הסיפור חושף את הילדים לתקופה מרגשת מהעבר ומזמין שיח על רגשות ומצבים מחיי היום-יום. תוכלו לשוחח עם ילדיכם ולשאול: למה מִלכה חששה והתלבטה בלילה שלפני ביקורו של הברון רוטשילד? מה דעתכם על ההחלטה שקיבלה? האם גם בגן שלכם יש כללים שונים מאילו שבבית? אילו כללים למשל?
הנטוך? פוסטה? תוכלו לחזור לעמוד עם המילים ששלח המורה יודילוביץ לידידו, לנסות להגות את המילים ואפילו לשלב אותן במשפטים: "אתה יכול להעביר לי את ההנטוך?" אפשר גם לחשוב יחד – אילו מילים לועזיות אנחנו משלבים ביום-יום ומה החלופות העבריות שלהן? ואפשר לנסות להמציא יחד מילים עבריות חדשות.
שמתם לב לחמור האפור שנמצא כמעט בכל איור? האיורים בספר מלאי פרטים, צבע ומלל – תוכלו להשתהות בין העמודים, להתבונן באיורים, לגלות דברים שמעניינים אתכם ולחפש את החמור הקטן שמלווה את הסיפור.
ספרים הכתובים מנקודת המבט של הגיבור או של הגיבורה מזמינים אותנו להכיר מקרוב את האופן שבו מישהו אחר חווה את העולם. ההצצה לעולמו של האחר יכולה ליצור הזדהות עם רגשות ותחושות, לאפשר לנו לדעת שיש עוד שחווים דברים דומים לאלה שאנחנו חווים ולטפח אמפתיה ורגישות לזולת.
מה הייתם אומרים לנינו אילו הייתם פוגשים אותה בימיה הראשונים בישראל? כיצד הייתם מדברים איתה? איך הייתם מעודדים אותה? האם נתקלתם פעם בקושי לדבר עם מישהו? הרגשתם פעם שמישהו אינו מבין אתכם? באילו דרכים אפשר לתקשר כאשר המילים אינן מספיקות?
"מרוב שאתה מחקה חיות, אתה לא יודע לחקות את עצמך," אומר שומדי לאריק האריה. תוכלו לשוחח על המיוחד בכל אחד ואחת מכם: הקול, תנועות הגוף, התחביבים, אוכל אהוב – ומה עוד?
כמו שומדי ואריק, גם אתם יכולים להשמיע קולות של חיות לפי תור, ובכל פעם בני המשפחה ינסו לנחש את מי חיקיתם. אפשר גם להוסיף ולהשמיע קולות של מכשירים, של גשם, של רוח או של כלי תחבורה. תוכלו להקליט את הקולות שלכם, לשמוע בכל פעם קול אחר ולנסות לנחש מי מבני המשפחה השמיע אותו.
ענת אוהבת במיוחד את הסיפורים של שומדי הארנב. אילו סיפורים אהובים עליכם? כדאי לחפש ולהיזכר בסיפורים שהילדים אהבו כשהיו פעוטות ובסיפורים אהובים שמזמן לא קראתם, לאסוף אותם יחד ובכל פעם שמתחשק להקריא שוב סיפור אהוב.
הסופר יהונתן גפן (1947–2023) כתב את הספר "סיפורים שענת אוהבת במיוחד" לאחותו הקטנה ענת כשהיה קצין צעיר בצה"ל. אחד הסיפורים בקובץ הוא הסיפור "אריק מלך החיות". ספריית פיג'מה הוציאה לאור השנה את הסיפור הזה כמֶחוָוה לַיוצר הבלתי נשכח ולציון שנה למותו. כדאי להכיר לילדי הגן את יהונתן גפן ולקרוא סיפורים ושירים נוספים פרי עטו. לפני הקריאה בספר ניתן להציג בפני הילדים את המודעה שפורסמה בעיתון "דבר" על יציאתו של הספר בשנת 1970. ספר נוסף של יהונתן גפן שראה אור בספריית פיג'מה: הכבש השישה-עשר
"מרוב שאתה מחקה חיות, אתה לא יודע מהו הקול של עצמך." – ילדים בגיל הגן נהנים לשחק ולחקות מצבים ודמויות מחיי היום-יום שלהם. הם עושים זאת בכדי להבין טוב יותר את זהותם העצמית הנפרדת ואת זהותם ותפקידם של האחרים בסביבתם.
"למה אתה מתנהג ככה? זה לא מתאים לך!" – חיקויים במשחקי דמיון חשובים מאוד להתפתחותם של ילדים, אך מה קורה כשהם מחקים אחרים לא בשעת משחק ומאמצים את התנהגותם?
ערך עצמי וזהות אישית – אריק מלך החיות, גיבור הסיפור, מרגיש בודד. בדומה לו, ילדים שחווים תחושת בדידות, דימוי עצמי נמוך או קושי חברתי נוטים לחקות אחרים כמנגנון התמודדות ומאמצים לעצמם התנהגויות שלתפיסתם יעלו את ערכם.
תוכלו לשלב את הספרכחלק ממערך בנושא ה"קול האישי שלי" – "מה אני אוהב?" "במה אני מרגיש שאני טוב ומוכשר?" "מה מיוחד בי?" "מה אני חושבת על נושאים מסוימים?" "מה הן דעותיי והעדפותיי בתחומים שונים?"
ניתן לחזור ולקרואבסיפור בכל פעם שתרגישו צורך להעצים ילדה או ילד ולהפנות את תשומת ליבם לקול האישי שלהם.
הספר יתאים לכל שיח על חברוּת ועל יחסים בין אחים וכמובן יתרום לעידוד אהבת סיפורים.
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות, כשלכל ילד עותק משלו. כך יתאפשר לכל אחד לעקוב אחר המפגשים בין הדמויות השונות ואחר הסיפורים המקבילים שלהן ולהתבונן באיורים מקרוב.
חשוב לשוב ולהפגיש את הילדים עם הספר ובכל פעם למקד את השיח בעניין אחר. בהצעות לשיח האורייני מפורטים כמה נושאים שניתן להרחיב עליהם את הדיבור.
שיח על הפתיח – בסיפור שלפנינו יש הקדמה הנקראת "לפני ההתחלה". תוכלו להתייחס להקדמה זו ולשאול: "מה מצויר בעמוד זה?" "למה, לדעתכם, העמוד הזה מופיע לפני ההתחלה?" "מדוע הסופר בחר לכתוב את ההקדמה?" "מדוע המאייר בחר באיור זה להקדמה? מה הוא עוזר לנו להבין באמצעותו?"
שומדי ונחום – תוכלו לנהל שיח על יחסיהם של שומדי ונחום ועל הרגשות שהם חווים. אפשר לשאול: "אילו דברים שומדי מספר על אחיו נחום?" "מה עשה נחום שהרגיז את שומדי?" "כיצד שומדי בחר להתמודד עם הכעס?" לאחר ההתייחסות לרגשות של הדמויות אפשר להרחיב לשאלות על עולמם הרגשי של הילדים: אפשר לשאול אותם, למשל: "מה אתם עושים כשאתם כועסים?" "איך, לדעתכם, טיול כמו של שומדי יכול לעזור?" "מה עוזר לכם להתמודד עם כעס?" אריק מלך החיות: ניתן לשאול: "איך, לדעתכם, מרגיש מלך החיות?" "מדוע אף אחד לא בא אליו?" "למה הוא נהנה לחקות קולות של חיות אחרות?" "איך הוא הרגיש כשניסה לשאוג בקולו, ולא הצליח? למה זה קרה?"
"האם גם אתם מתנהגים לפעמים כמו מישהו אחר?" "כמו מי הייתם רוצים להיות? למה?" "כל אחד אוהב שאומרים לו דברים כאלה."
שיחה בין חברים – אריק ושומדי מנהלים שיח חברי הכולל בִּרְכת בוקר, התעניינות, שיתוף ומחמאות. תוכלו לשאול: "כיצד אריק ושומדי מתייחסים זה לזה?" "איך הם מרגישים?" בהמשך ניתן להתייחס למרכיבי השיח החברי ולשאול: "כיצד אנחנו פונים לחברים ומשוחחים איתם?" "מה אתם מרגישים כשאומרים עליכם דברים טובים ומחזקים?" "אילו דברים טובים תוכלו לומר על החבר או החברה שלצידכם?"
הסיפור מסתיים בשאלה: "אבל מה אפשר להביא לאריה שאינו יודע את הקול של עצמו?" "אפשר להציע לילדים לחשוב על אפשרות לתשובה ולהמשך של הסיפור ולתת להם לאייר את הסוף שדמיינו.
ענת אוהבת המון סיפורים – "ואתם? האם אתם אוהבים סיפורים?" "אילו סיפורים אתם אוהבים במיוחד?"
מעגלי סיפורים – תוכלו להקדיש זמן ומקום מיוחדים למפגשים שבהם הילדים יציגו ספרים אהובים במיוחד מהבית או מהמבחר בגן. פעילות זו מעודדת קריאה משותפת ואהבת ספר, מעודדת את העדפותיהם של הילדים ואת טעמם האישי ומעצימה את קולם הייחודי בקבוצה.
מספרי סיפורים – שומדי יודע לספר סיפורים כמו שאף אחד לא יודע. בהשראת שומדי וכחלק ממפגשי הסיפורים, אפשר לבקש מהילדים לדמיין ולהמציא סיפורים. בתוך כך ניתן לשלב תמונות, בובות וחפצים. אפשר להציע לילדים לחבר סיפור משותף שמתחיל באותה פתיחה שבה השתמש יהונתן גפן: "יום אחד…".
איך נשמע הקול שלנו? תוכלו לחקור יחד את הקול בתנודות שונות ובמצבים שונים: איך נשמע הקול כשהוא נמוך? כשהוא גבוה? כשטופחים על החזה? איך נשמע הקול ברמקול? בהקלטה? בתוך כלי סגור או בתוך צינור חלול?
משחק – מי אני ומה שמי? – אפשר לשחק משחק זיהוי קולות משעשע בהשראת הסיפור: בכל פעם אחד הילדים מתנדב לכסות את עיניו, והגננת מזמינה חברות וחברים לטפוח על גבו ולומר: "טוק-טוק, מי אני ומה שמי?". כעת הילד מנסה לזהות לפי הקול מי מחברי הגן טפח על גבו ושאל לשמו.
קובץ הסיפורים והשירים יצא לאור כמה פעמים, ובכל פעם היה שותף אחר לאיור. אפשר להשוות עם הילדים בין האיורים מהגרסאות השונות. אפשר לבחון מה דומה ומה שונה בין האיורים, באילו צבעים השתמשו המאיירים, מה חסר במהדורה החדשה, מה התווסף בה וכדומה.
