הפעוטות חולקים בכל כך הרבה דברים במעון, וכעת לכל אחד ספר משלו!כדאי לשבת עם הפעוטות בקבוצות קטנות ולחלק לכל אחד את העותק שלו, לאפשר להם לדפדף בספר ולהתבונן בתמונות, לראות מה מסקרן אותם ולהתייחס לתגובות שלהם.
שיחה
כדאי להתחיל בהתייחסות לתמונות שבספר: איפה הילדים? מה יש על השולחן? כיצד הילדים מנקים את המעון?
לקראתשבת
מה עושים במעון שלנו ביום שישי? כיצד חוגגים לקראת שבת? אֵילו שירים שרים לכבוד שבת?
קצתסבלנות
המְתָנת הפעוטות לחלה התופחת היא הזדמנות לדבר על סבלנות: איך מחכים בסבלנות עד שהבצק יתפח? קל או קשה לחכות? מתי עוד אנחנו מחכים?
בחיי היום-יום במעון יש המון רגעים שאפשר להשתמש בהם בדוגמאות מהספר ולעורר אצל הפעוטות הזדהות: "הפעוטות בספר ניקו את הגן לקראת שבת. בואו נסדר גם אנחנו את החצר לכבוד סוף היום"; "עוד מעט האוכל יגיע אל השולחן. נחכה לו בסבלנות כמו שמחכים שהבצק של החלה יתפח".
תוכלו לצלם את הפעוטות במהלך הכנת החלות במעון וההכנות לקבלת שבת וליצור ספרון מיוחד משלכם עם שמות הפעוטות. תוכלו גם להכין לוח שבת ולתלות אותו בכיתת המעון.
עוד אלבומים – אפשר להכין אלבום עם תצלומים של הכנת מתכון או של פעילות יצירה. התמונות והסיפור יסייעו לפעוטות להבין את השלבים השונים שבדרך ויאפשרו לנהל שיחה על כך.
הכנת חלה עם הפעוטות היא הזדמנות נהדרת ללמוד ולהתפתח. באמצעות התפקידים השונים הם יכולים להתנסות במוטוריקה גסה, כמו ערבוב, או במוטוריקה עדינה, כמו לישה, להרגיש גדולים ועצמאיים ולפעול יחד בשיתוף פעולה. אחרי ההכנה כדאי לעשות תיהלוך: לחזור על כל השלבים שהיו ולסייע בפיתוח חשיבה תהליכית, לדוגמה: "בהתחלה לקחנו קערה גדולה ושפכנו לתוכה את ה____."
תוכלו להמחיש את תהליך הכנת החלה בזמן הקריאה באמצעות תנועות הידיים הנִלוות את הפעולות השונות, למשל: מזיגה, ערבוב ולישה. תוכלו להשתמש גם בחפצים וברכיבים אמיתיים, כמו: קערה, ביצים, קמח ושמן, להדגים כיצד הם נראים במציאות, לחזור על שמותיהם, להחביא אותם בתוך קופסה או מתחת למטפחת ולהוציא בכל פעם פריט אחר.
תוכלו להתבונן יחד בתמונות ולשוחח על הפרטים שבהן. אפשר לשאול: איפה הילדה? מה עושים הפעוטות? איפה נמצא המטאטא? היכן החלה? תוכלו לחזור אל תמונה שהבטתם בה מפעם לפעם, ומי יודע – אולי יתגלו פרטים נוספים
בעזרת התמונות שבספר אפשר לראות את תהליך הכנת החלה ולהבין את השלבים השונים שבו. תוכלו להכין יחד מאכל ולצלם את תהליך ההכנה. כך תוכלו להיזכר בהכנה, להביט יחד בתצלומים ולהתגאות בתוצר הטעים.
מתכון לחלה
לבצק:
1 קילו קמח
½ כוס סוכר
2 כפות שמרים
2 כוסות מים פושרים
½כוס שמן
2 ביצים (לבחירה, אפשר גם בלי ביצים (
1 כף מלח
ביצה למריחה או מעט שמן
שלבי ההכנה:
מערבבים את הקמח, הסוכר והשמרים בקערה גדולה.
מוסיפים את שאר הרכיבים ולשים היטב כ-10 דקות עד שהבצק נעשה גמיש ורך.
מכסים את הקערה במגבת או בשקית ניילון ומניחים לבצק לתפוח עד שהוא מכפיל את נפחו.
מכינים חלות מהבצק – אפשר להכין חלות קטנות או חלות גדולות. אפשר למרוח את החלה בביצה או בשמן בעזרת מברשת.
אופים בתנור בחום בינוני במשך כחצי שעה, עד שהחלה מזהיבה.
השירים בספר מציגים רגעי חיים קטנים. בכל קריאה משותפת כדאי לבחור שיר אחר ולקרוא ביחד. האם השיר מזכיר לכם משהו שקרה לכם? זו הזדמנות עבורכם, ההורים, לשתף בחוויות מהיַלדוּת שלכם וכך ליצור קִרבה ושיתוף עם הילדות והילדים.
כדאי להתבונן יחד באלבומי תמונות של ההורים ולחפש רגעים מיוחדים מתקופת היַלדוּת. אפשר להתבונן גם בתצלומים מוקדמים של הילדות והילדים ולשתף ברגעים שצולמו. אילו זיכרונות הם מעוררים בכם?
איך כדאי לקרוא?בחירה אישית ועבודה קבוצתית – בטרם הקריאה אפשר לחלק לתלמידים את הספר ולבקש מהם לעיין בו. זו הזדמנות להתבוננות של המורה: מי מהתלמידים מדפדף? מי קורא את השירים? מי מתעכב על האיורים? מי מתייעץ? ניתן לבקש מהתלמידים לבחור שיר לפי איור או כותרת מסקרנים במיוחד. תוכלו לשאול: מדוע בחרתם בשיר זה? מה אהבתם בו? וכך לאפשר גם לילדים שמתקשים בבחירה להיחשף לאפשרויות שטמונות בשירים השונים.
שיר ואיור – כדאי לבחון את הקשר בין האיור לשיר: איזה חלק מהשיר מופיע, לדעתכם, באיור? האם האיור מתאר, לדעתכם, את הכתוב בשיר? האם הייתם בוחרים לאייר אחרת? בעבודה על השירים ניתן לשלב איורים משל התלמידים.
בחירת שיריםלפי נושא – תוכלו לחזור אל הספר ולבחור שירים המתאימים למצבים שונים בכיתה, לתקופה מסוימת בשנה או לאירוע מסוים, כמו: קיץ, יום הולדת, ליל הסדר ויום המשפחה.
כל שיר מציג חוויית ילדות אחרת ומְזמן שיחה שונה – כדאי לנהל שיח רגשי ולשאול: האם אהבתם את השיר? למה? האם חוויתם חוויה דומה? מה מצא חן בעיניכם בשיר ו/או באיור? איזה רגש עלה בכם בשעת הקריאה?
