך לעוברים ושבים.
חריזה וחרוזים בעזרת החרוזים שבספר יוכלו ילדיכם להשתתף באופן פעיל בחוויית הקריאה, ועם הזמן הם יצליחו גם "לקרוא" את הספר לבד. האם אתם אוהבים משחקי מילים? אפשר להשתעשע ולהמציא חרוזים נוספים משלכם
"המצאתי יצורון" בעולם שיצר פאול קור יש גלים סגולים, כוכבים ורודים ויצורונים דמיוניים. תוכלו ליצור עם הילדים יצורים דמיוניים מבצק או מפלסטלינה. כדאי להחליט יחד באיזה צבע יהיו היצורים שלכם, כמה עיניים יהיו להם ומה הם יֵ דעו לעשות.
המפגש בין מלכת שבא למלך שלמה ציורי ודרמטי מאד, ילדי הגן ייהנו להציג אותו. תוכלו להכין מתנות יפות שמביאה המלכה לשלמה, להכין אירוח כיד המלך למלכה ולכל הפמלייה שלה, לחשוב על חידות נחמדות איתן "יתמודד" המלך, ולבסוף, לכרות ברית שלום בין שתי הממלכות הגדולות.
"איזהו חכם? הלומד מכל אדם" )מסכת אבות ד א(. בסיפור על שלמה המלך והדבורה אנו רואים שגם האיש החכם ביותר יכול ללמוד ממי שקטן ממנו. נסו ללמד זה את זה דברים חדשים, כך הגן כולו ילמד ויתקדם! תוכלי לחשוב ולשתף את הילדים מה את לומדת מהם.
המלך שלמה כתב ספר של משלים ופתגמים. על-פי הסיפור שלנו, ישב שלמה באותו הלילה ּ וכתב פסוק בספרו, ספר מִשְׁלֵי: :"בָז לְדָבָר יֵחָבֶל לוֹ" )משלי, יג, יג(. כלומר: מי שמתייחס בבוז לדבר, יבוא יום וזה יֵחָבֶל, כלומר יזיק לו. נסו ליצור פתגם שמעביר לאחרים את החכמה שלמדתם ממקרה שקרה לכם בגן. נשמח לקבל את הפתגמים ולפרסם אותם באתר האינטרנט של ספריית פיג'מה.
האגדה מספרת שיהודי אתיופיה הראשונים הם צאצאיהם של שלמה המלך ומלכת שבא. אפשר לנצל את ההזדמנות ולספר קצת על אתיופיה ומורשת יהודי אתיופיה, להתבונן במפה ולעקוב אחרי מסעה של מלכת שבא, לנסות לנחש אלו מתנות היא הביאה לשלמה מאתיופיה הרחוקה ועוד.
אחד מתפקידיו החשובים של המלך היה לשפוט ולהכריע בסכסוכים. אפשר לשחק במשחק תפקידים שבו יוזמנו ילדים על פי תור למלא את תפקיד המלך או המלכה ו"לשפוט" בסכסוך שיוצג לפניהם על ידי הילדים האחרים. המלך השופט נדרש להקשיב היטב לשני הצדדים, לברר את העניין ולהכריע על סמך המידע שאסף.
משחק פנטומימה – שלום אדוני המלך – משחק בו המלך יושב על כיסא, ומשרתיו מגיעים אליו. המשרתים אומרים: "שלום אדוני המלך". המלך אומר: "שלום בניי היקרים. איפה הייתם ומה עשיתם?" המשרתים מציגים בפנטומימה: היינו ב )מציגים( ועשינו )מציגים(". על המלך לנחש איפה היו ומה עשו.
מלכת שבא רצתה לבדוק האם שלמה באמת כל-כך חכם כפי ששמעה, ובחנה זאת באמצעות חידות. נסו גם אתם לחוד חידות. בחרו נושא וצרו חידה, למשל: "איזה פרי הוא כתום מבחוץ, כתום מבפנים, ויש לו פלחים"? כדי לפתור את החידה שואלים שאלות.
חידתה של מלכת שבא עסקה בהבדל שבין יצירת הטבע )"טבעי"(, למלאכת האדם )"מלאכותי"(. תוכלו להכין תערוכה של חפצים טבעים ומלאכותיים. למשל: חפשו פרח טבעי, ושימו מולו פרח מלאכותי; מקור אור טבעי, ומקור אור מלכותי; מזון טבעי, ומזון מלאכותי. חשבו לשם מה נוצרו כל אחד מן הדברים המלאכותיים שאספתם? מתי הם משמשים אותנו? )לדוגמא: האור המלאכותי מאיר גם בלילה וכד')
תוכלו לשחק "כאילו" אתם דבורים. תנו לילדיכם להיות הדבורה, ואתם – חברותיה. עופו יחד וזמזמו זה לזה את מה שהדבורה מספרת על המפגש עם המלך ואת תגובתכם לסיפור.
"איזהו חכם? הלומד מכל אדם": תוכלו לשאול את ילדיכם, מיהו חכם, מהי חוכמה, ומה למד שלמה המלך מהדבורה. אפשר לספר לילדיכם משהו שהם לא ידעו עד כה, ולבקש מהם לחדש לכם במשהו מידיעותיהם!
כדאי לשוחח על היכולות ועל התרומה של כל אחד ואחת במשפחה. היזכרו יחד במצבים שבהם ילדיכם עזרו והועילו במיוחד. אפילו לקטנים יש "שעה" שבה הם עוזרים ותורמים לכלל.
אין חכם כבעל הניסיון: בשנים הראשונות צוברים ילדים היכרות וניסיון במגוון תחומים. כל התנסות מפתחת את הילדים, פותחת את עולמם ומסייעת בבירור טעמם האישי. חשוב לאפשר התנסות במגוון דרכים: ביצירה – להעשיר את השימוש בחומרים עם מרקמים, צבעים וריחות שונים, במשחק – להיפגש עם סביבות למידה מגוונות, בחברות – לעודד מגוון מפגשים ופעילויות עם ילדים שונים בגן.
מזהים דמויות מזוויות שונות: האיורים בספר מצוירים מזוויות שונות: במבט מלמעלה, מלמטה, מקדימה ומאחורה. אפשר לשחק יחד משחק זיהוי, להציג מפני הילדים מזווית לא צפויה ספר או צעצוע מוכר. ניתן גם לנסות לזהות חפץ לפי צלליות. האם הם הצליחו לזהות את החפצים?
למי יש חתול או כלב בבית? איך הוא נראה? איזה שם נתתם לו? מדוע? בקשו מהילדים לתאר איך הם מטפלים בו. אפשר להדגים על בובת משחק. מחקים חתולים: נסו ללכת, לילל, להתחכך כמו חתול. החתול דלעת מתרוצץ בכל מיני פינות של הבית – בשירותים, על שולחן עבודה, בחדר השינה. נסו לדמיין ולהציג יחד, מה היה עושה החתול דלעת בפינות השונות של הגן? איך היה מתנהג במפגש? בפינת הבית? בחצר? בפינת הספר?
מכינים דיוקן עצמי כחתול: בגב הספר מופיע איור של הסופר והמאייר מאוירים כחתולים. איך אתם הייתם נראים, לו הייתם חתולים? הדפיסו צילום של כל אחד מהילידים על דף נייר. בעזרת צבעים, טושים וחומרים שונים, כל ילד יוסיף לתמונה שלו מאפיינים של חתול: אוזני מחודדות, אף קטן, או אולי שפמפם? אפשר להביא איפור פנים לגן, ולצייר לכל ילד אף ושפמפם חתולי.
