טֶבַע וּסְבִיבָה
שמחה במה שיש
פעמים רבות במהלך החיים, ההתמקדות במה שאין לנו מונעת מאתנו לראות את היופי ואת השפע שהם מנת חלקנו. הכרת הטוב היא בסיס לראיית העולם באופן חיובי ואופטימי. הספרים שלפניכם מעודדים אותנו לראות את העושר שלא ניתן לקנות בכסף, להוקיר את הטוב בחיינו ולהודות על מה שיש.
סְּפָרִים
פְּעִילֻיּוֹת בְּעִקְבוֹת הַקְּרִיאָה
הכינו עץ כוכבים משלכם!
איך מכינים עץ כוכבים משלכם מחומרים שיש בכל בית? צפו בסרטון! יצירות, שירים ופעילויות נוספות בפינטרסט של ספריית פיג'מה.
טיפ לקריאה משפחתית
גם בסיפורים קלילים ומחורזים עשוי להיות טמון מסר ערכי ומשמעותי. כדאי לנצל את הספר לשיחה, להבעת דעה ולשאילת שאלות כמו "כיצד לדעתכם אתם הייתם מרגישים במקרה דומה?"
"...ותזכו באושר!"
סבא שמח לחזור עם כוכביו, הוא קורא להם אוצר ומעריך אותם יותר מכסף. בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח עם ילדיכם ולשאול: "מה גורם לכם שמחה ולא ניתן לקנות אותו בכסף?" לצייר ציור? זמן סיפור לפני השינה? ואולי חיבוק בוקר טוב? גם אתם ההורים יכולים לשתף – מהו האוצר שלכם?
העץ שלנו
אם היה לכם עץ דמיוני משלכם – מה היה צומח עליו? לבבות? בלונים? ואולי גם כוכבים? תוכלו לצייר ולגזור את הצורה שדמיינתם, לקשט ואפילו לכתוב בתוכה משאלות או זיכרונות משותפים. את התוצאה אפשר לתלות על עציץ, על ענף, או על עץ בסמוך לביתכם.
להביט בכוכבים
אולי לא נמצא עץ כוכבים אמיתי, אבל תמיד אפשר לצאת לטיול ערב ולהתפעל ממראה הכוכבים הנוצצים בשמים. תוכלו לקחת איתכם את הספר ולקרוא אותו יחד לאור הכוכבים.
האזינו לשיר
המשורר לייב מורגנטוי 1905-1979, יליד העיירה פינסק שבפולין, כתב את השיר ביידיש בשנת 1938. יורם טהרלב תרגם אותו, והוא הולחן על ידי נורית הירש ויצא לאור בביצועה של חווה אלברשטיין בשנת 1969.
ערכם של דברים שבלב
נהנים מ"עץ הכוכבים" – ילדים וילדות יודעים שעצים צומחים באדמה ושכוכבים נמצאים בשמיים, ואינם גדלים על עצים, ובכל זאת הם נהנים לתת דרור לְדמיון שבו עץ כזה אפשרי. זהו חלק גדול מקסמו של השיר, שכעת הפך לספר. עובדה זו לצד המקצב, החריזה ונקודת המבט הילדית מאפשרת להם להתחבר אליו ביתר קלות ולחזור לקרוא בו שוב ושוב לשם הנאה.
"הפירות סופם לִרְקוֹב": קטפתם פעם חיבוק מעץ? וזיכרונות מרגשים? כמו הכוכבים של הסבא בשיר, יש דברים שאין להם ערך כספי, אי אפשר לקנות אותם, והם לעולם לא נרקבים ונעלמים כלא היו.
ניתן לשלב את השיר ולקרוא אותו בכל עת שיעלה הצורך להדגיש את ערכם של דברים שבלב, למשל אחרי שעוזרים יחד לחבר, יוצרים בכפיים מתנה למשפחה או משמחים את קשישי השכונה במחווה משותפת, ולאחר מכן לשאול: "איך הרגשתם? איך, לדעתכם, הרגיש מי ששימחנו אותו? האם ניתן לקנות את ההרגשה הזאת בחנות?"
כיצד כדאי לקרוא את השיר?
כדאי לקרוא את השיר במלואו ובקבוצות קטנות כשלכל ילד עותק משלו. כך יתאפשר לילדים להתבונן באיורים הנלווים לשיר ולהבין את המתרחש על אף מילות השיר שחלקן פחות מוכרות.
ניבוי – עצירה מתודית לצורך ניבוי מקדמת ציפייה אצל הילדים ומפתחת את הדמיון. בשיר זה מתאים לעצור כבר בתחילתו ולשאול את הילדים: "מה יכול להיות מופלא בעץ של סבא, לדעתכם?".
שימו לב: אם בוחרים לעצור לשם שאלת ניבוי, מומלץ לא לציין את שם השיר. לאחר העצירה והשיח מומלץ לקרוא את השיר מראשיתו כדי לשמור על הרצף ועל המצלול, וכחלק מכך לציין את שמו.
קריאה חוזרת פעילה – לאחר קריאה ראשונה רציפה כדאי לחזור ולקרוא את השיר. הפעם ניתן לעצור ולהבהיר מילים וביטויים לא מוכרים, כמו "שעת כושר", "ממילא", "יריד" ו"חופן".
על מה נשוחח בגן?
מְנַטְרִים הבנה – לאחר הקריאה ניתן לשאול: "מה צומח על העץ של סבא בשיר? מה רוצה סבא לעשות בכוכבים? איך מגיבים האנשים בעיר על הצעתו של סבא? מה הם מעדיפים לקנות? לדברי סבא, במה זוכה מי שקונה כוכב? איך מרגיש סבא כשלא קונים ממנו והוא נאלץ לחזור הביתה עם כל הכוכבים?".
ניתן לחזור לחלק בשיר שנכתב בו: "עיניהם ודאי עיוורות ואוזנם חירשת". תחילה נברר אם הילדים מבינים מהו עיוור ומהו חירש. לאחר מכן אפשר לשאול אותם: "מה, לדעתכם, הכוונה במילים 'עיניהם ודאי עיוורות ואוזנם חירשת'? מדוע זו דעתו של סבא? מה האנשים לא מבינים?"
לאחר השיח כדאי לסכם ולומר שסבא חושב שהאנשים לא מבינים מה הם מפסידים בכך שהם לא קונים כוכבים.
ומה אתם הייתם עושים? לאחר שאלות לניטור ההבנה של השיר כדאי לשאול שאלות שיקרבו אותו לעולמם הפנימי של הילדים ויעודדו אמפתיה וחשיפה לנקודות מבט: ראשית, חִזרו לשיר, התבוננו באיור שבעמוד השלישי מהסוף, וקִראו: "הביתה שב הוא עם סלו בלי טיפה של עצב / האוצר נשאר אצלו ואצלם הכסף". לאחר מכן שאלו את הילדים: "למה, לדעתכם, סבא לא עצוב כשהאנשים ביריד לא קונים ממנו את הכוכבים? איך אתם חושבים שהייתם מרגישים במקרה כזה? אילו הייתם רואים שמוכרים כוכבים, האם הייתם רוצים לקנות כוכב? למה כן?/למה לא?".
