ספרים בנושא טֶבַע וּסְבִיבָה

שְׁמִירָה

שימו לב גם אליי

שיחה על מלקוש תוכל לעזור לילדים להבין גם את הרגשות שלהם, אפשר לשאול: "למה חשוב למלקוש שישימו לב אליו?" "מה הוא עשה כדי שזה יקרה?" "גם אתם רוצים לפעמים שישימו לב למשהו שעשיתם?" "גם לכם קרה שקינאתם במישהו אחר ששמו לב אליו?"

אולי זה המלקוש?

שְׁמִירָה

שאלות לקריאה דיאלוגית

במהלך הקריאה הראשונה תוכלו לשאול שאלות כדי לוודא הבנה של הסיפור

– מדוע הילדים נאלצים להיצמד לעצים? כיצד זה עוזר להם?

– מה הם עושים בדרך כלל בשעות שיש אור יום?

– למה המוס מעדיף את השביל של האנשים?

– למה קשה לילדה ליהנות מכל הדברים שהיא אוהבת בחנוכה?

שאלות ניבוי

תוכלו לעצור כשהמוס מסתבך עם ראשו בנדנדה ולשאול: "איך לדעתכם תגיב הילדה?"

וכשהוא תולש אותה: "מה היא תעשה?" "מה לדעתכם היא לקחה מהמטבח?"

במפגשים חוזרים עם הספר כדאי לשאול שאלות שיסייעו לילדים להיזכר בעלילה: – "ממה הילדה חששה? כיצד זה הפריע לה ליהנות?"

– "מה הראה לה אביה בחוץ?"

– "איזה רעיון צץ במוחה? כיצד היא פעלה?"

מהסיפור אלינו

בקבוצות קטנות ניתן לשאול: "קרה לכם שביליתם במקום נעים או באירוע משמח ומשהו הפריע לכם ליהנות?" "מה יכול לעזור במצבים כאלה?" "מתי לדעתכם אנחנו צריכים לגלות תושייה, כלומר לפעול וליזום לטובתנו או לטובת אחרים?"

ניסים – "למה לדעתכם התכוונה הילדה כשאמרה שניסים קורים בדרכים שונות?" איך אתם הייתם מסבירים מה זה נס?" "קרה לכם פעם משהו משמח ולא צפוי כמו נס"?

מהו אור עבורכם? תוכלו לבקש מהילדים לשתף ברעיונות בנוגע למושג "אור" כמטפורה לאושר, למצב משמח ומרחיב לב: "אולי הוא יכול להיות חיבוק?" "עזרה לחבר?" "מילה טובה?" "ומה עוד?"

האור שבי – כל תלמיד ותלמידה יכולים לחשוב על כמה נקודות חוזק שלהם ולשתף בקבוצה קטנה.

השוואה בין מסורות – אפשר לשאול: "איך אתם חוגגים חג חנוכה בבית?" "יש לכם מנהגים ייחודיים?" "איך הילדה חוגגת באלסקה?" "מה דומה ומה שונה בהשוואה לאיך שאתם חוגגים?" "האם אתם מכירים אנשים שחוגגים במקומות שונים בעולם?" "קרה לכם שחגגתם באופן שונה מהרגיל?" כאן אפשר לציין שבחצי הכדור הדרומי העונות הפוכות, כך שילדים בברזיל, למשל, חוגגים חנוכה כשאצלם קיץ.

חנוכה באלסקה

שְׁמִירָה

שאלות לקריאה דיאלוגית

שאלת ניבוי שאפשר לשאול במהלך הקריאה הראשונה

בקטע שבו הרוח מפזרת את הזרעים תוכלו לעצור ולשאול: "מה לדעתכם יקרה לזרעים שעפים ברוח?"

שאלת שחזור

בקטע שבו הארנב מספר כי הכניס את הידיים לשני הכיסים, תוכלו לעצור ולשאול: "אתם זוכרים מה יש לו באחד הכיסים (חור)?" "מה לדעתכם יקרה?"

שאלות שיסייעו לוודא את הבנת הסיפור

מדוע ארנב חשש שאימא שלו תהיה עצובה?
מדוע אימא שמחה, ולא הייתה עצובה?
מה גרם לפרחים לפרוח בשביל?
למה התכוון ארנב כשאמר "שום דבר לא התבזבז או נאבד?"

במפגש חוזר עם הספר תוכלו לשאול שאלות שיסייעו להיזכר בעלילה, תוך כדי התבוננות באיורים

מה עשה ארנב עם הזרעים שנותרו לאחר שהרוח חטפה את השקיק וחלק מהזרעים?
מדוע הזרעים לא נשמרו בכיס?

שיח רגשי דרך איורים
תוכלו להתבונן יחד באיורים ולשאול: "מהי הבעת פניו של ארנב כשהוא חולק עם החיות זרעים?" "איך לדעתכם הוא מרגיש?" "איך לדעתכם הרגישו הקיפוד, הציפור והשבלול כשקיבלו את הזרעים?" "מהי הבעת פניו של ארנב כשהרוח מעיפה לו את הזרעים?" "ובסוף הסיפור, כשהוא מגלה שהשביל פורח?"
גם אפשר לחזור ולהתבונן באיור שבו ארנב ואימו יוצאים אל השביל עם בוא האביב, ולחשוב מה אומרים השכנים לארנב ולאימו.