"למה תמיד מזכירים לי?" – שם הספר מזמן שאלה שמאתגרת את התפיסה שלפיה תקופת הילדות מורכבת מאוסף של רגעים קסומים ומרגשים. הכותרת מביעה תחושה שרוב הילדים והילדות מורגלים בה, משום שהם נתונים להוראות ולתזכורות מצד מבוגרים. הספר מציג בכנות, בחן ובהומור את חיי הילדים, הכוללים גם רגעי תסכול, בלבול, מבוכה ותהיות בנוגע להתנהגויות מקובלות ולנימוסים. הוא מאפשר הזדהות ומבטא מצבים שלא תמיד קל להם לבטא במילים.
איך מרגיש ילד? – בהשראת הספר ניתנת לילדים ההזדמנות לבטא את עולמם האישי. אפשר ליצור בשגרת הכיתה מעגל שיתוף קבוע שבו נפגשים בקבוצות קטנות ומשתפים בחוויות, במחשבות וברגשות. אפשר לשאול אותם, למשל: מה הם, לדעתכם, היתרונות הטמונים בהיותכם ילדים ומה הם החסרונות? באילו מצבים עדיף להיות מבוגר? מתי עדיף להיות ילד? מה מרגש אתכם במיוחד? מה מכעיס אתכם? מה מצחיק אתכם? מה אהבתם פעם והיום כבר פחות? ומה להפך?
ספרה של חגית בנזימן הוא חלק ממגמה בספרות הילדים המתארת את עולמם של הילדים "בגובה העיניים". חודשים מספר לאחר שפורסם ספרה "למה לאמא מותר?" יצא לאור ספרו של יהודה אטלס, "והילד הזה הוא אני", העוסק גם הוא בהתבוננות בעולם מנקודת מבטו של ילד. אפשר להתוודע לשירים שכתב אטלס, להשוות בין היוצרים ולהרחיב את מנעד ההיכרות עם ספרי שירה המתארים את העולם מנקודת מבטם של ילדים.
אילו סיפורים משפחתיים ההורים יכולים לספר לילדיהם מתקופת ילדותם-שלהם? כדאי ליידע את המשפחות על הגעת הספר ולעודד אותן לקרוא אותו עם הילדים ולעיין בדף ההצעות לפעילות שבסוף הספר.
סליחה, איך קוראים לך? – תוכלו לשוחח על השמות שלכם: מדוע אתם, ההורים, נקראים בשם שלכם? ומדוע בחרתם עבור הילדים והילדות את השמות שבהם הם נקראים? האם יש לכם שמות חיבה? איך קיבלתם אותם?
יויו קופץ, יושב, מטפס… בכל איור יויו מופיע בתנוחה אחרת. תוכלו להציג את יויו, ושאר בני הבית יחפשו היכן בספר מופיע יויו באופן שהצגתם. הצלחתם? – אפשר לעבור להצגה של המשתתף הבא.
לפעמים אתם שמחים ולפעמים עצובים? – כך גם כותבת הספר, דתיה בן-דור, שכתבה את שיר הילדים "אני תמיד נשאר אני", ועוזי חיטמן הלחין אותו. סרקו את קוד ה-QR בגב הספר ותוכלו להצטרף לשירה!
הכינו חומרי יצירה: מלבן מקרטון, צבעים, מדבקות, ואפשר גם פלסטלינה. כתבו וקשטו: זה הזמן לכתוב את השם שלכם במרכז השלט, לצבוע, לקשט ולתלות בכניסה לחדר! עוד רעיון – תוכלו להדפיס תצלום שלכם, להדביק על השלט ולכתוב את השמות.
הטרמה לסיפור – שם הסיפור – "קוראים לי יויו" – מוצג בגוף ראשון יחיד בפנייה ישירה לקוראים, שמעטות כמוה בספרי ילדים. אפשר להקריא את שם הסיפור, להציג את הכריכה ולשאול: מה ירצה יויו לספר לנו? למה חשוב לו לומר כבר בהתחלה שקוראים לו יויו?
שיחה – כדאי לשתף את הילדים במקור שמותיהם של אנשי הצוות ולבקש מהם לספר גם על שמותיהם: האם הם יודעים מדוע הם נקראים בשם זה? באילו כינויי חיבה הם נקראים? האם הם היו שותפים לבחירת שם לאח, לאחות, לחיית מחמד או לבובה?
השם יויו – כדאי להביא משחק יויו לגן, להציג אותו לפני הילדים והילדות ולתת להם להתנסות בו. תוכלו לבקש מהם לשער מדוע יויו נקרא בשם זה. קשר עם הבית – כדאי לעודד את המשפחות לכתוב הסבר קצר לשם של הילדה או הילד ולהציג את ההסברים במפגשים המשותפים.
שמות לפי נושאים – אפשר לספר לילדי הגן על שמות של ילדים שהם גם שמות פרחים (רקפת, כלנית…), שמות שקשורים למים (אגם, יובל, ים…), שמות מקומות (ישראל, כנרת…) או שמות בעלי חיים (צבי, איילה…). ומה קורה בגן שלנו? – כדאי להציע לילדים לבחור קטגוריות למיון. אפשר למיין לפי נושאים או לפי משתנים שונים: מצלול, אורך השם, מספר האותיות, אות תחילית, שמות מתחרזים ועוד. ההצעות של יויו – יויו מציע חלוקה של שמות על פי משתנים משלו. אפשר לנסות למיין את שמות הילדים והילדות על פי הצעותיו ולהוסיף אותם בעמוד המתאים. מחבואי שמות – מחביאים ברחבי הגן את כרטיסי השמות של הילדים והילדות, וכולם יוצאים לחפש איפה השם שלהם מתחבא. להעשרה – בחוברת "וזוהי רק ההתחלה" [האגף לחינוך קדם יסודי] תמצאו מגוון פעילויות ומשחקים סביב שמות הילדים. אלה יכולים לשמש לביסוס ההיכרות איתם.
איפה השם שלי? "הלכתי לחפש את השם שלי. עוד מעט אחזור." בהשראת יויו הילדים יכולים להתבונן סביב ולחפש היכן כתוב שמם בגן: על התיקים? על המגירות? על היצירות? והיכן עוד? איפה בסיפור? אפשר לבדוק עם ילדי הגן אם שמות של ילדים או ילדות מהגן מופיעים גם בסיפור אפשר לשלב כפעילות שגרה תהליך שבו הילדים יוזמנו לחקור את מקור שמם, ולהציע להם לתת לכך ביטוי גרפי בציור, בתצלום או בקולאז'. כדאי להזמין אותם להציג את הממצאים בפני כל החברים והחברות בגן. חוברת שמות – אפשר להציע לכרוך את התוצרים לחוברת המילון של שמות ילדי הגן.