"כוכבים תקנו בזול ותזכו באושר": כדי להדגיש את ההשוואה בין דברים בעלי ערך כספי לדברים בעלי ערך אישי תוכלו לשאול: "האם אפשר לקנות בובה או כדור? ומה לגבי רגע מצחיק עם חבר או חיבוק אוהב? איך מרגישים כשמישהו מצחיק אותנו או אוהב אותנו? אֵילו עוד דברים עושים אותנו שמחים ואי אפשר לקנות אותם בכסף?"
אוצרות
"האוצר נשאר אצלו": אֵילו אוצרות יש לילדות ולילדים? מה ייחשב בעיניהם לאוצר יקר ערך?
אוצרות – תוכלו להזמין את הילדים להביא לגן "אוצרות" שיקרים לליבם ולהציג אותם. האוצר יכול להיות בובה ישנה שנהגו לישון איתה בעבר, צֶדף שמצאו על חוף הים, כפתור מבגד שאהבו ללבוש או סתם עלה נושר שמצאו בדרך לגן ושימח אותם.
אפשר לקשט יחד ארגז גדול ולהפוך אותו לתיבת האוצרות של הגן. הילדים יכולים להוסיף לתיבה אוצרות בכל זמן שהוא. מדי פעם אפשר לחזור אל השיר, להציץ יחד בתיבה, לבחון את האוצרות החדשים שנוספו ולדון לְאֵילו מהם יש ערך כספי ולְאֵילו מהם יש ערך אישי. ייתכן שתגלו חפצים שהם גם וגם, למשל בובה, שניתן לקנות בכסף, אך יש לה ערך אישי כי ליוותה את אחד הילדים במשך זמן רב.
מעניקים כוכבים של אושר
הכוכבים של סבא בסיפור מעניקים אושר. אפשר לחשוב עם הילדים למי בקהילה אפשר להעניק כוכב של אושר, ויחד לקדם עשייה מיטיבה שתגרום אושר לָאַחֵר. את הרעיונות אפשר לכתוב על כוכבים מנייר או מקרטון, לחלק את הילדים לקבוצות ובכל פעם להגשים את אחד הרעיונות.
להשראה – הסרטון "חלומות מתגשמים" במרחב הפדגוגי גני ילדים ומעונות
חוקרים את עץ הכוכבים
האם הכוכבים על העץ של סבא אמיתיים?
האם ניתן למצוא פירות שנראים כמו כוכבים?
כוכבים מהעץ – האם ראיתם פעם עץ קָרַמְבּוֹלָה? בגלל צורתו של הפרי יש שמכנים אותו "פרי כוכב" או "כוכבית". אפשר להכיר לילדים את עץ הקרמבולה ואת פירותיו הכוכביים.
להעשרה – עץ הקרמבולה
מאזינים לשיר "עץ הכוכבים"
המשורר לֵייבּ מוֹרְגֶנְטוֹי (1979-1905) יליד העיירה פִּינְסְק שבפולין, כתב את השיר "עץ הכוכבים" ביידיש ב-1938.
יורם טהרלב תרגם את השיר ועיבד אותו.
נורית הירש הלחינה את השיר, והוא יצא לאור בביצועה של חוה אלברשטיין בשנת 1969.
לאחר הקריאה והשיח בעקבות השיר כדאי להחזיק בעותק האישי ולהאזין לשיר.
יֶדַע בִּתְחוּמֵי דַּעַת שׁוֹנִים
שפה ואוריינות
היכרות עם לשון השירה – קידום הבנה של מסרים גלויים וסמויים בשירים, חשיפה למשלב גבוה ולמילים וביטויים מופשטים. השיר אומנם קצר, אך הוא חושף את הילדים לשפה גבוהה.
חזרה לשיר וקידום הבנת הביטויים והבנת המסרים תטפח את ניצני האוריינות שבעתיד עשויים לקדם את הבנת הנקרא.
חריזה
אפשר לחזור ולחפש את החרוזים בשיר.
מְיֻמָּנוּיוֹת
מודעות עצמית והכוונה עצמית
הסב בוחר לראות את מחציתה המלאה של הכוס, ועל אף חוסר ההצלחה במכירת הכוכבים הוא חוזר מאושר הביתה.
התנהלות חברתית
איוריה של המאיירת נעמה בֶּנזימן מציגים בפני הילדים מערכת יחסים מתגמלת ואוהבת בין הסב לנכדתו. באמצעות האיורים רוקמת נעמה את מהות האושר ששניהם חווים בעקבות עשייה משותפת וקִרבה.
הילדה אינה מתרשמת מלעגם של האנשים בשוק וממשיכה להאמין בכוחם של הכוכבים לגרום אושר. גם החזרה על הפתיחה בסיום השיר מחזקת זאת.
חשיבה יצירתית ופיתוח הדמיון
עלילת השיר מזמינה את הילדים לדמיין, להתחבר לשיר ולמילים ולטפח חשיבה יצירתית.
עֲרָכִים
"איזהו עשיר השמח בחלקו"
השיר מחזק את הערך של אושר כדבר שאינו תלוי בחומריות, אלא מושתת על חשיבה חיובית.
כבוד האדם והמשפחה
מערכת היחסים בין הסב לנכדה מבוססת על יחסי קִרבה, אהבה ואמון, ואלה עומדים בסתירה ליחס שהסב מקבל מקהל הקונים ביריד, אשר לועגים לו.
טיפוח המורשת הלאומית
השיר נכתב במקור ביידיש. כתב אותו המשורר היהודי לֵייבּ מוֹרְגֶנְטוֹי, שלימים עלה ארצה. את השיר תִרגם ועיבד יורם טהרלב והלחינה נורית הירש, והוא נחשב קלסיקה ישראלית מובחרת.
טיפ לקריאה משפחתית
משפט חוזר בספר מסייע לילדים לעקוב אחר הסיפור, להרגיש פעילים בקריאה ומעצים את החוויה המשותפת. אפשר להקריא את המשפט החוזר בקול מיוחד, להוסיף מחוות ידיים או לשנות את קצב הקריאה; כך, בכל פעם שתגיעו אליו, ישמחו הילדות והילדים להצטרף אליכם.
עוד ועוד
הנטייה לרצות עוד ועוד היא מצב מוכר מחיי הילדים – תוכלו לשוחח עם ילדיכם ולשאול: למה נפלו לגברת בצלאל כל החפצים שהחזיקה? האם לדעתכם היא הייתה צריכה את כל מה שקנתה? כיצד לדעתכם היא הרגישה כשזה קרה? קרה לכם דבר דומה? מה הייתם מציעים לגברת בצלאל לעשות?
רשימת קניות
לאחר שקראתם את הסיפור מספר פעמים, תוכלו להשתעשע ולבדוק – מי יצליח לזכור את הדברים שקנתה הגברת בצלאל לפי הסדר?
זהירות! לא ליפול!