מהסיפור אלינו
ילדות וילדים שונים זה מזה ביכולת לחלוק ולשתף. שיח על נתינה ונדיבות יכול לסייע לילדים לבחון מתי הנתינה מגיעה ממקור פנימי ומשמחת אותם, ומתי היא נכפית עליהם מבחוץ. כך ניתן לתת תוקף לתחושות הקושי הנלוות לעיתים לנתינה, להטמיע את הערך שבה, לטפח אמפתיה ולחזק את הקשרים בקבוצה. בקבוצות קטנות, לאחר ההתייחסות למחשבות ולרגשות של הדמויות, תוכלו לשאול שאלות הנוגעות לילדים: "האם יש משהו שאתם אוהבים לשתף עם אחרים?" "איך אתם מרגישים כשחבר חולק אתכם צעצוע שחשוב לו?" "קרה לכם שלא רציתם לחלוק?" "אם אנחנו לא מעוניינים לתת או לחלוק – מה נוכל להגיד?"

קריאה בקבוצות קטנות
במפגשים חוזרים עם הספר כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות, כדי שהילדים יוכלו לעקוב אחר האיורים, להבין טוב יותר את המתרחש, לשוחח ולשאול שאלות, וכך להעצים את חוויית הקריאה.

השביל

שְׁמִירָה

יֶדַע, מְיֻמָּנוּיוֹת, עֲרָכִים

מתוך הספר עולים ידע, מיומנויות וערכים ברוח הגן העתידי, שאפשר לפתח שיח ופעילויות בהשראתם.

יֶדַע

מודעות פונולוגית, חריזה
הסיפור כתוב בחרוזים, דבר שמאפשר לילדים להשתתף בקריאה, במיוחד בקריאות החוזרות, ואף לשחזר את הכתוב בעת עיון עצמאי בספר.

ידע בין תחומי, מזרע לצמח
העלילה חושפת את הילדים לקסם של התפתחות הזרע, שדורשת תנאים מתאימים לנביטה, אדמה, מים וזמן.

מְיֻמָּנוּיוֹת

כישורים חברתיים, נדיבות
ארנב רוצה מאוד להגיע הביתה ולשתול את הזרעים עם אימא, אך כשהוא נוכח במצוקתם של אחרים, מתעוררים בו רגשות חמלה ואמפתיה, והוא דוחה את טובתו ומסייע להם.

אוריינות מדעית
היעזרות בידע מדעי בנוגע להתפתחות הזרע תסייע להסביר את הקשר בין הזרעים שעפו מהכיס לפרחו פרחים.

עֲרָכִים

צדק חברתי וערבות הדדית
ההתנהלות של ארנב בתחילת הסיפור משקפת ערכים של אכפתיות וחשיבה על הזולת. הדבר מתחדד לנוכח הרגישות לצרכים הייחודים של מי שנזקק לעזרת הארנב, למשל של השבלול שנמצא באמצע השביל ועלול להידרס.

כבוד האדם והמשפחה
הארנב הקטן מקבל את שקיק הזרעים מסבתו, ומחליט לחלוק את החוויה עם אימו: "אזרע אותם עם אימא בגינה".

ערכים סביבתיים, פליאה מהטבע
באיור ניתן להבחין בפליאה של ארנב מהמחזה שנגלה אליו: השביל הזרוע פרחים. כמו כן מהתנהגותו של ארנב ניתן ללמוד על חמלה, דאגה ועזרה לבעלי חיים שזקוקים לכך.

השביל

שְׁמִירָה

שוחחו על הספר

לאחר הקריאה תוכלו לשאול כמה שאלות הבנה:
מה קרה למשקפיים של אבא?
מה, לדעתכם, גרם לשאר הרוחצים במפל להתגייס לעזרתו? מאין הגיעו החפצים למי המפל?
מה גרם למי המפל להיות נקיים וצלולים בסוף הסיפור?
מאין השיגו הילדים את החפצים שמהם הרכיבו את הפסל?

במפגשים חוזרים עם הספר אפשר לחזק את ההבנה של המסרים בסיפור:

עזרה וכוונה טובה:
כדי לתווך לילדי הגן את הרווח מכך שכולם התגייסו לעזור לאבא ומבלי שהתכוונו ניקו את מי המפל ותרמו לטבע ולסביבה, תוכלו לשאול:
מה כל הרוחצים התכוונו לעשות?
מה קרה בִּמקום זה?
קרה לכם שהייתה לכם כוונה לעזור, והתוצאה הייתה שונה מזו שציפיתם לה?
איך הרגשתם?

מהסיפור אלינו:
בקבוצות קטנות תוכלו לשאול:
איבדתם פעם משהו חשוב?
אתם מכירים מישהו שאיבד משהו חשוב?
מה הייתה ההרגשה כשזה קרה?
האם האבידה נמצאה?
מה אתם או אותו אדם עשיתם כדי למצוא אותה?
האם יש לכם הצעות למישהו שאיבד משהו חשוב?
עזרתם פעם לחבר או לבני משפחה לחפש משהו שאבד?
איך הוא הרגיש, לדעתכם?
מה חשוב לעשות אם מוצאים במקרה משהו שלא שייך לנו?