"אני רוצה לבד!" – פעוטות רוצים להרגיש גדולים ועצמאים כמו המבוגרים. בקריאת ספר אפשר לשתף את הפעוטות ולחזק בהם את התחושה שהם מסוגלים: הם יכולים להחזיק את הספר, להפוך את הדף, להצביע, לומר מילים שהם מזהים ואפילו לקרוא לכם או לבובה את הספר.
טיפ לקריאה במעון הפעוטות חולקים בכל כך הרבה דברים במעון, וכעת לכל אחד ספר משלו!כדאי לשבת עם הפעוטות בקבוצות קטנות ולחלק לכל אחד את העותק שלו, לאפשר להם לדפדף בספר ולהתבונן בתמונות, לראות מה מסקרן אותם ולהתייחס לתגובות שלהם.
שיחה כדאי להתחיל בהתייחסות לתמונות שבספר: איפה הילדים? מה יש על השולחן? כיצד הילדים מנקים את המעון?
לקראתשבת מה עושים במעון שלנו ביום שישי? כיצד חוגגים לקראת שבת? אֵילו שירים שרים לכבוד שבת?
קצתסבלנות המְתָנת הפעוטות לחלה התופחת היא הזדמנות לדבר על סבלנות: איך מחכים בסבלנות עד שהבצק יתפח? קל או קשה לחכות? מתי עוד אנחנו מחכים?
בחיי היום-יום במעון יש המון רגעים שאפשר להשתמש בהם בדוגמאות מהספר ולעורר אצל הפעוטות הזדהות: "הפעוטות בספר ניקו את הגן לקראת שבת. בואו נסדר גם אנחנו את החצר לכבוד סוף היום"; "עוד מעט האוכל יגיע אל השולחן. נחכה לו בסבלנות כמו שמחכים שהבצק של החלה יתפח".
תוכלו לצלם את הפעוטות במהלך הכנת החלות במעון וההכנות לקבלת שבת וליצור ספרון מיוחד משלכם עם שמות הפעוטות. תוכלו גם להכין לוח שבת ולתלות אותו בכיתת המעון.
עוד אלבומים – אפשר להכין אלבום עם תצלומים של הכנת מתכון או של פעילות יצירה. התמונות והסיפור יסייעו לפעוטות להבין את השלבים השונים שבדרך ויאפשרו לנהל שיחה על כך.
הכנת חלה עם הפעוטות היא הזדמנות נהדרת ללמוד ולהתפתח. באמצעות התפקידים השונים הם יכולים להתנסות במוטוריקה גסה, כמו ערבוב, או במוטוריקה עדינה, כמו לישה, להרגיש גדולים ועצמאיים ולפעול יחד בשיתוף פעולה. אחרי ההכנה כדאי לעשות תיהלוך: לחזור על כל השלבים שהיו ולסייע בפיתוח חשיבה תהליכית, לדוגמה: "בהתחלה לקחנו קערה גדולה ושפכנו לתוכה את ה____."
תוכלו להמחיש את תהליך הכנת החלה בזמן הקריאה באמצעות תנועות הידיים הנִלוות את הפעולות השונות, למשל: מזיגה, ערבוב ולישה. תוכלו להשתמש גם בחפצים וברכיבים אמיתיים, כמו: קערה, ביצים, קמח ושמן, להדגים כיצד הם נראים במציאות, לחזור על שמותיהם, להחביא אותם בתוך קופסה או מתחת למטפחת ולהוציא בכל פעם פריט אחר.
תוכלו להתבונן יחד בתמונות ולשוחח על הפרטים שבהן. אפשר לשאול: איפה הילדה? מה עושים הפעוטות? איפה נמצא המטאטא? היכן החלה? תוכלו לחזור אל תמונה שהבטתם בה מפעם לפעם, ומי יודע – אולי יתגלו פרטים נוספים
בעזרת התמונות שבספר אפשר לראות את תהליך הכנת החלה ולהבין את השלבים השונים שבו. תוכלו להכין יחד מאכל ולצלם את תהליך ההכנה. כך תוכלו להיזכר בהכנה, להביט יחד בתצלומים ולהתגאות בתוצר הטעים.
מתכון לחלה
לבצק:
1 קילו קמח
½ כוס סוכר
2 כפות שמרים
2 כוסות מים פושרים
½כוס שמן
2 ביצים (לבחירה, אפשר גם בלי ביצים (
1 כף מלח
ביצה למריחה או מעט שמן
שלבי ההכנה:
מערבבים את הקמח, הסוכר והשמרים בקערה גדולה.
מוסיפים את שאר הרכיבים ולשים היטב כ-10 דקות עד שהבצק נעשה גמיש ורך.
מכסים את הקערה במגבת או בשקית ניילון ומניחים לבצק לתפוח עד שהוא מכפיל את נפחו.
מכינים חלות מהבצק – אפשר להכין חלות קטנות או חלות גדולות. אפשר למרוח את החלה בביצה או בשמן בעזרת מברשת.
אופים בתנור בחום בינוני במשך כחצי שעה, עד שהחלה מזהיבה.
השירים בספר מציגים רגעי חיים קטנים. בכל קריאה משותפת כדאי לבחור שיר אחר ולקרוא ביחד. האם השיר מזכיר לכם משהו שקרה לכם? זו הזדמנות עבורכם, ההורים, לשתף בחוויות מהיַלדוּת שלכם וכך ליצור קִרבה ושיתוף עם הילדות והילדים.
כדאי להתבונן יחד באלבומי תמונות של ההורים ולחפש רגעים מיוחדים מתקופת היַלדוּת. אפשר להתבונן גם בתצלומים מוקדמים של הילדות והילדים ולשתף ברגעים שצולמו. אילו זיכרונות הם מעוררים בכם?
איך כדאי לקרוא?בחירה אישית ועבודה קבוצתית – בטרם הקריאה אפשר לחלק לתלמידים את הספר ולבקש מהם לעיין בו. זו הזדמנות להתבוננות של המורה: מי מהתלמידים מדפדף? מי קורא את השירים? מי מתעכב על האיורים? מי מתייעץ? ניתן לבקש מהתלמידים לבחור שיר לפי איור או כותרת מסקרנים במיוחד. תוכלו לשאול: מדוע בחרתם בשיר זה? מה אהבתם בו? וכך לאפשר גם לילדים שמתקשים בבחירה להיחשף לאפשרויות שטמונות בשירים השונים.
שיר ואיור – כדאי לבחון את הקשר בין האיור לשיר: איזה חלק מהשיר מופיע, לדעתכם, באיור? האם האיור מתאר, לדעתכם, את הכתוב בשיר? האם הייתם בוחרים לאייר אחרת? בעבודה על השירים ניתן לשלב איורים משל התלמידים.
בחירת שיריםלפי נושא – תוכלו לחזור אל הספר ולבחור שירים המתאימים למצבים שונים בכיתה, לתקופה מסוימת בשנה או לאירוע מסוים, כמו: קיץ, יום הולדת, ליל הסדר ויום המשפחה.
כל שיר מציג חוויית ילדות אחרת ומְזמן שיחה שונה – כדאי לנהל שיח רגשי ולשאול: האם אהבתם את השיר? למה? האם חוויתם חוויה דומה? מה מצא חן בעיניכם בשיר ו/או באיור? איזה רגש עלה בכם בשעת הקריאה?
"למה תמיד מזכירים לי?" – שם הספר מזמן שאלה שמאתגרת את התפיסה שלפיה תקופת הילדות מורכבת מאוסף של רגעים קסומים ומרגשים. הכותרת מביעה תחושה שרוב הילדים והילדות מורגלים בה, משום שהם נתונים להוראות ולתזכורות מצד מבוגרים. הספר מציג בכנות, בחן ובהומור את חיי הילדים, הכוללים גם רגעי תסכול, בלבול, מבוכה ותהיות בנוגע להתנהגויות מקובלות ולנימוסים. הוא מאפשר הזדהות ומבטא מצבים שלא תמיד קל להם לבטא במילים.
איך מרגיש ילד? – בהשראת הספר ניתנת לילדים ההזדמנות לבטא את עולמם האישי. אפשר ליצור בשגרת הכיתה מעגל שיתוף קבוע שבו נפגשים בקבוצות קטנות ומשתפים בחוויות, במחשבות וברגשות. אפשר לשאול אותם, למשל: מה הם, לדעתכם, היתרונות הטמונים בהיותכם ילדים ומה הם החסרונות? באילו מצבים עדיף להיות מבוגר? מתי עדיף להיות ילד? מה מרגש אתכם במיוחד? מה מכעיס אתכם? מה מצחיק אתכם? מה אהבתם פעם והיום כבר פחות? ומה להפך?
ספרה של חגית בנזימן הוא חלק ממגמה בספרות הילדים המתארת את עולמם של הילדים "בגובה העיניים". חודשים מספר לאחר שפורסם ספרה "למה לאמא מותר?" יצא לאור ספרו של יהודה אטלס, "והילד הזה הוא אני", העוסק גם הוא בהתבוננות בעולם מנקודת מבטו של ילד. אפשר להתוודע לשירים שכתב אטלס, להשוות בין היוצרים ולהרחיב את מנעד ההיכרות עם ספרי שירה המתארים את העולם מנקודת מבטם של ילדים.
אילו סיפורים משפחתיים ההורים יכולים לספר לילדיהם מתקופת ילדותם-שלהם? כדאי ליידע את המשפחות על הגעת הספר ולעודד אותן לקרוא אותו עם הילדים ולעיין בדף ההצעות לפעילות שבסוף הספר.
סליחה, איך קוראים לך? – תוכלו לשוחח על השמות שלכם: מדוע אתם, ההורים, נקראים בשם שלכם? ומדוע בחרתם עבור הילדים והילדות את השמות שבהם הם נקראים? האם יש לכם שמות חיבה? איך קיבלתם אותם?
יויו קופץ, יושב, מטפס… בכל איור יויו מופיע בתנוחה אחרת. תוכלו להציג את יויו, ושאר בני הבית יחפשו היכן בספר מופיע יויו באופן שהצגתם. הצלחתם? – אפשר לעבור להצגה של המשתתף הבא.
לפעמים אתם שמחים ולפעמים עצובים? – כך גם כותבת הספר, דתיה בן-דור, שכתבה את שיר הילדים "אני תמיד נשאר אני", ועוזי חיטמן הלחין אותו. סרקו את קוד ה-QR בגב הספר ותוכלו להצטרף לשירה!
הכינו חומרי יצירה: מלבן מקרטון, צבעים, מדבקות, ואפשר גם פלסטלינה.
