יחס לאחר

האזינו לסיפור "טוב שם טוב"

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אנו מזמינים אתכם/ן להאזין להקלטה הקסומה של הסיפור "טוב שם טוב", מאת: עדי זליכוב רלוי | איורים: רותם טפלו | הוצאת: ידיעות ספרים (גנים)

יוצרים ומגישים – ירדן בר כוכבא – הלפרין ודידי שחר
מוזיקה ונגינה – טל בלכרוביץ'
פתיח – דידי שחר

מוכנים/ות? מת – חי – לים! 

חוכמת הילדים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

השופט לומד מהילדה איך לשפוט בין הצדדים. בעקבותיו תוכלו לשוחח על הידע ועל החוזקות שיש לילדים ולילדות שלכם: זה יכול להיות תחביב, תובנה או זיכרון משותף מאירוע שבו הם הביאו מניסיונם ומחוכמתם. כדאי גם שאתם ההורים תשתפו: מה למדתם מהילדה או מהילד שלכם?

מה צף במים?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האם טיפות שמן אכן צפות במים? תוכלו לבדוק בעצמכם בעזרת קערה מלאה במים וכמה טיפות שמן. לאחר מכן אפשר לבדוק מה עוד צף: מה קורה לדף נייר במים? לסירת נייר? למזלג? לעלה? לצעצוע קטן מפלסטיק?

פותרים מחלוקות

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כמו בסיפור, גם אתם יכולים לנסות לפתור מחלוקת בנושא שאתם לא מסכימים לגביו: כל אחד מהצדדים מציג את עמדותיו, כולם מאזינים ומציעים פתרונות. תוכלו גם להחליף תפקידים ולבדוק יחד – האם רק אחד מכם צודק? ואולי אפשר להגיע להסכמה מסוג אחר?

פינטרסט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

יצירות ופעילויות נוספות בפינטרסט של ספריית פיג'מה.

האזינו לסיפור "קטטה עם מטאטא"

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אנו מזמינים אתכם/ן להאזין להקלטה הקסומה של הסיפור "קטטה עם מטאטא", מאת: עודד בורלא | איורים: יניב שמעוני | הוצאת: המבוך (גנים)

יוצרים ומגישים – ירדן בר כוכבא – הלפרין ודידי שחר
מוזיקה ונגינה – טל בלכרוביץ'
פתיח – דידי שחר

מוכנים/ות? מת – חי – לים! ▶️

יֶדַע

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תְּחוּם הַדַּעַת: שָׂפָה וְאוֹרְיָנוּת – מְכֻוָּנוּת לַסֵּפֶר – עִידוּד לִקְרִיאָה
מפגשים חוזרים עם הספר מקדמים את יכולתם של הילדים לספר את הסיפור בעצמם.

קִדּוּם מְסָרִים סְמוּיִים וּגְלוּיִים בַּסִּפּוּר – הילדים יזדהו עם התיאור היומיומי.
שיח אורייני יכול לקדם הבנה של המסרים הסמויים: חשיבות של הוויסות בִּשניים, שחרור מזעם ומכאב באמצעות שיחה ושיתוף.

הַרְחָבַת אוֹצַר הַמִּלִּים וּכְשִׁירוּת לְשׁוֹנִית – היכרות עם ביטויים לא שגרתיים:

• "קטטה"
• "איזה מטאטא הוא זה?"
• "מאז אין הילד רב עם המטאטא"

יֶדַע – אָמָּנוּת חָזוּתִית – צבעי יסוד וצבעים משניים.

מְיֻמָּנוּיוֹת

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מְיֻמָּנוּיוֹת תּוֹךְ־אִישִׁיּוֹת
מוּדעות עצמית והכוונה עצמית.
מְיֻמָּנוּת קוֹגְנִיטִיבִית – סיבה ותוצאה.

עֲרָכִים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אַהֲבַת הַסֵּפֶר וְחֶדְוַת הַקְּרִיאָה – השפה הקלילה וההומור מאפשרים הזדהות. האיורים מסייעים להעברת המסר, לפן ההומוריסטי ולרצון לקרוא.

טיפ לקריאה משפחתית

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ספרים עוזרים לילדים להכיר רגשות, לתת להם שֵׁם ולגלות הזדהות והבנה כלפי גיבורי הספר, ובעקבות זאת גם כלפי חברים ובני אדם בכלל. במהלך הקריאה כדאי להביט בהבעות הפנים של הגיבורים ולשוחח: איך לדעתכם הם מרגישים? האם הם כועסים? עצובים? ואולי שמחים או רגועים?

רבים ומשלימים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לפעמים רבים עם חבר או עם חברה, לפעמים עם אחים. תוכלו לשוחח ולשתף בריב שהיה לכם: מה גרם לו? איך הרגשתם? מי עזר לכם להירגע? האם התפייסתם, וכיצד?

מחזה עם מטאטא

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הילד בסיפור רב עם כולם, אבל איך אפשר לריב עם מטאטא או עם ברז? נסו גם אתם לבחור חפץ דומם ולהציג רגע משעשע של תקשורת איתו – אולי משחק משותף עם בובה, שיחה עם מכונית צעצוע, או "ברוגז" עם מעיל.

לשיר עם מטאטא

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

רוצים לרקוד ולשיר עם מטאטא ואולי על הדרך גם לנקות את החדר? – הצטרפו לשיר "המטאטא" של עודד בורלא.

תנועה – לזוז כמו...

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו לפתוח את הספר בעמוד אקראי ולזוז בעקבות הדברים המתוארים בעמוד: אפשר לעוף כמו הרוח, לטפטף כמו ברז, להיפתח ולהיסגר כמו דלת או לטוס כמו אווירון.

פינטרסט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

יצירות, שירים ועוד פעילויות בפינטרסט של ספריית פיג'מה.

הַטְרָמָה – מָה זוֹ קְטָטָה?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

המילה "קטטה" אינה מילה רוֹוַחת, וקרוב לוודאי שהילדים אינם מבינים את משמעותה. כדי לקדם את ההבנה שלהם, כדאי לכלול אותה בין ארבע המילים שיוסברו בהקראה הראשונה. לאחר ההסבר תוכלו לשאול: מה, לדעתכם, יקרה בסיפור? ולאפשר לילדים לחזות את ההמשך.

עַל כַּעַס וַהֲבָנָה רִגְשִׁית

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הילד בסיפור כועס, רב ומרגיש שהכול נגדו. הוא זקוק לאימו שתרגיע אותו ותסייע לו "להשלים עם העולם".
כעס – הבנה רגשית – כעס אצל ילדים הוא חלק מהתפתחות רגשית בריאה, המלוּוָה לא פעם ברגשות תסכול ואף בהתפרצויות זעם.
מריבה – גם למריבות יש מקום חשוב בחיי ילדים, והן נותנות להם הזדמנות ללמוד על עצמם ועל האחר. שיחה על קשת הרגשות יכולה לסייע בהפרדה בין רגש להתנהגות ולקדם התנהגות חיובית.
הספר "קטטה עם מטאטא" מציג בַּהומור האופייני לעודד בורלא התמודדות עם כעס וריב ומאפשר להתבונן בהם בסלחנות ולצחוק יחד.
תוכלו לשלב את הספר במעגל של שיח רגשי על רגשות וכישורי התמודדות המתקיים בקבוצות קטנות.
הערה חשובה – הילד שבסיפור "רב" עם החשמל, ובאיור מופיע מִתקן שנראה כעומד להיכנס לשקע. החלק האחרון במִתקן הוא מערוך, והוא נועד להדגיש שאין באפשרותו להיכנס לשקע. חשוב מאוד להסב את תשומת ליבם של הילדים לאיור ולהבהיר להם שזהו מעשה מסוכן ואסור בתכלית.

עַל כַּעַס וַהֲבָנָה רִגְשִׁית

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות, כך שכל ילד יאחז בעותק האישי שלו ויוכל לעקוב אחר ההבעות של הילד, גיבור הספר, ובתגובותיו, כפי שהן משתקפות באיוריו שופעי ההומור של יניב שמעוני.