מדברים על איורים:
תוכלו לחזור אל האיורים בספר, לדפדף, להתבונן בהם יחד ולשאול:
איך נראו הפנים של הרוחצים בשעה שחיפשו את המשקפיים ומצאו חפצים אחרים: מחויכים? עצובים?
אילו חפצים הם מצאו?
ממה מורכב הפסל שבאיור?

שומרים על הטבע והסביבה:
איך הרגישו המתרחצים כשגילו שבריכת המפל מלאה בפסולת?
איך נרגיש אם נרחץ במפל, באגם או בים מלוכלכים?
איך נרגיש אם נלך ברחוב שיש בו פסולת על המדרכה?
יש לכם רעיונות איך לעזור לשמור על הסביבה של הגן שלנו או על הסביבה הטבעית שלנו? מדוע זה חשוב?

חוויה משפחתית:
בקבוצות קטנות ניתן לשתף בטיולים משפחתיים או בחוויות משפחתיות ולשאול:
איפה הייתם?
מה היה כיף במיוחד?
האם גם אצלכם קרה משהו לא מתוכנן במהלך הטיול? איך נהגתם באותו מקרה?

המשקפיים של אבא

שְׁמִירָה

על מה נשוחח בגן?

מְנַטְרִים הבנה – לאחר הקריאה ניתן לשאול: "מה צומח על העץ של סבא בשיר? מה רוצה סבא לעשות בכוכבים? איך מגיבים האנשים בעיר על הצעתו של סבא? מה הם מעדיפים לקנות? לדברי סבא, במה זוכה מי שקונה כוכב? איך מרגיש סבא כשלא קונים ממנו והוא נאלץ לחזור הביתה עם כל הכוכבים?".

ניתן לחזור לחלק בשיר שנכתב בו: "עיניהם ודאי עיוורות ואוזנם חירשת". תחילה נברר אם הילדים מבינים מהו עיוור ומהו חירש. לאחר מכן אפשר לשאול אותם: "מה, לדעתכם, הכוונה במילים 'עיניהם ודאי עיוורות ואוזנם חירשת'? מדוע זו דעתו של סבא? מה האנשים לא מבינים?"
לאחר השיח כדאי לסכם ולומר שסבא חושב שהאנשים לא מבינים מה הם מפסידים בכך שהם לא קונים כוכבים.

ומה אתם הייתם עושים? לאחר שאלות לניטור ההבנה של השיר כדאי לשאול שאלות שיקרבו אותו לעולמם הפנימי של הילדים ויעודדו אמפתיה וחשיפה לנקודות מבט: ראשית, חִזרו לשיר, התבוננו באיור שבעמוד השלישי מהסוף, וקִראו: "הביתה שב הוא עם סלו בלי טיפה של עצב / האוצר נשאר אצלו ואצלם הכסף". לאחר מכן שאלו את הילדים: "למה, לדעתכם, סבא לא עצוב כשהאנשים ביריד לא קונים ממנו את הכוכבים? איך אתם חושבים שהייתם מרגישים במקרה כזה? אילו הייתם רואים שמוכרים כוכבים, האם הייתם רוצים לקנות כוכב? למה כן?/למה לא?".

"כוכבים תקנו בזול ותזכו באושר": כדי להדגיש את ההשוואה בין דברים בעלי ערך כספי לדברים בעלי ערך אישי תוכלו לשאול: "האם אפשר לקנות בובה או כדור? ומה לגבי רגע מצחיק עם חבר או חיבוק אוהב? איך מרגישים כשמישהו מצחיק אותנו או אוהב אותנו? אֵילו עוד דברים עושים אותנו שמחים ואי אפשר לקנות אותם בכסף?"

עץ הכוכבים

שְׁמִירָה

להצטרף לחברים

לאחר הקריאה הראשונה כדאי לשאול שאלות שמסייעות להבנת הסיפור ולהשתלשלות האירועים בו: "מה עושים ברט וארצ'י על הגבעה בכל יום?"; "לְמה הם 'הופכים'?"; "מה הכוונה במשפט: 'הם נעים בקצב של שניים'?"; "לָמה שון חיפש קופסה לעצמו?"; "מה קרה כששון ביקש להצטרף לברט ולארצ'י?"; "למה ברט הרס את הקופסה שלו?"; "מה עשו שון וארצ'י כשברט הפסיק לשחק איתם?"; "למה ברט התעלם כששון וארצ'י קראו לו?"; "מה שון וארצ'י הכינו לברט?"; "למה הוא חזר לשחק איתם?".

שיח רגשי – "איך ברט הרגיש כשרק הוא וארצ'י היו יחד?"; "למה ברט הרגיש מוזר כששון הצטרף?"; "איך ברט הרגיש כשאבא שלו אמר לו להיות בשקט?"; "למה ברט נשאר בבית אף על פי שהתגעגע לחבריו?"; "מה, לדעתכם, הרגישו שון וארצ'י כשברט הפסיק לבלות איתם?"; "למה שון וארצ'י המשיכו להציע לברט להצטרף אליהם ולא ויתרו עליו?"