כתבו וקשטו: זה הזמן לכתוב את השם שלכם במרכז השלט, לצבוע, לקשט ולתלות בכניסה לחדר!
עוד רעיון – תוכלו להדפיס תצלום שלכם, להדביק על השלט ולכתוב את השמות.
הטרמה לסיפור – שם הסיפור – "קוראים לי יויו" – מוצג בגוף ראשון יחיד בפנייה ישירה לקוראים, שמעטות כמוה בספרי ילדים. אפשר להקריא את שם הסיפור, להציג את הכריכה ולשאול:
מה ירצה יויו לספר לנו?
למה חשוב לו לומר כבר בהתחלה שקוראים לו יויו?
שיחה – כדאי לשתף את הילדים במקור שמותיהם של אנשי הצוות ולבקש מהם לספר גם על שמותיהם:
האם הם יודעים מדוע הם נקראים בשם זה?
באילו כינויי חיבה הם נקראים?
האם הם היו שותפים לבחירת שם לאח, לאחות, לחיית מחמד או לבובה?
השם יויו – כדאי להביא משחק יויו לגן, להציג אותו לפני הילדים והילדות ולתת להם להתנסות בו. תוכלו לבקש מהם לשער מדוע יויו נקרא בשם זה. קשר עם הבית – כדאי לעודד את המשפחות לכתוב הסבר קצר לשם של הילדה או הילד ולהציג את ההסברים במפגשים המשותפים.
שמות לפי נושאים – אפשר לספר לילדי הגן על שמות של ילדים שהם גם שמות פרחים (רקפת, כלנית…), שמות שקשורים למים (אגם, יובל, ים…), שמות מקומות (ישראל, כנרת…) או שמות בעלי חיים (צבי, איילה…). ומה קורה בגן שלנו? – כדאי להציע לילדים לבחור קטגוריות למיון. אפשר למיין לפי נושאים או לפי משתנים שונים: מצלול, אורך השם, מספר האותיות, אות תחילית, שמות מתחרזים ועוד. ההצעות של יויו – יויו מציע חלוקה של שמות על פי משתנים משלו. אפשר לנסות למיין את שמות הילדים והילדות על פי הצעותיו ולהוסיף אותם בעמוד המתאים. מחבואי שמות – מחביאים ברחבי הגן את כרטיסי השמות של הילדים והילדות, וכולם יוצאים לחפש איפה השם שלהם מתחבא. להעשרה – בחוברת "וזוהי רק ההתחלה" [האגף לחינוך קדם יסודי] תמצאו מגוון פעילויות ומשחקים סביב שמות הילדים. אלה יכולים לשמש לביסוס ההיכרות איתם.
איפה השם שלי?
"הלכתי לחפש את השם שלי. עוד מעט אחזור."
בהשראת יויו הילדים יכולים להתבונן סביב ולחפש היכן כתוב שמם בגן: על התיקים? על המגירות? על היצירות? והיכן עוד? איפה בסיפור? אפשר לבדוק עם ילדי הגן אם שמות של ילדים או ילדות מהגן מופיעים גם בסיפור אפשר לשלב כפעילות שגרה תהליך שבו הילדים יוזמנו לחקור את מקור שמם, ולהציע להם לתת לכך ביטוי גרפי בציור, בתצלום או בקולאז'. כדאי להזמין אותם להציג את הממצאים בפני כל החברים והחברות בגן. חוברת שמות – אפשר להציע לכרוך את התוצרים לחוברת המילון של שמות ילדי הגן.
בעקבות יויו, שמוצא את שמו על תיבת הדואר, תוכלו לצאת לסיור בסביבה הקרובה ולחפש היכן כתובים שמות, על שלטי רחוב, מוסדות, גינות או חנויות. אפשר לנסות לברר מדוע נקראו כך. מפה – בהמשך אפשר להציע להכין יחד את מפת האזור הסובב את הגן ולציין בה את הרחובות ואת המוסדות שהכרתם. להעשרה – "גני ילדים מפת השכונה – שיחה סביב מפה בעקבות טיול בשכונה", המרחב הפדגוגי
האיורים שבספר מלאי הומור, תנועה וחן, והם חלק מיצירתו הענֵפה של האומן אבנר כץ (2020-1939) – צייר, מאייר וסופר ישראלי. כץ גם כתב ספרי ילדים, אייר ספרים נוספים ועיצב את דמותו של קיפי מהסדרה הוותיקה "רחוב סומסום" שבה הופיע לצידו של קיפי.
כדאי לעודד את הילדות והילדים להתבונן באיורים ובדמות הקופצנית של יויו.
אפשר להבחין בכתמי צבע חופשיים ובקווים לא מהוקצעים ולשאול: מדוע, לדעתכם, כך בחר האומן לצייר את יויו? להעשרה – אבנר כץ 2020-1939, פורטפוליו, אבנר כץ, ויקיפדיה
שפה ואיור בספר – כמו בספרים אחרים שכתבה, גם כאן דתיה בן דור משלבת עיסוק בתחום הפונולוגי, למשל בצליל "שָׁ". החלוקה לעמודים מדגישה זאת: בעמוד אחד מופיע הצליל הפותח, ובעמוד הבא מופיע המשך הביטוי או המשפט. יש לזה ביטוי גם באיורים: בחלק של הצליל היחיד יויו מאויר בתנועה, ובהמשך הוא מאויר במנח רגוע. התבוננות וגילוי – אפשר לדפדף יחד בספר ולגלות זאת. משחקי תנועה – אפשר לשחק משחק תנועה ולהציע הצעות למשפטים או ביטויים שמתחילים בצליל מסוים. כאשר אומרים את הצליל הפותח, קופצים ובהמשך מתיישבים. יצירה – אפשר להציע לילדים ולילדות להוסיף עמודים ובהם משפטים שמתאים ליויו לומר ומתחילים בצליל שָׁ ולאייר אותם בהשראת אבנר כץ. חורזים שמות – בהמשך לשמות המתחרזים שבספר, אפשר לבדוק עם הילדים והילדות אם בגננו יש שמות מתחרזים. אפשר להציע להם להמציא חרוזים לשמותיהם, וזאת מתוך התחשבות ברגישויות שלהם ולאחר בירור איתם אם הם מרגישים בנוח עם החרוז. חשוב להקפיד שהחרוז יהיה על דרך החיוב. ספר חרוזים – אפשר להציע לילדים ולילדות להכין ספר חרוזים לילדי הגן ולחבר לכל ילד שני משפטים מתחרזים, לדוגמה: "קוראים לי אדיר, ואני אוהב לשיר".
בית בונים ביחד או שלא בונים בכלל!
פעילות בעקבות ״איך בונים בית?״ שכתבה מיה מיטב ואיירה טליה דריגס.מה צריך?
☑️ נייר סול
☑️ מספריים
☑️ דבק
☑️ דמיון, יצירתיות ושיתוף פעולה!כל ילד וילדה חותכים בנפרד צורות פשוטות בצבעים שונים. אחר כך כולם מצטרפים זה לזו ומדביקים ביחד את החלקים, עד שמקבלים בית לתפארת שכולם עזרו לבנות 🏠
קראתם את הסיפור כמה פעמים? עכשיו כדאי לעודד את הילדות והילדים לנסות "להקריא" לכם את הסיפור במילים שלהם. שחזור הסיפור, בעזרתכם, תורם ליכולת ההבעה ולרכישת אוצר המילים ובעיקר – להנאה המשותפת מהסיפור.
כל הבתים בנויים מקירות וגג, דלתות וחלונות; מה מיוחד בבית שלכם? מה הופך אותו לשלכם? תוכלו לשוחח על חפצים ופריטים מיוחדים שנמצאים בבית שלכם ועל דברים שאתם עושים יחד בבית.
בכל סבב, אחד המשתתפים מכריז על נושא וכל שאר המשתתפים צריכים לשתף פעולה ולחפש יחד פריט מתאים: כשמכריזים "אדום" מחפשים בבית פריט אדום. בסבב הבא, משתתף אחר מחליט על נושא החיפוש, והשאר ממשיכים לחפש. אפשר לחפש פריטים שמתאימים להכרזה: "גדול", "קטן", "חמוד", "יָשָׁן", "צבעוני", "מעצבן" או "גלגל".
הטרמה – רצוי להקריא את שם הסיפור ולשאול: איך, לדעתכם, בונים בית? איך מתחילים? במה יש צורך? מומלץ להקריא את הספר בקבוצות קטנות, לשוב ולספר אותו כמה פעמים ולהפנות את תשומת הלב למסרים בסיפור, לאיורים ולהשתלשלות העלילה. לאחר הקריאה הראשונה – רצוי לברר הבנה מילולית: מה רצו הילדים לעשות? מי השתתף בבניית הבית? מה הִציעו הילדים? מדוע הבית התפרק בתחילה? מה סייע לילדים להצליח? מה קרה לליה? בסיפור יש מסרים סמויים – עידוד שיתוף פעולה, קידום חֲבֵרוּת והתחשבות. כדי לסייע לילדות ולילדים לגלות מסרים אלו, חשוב לשאול על הרגשות של הדמויות בסיפור: האם הילדים שהחלו את תהליך הבנייה אִפשרו לילדים נוספים להעלות רעיונות ולהצטרף? מדוע? כיצד הרגישו הילדים שהצטרפו? כיצד הרגישו הילדים כשהבית נהרס? כיצד הרגישה ליה כשהילדים האשימו אותה? וכיצד היא הרגישה כשהוזמנה לחזור? התבוננות באיורים יכולה לעזור בהבנת הרגשות שבסיפור. ייחוס וחיבור אישי למסרים – בשלב זה ניתן לשאול: האם גם לכם בגן יש לפעמים רעיונות משותפים? שיתוף פעולה תורם לתחושת הביטחון והשייכות. זו הזדמנות להכיר את המושג ולשלב אותו בשפת הדיבור והמעשה בגן. תוכלו לשאול: האם החברים בסיפור בנו יחד או שכל חבר וחברה בנו בנפרד? האם גם אתם בונים או מרכיבים דברים עם חברים בגן? אֵילו משימות אנחנו מבצעים בגן יחד, בשיתוף פעולה? אולי סידור החצר? ומה עוד? להעשרה – מילתהיוםבגן – יחד משחקישיתוףפעולה, אתר יוצרות שפה
לבד או יחד? – הגננת יכולה להניח חפצים קטנים על גבי משטח קשיח ולספר שעליה להעבירו לפינה בחדר. האם אפשר לעשות זאת לבד? – אחרי ניסיון והדגמה הגיעה העת לבקש מתנדבים לעזרה: הם יאחזו בקצות המשטח ויעבירו אותו יחד. ניתן לשאול – האם, לדעתכם, היה קל יותר לבצע את המשימה לבד או יחד? מדוע? יצירה משותפת – אפשר ליצור יחד יצירה חופשית בצבע או בהטבעת כפות הידיים על גבי משטח גדול . כדאי להתבונן יחד ביצירה ולהדגיש איך כל אחד תרם את חלקו לטובת משהו גדול ומשותף.
