ספרים עם מעט מילים מאפשרים לספר סיפור רגשי וחווייתי וללוות את גיבור הסיפור: מה הוא מרגיש? על מה הוא חושב? מתי הוא עצוב ומתי צץ לו רעיון חדש? תוכלו להביט באיורים, להכיר את גיבור הסיפור וחוויותיו, לקשר אותם לחייכם ובעיקר להוסיף משלכם לחוויה שמתוארת במילים מעטות ובאיורים שובי לב!
האם מוש העניק במתנה לארי רק קופסה ריקה? תוכלו לשוחח על מתנות שאינן נארזות בקופסה: אילו מתנות חינם תוכלו להעניק זה לזה – חיבוק? ציור? אולי מילים חמות ואוהבות?
מה קורה כשלא עושים כלום? – כדאי לקחת כמה רגעים של שקט, לשבת ולהאזין. מה שומעים? מה רואים? מה מרגישים בגוף? תוכלו לשתף את בני המשפחה בחוויה שלכם ולחשוב יחד: האם באמת לא קורה כלום כשלא עושים כלום?
גם לכם יכולה להיות קופסת כלום משלכם. קחו קופסה או שקית קרטון, קשטו אותה בניירות, ציורים, מדבקות וקישוטים. בכל פעם שמשעמם אפשר לפתוח את הקופסה, להיעזר בדמיון ולהחליט מה היא מכילה הפעם: אולי יש בה כדור דמיוני שאפשר לשחק בו משחק כדור "בכאילו", אולי סיפור דמיוני שהמצאתם יחד או כל המצאה אחרת שתחליטו.
קסם הפשטות – מספר המילים בספר "כלום במתנה" קטן, והאיורים בו מינימליים, וכך מועבר בתחכום ובעדינות הרעיון שלפעמים דווקא מיעוט פרטים עשוי לסייע בהעברת מסרים ערכיים.
"הכי חדיש הכי חדש" – כמו מוש, אנו חיים בעולם שיש בו שפע חומרי ומגוון עצום של אפשרויות. עם זאת ילדים משמרים בזיכרונם דווקא את החוויות המערבות קשר משמעותי ופעילות חוזרת עם אדם אהוב: הם נהנים מקריאת סיפור חווייתית, הם נהנים לשחק עם חברים ב"כלום" דמיוני, ומבחינתם מקל עץ פשוט יכול להפוך לשרביט קסמים מרהיב ולהיות מרכזו של משחק משמח וקסום.
תוכלו לשלב את הסיפור בפעילות הגן, כשתרצו להסב את תשומת ליבם של הילדים לחוויות ולהנאות הפשוטות ומלאות הקסם שמצריכות אך ורק דמיון, חברים ורצון
ספרים עם מעט מלל מאפשרים לאיורים לספר את הסיפור באופן רגשי וחווייתי. ילדים שמתנסים בניצני קריאה יכולים לגלות את הקשר בין הטקסט הנקרא לטקסט הכתוב, לנסות לספר את הסיפור כלשונו ולהצליח בכך.
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות, כשלכל ילד עותק משלו. כך יתאפשר לכל אחד לעקוב אחר רצף העלילה ולחוות את הסיפור.
שאלות ניבוי מעוררות הקשבה פעילה של הילדים, לכן נעצור בנקודות המעוררות ציפייה, למשל לפני מִפנה בסיפור או לפני התרה של קונפליקט, ונאפשר לילדים להעלות השערה בנוגע להתפתחות העלילה. בסיפור זה ניתן לעצור כאשר מוש תוהה מה אפשר לתת למישהו שיש לו הכול. חשוב שהעצירה תהיה קצרצרה ולא תפגע באסתטיקה של הסיפור.
שאלות הבנה – "מדוע מוש התקשה לבחור מתנה לארי?" "למה מוש חשב שאפשר לקנות כלום?" "מתי מוש הבין מה זה כלום?" אפשר להתבונן יחד בעמוד הריק שבו מוש סוף־סוף מצא כלום ולשאול: "במה שונה עמוד הזה משאר עמודי הספר?" "מה בסופו של דבר עשה מוש כדי למצוא כלום?" "מדוע ארי שמח לקבל קופסה עם כלום?" "איזו מתנה מוש הציע לארי?"
חברות טובה – "מדוע, לדעתכם, מוש רצה לתת לחבר שלו מתנה?" "מדוע היה זה יום מיוחד, לדעתכם?" "באילו עוד הזדמנויות ודרכים אנחנו יכולים לחשוב מה יכול לשמח את חברינו או מה ניתן לעשות למענם?"
מתנות – תוכלו לשאול: "מתי אנחנו נותנים מתנות?" "מתי נוהגים לתת לנו מתנה?" "האם תוכלו לשתף במתנה משמחת שהכנתם או שהכינו לכם?" "אילו עוד 'מתנות' שלא קונים בחנות אתם מכירים? אולי עוגה? שיר? ומה עוד?"
עמוד של כלום – "לְמה אנחנו מתכוונים כשאנחנו אומרים 'כלום'?" "האם קרה לכם שלא עשיתם כלום?" "מה הרגשתם כשלא עשיתם כלום?"
מוש וארי נהנו מרגע של כלום והכול. גם אתם תוכלו ליהנות מרגע כזה: דקה של כלום והכול – פעילות זו מתאימה לקבוצות קטנות. תוכלו לשבת במעגל ולסכם יחד שבמשך דקה לא עושים כלום, רק יושבים בשקט, חשים וחוקרים: האם באמת כלום לא התרחש? מומלץ לארגן שעון עֶצר או שעון חול, כדי שלילדים יהיה סמן למשך הזמן, והם יצליחו להתאפק ולא לשאול מתי עוברת דקה.
בתום הדקה תוכלו לשאול: "אילו צלילים או קולות שמעתם כשעשיתם 'כלום'?" "אילו קולות נשמעו מחוץ לגן ואילו מתוך הגן?" "איך הרגשתם? אילו תחושות היו לכם בגוף? אולי גירוד? דופק מואץ?" "על מה חשבתם? האם דמיינתם משהו?" "על מה הסתכלתם?"
מאייר הסיפור, פטריק מקדונל, מצליח להעביר את עיקר הסיפור במעט צבעים ובאמצעות קווים מועטים. לאחר הקריאה הראשונה תוכלו לחזור אל האיורים ולבחון יחד: "באילו צבעים השתמש המאייר?" "האם הדפים מלאים בפרטים?" "מה הם המחשבות, התחושות והרגשות של הדמויות?"
בכמה מהאיורים ניתן להבחין במילים ובסימנים מוסכמים שדרכם מצליח המאייר, שהוא גם הסופר, להעביר מסרים. כך, למשל, כאשר מוש אינו יודע מה לקנות לארי, הוא מצייר סביב ראשו מעגל של סימני שאלה. באמצעותם הוא מצליח להמחיש שהשאלה מאוד מעסיקה את מוש. במפגשים הנוספים עם הספר כדאי לחזור ולבדוק אילו מילים וסימנים מצויים באיורים, ומה ניתן ללמוד מהם.
בסיפור "מתנה לאימא" תַני מתמודד עם בעיה דומה: איזו מתנה להביא לאימא? כמו מוש, גם הוא מוצא פתרון: הוא מכין ארגז גדול ומטפס עליו כדי לחבק את אימא. חשוב שבתיווך לילדים נקדם חשיפה לקשרים הללו. כך נוכל לבסס ולקדם הבנה וכן לטפח יכולת השוואה בין טקסטים ספרותיים כניצני אוריינות ללמידה הפורמלית בהמשך. להרחבה: "מתנה לאימא", אתר ספריית פיג'מה. להעשרה: השידור "מילות יחס בואו נכיר", מערכת השידורים הלאומית.
המחשה – תוכלו להדגים עם אשת צוות נוספת החלפה של בובה או של חפץ.
המְחזה – אפשר להמחיז את הספר עם הפעוטות. הָביאו לפעילות בובות של חיות, תנו לפעוטות להחזיק בהן ולהחליף אותן ביניהם לפי הסיפור, ובמשפט החוזר "אז תכף נהיה שותפים בכל הדברים היפים" בקשו מהם להחזיק יחד בבובות.
הצעה זו מופיעה גם ב"הצעות למשפחות" שבסוף הספר.
תוכלו לשלוח להורים תמונות מהפעילות שבמעון ולהזכיר להם את ההצעות שבסוף הספר מהן הם יכולים להנות גם בבית.
ספרים רבים מתארים אתגרים מחיי היום-יום של הפעוטות: הקושי לחלוק, הקושי להיפרד, אתגר המעבר מיום ללילה, ועוד רבים אחרים. כאשר מזהים שהפעוט מתמודד עם אתגר, כדאי לבחור ספר שעוסק בנושא ולקרוא יחד. הספר מזמין לשתף בתחושות ובחוויות ויכול להציע הזדהות, עידוד ורעיונות להתמודדות.
אפשר לשוחח על הדברים שמשותפים לכל בני הבית לעומת הדברים ששייכים לכל אחד בנפרד. למשל: "לכל אחד יש מברשת שיניים משלו – איך נראית מברשת השיניים שלך?", "הבית הוא של כולנו ביחד, מי גר בבית שלנו?"
תוכלו להמחיז את הספר בעזרת בובות של חיות וליהנות יחד: החליפו ביניכם את הבובות בהתאם לשיר, ובמשפט החוזר "אז תכף נהיה שותפים בכל הדברים היפים" תוכלו להחזיק ביחד בבובה, ולהדגים מה זו שותפות.
חתול, יונה, צב, כלבלב וגוזל – כולם בספר אחד! אפשר להתבונן באיורים, לבחור יחד חיה, לחקות את הקול שלה ולהתנהג כמוה לפי התיאור שבספר. למשל אם בוחרים בצב "עם בית שלם על הגב" – אפשר להניח כרית על הגב וללכת על ארבע. ואיך מכשכש הכלבלב עם הכתם בזנב?
גיבורי הספר "שותפים" הם ילדים שמחליפים ביניהם בובות ולומדים להיות שותפים.
"זה שלי!" – כחלק מתהליך ההתפתחות של הפעוטות, הם עסוקים בהבנה ובגילוי של החפצים השייכים להם ושל החפצים השייכים לאחרים, ולא תמיד קל להם לחלוק בהם. הספר מציע לפעוטות אפשרות לשתף במה ששייך להם, לחלוק בו וליהנות יחד.
פעוטות אוהבים סיפורים עם חרוזים ועם משפטים חוזרים כמו בספר זה. ניתן להזמין אותם "לקרוא" איתכן ולומר בקול את המילים החוזרות. אפשר להזמין אותם גם לשיר על פי הלחן המצורף של השיר "שותפים" מ"זרעים של מסטיק".
לפני הקריאה תוכלו לחלק לפעוטות את הספר האישי שלהם, לתת להם לדפדף בו, להתבונן באיורים ולזהות בהם פרטים: "היכן המגלשה?", "מי אוהב לגלוש במגלשה?".
בזמן הקריאה כדאי להתחלק לקבוצות קטנות ולהתיישב על כיסאות סביב שולחן. כך יהיה לפעוטות קל יותר להחזיק את הספרים ולדפדף בהם. ברגע המתאים כדאי לומר בקול שהופכים דף ולוודא שהפעוטות אכן עשו זאת.
בקריאות חוזרות כדאי להדגיש את המשפטים החוזרים שבספר, כך שהפעוטות יכירו אותם ויוכלו להשלים אותם בעצמם: "אז תכף נהיה ___ [שותפים] בכל הדברים ה____ [יפים]."
מה זה אומר להיות שותפים? – כדאי להסביר זאת לפעוטות באמצעות דוגמאות שהם מכירים: "לכל אחד ואחת מכם יש דברים שהם רק שלכם, למשל תיק או בקבוק. מה עוד יש לכם שהוא שלכם?". לאחר מכן אפשר להתייחס לדברים המשותפים לכולם: "יש דברים ששייכים לכולנו יחד, דברים שכולנו שותפים בהם, למשל המִתקנים שבחצר והמשחקים שבגן. מה יש לנו בחצר? איך אנחנו משתתפים יחד במתקנים שבחצר? במשחקים שיש לנו בגן? בכיסאות?".
אפשר להרחיב גם לשותפות בעשייה, למשל: "כולנו שותפים להכנות לכבוד שבת".
החלפות – "מה זה אומר להחליף?" – אפשר לקרוא את אחת משורות הספר המתארות החלפה, למשל: "אם אמצא חתול קטן, אז אתן לדן. דני לי ייתן כלבלב…", ולשאול: "מה מחליפים הילדים שבסיפור?".
עוד ספרים על שותפות – הספר "חלה לשבת", שחולק השנה, מדגים כיצד הפעוטות שותפים בהכנת חלה וחולקים ביניהם את העבודה. תוכלו לחזור לַספר ולהדגים באמצעותו מהי שותפות.
גם הספר "שלי מהבית", שיצא בספריית פיג'מה לקטנטנים, עוסק ביכולת לחלוק ואפשר לחזור ולקרוא בו.
בספר מופיעות חיות שתוכלו להכיר לפעוטות, להסביר להם מה מיוחד בהן ולהדגים זאת: "לצב בית על הגב", "לגוזל יש מקור קטן". כדאי להיעזר באיורים ולהתייחס גם לקולות: "החתול משמיע יללה. בואו ניילל איתו."
בעזרת הספר תוכלו להכיר לפעוטות את האפשרות לחלוק בחפצים ובעשייה. זהו נושא שמאתגר פעוטות. פעמים רבות שומעים במעון את המילים: "שלי!" או "הוא לקח לי!". בהשראת הספר אפשר להציע שותפוּת: "אני רואה ששניכם רוצים לשחק בסיר. אולי תהיו שותפים ותשחקו יחד?". גם אם לפעוטות יהיה קשה לשתף, הם ילמדו שהאפשרות קיימת ויוכלו לבחור בה בהמשך.
תוכלו לשלב את הנושא בשגרת היום במעון: "כולנו שותפים במשחקים, לכן כולנו אוספים אותם."
כדאי לזכור שהיכולת לשתף ולחלוק היא יכולת מתפתחת. היא מושפעת מחיקוי, אך בעיקר מיכולות אישיות, ואלה מתפתחות אצל כל אחד ואחת בקצב שונה.
תוכלו להחליף את שמות הילדים שבספר לשמות ילדי המעון, ואת שמות החיות – לשמות חפצים, בובות ומשחקים שיש במעון וליצור סיפור ייחודי למעון שאפשר לקרוא ולהמחיז. הפעוטות יתרגשו לשמוע את שמם ולהרגיש חלק מהסיפור.
בכל ספר יש משהו לאהוב: המתח שבסיפור, הדמויות ואולי האיורים או המילים המיוחדות? בתום הקריאה כדאי לשאול את הילדים מה הם אהבו בסיפור, ולשתף מה אהבתם אתם, ההורים. אפשר גם לספר זה לזה אילו ספרים אהובים עליכם במיוחד ולמה.
פיץ וגמצוץ נמצאים יחד. היא מגדלת את הירקות והוא שומר עליהם. בינתיים הם מפטפטים, שרים ופשוט נהנים ביחד. אפשר לשוחח ולשאול את הילדים מה הם אוהבים לעשות עם חבריהם? כיצד הם מבלים יחד? זו הזדמנות להיזכר ולשתף את הילדים בחוויות עם חברי הילדוּת שלכם, ההורים.
מי אתה בעצם, גמצוץ? – צפייה בסרטון תכיר לכם את הגמצוצים שמופיעים בארץ, בכל חורף מחדש. רוצים ללמוד עוד? לכו יחד לספרייה או שוטטו ברשת וחפשו מידע על גמצוצים ופטריות אחרות.
אפשר לגדל ירקות גם אם אין חלקת אדמה: תוכלו להשרות בכלי שקוף עם מים ראש גזר חתוך, שיני שום, או את חלקם התחתון של חסה או סלרי. חכו בסבלנות, הוסיפו מים אם צריך, ולאט לאט תגלו שצומחים שורשים ועלים. תוכלו לגזום ולאכול אותם, או לשתול בעציץ, להשקות ולחכות לירקות החדשים שיגדלו.
בגינה של פיץ קורה משהו בלתי צפוי. בתחילה היא מתקשה לקבל זאת וכועסת: למה דווקא בגינה שלה?! מצבים לא צפויים – חיי ילדים בגן ובבית הם לרוב שגרתיים ומוכרים. עם זאת, בחייהם מופיעים מצבים לא צפויים ומפתיעים, חוויות וחברויות חדשות; הדבר נכון עוד יותר בשנה מאתגרת ולא שגרתית זו. גמישות מחשבה ופתיחות לחוויות חדשות – הופעתו של הגמצוץ גורמת לפיץ להיפתח, להתגמש, לחשוב על פתרונות, ולהתחבר אליו. גמישות מחשבה היא מיומנות חברתית המאפשרת להתמודד עם החדש והלא מוכר, ולהבין וכיצד להתמודד עם החידוש הלא צפוי. חשבנו שלא וגילינו שכן: בדומה לפיץ, ילדים רבים נוטים להתקומם או לחשוש כשהם נתקלים בדבר חדש. היכולת להתגמש שונה מילד לילד, אך היא חלק מכישורי החיים שכדאי ורצוי לפתח ולסייע לילדים להתמודד עם חידושים ושינויים. תוכלו לשלב את הספר בכל פעם שתרצו להעצים ו גמישות ופתיחות לחוויות. קשר עם חברים וחברות – הספר יכול להוות ליווי לכניסה של ילד או ילדה חדשים לגן, למקרים של אתגרים חברתיים ולעידוד ההיכרות בין חברים חדשים. משהו חדש שרציתי לשתף – תוכלו לקיים סדירות קבועה בה ילדות וילדים משתפים בחוויות ראשוניות ובדברים חדשים שניסו.
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות כשלכל ילד וילדה עותק אישי. כך אפשר לעקוב אחר הסיפור ואחר האיורים המרהיבים של איה גורדון נוי. מפגש חוזר עם ספר – לאחר שקוראים את הסיפור לראשונה ברצף, כדאי לקרוא אותו שוב ולהשתהות על האיורים שיכולים לסייע להבנה, לידע ולהנאה מהספר, כמו לזהות ירקות ולהבחין בפרטים הקטנים שבאיורים.
לאחר הקריאה תוכלו לשאול שאלות לקידום הבנת הסיפור – מדוע פיץ נבהלה?
מהו גמצוץ? מדוע פיץ התרגזה כשראתה את הגמצוץ? כיצד הגיב גמצוץ? מה הוא הרגיש עם התייחסות למשפט: "ובלבו גמצוץ הרהר: אלו רק צצתי במקום אחר". מה קרה כשהם שיתפו פעולה? איזה תפקיד קיבל הגמצוץ? מדוע הוא נעלם?