כמה צעצועים וחפצים אפשר להחזיק בידיים מבלי שייפלו? בהשראת הסיפור אפשר לאסוף מרחבי הבית בובות, צעצועים (לא שבירים), כריות וחפצים רכים ולקבוע מסלול מנקודה אחת לאחרת. כעת כל אחד בתורו מנסה להחזיק חפצים רבים ככל האפשר וללכת איתם במסלול שנקבע – משהו נפל? חִזרו להתחלה.
כמה טוב!
ומה עושה לכם טוב? בסוף היום, לפני השינה, תוכלו לשחק במשחק "כמה טוב" – כל אחד או אחת מספרים על משהו טוב שקרה היום, או על משהו שגורם להם הרגשה טובה.
טיפ לקריאה: "עוד פעם!"
פעמים רבות פעוטות מבקשים לקרוא את אותו סיפור שוב ושוב – והם יודעים מה טוב להם! קריאה חוזרת מאפשרת לפעוטות לחוות מחדש חוויות מרגשות, להעמיק ברגשות ובתחושות, להצטרף בחלקים מוכרים, וללמוד מילים דרך החזרה עליהן.
שיר עידוד
שאול הולך ושר שיר שמעודד אותו ומזכיר לו כמה הוא אוהב לצעוד. תוכלו לשאול את הפעוטות: "מתי אתם צריכים עידוד?", לחבר יחד משפט עידוד חדש משלכם או משפט שמבוסס על שירו של שאול (לדוגמה: "אני אוהב לצעוד לגן ולפגוש את כל החברים"). תוכלו גם להוסיף למשפט מנגינה.
האזינו לשיר "הופה הי"
אוהבים שירי דרך מעודדים? צפו בסרטון והאזינו לשיר הקלאסי "הופה הי" בביצוע יגאל בשן, עוזי חיטמן ויונתן מילר.
לצעוד בנעליים שונות
תוכלו להביא נעליים של בני ובנות המשפחה – נעלי בית, כפכפים, מגפיים ועוד – בגדלים שונים, מסוגים ומחומרים שונים, ולהזמין את הפעוטות לצעוד בהן ולחוש את ההבדלים בין הנעליים השונות.
חגיגה בגיגית
כשהנעליים של שאול נכנסות לגיגית, הן חוזרות להיות לבנות! אפשר למלא גיגית בסבון ומים ולקחת נעליים או צעצועים שהתלכלכו, לטבול בגיגית ולשפשף, ולראות איך הצבע משתנה.
פינטרסט
רעיונות, יצירות ועוד הפתעות מחכות לכם בפינטרסט של ספריית פיג'מה.
יֶדע מתחום הדעת
שפה ואוריינות – היכרות עם הסוגה PICTUREBOOK, אשר מאפשרת לילדים הצעירים לקרוא בסיפור ודרך האיורים שבו לגלות את השתלשלות העלילה ולהעמיק את ההבנה.
ניצני קריאה – בשל המֶלֶל המועט מתאפשר לילדים לחזור ולספר את הסיפור בעצמם ולגלות את הקשר בין המילים הכתובות למילים הנקראות. למרות היותו מצומצם במלל כתוב ניתן לקדם באמצעותו מגוון היבטים אורייניים. המילה "משהו", למשל, מופיעה פעמים רבות לאורך הסיפור ומתאימה מאוד לחקר אורייני, הן בנוגע לידע על אותיות והן מבחינה סמנטית.
מורפולוגיה – השורש ח-פ-ש מופיע בהטיות שונות: "חיפושים", "אחפש", "מחפשים" וכו'. אפשר וכדאי לחשוף את הילדים לקשר בין המילים.
שמות תואר – עלילת הסיפור מתקדמת כאשר כל דמות מוסיפה תארים ל"משהו".
כישורי חיים – הספר יכול לזמן שיח על הקשבה, ניסיונות הצטרפות למשחק וקידומם.
מיומנויות תוך-אישיות
הכוונה עצמית – ויסות. הסיפור מקדם מיומנויות זו דרך הציפייה, ההתאפקות והגילוי שבאים בעקבותיו. כמו כן גיבורי הסיפור מגלים גם הם אורך רוח. הם מכבדים את רצונו של עכבר לא להרחיב בתשובתו ומחליטים להצטרף אליו מבלי לדעת באופן ברור ומובהק את התכלית.
מיומנויות חברתיות – טיפוח מערכות יחסים מתגמלות – גיבורי הסיפור נרתמים לסייע לחברם עכבר למצוא את אותו "משהו". כמו כן שיח בעקבות הסיפור יוכל להוביל לעיסוק במיומנות הצטרפות לפעילות/משחק, מיומנות שחשוב מאוד לפתח בגיל הרך, ושפעמים רבות ילדים מתקשים בה.
מיומנויות קוגניטיביות, פיתוח חשיבה יצירתית ודמיון – הקוראים מוזמנים להרחיב את גבולות המחשבה והדמיון שלהם באמצעות מילות התיאור הנאמרות על ידי הגיבורים. תיאורים אלו מזמינים אותם לחשוב ולנסות לחבר אליהם את ידע העולם הקודם שלהם וליצור הקשר לוגי לכדי מושג שאינו ידוע עד לסוף הסיפור.
סקרנות, דמיון והתלהבות
משהו מעולם הילדים – כשארנבת ושאר החברים עוברים ליד עכבר, סקרנותם מתעוררת, והם שואלים בזה אחר זה: "מה אתם מחפשים?". הם אומנם לא יודעים את התשובה לשאלה, אך מצטרפים לחיפוש ומדמיינים לעצמם כמה נהדר, מקסים, נוצץ או גדול יהיה ה"משהו" שימצאו. בדומה לדמויות בסיפור, גם ילדים בגילאי גן מוּנָעִים על ידי חדוות הגילוי.
"גם אני אצטרף!", "גם אני יכול!" סקרנות, דמיון והתלהבות מניעים ילדות וילדים להיענות לחוויות ולאתגרים, לפעול, להצטרף, להתנסות ולהתפעל מהדברים הפשוטים, היומיומיים והמפליאים סביבם – בין שזו שקיעה מרהיבה, ובין שזו שיירת נמלים שהם עוקבים אחריה עד שהן מגיעות לקן.
תוכלו להרחיב את השיח ולשלב את הסיפור בהזדמנויות שונות, למשל כאשר תרצו להעצים מסירות ומאמץ שילדים מגלים ולתת להם ביטוי, כשתרצו לעודד התנסות באתגרים והצטרפות לחוויות שונות, כשתרצו לאתר הזדמנויות לקידום תהליכי חקר ועוד… מתאים לשלב את הסיפור גם בשיח על נושאים שונים: חברוּת, הושטת עזרה, הבנת רגשות האחר וכוונותיו, דרכים להצטרפות למשחק ופעילות עם חברים.
קוראים יחד
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות כשלכל ילד עותק משלו. כך יתאפשר לכל אחד לעקוב אחר האיורים המשלימים את הסיפור הכתוב ולהבין טוב יותר את סופו.
