על מר בוים עובר יום נוראי. שום דבר לא מסתדר לו, וכל מה שיכול להשתבש משתבש. על יויו דווקא עובר יום נהדר. כששני הסיפורים המקבילים מתחברים, מתגלה כוחן של עין טובה, אופטימיות ורגישות לאחר.
נוֹשְׂאִים קְשׁוּרִים:
יחס לאחרמִשְׁפָּחָה וּקְהִלָּהנדיבותעזרה הדדיתעין טובה
קְבוּצַת גִּיל: כִּתָּה א'
פְּעִילֻיּוֹת בְּעִקְבוֹת הַקְּרִיאָה
מה הופך יום לנורא או לנפלא? לכולנו יש ימים מוצלחים כמו של יויו וימים מאתגרים כמו של מר בוים. המפגש בין השניים מזמין אותנו לגלות שלפעמים תשומת הלב שמישהו מעניק יכולה לעזור לנו לראות את הדברים קצת אחרת, וכך גם יום אפור יכול להתמלא באור.
"בְּיוֹם שֶׁיֵּשׁ בְּיָדְךָ לַעֲשׂוֹת טוֹבָה – הֱיֵה מֵעוֹשֵׂי הַטּוֹבָה"
(רש"י קהלת ז, יד)
סְרָטִים בְּעִקְבוֹת הַסִּפּוּר
צפיה מהנה!
הוֹצָאָה לָאוֹר:
המבוך
שְׁנַת חֲלֻקָּה:
תשפ"ז 2026-2027
גָּלוּ סְפָרִים נוֹסָפִים בְּנוֹשְׂאִים דּוֹמִים:
על הספר
לפעמים, כשיש יום נורא כמו למר בוים, דבר אחד שמשתבש עלול לצבוע את היום כולו באפור. המפגש בין יויו למר בוים מראה לנו איך תשומת לב או עזרה קטנה יכולה לשנות לטובה את יומם של אחרים. הספר מזמין את התלמידים לגלות שהיום שלהם מורכב מהמון רגעים שונים, ושענן אחד בבוקר לא חייב להסתיר את השמש בצוהריים.
הספר הוא הזדמנות לעסוק ביכולת להסתכל על דברים באור חיובי, ולשפר גם את הרגשתו של מי שחווה יום פחות מוצלח.
הטרם - לפני הקריאה
מתבוננים בכריכה:
הסתכלו יחד על הבעות הפנים של שתי הדמויות. איך דמות המבוגר נראית? ואיך דמות הילד? שניהם עומדים בתוך שלולית, האם נראה ששניהם מרגישים אותו הדבר? מה לדעתכם הקשר ביניהם?
משחקים עם שם הספר:
תוכלו להזמין את התלמידים לומר את שם הספר בדרכים שונות: איך נאמר "איזה יום" כשקורה לנו משהו משמח? ואיך נאמר "איזה יום" כשקורה לנו משהו מרגיז?
אפשר לשאול:
למי מהדמויות על הכריכה מתאימה כל אמירה?
על מה לדעתכם הסיפור?
שאלות לקריאה דיאלוגית
שאלות לקריאה ראשונה:
-הגשם הוא אותו גשם, וכריך הגבינה הוא אותו כריך גבינה – איך יכול להיות שבעבור מר בוים זה נורא, ובעבור יויו זה נפלא?
-מה גורם למר בוים לראות רק את מה ש"שנוא" עליו, בזמן שיויו מוצא את מה ש"אהוב" עליו?
-הראו לילדים את האיור שבו מר בוים ויויו נפגשים – איך יכול להיות שיש גשם ושמש באותו זמן ובאותו מקום? למה לדעתכם הכול מסביב נראה למר בוים אפור, ואילו ליויו מלא צבעים? מה הצבעים מרמזים לנו על ההרגשה שלהם?
-מהי הבעת הפנים של מר בוים כשהוא הולך לצידו של יויו עם קוביית השוקולד שבה כיבד אותו? למה שניהם עכשיו בשמש?