בעקבות יויו, שמוצא את שמו על תיבת הדואר, תוכלו לצאת לסיור בסביבה הקרובה ולחפש היכן כתובים שמות, על שלטי רחוב, מוסדות, גינות או חנויות. אפשר לנסות לברר מדוע נקראו כך. מפה – בהמשך אפשר להציע להכין יחד את מפת האזור הסובב את הגן ולציין בה את הרחובות ואת המוסדות שהכרתם. להעשרה – "גני ילדים מפת השכונה – שיחה סביב מפה בעקבות טיול בשכונה", המרחב הפדגוגי
האיורים שבספר מלאי הומור, תנועה וחן, והם חלק מיצירתו הענֵפה של האומן אבנר כץ (2020-1939) – צייר, מאייר וסופר ישראלי. כץ גם כתב ספרי ילדים, אייר ספרים נוספים ועיצב את דמותו של קיפי מהסדרה הוותיקה "רחוב סומסום" שבה הופיע לצידו של קיפי. כדאי לעודד את הילדות והילדים להתבונן באיורים ובדמות הקופצנית של יויו. אפשר להבחין בכתמי צבע חופשיים ובקווים לא מהוקצעים ולשאול: מדוע, לדעתכם, כך בחר האומן לצייר את יויו? להעשרה – אבנר כץ 2020-1939, פורטפוליו, אבנר כץ, ויקיפדיה
שפה ואיור בספר – כמו בספרים אחרים שכתבה, גם כאן דתיה בן דור משלבת עיסוק בתחום הפונולוגי, למשל בצליל "שָׁ". החלוקה לעמודים מדגישה זאת: בעמוד אחד מופיע הצליל הפותח, ובעמוד הבא מופיע המשך הביטוי או המשפט. יש לזה ביטוי גם באיורים: בחלק של הצליל היחיד יויו מאויר בתנועה, ובהמשך הוא מאויר במנח רגוע. התבוננות וגילוי – אפשר לדפדף יחד בספר ולגלות זאת. משחקי תנועה – אפשר לשחק משחק תנועה ולהציע הצעות למשפטים או ביטויים שמתחילים בצליל מסוים. כאשר אומרים את הצליל הפותח, קופצים ובהמשך מתיישבים. יצירה – אפשר להציע לילדים ולילדות להוסיף עמודים ובהם משפטים שמתאים ליויו לומר ומתחילים בצליל שָׁ ולאייר אותם בהשראת אבנר כץ. חורזים שמות – בהמשך לשמות המתחרזים שבספר, אפשר לבדוק עם הילדים והילדות אם בגננו יש שמות מתחרזים. אפשר להציע להם להמציא חרוזים לשמותיהם, וזאת מתוך התחשבות ברגישויות שלהם ולאחר בירור איתם אם הם מרגישים בנוח עם החרוז. חשוב להקפיד שהחרוז יהיה על דרך החיוב. ספר חרוזים – אפשר להציע לילדים ולילדות להכין ספר חרוזים לילדי הגן ולחבר לכל ילד שני משפטים מתחרזים, לדוגמה: "קוראים לי אדיר, ואני אוהב לשיר".
קראתם את הסיפור כמה פעמים? עכשיו כדאי לעודד את הילדות והילדים לנסות "להקריא" לכם את הסיפור במילים שלהם. שחזור הסיפור, בעזרתכם, תורם ליכולת ההבעה ולרכישת אוצר המילים ובעיקר – להנאה המשותפת מהסיפור.
כל הבתים בנויים מקירות וגג, דלתות וחלונות; מה מיוחד בבית שלכם? מה הופך אותו לשלכם? תוכלו לשוחח על חפצים ופריטים מיוחדים שנמצאים בבית שלכם ועל דברים שאתם עושים יחד בבית.
בכל סבב, אחד המשתתפים מכריז על נושא וכל שאר המשתתפים צריכים לשתף פעולה ולחפש יחד פריט מתאים: כשמכריזים "אדום" מחפשים בבית פריט אדום. בסבב הבא, משתתף אחר מחליט על נושא החיפוש, והשאר ממשיכים לחפש. אפשר לחפש פריטים שמתאימים להכרזה: "גדול", "קטן", "חמוד", "יָשָׁן", "צבעוני", "מעצבן" או "גלגל".
הטרמה – רצוי להקריא את שם הסיפור ולשאול: איך, לדעתכם, בונים בית? איך מתחילים? במה יש צורך? מומלץ להקריא את הספר בקבוצות קטנות, לשוב ולספר אותו כמה פעמים ולהפנות את תשומת הלב למסרים בסיפור, לאיורים ולהשתלשלות העלילה. לאחר הקריאה הראשונה – רצוי לברר הבנה מילולית: מה רצו הילדים לעשות? מי השתתף בבניית הבית? מה הִציעו הילדים? מדוע הבית התפרק בתחילה? מה סייע לילדים להצליח? מה קרה לליה? בסיפור יש מסרים סמויים – עידוד שיתוף פעולה, קידום חֲבֵרוּת והתחשבות. כדי לסייע לילדות ולילדים לגלות מסרים אלו, חשוב לשאול על הרגשות של הדמויות בסיפור: האם הילדים שהחלו את תהליך הבנייה אִפשרו לילדים נוספים להעלות רעיונות ולהצטרף? מדוע? כיצד הרגישו הילדים שהצטרפו? כיצד הרגישו הילדים כשהבית נהרס? כיצד הרגישה ליה כשהילדים האשימו אותה? וכיצד היא הרגישה כשהוזמנה לחזור? התבוננות באיורים יכולה לעזור בהבנת הרגשות שבסיפור. ייחוס וחיבור אישי למסרים – בשלב זה ניתן לשאול: האם גם לכם בגן יש לפעמים רעיונות משותפים? שיתוף פעולה תורם לתחושת הביטחון והשייכות. זו הזדמנות להכיר את המושג ולשלב אותו בשפת הדיבור והמעשה בגן. תוכלו לשאול: האם החברים בסיפור בנו יחד או שכל חבר וחברה בנו בנפרד? האם גם אתם בונים או מרכיבים דברים עם חברים בגן? אֵילו משימות אנחנו מבצעים בגן יחד, בשיתוף פעולה? אולי סידור החצר? ומה עוד? להעשרה – מילתהיוםבגן – יחד משחקישיתוףפעולה, אתר יוצרות שפה
לבד או יחד? – הגננת יכולה להניח חפצים קטנים על גבי משטח קשיח ולספר שעליה להעבירו לפינה בחדר. האם אפשר לעשות זאת לבד? – אחרי ניסיון והדגמה הגיעה העת לבקש מתנדבים לעזרה: הם יאחזו בקצות המשטח ויעבירו אותו יחד. ניתן לשאול – האם, לדעתכם, היה קל יותר לבצע את המשימה לבד או יחד? מדוע? יצירה משותפת – אפשר ליצור יחד יצירה חופשית בצבע או בהטבעת כפות הידיים על גבי משטח גדול . כדאי להתבונן יחד ביצירה ולהדגיש איך כל אחד תרם את חלקו לטובת משהו גדול ומשותף.