מה לעשות כשלכל אחד דעה שונה? – לשחק יחד, להחליט יחד ולהתפשר הם אתגרים בכל גיל, במיוחד בגיל הילדות. תוכלו לחזור אל הסיפור ולמצוא דוגמאות לכך. בהמשך אפשר לשאול: האם הילדים הסכימו על כל דבר? האם הם אמרו את דעתם זה לזה? האם בכל פעם אותם הילדים ויתרו? מה אתם עושים כשאתם רוצים לשחק באופן מסוים וחבר רוצה לשחק אחרת? מה אפשר לעשות כשלא מסכימים? לשתף חברים – בהשראת הסיפור ניתן לעודד ערנות למצבים שבהם חברים וחברות בוחרים שלא להשתתף בפעילות, או למקרים שבהם הם נעלבים ופורשים מהפעילות, ולטפח חֶמלה. תוכלו לחזור אל הסיפור בשעת הצורך ולשוחח: למה ליה הלכה? מה ומי עזרו לה לחזור? מה אפשר לעשות כשרואים חבר עצוב שיושב בצד?
כמו בסיפור, גם ילדי הגן יכולים לבנות בית ממגוון חומרים בקבוצה תוך שיתוף פעולה וקבלת החלטה משותפת. חשוב לאפשר להם להיות פעילים בתהליך התכנון, היישום והביצוע, וכך לסייע בפיתוח אישיותם, העלאת ביטחונם העצמי ותחושת המסוגלות שלהם. תהליך שכזה גם מכבד את הבחירות שלהם ומאפשר להם לממש אותן.
רצוי לשאול: איזה בית הייתם רוצים לבנות ולאיזו מטרה: בית לילדי הגן, בית לצעצועים, בית לציפורים בחצר, ואולי בית אחר?
הילדים יבחרו את החומרים שישתמשו בהם, יקבעו את סדר הפעולות ואת התפקיד של כל אחד ואחת בתהליך שייעשה בתיווך הגננת כדי ששיתוף הפעולה יהיה במיטבו.
במהלך הבנייה כדאי לעצור ולבדוק: האם יש צורך בשינוי? האם מישהו לא מרוצה? האם נתקלנו באתגר חדש?
את התוצרים אפשר להציג בתערוכה ולשתף את המשפחות. להרחבה – מקימיםביתןמקרטוניחלב מהעושיםכשנתקליםבקושי
ניסוי וטעייה – האם נוכל להרכיב קודם כול גג ורק אחר כך את הקירות? אפשר לחלק את הילדות והילדים לקבוצות. כל קבוצה תתנסה בעזרת קוביות או קופסאות ותתייעץ בנוגע למה שכדאי לעשות. הבתים מסביבנו – אפשר לצאת לטיול סביב הגן ולבחון את הבתים והבניינים – האם הם על עמודים או על יסודות אחרים? להרחבה – תהליכיתיכון– תכנוןובנייהבגן
המאיירת איירה בועיות דיבור שבהן היא מביאה את קולה של בובת הצב. בקריאות הנוספות אפשר להציג את הטכניקה ולהסביר אותה ולקרוא את תוכן הבועיות. לאחר מכן אפשר לחשוב עם הילדים מה היה הצב יכול לומר בשאר חלקי הסיפור.
כדאי להכין כיס גדול ולהחביא בו חפץ שימושי. ביום קבוע בשבוע יוציאו הפעוטות את החפץ מהכיס, יציגו אותו לפני הכיתה וידגימו למה הוא משמש: כף בשביל לאכול, צעיף בשביל להתחמם וכו'. את הכיס אפשר להכין מבריסטול, מבד או מתיק ישן.
מכינים כיסים ומבקשים מהפעוטות למיין לתוכם פריטים שונים: המכונית, הרכבת והמטוס ייכנסו לכיס כלי התחבורה; הכלב, החתול והפרפר ייכנסו לכיס החיות; החולצה, המכנסיים, השמלה והגרביים ייכנסו לכיס הבגדים. אפשר לשים חפצים קטנים או תמונות של פריטים אלו.
שעון – מכינים שעון פעילות ללוח ובו ציורים של שעת אכילה, שעת משחק ושעת מנוחה, ומציינים את המספרים המרכזיים: 3, 6, 9, 12. בכל פעילות מזיזים את המחוג לפי הפעילות החדשה. כך המושג "זמן" המופיע בספר ייכנס לשגרת הכיתה: זמן לקריאה, זמן לריקוד וזמן לפעילות.
של מי החפץ? – תוכלו לבקש מההורים להביא מהבית חפץ שימושי שתניחו בכיס גדול. בכל פעם הפעוטות יגלו "הפתעה" בכיס, והצוות יציג את הפריט, לאיזה פעוט ומשפחה הוא שייך ומה עושים באמצעותו.
מי מתחבא מאחורי הדלת? – אפשר להכין בית מקרטון עם דלת שניתן לפתוח ועם מפתח תואם. בכל פעם הבית יהיה "שייך" לפעוט אחר, והוא יפתח את הדלת בעזרת המפתח ויגלה איזה חפץ מחכה לו מאחורי הדלת.
משפחות עולים – לתשומת ליבכם, משפחות שאינן דוברות עברית יכולות להצטרף לחוויית הספר דרך התבוננות משותפת באיורים: מה יש בכיס של סבא? מה הסבא והילד עושים יחד?
הפסקול של הסיפור יסייע לקריאה המשותפת: יושבים יחד קרוב-קרוב, מאזינים לסיפור המולחן ומדפדפים.
במהלך הקריאה כדאי להצטרף אל הידיים בכל עמוד ועמוד, לעקוב אחרי המסלול שלהן ולחקות את התנועות – הורים ופעוטות יחד: "ללכת" עם היד על קצות האצבעות, לקפוץ עם הידיים, לדפוק בדלת שבציור ולהיות קוראים פעילים לאורך הספר כולו.
למי יש כף יד קטנה? ולמי גדולה? כל אחד ואחת מהמשפחה מוזמנים להניח את כף ידם על גיליון נייר. אתם, ההורים, תשרטטו את קווי המתאר של הידיים, והפעוטות יוכלו לקשט ולצבוע. את התמונה של כפות הידיים אפשר לשמור למזכרת, ואפשר גם לחזור על הפעולה שנה אחרי שנה ולראות מה השתנה.
תוכלו לשיר שירי משחק של ידיים: "עשר אצבעות לי יש" או "לכובע שלי שלוש פינות". כדאי להוסיף תנועות ידיים לשירה, ואפשר להוסיף תנועות אצבעות לשירים אהובים אחרים. בילוי נעים!
קוראים יחד – כשקוראים את הסיפור בפעם הראשונה, כדאי לשלב תנועות ידיים מתאימות: אצבע אחרי אצבע הולכות בדרך, אצבעות קופצות בין השלוליות, או אצבע דופקת בדלת.
בקריאות הבאות מומלץ לעודד את הפעוטות לעשות את תנועות הידיים איתכם.
כדאי להציע לפעוטות לדפדף בין האיורים ולחפש את הידיים:
באילו כלים אפשר לנגן ביד אחת ובאילו בשתי ידיים? תוכלו להזמין את הפעוטות להתנסות בנגינה בכלים שונים ולבדוק כמה ידיים משתתפות בנגינה, ואילו חלקים של היד באים במגע עם הכלי: האם כל כף היד? ואולי דרושות שתי כפות הידיים יחד?
מה הפעוטות יכולים לעשות בבית? הרבה דברים! אפשר להניח כוסות על שולחן האוכל, לטאטא במטאטא קטן, להאכיל את חיית המחמד וגם… לכבד בעוגיות. כדאי לשוחח ולהציג במה הפעוט או הפעוטה מסייעים בבית, ובמה עוד הם רוצים ויכולים להשתתף.
הילד בסיפור מחלק עוגיות לבני המשפחה שלו: סבתא, דוד, אחות, בת דוד. ומיהם בני המשפחה שלכם? אפשר לספר על בני המשפחה, לומר את שמם ואת תפקידם: "סבתא ברכה", "דוד ברוך", ולהיעזר בתמונות משפחתיות.
מכירים את משחק האצבעות "סבתא בישלה דייסה?" באופן דומה ניתן לשחק במשחק "לילד היו עוגיות", שבו הפעוט פותח את כף ידו וההורה מתחיל לספר: "לילד היו עוגיות, נתן לסבתא (מחזיקים את האגודל), נתן לדוד (מחזיקים את האצבע)…" וכך מונים את האצבעות ולכל אצבע נותנים "דמות". למי תיתנו את העוגייה האחרונה?
הפעוט שבספר מחלק את העוגיות, וכך נשארות בצלחת פחות ופחות עוגיות. כשתגיעו לעוגייה האחרונה, תוכלו לעצור ולשאול את הפעוטות: מה הילד יעשה עם העוגייה האחרונה?
הפעוטות יכולים להצטרף – כשתקראו את הסיפור בפעמים הבאות, הפעוטות יכירו את הסיפור ויוכלו להגיד איתכם מה אומר כל אחד מבני המשפחה.
נורי וסבא מבלים ביחד וזה נחמד. כדאי לשוחח עם הילדים והילדות ולברר: מה נחמד להם לעשות יחד עם סבא, סבתא או בני משפחה אחרים? האם יש משהו שהייתם רוצים ללמוד מהם? אולי יש לכם שאלה שרציתם לשאול והתביישתם?
אילו אוצרות יש במערה של סבא? – כדאי להתבונן באיורים ולחשוב איך הם הגיעו לאדמה, למי הם היו שייכים? תוכלו גם לדמיין: מה יכול להימצא באדמה מתחת לבית שלכם?
מיהו החולד? – החולד הוא בעל חיים מכרסם שחי בתוך מחילות באדמה. צורת הגוף שלו מתאימה לצורת המחילה – הוא ארוך וגלילי. חוש המישוש והשמיעה שלו מפותחים, והוא אוכל צמחים שגדלים בתוך האדמה. רוצים לדעת עוד? – חפשו במרשתת מידע על החולד.