להיות חברים הכי טובים – "ברט וארצ'י חברים הכי טובים. מה זה אומר? איך מרגישים כשנמצאים עם חבר או חברה טובים?"; "כשיש חבר או חברה הכי טובים, אפשר לשחק עם עוד חברים?"

(הַקפידו לגעת בנושא ברגישות, שכן לא לכולם יש חבר או חברה הכי טובים.)

הצטרפות למשחק – "איך, לדעתכם, הרגיש שון כשביקש להצטרף אל ברט וארצ'י?"; "ביקשתם פעם להצטרף למשחק? מה קרה? איך הרגשתם?"; "ספרו על פעם שהציעו לכם להצטרף למשחק. איך הגבתם?"; "איך הרגשתם כשמישהו ביקש להצטרף לשחק איתכם?"; "מה משתנה כשמישהו מצטרף למשחק?"; "מה מרוויחים כשמצרפים חבר למשחק?"

חברים הכי טובים

שְׁמִירָה

על מה נשוחח בכיתה?

לאחר הקריאה כדאי לשאול שאלות הבנה:
"מתי הילד מגיע לבקר את סבא?"
"באיזו שפה סבא ואבא מדברים?"
"לְמה הנכד מחכה במיוחד כשהוא מגיע לביקור אצל סבא?"
"איך הנכד מבלה עם סבא?"
"את מי סבא ונכדו פוגשים בדרך לים?"
"מה סבא מספר לנכדו?"
"מה כוכבה מספרת לילד על סבו?"
"מה קורה בים, כשהחבר מתחיל לנגן והגשם מתחיל לטפטף?"
"מה קורה בסוף הסיפור?"

מנגינת הגעגוע – כשסבא והילד צופים בתחזית, סבא עוצם עיניים ומאזין למנגינה. כאן תוכלו לשאול:
"למה סבא מתרגש מהמנגינה? מה היא מעוררת בו?"
"גם לכם יש מנגינות או שירים שמזכירים לכם כל מיני דברים?"
"אֵילו זיכרונות מיוחדים יש לכם מפעם?"
מומלץ להשמיע לתלמידים שיר או מנגינה שמעלה בכן, המורות, זיכרונות, לשתף בהם את התלמידים ולעודד אותם לשתף בזיכרונות שלהם.

אפשר לחלק את תלמידי הכיתה לקבוצות קטנות ולשאול:
"מה, לדעתכם, אפשר לעשות כשמתגעגעים?"
"לְמה בילדותכם הצעירה יותר אתם מתגעגעים? אולי למאכל? לגננת? למקום? ואולי לארץ אחרת שחייתם בה פעם?"

קשר משפחתי – אפשר לחלק את תלמידי הכיתה לקבוצות קטנות ולבקש מהתלמידים לשתף בחוויות ובסיפורים.

ניתן לשאול:
"כיצד אתם נוהגים לבלות עם סבא וסבתא או עם בני משפחה מבוגרים אחרים?"
"אֵילו דברים אתם נהנים לעשות עם סבא וסבתא או עם בני משפחה מבוגרים אחרים?"
"האם גם לכם יש כינוי בעברית או בשפה אחרת?"
"האם גם סבא וסבתא שלכם מדברים בשפה נוספת? איזו?"

עצים מצפים לגשם

שְׁמִירָה

משוחחים על הספר

הבנת הסיפור – "מה ניסה צ'יקו למנוע? כיצד חשב למנוע זאת? למה הוא חשב שאם פילחס ישמע את המילים שאמר, הם כבר לא יהיו חברים? מה גרם לו להישאר ולבקש סליחה אף על פי שחשב ללכת?"

חרטה וסליחה – "איך, לדעתכם, הרגיש צ'יקו כשפילחס שמע את המילים שאמר? איך הרגיש פילחס? איך צ'יקו הרגיש כשהוא ביקש סליחה מפילחס? למה, לדעתכם, פילחס סלח לצ'יקו? קרה לכם שכעסתם ואמרתם דברים שאחר כך התחרטתם עליהם? מה עשיתם אחר כך? איך אתם מרגישים כשאתם צריכים לבקש סליחה? איך אתם מרגישים כשמבקשים מכם סליחה? לפעמים אומרים שמילים יכולות לכאוב יותר ממכות – לְמה הכוונה? מה אתם חושבים על זה? איך סולחים לחבר שאמר לנו משהו מעליב?" תוכלו להשתמש בדימוי של משחת שיניים, שברגע שהיא יוצאת מהשפופרת, קשה להחזיר אותה למקומה.

כדאי להמשיג עם הילדים את המושג קבלת אחריות – צ'יקו היה יכול להכחיש שאמר את הדברים או להגיד שהוא לא אחראי להם, כי הוא באמת האמין שפילחס לקח לו את החיצים, אך בסופו של דבר הוא החליט לבקש סליחה על המילים האיומות שאמר.