להכיר ולאהוב: הילד לומד לאהוב את החתול בזכות ההיכרות איתו. זוהי הזדמנות לחקר משותף על חתולים: נסחו יחד שאלות על חתולים. שלחו עם כל ילד שאלה לחקר בבית, בשיתוף ההורים. כדאי להקדיש לממצאים קיר בגן.
"אני אוהב שוקולד": בחיבור לנושא השנתי ולמיזם "הסיפור שלי- הסיפור של כולנו". הטעם האישי, הייחודי שלנו, הוא חלק ממה שמגדיר אותנו. עם זאת, הוא מתפתח ויכול גם להשתנות. מה אתם אוהבים? מה לא? אחת לכמה זמן כדאי להכין רשימה של הדברים האהובים על ילדי הגן. בכל פעם לבחור נושא אחר: מאכלים, משחקים, מקומות, או עונות. כדאי לחשוב עם הילדים: האם יש גם משהו ששיניתם את טעמכם או דעתכם לגביו? אם מתאים לך, מומלץ לשתף בסיפור אישי שלך: אולי יש מאכל שפעם לא אהבת והיום דווקא כן? אולי יש פעילות שפעם נרתעת ממנה והיום היא דווקא מהנה?
מתכון למרק דלעת: בימי החורף הקרים אפשר ליהנות יחד ממרק דלעת חם!
מצרכים:
1 בצל קצוץ גס
1 דלעת חתוכה לקוביות
2 בטטות מקולפות וחתוכות לקוביות
1 קישוא
2 שני גזרים מקולפים וקצוצים גס
חופן פטרוזיליה קצוצה
מעט שמן
מים למרק
מלח, פלפל
מוט מעבד מזון ידני.
אופן ההכנה:
מטגנים את הבצל. כשנעשה שקוף מוסיפים את כל הירוקות חתוכים גס ומטגנים מעט. מוסיפים מים ותבלינים, מביאים לרתיחה ומנמיכים את האש. מבשלים עד לריכוך הגזר. נותנים למרק להצטנן מעט, וטוחנים אותו למרק סמיך בעזרת מעבד המזון.
המאייר החביא בין האיורים חיות רבות, כמה מהן אמתיות, ואחרות – חיות צעצוע. כדאי לדפדף בספר ולחפש את החיות בכל עמוד. האם מצאתם את היצור הירוק עם המחושים? מה הוא עושה על היד של אבא ומה קורה לו כשהילד פוגש את חתול דלעת?
בעזרת גרב ישן, בדים וכפתורים תוכלו להכין יחד בובת יד של חתול ולהמחיז את הסיפור. באיזה שם תקראו לבובת החתול שלכם? האם נעים ללטף אותה? איזה קול היא משמיעה?
תוכלו לצאת לטיול בקרבת הבית ולחפש חתולים. לא כדאי להתקרב אל חתולים שאין להם בית או לנסות ללטף אותם, אבל אפשר לסייע להם. בעזרת ארגז ריק ובדים ישנים תוכלו להכין יחד מחסה לחתולי רחוב, שאליו הם יוכלו להיכנס בימי גשם ובלילות קרים.
אילו חיות אתם אוהבים? האם יש בעל חיים שילדיכם אינם אוהבים או שממנו הם מפחדים? אפשר לבקר בגן החיות או בחנות לבעלי חיים ולהכיר את החיה מקרוב. אולי תגלו גם אתם שמפגש קרוב עם בעל החיים יכול לשנות את הדעת.
בחיבור לנושא השנתי: שומרים על ייחודיות שומרים על אחדות: האם לכולם אותו יחס לגשם ומים? אפשר לשאול את הילדים, מי אוהב להירטב? מי אוהב להיות בחוץ בגשם? מי לא? איזו עונה עדיפה עליכם – קיץ או חורף? אפשר לקשט לוח קיר בדעותיהם של הילדים.
שעשועי מילים וחרוזים: שירה נכתבת בשפה שונה מסיפורים, לרוב שירים קצרים והם נכתבים בשפה "רזה", כאשר ניתנת חשיבות רבה למקצב ולחריזה. אפשר ללוות את הקריאה בכלי הקשה או במחיאת כפיים, להמציא חרוזים משלכם ולהשתעשע במשחקי מילים.
משחקי מים: גשם בחוץ, החצר מוצפת ואין אפשרות לשחק בחוץ או לצאת לטיול. מה עושים? מכריזים על "חגיגות הספר הרטוב" בתוך הגן!
כדאי לבחור את הפעילויות שמתאימות לך ולילדים – וכמובן, לשלוח לנו תיעוד ותמונות מחגיגות הספר הרטוב בגן שלכם!
– ממלאים קערות עם מים ונוזל כלים ומפריחים בועות סבון
– עורכים ניסויים מדעיים, מה צף ומה שוקע?
– מקימים מסלול מכשולים של "שלוליות בגן": מפזרים חישוקים על הרצפה ולפי ההוראות מדלגים מעליהם, נעים כמו חיות שונות, הולכים בהליכת עקב בצד אגודל, קופצים על רגל אחת…
– מביאים לגן מגפיים גדולים ומשחקים מרוץ שליחים של הליכה במגפיים הגדולים
– מציירים בצבעי מים
– שרים שירי מים וחורף
– מכבסים צעצועים ובגדי בובות בתוך גיגיות מים
– משחקים "מחבואים" או "נחש מי" מאחורי מטריות
– מקימים תזמורת "מנגנים גשם" בעזרת נקישה בלשון, תיפוף על כפות הידיים ורקיעות ברגליים
– מכינים מקלות גשם מחומרים שונים
– עורכים תערוכה של ספרי חורף וגשם: כדאי לבקש מההורים והילדים להביא מהבית ספרים, לערוך תצוגה ולקרוא אותם יחד.
להבדיל מסיפור, אוסף שירים אפשר לקרוא בכל סדר שרוצים. אילו שירים אתם וילדיכם אוהבים במיוחד? אתם מוזמנים לקרוא את השירים בספר שוב ושוב, להתבונן יחד באיורים, ובכל פעם לבקש מילדיכם לבחור שיר אחר.
כשהגשם יורד לא תמיד אפשר לצאת מהבית. תוכלו להכין קופסת משחקים לימים גשומים. מבקשים מהילדים לקשט קופסת נעליים ריקה. בתוך הקופסה שומרים הפתעות ל להפרחת בועות ְ קטנות: מדבקות, צבעים, מָכ סבון, וגם פתקים מצוירים ובהם רעיונות לבילוי משפחתי ביום גשום )שעשועי מילים, קריאת ספרים, אפייה ועוד(. את הקופסה מטמינים, ופותחים אותה רק בימים גשומים!
האם כבר ירד היורה? כמה גשם יֵרֵד השנה? ילדיכם יכולים להיות שותפים לציפייה ולמעקב אחר הגשם ולהכין איתכם לוח מעקב. בכל ערב בחודשי החורף מציינים בציור אם ירד גשם באותו היום. בתום העונה אפשר לספּור יחד את הימים שירדו בהם גשמי ברכה.