מה לעשות כשלכל אחד דעה שונה? – לשחק יחד, להחליט יחד ולהתפשר הם אתגרים בכל גיל, במיוחד בגיל הילדות. תוכלו לחזור אל הסיפור ולמצוא דוגמאות לכך. בהמשך אפשר לשאול: האם הילדים הסכימו על כל דבר? האם הם אמרו את דעתם זה לזה? האם בכל פעם אותם הילדים ויתרו? מה אתם עושים כשאתם רוצים לשחק באופן מסוים וחבר רוצה לשחק אחרת? מה אפשר לעשות כשלא מסכימים? לשתף חברים – בהשראת הסיפור ניתן לעודד ערנות למצבים שבהם חברים וחברות בוחרים שלא להשתתף בפעילות, או למקרים שבהם הם נעלבים ופורשים מהפעילות, ולטפח חֶמלה. תוכלו לחזור אל הסיפור בשעת הצורך ולשוחח: למה ליה הלכה? מה ומי עזרו לה לחזור? מה אפשר לעשות כשרואים חבר עצוב שיושב בצד?
כמו בסיפור, גם ילדי הגן יכולים לבנות בית ממגוון חומרים בקבוצה תוך שיתוף פעולה וקבלת החלטה משותפת. חשוב לאפשר להם להיות פעילים בתהליך התכנון, היישום והביצוע, וכך לסייע בפיתוח אישיותם, העלאת ביטחונם העצמי ותחושת המסוגלות שלהם. תהליך שכזה גם מכבד את הבחירות שלהם ומאפשר להם לממש אותן. רצוי לשאול: איזה בית הייתם רוצים לבנות ולאיזו מטרה: בית לילדי הגן, בית לצעצועים, בית לציפורים בחצר, ואולי בית אחר? הילדים יבחרו את החומרים שישתמשו בהם, יקבעו את סדר הפעולות ואת התפקיד של כל אחד ואחת בתהליך שייעשה בתיווך הגננת כדי ששיתוף הפעולה יהיה במיטבו. במהלך הבנייה כדאי לעצור ולבדוק: האם יש צורך בשינוי? האם מישהו לא מרוצה? האם נתקלנו באתגר חדש? את התוצרים אפשר להציג בתערוכה ולשתף את המשפחות. להרחבה – מקימיםביתןמקרטוניחלב מהעושיםכשנתקליםבקושי
ניסוי וטעייה – האם נוכל להרכיב קודם כול גג ורק אחר כך את הקירות? אפשר לחלק את הילדות והילדים לקבוצות. כל קבוצה תתנסה בעזרת קוביות או קופסאות ותתייעץ בנוגע למה שכדאי לעשות. הבתים מסביבנו – אפשר לצאת לטיול סביב הגן ולבחון את הבתים והבניינים – האם הם על עמודים או על יסודות אחרים? להרחבה – תהליכיתיכון– תכנוןובנייהבגן
המאיירת איירה בועיות דיבור שבהן היא מביאה את קולה של בובת הצב. בקריאות הנוספות אפשר להציג את הטכניקה ולהסביר אותה ולקרוא את תוכן הבועיות. לאחר מכן אפשר לחשוב עם הילדים מה היה הצב יכול לומר בשאר חלקי הסיפור.
"מפתח בשביל לפתוח", "כרטיס בשביל רכבת", ובשביל מה יש סל? או כף? אפשר לטייל בבית, לבחור חפצים ולבדוק יחד מה שמם ומה עושים באמצעותם. משחק לוטו "מי שייך למי" מחכה לכם בסריקת הקוד:
כדאי להכין כיס גדול ולהחביא בו חפץ שימושי. ביום קבוע בשבוע יוציאו הפעוטות את החפץ מהכיס, יציגו אותו לפני הכיתה וידגימו למה הוא משמש: כף בשביל לאכול, צעיף בשביל להתחמם וכו'. את הכיס אפשר להכין מבריסטול, מבד או מתיק ישן.
מכינים כיסים ומבקשים מהפעוטות למיין לתוכם פריטים שונים: המכונית, הרכבת והמטוס ייכנסו לכיס כלי התחבורה; הכלב, החתול והפרפר ייכנסו לכיס החיות; החולצה, המכנסיים, השמלה והגרביים ייכנסו לכיס הבגדים. אפשר לשים חפצים קטנים או תמונות של פריטים אלו.
שעון – מכינים שעון פעילות ללוח ובו ציורים של שעת אכילה, שעת משחק ושעת מנוחה, ומציינים את המספרים המרכזיים: 3, 6, 9, 12. בכל פעילות מזיזים את המחוג לפי הפעילות החדשה. כך המושג "זמן" המופיע בספר ייכנס לשגרת הכיתה: זמן לקריאה, זמן לריקוד וזמן לפעילות.
של מי החפץ? – תוכלו לבקש מההורים להביא מהבית חפץ שימושי שתניחו בכיס גדול. בכל פעם הפעוטות יגלו "הפתעה" בכיס, והצוות יציג את הפריט, לאיזה פעוט ומשפחה הוא שייך ומה עושים באמצעותו.
מי מתחבא מאחורי הדלת? – אפשר להכין בית מקרטון עם דלת שניתן לפתוח ועם מפתח תואם. בכל פעם הבית יהיה "שייך" לפעוט אחר, והוא יפתח את הדלת בעזרת המפתח ויגלה איזה חפץ מחכה לו מאחורי הדלת.
משפחות עולים – לתשומת ליבכם, משפחות שאינן דוברות עברית יכולות להצטרף לחוויית הספר דרך התבוננות משותפת באיורים: מה יש בכיס של סבא? מה הסבא והילד עושים יחד?
הפסקול של הסיפור יסייע לקריאה המשותפת: יושבים יחד קרוב-קרוב, מאזינים לסיפור המולחן ומדפדפים.
במהלך הקריאה כדאי להצטרף אל הידיים בכל עמוד ועמוד, לעקוב אחרי המסלול שלהן ולחקות את התנועות – הורים ופעוטות יחד: "ללכת" עם היד על קצות האצבעות, לקפוץ עם הידיים, לדפוק בדלת שבציור ולהיות קוראים פעילים לאורך הספר כולו.