תוכלו להתייחס גם לביטוי עור של פיל – שאלו את הילדים אם שמעו אותו בעבר והסבירו להם את משמעותו. לאחר מכן תוכלו שאלו אותם את השאלות האלה: "האם, לדעתכם, לפילחס יש עור של פיל? האם מי שנראֶה גדול וחזק אינו נפגע ממילים? האם עור של פיל הוא דבר טוב או רע? האם הייתם רוצים שיהיה לכם עור של פיל? באילו מצבים?"

כדאי לדבר על היחס, או ההבדל הפיזי, בין פילחס לצ'יקו. בסיפור זה נשברת התפיסה הרוֹוַחת שלפיה הגדול הוא החזק, מכיוון שדווקא הפיל הגדול הוא עדין נפש.

מהירות הקול

שְׁמִירָה

שאיפה לשלמות והתמודדות עם כעס

לאחר הקריאה הראשונה שאלו שאלות המסייעות להבנת הרצף הסיפורי: "מי הוא החבר הכי טוב של הילדה?", "מה הילדה והחבר שלה עושים יחד?", "מה עשתה הילדה כשהדברים שהיא בנתה לא יצאו כמו שהיא תכננה?", "מה חשבו המעריצים שראו אותה בונה?", "לְמה מתכוונים כשאומרים 'מעריצים'?", "מה זה אומר שהילדה 'מתפוצצת'?", "מה קרה כשהילדה כעסה?", "למה היא רצתה לפרוש?", "מה עזר לה להרגיש אחרת?", "מה גרם לה לבנות מחדש את הדבר הכי מדהים?", "לְמה הוא משמש?".

שיח רגשי – "איך הילדה מרגישה כשהיא עם החבר הכי טוב שלה?", "איך היא מרגישה כשהיא מתכננת את הדבר הכי מדהים?", "איך היא נראית באיורים כשהיא מתכננת את הדבר הכי מדהים?", "איך היא נראית כשהיא בונה?", "איך היא מרגישה כשהדבר הראשון שהיא בונה לא יוצא כפי שתכננה?", "למה המעריצים לא מבינים אותה?", "איך הכעס משפיע עליה?", "לְמה הכוונה במשפט 'זה לא אחד מרגעיה היפים'?".

התייחסות לעמוד של הטיול עם העוזר – "מה קורה למצב הרוח של הילדה במהלך הטיול?", "מה גורם לכעס שלה להתפוגג?", "מה מרגיע בטיול?", "אֵילו דברים מסייעים לכם להירגע?"

"כשהילדה פוגשת שוב בדבר הלא-נכון הראשון שבנתה, כתוב: 'תחושה רעה עומדת להציף אותה שוב.' למה, לדעתכם, נכתב כך?", "מה גורם לתחושה שלה להשתנות?", "איך היא מרגישה כשהיא משלימה את מה שהיא בונה?", "למה היא והעוזר שלה חושבים שהם בנו את הדבר הכי מדהים אף על פי שיש דברים שיכלו לשפר?"

דמויות ללא שם – "למה, לדעתכם, לדמויות שבספר אין שמות?" תוכלו לשוחח על הבחירה המיוחדת הזו – אם אין שם, אולי הן יכולות להיות כל אחד ואחת?

בין דמיון למציאות – "תוכלו לספר על מקרה שבו תכננתם מראש ודמיינתם איך ייראה משהו שרציתם להכין?", "מה קרה כשהכנתם אותו?", "הוא היה כמו שדמיינתם?", "איך הרגשתם?", "חשוב לכם שמה שאתם עושים יֵצא בדיוק כמו שדמיינתם?", "מתי כדאי, לדעתכם, להמשיך ולנסות לעשות אותו, ומתי כדאי להפסיק לגמרי או לקחת הפסקה?", "מה הופך משהו למושלם בעיניכם?", "האם גם דבר לא מושלם יכול להיות מדהים?"

הדבר הכי מדהים

שְׁמִירָה

על מה ניתן לשוחח בקבוצה הקטנה?

שיח על הפתיח – בסיפור שלפנינו יש הקדמה הנקראת "לפני ההתחלה". תוכלו להתייחס להקדמה זו ולשאול: "מה מצויר בעמוד זה?" "למה, לדעתכם, העמוד הזה מופיע לפני ההתחלה?" "מדוע הסופר בחר לכתוב את ההקדמה?" "מדוע המאייר בחר באיור זה להקדמה? מה הוא עוזר לנו להבין באמצעותו?"

שומדי ונחום – תוכלו לנהל שיח על יחסיהם של שומדי ונחום ועל הרגשות שהם חווים. אפשר לשאול: "אילו דברים שומדי מספר על אחיו נחום?" "מה עשה נחום שהרגיז את שומדי?" "כיצד שומדי בחר להתמודד עם הכעס?" לאחר ההתייחסות לרגשות של הדמויות אפשר להרחיב לשאלות על עולמם הרגשי של הילדים: אפשר לשאול אותם, למשל: "מה אתם עושים כשאתם כועסים?" "איך, לדעתכם, טיול כמו של שומדי יכול לעזור?" "מה עוזר לכם להתמודד עם כעס?" אריק מלך החיות: ניתן לשאול: "איך, לדעתכם, מרגיש מלך החיות?" "מדוע אף אחד לא בא אליו?" "למה הוא נהנה לחקות קולות של חיות אחרות?" "איך הוא הרגיש כשניסה לשאוג בקולו, ולא הצליח? למה זה קרה?"