להבין רגשות – הרגשות של הדמויות משתנים ומתפתחים: מחשדנות ועד שתוף פעולה וחברות. כדאי לעקוב אחרי השינויים באמצעות המלל והאיורים. אפשר לשאול: מה הרגישה פיץ כשהגמצוץ נעלם? האם היא הופתעה? האם היא שמחה או עצובה? איך אנחנו יכולים לדעת? מדוע היא הרגישה כך? האם הוא ישוב לדעתכם?
הרגשות שלנו – האם גם לכם קרה שהרגשתם שנהניתם רק אחרי שהחוויה הסתיימה? האם הייתם עצובים שהחוויה נגמרה או שמחתם מכך שנהניתם? ואולי גם וגם?
תחזור מהר – אילו דברים מגיעים רק פעם בשנה ואנחנו מחכים שישובו? אולי יום ההולדת? עונה מסוימת? או ביקור משפחתי ?
חברות וקבלת השונה – פיץ אומרת לגמצוץ "אתה לא דומה לשום דבר" תוכלו לשאול: מה שונה בגמצוץ לעומת שאר הירקות? מה גרם לפיץ ולגמצוץ להנות יחד? האם יש להם גם דברים משותפים, לדעתכם?
מה משותףבינכם לבין החברים שלכם? ומה שונה? האם אתם נהנים יחד מהמשותף או מהשונה? ואולי גם וגם…?
יצורי טבע ודמיון – ניתן להגיש חומרים שונים מהטבע ולאפשר ליצור יצורי טבע כיד הדמיון.
הֶדְבֵּק [קולאז'] – האיורים בסיפור נוצרו בטכניקת הקולאז' בשילוב ציור, מילים וטקסטורות: עיתון, עלים, קרטון, ועוד. בהשראת האיורים תוכלו להכיר יחד את הטכניקה, ולהציע לילדים ליצור הֶדְבֵּק [קולאז']. מומלץ לאפשר להם לגעת ולחקור מרקמים שונים, לגזור או לקרוע, להדביק ולשלב צבעים.
ילדים וילדות מזדהים עם גיבורי הספר, וכך מבינים טוב יותר את מי ששונה מהם, ומפתחים אמפתיה ויכולת הסתגלות למצבים חדשים. בזמן הקריאה כדאי להתבונן בהבעות של גיבורי הספר ולשאול: מה לדעתכם הם מרגישים? ומדוע?
מה מתאים לכם לעשות יחד? – תוכלו לשוחח ולשאול: עם מי אתם אוהבים לשחק ובאילו משחקים? מה לדעתכם כדאי לעשות כשכל אחד רוצה לשחק במשחק אחר? אילו פתרונות נוכל להציע?
לשבת, לקפוץ ואולי להתכופף? – בכל פעם אחד המשתתפים בוחר עמוד מהספר, ומציג תנועה דומה לזו של גיבורי הספר. המשתתפים מחקים את התנועה ומחפשים את העמוד המתאים. הצלחתם? – זה הזמן להחליף תפקידים.
כִּתבו על דפים את שמות המשחקים שאתם אוהבים לשחק יחד, והוסיפו ציור שמתאר את המשחק: כדור, מחבואים ואולי תופסת? – הכניסו את הדפים לקופסה, ובכל יום שִלפו פתק ובדקו: האם תרצו לשחק יחד במשחק? – אם לא, תמיד תוכלו לשלוף פתק אחר או להוסיף משחק חדש לקופסה.
ילדים לומדים בהדרגה לשחק ביחד: עד גיל שלוש לערך ילדים משחקים לרוב במקביל ופחות יחד. לאחר מכן, בגילאי הגן, הם לומדים לשחק יחד. חלקם מעדיפים להוביל את המשחק, ויש שבוחרים להיות מובלים על ידי אחרים וגם כך הם מרגישים שייכים ורצויים. ישנם כמובן ילדים שיחושו תחושות שונות במצבים חברתיים שונים וישנם ילדים שמבקשים לשנות או לרענן את תפקידם החברתי ואינם יודעים כיצד להשתלב באופן אחר מזה שנוצר . הספר "שנינו" נותן הזדמנות להאיר על ילדים "נוחים" כמו נוחולהעצימם! הספר יכול גם לעזור לילדים דומיננטיים להבחין ברגשות של חבריהם למשחק. ילדים יכולים להזדהות עם דמותו של נוח ושיחה על העלילה והמסרים הסמויים בסיפור עשויים לסייע בפיתוח הבנה חברתית וכישורים חברתיים.
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות כשלכל ילד וילדה עותק אישי, כך שיתאפשר לילדים להתבונן באיורים ולהבין טוב יותר את המבע של הדמויות ואת הרצף הסיפורי. זאת בעיקר משום שהספר שופע באיורים צבעוניים המשלימים את הכתוב ומדגישים את נקודות המבט השונות של הדמויות ואת החוויה השונה שלהן בפעילויות המשותפות. קריאה ראשונה – כדאי לשאול שאלות שיעסקו שינטרו בהבנת העלילה: במה משחקים הילדים? מי העומד? מי המתנדנד? איפה הסתתר נוח? מדוע הילדה נבהלה?
קריאות בקבוצות קטנות – הקריאות הבאות הן הזדמנות להעמקה בסיפור, להבנת הצד הרגשי של הדמויות ולטיפוח כישורים חברתיים ורגשיים: הילדה בסיפור חוזרת ואומרת לנוח שהם "פשוט מתאי…מים! ", תוכלו לבקש מהילדים לעיין באיורים ולשאול: האם לדעתכם גם נוח הרגיש שהם מתאימים? האם הוא נראה מרוצה במהלך המשחקים? מה נראה שלא התאים לו? מה קורה לדעתכם לילדה כשהיא לא מוצאת את נוח? מה השתנה במשחק אחרי שמצאה אותו? בסוף הסיפור, האם נוח עצוב או מוטרד? כיצד מתאים לו לשחק עכשיו? להתבונן באיור – אפשר להתבונן יחד באיור בו הילדה משתמשת במרבד כגלימה ונוח מחזיק את גלימתה, ולשאול: מה לדעתכם מרגישות הדמויות שבאיור? עולמם של הילדים – בשלב הבא, תוכלו לעסוק בחיי הילדים ולשאול: מה מתאים להם כאשר הם משחקים עם חברים? איך שמים לב לרצונות של חברים גם אם לא אמרו זאת במפורש? אפשר לבקש לשתף במקרים של אי הסכמה בין חברים: כיצד הרגישו? כיצד נהגו? כיצד התנהגו החברים? כיצד הם הרגישו? האם אפשר היה להתנהג אחרת? תוכלו לחזור אל הספר במצבים חברתיים שונים בהם תבחינו בילדים וילדות שאינם מרגישים שותפים למשחק, בהם ילדים "נגררים" אחר אחרים, או במצבים בהם הם אינם מצליחים לבטא מה מתאים להם.
הסופרת בחרה לקרוא לילד "נוח", שם שמרמז על היותו מתחשב ומשתף פעולה. תוכלו להעמיק בהבנת השם שנבחר: אפשר לחפש יחד את הפירוש למילה "נוח" ולהקריא לילדים ובעקבות כך לשאול: מדוע לדעתכם בחרה הסופרת לקרוא לילד בשם הזה? בהמשך אפשר להרחיב את ידע העולם ולהכיר את משמעותם של שמות נוספים, של ילדי וידות הגן למשל. להעשרה – הערך "נוח" באתר מילוג
בתחילת הסיפור הילדה מובילה את נוח בידה אל משחק המחבואים ואילו בסופו – נוח מוביל אותה. כדאי לאתר יחד את שני האיורים המציגים זאת. כהמשך לכך תוכלו לשחק משחק זוגות – ולאפשר לילדים לבחון את עצמם פעם כך ופעם כך: להוביל – ניתן לסמן מסלול מנקודה אחת לאחרת ולבקש מהזוגות לעבור את המסלול כשאחד מוביל מלפנים ואחד הולך בעקבותיו. אפשר להשתמש בעזרים כמו חישוק ששניהם אוחזים בו. ואפשר להשתמש בדמיון ולעבור אותו כקטר וכקרון. בתום המסלול הצמדים יתחלפו בתפקידים. בשלב האחרון, כל זוג פועל בשיתוף: הולכים במסלול זה לצד זה. להחליט – ניתן לבקש מהזוגות לעמוד אחד מול השני – כמו מול ראי. כשבכל פעם רק אחד מבני הזוג מחליט על תנועה, והשני מחקה אותה . אחרי מספר תנועות, ניתן להתחלף. בשלב האחרון כדאי להציע לילדים רצף קצר של תנועות שעליהם לבצע יחד. כדאי לשוחח בעקבות הפעילות – מה הייתה החוויה שלכם בכל אחד מהמצבים? האם ביקשתם דבר מה מהחבר – לעצור, למהר? האם הוא התייחס לבקשותיכם? האם נהניתם יותר כשהייתם המציג או כשהייתם הראי? ואולי בשני התפקידים?
שפה ואוריינות – קידום ניצני קריאה – גילוי של מילים החוזרות על עצמן באמצעות אופן הכתיבה המיוחד, כגון: "אני", "אתה", "נֹחַ". התמצאות בספר ובמוסכמות הכתב – שילוב של גוֹפנֵי כתב עם האיורים נותן משנה תוקף למילים ולאיורים כאחד: כאשר הילדה קוראת לנח שנעלם בשמו, השם "נח" כתוב באותיות "רועדות" ומדגים את המושג "קול רועד".
פירוק והרכבה של מילים – מילים אחדות בספר מחולקות להברות, למשל: "מתאי-מים".
בועיות דיבור – מסייעות להבין מיהו הדובר.
סימנים מוסכמים בכתב – בעמוד שבו הילדה מחפשת את נח מופיע בבירור סימן שאלה – ? – לצד סימן קריאה – !. כדאי להפנות את תשומת לב הילדים לסימני פיסוק אלה ולמשמעותם.
ידע מתמטי – במהלך משחק המחבואים אפשר לספור מ-10 עד 100 בדילוגים של 10.
מודעות עצמית והכְוונה עצמית – הנעה עצמית וחוֹסן: עם התפתחות העלילה נח מגלה יכולות של קבלת החלטה ושל אסֶרטיביות וכך מחזק את תחושת החוסן שלו.
מודעות והתנהלות חברתית – התנהלות חברתית טובה ומְתַגמלת, אמפתיה וראיית צורכי האחר, התחשבות ושיתופי פעולה.
אוריינות מתמטית – משחק המחבואים מְזַמן שימוש במונחים מתמטיים בחיי היומיום. בועיות הדיבור שבאיורים משלבות את הסְפָרות 1, 2, 3 ואת שם המספר הכתוב בספירת הדילוגים בעשרות.
צדק חברתי וערבות הדדית – מערכת היחסים בסיפור מציגה "דגם מוקטן" של התנהלות במערכות יחסים חברתיות ומאפשרת לפתח שיחה על ערכים, כמו התחשבות באחר, ראיית הזולת, כבוד הדדי, ערבות הדדית, אמפתיה והגינות.
פעוטות אוהבים להיות חלק מהסיפור: לחזור על מילים ועל צלילים שבספר או להציג את המעשים של גיבורי הספר. כך הם מזדהים עם הסיפור, מעשירים את עולמם הרגשי ורוכשים אוצר מילים ומושגים. לכן בזמן קריאה משותפת כדאי "לנגן" בחצוצרה, "לתופף" יחד בתוף בעזרת הידיים ו"לנצח" על מקהלה.
גילי מוצאת תפקיד שמתאים לה ומנצחת על התזמורת. בעקבותיה תוכלו לשוחח על התפקידים של הפעוטות בבית: מה הם יודעים ורוצים לעשות – לאסוף צעצועים? לטאטא רצפה? לעזור לערוך שולחן לארוחה?
לנגן ביחד כמעט כל חפץ יכול להיות כלי נגינה: אפשר למחוא כפיים יחד בקצב השיר או לאסוף כלי נגינה, קשקשנים וכלים שתמצאו. סיר עם כפות יכול להיות תוף, גליל נייר יכול לשמש כחצוצרה. אפשר גם לנסות להקיש על חומרים שונים ולבחון: אילו צלילים עולים מהקשה על עץ? על אריח רצפה? על מתכת? תוכלו להחליט על שיר אהוב ולנגן אותו יחד.
לנצח על תזמורת מי מנצח ומי מנצחת? – בזמן האזנה משותפת למוזיקה אהובה תוכלו להוסיף מקל קטן ו"לנצח" על הנגנים. אפשר לרקוד לצלילי המוזיקה ולהציג את הכלים השונים, ומדי פעם להתחלף בתפקידים.
מפגש ושיחה במעון לפני הקריאה – מי מנגן ומי מאזין? – כדאי להביא למפגש כלִי נגינה. הוא יכול להיות כלי צעצוע, כלי שהכנתם מסיר ומכפות, למשל, או כלי נגינה אמיתי שאחת מכן יודעת לנגן עליו. כדאי להאזין יחד למוזיקה ולאחר האזנה קצרה לשלב את כלי הנגינה ולהאזין לו משתלב בנגינה. בחירה – חשוב לשים לב שהמוזיקה מרגיעה ומהנה כדי לאפשר גם לפעוטות שרגישים לרעשים ליהנות מההאזנה. מי בא היום לכיתה? – בעקבות ההתנסות כדאי לספר כי היום מגיע ספר מיוחד המספר על… מוזיקה! המחשת הסיפור – בזמן קריאת הסיפור תוכלו להדגים את כלי הנגינה בעזרת תנועות ידיים: כך מכים על תוף וכך מנצחים על תזמורת. צלילים – כדאי להדגיש את הצלילים המופיעים בספר: "בים בם בום" לתוף, "פלינג פלנג פלום" לגיטרה, "טו טו" לחצוצרה. פעוטות שותפים לנגינה – גם הפעוטות יכולים לנצח כמו גילי ולפרוט על גיטרה כמו איתן, גם אם אין להם כלי נגינה. כדאי לעודד את כל הקבוצה "לנגן" בעזרת הידיים: לתופף, לחצרץ או לפרוט על גיטרה "בכאילו".
מוזיקה בחיי הכיתה מוזיקת מעבר – ניתן להשתמש בקטעי מוזיקה קבועים כדי לציין מעבר בין פעילויות, למשל לקראת ארוחת הבוקר או לקראת חזרה מהחצר לכיתה, וכך להקל על הפעוטות את המעברים. לפתיחת שעת סיפור אפשר לבחור בפתיח לפסקול של ספרי ספריית פיג'מה. מוזיקה ומצב רוח – מוזיקה היא העדפה אישית, מבטאת לא פעם את מצב הרוח ומשפיעה עליו. תוכלו להתאים אותה למצבים שונים בגן. אפשר לשאול את הפעוטות (ולהיעזר לשם כך בהורים) מה המוזיקה האהובה עליהם ולהשמיע אותה במפגש או בפעילות בקבוצות קטנות. מוזיקה או רעש? – כאמור, ישנם פעוטות הרגישים לצלילים גבוהים או רועשים. כדאי להתאים את הצלילים ואת העוצמה להעדפות רבות ככל האפשר.
כלי נגינה תוכלו להכיר כלי נגינה שמנגנים בהם במעון, כמו: משולש, תוף, מצילתיים, חלילית ומפוחית, להביט בהם ולבחון את צורתם, את החומר שהם עשויים ממנו ואת הצלילים שניתן להפיק מהם. איך מנגנים? – איברי גוף – אפשר לקשר בין כלי נגינה לאיבר שבעזרתו מנגנים: בתוף אנו משתמשים בידיים, בחלילית – בידיים ובפה, ובאילו איברים אנחנו משתמשים לנגינה במשולש או במפוחית? לאט-לאט – פעוטות מגלים את העולם ויכולים להשתהות ולבחון כלי נגינה אחד לאורך זמן, אפילו לאורך יותר ממפגש אחד. כדאי לאפשר להם לבחון שוב את החומר ואת הצורה של כלי הנגינה, למשש אותו, להאזין לו ולהפיק ממנו צליל. להעשרה – סרטון היכרות עם כלי נגינה. מנגנים בחפצים – בקבוק מים ריק עם אבנים קטנות יכול לשמש רעשן, מקל יכול לשמש מקל מנצחים, ומכסי סירים יכולים להפוך למצילתיים. אני מנגן וגם את מנגנת – כדאי לעודד שיתוף פעולה בעזרת השיר "אני מנגן על…" ולאפשר לפעוטות להחליף ביניהם כלי נגינה. מומלץ להעצים כל אחד מהנגנים ומהנגניות. השיר "אני מנגן" בביצוע עוזי חיטמן.
תזמורת במעון בעקבות הסיפור תוכלו לחלק לפעוטות כלי נגינה וליצור תזמורת שמחנכת מנצחת עליה. כדאי להתנסות בקבוצות קטנות וכך לאפשר לכל הפעוטות להיות גם מנצחי התזמורת, אם רצונם בכך. ניתן למחוא כפיים בקצב הניצוח ולהפסיק או להמשיך את המחיאות על פי הוראה של המנצחת על התזמורת. להעשרה – משחקים מוזיקליים – ילד מוזיקה – משחקים מוזיקליים
ביחד ולחוד בתחילת הסיפור הילדים מנגנים לבדם, ולאחר מכן הם מנגנים ביחד. כדאי ללמד את הפעוטות את המושגים "ביחד" ו"לבד" ולבחון איתם מה עוד עושים במעון לבד ומה עושים ביחד. לבד וביחד בחיי הכיתה – ביום-יום כדאי לשלב את המושגים "ביחד" ו"לבד", לדוגמה: "עכשיו כולנו עושים קבלת שבת ביחד"; "עכשיו כל אחד רוקד לבד, ועכשיו רוקדים ביחד".
אני יכולה! אני יכול! גילי לא רוצה לנגן, אבל מוצאת לעצמה תפקיד חשוב: להיות מנצחת על תזמורת! כמו גילי, לעיתים פעוטות לא מצטרפים לפעילות. לפעמים היא לא מוצאת חן בעיניהם, ולפעמים הם מחפשים לעצמם תפקיד שיתאים להם ושהם מרגישים שהם יכולים לבצע אותו. בעקבות הסיפור תוכלו לבקש מהפעוטות לספר מה הם יכולים לעשות: "אני יכולה לאסוף צעצועים", "אני יכול לעזור לסדר צלחות לארוחה", "אני יכולה להציע משחק לחבר"…
Toddlers like to be part of the story: Repeating words and sounds found in the book, or dramatizing the actions taken by the different characters. It is their way of identifying with the story, enriching their emotional worlds, and acquiring vocabulary and concepts. That is why, when reading together, you could “play” the trumpet, “beat” on a drum using your hands, and pretend you’re a choir conductor.