למי יש כף יד קטנה? ולמי גדולה? כל אחד ואחת מהמשפחה מוזמנים להניח את כף ידם על גיליון נייר. אתם, ההורים, תשרטטו את קווי המתאר של הידיים, והפעוטות יוכלו לקשט ולצבוע. את התמונה של כפות הידיים אפשר לשמור למזכרת, ואפשר גם לחזור על הפעולה שנה אחרי שנה ולראות מה השתנה.
תוכלו לשיר שירי משחק של ידיים: "עשר אצבעות לי יש" או "לכובע שלי שלוש פינות". כדאי להוסיף תנועות ידיים לשירה, ואפשר להוסיף תנועות אצבעות לשירים אהובים אחרים. בילוי נעים!
קוראים יחד – כשקוראים את הסיפור בפעם הראשונה, כדאי לשלב תנועות ידיים מתאימות: אצבע אחרי אצבע הולכות בדרך, אצבעות קופצות בין השלוליות, או אצבע דופקת בדלת.
בקריאות הבאות מומלץ לעודד את הפעוטות לעשות את תנועות הידיים איתכם.
כדאי להציע לפעוטות לדפדף בין האיורים ולחפש את הידיים:
באילו כלים אפשר לנגן ביד אחת ובאילו בשתי ידיים? תוכלו להזמין את הפעוטות להתנסות בנגינה בכלים שונים ולבדוק כמה ידיים משתתפות בנגינה, ואילו חלקים של היד באים במגע עם הכלי: האם כל כף היד? ואולי דרושות שתי כפות הידיים יחד?
מה הפעוטות יכולים לעשות בבית? הרבה דברים! אפשר להניח כוסות על שולחן האוכל, לטאטא במטאטא קטן, להאכיל את חיית המחמד וגם… לכבד בעוגיות. כדאי לשוחח ולהציג במה הפעוט או הפעוטה מסייעים בבית, ובמה עוד הם רוצים ויכולים להשתתף.
הילד בסיפור מחלק עוגיות לבני המשפחה שלו: סבתא, דוד, אחות, בת דוד. ומיהם בני המשפחה שלכם? אפשר לספר על בני המשפחה, לומר את שמם ואת תפקידם: "סבתא ברכה", "דוד ברוך", ולהיעזר בתמונות משפחתיות.
מכירים את משחק האצבעות "סבתא בישלה דייסה?" באופן דומה ניתן לשחק במשחק "לילד היו עוגיות", שבו הפעוט פותח את כף ידו וההורה מתחיל לספר: "לילד היו עוגיות, נתן לסבתא (מחזיקים את האגודל), נתן לדוד (מחזיקים את האצבע)…" וכך מונים את האצבעות ולכל אצבע נותנים "דמות". למי תיתנו את העוגייה האחרונה?
הפעוט שבספר מחלק את העוגיות, וכך נשארות בצלחת פחות ופחות עוגיות. כשתגיעו לעוגייה האחרונה, תוכלו לעצור ולשאול את הפעוטות: מה הילד יעשה עם העוגייה האחרונה?
הפעוטות יכולים להצטרף – כשתקראו את הסיפור בפעמים הבאות, הפעוטות יכירו את הסיפור ויוכלו להגיד איתכם מה אומר כל אחד מבני המשפחה.
נורי וסבא מבלים ביחד וזה נחמד. כדאי לשוחח עם הילדים והילדות ולברר: מה נחמד להם לעשות יחד עם סבא, סבתא או בני משפחה אחרים? האם יש משהו שהייתם רוצים ללמוד מהם? אולי יש לכם שאלה שרציתם לשאול והתביישתם?
אילו אוצרות יש במערה של סבא? – כדאי להתבונן באיורים ולחשוב איך הם הגיעו לאדמה, למי הם היו שייכים? תוכלו גם לדמיין: מה יכול להימצא באדמה מתחת לבית שלכם?
מיהו החולד? – החולד הוא בעל חיים מכרסם שחי בתוך מחילות באדמה. צורת הגוף שלו מתאימה לצורת המחילה – הוא ארוך וגלילי. חוש המישוש והשמיעה שלו מפותחים, והוא אוכל צמחים שגדלים בתוך האדמה. רוצים לדעת עוד? – חפשו במרשתת מידע על החולד.
גם אתם יכולים להיות חולד ליום אחד! – מכינים יחד 'מנהרה' מספות, סדינים או כריות, נכנסים בזהירות וזוחלים עד ליציאה. אפשר גם להחשיך את הבית, להדליק פנס וללכת שמאלה וימינה, קדימה ואחורה – לעקוף מכשולים, ו… להגיע!
מוזמנים לשחק ולגלות: מה קורה כשעונים לפני ששואלים? אחד המשתתפים אומר תשובה והמשתתפים האחרים מנחשים את השאלה שמתאימה לה: התשובה "קוראים לי נורי" יכולה להתאים לשאלה "איך קוראים לך?". לאיזו שאלה מתאימה התשובה: "אני בת חמש", או "מפלצת סגולה"?
בעקבות הסיפור כדאי לשוחח על נורי וחוויותיה: נורי הקשיבה לסבא ולא הבינה את ההסברים שלו. כיצד היא הרגישה? מדוע נורי לא אמרה לסבא שהיא לא מבינה את מה שאמר? למה נורי לא הצליחה לחפור את המנהרה? מה היה קורה, לדעתכם, לו נורי הייתה מבקשת מסבא שיסביר לה מה לעשות בתחילת החפירה?
"לֹא הַבַּיְשָׁן לָמֵד" – זו הזדמנות לשוחח עם הילדות והילדים על כך שכולם, גם מבוגרים, מתביישים לפעמים, לספר על מצבים שבהם אתן, צוות הגן, הרגשתן כך ולעודד אותם להתייחס לכך ואולי גם לשתף: האם גם לכם קורה שאתם לא מבינים ומתביישים לשאול? מה אפשר לעשות במצבים כאלו?
כדאי לעודד את הילדים והילדות ללמוד ולשאול על נושא שמסקרן אותם והם היו רוצים לדעת עליו יותר. מומלץ לעבוד בקבוצות קטנות בהן ניתן לבחור נושאים מגוונים, שאילת שאלות ומתן הסברים מתוך כבוד זה לזה ומתוך הבנה כי זהו הפתח להבנה ולידע.
בדומה למשחק "הרצל אמר", אפשר לשחק "סבא אמר" בהשראת הסיפור ולהשתמש במושגים מהספר להרחבת השימוש במושגים במרחב: "סבא אמר: ידיים למעלה, ידיים למטה, ללכת לימין, ללכת לשמאל, לפני, אחרי, מסביב…"
כדי לעזור לילדים בהפנמת המושגים "ימין" ו"שמאל" ולרמוז להם מה הכיוון הנכון, ניתן להדביק מדבקה על אחת הידיים.
