מהו המקום האהוב עליכם? האם הוא נמצא בתוך הבית? האם הוא קרוב אליו? או אולי דווקא רחוק ממנו? תוכלו לשתף זה את זה: מהו המקום המיוחד שלכם, מה אתם אוהבים בו, ובמה הוא מיוחד בעיניכם וליצור את התחנה שלו!
בכל מקום אפשר לגלות דברים טובים, ולכל מקום יש חן שאפשר למצוא בו. בכל סבב במשחק אחד המשתתפים בוחר מקום, רחוק או קרוב, בארץ או בחו"ל, אמיתי או דמיוני. שאר המשתתפים שואלים שאלות על המקום, ובעזרתן מגלים מדוע המקום הנבחר הוא מקום נפלא.
מה קורה בקרבת הבית שלכם? צאו לסיור קצר ונסו לגלות כיצד תוכלו לתרום לסביבה הקרובה: תוכלו לאסוף ניירות ולהשליך לפח המחזור, להציע כוס שתייה לאנשים המחכים בתחנת האוטובוס, או לארגן ספריית רחוב עם השכנים.
"הוא נמצא בַּמקום הכי מתאים ואף פעם לא מרגיש בו זר." איש חולם לעבור למקום שלא ירגיש בו זר, אך מחליט להישאר במקום שהוא נמצא בו, להשתתף בעשייה וליזום, וכך מרגיש שייך. הצורך להרגיש שייך הוא צורך בסיסי של כל אדם. אומנם, אפשר להשתייך למקום מסוים, כמו לשכונה או לבית ספר, ולא להרגיש חלק ממנו, אך ניתן להרגיש שייך בעזרת עשייה משמעותית והרגשה של קבלה וערך. בזכותן נוצרים קשרים חברתיים, רגשיים ואישיים, כפי שקורה לאיש בסיפור. האיש חסר שֵם ומכונה "איש", וגם המקום שהעלילה מתרחשת בו אינו ידוע. בכך רומזת לנו הסופרת כי הסיפור הוא על כל אדם, וכי התחושות שמלוות את גיבור הסיפור הן שיקוף של תחושות אוניברסליות. לתרום ולהועיל – בדומה למה שקורה לאיש, גם אצל תלמידות ותלמידים תתעצם תחושת השייכות לבית הספר ולכיתה אם יתאפשר להם לתרום לטובת הכלל, להיות חלק ממטרה שחשובה לכולם, לבטא את דעותיהם ולהשתתף בקבלת החלטות. תחושת השייכות חשובה לתלמידי כיתה א'בפרט, משום שבית הספר עדיין לא מוּכָּר להם. הזדהות עם דמותו של איש יכולה לְתַקֵף את רגשותיהם ולעודד אותם לפעול ולהרגיש שהם חלק ממשהו ושיש להם ערך ומקום.
תוכלו לשלב את הסיפור בפעילויות לחיזוק תחושת השייכות, למשל בתכנון פרויקט משותף, כמו הצגה, טיול ועוד. בתכנון המשותף תוכלו לשאול: "מה הייתם חולמים שיהיה בפרויקט?"; "באיזו דרך אתם מציעים לפעול?"; "מה כל אחד ואחת ירצו לתרום לביצוע הפרויקט?".
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות שבהן לכל תלמיד ותלמידה עותק אישי משלהם. בשל אורך הסיפור כדאי לשקול לקרוא אותו בשתי פעימות, יום אחר יום, ולשלב שאלות הבנה ושאלות ניבוי מעוררות מחשבה וסקרנות: "מה לדעתכם יעשה איש עכשיו?". מילים בולטות – מילים אחדות בסיפור בולטות וצבועות באדום. כדאי לחשוב יחד מדוע הובלטו דווקא מילים אלה, ובהזדמנות זו להכיר אותן ולהתעמק במשמעותן: "האם כבר שמעתם פעם את המילה ___? איפה?"; "האם אתם מכירים מילים דומות לה?". תוכלו להציע לילדים לנסות לכתוב אותה בעצמם, לצייר אותה או להרכיב ולהדביק אותה מאותיות גזורות.
לאחר הקריאה כדאי לשאול כמה שאלות הבנה – "מה רצה איש?"; "על מה הוא חלם?"; "מה קרה לו כשהחליט לצאת לדרך?"; "מה נהג האוטובוס גרם לו להבין?"; "מה הוא עשה בתחנה?"; "מה קרה שם בעקבות מה שעשה?".
חלומות – בסיפור מתואר אדם שחולם. כדאי להבחין בין חלום בשעת שינה לבין חלום שהוא למעשה משאלה, כלומר שאיפה ורצון להגשים אותה. כדאי לשאול: "האם איש היה ער כשחלם? אם כן, באיזה סוג חלום מדובר?"; מה לדעתכם ההבדל בין חלומות בשעת שינה לחלומות שרוצים להגשים?". כדאי להסביר כי חלומות מסוג זה מכונים "משאלות", "שאיפות" או "רצונות": "מה גרם לאיש להגשים את חלומו למרות חששותיו?"; "האם גם לכם יש משהו שאתם חולמים עליו ותשמחו שיתגשם?"; "מה כדאי לעשות לדעתכם כשרוצים להגשים חלום?". שיח רגשי – מומלץ לנהל את השיח בקבוצות קטנות. ניתן לשאול: "מדוע לדעתכם בכל פעם נדחתה יציאתו של איש מהיישוב?"; "מה עזר לו להתגבר על הקושי שלו ולצאת?"; "מדוע הוא שמח שהעז לחצות את הכביש?"; "האם גם לכם קרה פעם שחששתם ממשהו והעדפתם לא לעשות אותו?"; "האם חששתם אולי מהכניסה לבית הספר?". מקום אהוב – "איזה מקום בשכונה, בעיר או בארץ אתם אוהבים? מדוע?"; "לאיזה מקום בארץ, בעולם או בדמיון אתם חולמים להגיע?". תוכלו לעודד ציור או יצירה המתארים את המקום האהוב ולתלות אותם בכיתה.
תחנת האוטובוס הפכה לתחנת חלומות, מפני שאיש חשב על מה שהיה יכול לשמח אותו בַּמקום, ולמעשה בכך שימח גם אחרים. תוכלו לבחור יחד פינה בבית הספר או בסביבתו, לחשוב יחד כיצד אפשר להפוך אותה לפינה משמחת ומה יכול לשמח אותם ואחרים בפינה זו, ולפעול להקמתה. הפינה יכולה להיות קבועה או זמנית.
שיתוף הורים – אפשר ורצוי לשלב את ההורים ולפעול יחד בתכנון הפינה, בהקמתה ובתפעולה.
המקום שלי – המקום שאיש חולם עליו כולל תיאורים המפרטים את ייחודו: טעים וחמים, כולם בו רק שרים, שמש וירח יחד עומדים ועוד. חלקו את התלמידים לזוגות, בקשו מכל אחד מבני הזוג לדמיין בתורו מקום חלומי ולשתף את החבר בתיאורו: מה מיוחד במקום הדמיוני שהמציא? אילו תחושות, טעמים, ריחות וצבעים יש בו? מה עוד יש בו? המקום שלי ביצירה – האיורים בספר כוללים קווים בשחור־לבן, וחלק מהפרטים צבועים בצבע. בהשראת האיורים אפשר לבקש מהילדים לצייר את המקום החלומי שלהם בקווי מִתְאָר שחורים ולאפשר להם לבחור את הפרטים שירצו להדגיש ולצבוע. כדאי לבחון מדוע בחרו להדגיש דווקא את הפרטים שבחרו ולהציג את הציורים בכיתה.
פעוטות “קוראים באיורים”. התבוננות באיורים מלמדת אותם לשים לב לפרטים וחושפת אותם לא מנות. אפשר לשאול שאלות הקשורות לאיור, למשל: היכן הזבוב? מה הזיקית עושה?
רוצים זיקית שמחליפה צבעים? הדפיסו על שקף את ציור הזיקית להורדה, וגלו איך היא יכולה להפוך לצבעונית, מנוקדת ואפילו משובצת!
גזרו את הזיקיות שמודפסות על השבלונה שהכנו עבורכן, הצמידו לזיקית מקל אחיזה, הניחו אותה על משטחים שונים וקבלו זיקית מחליפת צבעים. אין לכם שקף בבית? הדפיסו על נייר וצבעו את הזיקית בהתאמה לרקע שתבחרו בבית!
משחק – כמו מי אני? “אני זוחלת על ארבע ומחליפה צבעים כמו… זיקית!”. בכל סבב מחליטים על בעל חיים, ההורה מדגים והפעוט מצטרף: “אנחנו אריות – בואו נשאג!”, “אנחנו כלבלבים – בואו ננבח ונכשכש בזנב!”
כדאי להציג לפני הפעוטות תמונה של זיקית ולספר להם על התכונה הייחודית שלה: היכולת להחליף צבע לפי המקום שהיא נמצאת בו. ניתן להמחיש זאת בעזרת תצלום של זיקית ירוקה על רקע עלים ירוקים לצד תצלום של זיקית חומה מאותו סוג על רקע האדמה. העשרה – הזיקית – ציידת-העל שמחליפה צבעים, אתר קק"ל לצעירים כל הקישורים נמצאים בדף הספר באתר ספריית פיג'מה לקטנטנים קוראים את הסיפור בסיפור מוזכרים שמות של צבעים רבים. ייתכן שהפעוטות עדיין אינם מכירים את כולם, לכן כדאי להצביע על הצבעים שבסיפור. בסיפור מופיעות מילים מורכבות, כמו "תלתן" ו"דלעת". כדי שהפעוטות יבינו במה מדובר, חשוב להמחיש את המילים האלה במהלך הקריאה.
האם הפעוטות בשלים להבחין בצבעים? לשיקולכן, המטפלות. אם האתגר קשה להם, כדאי לציין שמות צבעים במהלך היום: "אני נותנת לך כוס ירוקה", "בואו נשחק בכדור הכתום", "שבו על השטיח הירוק". צבעים בספר – מחלקים לפעוטות את העותק האישי של הספר, אומרים שם של צבע, מראים לפעוטות את הדף שהצבע מופיע בו ומבקשים מהם למצוא אותו בין דפי הספר. צבעים בבגדים – הפעוטות יושבים על כיסאות או על השטיח ובכל פעם נעמדים לפי הצבע שהמטפלת אומרת: "ועכשיו עומד כל מי שלובש חולצה כחולה / כל מי שנועל מגפיים אדומים / כל מי שלובש מכנסיים שחורים…" צבעים במעון – מראים לפעוטות פריט בצבע מסוים, אומרים את שמו ומבקשים מהם לחפש במעון פריטים נוספים בצבע זה. העשרה – מתי הילדים רוכשים את שמות הצבעים? יעל לדרר מלמדת את הילדים על צבעים בשלושה שלבים.
