דמיון וחלום

טיפ לקריאה משפחתית

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ספרים עם מעט מילים מאפשרים לספר סיפור רגשי וחווייתי וללוות את גיבור הסיפור: מה הוא מרגיש? על מה הוא חושב? מתי הוא עצוב ומתי צץ לו רעיון חדש? תוכלו להביט באיורים, להכיר את גיבור הסיפור וחוויותיו, לקשר אותם לחייכם ובעיקר להוסיף משלכם לחוויה שמתוארת במילים מעטות ובאיורים שובי לב

משהו במתנה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האם מוש העניק במתנה לארי רק קופסה ריקה? תוכלו לשוחח על מתנות שאינן נארזות בקופסה: אילו מתנות חינם תוכלו להעניק זה לזה – חיבוק? ציור? אולי מילים חמות ואוהבות?

הספרים שלנו

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ניסיתם פעם להקריא ספר בקול של ציפור? אולי יש לכם בבית ספר אדום? סרקו את הקוד ותוכלו לשחק במשחק לעידוד קריאה עם הספרים שבבית, ואפילו לקבל תעודה לסיום

לעשות כלום

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מה קורה כשלא עושים כלום? – כדאי לקחת כמה רגעים של שקט, לשבת ולהאזין. מה שומעים? מה רואים? מה מרגישים בגוף? תוכלו לשתף את בני המשפחה בחוויה שלכם ולחשוב יחד: האם באמת לא קורה כלום כשלא עושים כלום?

קופסת כלום

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

גם לכם יכולה להיות קופסת כלום משלכם. קחו קופסה או שקית קרטון, קשטו אותה בניירות, ציורים, מדבקות וקישוטים. בכל פעם שמשעמם אפשר לפתוח את הקופסה, להיעזר בדמיון ולהחליט מה היא מכילה הפעם: אולי יש בה כדור דמיוני שאפשר לשחק בו משחק כדור "בכאילו", אולי סיפור דמיוני שהמצאתם יחד או כל המצאה אחרת שתחליטו.

פינטרסט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

יצירות, שירים ופעילויות נוספות בפינטרסט של ספריית פיג'מה.

מזהים ומצביעים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

משחקים במסע

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

קוֹרְאִים יַחַד אֵיךְ נִקְרָא? – כדי להעביר את התחושה של המסע כדאי להשתמש במגוון קולות וצלילים. דמיינו טיול שבו בכל פעם אפשר לראות מחלון הרכבת נוף חדש וקסום. תוכלו להתלהב כאילו רק הרגע גיליתם את הנוף החדש הנראה מחלון הרכבת: "הינה ים!", "הינה הר!" אפשר להאריך בדרמטיות את צליל ה"טוּ טוּ טוּ" בליווי תנועה מתאימה. אפשר גם לשלב המחשות בקריאה, ממש כמו בספר: בובה, ארנבת, דובון וחתולים.

המחשת מילים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לְהַמְחִישׁ מִלִּים בספר אפשר לפגוש מילים מוּכּרות מהסביבה הקרובה, כמו: "בית", "עץ" ו"חתול", לצד מילים פחות מוכרות, כמו: "הר" או "תחנה". זוהי הזדמנות להמחיש את המילים בדרכים שונות וכך להרחיב את אוצר המילים: אפשר לבנות הר בארגז החול, לעוף כמו פרפרים בעזרת הידיים או ללכת לישון כמו השמש. תוכלו להראות לפני הקריאה תמונות של חיות ושל נופים המופיעים בספר ולחזור על שמותיהם. חשוב לבחור מילים והמחשות שמתאימות להתפתחות הפעוטות ולהוסיף בהדרגה מושגים חדשים: האם הפעוטות מכירים ים בסביבת המגורים שלהם? האם הם יודעים מה זה זנב? ואילו מילים נוספות תרצו להכיר לפעוטות?

לומדים - הנה!

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מַבִּיטִים מֵהַחַלּוֹן לאחר שקראתם את הספר כמה פעמים, תוכלו להביט עם הפעוטות מבעד לחלונות ולהפנות את תשומת ליבם למה שסביבם. אפשר להכין בפינת המשחקים או בחצר מסגרות שדרכן אפשר להביט מהחלונות השונים במעון. תוכלו להשתמש במילה "הינה", שכבר מוכרת להם מהספר, לתיאור הדברים שרואים: "הינה כיסא!", הינה שולחן!"

כְּבָר סִדַּרְנוּ הָרַכֶּבֶת

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כְּבָר סִדַּרְנוּ הָרַכֶּבֶת משחק ברכבת הוא הזדמנות נהדרת ללמידה. תוכלו לסדר כמה כיסאות בטור ולהזמין את הפעוטות לעלות על הרכבת. אפשר לבקש מהפעוטות לעזור: לצרף לנסיעה בובות ולעזור להן לעלות לרכבת, לשבת בה ולרדת ממנה. וכמובן, אל תשכחו את קול ה"טוּ טוּ טוּ", המבשר על עצירה בתחנה.

שִׁתּוּף הוֹרִים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

טיפ לקריאה משפחתית

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדי להפוך את הקריאה המשותפת למהנה ולעודד קריאה, כדאי לבחור בספר שמדבר אל  הילדים והילדות ועוסק בנושאים שקרובים לליבם: יש שיעדיפו סיפור דמיוני, אחרים ירצו לקרוא ספר "שקרה באמת". כל סיפור אהוב יעודד אותם להמשיך ליהנות מספרים ויפתח בהם דמיון ויצירתיות.

שיחה – חפצים וזיכרונות

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

גם אתם יכולים לחפש חפצים שמזכירים חוויות מהעבר: תצלום משפחתי, מתנה שקיבלתם או חפץ שקשור לחוויה שחוויתם. כל אחד בתורו מציג את החפץ שבחר, ומשתף בזיכרון שקשור אלי

מאזינים לסיפור

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

איך נשמע סבא? האם המכונה משמיעה קולות? – אם תסרקו את הקוד, תוכלו להאזין לסיפור יחד ולחוד.

בונים משהו

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

רוצים מכונה משלכם? – אספו קופסאות, בדים, קרטונים וצעצועים ישנים, ותוכלו לבנות מכונה משלכם. אפשר לתכנן יחד מה היא תעשה ואיך היא תיראה, ואפשר גם פשוט לבנות ולגלות תוך כדי.

איורים – איפה המכונות?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ברבים מהאיורים שבספר מופיעות מכונות. אפשר לדפדף בספר ולחפש איורים של מכונות וחלקים שלהן – האם תדעו מה היה התפקיד של המכונה? ואולי אפשר להמציא מכונה חדשה בעקבות החלק שגיליתם ולדמיין מה היא יכולה לעשות.

פינטרסט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

פינטרסט
יצירות, שירים ופעילויות נוספות בפינטרסט של ספריית פיג'מה

יֶדע בתחום הליבה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

שפה ואוריינות – הרחבת אוצר המילים ומֵטָפורות: "מחסן", "סקרנות", "שלף", "רִחרח", "זיכרונות", "הר של פתיתים", "אל ראש המכונה".

מורפולוגיה – קשרים בין שורש ופועל לתבנית (משקל) :"מכבסים" – "מכונת כביסה", "מתגלחים" – "מכונת גילוח".

יֶדע בין-תחומי – נקודת המבט של המבוגרים היא טכנולוגית ושימושית, ואילו נקודת המבט של הילד היא הבעתית ורגשית.

יֶדע עולם – המחסן נקרא "המערה של עַלִי סבא" בהשראת המעשייה על "עלי בַּבָּא וארבעים השודדים", שכדאי להכיר אותה לילדים וכך להעמיק את הבנתם.

סבא מספר על האנטנה, על הרדיו ועל השירים שהתנגנו באמצעות המכשיר. מומלץ להרחיב בנושא עם ילדי הגן ולחקור אותו יחד.

מְיוּמָנוּיוֹת

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מיומנות בין-אישית – מערכת היחסים בין הסבים לנכד היא חיובית ומְתַגְמֶלֶת ומבוססת על כבוד הדדי, על הערכה, על הקשבה ועל שיתוף פעולה. המבוגרים מצטרפים לילד אף על פי שאינם מצליחים להבין את התכלית, ועוברים בעצמם תהליך של גילוי.