Gilly finds a job that suits her as the conductor of the orchestra. Following her decision, you too can discuss your toddlers’ roles at home: What can they do and what do they want to do? Pick up their toys? Sweep the floor? Help set the table for dinner?
Almost any item can become a musical instrument: You could clap together to the rhythm of the song, or collect any instruments, rattles, and utensils you can find. A pot with spoons can be a drum, a used roll of paper towels can be a trumpet. You could even try to tap various materials to find out what kinds sounds tapping wood makes? And what about tapping the floor? Or metal? You may enjoy picking one of your favorite songs and playing it together.
Are your toddlers conductors? While listening to your favorite music together, you could hold a small stick and “conduct”. Perhaps you could dance to the music, acting out the various instruments, and switch roles from time to time.
אנו מזמינים אתכם/ן להאזין להקלטה הקסומה של הסיפור "פעם היה ילד שלא רצה לישון לבדו", מאת: מירה מאיר | איורים: אלונה פרנקל | הוצאת ספרית פועלים (קטנטנים)
יוצרים ומגישים – ירדן בר כוכבא – הלפרין ודידי שחר מוזיקה ונגינה – טל בלכרוביץ' פתיח – דידי שחר
הפעוט עוצם עיניים ואתם מסתירים בובת חיה מתחת לשמיכה. כשהוא פוקח עיניים אתם ההורים נותנים רמזים לזהוּת בעל החיים, והפעוט צריך לנחש. האם הוא נובח? אולי מקפץ ואוכל גזר? אפשר להחליף תפקידים ולתת לפעוט לרמוז לכם ההורים, מי מתחבא שם, מתחת לשמיכה?
לפני קריאת הסיפור כדאי לשוחח ולשאול: מה אתם עושים לפני השינה? מה עוזר לכם להירדם? האם יש לכם בובה או חפץ כלשהו שאתם אוהבים לישון איתם? האם אתם אוהבים שמקריאים לכם סיפור לפני השינה? המחשה של הסיפור – תוכלו להציג את הסיפור בעזרת בובות פרווה של דובי, ארנב, קוף, נחש וחתול. כדאי להשאיר את בובות הפרווה בְּמקום שלפעוטות יש גישה אליו כדי שיוכלו להציג את הסיפור בעצמם.
מסיבת פיג'מה בעקבות הסיפור ניתן לערוך מסיבת פיג'מות: כולם לובשים פיג'מות, נשכבים על המזרנים וקוראים את הסיפור ביחד. שיתוף הורים – אפשר להזמין את ההורים להצטרף ולשתף אותם בתמונות ובחוויות.
מחלקים לפעוטות את העותק האישי ונותנים להם לדפדף בספר בישיבה סביב שולחן בקבוצות קטנות. מביטים ושואלים – היכן באיור הילד עוצם עיניים? היכן הוא פוקח אותן? מי ישן עם הילד בכל פעם?
אפשר להזמין את הפעוטות להביא מהבית בובה אהובה, כרית או כל חפץ אחר שקשור לשינה ולשחק במשחק "ישנים ביחד": בכל פעם שתגידו "לילה טוב", כל הפעוטות ישכבו על השטיח ויעצמו עיניים, ובכל פעם שתגידו "בוקר טוב", כולם יקומו, יתמתחו ויגידו "בוקר טוב". ארבעה שובבים – תוכלו להאזין לשיר שובבים במיטה (דתיה בן דור, פרפר נחמד) ולהמחיז אותו עם הפעוטות: נשכבים על שטיח, מתגלגלים ומשתוללים, ובכל פעם פעוט אחר מתגלגל מה"מיטה". קשר עם הבית – תוכלו לבקש מההורים לצלם את הפעוטות לפני השינה כשהם מחזיקים בובת פרווה או חפץ אחר שקשור לשינה (כרית, שמיכה, חיתול) ולתלות את התמונות בכיתת המעון.
יצירות נוספות של מירה מאיר ואלונה פרנקל ספר זה הוא פרי שיתוף פעולה בין הסופרת והמשוררת מירה מאיר (1932 – 2016) לבין הסופרת והמאיירת אלונה פרנקל (נ' 1937). כדאי להכיר אותן לפעוטות ולהציג ספרים נוספים שלהן, למשל: הצב של אורן מאת מירה מאיר
גלי וגאיה אוהבות לעשות דברים יחד, אבל גם לחוד: תוכלו לשוחח ולגלות: מה הפעוטות אוהבים לעשות עם אח, עם חברה או איתכם, ההורים? ומה הם אוהבים לעשות בעצמם, לבד?
משחק תנועה כמו גלי וגאיה, אפשר לצעוד ביחד: תוכלו להכין בבית שביל ולסמן אותו בחבל או בחפצים שונים, וללכת בטור – זה אחר זה ואולי יחד, זה לצד זה. אפשר גם להתחלף, כשכל פעם המוביל קורא: "בואו אחריי!"
או במעון – המחנכת הולכת בכיתת המעון, והפעוטות הולכים אחריה. מדי פעם המחנכת עוצרת ועושה פעולה מסוימת, והפעוטות מחקים אותה: נוגעים באף, קופצים כמו צפרדע, עפים כמו פרפר, נוגעים בחפצים שונים בכיתה ואומרים את השמות שלהם: שולחן, כיסא או ספר.
כדאי ללוות את ההקראה בתנועות שמסבירות את המילים: כשגלי אומרת "בואי אחריי", סמנו עם היד תנועה של "לבוא". כשגלי לא באה, סמנו עם הראש ועם היד תנועה של "לא". המחשה והצגה המחשה – בארגז הספרים מחכָּה לכן המחשה של גלי וגאיה במהלך הקריאה. להציג יחד – שתי מחנכות מציגות את גלי וגאיה: מה הן עושות יחד, ומה הן עושות לחוד. שיחה כדאי להתחיל בשאלות על תוכן הספר: מה גלי וגאיה עושות יחד? מה הן לא עושות יחד? מה עושה גלי, ומה עושה גאיה? בשלב הבא תוכלו לשאול את הפעוטות על עצמם: מה אתם עושים עם חברים וחברות: משחקים יחד? אוכלים יחד? ומה עוד?
תוכלו למצוא את בעלי החיים באיורים שבספר ולציין את שם החיה: ברווז, חיפושית, פרפר, צפרדע, כבשה. אתן והפעוטות יכולים להשמיע את הקול שלה ולהציג כיצד היא הולכת וזזה: "איפה הכבשה? בואו נִפְעֶה כמו הכבשה: מֶה מֶה מֶה." "איפה הצפרדע? איך מקרקרת צפרדע? בואו נקפוץ כמו צפרדעים!"
פופיק מתגעגע לאבא שלו, ואוהד מכיר את ההרגשה. הם משתפים בתחושות, וחושבים מה אפשר לעשות כשמתגעגעים. בסריקת הקוד תוכלו לצפות בהם ולקבל עצות טובות למתגעגעים.
הזמן לא עובר כשמתגעגעים? – אפשר להכין קופסה ובה דברים שיכולים להעביר את הזמן ולהשכיח מעט את הגעגוע. תוכלו לשים בתוכה תצלומים משותפים, חומרי יצירה להכנת מתנה או ציור למי שעתיד לחזור.
דקה יכולה לעבור מהר מאוד, או כמעט לא לזוז. רוצים לנסות? – כוונו שעון עֶצר לדקה, בחרו פעילות, ועשו אותה במשך דקה שלמה: קפיצה על רגל אחת, ישיבה במקום, איסוף חפצים שמתחילים באות ג' – באיזו פעילות הזמן עבר מהר? באיזו לאט?
האיורים היפים בסיפור מביעים רגש באופן עדין, ובמינימליות. הקִרבה והגעגוע עולים מהם כבר בהתחלה. האם התלמידים והתלמידות יבחינו ברגש שהספר מעביר עוד בטרם הקריאה בו?
לפני הקריאה– כדאי להציג כמה מהאיורים הראשונים בספר כשהטקסט מוסתר ולשאול: מה אתם רואים ברצף האיורים הראשונים? (חיבוק, מזוודה, מבט עצוב) איזה רגש מבטאים איורים אלו?
כעת אפשר לקרוא יחד את הספר.
לאחר הקריאה – תוכלו לשוחח על הסיפור, על הרגשות העולים ממנו ועל נקודת החיבור לעולמם של הילדות והילדים.
שיחה – ניתן לשאול: מה, לדעתכם, הרגישה בלה כשזוזו נסעה? מדוע לא התחשק לה לעשות את הדברים שהיא אוהבת לעשות בדרך כלל? מה זה "להתגעגע"? איך התמודדה בלה עם הגעגוע?
קשר – בסיפור לא מצוין טיב הקשר בין בלה לזוזו. אפשר לשאול את התלמידים: מי הן, לדעתכם, בלה וזוזו? האם הן אחיות? קרובות משפחה? חברות? ואולי אם ובת?
להישאר לבד? – מהסיפור ניתן להסיק שבלה נשארה לבדה. הדבר עלול לעורר אי-נוחות ואף בהלה אצל ילדים וילדות. ייתכן שהיו איתה דמויות נוספות, אך הגעגועים מופנים אל זוזו. כדאי לעודד את הילדים לשער אם בלה נותרה לבדה.
כדאי גם לשאול אותם עם מי הם נמצאים כשההורים נוסעים לכמה ימים, ולנהל שיחה בעניין.
געגועים –חיבור לעולם האישי – האם גם לכם קרה שהתגעגעתם? מה הרגשתם אז בגוף? אילו רגשות נוספים עולים בשעת געגוע? האם אפשר להתגעגע גם בפרק זמן קצר? באיזו דרך בחרתם להתמודד עם הגעגוע? האם, לדעתכם, רק ילדים מתגעגעים?
ספר נוסף על געגוע – מחלת הגעגועים של סולי מאת נורית זרחי. ניתן להקריא את שני הסיפורים ולהשוות בין דרכי ההתמודדות עם הגעגוע בכל ספר. אפשר לייצר מסלול ספרותי.
"הבטחתי שאחזור" – הספר אומנם מתאר פרידה וגעגוע, אך גם שיבה הביתה והבטחה שקוימה.
קשר של אמון – ילדים זקוקים לאמון ולביטחון, וכחלק מזה הם רוצים שהבטחות שהובטחו להם יקוימו. בשלב זה של ראשית דרכם בבית הספר הם מתנסים בקשרי חברות ובקשרים חדשים עם מבוגרים משמעותיים (מורים), קשרים שהולכים ומשתכללים. האמון משמש בסיס לקשר אישי רב-משמעות, ומכאן חשיבותו בעולמם החברתי, שכן קשרים אמיצים המבוססים על אמון מעלים את תחושת הביטחון והשייכוּת לקבוצה ומביאים איתם רווחה נפשית, שמחה, שיתופי פעולה ותחושת ביטחון אישי וקבוצתי.
הסיפור "בלה וזוזו" יכול לשמש כלי לעידוד יחסי אמון הדדיים בכיתה:
שיחה: ניתן להדגיש בשיח משותף את האמון שרכשו בלה וזוזו זו לזו, אך קודם כול, כדאי לתווך לתלמידים את המושג "אמון" דרך הזדהות עם הדמויות ובהסתמך על הסיפור.
ניתן להציג את יחסי האמון בספר ולהדגיש אותם. כדאי
לבקש מהתלמידים לחזור לסיפור ולמצוא הוכחות לכך שבלה האמינה בזוזו וסמכה עליה:
בלה אומנם התגעגעה לזוזו, אך היו לה הידיעה והביטחון שזוזו אכן תחזור: "היא ידעה שזוזו צריכה לחזור עוד מעט, עוד קצת". זוזו הבטיחה לבלה שהיא תחזור ועמדה בהבטחתה: "ולחשה לבלה באוזן – הבטחתי שאחזור".
הבטחה ותחושת ביטחון – נוכל לשאול: מדוע חשוב, לדעתכם, לקיים הבטחה בין חברים? מה ההרגשה כשמישהו מבטיח משהו, ולא מקיים? באילו מקרים אנחנו צריכים להרגיש שאנחנו בוטחים זה בזה בכיתה? אולי כשאנחנו נעדרים מהלימודים ומצפים שחבר או חברה יביאו לנו שיעורים?
מאגר אמון בכיתה – מתשובות התלמידים אפשר ליצור יחד מאגר של פעולות המבוססות על אמון ולהיעזר בהן במהלך השנה.
מה יקרה בעתיד – תוכלו להעלות שאלות על המשך קורותיהן של בלה וזוזו: איך בלה תגיב כשתתעורר ותראה את זוזו? כיצד יבלו יחד את היום? מה יקרה בפעם הבאה שזוזו תצא לחופשה? כיצד בלה תתמודד לדעתכם,? מה היא תעשה? ומה יקרה כשבלה תצא לחופשה וזוזו תישאר?
אפשר לחזור אל הספר שוב ושוב בכל הזדמנות שנראה צורך בחיזוק אמון או בבנייתו – למשל, בכל פעם שנרצה לחזק קיום הבטחות או הסכמים, או בהסתגלות מחודשת אחרי חופשה ארוכה.
התמודדות עם געגוע – כדאי לשאול את הילדים: האם חוויתם געגוע? מתי? איך התמודדתם? האם יש משהו בספר שמוצא חן בעיניכם ותעשו בפעם הבאה שתחושו געגועים?
הספר מהנה לקריאה, ותמיד אפשר לחזור ולקרוא בו פשוט כדי לחמם את הלב.
המילים בסיפור מעוצבות באופן ייחודי המותאם למשמעות המילה ולרוח הסיפור. כדאי להתעכב על כך יחד: המילה "געגוע", למשל, נכתבת כגל שנמשך מעמוד אחד לשני בצבע שונה ובגודל שונה של אותיות. תוכלו לשאול: מה הקשר בין עיצוב המילה לרגש שהיא מביעה? מדוע, לדעתכם, המילים בחלק מהעמודים מעוצבות בהדרגה, כמו מדרגות?
דברים יפים צומחים מתוך החסר – בלה מתמודדת עם הגעגוע באמצעות עשייה ויצירה. היא לא היחידה: איסוף, יצירה ואומנות הם דרכים להבעת רגשות ולהתמודדות עם געגוע או עם חֶסר אחר בחיים.
יצירה – אפשר להניח מגוון צבעים ולבקש מהתלמידים והתלמידות לנסות ולצייר את רגש הגעגוע כראות עיניהם:
איזה צבע תבחרו לתיאור הרגש? האם תציירו משהו מוחשי או משהו מופשט?
אפשר לאתגר את התלמידים ולבקש מהם לבחור על פי רצונם את החומר ואת הדרך שבהם ירצו לבטא את הגעגוע.
המשחק נועד להעמיק את האמון בין התלמידים והתלמידות ולייצר תחושת הדדיות וביטחון: התלמידים נחלקים לזוגות – עיניו של האחד גלויות, ועיניו של השני מכוסות. בכל סבב של המשחק אחד מוביל את השני במסלול, בעוד המוּבל לא רואה וצריך לסמוך על ההוראות של המוביל. בכל סבב מתחלפים בתפקידים.
תוכלו ליצור יחד עם התלמידות והתלמידים מסלול בכיתה או בחצר ולתכנן יחד את כשהם שותפים לקביעת המסלול.
לאחר הפעילות כדאי לנהל שיחה – איך הייתה ההרגשה כמובילים? ואיך היא הייתה כמוּבלים? האם חששתם? מדוע? האם נתתם אמון לאורך כל הדרך, בחלקה או בכלל לא? האם הרגשתם שנותנים בכם אמון?
תחושת הזמן בספר אינה זהה לזמן שמורה השעון, כי ככה זה כשמתגעגעים. בעקבות הספר תוכלו להתנסות בכיתה בתחושה דומה ולשוחח: מתי מרגישים שהזמן עובר מהר? ומתי מרגישים שהזמן לא זז?
תרגיל – דקה היא דקה– תוכלו לבחון את יחסיות הזמן במגוון התנסויות שכולן נמשכות דקה, למשל, דקה מבלי לעשות ולומר דבר, דקה בהאזנה לשיר, דקה בתנועה ובתזוזה של הגוף.
כדאי ליידע את המשפחות שהספר הגיע ושהוא מדבר על משפחה ועל געגוע. כדאי לשתף בפעילויות שבכיתה, לעודד לסרוק את קוד ה-QR ולקבל רעיונות לדברים שאפשר לעשות כשמתגעגעים.
קרה לכם שחיכיתם למישהו? תוכלו לשתף בחוויה ולספר זה לזה על ציפייה. תוכלו גם לחשוב יחד מה אפשר לעשות כשמחכים, ולספר מה אתם עשיתם בזמן שחיכיתם? ומה קרה בסוף?
דפדפו בספר וקבעו מה יהיה סדר התורים במשחק. בכל תור יעיין אחד מכם באיור שבחר ויציג את התנועה של הזאב: עלייה במעלית? הליכה על ארבע? – שאר המשתתפים ינסו לנחש מה עושה הזאב.
לִפְנֵי הַקְּרִיאָה – כדאי לקרוא לילדות ולילדים את שם הסיפור, "הזאב לא יבוא", ולשאול אותם: לאן, לדעתכם, הזאב לא יבוא?
דמות הזאב בספרי ילדים עלולה לעורר פחד אצל חלק מהילדים. כדאי לשים לב לתגובות שלהם ולהרגיע במקרה שמזהים אצלם קושי או חשש.
לִקְרֹא אִיּוּרִים? – האיורים מגלים פרטים נלווים שאינם כתובים בסיפור, לכן חשוב לאפשר לילדות ולילדים להתבונן בהם בעת ההקראה.
קְרִיאָה בִּקְבוּצוֹת קְטַנּוֹת – כדי לאפשר חוויה של הפתעה, פליאה ומעקב אחרי המילים והאיורים, מומלץ לקרוא בקבוצות קטנות, כשכל אחד מחזיק בעותק משלו.
רצוי להקריא את הספר כמה פעמים וכך לקדם הבנה של מסרים גלויים וסמויים.
בקריאה הראשונה נוכל לשאול שאלות על ההבנה המילולית של הסיפור: מה שאל הארנב את אימו? מה ענתה האם? איפה אימא אמרה שהזאבים מתגוררים? למה הזאבים לא יכולים להסתתר מאחורי עצים בעיר? למי הזאב דומה, לדברי הארנבון? האם הזאב הגיע בסוף? מתי הוא הגיע? מה הוא הביא?