מציגים לפני הפעוטות פריטים בצבעים שונים, כמו כרוב ירוק, כדור אדום או חולצה כחולה. בכל פעם מרימים פריט אחר ובודקים: איזה צבע יהיה לזיקית כשהיא תשב על כרוב ירוק? ומה יהיה הצבע שלה כשהיא תזחל על כדור אדום? אפשר להניח על הרצפה חישוקים או דפים שצבעם כצבעי הפריטים, ובכל סבב להנחות את הפעוטות להתקרב לחישוק או לדף המתאים. אפשר להתקרב בזחילה, כמו הזיקית.
הזיקית "מְחקה" את הצבע שהיא עומדת עליו. האם היא יכולה לחקות גם תנועות? המטפלת עושה בכל פעם תנועה אחרת, והפעוטות מחקים אותה. אפשר לזחול במעון, להניע את הראש מצד לצד, לעשות תנועות שונות עם הידיים, לחקות קולות, לחקות חבר, ומה עוד?
אילו דברים גורמים לכם הנאה וניתנו לכם בחינם? – תוכלו להביט באיור שבו החכם מציג את הדברים הטובים בעולמנו שניתנים לנו בחינם, ולשתף זה את זה – האם גם אתם נהנים מהם? ואילו עוד דברים שניתנים בחינם אהובים עליכם?
לפני הקריאה – אפשר להתייחס לשם הספר ולשאול: מהי, לדעתכם, משמעות המילה עונג? מתי אתם מרגישים שאתם מתענגים על משהו?
כדאי לקרוא את הסיפור בקריאה חוזרת פעילה ולשלב הסבר למילים, מעקב אחר רצף העלילה, התבוננות מעמיקה באיורים ושאילת שאלות מעוררות עניין ומעורבוּת: זוכרים למה החכם הזמין את הרוכל? נמשיך ונגלה!; מי, לדעתכם, צודק: הרוכל או האופה? מדוע?"
שיחה – תוכלו לפתוח בחיבור לַשיח המַטרים: על מה התענג הרוכל בכל ערב? מדוע זה הכעיס את האופה? מה הרגשתם כשהחכם ביקש מהרוכל להביא שקיק מטבעות? האם הופתעתם מהחלטתו של החכם? מה דעתכם על סוף הסיפור?
תוכלו לחזור אל הסיפור כשתרצו להעצים את מי שזקוק לחיזוק ולאזכור של הייחודיות שבו.
כדאי להכיר את הביטוי "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר– הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ" (מסכת אבות ד, א) ולהבין את משמעותו:
"איזהו עשיר?" – האם עשיר הוא רק אדם בעל כסף ונכסים? האם אדם עשיר יכול להיות מי שיש הרבה חברים לצידו? ומי עוד יכול להיחשב עשיר?
לשמוח בחלקי – היכן אנו פוגשים בזה בכיתה? תלמידים ותלמידות משווים את עצמם לקבוצת השווים ובוחנים את עצמם לעומתם: מי רצה הכי מהר? מי מצייר יותר יפה? לצד חשיבות ערך ההישגיות ישנה חשיבות להכרת החוזקות של כל אחד ואחת ולשמחה בהן.
כרטיס העושר שלי – ניתן לבקש מהתלמידות ומהתלמידים לציין תכונה או יכולת שהם שמחים בהן – "אני שמח שיש לי חברים", "אני שמחה שאני קופצת גבוה" –ולכתוב אותה על גבי כרטיס. כדאי לקשט את הכרטיסים, לשמור אותם ולהיזכר בעת הצורך בעושר האישי הייחודי.
"דברים רבים בעולם ניתנים לנו בחינם" – ניתן לשאול: אילו עוד דברים מהנים שניתנים לנו בחינם אתם מכירים?
שֵׁיט תענוגות שבועי – תוכלו לקיים סבב כיתתי שבועי שבו תלמידים משתפים במשהו מהנה שקרה להם השבוע וניתן להם בחינם, למשל: "צחקתי בקול", "הלכתי לראות שקיעה בים". החזרתיות שבשיתוף יכולה לסייע להתמקד בטוב ולטפח ראייה חיובית.
העֵז מלווה את סיריל וטוביה לאורך כל הסיפור. תוכלו לחפש את העֵז באיורי הספר: מה היא עושה? מה הקשר שלה למשפחה? נסו לספר את הסיפור מנקודת מבטה של העז — מה קורה לה לאורך הספר?
אִספו מתנות קטנות שתרצו לתת לבני המשפחה: ציור, ברכה או חפץ. לפי תור, אחד מבני הבית יחביא את המתנה שלו, ושאר בני הבית יחפשו את האוצר על פי סימנים: "קרוב־רחוק", "חם־קר" או חיצים שתפזרו בבית.
קריאה ראשונה – כדאי לעצור את הקריאה לאחר שהזוג מקבל את תלולית הזהב ולשאול: מה, לדעתכם, יעשו טוביה וסירל בזהב שקיבלו? מדוע? איך נראו השנים הטובות? לאחר הבשורה של האיש הפלאי, אפשר לעצור את הקריאה ולשאול: מה, לדעתכם, קרה בשבע השנים הטובות של המשפחה? תגובות ושאלות במהלך הקריאה – כדאי לאפשר שאילת שאלות והעלאת מחשבות במהלך הקריאה כביטוי למעורבות בסיפור ולהזדהות איתו. מילים חדשות – כדאי להתייחס למילים פחות שגורות ומוכרות, כמו: "בקתה מטה לנפול", "סֵבל", "איש בא בימים", "מלמד", "תלולית". יש מילים שאפשר להסביר באמצעות האיורים, למשל "סבל". קריאה חוזרת – כדאי לקרוא את הסיפור יחד יותר מפעם אחת במשך כמה מפגשים ולשוב ולקרוא אותו כעבור זמן. כל מיני קריאות – כדאי שכל קריאה חוזרת תהיה בעלת אופי משלה: קריאה שבה יציגו התלמידים את העלילה, קריאה של חלק מסוים לשם התמקדות בנושא לדיון, קריאה שבמרכזה הקשר בין האיורים לכתוב. שיחה בעקבות הסיפור – בחירתם של בני הזוג יכולה לעורר מגוון דעות: תמיכה, תמיכה חלקית, פליאה ואף התנגדות. כדי לנהל דיון פורה כדאי להאזין למגוון הדעות ולאפשר תגובה והקשבה. סוף הסיפור – כדאי לשאול: מדוע, לדעתכם, זכו טוביה וסירל בתלולית זהב פעם נוספת? מה, לדעתכם, יעשו בה כעת, אחרי שהילדים רכשו השכלה? מדוע? התייעצות – מדוע טוביה התייעץ עם אשתו? בעקבות הסיפור אפשר לדון במושג "התייעצות" – מה זו התייעצות? האם חשוב לכם להתייעץ? עם מי אתם נוהגים להתייעץ?
האיורים המלווים את הסיפור מלאי הומור ומוסיפים מידע על הכתוב. מומלץ לחלק לתלמידי הכיתה את העותק האישי, לאפשר להם לעיין באיורים ולבקש מכל תלמיד לבחור איור ולהסביר מדוע בחר בו. לאחר מכן אפשר לבחון את האיורים: כיצד חיה המשפחה? אילו בעלי חיים מלווים את המשפחה, במיוחד את טוביה? מה ניתן ללמוד מהאיורים על חייהם של הילדים?
מקור הביטוי "שבע השנים הטובות" בספר בראשית, כשיוסף פותר את חלומות פרעה. יוסף מפענח כי שבע הפרות עבות הבשר ושבע השיבולים הטובות המופיעות בחלומות הן רמז לשבע שנים טובות שיבואו על מצרים: "שֶׁבַע פָּרֹות הַטֹּובוֹת שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה" [בראשית מא, כו]. מכאן הביטוי "שבע השנים הטובות", שמשמעותו תקופה ארוכה ורציפה של שפע ושגשוג. הרחבת הביטוי – הביטוי מתייחס לאגירה בשנות השפע לקראת העתיד. בספר טוביה וסיריל בוחרים ברכישת השכלה, המלווה את האדם גם בתום שבע השנים הטובות.
זו הזדמנות לשוחח עם התלמידים על הביטוי "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר? – הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ" (משנה, פרקי אבות ד, א), שפירושו: אדם עשיר באמת הוא אדם השמח במה שיש לו. יצירה – בעקבות הביטוי תוכלו לבקש מהתלמידים לצייר דברים שמשמחים אותם, ולאו דווקא נקנים בכסף. תצוגה ונִראוּת – כדאי ליצור בכיתה סביבה לימודית שתציג את הביטוי ואת התייחסות התלמידים אליו.
"קח ותן למי שזקוק לכך יותר מאיתנו" – בהשראת הדברים ניתן לערוך שוק קח ותן: התלמידים והתלמידות תורמים פריטים שיכולים לשמח את חבריהם ולוקחים פריטים שחסרים להם. אפשר לערוך איסוף של תרומות לנזקקים בקהילה וכך להעביר את הטוב הלאה. הכנה ויידוע – ניתן לעודד הכנת כרזות המזמינות לשוק ומוסרות מידע עליו ולתלות אותן ברחבי בית הספר. להשראה –איך לארגן שוק קח-תן
איזו מתנה מושלמת הייתם רוצים לקבל ליום ההולדת? איך תרגישו אם לא תקבלו אותה? קרה לכם פעם שמאוד רציתם משהו ולא קיבלתם? הסיפור מזמין שיחה על ציפיות – למה דווקא המתנה הזו? האם אנחנו באמת זקוקים לה או שאנחנו רק מקנאים כי ראינו אותה אצל מישהו אחר? וכן שיחה על אכזבות ועל מה שעוזר לנו להתמודד איתן.
עד כמה אתם מכירים את בני ובנות המשפחה, ומהי לדעתכם המתנה המושלמת עבורם – האם זו מתנה קנויה או מתנה חוויתית שהיא בילוי משותף, או אולי טיול'? מוזמנים לשחק ולגלות! בכל סבב בוחרים משתתף או משתתפת וכל האחרים מנחשים מה לדעתם תהיה המתנה שהם ירצו לקבל. אלו שקולעים לטעמם יותר מכולם זוכים ב… חיבוק משפחתי מושלם.
מי אמר שרק מכוניות נוסעות על חוט? גם בני אדם יכולים! שניים מחזיקים בשני קצותיו של חוט ארוך ומובילים זה את זו ימינה, שמאלה, קדימה ואחורה. מי שמתעייף מוזמן לנוח בצד הדרך ולנסות מהתחלה.
"מכונית עם אבא זו המתנה המושלמת". ומה היא המתנה המושלמת בשבילכם? מה אתם הייתם רוצים לעשות עם אבא או עם בני משפחה אחרים? תוכלו לתקן דברים מקולקלים, לבנות ולהרכיב וגם לצייר, לאפות, לשתול, לרקוד או לעשות כל דבר אחר שייתן לכם זמן ביחד.
כדאי לחלק לכל תלמיד ותלמידה עותק של הספר ולקרוא יחד, כך שהמורה מסמנת מתי יש לדפדף לעמוד הבא. מומלץ לקרוא את הספר כמה פעמים ולהקריא אותו גם לאחר שהוא נשלח לבתים.