-מה שיפר את מצב הרוח של מר בוים?
-שאלת שיחזור – בסוף הסיפור, כשמר בוים חושב שהרעש מהשכנים לא כל כך נורא, תוכלו לשאול: זוכרים מה מר בוים חשב על הרעש בתחילת הסיפור? מה השתנה?
שאלות למפגש חוזר עם הספר:
-תוכלו לחזור ולהתבונן שוב בכריכה – איך לדעתכם היא מייצגת את עלילת הסיפור?
-בתחילת הסיפור מר בוים בעיקר אמר "אני שונא", ובשלב מסוים החל לומר "תודה" פעם אחר פעם. עצרו בנקודה זאת ושאלו: התודה שהוא אומר עוזרת רק ליויו להרגיש טוב או שהיא עוזרת גם למר בוים עצמו?
-מה גורם לכם להרגיש שהיום הוא יום נפלא או יום נורא?
-מר בוים קם בתחושה שהכול משתבש לו. קרה לכם פעם שמשהו השתבש? איך הרגשתם באותו רגע?
-האם יכול לקרות בכיתה מצב שבו נוכל לשפר למישהו את היום? איך אפשר לעשות את זה במילים או במעשים קטנים?
-עזרתם פעם לחבר שהיה לו קצת קשה או היה לו רגע לא מוצלח? איך הרגשתם אחרי שעזרתם לו?
-קרה לכם שהייתם עצובים או כועסים, ומישהו עשה משהו קטן שגרם לכם להרגיש טוב יותר? מה הוא עשה?
היום שלי בקובייה - משחק שיתוף
בקבוצות קטנות תוכלו להכין יחד קובייה מקופסת קרטון, שעל כל אחת משש פאותיה יצוין רגע מהיום, למשל "רגע מרגיז", "משהו משמח", "עזרה שנתתי או קיבלתי". אפשר לשבת במעגל וכל תלמיד בתורו יטיל את הקובייה וישתף בחוויה אישית או בדוגמה.
זו הזדמנות לתרגל שיתוף ברגשות בצורה פשוטה, להכיר ברגעים השונים שמהם מורכב היום, ולגלות שגם לחברים קורים דברים דומים.
משימת שכנות טובה
גם בבית הספר אנחנו שכנים שיכולים לעזור זה לזה. תוכלו להציע לתלמידים לצאת למשימת שכנות טובה. אפשר לתאם עם המורה מהכיתה המקבילה זמן קצר שבו הילדים יעברו בין הכיתות ויביאו איתם "מתנה של עזרה", למשל לסדר יחד את המרחב המשותף במסדרון או להעניק זה לזה מדבקת שמש צבעונית או ברכה שהוכנה מראש.
איזה יום בשירים ישראלים
תוכלו להשמיע לתלמידים את צירוף המילים "איזה יום" בשירים ישראליים שונים, ולגלות יחד איתם איך אותן המילים בדיוק נשמעות אחרת בכל פעם.
כך למשל אפשר להקשיב לשורה: "איזה יום שמח לי היום, איזה יום!" ואז לשורה: "איזה יום עצוב" בשיר "תגידי" של שלמה ארצי. אפשר להמשיך לשורה: "איזה יום עבר עליי, זה קצת יותר מדי" בשיר "איזה יום" של דודו טסה, ולסיים בשורה "אח! איזה יום יפה, נפקח את העיניים" בשיר "איזה יום יפה" של שלישיית גשר הירקון.
תוך כדי ההאזנה לניגוד שבין השירים תוכלו לבחון: מתי הטון נשמע כבד ועייף, ומתי הוא נשמע קליל? מתי המנגינה נשמעת עצובה ומתי צוהלת? כך התלמידים יוכלו להרגיש
איך המנגינה והטון משפיעים על משמעות המילים. תוכלו לסכם ולשאול: מה דעתכם, איזה מהשירים מתאים למצב הרוח של מר בוים בתחילת היום? ואיזה לסופו?