הַשָּׁלָב הַבָּא – שְׁאֵלוֹת עַל רְגָשׁוֹת וּמַחְשָׁבוֹת – האם הארנבון פחד מהזאב? האם הוא חיכה לזאב? איך אפשר לדעת זאת?
הַשָּׁלָב הָאַחֲרוֹן – שְׁאֵלוֹת הַמִּתְיַחֲסוֹת לְמַשְׁמָעוּת אִישִׁית – האם תוכלו לספר על מקרה שבו גיליתם משהו חדש על חבר? איך הרגשתם כשגיליתם זאת? ממה ילדים פוחדים?
שְׁאֵלָה שֶׁל רֶגֶשׁ – כדי להדגיש את ההפתעה ואת תחושת ה"לפני" וה"אחרי", אפשר לעצור כשהארנב הולך לישון ולשאול: איך, לדעתכם, הארנבון מרגיש? האם הוא רוצה שהזאב יבוא? בסוף הסיפור כדאי לחזור ולשאול את השאלות הללו.
שֵׁמוֹת לָרְגָשׁוֹת – זו הזדמנות לתת שמות לרגשות ולתכונות, כמו: ציפייה, סבלנות, התרגשות, חשש ועוד.
"יֵשׁ כַּמָּה דְּרָכִים לְהִסְתַּכֵּל עַל כָּל דָּבָר" – מה גרם לכם לחשוב שהארנבון חושש? האם הופתעתם מסוף הסיפור? מה אתם חושבים על הסוף המפתיע? האם אתם אוהבים אותו?
מְגַלִּים רְמָזִים בִּקְרִיאָה חוֹזֶרֶת – בקריאות הנוספות אפשר לנסות למצוא רמזים לסוף הסיפור. זה יכול להיות קצת מבלבל ומצחיק, אבל עוזר להבין שיש כמה דרכים להסתכל על כל דבר.
שִׂיחָה עַל צִפִּיָּה – האם קרה לכם שחיכיתם למשהו שיקרה? האם דמיינתם את זה קורה? מה הרגשתם בגוף? ומה הרגשתם כשזה סוף-סוף קרה?
כדאי להמשיך ולהזכיר את הערכים והמסרים של קבלת דעה שונה, של סובלנות ושל אמפתיה בפעילויות השגרתיות בגן: בשעת יצירה, בעת משחק בחצר, בזמן ארוחות ועוד. אפשר לשלב משפטי מפתח, כגון: "יש כמה דרכים להסתכל על כל דבר".
לא פעם ילדים צעירים מתקשים להבחין בנקודת מבט שונה, בעיקר בעת ויכוח או מריבה. במקרים שכאלה ניתן להזכיר את הספר: זוכרים שיש כמה דרכים להסתכל על כל דבר? אולי כל אחד יספר בתורו מה הוא הרגיש ומה קרה לדעתו?
"יֵשׁ לִי יוֹם הֻלֶּדֶת!" – כדאי לחזור אל הספר באירועים מיוחדים, כמו: יום הולדת, טיול או חגיגה. כך הספר ישמש כלי להזדהות עם הציפייה הנרגשת של הארנבון.
אפשר לשוחח על העדפה אישית ובחירה אישית שאינן זהות לבחירה של האחר. אפשר לעשות סקר בנוגע לפירות/ירקות שאנחנו אוהבים ולגלות כי ישנן העדפות ומגוון דעות, ועם זאת אין מישהו שהוא צודק או שאינו צודק, ועלינו לכבד את הטעמים ואת ההעדפות של אחרים.
מִשְׂחָק בִּנְקֻדּוֹת מַבָּט – קחו ארגז קרטון גדול וצבעו יחד כל פאה שלו בצבע אחר. הארגז ישמש כקובייה. הניחו אותו במרכז החדר, השמיעו מוזיקה ואפשרו לילדים להסתובב סביבו. מדי פעם סמנו לעצור ובקשו מהמשתתפים להכריז באיזה צבע צבועה הפאה שהם רואים עכשיו. מאחר שכל אחד עומד במקום אחר, כל אחד רואה את הקובייה באופן אחר אף שזו אותה הקובייה.
הארנבון שואל שאלות רבות, וזו הזדמנות לעודד סקרנות. כדאי להתכנס בקבוצות קטנות, להציג תמונה מסקרנת ולשאול עליה שאלות מסוג "למה?" בהשראת הארנבון השואל: "האם אנחנו יכולים להיות בטוחים?". לדוגמה: הציגו תמונה של ילד בוכה ולצידו גלידה שנפלה ושאלו: למה הילד בוכה? איך הגלידה נפלה? האם אתם בטוחים בכך? ואולי יש אפשרות נוספת?
לא תמיד נמצא ארנבון צעצוע באמצע היער כמו הדובון בספר ״נמצא!״, אבל כולם יכולים להכין אחד כזה 🐰 פעילות בעקבות הספר שכתבה ואיירה סלינה יון בהוצאת כינרת – כל מה שצריך זה✔️ גרב ✔️ אורז ✔️ גומיות ✔️ טוש שחור ✔️ סרט יפה ✔️ מספריים
האם קרה לכם שאיבדתם משהו שהיה חשוב לכם? איך הרגשתם ומה עשיתם? ואולי מצאתם אתם אבדה של מישהו אחר? הספר מזמין ילדות וילדים, וגם הורים, לשתף בחוויות יַלדוּת של איבוד ומציאת אבדות.
בוחרים חפץ, וכל משתתף, לפי תור מחביא אותו, והשאר צריכים לחפש. אפשר להיעזר ברמזים כמו "חם-קר" או במפת אוצר. מצאתם? זה הזמן לסבב הבא – מחביאים, מחפשים ומוצאים.
בעמודים הראשונים בספר מופיעות מודעות של אבדות. תוכלו לחפש יחד מודעות משעשעות ומפתיעות ולשתף את בני המשפחה. בין המודעות מסתתרת מודעה אחת של מציאה – האם תוכלו למצוא אותה?
הטרמה – לפני קריאת הספר– אפשר להחביא חפץ אישי קטן במקום קל ונגיש. הגננת תוכל לספר שאבד לה החפץ, להדגיש עד כמה הוא חשוב לה, ולשתף בעצב ובתסכול שלה. לאחר מכן הגננת יכולה לבקש את עזרתם של הילדים בחיפוש האבידה. לכשיימצא החפץ – הגננת תספר כמה היא שמחה ונרגשת, תודֶה למחפשים ולמוצאים ותשקף לילדים כיצד הגיבו כאשר מצאה את האבידה: מה הם אמרו? האם גם הם התרגשו? שיח רגשי שמתקיים לאחר קריאת הסיפור מאפשר לילדות ולילדים לבטא את החיבור שלהם לסיפור ולבטא את הרגשות שעורר בהם. תוכלו לשאול: האם מצאתם פעם משהו יפה בחוץ? מה מצאתם? ומה הרגשתם בעקבות המציאה? איך, לדעתכם, הרגיש דובי כשמצא את הארנב? מה הוא עשה כדי לעזור לארנב להגיע לבעליו? איך, לדעתכם, הרגיש האייל כשאיבד את הארנב? האם איבדתם משהו פעם? מה עשיתם ומה הרגשתם? למה, לדעתכם, נתן האייל את הארנב לדובי? האם זה היה לו קל או קשה? למה? ומה קרה, לדעתכם, בהמשך? – האם תוכלו לספר מה קרה לגיבורי הסיפור בהמשך? להעשרה – השיר "מי ראה את באני", כתב: אהוד מנור, הלחין: מתי כספי.
הספר יכול ללוות תחושות וחוויות השלובות בחיי הגן: להיקשר – בסיפור מתואר תהליך ההיקשרות של דובי לבובת הארנב שמצא. לילדים רבים בגילאי גן יש חפץ אישי (שמיכה, חיתול בד, בובה, צעצוע) שהם קשורים אליו ומתקשים לעזוב אותו. ההיקשרות לחפץ תורמת להתמודדות בריאה ומיטבית עם מעברים ומצבים מלחיצים ומאתגרים. הילדים יכולים לשתף: מהו החפץ שהם קשורים אליו? האם הם המציאו לו שם? האם גם הם מבלים איתו בפיקניק, בגינה או בשינה כמו דובי וארנב? ואולי הם עושים איתו דברים אחרים? במה החפץ עוזר להם או משמח אותם? כדאי לשוחח על כך בקבוצות קטנות. כך מתאפשרות פתיחוּת והקשבה הדדית. להיפרד – בסיפור מתארים גם את הפּרֵידה של האייל מהחפץ האהוב עליו. ואכן, לצד ההיקשרות, ילדים רבים בגילאי גן מכירים היטב את ההרגשה כשנפרדים מחפץ, את תעצומות הנפש הנדרשות מהם לשם כך ואת המעבר ל"דברים של גדולים": חלקם נפרדו מטיטול או ממוצץ, המירו בקבוק אהוב בכוס שתייה, מיטת מעבר – במיטת בוגרים, טיולון – באופניים ועוד. חייהם של הילדים רוויים בפרידות. אפילו פרידות זמניות, למשל מצב שבו לא ניתן להיכנס לגן עם חפץ מהבית, נחוות לעיתים כפרידה ממשית. הילדים יכולים לשתף – ממה נפרדו? מה עזר להם להתגבר על הקושי? האם קיבלו חפץ ממישהו אחר שנפרד ממנו והעביר אותו הלאה (אחים, בני דודים)? ואולי יש חפץ שהם העבירו למישהו אחר? כדאי לשתף בקבוצות קטנות. אפשר לחזור אל הספר שוב ושוב, גם משום שהוא משמח ומחמם את הלב וגם כדי לתמוך בקושי ולהעצים את מי מהילדים והילדות שנמצא בתהליך פרידה.
נזמין את הילדים והילדות לחשוב יחד ולהציע רעיונות לעזרה למי שאיבד דבר-מה או מצא אבידה: איך נוכל להודיע שמשהו שחשוב לנו אבד? איך נוכל להודיע שמצאנו אבידה? כיצד נתאר את מה שאבד? אילו פרטים חשוב שנציין? תוכלו, למשל, להכין ארגז גדול ומקושט לאבידות ומציאות, להכין לוח מודעות ועליו הודעות בדומה לאלה שפרסם הארנב, או לשלב הודעות כאלה במפגשים בגן. ומה עוד? "השבת אבידה" – זו הזדמנות לשוחח על המושג ולהסביר את משמעותו: כשאדם מוצא אבידה, עליו לעשות את כל המאמצים כדי למצוא את בעל האבידה ולהשיב לו אותה.
כשמוצאים משהו ומעניקים לו משמעות, ההרגשה נהדרת. ההרגשה נהדרת עוד יותר כשחולקים זאת עם חברים; זה מעצים ותורם לתחושת השייכות לקבוצה, ואם גם אפשר ללמוד מזה, מה טוב! תוכלו להכין בגן פינה של דברים מיוחדים שהילדים מצאו ואספו. כדאי לקבוע זמן קבוע שבו הילדים ישתפו במציאות שמצאו, יציגו אותן ויספרו היכן ומתי מצאו את המציאה, וללמוד יחד בעקבות החפץ: זה יכול להיות כפתור מהבית של סבתא שמְזַמן למידה על רכיסת כפתורים, אבן מטיול משפחתי או חלק ממכונה לא מזוהה שמאפשר המצאת מכונות דמיוניות. האם אנחנו יכולים למצוא ולאבד גם דברים שלא רואים, כמו רעיון, חלום או מחשבה? אילו עוד דברים שלא רואים ניתן למצוא ולאבד? להעשרה – השיר "מציאה", כתבה: לאה גולדברג, הלחין: מוני אמריליו; השיר "השיר אשר אבד לי", כתבה: לאה נאור, הלחינה: נורית הירש.
ידע תהלכי – ידע העונה על השאלה "מה צריך בשביל?" – מה צריך לעשות בשביל לפרסם לקהלים גדולים? אילו צעדים יש לנקוט? באילו חומרים נשתמש? כיצד נראית הודעה? מה מיוחד בה? איך היא מעוצבת? מה עוד ניתן לפרסם באופן זה? באילו דרכים נוספות אפשר לפרסם מודעה?
מוּדעות והכוונה עצמית – התמודדות עם היקשרות, צורך לוותר ופעולה תוך ויסות עצמי.
הנעה עצמית – הדוב פעיל ויוזם: מוצא את הארנבון, שומר עליו ודואג לו, מחליט לפרסם מודעות ומדפיס ותולה אותן כדי לסייע לארנבון לחזור לביתו.
מוּדעות חברתית – גילוי אמפתיה לצורכי הזולת ודאגה לרווחתו, עזרה ודאגה לאחר: הדוב מקווה שהארנבון יישאר איתו, ועם זאת חושב על מי שאיבד אותו. האיורים תורמים לתיאור הדילמה של הדוב: בעמוד מימין הדוב מביע משאלה להישארותו של הארנבון, ובעמוד השמאלי הוא חושב על המשפחה שאיבדה אותו וכנראה דואגת לו.
מיומנויות קוגניטיביות:
אוריינות שפתית – היכולת להשתמש בשפה הכתובה למגוון מטרות תקשורתיות.
האם גם אצלכם בבית מבקרים חברים קטנטנים? האם אלה חברים דמיוניים, ואולי בובה אהובה? כדאי לשוחח על כך עם הפעוטות ולשמוע מה הם אוהבים לעשות עם החבר הקטנטן. אפשר לצרף את החבר הקטנטן לקריאת הסיפור.
הסיפור ארוך מעט מהרגיל, וכדי לעורר עניין וסקרנות כדאי לספר אותו במגוון קולות: קול לאבא, קול ליעלי וקול שונה לאימא וגם לאליק בליק. תוכלו להתבונן יחד באיורים ולשתף את הפעוטות בזיהוי פרטים ובחזרה על המילים "אליק בליק".
איפה הבובה? על השולחן? ואולי מתחת לו? ואיפה הכדור? תוכלו להחביא חפצים שונים, לחפש אותם ולאחר מכן לספר: "הכדור על הכיסא", "הכדור מתחת למיטה". תוכלו גם להתחבא בעצמכם ולחפש זה את זו.
לאבא יש נעליים גדולות, הנעליים של אמא – גדולות פחות, ליעלי –נעליים קטנות , ושל אליק בליק? קטנטנות! כדאי לצאת למסע בבית, לאסוף פריטים מאותו סוג ולסדר אותם מהקטן לגדול.
כדאי לאפשר לפעוטות להביא בובה אהובה מהבית ליום אירוח במעון, להכיר לה את הפינות השונות, להציג אותה לפני החברים במהלך המפגש, לשחק איתה באופן חופשי ולהשכיב אותה לישון לקראת מנוחת הצוהריים. ניתן לשחק בפינת הבובות במשחק דמיוני שבו מארחים את הבובה.
מה עושים יחד? אולי נותנים לה לאכול? אולי מסדרים בשבילה מיטה ומכסים אותה בשמיכה? ואולי מסיעים אותה באוטו בחזרה הביתה?
כשקוראים את הסיפור אפשר להתחבק בכל פעם שחיה מצטרפת לחבורה. אפשר גם לשחק במשחק החיבוקים: מתרחקים זה מזו, אומרים "שלוש, ארבע", ואז רצים זה אל זה, ומתחבקים!
הזמינו את שאר בני הבית לשבת יחד איתכם על הספה, על השטיח או על מזרן. אפשר לצרף בובות או חיית מחמד. שבו צפוף יותר ופחות, ובדקו – עד כמה הצפיפות נעימה לכם?
פורסים מצנח או בד גדול על הרצפה ובכל פעם מזמינים פעוט או פעוטה להצטרף למצנח ולשבת ביחד. אפשר גם להתחלק לזוגות ולשבת יחד בתוך חישוק. האם גם לכם טוב לשבת יחד?
שיתוף משפחות – מומלץ לצלם את הפעילות, לשתף את המשפחות ולספר על הספר החדש שהגיע – "ישבתי על כרוב"!
המלצות לקריאה בכיתה – מומלץ להקריא את הספר יותר מפעם אחת ובכל מפגש עם הסיפור לשוחח על נושא אחר.
להיות לבד – מה הם הרגעים שבהם אנו מרגישים בודדים? מה אפשר לעשות כשאנו מרגישים כך? איך נזהה חברים שמרגישים לבד? איך אפשר לעזור לחבר או חברה שמרגישים בדידות?
שיחה שכזו מספקת הזדמנות להציע אפשרות ולגיטימציה להיות לבד, שכן ילדים וילדות רוצים להיות לבדם לפעמים, ופעמים אחרות יעדיפו להיות בין חברים:. כדאי לשאול: מה אתם אוהבים לעשות לבד? ומה תעדיפו לעשות עם חברים? מתי אתם רוצים להיות לבד?
פרטיות ואמון – במה אני משתף את חבריי? במה אני לא רוצה לשתף אותם? זו הזדמנות לשיחה על פרטיות ועל חשיבות כיבודה וזמן מתאים להעלאת רעיונות ולהצגת כללים להתנהגות מכבדת אמון בכיתה.
יוזמה – כמה פעמים יצא לנו לשאול: רוצֶה להיות חבר שלי? רוצָה לשחק איתי? רוזלינדה נקטה יוזמה וגילתה אומץ כשפנתה לאהרן והציעה לו להיות חבר שלה. אהרן נענה ברצון, שהרי גם הוא רצה חבר ורק לא העז לפנות אליה…
כהטרמה לסיפור כדאי לשאול את התלמידים והתלמידות מה הם חושבים כשהם שומעים את המילה "מכשפה": איך אתם מדמיינים שמכשפה נראית? אילו רגשות ומחשבות המילה מעוררת בכם? האם מכשפה היא דמות שלילית? ואולי מכשפות יכולות להיות גם דמויות חיוביות למדי? האם אתם מכירים סיפורים על מכשפות?
הצעה נוספת – אפשר להציג את כריכת הספר ולהתבונן יחד בדמות שעל הכריכה: מה מיוחד בה? האם היא נראית כדמות "רגילה"? למה כן? למה לא? האם השם "רוזלינדה" הוא שם מוכר?
בשלב הבא תוצג דמותה של רוזלינדה כמכשפה: האם היא נראית כמכשפה בעיני הילדות והילדים? אילו ציפיות מעורר בכם ספר העוסק במכשפה?
לאחר קריאת הסיפור כדאי לבחון את מעשי הקסם של רוזלינדה ולבחון את הקסם הגדול מכולם – קסם החברות.
כדאי לחזור לנושאים שעלו בהטרמה ולשאול: מה הקסם שרוזלינדה חוללה בסיפור?