הטרמה לסיפור – מה זו משאלה? מתי מבקשים משאלה? האם יש לכם משאלות? כיצד מרגישים כשמשאלה מתגשמת? וכיצד מרגישים כשהיא מתגשמת לא בדיוק כמו שרצינו? תוכלו לשוחח על כך עם התלמידות והתלמידים ולהזמין את אלו שמעוניינים לשתף במשאלות שהתגשמו (או בכאלו שמחכות להתגשם).
זִכרו: יש המביעים משאלות כחלק מתפילה, ויש שמביעים משאלות כשמכבים נרות על עוגה או בזמן שכוכב נופל.
ניתן להתייחס למילה "משאלה" כמילה להעמקה.
לוח קיר – ניתן להקדיש לוח ולאפשר לתלמידות ולתלמידים לכתוב את המשאלות שלהם ולהציג אותן.
במהלך ההקראה ניתן לעצור ולשאול:
מהי לדעתכם ההפתעה שקיבל גיבור הסיפור?
מה יקרה לדעתכם לאחר גזירת החוט של מכונית הצעצוע?
מה לדעתכם אבא עשה ליד השולחן?
לאחר ההקראה תוכלו לשוחח על המתנה המושלמת:
איזו מתנה מושלמת רצה גיבור הסיפור בהתחלה? למה לדעתכם הוא רצה במתנה הזו? איזו מתנה מושלמת מתוארת בסוף הסיפור?
מדוע לדעתכם הסיפור נקרא "המתנה המושלמת"?
רגע למחשבה – מהי המתנה המושלמת בשבילכם? תוכלו להזמין את התלמידות והתלמידים לחשוב על כך ולשתף בתשובותיהם.
לוח קיר – אפשר ליצור לוח שבו יציגו התלמידות והתלמידים את המתנה המושלמת בשבילם. אפשר ליצור גם מקום בכיתה שבו תהיה לכל אחד קופסת מתנה שעליה כתובה המתנה המושלמת. אפשר לקשט את הקופסה במגוון דרכים.
הגיבור בסיפור ציפה למכונית על שַׁלט וקיבל מכונית עם חוט. לא תמיד אנו מקבלים בדיוק את מה שרצינו, ולכן אנחנו מאוכזבים.
תוכלו לשוחח על כך עם התלמידות והתלמידים, לספר על מצבים שחשתם בהם אכזבה ולחשוב יחד מה עושים כשחשים אכזבה.
במהלך השיחה כדאי לתת לגיטימציה לאכזבה ולתובנה שכולם מתאכזבים לפעמים, ילדים כמבוגרים.
אפשר להציע עידוד ודרכי התמודדות כדי להקל את תחושת האכזבה.
כך, למשל, ניתן לעסוק בחשיבה חיובית ובמציאת הטוב במצבים שאנו נוטים לפרש כשליליים: האם הם כה שליליים? האם נוכל לנסות ולהביט בהם אחרת? אילו נקודות חיוביות יש במצב שאנו מתמודדים איתו?
"מכונית עם אבא זו המתנה המושלמת" – מה התלמידים אוהבים לעשות עם הוריהם או עם בני משפחה אחרים?
תוכלו להזמין את התלמידים לצלם או לצייר תמונה ובה דבר-מה שהם אוהבים לעשות עם אבא ואמא, עם סבא וסבתא או עם בני משפחה אחרים. התלמידים והתלמידות יכולים להתחלק לזוגות ולשתף זה את זה בתוכן התמונות.
תוכלו ליזום ערב כיתתי עם בני המשפחה שיוקדש לבילוי משותף ביצירה ובמשחק בכיתה.
בלמידה מרחוק – ניתן ליזום מפגש כיתתי בזום: לקרוא יחד את הסיפור ולשתף בפעילות משפחתית אהובה.
אפשר לאגד יחד קטעי כתיבה על בילוי משפחתי אהוב ולהכין ספר כיתתי למזכרת שיכלול גם הצעות לפעילויות לכלל המשפחות.
"וככה לאט-לאט עזרתי לאבא להרכיב את המכונית מחדש" –
תוכלו להכין בכיתה פינה שבה יאספו התלמידות והתלמידים פריטים מקולקלים שהם היו רוצים לתקן. ניתן לגשת לפינה, לבחור דבר-מה מקולקל ולנסות לתקן אותו יחד או ליצור ממנו חפץ חדש.
קיימוּת וסביבה – ניתן לקשר את נושא התיקון והשמירה לערכי שמירת הסביבה והקיימות: הצורך והמאמץ לשמור על העולם.
בלמידה מרחוק – כל תלמיד ותלמידה יכולים להציג לפני הכיתה פריט שבור או מקולקל, ושאר התלמידים יציעו רעיונות כיצד ניתן לתקן אותו או איזה דבר חדש ניתן ליצור ממנו.
לכולנו קורים דברים לא נעימים – אך האם הם קורים רק לנו? תוכלו לשוחח על הרגשות שעולים כשקורה אירוע לא נעים, ולחשוב יחד מי יכול לעזור וכיצד אפשר לעודד זה את זה ואת עצמנו.
האיורים מספרים לנו ללא מילים מה קורה לחבריו של ווינסטון מבלי שזה מצליח לראות. בחרו איור אחד והתבוננו בו על אחד החברים של ווינסטון ספרו כאילו אתם החבר: מה הוא מרגיש? מה הוא חושב? ומה באיור משך את תשומת הלב שלכם?
הספר "למה הכול קורה דווקא לי?" מתאר כלבלב שעסוק בעולמו ולא שם לב לחבריו ולקורות אותם. הספר מוענק לתלמידים בשלב המאתגר של מַעבר מהגן לבית הספר בתחילת כיתה א' ו להתמודד עם האתגר בהומור ובחמלה ולשאול: האם, כמו וינסטון, נעצים את תחושת הקושי, או שנדע לסגל לעצמנו דרכי התמודדות שיסייעו במעברים ובאתגרים? סיפורו של וינסטון מציע התמודדות באמצעות הומור וחיוך.
המלצות לקריאה בכיתה – מומלץ להקריא את הספר יותר מפעם אחת ובכל מפגש עם הסיפור לשוחח על נושא אחר.
מי מספר את הסיפור? – הסיפור מסופר מנקודת מבטו של וינסטון, אך ניתן לספר אותו גם מנקודות המבט של הכלב אנג'י או של הכלב רקס. כדאי לבחור דמות מהסיפור ולדון עם התלמידים והתלמידות בשאלה מה קורה באיור מנקודת מבטה: מה היא מספרת? מה היא מרגישה?
מספרים בזוגות – לאחר ההדגמה יוכלו התלמידים לעבוד בזוגות, לבחור דמות נוספת, לספר מה היא חושבת ומרגישה ולהמחיז שיחה בין הדמות שבחרו לבין וינסטון.
התמודדות עם קושי או כאב – כדאי לברר: האם למישהו מהילדים או מהילדות נכנס פעם קוץ? איך הייתה ההרגשה שלהם? האם גם הם הרגישו הכי מסכנים, כמו וינסטון?
כיצד התמודדתם? תוכלו לבקש מהילדות ומהילדים שיביאו דוגמאות לקושי שהתמודדו איתו ויספרו מי עזר להם.
התלמידים הולכים בכיתה לצלילי השיר "שני חברים יצאו לדרך". המורה מפסיקה את המנגינה באקראי, וכל אחד מספר למי שמולו על משהו טוב שקרה לו לאחרונה. כשהמנגינה מתחדשת, כולם ממשיכים ללכת עד להפסקה נוספת במנגינה.
לאחר מכן אפשר ליצור לוח קיר שכותרתו "משהו טוב שקרה לי", שבו הילדים והילדות כותבים ומציירים משהו טוב שקרה להם.
תוכלו ליצור בכיתה פינה ובה דברים שיכולים לשמח ולעודד: ספרים, משחקים, תמונות – כל מה שיכול להעניק רגעים של עידוד ונחמה לתלמידים ולתלמידות הזקוקים לעזרה, לעידוד ולחֶברה.
כדאי לשוחח עם התלמידים ועם התלמידות ולקבל מהם רעיונות נוספים.
הספר "למה הכול קורה דווקא לי?" יוצב במרכז. מומלץ לשאול אילו ספרים נוספים יכולים להתחבר אליו ולעודד את הילדים והילדות להביא אותם ולהסביר את הקשר ביניהם, לדוגמה: סיפור על חיה פצועה, סיפור על וטרינר, סיפור נוסף שמאויר כקריקטורה.
כמה חדרים יש בבית שלכם? ומה עושים בכל חדר? כדאי להביט סביב ולחשוב: מה באמת אנחנו צריכים ועל מה נוכל לוותר? תוכלו לשוחח על הבית שלכם ועל בתים שבדמיון. אתם, ההורים, יכולים לספר לילדים על הבית שבו גרתם כשהייתם בגילם: במה הוא דומה ובמה הוא שונה מהבית שבו אתם מתגוררים כיום?
גם אתם יכולים להיות בנאים! תוכלו לבנות בית מקוביות לגו, מקופסאות קרטון, מכריות או מחומר אחר. אפשר לקשט את המבנה שבניתם ולכתוב בעזרת ההורים את שם הרחוב שבו הוא נמצא. ואת מי הייתם רוצים לארח בבית שבניתם?
הביטו באיור שבסוף הספר, ובו האיש מתגורר בחדר אחד: אילו פרטים הוא מכיל? האם הייתם מוציאים חלק מהפרטים ומביאים אחרים במקומם? אילו פריטים שנמצאים בבית שלכם הייתם מוסיפים לחדר שבאיור? תוכלו לערוך סבב שבו כל אחד ואחת מבני המשפחה בוחר פריט מהאיור ומחליט אם היה משאיר אותו בחדר המאויר, ואם לא – איזה פריט מהבית שלכם הוא היה מכניס במקומו.
הטרמה לסיפור – מה עדיף: בית עם מאה חדרים או בית עם חדר אחד? תוכלו לשוחח על כך עם הילדים והילדות ולספר להם שהסיפור שלפניהם מספר על איש עם בית כזה, בית שבו מאה חדרים. וכמה חדרים יש בבית שלכם?
עוצרים ושואלים – במהלך קריאת הסיפור כדאי לעצור ולשאול:
כשהאיש רוצה לאכול ארוחת ערב –
מה הוא צריך בשביל לאכול ארוחת ערב? איך הוא יכין את הארוחה?
כשהאיש מביט החוצה דרך החלון –
מה לדעתכם הוא צריך לעשות?
בעקבות הסיפור ניתן לשוחח עם ילדי וילדות הגן על הנטייה לרצות עוד ועוד – למה אתם חושבים שהאיש רצה מאה חדרים? מה הוא גילה בסוף?
כדאי לשוחח על כך ולהביא דוגמאות מעולמם של ילדי הגן: האם גם לכם קרה שרציתם עוד ועוד ממשהו?