לָרִיב וּלְהַשְׁלִים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

שאלות הבנה – עם מי רב הילד בסיפור? מדוע הוא כעס על החפצים? מה קרה לו בכל פעם שהתקוטט עם חפץ? כדאי לגלות את הקשר שבין מעשה לתוצאה: כאשר הילד יוצר חור בשמיכה, קר לו בלילה. מדוע הוא פנה לאימו? כיצד אמא עזרה?
לריב ולהשלים – מדוע, לדעתכם, הילד בסיפור רב עם הכול? האם, לדעתכם, החפצים סביבו עשו לו "דווקא"?
לריב – תוכלו להתבונן באיור שבו הילד מתקוטט עם מטאטא, לשאול: מה אתם חושבים שהוא מרגיש? מה מרגישים כשרבים? ולאפשר שיתוף.
להשלים – כדאי להתבונן באיור המתאר פיוס ולשאול: כיצד, לדעתכם, הילד מרגיש עכשיו, כשהוא רוכב על המטאטא? שתפו במקרה שבו התפייסתם עם חבר או חברה: מי עזר לכם להשלים? איך הרגשתם לאחר מכן?
לריב עם… ברז – כדאי להתעכב על העמוד האחרון של הספר, לשאול: מה קורה כאן? ולאפשר לילדים להביע מגוון דעות בנוגע למריבה עם הברז. אפשר להזמין את הילדים להציע המשך לסיפור ופתרונות.
מצחיק אותי – האם הסיפור מצחיק לדעתכם? מה בסיפור מצחיק אתכם במיוחד?

עֶרְכָּה מַרְגִּיעָה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ערכה מרגיעה יכולה לסייע כשיש צורך להירגע מעט. אפשר לקשט יחד קופסה ולמלא אותה בפריטים שיכולים לעזור לשפר את מצב הרוח ולהרגיע באמצעות החושים: תיבת נגינה קטנה, סבון ריחני, כדור מָחיץ, ספר או בובה שכיף לחבק. אפשר לשאול את הילדים אילו חפצים היו רוצים להוסיף לערכה שכזו.
להעשרה – "מה עושים כשכועסים".

אָמָּנוּת - צִבְעֵי יְסוֹד

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הסיפור מאויר בצבעי היסוד כחול, צהוב ואדום ובנגיעות של הצבעים המשניים ירוק וכתום. באחד המפגשים החוזרים עם הספר ניתן להתבונן ולגלות אילו צבעים מופיעים באיורים ומה מיוחד בהם. ניתן להרחיב וללמוד על צבעי יסוד ועל צבעים משניים תוך התנסות וערבוב בין צבעים.
להשראה – "צהוב" – איך אפשר באומנות.

אִיּוּרִים נוֹסָפִים לַסִּפּוּר

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

דני קֶרְמן אייר את הסיפור בעבר. אפשר להתבונן באיוריו בבלוג שלו ולבחון מה דומה בין איורי שני המאיירים ומה שונה. תוכלו לשאול: איזה סגנון של איור מעניין אתכם? אפשר לבדוק בספריית הגן ובבתים אם יש בהם ספרים נוספים שאיירו מאיירים שונים.

הַסּוֹפֵר עוֹדֵד בּוּרְלָא

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

עודד בורלא (1915-2009) – סופר, משורר וצייר. כתב ואייר יותר מ־70 ספרי ילדים, ובהם נזכרים, לדבריו, 346 בעלי חיים שונים! בורלא מכוּנה אבי הנוֹנְסֵנְס (איגָיון) בסִפרות הילדים העברית. ספריו גדושים הוּמוֹר מתוּחכּם וצירופי מילים משעשעים.

להעשרה – עודד בורלא באתר דףדף .

ספרים פרי עטו שיצאו לאור בספריית פיג'מה:
סיפורי חיות
נשף מסכות
המנגינה

האזינו לסיפור "גמצוץ בגינה"

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אנו מזמינים אתכם/ן להאזין להקלטה הקסומה של הסיפור "גמצוץ בגינה", כתבה ואיירה: איה גורדון נוי | הוצאת: ספרית פועלים (גנים)

יוצרים ומגישים – ירדן בר כוכבא – הלפרין ודידי שחר
מוזיקה ונגינה – טל בלכרוביץ'
פתיח – דידי שחר

מוכנים/ות? מת – חי – לים! ▶️

טיפ לקריאה משפחתית

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בכל ספר יש משהו לאהוב: המתח שבסיפור, הדמויות ואולי האיורים או המילים המיוחדות?  בתום הקריאה כדאי לשאול את הילדים מה הם אהבו בסיפור, ולשתף מה אהבתם אתם, ההורים.  אפשר גם  לספר זה לזה אילו ספרים אהובים עליכם במיוחד ולמה.

חברים ואנחנו

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

פיץ וגמצוץ נמצאים יחד. היא מגדלת את הירקות והוא שומר עליהם. בינתיים הם מפטפטים, שרים ופשוט נהנים ביחד. אפשר לשוחח ולשאול את הילדים מה הם אוהבים לעשות עם חבריהם? כיצד הם מבלים יחד? זו הזדמנות להיזכר ולשתף את הילדים בחוויות עם חברי הילדוּת  שלכם, ההורים.

ירקות ואיורים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כרוב? קולורבי? – בספר מופיעים  שלושה-עשר סוגים של ירקות למאכל: האם תוכלו לגלות אותם? ואולי תרצו לאכול ירקות אהובים או לנסות ולטעום ירקות חדשים?

נעים מאוד – הגמצוץ

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מי אתה בעצם, גמצוץ? – צפייה בסרטון תכיר לכם את הגמצוצים שמופיעים בארץ, בכל חורף מחדש. רוצים ללמוד עוד? לכו יחד לספרייה או שוטטו ברשת וחפשו מידע על גמצוצים ופטריות אחרות.

מגדלים ירקות

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אפשר לגדל ירקות גם אם אין חלקת אדמה: תוכלו להשרות בכלי שקוף עם מים ראש גזר חתוך, שיני שום, או את חלקם התחתון של חסה או סלרי. חכו בסבלנות, הוסיפו מים אם צריך, ולאט לאט תגלו שצומחים שורשים ועלים. תוכלו לגזום ולאכול אותם, או לשתול בעציץ, להשקות ולחכות לירקות החדשים שיגדלו.

פינטרסט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

יצירות, שירים ופעילויות נוספות בפינטרסט של ספריית פיג'מה

גמישות מחשבה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בגינה של פיץ קורה משהו בלתי צפוי. בתחילה היא מתקשה לקבל זאת וכועסת: למה דווקא בגינה שלה?!
מצבים לא צפויים – חיי ילדים בגן ובבית הם לרוב שגרתיים ומוכרים. עם זאת, בחייהם מופיעים מצבים לא צפויים ומפתיעים, חוויות וחברויות חדשות; הדבר נכון עוד יותר בשנה מאתגרת ולא שגרתית זו.
גמישות מחשבה ופתיחות לחוויות חדשות – הופעתו של הגמצוץ גורמת לפיץ להיפתח, להתגמש, לחשוב על פתרונות, ולהתחבר אליו. גמישות מחשבה היא מיומנות חברתית המאפשרת להתמודד עם החדש והלא מוכר, ולהבין וכיצד להתמודד עם החידוש הלא צפוי.
חשבנו שלא וגילינו שכן: בדומה לפיץ, ילדים רבים נוטים להתקומם או לחשוש כשהם נתקלים בדבר חדש. היכולת להתגמש שונה מילד לילד, אך היא חלק מכישורי החיים שכדאי ורצוי לפתח ולסייע לילדים להתמודד עם חידושים ושינויים. תוכלו לשלב את הספר בכל פעם שתרצו להעצים ו גמישות ופתיחות לחוויות.
קשר עם חברים וחברות – הספר יכול להוות ליווי לכניסה של ילד או ילדה חדשים לגן, למקרים של אתגרים חברתיים ולעידוד ההיכרות בין חברים חדשים. משהו חדש שרציתי לשתף – תוכלו לקיים סדירות קבועה בה ילדות וילדים משתפים בחוויות ראשוניות ובדברים חדשים שניסו.

קוראים ביחד

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות כשלכל ילד וילדה עותק אישי. כך אפשר לעקוב אחר הסיפור ואחר האיורים המרהיבים של איה גורדון נוי. מפגש חוזר עם ספר – לאחר שקוראים את הסיפור לראשונה ברצף, כדאי לקרוא אותו שוב ולהשתהות על האיורים שיכולים לסייע להבנה, לידע ולהנאה מהספר, כמו לזהות ירקות ולהבחין בפרטים הקטנים שבאיורים.

מדברים לאחר הקריאה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לאחר הקריאה תוכלו לשאול שאלות לקידום הבנת הסיפור – מדוע פיץ נבהלה? 

מהו גמצוץ? מדוע פיץ התרגזה כשראתה את הגמצוץ? כיצד הגיב גמצוץ? מה הוא הרגיש עם התייחסות למשפט: "ובלבו גמצוץ הרהר: אלו רק צצתי במקום אחר". מה קרה כשהם שיתפו פעולה? איזה תפקיד קיבל הגמצוץ? מדוע הוא נעלם?  