נורי מכרסמת שורשים. זו הזדמנות להכיר גזר, סלרי, בטטה, סלק וירקות שורש נוספים. אפשר לראות את הצמיחה שלהם באדמה – בתמונות או במציאות – להריח אותם, לגעת בהם, לטעום סוגים שונים של ירקות שורש וגם להכין יחד מאכלים משורשים, כמו מרק או סלט.
בעקבות המנהרה אפשר לשחק עם גלילים או עם מנהרות זחילה: תוכלו לעודד את הילדים והילדות לעמוד משני צידי המנהרה ולשאול זה את זה שאלות, לזחול במהירות מצד לצד ולבדוק אילו חפצים אפשר להעביר בין הצדדים.
תוכלו גם להשתמש בגליל של נייר מגבת: להסתכל מבעד לעיגול ולספר מה רואים, להשמיע קול ולגלות כיצד הוא משתנה, וליצור מנהרות קטנות מחיבור של כמה גלילים.
להעשרה – הצעה להקמת מסלולי גלילים בחצר במצגת "הקמת חצר מתמטית" – באתר דע-גן
מתן עורם ערימת חול ומשכלל אותה בכוחות עצמו. בעקבות הקריאה בסיפור כדאי לשוחח עם הילדים והילדות על פעולות שהם עושים בלי עזרה ולהשוות אותן לפעולות שעשו בעבר. מומלץ לשתף בחוויות דומות שלכם, ההורים, מילדותכם: מה רציתם לעשות והצלחתם לבצע? ומה הילדות והילדים רוצים לבנות ולעשות? האם הם זקוקים לחומרים או לעזרה? אפשר להחליט על יוזמה משפחתית של בנייה, יצירה או תיקון – בהצלחה!
מה אפשר לעשות עם חול? אפשר להטביע בתוכו את כפות הרגליים ולהתבונן בעקֵבות השונים של בני המשפחה, אפשר לצייר על החול בעזרת זרדים, לערום ערימות של חול, או לצאת החוצה ולעקוב אחר עקֵבות שונים בחול.
האיורים בסיפור מצוירים מנקודות מבט שונות: למעלה או למטה, מגובה או ממרחק. מבט על העולם ממקומות שונים – גבוהים או נמוכים – מאפשר לגלות דברים מפתיעים: נסו להביט על החדר מגובה של נמלה, מבעד למשקפת מגליל נייר, באמצעות זכוכית מגדלת או כשאתם עומדים על כיסא: מה רואים משם שלא רואים מכאן?
בהשראת מתן וארמון החול תוכלו גם אתם לדמיין, לתכנן וליצור: עִצמו את העיניים ודמיינו, אחר כך שתפו את בני המשפחה ברעיון שלכם, חפשו חומרים והתחילו לבנות יחד: זו יכולה להיות מכונה מקופסאות, כלי רכב מחול, ארמון מעופף מכריות ואולי משהו אחר?
הטרמה לסיפור – מה אפשר לעשות עם חול? מה אתם עושים בגן עם חול? האם אתם אוהבים לשחק בחול? ואם לא, האם אתם אוהבים לעשות איתו פעולות אחרות? ואולי אתם מעדיפים לשחק בחומר אחר? בעקבות הסיפור תוכלו להמשיך ולשוחח על חול ולשאול: האם אתם מגיעים הביתה עם חול בכיסים או בנעליים? חשוב לזכור שיש בתים שבהם ההורים אינם שבעי רצון מהחול המגיע הביתה בעקבות משחק הילדים, כך שייתכן שילדים ישתפו בכך וברגשותיהם. חשוב להכיל את מגוון הרגשות העולים ללא שיפוטיות ולקבל גם אמירות המשקפות דעה זו. מה אתם עושים עם חול? ומה עוד אפשר לבנות בחול מלבד ערימות? במפגש זה ובבאים אחריו תוכלו להרחיב על נושאים נוספים שעולים מהספר: עצמאות – אילו דברים אתם יכולים לעשות בעצמכם? אילו דברים הייתם רוצים לעשות בעצמכם ועדיין אינכם יכולים? מדוע?
התמדה – מתן הִתמיד ואסף מדי יום חול עד שהצליח ליצור הר גבוה. תוכלו לבקש מהילדים לשתף בדברים שגם הם מתמידים בהם לאורך זמן: חוג, משחק שמשחקים בו שוב ושוב או פעולות יומיומיות, כמו צחצוח שיניים ומקלחת.
פעלנוּת – כדאי לכוון את השיחה לעידוד הילדות והילדים להיות לומדים עצמאיים, פועלים ויוזמים. אפשר לשאול: מה למד מתן כשבנה בחול? באילו מקומות ברחבי הגן והבית אתם יוצרים ועושים? מה לומדים ממשחק בחצר? מטיול? אילו מרחבים בגן ובסביבתו תרצו לשפר, ואילו תרצו להוסיף ולבנות?
משחק בחול מזמן הנאה רב-חושית ומפתח את הדמיון ואת היצירתיות של הילדים. החול מאפשר פעילויות רבות ומגוונות, כמו מישוש והתנסות במרקמים שונים: חול קינֵטי, חול יבש, חול רטוב. אפשר לשחק בחול עם כלים וחפצים וליצור יצירה משותפת בחול: בנייה בחול, ציור על חול או ציור באמצעות חול. על חשיבות המשחק בחול ולמגוון רעיונות תוכלו לקרוא כאן: "רק" חול וחול…? לשחק בארגז החול
האומנית שלי בן-נון מציירת בחול על שולחן אור. להעשרה: סרטון הנפשת חול באתר "הופ" למילות השיר "יד ביד" שכתב בצלאל אלוני לאחר הצפייה ניתן לאפשר לילדים להתנסות בציור בחול על שולחן אור או על שולחן רגיל. להעשרה – מגוון פסלי חול שהוצגו בתערוכה "אגדות בחול", אתר לגדול
מה ראה מתן מבעד למשקפת? אפשר לשאול: אם הייתם מטפסים על הר גבוה, מה יכול להיות שהייתם רואים? ומה אתם יכולים לראות כעת? תוכלו לתת לילדים משקפות ולשאול אותם: מה אתם רואים בתוך הגן ומחוצה לו? מה אתם רואים מרחוק? ומה מקרוב? תוכלו גם לבקש מהילדים ומהילדות לצייר על עיגולים שגודלם כמו העדשות שבמשקפת את הדברים שהם היו רוצים לראות דרכה, להדביק את הציורים על המשקפת שלהם ולשתף את בני המשפחה במשקפת שיצרו.
בעקבות הנמלים שבסיפור תוכלו ללמוד על הנמלים ולהתנסות במחקר: מתי רואים יותר נמלים: כשחם או כשקר? איפה נמלים גרות? איך הן אוספות מזון? איך הן אוהבות ללכת: לבד או בשיירה? מה אפשר ללמוד מהנמלים? הילדים יכולים לצאת לחצר, להתבונן בנמלים ולספר על מה שלמדו כשהתבוננו בהן. הם גם יכולים להיזכר בסיפורים על נמלים ולבחון אם הם משתלבים עם מה שראו וכיצד.