נשוחח על האושר שבו זכה האיש כאשר ויתר על החדרים הרבים וזכה בשכנים חדשים.
תוכלו לשוחח גם על הבתים של ילדי הגן: האם יש חדרים שמיועדים לפעילויות מסוימות? האם בכל החדרים אפשר להתקלח או לבשל? האם בכל החדרים אפשר לשחק? מה אתם עושים בחדר השינה או בסלון?
גיוון משפחתי – חשוב מאוד לקבל ולתת מקום למגוון ולשוני בין המשפחות ולשוחח על כך, שהרי לכל משפחה מנהגים וכללים משלה המתאימים לה.
חדר חושך – חדר חושך מעוצב באופן כזה שלא מתאפשרת כניסה של אור לתוכו, והוא משמש צלמים לעיבוד חומרי צילום. בעקבות שאלות הילדים נבנה בגן "אילות" שבמודיעין חדר חושך עם ייעוד מיוחד.
חדר אומן – משמש אומנים ליצירה. ניתן לחשוף את הילדים והילדות לאומנים ולחדרי הסטודיו שלהם. רצוי להקים בגן "גלריה", להציג בה יצירות מתחלפות ולהכניס לתוכה אביזרים למשחק סוציו-דרמטי של הילדים כאומנים.
חדר פלאות – מקור המוזיאון במאות 16-17 באירופה, כאשר אנשים אמידים אספו חפצים מיוחדים והציגו אותם בבתיהם בחדרים שיוחדו לכך. אפשר להזמין את הילדים להביא לגן פריטים מיוחדים וליצור תערוכה ב"חדר פלאות".
"חדר אינסוף" – האומנית יָאיוֹי קוּסָמָה יוצרת אשליה של חדרים אינסופיים על ידי שימוש במראות. בהשראתם הקימו ילדי גן "תאנה" שבחדרה עם צוות הגן "חדר נקודות".
חלם היא עיר בפולין, ובפולקלור היהודי היא עירם של חכמי חלם – שאינם חכמים כל כך: הם מגוחכים ותמימים, וטיפשותם מתוארת בחיוך ובחמלה. חכמי חלם נודעים/נודעו בכסילותם ובמעשיהם חסרי התכלית, והם גיבוריהם של סיפורי מעשיות משעשעים רבים. הביטוי "חכמי חלם" הוא כינוי למי שנוהגים בחוסר היגיון ובדרך מגוחכת. סיפוריהם של חכמי חלם אוגדו בקובצי סיפורים למבוגרים ולילדים.
מה אתם אוהבים ביישוב שלכם? תוכלו לצלם מקומות ואנשים אהובים, או לכתוב שיר קצר ליישוב שלכם, בהשראת שירו של יוסף. תוכלו לצרף לשיר גם מנגינה. איך נזכור את הדרך? כדאי לצאת החוצה, להתבונן סביב ולמצוא סימני דרך, כמו עץ, ספסל או שם של רחוב. אפשר לשרטט מפה של הדרך שבה הלכתם, לציין בה את סימני הדרך, ולקחת איתכם את המפה כשתצאו לדרככם בפעם הבאה.
יוסף אוהב את עירו ורואה אותה בעין טובה. נסו ללכת בדרכו של יוסף ולתאר את החדר שלכם – מה יפה וטוב בו? מה אתם אוהבים בו? ומה אתם אוהבים בבית שלכם? אפשר לערוך סיור משפחתי, ובו יתארו כל אחד ואחת פינות אהובות בבית.
חץ לימין, חץ לשמאל, חץ קדימה וחץ אחורה – זה כל מה שנחוץ כדי ליצור משחק קופצני במיוחד. אפשר לצייר חיצים על קובייה או על הרצפה, והילדים יקפצו לכיוון שעליו מצביע החץ. אפשר גם לזרוק קוביית מספרים ולקפוץ במקום לפי המספר שעל הקובייה.
תוכלו גם לשחק במשחק "חפשו את המטמון" ולצייר חיצים שיובילו למטמון המיוחל.
בעקבות שיחה בנושא תוכלו ליצור תערוכה מחומרים ממוחזרים ולהציג בה את הדברים שכל אחד ואחת אוהבים בשכונה או ביישוב. במשך השנה תוכלו להוסיף פריטים לשכונה או ליישוב שיצרתם בהתאם לעונה או לחג. כך, למשל, בט"ו בשבט אפשר להוסיף צמחייה, וביום העצמאות – דגלי ישראל.
לו הייתה ליוסף מפת דרכים, אולי לא היה מתבלבל… תוכלו לשרטט יחד מפה של הגן לשימוש במגוון פעילויות: הילדים והילדות יוכלו לסמן במפה מקומות מחבוא ומסלולי פעילות ומשחק ולהוסיף מקומות אהובים מחוץ לגן.
להעשרה – מפת השכונה – שיחה על מפה בעקבות טיול בשכונה
זום על הצילום – שימוש במצלמה לתיעוד מקומות ואנשים אהובים ומרכזיים ביישוב
בסיפור ניכרת הלכידות הקהילתית של העיירה היהודית הקטנה, ותפיסת הגן העתידי גם היא מעגנת בתוכה את הקהילתיות. לכל קהילה יש סיפור המהווה יסוד שורשי לקהילה ולמקום שהיא נמצאת בו. ומה סיפור הקהילה שלכם? אילו מוסדות ואתרים מיוחדים נמצאים בסביבת הגן? מי הם חברי הקהילה ומהו סיפורם?
לעשות בעצמי "מי אשר זרע בדמע – בשמחה עכשיו קוצר" – הילדים בסיפור נהנים לעבוד ולפעול באופן עצמאי האם אתם – הורים וילדים – נהנים לעבוד וליצור בעצמכם? אילו עבודות אתם אוהבים לעשות יחד, עם חברים או עם סבא וסבתא? ואילו פעולות אתם נהנים לעשות בכוחות עצמכם?
– חישבו יחד על פעולות הדורשות מכם מאמץ אך מסבות הנאה.
יש הנאות פשוטות ויומיומיות כמו לשתות לימונדה יחד, להריח פרח ריחני או להאזין לסיפור. אפשר להכין במשותף אוסף הנאות משפחתי: ציירו על פתקיות רגעים של הנאה ותלו את הפתקיות במקום מרכזי בבית. בכל יום תוכלו "לקטוף" פתקית ולהקדיש כמה דקות להנאה פשוטה ומשותפת.
בספר מופיעים שלל ריחות; לימונים, צמחי תבלין וּורדים. בעקבות הריחות אפשר לשחק בחידון ניחוחות: אוספים פריטים ריחניים (סבון, מקל וניל, עלי נענע, קליפות תפוז וכד'…) ומתחילים לשחק. כל אחד בתורו עוצם עיניים, מריח אחד מהפריטים המוגשים לו ומנחש מהו. האם הוא הצליח לנחש רק בעזרת חוש הריח? אפשר להיעזר גם בחוש המישוש. בתום המשחק כדאי לאסוף לסלסילה פריטים בעלי ניחוחות נעימים ולהריח ברגעים קטנים של הנאה פשוטה.
כדאי לצאת לחיפוש בסביבה הקרובה ולגלות עצי פרי, פרחים או צמחי תבלין. אפשר גם לגדל באדנית או בגינה צמחי תבלין כמו נענע, שיבה, מרווה או לימונית. זוהי הזדמנות להעניק לילד או לילדה תפקיד – להיות אחראי על השקיית הצמחים, ובבוא היום – לקטוף אותם בשמחה ולהשתמש בהם בהנאה!
הצעות להכנת גינת תבלינים בדף הספר באתר ובפינטרסט של ספריית פיג'מה.
ילדי הגן העתידי גדלים לעולם שבו ה"פעלנות" (agency) היא מרכיב עיקרי בהתנהלותם ובעידודם לקבוע מטרות ולפעול באופן עצמאי להשגתן כדי לשפר את איכות חייהם.
יוזמה באיורים – ניתן לעקוב אחר התפתחות תהליך היזמות בסיפור: מהרעיון, דרך התכנון, המשאבים ושיתופי הפעולה ועד היישום. כדאי לשחזר עם הילדים והילדות את התהליך ואת סדר הפעולות בסיוע האיורים.
עידוד יזמות – הספר הוא הזדמנות לעודד יזמות והשתתפות פעילה בקרב הילדות והילדים בגן: אפשר לעודד חקירה של מרחבי הגן והחצר ולהציע הצעות לשיפור ולהוספת מרחבים חדשים. ניתן ליזום עשייה למען הכלל או ליצור קבוצות חקר ויזמות לפי בחירתם של הילדות והילדים במרחבי חיים שונים מתוך אמונה כי הקשבה ועידוד הסקרנות שלהם יעלו יוזמות מקוריות ויצירתיות.
הספר יכול לתרום להעשרת אוצר המילים של הילדות והילדים אם במילים המציינות פעולות חקלאיות ואם במילים בעלות צליל משעשע, כמו "תשוש" ו"רצוץ". כדאי ליצור משחקי פנטומימה שבהם בכל פעם ילדה או ילד מציגים את אחת המילים, והקבוצה מנחשת באיזו מהפעילויות מדובר ומחפשת את האיור המתאים בספר.
ניתן לבדוק עם הילדים איזה משקה בריא הם היו רוצים להכין ולארגן את הנתונים על גבי דיאגרמת עמודות, להוסיף תמונות ודִבקיות, לנתח את התוצאות ולפעול על פיהן.
נכדים – חרוצים, ממולחים; לימונים – חמצמצים; אופניים – חדשים, מנצנצים, ישנים. לאחר היכרות עם הסיפור אפשר לפזר כרטיסיות עם תמונות העצמים. הגננת "שולפת" מילת תואר, והילדים משייכים תיאור לחפץ. בהמשך אפשר לבקש מהילדים להמציא תארים נוספים.
המאיירת משתמשת בזוויות שונות להצגת הדמויות והאובייקטים בסיפור: מקרוב ומרחוק, מלמטה ומלמעלה, מלפנים ומאחור. תוכלו לתרגל ציור של חפצים פשוטים או של בובות מהגן מנקודות מבט שונות ולהציג תערוכה בגן.
מוהא ובוהא הסתכלו כל אחת על הדשא של השנייה ולא היו מרוצות. מה היה קורה אילו כל אחת הייתה מסתכלת רק על הדשא שלה? אחת הדרכים להתמודדות עם קנאה היא השִׂמחה בחלקנו. אפשר להתאמן על ראיית הטוב שיש בכל אחד: תוכלו לשתף את הילדים בדברים שמשמחים אתכן ולעודד אותם לספר על דברים שמשמחים אותם; ניתן להקצות פינה בגן לציורים שמתארים את הדברים שמשמחים את ילדי הגן; תוכלו לשלוח להורים תמונה של הילדים ולבקש מהם לכתוב מקרה שקרה לילד או תכונה של הילד שמשמחים אותם. הַקדישו קיר לשמחה הגדולה שהילדים מביאים אל העולם.