להבין  רגשות – הרגשות של הדמויות משתנים ומתפתחים: מחשדנות ועד שתוף פעולה וחברות. כדאי לעקוב אחרי השינויים באמצעות המלל והאיורים. אפשר לשאול: מה הרגישה פיץ כשהגמצוץ נעלם? האם היא הופתעה? האם היא שמחה או עצובה? איך אנחנו יכולים לדעת? מדוע היא הרגישה כך? האם הוא ישוב לדעתכם? 

הרגשות שלנו – האם גם לכם קרה שהרגשתם שנהניתם רק אחרי שהחוויה הסתיימה? האם הייתם עצובים שהחוויה נגמרה או שמחתם מכך שנהניתם? ואולי גם וגם?   

תחזור מהר – אילו דברים מגיעים רק פעם בשנה ואנחנו מחכים שישובו? אולי יום ההולדת? עונה מסוימת? או ביקור משפחתי ? 

להעשרה –  

הספר שלולי שחולק בספריית פיג'מה 

השיר באביב את תשובי חזרה 

חברות וקבלת השונה – פיץ אומרת לגמצוץ "אתה לא דומה לשום דבר" תוכלו לשאול: מה שונה בגמצוץ לעומת שאר הירקות? מה גרם לפיץ ולגמצוץ להנות יחד? האם יש להם גם דברים משותפים, לדעתכם?  

מה משותף בינכם לבין החברים שלכם? ומה שונה? האם אתם נהנים יחד מהמשותף או מהשונה? ואולי גם וגם…?  

מדברים בבועיות

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

דו-שיח בין פיץ והגמצוץ משולב באיורים בבועיות דיבור. כדאי לבדוק יחד מה כתוב בבועיות? ומדוע לדעתם בחרה איה גורדון נוי בבועיות הללו?

פטריות אחר הגשם

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הגמצוץ [מורלה בלועזית] הוא פטריה נדירה שמרבה להתפתח באזורי שריפה. השם העברי מתייחס לשקעים (גומץ=שקע) שנמצאים על גופה.  

להעשרה – מעגל החיים של הגמצוץ  

חשוב להסביר כי הסרטון צולם במשך 15 ימים  

הערה חשובה – חלק מהפטריות בטבע רעילות. חשוב להסביר כי אין לגעת בפרטיות שמוצאים לבד. 

"כפטריות אחר הגשם" – ביטוי המתאר תופעה שמתפשטת במהירות כפי שפטריות צומחות במהירות אחר הגשם.

יוצרים בהשראת איורים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ממה עשוי הכובע של פיץ? וממה עשויים בגדיה?  

יצורי טבע ודמיון – ניתן להגיש חומרים שונים מהטבע ולאפשר ליצור יצורי טבע כיד הדמיון.  

הֶדְבֵּק [קולאז']  – האיורים בסיפור נוצרו בטכניקת הקולאז' בשילוב ציור, מילים וטקסטורות: עיתון, עלים, קרטון, ועוד. בהשראת האיורים תוכלו להכיר יחד את הטכניקה, ולהציע לילדים ליצור הֶדְבֵּק [קולאז']. מומלץ לאפשר להם לגעת ולחקור מרקמים שונים, לגזור או לקרוע, להדביק ולשלב צבעים.

גינת ירק

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו להכין עם הילדות והילדים גינת ירק באדנית גדולה, בחצר או בסביבת הגן.  

זו הזדמנות להכיר צמחים וירקות שונים  

ולחקור את התהליך את הפעולות הנדרשות ואת הפעלים הקשורים לנושא ומופיעים בספר: לנבוט, ללבלב, לזרוע וגם… לאהוב…  

להעשרה – גינה בגן הילדים, אקדמיה ברשת

ידע

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ידע מתחום הליבה –  שפה ואוריינות – גילוי מסרים גלויים וסמויים בסיפור, הרחבת אוצר המילים והלשון: "הפשילה שרוולים",  "פטפטו", "מוזר", "רעיון", "נעצבה".

היכרות עם מילים מתחום הגינה והטבע יחד עם התיאור באיורים: "גינת ירק", "נבט", "לבלב",  "מנכשת", "עודרת", "טומנת".

היכרות עם שמות תואר: "יום חורפי", "המכעיס", "רגזנית",  "תמים".

היכרות עם "בועיות דיבור" וחריזה.

שמות הנשענים על משמעות – פיץ'- כנראה מכיוון שהיא קטנטנה והגמצוץ שקרוי על שם הגומץ- השקעים המרובים שמכסים אותו.

הרחבת ידע עולם – היכרות עם עולם הטבע ועם פטריית הגמצוץ.

ידע בין תחומי – היכרות עם שטכניקה האומנותית של ההֶדְבֵּק [קולאז']  שמרכיבה את האיורים.

מיומנויות

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מיומנויות תוך אישיות – התמודדות עם שינויים בלתי צפויים, מציאת פתרון מעשי , יצירתי ולטובת הכלל.

מיומנויות בין -אישיות – התנהלות חברתית – הבנה כי חוסר ההכרות הביא לשיפוטיות וחשדנות כלפי הזר. ואילו ההכרות הביאה איתה קשר ושתוף פעולה.

אוריינות מדעית – הכרות עם תופעות טבעיות הנובעות משינויי העונות.

ערכים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כבוד האדם – סובלנות וקבלה. פיתוח מערכות יחסים המבוססות על אמון, הערכה ועזרה הדדית.

ערכים סביבתיים – היכרות עם תופעות טבע,  חשיבות היציאה לטבע ואת האהבה לטבע, ליצורים החיים ולמערכת האקולוגיות.

הזדהות והסתגלות

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ילדים וילדות מזדהים עם גיבורי הספר, וכך מבינים טוב יותר את מי ששונה מהם, ומפתחים אמפתיה ויכולת הסתגלות למצבים חדשים. בזמן הקריאה כדאי להתבונן בהבעות של גיבורי הספר ולשאול: מה לדעתכם הם מרגישים? ומדוע?

מתאים לכם?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מה מתאים לכם לעשות יחד? – תוכלו לשוחח ולשאול: עם מי אתם אוהבים לשחק ובאילו משחקים? מה לדעתכם כדאי לעשות כשכל אחד רוצה לשחק במשחק אחר? אילו פתרונות נוכל להציע?

גם מרגיז וגם כיף

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ליבי רוצה להצטרף לביקור של פופיק בתחנת הכבאים, אבל הוא מתרגז – איך אפשר למצוא פתרון? – צפו ברגעים של רוגז והשלמה.

זזים עם איורים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לשבת, לקפוץ ואולי להתכופף? – בכל פעם אחד המשתתפים בוחר עמוד מהספר, ומציג תנועה דומה לזו של גיבורי הספר. המשתתפים מחקים את התנועה ומחפשים את העמוד המתאים. הצלחתם? – זה הזמן להחליף תפקידים.

משחק המשחקים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כִּתבו על דפים את שמות המשחקים שאתם אוהבים לשחק יחד, והוסיפו ציור שמתאר את המשחק: כדור, מחבואים ואולי תופסת? – הכניסו את הדפים לקופסה, ובכל יום שִלפו פתק ובדקו: האם תרצו לשחק יחד במשחק? – אם לא, תמיד תוכלו לשלוף פתק אחר או להוסיף משחק חדש לקופסה.

פינטרסט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

יצירות, שירים ופעילויות נוספות בפינטרסט של ספריית פיג'מה.

משחק משותף – האם אני באמת שותף?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ילדים לומדים בהדרגה לשחק ביחד: עד גיל שלוש לערך ילדים משחקים לרוב במקביל ופחות יחד. לאחר מכן, בגילאי הגן, הם לומדים לשחק יחד. חלקם מעדיפים להוביל את המשחק, ויש שבוחרים להיות מובלים על ידי אחרים וגם כך הם מרגישים שייכים ורצויים.  ישנם כמובן ילדים שיחושו תחושות שונות במצבים חברתיים שונים וישנם ילדים שמבקשים לשנות או לרענן את תפקידם החברתי ואינם יודעים כיצד להשתלב באופן אחר מזה שנוצר .
הספר "שנינו" נותן הזדמנות להאיר על ילדים "נוחים" כמו נוח ולהעצימם! הספר יכול גם לעזור לילדים דומיננטיים להבחין  ברגשות של חבריהם למשחק.
ילדים יכולים להזדהות עם דמותו של נוח ושיחה על העלילה והמסרים הסמויים בסיפור עשויים לסייע בפיתוח הבנה חברתית וכישורים חברתיים.