ספרים שבהם פוגשים נמלים: אולי אפשר גרגר סוכר, הטיול הקטן
גודל האותיות שבספר משתנה על פי משמעות המילים: כשערמת החול גדלה, גם המילה הולכת וגדלה, וכשמסופר על הנמלים, המילה "קטנות" כתובה בקטן. כדאי לבקש מהילדות ומהילדים לעקוב אחר גודל המילים ולסייע להם להבחין בכך שגודל המילים משתנה על פי משמעותן.
איך אתם מתכוננים לשינה, ומה עוזר לכם להירדם? תוכלו לשוחח על כך יחד ולחשוב על יצירת טקס קבוע שיביא איתו רגיעה, ויאפשר שיתוף בחוויות היום ובמחשבות שעולות.
איזה מזל שיש דרך לזכור את המחשבות שלנו ולמנוע מהן לברוח! איך עושים את זה? החזיקו ליד המיטה מחברת ועיפרון, ורגע לפני שתירדמו וכל המחשבות יתפזרו – ציירו אותן. את הציור אפשר לצבוע בבוקר, כי עכשיו… הזמן לישון.
"מזל שלסיר יש שתי ידיות ולא חמש, כי איך היינו מחזיקים אותו?", "טוב ששִמשַת החלון עשויה מזכוכית ולא מקרטון". ומה עולה בדמיון שלכם? אילו דברים משמחים אתכם בדיוק כמו שהם? כל אחת ואחד מבני המשפחה יכולים להביא חפץ כלשהו ולספר: "מזל ש…", "טוב ש…".
המחשבות של טודי מגיעות לפני השינה. ומתי מגיעות המחשבות של ילדות וילדי הגן? על מה הם חושבים לפני השינה? ומתי באות אליהם המחשבות? מה זה "לדמיין"? מה הם מדמיינים שקורה להם? מה מופיע בדמיונות הללו? האם הם דומים לחלומות בזמן השינה או שונים מהם? מדוע טודי בוחרת לשאול את השאלות דווקא לפני השינה?
אפשר להזמין את הילדים לספר על טקסי השינה בבתיהם.
חברי הצוות יכולים גם הם לחלוק את סיפוריהם האישיים.
ניתן לתרגל עם הילדים והילדות "תרגילי דמיון"': עוצמים עיניים, מעלים נושא ונותנים שהות לדמיין. אפשר ללוות את התרגיל במוזיקה מתאימה. בהמשך נשוחח על המחשבות שעלו ונזמין את הילדים לספר ולתאר.
אפשר להציע להם לבטא את עצמם בחומרים מגוונים.
נושאים לדוגמה:
אורח מיוחד מגיע לגן
הפתעה מגיעה אל חצר המשחקים
פגשתי מישהו שהגיע מארץ פלאות
עפתי והגעתי אל מקום מופלא
פגשתי חיה שמדברת עברית
זמן דמיון – כחלק מניהול הזמן בגן העתידי רצוי להזמין את הילדות והילדים להשתתף באופן קבוע בבחירת הפעילות, ביישומה ובניהולה. אפשר להזמין אותם לבחור זמן שייקרא "זמן דמיון". רצוי לזַמן מרחב שקט ורגוע שבו יהיה אפשר לשבת או לשכב ולערוך "סדנת דמיון מודרך" בהנחיית איש צוות או ילד/ה.
היכולת למצוא את הטוב והחיובי ולהתבונן סביבנו בעין טובה היא יכולת שניתן לפתח אצל ילדי וילדות הגן. תוכלו לשוחח איתם על הדברים הטובים שיש בגן ובתוך כך להשתמש במושגים "כמה טוב ש…" או "מזל ש…", למשל:
כמה טוב שיש לי חברים בגן שאפשר לשחק איתם.
מזל שיש ספרייה בגן ואפשר לקרוא ספרים.
כמה טוב שאני בגן!
כמובן, אפשר להרחיב את היריעה אל מעבר לתחום הגן ולאפשר השלמת משפטים הנוגעים לחוויות ומחשבות מתחומי חיים נוספים.
אפשר לבקש מכל ילד וילדה להשלים את המשפט "כמה טוב ש…"
האם הילדים והילדות בגן מסכימים עם מה שטודי אמרה? תוכלו לבדוק:
"טוב שיש המון צבעים, ולא הכול אפור." – נותנים לילדים ולילדות להתנסות בציור מונוכרומטי בצבעי שחור-לבן ובציור צבעוני. מה עדיף בעיניהם? למה?
"מזל שיש המון מנגינות וצבעים…" – מאזינים ליצירות מוזיקליות שבהן נוספים בהדרגה עוד ועוד כלֵי נגינה והמנגינה הופכת להיות עשירה יותר, למשל בּוֹלֵרו_מאתראוֶול.
לאדם יש שתי רגליים. וכמה רגליים יש לכלב? ולתמנון? ולמרבה רגליים? למה יש להם יותר רגליים? מה הם עושים איתן?
תוכלו לפתוח בשאלה, לעודד את הילדים ואת הילדות להוסיף שאלות שמסקרנות אותם ולאחר מכן להעלות השערות ולחקור אותן בעזרת תמונות, סרטונים, תצפיות וידע של הסובבים.
שיח פילוסופי הוא שיח העוזר לקדם את יכולות הילדות והילדים להעלות שאלות ולחקור את העולם. אתם מוזמנים לצפות בסרטון "תאוריות של ילדים – דיון בין ילדים בסוגיה פילוסופית" שבמרחב הפדגוגי, ובו ניתן לראות את הדברים הלכה למעשה.
לאיזו תמונה בספר תרצו להיכנס? תוכלו לבחור להתארח אצל אחת המשפחות שבסיפור, לדמיין איך ההרגשה להיות שם ליד הלווייתן או בכיס הקנגורו ולחשוב מה תרצו שיקרה כשתפגשו את הדמויות שבתמונה.
כדאי לשוחח עם הילדים ולשאול: אם יכולתם להיות אחת החיות ליום אחד –איזו מהן הייתם בוחרים להיות? למה? כדאי למנות יחד את הדברים הטובים שיש בחיינו.
איורים מטרימים – בכל עמוד מופיע בעל חיים שהדמות רוצה להידמות אליו. כדאי להסב את תשומת הלב של הילדים לאיורים הללו ולעודד אותם לספר את הסיפור בעל-פה באמצעותם.
החולם הקטן – השיר "החולם הקטן" מתאר חלומות… תוכלו לשיר ולהציג את החלומות שבשיר: ענן, קוסם ופרפר. ומה אתם הייתם רוצים להיות? אפשר להדגים בפנטומימה.