מוהא ובוהא מטיילות על אותה הגבעה. העונות מתחלפות, הדשא משנה את צבעו, והשמש בשמיים מְפנה את מקומה לעננים. תוכלו להכין גלגל עונות, לצייר את הנוף הנשקף מחלון הגן בכל עונה ולשוחח עם הילדים על מאפייני כל עונה ועונה.
מוהא ובוהא עוברות מצד לצד בכל רגע. האם הילדים בגן מכירים את הצדדים? תוכלו לשחק משחקי חיקוי או התמצאות להמחשת הכיוונים (באמצעות הוראות כמו: קפיצה ימינה, צעד שמאלה, זחילה קדימה, גלגול לאחור).
אפשר למנות שני ילדים לתורני החברות של הגן. הם יסייעו לילדים לפתור מריבות בדרכי נועם או יקראו לגננת או לסייעת לעזרה בעת קטטה. מומלץ להכין להם סרט/ מדבקה/כובע לתפקיד.
מוהא ובוהא
שְׁמִירָה
חורזים חרוזיםהסיפור מחורז באופן משעשע. תוכלו להשתעשע עם הילדים במילים ובחרוזים. אפשר לנסות להמציא שטוזים לכל עונה או שטוזים על קנאה.
כדאי לדפדף בספר ולעיין יחד באיורים המיוחדים. אפשר להציע לילדיכם לזהות את נקודות המבט השונות בהן בחרה המאיירת לצייר את מוהא ובוהא: מקרוב ומרחוק, מלמטה ומלמעלה, מלפנים ומאחור. תוכלו לבחור חפץ בבית ולנסות לצייר או לצלם אותו מזוויות שונות.
מוהא ובוהא אינן מצליחות ליהנות מהדשא של עצמן, כי הן רואות רק את מה שיש לפרה השנייה. תוכלו להתמסר יחד בכדור, כל מי שתופס את הכדור אומר דבר טוב שמשמח אותו.
העונות מתחלפות, צבע הדשא הופך מירוק לצהוב, ושתי הפרות אינן מפסיקות לריב. תוכלו להכין ראש דשא בעזרת גרב ישן, אדמה ומעט זרעי דשא. טפלו יחד בראש הדשא ובִדקו כמה זמן לוקח לדשא לצמוח.
מתבוננים פנימה – איזו התנהגות מרגיזה אתכם, ומה יכול להרגיע אתכם?
לשפוט ל"כַּף זְכוּת" – אפשר להפגיש את הילדים עם מצבים שונים מהספר או מחיי הגן ולדון איתם במה יחשבו על מצבים שונים, למשל: לו הייתם פוגשים בחתולה דוהרת על אופניים שעוקפת אתכם בדרך, מה הייתם חושבים על המעשה שלה? ולו אתם הייתם דוהרים על אופניים, מה היו חושבים עליכם?
ניתן להכין מגלילי נייר משקפיים ורודים לראייה חיובית של המציאות ומשקפיים כהים לשיפוט שלילי שלה. מה רואים באמצעות המשקפיים הכהים? ואם מחליפים אותם לוורודים, כיצד אותם הדברים נראים?
כדאי להציג בפני הילדים תצלומים המתארים אירועים שונים שניתן לפרש ולשפוט בדרכים שונות, למשל: ילד שופך כוס מים או ילד מעיף כרית באוויר. בקשו מילדות וילדי הגן לתאר את המתרחש בתצלום בעין טובה.
הסיפור מזמן העשרה של השפה העברית באמצעות הביטויים "לדון לכף זכות" ו"עין טובה". בסיפור מילים קרובות במשמעותן, כמו: "רטן", "רגז", "כעס" ו"התרתח", וניתן להתעכב עליהן ועל משמעותן. תוכלו לערוך רשימת מילים נרדפות חיוביות ושליליות לתיאור הרגשתו של הברווז.
תוכלו לשיר יחד שירים מעודדים וחיוביים לחיזוק האופטימיות והמבט הטוב על העולם, למשל: "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד" ו"אחלה עולם" (מאת ג'ורג' וייס ובוב ת'יל, בתרגום מאור כהן ועלי מוהר).
הביטו יחד באיורים: האם הבחנתם בגבות המיוחדות של הברווז והקיפוד? האם תוכלו לזהות מי כועס ונרגן ומי שמח ורגוע רק על פי הגבות שלו? תוכלו לשבת זה מול זה, כל אחד בתורו יכסה את פניו ויעשה פרצוף שמח, מופתע, כועס או עצוב כשרק הגבות שלו גלויות, והשני יצטרך לנחש מה הרגש המובע על פי מראה הגבות בלבד.
ניתן להכין תיאטרון אצבעות בעזרת עפרונות איפור ואודם: על גב כף יד אחת מציירים קוצים, ומצדה השני, על האצבעות, מוסיפים אף ופה – והנה הקיפוד; בעזרת אודם הופכים את היד השנייה לברווז כשצובעים באדום את האגודל והאצבע – וזה המקור. מספרים את הסיפור באמצעות שתי הידיים. איזו יד שופטת מהר? איזו יד דנה לכף זכות?
תוכלו לשתף את ילדיכם בפעם שאתם, כמו הברווז בסיפור, מיהרתם להסיק מסקנות לגבי מעשים של אחרים. כאשר נתקלים באירוע לא נעים אפשר לנסות לאמץ את המבט "הקיפודי" ולחזור יחד על הצירוף "אולי, בכלל, למשל".
מתנסים ומחליפים זהויות: כדאי לדאוג לתחפושות ואביזרים בהתאם לחלקי גוף ואביזרי לבוש המוזכרים בסיפור, שיעודדו את שילוב הסיפור במשחק הסוציו-דרמטי של הילדים. הילדים יכולים להכין מחומרים שונים זנבות, כובעים, קרניים ועוד. יחד אפשר ליצור ולשחק ב"חנויות" למדידה והחלפה.
חיית מחמד זוגית: הזמינו זוג ילדים. עליהם להפוך יחד לחיית מחמד המורכבת מפסל של שניהם. ניתן לקרוא לה בשם המצרף את השמות של שניהם, לדוגמה: "הכירו את החיה- אברהמיכל!". שאלו את הזוג: אילו איברים יש לה? מקור? זנב? כנפיים? חדק?
אפשר להצטלם יחד, להדפיס את התמונות הזוגיות בשחור לבן, ולתת לילדים לצבוע פריט אחד בתמונה בצבע. תוכלו לתלות על קיר מיוחד את תערוכת החיות שלכם.
זה הסיפור שלי: ולמיזם "הסיפור שלי, הסיפור של כולנו"
כל אחד מאתנו דומה לבני משפחתו במובנים מסוימים, ובדברים אחרים – שונה. בקשו מהילדים לשתף: למי אני דומה במשפחה? לאחד ההורים? אולי לדודה? דמיון יכול להתבטא במראה, בתכונת אופי, או תחביב.
מכינים ספר קהילתי משותף: בקשו מכל ילד לכתוב יחד עם ההורים על דבר אחד בו הוא דומה לבני משפחתו ודבר אחד שייחודי לו. אחרי שתאספו את תשובות הילדים, תוכלו ליצור ספר מקורי של קהילת הגן, עם התמונות והתשובות של כל ילד. תבנית להורדה של ספר קהילתי תכלו למצוא כאן. הספר יכול להיות מזכרת יפה מהגן, לכל משפחה.
כדאי לשבת קרובים זה לזה, לקרוא את הסיפור וליהנות מהאיורים. אילו פרטים משעשעים ומשחקי מילים גיליתם באיורים? תוכלו לבקש מילדיכם לספר את הסיפור על-פי רצף האיורים.
מישו
שְׁמִירָה
בסוף הסיפור החיות מתנסות בלבישת זנבות, כנפיים וסנפירים של חברותיהן
מישו מקנא בחיות האחרות ורוצה להיות כמותן. האם גם אתם רציתם פעם לדמות למישהו אחר? אפשר לשתף את ילדיכם בניסיון החיים שלכם. שוחחו על הדמיון והשוני בין בני המשפחה, על מה שמייחד כל אחד ועל מה שמאחד אתכם. זוהי הזדמנות לחזק את התכונות הפנימיות של ילדיכם ולעודד אותם להישאר נאמנים לעצמם.
אפשר להמחיז יחד את הסיפור. בעזרת בדים ואביזרים תוכלו להכין כנפיים, זנבות, שפמים ונוצות. כדאי לשמור את התחפושות והאביזרים בסלסילה זמינה, לעודד את הילדים להתחפש כל פעם לחיה אחרת ולהחיות את הדמויות השונות בסיפור.
בעקבות הסיפור אפשר להקים דוכן "שוק קח-תן" של בגדים, תחפושות ואביזרי לבוש שאינם בשימוש. הזמינו חברים ושכנים, ויחד תוכלו להתחפש, להחליף ביניכם פריטים ולהתחדש.
כדאי לחפש בבית, בגן או בספרייה המקומית ספרים נוספים בנושא, כמו "חומפס" מאת שלומית כהן-אסיף, "הביצה שהתחפשה" מאת דן פגיס, "תאכל מעיל תאכל" מאת רונית חכם, ולקרוא אותם יחד.
מה גורם לילדי בגן שלך לחייך? במפגש בוקר, החזיקי כדור בידיים ושתפי את הילדים במשהו שמשמח אותך. גלגלי את הכדור לכיוון אחד הילדים. מי שתופס את הכדור מספר על משהו שמעלה חיוך על פניו. אותו ילד מגלגל את הכדור לחבר או חברה, ומזמין אותם לספר מה משמח אותם. כך תגלגלו את הכדור בין הילדים, עד שכל מי שרוצה להשתתף במשחק מספר על משהו משמח. [רישום הדברים שמעלים חיוך על פני ילדי הגן ותליית הרשימה על לוח ההורים בוודאי ישמחו גם את ההורים!]
איור טוב מקיים "דו-שיח" בין הכתוב והמצויר, ומאפשר לקורא הצעיר לעקוב אחר עלילת הסיפור באמצעות התמונות בלבד. יחד עם הילדים, דפדפו בספר ועיינו באיורים המיוחדים. שימו לב לדרך בה הסופרת והמאיירת קתרין רינר משלבת בין הציורים והמילים, ובין האיורים לעלילת הסיפור. מצאו את המקומות בהם הכתב גדל וקטן, עולה ויורד. תנו לילדים לשער את המניע של הסופרת-מאיירת לאייר כך את הסיפור.
נסיך מצא את החיוך שלו בכוחות עצמו, אבל לפעמים אנחנו זקוקים לעזרה של חברים כדי לשפר את מצב הרוח. היכולת לשמח חבר עצוב היא מתנה לכל החיים. אפשר לחבר את הסיפור לנסיונות של הילדים לשמח זה את זה, להבליט ניצני אמפתיה ועזרה לחבר עצוב, וכך לטפח את הרגישות והיכולות החברתיים של הילדים.