הצעות לקריאה בגן

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות כשלכל ילד וילדה עותק אישי, כך שיתאפשר לילדים להתבונן באיורים ולהבין טוב יותר את המבע של הדמויות ואת הרצף הסיפורי. זאת בעיקר משום שהספר שופע באיורים צבעוניים המשלימים את הכתוב ומדגישים את  נקודות המבט השונות של הדמויות ואת החוויה השונה שלהן בפעילויות המשותפות.
קריאה ראשונה – כדאי לשאול שאלות שיעסקו שינטרו בהבנת העלילה: במה משחקים הילדים? מי העומד? מי המתנדנד? איפה הסתתר נוח? מדוע הילדה נבהלה?

מה זה בכלל "מתאימים"?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

קריאות בקבוצות קטנות – הקריאות הבאות הן הזדמנות להעמקה בסיפור, להבנת הצד הרגשי של הדמויות ולטיפוח כישורים חברתיים ורגשיים: הילדה בסיפור חוזרת ואומרת לנוח שהם "פשוט מתאי…מים! ", תוכלו לבקש מהילדים לעיין באיורים ולשאול: האם לדעתכם גם נוח הרגיש שהם מתאימים? האם הוא נראה מרוצה במהלך המשחקים? מה נראה שלא התאים לו? מה קורה לדעתכם לילדה כשהיא לא מוצאת את נוח? מה השתנה במשחק אחרי שמצאה אותו? בסוף הסיפור, האם נוח עצוב או מוטרד? כיצד מתאים לו לשחק עכשיו?
להתבונן באיור – אפשר להתבונן יחד באיור בו הילדה משתמשת במרבד כגלימה ונוח מחזיק את גלימתה, ולשאול: מה לדעתכם מרגישות הדמויות שבאיור?
עולמם של הילדים – בשלב הבא, תוכלו לעסוק בחיי הילדים ולשאול: מה מתאים להם כאשר הם משחקים עם חברים? איך שמים לב לרצונות של חברים גם אם לא אמרו זאת במפורש? אפשר לבקש לשתף במקרים של אי הסכמה בין חברים: כיצד הרגישו? כיצד נהגו? כיצד התנהגו החברים? כיצד הם הרגישו? האם אפשר היה להתנהג אחרת?
תוכלו לחזור אל הספר במצבים חברתיים שונים בהם תבחינו בילדים וילדות שאינם מרגישים שותפים למשחק, בהם ילדים "נגררים" אחר אחרים, או במצבים בהם הם אינם מצליחים לבטא מה מתאים להם.

מי אני ומה שמי?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הסופרת בחרה לקרוא לילד "נוח", שם שמרמז על היותו מתחשב ומשתף פעולה. תוכלו להעמיק בהבנת השם שנבחר: אפשר לחפש יחד את הפירוש למילה "נוח" ולהקריא לילדים ובעקבות כך לשאול: מדוע לדעתכם בחרה הסופרת לקרוא לילד בשם הזה?
בהמשך אפשר להרחיב את ידע העולם ולהכיר את משמעותם של שמות נוספים, של ילדי וידות הגן למשל.
להעשרה – הערך "נוח" באתר מילוג

פעם אני ופעם אתה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בתחילת הסיפור הילדה מובילה את נוח בידה אל משחק המחבואים   ואילו בסופו – נוח מוביל אותה. כדאי לאתר יחד את שני האיורים המציגים זאת. כהמשך לכך תוכלו לשחק משחק זוגות – ולאפשר לילדים לבחון את עצמם פעם כך ופעם כך:
להוביל – ניתן לסמן מסלול מנקודה אחת לאחרת ולבקש מהזוגות לעבור את המסלול כשאחד מוביל מלפנים ואחד הולך בעקבותיו. אפשר להשתמש בעזרים כמו חישוק ששניהם אוחזים בו. ואפשר להשתמש בדמיון ולעבור אותו כקטר וכקרון. בתום המסלול הצמדים יתחלפו בתפקידים. בשלב האחרון, כל זוג פועל בשיתוף: הולכים במסלול זה לצד זה.
להחליט – ניתן לבקש מהזוגות לעמוד אחד מול השני – כמו מול ראי. כשבכל פעם רק אחד מבני הזוג מחליט על תנועה, והשני מחקה אותה . אחרי מספר תנועות, ניתן להתחלף. בשלב האחרון כדאי להציע לילדים רצף קצר של תנועות שעליהם לבצע יחד.
כדאי לשוחח בעקבות הפעילות – מה הייתה החוויה שלכם בכל אחד מהמצבים? האם ביקשתם דבר מה מהחבר – לעצור, למהר? האם הוא התייחס לבקשותיכם? האם נהניתם יותר כשהייתם המציג או כשהייתם הראי? ואולי בשני התפקידים?

יֶדַע

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

שפה ואוריינות – קידום ניצני קריאה – גילוי של מילים החוזרות על עצמן באמצעות אופן הכתיבה המיוחד, כגון: "אני", "אתה", "נֹחַ".                            התמצאות בספר ובמוסכמות הכתב – שילוב של גוֹפנֵי כתב עם האיורים נותן משנה תוקף למילים ולאיורים כאחד: כאשר הילדה קוראת לנח שנעלם בשמו, השם "נח" כתוב באותיות "רועדות" ומדגים את המושג "קול רועד".

פירוק והרכבה של מילים – מילים אחדות בספר מחולקות להברות, למשל:  "מתאי-מים".

בועיות דיבור – מסייעות להבין מיהו הדובר.

סימנים מוסכמים בכתב – בעמוד שבו הילדה מחפשת את נח מופיע בבירור סימן שאלה – ? – לצד סימן קריאה – !. כדאי להפנות את תשומת לב הילדים לסימני פיסוק אלה ולמשמעותם.

ידע מתמטי – במהלך משחק המחבואים אפשר לספור מ-10 עד 100 בדילוגים של 10.

מְיֻמָּנוּיוֹת

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מודעות עצמית והכְוונה עצמית – הנעה עצמית וחוֹסן: עם התפתחות העלילה נח מגלה יכולות של קבלת החלטה ושל אסֶרטיביות וכך מחזק את תחושת החוסן שלו.

מודעות והתנהלות חברתית – התנהלות חברתית טובה ומְתַגמלת, אמפתיה וראיית צורכי האחר, התחשבות ושיתופי פעולה.

אוריינות מתמטית – משחק המחבואים מְזַמן שימוש במונחים מתמטיים בחיי היומיום. בועיות הדיבור שבאיורים משלבות את הסְפָרות 1, 2, 3 ואת שם המספר הכתוב בספירת הדילוגים בעשרות.

עֲרָכִים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

צדק חברתי וערבות הדדית – מערכת היחסים בסיפור מציגה "דגם מוקטן" של התנהלות במערכות יחסים חברתיות ומאפשרת לפתח שיחה על ערכים, כמו התחשבות באחר, ראיית הזולת, כבוד הדדי, ערבות הדדית, אמפתיה והגינות.

צרו את גיבור הסיפור - הקיפוד מחומרים שיש בבית!

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האזינו לסיפור "הקיפוד שאמר מה אכפת"

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אפשר להתרווח ולהאזין יחד לסיפור בכל עת.

אנו מזמינים אתכם/ן להאזין להקלטה הקסומה של הסיפור "הקיפוד שאמר מה אכפת", מאת: נרי אלומה | איורים: עמית טריינין | הוצאת: הקיבוץ המאוחד (גנים)

יוצרים ומגישים – ירדן בר כוכבא – הלפרין ודידי שחר מוזיקה ונגינה – טל בלכרוביץ' פתיח – דידי שחר

מוכנים/ות? מת – חי – לים!

מִפְגָּשׁ וְשִׂיחָה בַּגַּן

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הטרמה לסיפור – תוכלו להכין את ילדי הגן לאתגר שמוצג בתחילת הסיפור ולספר להם על דבר-מה שחסם את דרככן לגן. אפשר לשאול אותם: מה אפשר לעשות במקרה כזה?

קריאה חוזרת – כדאי להמחיש את הסיפור ולהצביע על האיורים כדי שהילדים והילדות יוכלו לעקוב אחרי העלילה. כדאי גם לשאול שאלות הבנה:

מדוע נוצר הר על השביל?

מה גרם ההר שנוצר על השביל?

מדוע נזקק הקיפוד לעזרה?

מי עזר לקיפוד ואיך?

כיצד גמל הקיפוד לחבריו?

שיח רגשי – בעקבות הסיפור תוכלו לעודד שיח רגשי:

מה הרגישו העכבר והארנב כשהקיפוד אמר "מה אכפת" וגירש אותם?