עצירה לשאלות ניבוי: בכל פעם שאחת הדמויות נוקבת בשם תואר ל"משהו" (נהדר, מקסים, גדול, נוצץ), אפשר להזמין את הילדים לשער מהו אותו "משהו". בעמוד שלפני אחרון מאוירים החברים כשהם מביטים בפליאה בַּ"משהו" שמצאו, ומופיעים כל שמות התואר שצוינו. כאן כדאי להזמין את הילדים לשער מה יכול להיות משהו שהתיאור שלו יכול לענות לכל שמות התואר גם יחד.
על מה נשוחח בגן?
לאחר הקריאה תוכלו לשאול כמה שאלות שיעזרו לכן לוודא שהסיפור הובן: "מדוע עכבר חופר באדמה?", "האם הוא היה זקוק לעזרת החברים?", "האם ארנבת ושאר החברים שהצטרפו ידעו מה עכבר מחפש?", "למה הם החליטו להצטרף לחפירה?", "מה הם ראו כשעלו על ערימת החול?"
מהסיפור אלינו:
גם אני! – ניתן לשאול: "אילו הייתם עוברים ליד עכבר, האם הייתם מצטרפים לחיפוש גם אם לא הייתם יודעים מהו הדבר שמחפשים?". אם התשובה תהיה חיובית, תוכלו לשאול: "למה כן?". אם התשובה תהיה שלילית, תוכלו לשאול: "למה לא?". שאלות נוספות: "קרה לכם שהצטרפתם לחוויה, למשחק עם חבר או לפעילות כלשהי מבלי לדעת מה בדיוק מתכננים או עושים?", "איך הרגשתם?"
מצטרפים ועוזרים – "כיצד, לדעתכם, מרגיש עכבר כשהחברים נחלצים לעזרתו?", "האם הוא רצה שהם יצטרפו?", "מה הם יכלו לשאול אותו כדי להצטרף?", "האם עזרתם פעם לחבר או לחברה או שהם עזרו לכם?"
"משהו-משהו!" – ייתכן שהביטוי אינו מוכר לילדים. תוכלו להסביר את פירושו ולשאול: "על אילו דברים הייתם אומרים שהם 'משהו-משהו'? אולי על העוגיות של סבתא? אולי על עץ הלימון שבחצר? אולי על הציור שציירתם אתמול?"
"מי שלא מַביט מפסיד"
החברים בסיפור נהנים מהנוף ומתרגשים ממנו. כדאי ללמד את השיר "מי שלא מביט מפסיד", שכתבה והלחינה דתיה בן דור. בהמשך אפשר לשאול את הילדים: "מאילו עוד דברים, לדעתכם, אפשר ליהנות אם רק נביט?", "על מה אתם נהנים להסתכל כשאתם מטיילים בחוץ?". אפשר להזמין את הילדים לצלם או להביא תצלומים של נופים שאהבו או התרגשו מהם במיוחד, ולערוך יחד תערוכה.
מחפשים משהו
משהו גדול? משהו מצחיק? משהו רך? בהתחקות אחר הסיפור יוכלו גם הילדים לחפש משהו שאינם יודעים מהו: הגננת תחביא בכל פעם חפץ אחר, והילדים יחפשו אותו לפי רמזים ושאלות. פעילות זו תעורר ריגוש ושעשוע רב ותזמן שיתוף פעולה, מאמץ משותף, למידה של תיאורים שונים ותכונות שונות והעשרה של אוצר המילים.
מעלים הצגה יחד
סיפורים שבהם דמויות מצטרפות זו לזו יכולים להתאים מאוד להמחזה בגן. אפשר להמחיז את הסיפור, כך שבכל פעם ילד או ילדה יתנדבו לגלם את עכבר, וארבעה אחרים יגלמו את החברים המצטרפים בזה אחר זה. באפשרותכן להציע להם להמציא ולמצוא "משהו" אחר בכל פעם.
להעשרה – הסרטון "ילדים בקדמת הבמה ומאחורי הקלעים" במרחב הפדגוגי גני ילדים.
להרחבה
ניתן לקרוא ספרים נוספים העוסקים בחוויית החיפוש והגילוי, לדוגמה: "אני אוהב לחפש", "מי זה היה? מה זה יהיה?", "גלילאה", "הכיסים של סבא".
על היוצר - אביאל בסיל
אביאל בסיל הוא סופר ומאייר ספרי ילדים ישראלי שאייר עשרות ספרי ילדים מצליחים. הוא זכה בפרס מוזיאון ארץ ישראל על איוריו לספרו של נתן אלתרמן, "עוג מלך הבשן" ובפרס סאסא סטון על ספרו "המַתנה המושלמת".
כיצד התחלתי לאייר?
ריאיון עם אביאל בסיל
כדאי להכיר ספרי פיג'מה נוספים המאוירים על ידי אביאל בסיל:
חיפושית בגשם
למה לובשת הזברה פיג'מה?
חוּמפס
פעם ניצחתי שלושה ענקים
המכונה
המַתנה המושלמת
תְּחוּשַׁת שַׁיָּכוּת
"הוא נמצא בַּמקום הכי מתאים ואף פעם לא מרגיש בו זר."
איש חולם לעבור למקום שלא ירגיש בו זר, אך מחליט להישאר במקום שהוא נמצא בו, להשתתף בעשייה וליזום, וכך מרגיש שייך.
הצורך להרגיש שייך הוא צורך בסיסי של כל אדם. אומנם, אפשר להשתייך למקום מסוים, כמו לשכונה או לבית ספר, ולא להרגיש חלק ממנו, אך ניתן להרגיש שייך בעזרת עשייה משמעותית והרגשה של קבלה וערך. בזכותן נוצרים קשרים חברתיים, רגשיים ואישיים, כפי שקורה לאיש בסיפור.
האיש חסר שֵם ומכונה "איש", וגם המקום שהעלילה מתרחשת בו אינו ידוע. בכך רומזת לנו הסופרת כי הסיפור הוא על כל אדם, וכי התחושות שמלוות את גיבור הסיפור הן שיקוף של תחושות אוניברסליות.
לתרום ולהועיל – בדומה למה שקורה לאיש, גם אצל תלמידות ותלמידים תתעצם תחושת השייכות לבית הספר ולכיתה אם יתאפשר להם לתרום לטובת הכלל, להיות חלק ממטרה שחשובה לכולם, לבטא את דעותיהם ולהשתתף בקבלת החלטות.
תחושת השייכות חשובה לתלמידי כיתה א' בפרט, משום שבית הספר עדיין לא מוּכָּר להם. הזדהות עם דמותו של איש יכולה לְתַקֵף את רגשותיהם ולעודד אותם לפעול ולהרגיש שהם חלק ממשהו ושיש להם ערך ומקום.
תוכלו לשלב את הסיפור בפעילויות לחיזוק תחושת השייכות, למשל בתכנון פרויקט משותף, כמו הצגה, טיול ועוד.
בתכנון המשותף תוכלו לשאול: "מה הייתם חולמים שיהיה בפרויקט?"; "באיזו דרך אתם מציעים לפעול?"; "מה כל אחד ואחת ירצו לתרום לביצוע הפרויקט?".