האם אתם מַכירים עוד שירים וסיפורים על גשם ומים (למשל "שלולי" מאת מירה מאיר, "מגפיים" מאת מרים רות, "סיפור על גשם" שעיבדה רות קלדרון)? אפשר לחפש אותם בבית או בספרייה להתכרבל יחד בפינה חמה (ויבשה) של הבית ולקרוא אותם.
אולי נתחלף? אפשר לשחק משחק של חילופי כיסאות: יושבים במעגל ומזמינים כל פעם שני ילדים להחליף מקומות בצורת התקדמות מעניינת: למשל בהליכה לאחור, בקפיצה, בזחילה, או כמו אחת החיות המוזכרות בספר.
המקום האהוב עליי בגן: בתוך שלל הפעילויות והאפשרויות שהגן מזמן בכל יום, מה משמח אותי? מה כיף לי?
חפשו אותי! הזמיני כל פעם קבוצת ילדים אחרת להתחבא במרחב הגן, כל אחד במקום האהוב עליו, את תהיי התופסת. כל ילד שתמצאי ישתף מדוע בחר במקום מחבוא זה, ומה מיוחד במקום זה בעיניו.
מצביעים ברגליים: תוכלי לפזר על הרצפה במרכז החדר חפצים שמייצגים פעילויות ופינות שונות בגן )למשל, קובייה, מכחול, ספר, בובה, כף ודלי( ולהזמין את הילדים לעמוד ליד החפץ של המקום האהוב עליהם. כדאי לבקש מהילדים להסביר את הבחירה שלהם.
זה הגן שלנו! תוכלי לצלם את הילדים בפעילות האהובה של כל אחד ואחת ולהציג את כל התמונות על לוח קיר. במרכז הלוח הציגי צילום קבוצתי )יחד עם הצוות!( כאשר כל ילד אוחז בספר, בצירוף שלט גדול: "אנחנו לא מתחלפים!"
הכניסה לגן מלווה בקריאת "בוקר טוב!" אישית, לכל נכנס. והמבט, והאינטונציה של הקריאה הזו, הן שעושות את כל ההבדל. הציעי לילדים להגיד: "בוקר טוב!" באינטונציות שונות: בקול רם, בלחש, במהירות, לאט, בפיהוק, בכעס… איך הקול מצליח להשפיע על המשמעות והמסר?
איזה יום היום? בסיפור פוסע הגיבור לגן בכל יום מימות השבוע. האם יש לכם פעילויות קבועות ביום מסוים בשבוע? מה מיוחד בגן ביום שישי?
אפשר להכין לוח שבועי עבור המשפחות: גוזרים חבל באורך מטר, או קולעים צמה מבדים ישנים. הילדים צובעים ומקשטים שבעה אטבי כביסה, אחד לכל יום בשבוע, עליהם כותבים את שמות ) או אותיות( הימים מראשון ועד שבת. כל משפחה תקבל חבל עליו מהודקים 7 אטבי הכביסה. את החבל ניתן לתלות בחדר הילדים ועליו להצמיד בכל יום ציורים, יצירות או אירועים שעתידים להתרחש. יחד עם הלוח ניתן לשלוח ציור שאותו כבר אפשר להצמיד ביום קבלת הלוח.
הורים וילדים מתחלפים: קבלת שבת משותפת, כמו בסיפור, או סדנא אחר הצהריים, יכולה להיות הזדמנות נהדרת לפתיחה חגיגית של ספריית פיג'מה. הזמינו את ההורים לגן ותנו לילדים להתחלף עם ההורים בתפקידים: ההורים ישבו במפגש והילדים ימחיזו להם את הסיפור "אולי נתחלף?", הילדים ייקחו את ההורים לסיור בין פינות הגן ויסבירו מה עושים בכל פינה, וישבו לשחק יחד באחד ממשחקי הקופסא. ומי מכין את הכיבוד לחגיגה ועוזר לסדר את הכסאות? הילדים, כמובן! רעיונות נוספים לפתיחה חגיגית של הספרייה באתר של ספריית פיג'מה.
קוראים את האיורים: כדאי להתבונן יחד באיורים החינניים שמלווים את הסיפור. אפשר לעצור בכל עמוד ולחפש פרטים משעשעים. האם מצאתם תרנגולת מציירת, ילד מטיל ביצה, דבורה עוזרת לבנות מגדל? מה עוד מצחיק באיורים?
כולם הולכים לגן: מה אתם רואים בדרך אל הגן? האם כמו הילד בסיפור גם אתם רואים מכולת, כלב, תינוק בעגלה, בית קפה? האם עוברת לידכם מכונית ורודה? תוכלו לצייר יחד את המסלול שלכם לגן ולהוסיף בו מקומות ואנשים שאתם פוגשים בדרך.
ממחיזים את הסיפור: אפשר להמחיז את הסיפור בעזרת בובות וחיות פרווה ולהציע זה לזה ”אולי נתחלף? יהיה לך כיף“. תוכלו להוסיף דמויות ובעלי חיים אחרים שמבקשים גם הם ללכת לגן.
איזה יום היום? בכל יום בשבוע פוגש הילד בסיפור חיה אחרת. האם ילדיכם מכירים את ימי השבוע? האם יש לכם תוכניות קבועות, חוג או צהרון בימים שונים, יום קצר ביום שישי? ומה אתם עושים ביום שבת, כאשר לא הולכים לגן? אפשר להכין לוח של ימי השבוע ולצייר בו מה עושים בכל יום.
היום יום שישי: בעמוד האחרון של הספר חוגגים הילדים והחיות את טקס קבלת השבת. איך מציינים את השבת בגן של ילדיכם? תוכלו לערוך בבית טקס קבלת שבת כמו בגן ולשיר שירי שבת.
גן שלנו מה נחמד הוא: לפעמים קשה לקום בבוקר וללכת לגן, האם ילדיכם תמיד שמחים ללכת לגן? בעקבות הסיפור תוכלו לחשוב יחד על משחק שיָּקל על ההתארגנות בבוקר ויסייע ללכת בשמחה לגן.
כך צומחים: אפשר לעסוק בתהליך הצמיחה דרך תנועה. השמיעו מוזיקה נעימה ופזרו חישוקים על הרצפה. הזמינו את הילדים לשכב בתוך חישוק ולהתכווץ כמו זרעים באדמה. השקו כל "זרע" על הגב על ידי דגדוגים קלילים ובקשו מהם "לנבוט" ולהזדקף לאט, לאט עד שיהפכו לעץ גדול. אפשר לקרוא לכל ילד בשם של עץ אחר, לבקש מהילדים להחזיק בכפות הידיים את הפרי הדמיוני של העץ, ולנוע ברוח קלה.
גינה על הקיר: חמנייה, חרצית, כלנית, נרקיס – אילו פרחים מכירים ילדי הגן? תוכלו להביא לגן פרחים שונים ולחקור אותם יחד. בחנו את הריח וצבע הפרחים, צורת העלים ומרקמם ועוד. מה משותף, מה ייחודי בכל פרח ופרח? אפשר להציב באמצע שולחנות היצירה אגרטלים עם פרחים מזנים שונים ולהציע לילדים לצייר אותם. את הציורים של הילדים כדאי לתלות על לוח קיר, והנה לכם גינת פרחים צבעונית ומגוונת של ילדי הגן.