הצד האפור והצד השמשי - מד מצב הרוח שלי
בהשראת האיורים תוכלו להציע לילדים ליצור דף דו-צדדי אישי המבטא את הצבעים השונים של היום, ממש כפי שהם מופיעים בסיפור. בצד אחד הילדים יוכלו ליצור את "הצד האפור" באמצעות גזירה והדבקה של קרעי עיתונים ישנים, תמונות בשחור-לבן או צביעה בטושים אפורים. בצד השני הם יצרו את "הצד הצבעוני" בעזרת צבעי שמש חמים, מדבקות צבעוניות וציורים משמחים. הדף יכול לשמש כמד מצב רוח אישי על שולחן התלמידים: בכל רגע ביום הם יכולים להניח את הדף על הצד שמתאים למצב רוחם – הצד האפור, כשהם מרגישים קצת כמו מר בוים בבוקר, או הצד הצבעוני, כשהם מרגישים כמו יויו.
בית מארח
מחפשים רעיון לבית מארח? אפשר בפיג'מה!
בקשו מהילדים להביא את העותק האישי שלהם מהבית, והתחילו זמן קריאה משותף כאשר כל ילד וילדה מחזיקים בעותק משלהם. הילדים יכולים לקרוא בעצמם ולחלק את העמודים ביניהם או שאתם תקראו יחד איתם. בשיח שלאחר הקריאה מומלץ להיעזר בשאלות המוצעות בסוף הספר וגם בהצעות לצוותים.
משחק – הופכים את ההרגשה
אחד הילדים ייבחר להיות "מר בוים", עם פנים רציניות מאוד (כמו הדמות בתחילת הסיפור), ושאר הילדים יהיו ה"יויו" של הקבוצה. המשימה שלהם היא לגרום ל"מר בוים" לחייך או לצחוק בתוך דקה אחת בלבד. מותר לעשות פרצופים מצחיקים, לרקוד ריקוד מוזר או לספר בדיחה, אבל אסור לגעת בו פיזית. ברגע ש"מר בוים" מחייך, הוא הופך ליויו, וילד אחר מקבל את האתגר לשמור על פנים רציניות.
מערכת תופים מכלי מטבח
תוכלו להתנסות בתחביב של יויו ולהשתמש בכלי מטבח פשוטים כדי להפוך לתזמורת קצבית ושמחה. כל משתתף בוחר כלי מטבח בטוח (סיר, מכסה, כף עץ או קערת פלסטיק), והמארח או המארחת יכולים להוביל את הקצב -פעם מתופפים מקצב מהיר וקליל של יום נפלא, ופעם מקצב איטי של יום נורא; פעם חזק בכעס, ופעם חלש ברוגע.
מספר לשיעור – הצעת האגף למיומנויות יסוד למהלך הוראה עם הספר
"מספר לשיעור" היא יוזמה למפגש אורייני, המבוססת על תפיסה כי מפגש עם ספר הוא תהליך למידה פעיל ומתווך, המשלב קריאה, שיח, עיבוד משמעות וחזרה אל הטקסט.
במסגרת זו מוצעות אפשרויות שונות לשיח, לעצירות בקריאה ולפעילויות העמקה, הניתנות להתאמה אישית, לצמצום או הרחבה על פי שיקול הדעת המקצועי והיכרות עם הכיתה והתלמידים.
תהליך הקריאה יכול להתקיים במפגש אחד רציף או להתפרס על פני כמה מפגשים, בהתאם לצורך הלימודי ולשיקולי תכנון ההוראה.
מהלך זה בנוי משלושה שלבים מרכזיים – טרם הקריאה, זמן הקריאה ואחרי הקריאה – היוצרים רצף תומך ומאפשרים העמקה ותכנון מושכל של תהליך הקריאה והמפגש עם הספר.
לקריאת ההצעה המלאה לחצו כאן:
תירס ותירס
איזה יום