קְרִיאָה בִּקְבוּצוֹת קְטַנּוֹת
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות שבהן לכל תלמיד ותלמידה עותק אישי משלהם.
בשל אורך הסיפור כדאי לשקול לקרוא אותו בשתי פעימות, יום אחר יום, ולשלב שאלות הבנה ושאלות ניבוי מעוררות מחשבה וסקרנות: "מה לדעתכם יעשה איש עכשיו?".
מילים בולטות – מילים אחדות בסיפור בולטות וצבועות באדום. כדאי לחשוב יחד מדוע הובלטו דווקא מילים אלה, ובהזדמנות זו להכיר אותן ולהתעמק במשמעותן: "האם כבר שמעתם פעם את המילה ___? איפה?"; "האם אתם מכירים מילים דומות לה?". תוכלו להציע לילדים לנסות לכתוב אותה בעצמם, לצייר אותה או להרכיב ולהדביק אותה מאותיות גזורות.
חֲלוֹם, רֶגֶשׁ וּמָקוֹם אָהוּב
לאחר הקריאה כדאי לשאול כמה שאלות הבנה – "מה רצה איש?"; "על מה הוא חלם?"; "מה קרה לו כשהחליט לצאת לדרך?"; "מה נהג האוטובוס גרם לו להבין?"; "מה הוא עשה בתחנה?"; "מה קרה שם בעקבות מה שעשה?".
חלומות – בסיפור מתואר אדם שחולם. כדאי להבחין בין חלום בשעת שינה לבין חלום שהוא למעשה משאלה, כלומר שאיפה ורצון להגשים אותה. כדאי לשאול: "האם איש היה ער כשחלם? אם כן, באיזה סוג חלום מדובר?"; מה לדעתכם ההבדל בין חלומות בשעת שינה לחלומות שרוצים להגשים?".
כדאי להסביר כי חלומות מסוג זה מכונים "משאלות", "שאיפות" או "רצונות": "מה גרם לאיש להגשים את חלומו למרות חששותיו?"; "האם גם לכם יש משהו שאתם חולמים עליו ותשמחו שיתגשם?"; "מה כדאי לעשות לדעתכם כשרוצים להגשים חלום?".
שיח רגשי – מומלץ לנהל את השיח בקבוצות קטנות. ניתן לשאול: "מדוע לדעתכם בכל פעם נדחתה יציאתו של איש מהיישוב?"; "מה עזר לו להתגבר על הקושי שלו ולצאת?"; "מדוע הוא שמח שהעז לחצות את הכביש?"; "האם גם לכם קרה פעם שחששתם ממשהו והעדפתם לא לעשות אותו?"; "האם חששתם אולי מהכניסה לבית הספר?".
מקום אהוב – "איזה מקום בשכונה, בעיר או בארץ אתם אוהבים? מדוע?"; "לאיזה מקום בארץ, בעולם או בדמיון אתם חולמים להגיע?". תוכלו לעודד ציור או יצירה המתארים את המקום האהוב ולתלות אותם בכיתה.
נְתִינָה - הַתַּחֲנָה שֶׁל הַכִּתָּה
תחנת האוטובוס הפכה לתחנת חלומות, מפני שאיש חשב על מה שהיה יכול לשמח אותו בַּמקום, ולמעשה בכך שימח גם אחרים.
תוכלו לבחור יחד פינה בבית הספר או בסביבתו, לחשוב יחד כיצד אפשר להפוך אותה לפינה משמחת ומה יכול לשמח אותם ואחרים בפינה זו, ולפעול להקמתה. הפינה יכולה להיות קבועה או זמנית.
שיתוף הורים – אפשר ורצוי לשלב את ההורים ולפעול יחד בתכנון הפינה, בהקמתה ובתפעולה.
יְצִירָה בְּהַשְׁרָאָה
המקום שלי – המקום שאיש חולם עליו כולל תיאורים המפרטים את ייחודו: טעים וחמים, כולם בו רק שרים, שמש וירח יחד עומדים ועוד. חלקו את התלמידים לזוגות, בקשו מכל אחד מבני הזוג לדמיין בתורו מקום חלומי ולשתף את החבר בתיאורו: מה מיוחד במקום הדמיוני שהמציא? אילו תחושות, טעמים, ריחות וצבעים יש בו? מה עוד יש בו?
המקום שלי ביצירה – האיורים בספר כוללים קווים בשחור־לבן, וחלק מהפרטים צבועים בצבע. בהשראת האיורים אפשר לבקש מהילדים לצייר את המקום החלומי שלהם בקווי מִתְאָר שחורים ולאפשר להם לבחור את הפרטים שירצו להדגיש ולצבוע. כדאי לבחון מדוע בחרו להדגיש דווקא את הפרטים שבחרו ולהציג את הציורים בכיתה.
טיפ לקריאה משפחתית
פעוטות “קוראים באיורים”. התבוננות באיורים מלמדת אותם לשים לב לפרטים וחושפת אותם לא מנות. אפשר לשאול שאלות הקשורות לאיור, למשל: היכן הזבוב? מה הזיקית עושה?
קוראים בצבעים
בזמן הקריאה אפשר לציין בפני הפעוטות את הצבע העיקרי שמופיע במילים ובאיור. גם אם הפעוט עדיין לא מכיר את שם הצבע, הוא ישמח להביט באיורים הצבעוניים.
הדפיסו, גזרו וצרו זיקית צבעונית!
רוצים זיקית שמחליפה צבעים? הדפיסו על שקף את ציור הזיקית להורדה, וגלו איך היא יכולה להפוך לצבעונית, מנוקדת ואפילו משובצת!
גזרו את הזיקיות שמודפסות על השבלונה שהכנו עבורכן, הצמידו לזיקית מקל אחיזה, הניחו אותה על משטחים שונים וקבלו זיקית מחליפת צבעים.
אין לכם שקף בבית? הדפיסו על נייר וצבעו את הזיקית בהתאמה לרקע שתבחרו בבית!
חפצים לפי צבעים
אפשר להכריז על שֵם של צבע ולצאת יחד לאסוף חפצים בצבע הנבחר: מלפפון, צמח בעציץ, ואיזה עוד חפץ ירוק תוכלו למצוא?
משחק - כמו מי אני?
משחק – כמו מי אני? “אני זוחלת על ארבע ומחליפה צבעים כמו… זיקית!”. בכל סבב מחליטים על בעל חיים, ההורה מדגים והפעוט מצטרף: “אנחנו אריות – בואו נשאג!”, “אנחנו כלבלבים – בואו ננבח ונכשכש בזנב!”