גינת החלומות שלי: הילדה בסיפור חולמת על גינה עם ארנבונים משוקולד ותותים מאירים כמו פנסים. אפשר להציע לילדים מגוון חומרים – למשל פלסטלינה או בצק, פקקים, זרדים, צעצועי פלסטיק קטנים ועוד – ולאפשר לכל אחד להכין גינת חלומות כיד הדמיון. את תיאור גינות החלומות של הילדים כדאי לרשום לצד היצירות ולהציב בכניסה לגן תערוכה של גינות דמיוניות.
גם אנחנו עוזרים להורים: הילדה בסיפור עוזרת לאמא בגינה, כיצד עוזרים ילדי הגן להורים? אפשר לחלק להורים פתקים צבעוניים בצורת פרחים ולבקש מהם לרשום עליהם דוגמאות לעזרה שהילדים מעניקים בבית. כל פתק שנקרא בקול רם בגן, מעורר גאווה בילדים ומייצר אקלים של אהבה, אמון, והעצמה. את הפתקים תוכלו לתלות בכניסה לגן.
מטפחים גינה בחצר הגן: בהשראת הספר אפשר לטפח יחד עם הילדים את גינת הגן: לשתול צמחי תבלין, פרחים, לנכש עשבים שוטים, אולי אפילו לגדל אדנית של עגבניות. כדאי להזמין את ההורים לבילוי משותף בגן: לקרוא את הספר יחד, לדבר על החלומות שלכם ולטפח יחד את גינת הגן.
לקראת ט"ו בשבט – חגיגה בגינה! אפשר לבקש מהילדים וההורים לחפש בבית ובספריה ספרים נוספים שעוסקים בעצים ובגינה, למשל "מה צריך בשביל" מאת ג'יאני רודארי, "העץ המופלא" מאת ניק בלנד וסטיבן קינג, ו"חנן הגנן" מאת רינת הופר. בלחיצה על שמות הספרים תוכלו לקרוא מגוון הצעות נוספות לפעילות בגן סביב עצים ופרחים.
כדאי לשבת קרוב ולקרוא יחד את הספר. אפשר להתבונן היטב באיורים הצבעוניים שמלווים את הסיפור. איך מאיירים חלומות? באיזה צבעים השתמש המאייר? מה מופיע באיורים ולא מוזכר בסיפור? נסו לדמיין – איך הייתה נראית גינת החלומות שלכם? מה הייתם רוצים שיצמח בה?
הילדה בסיפור עוזרת לאימא שלה לטפל בגינה. האם גם לכם יש גינה או עציצים? כיצד ילדיכם עוזרים לכם בבית? תוכלו לחשוב יחד על זמנים ומקרים שבהם הם יכולים להושיט יד.
הילדה חולמת על פרחים שלא נובלים. גם אתם יכולים להכין יחד פרחים שאינם נובלים. אפשר להשתמש בנייר קרפ, בפיסות בד, אפילו בתבנית ביצים ריקה. מצמידים את הפרחים בנייר דבק לקשית או שיפוד ו"שותלים" בחצר, באדנית או בתוך בקבוק מים ריק.
קונכיות, ארנבונים, או לבבות שוקולד אפשר להכין בקלות: ממיסים שוקולד עם מעט שמן במיקרוגל ושופכים את הנוזל אל תוך תבניות קטנות מסיליקון המיועדות לאפייה או ליצירת קוביות קרח. לאחר כמה דקות במקפיא השוקולד מתקשה ותופס את צורת התבניות!
חיית מחמד זוגית –
הזמינו זוג ילדים. עליהם להפוך יחד לחיית מחמד המורכבת מפסל של שניהם. ניתן לקרוא לה בשם המצרף את השמות של שניהם, לדוגמה: "הכירו את החיה- אברהמיכל!". שאלו את הזוג: אילו איברים יש לה? מקור? זנב? כנפיים? חדק?
אפשר להצטלם יחד, להדפיס את התמונות הזוגיות בשחור לבן, ולתת לילדים לצבוע פריט אחד בתמונה בצבע. תוכלו לתלות בכיתה את תערוכת החיות המיוחדות שלכם.
מצביעים ברגליים [בחיבור לנושא השנתי: "שומרים על אחדות- שומרים על ייחודיות"] –
יוצאים לחצר או מפנים את חלל הכיתה מריהוט ומבקשים מהתלמידים לעמוד ליד קירות החדר. המורה עומד/ת במרכז החדר ומכריז/ה כל פעם על תכונת אופי או תחום עניין אחר (למשל: חוש הומור, חיבה למשחקי כדור, נדיבות, אהבת מוסיקה, סקרנות מדעית…). התלמידים שחשים הזדהות עם התכונה מתקדמים ומתקבצים יחד במרכז החדר, ואז חוזרים לפינות. כך מתגבשות ומתפרקות קבוצות המבוססות על תחומי עניין ואישיות שונים. בעקבות הפעילות כדאי לשוחח עם הילדים: האם גיליתם חבר חדש שדומה לכם ולא ידעתם? במה אתם ייחודיים? החברות יכולה להתבסס על חיבורים חדשים, מפתיעים ורכים יותר.
סבב דומה לי – שונה לי –
שבו במעגל, הביאו כדור צמר. התלמיד הראשון אוחז בקצה החוט ומוסר את הכדור לחבר אחר בכיתה. עליו לומר במה החבר דומה לו, ובמה הם שונים. לאט, לאט תיווצר "חבורת חברים" – רשת המחברת בין כל ילדי הכיתה.
הכינו תעודת זהות לחיית המחמד המושלמת בעיניי כל אחד. אפשר אפילו להמציא חיה שלא קיימת. איך היא נראית? איך קוראים לה? מה היא אוהבת לעשות? מה היא אוכלת? למה היא מושלמת? לחצו כאן
לראות דוגמה לתעודה מקוונת.
חפשו יחד את העמוד שבו הנרי מפרסם את המודעה על חיית המחמד המושלמת אילו עוד מודעות מפורסמות שם? האם המוצרים האלה באמת קיימים? אפשר לנסח עם הילדים מודעה על דבר שהם מאוד רוצים, גם אם הוא דמיוני.
כלב לא יכול לגעגע, ברווז לא יכול לתפוס כדורים. אבל אם מביטים בעין טובה אפשר למצוא טוב בכל אחד. אפשר לציין מה התכונה הייחודית של כל אחד מבני המשפחה והחברים.
הנרי יודע הרבה על התכונות של צפרדעים, כלבים – וגם ברווזים! אילו בעלי חיים מכירים ילדיכם? תוכלו לבקר בפינת חי, בגן החיות או בחנות לחיות ולהכיר חיות חדשות.
תוכלו לשתף את ילדיכם בחוויות ילדוּת שלכם: אילו חיות גרו סביבכם, האם היתה לכם חיית מחמד משלכם כשהייתם ילדים? אם כן, תוכלו לספר עליה – ולהראות תמונות מן העבר.
אפשר לארגן ערב תחפושות בבית. כל אחד מתחפש לחיה ועל האחרים לנחש מיהו. אפשר גם להמציא חיות דמיוניות, למשל לערבב זנב של סוס עם אוזניים של חתול. איך תקראו לחיות שהמצאתם ומה תכונותיהן?