מודעות עצמית – הזדהות עם התהליכים שדוד עובר: ביטוי עצמי, התנסות בתהליך ותחושת שמחה מהתהליך ומהתוצר.

אוריינות גופנית ובריאותית – הסיפור משלב פועלי עשייה, כמו: "פֵּירקו", "הִרכיבו", "חתכו", "קשרו".
באמצעות מפגש עם חפצים מהעבר וזיכרונות החוסן הנפשי ותחושת השייכות מתחזקים.

חשיבה יצירתית – הן בתהליך איסוף החפצים וחיבורם והן בקישור המכונה לרגשות של שמחה ואושר.

עֲרָכִים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כבוד האדם והמשפחה – מצד הסבא והסבתא, קֶשב לרעיונות של הילד ומתן אפשרות שיתנסה בדרכו שלו, ומצד הנכד, קשב לרגשות של סבא וסבתא והתייחסות אליהם.

אהבת הדעת וחדוות הלמידה – תֵיאור תהליך של חדוות גילוי ושל חדוות עשייה אשר מובילות לביטוי עצמי.

מִפְגָש וְשִׂיחָה בַּגַן

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מה עושה המכונה? – בעת קריאת הסיפור ניתן לעצור בשלב שבו המכונה מוכנה ולשאול: מה עושה המכונה, לדעתכם? חשוב לאפשר לילדים להביע את רעיונותיהם ולאחר מכן להמשיך בהקראה.

בירור והבנה של מסרים גלויים – חשוב לשאול שאלות, כמו: איזה רעיון היה לדוד? מה הִציעה סבתא לדוד? למה סבא ודוד הלכו למחסן? במה נזכרו סבא וסבתא?

לחזור ולהתבונן – חשוב לאפשר לילדים לחזור ולעיין בספר, להתבונן באיורים וכך לסייע בהבנת הסיפור וביכולת לשחזר את הסיפור.

מסרים סמויים – תוכלו לשאול שאלות, כמו: איזו מכונה רצה דוד  לבנות? האם הוא ידע מההתחלה מה המכונה שלו תעשה? מה  עשתה המכונה שלו לבסוף לסבא ולסבתא? ובשבילו? האם יש לכם רעיון לשם מתאים למכונה?

בהמשך כדאי לחבר את הסיפור לחוויות אישיות – האם אתם אוהבים לבנות? מה אתם אוהבים לבנות? האם אתם זוכרים משהו מיוחד שבניתם? אילו הייתם יכולים לבנות כל מכונה שתרצו, מה הייתם בונים?

קשר משפחתי – כדאי לשאול: מה אתם אוהבים לעשות עם סבא, עם סבתא או עם בני משפחה אחרים? איך אתם מרגישים כשאתם מבלים יחד? לסבא ראובן יש מחסן מעניין; אֵילו חדר או פינה אהובים עליכם אצל בני משפחתכם?

וּמָה בְּגַנֵנוּ? תִכְנוּן וּמַטָרָה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מטרה או תהליך? –  הספר מַציג את עולם הילדים שבו התהליך, ולא רק היעד שבסופו, מסקרן ומהנה. זהו עולם שלומדים בו תוך כדי התנסות, בדיקה וגילוי סקרנות, לכן הוא לא תמיד בהיר ומובן למבוגרים. הספר מציע לְשַמֵר את היכולת הטבעית של ילדים לפעול באופן אסוציאטיבי ובתגובה על חוויות שהם חווים.

"היא פשוט מכונה" – סבתא של דוד מבולבלת כי, לדעתה, לכל מכונה יש תפקיד, אבל לדעת דוד, "היא פשוט מכונה". המבוגרים מכוונים לתהליך הטכנולוגי של המכונה, אבל מתברר שבעיני ילדים מדובר בתהליך של הבעה ורגש.

ומה בגן? – כדאי להתנסות גם בפעילויות מתוכננות לצורך יצירת תוצר – "יצרנות", וגם בפעילויות הבעתיות ביצירה חופשית – "יצירה". חשוב לְזַמֵן מגוון כלים וחומרים להתנסויות, לסייע ולתווך.

להעשרה:

מרחב יצרנות בגן, המרחב הפדגוגי – גני ילדים

משהו על יצירה בגן הילדים, המרחב הפדגוגי – גני ילדים

הַמְעָרָה שֶל עַלִי סַבָּא

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

למה גרוטאות? – ילדים וילדות נהנים לשחק בגרוטאות ובחפצים אמיתיים. כך הם יכולים לחקור את המציאות ולחקות אותה, להתנסות בחפצים "של גדולים" באופן בטוח, לשחק משחק שהוא חופשי מהגדרות, להמציא וליצור.

אילו גרוטאות כדאי לבחור? – מומלץ לבחור מגוון גרוטאות ולאפשר לילדים לְנַיֵיד, לסחוב, למלא, להרכיב, לדמיין ולגלות שלל מיומנויות.

רצוי לבחור חפצים של בעלי מקצוע וחפצים ניידים שיש להם צורות ומִרקמים שונים, גם כאלה שמוכּרים מחיי היום-יום וגם שאינם כאלה.

חשוב! יש לוודא שכל החפצים בטיחותיים, קלים לנשיאה ואינם מסוכנים.

להעשרה:

חצר גרוטאות, מרחב פדגוגי – גני ילדים

נוהלי בטיחות – חצר גרוטאות בגן הילדים, חוזר מנכ"ל

מילת היום בגן – "המצאה"

מַעֲלִים זִיכְרוֹנוֹת

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

זיכרונות באיורים – האיורים "מספרים" באופן ויזואלי את המחשבות והזיכרונות של הדמויות. כדאי לחזור ולהתבונן באיורים ולגלות יחד את האופן שבו המאייר מציג את המחשבות לעומת האופן שבו הוא מציג את המציאות.

זיכרונות בחפצים – תוכלו לבקש מהילדים שיביאו חפץ מִשנים קודמות שמעורר אצלם זיכרון ולהציג אותו בפני ילדי הגן. אפשר גם לארח סבים וסבתות ולבקש שיביאו חפצים ישנים, יספרו עליהם וידגימו את השימוש בהם.

מְכוֹנוֹת

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מכונות – מה הן עושות? ניתן לשאול: אילו מכונות מוזכרות בסיפור?
מה התפקיד שלהן? אילו מכונות נוספות אתם מכירים?

שם ופעולה – כדאי לעמוד יחד על הקשר בין שם המכונה לפעולה שהיא עושה: במֵדיח מְדיחים כלים, במייבש מייבשים כבסים

(בלשון הדיבור – "כביסה"). זוהי תשתית אוריינית-מורפולוגית לעיסוק במושג שורש, ומומלץ לשלב אותה באופן חווייתי ומשחקי במהלך הפעילויות.

משחק התאמה – תוכלו ליצור כרטיסיות התאמה בין מכונה לתפקידיה, למשל: תמונה של מכונת כביסה ותמונה של בגדים נקיים. זו הזדמנות להכיר מכונות שונות ולגלות שלעיתים למכונה יש יותר משימוש אחד.

חוקרים מכונות – איזו מכונה מעניינת את הילדים? איך היא פועלת? ממה היא עשויה?

ממציאים מכונה – הילדים יכולים להמציא מכונות משלהם,

להציג אותן, לספר עליהן וליצור תערוכה שבני המשפחה יוכלו לבקר בה.

מכונות ואוֹמנות – ז'אן טינגֵלי – אפשר להכיר את המכונות

המשעשעות שיצר האומן השוויצרי שמוסיפות קסם לעולם.

להעשרה:

מכונת המוזיקה של ז'אן טינגלי

מזרקת סְטְרָוִוינְסְקִי בפריז

המזרקה בבָּזֶל

טיפ לקריאה משפחתית 

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ילדים וילדות "קוראים" באיורים ושמים לב לפרטים שלא כתובים בסיפור. במהלך הקריאה כדאי להצטרף אליהם, להתבונן יחד ולגלות כיצד האיורים מוסיפים פרטים מעניינים ומפתיעים לסיפור הכתוב ואפילו מספרים עוד סיפור, בקו ובצבע.