היכרות עם הזיקית לפני קריאת הסיפור
כדאי להציג לפני הפעוטות תמונה של זיקית ולספר להם על התכונה הייחודית שלה: היכולת להחליף צבע לפי המקום שהיא נמצאת בו. ניתן להמחיש זאת בעזרת תצלום של זיקית ירוקה על רקע עלים ירוקים לצד תצלום של זיקית חומה מאותו סוג על רקע האדמה. העשרה – הזיקית – ציידת-העל שמחליפה צבעים, אתר קק"ל לצעירים כל הקישורים נמצאים בדף הספר באתר ספריית פיג'מה לקטנטנים קוראים את הסיפור בסיפור מוזכרים שמות של צבעים רבים. ייתכן שהפעוטות עדיין אינם מכירים את כולם, לכן כדאי להצביע על הצבעים שבסיפור. בסיפור מופיעות מילים מורכבות, כמו "תלתן" ו"דלעת". כדי שהפעוטות יבינו במה מדובר, חשוב להמחיש את המילים האלה במהלך הקריאה.
מכירים צבעים
האם הפעוטות בשלים להבחין בצבעים? לשיקולכן, המטפלות. אם האתגר קשה להם, כדאי לציין שמות צבעים במהלך היום: "אני נותנת לך כוס ירוקה", "בואו נשחק בכדור הכתום", "שבו על השטיח הירוק". צבעים בספר – מחלקים לפעוטות את העותק האישי של הספר, אומרים שם של צבע, מראים לפעוטות את הדף שהצבע מופיע בו ומבקשים מהם למצוא אותו בין דפי הספר. צבעים בבגדים – הפעוטות יושבים על כיסאות או על השטיח ובכל פעם נעמדים לפי הצבע שהמטפלת אומרת: "ועכשיו עומד כל מי שלובש חולצה כחולה / כל מי שנועל מגפיים אדומים / כל מי שלובש מכנסיים שחורים…" צבעים במעון – מראים לפעוטות פריט בצבע מסוים, אומרים את שמו ומבקשים מהם לחפש במעון פריטים נוספים בצבע זה. העשרה – מתי הילדים רוכשים את שמות הצבעים? יעל לדרר מלמדת את הילדים על צבעים בשלושה שלבים.
יצירה בצבעים
הפעוטות יכולים להדביק פיסות נייר צבעוניות סביב תמונה של זיקית. אפשר לצייר בכל פעם בצבע אחר: אפשר לצייר בכחול, אפשר לצייר באדום, ואולי נצייר בירוק?
בְּאֵיזהֶ צֶבַע הַזּקִִּית עַכשְָׁו?
מציגים לפני הפעוטות פריטים בצבעים שונים, כמו כרוב ירוק, כדור אדום או חולצה כחולה. בכל פעם מרימים פריט אחר ובודקים: איזה צבע יהיה לזיקית כשהיא תשב על כרוב ירוק? ומה יהיה הצבע שלה כשהיא תזחל על כדור אדום? אפשר להניח על הרצפה חישוקים או דפים שצבעם כצבעי הפריטים, ובכל סבב להנחות את הפעוטות להתקרב לחישוק או לדף המתאים. אפשר להתקרב בזחילה, כמו הזיקית.
חַקּוּ אוֹתִי
הזיקית "מְחקה" את הצבע שהיא עומדת עליו. האם היא יכולה לחקות גם תנועות? המטפלת עושה בכל פעם תנועה אחרת, והפעוטות מחקים אותה. אפשר לזחול במעון, להניע את הראש מצד לצד, לעשות תנועות שונות עם הידיים, לחקות קולות, לחקות חבר, ומה עוד?
שיחה – זה נפלא וזה בחינם
אילו דברים גורמים לכם הנאה וניתנו לכם בחינם? – תוכלו להביט באיור שבו החכם מציג את הדברים הטובים בעולמנו שניתנים לנו בחינם, ולשתף זה את זה – האם גם אתם נהנים מהם? ואילו עוד דברים שניתנים בחינם אהובים עליכם?
האזינו לסיפור "העונג כולו שלנו"
סיפורם של האופה, הרוכל והחכם – כל אלה ועוד מחכים לכם בהאזנה לסיפור.
יוצרים ומגישים – ירדן בר כוכבא – הלפרין ודידי שחר
מוזיקה ונגינה – טל בלכרוביץ'
פתיח – דידי שחר
מוכנים/ות? מת – חי – לים!
איורים – ילדה וילד
ילדה וילד מופיעים ברבים מהאיורים בספר. תוכלו לחפש אותם בין דפי הספר ולחשוב יחד – מדוע לדעתכם בחרה המאיירת להוסיף אותם לאיורים?
חלה וריח טוב
רוצים להכין חלה? הנה המתכון שמחכה לכן/ם גם בסוף הספר:
מַתְכּוֹן לְחַלָּה
חֳמָרִים לַבָּצֵק
5 כּוֹסוֹת קֶמַח לָבָן רָגִיל
כַּפִּית מֶלַח
שְׁלִישׁ כּוֹס סֻכָּר
4 כַּפִּיּוֹת שְׁמָרִים יְבֵשִׁים
40 גְּרָם חֶמְאָה רַכָּה אוֹ 3 כַּפּוֹת שֶׁמֶן
בֵּיצָה גְּדוֹלָה
1¼ כּוֹסוֹת מַיִם פּוֹשְׁרִים
חֳמָרִים לַצִּפּוּי
חֶלְמוֹן בֵּיצָה טָרוּף עִם כַּף מַיִם
½ כּוֹס שׂוּמְשׂוּם אוֹ פֶּרֶג
אֹפֶן הַהֲכָנָה
1. מַכְנִיסִים אֶת כָּל הֶחֳמָרִים
לִקְעָרָה: קֶמַח, מֶלַח, סֻכָּר,
שְׁמָרִים, חֶמְאָה, בֵּיצָה וּמַיִם,
וּמְעַרְבְּבִים לְבָצֵק אָחִיד.
2. לָשִׁים הֵיטֵב עַל מִשְׁטָח
מְקֻמָּח כְּעֶשֶׂר דַּקּוֹת. אִם
הַבָּצֵק דָּבִיק, מוֹסִיפִים עוֹד
קֶמחַ.
3. מְגַלְגְּלִים אֶת הַבָּצֵק בִּקְעָרָה מְשֻׁמֶּנֶת קַלּוֹת, מְכַסִּים בְּמַגֶּבֶת וְנוֹתְנִים לַבָּצֵק
לִתְפֹּחַ כְּ־ 90-60 דַּקּוֹת, עַד
שֶׁהַבָּצֵק מַכְפִּיל אֶת נִפְחוֹ.
4. מוֹצִיאִים אֶת הַבָּצֵק שֶׁתָּפַח
וְלָשִׁים מְעַט. מְחַלְּקִים
לִשְׁלוֹשָׁה חֲלָקִים וּמְגַלְגְּלִים
כָּל חֵלֶק לְחֶבֶל דַּק וּמָאֳרָךְ.
מְחַבְּרִים אֶת הַחֲבָלִים בְּקָצֶה
אֶחָד וְקוֹלְעִים לְצַמָּה. אֶת
הַקְּצָווֹת תּוֹחֲבִים מִתַּחַת
לִקְצֵה הַחַלָּה.
5. מַנִּיחִים אֶת הַחַלָּה הַקְּלוּעָה בְּתַבְנִית שְׁטוּחָה מְרֻפֶּדֶת בִּנְיַר אֲפִיָּה, מְכַסִּים בְּמַגֶּבֶת וּמַנִּיחִים לַחַלָּה לִתְפֹּחַ עוֹד 45-40 דַּקּוֹת, עַד שֶׁהִיא מַכְפִּילָה אֶת נִפְחָהּ.