מה הרגיש הקיפוד כשמצא את עצמו לבד בגשם?

כיצד הרגיש הקיפוד כאשר החברים עזרו לו?

מה הרגישו העכבר והארנב כשהקיפוד ביקש מהם סליחה?

עולם הילדים – כדאי להרחיב את השיח ולהתייחס לעולמם של הילדות והילדים:

האם קרה שמישהו לא התחשב בכם? כיצד הרגשתם? מה אמרתם? מה עשיתם?

מה ניתן לעשות במקרה כזה?

קרה לכם שהרגשתם עצובים?

איך נראה מישהו עצוב?

כיצד ניתן לשמח מישהו עצוב?

הִתְחַשְּׁבוּת

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

זו הזדמנות להכיר את המושג "התחשבות": הקיפוד לא התחשב בבקשה לפנות את הדרך, אך בהמשך הבין כי יש להתחשב באחרים: הקיפוד חשב רק על עצמו. העכבר והארנב, לעומת זאת, לא חשבו רק על עצמם, ועל כן יצאו לעזור לו על אף הגשם.

שיחה – תוכלו לשאול: איך היינו רוצים שיתחשבו בנו? מה נוכל לעשות בגן כדי להתחשב זה בזה?

כדאי לאסוף את הצעות הילדים ולהיעזר במושג "התחשבות" בנוגע ליחסים בגן.

התחשבות כחלק מהשגרה – אפשר להציע לילדים לספר על מישהו שהתחשב בהם במהלך היום ולעודד התנהגות כזו.

להעשרה – צפו יחד בסרטון  בחצר של פופיק וליבי: התחשבות.

(עד דקה 03:30)

מִתְחַשְּׁבִים בַּסְּבִיבָה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי לצאת לסיור ברחבי הגן, להתבונן סביב ולחשוב מה אפשר לעשות כדי שיהיה לכולם נעים יותר: אולי צריך לנקות את המקום? לשתול צמחים? לסדר את המרחבים בגן בדרך שונה?

אפשר להרחיב את ההתחשבות בסביבה ולצאת עם הילדים לסיור בשכונה או ביישוב ולחפש מקומות שכדאי ואפשר לנקות, לשפר וכך להתחשב בשכנים.

כדאי לצלם את הסביבה לפני הפעילות, במהלכה ואחריה, להציג את התצלומים בגן ולשתף את ההורים. 

שילוב הקהילה – אפשר לנסות לפעול בשילוב כוחות בקהילה, למשל: הורי הילדים בגן, ילדי גנים נוספים, ילדים מבתי הספר הקרובים, מועדון קשישים ועוד.

להעשרה 

נפגשים בגינה הקהילתית

מדריך מקיף להקמה, תחזוקה והפעלה של גינות קהילתיות

חלומות מתגשמים

ספרייה ניידת

המרחב הפדגוגי – גני ילדים

קשר עם הבית

כדאי לשתף את ההורים בפעילויות בגן ובסביבתו.

אפשר לצאת לפעילות משפחתית של אכפתיות ותיקון.

אִכְפַּת לָנוּ מִבַּעֲלֵי הַחַיִּים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כיצד אנו יכולים לסייע לבעלי החיים בסביבה שלנו? רצוי לשתף את הילדים ולחשוב איתם מה ניתן לעשות בסביבה כדי לסייע לבעלי חיים וכיצד ניתן לקדם זאת. אפשר, למשל, להציע לחתולים ולכלבים קערות לשתייה ולהכין מתקני שתייה והאכלה לציפורים.

להשראה

פינת ציפורים בחצר הגן

להציל את חיות הבר – הקיפודים, ערוץ החינוכית

דאגה ודיווח – ניתן לדווח לרשויות, כמו "החברה להגנת הטבע", המשרד לאיכות הסביבה והעירייה, על בעלי חיים פצועים ועזובים.

משחק סוציו-דרמטי – גם במשחק שכזה ניתן לשלב תכנים אלו. אפשר לתכנן עם הילדים את המרחב ולחשוב יחד על העניינים האלה:

במה יעסוק המרחב?

מה כדאי להוסיף לו?

כיצד יתנהל המשחק?

מה הם הכללים?

להשראה – בית חולים לחיות בר – הקמת מרחב משחק בגן ביוזמת ילד  במרחב הפדגוגי של גני הילדים

דאגה לחיות הבית – כיצד נדאג לבעלי החיים שאנו מגדלים בביתנו וכיצד נתחשב בהם?

להשראה – הו כמה שרציתי כלב, במרחב הפדגוגי של גני הילדים

מָה מִסְתַּתֵּר בְּאִיּוּר

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הסיפור מתרחש בעונת הסתיו. אפשר להתבונן יחד באיורים ולגלות אילו מסימני הסתיו מתגלים באיורים.

פינטרסט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

פינטרסט
ספרים נוספים, יצירות והשראה מחכים לכם בתיקיית הספר בפינטרסט של ספריית פיג'מה.

שיחה - להתחשב

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו לשוחח על התחשבות: מה זה "להתחשב"? מי התחשב במי בסיפור? – כדאי לשתף במקרים שמישהו התחשב בכם – מה קרה ואיך הרגשתם? ואיך תוכלו להתחשב זה בזה במשפחה?

בחצר של פופיק וליבי: התחשבות

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

משחק – מצאו אותי!

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הביטו באיור המתאר את ביתו של הקיפוד.

בכל תור אחד המשתתפים יצביע על חפץ באיור. היכן נמצא חפץ זה בבית שלכם? המשתתפים האחרים מוזמנים למצוא אותו.

חיות ואיורים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

גיבורי הספר הם קיפוד, ארנב ועכבר. באיורים שבספר מופיעות חיות נוספות – האם תוכלו למצוא אותן? כמה חיות מצאתם?

יֶדַע

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ידע בתחומי הליבה

שפה ואוריינות – קידום הבנה של מסרים גלויים וסמויים בסיפור, פיתוח כישורי שיח רגשי, חריזה, הרחבת אוצר המילים ושימוש בביטויים ממשלב לשוני גבוה, לדוגמה: "מחילה", "עלה כבר אור ראשון", התנשא", "הֵעז", "ניעור".

מיון וקטגוריות של מילים – הקיפוד ממיין את החפצים שבביתו לקבוצות.

קידום ניצני קריאה – באיורים ישנם שלטים בעלי משמעות פונקציונלית: "הבית של קיפוד" ושילוט של תיבות האחסון לארגון חפצים.

הרחבת ידע העולם – בסיפור מופיעים מגוון בעלי חיים, כמו: נמלים, ציפורים, גירית, מרמיטה וארמדיל.

ידע בין-תחומי – מדע – באיורי הסיפור ניתן להבחין בסימני הסתיו ובדרך ההתנהלות של בעלי החיים, לדוגמה: בעלי חיים שחופרים מחילה.

מְיֻמָּנוּיוֹת

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מיומנויות בין-אישיות – בסיפור מוצגים חוסר אכפתיות כלפי הזולת לצד עזרה הדדית והושטת עזרה, המלמדות אמפתיה, התחשבות והתנהלות חברתית נכונה ומתגמלת, יצירת מערכות יחסים ושיתופי פעולה חיוביים ושימורם.

עֲרָכִים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אהבת הספר וחדוות הלמידה
התייחסות לזולת, התחשבות בו ונתינה
סיוע לנזקק בעת צרה
הכרה בטעות ובקשת סליחה ומן הצד השני – קבלה ומחילה
כיבוד מערכות יחסים חברתיות

משוחחים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לכולנו קורים דברים לא נעימים – אך האם הם קורים רק לנו? תוכלו לשוחח על הרגשות שעולים כשקורה אירוע לא נעים, ולחשוב יחד מי יכול לעזור וכיצד אפשר לעודד זה את זה ואת עצמנו.

איורים מספרים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האיורים מספרים לנו ללא מילים מה קורה לחבריו של ווינסטון מבלי שזה מצליח לראות. בחרו איור אחד והתבוננו בו על אחד החברים של ווינסטון ספרו כאילו אתם החבר: מה הוא מרגיש? מה הוא חושב? ומה באיור משך את תשומת הלב שלכם?

מזל שזה קרה דווקא לי

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי לנסות ולהתבונן על חצי הכוס המלאה! בסוף כל יום שתפו את בני המשפחה בדבר טוב שקרה לכם – הורים וילדים כאחד.

מי מצחיק אותי? ומי מפתיע?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הביטו יחד באיורים וחפשו פרטים שמצחיקים אתכם – מה הצחיק כל אחד ואחת מכם? האם גיליתם פרטים שהפתיעו אתכם?