האם הסיפור מעורר בילדים ובילדות רצון לקבל או לשלוח מכתבים? האם הסיפור הילך עליהם קסם? באיזה אופן?
יצירה – ניתן ליצור את דמותה של המכשפה רוזלינדה מחומרים שונים ולתלות את היצירה בכיתה. היא תשמח לארח להם לחברה. 😊
קומיקס רוזלינדה – אפשר לסרוק כמה מעמודי הספר, לתלות אותם על לוח בכיתה ולאפשר לתלמידים ולתלמידות לכתוב בבועות מחשבה מחשבות שחושבות הדמויות: "היא חשבה מחשבה אחת ואחר כך עוד מחשבונת קטנטונת", נכתב על רוזלינדה. מה היא חשבה? מה תוכן המחשבה הקטנטונת?
מה זה מכתב? ומהו בול? בימינו, בשל עודף האפשרויות לתקשורת כתובה בין אנשים, כדאי להרחיב בנושא: לבדוק אם בקרב משפחות ילדי וילדות הכיתה נותרו מכתבים מעניינים ולבקש מהן לספר את הסיפור שמאחוריהם: מי כתב ומתי? מדוע המכתב נשלח? ומה קרה אחר כך? תלמידים ותלמידות שירצו יוכלו להציג לפני הכיתה את המכתב ואת סיפורו.
תוכלו להכין בכיתה מעטפה גדולה ובה מילים שניתן לשלוף בהזדמנויות שונות, מילים שיציעו נחמה, רוגע, תמיכה ושמחה. כדאי לתלות את המעטפה בכיתה ולהיעזר בה כשמתעורר הצורך.
האיורים שבספר ממחישים כיצד דמיינו איתמר והארנב זה את זה וכיצד הם נראים במציאות. כדאי לבדוק ולהשוות: האם המפלצות מזכירות את הארנב והילד האמיתיים? האם המפלצות שדמיינו איתמר והארנב דומות זו לזו?
גם אתם, ההורים, פחדתם כשהייתם ילדים? תוכלו לספר לילדיכם ממה פחדתם ואיך התמודדתם עם הפחד, להקשיב לילדים המספרים מה מפחיד אותם ולחשוב ביחד מה אפשר לעשות כשמפחדים.
איך נראית מפלצת מפחידה? תוכלו לצייר ביחד ולאחר מכן לנסות לדמיין: איך קוראים למפלצת? מי החברים שלה? מה היא אוהבת לעשות וממה היא פוחדת? כדאי לבדוק אחרי שהכרתם אותה – האם היא עדיין מפחידה כל כך?
"ג'ימליה ג'ים! זוזו בוזו ים פם פוזו!" לכל אחת מהדמויות בסיפור מילת קסם בה היא משתמשת כשקורה משהו מבהיל. מה מילת הקסם שלכם? מוזמנים לבחור ביחד מילת הקסם משפחתית ולחשוב מתי כדאי להשתמש בה.
יושבים במעגל ומבקשים ממתנדב או מתנדבת לקפץ כמו ארנבת מסביב למעגל, לגעת קלות בראשם של כל ילד וילדה, לבחור בילד או ילדה ולומר להם, "ארנבת, ארנבת, למה את יושבת?"
המתנדב או המתנדבת יתיישבו במקומם של הילד או הילדה שנבחרו, והם יקומו ויקפצו מסביב למעגל ויבחרו בתורם "ארנבת" חדשה.
משוחחים – אילו חיות אתם אוהבים? האם יש חיות שאתם מפחדים מהן? למה?
מדמיינים – תוכלו לשאול: האם יש חיות ששמעתם את השם שלהן, אך לא ראיתם אף פעם, לדוגמה, ווֹמְבָּט?
אפשר לעודד את הילדים והילדות לצייר את החיה בתוך בועת חשיבה בדומה לאלו המופיעות בספר ולאחר מכן להתבונן בתצלום של החיה ולשוחח על הדומה והשונה בין הדמיון למציאות ועל מה שגרם לכך.
מאזיניםלקולות של חיות ומנחשים מהי החיה. האם הקול של החיה מפחיד, מסקרן, מצחיק או מפתיע?
מתבוננים בתצלום חלקִי של חיה ומשערים מהי.
משתעשעים – יוצרים אוגדן של תמונות בעלי חיים, שכל תמונה בו מורכבת משלושה חלקים נפרדים וחתוכים: ראש, גוף ורגליים. ניתן לחבר שלושה חלקים של אותה חיה או ליצור חיות דמיוניות שמורכבות מכמה חלקים שונים.
אורה איל איירה ספרי קלסיקה, כמו "מעשה בחמישה בלונים", "הבית של יעל" ו"הצב של אורן", ואף כתבה ספרי ילדים. אחד מהם הוא "לילה חשוך אחד", המתאר פחד מחושך ומהלא מוכר.
מי החברים שלכם? מה אתם אוהבים לעשות יחד? תוכלו לשוחח על כך ולבחון: האם אתם אוהבים לשבת יחד בשקט כמו הפינגווין? ואולי לרוץ כמו הצב? כדאי לחשוב ביחד כיצד אפשר לשמח חברים שזקוקים לכך.
בעזרת האיורים המיוחדים שבספר אפשר להשתתף בקריאת הסיפור גם בעמודים ללא מילים. הביטו יחד בעמודי האיורים וספרו זה לזה מה מספרים האיורים. האם יש איור שאהבתם במיוחד?
באילו איורים מופיע בלון אדום? ומתי הוא נעלם? אפשר לחפש אותו בספר וגם לשחק במשחקי בלון: להעביר בלון מיד ליד, להעיף אותו לאוויר ולהשתדל שלא ייגע ברצפה, או לנפח אותו, לשחרר ולבדוק לאן יגיע.
הטרמה לסיפור – תוכלו להראות תמונה מתוך הסיפור שבה מוריס מגי נכנס לגן החיות, לספר מה כתוב בשלט שבידו ולשוחח על גני חיות: האם הייתם פעם בגן חיות? האם אתם אוהבים לבקר שם? מדוע? מה לדעתכם עושים אנשים שעובדים בגן חיות? לאחר השיחה תוכלו להשמיע את שם הסיפור, להציג את דמותו של מוריס מגי, לספר שהוא עובד בגן חיות ולהתחיל בקריאה משותפת.
מתבוננים באיורים – לאחר קריאה ראשונית ובקריאות הבאות של הסיפור כדאי להצביע על האיורים ולבקש מהילדים ומהילדות לספר: מה מוסיפים האיורים על מה שכתוב במילים? מה הם אוהבים באיורים?
לקראת אמצע הסיפור ישנם כמה עמודים שאין בהם מלל כתוב, ורק האיורים מספרים כיצד מתקדמת העלילה. תוכלו להזמין את הילדים והילדות להתבונן ולשתף: מה עשו החיות כשראו שמוריס מגי לא הגיע לגן החיות?
בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח חברוּת ועל עזרה לחברים: מה נהג מוריס מגי לעשות עם חבריו בגן החיות? מדוע עם כל חבר הוא בחר לעשות פעולה אחרת? איך לדעתכם הוא הרגיש כשהיה חולה? לָמה החיות החליטו לבוא לבקר אותו? איך לדעתכם הוא הרגיש כשהחיות באו לבקר אותו? מה משמח אתכם כשאתם חולים? איך אפשר לשמח חברים חולים?
בעקבות הסיפור תוכלו לשבת עם הילדים בפינת הרופא/ה-חולה בגן ולשחק במשחקי תפקידים בהשראת הסיפור. תוכלו לחשוב יחד מה כדאי להוסיף לפינה כדי שיהיה נעים לחולים לבקר בה.
גם בעלי חיים זקוקים לעיתים לטיפול רפואי – כדאי לצפות בסרטון ולהתרשם מהקמת מרחב למשחק סוציו-דרמטי בנושא.
להעשרה – בריאות הגוף והנפש בספארי – שידור ממאגר השידורים הלאומי.
האם גם בגן שלכם רוצים לנסוע לבקר את מוריס מגי? תוכלו לארגן אוטובוס: מסדרים זוגות של כיסאות בזה אחר זה ובכל פעם מזמינים זוג ילדים "לעלות" לאוטובוס, לספר איזו חיה הם, ומה הם מתכוונים לעשות כדי לשמח את מוריס מגי.
העצים בספר מצוירים בשיטה שנקראת הֶדפס. גם הילדים יכולים להכין הדפס: לוקחים דף נייר ועל חצי ממנו מציירים צורה בצבע גואש או מים. מקפלים את הדף לשניים ולאחר מכן פותחים אותו. בראש העמוד מתקבל כתם, הדפסה סימטרית של מה שציירתם. אפשר לשאול את הילדים לְמה דומה הצורה של הכתם המופשט, ולאחר שהצבע מתייבש להציע להם להשלים את התמונה כראות עיניהם.
מה אפשר לעשות לבד? ומה עדיף לעשות יחד? תוכלו לשוחח עם הילדים על הדברים שכדאי לעשות עם אחרים ולחשוב מה הם יכולים לעשות בעצמם. עם מי נעים להם לעשות דברים יחד: בני משפחה? חברים? ואולי חיית המחמד?
תוכלו לערוך רשימת פעולות שנעים וכדאי לעשות בבית בשיתוף פעולה: לסדר את החדר, להכין ארוחה או לקרוא ספר אהוב. לאחר מכן רושמים כל פעולה על כרטיס נפרד ומקשטים. אפשר לשמור את הכרטיסים בקופסה מיוחדת ובכל יום לשלוף כרטיס ולבדוק: האם נרצה היום לשתף פעולה בטאטוא הבית? או במשחק תופסת משפחתי? אולי נרצה לשתף פעולה במשהו חדש?
אפשר להכין בבית מסלול תנועה ולהתקדם על רגל אחת, על שתי רגליים, לזחול על ארבע ואפילו על שלוש… יוצרים מסלול על הרצפה באמצעות חבל, ובכל פעם מתקדמים לאורך המסלול באופן אחר: פעם בקפיצות על רגל אחת, פעם בשמירת שיווי משקל כשכרית מונחת על הראש, פעם בזחילה ופעם בזוג, בשילוב ידיים, כי קל יותר לקפוץ על רגל אחת בשניים.
מה ילדי וילדות הגן אוהבים לעשות יחד? תוכלו לחשוב על כךולהתנסות בפעילויות שכדאי לעשות בזוגות או בקבוצה: לרקוד, להחזיק מצנח, להתנדנד, לגלול חבל, לשחק "אבן, נייר ומספריים", לשחק "משלוש יוצא אחד", לתת "כִּיף" וגם… לעמוד על רגל אחת ולהחזיק ידיים. ומה עוד?
לאחר ההתנסות תוכלו לשוחח עם ילדי הגן ולשאול: איך אתם מרגישים כשאתם משחקים יחד? מתי תוכלו להמשיך ולשחק יחד – כשתשחקו בחצר? בגן השעשועים? כשתזמינו חברים הביתה?
נחישותהיארצון חזק להגיע אל המטרה, החלטיות, תקיפות.
לילי, גיבורת הסיפור, נחושה להצליח לשבור את השיא בעמידה על רגל אחת.אפשר להכיר לילדים את המושג "נחישות" ולהסביר אותו.
שיחה על נחישות – נשאל: האם ומתי הייתם נחושים להשיג משהו?
מה אפשר לעשות כדי להצליח?
מדוע חשוב לתרגל?
להגשים חלומות – נברר עם הילדים: האם יש לנו חלום משותף שנרצה להגשים יחד? האם יש חלום שנוכל להגשים יחד ועל ידי כך נסייע לאחרים?כיצד נפעל בנחישות כדי לעשות זאת?
מה יהיה התכנון? מה הם השלבים? מי יכול לסייע לנו? לְמה אנו זקוקים?
ביטוי שפירושו ללמוד ולדעת את הדברים בקיצור, אך מתוך הבנתם. מקור הביטוי באגדה תלמודית על אדם שמבקש להתגייר לאחר שילמד את כל התורה על רגל אחת. שמאי הזקן מסרב לקבל אותו, ואילו הלל הזקן מקבל אותו ואומר לו: "ואהבת לרעך כמוך – זו כל התורה על רגל אחת, ואת השאר צא ולמד."
הימים האלו עכשיו הם ימים לא רגילים, ובימים כאלה סיפורים יכולים לשמח, לרגש, אפילו להצחיק. אנו מזמינים אתכם/ן להאזין להקלטה הקסומה של הסיפור "טוק טוק טוק דופקים בדלת" מאת: דבורה בושרי, אייר: איתן אֶלוּאַ, הוצאת: ספרית פועלים (גנים).
יוצרים ומגישים – ירדן בר כוכבא – הלפרין ודידי שחר מוזיקה ונגינה – טל בלכרוביץ' פתיח – דידי שחר
פעילות חווייתית בעקבות "טוק טוק טוק דופקים בדלת!" מאת דבורה בושרי. 🖨️ הדפיסו את הכרטיסים ✂️ גזרו 🎡 קראו את ההוראות ושחקו! 🎯 המטרה: להרים כמה שיותר זוגות כרטיסים של אותה פעולה בזכר ונקבה!
המשחק תורגם לרוסית ולאמהרית – במיוחד למשפחות עולים!
הסיפור מזַמֵן שיחה על שכנים ועל קשרים: תוכלו לבחון יחד מיהם השכנים שאתם מכירים, ולחשוב על פעילות להיכרות עם משפחה שגרה בשכנוּת. אתם ההורים מוזמנים לשתף בסיפורי שכנים מילדותכם: מי היו השכנים שלכם ומה עשיתם ביחד
תוכלו להכין ביחד דבר־מה ולתת לשכנים: זה יכול להיות מאכל, ציור ואולי מכתב שתשאירו ליד הדלת, ואפשר פשוט לבקר ולשאול לשלומם. והכי פשוט: לחייך כשפוגשים שכנים, ולהגיד "שלום", "מה נשמע?" ו"יום נפלא!".
כחלק מההשתלבות בקהילה כדאי להכיר את מי שגרים בשכנות לגן הילדים. תוכלו להזמין שכנים נבחרים ולערוך איתם היכרות, להזמין אותם לספר על כישוריהם, על מקצועותיהם ועיסוקיהם ועל תחומי העניין שלהם. אפשר לדאוג לכיבוד ולחלק לאורחים ולשכנים המבקרים בגן. ומה עוד? מה מציעים הילדים והילדות?
האיורים שבסיפור מוסיפים פרטים שאינם מופיעים בכתוב. תוכלו לבקש מהילדים ומהילדות להתבונן בבעלי החיים שבסיפור ולספר מה הם עושים: איזו חיה באה לבקר את יעל? איזו חיה היא פגשה שם? מה החיות עושות בכל עמוד שבספר?
מסופר שהבניין נמצא בירושלים. כדאי לשאול: איך ניתן לראות זאת באיור?
אפשר להציג תמונות של אתרים בירושלים המופיעים בסיפור – לדוגמה: אגף הנוער והיכל הספר במוזיאון ישראל, פסל "חלום יעקב" והאיילות מעמק הצבאים" שמופיעים בעמוד 2 – ולגלות כיצד המאייר איתן אֶלוּאַ אייר אותם.
תוכלו לבקש מאחד מילדי הגן להתבונן באיורים שבסיפור, לבחור פעולה כלשהי ולהדגים אותה בפנטומימה, בכתיבה, בציור, בנגינה או בריקוד. הילדים האחרים יגידו מהי הפעולה, ואם יתקשו בכך – יוכלו להיעזר באיורים.
הילדים שבסיפור יוצרים יצירות מקרטון בביקורם אצל יעל. כדאי להגיש לילדים משטחי קרטון וארגזי קרטון וכן מגוון צבעים וחומרי יצירה להתנסוּת וליצירה חופשית.
תוכלו ליצור בגן "מרחב עשייה" (makerspace), לחשוב ולתכנן יחד מה תרצו ליצור מקרטון: האם יש אביזר שיכול לשדרג את מרחבי המשחק והפעילות שאותו היו רוצים לייצר מקרטון? אולי יש אביזר שניתן לעצב מקרטון ולהעניק כמתנה לשכנים של הגן?
אילו שאלות תרצו לשאול וממי תרצו לקבל תשובה? זו הזדמנות להורים ולילדים לשתף בשאלות שמעניינות אותם. תוכלו גם להעלות שאלות שתרצו לשאול את שו השועלה ואת תות החילזון.
מה עושים עם כל השאלות המחפשות תשובה? אפשר להכין קופסת שאלות מיוחדת, לקשט אותה ולאסוף בתוכה שאלות שמסקרנות אתכם; תוכלו לכתוב אותן על פתקיות ולהכניס לקופסת השאלות. בכל עת שתרצו תוכלו לבחור שאלה אחת ולחפש יחד את התשובה.
למה בבית? – מסתובבים בבית ואוספים שאלות "למה?" על כל מה שפוגשים בבית.
שאלות על חברוּת – בהשראת החברוּת בין תות לשו תוכלו לשאול: מה דעתכם על התנהגותם של החברים של שו; האם קרה לכם שחבר התרחק מכם או שהתרחקתם מחבר; מי היו החברים והחברות של ההורה בילדותו; במה שיחקו ומה אהבו לעשות יחד; ומה הילד או הילדה אוהבים לעשות עם חברים.
שאלה על תמונה – מתבוננים יחד בתמונה, מחפשים כמה שיותר שאלות שאפשר לשאול עליה ויוצאים לחפש תשובות לשאלות מסקרנות. תוכלו לאתגר את עצמכם ולחפש דווקא שאלות לתשובה: מתבוננים בתמונה (לדוגמה: מתנה, כחול, ירח) והילדים צריכים לחשוב על שאלה שהתמונה היא התשובה שלה.
אילו שאלות שואלים ילדים בגן? ניתן לאסוף את השאלות ולשבץ אותן בספר השאלות של ילדי הגן. אפשר גם לייעד לוח לשאלות, לבקש מהילדים לצייר ציור שקשור לִשאלה ולהזמין את ההורים לכתוב או לצייר תשובות. בהמשך כדאי לברר עם הילדים כיצד לדעתם ניתן למצוא מענה לשאלותיהם.
בשידור "איך זה להיות עץ" (מערכת השידורים הלאומית) נקשיב לשיר של דתיה בן דור ונתבונן באיורים, נשוחח על תקשורת מילולית וכתובה, נכיר את סימן השאלה ומילות שאלה ונשחק במשחק השאלות.
כדאי לשבת קרוב זה לזה ולעיין יחד באיורים. אפשר לבקש מילדיכם להראות לכם מה עושים טוטו ולה-לה בכל עמוד. איך נראות הפנים של טוטו כשלה-לה מסרבת לחלוק איתו את הכלים שלה? מתי שני החברים שמחים?