6. מַבְרִישִׁים אֶת הַחַלָּה
בְּמִבְרֶשֶׁת עִם חֶלְמוֹן הַבֵּיצָה
וְהַמַּיִם.
7. זוֹרִים מֵעַל שׂוּמְשׂוּם אוֹ
פֶּרֶג. מַכְנִיסִים לְתַנּוּר שֶׁחֻמַּם
מֵרֹאשׁ לְחֹם בֵּינוֹנִי ) 180
מַעֲלוֹת( וְאוֹפִים כְּ־ 45 דַּקּוֹת
אוֹ עַד שֶׁהַחַלָּה מַשְׁחִימָה.
8. מוֹצִיאִים אֶת הַחַלָּה מֵהַתַּנּוּר וּמַעֲבִירִים אוֹתָהּ לְצִנּוּן עַל רֶשׁתֶ.
שיהיה בתיאבון ושתיהנו מהריח הטוב שימלא את הבית.
מִפְגָּשׁ וְשִׂיחָה בַּכִּתָּה
לפני הקריאה – אפשר להתייחס לשם הספר ולשאול: מהי, לדעתכם, משמעות המילה עונג? מתי אתם מרגישים שאתם מתענגים על משהו?
כדאי לקרוא את הסיפור בקריאה חוזרת פעילה ולשלב הסבר למילים, מעקב אחר רצף העלילה, התבוננות מעמיקה באיורים ושאילת שאלות מעוררות עניין ומעורבוּת: זוכרים למה החכם הזמין את הרוכל? נמשיך ונגלה!; מי, לדעתכם, צודק: הרוכל או האופה? מדוע?"
שיחה – תוכלו לפתוח בחיבור לַשיח המַטרים: על מה התענג הרוכל בכל ערב? מדוע זה הכעיס את האופה? מה הרגשתם כשהחכם ביקש מהרוכל להביא שקיק מטבעות? האם הופתעתם מהחלטתו של החכם? מה דעתכם על סוף הסיפור?
בסיום השיחה אפשר לבקש להסביר את שם הספר.
מָה לוֹמְדִים בְּכִתָּתֵנוּ? - לִהְיוֹת שָׂמֵחַ בְּחֶלְקִי
תוכלו לחזור אל הסיפור כשתרצו להעצים את מי שזקוק לחיזוק ולאזכור של הייחודיות שבו.
כדאי להכיר את הביטוי "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר– הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ" (מסכת אבות ד, א) ולהבין את משמעותו:
"איזהו עשיר?" – האם עשיר הוא רק אדם בעל כסף ונכסים? האם אדם עשיר יכול להיות מי שיש הרבה חברים לצידו? ומי עוד יכול להיחשב עשיר?
לשמוח בחלקי – היכן אנו פוגשים בזה בכיתה? תלמידים ותלמידות משווים את עצמם לקבוצת השווים ובוחנים את עצמם לעומתם: מי רצה הכי מהר? מי מצייר יותר יפה? לצד חשיבות ערך ההישגיות ישנה חשיבות להכרת החוזקות של כל אחד ואחת ולשמחה בהן.
כרטיס העושר שלי – ניתן לבקש מהתלמידות ומהתלמידים לציין תכונה או יכולת שהם שמחים בהן – "אני שמח שיש לי חברים", "אני שמחה שאני קופצת גבוה" –ולכתוב אותה על גבי כרטיס. כדאי לקשט את הכרטיסים, לשמור אותם ולהיזכר בעת הצורך בעושר האישי הייחודי.
מַתְּנוֹת חִנָּם
"דברים רבים בעולם ניתנים לנו בחינם" – ניתן לשאול: אילו עוד דברים מהנים שניתנים לנו בחינם אתם מכירים?
שֵׁיט תענוגות שבועי – תוכלו לקיים סבב כיתתי שבועי שבו תלמידים משתפים במשהו מהנה שקרה להם השבוע וניתן להם בחינם, למשל: "צחקתי בקול", "הלכתי לראות שקיעה בים". החזרתיות שבשיתוף יכולה לסייע להתמקד בטוב ולטפח ראייה חיובית.
חֲשִׁיבוּת אִיּוּרִים בְּסִפְרֵי יְלָדִים
אומנות היא הנאה לכולם – האיורים מזמינים להתבוננות מהנה בִּפרטים המוסיפים לסיפור הכתוב.
מתבוננים ומגלים – כדאי לאפשר התבוננות מעמיקה באיורים באמצעות העותק האישי ולחפש פרטים שלא מופיעים בְּמילים.
תוכלו להציע לילידות ולילדים לבחור איור אהוב במיוחד ולבקש מהם להסביר מדוע בחרו בו ומה הוא מוסיף להבנת הסיפור.
סֵפֶר אַחֲרוֹן לַשָּׁנָה הַנּוֹכְחִית – רַעְיוֹנוֹת לַחֲגִיגָה מֵהַסְּפָרִים!
העונג כולו שלנו הוא הספר האחרון של ספריית פיג'מה לשנה הנוכחית. זו הזדמנות לחגוג ולהיזכר בספרים, ביוצרים, בחוויות ובאיורים משנה זו:
מחזה כיתתי בקבוצות – אפשר להמחיז מקטעים מהספר בקבוצות קטנות, להכין תפאורה וציורים ולהציע לילדות ולילדים להוסיף תוכן משעשע משלהם.
הספר שאהבנו במיוחד – כדאי לחזור ולהציג את הספרים ולבקש מהתלמידות ומהתלמידים לבחור ספר אהוב במיוחד ולספר מדוע.
בחירות – אפשר לקיים בחירות לספר המועדף בְּקלפי ייעודית.
מסיבת ספרים – אפשר לקשט את הכיתה בהשראת הספרים, לקיים תחנות שיחה ויצירה או לערוך שעת סיפור יומית סביב הספרים שחולקו השנה.
לוח תמונות – אפשר להכין לוח ובו תצלומים של כל אחד מהילדים ומהילדות עם הספר שבחר בצירוף בועת דיבור המסבירה את הבחירה.
חידות – תוכלו לערוך חידון על הספרים: זוגות תלמידים יציגו לפני הכיתה חידה שחיברו על ספר, על דמות, על יוצר או על אֵירוע מִסֵפר לפי בחירתם.
קשר משפחתי – אפשר להזמין את ההורים למחזה הכיתתי, לשעת סיפור משותפת ולהצגה של יצירות בעקבות הספרים ולשלב פעילות יצירה משותפת מתאימה.
עִידוּד קְרִיאָה מִשְׁפַּחְתִּית
רוצים ליהנות מהקשבה לסיפור? סִרקו את קוד ה-QR והאזינו לסיפור בכיף. כדאי לשתף את המשפחות. מתאים במיוחד למשפחות עולים.