אלו שירים של שמחה מכירים ילדי הגן? בעקבות הסיפור אפשר לשיר: "מי שטוב לו ושמח כף ימחא", "ושמחת בחגך והיית אך שמח", "איזה יום שמח" ועוד. תוכלו להכין שירון של שירי שמחה ואושר, שילווה אתכם במהלך השנה.
תוכלו ליצור תערוכת ציורי ילדים בטכניקה של איורי הספר: יוצרים רקע בצבעי מים, וכשהרקע מתייבש, מוסיפים עליו ציור בקו: גיר, טוש וכו'. התוצאה מיוחדת ומשמחת!
חיוך של נסיך
שְׁמִירָה
האם יש ילדים או אנשי צוות בגן, שמשמעות השם שלהם היא שמחה?
בשפה העברית קיימות לפחות עשר מילים נרדפות לציין שמחה (למשל, ששון, גילה, דיצה, רינה, עליזה, עליצה, צהלה וחדווה), ויש בהן כנראה להעיד על סוגים וגוונים שונים של שמחה ועל החשיבות הרבה שמייחסים לרגש זה. חלק מהמילים הללו משמשים שמות פרטיים. האם יש ילדים או אנשי צוות בגן, שמשמעות השם שלהם היא שמחה? אם כן, זו הזדמנות לציין זאת!
חיוך של נסיך
שְׁמִירָה
מכינים קולאג' של כל מיני דברים פשוטים שמעלים חיוך על פנינו
מכינים קולאג' של כל מיני דברים פשוטים שמעלים חיוך על פנינו: אפשר לפרוס עיתונים וג'ורנלים, להזמין את הילדים לגזור או לקרוע תמונות של דברים שמשמחים אותם ולהדביק אותן על דף. (הפעילות מתאימה גם לסדנת הורים וילדים, ויכולה לסייע בהיכרות הדדית של כל חברי קהילת הגן.) הציגו את אוסף היצירות על לוח וראו איזה גן שמח אתם!
" … נסיך הבין שהחיוך יעלה על פניו בכל פעם שיהיה מאושר." נסו לצאת החוצה וליהנות יחד בטבע, כמו נסיך הטיגריס. גם אתם יכולים לשחק בעלים מרשרשים, להקשיב לציוצי הציפורים ולטפס על גבעות.
מה משמח אתכם ואת ילדיכם? אפשר לשחק יחד את "משחק החיוכים". הזמינו את ילדיכם להתמסר איתכם בכדור. מי שזורק או מגלגל את הכדור, אומר דבר אחד נעים שמשמח אותו. אל תשכחו לחייך בזמן המשחק!
שיר וריקוד הם מלווים טבעיים לשמחה שלנו. אתם מוזמנים לרקוד ולשיר, על פי "שירים שמחים" אפילו בלי סיבה. כמה שירים לדוגמה: "מי שטוב לו ושמח" (דתיה בן-דור), "איזה יום שמח לי היום" (תלמה אליגון-רוז), "אני אוהב" (יהונתן גפן).
בסוף הסיפור קופץ נסיך בשמחה. אילו הסיפור היה נמשך, אולי הוא היה ממש צוחק. רוצים לצחוק? דרך מצחיקה להתחיל: שוכבים על השטיח, כל אחד שם את הראש שלו על בטן של מישהו אחר. משתתף אחד מתחיל לצחוק, הבטן הרועדת שלו נורא מצחיקה, והצחוק מידבק.
חיוך של נסיך
שְׁמִירָה
מעניין לראות כיצד מצויר נסיך כשהוא מאבד את החיוך שלו
הסופרת והמאיירת קתרין ריינר אוהבת חיות, והיא מספרת עליהן ומציירת אותן. את הסיפור שלנו מלווים איורים מיוחדים. מעניין לראות כיצד מצויר נסיך כשהוא מאבד את החיוך שלו, ואיך הוא נראה כשהוא מביט בשלולית ומוצא אותו שוב.
בוודאי שמת לב שסוף הסיפור מסופר באמצעות איורים בלבד, ללא טקסט מילולי. זו אינה טעות! רצוי לתכנן מראש כיצד "לקרוא את הספר עם הילדים" אחרי שמסתיים הטקסט המחורז. האם ברור מה קורה אחרי שיוסף קונה את הדג? כדאי לזכור שעבור ילדים, האיור הוא העיקר. אפשר לבקש מהם "לקרוא את התמונות" ולגלות לנו את סוף הסיפור.
כדאי לאפשר לילדים לדפדף בספר ולעיין באיורים. האם הם שמו לב לדמויות הרבות שהמאייר הוסיף לתמונות לאורך הסיפור? אפשר לבקש מהילדים להמציא דו-שיח בין הרוכלים בשוק לבין יוסף.
אפשר לשוחח עם הילדים על שני גיבורי הסיפור, בלתוסאר ויוסף, ולהשוות ביניהם. לבלתוסאר אוצר בבית אך אינו משתף אחרים בעושרו, ואילו יוסף העני שמח בחלקו ופותח את ביתו לאורחים בשבת.
האם ילדי הגן מכירים ומבינים את המושגים "חסכן" ו"קמצן"? ניתן לשוחח על נדיבות שאינה תלויה בכסף ועל הקנאה, ולשאול את הילדים למה לדעתם היה לבלתוסאר כל כך חשוב שאוצרו לא ייפול לידי יוסף.
כדאי להכין עם הילדים אביזרים פשוטים (יהלום יקר שעשוי מכדור של נייר כסף, מגבת שהופכת לטורבן) ולעודד אותם להתחפש לדמויות בסיפור ולהמחיז אותו. הילדים יכולים לקחת הביתה את האביזרים יחד עם עותקי הספר האישיים ולהמחיז את הסיפור בעזרתם בחיק המשפחה.
הבת של יוסף מתלווה אליו לקניות בשוק. אפשר לשאול את הילדים אם גם הם שותפים לקניות עם ההורים, והאם הם עורכים קניות בשוק או במרכול? אפשר להמליץ למשפחות לבקר עם הילדים בשוק הסואן – הרפתקה מענגת עבור ילדים צעירים! ההורים והילדים יכולים להכין יחד רשימה מצוירת של מצרכים לשבת ולהציע לילדים לחפש אותם בין דוכני השוק או בחנות.
יוסף עובד כל השבוע, וביום שישי מתכונן לשבת. אפשר לשוחח עם הילדים על יום שישי בגן שלכם. איך אתם מתכוננים לשבת? האם ביום שישי סדר-יום שונה, האם אתם עורכים טקס קבלת שבת, אופים חלות, עורכים סעודה משותפת? האם יש שירים, סיפורים ותכנים מיוחדים ליום שישי? כדי להבליט את השבת וההכנות אליה בגן, אפשר להכין כמה עיסוקים מיוחדים שיהיו בלעדיים ליום שישי (למשל, בגדי שבת לבובות, משחקי קופסא או קלפים בנושא השבת, פינת קריאה בה הורים שאינם ממהרים לעבודה יוכלו לקרוא ספרים עם הילדים…).
לכל משפחה שבת אחרת, ייחודית לה. בעקבות הסיפור אפשר לבקש מההורים והילדים לשוחח על האופן שבו המשפחה שלהם מציינת את השבת. מה הם עושים במיוחד בשבת, האם הם מבלים עם חברים או משפחה, את מי הם מארחים? אפשר לבקש מההורים והילדים להכין ציור של "השבת שלנו", ולהציג את הציורים על לוח בגן.
מקורות רבים מספרים לנו על הייחוד של השבת ועל ההכנות לקראתה. תוכלו להיזכר יחד בשירים ובסיפורים שעוסקים בשבת, למשל השיר "מי אוהב את השבת" מאת אהוד מנור, "חנה'לה ושמלת השבת" שכתב יצחק דמיאל, "התבלין החסר" בעיבוד של דבורה עומר ועוד.
אפשר לשוחח עם ילדיכם על שני גיבורי הסיפור, בלתוסאר ויוסף, ולהשוות ביניהם. לבלתוסאר אוצר בבית אך אינו משתף אחרים בעושרו, ואילו יוסף העני שמח בחלקו ופותח את ביתו לאורחים בשבת.
כדאי לדבר על המושגים "חסכן" ו"קמצן" שמוזכרים בסיפור, ולשוחח על נדיבות שאינה תלויה בכסף. ניתן גם לשוחח על הקנאה, ולשאול את ילדיכם למה לדעתם היה לבלתוסאר כל כך חשוב שאוצרו לא ייפול לידי יוסף.
אפשר להכין אביזרים פשוטים (יהלום יקר שעשוי מכדור של נייר כסף, מגבת שהופכת לטורבן), להתחפש לדמויות בסיפור ולהמחיז אותו כמשפחה. ניתן גם להעלות הצגה של הסיפור בעזרת בובות וחיות פרווה.
הבת של יוסף מתלווה אליו לקניות בשוק. איפה אתם עורכים קניות, בשוק או במרכול? ביקור בשוק הסואן יכול להיות הרפתקה מענגת עבור ילדים צעירים. תוכלו להכין יחד רשימה מצוירת של מצרכים לשבת ולחפש אותם בין דוכני השוק או בחנות.
בשוק של ז'קרובאט
שְׁמִירָה
לשוחח עם ילדיכם על האופן שבו המשפחה שלכם מציינת את השבת
בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח עם ילדיכם על האופן שבו המשפחה שלכם מציינת את השבת. מה אתם עושים במיוחד בשבת, את מי אתם מארחים? אפשר להכין עם ילדיכם אלבום צילומים וציורים של "השבת שלנו", ובו תציינו את האנשים והדברים המייחדים את השבת במשפחה שלכם.
האם גם אתם, כמו יוסף ומשפחתו, אוהבים לארח ולהתארח בשבת? ילדים רבים נהנים להשתתף בהכנות לקראת בואם של אורחים. הם יכולים להכין שלט "ברוכים הבאים" ולתלות אותו בכניסה לבית, לעזור לערוך את השולחן, לסייע בעבודות המטבח או לקשט את השולחן בציורים מיוחדים לכל אחד מהסועדים.
מקורות רבים מספרים לנו על הייחוד של השבת ועל ההכנות לקראתה. תוכלו להיזכר יחד בשירים ובסיפורים שעוסקים בשבת, למשל השיר "מי אוהב את השבת" מאת אהוד מנור, "חנה'לה ושמלת השבת" שכתב יצחק דמיאל, "התבלין החסר" בעיבוד של דבורה עומר ועוד.
האיורים בעמודים האחרונים של הספר מספרים לנו ללא מילים את סוף הסיפור. אפשר להתבונן בהם יחד ולספר במילים שלכם מה קורה אחרי שיוסף קונה את הדג הגדול לכבוד שבת. כדאי גם לשים לב לדמויות הרבות שהמאייר הוסיף לתמונות לאורך הסיפור, ולהמציא דו-שיח בין הרוכלים בשוק לבין יוסף.