איך מקריאים את הספר בקול? בגלל השילוב הייחודי של מילים ואיור שיצר גלעד סופר, קשה לקרוא את הספר בפני הכיתה. מומלץ לחלק לתלמידים עותקים של הספר ולהתייחס לצורתו לפני הקריאה. תוכלו לעיין יחד בכריכה: מה משמעות פס המחיקה במילה "שפן"? אפשר לשאול את התלמידים: למי מתאים הספר, לילדים? למבוגרים? האם זה ספר קומיקס? האם ספר מאויר הוא בהכרח ספר לצעירים?
גם ילדי הכיתה יכולים להכין קומיקס! אפשר לבחור ספר מוּכּר או להמציא סיפור שלכם ולהכין בעקבותיו ספרון קומיקס בעזרת בלוני דיבור ואיורים. תוכלו לערוך תערוכת קומיקס ולהציג את הספרונים על לוח קיר בכיתה.
ספר חדש של ספריית פיג'מה הוא "סיבה למסיבה"! אפשר להזמין את ההורים למפגש סביב הספר "שפן" והקומיקס, בו ההורים והילדים מכינים יחד מגזירי עיתון דו-שיח מצחיק בקומיקס. כל אחד בוחר וגוזר דמויות מתוך עיתונים ומגזינים ומתאים להם בלוני דיבור. אפשר לקבוע נושא מסוים עליו יכתבו, לדוגמה: שמות מצחיקים, חיות, המשפחה שלנו, ועוד.
השם שלנו הוא אמצעי אחד לזהות אותנו, מה עוד מגדיר אותנו? דרך משעשעת לגלות היא משחק הניחושים. כתבו על כתרי נייר שמות של ילדים מהכיתה, אפשר גם מורים או דמויות מפורסמות. הניחו כתר על ראש אחד הילדים כשהוא לא רואה מה כתוב בו, אבל הכיתה שמולו כן. הילד ינחש מי הוא בעזרת שאלות שישאל: "האם אני גבוה?", האם אני בת? האם אני לומד אתנו בכיתה? וכו'.
בעקבות הספר אפשר לבקש מהילדים להמציא סיפור שמתחיל ככה:
בוקר אחד שמעתי את אמא שלי קוראת אלי: "אלון, אלון", היא אמרה, "צריך לקום מהמיטה, כבר מאוחר". התעוררתי מיד, מה קורה כאן? בכלל לא קוראים לי אלון…
בספר מתלונן העיט: "וברחוב הם קוראים לי נשר… בכיתה הם קוראים לי נשר", זו מחווה לשירה הידוע של מרים ילן שטקליס 'ג'ינג'י'. הציפור והילד האדמוני לא אוהבים שקוראים להם בשם שמתייחס לתכונה חיצונית, שם שיש בו גם כוונה להעליב. תוכלו לשוחח עם הילדים על מה מטריד ומעליב כל כך ב'קריאה בשמות', האם גם להם לפעמים קוראים בשם מעליב או מקטין? זו הזדמנות להעלות סוגיות חברתיות בקרב התלמידים.
כדאי להתבונן יחד באיורים המיוחדים שצייר גלעד סופר בסגנון של קוֹמיקְס (עלילון בעברית). האם היה קל לקרוא את הסיפור בקול רם? האם שמתם לב לקו המחיקה על המילה "שָׁפָן" בכריכה של הספר? אפשר לשוחח על פשר הקו. האם זוֹ טעות בהדפסה?
ספר מאויר – גם לבוגרים! הקומיקס מבטא את עלילת הסיפור בו בזמן במילים ובציור, זהו סגנון איור מתוחכם שמוסיף למילים בסיפור רובד של משמעות. אפשר לבחור סיפור מוּכּר או להמציא סיפור שלכם ולהכין יחד ספרון קומיקס בעזרת בלוני קומיקס. אפשר להתבונן בחלקים המאוירים כך בספר ולראות מה מגלים עוד דרך ההתבוננות בהבעות הפנים, בשפת הגוף ובצבעים שאי אפשר לגלות במילים. שימו לב למשל בעמוד עם הקוסם לשביעות הרצון על פניו של הקוסם לעומת העצבות על פני הארנב.
האם אתם יודעים להבחין בין ארנב לשפן, בין עיט לנשר, בין יען לאמו? אתם יכולים להכין "מגדיר לחיות מבלבלות", ובו תכתבו ותציירו כיצד נראות החיות שנוטים להתבלבל בשמותיהן. בביקור הבא שלכם בגן החיות אתם לא תטעו. אפשר להכין משחק זיהוי קלפים עם תמונות וקלפים עם שמות החיות ולהתאים ביניהם.
אתם יכולים להמחיז את הסיפור, כדאי להיעזר בתחפושות ובאביזרים מתאימים (בדים, גלימות, סלסילות ועוד) ולבקש מילדיכם להסביר במילים שלהם למה הזקן טרח לנטוע את העץ.
תוכלו לחשוב ביחד, מה משמעות הסיפור בימינו? כיצד אנחנו דואגים ו"נוטעים" למען הדורות הבאים? זו הזדמנות לשתף את ילדיכם בנושאים ובערכים שחשובים לכם או ב"מתנות" שעוברות מדור לדור בתוך המשפחה. יחד תוכלו להחליט על יוזמה משותפת שתשפיע על הדור הבא, למשל נטיעת עץ או טיפוח הסביבה.
אילו "מתנות" עוברות מדור לדור במשפחה שלכם? אפשר לחפש בבית חפצים או תמונות שעברו אליכם מהסבים ומהסבתות ולספר לילדיכם סיפורים שעומדים מאחוריהם. יחד אפשר לחשוב, אילו חפצים ירצו ילדיכם לשמור לאחים או לחברים צעירים מהם?
אפשר לצאת ל"טיול עצים" בסביבת הבית. האם גדלים בסביבה העצים שמופיעים בסיפור? תוכלו להשוות בין העצים: איזו "מתנה" נותן כל עץ? אילו הם עצי נוי ואילו מניבים פרי? כיצד יודעים אם העץ צעיר או זקן? תוכלו לארוז את הספר, שמיכה וכיבוד קל, ולקרוא את הסיפור יחד בחיק הטבע, תחת עץ. בהמשך אפשר לאסוף אצטרובלים, קליפות עץ, עלים ועוד, ולהכין מהם יחד יצירה עם חזרתכם הביתה.
במקורות שונים האדם משול לעץ. אפשר לשוחח עם ילדיכם על השורשים ועל ענפי המשפחה שלכם. אפשר גם לשרטט יחד "אילן יוחסין" של המשפחה שלכם, מדור הסבים עד דור הילדים.
האם אתם מכירים גרסאות אחרות לאגדה? אפשר לחפש אותן בספר "אגדות שלנו" (שהם סמיט), ב"כה עשו חכמינו" (יוכבד סגל) או באתר האינטרנט "ספר האגדה לילדים" ולהשוות בין הגרסאות. האם אתם אוהבים את אחת הגרסאות יותר מהאחרות? למה?