אפשר לשוחח עם ילדיכם על ההבדל בין מה שפרטי למה ששייך לכל המשפחה. תוכלו לעבור בין חדרי הבית ולזהות מה הם הדברים שהם "רק שלי", למשל מברשת השיניים, ומה שייך לכולם, לדוגמה הספה בסלון.
כאשר מגיעים חברים לביקור, לעיתים קשה להתחלק איתם בצעצועים. תוכלו להחליט יחד מראש באילו צעצועים החברים יוכלו לשחק ואילו צעצועים תשמרו בצד. כדאי לעודד את ילדיכם לכבד את החברים ולחלוק איתם את משחקיהם, כדי שהם יזכו לחוות את ההרגשה הנעימה של חברות ושיתוף.
טוטו ולה-לה נהנים לשחק יחד. באילו משחקים הפעוטות אוהבים לשחק יחד? – כדאי להיזכר עם הפעוטות במשחקים משותפים האהובים עליהם ולשחק בהם.
ים / יַבָּשה – בעזרת חבל נחלק את המרחב לשני חלקים: "ים" ו"יַבּשה". ניתן לתת חישוק לכל פעוט. כשנקרא "ים", יקפצו הפעוטות לאזור ה"ים" או לתוך החישוק, וכשנקרא "יַבָּשָׁה", הם יקפצו החוצה לאזור שקראנו לו "יַבּשה".
איך צועד פיל? – זזים יחד – משמיעים מוזיקה, והפעוטות צועדים בצעדים של החיות מהסיפור, בכל פעם בצעדים של חיה אחרת: הפיל, הציפור או הסרטן, שהולך הצידה.
כשמקריאים את הסיפור, כדאי להתאים את נימת הקול לרגשות המשתנים של הדמויות בסיפור. כיצד נראים טוטו ולה-לה ונשמעים כאשר הם מאוכזבים וכאשר הם שמחים? שיתוף הפעוטות – הפעוטות יכולים להשתתף גם הם בנימה ובהבעות פנים.
דמויות קרטון לשימושכן – תוכלו להיעזר בעֶרְכַּת ההמחשה המצורפת לארגז. שימו לב – לכל חיה בעֶרְכָּה שתי הבעות: שמחה ועצובה.
איך תלמידי הכיתה דואגים זה לזה כאשר אחד מחבריהם חולה ונעדר מהלימודים? תוכלו לאסוף רשימת הצעות כיצד ניתן לשמח חברים חולים, למשל: מכתבים, שיחות טלפון, הודעות מוקלטות בווטסאפ, ואם מתאפשר )ולא מידבק( – ביקור חולים. אפשר למַנות ועדת ביקור חולים כיתתית שתשים לב מי מבני הכיתה חסר ותדאג למתנדבים שישַׂמחו את החולים.
המלך גב-גב שבר את שיא השינה וישן במשך חמישה ימים! שאלו את התלמידים: מהו שיא? תוכלו להביא לכיתה את ספר השיאים של גינס ולהתרשם משיאים של ספורטאים, של אנשי תרבות ועוד. כדאי לחשוב יחד: אולי הייתם רוצים לשבור שיא? אפשר גם לתכנן יום שיאים בית ספרי בהשתתפות כל השכבה.
תוכלו לשחק ”טלפון שבור“ בגרסה מצוננת: יושבים במעגל. ילד אחד סותם את האף ולוחש מילה באוזנו של החבר שיושב לצידו. המילה נלחשת מאוזן לאוזן עד שהיא מגיעה לאוזני הילד האחרון במעגל. האם הצלחתם לפצח מהי ”המילה המצוננת“?
האם התלמידים יודעים מה משמעות השם ”מרחשוון“? אולי אחד הילדים נולד בחשוון? זו הזדמנות ללמד את חודשי השנה העבריים ולהאזין לשיר של נעמי שמר ’‘שנים-עשר ירחים‘‘.
האף של מרחשוון סתום והוא מצונן נורא, או כפי שכתוב בספר, ״בצודד דורא״. האם אתם מצליחים להבין מה הוא אומר? תוכלו לסתום את האף ולהקריא את המילים שאומר מרחשוון. אפשר לבקש מילדיכם לתרגם מילים בשפת הצינון למילים בעברית ולהמציא מילים ״מצוננות״ חדשות.
תוכלו לשאול את ילדיכם מי לדעתם המציא את הסיפור, שוש או מרחשוון. אפשר להמציא יחד סיפור בהמשכים. התחילו במשפט הראשון, בקשו מילדיכם להוסיף עוד משפט, וכך הלאה עד שתרקמו יחד סיפור שלם. אפשר לכתוב ולאייר את הסיפור המשותף שיצרתם.
מרחשוון הוא שם מוזר לארנב! האם ילדיכם יודעים שלחודש חשוון קוראים גם מר־חשוון? בארמית פירוש המילה ״מר״ הוא טיפה, ובחודש זה אנו מצפים לטיפות של גשם. ויש האומרים כי הוסיפו את המילה ״מר״ כי בחודש זה אין חגים. האם ילדיכם מכירים את שמות חודשי השנה העברית? אפשר לבדוק באיזה חודש עברי נולדו בני המשפחה ולהכין יחד לוח שנה משפחתי.
היום המצונן של מרחשוון
שְׁמִירָה
האם אתם מכירים חבר מהכיתה של ילדיכם או מישהו בסביבתכם שאינו בקו הבריאות?
האם אתם מכירים חבר מהכיתה של ילדיכם או מישהו בסביבתכם שאינו בקו הבריאות? אפשר לחשוב יחד על דרכים לשמח אותו, למשל בברכה מצוירת, בשיחת טלפון, במשלוח מאכל טעים או בביקור של ממש, כולל סיפור!
כדאי לשבת קרוב ולהתבונן יחד באיורים. מה עושה הזאב הגדול לפני בואו של הזאב הקטן? תוכלו להציע לילדיכם לדפדף בספר ולספר את הסיפור במילים שלהם. תוכלו גם לנסות לספר את הסיפור מנקודת המבט של הזאב הקטן.
תוכלו לבקש מילדיכם לחפש את התמונות שבהן הזאב הגדול עוזר לזאב הקטן. מה הוא עושה למענו במהלך הסיפור? חשבו יחד על החברים שלכם והיזכרו בדברים שאתם עושים זה למען זה.
אפשר לחבר בשרוך שני גלילי נייר טואלט ולהכין יחד משקפת. תוכלו לטפס על גבעה ולנסות לאתר דברים דרך המשקפת שהכנתם. מה הדבר הרחוק ביותר שכל אחד מכם יכול לראות?
כשזאב גדול רואה את זאב קטן לראשונה, זאב קטן הוא רק נקודה קטנה באופק. אפשר לקחת דף חלק וצבעים ולצייר ציור משותף – ההורה מתחיל ומצייר נקודה, אחריו הילד מוסיף פרט, ואחריו ההורה, וכך הלאה. לְמה הפכה הנקודה שלכם?
זאב קטן הגיע משום מקום, והוא כמעט שלא מדבר לכל אורך הספר. אוזניים וזנב מארגז התחפושות יעזרו לילדי הגן להפוך לזאב קטן ולדמיין מה הוא מרגיש וחושב. ניתן לשאול את זאב קטן שאלות, כמו: מה הוא מרגיש כשזאב גדול נותן לו רק חלק קטן מהשמיכה? למה הוא רוצה להתעמל כמו זאב גדול? לאן הלך כשנעלם? במהלך המחזת הסיפור אפשר להחליף זאבים, כך שלכל אחד מהילדים תהיה הזדמנות להיות זאב קטן או זאב גדול.
"אפילו דבר קטן מאוד בכל זאת תופס מקום בלב". ומה ממלא את הלב של ילדי הגן שלכם? האם בני המשפחה? אולי חבר טוב? משחק אהוב? אפשר לצייר לב גדול ולהזמין את הילדים לצייר בתוכו דברים שממלאים את ליבם בשמחה.
זאב גדול מחכה לזאב קטן הרבה מאוד זמן, ובינתיים העונות חולפות. תוכלו לזהות באיורי הספר היפים את הגוונים השונים של כל עונה, את השלבים השונים של עלי העץ, את צבע השמיים המתחלף. ניתן לפרושׂ נייר ענקי על הרצפה, לחלק אותו לארבעה חלקים, רבע לכל עונה, להזמין את ילדי הגן לבחור את העונה החביבה עליהם ולצייר אותה ברבע המתאים.
כמה כיף לזאב גדול שיש לו במי לטפל, וכמה נעים לזאב קטן שיש לו חבר גדול שדואג לו. זו הזדמנות מצוינת להזמין את ילדי הגן הסמוך אליכם למשחק משותף ורב-גילאי. כדאי לבקש מהילדים לשים לב מה מיוחד במשחק עם ילדים קטנים מהם או בוגרים מהם.
מהיכן שורשי המשפחה שלכם? אפשר לפתוח אטלס ולהראות לילדיכם את המסע שהמשפחה שלכם עברה עד שהגיעה ארצה. תוכלו לספר לילדיכם על בית ילדותכם ולהראות להם תמונות של דירות בהן התגוררתם.
לוח עזרה הדדית – בשיתוף הילדים תוכלו להכין לוח קיר "ככה חברים עושים" עם דוגמאות לעזרה הדדית הלקוחות מהנעשה בגן. אפשר גם לנסח יחד אמנת חברוּת של הגן שלכם.
הילדים משתפים – למי יש כלב? למי יש חתול? האם מישהו מגדל פילון בבית?! תוכלו לבקש מהילדים להביא תמונה של חיות המחמד שלהם או את חיות המחמד עצמן ולספר עליהן ועל הטיפול בהן.
חוקרים חיות – איך נראה בואש? מה אוכל קיפוד? כיצד עטלפים ישנים? הילדים יכולים לחקור את החיות האהובות עליהם ולהכין תעודת זהות שלהן. אפשר גם להמציא חיה שלא קיימת. את תעודות הזהות של חיות המחמד ניתן להציג על לוח קיר בגן. לחצו כאן לדוגמה לתעודת זהות מקוונת.
"יום מועדונים" בגן – בשיתוף הילדים אפשר להעלות רעיונות למועדונים בתחומים אהובים, למשל ספרים, שירים, גינון וכמובן חיות מחמד. מתכננים יחד דוכנים או עמדות של המועדונים, והילדים מסתובבים בין התחנות ונהנים.
משחק "כאילו" – כדאי לדאוג לבובות שיעודדו את שילוב הסיפור במשחק הסוציו-דרמתי של הילדים. אם אין לכם בובות שמייצגות את כל החיות בסיפור, אפשר להכין אותן עם הילדים. באמצעות חיקוי הדמויות בסיפור ובעזרת משחקי "כאילו" ספונטניים הילדים יכולים להתנסות בחברוּת, בדאגה ובשיתוף.
בית מארח – בשיתוף ההורים אפשר לחלק את הילדים ל"בתים מארחים" בעקבות הסיפור. כל קבוצה מקימה "מועדון חברים" בבית אחר, שבו קוראים ספרים אהובים, מְשַׂחקים מִשחקים שקשורים לבעלי חיים ויוצרים יחד קולאז' מקטעי עיתונים שמבטא "מיהו חבר?" בעבורם. את הקולאז'ים ניתן לתלות על לוח בגן.
כדאי לשבת קרוב ולעיין יחד בספר. שאלו את ילדיכם: האם משהו באיורים הצחיק או העציב אתכם? האם אתם מכירים את כל החיות שבסיפור? האם לדעתכם כולן מתאימות להיות חיות מחמד? תוכלו לדמיין יחד: אילו יכולתם לגדל חיית מחמד שונה מהרגיל, איזה בעל חיים הייתם בוחרים?
כדאי לעצור בעמוד שבו מגיעים הילד והפילון למועדון, ולהקריא בקול את הכתוב על השלט. אפשר לשוחח: מדוע לדעתכם לא מכניסים פילים למועדון? איך מרגישים הילד והפילון? לפני שממשיכים בקריאה אפשר לשער: מה לדעתכם יעשה הילד?
’‘כי ככה חברים עושים‘‘ – תוכלו לשתף את ילדיכם בחברות מיוחדת מילדותכם. מה אהבתם לעשות יחד, במה שיחקתם? מיהם החברים של ילדיכם, וכיצד הם אוהבים לבלות יחד? אולי יש ילד או ילדה מהגן שעוד לא ביקרו אצלכם? אפשר לערוך מפגש חברים מכל הגילאים – כי למועדון המשפחתי כולם מוזמנים!
כדאי לדפדף בספר, ליהנות יחד מהאיורים הצבעוניים ולחפש את החיות השונות. האם ילדיכם מזהים את כולן? האם שמתם לב מי מחכים לחיות בעמוד האחרון? אפשר להשמיע בכל פעם קול של חיה אחרת ולבקש מילדיכם לחפש את האיור שלה בין עמודי הספר.
לאחר כמה קריאות ילדיכם יוכלו לענות, "איך הומה היונה?" ו"איך מגעגע הברווז?" אפשר גם לשחק משחק: כל אחד בתורו משמיע קול של חיה, והשני מנסה לזהות את החיה שמשמיעה אותו.
אפשר להכין בובות פשוטות להמחזת הסיפור. לוקחים גרביים ישנים, ממלאים אותן בצמר גפן, מוסיפים כפתור שישמש אף, מציירים אוזניים ועיניים ויוצרים בובות משחק בצורת עכבר, נחש או צב מעשה ידיכם.
תוכלו לשחק יחד בבובות ובחיות צעצוע ולסדר אותן בזוגות בשיירה ארוכה. מקופסת נעליים ריקה אפשר להכין "תיבת נוח", שאליה ייכנסו החיות כדי להתגונן מפני הסערה.
האם גם ילדיכם אוהבים ללכת איתכם יד ביד? אתם מוזמנים לצעוד יחדיו בצורה מקורית: הילדים מניחים את רגליהם על רגליכם, אוחזים זה בזה בשתי הידיים ופוסעים יחד.
כדאי לקרוא את הספר כמה פעמים, כך יוכלו הילדים לזכור את רצף האירועים ולהצטרף אֲליכם לשורות החוזרות בספר: "רעבים ביער לא חסר, כדאי מאוד להסתתר…", ו"התפוח גדול, אפשר גם לכבד".
לכל חיה צורת הליכה ייחודית: הקיפוד צועד בצעדים קטנים, הארנבת מנתרת, הסנאי מדלג והעכבר הולך בטפיפות קלילות. תוכלו לשחק יחד במשחק חיקויים של הדמויות בסיפור: האחד מחקה את תנועותיה של החיה והשני מנחש מי היא.
הקיפוד הקטן
שְׁמִירָה
ניתן להמחיז את הסיפור בעזרת בובות מארגז הצעצועים הבית
ניתן להמחיז את הסיפור בעזרת בובות מארגז הצעצועים הביתי. אפשר גם להכין תחפושות של חיות משאריות בדים: גוזרים מהבדים אוזניים בצורות שונות, מדביקים אותן לקשתות לשיער והינה: קיפוד, ארנבת, סנאי ועכבר
הקיפוד הקטן
שְׁמִירָה
החברים בסיפור נהנים מארוחה משותפת שבה כל אחד נותן משלו ומקבל מאחרים
החברים בסיפור נהנים מארוחה משותפת שבה כל אחד נותן משלו ומקבל מאחרים. אפשר לארגן עם חברים או עם שכנים פיקניק משותף שבו כל אחד מביא מאכל מהבית וחולק אותו עם אחרים.
הקיפוד הקטן
שְׁמִירָה
תוכלו להכין עם ילדכם קיפוד מאצטרובל אותו יצבעו הילדים בצבעי גואש
תורני חלוקה: כדאי לחפש במהלך היום הזדמנויות רבות לאפשר לילדים לחלק לחברים צעצועים, צלחות, משחקי חצר ועוד. תוכלו גם להמציא משחקים בהם זוגות ילדים דוחפים יחד חפץ גדול. כך הילדים יוכלו לתרגל חלוקה, נתינה וקבלה באופן שגרתי.
תצרף (פאזל) של תפוח: מכינים עיגול נייר אדום גדול לכל ילד ובעזרת קווים מקווקווים מסמנים בו חצי. מדביקים את החלקים לדף אחורי בעזרת סקוצ'. נותנים לילדים "לחלק את התפוח": לפרק ולהרכיב את העיגול.
צעדים שונים: כדאי להדגים לילדים את צורות ההתקדמות השונות של כל חיה שבסיפור – ניתורים, דילוגים, טפיפות. הילדים יכולים להתנועע בחדר לצלילי מוזיקה, כל פעם בצורת התקדמות של חיה אחרת. כשהמוזיקה נעצרת עומדים בלי לזוז.
כרטיסיות התאמה וזכרון: אפשר להדפיס צילומים של החיות המוזכרות בסיפור כפי שהן נראות בטבע, ולהשוות אותן עם איורי החיות בספר. תוכלו להכין משחק כרטיסיות: מדביקים על גבי קרטון קשיח תמונות של החיות בטבע וצילומי איורים מתוך הספר, גוזרים לכרטיסיות מרובעות ומצפים את הכרטיסיות בנייר דבק או טפט שקוף.
אפשר לחפש את הדפים שבהם הארנב והחתול אוכלים. אילו צלילים משמיעות החיות בזמן שהן אוכלות? נסו להקשיב לצלילים שנשמעים כשאנחנו שותים מקשית, מלקקים גלידה או אוכלים תפוח.
סיפור על טיול של ארנב וחתול
שְׁמִירָה
תוכלו להמחיז את הסיפור באמצעות בובות של ארנב וחתול
האם כל בני המשפחה אוהבים לאכול את אותם מאכלים? מי שותה מבקבוק, מי לוגם קפה חם מספל? כדאי להציע לילדיכם להתנסות מדי פעם במאכלים שונים. האם הם אהבו אותם? זכרו, על טעם וריח אין להתווכח!
סיפור על טיול של ארנב וחתול
שְׁמִירָה
תוכלו להזמין חבר חדש הביתה ולמצוא פעילות שתשמח את שני החברים
"בוא אמור שלום!" הסיפור נפתח במפגש בין שניים. אפשר לשחק יחד משחק מפגשים: שימו מוזיקה קצבית ותנו לילדים לנוע בחופשיות בחדר. כשהמוזיקה נעצרת נעמדים מול בן זוג, מביטים בעיניים, מחייכים ואומרים "שלום"! משחקים מספר פעמים. בכל עצירה של המוזיקה נעמדים מול חבר אחר.