פינטרסט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

פינטרסט – יצירות והפעלות בדף הספר "למה הכל קורה דוקא לי?" בפינטרסט של ספריית פיג'מה

לקראת השנה החדשה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הספר "למה הכול קורה דווקא לי?" מתאר כלבלב שעסוק בעולמו ולא שם לב לחבריו ולקורות אותם. הספר מוענק  לתלמידים בשלב המאתגר של מַעבר מהגן לבית הספר בתחילת כיתה א' ו להתמודד עם האתגר בהומור ובחמלה ולשאול: האם, כמו וינסטון, נעצים את תחושת הקושי, או שנדע לסגל לעצמנו דרכי התמודדות שיסייעו במעברים ובאתגרים? סיפורו של וינסטון מציע התמודדות באמצעות הומור וחיוך.

מפגש ושיחה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

המלצות לקריאה בכיתה – מומלץ להקריא את הספר יותר מפעם אחת ובכל מפגש עם הסיפור לשוחח על נושא אחר.

מי מספר את הסיפור? – הסיפור מסופר מנקודת מבטו של וינסטון, אך ניתן לספר אותו גם מנקודות המבט של הכלב אנג'י או של הכלב רקס. כדאי לבחור דמות מהסיפור ולדון עם התלמידים והתלמידות בשאלה מה קורה באיור מנקודת מבטה: מה היא מספרת? מה היא מרגישה?

מספרים בזוגות – לאחר ההדגמה יוכלו התלמידים לעבוד בזוגות, לבחור דמות נוספת, לספר מה היא חושבת ומרגישה  ולהמחיז שיחה בין הדמות שבחרו לבין וינסטון.

התמודדות עם קושי או כאב – כדאי לברר: האם למישהו מהילדים או מהילדות נכנס פעם קוץ? איך הייתה ההרגשה שלהם? האם גם הם הרגישו הכי מסכנים, כמו וינסטון?

כיצד התמודדתם? תוכלו לבקש מהילדות ומהילדים שיביאו דוגמאות לקושי שהתמודדו איתו ויספרו מי עזר להם.

אומנות הקריקטורה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מהי קריקטורה? מדוע האיורים שבסיפור נחשבים קריקטוריסטיים?

מדוע הקריקטורה מתאימה לספר זה?

איזה איור מצחיק אתכם במיוחד?

כדאי להתנסות בציור קריקטורה של בובה, כלב, חיה או עיפרון.

אפשר להציע לחפש בספרייה הכיתתית או הביתית עוד ספרים המאוירים באופן דומה, לעיין בהם ולהציג קריקטורות שדיברו אל לב הילדות והילדים.

העשרה – מידע על קריקטורה

משחקים: קרה לי משהו טוב

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

התלמידים הולכים בכיתה לצלילי השיר "שני חברים יצאו לדרך". המורה מפסיקה את המנגינה באקראי, וכל אחד מספר למי שמולו על משהו טוב שקרה לו לאחרונה. כשהמנגינה מתחדשת, כולם ממשיכים ללכת עד להפסקה נוספת במנגינה.

לאחר מכן אפשר ליצור לוח קיר שכותרתו "משהו טוב שקרה לי", שבו הילדים והילדות כותבים ומציירים משהו טוב שקרה להם.

ממחיזים: מה קרה אצל הווטרינר?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בעמוד האחרון של הספר מתואר חדר ההמתנה של הווטרינר שבו כל הדמויות יושבות יחדיו. כדאי להתחלק לקבוצות ולבקש מכל קבוצה להמחיז רגע בחדר ההמתנה. לדוגמה:

שיחה בין שתיים מהחיות – מה קרה לי ומה קרה לך?

שכנוע – כל חיה מנסה לשכנע את הווטרינר להכניס את חברתה ראשונה.

וינסטון מאזין וחושב – וינסטון יושב בחדר ההמתנה, פוגש את חבריו ולפתע מגלה מה קרה לכל אחד. מה הוא אומר לעצמו?

קומיקס מעודד

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו להכין לוח קומיקס עם מילים מעודדות ועם ציורי עידוד שהכינו התלמידים והתלמידות.

כדאי לעודד את ילדות וילדי הכיתה לאייר כלבים ברוח הספר ולהצמיד להם בועות דיבור עם מילים מעודדות.

הכנת ספר "כמו" – אפשר לבחור חיה אחרת שאירע לה דבר-מה ולספר עליה ועל החיות שהיא פוגשת בדרך. את הסיפור יש לכתוב ולאייר ברוח הספר.

פינה בכיתה: באתי לעזרת חברים וחברות

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו ליצור בכיתה פינה ובה דברים שיכולים לשמח ולעודד: ספרים, משחקים, תמונות – כל מה שיכול להעניק רגעים של עידוד ונחמה לתלמידים ולתלמידות הזקוקים לעזרה, לעידוד ולחֶברה.

כדאי לשוחח עם התלמידים ועם התלמידות ולקבל מהם רעיונות נוספים.

נראוּת בכיתה – "שרשרת" ספרים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הספר "למה הכול קורה דווקא לי?" יוצב במרכז. מומלץ לשאול אילו ספרים נוספים יכולים להתחבר אליו ולעודד את הילדים והילדות להביא אותם ולהסביר את הקשר ביניהם, לדוגמה: סיפור על חיה פצועה, סיפור על וטרינר, סיפור נוסף שמאויר כקריקטורה.

האזינו לסיפור "פיל ישן על השביל"

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אנו מזמינים אתכם/ן להאזין להקלטה הקסומה של הסיפור "פיל ישן על השביל", מאת: שרון אולמן סטפנסקי | איורים: ליאור קציר | הוצאת: ידיעות אחרונות-ספרי חמד (גנים)

יוצרים ומגישים – ירדן בר כוכבא – הלפרין ודידי שחר
מוזיקה ונגינה – טל בלכרוביץ'
פתיח – דידי שחר

מוכנים/ות? מת – חי – לים!

משוחחים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

קרה לכם פעם שרציתם לעשות משהו ומישהו הפריע לכם? איך הרגשתם? מה עשיתם ומה אמרתם? – הספר הוא הזדמנות לשוחח על מצבים מסוג זה ועל דרכים לפתרון ברוח טובה.

קוביית תגובות ביתית

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

חטפו לי, לקחו לי, הפריעו לי, הציקו לי – מה אני עושה? תוכלו לחשוב יחד על תגובות חיוביות כמו להשתמש במילה "בבקשה", או להסביר מה מפריע לכם. אפשר ליצור קובייה מנייר, לכתוב כל מיני תגובות חיוביות על גבי הפאות שלה ולהוסיף איור שמתאר את הכתוב. וכך, בכל פעם שתיתקלו בבעיה תוכלו לזרוק את הקובייה ולראות כיצד היא מציעה להגיב.

משחק – מי החיה?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בספר מופיעות חיות שונות: איזו חיה מייללת? איזו חיה מטילה ביצים? ואיזו חיה גרה ברפת? בואו נגלה: אחד מהמשתתפים בוחר חיה ושאר בני המשפחה צריכים לגלות איזו חיה בחר בעזרת הצגת שאלות, ונעזרים ברמזים אותם נותן הבוחר: החיה שבחרתי מייללת, החיה שלי חיה בדיר. מוסיפים רמזים עד שמגלים מהי החיה שנבחרה.

שיעור באיור - פיל!

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

למדו לצייר פיל יחד עם נעם נדב!

מגוון שיעורים באיור עם נעם נדב בעמוד היוטיוב שלנו, לצפייה לחצו >>

גבירותי ורבותי – המחזה!

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו להמחיז את הסיפור בעזרת בגדים, כובעים, אביזרים, או בובות פרווה. אפשר להשמיע את קולות בעלי החיים, להציג כיצד מגיבה כל חיה כשהיא פוגשת בפיל, או להיות הפיל שישן לו על השביל.

פינטרסט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

פינטרסט – משחקים, יצירה ופילים מחכים לכם בדף הספר בפינטרסט של ספריית פיג'מה

מפגש ושיחה בגן

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הטרמה לסיפור – תוכלו לעורר את הדמיון והיצירתיות של הילדים ולשאול: מה הייתם עושים אילו הייתם רואים פיל ישן בכניסה לגן?

עוצרים ושואלים – אפשר לעצור את הסיפור בנקודה שבה חיה כלשהי מגיעה, ולשאול: האם, לדעתכם, הפיל יתעורר?

כשהנמלה מגיעה כדאי לעצור ולשאול: מה, לדעתכם, הנמלה יכולה לעשות כדי להזיז את הפיל?