גם אתם יכולים להיות חולד ליום אחד! – מכינים יחד 'מנהרה' מספות, סדינים או כריות, נכנסים בזהירות וזוחלים עד ליציאה. אפשר גם להחשיך את הבית, להדליק פנס וללכת שמאלה וימינה, קדימה ואחורה – לעקוף מכשולים, ו… להגיע!
מוזמנים לשחק ולגלות: מה קורה כשעונים לפני ששואלים? אחד המשתתפים אומר תשובה והמשתתפים האחרים מנחשים את השאלה שמתאימה לה: התשובה "קוראים לי נורי" יכולה להתאים לשאלה "איך קוראים לך?". לאיזו שאלה מתאימה התשובה: "אני בת חמש", או "מפלצת סגולה"?
בעקבות הסיפור כדאי לשוחח על נורי וחוויותיה: נורי הקשיבה לסבא ולא הבינה את ההסברים שלו. כיצד היא הרגישה? מדוע נורי לא אמרה לסבא שהיא לא מבינה את מה שאמר? למה נורי לא הצליחה לחפור את המנהרה? מה היה קורה, לדעתכם, לו נורי הייתה מבקשת מסבא שיסביר לה מה לעשות בתחילת החפירה?
"לֹא הַבַּיְשָׁן לָמֵד" – זו הזדמנות לשוחח עם הילדות והילדים על כך שכולם, גם מבוגרים, מתביישים לפעמים, לספר על מצבים שבהם אתן, צוות הגן, הרגשתן כך ולעודד אותם להתייחס לכך ואולי גם לשתף: האם גם לכם קורה שאתם לא מבינים ומתביישים לשאול? מה אפשר לעשות במצבים כאלו?
כדאי לעודד את הילדים והילדות ללמוד ולשאול על נושא שמסקרן אותם והם היו רוצים לדעת עליו יותר. מומלץ לעבוד בקבוצות קטנות בהן ניתן לבחור נושאים מגוונים, שאילת שאלות ומתן הסברים מתוך כבוד זה לזה ומתוך הבנה כי זהו הפתח להבנה ולידע.
בדומה למשחק "הרצל אמר", אפשר לשחק "סבא אמר" בהשראת הסיפור ולהשתמש במושגים מהספר להרחבת השימוש במושגים במרחב: "סבא אמר: ידיים למעלה, ידיים למטה, ללכת לימין, ללכת לשמאל, לפני, אחרי, מסביב…"
כדי לעזור לילדים בהפנמת המושגים "ימין" ו"שמאל" ולרמוז להם מה הכיוון הנכון, ניתן להדביק מדבקה על אחת הידיים.
נורי מכרסמת שורשים. זו הזדמנות להכיר גזר, סלרי, בטטה, סלק וירקות שורש נוספים. אפשר לראות את הצמיחה שלהם באדמה – בתמונות או במציאות – להריח אותם, לגעת בהם, לטעום סוגים שונים של ירקות שורש וגם להכין יחד מאכלים משורשים, כמו מרק או סלט.
בעקבות המנהרה אפשר לשחק עם גלילים או עם מנהרות זחילה: תוכלו לעודד את הילדים והילדות לעמוד משני צידי המנהרה ולשאול זה את זה שאלות, לזחול במהירות מצד לצד ולבדוק אילו חפצים אפשר להעביר בין הצדדים.
תוכלו גם להשתמש בגליל של נייר מגבת: להסתכל מבעד לעיגול ולספר מה רואים, להשמיע קול ולגלות כיצד הוא משתנה, וליצור מנהרות קטנות מחיבור של כמה גלילים.
להעשרה – הצעה להקמת מסלולי גלילים בחצר במצגת "הקמת חצר מתמטית" – באתר דע-גן
מתן עורם ערימת חול ומשכלל אותה בכוחות עצמו. בעקבות הקריאה בסיפור כדאי לשוחח עם הילדים והילדות על פעולות שהם עושים בלי עזרה ולהשוות אותן לפעולות שעשו בעבר. מומלץ לשתף בחוויות דומות שלכם, ההורים, מילדותכם: מה רציתם לעשות והצלחתם לבצע? ומה הילדות והילדים רוצים לבנות ולעשות? האם הם זקוקים לחומרים או לעזרה? אפשר להחליט על יוזמה משפחתית של בנייה, יצירה או תיקון – בהצלחה!
מה אפשר לעשות עם חול? אפשר להטביע בתוכו את כפות הרגליים ולהתבונן בעקֵבות השונים של בני המשפחה, אפשר לצייר על החול בעזרת זרדים, לערום ערימות של חול, או לצאת החוצה ולעקוב אחר עקֵבות שונים בחול.
האיורים בסיפור מצוירים מנקודות מבט שונות: למעלה או למטה, מגובה או ממרחק. מבט על העולם ממקומות שונים – גבוהים או נמוכים – מאפשר לגלות דברים מפתיעים: נסו להביט על החדר מגובה של נמלה, מבעד למשקפת מגליל נייר, באמצעות זכוכית מגדלת או כשאתם עומדים על כיסא: מה רואים משם שלא רואים מכאן?
בהשראת מתן וארמון החול תוכלו גם אתם לדמיין, לתכנן וליצור: עִצמו את העיניים ודמיינו, אחר כך שתפו את בני המשפחה ברעיון שלכם, חפשו חומרים והתחילו לבנות יחד: זו יכולה להיות מכונה מקופסאות, כלי רכב מחול, ארמון מעופף מכריות ואולי משהו אחר?
הטרמה לסיפור – מה אפשר לעשות עם חול? מה אתם עושים בגן עם חול? האם אתם אוהבים לשחק בחול? ואם לא, האם אתם אוהבים לעשות איתו פעולות אחרות? ואולי אתם מעדיפים לשחק בחומר אחר?
בעקבות הסיפור תוכלו להמשיך ולשוחח על חול ולשאול: האם אתם מגיעים הביתה עם חול בכיסים או בנעליים? חשוב לזכור שיש בתים שבהם ההורים אינם שבעי רצון מהחול המגיע הביתה בעקבות משחק הילדים, כך שייתכן שילדים ישתפו בכך וברגשותיהם. חשוב להכיל את מגוון הרגשות העולים ללא שיפוטיות ולקבל גם אמירות המשקפות דעה זו.
מה אתם עושים עם חול? ומה עוד אפשר לבנות בחול מלבד ערימות?
במפגש זה ובבאים אחריו תוכלו להרחיב על נושאים נוספים שעולים מהספר:
עצמאות – אילו דברים אתם יכולים לעשות בעצמכם? אילו דברים הייתם רוצים לעשות בעצמכם ועדיין אינכם יכולים? מדוע?
התמדה – מתן הִתמיד ואסף מדי יום חול עד שהצליח ליצור הר גבוה. תוכלו לבקש מהילדים לשתף בדברים שגם הם מתמידים בהם לאורך זמן: חוג, משחק שמשחקים בו שוב ושוב או פעולות יומיומיות, כמו צחצוח שיניים ומקלחת.
פעלנוּת – כדאי לכוון את השיחה לעידוד הילדות והילדים להיות לומדים עצמאיים, פועלים ויוזמים. אפשר לשאול: מה למד מתן כשבנה בחול? באילו מקומות ברחבי הגן והבית אתם יוצרים ועושים? מה לומדים ממשחק בחצר? מטיול? אילו מרחבים בגן ובסביבתו תרצו לשפר, ואילו תרצו להוסיף ולבנות?
משחק בחול מזמן הנאה רב-חושית ומפתח את הדמיון ואת היצירתיות של הילדים. החול מאפשר פעילויות רבות ומגוונות, כמו מישוש והתנסות במרקמים שונים: חול קינֵטי, חול יבש, חול רטוב. אפשר לשחק בחול עם כלים וחפצים וליצור יצירה משותפת בחול: בנייה בחול, ציור על חול או ציור באמצעות חול.
על חשיבות המשחק בחול ולמגוון רעיונות תוכלו לקרוא כאן: "רק" חול וחול…? לשחק בארגז החול
האומנית שלי בן-נון מציירת בחול על שולחן אור. להעשרה: סרטון הנפשת חול באתר "הופ" למילות השיר "יד ביד" שכתב בצלאל אלוני
לאחר הצפייה ניתן לאפשר לילדים להתנסות בציור בחול על שולחן אור או על שולחן רגיל.
להעשרה – מגוון פסלי חול שהוצגו בתערוכה "אגדות בחול", אתר לגדול
מה ראה מתן מבעד למשקפת? אפשר לשאול: אם הייתם מטפסים על הר גבוה, מה יכול להיות שהייתם רואים? ומה אתם יכולים לראות כעת?
תוכלו לתת לילדים משקפות ולשאול אותם: מה אתם רואים בתוך הגן ומחוצה לו? מה אתם רואים מרחוק? ומה מקרוב?
תוכלו גם לבקש מהילדים ומהילדות לצייר על עיגולים שגודלם כמו העדשות שבמשקפת את הדברים שהם היו רוצים לראות דרכה, להדביק את הציורים על המשקפת שלהם ולשתף את בני המשפחה במשקפת שיצרו.
בעקבות הנמלים שבסיפור תוכלו ללמוד על הנמלים ולהתנסות במחקר:
מתי רואים יותר נמלים: כשחם או כשקר?
איפה נמלים גרות?
איך הן אוספות מזון?
איך הן אוהבות ללכת: לבד או בשיירה?
מה אפשר ללמוד מהנמלים?
הילדים יכולים לצאת לחצר, להתבונן בנמלים ולספר על מה שלמדו כשהתבוננו בהן. הם גם יכולים להיזכר בסיפורים על נמלים ולבחון אם הם משתלבים עם מה שראו וכיצד.
ספרים שבהם פוגשים נמלים: אולי אפשר גרגר סוכר, הטיול הקטן
גודל האותיות שבספר משתנה על פי משמעות המילים: כשערמת החול גדלה, גם המילה הולכת וגדלה, וכשמסופר על הנמלים, המילה "קטנות" כתובה בקטן.
כדאי לבקש מהילדות ומהילדים לעקוב אחר גודל המילים ולסייע להם להבחין בכך שגודל המילים משתנה על פי משמעותן.
איך אתם מתכוננים לשינה, ומה עוזר לכם להירדם? תוכלו לשוחח על כך יחד ולחשוב על יצירת טקס קבוע שיביא איתו רגיעה, ויאפשר שיתוף בחוויות היום ובמחשבות שעולות.
איזה מזל שיש דרך לזכור את המחשבות שלנו ולמנוע מהן לברוח! איך עושים את זה? החזיקו ליד המיטה מחברת ועיפרון, ורגע לפני שתירדמו וכל המחשבות יתפזרו – ציירו אותן. את הציור אפשר לצבוע בבוקר, כי עכשיו… הזמן לישון.