סיפור שענת אוהבת במיוחד 
חלה לשבת 
למה תמיד מזכירים לי 
קוראים לי יויו 
איך בונים בית? 
הכיסים של סבא 
ספר על יד 
מי רוצה לטעום? 
המנהרה של נורי 
מתן החול וההר הגדול 
משהו אחד ולישון 
לו רק 
שאלה של שועלה 
הכבש השישה-עשר 
אפשר להיות הכלב שלכם? 
הנסיכה והאבן 
והילד הזה הוא אני 
שושה 
הדס המהנדסת בונה שטותיקופטר 
למה חתולים לא נחמדים? 
מישו 
סופרג’ף 
לא קל להיות גיבור-על 
אוי לא, ג'ורג'! 
סבא סביח 
שפן 
יוסי שלי מוצלח 
חומפס 
הנעליים הישנות של אדון מינאסה 
מה שמי ומי אני 
הינשוף שראה הפוך 
המנגינה 
הבלגן שלי 
איך מבקשים סליחה 
שִׂיחָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
יְצִירָה
בִּשּׁוּל
הַמְחָשָׁה
חֲגִיגָה
הַעֲשָׁרָה
שֵׁמַע
שִׂיחָה
בִּשּׁוּל
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
הַמְחָשָׁה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שֵׁמַע
הַעֲשָׁרָה
שֵׁמַע
קְרִיאָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שֵׁמַע
סִרְטוֹנִים
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
כְּלָלִי
לָצֵאת הַחוּצָה
יְצִירָה
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
הַעֲשָׁרָה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
סִרְטוֹנִים
יְצִירָה
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
יְצִירָה
לָצֵאת הַחוּצָה
קְרִיאָה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
סִרְטוֹנִים
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
חֵקֶר
יְצִירָה
סִרְטוֹנִים
כְּלָלִי
קְרִיאָה
מִשְׂחָק
יְצִירָה
שֵׁמַע
הַשְׁרָאָה
קְרִיאָה
מִשְׂחָק
יְצִירָה
שֵׁמַע
שֵׁמַע
כְּלָלִי
שִׂיחָה
שִׂיחָה
בִּשּׁוּל
מִשְׂחָק
סִרְטוֹנִים
קְרִיאָה
שִׂיחָה
הַמְחָשָׁה
בִּשּׁוּל
שִׂיחָה
הַמְחָשָׁה
כְּלָלִי
כְּלָלִי
שִׂיחָה
שִׂיחָה
חֵקֶר
מִשְׂחָק
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
חֵקֶר
יְצִירָה
שִׂיחָה
לָצֵאת הַחוּצָה
יְצִירָה
יְצִירָה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
יְצִירָה
הַעֲשָׁרָה
חֵקֶר
שִׂיחָה
שִׂיחָה
הַמְחָשָׁה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
שֵׁמַע
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
יְצִירָה
מִשְׂחָק
כְּלָלִי
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
חֵקֶר
הַעֲשָׁרָה
כְּלָלִי
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שֵׁמַע
יְצִירָה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
סִרְטוֹנִים
חֲגִיגָה
חֵקֶר
הַעֲשָׁרָה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
חֵקֶר
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
סִרְטוֹנִים
הַשְׁרָאָה
בִּשּׁוּל
כְּלָלִי
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
הַעֲשָׁרָה
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
הַמְחָשָׁה
בִּשּׁוּל
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
יְצִירָה
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
יְצִירָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
הַעֲשָׁרָה
יְצִירָה
סִרְטוֹנִים
הַעֲשָׁרָה
חֲגִיגָה
יְצִירָה
הַעֲשָׁרָה
יְצִירָה
יְצִירָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
הַעֲשָׁרָה
יְצִירָה
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
יְצִירָה
הַשְׁרָאָה
הַעֲשָׁרָה
סִרְטוֹנִים
כְּלָלִי
שִׂיחָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
הַעֲשָׁרָה
קְרִיאָה
קְרִיאָה
הַעֲשָׁרָה
חֵקֶר
יְצִירָה
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
יְצִירָה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
לָצֵאת הַחוּצָה
מִשְׂחָק
יְצִירָה
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
חֲגִיגָה
שִׂיחָה
סִרְטוֹנִים
קְרִיאָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
הַמְחָשָׁה
שִׂיחָה
חֲגִיגָה
הַעֲשָׁרָה
יְצִירָה
הַשְׁרָאָה
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
חֲגִיגָה
חֵקֶר
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
מִשְׂחָק
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
הַעֲשָׁרָה
מִשְׂחָק
הַשְׁרָאָה
מִשְׂחָק
יְצִירָה
סִרְטוֹנִים
מִשְׂחָק
הַמְחָשָׁה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
קְרִיאָה
כְּלָלִי
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
כְּלָלִי
כְּלָלִי
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
יְצִירָה
הַעֲשָׁרָה
סִרְטוֹנִים
כְּלָלִי
הַעֲשָׁרָה
חֲגִיגָה
יְצִירָה
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
בִּשּׁוּל
קְרִיאָה
קְרִיאָה
יְצִירָה
חֲגִיגָה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
שֵׁמַע
שִׂיחָה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
יְצִירָה
חֵקֶר
שִׂיחָה
כְּלָלִי
יְצִירָה
יְצִירָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שֵׁמַע
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
חֵקֶר
יְצִירָה
יְצִירָה
הַשְׁרָאָה
מִשְׂחָק
שֵׁמַע
הַמְחָשָׁה
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
הַעֲשָׁרָה
שֵׁמַע
שִׂיחָה
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
הַמְחָשָׁה
הַעֲשָׁרָה
הַעֲשָׁרָה
הַעֲשָׁרָה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
הַשְׁרָאָה
חֵקֶר
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
שֵׁמַע
הַעֲשָׁרָה
כְּלָלִי
חֲגִיגָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
יְצִירָה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
הַמְחָשָׁה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
קְרִיאָה
יְצִירָה
יְצִירָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
מַעֲרָךְ
שִׂיחָה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
כְּלָלִי
שִׂיחָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
חֲגִיגָה
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
מִשְׂחָק
כְּלָלִי
שִׂיחָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
קְרִיאָה
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
כְּלָלִי
הַעֲשָׁרָה
הַעֲשָׁרָה
הַעֲשָׁרָה
שֵׁמַע
הַמְחָשָׁה
יְצִירָה
חֲגִיגָה
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
יְצִירָה
שֵׁמַע
כְּלָלִי
הַעֲשָׁרָה
הַמְחָשָׁה
כְּלָלִי
הַעֲשָׁרָה
קְרִיאָה
כְּלָלִי
הַשְׁרָאָה
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
יְצִירָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
חֲגִיגָה
הַמְחָשָׁה
קְרִיאָה
כְּלָלִי
כְּלָלִי
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