שיחה – מטיילים בתמונות

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

היכן טיילתם והיכן תרצו עוד לטייל? – תוכלו להתבונן יחד בתצלומים משפחתיים ולהיזכר בטיולים ובמקומות אהובים שביקרתם בהם. האם מצאתם מקום שעוד לא ביקרתם בו ותרצו לטייל בו בעתיד?

שרים לכינרת

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

"שירי לי כינרת" – גם אתם רוצים לשיר לכינרת? – סרקו את הקוד ותוכלו להצטרף לשירה!

מי באיורים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ג'מוס? שועל מצוי? צב ים? – אם תתבוננו באיורים תוכלו להכיר בעלי חיים שגרים באזורים שונים בארץ ישראל. אתם, ההורים, יכולים לציין שם של בעל חיים, ולעזור לילדים ולילדות למצוא אותו בין דפי הספר. אפשר להציע לילדים לחפש מידע נוסף במקורות שונים וללמוד על בעלי החיים.

משחק – כינרת-יבשה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מניחים חבל על הרצפה וקובעים שצד אחד הוא "הכינרת" והצד השני הוא "יבשה". אחד המשתתפים מכריז "כינרת" או "יבשה", ושאר המשתתפים קופצים לצד המתאים. אפשר להוסיף שם של חיה, לדוגמה "כינרת-תרנגולת", ואז לקפוץ לצד הכינרת ולקרקר כמו תרנגולת.

פינטרסט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

פינטרסט
בעלי חיים ומקומות בארץ, יצירות ושירים מחכים לכם בפינטרסט של ספריית פיג'מה

מִפְגָּשׁ וְשִׂיחָה בַּגַּן 

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כהטרמה לסיפור תוכלו לשתף את ילדי הגן בחוויה מטיול ולשאול:
האם אתם זוכרים טיול שנהניתם בו במיוחד? אפשר לשתף בכל טיול שהוא, גם בטיול למקומות רחוקים וגם בטיול בשכונה.
כדאי גם לשאול על הכנרת: האם ביקרתם בכנרת? מה אתם זוכרים? כדאי לספר עליה.
הַקְרָאָה – חשוב להקריא את הסיפור פעמים אחדות ולאפשר לילדות ולילדים להתבונן באיורים.
לאחר הקראה ראשונה כדאי לעסוק בהבנה מילולית ולהסתייע באיורים: מי יצא לטייל? איך הם הגיעו ממקום למקום? למה הם נזקקו למכונית? לאן רצתה הילדה לנסוע? באילו אתרים טיילה המשפחה? מה הם ראו בדרך?
בהמשך כדאי להתייחס לצד הרגשי: למה, לדעתכם, הילדה רצתה להגיע דווקא לכנרת? איך היא הרגישה לפני שהגיעו לכנרת? ואיך היא הרגישה אחר כך? מדוע? האם, לדעתכם, גם בני המשפחה הם הרגישו כמוה? מדוע?
בהקראה נוספת כדאי לאפשר ייחוס אישי הנוגע לילדים, לחייהם, לניסיונם ולרגשותיהם: באילו מקומות מהסיפור ביקרתם או הייתם רוצים לבקר? האם גם לכם קרה שציפיתם למשהו ורציתם אותו ורק אותו? האם תרצו לשתף?
אִיּוּרִים – "חַפֵּשׂ וּמְצָא" – אפשר לשחק "חפש ומצא" או פשוט להתבונן יחד באיורים, לגלות פרטים חדשים שלא מסופרים בסיפור ולחקור עליהם: מי מתעניין בבעלי חיים? מי מתעניין יותר בפסלים או במפות?

הַכִּנֶּרֶת נֶהֱדֶרֶת

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לָמָּה הַכִּנֶּרֶת נֶהֱדֶרֶת? – אפשר לשאול את הילדים: מדוע, לדעתכם, הכנרת נהדרת? מה הייתם רוצים לדעת על הכנרת? היכן היא נמצאת? מה חשיבותה? למה קוראים לה כך? אילו יישובים נמצאים על חופיה? אילו שירים ויצירות נוצרו בהשראתה?
כדאי לחשוב יחד איפה כדאי לחפש מידע ולצאת לתהליך של חֵקר.
יוֹם כִּנֶּרֶת – ניתן ליצור את הכנרת באמצעים מגוונים, למשל: לפרוס מצנח בצורה שתזכיר את הכנרת ו"לשחות" בתוכו, לשיר שירים שקשורים לכנרת, וביום חם – להשתעשע בפעילויות מים.
לְהַעֲשָׁרָה – שביל סובב כנרת, שירי לי, כנרת, נגן לי, ירדן
שם הרי גולן,  קסם על ים כנרת
6 דברים שלא ידעתם על הכנרת, אתר טיולי

מִשְׁפָּחוֹת מְטַיְּלוֹת

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בעקבות הסיפור תוכלו לבקש מהילדים ומשפחותיהם להביא תמונות מטיולים בארץ. אפשר לבדוק אם האתרים שבתמונות  מוזכרים בסיפור ולהשוות בין התמונות ובין האיורים. אפשר לשלב את התמונות ב"לוח טיולים" או סביב המפה, כל אחת במקום שבו נעשה הטיול.
לְהַכִּיר אֶת הַסְּבִיבָה – ניתן להתמקד במקומות אהובים בשכונה או במקומות בעלי ערך, כמו הבית של סבא וסבתא.
קֶשֶׁר עִם הַבַּיִת – תוכלו  להזמין את המשפחות לחפש את ה"טיול שלהם" בלוח. אפשר גם לאגד את התמונות ל"ספר הטיולים של ילדי הגן" ולשלוח אותו מודפס או מקוון לבני הבית.

אֲנַחְנוּ עַל הַמַּפָּה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

איורי מסלול הטיול המשפחתי מזכירים מפה. כדאי להציג לילדים מפה ולאפשר להם להשוות בינה ובין האיורים.
תוכלו לשאול: אילו ערים אתם מכירים? אולי סבא, סבתא או הדודים גרים בעיר אחרת? מי היה פעם בים? בנמֵל? בספארי? בחרמון? בירושלים? באילת? – את כל אלה אפשר לפגוש במפה! אפשר להתחיל בהיכרות עם מקומות הקרובים לילדים ומשם לעבור לאתרים מרוחקים, להסביר למה המפה משמשת ולהתייחס לצבעים ולמושגי מרחב בה; כדאי להציג את הימים ומִקְוֵוי המים הצבועים בכחול ולספר עליהם: הכנרת, הים התיכון, ים המלח; ניתן לשלב מושגי מרחב מוכרים: ההר הגבוה בישראל, המקום הנמוך בעולם.
וְהֵיכָן אֲנַחְנוּ נִמְצָאִים? – תוכלו לחקור היכן במפה נמצאים הגן והבית, והיכן נמצאים בה המקומות שהמשפחה בסיפור טיילה בהם.
בְּתֹם הַשִּׂיחַ וְהַפְּעִילוּת – כדאי לתלות את המפה ולהשאיר בסמוך לה עותק מהספר.

לְהַעֲשָׁרָה – מפת השכונה – שיחה בעקבות טיול בשכונה
גַּנָּנוֹת מִסְפָּרוֹת – מפות, אבני דרך – גן תמר
החוברת "גיאומטריה זה משחק ילדים"
מפה אטלס וגלובוס, מערך השידורים הלאומי
גן הילדים על המפה – פעילויות עם מפת ארץ ישראל
שבעים מזוודות מטיילות

חַי, צוֹמֵחַ, דּוֹמֵם

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לאחר התבוננות באיורים וחקר הנופים, הצמחים והאתרים אפשר לחפש תצלומים של הפרטים הללו ולהשוות ביניהם. אפשר למיין לשלוש קטגוריות: חי, צומח ודומם, ולשחק במשחק ניחושים: בכל סבב הגננת תתאר פריט מאחת הקטגוריות, והילדות וילדים יאתרו אותו בין איורי הספר. בהמשך אפשר להזמין ילדים לתאר את הפרטים.