"מזל שלסיר יש שתי ידיות ולא חמש, כי איך היינו מחזיקים אותו?", "טוב ששִמשַת החלון עשויה מזכוכית ולא מקרטון". ומה עולה בדמיון שלכם? אילו דברים משמחים אתכם בדיוק כמו שהם? כל אחת ואחד מבני המשפחה יכולים להביא חפץ כלשהו ולספר: "מזל ש…", "טוב ש…".
המחשבות של טודי מגיעות לפני השינה. ומתי מגיעות המחשבות של ילדות וילדי הגן? על מה הם חושבים לפני השינה? ומתי באות אליהם המחשבות? מה זה "לדמיין"? מה הם מדמיינים שקורה להם? מה מופיע בדמיונות הללו? האם הם דומים לחלומות בזמן השינה או שונים מהם? מדוע טודי בוחרת לשאול את השאלות דווקא לפני השינה?
אפשר להזמין את הילדים לספר על טקסי השינה בבתיהם.
חברי הצוות יכולים גם הם לחלוק את סיפוריהם האישיים.
ניתן לתרגל עם הילדים והילדות "תרגילי דמיון"': עוצמים עיניים, מעלים נושא ונותנים שהות לדמיין. אפשר ללוות את התרגיל במוזיקה מתאימה. בהמשך נשוחח על המחשבות שעלו ונזמין את הילדים לספר ולתאר.
אפשר להציע להם לבטא את עצמם בחומרים מגוונים.
נושאים לדוגמה:
אורח מיוחד מגיע לגן
הפתעה מגיעה אל חצר המשחקים
פגשתי מישהו שהגיע מארץ פלאות
עפתי והגעתי אל מקום מופלא
פגשתי חיה שמדברת עברית
זמן דמיון – כחלק מניהול הזמן בגן העתידי רצוי להזמין את הילדות והילדים להשתתף באופן קבוע בבחירת הפעילות, ביישומה ובניהולה. אפשר להזמין אותם לבחור זמן שייקרא "זמן דמיון". רצוי לזַמן מרחב שקט ורגוע שבו יהיה אפשר לשבת או לשכב ולערוך "סדנת דמיון מודרך" בהנחיית איש צוות או ילד/ה.
היכולת למצוא את הטוב והחיובי ולהתבונן סביבנו בעין טובה היא יכולת שניתן לפתח אצל ילדי וילדות הגן. תוכלו לשוחח איתם על הדברים הטובים שיש בגן ובתוך כך להשתמש במושגים "כמה טוב ש…" או "מזל ש…", למשל:
כמה טוב שיש לי חברים בגן שאפשר לשחק איתם.
מזל שיש ספרייה בגן ואפשר לקרוא ספרים.
כמה טוב שאני בגן!
כמובן, אפשר להרחיב את היריעה אל מעבר לתחום הגן ולאפשר השלמת משפטים הנוגעים לחוויות ומחשבות מתחומי חיים נוספים.
אפשר לבקש מכל ילד וילדה להשלים את המשפט "כמה טוב ש…"
האם הילדים והילדות בגן מסכימים עם מה שטודי אמרה? תוכלו לבדוק:
"טוב שיש המון צבעים, ולא הכול אפור." – נותנים לילדים ולילדות להתנסות בציור מונוכרומטי בצבעי שחור-לבן ובציור צבעוני. מה עדיף בעיניהם? למה?
"מזל שיש המון מנגינות וצבעים…" – מאזינים ליצירות מוזיקליות שבהן נוספים בהדרגה עוד ועוד כלֵי נגינה והמנגינה הופכת להיות עשירה יותר, למשל בּוֹלֵרו_מאתראוֶול.
לאדם יש שתי רגליים. וכמה רגליים יש לכלב? ולתמנון? ולמרבה רגליים? למה יש להם יותר רגליים? מה הם עושים איתן?
תוכלו לפתוח בשאלה, לעודד את הילדים ואת הילדות להוסיף שאלות שמסקרנות אותם ולאחר מכן להעלות השערות ולחקור אותן בעזרת תמונות, סרטונים, תצפיות וידע של הסובבים.
שיח פילוסופי הוא שיח העוזר לקדם את יכולות הילדות והילדים להעלות שאלות ולחקור את העולם. אתם מוזמנים לצפות בסרטון "תאוריות של ילדים – דיון בין ילדים בסוגיה פילוסופית" שבמרחב הפדגוגי, ובו ניתן לראות את הדברים הלכה למעשה.
לאיזו תמונה בספר תרצו להיכנס? תוכלו לבחור להתארח אצל אחת המשפחות שבסיפור, לדמיין איך ההרגשה להיות שם ליד הלווייתן או בכיס הקנגורו ולחשוב מה תרצו שיקרה כשתפגשו את הדמויות שבתמונה.
כדאי לשוחח עם הילדים ולשאול: אם יכולתם להיות אחת החיות ליום אחד –איזו מהן הייתם בוחרים להיות? למה? כדאי למנות יחד את הדברים הטובים שיש בחיינו.
איורים מטרימים – בכל עמוד מופיע בעל חיים שהדמות רוצה להידמות אליו. כדאי להסב את תשומת הלב של הילדים לאיורים הללו ולעודד אותם לספר את הסיפור בעל-פה באמצעותם.
החולם הקטן – השיר "החולם הקטן" מתאר חלומות… תוכלו לשיר ולהציג את החלומות שבשיר: ענן, קוסם ופרפר. ומה אתם הייתם רוצים להיות? אפשר להדגים בפנטומימה.
נשחק במשחק "בעל החיים הנעלם" ובאמצעותו נקדם את יכולת התיאור של הילדות והילדים: נכין כרטיסיות עם תמונות בעלי החיים המופיעים בספר וכן כיס שקוף שיכיל את התמונות.
בשלב הראשון נתאר את החיה, והילדים יגלו מהו בעל החיים הנעלם. בשלב הבא נתלה את הכיס השקוף על גב אחד הילדים מבלי שיראה את התמונה. המשתתפים יתארו את בעל החיים מבלי נקוב בשמו, והילד הנושא את הכיס ינסה לנחש מהו בעל החיים הנעלם.
אפשר להוסיף עמודים לספר: כל ילד וילדה יבחרו בעל חיים, וכולם יחד יחשבו במה הוא מיוחד, מה הוא אומר להוריו, ואיזה בעל חיים הוא היה בוחר להיות. נאפשר לילדים לאייר איורים נלווים.
מיהו הצאצא של החמור? אפשר לחלק את הילדים לקבוצות של בעלי חיים: אבא, אימא וגורים. כל אחד יציג את החיה שקיבל באמצעות תנועות וקולות. שאר חברי הקבוצה ינחשו מהו בעל החיים, וכולם יחד ימנו את שמות משפחת החיות: סוס, סוסה, סייח…
בהשראת הפִּסקה האחרונה, העוסקת בייחודיות ובקבלה עצמית, אפשר לבקש מההורים לכתוב מה משמח את ילדם ומה הוא אוהב לעשות ולשלוח לג. בגן נשתף את הילדים בתיאורים שכתבו ההורים.
אילו שאלות תרצו לשאול וממי תרצו לקבל תשובה? זו הזדמנות להורים ולילדים לשתף בשאלות שמעניינות אותם. תוכלו גם להעלות שאלות שתרצו לשאול את שו השועלה ואת תות החילזון.
מה עושים עם כל השאלות המחפשות תשובה? אפשר להכין קופסת שאלות מיוחדת, לקשט אותה ולאסוף בתוכה שאלות שמסקרנות אתכם; תוכלו לכתוב אותן על פתקיות ולהכניס לקופסת השאלות. בכל עת שתרצו תוכלו לבחור שאלה אחת ולחפש יחד את התשובה.
למה בבית? – מסתובבים בבית ואוספים שאלות "למה?" על כל מה שפוגשים בבית.
שאלות על חברוּת – בהשראת החברוּת בין תות לשו תוכלו לשאול: מה דעתכם על התנהגותם של החברים של שו; האם קרה לכם שחבר התרחק מכם או שהתרחקתם מחבר; מי היו החברים והחברות של ההורה בילדותו; במה שיחקו ומה אהבו לעשות יחד; ומה הילד או הילדה אוהבים לעשות עם חברים.
שאלה על תמונה – מתבוננים יחד בתמונה, מחפשים כמה שיותר שאלות שאפשר לשאול עליה ויוצאים לחפש תשובות לשאלות מסקרנות. תוכלו לאתגר את עצמכם ולחפש דווקא שאלות לתשובה: מתבוננים בתמונה (לדוגמה: מתנה, כחול, ירח) והילדים צריכים לחשוב על שאלה שהתמונה היא התשובה שלה.
אילו שאלות שואלים ילדים בגן? ניתן לאסוף את השאלות ולשבץ אותן בספר השאלות של ילדי הגן. אפשר גם לייעד לוח לשאלות, לבקש מהילדים לצייר ציור שקשור לִשאלה ולהזמין את ההורים לכתוב או לצייר תשובות. בהמשך כדאי לברר עם הילדים כיצד לדעתם ניתן למצוא מענה לשאלותיהם.
בשידור "איך זה להיות עץ" (מערכת השידורים הלאומית) נקשיב לשיר של דתיה בן דור ונתבונן באיורים, נשוחח על תקשורת מילולית וכתובה, נכיר את סימן השאלה ומילות שאלה ונשחק במשחק השאלות.
"הכבש השישה עשר" הוא אוסף שירים וסיפורים שאפשר לקרוא ברצף או לבחור בכל פעם שיר או סיפור אחר בהתאם לזמן, לחוויה שעברתם או סתם כשמתחשק. האם תוכלו לכתוב יחד סיפור או שיר על חוויה יומיומית שלכם? ואולי תוסיפו עוד בית לאחד השירים שבספר?
במהלך הקריאה כדאי לשוחח יחד ולבחון – אילו מחשבות ורגשות עולים אצלכם, ילדים ומבוגרים, בעקבות השיר? האם הוא מזכיר לכם חוויות שחוויתם? תוכלו לשתף זה את זה בתחושות ובחוויות שלכם כיום ובתקופת הילדות שלכם, ההורים.
רבים מהשירים שבספר מולחנים, וזו הזדמנות להאזין להם, לשיר אותם יחד וליהנות מהלחנים של יוני רכטר ושל מוזיקאים נוספים. אפשר להקליט את עצמכם שרים יחד, ללוות את השירה בנגינה ולהמציא תנועות לשירים אהובים.