האזינו לסיפור "שבע השנים הטובות"
אנו מזמינים אתכם/ן להאזין להקלטה הקסומה של הסיפור "שבע השנים הטובות", מאת: שהם סמיט | איורים: איתן אלוא | הוצאת: כנרת (כיתות א')
יוצרים ומגישים – ירדן בר כוכבא – הלפרין ודידי שחר
מוזיקה ונגינה – טל בלכרוביץ'
פתיח – דידי שחר
מוכנים/ות? מת – חי – לים!
שיחה - לבחור ולהשקיע
כדאי לשוחח על הבחירה של סיריל וטוביה: מדוע, לדעתכם, הם בחרו שלא להשתמש בכל הזהב? האם זה הפתיע אתכם? מדוע, לדעתכם, הם בחרו להשקיע את הזהב בלימודים?
איורים - איפה העז?
העֵז מלווה את סיריל וטוביה לאורך כל הסיפור. תוכלו לחפש את העֵז באיורי הספר: מה היא עושה? מה הקשר שלה למשפחה? נסו לספר את הסיפור מנקודת מבטה של העז — מה קורה לה לאורך הספר?
משחק - מחפשים את המטמון
אִספו מתנות קטנות שתרצו לתת לבני המשפחה: ציור, ברכה או חפץ. לפי תור, אחד מבני הבית יחביא את המתנה שלו, ושאר בני הבית יחפשו את האוצר על פי סימנים: "קרוב־רחוק", "חם־קר" או חיצים שתפזרו בבית.
פינטרסט
פינטרסט –
יצירות, שירים ופעילויות נוספות בפינטרסט של ספריית פיג'מה
מפגש ושיחה
קריאה ראשונה – כדאי לעצור את הקריאה לאחר שהזוג מקבל את תלולית הזהב ולשאול: מה, לדעתכם, יעשו טוביה וסירל בזהב שקיבלו? מדוע?
איך נראו השנים הטובות? לאחר הבשורה של האיש הפלאי, אפשר לעצור את הקריאה ולשאול: מה, לדעתכם, קרה בשבע השנים הטובות של המשפחה?
תגובות ושאלות במהלך הקריאה – כדאי לאפשר שאילת שאלות והעלאת מחשבות במהלך הקריאה כביטוי למעורבות בסיפור ולהזדהות איתו.
מילים חדשות – כדאי להתייחס למילים פחות שגורות ומוכרות, כמו:
"בקתה מטה לנפול", "סֵבל", "איש בא בימים", "מלמד", "תלולית".
יש מילים שאפשר להסביר באמצעות האיורים, למשל "סבל".
קריאה חוזרת – כדאי לקרוא את הסיפור יחד יותר מפעם אחת במשך כמה מפגשים ולשוב ולקרוא אותו כעבור זמן.
כל מיני קריאות – כדאי שכל קריאה חוזרת תהיה בעלת אופי משלה: קריאה שבה יציגו התלמידים את העלילה, קריאה של חלק מסוים לשם התמקדות בנושא לדיון, קריאה שבמרכזה הקשר בין האיורים לכתוב.
שיחה בעקבות הסיפור – בחירתם של בני הזוג יכולה לעורר מגוון דעות: תמיכה, תמיכה חלקית, פליאה ואף התנגדות. כדי לנהל דיון פורה כדאי להאזין למגוון הדעות ולאפשר תגובה והקשבה.
סוף הסיפור – כדאי לשאול: מדוע, לדעתכם, זכו טוביה וסירל בתלולית זהב פעם נוספת? מה, לדעתכם, יעשו בה כעת, אחרי שהילדים רכשו השכלה? מדוע?
התייעצות – מדוע טוביה התייעץ עם אשתו? בעקבות הסיפור אפשר לדון במושג "התייעצות" – מה זו התייעצות? האם חשוב לכם להתייעץ? עם מי אתם נוהגים להתייעץ?
מילים וספרים בכיתה
כדאי ליצור בכיתה סביבה לימודית לאיסוף מילות מפתח, ביטויים, יצירות והסברים מאוירים למילים ולסיפור. אפשר ליצור לוח או מילון כיתתי ולשתף גם את המשפחות.
איורים מספרים
האיורים המלווים את הסיפור מלאי הומור ומוסיפים מידע על הכתוב. מומלץ לחלק לתלמידי הכיתה את העותק האישי, לאפשר להם לעיין באיורים ולבקש מכל תלמיד לבחור איור ולהסביר מדוע בחר בו. לאחר מכן אפשר לבחון את האיורים: כיצד חיה המשפחה? אילו בעלי חיים מלווים את המשפחה, במיוחד את טוביה? מה ניתן ללמוד מהאיורים על חייהם של הילדים?
שבע השנים הטובות
מקור הביטוי "שבע השנים הטובות" בספר בראשית, כשיוסף פותר את חלומות פרעה. יוסף מפענח כי שבע הפרות עבות הבשר ושבע השיבולים הטובות המופיעות בחלומות הן רמז לשבע שנים טובות שיבואו על מצרים: "שֶׁבַע פָּרֹות הַטֹּובוֹת שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה" [בראשית מא, כו]. מכאן הביטוי "שבע השנים הטובות", שמשמעותו תקופה ארוכה ורציפה של שפע ושגשוג.
הרחבת הביטוי – הביטוי מתייחס לאגירה בשנות השפע לקראת העתיד. בספר טוביה וסיריל בוחרים ברכישת השכלה, המלווה את האדם גם בתום שבע השנים הטובות.
איזהו עשיר? השמח בחלקו
זו הזדמנות לשוחח עם התלמידים על הביטוי "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר? – הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ" (משנה, פרקי אבות ד, א), שפירושו: אדם עשיר באמת הוא אדם השמח במה שיש לו.
יצירה – בעקבות הביטוי תוכלו לבקש מהתלמידים לצייר דברים שמשמחים אותם, ולאו דווקא נקנים בכסף.
תצוגה ונִראוּת – כדאי ליצור בכיתה סביבה לימודית שתציג את הביטוי ואת התייחסות התלמידים אליו.
מעבירים את זה הלאה
"קח ותן למי שזקוק לכך יותר מאיתנו" – בהשראת הדברים ניתן לערוך שוק קח ותן: התלמידים והתלמידות תורמים פריטים שיכולים לשמח את חבריהם ולוקחים פריטים שחסרים להם.
אפשר לערוך איסוף של תרומות לנזקקים בקהילה וכך להעביר את הטוב הלאה.
הכנה ויידוע – ניתן לעודד הכנת כרזות המזמינות לשוק ומוסרות מידע עליו ולתלות אותן ברחבי בית הספר.
להשראה – איך לארגן שוק קח-תן
משוחחים
איזו מתנה מושלמת הייתם רוצים לקבל ליום ההולדת? איך תרגישו אם לא תקבלו אותה? קרה לכם פעם שמאוד רציתם משהו ולא קיבלתם? הסיפור מזמין שיחה על ציפיות – למה דווקא המתנה הזו? האם אנחנו באמת זקוקים לה או שאנחנו רק מקנאים כי ראינו אותה אצל מישהו אחר? וכן שיחה על אכזבות ועל מה שעוזר ל