וּמַהוּ הַמֶּסֶר הַסָּמוּי?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לֵהָנוֹת מֵהַדֶּרֶךְ – המשפחה נהנית, אך הילדה מתחילה ליהנות מהחוויה רק כשמתקרבים לכנרת.
מֶסֶר עַל הַדֶּרֶךְ – הסיפור נע בין השתוקקות להתמקדות ובין ההצעה העדינה העולה מבין השורות: לנסות ליהנות גם מההפתעות והחוויות שבדרך.
נִתָּן לַחְזֹר לַסִּפּוּר שׁוּב וָשׁוּב וּלְשַׁלֵּב אוֹתוֹ בְּחַיֵּי הַגַּן בתהליכים קבוצתיים או אישיים: כשמעוניינים להאיר את הדרך, ולא רק את התוצאה; ככלי לעידוד במצבים שבהם ילדים נמנעים מפעילויות, מכיוון שהם מתמקדים ברצונם האישי ומתקשים להשתלב בשגרת היום; כעֵזר וחיזוק לילדים שחווים חוויה שונה מהחוויה הכללית. הספר מעניק לגיטימציה לתשוקה, לבחירה ולחוויה אישית השונה מחוויית הכלל.

מָה הָיָה קוֹרֶה אִלּוּ הַמִּשְׁפָּחָה הָיְתָה מְבַקֶּרֶת אוֹתָנוּ?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אפשר להציע לילדות ולילדים להוסיף את היישוב שלהם לביקור של המשפחה המטיילת, לחשוב יחד מה מיוחד ביישוב שבו הם גרים, לצייר או לצלם אתרים ביישוב ולהוסיף אותם לסֵפר ולשער מה המשפחה הייתה אומרת על הביקור.

עִידוּד קְרִיאָה מִשְׁפַּחְתִּית

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בהצעות למשפחות שבסוף הספר יש טיפ לקריאה משפחתית. כדאי להביא זאת לידיעת ההורים ולשתף אותם במידע על הספר, המתאר חוויות המוכרות למשפחות רבות.

שיחה – בעיה ופתרון

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מה עושים כשנתקלים בבעיה? – אפשר לשתף את הילדות והילדים במקרה שבו אתם, ההורים, נתקלתם בבעיה. נסו לשחזר איך הרגשתם, לחשוב ביחד על פתרונות אפשריים ואז לספר כיצד נפתרה הבעיה.

מה אפשר לעשות עם...?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

חישוק יכול להיות הגה, או צלחת או… – בסיום הקריאה, תוכלו לסרוק את הקוד שעל גב הכריכה ולצפות בסרטון על יצירתיות! אחר כך תוכלו להמשיך ולחשוב יחד – מה אפשר לעשות עם גליל נייר? עם מטפחת? עם בובה של גמד?

לשיר ביחד

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הגמדים שתלו פטריות "ושרו את כל השירים שהכירו" – גם אתם יכולים לשיר ביחד שירים אהובים. תוכלו לשיר על גמדים, על גשם או שירים שמעודדים ומשמחים אתכם.

משחק - איזה גמד אני?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בכל סבב אחד מהמשתתפים מציג גמד שמופיע בספר: גמד עם מטרייה, גמד שותל פטרייה או גמד שקופץ בשלולית. שאר המשתתפים צריכים לנחש מה עושה הגמד ולמצוא אותו בין דפי הספר.

פינטרסט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

עוד יצירות והשראה מחכים לכם בתיקיית הספר בפינטרסט של ספריית פיג'מה!

מִפְגָּשׁ וְשִׂיחָה בַּגַּן

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הטרמה לסיפור – אפשר להציג לילדי הגן פטרייה או תמונה של פטרייה ולשאול: מהי פטרייה? מה אתם רוצים לדעת על פטריות?
כדאי לחזק את החלק המדעי בהטרמה או אחרי קריאת הסיפור.
אפשר לשאול את הילדים והילדות: אילו היה מגיע לגננו גמד קטן והוא לא היה יודע מה עושים בפטרייה, מה הוא היה חושב שאפשר לעשות בה?
חשוב לקבל את הצעות הילדים ולחזק אותן ולאחר מכן לעבור להקראת הסיפור.
לעצור ולשאול – במהלך קריאת הסיפור כדאי לעצור בפעם הראשונה שבה "הגמדים התעצבו מאוד" ולבקש מהילדים להשיא לגמדים עצות ולהציע פתרונות.
עותק אישי  – אפשר  לחלק לכל ילד וילדה עותק אישי ולבקש שיחפשו בספר איפה הפטרייה מופיעה כמטרייה, היכן היא משמשת כסירה, היכן היא משמשת כמצנח, ואילו עוד פטריות יש בספר.
העשרה – שירי גמדים: "אצו רצו גמדים", "מאחורי ההר", "גמדים".

חֲשִׁיבָה יְצִירָתִית

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הספר הוא הזדמנות לפתח חשיבה יצירתית.
יש לי רעיון – הציגו לפני ילדי הגן חפצים שונים, כמו בקבוק, כובע או גליל נייר, ושאלו אותם מה ניתן לעשות בהם. עודדו את הילדים להציע רעיונות נוספים מלבד השימוש הרגיל בחפצים אלו.
כדאי לצפות בסרטון שהכנו בנושא.
להשראה – "'קסם הדמיון בהצגת תיאטרון" במערכת השידורים הלאומית במרחב הפדגוגי.
קשר עם הבית – אפשר להכין תערוכה של החפצים השונים ולכתוב ליד כל אחד מהם את ההצעות של ילדי הגן.
יש לי רעיון – מבקשים מהילדים ומהילדות להציע פתרונות למצבים שעשויים להתעורר בגן, למשל: מה לעשות אם מישהו מתיישב במקום שבו רציתי לשבת? או מה לעשות אם אני רוצה לקחת משחק, אבל הוא נמצא במקום גבוה?

מָה הַפִּתְרוֹן? - יֵשׁ לִי רַעֲיוֹן...

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הגמדים בסיפור מוצאים רעיונות יצירתיים לכל בעיה שהם נתקלים בה. אפשר להציע לילדים להוסיף "בעיות" נוספות שהגמדים נתקלים בהן ולהמציא להן פתרונות בעזרת הפטריות.
ניתן לעשות זאת בהדרגה: בשלב הראשון ממשיכים את הסיפור ומספרים על הבעיה ומבקשים מהילדים להציע פתרונות.
לדוגמה: "המשיכו הגמדים בדרכם ופתאום פגשו אריה. 'יש לי רעיון', קרא גמד 3…"
כאן עוצרים ומזמינים את הילדים להציע פתרונות.
בשלב הבא הילדים מציגים גם את הבעיות וגם את הפתרונות.
אפשר להזמין אותם לאייר את הבעיות ואת הפתרונות.

הַמְחָזָה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

החזרתיות והאפיזודות הקצרות בסיפור יכולות להתאים להמחזה גם עם ילדים צעירים. אפשר להציע להם להמחיז את הסיפור (ניתן להתגמש ולאפשר ליותר משלושה ילדים להיות גמדים) או ליצור תיאטרון בובות.
חשוב לאפשר להם להשתתף בהכנות, בביצוע ובבחירת התפקידים – משחקנים ועד תפאורנים, כרטיסנים, מפעילי מוזיקה ועוד.
נברר: למה אתם זקוקים כדי להכין תפאורה? האם אתם רוצים להכין תלבושות? איזו מוזיקה או שירים אתם רוצים שילוו את המחזה? האם ניתן, לדעתכם, להתחלף ולשלב כמה שחקנים בתפקיד אחד?
להעשרה – הסרטון איך צומח מופע, במרחב הפדגוגי.

בְּעַיִן מָתֵמָטִית

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לאורך הסיפור הסופרת אלונה פרנקל משלבת את המספרים 1,2,3 במלל ובאיורי הגמדים. אפשר לחפש באיורים היכן מופיעים המספרים, ולבדוק מי הוא גמד 1, 2 או 3.
בחוברת "מתמטיקה היא משחק ילדים" בעמ' 24 יש הצעות ורעיונות לעשייה מתמטית בעקבות השיר "מאחורי ההר".