בעקבות שירים שאהובים עליכם תוכלו ליצור במגוון דרכים: לצייר בגוונים ירוקים את האיש הירוק, לאייר כיצד אתם נראים מאחור, לצלם גן סגור, או ליצור את הכבש השישה עשר מצמר גפן. כשתסיימו תוכלו להציג את היצירה ולָחוד חידה: איזה שיר או סיפור עומדים מאחורי היצירה?
"הכבש השישה-עשר" הוא אחד מספרי הילדים המוכרים והמצליחים ביותר שכתב יהונתן גפן – משורר, פזמונאי, סופר, מחזאי, מתרגם, עיתונאי וסטיריקן. אתן מוזמנות ליהנות מהספר לאורך השנה כולה ולבחור בכל פעם שיר או סיפור לאור הנושא שנלמד בגן באותה עת, לאור חוויות שעברתם, לפי עונת השנה או סתם כך, ללא סיבה.
מי אוהב שוקולד? מי אוהבת ימי הולדת? תוכלו לשיר את השיר "אני אוהב" ולבקש מהילדים לקום כששרים על דבר-מה שהם אוהבים. תוכלו גם לשאול את הילדים מה עוד הם אוהבים ולחבר לשיר בתים נוספים.
הכמיהה לחברים ולשייכות קיימת בעולמם של ילדים וילדות, וסיפורו של ארפי מציג את הנושא על המורכבות וכאבי הלב שלעיתים מלווים אותו. עם זאת, ארפי הוא כלב בעל עוצמה פנימית, הלוקח את גורלו בידיו: סיפורו מאפשר לשוחח ברגישות על חברות ועל הדרך שמובילה אליה. תוכלו לשאול את הילדים: מדוע, לדעתכם, ארפי כותב מכתבים שונים לאנשים שונים? האם הייתם רוצים להיות חברים של ארפי, ומדוע? מה הייתם עושים במקומו של ארפי?
עמודים רבים בספר מכילים איורים ללא מילים, שממחישים את רגשותיו של ארפי. מה מספרים האיורים? אילו איורים מעלים בכם חיוך, ולמה? מה מרגיש ארפי? מה הוא חושב?
בעקבות המכתבים שבספר ניתן לכתוב זה לזו פתקים. תוכלו להחביא מכתבים עם מסרים מעודדים או מצחיקים מתחת לכרית, בתוך התיק, או בכל מקום אחר שיפתיע את בני המשפחה.
כל אחד מאיתנו יכול לפקוח את העיניים ולפתוח את הלב לבעלי החיים שבסביבתו – בדאגה לשתייה ביום חם, בהקמה של מקום מסתור, או בכל דבר אחר שיסייע לרווחה של בעלי החיים וישפיע לטובה על העולם שבו אנו חיים.
שיחה על בעלי חיים: האם אתם אוהבים בעלי חיים? למה? אילו בעלי חיים אתם אוהבים במיוחד? האם יש לכם חיית מחמד? אם כן, איך היא הגיעה אליכם?
שיחה על היחס לבעלי חיים: איך, לדעתכם, מרגישים חתול רחוב, עורב או נמלה? מה נוכל לעשות למען בעלי החיים בסביבתנו?
שיחה על חברוּת: מה אפשר ללמוד מהסיפור על ההתנהגות הרצויה כלפי חברים שלנו? איך אפשר לעזור לחבר שמרגיש בודד? איך מסרבים לבקשה של חבר בצורה מכובדת ולא פוגענית?
בעקבות חלופת המכתבים בסיפור תוכלו להפנות את התלמידים לפעילות חקר בנושא מכתבים: למה פעם כתבו מכתבים רבים? מהו בול? לְמה הוא משמש? כיצד נעשה תהליך שליחת המכתבים וקבלתם? מה מתרחש בדואר?
תוכלו לספר זה לזה על חידות שאתם מכירים ועל פתרונות שמצאתם לשאלות, מצבים או בעיות. האם גם לכם קרה שלמדתם משהו אחרי שצפיתם במישהו אחר? כדאי לשאול בני משפחה נוספים על ההתמודדות שלהם עם פתרון חידות ובעיות וליצור מאגר של הצעות משפחתיות ללמידה ועיסוק בפתרון בעיות.
האיורים שבספר מרובי פרטים. כדאי להתבונן בהם ולספר מה עוד הם מספרים, מעבר למילים: האם מופיעות בהם דמויות שאינן מתוארות בסיפור? תוכלו לעקוב אחר דמותו של הנמר ולספר יחד את הסיפור מנקודת מבטו: מה הקשר בינו ובין הנסיכה, מדוע הוא מלווה אותה וכיצד הוא חווה את האירועים שבסיפור.
הסופרת רות קלדרון כתבה את הספר בהשראת סיפור עתיק שכתב רבי נחמן מברסלב. גם אתם יכולים לנסות! נסו להיזכר במעשייה או בסיפור אגדה אהוב ולחבר סיפור דומה על ילד או ילדה שחיים היום.
"…בעיה היא כמו לחם יש לפרוס פרוסה פרוסה": אפשר להכין אוסף של בעיות מחיי היום יום ולכתוב אותן על-גבי פתקים. בכל סבב בוחרים קלף ומעלים יחד הצעות לפתרון: אלו יכולות להיות פתרונות בשלבים, כמו פרוסות של לחם, ואולי מהם תגיעו להצעות נוספות.
לפני קריאת הסיפור: תוכלו לשאול את התלמידים: אם הייתם צריכים להרים אבן גדולה וכבדה מאוד, איך הייתם עושים זאת?
לאחר קריאת הסיפור: כדאי לשוחח על חידות ופתרונות: האם התלמידים אוהבים חידות? האם קרה שהם נתקלו בבעיה, ואם כן, כיצד הם מצאו פתרון? כדאי לנסות לשער מדוע החידה העסיקה את הנסיכה, ומדוע היא בחרה ליצור יצירה מהאבנים המנופצות.
בסיפור מופיעות מילים מיוחדות, כגון "פדחת", "רתומים" ו"פיטם את מקטרתו". זו הזדמנות לבחור כמה מהן, לבקש מהתלמידים לשער מה פירושן, לבאר אותן ולחשוב על הקשרים נוספים שבהן הן יכולות להופיע. תוכלו להכין לכיתה "קופסת אוצר של מילים", שבה תאספו מילים שפגשתם בספרים. מדי פעם תשלפו ממנה מילה, תיזכרו במשמעותה ותשלבו אותה במשפטים שתחברו.
אוהבים חידות? תוכלו להכין תחנות של חידות. התלמידים יעברו מתחנה לתחנה ויחפשו את פתרון החידה. תוכלו גם ליצור משחקים במתכונת "חפשו את המטמון" או קופסאות בריחה, שכל חידה בהם מובילה לחידה נוספת. את החידות האלו וחידות נוספות שיחודו התלמידים תוכלו לקבץ בספר חידות כיתתי.
אוהבים חידות? תוכלו להכין תחנות של חידות. התלמידים יעברו מתחנה לתחנה ויחפשו את פתרון החידה. תוכלו גם ליצור משחקים במתכונת "חפשו את המטמון" או קופסאות בריחה, שכל חידה בהם מובילה לחידה נוספת. את החידות האלו וחידות נוספות שיחודו התלמידים תוכלו לקבץ בספר חידות כיתתי.
בעקבות היועצים השונים והמשונים שבסיפור תוכלו להתנסות עם התלמידים במשימות משעשעות: לכתוב את התרגיל הארוך בעולם בעקבות היועץ ה"מְחשב", לעשות קסם או לספור מאחת עד עשר בצרפתית בעקבות היועץ הקוסם, להגיד את המילה "פילוסוף" 20 פעמים ברצף בלי להתבלבל (וגם להבין מה זה) ולהמציא משפטי אמת ושקר בעקבות היועץ הרמאי. את המפגש עם היועצים ניתן להמחיז בליווי תלבושות מתאימות.
מהכיתה לבית – תוכלו לשתף את ההורים בתובנות שהעלו התלמידים וביצירות שהכינו, כמו ספר חידות כיתתי, פסיפס או תובנות שעלו בדיון המשותף.
מהבית לכיתה – בהצעות להורים שבסוף הספר ישנה המלצה ליצור רשימה של מאכלים משמחים בהשראת המעצובה שאכלה הנסיכה. תוכלו לבקש מכל משפחה לשתף במאכל אהוב ומשמח וליצור ספר מתכונים כיתתי.
תוכלו לדפדף ולחפש בספר את השיר שמדבר עליכם: על איזה שיר תוכלו לומר בוודאות "הילד הזה הוא אני"? או היה אני? זו ההזדמנות שלכם, ההורים, לספר על הילדים שהייתם. תוכלו לחפש תמונת יַלדוּת ולספר את סיפור היַלדוּת שלכם סביב התמונה: איזה ילדה או ילד הייתם? מה אהבתם ומה הצחיק אתכם? ממה פחדתם ומה הרגיז אתכם
ומה אפשר לראות רק אצלכם בבית? האם אפשר לראות אותו דרך החלון? במה עוד אתם מיוחדים כמשפחה? האם יש לכם שיר אהוב, או פעילות שאתם נהנים לעשות יחד? האם יש טקס קבוע בחגיגות המשפחתיות או משהו שמצחיק אתכם שוב ושוב? אולי יש לכם משפט או מילה שהמצאתם, או שיש מילה בעלת משמעות מיוחדת שרק אצלכם במשפחה מבינים? ומה חסר לכם והייתם רוצים להוסיף, משהו שיציץ מהחלון שלכם: דמות, חפץ, חיה, או אולי בכלל להשמיע ממנו שיר?
מיהי הילדה הזאת? ומיהו המבוגר הזה? – ניתן לשחק במשחק משפחתי שמשתף ילדים וילדות, מבוגרים וצעירים: בכל סבב אחד מבני המשפחה חושב על אחד המשתתפים ומתאר אותו באופן עקיף. למשל: "הילד הזה שאני חושבת עליו אוהב לשחק בכדור", או: "האדם שאני חושב עליו אוהב לשתות קפה אחר הצהריים". לאחר התיאור צריכים המשתתפים לנחש מי הילד הזה, הילדה הזו או המבוגר הזה שעליו רמזו הרמזים במשחק. תוכלו להוסיף קרובים וחברים המוכרים לכולם ואינם נמצאים לידכם.
יהודה אטלס הפליא לכתוב מנקודת המבט של ילדים. תוכלו לשוחח עם הילדים והילדות ולשאול שאלות המעודדות שיח רגשי, כגון:
מה אהבתם?
מה מצחיק אתכם?
אילו דברים מאלה המתוארים בשירים קרו גם לכם?
מה הייתם רוצים שיקרה לכם?