הספר מבוסס על מדרש עתיק, ואפשר לקרוא אותו בשני רבדים לפחות: הרובד שלפיו ראוי לאדם לדאוג לדורות הבאים ולעסוק בקיומו של עולם מתוך אופטימיות ותקווה, ורובד נוסף הקשור לרקע ההיסטורי של הסיפור העתיק ולדמותו של אדריאנוס (138-76 לספירה), שהיה מהקיסרים הבולטים ברומא, ובימיו שגשגה האימפריה הרומית. הוא דאג לאבטחת השטח העצום שלה ולטיפוח האומנויות ונחשב משכיל ורחב אופקים. עם זאת הוא גם הקיסר האחראי לדיכוי מרד בר־ כוכבא (135-132 לספירה), להחרבת יהודה, להגליית תושביה ולמכירתם לעבדים. חכמים מתארים אותו כאדם חכם ומשכיל ובו־בזמן אכזר ואחראי לחורבן. אם כן, "סל מלא תאנים" הוא גם סיפור בעל רקע היסטורי המלמד על היכולת להמשיך ולהחזיק בתקווה בימים קשים ועל יכולת שלא להתיירא מפני החזק ממך ולהמשיך להתנהל בדרך של אמונה ותקווה.
הטרמה – כדאי לשאול: "האם קרה לכם שחיכיתם למשהו שיקרה?"; "האם היה לכם קל לחכות? איך הרגשתם?"; איך הרגשתם כשמה שציפיתם לו קרה?"; "האם אתם אוהבים להמתין עד שמה שאתם מצפים לו יקרה, או שאתם מעדיפים שהוא יקרה מייד?"
קריאה – כדאי לקרוא את הספר בקול, כאשר בידי כל תלמיד ותלמידה יש עותק אישי, ויש סימן מוסכם [צלצול בפעמון, מחיאת כפיים] למעבר לעמוד הבא ולהמתנה עד לסיום ההתבוננות באיורים והמעבר של כולם לעמוד הבא.
מה יקרה בהמשך? – כדאי לעצור לאחר השאלה "זוכר?" שהזקן שואל את אדריאנוס לאחר שהביא לו תאנים, ולשאול: "מה, לדעתכם, יעשה הקיסר עכשיו?" ניתן לעצור ולהמשיך בקריאה למוחרת וכך ליצור מתח לקראת ההמשך.
קריאה חוזרת – כדאי לשוב ולקרוא את הסיפור כמה פעמים בשבוע. הקריאה החוזרת מסייעת לילדים ליהנות מהספר ולהעמיק בפרטים ומחזקת את תחושת המסוגלות אצל הילדים שכבר מכירים את התפתחות העלילה. בכל קריאה כדאי להתמקד בפן מסוים של הספר: בתגובות של הזקן, באיורים ובסיפור הסיפור באמצעותם ועוד.
מעברים ורצף חינוכי – ספר נוסף בנושא כדאי להיזכר ולקרוא את הספר "המכונה", שחולק בגנים בשנה"ל תשפ"ג ועוסק גם הוא בזיכרונות ובקשר רב־דורי, ולציין יחד את הדומה והשונה בין הספרים.
תוכלו לבקש מהילדים להביא את הספר לכיתה ולקרוא בו יחד וכך ליצור רצף חינוכי ואורייני בין הגן לכיתה א'.
הבנת הסיפור – תחילה כדאי לשאול שאלות הבנה של מודל הסיטואציה: "מדוע התפלא הקיסר שהזקן נוטע עץ?"; "מדוע החליט האיש לנטוע עץ אף על פי שכבר היה בן מאה?"; "מדוע הוא לא פחד ויצא מביתו כשהקיסר עבר?"; "מדוע התאנים של הזקן כל כך טעימות?"; "איזו מתנה נתן הקיסר לזקן, ואילו מתנות מצא הזקן סביבו?"
ומה דעתכם? – בשלב הבא כדאי לשאול שאלות חשיבה ודעה אישית: "למה, לדעתכם, החליט האיש לנטוע עץ?"; "מה הפליא את הקיסר?"; "מדוע הביא הזקן את התאנים לקיסר?"; "מדוע העניק הקיסר מתנה לאיש?"; "אילו מתנות מעדיף האיש, לדעתכם: את המתנה של הקיסר או את אלו של הטבע? מדוע?"
מהספר לחיים – בעקבות הספר תוכלו לחזור ולשאול את שאלת ההטרמה: "מה עדיף: לחכות עד שהדברים יקרו או שהם יקרו מייד?"; "האם יש יתרונות בהמתנה?"; "אילו דברים קרו לכם או עשיתם שהתרחשו לאט ובסוף הניבו פרי?"; "האם אתם מוצאים 'מתנות' בסביבה שלכם? אילו מתנות?"
ברווז וחתול – שניהם מלווים את הזקן באיורים לאורך הסיפור ואינם מתוארים במילים. שאלו: "היכן הם נמצאים?"; "מדוע בחר המאייר להוסיף אותם, לדעתכם?"; "מה הם היו יכולים לספר אילו יכלו לספר את הסיפור?"
שבעת המינים – זו הזדמנות להכיר את שבעת המינים שבהם השתבחה ארץ ישראל ולחפש אותם בין איורי הספר. כדאי להעמיק ולהתבונן באיור שבסוף הסיפור, בו הזקן מתיישב בצל התאנה ורואה מתנות סביבו- "מאיזו נקודת מבט אנו מביטים בזקן?"; "היכן מטבעות הזהב, ומדוע הם מופיעים באיור?"; "האם המטבעות הם המתנות שהזקן מעריך?"
העמוד האחרון – העמוד האחרון מכיל איורים ללא מילים. בעקבות המילים האחרונות בסיפור "מתנות לכל הילדים" כדאי לחפש בעמוד האחרון את הילדים ואת המתנות. שאלו: "אילו עצים מופיעים באיור? ואילו מתנות נוספות?"
התאנה היא הפרי הראשון המופיע בתנ"ך ונמנית עם שבעת המינים: "אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן; אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ" [דברים ח, ח]. בעבר שימשה התאנה ממתיק מרכזי באזורנו, והסתייעו בה בגיבּוּן (הכנת גבינה מחלב), בחיטוי פצעים ובהסרת יבלות.
ומה עוד מעניין בתאנה? – תוכלו לחקור על התאנה עם התלמידים ואולי לטעום ממנה – טרייה או מיובשת. להרחבה – תאנה, אתר "צמח השדה", קק"ל
הביטוי "איש תחת גפנו ותחת תאנתו" [מלכים א ה, ה], אתר רב־מילים
תוכלו לגדל צמחים ולהתנסות בגידול מהיר ובגידול איטי: אפשר לשתול צמחים בעציצים, להנביט נבטים ולגדל ירקות על מצע של מים. קצב הגידול של כל אחת מהשיטות שונה, כך שהפעילות מציעה גם התנסות בתהליך, קבלת אחריות משותפת, מעקב אחר גדילה וצמיחה והיכרות איתן.
בטרם קריאת הסיפור תוכלי לצלם את האיורים שבספר ללא הטקסט ולהזמין את הילדים לנחש את עלילת הסיפור כפי שהיא משתקפת בתמונות. כדאי לשים לב אלו פרטים הם רואים כחשובים.
לאחר קריאת הסיפור אפשר לבקש מהילדים לדפדף בספר ולחפש יחד את התמונות שמדגימות את הטעות הראשונה של ניבי, את הצעד הראשון שלה בדרך לתיקון, ואת התפקידים שממלאות אמא והגננת ביחס לאמרה "מודה ועוזב ירוחם".