בֵּין אִיּוּר לְפִסּוּל

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בעיר חולון, בדרום הגן הציבורי הנטוע ברחוב מוטה גור, נמצא גן סיפור "על גמדים פטריות ומה עוד?". הפסל גדי פריימן יצר פסלי אבן ומתכת
הממחישים את הרפתקאות חבורת הגמדים. ניתן להיכנס לבלוג "טיול בעיר", להתבונן בתמונות ולהשוות בין האיורים לפסלים.
בהמשך אפשר להציע לילדים לאייר איורים בעצמם וליצור פסלים ממגוון חומרים בהשראת הסיפור.

יוֹצְאִים לַטִּיּוּל!

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בעקבות הגמדים תוכלו גם אתם לצאת לטיול בסביבת הגן, להתבונן סביב ולהבחין בפרטים: מה מזג האוויר? האם מעונן או שמשי? האם יש שלוליות? אילו צמחים אתם מזהים? ואילו בעלי חיים?
תוכלו להתבונן בסביבה דרך עיניהם של הגמדים: מה מעציב אתכם, גמדים יקרים, ומה משמח אתכם? מה גיליתם? אילו שיתופי פעולה יש ביניכם, גמדים מתוקים, ואילו שירים תרצו לשיר יחד?
תיעוד מתמשך – כדאי לצלם בדרך רגעים מיוחדים וגילויים ולשבץ את התמונות באלבום משותף שתעדכנו בעקבות כל יציאה שלכם לטיול או לסיור.
בתיאבון! – לאחר הטיול תוכלו להכין בגן מאכלי פטריות: מרק פטריות, סלט פטריות או פשטידת פטריות.

וּמָה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת בְּעָלֶה?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

סיפור נוסף העוסק בחשיבה יצירתית הוא ספרה של רפאלה צרפתי, "מה אפשר לעשות בעלה?", שבו הגמד אלדד הופך עלה לדבר אחר.
מומלץ לצפות בשידור "מה אפשר לעשות בעלה" במאגר ההקלטות הלאומי במרחב הפדגוגי.

אַלּוֹנָה פְרֶנְקֶל

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אלונה פרנקל [נ' 1937] היא מאיירת וסופרת ילדים. היא כתבה יותר מ-30 ספרי ילדים, וביניהם "ספר הפילפילים, "סיר הסירים" וסדרת ספרי נפתלי. רבים מספריה תורגמו לשפות שונות.
לרשימת היצירות המלאה: אתר הספרייה הלאומית.
לאיורים של אלונה פרנקל: אתר דףדף.

עידוד קריאה משפחתית

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מה אפשר לעשות בחישוק? סִרקו את הקוד ותגלו.
ומה אתם יכולים לעשות במטפחת, בגליל נייר או ב… פטרייה?
כדאי לשתף את המשפחות בסרטון ובגילויים היצירתיים של הילדות והילדים ולעודד אותם לקרוא את הספר גם בבית.

קוראים יחד

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

במהלך הקריאה כדאי להצטרף אל הידיים בכל עמוד ועמוד, לעקוב אחרי המסלול שלהן ולחקות את התנועות – הורים ופעוטות יחד: "ללכת" עם היד על קצות האצבעות, לקפוץ עם הידיים, לדפוק בדלת שבציור ולהיות קוראים פעילים לאורך הספר כולו.

משחקי ידיים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

איזה כיף לשחק עם הידיים! כל אחת ואחד בתורם עושים תנועה מסוימת, ושאר המשתתפים מחקים אותה. אפשר למחוא כפיים, לנופף לשלום, לסמן "שקט" או  לעוף!

משפחה של ידיים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

למי יש כף יד קטנה? ולמי גדולה? כל אחד ואחת מהמשפחה מוזמנים להניח את כף ידם על גיליון נייר. אתם, ההורים, תשרטטו את קווי המתאר של הידיים, והפעוטות יוכלו לקשט ולצבוע. את התמונה של כפות הידיים אפשר לשמור למזכרת, ואפשר גם לחזור על הפעולה שנה אחרי שנה ולראות מה השתנה.

ידיים שרות

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו לשיר שירי משחק של ידיים: "עשר אצבעות לי יש" או "לכובע שלי שלוש פינות". כדאי להוסיף תנועות ידיים לשירה, ואפשר להוסיף תנועות אצבעות לשירים אהובים אחרים. בילוי נעים!

פינטרסט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

פינטרסט – יצירות, שירים והפעלות בדף הספר בפינטרסט של ספריית פיג'מה.

מפגש ושיחה במעון

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

קוראים יחד – כשקוראים את הסיפור בפעם הראשונה, כדאי לשלב תנועות ידיים מתאימות: אצבע אחרי אצבע הולכות בדרך, אצבעות קופצות בין השלוליות, או אצבע דופקת בדלת.

בקריאות הבאות מומלץ לעודד את הפעוטות לעשות את תנועות הידיים איתכם.

כדאי להציע לפעוטות לדפדף בין האיורים ולחפש את הידיים:

איפה יש יד בצורת ברווז?

איפה יש יד בצורת שבלול?

איפה יש יד בצורת עכביש?

איפה יש ידיים שיוצרות לב?

איפה יש ידיים שמנגנות?

מְשחקים עם חברים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בעקבות הסיפור תוכלו לעודד את הפעוטות לשחק עם חברים:

שרשרת של ידיים – נותנים ידיים זה לזה ויוצרים שרשרת של פעוטות שאוחזים ידיים בדרכים שונות: בישיבה, בעמידה, במעגל או בשורה.

משחקי חיקוי – עומדים בזוגות זה מול זה, כאשר אחד מבני הזוג יוצר תנועות עם הידיים והשני מחקה אותו. אחר כך מתחלפים.

דוגמאות לתנועות ידיים: מחיאת כפיים, גלגול ידיים, סגירת כף היד לאגרוף, הרמת ידיים או שילוב ידיים.

הידיים שלנו

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ניתן ליצור יצירה משותפת שכולה ידיים:

חתימת ידיים – הפעוטות טובלים את אצבעות כף היד בצבעים ויוצרים חותמת.

צביעה – הצוות מצייר את קווי המִתאר של הידיים, והפעוטות צובעים.

טביעת אצבע – הפעוטות טובלים אצבע בדיו ויוצרים טביעת אצבע.

שיתוף המשפחות – כדאי לתלות את היצירות בכיתה לצד שֵׁם הפעוט או הפעוטה ולשתף את ההורים בוואטצאפ וכשהם מגיעים לכיתה.

מנגנים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

באילו כלים אפשר לנגן ביד אחת ובאילו בשתי ידיים? תוכלו להזמין את הפעוטות להתנסות בנגינה בכלים שונים ולבדוק כמה ידיים משתתפות בנגינה, ואילו חלקים של היד באים במגע עם הכלי: האם כל כף היד? ואולי דרושות שתי כפות הידיים יחד?

שירי ידיים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו לשיר שירים על ידיים וללוות אותם בתנועות ידיים מתאימות:

"עשר אצבעות לי יש" מאת רבקה דוידית

מחרוזת שירי ידיים מאת דתיה בן דור

"איפה האגודל"

מילות מפתח

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ידיים, כפות ידיים, משחק ידיים, דמיון, הולכת, קופצת, פוגשת, מציירת, מנגנת

משחקים בעקבות ספרים!

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

משחקים בעקבות ספרים!

קוביית סיפור היא משחק שאפשר לשחק לבד, או יחד עם כל המשפחה. היעזרו בתבנית המצורפת, המציאו סיפורי אגדות ומעשיות משלכם!

הוראות המשחק
קובייה ריקה לאיור באופן עצמאי להורדה
קובייה מאויירת להורדה

משוחחים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו לשתף בסיפורים שאתם, ההורים, אהבתם בילדותכם: האם היה סיפור שאהבתם לשמוע שוב ושוב? מי היה הגיבור הספרותי המועדף עליכם? כדאי לשאול את הילדות והילדים שלכם אילו סיפורים הם אוהבים? האם אלו סיפורים דמיוניים? ואולי סיפורים שקרו באמת?