"האם גם אתם מתנהגים לפעמים כמו מישהו אחר?" "כמו מי הייתם רוצים להיות? למה?" "כל אחד אוהב שאומרים לו דברים כאלה."

שיחה בין חברים – אריק ושומדי מנהלים שיח חברי הכולל בִּרְכת בוקר, התעניינות, שיתוף ומחמאות. תוכלו לשאול: "כיצד אריק ושומדי מתייחסים זה לזה?" "איך הם מרגישים?" בהמשך ניתן להתייחס למרכיבי השיח החברי ולשאול: "כיצד אנחנו פונים לחברים ומשוחחים איתם?" "מה אתם מרגישים כשאומרים עליכם דברים טובים ומחזקים?" "אילו דברים טובים תוכלו לומר על החבר או החברה שלצידכם?"

סיפור שענת אוהבת במיוחד

שְׁמִירָה

תְּחוּשַׁת שַׁיָּכוּת

"הוא נמצא בַּמקום הכי מתאים ואף פעם לא מרגיש בו זר."
איש חולם לעבור למקום שלא ירגיש בו זר, אך מחליט להישאר במקום שהוא נמצא בו, להשתתף בעשייה וליזום, וכך מרגיש שייך.
הצורך להרגיש שייך הוא צורך בסיסי של כל אדם. אומנם, אפשר להשתייך למקום מסוים, כמו לשכונה או לבית ספר, ולא להרגיש חלק ממנו, אך ניתן להרגיש שייך בעזרת עשייה משמעותית והרגשה של קבלה וערך. בזכותן נוצרים קשרים חברתיים, רגשיים ואישיים, כפי שקורה לאיש בסיפור.
האיש חסר שֵם ומכונה "איש", וגם המקום שהעלילה מתרחשת בו אינו ידוע. בכך רומזת לנו הסופרת כי הסיפור הוא על כל אדם, וכי התחושות שמלוות את גיבור הסיפור הן שיקוף של תחושות אוניברסליות.
לתרום ולהועיל – בדומה למה שקורה לאיש, גם אצל תלמידות ותלמידים תתעצם תחושת השייכות לבית הספר ולכיתה אם יתאפשר להם לתרום לטובת הכלל, להיות חלק ממטרה שחשובה לכולם, לבטא את דעותיהם ולהשתתף בקבלת החלטות.
תחושת השייכות חשובה לתלמידי כיתה א' בפרט, משום שבית הספר עדיין לא מוּכָּר להם. הזדהות עם דמותו של איש יכולה לְתַקֵף את רגשותיהם ולעודד אותם לפעול ולהרגיש שהם חלק ממשהו ושיש להם ערך ומקום.

תוכלו לשלב את הסיפור בפעילויות לחיזוק תחושת השייכות, למשל בתכנון פרויקט משותף, כמו הצגה, טיול ועוד.
בתכנון המשותף תוכלו לשאול: "מה הייתם חולמים שיהיה בפרויקט?"; "באיזו דרך אתם מציעים לפעול?"; "מה כל אחד ואחת ירצו לתרום לביצוע הפרויקט?".

התחנה

שְׁמִירָה

חלה וריח טוב

רוצים להכין חלה? הנה המתכון שמחכה לכן/ם גם בסוף הספר:

מַתְכּוֹן לְחַלָּה

חֳמָרִים לַבָּצֵק
5 כּוֹסוֹת קֶמַח לָבָן רָגִיל
כַּפִּית מֶלַח
שְׁלִישׁ כּוֹס סֻכָּר
4 כַּפִּיּוֹת שְׁמָרִים יְבֵשִׁים
40 גְּרָם חֶמְאָה רַכָּה אוֹ 3 כַּפּוֹת שֶׁמֶן
בֵּיצָה גְּדוֹלָה
1¼ כּוֹסוֹת מַיִם פּוֹשְׁרִים
חֳמָרִים לַצִּפּוּי
חֶלְמוֹן בֵּיצָה טָרוּף עִם כַּף מַיִם
½ כּוֹס שׂוּמְשׂוּם אוֹ פֶּרֶג