תוכלי להציע לילדים משחק תפקידים: הזמיני שלושה ילדים להמחיז את ההתמודדות של ניבי עם "המכוניות מתנגשות בלונה פארק" שבראשה: שני מתנדבים מייצגים את הקולות המנוגדים, ומתנדב/ת אחר/ת משחק/ת את ניבי. הציעי לשני המתנדבים לנסות לשכנע את ניבי למה כדאי, או לא כדאי, לקחת את אוגי הביתה, לגלות או לא לגלות את הסוד לאמא וכד'… קהל הילדים יכול להשתתף גם הוא, במתן עצות לניבי לגבי הקשבה לקולות המנוגדים.
האם בכיתה שלכם יש כלוב ובו אוגר או בעל חיים אחר? מה קורה לחיות בשבתות וחופשות? מה מידת האחריות של הילדים כלפי החיות? זו הזדמנות ללמוד יותר על החיות, להסדיר תורנויות הטיפול, ואף להכין יחד עם הילדים שלטי הוראות כמו: "אין לתת להם אוכל של בני אדם", "לא לשכוח לנעול חזרה את הכלוב" וכד'.
הקשר לבעלי חיים מרגש ילדים רבים. תוכלי להציע לילדי הכיתה לספר על חיות המחמד שלהם, או על חיות המחמד שהיו רוצים שיהיו להם. אפשר להכין תצוגה בכיתה או לערוך "יום חיות": צרו יחד תמונת קולאז' גדולה מגזרי תמונות, צילומים ביתיים, וציורים של חיות מחמד שהילדים יציירו בכיתה וגם בבית. רצוי לאפשר לילדים לספר על חיות המחמד שלהם ולשתף את חבריהם בידע ובניסיון שלהם.
לפעמים סיפורים דמיוניים מזכירים לנו דברים שקרו לנו. הסוד ששומרת ניבי מכביד ולא נותן לה מנוח – עד שהיא מגלה אותו לאמהּ. אם נוח לך, תוכלי לספר לילדים על מקרה שבו טעית ומישהו עזר לכם לתקן את הטעות. תוכלי גם להדגיש בפני הילדים שהם תמיד יכולים לשתף אותך בקשיים או בסודות.
אמא של ניבי אומרת "יש לי ילדה אמיצה". האם ילדי הכיתה חושבים גם הם שניבי אמיצה? זו הזדמנות יפה לפתוח שיחה על אומץ לב, ולשאול מה דעתן על הדרך שבה אמא וליאורה הגננת סייעו לניבי.
איסור הלבנת פנים: שמירה על כבוד הזולת –
כדאי להסב את תשומת לבם של הילדים לשעה ולדרך שבהן ניבי ואמא מחזירות את אוגי לגן. אפשר לשאול את הילדים למה לדעתם הן דאגו להקדים ולדבר עם הגננת לפני הגעת ילדי הגן? איך לדעת הילדים היתה מרגישה ניבי אילו היו מתקבצים סביבה ילדי הגן?
ניתן לקשר את הסיפור לאיסור "להלבין פנים ברבים" המופיע בתלמוד הבבלי, במסכת בבא מציעא. התלמוד מסביר כי מי שמעליב אדם אחר כאילו פוצע אותו ממש. כאשר האדם נפגע פניו מחווירים ולכן הפגיעה נקראת "הלבנת פנים".
אפשר לדון באמרה "אל תלבין פני חברך ברבים" ולתאר כיצד פניו של אדם מחווירות (מלבינות) כאשר הוא ננזף או מובך בפומבי. איך מתנהגים ההפך מ"להלבין פנים" – מה עושים? למה זה חשוב?
טעות ותיקון תוכלו לדפדף בספר ולחפש את האיור שמדגים את הטעות הראשונה של ניבי ואת האיור שמדגים את הצעד הראשון שלה בדרך לתיקון. מה עזר לניבי להודות בטעות?
מכוניות מתנגשות בסיפור מתוארים רגשותיה של ניבי באמצעות דימוי של ״מכוניות מתנגשות בלונה־פארק״. בקריאה משותפת של הספר כדאי לבדוק מתי ניבי מרגישה שהמחשבות שבראשה הן כמו מכוניות מתנגשות בלונה־פארק. אפשר לשאול את ילדיכם: מתי המכוניות מפסיקות להציק?
בעלי חיים כמו ניבי, ילדים רבים מפתחים רגשי חיבה ואהבה לבעלי חיים. האם בכיתה שבה לומדים ילדיכם יש אוגר או בעל חיים אחר? האם למשפחה שלכם חיית מחמד? מה מרגישים כלפיה ילדיכם, האם הם שותפים לטיפול בה?
סודות לפעמים סיפורים דמיוניים מזכירים לנו דברים שקרו לנו. הסוד ששומרת ניבי מכביד ולא נותן ּ לה מנוח, עד שהיא מגלה אותו לאמה. אם נוח לכם, תוכלו לספר לילדיכם על מקרה שבו טעיתם ומישהו עזר לכם לתקן את הטעות. תוכלו גם להדגיש בפני ילדיכם שהם תמיד יכולים לשתף אתכם בקשיים או בסודות.
האיורים של דיויד הול מוסיפים לחוויית קריאת הספר. כדאי לקרוא בקבוצות קטנות שיאפשרו לילדים לעיין באיורים לעומק:
– האם הם יכולים לזהות את החיות המחופשות? צריכים רמז? אפשר למצוא אותו בעמודי הספר הראשונים בהם החיות עדיין לא מחופשות.
– כיצד אפשר לראות באיור של הגמל שהוא גמל מחופש?
תוכלי לעצור במהלך הקריאה ולשאול את הילדים:
– למי לדעתם מגיע הפרס הגדול?
– מה יקרה כשהחיות יפקחו את העיניים ויגלו שהגמל גנב את הפרס ומיהו הגמל?
– מי לדעתם הכין את המתנה, ומה היא מכילה?
בתום הקריאה אפשר לשוחח על תחרות ומשחק הוגן, לשאול את הילדים אם הסיפור הצחיק אותם ולבחון יחד את ההתנהגות של הגמל/שועל. כדאי לרשום את דברי הילדים ולתלות אותם על לוח ההורים!
סיכום הפעילות/פעילות שיא:
נשף תחפושות, שבסופו יוענק הספר לילדי הגן. במהלך השבוע הילדים יכולים להתכונן לנשף: להחליט למה יתחפשו, להכין מסכה ואביזרים שיתלוו לתחפושת, לבחור שיר שהם אוהבים אשר ייכלל ברשימת השמעה שתלווה את מסיבת הריקודים, להחליט על תפריט כיבוד ותכנית אמנותית.
מי מתחפש למי? כדאי להתבונן באיורים ולחפש את החיות המחופשות המוזכרות בסיפור. האם ילדיכם מזהים את כולן? למי בעיניכם התחפושת המוצלחת ביותר, למי הייתם מעניקים את הפרס?
תחרויות ומשחק הוגן: כדאי לעצור את הקריאה בעמוד שהחיות רבות ביניהן – כל אחת חושבת שהיא המוצלחת ביותר – ולשאול את ילדיכם איך לדעתם אפשר להחליט למי הפרס מַגיע. בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח על הישגים, על תחרות ועל הרגשות הנלווים למנצחים ולמפסידים.
השועל הערמומי: אפשר לשוחח עם הילדים על התנהגותו של השועל, האם היה ראוי לנצח בתחרות התחפושות? בסיפורים רבים מיוחסת לשועל ערמומיות. האם אתם מַכּירים עוד ספרים על שועלים, לדוגמה מָשָׁל עַל שׁוּעָל, הַתַּרְנְגֹלִים וְהַשׁוּעָל או מִשְׁלֵי שׁוּעָלִים? תוכלו לחפש אותם ולקרוא יחד.