איורים מתחלפים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מתי האיורים מספרים את הסיפור על ליאו ואדון זינגר, ומתי הם מלווים את הסיפור שהשניים המציאו? אתם מוזמנים להתבונן באיורים, להבחין בסגנונות השונים ולחשוב יחד איך אפשר לדעת לְמה מתייחסים האיורים ומה הם מספרים לנו.

הסיפור שבכובע

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אילו סיפורים מסתתרים בכובעים שבביתכם? תוכלו לבחור כובע אהוב ולספר את הסיפור שמתחבא בו: אחד המשתתפים מתבונן בכובע ומתחיל להמציא סיפור. אחרי משפט או שניים הוא עוצר, ומשתתף אחר ממשיך את הסיפור, וכך הלאה משתתף אחר משתתף. בהשראת בשביס זינגר אפשר לספר סיפור משפחתי שעובר במשפחה.

משחק – מי אני ומה שמי?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

רוצים לשחק? כתבו על פתקים שמות של דמויות אהובות עליכם מספרים. בכל פעם אחד המשתתפים חובש לראשו כובע ועליו פתק עם שם של דמות. הוא אינו רואה מה כתוב על הפתק, ועליו לנחש באיזו דמות מדובר באמצעות שאלות, כגון: האם זו דמות דמיונית? האם זה בעל חיים?

פינטרסט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

פינטרסט – כובעים, סיפורים ויצירות בדף הספר בפינטרסט של ספריית פיג'מה

מפגש ושיחה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הקראה בכיתה – מומלץ להקריא את הספר יותר מפעם אחת ובכל מפגש לשוחח על אחד הנושאים שבספר.

הטרמה – אפשר לשאול: מה לדעתכם יהיה מיוחד בכובע של אדון זינגר?

סיפורים וספרים – כדאי לשוחח על הספרים האהובים על תלמידי ותלמידות הכיתה, להזמין אותם להביא אותם לכיתה ולהמליץ עליהם. כדאי גם להציב בכיתה לוח לספרים המומלצים.

כדאי לשאול: האם אתם אוהבים להמציא סיפורים? האם זה קל או קשה בעיניכם? מהו סיפור טוב בעיניכם?

להכיר אנשים – בהתחלה אדון זינגר נראה לליאו מוזר ומשונה. האם יש אנשים שלאחר היכרות עימם שיניתם את דעתכם עליהם? מדוע לדעתכם אנחנו ממהרים לגבש דעה על אדם לא מוּכָּר?

קשר עם זרים – ליאו ישב ושוחח בחופשיות עם אדון זינגר, מאחר שאימו הכירה אותו. קשר עם זרים יכול להיות פורה ומעשיר, אבל לפני שיוצרים אותו יש לנקוט אמצעֵי זהירות. כדאי לשאול: כיצד רצוי להתנהג בפגישה עם אדם זר? אילו אמצעי זהירות עלינו לנקוט במציאות ובמִרְשֶׁתֶת?

סיפור נולד

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כותבים סיפור בהמשכים – כותבים בחלקו העליון של הדף שורה ראשונה של סיפור. כל תלמיד ותלמידה מוסיפים בתורם עוד שורה עד שהסיפור מגיע לסיומו.

בלמידה מרחוק ניתן לכתוב סיפור משותף: כל אחד ואחת מוסיפים בתורם משפט לסיפור ולאחר מכן יוצרים ספרון דיגיטלי של הסיפור המשותף.

סיפור חפץ –  תוכלו לבקש מהתלמידים ומהתלמידות לשתף תמונה או חפץ שיש להם בבית ואפשר לכתוב עליו סיפור מעניין. מתאים גם ללמידה מרחוק.

שוזרים סיפור – יושבים במעגל ומעבירים כדור צמר. בכל סיבוב תלמיד אחר מושך בחוט הצמר ומוסיף כמה משפטים לסיפור. כאשר הסיפור מסתיים, מגלגלים את כדור הצמר בחזרה ומספרים את הסיפור כולו. אפשר לנסות לספר את הסיפור מהסוף להתחלה. מומלץ להקליט את הפעילות ולהיעזר בהקלטה בהעלאה של הסיפור על הכתב.

ממשיכים סיפור – כיצד לדעתכם ממשיך הסיפור של ליאו וחברתו סופי? תוכלו להמשיך את הסיפור בקבוצות ולשתף במליאה.

ניתן להיעזר במאגר תמונות שמשמשות השראה לכתיבה.

ניתן ליצור מחברת אישית או כיתתית לאיסוף הסיפורים או להציג את הסיפור באתר כיתתי משותף.

למה? כובע!

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

של מי הכובע? – התלמידים והתלמידות בוחרים כובע ויוצרים באמצעים מגוונים – צבע, הֶדְבֵּק (קולאז') או פיסול – דמות שמתאימה לכובע שבחרו.

תערוכת כובעים ניתן להציג את התוצרים בתערוכה ולשתף גם בלמידה מרחוק.

מה הכובע מספר? התלמידים והתלמידות בוחרים כובע וכותבים סיפור בהשראתו. אפשר להציע משפטי פתיחה, כמו: תמיד חלמתי שיהיה לי כובע כזה… / בפעם הראשונה שחבשתי את הכובע הזה הרגשתי… /

לכובע הזה יש סיפור מיוחד…

דוגמאות לנושאים שאפשר לפתח:

יום אחד הכובע… / הכובע התחיל לדבר ואמר… / מתוך הכובע יצא… /

חיפשתי את הכובע, והוא נעלם… / משהו משונה קרה לכובע שלי…

ניתן להציג את הכובעים בתערוכה ולשים בתוך כל כובע את הסיפור שנולד ממנו.

להעשרה –

איך להכין כובע מנייר.

איך להכין כובע שף מנייר.

כובעים באומנות

היסטוריה של האומנות – כובעים

ביטויים עם המילה "כובע" – זו הזדמנות להרחיב את אוצר הביטויים: "על ראש הגנב בוער הכובע"

"צריך להוריד) להסיר) את הכובע בפניו"

"אכל את הכובע"

"שלף שפן מהכובע"

שרים עם כובעים – תוכלו לערוך שירון כובעים ולהכיר שירים עבריים נושנים, כמו "כובע קסמים", "כובע עשוי משמיים", "שיר הכובעים", "לוּ מאה כובעים", "לכובע שלי שלוש פינות".

קשר עם משפחות הכיתה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי לשתף את המשפחות במידע על הספר החדש ובתצלומים מהנעשה בכיתה, להציע להורים לסייע בחיפוש כובעים בבית ולצפות בסרטון.

כדאי לעודד את המשפחות לשחק עם המשפחה, לצלם תמונה או סרטון ולשתף.

קוראים ספר שירים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מה עושות האיילות בלילות? ואיך קוראים ספר שירים? ספרה של לאה גולדברג עשיר בשירים, וכל אחד מהם הוא עולם קטן בפני עצמו. תוכלו לדפדף בין השירים, לבחור שיר לפי האיור,  לפי היכרות קודמת וטעם אישי, או לפי כותרת מסקרנת. כדאי לקרוא יחד את השיר, ולשוחח: האם אהבתם את השיר? מה אהבתם בו? מומלץ לחזור לשירים אהובים מדי פעם, וליהנות יחד מן היצירות.

שרים ביחד

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

חלק מהשירים שבספר מולחנים. אפשר למצוא אותם בערוצי המדיה ולהקשיב. אפשר גם לשיר אותם ביחד, לנגן בכלי נגינה אמיתיים או מאולתרים וללוות את השירה בתנועות ידיים מתאימות, . אפשר לצרף מנגינה אהובה לשיר שמצא חן בעינכם.

לצייר בשלושה צבעים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האיורים בספר צוירו על-ידי חמישה מאיירים שונים. כדאי לדפדף בספר ולחפש איורים שונים ולנסות לשער מה מוסיף או מדגיש האיור בשיר? האיורים בכל הספר נצבעו בצבעי ירוק, לבן וורוד. אפשר להתנסות בציור בשני צבעים ודף לבן וליצור ציור משותף משני צבעים: לערבב ביניהם, ליצור משבצות וקווים ולקבל השראה מהאיורים שבספר.