עיון ראשוני בספר: מומלץ לאפשר לילדים לדפדף לבד בספר בטרם קריאתו. מה דעתם על איזידורה? איזו מין אישה היא, איפה היא גרה, מי עוד מופיע בסיפור? האיורים בספר מיוחדים, בוודאי שונים מספרים קודמים שקראו הילדים. מה מיוחד בהם? תוכלי להסב את תשומת לב הילדים לצבעים בהם משמשת המאיירת מרלה פרייזי, ולמשחקי אור וצל שבתמונות השונות – ולאפשר להם להשמיע את התרשמויותיהם הראשוניות. זו הזדמנות יפה להשוות בין ספרי ספריית פיג'מה השונים, לעסוק באסתיקה, בטעם אישי, בתפקיד האיור בספרים, ובכלל באמנות חזותית.
דברים רבים הופכים את הבוקר של איזידורה לאפור. הילדים מוזמנים להקשיב לסיפור ולחפש באיורים את כל מה שקשה לאיזידורה ומעצבן אותה. האם דברים אלה היו מעצבנים גם אותם? האם אותו גירוי (למשל, ציפורים מצייצות) יכול לפעמים לשמח אותנו, ולפעמים לא? תוכלי לשתף את הילדים בחוויות אישיות שלך, ולשאול אותם אם גם להם קורה שהם קמים 'על צד שמאל'. מה הכי קשה בבוקר כזה, ואיך אתם מגיבים כשזה קורה?
איזידורה איזה יום
שְׁמִירָה
להקשיב לילדים, להתקרב אליהם – וגם לעודד אותם ליטול אחריות על עצמם.
הסיפור על איזידורה מזמין התייחסות לרגשות קשים של הילדים, תוך העצמת יכולת הבחירה שלהם לשנות את תפיסתם ואת מצב רוחם. זו הזדמנות להקשיב לילדים, להתקרב אליהם – וגם לעודד אותם ליטול אחריות על עצמם.
איזידורה אינה לבדה במהלך היום; אווז קטן מלווה אותה לאורך הסיפור! תוכלו לשוחח עם הילדים על תפקיד האווז בסיפור, ולשתף אותם בָּעזרה שאתם מקבלים אחד מהשני כשיש למי מכם מצב רוח רע. במסגרת הקבוצתית חשוב במיוחד לחזק את יכולת הילדים לשמח את חבריהם העצובים. איך הם עוזרים זה לזה כשמישהו כועס או מצוברח? הבליטי את אותם המצבים בהם חברים ליוו זה את זה ו"המתיקו" מצבים קשים. אל תשכחו לשתף את ההורים בסיפורים האלה!
הדרך שבה איזידורה מדגימה את הביטוי "מעז יצא מתוק" פעילה ואף מפתיעה. היא לא מחכה שמצב הרוח יעבור, לא מתלוננת על הקושי, לא מבקשת עזרה. במקום זאת היא רוקדת, תולשת, אופה ולבסוף טורפת את כל העוגה! מעניין יהיה לשמוע את דעתם של הילדים. האם הם חושבים שאכילת כל העוגה היתה רעיון טוב?
"קצת כישוף וקצת דמיון" הובילו את איזידורה להפיכת הדברים המעצבנים לעוגה מתוקה. גם ללא כישוף, ילדים צעירים מלאי דימיון ויצירתיות! ילדי הגן מוזמנים להפעיל את הדימיון שלהם ולהציע דרכים נוספות להתמודדות עם מצב רוח רע. תוכלו להכין יחד רשימה מצוירת של פתרונות ולפרסם אותו על לוח ההורים בגן. רשימות אישיות עם מלאי של פעולות מגוונות עשויות לסייע לאותם הילדים שנוטים "להיכנע" למצבי רוח של כעס, עצבנות או תסכול, כדי שגם הם יפעלו ויבחרו לשנות את היום שלהם – ממש כמו איזידורה.
לאט-לאט צבעי האיורים בסיפור עוברים משחור ואפור לוורוד. תוכלי להסביר לילדים את הסמליות המיוחסת לצבעים שונים, למשל לצבע הוורוד המסמל שמחה וחיוביות. אפשר להכין יחד "משקפיים ורודים" מנייר קשיח ומצלופן בצבע ורוד, להרכיב אותם ולשים לב איך הכול נראה אחרת!
חיינו מורכבים מקושי ומשמחה. בתחילה נכנעת איזידורה לתחושת הבלבול והערפל של הבוקר שלה, עד שהיא מחליטה לעשות מעשה! מומלץ לשוחח עם הילדים ולחפש יחד את המקומות שבהם הם "גם שמחים וגם עצובים" : היזכרו יחד בפעמים שבהן הם השלימו עם חבר לאחר ויכוח, הפעמים בהן הם נמלאו במרץ ורצון טוב אחרי פרק זמן של עייפות, או הפעמים בהן הבכי הפך לצחוק והחושך לאור. איך אנו מסבירים כיצד זה קרה ומה גרם לשינוי?
לקצב הסיפור משמעות רבה: בתחילה איזידורה איטית וכבדה. ככל שהיא נוטלת אחריות ומתחילה לאסוף את הרע, הקצב מתגבר עוד ועוד, תוך ריקוד מעגלי… עד שהיא מתיישבת ומשתלטת על הרע. ואז, לקראת סוף היום, שוב איזידורה מאטה את הקצב – הפעם, עם חיוך על הפנים. תוכלו לבחור יצירה מוסיקלית שמתחילה לאט, אולי אפילו קצת "כבד", ונהיית יותר קלילה ועליזה ככל שמקשיבים לה. הילדים מוזמנים להתחקות אחר התנועות של איזידורה, או פשוט לנוע עם המוסיקה ולחוש בגופם את השפעת השינוי במצב רוח של איזידורה. [שתי הצעות ליצירות מוסיקאליות שמתאימות לפעילות זו: הבה נגילה (מתוך הדיסק "נשמה יהודית" בעיבוד א. ריו), וזורבה מאת תיאודורקיס.]
איזידורה איזה יום
שְׁמִירָה
איזידורה מתחילה את היום שלה במצב רוח קודר, אך מסיימת אותו בשמחה ואופטימיות
איזידורה מתחילה את היום שלה במצב רוח קודר, אך מסיימת אותו בשמחה ואופטימיות. אתם יכולים לשתף זה את זה: מה שימח אתכם היום? על מה אפשר להודות שקרה היום? ומה היינו רוצים שיקרה מחר?
דברים רבים הופכים את הבוקר של איזידורה לאפור. אתם וילדיכם יכולים לחפש באיורים את כל מה שקשה לאיזידורה ומעצבן אותה. תוכלו לשאול את ילדיכם: "האם גם לכם קורה שאתם קמים 'על צד שמאל'? מה הכי קשה בבוקר כזה? ואיך אתם מגיבים כשזה קורה?"
איזידורה איזה יום
שְׁמִירָה
לשתף את ילדיכם בָּעזרה שאתם מקבלים מחברים או מבני משפחה
איזידורה אינה לבדה במהלך היום; אווז קטן מלווה אותה לאורך הסיפור! תוכלו לשתף את ילדיכם בָּעזרה שאתם מקבלים מחברים או מבני משפחה כשיש לכם מצב רוח רע, ולהציע להם לחשוב מי מלווה אותם ועוזר להם "להמתיק" מצבים קשים.
איזידורה אוספת את הבוקר הקודר והופכת את הקושי לעוגה. גם אתם יכולים להכין עוגה ולהמתיק אותה עוד יותר בעזרת פתיתי שוקולד, צימוקים או סוכריות. אפשר להתייחס לתוספות המתוקות כאל סמל לדברים קשים בחיי הילדים וכך להדגים את הביטוי "מעז יצא מתוק".
איזידורה פעילה מאוד – היא רוקדת, תולשת, אופה ולבסוף אוכלת את כל העוגה! אתם מוזמנים לחשוב עם ילדיכם על עשר דרכים להתגבר על מצב רוח רע. תוכלו להכין יחד רשימה מצוירת ולתלות אותה במקום זמין, כדי שתוכלו להיזכר בה כשצריך.
לאט-לאט צבעי האיורים בסיפור עוברים משחור ואפור לוורוד. תוכלו להסביר לילדיכם את הסמליות המיוחסת לצבעים שונים, למשל לצבע הוורוד המסמל שמחה וחיוביות. אפשר להכין יחד "משקפיים ורודים" מנייר קשיח ומצלופן בצבע ורוד, להרכיב אותם ולשים לב איך הכול נראה אחרת!
איזידורה איזה יום
שְׁמִירָה
מה דעתכם: האם אתם וילדיכם חושבים שאכילת כל העוגה היתה רעיון טוב?
רצוי לקרוא את הספר בקבוצות קטנות, כאשר כל ילד מחזיק עותק של הספר. כדאי לאפשר לילדים זמן להתבונן מקרוב באיורים, ובעקבות הקרלשיחה פתוחה. האם גם לילדים בגן יש אחים קטנים? למי יש חתול או כלב בבית? איך נראים חדרי השינה של הילדים, האם גם הם צפופים ולא מסודרים כמו החדר של הגיבורה בסיפור? אפשר לבקש מכל אחד להסתכל על החבר לצידו ולציין דבר ייחודי שהוא אוהב אצלו.
זה לא "סתם קשקוש!": לעתים ילדים מגיבים בשיפוט ובזלזול כלפי הציורים של עצמם או של חבריהם. הסיפור על ה"שפנאריה" שציירה הגיבורואותו היא אוהבת, הוא הזדמנות להתייחס לציורים, לדמיון ולקבלה של חוסר שלמות.
בעקבות הציור של ה"שפנאריה" אפשר להציע לילדים להמציא חיות דמיוניות, "הכלאה" של שתי חיות מוכרות, ולתאר את המראה והיכולות שלהן. אפשר גם להציע לילדים ליצור דמויות של החיות הדמיוניות מחימר.
הבלגן שלי
שְׁמִירָה
להציב מראות קטנים על שולחנות היצירה ולהזמין את הילדים להתבונן מקרוב בפנים שלהם
בעקבות הסיפור תוכלו להציב מראות קטנים על שולחנות היצירה ולהזמין את הילדים להתבונן מקרוב בפנים שלהם. למי יש שיער בצבע ג'ינג' כמו הגיבורה הסיפור, איזו צורה יש לאף ולאוזניים, האם למשיהו יש נמשים בפנים? בעקבות ההתבוננות הילדים יכולים לצייר דיוקן עצמי, אותו ניתן להציג על לוח בגן. כדאי שגם את וחברות הצוות תתבוננו ותציירו גם את עצמכן, ותוסיפו את הדיוקנים שלכן לתערוכה!