לאחר קריאת הסיפור תוכלו לשוחח עם ילדי הגן על מקרים שבהם נתקלו במישהו שמנע מהם לעשות דבר-מה: כיצד הם הרגישו? מה הם אמרו?

אילו הצעות יש להם למישהו שנתקל במצב שכזה?

להעשרה – כרטיסיות מאוירות ובהן הצעות לפתרון בעיות בגן – אתר מתי"א יחיו

מנומסים בגן

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מה זה אומר "להיות מנומסים"? למה מתנהגים בנימוס? אילו מילות נימוסין אתם מכירים? ניתן לשוחח עם הילדים והילדות ולבקש מהם דוגמאות להתנהגות מנומסת: לחכות בתור, לא להתפרץ לדברי אחרים וכדומה.

כדאי לחשוב יחד מה היה קורה אילולא היינו מתנהגים בנימוס.

אפשר לבקש מזוגות של ילדות וילדים להציג התנהגות מנומסת: מה אומרים כשרוצים לשחק במשחק שחבר משחק בו? ומה כדאי להגיד כשרוצים להתנדנד, וחבר או חברה מתנדנדים עכשיו בנדנדה?

אפשר ליצור יחד "אוצר" של מילות נימוס ובכל פעם להתמקד ב"מילת היום" או ב"מילת השבוע" ולנסות להשתמש בה כמה שיותר בהקשרים המתאימים.

העשרה –

מילת היום בגן – מנומס

שיר: תודה, בבקשה, סליחה – ערוץ הופ

שביל הזהב

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מהו שביל? דרך צרה לתנועת הולכי רגל ובהמות (מתוךOxford  Languages – google). אנו מכירים מילים נוספות שמציינות מַעֲבָר: דרך, נתיב, מסלול, משעול, אורַח, מִרְעוֹל, רחוב, מסילה…

להרחבה – אתר האקדמיה ללשון

האם יש שבילים בסביבת הגן? אפשר לצאת עם הילדים והילדות לסיור במרחבי החיים הקרובים אל הגן, לגלות שבילים ונתיבים מעניינים ויחד לבדוק:

לאן הם מובילים? האם יש להם שמות מיוחדים? כיצד נוצרו השבילים? מי משתמש בהם? האם הם סלולים או לא? האם על השביל צומחים צמחים ייחודיים?

מִרְעוֹל – שביל צר שנוצר ממעבר של עיזים וכבשים בשטחי מִרְעֶה בהרים. האם נוכל לגלות מסלולים שיצרו בעלי חיים נוספים?

ומי עוד בחבורה?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בסיפור אנו פוגשים תרנגולת, חתול, חמור, פרה, נמר ונמלה.

כל בעל חיים בוחר דרך להתמודדות עם הבעיה. נחזור יחד לסיפור ונבדוק כיצד כל חיה מתמודדת.

אפשר לחשוב יחד עם הילדות והילדים: אילו אנחנו היינו הסופרים, איזה בעל חיים נוסף היינו מוסיפים לסיפור? כיצד הוא היה בוחר להתנהג?

המשך לסיפור – אפשר לחבר המשך לסיפור על פי הצעותיהם של הילדים והילדות ולהציע להם לאייר את הספר בדרכים מגוונות.

מעלים מופע

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הסיפור הוא סיפור מצטבר, כלומר סיפור שהעלילה בו מצטברת, ובכל שלב נוספת אפיזודה שהיא נִדְבָּךְ נוסף בסיפור.

הסיפור מתאים להמחזה גם עם ילדים צעירים מאוד. אפשר להציע לילדים ולילדות ליצור תיאטרון בובות או תיאטרון צלליות.

כדאי לחשוב עם הילדים כיצד אפשר להפוך את הסיפור למחזה – נזדקק לשחקנים, לבמאים, לסדרנים, לתפאורנים, לאנשי סאונד ולמי עוד?

אפשר להציע לילדים לבחור תפקידים.

אם הוספתם אפיזודות לסיפור, ניתן לשלב אותן בו, ליצור יחד את התפאורה ואת התלבושות, לבחור קטעי מוזיקה להשמעה במשך ההצגה, לסדר מקומות ישיבה, להכין כרטיסים והזמנות ועוד…

מי יוזמן להצגה? נחשוב עם הילדים את מי בקהילה שלנו נרצה להזמין: האם את ילדי הגן? את ילדי הגן השכן? את ההורים? ואולי קהל אחר?

להשראה – ילדים בקדמת הבמה ומאחורי הקלעים – סרטון מהמרחב הפדגוגי

איך צומח מופע? – ככה! במרחב הפדגוגי

איך מכינים תיאטרון צלליות

בואו נחרוז עוד חרוז

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

פיל ישן על השביל.

קרנף ישן על ענף.

חתול ישן בלול.

אפשר לנסות למצוא עם הילדים והילדות עוד חרוזים למקומות מצחיקים או מציאותיים על פי בחירתם שבהם ישנים בעלי חיים נוספים.

אפשר להציע להם לצייר וליצור חוברת ייעודית לכך.

מקהלת חיות בגן

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

נעירה, שאגה, יללה, געייה – בעקבות החיות שבסיפור וקולותיהן אפשר  להכיר את השמות של הקולות שבעלי חיים שונים משמיעים. תוכלו להדגים קול של חיה, לקרוא לו בשם, לבקש מקבוצת ילדים שתשמיע אותו ולבסוף ליצור מקהלה של חיות שנוערת, שואגת, מייללת וגועה.

להעשרה – קולות בעלי חיים – האקדמיה ללשון עברית

חֵקר חיות

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

חֵקר נמלים – מה הילדים והילדות היו רוצים לדעת על נמלים?

תוכלו לחשוב יחד אילו שאלות מעניין אתכם לשאול, ולאחר מכן לערוך תצפית ולחפש תשובות לשאלות. תוכלו לגלות אם נמלים נוהגות ללכת בשיירה או לבדן, לבדוק מה הן סוחבות, להתבונן בקן של נמלים ולהיעזר בזכוכית מגדלת בתצפית על נמלים. אפשר לשער מה היה קורה אילו היינו מתבוננים בפיל בזכוכית מגדלת.

כדאי לנסות לשער מדוע אומרים על נמלים שהן חרוצות, ולחשוב מדוע נאמר במשלי (ו, ו): "לֵךְ אֶל נְמָלָה עָצֵל, רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם".

העשרה – איך נראה היום-יום של הנמלה?

הספר "אולי אפשר גרגר סוכר", שחולק בספריית פיג'מה

חקר בעלי חיים – באופן דומה תוכלו לעניין את הילדים והילדות בחקר חיות נוספות ולהזמין אותם לבחור חיה ולהעלות שאלות: מה פרה אוכלת? איך חמור מתנהג? איך פילים ישנים?

קשר עם הבית – את השאלות שהעלו ילדי הגן הם יכולים להציג לפני בני משפחה, שכנים או חברים, לקבל מהם מידע, לצפות בסרטונים מעניינים על חיה זו ולשתף את ילדי הגן במה שגילו.

משוחחים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מי החברים שלכם? מה אתם אוהבים לעשות יחד? תוכלו לשוחח על כך ולבחון: האם אתם אוהבים לשבת יחד בשקט כמו הפינגווין? ואולי לרוץ כמו הצב? כדאי לחשוב ביחד כיצד אפשר לשמח חברים שזקוקים לכך.

מה מספרים האיורים?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בעזרת האיורים המיוחדים שבספר אפשר להשתתף בקריאת הסיפור גם בעמודים ללא מילים. הביטו יחד בעמודי האיורים וספרו זה לזה מה מספרים האיורים. האם יש איור שאהבתם במיוחד?

שלום בלון אדום

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

באילו איורים מופיע בלון אדום? ומתי הוא נעלם? אפשר לחפש אותו בספר וגם לשחק במשחקי בלון: להעביר בלון מיד ליד, להעיף אותו לאוויר ולהשתדל שלא ייגע ברצפה, או לנפח אותו, לשחרר ולבדוק לאן יגיע.

ביקור חולים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מוריס מגי מטפל בחבריו, והם מטפלים בו כאשר הוא חולה. חשבו יחד עם ילדיכם איך יוכלו לשמח חבר או קרוב חולה (בשיחת טלפון, בברכה מצוירת, במתנה סמלית ועוד).

פינטרסט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

פינטרסט – הצעות ליצירה בדף הספר בפינטרסט של ספריית פיג'מה

מפגש ושיחה בגן

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הטרמה לסיפור – תוכלו להראות תמונה מתוך הסיפור שבה מוריס מגי נכנס לגן החיות, לספר מה כתוב בשלט שבידו ולשוחח על גני חיות: האם הייתם פעם בגן חיות? האם אתם אוהבים לבקר שם? מדוע? מה לדעתכם עושים אנשים שעובדים בגן חיות? לאחר השיחה תוכלו להשמיע את שם הסיפור, להציג את דמותו של מוריס מגי, לספר שהוא עובד בגן חיות ולהתחיל בקריאה משותפת.