שיר וצילום

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

שלולית? אור וצל? ואולי ירח או ציפור? תוכלו לקחת מצלמה ולצאת לצלם בעקבות השירים. את התמונות ניתן להוסיף לספר או לערוך תערוכה משפחתית ולשלוח תמונות ושירים למשפחה המורחבת.

פינטרסט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

 פינטרסט – יצירה, שירה ומשחק בדף הספר בפינטרסט של ספריית פיג'מה. 

מפגש ושיחה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מתי קוראים את הספר?

מומלץ לחזור ולקרוא בספר בכל זמן מתאים, גם בכיתה ב'.

תוכלו להקדיש פינה שבועית קבועה ל"שיר מאת לאה גולדברג", שבה תקראו בכל פעם שיר נבחר. כדאי לשוב ולחזור לקרוא שירים אהובים במיוחד, ואם השיר מולחן, לשיר אותו.

בחירת שירים לקריאה בכיתה:

כשהספר מגיע, כדאי לעיין בו ולבחור שירים שיתאימו לקריאה ולפעילות בכיתה:

שירים לתקופה מסוימת בשנה

שירים על נושאים שדיברתם עליהם בכיתה

שירים המשיקים לתחומי לימוד מסוימים

שירים מולחנים שכדאי להשמיע בכיתה

בכל פעם תוכלו להציג לפני התלמידים והתלמידות שירים מסוימים ולעודד אותם לבחור בעצמם את השיר שירצו לשוחח עליו בכיתה לפי הסקרנות המתעוררת בהם עם קריאת הכותרת, התבוננות באיור הנלווה לו או מידת ההיכרות המוקדמת עם השיר.

רעיונות לשיחה בעקבות הספר:

– אילו ספרים נוספים של לאה גולדברג אתם מכירים? האם יש בספר יצירות שכבר הכרתם?

– מדוע, לדעתכם, השם שנבחר לספר הוא "מה עושות האיילות"?

כדאי להקדיש זמן לקריאה בקול ולשוב ולקרוא שירים שהתלמידים והתלמידות אהבו במיוחד.

היכרות עם שיר – הדגמה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

"מה עושות האיילות"

לפני קריאת השיר – כדאי להציג תמונה של איילה, למשל אייל הכרמל, ולהתוודע לבעל החיים. כדאי גם להאזין למנגינת השיר ללא מילים, ואם מתאים, לשאול אם מישהו מזהה את השיר.

שאלת פתיחה – מה אתם עושים בלילות? כדאי לכתוב את התשובות השונות של התלמידים והתלמידות ולשאול: מה, לדעתכם, עושות האיילות בלילות? כדאי לכתוב את התשובות השונות לצד התשובות על השאלה הקודמת ואז לקרוא את הבית הראשון. אפשר לבקש מהתלמידות ומהתלמידים להדגים כיצד האיילות ישנות בלילות.

התבוננות באיור – תוכלו להתבונן יחד באיור ולבחון כיצד האיילות ישנות. בשלב זה אפשר לבחון: אילו דמויות נוספות נמצאות באיור מלבד האיילות? כיצד מופיעות הדמויות השונות: כדמויות של ממש? כצלליות?

המשך השיר – כדאי להציג את השאלה שבפתח הבית השני: "מי שומר על חלומן המתוק?" וממנו להמשיך ולקרוא את הבית כולו.

מי הם הכּוֹֹס והתַּן? כדאי להציג את בעלי החיים הליליים הללו לפני הכיתה ולהאזין לקולות יללת התנים וקריאות הכוס. אפשר לשאול: האם אילו קולות נעימים? כדאי לעמוד על כך שבחשכת היער הקולות הללו עלולים להפחיד את האיילות הישנות, ושהירח, הוא שדואג לשנתן של האיילות.

חלומות – כדאי לשאול: על מה אתם חולמים בלילה? האם אתם זוכרים חלום טוב? האם ישנו חלום ששב ומופיע? על מה, לדעתכם, האיילות יכולות לחלום?

קריאת הבית השלישי – לאחר הקריאה כדאי לשוב לאיור ולחפש בו את החלום. ייתכן שיהיו שיאמרו, "זה לא ייתכן", "זה לא קורה באמת". במקרה כזה כדאי לעצור ולחשוב יחד: האם השיר הוא רק על מה שקורה במציאות? מה מאפשר לנו השיר כשהוא מציג לפנינו חלום ודמיון? האם החלום של האיילות מוכר לכם מעולמכם?

להתעורר – אפשר לשאול: מי מעיר אתכם בבוקר? איך אתם מתעוררים? לעבור לבית האחרון ולשאול: מי היא איילת השחר?

להרחבה – כדאי להציג את הביטוי "איילת השחר" ולחשוב יחד מדוע כך נקראת תחילת הזריחה.

קריאה רציפה ושירה – לאחר ההיכרות עם השיר כולו כדאי לחזור ולקרוא אותו ברצף, להכיר את הלחן שיצר יוני רכטר ולשיר אותו יחד בתום הפעילות ובהזדמנויות שונות.

בעקבות השירים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

שימו לב להסברים שמלווים חלק מהשירים. הם מספרים על הרקע לשיר ועל מקורות ההשראה של המשוררת. כדאי לקרוא את ההסברים ולהכיר אותם לתלמידים ולתלמידות. כדאי לקרוא את השיר פעם נוספת לאחר החשיפה להסבר ולחשוב יחד על הקשר בין ההסבר לבין השיר.

כדי להעצים את החוויה ניתן ליצור בעקבות השירים: להכין כובע קסמים, להתבונן בסרטוני טבע המתעדים איילות או חסידות, לצאת לטבע ולחלוק סיפורים אישיים על חלומות אישיים, על אגדות אהובות או על קשר לבעלי חיים. אפשר גם לשיר את השירים המולחנים ולחשוב על ההתאמה בין המילים לשיר: האם אתם אוהבים את המנגינה? האם היא מתאימה, לדעתכם, לשיר?

העשרה: מה עושות האיילות? – שיר מונפש

מחרוזת שירי לאה גולדברג

ניתן להתאים ללמידה מרחוק.

איורים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כמחווה ללאה גולדברג ולמאייר המקורי של הספר, אריה נבון, נבחרו ארבע מאיירות ומאייר אחד שיאיירו את הספר מחדש. כדאי לקרוא עליהם בסוף הספר.

הצעות בעקבות האיורים:

איורים אהובים – מדפדפים בספר בזוגות וכל אחד ואחת משתף באיור שאהב במיוחד. מתבוננים בפרטים ומשוחחים: מה אהבת באיור? מה גילינו מהתבוננות משותפת?

מציירים בעקבות שיר – כל תלמיד בוחר שיר ומצייר ציור בהשראתו. התלמידים והתלמידות מתבוננים בציורים של חבריהם ומנסים לנחש לאיזה שיר מתאים כל ציור.

מאיירים בשני גוונים – כדאי להתבונן בצבעים המעטים שנבחרו לאיור השירים ולהתרשם מהמגוון העשיר של איורים שניתן לייצר באמצעות שני צבעים ודף לבן. כדאי לתת לתלמידות ולתלמידים להתנסות באיור במגוון צבעים ולאחר מכן לצייר את אותו איור בשני גוונים בלבד. לאחר מכן אפשר לבחון את החוזקות של איור רבגוני ואת החוזקות של איור בעל גוונים אחדים.

מי המאייר או המאיירת? מציגים לפני הכיתה כמה איורים נבחרים של כל מאייר/ת ומתבוננים בסגנון האיור של כל אחד ואחת. בשלב הבא ניתן לדפדף בספר בזוגות ולעקוב אחרי האיורים של אחד ממאיירי הספר. ניתן לנסות לזהות מי אייר שירים נבחרים מהספר.

מתאים גם ללמידה מרחוק.

לאה גולדברג

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו להזמין את התלמידים והתלמידות ללמוד על תולדות חייה של לאה גולדברג, לספר על יצירותיה ולשאול: מה מעניין אתכם לדעת על היוצרת? היכן ניתן להשיג על כך מידע? האם יש יצירה מסוימת שאתם קשורים אליה במיוחד?

התלמידות והתלמידים יכולים לשתף את המידע בדרכים מגוונות: לכתוב, להקליט, לצייר ציור רגיל או קומיקס או להציג.