הבלגן שלי
שְׁמִירָה
להסביר לילדים את משמעות הפתגם "איזהו עשיר? השמח בחלקו"
כדאי להסביר לילדים את משמעות הפתגם "איזהו עשיר? השמח בחלקו". אפשר לשאול אותם מיהו עשיר בעיניהם; מה משמח כל אחד, ובמה אנחנו שמחים בגן. אפשר לפתוח את מפגש הבוקר בשיר או תפילה שמשקפים את הפתגם ומבטאים את ההודיה והשמחה במה שיש ובמי שאנחנו
קבלה עצמית אינה מבטלת את השאיפה להשתפר. אפשר לשוחח עם הילדים על דברים בחיינו שיש לקבל לעומת דברים שכדאי לנסות לשנות. נסו לחשוב יחד על דברים שהייתם רוצים לשפר ועל הדרכים לעשות זאת. נשמח לשמוע כיצד שילבת את הסיפור בגן שלך!
הבלגן שלי
שְׁמִירָה
כדאי להתבונן יחד באיורים ולהיזכר בכל הדברים שהילדה בשיר אוהבת
בעקבות הסיפור תוכלו להסתכל יחד בראי ולהתבונן מקרוב בפנים שלכם. כדאי לשים לב לייחוד של כל אחד: למי יש שֵׂער חלק ולמי מתולתל, איזוֹ צורה יש לאף שלכם, מהו צבע עיניכם. האם אתם מרוצים מהמראה שלכם? אילו תכונות פנימיות אינן משתקפות בראי? בעקבות ההתבוננות אפשר לצייר דיוקן עצמי.
קבלה עצמית אינה מבטלת את השאיפה להשתפר. אפשר לשוחח על דברים בחיינו שיש לקבל לעומת דברים שכדאי לנסות לשנות. נסו לחשוב יחד על משהו שהייתם רוצים לשפר ועל הדרכים לעשות זאת.
כדאי להסביר לילדיכם את משמעות הפתגם "איזהו עשיר? השמח בחלקו" ולשוחח ביניכם על משמעותו עבורכם. אפשר לשאול אותם מיהו עשיר בעיניהם; מה משמח כל אחד מבני הבית; ובמה כמשפחה אנחנו שמחים.
אפשר ליצור מסורת חדשה, ובה נזכרים לפני השינה בדברים טובים שקרו היום ובאנשים טובים שאנחנו אוהבים. כל אחד מספר על שני דברים טובים שקרו לו היום ועל מישהו או משהו שהוא אוהב במיוחד.
לאחר כמה קריאות של הסיפור ילדיכם יכירו את החרוזים ויוכלו להשלים את המשפטים: נְשִׁיקָה בְּצֶבַע תְּכֶלֶת – מֵאֲחוֹרֵי הַ… דֶּלֶת נְשִׁיקָה סְגַלְגֶּלֶת – מֵרֹב צְחוֹק מִתְ… גַּלְגֶּלֶת.
נשיקות
שְׁמִירָה
אפשר לצבוע את השפתיים וליצור חותמות בצורת נשיקות על דף חלק
אפשר לצבוע את השפתיים וליצור חותמות בצורת נשיקות על דף חלק, כפי שמופיע בכריכה הפנימית של הספר. אחרי שקיבלנו דף עטור בנשיקות, ניתן לגזור את הנשיקות ולקשט איתן את חדר השינה של הילדים.
נשיקות
שְׁמִירָה
כאשר אמא מנסה לאסוף את הנשיקות שהתעופפו הן נעלמות ממש מתחת ידיה
כאשר אמא מנסה לאסוף את הנשיקות שהתעופפו הן נעלמות ממש מתחת ידיה. אפשר להפריח בזמן הרחצה בועות סבון ולנסות לתפוס אותן. (רמז: בידיים מסובנות תצליחו לתפוס בועות בלי שהן יתפוצצו).
הסיפור מתאים מאד ליום המשפחה! אפשר לקשט את החדר בנשיקות ולבבות, להזמין את ההורים והילדים לקריאה משותפת של הסיפור, להוסיף פעילות קצרה של יצירה ו… לקנח בעוגיות בצורה של לבבות ונשיקות!
נשיקות
שְׁמִירָה
לאחר כמה קריאות של הסיפור הילדים יכירו את החרוזים ויוכלו להשלים את המשפטים
אפשר להכין עם הילדים ציורי נשיקות באמצעות חותמות וצבעי גואש: גוזרים חתיכות ספוג בצורות של שפתיים ולבבות. הילדים טובלים את החותמות בצלוחיות צבע ]בהתאם לצבעי הנשיקות בסיפור[ ויוצרים "תמונה של אהבה", מתנה להורים.
נשיקות
שְׁמִירָה
בעקבות הנשיקות שברחו, אפשר להפריח בחצר בועות סבון ולנסות לתפוס אותן
אפשר לבקש מההורים להביא למעון צילום של עצמם, עם או בלי ילדיהם. את התמונות תוכלו להדביק על חתיכת פוליגל צבעוני בצורת נשיקה. מניילנים את נשיקות ההורים במכשיר למינציה ושומרים אותן בקופסה או סלסלה מקושטת, זמינה לילדים. במהלך היום במעון הילדים יכולים לעיין בנשיקות שלהם ושל חבריהם, ולהיזכר בכל האהבה של משפחות המעון.
רצוי לקרוא יחד את הספר כמה פעמים ולהצביע על כל אחת מהחיות, הנוצה, הרצועה של הכלב והאגוז בקריאה שנייה ושלישית של הספר, הילד יוכל להצביע במקומכם על האיורים ולדעת כיצד נקרא כל פרט שמופיע בתמונה.
קריאה משותפת עם הילדים אפשר לאסוף חפצים שמופיעים בסיפור ולהמחיש את הסיפור בעזרת בובות שמייצגות את החיות השונות המופיעות בסיפור. כאשר את מקריאה את הסיפור, רצוי לעצור לאחר שהסנאי מאבד את האגוז שלו ולבקש מהילדים לתאר איך החיות מרגישות. האם הן שמחות? עצובות? מצטערות? האם הילדים יכולים לנחש את המשך הסיפור?
מה בתמונה? חשוב לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות כשהילדים קרובים מאד לתמונות הספר, יושבים לצדך בפינת הספר או על השטיח. בספר מופיעות מילים שכדאי להקריא אותן תוך הצבעה על האיור, כך הילדים יוכלו להרחיב את אוצר המילים שלהם: רצועה, נוצה, סנאי ואגוז.
עוד רעיונות למשחק בעקבות הסיפור הציפור הצהובה מאבדת נוצה. נעים לחלק לילדים נוצות ולדגדג אחד את השני בעזרת הנוצה. את יכולה להכין תמונה של ציפור ובעזרת דבק פלסטי לבקש מהילדים להדביק לציפור נוצות צבעוניות. מעניין ללוות את קריאת הסיפור בכלי נגינה: בחלקו הראשון של הסיפור ניתן לתופף בתוף מרים המשמיע קול עמוק וקבוע. בחלקו השני של הסיפור ניתן להשמיע קולות של פעמונים או לנגן במשולש צלילים גבוהים ושמחים. לפעמים משהו חמוץ ולא נעים הופך לבסוף למשהו מתוק. אפשר להכין עם הילדים לימונדה. לחלק לילדים פלח של לימון, לטעום את טעמו החמוץ ואחרי שנסחט את הלימון, נוסיף מים וסוכר נטעם שוב ונרגיש איך "אפשר לתקן". וכשקשה בבוקר להיפרד מההורים, הילדים בוכים ועצובים, אפשר להיזכר בספר ולהאמין שגם היום יהיה יום נפלא!
התחנה 
הזיקית שלא ידעה להחליט 
העונג כולו שלנו 
שבע השנים הטובות 
המתנה המושלמת 
למה הכל קורה דוקא לי 
מאה חדרים 
יוסף איש חֶלֶם הולך לוורשה 
לימונדה 
מוהא ובוהא 
אולי בכלל, למשל 
מישו 
חיוך של נסיך 
בשוק של ז'קרובאט 
איזידורה איזה יום 
הבלגן שלי 
נשיקות 
יום נפלא 
יְצִירָה
מִשְׂחָק
סִרְטוֹנִים
לָצֵאת הַחוּצָה
הַשְׁרָאָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
קְרִיאָה
שִׂיחָה
לָצֵאת הַחוּצָה
יְצִירָה
קְרִיאָה
קְרִיאָה
יְצִירָה
לָצֵאת הַחוּצָה
מִשְׂחָק
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
יְצִירָה
מִשְׂחָק
הַמְחָשָׁה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
שֵׁמַע
חֵקֶר
בִּשּׁוּל
שִׂיחָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
חֲגִיגָה
קְרִיאָה
הַשְׁרָאָה
שֵׁמַע
שִׂיחָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
יְצִירָה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
יְצִירָה
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
מִשְׂחָק
הַמְחָשָׁה
יְצִירָה
יְצִירָה
שִׂיחָה
שֵׁמַע
שִׂיחָה
יְצִירָה
חֵקֶר
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
יְצִירָה
לָצֵאת הַחוּצָה
הַעֲשָׁרָה
לָצֵאת הַחוּצָה
הַעֲשָׁרָה
הַעֲשָׁרָה
שֵׁמַע
לָצֵאת הַחוּצָה
לָצֵאת הַחוּצָה
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
לָצֵאת הַחוּצָה
הַעֲשָׁרָה
לָצֵאת הַחוּצָה
סִרְטוֹנִים
שִׂיחָה
יְצִירָה
מִשְׂחָק
לָצֵאת הַחוּצָה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
מִשְׂחָק
בִּשּׁוּל
בִּשּׁוּל
שִׂיחָה
הַמְחָשָׁה
יְצִירָה
לָצֵאת הַחוּצָה
יְצִירָה
מִשְׂחָק
סִרְטוֹנִים
סִרְטוֹנִים
שִׂיחָה
הַמְחָשָׁה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
יְצִירָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
חֲגִיגָה
שֵׁמַע
קְרִיאָה
שִׂיחָה
הַמְחָשָׁה
סִרְטוֹנִים
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
חֲגִיגָה
שִׂיחָה
סִרְטוֹנִים
קְרִיאָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
הַמְחָשָׁה
שִׂיחָה
חֲגִיגָה
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
חֵקֶר
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
יְצִירָה
יְצִירָה
חֵקֶר
יְצִירָה
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
כְּלָלִי
חֲגִיגָה
מִשְׂחָק
הַשְׁרָאָה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
הַמְחָשָׁה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
מִשְׂחָק
לָצֵאת הַחוּצָה
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
לָצֵאת הַחוּצָה
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
חֲגִיגָה
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
חֵקֶר
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
שִׂיחָה
חֵקֶר
שִׂיחָה
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
יְצִירָה
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
קְרִיאָה
כְּלָלִי
הַשְׁרָאָה
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
יְצִירָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
הַשְׁרָאָה
קְרִיאָה
קְרִיאָה
יְצִירָה
כְּלָלִי
כְּלָלִי
יְצִירָה
קְרִיאָה
יְצִירָה
מִשְׂחָק
כְּלָלִי
קְרִיאָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
יְצִירָה
מִשְׂחָק
הַמְחָשָׁה
קְרִיאָה
הַעֲשָׁרָה
מִשְׂחָק