אֹפֶן הַהֲכָנָה
1. מַכְנִיסִים אֶת כָּל הֶחֳמָרִים
לִקְעָרָה: קֶמַח, מֶלַח, סֻכָּר,
שְׁמָרִים, חֶמְאָה, בֵּיצָה וּמַיִם,
וּמְעַרְבְּבִים לְבָצֵק אָחִיד.
2. לָשִׁים הֵיטֵב עַל מִשְׁטָח
מְקֻמָּח כְּעֶשֶׂר דַּקּוֹת. אִם
הַבָּצֵק דָּבִיק, מוֹסִיפִים עוֹד
קֶמחַ.
3. מְגַלְגְּלִים אֶת הַבָּצֵק בִּקְעָרָה מְשֻׁמֶּנֶת קַלּוֹת, מְכַסִּים בְּמַגֶּבֶת וְנוֹתְנִים לַבָּצֵק
לִתְפֹּחַ כְּ־ 90-60 דַּקּוֹת, עַד
שֶׁהַבָּצֵק מַכְפִּיל אֶת נִפְחוֹ.
4. מוֹצִיאִים אֶת הַבָּצֵק שֶׁתָּפַח
וְלָשִׁים מְעַט. מְחַלְּקִים
לִשְׁלוֹשָׁה חֲלָקִים וּמְגַלְגְּלִים
כָּל חֵלֶק לְחֶבֶל דַּק וּמָאֳרָךְ.
מְחַבְּרִים אֶת הַחֲבָלִים בְּקָצֶה
אֶחָד וְקוֹלְעִים לְצַמָּה. אֶת
הַקְּצָווֹת תּוֹחֲבִים מִתַּחַת
לִקְצֵה הַחַלָּה.
5. מַנִּיחִים אֶת הַחַלָּה הַקְּלוּעָה בְּתַבְנִית שְׁטוּחָה מְרֻפֶּדֶת בִּנְיַר אֲפִיָּה, מְכַסִּים בְּמַגֶּבֶת וּמַנִּיחִים לַחַלָּה לִתְפֹּחַ עוֹד 45-40 דַּקּוֹת, עַד שֶׁהִיא מַכְפִּילָה אֶת נִפְחָהּ.
6. מַבְרִישִׁים אֶת הַחַלָּה
בְּמִבְרֶשֶׁת עִם חֶלְמוֹן הַבֵּיצָה
וְהַמַּיִם.
7. זוֹרִים מֵעַל שׂוּמְשׂוּם אוֹ
פֶּרֶג. מַכְנִיסִים לְתַנּוּר שֶׁחֻמַּם
מֵרֹאשׁ לְחֹם בֵּינוֹנִי ) 180
מַעֲלוֹת( וְאוֹפִים כְּ־ 45 דַּקּוֹת
אוֹ עַד שֶׁהַחַלָּה מַשְׁחִימָה.
8. מוֹצִיאִים אֶת הַחַלָּה מֵהַתַּנּוּר וּמַעֲבִירִים אוֹתָהּ לְצִנּוּן עַל רֶשׁתֶ.

שיהיה בתיאבון ושתיהנו מהריח הטוב שימלא את הבית.

העונג כולו שלנו

שְׁמִירָה

מפגש ושיחה

קריאה ראשונה – כדאי לעצור את הקריאה לאחר שהזוג מקבל את תלולית הזהב ולשאול: מה, לדעתכם, יעשו טוביה וסירל בזהב שקיבלו? מדוע?
איך נראו השנים הטובות? לאחר הבשורה של האיש הפלאי, אפשר לעצור את הקריאה ולשאול: מה, לדעתכם, קרה בשבע השנים הטובות של המשפחה?
תגובות ושאלות במהלך הקריאה – כדאי לאפשר שאילת שאלות והעלאת מחשבות במהלך הקריאה כביטוי למעורבות בסיפור ולהזדהות איתו.
מילים חדשות – כדאי להתייחס למילים פחות שגורות ומוכרות, כמו:
"בקתה מטה לנפול", "סֵבל", "איש בא בימים", "מלמד", "תלולית".
יש מילים שאפשר להסביר באמצעות האיורים, למשל "סבל".
קריאה חוזרת – כדאי לקרוא את הסיפור יחד יותר מפעם אחת במשך כמה מפגשים ולשוב ולקרוא אותו כעבור זמן.
כל מיני קריאות – כדאי שכל קריאה חוזרת תהיה בעלת אופי משלה: קריאה שבה יציגו התלמידים את העלילה, קריאה של חלק מסוים לשם התמקדות בנושא לדיון, קריאה שבמרכזה הקשר בין האיורים לכתוב.
שיחה בעקבות הסיפור – בחירתם של בני הזוג יכולה לעורר מגוון דעות: תמיכה, תמיכה חלקית, פליאה ואף התנגדות. כדי לנהל דיון פורה כדאי להאזין למגוון הדעות ולאפשר תגובה והקשבה.
סוף הסיפור – כדאי לשאול: מדוע, לדעתכם, זכו טוביה וסירל בתלולית זהב פעם נוספת? מה, לדעתכם, יעשו בה כעת, אחרי שהילדים רכשו השכלה? מדוע?
התייעצות – מדוע טוביה התייעץ עם אשתו? בעקבות הסיפור אפשר לדון במושג "התייעצות" – מה זו התייעצות? האם חשוב לכם להתייעץ? עם מי אתם נוהגים להתייעץ?

שבע השנים הטובות

שְׁמִירָה

מפגש ושיחה

כדאי לחלק לכל תלמיד ותלמידה עותק של הספר ולקרוא יחד, כך שהמורה מסמנת מתי יש לדפדף לעמוד הבא. מומלץ לקרוא את הספר כמה פעמים ולהקריא אותו גם לאחר שהוא נשלח לבתים.