גב אל גב: החתול והארנב בסיפור עומדים גב אל גב כאשר הם נעלבים, ואז מסתובבים זה אל זה. אפשר לשחק משחק "גב אל גב". מתחלקים לזוגות. כשמכריזים "נעלבתי!" הילדים מפנים גב זה לזה ומרימים כתפיים (תנועה של "לא רוצה"), וכשמכריזים "חברים טובים!", הילדים פונים זה אל זה ומחייכים.
הפכים: הארנב אוהב לאכול גזר קשה, החתול אוהב ללקק שמנת רכה. בעזרת צעצועים, מאכלים או כרטיסיות אפשר לעסוק בהפכים: גדול וקטן, קשה ורך, גבוה ונמוך… תוכלו גם להתנסות בהפכים בתנועה: לצעוד לאט ומהר, קדימה ואחורה, ללכת בגב זקוף או כפוף…
מה טעים לי? בשיתוף ההורים תוכלו ליצור ספר מתכונים של ילדי המעון: לכל ילד יוקדש עמוד עם תמונה ומתכון של המאכל האהוב עליו. הספר יכול להתאים כמתנת סוף שנה.
כדאי לעיין יחד באיורים: האם ילדיכם מכירים את שמות הצורות בכל דף? בזמן קריאת הספר תוכלו לעקוב אחר הבעות הפנים של הצורות. מתי הן שמחות, ומה גורם להן לחייך?
בעמוד האחרון של הסיפור יוצרות הצורות טחנת רוח. האם ילדיכם ראו פעם טחנת רוח? ניתן להכין שבשבת מנייר, לנשוף עליה ולראות איך הרוח מזיזה את הכנפיים שלה, ממש כמו טחנת רוח.
מרכיבים יחד:אפשר ליצור יחד חווה, גן חיות או ג'ונגל. נותנים לכל ילד דמות של חיה, עץ או צמח ומזמינים אותם לפי התור להוסיף את הדמות שלהם לחווה המשותפת. האם נעים לחיות לבלות יחדיו?
מדמיינים ויוצרים יחד: אפשר להזמין זוגות ילדים ליצור יחד בעזרת מגנטים, מדבקות, קוביות או משחקי הרכבה. כדאי לשבח אותם על הדמיון, היצירה, והעשייה המשותפת!
מסיבת צורות: אפשר להזמין את ההורים לחגיגת צורות במעון, בה ימחיזו הילדים את הסיפור, תשירו יחד שירים, תקשטו את החדר בצורות ותתכבדו בכריכים, עוגיות וירקות חתוכים לצורות שונות! בסוף המסיבה יקבלו הילדים את הספרים לקריאה חוזרת בחיק המשפחה.
כדאי לשבת בנחת, לעיין באיורים הרכים ולזהות את כל הדרכים שבהן עוזר הדוב לחבריו. אפשר לבקש מילדיכם לספר לכם את הסיפור על פי רצף האיורים. תוכלו לשאול את ילדיכם, מה לדעתם רצה הדוב לספר לחבריו, או להמציא סיפור אחר של הדוב ולצייר אותו יחד.
הדוב הוא חבר טוב, שמזהה מה חבריו צריכים ועוזר להם. תוכלו להיזכר יחד כיצד עזרתם זה לזה במהלך היום. אפשר לבחור בן משפחה, שכן או חבר מהגן ולחשוב יחד לְמה הם זקוקים ואיך אפשר לסייע להם.
הדוב הופך את החוויה שעבר לסיפור שהוא מספר לחבריו. תוכלו להכין יחד ספרון "היום שהיה" ולצייר בו דברים שקרו לכם במהלך היום. את הספרון אפשר לקרוא יחד לפני השינה.
הגיעה שעת השינה וילדיכם מבקשים לקרוא ולספר עוד ועוד? אפשר להציב ליד המיטה קופסה או סלסילה קטנה ולהכניס לתוכה כמה ספרים אהובים שבחרתם יחד, כדי שילדיכם יוכלו לעיין בהם לבד אחרי שנפרדתם. מדי פעם כדאי לעבור על הסלסילה ולרענן את המבחר שבתוכה.
תוכלו לצאת יחד לטיול בשכונה, לאסוף עלי שלכת צבעוניים שנשרו מהעצים ולהכין מהם הדפסי עלים: מניחים נייר מעל עלה ועוברים עליו בצבעי פנדה בגווני השלכת. קשטו את הבית בהדפסי העלים.
לילדים רבים יש בובה או דוב מיוחד בבית שהוא רק שלהם. אפשר לבקש מהילדים להביא איתם את הדובי לקראת ההצגה של הסיפור, ולספר את הסיפור לילדים יחד עם הדובון הפרטי שלהם. הילדים יכולים לעלעל בין דפי הספר ואפילו לספר אותו לדובון שלהם בעצמם.
בואו נספר סיפור יחד! בחרו עם הילדים: שם+ חפץ, למשל: יוסי+ קומקום: כותרת הסיפור המשותף שלנו תהיה "הקומקום של יוסי". כעת כל אחד מהילדים בתורו יאמר מילה אחת בלבד. הסיפור יבנה לאט לאט, מילד לילד. כאשר מותר לומר רק מילה אחת נולדים סיפורים משעשעים ולא צפויים.
תוכלו להכין עם כל ילד ספרון "הסיפור שלי", מחברת אישית בה יתווספו לאורך השנה סיפורים מהחיים ומהדמיון של כל אחד ואחת. בסוף השנה כל ילד יקבל ספר משלו, עם סיפורים שהוא שיתף וצייר במהלך השנה.
הסתיו הישראלי קצר, אך הוא כבר כאן: עם שינויי מזג אוויר, ריח של גשם, ושעות האור המתקצרות. כדאי לפתוח חלון לרוח הסתווית, להזכיר את צבעי הסתיו ולהבחין בשינויים שחלו בסביבה. . בעקבות הסיפור תוכלו לעופף כמו ציפורים נודדות, לנוע עם הילדים בקלילות כעלי השלכת הנושרים או לצעוד כדובים כבדים ו"לשכב לישון" על השטיח של הגן.
הדוב ישן במערה, החולד מתכרבל במחילה. אך איפה מתחממים חתולי רחוב? בעזרת ארגז ריק ובדים ישנים תוכלו להכין יחד עם הילדים מחסה לחתולי רחוב, אליו הם יוכלו להיכנס בימי גשם ובלילות קרים.
כדאי לערוך פתיחת ספרייה חגיגית עם המשפחות. הילדים יכולים להמחיז את הסיפור בפני ההורים, אפשר לחלק את המשפחות לקבוצות בהם קוראים ספרים (כדאי לבקש מההורים להביא מהבית ספר אהוב, לחלוק עם אחרים), מספרים סיפורים, מכינים סימניות, יוצרים יחד כריכות לספרוני "הסיפור שלי" (מתואר בהצעה למעלה) ועוד. אפילו לערוך טקס רשמי של פתיחת הספרייה בגן ולהזמין את אחת המשפחות לגזור סרט. והכיבוד? עוגה בצורת ספר, כמובן! רעיונות נוספים לפתיחת ספריית פיג'מה באתר כאן.
איזה גיבור אני? בעזרת הדמיון אפשר להפוך לכל גיבור שנבחר! כדאי להכין ארגז תחפושות של גיבורים/ות )גלימות, כתרים, כנפיים, חגורות ועוד( ולעודד את הילדים להפליג בדמיון.
כרטיסי כושר של גיבורי-על: כדי להיות גיבור על- צריך להתאמן. מה דעתכם לקיים אימון ספורטיבי לגיבורי על? הכינו כרטיסיות משימה לחיזוק הכושר של גיבורי העל בגן: קפיצה, הליכה מתגנבת, שליחת הזרועות לפנים בתנועת חץ, סיבוב זרועות לפנים ולאחור, ריצה במקום, וכמובן הושטת יד עוזרת לחבר. בכל פעם שולפים כרטיס אחר ומתאמנים.
צמידים של גיבורי-על: מכינים צמידי ידיים של גיבורי על! בכדאי להכין צמידים תאומים, לשני גיבורי על חברים! עבור כל ילד לוקחים שני גלילי נייר טואלט. )גוזרים בהם חתך לכל האורך כדי שאפשר יהיה להלביש אותם על פרקי כפות הידיים.( הילדים יכולים לעטר את הצמידים בטושים, להדביק ניירות צבעוניים או נצנצים. תוכלו להציע לילדים לבחור ולהדביק במרכז צורה שמסמלת כוח-על: אולי לב – בגלל טוב לבם? אולי נורה – בגלל הרעיונות המיוחדים שלהם? או ינשוף – סמל לחכמה?
תמונה מספרת: האם שמתם לב שהאיורים בספר מספרים סיפור שונה מהמילים? תוכלו להתבונן יחד באיורים, להשוות בכל עמוד בין התמונה לטקסט ולחפש: מה קורה בגן בזמן שהילד מנסה לעוף? עם מי אוכלת הפיה ומיהו האביר? נסו להמציא יחד סיפור חדש רק על פי האיורים. במה הסיפור שלכם שונה מהספר שקראתם?
משחק דמיוני: ילדים רבים נהנים לשחק בבובות של גיבורי־על ולדמיין שגם להם יש כישורים מיוחדים. כדאי להצטרף למשחק שלהם, להתעניין בכוחות המיוחדים של הדמויות האהובות על ילדיכם ולתת דרור לדמיון. אם גם אתם שיחקתם בגיבורי־על בילדותכם, תוכלו לשתף את ילדיכם ולהשוות את גיבורי־העל שלכם לגיבורי־העל של היום.
מתחפשים לגיבור־על: אפשר להכין גלימה, שרביט או כנפיים כמו של הילד והילדה בספר, להמחיז יחד את הסיפור ולצאת להרפתקאות משלכם. אולי חתול בחצר, תינוק בוכה או מישהו במשפחה זקוקים לעזרה? בכוחות משותפים תוכלו "להציל" אותם.
לפעמים לבד, לפעמים ביחד: כדאי לחפש בספר מתי הילד והילדה נהנים לבדם, ומתי כיף להם לשחק עם אחרים. אפשר לשתף זה את זה: אילו דברים אנחנו אוהבים לעשות לבד וביחד? בעקבות השיחה אפשר לחשוב על חבר או חברה חדשים שתרצו להזמין לשחק יחד בביתכם.
מי מציל את מי? כדאי לקרוא יחד שוב את סוף הסיפור. מי לדעתכם מציל את מי? האם עזרתם פעם לחבר במצוקה? האם מישהו "הציל" אתכם? אפשר לדמיין את המפגש של הילדה עם ההורים שלה בסוף היום, ולהמציא דו־שיח. אתם, ההורים של הילדה, שואלים אותה: "איך עבר עלייך היום בגן?" בהמשך אפשר להמציא שיחה דומה בין הילד לבין הוריו.
כולנו גיבורי־על: אפשר לשחק במשחק דמיון. חִשבו יחד על מצבים שבהם הדמיון יכול לעזור לנו ביומיום. אפשר לשאול למשל: "אילו הייתי גבוה כמו ג'ירפה…", "לו יכולתי לטוס בשמיים…", "אילו יכולתי להיות בשני מקומות באותו זמן…" תוכלו לצייר את המצבים הדמיוניים ולהכין לעצמכם אלבום "אילו הייתי גיבור־על".
לא קל להיות גיבור-על
שְׁמִירָה
יצירת ספינה בקיפולי נייר – בהשראת הסיפור "חור בספינה"
מה מאפיין כל אחד מהמלחים בסיפור? בוודאי שמתם לב שהמחברת בחרה לספר סיפור על עשרה מלחים )בנים(, אפשר להמציא יחד ספינה שלכם ובה גם בנות, איך תקראו לספינה? איך היא תיראה? אפשר לקשט לוח קיר בצורה של ספינה, אליו יוסיפו הילדים ציורים של מלחים )בנים ובנות( פרי דמיונם.
המציאו עם הילדים בגן מנגנון בו דבר משפיע על דבר. אפשר לבנות מסלול מקוביות דומינו וכאשר מפילים אחת נופלות כל הקוביות, כדור שקולעים למטרה ומפיל בובה אל מזרון, ואפשר לחשוב על מנגנונים אחרים מקוריים ומצחיקים.
אהוי!!! למה לא להכריז על יום-ים בגן? כל הילדים יתחפשו לפיראטיות ופיראטים, אפשר להכין מפת אוצר שבעקבותיה ינווטו הילדים בגן ובחצר, לשחק במשיכת חבל, להכין חכות עם מגנטים ולדוג דגים.
משחק ב"קפלות" מבהיר בצורה מוחשית את ההשפעה של פעולת היחיד על הכלל. אפשר לבנות עם הילדים מגדל גבוה, בשיתוף פעולה של כולם. הגננת יכולה לקחת על עצמה את תפקיד האחד שבגללו המגדל קורס: לנגוע נגיעה לא עדינה, להוציא קפלה אחת מתחתית המגדל או להוסיף קפלה אחת יותר מדי..
כדאי לשבת ולדפדף יחד בספר. אפשר לבקש מילדיכם לחפש באיורים את עשרת המלחים ולנסות לזהות כל אחד לפי התיאור. האם משהו באיורים הצחיק אתכם? תוכלו לבקש מילדיכם לספר את הסיפור במילים שלהם, על פי רצף התמונות.
אפשר לעצור את הקריאה בנקודה שבה המלח הדייג בוחר לקדוח חור בחדרו ולשאול את ילדיכם מה לדעתם יקרה בהמשך? תוכלו להציע לילדיכם לצייר תמונה של הספינה מתמלאת במים ובדגים.
בעמודים הראשונים של הספר מצוירים החובלים כשביניהם מחבר חבל, מה לדעתכם קושר את המלחים זה אל זה? מה מחבר ביניכם לבין בני משפחתכם? אפשר לספר לילדים על הביטוי "כל ישראל עֲרֵבִים זה בזה" ולחשוב על התרומה של כל מאיתנו אחד לרווחת הכלל.
חור בספינה
שְׁמִירָה
על הספינה לכל אחד מהמלחים יש תפקיד וכולם תלויים בכולם
על הספינה לכל אחד מהמלחים יש תפקיד וכולם תלויים בכולם. קחו גיליון נייר גדול וציירו יחד ציור משפחתי שבו כל אחד מבני המשפחה בוחר בצבע אחד בלבד. כדי ליצור תמונה צבעונית יש צורך בשיתוף פעולה של כל אחד מבני המשפחה, בצבע שלו ובתיאום בין כולם.
חור בספינה
שְׁמִירָה
איזה מין סיפור נוצר כאשר משפחה כותבת אותו יחד, בהמשכים
איזה מין סיפור נוצר כאשר משפחה כותבת אותו יחד, בהמשכים? כנראה סיפור מצחיק מאוד. התחילו לספר סיפור, הפסיקו אחרי שורה ותנו לשאר בני המשפחה להמשיך, כל אחד בתורו, ולהוסיף עוד כיוונים להתפתחות העלילה.
כל אחד מאיתנו יכול לתרום לצמיחת הבניין או לחורבנו. אתם מוזמנים להוציא קוביות, קפלות מעץ או מגנטים ולבנות יחד מגדל גבוה. אחרי שהמגדל עומד אפשר לנסות להוציא ממנו חלקים בלי שהוא ייפול.
כל דמות בסיפור מתגוררת בבית שונה; בבית אבן מוקף חומה, בבית בנוי באדמה, בבקתת עץ, במאורה. אפשר לתת לילדים לצייר את הבית שלהם בחומרים שונים. בצבעי מים גואש או פנדה. אפשר להניח בפניהם גם בדים, גזירי נייר מקלות ארטיק ומגוון חומרים שונים כדי לעצב מהם את הבית שלהם. איך החומר שבחרו מתאים לאופיו של הבית שלהם?
הרגע בו שלושת החברים משלימים ומחזיקים ידיים הוא הרגע בו הם מתאחדים כדי לעזור לשועל. נדיבות ועזרה לזולת הם דבק מחבר. ניתן ליזום פעילות התנדבותית משותפת של ילדי הגן שגם תחבר ביניהם, למשל קישוט של קיר חיצוני בגן לשמחת העוברים והשבים, הכנת עוגיות ומשלוח שלהן בקופסה יפה לבית אבות, או הכנת משחק יפה אותו אפשר לתרום למחלקת ילדים בבית חולים.
אילו ספרים נוספים העוסקים בנושאי חברות ומריבות מכירים הילדים? תוכלו לקבץ יחד ספרים בנושא ולרכז אותם בתוך סלסלה או על מדף בפינת הספר. אפשר גם לבקש מהילדים וההורים להביא ספרים מהבית ולקרוא אותם יחד. ספרי ספריית פיג'מה מומלצים כוללים : "אגדת גשר", "בצד השני של העולם", "דב מצב-רוח טוב", "קרמר החתול יוצא אל היער" ועוד.
איוריה של מאיה שלייפר ממקמים את הסיפור בנוף גלילי מוריק. אפשר לבקש מהילדים להביט באיורים ולאפיין את הבוסתן הגלילי, במה מראה הגליל שונה ממראה השכונה שלהם? (האם אתם גרים בגליל?) כעת אפשר להביא את הבוסתן אל הגן: פורשים יריעת נייר גדולה על אחד מקירות הגן, והילדים מציירים עליה עצים, צומח, שמיים כחולים והרבה ירוק.
הסיפור גדוש בחרוזים נפלאים אפשר להכין מהם משחק זיכרון. מכינים כרטיסיות עם תמונות של חרוזים מתוך הסיפור, כרטיסייה לכל מילה: בית/זית, ארמון/רימון, קוץ/בוץ (ויש עוד חרוזים רבים בסיפור) בכל פעם ילד מרים שתי כרטיסיות וצריך למצוא את התמונה והחרוז שלה.
האיורים המרהיבים מוסיפים רובד נוסף לסיפור, וכדאי לעיין בהם מקרוב. מה עושה השועל בכל עמוד? איך משתנות הבעות הפנים של הילדים לאורך העלילה? האם שמתם לב כיצד בריכת המים משתנה במהלך הסיפור? תוכלו לבחור קטע אהוב מתוך הספר ולצייר אותו כיד הדמיון הטובה עליכם.
פתאום נשבה הרוח
שְׁמִירָה
אפשר לשחק במשחק תפקידים שבו אתם ההורים של אחד הילדים בסיפור
אפשר לשחק במשחק תפקידים שבו אתם ההורים של אחד הילדים בסיפור: שעת ערב מגיעה, והילדים חוזרים הביתה מלאי התרגשות. תוכלו לשאול אותם מה עבר עליהם היום בבוסתן ולבקש שיתארו לכם את חוויותיהם במילים שלהם.