פורים של פעם: האם זכורה לכם תחפושת מיוחדת מילדותכם? תוכלו לשתף את הילדים בחוויות הילדות שלכם מחג פורים ומתחפושות, אפשר גם לדפדף באלבומים משפחתיים ולהיזכר בתחפושות העבר של ההורים, של האחים ושל הילדים.
עודד בורלא כתב ואייר ספרי ילדים רבים, ובהם האוסף חִיּוּךְ בְּכָל פִּנָּה, הַמַּנְגִּינָה והספר הגדול של עוֹדד בּוּרלא. כדאי לחפש בספרייה יצירות מפרי עטו וליהָנות מהן יחד.
בעקבות הסיפור הילדים יכולים ליצור תמונות "זה לא עיגול/זה לא משולש". הילדים יכולים לבחור דף עליו מצוירת צורה גיאומטרית ולהשלים את הציור כיד הדמיון. את היצירות המגוונות ניתן להציג על לוח בגן.
תוכלי להציב באמצע החדר חפצים שונים ולדמיין שימושים שונים (מטאטא יכול להפוך למיקרופון, עפרון למברשת שיער וכד'). כל ילד בתורו בוחר חפץ ובאמצעות פנטומימה מדמיין מהו, האם חבריו הצליחו לנחש למה הפך החפץ שבחר?
את יכולה לחלק את הילדים לקבוצות, כל קבוצה מקבלת ארגז עץ ריק נמוך ומעלה רעיונות מה ניתן לעשות עם ארגז בגן, למשל להפוך אותו לכוננית ספרים לספריה, מקום לאחסון צעצועים או תחפושות, אדנית לשתילת צמחים בגינה… הילדים יכולים לצבוע ולקשט את הארגזים ולחדש את פנים הגן.
אפשר להזמין את ההורים והילדים לסדנת מיחזור בגן בה כל משפחה תכין יצירה אחרת מקופסת נעליים. (ניתן גם לבקש מהמשפחות להכין את היצירות בבית, ולהביא אותן לגן.) את היצירות תוכלי להציג בתערוכת "מחוץ לקופסא" בגן.
בוודאי שמת לב שלפעמים האריזה מעניינת יותר מהמתנה בתוכה! אפשר להסתכל מסביב ולחשוב, כמה אנו משקיעות במשחקים מוכנים ו"סגורים". בעקבות הספר אפשר להעלים מפינת הבית חלק מהאביזרים ולהחליף אותם בחפצים פשוטים. האם ההחלפה שינתה את המשחק הסוציו-דרמטי של הילדים?
אילו ספרים נוספים מכירים הילדים שעוסקים בדמיון? תוכלו לחפש בספריית הגן את "הבית של יעל", "אהרון והעפרון הסגול", "ברווז! ארנב!" (חולק לפני מספר שנים בספריית פיג'מה) ולקרוא אותם יחד.
מציאות ודמיון: בספר מיוחד זה האיורים מספרים את עיקר הסיפור, ובלעדיהם העלילה אינה מובנת. כדאי לדפדף יחד בספר ולבקש מילדיכם לתאר במילים למה הארגז הופך בכל עמוד. תוכלו לשוחח על דמיון ומציאות ולשתף את ילדיכם בדעתכם. האם לדעתכם הארנבון חושב שהארגז הוא באמת חללית, רובוט או פסגת הר?
המשקפיים של אבא 
עץ הכוכבים 
סבא יאשקה מציל את החוף 
עצים מצפים לגשם 
מהירות הקול 
גברת אחת מרחוב בצלאל 
איילת מטיילת 
שאול החתול 
משהו 
חתול זה לא כלב! 
טים טם והנקודות 
ילדה אחת ומטריה אחת 
סיפור שענת אוהבת במיוחד 
והחתולה 
התחנה 
למה אתה לא פורח? 
ילד קטן הלך לגן 
אני וכל מיני חיות 
הזיקית שלא ידעה להחליט 
גלי וגאיה 
נוני ואמא בדרך מהגן 
ככה שותלים שתיל 
הקנה והארז 
העונג כולו שלנו 
שבע השנים הטובות 
המכונה 
דודי שמחה 
קוטן בוטן 
הקיפוד שאמר מה אכפת 
קבלת שבת ביער 
אני בחגים ובעונות 
המתנה המושלמת 
למה הכל קורה דוקא לי 
סתם שדה ריק 
מאה חדרים 
האורן הבודד 
הסביבון הגדול 
יוליה אוספת עלים 
מי כמונו הדובים 
חג מדליק 
יוסף איש חֶלֶם הולך לוורשה 
הסוד של צופית 
לימונדה 
האגס מתוק מתוק 
עץ המיץ 
מאה ושש דרוריות חביבות 
איך יודעים שבא אביב? 
מעשה בארנב ובזנב 
איך זה להיות עץ 
היום המצונן של מרחשוון 
מוהא ובוהא 
אולי בכלל, למשל 
הדס המהנדסת בונה שטותיקופטר 
האיש שאהב עצים 
שומעים מי בא? 
הצב של אורן 
דוקטור אף וזנב 
למה חתולים לא נחמדים? 
מאחורי הדלת יש שביל 
מישו 
מר זוטא ועץ התפוחים 
יופי של עולם 
שלמה המלך והדבורה 
החתול דלעת משנה את הדעת 
הספר הרטוב 
אולי נתחלף? 
בגינה שלי 
מבוקשת: חיית המחמד המושלמת 
שפן 
סל מלא תאנים 
אוגי 
נשף מסכות 
זה לא ארגז 
חנן הגנן 
חיפושית בגשם 
קישתא 
ככה גם אני יכולה 
העננים אמרו לי 
מר סביון וגברת רקפת 
מעשה בחתולים ושאר החיות 
חיוך של נסיך 
משל על שועל 
חומפס 
מגפיים 
איך לרפא כנף שבורה 
זרע של גזר 
מה קרה לעץ התות 
העכבר והתפוח 
בשוק של ז'קרובאט 
עץ אבא 
איך הצילה הזיקית את נח 
שלולי 
מה צריך בשביל 
התרנגולים והשועל 
המעיל המופלא של יוסף 
ענונת 
הדב מרגיש לא טוב 
איזידורה איזה יום 
שלושת הפרפרים 
יצאנו לטייל 
הבלגן שלי 
האריה והעכבר 
אוצר בשדה 
סיפור על גשם 
חולד והגוזל 
שלג של סביונים 
דוד והעכביש 
מעשה בחתוליים 
גור גורילה הקטן 
נשיקות 
יום נפלא 
מרים והים 
שמחה רבה 
זנב ליואב 
בַּרְוָזַיִם 
שֵׁמַע
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
חֵקֶר
הַשְׁרָאָה
קְרִיאָה
יְצִירָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
הַעֲשָׁרָה
כְּלָלִי
סִרְטוֹנִים
לָצֵאת הַחוּצָה
מַעֲרָךְ
פִּתּוּחַ מְיֻמָּנוּיוֹת
הַמְחָשָׁה
בִּשּׁוּל
חֲגִיגָה
קִשּׁוּר
מַאֲמָר