הטרמה לסיפור – מה זו משאלה? מתי מבקשים משאלה? האם יש לכם משאלות? כיצד מרגישים כשמשאלה מתגשמת? וכיצד מרגישים כשהיא מתגשמת לא בדיוק כמו שרצינו? תוכלו לשוחח על כך עם התלמידות והתלמידים ולהזמין את אלו שמעוניינים לשתף במשאלות שהתגשמו (או בכאלו שמחכות להתגשם).

זִכרו: יש המביעים משאלות כחלק מתפילה, ויש שמביעים משאלות כשמכבים נרות על עוגה או בזמן שכוכב נופל.

ניתן להתייחס למילה "משאלה" כמילה להעמקה.

לוח קיר – ניתן להקדיש לוח ולאפשר לתלמידות ולתלמידים לכתוב את המשאלות שלהם ולהציג אותן.

במהלך ההקראה ניתן לעצור ולשאול:

מהי לדעתכם ההפתעה שקיבל גיבור הסיפור?

מה יקרה לדעתכם לאחר גזירת החוט של מכונית הצעצוע?

מה לדעתכם אבא עשה ליד השולחן?

לאחר ההקראה תוכלו לשוחח על המתנה המושלמת:

איזו מתנה מושלמת רצה גיבור הסיפור בהתחלה? למה לדעתכם הוא רצה במתנה הזו? איזו מתנה מושלמת מתוארת בסוף הסיפור?

מדוע לדעתכם הסיפור נקרא "המתנה המושלמת"?

רגע למחשבה – מהי המתנה המושלמת בשבילכם? תוכלו להזמין את התלמידות והתלמידים לחשוב על כך ולשתף בתשובותיהם.

לוח קיר – אפשר ליצור לוח שבו יציגו התלמידות והתלמידים את המתנה המושלמת בשבילם. אפשר ליצור גם מקום בכיתה שבו תהיה לכל אחד קופסת מתנה שעליה כתובה המתנה המושלמת. אפשר לקשט את הקופסה במגוון דרכים.

המתנה המושלמת

חיה	הקול	מקום מגורים	תוצרת
פרה	מוּ מוּ מוּ	רפת	חלב
תרנגולת	קוּקוּרִיקוּ	לול	ביצים
דבורה	זוּם זוּם	כוורת	דבש

טֶבַע וּסְבִיבָה

סְּפָרִים

פְּעִילֻיּוֹת בְּעִקְבוֹת הַקְּרִיאָה

שימו לב גם אליי

טבע אנושי

ברכה למלקוש

נהנים מהגשם

האזינו לסיפור "אולי זה המלקוש?"

פינטרסט

זיכרונות מפעם

חפצים שצריכים מישהו חדש

מחלקים פרסים מהעבר

משחק 'חולמים להיות'

האזינו לסיפור "הפרס הגדול"

פינטרסט

מיני הדרכה על הספר לצוות

מעברים

טיול בעקבות בעלי חיים

לצייר לנו בית

האזינו לסיפור "הבית הגבוה והבית הנמוך"

פינטרסט

מיני הדרכה על הספר לצוות!

החנוכה שלנו

אור בחוץ – אור בפנים

חנוכה בכל מקום בעולם

הזוהר הצפוני

פינטרסט

האזינו לסיפור "חנוכה באלסקה"

על הספר

שאלות לקריאה דיאלוגית

חוקרים על אלסקה

מגלים תושייה - לוח כיתתי

יוצרים מתכון "לטקעס" אורייני

רעיונות לבית מארח

מיני הדרכה על הספר לצוות

לחלוק ולשתף

מחלקים שקיות של אהבה

שביל הנתינה שלנו

נצא ונתבונן

האזינו לסיפור "השביל"

פינטרסט

על הספר

שאלות לקריאה דיאלוגית

נותנים לקהילה

מהזרע אל הצמח

חוקרים זרעים

זרעים של דמיון

יֶדַע, מְיֻמָּנוּיוֹת, עֲרָכִים

מיני הדרכה על הספר לצוות!

להרגיש נפלא

לראות את היופי שסביבנו

להכניס קצת צבע

ייחור עלים

יצירה בהשראת איורי הספר

פינטרסט

על הספר

שאלות לקריאה דיאלוגית

עלים ושלכת

יוצרים בעקבות הספר

לראות את העולם כמו שלקט

יֶדַע, מְיֻמָּנוּיוֹת, עֲרָכִים

מיני הדרכה על הספר לצוות

טיפ לקריאה: איך אפשר לקרוא את זה?

כשהסיפור שלנו משתנה

להמציא את הסיפור שלכם

מכתם ליצירה

מתמודדים עם כל מכשול!

פינטרסט

על הספר

קבוצות קטנות וקריאה תיאטרלית

משוחחים על הספר

ניצני אוריינות

קוביית סיפור

מבצע הצלת ציורים

טכניקות הרגעה

מטא-בדיון ושבירת הקיר הרביעי

טביעות אצבעות

יֶדַע, מְיֻמָּנוּיוֹת, עֲרָכִים

לָקַחַת חֵלֶק בַּסִּפּוּר

טיפ לקריאה משפחתית