חזרה לספר לאורך השנה – הספרים אומנם מחולקים למשפחות, אך השירים יכולים להמשיך וללוות את הילדים והילדות. מומלץ לחזור ולקרוא את השירים לאורך השנה בעקבות אירועים בחיי הגן ומחוצה לו ולחזור על שירים שהילדים אוהבים במיוחד.
"הייתי רוצה שיֵדעו כולם…" – מה כל ילד וילדה היו רוצים שידעו עליהם? מה מייחד אותם? בהשראת החלונות שבספר תוכלו להכין לוח, ובו חלון אישי לכל אחד מילדי וילדות הגן. בכל חלון יופיעו תצלום אישי ופרטים אישיים שכל ילד וילדה רוצים לשתף בהם את כולם. במהלך השנה אפשר להוסיף פריטים.
תוכלו לבקש מהילדים ומהילדות לעצום עיניים בזמן שאחד מהם מתחבא מאחורי חלון מדומה מקרטון. הילד המתחבא יחשוף יד, ישלח רגל או יציץ מבעד לחלון, והקבוצה תנסה לנחש מיהו. כדאי לבקש מהילד המתחבא לספר על נושא אחד הקשור לעצמו: בעל חיים אהוב, שאלה שאני לא אוהב ששואלים אותי וכד'.
לאחר היכרות עם שיר ניתן להמחיש אותו באמצעות קבוצה קטנה של ילדים וילדות ולצלם אותם באותו הזמן. כך תיצרו מאגר תצלומים הקשורים לשירים שבאמצעותו אפשר להכין כרטיסיות שיזכירו לילדים ולילדות את השירים ויאפשרו להם לבחור שירים לשמיעה חוזרת.
לאחר היכרות מעמיקה עם השירים ניתן לערוך בחירות לשיר האהוב ביותר שיתקיימו ביום שיא, יום הבחירות! ההכנות לכך יכללו היכרות עם מושגים וערכים דמוקרטיים, יעודדו ביטוי אישי ושיתופיות ויכולות לכלול שיחות שבהן הילדים והילדות ינמקו את בחירתם בעל-פה ובכתיבה ופעילויות יצירתיות כמו הכנת כרזות עידוד לשיר האהוב. אפשר גם לשלב בחירות באשכול גנים בפעילות ממשית או וירטואלית.
הכירות עם סגנונות יצירה – בעקבות הסיפור אפשר ללמוד על ציירים מפורסמים מהארץ ומחו"ל. הילדים יכולים להתוודע לסגנונות היצירה של האומנים השונים, להשוות ביניהם ולחוות דעה אישית: איזה סגנון הם אוהבים יותר ואיזה פחות.
חגיגת מגוון הכישרונות של ילדי הגן! אפשר להכין לכל ילד כרטיסייה בצורת כבשה ולהזמין את ההורים לכתוב בהן על כישרון או על תכונה מיוחדת של ילדם. את הפתקים מקריאים בגן ומשתפים זה את זה בכישרונות הטמונים בכולנו. ניתן לתלות את הכרטיסיות על לוח קיר ולהוסיף להן כותרת, למשל: "הגן שלנו – עדר של כישרונות!" או "בתוך כל אחד מאיתנו יש שושה!"
משפחה מורחבת – איזה כיף לשושה בבית של סבתא! האם גם ילדי הגן אוהבים לבלות אצל הסבים או הדודים? במה הבילוי אצלם שונה מהבילוי בבית? אפשר לדבר על הקשרים המיוחדים הנרקמים עם המשפחה המורחבת )לפעמים גם חברים של ההורים הופכים להיות כמו משפחה(. אפשר להציע לילדים לצייר מכתב לסבים או לדודים ולשלשל את המכתבים יחד לתיבת הדואר.
הורה מתארח – האם אתם מכירים ציירים או מאיירים? אולי אחד מהורי הגן עוסק באומנות? זאת הזדמנות להזמין אותו לגן ולשמוע על חוויותיו ועל תהליך היצירה. לקראת הביקור הילדים יכולים להכין שאלות על החיים ועל העבודה של האומן האורח.
תיאטרון צלליות – הצללית של שושה נראית בעיניה כמו כבשה שחורה. אפשר להכין תיאטרון צלליות משלכם: מכינים דמויות של צלליות ומצמידים אותן למקלות ארטיק. תולים סדין לבן או מסך, מדליקים אור קטן ומציגים הצגה באמצעות צלליות. הנחיות תיאטרון צלליות לדוגמה תמצאו כאן.
ציור קיר משותף – הילדים וההורים יכולים לצייר יחד ציור גדול, שייווצר לאט-לאט במהלך שבוע בגן: מכסים לוח קיר בבריסטולים לבנים ומציבים לידו סלסילה עם צבעים מסוגים שונים. לאורך השבוע, כאשר ההורים מגיעים לגן בתחילת היום או בסופו, הם וילדיהם מוזמנים לצייר ציורים כיד הדמיון עד שהקיר מתמלא. ביום שישי אפשר לערוך קבלת שבת משותפת, ובתום המפגש לוקחים הביתה את הספרים לקריאה בחיק המשפחה.
איזה כיף לשושה בבית של סבתא! מה ילדיכם אוהבים לעשות עם הסבים או הדודים? אפשר לדבר על הייחודיות של הקשר עם כל אחד מקרובי המשפחה, ולתכנן ביחד את המפגש הבא שלכם.
ציירו ציור קיר משפחתי! לרוב לא ניתן לצייר על קירות, כפי שעושה שושה, תוכלו להצמיד לקיר או לדלת בבית גליון בריסטול ולצייר עליו. בכל הזדמנות תוכלו להוסיף עוד פרטים לציור הגדול, ואט אט תיצרו ציור קיר מיוחד של המשפחה שלכם.
כדאי לבקר עם ילדיכם בתערוכה בגלריה או במוזיאון. אֵילו ציורים מוצאים חן בעיניכם? האם אתם וילדיכם אוהבים אותן יצירות? תוכלו לבחור יצירות שאהבתם וללמוד על חייהם של האמנים שציירו אותן.
גלו איך זזות הצלליות שלכם. שושה מנופפת לשלום והכבשה בעקבותיה. תוכלו לצייר בגיר את הצללית של ילדיכם בחצר או על המדרכה, לחזור כעבור שעה ולעמוד שוב באותו מקום. כיצד הצללית זזה ומתארכת עם שקיעת השמש?
איך נוצרות הצלליות בלילה? שושה רואה בצללית שלה כבשה שחורה. אפשר לכבות את האור בחדר, להדליק מנורה קטנה ולבדוק אֵ ילו צלליות נוצרות על הקיר כאשר מציגים בינו לבין המנורה אצבעות או חפצים.
ההמצאה שלי – ּ תכנון בעזרת נייר מילימטרי – בַספר איורים שנוצרו על גבי נייר מילימטרי. הזמינו את הילדות והילדים לתכנן שטותיקופטר אישי או כל המצאה העולה על דעתם על נייר מילימטרי או על נייר משובץ אחר. לאחר התכנון כדאי להכין אב-טיפוס של דגם ההמצאה בעזרת קופסאות וחומרים ממוחזרים.
ידע עַם ועולם – רוזי המְסַמְרֶרֶת – הספר נכתב בהשראת דמותה של רוזי המסמררת, דמות מצוירת ידועה של פועלת שעודדה פועלות בארצות הברית בזמן מלחמת העולם השנייה לעבוד במרץ ולתרום למאמץ הלאומי. רוזי, הלבושה בסרבל כחול ולראשה מטפחת אדומה מנוקדת בלבן, מעודדת את העובדות במילים: "אנחנו יכולות לעשות זאת!"
הדסה סמואל – מתרגמת הספר בחרה ששמה של הדודה בעברית יהיה הדסה, על שם הדסה סמואל )1986-1897(, אשת ציבור שפעלה לגיוס בנות היישוב העברי לצבא הבריטי בזמן מלחמת העולם השנייה. הדסה סמואל דאגה לרווחת החיילות, לשיפור שכרן ולהטבת תנאי השירות שלהן. למידע נוסף על הדסה סמואל קִראו את הערך "הדסה סמואל" בוויקיפדיה.
כדאי להתבונן יחד באיורים. האם ילדיכם הצליחו לאתר את הדס בין חברי הכיתה בתמונה בעמוד ֵ הראשון? אילו המצאות המציאו החברים של הדס? האם יש המצאה שמצאה חן בעיניכם? מה מיוחד בה?
כדאי להשוות בין תגובת דוד צבי לתגובת דודה הדסה להמצאות של הדס. אפשר להמציא יחד משפטים או ביטויים שבני המשפחה אומרים זה לזה כשמישהו זקוק לעידוד. תוכלו לכתוב על גבי פתקים מילים ומשפטים מעודדים ולפזר את הפתקים ברחבי הבית.
לעיתים קרובות לילדים צעירים יש רעיונות גדולים ומחשבות מקוריות. אפשר לספר לילדיכם על ממציאים גדולים, בארצנו ובעולם כולו, ולהזכיר שגם הם היו פעם ילדים שופעי רעיונות.
הילדה מחולות הזהב 
החלון שלי פה 
סיפור שענת אוהבת במיוחד 
חלה לשבת 
למה תמיד מזכירים לי 
קוראים לי יויו 
איך בונים בית? 
הכיסים של סבא 
ספר על יד 
מי רוצה לטעום? 
המנהרה של נורי 
מתן החול וההר הגדול 
משהו אחד ולישון 
לו רק 
שאלה של שועלה 
הכבש השישה-עשר 
אפשר להיות הכלב שלכם? 
הנסיכה והאבן 
והילד הזה הוא אני 
שושה 
הדס המהנדסת בונה שטותיקופטר 
למה חתולים לא נחמדים? 
מישו 
סופרג’ף 
לא קל להיות גיבור-על 
אוי לא, ג'ורג'! 
סבא סביח 
שפן 
יוסי שלי מוצלח 
חומפס 
הנעליים הישנות של אדון מינאסה 
מה שמי ומי אני 
הינשוף שראה הפוך 
המנגינה 
הבלגן שלי 
איך מבקשים סליחה 
שִׂיחָה
חֵקֶר
קְרִיאָה
שֵׁמַע
הַשְׁרָאָה
יְצִירָה
מִשְׂחָק
כְּלָלִי
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
מַעֲרָךְ
בִּשּׁוּל
הַמְחָשָׁה
חֲגִיגָה
הַעֲשָׁרָה
קִשּׁוּר
סִרְטוֹנִים
לָצֵאת הַחוּצָה
מדפיסים
גוזרים
משחקים!
ומשחקים!