העשרה – שרגא בישגדא – לאה גולדברג

הירושה שהותירה לאה גולדברג לכל ילדי ישראל

ספרים מאת לאה גולדברג שיצאו בספריית פיג'מה:

יקינתון – ספר על כתיבת השיר "פזמון ליקינתון" ועל הלחנתו

גלילאה – ספר בהשראת השיר "כובע הקסמים" מאת לאה גולדברג

המפוזר מכפר אז"ר

מר גוזמאי הבדאי

מעשה בשלושה אגוזים

שיחה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי לשוחח ולשתף זה את זה בחוויות הזכורות לכם מרגעים בהם גיליתם יכולת חדשה: כתיבת השם הפרטי, ציור מיוחד שציירתם, ומה עוד? אילו יכולות חדשות תרצו עוד לגלות?

איורים מספרים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האיורים בספר "עט המתנה" מזמינים אותנו, הקוראים, "להיכנס" לספר ולעולמו של לאו: איזו חיה מלווה את לאו? אילו בעלי חיים מופיעים באיורים? אילו פרטים בסיפור לקוחים מעולם הילדים ואילו מעולם בעלי החיים? ואולי תרצו לצייר ציור משלכם בעקבות ציוריו של לאו?

עת לעט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אילו דברים נפלאים מחכים בעט שלכם? אפשר להקדיש מחברת לציורים, להעתקה של מילים ולכתיבה של מילים אהובות. זו יכולה להיות מחברת משפחתית בה כל אחת ואחד מכם מוסיפים איורים ומילים.

ציור משותף

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

איזה עולם מסתתר בעט שלכם? – בעזרת דף ועט תוכלו לגלות! מישהו מבני המשפחה מתחיל בציור וכל אחת ואחד בתורם מוסיפים פרט לציור – קו, עיגול, דמות או פריט כלשהו – ויחד יוצרים יצירה שלמה שיצאה מתוך עט אחד!

פינטרסט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

פינטרסט – יצירות והפעלות בדף הספר "עט המתנה", בפינטרסט של ספריית פיג'מה

מפגש ושיחה בגן

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כהטרמה לסיפור כדאי להביא עט, להראות אותו לילדים ולילדות ולשאול: מה זה? מה עושים בו? מה יש בו?

במהלך ההקראה תוכלו לעצור ולשאול: אילו דברים נפלאים אתם חושבים שיש בתוך העט?

בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח על הגילוי של לאו:

אילו דברים נפלאים לאו גילה בתוך העט?

אילו דברים תרצו אתם להוציא מעט?

איורים – כדאי להתייחס לאיורים המיוחדים שבספר, המשלבים פרטים מעולם החי, סגנון איור אפריקני ופרטים מעולמם של בני האדם, ולשאול: אילו פרטים מגיעים מעולמם של בעלי החיים? אילו פרטים מגיעים מעולמנו, עולם בני האדם?

ניתן להתבונן באיורים אפריקניים נוספים ובתצלומי בדים מאפריקה, להשוות לאיורים שבספר ולהתנסות באיור בסגנון זה.

העשרה – אומנות אפריקאית בטקסטיל, The National Museum of African Art

העולם שלנו – שיחה ויצירה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

" מתוך העט שלו יוצא כל העולם" – תוכלו לשוחח עם ילדי הגן על עולמם ולשאול: מה כולל העולם שלכם? מה אתם אוהבים בו?

אפשר להניח בעמדת החומרים מגוון של עטים בצבעים ובעוביים שונים ולאפשר לילדים ולילדות להתנסות וליצור.

יצירה משותפת – אפשר ליצור יצירה משותפת בהשראת האיור שלאו מצייר בסוף הסיפור: כל ילד וילדה מציירים בעט את מה שהם אוהבים בעולם. לאחר מכן מחברים את כל היצירות לעולם מלא שאפשר לתלות בגן ולשתף בו את בני המשפחה.

יצירת משחקים – אפשר להציע לילדים ולילדות להכין משחקים שמשולבים בהם כתיבה וציור בעט, למשל: משחקי זיכרון או רביעיות.

העשרה – החשיבות והתרומה של הציור לילד בגיל צעיר

התנסות בכתיבה ובציור

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

העט אינו כלי הכתיבה היחיד שאפשר לכתוב ולצייר בו.

כדאי לשוחח ולשאול: במה עוד אפשר לכתוב? במה אפשר לצייר? תוכלו לתת לילדי הגן להתנסות בכתיבה ובציור בדרכים שונות: בחול, בנוצה, בדיו או בקצף. רצוי לשתף בתחושות ובמחשבות בעקבות ההתנסות: במה אהבתם לכתוב או לצייר? האם זהו כלי כתיבה נוח לשימוש? האם הוא עדיף על שימוש בעט לדעתכם? מדוע?

כתיבה וציור במרחבי הגן

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לאו כותב עם אימו רשימת מילים. אפשר להציע לילדות ולילדים להתנסות בכתיבה שימושית בגן, למשל ליצור רשימת קניות, להכין כרטיסים למופעים או לחבר סיפור. אפשר לשוחח ולשאול את ילדי הגן איפה וכיצד ירצו להשתמש בעט בגן, לאילו מרחבים היו רוצים להוסיף עטים, ועל פי תשובותיהם להוסיף עטים שיוכלו לשמש אותם במשחק וביצירה.

גלגולו של כתב

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הספר כתוב באותיות דפוס, ואִילו המילים באיור כתובות באותיות כתב. ניתן להציג לפני הילדות והילדים את סוגי הכתב השונים.

ניתן גם לחשוף אותם לכתב העברי הקדום ואפילו להציע להם לנסות לכתוב את שמם או מילים אחרות בכתב זה.

לֵאוֹ הנמר

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לֵאוֹ הוא נמר. המילה "נמר" בלועזית היא "לֶפֵּרְד", ומכאן שמו. פרוותו של הנמר מכוסה כתמים הנקראים חֲבַרְבּוּרוֹת. המאיירת דֶלְפִין רֶנוֹ שילבה כִּתמי נקודות לאורך הספר באיורים השונים. אפשר לבדוק עם הילדים היכן הכתמים שציירה מופיעים.

להעשרה – הנמר – נבחרת "הופ" בספארי

תוכנית רצפים – ספר מעבר

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו להציע לצוותי בתי הספר שהילדות והילדים יעברו ללמוד בהם להשתמש בספר כספר מעבר ולהביא אותו איתם לכיתה החדשה. נוסף על תחושת הביטחון שספר מוּכר מקנה, גם תוכן הספר מתאים לקריאה משותפת בתחילת כיתה א'.

משוחחים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מתן עורם ערימת חול ומשכלל אותה בכוחות עצמו. בעקבות הקריאה בסיפור כדאי לשוחח עם הילדים והילדות על פעולות שהם עושים בלי עזרה ולהשוות אותן לפעולות שעשו בעבר. מומלץ לשתף בחוויות דומות שלכם, ההורים, מילדותכם: מה רציתם לעשות והצלחתם לבצע? ומה הילדות והילדים רוצים לבנות ולעשות? האם הם זקוקים לחומרים או לעזרה? אפשר להחליט על יוזמה משפחתית של בנייה, יצירה או תיקון – בהצלחה!

ימי חול

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מה אפשר לעשות עם חול? אפשר להטביע בתוכו את כפות הרגליים ולהתבונן בעקֵבות השונים של בני המשפחה, אפשר לצייר על החול בעזרת זרדים, לערום ערימות של חול, או לצאת החוצה ולעקוב אחר עקֵבות שונים בחול.

נקודת מבט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האיורים בסיפור מצוירים מנקודות מבט שונות: למעלה או למטה, מגובה או ממרחק. מבט על העולם ממקומות שונים – גבוהים או נמוכים – מאפשר לגלות דברים מפתיעים: נסו להביט על החדר מגובה של נמלה, מבעד למשקפת מגליל נייר, באמצעות זכוכית מגדלת או כשאתם עומדים על כיסא: מה רואים משם שלא רואים מכאן?

מדמיינים ובונים

• שִׁיתּוּף