מתבוננים באיורים – לאחר קריאה ראשונית ובקריאות הבאות של הסיפור כדאי להצביע על האיורים ולבקש מהילדים ומהילדות לספר: מה מוסיפים האיורים על מה שכתוב במילים? מה הם אוהבים באיורים?

לקראת אמצע הסיפור ישנם כמה עמודים שאין בהם מלל כתוב, ורק האיורים מספרים כיצד מתקדמת העלילה. תוכלו להזמין את הילדים והילדות להתבונן ולשתף: מה עשו החיות כשראו שמוריס מגי לא הגיע לגן החיות?

בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח חברוּת ועל עזרה לחברים: מה נהג מוריס מגי לעשות עם חבריו בגן החיות? מדוע עם כל חבר הוא בחר לעשות פעולה אחרת? איך לדעתכם הוא הרגיש כשהיה חולה? לָמה החיות החליטו לבוא לבקר אותו? איך לדעתכם הוא הרגיש כשהחיות באו לבקר אותו? מה משמח אתכם כשאתם חולים? איך אפשר לשמח חברים חולים?

להעשרה – מילת היום בגן – "חברים", סרטון – מילת היום בערוץ הופ – "חברים" 

ספרים בנושא – ניתן לספר סיפורים נוספים שיצאו לאור בספריית פיג'מה בנושא ביקור חולים:

"השפן הקטן ששכח לסגור את הדלת"

"הדוב מרגיש לא טוב"

"ביקור הצעצועים"  

משמחים חברים חולים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בעקבות הסיפור תוכלו ליצור רשימה של דברים שאפשר לעשות כדי לשמח חברים חולים: להתקשר אליהם, לצייר להם ציור, ומה עוד?

כדאי ליצור בגן נוהג קבוע לסיוע במקרה שילד או ילדה חולים.

להעשרה – הפיוט: רְפָא צִירִי – שיר תפילה לרפואה שלמה

משחק תפקידים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בעקבות הסיפור תוכלו לשבת עם הילדים בפינת הרופא/ה-חולה בגן ולשחק במשחקי תפקידים בהשראת הסיפור. תוכלו לחשוב יחד מה כדאי להוסיף לפינה כדי שיהיה נעים לחולים לבקר בה.

גם בעלי חיים זקוקים לעיתים לטיפול רפואי – כדאי לצפות בסרטון ולהתרשם מהקמת מרחב למשחק סוציו-דרמטי בנושא.

להעשרה – בריאות הגוף והנפש בספארי – שידור ממאגר השידורים הלאומי.

תנועה – בעקבות בעלי חיים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הילדות והילדים יכולים לנוע בגן כמו חיות: לזחול כמו צב, ללכת בכבדות כמו קרנף או להדֵס כמו פינגווין. אפשר למנות בעלי חיים נוספים ולהתנועע בדומה להם.

נוסעים ומשמחים את מוריס מגי

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האם גם בגן שלכם רוצים לנסוע לבקר את מוריס מגי? תוכלו לארגן אוטובוס: מסדרים זוגות של כיסאות בזה אחר זה ובכל פעם מזמינים זוג ילדים "לעלות" לאוטובוס, לספר איזו חיה הם, ומה הם מתכוונים לעשות כדי לשמח את מוריס מגי.

יצירה – הֶדפס

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

העצים בספר מצוירים בשיטה שנקראת הֶדפס. גם הילדים יכולים להכין הדפס: לוקחים דף נייר ועל חצי ממנו מציירים צורה בצבע גואש או מים. מקפלים את הדף לשניים ולאחר מכן פותחים אותו. בראש העמוד מתקבל כתם, הדפסה סימטרית של מה שציירתם. אפשר לשאול את הילדים לְמה דומה הצורה של הכתם המופשט, ולאחר שהצבע מתייבש להציע להם להשלים את התמונה כראות עיניהם.

להעשרה – הכנת הדפס מקרטון

קוואה קוואה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

להורדת תבנית הקוואה קוואה לחצו!

קוראים באיורים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

פתחו את הספר באופן מקרי והביטו יחד באיורים: למי מהדמויות אתם דומים? מאילו דמויות אתם שונים?
במה אתם דומים לדמות שבחרתם, ובמה אתם שונים ממנה? איזו דמות בספר כל אחד ואחת מכם הכי אוהבים?
שימו לב – בכל קריאה אפשר לשאול מחדש את השאלות. ייתכן, למשל, שהיום נרצה להיות לבד, ומחר נעדיף דווקא להיות בחבורה…

יצירה – אנחנו דומים וגם שונים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו להכין תמונה משפחתית שלכם יחד ולהוסיף לה את הדברים שבהם אתם דומים וגם שונים:
צלמו את עצמכם יחד או לחוד. אוהבי הציור יכולים לוותר על הצילום ולהכין דיוקן אישי. הדפיסו את התמונות, הדביקו על נייר עבה וצבעו את התצלומים. כעת תוכלו להוסיף ליצירה ציור או להדביק גזירי עיתון עם פרטים שמציגים את הדמיון ואת השוני ביניכם: האם אתם אוהבים לשחק באותו המשחק? תוכלו להוסיף אותו, או להוסיף את המשחקים השונים שכל אחד אוהב. האם אחד מכם מעדיף רעש והשני אוהב שקט? האם אתם מהירים או אטיים? האם אתם צוחקים מאותן בדיחות? מה עוד תוסיפו לתמונה המשפחתית?

משחק – מה רואים במראה?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

“משחק המראה” הוא הזדמנות להביט זה בזה ובעצמנו, לזהות דמיון ושוני ולצחוק.
מהלך המשחק:
יושבים עם הילדים מול מראה, מתבוננים זה בזה ומחפשים דמיון ושוני:
האם צורת הגבות שלכם דומה לצורת הגבות של ילדכם?
האם לשתיכן יש נמשים? ואולי תלתלים?
מפרצפים – אחד יכול לעשות פרצוף מצחיק, והשני ינסה לחקות אותו. האם הצלחתם להצחיק זה את זה?
האם צחקתם מאותו הפרצוף או מפרצופים שונים?

זזים דומה – זזים שונה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

רוצים לזוז? – לפניכם הצעה לפעילות תנועה עם תנועות דומות וגם שונות. בכל סבב אחד מבני המשפחה מניע את הגוף: מנופף ביד, קופץ, מסתובב או נוגע באוזניים. הבא בתור זז גם הוא: אם הוא אוהב את התנועה שהמציא השחקן שלפניו, הוא יזוז באופן דומה. ואם לא – הוא יבחר לעשות תנועה אחרת שהוא אוהב. מה גרם לכם הנאה – לחזור על תנועה או להמציא תנועה משלכם?

מפגש ושיחה בגן -

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מה זה "שונה"? במה אני שונה מאחרים? יש שונות בסממנים חיצוניים, ויש שונות פנימית (מה אני אוהב/ת ומה את/ה?).

כיצד השוני והייחוד שבי תורמים לאחרים?

במה אני דומה לאחרים?

אילו כולם היו דומים, אז…

העולם מגוון ועשיר באנשים שונים מארצות שונות, בגבהים שונים, בצבעים שונים, דוברי שפות שונות ומקהילות שונות.

חֶברה בגן - בעקבות האיורים -

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי לבחור לכל מפגש מספר מצומצם של איורים שקשורים לחיי החברה העכשוויים בגן. כך הספר יכול ללוות את חיי החברה לאורך השנה, גם לאחר שהספרים האישיים הוענקו למשפחות.

המְחזה – אפשר לעבוד בהזדמנויות שונות עם קבוצה קטנה על איור מסוים ולהמחיז את האיורים של כל קבוצה לפני הגן כולו.

משחק הניחושים – מה מיוחד בי? - 

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

משחק בקבוצות קטנות – בכל סבב ילד או ילדה בוחרים פרט שמייחד אותם, ועל שאר הקבוצה לנחש מה הפרט המיוחד, למשל: "אני נועלת נעליים, וכל שאר הילדים והילדות נועלים סנדלים."

יצירת ספר או מצגת עם הילדים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

יצירת ספר או מצגת עם הילדים – "דומים ושונים בגן…" (שם הגן) – תוך שימוש בתצלומי ילדי הגן שממחיזים את השוני ואת הדמיון ביניהם (גם בתכונות)