בדמיון הכול אפשרי: חרוב הופך לחרב, זית – לסלט טעים, ורימון חצוי נהיה כתר מלכותי! אפשר לשחק משחק: כל אחד בתורו בוחר חפץ ומדגים, בפנטומימה, מה ניתן לעשות בו. המשתתף השני מנסה ְ לנחש למה הפך החפץ, ויחד ממשיכים להעלות רעיונות לשימושים נוספים.
רבים ומשלימים: בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח על מריבות בין חברים ולשתף זה את זה במריבה ובפיוס שחוויתם. בסיפור, לאחר המריבה, כל אחד מהילדים משחק עם עצמו. אפשר לשוחח עם ילדיכם מתי נעים ונוח להיות לבד ומתי מהנה יותר לשחק עם חברים.
האם בקרבת ביתכם יש בוסתן, פרדס או יער? כדאי לטייל בהם יחד! כמו הילדים בסיפור, גם אתם יכולים לאסוף זיתים ולסחוט מהם שמן, לשחק בחרובים או להתחבא מאחורי עצים. אפשר לאסוף עלים בכל מיני צבעים, לחזור הביתה, לקחת דף חלק ולמעוך ביד את העלים. העלים יפרישו נוזל צבעוני, וכך תוכלו לצייר ציור בצבעי הטבע.
כדאי לערוך מפגש חגיגי להורים וילדים לרגל פתיחת התכנית. לאחר קריאה משותפת של הסיפור מזמינים כל צמד הורה-ילד לגזור תמונות מתוך עיתונים של דברים משמחים וליצור מהן "קולאז' מצב רוח טוב" של קהילת הגן.
דב מצב רוח טוב
שְׁמִירָה
להוסיף לפינת התחפושות תלבושות ואביזרים של החיות שבסיפור
מה עושה לילדי הגן מצב רוח טוב ומה משמח כל אחד מאיתנו? במפגש בוקר תוכלי להחזיק כדור בידיים ולשתף את הילדים במשהו שעושה לך מצב רוח טוב. גלגלי את הכדור לכיוון אחד הילדים, התופס מונה דבר שעושה לו מצב רוח טוב ומגלגל את הכדור הלאה לחבר או חברה. תוכלי לרשום את התשובות שהילדים נותנים ולתלות בגן – גם ההורים ישמחו לדעת מה אמרו ילדיהם!
אפשר להכריז על "יום מצב רוח טוב" בגן: מגיעים לגן מחופשים לחיות שבסיפור, ממלאים את ארגז התחפושות באביזרים מצחיקים. אפשר להכין עם הילדים "שטוזים" (שירי שטות בחרוזים) מצחיקים, לשיר שירים משמחים ולערוך מסיבת ריקודים. אפשר להכין יחד כריכים בצורת חיות ולערוך ארוחת עשר משמחת וחגיגית. כך מכינים כריכים בצורת חיות: כריך חתול, כריכי פיל, גמל ועוד ולקינוח – לאכול עוגיות חיוכים.
דב מצב רוח טוב
שְׁמִירָה
כדאי לעיין יחד באיורים המשעשעים שציירה דניאלה דקל־לונדון ולעקוב אחר ההתרחשות בסיפור
כדאי לעיין יחד באיורים המשעשעים שציירה דניאלה דקל־לונדון ולעקוב אחר ההתרחשות בסיפור. מה החיות אוהבות לעשות יחד? האם מצאתם את שלוש הנמלים הבורחות? האם הצלחתם לזהות את החיות השונות המסתתרות בתוך דוב מצב־רוח טוב?
אתם יכולים להמחיז יחד את הסיפור. מי יהיה הדוב ואיך תתחפשו? ומי יציג את הדמויות האחרות? בסוף המחזה אפשר להכין יחד כריכים ולאכול אותם בארוחת חברים מיוחדת.
יש דרכים רבות לשפר את מצב הרוח: לשחק עם חברים, לשיר ולרקוד, לחבק. תוכלו לשוחח על הדברים הגורמים לכם לשמוח ולבחור משהו שעושה לכם טוב בלב – למשל לשיר ולרקוד יחד, לצאת לטיול בשכונה או לקרוא יחד ספרים אהובים!
הדוב בסיפור מַכּיר חברים חדשים, והחבורה נהנית מאוד לבלות יחד. בעקבות הסיפור תוכלו להזמין הביתה חבר חדש ולנסות לעשות יחד דברים חדשים. האם זכיתם לחברות חדשה? האם הבילוי רומם את מצב הרוח שלכם?
"מְשַׁעֲמֵם לִי וְאֵין לִי עִם מִי לְשַׂחֵק!" כמו הדוב, כל אחד מרגיש לעיתים עצוב או משועמם, ולא תמיד יש חברים בסביבה. אפשר להכין יחד "ערכת מצב־רוח טוב": מקשטים קופסת נעליים ומכניסים לתוכה הפתעות קטנות: מדבקות, צבעים, משחק קטן ועוד. את הקופסה שומרים בצד ומוציאים אותה בעת הצורך.
גם אתם וילדיכם יכולים להתחפש לדובים, לחיות אחרות, אפילו לבן משפחה. אפשר להכין סלסילת תחפושות ואביזרים (בדים, כובעים, משקפיים, חפצי בית). מתחפשים, מנסים לנחש מה התחפושת של האחר, ומרוממים את מצב הרוח!
אפשר להתבונן בחתולים ברחוב. איך הם הולכים? אילו קולות הם משמיעים? מה הם אוכלים? האם אלה חתולי רחוב או חתולי בית? תוכלו להציב קרטון ריק בחצר. אולי יבוא חתול לישון בו?
החיים מזמנים לילדים מעברים רבים – למיטה של גדולים, לחדר שינה חדש, לגן אחר. אנו מקווים שהשמחה בחברוּת הנרקמת בין מאיה לקישתא תלווה את ילדיכם במעברים שלהם.
קישתא
שְׁמִירָה
שיחה עם הילדים על פרידה, על מעברים ועל התחלות חדשות
הספר מחולק לקראת סוף השנה בגן ומזמן שיחה עם הילדים על פרידה, על מעברים ועל התחלות חדשות. תוכלו להיזכר יחד בנקודות ציון וחוויות משותפות בגן לאורך השנה ובחברויות שנוצרו, ולשוחח על הדברים שהילדים אוהבים לעשות יחד. הילדים יכולים להכין ציור או מכתב ולמסור אותו כמזכרת לחבר, לחברה, או לצוות הגן. אפשר להציג את הציורים על לוח בגן, או לערוך טקס העברת מזכרות ומכתבי חברות בקרב הילדים.
החברות בין אמי ולואי מקורה ביחסי שכנות ובתחומי עניין משותפים, והמעבר של אמי מציב לה אתגר גדול. האם לילדי הגן חברים או בני משפחה שגרים רחוק? בעקבות הסיפור אפשר להציע לילדים לצייר מכתב, להתקשר בטלפון או דרך האינטרנט, או ליצור קשר עם מישהו שהם מתגעגעים אליו.
בצד השני של העולם
שְׁמִירָה
להדגים לילדים תוך משחק את הפתגם "כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים, כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם"
אפשר להדגים לילדים תוך משחק את הפתגם "כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים, כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם": מעמידים את הילדים בזוגות זה מול זה. המשתתף הראשון עושה פרצופים ותנועות. המשתתף השני מחקה את התנועות ומנסה להידמות לו כמי ראי. אחר כך מחליפים תפקידים. תוכלי להיעזר בשיר של דתיה בן דור מ"פרפר נחמד" – "בדיוק אותו דבר".
בצד השני של העולם
שְׁמִירָה
להתבונן יחד בגלובוס או באטלס, ולהצביע על ארצות רחוקות
תוכלו להתבונן יחד בגלובוס או באטלס, ולהצביע על ארצות רחוקות. אפשר גם להסביר לילדיכם על הפרשי שעות, על דרכי תחבורה בין יבשות ועוד. האם מישהי בקרב חברות הצוות, הילדים או הוריהם הגיעו לישראל מארץ רחוקה או ביקרו "בצד השני של העולם"? אפשר להצביע על המקומות בגלובוס או באטלס, לשתף בחוויות, להביא לגן תמונות וכד'.
בצד השני של העולם
שְׁמִירָה
לשוחח עם ילדיכם: איך אתם שומרים על קשר עם חברים או עם בני משפחה שגרים רחוק?
החברות בין אמי ולואי מקורה ביחסי שכנות ובתחומי עניין משותפים, והמעבר של אמי מציב לה אתגר גדול. אפשר לשוחח עם ילדיכם: איך אתם שומרים על קשר עם חברים או עם בני משפחה שגרים רחוק? בעקבות הסיפור ילדיכם יכולים לצייר מכתב, להתקשר בטלפון או דרך האינטרנט, או ליצור קשר עם מישהו שהם מתגעגעים אליו.
בצד השני של העולם
שְׁמִירָה
לשוחח עם הילדים על דרכים שעוזרים לנו לשמר זיכרונות
אמי ולואי לא רק מתגעגעים, הם גם נזכרים בדברים שעשו יחד. אפשר לשוחח עם הילדים על דרכים שעוזרים לנו לשמר זיכרונות. אם יש לכם תמונות, מכתבים או חפצים שמזכירים לכם חברים או חוויות משותפות מהעבר, תוכלו לשתף אותם עם ילדיכם.
בצד השני של העולם
שְׁמִירָה
לדבר עם ילדיכם על פרידה, על מעברים ועל התחלות חדשות.
הספר מחולק לקראת סוף השנה בגן. אפשר לדבר עם ילדיכם על פרידה, על מעברים ועל התחלות חדשות. אפשר לשוחח על החברים בגן, ועל הדברים שילדיכם אוהבים לעשות איתם. ילדיכם יכולים להכין ציור או מכתב ולמסור אותו כמזכרת לחבר, לחברה, או לצוות הגן.
בצד השני של העולם
שְׁמִירָה
להתבונן יחד בגלובוס או באטלס, ולהצביע על הארצות הרחוקות
האם ביקרתם בארץ רחוקה, "בצד השני של העולם"? האם גם לכם יש חברים שגרים בארץ רחוקה? תוכלו להתבונן יחד בגלובוס או באטלס, ולהצביע על הארצות הרחוקות. אפשר גם להסביר לילדיכם על הפרשי שעות, על דרכי תחבורה בין יבשות ועוד.
תוכלי לשוחח עם קבוצות קטנות של ילדים: מי החברים של עליזה הברווזה ומה הם אוהבים לעשות יחד? מי החברים שלנו ומה אנחנו אוהבים לעשות? הסיפור יכול לזמן עיסוק בגן בחברות ובנתינה.
בעקבות הסיפור אפשר לבקש מהילדים וההורים לבחור משימה אחת חדשה בבית, אותה ילמדו לעשות לבד. הילדים יכולים להכין עם הוריהם תיאור מצויר של המשימה אותו למדו, ולהציג את התיאורים בתערוכה בגן.
כדאי לדפדף יחד בספר ולבקש מילדיכם לספר את עלילת הסיפור במילים שלהם לפי רצף האיורים. אפשר גם לבחור בובות שייצגו את הדמויות של עליזה וחבריה, ולהמחיז יחד את הסיפור.
לפעמים ילדים צעירים בשלים לבצע משימות בעצמם, אך אינם עושים אותן כי התרגלו לקבל עזרה. אפשר לחשוב יחד על דברים שאתם נוטים לעשות עבורם, ולבחור משימה אחת שהם כבר מסוגלים לעשות בעצמם. כדאי לחזק את ההרגשה הטובה בעקבות ביטוי העצמאות!
מי החברים של עליזה הברווזה? מי החברים של ילדיכם? ומי החברים שלכם? אפשר להיזכר בדברים שעליזה וחבריה אוהבים לעשות יחד ולשתף זה את זה בבילוי שלכם עם חבריכם.
מאיר שלו [2023-1948] היה סופר ועיתונאי, כתב למבוגרים ולילדים. שלו נולד בנהלל וקיבל השראה לכתיבתו מהנופים, מבעלי החיים ומהאנשים של עמק יזרעאל. הושפע גם מסיפורי התנ"ך, שעליהם למד מאביו הסופר והמחנך יצחק שלו. שלו נחשב אחד הסופרים הישראלים הנקראים ביותר, למבוגרים ולילדים כאחד. מספרי הילדים האהובים שכתב: הטרקטור בארגז החול, גומות החן של זוהרואבא עושה בושות.
ספרי ילדים הם מראה וחלון לעולמם של ילדים. אפשר למצוא בהם את רגעי הקסם שבילדות וגם את רגעי הקושי. הקריאה בספרים שגיבורי הסיפור בהם נתקלים בשאלות ובאתגרים מאפשרת לילדים ללמוד מהם ולקבל מהם השראה ועידוד. כאשר קוראים יחד כדאי לחשוב כיצד הספר קשור לעולמם של הילדים ולשתף באירועים דומים מילדותכם. הקריאה המשותפת היא בסיס לשיחה ולחיבור ומייצרת הרגשת קִרבה, לאירועי הספר וזה לזה.
קרמר החתול אוהב לשחק במשחקים של חתולים, וגם אתם יכולים! בכל סבב אחד מבני המשפחה בוחר לקפוץ, להתגלגל, ליילל או להרים זנב, וכל השאר מצטרפים. תוכלו להביט באיורים ולקבל רעיונות חתוליים. ..
כאשר מביטים באיורים בספר מגלים כל מיני חיות: כאלה שמכירים מהסביבה הקרובה וכאלה שפוגשים פחות. חפשו את בעלי החיים באיורים; ואם יש חיה שמסקרנת אתכם, תוכלו לחפש עליה מידע במרשתת.
יוסי אבולעפיה [נולד ב־1946] מאייר, קריקטוריסט, אנימטור וכותב ספרי ילדים. זכה בפרסים רבים על יצירותיו. אבולעפיה אייר את רוב ספריו של מאיר שלו. איוריו מרובים פרטים ועם זאת קלילים, מחויכים ואוהבי אדם וטבע.
קרמר הוא גור חתולים סקרן ומלא קסם שרוצה לשחק עם חבריו, אך חוֹוֶה מהם דחייה, ולכן נעלב מהם, כועס עליהם ונוהג בהם בלעג ובתוקפנות. הסיפור מפגיש את הקוראים הצעירים עם העולם החברתי, על יתרונותיו ואתגריו, דרך עיניו של קרמר החתול. "יוצאים אל היער" – ילדים וילדות בגילאי גן נמצאים בראשית דרכם החברתית. גם הם "יוצאים אל היער" החברתי הלא נודע תוך ניסוי וטעייה ובחינת גבולות, וגם הם הולכים לאיבוד לעיתים ולומדים דרכי התמודדות חברתיות. הסיפור מציג גיבור שאינו "מתנהג למופת". הזדהות עם הדמות מאפשרת לילדים לבחון מצבים שחוו בהם דחייה, כעס, ריב, עלבון והצקות. כך הם יכולים לקבל תוקף לרגשותיהם, לפתח אמפתיה לאחֵר וללמוד דרכי התמודדות. כמו קרמר וחבריו, רוב הילדים סלחנים ונוטים "לשים בצד" את ההתנהלות שפגעה בהם ולהמשיך במשחק ובקשרי חברות עם מי שנהג איתם בדרך לא חברית. הקראת הספר יכולה להשתלב בפעילות הגן, כשמתעורר צורך בחיזוק מיומנויות חברתיות ובסיוע למציאת פתרון לקונפליקטים חברתיים.
לפני הקריאה בגן – כדאי להקדיש זמן לקריאה מוקדמת, לאבחן את הדמויות, להתעכב על האיורים ולתכנן את הקריאה בגן. כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות שבהן לכל ילד וילדה עותק משלהם, וכך לעקוב אחר איוריו המרהיבים של יוסי אבולעפיה. שחקנים ליום אחד – כדאי לקרוא את הסיפור באופן תיאטרלי ולנסות לאפיין כל חיה בקול ובתנועה.
הבנת הסיפור – תוכלו לשאול: מה קרמר רצה מחבריו? כיצד הם הגיבו? למה הוא ברח ליער? את מי הוא פגש שם? את מי הוא פגש בדרכו חזרה?. שיח רגשי בקבוצות קטנות – קרמר וחבריו "מתרגמים" את מגוון רגשותיהם להתנהגות, כפי שילדים בגיל הגן נוהגים לעשות; הם לא פעם מתקשים בהמשׂגה של הרגש ושל החוויה שהם מתמודדים איתה. שיחה על רגשות יכולה לסייע להם. התבוננות באיורים של קרמר בהתרחשויות השונות יכולה לסייע בפיתוח השיחה. חשוב לפתח את השיחה בכמה מפגשים. עלבון – מה זה להיעלב? ממה קרמר נעלב? כיצד העלבון גרם לו להתנהג כלפי חבריו? מה הייתם מציעים לקרמר לעשות במקום להציק לחבריו? מה, לדעתכם, היו חבריו יכולים לעשות כדי לא להעליב אותו? מעליב אותי – אֵילו דברים יכולים להעליב? האם מישהו העליב אתכם פעם? מה עשיתם כשנעלבתם? האם התפייסתם? כעס – האם גם אתם הרגשתם פעם שאתם כועסים ורוצים "להחזיר" למי שהכעיס אתכם? מה כדאי, לדעתכם, לעשות במצב כזה? פחד – תוכלו להתבונן באיור של קרמר ביער החשוך ולשאול: מה, לדעתכם, חש קרמר בזמן הזה? ממה הוא פחד? מפחיד אותי – האם, לדעתכם, כולם פוחדים לפעמים? מה אפשר לעשות כשפוחדים? מה עוזר לכם כשאתם פוחדים? רוגע – כדאי להתבונן יחד באיור האחרון שבו קרמר ישן ולשאול: איך קרמר מרגיש לדעתכם? מה עזר לו להירגע? על מה הוא חולם? כדאי להיעזר בדף"פרצופני רגשות", אגף שפ"י.
הצטרפות לקבוצה היא מיומנות מתפתחת ולעיתים מתסכלת ומעליבה, כפי שקרה לקרמר. שיחה – מדוע בעלי החיים לא רצו לשחק עם קרמר? – חשוב לשקף את חוסר הפניוּת של בעלי החיים ולעודד את הילדים לומר לחבר שמבקש להצטרף למשחק כשזה לא מתאים: "לא כרגע. אנחנו לא פנויים/יכולים לצרף מישהו נוסף, אולי בפעם אחרת."
נַקָּר, שַׁחֲרוּר, דוכיפת… – בסיפור משולבים בעלי חיים מוכּרים יותר ופחות. בקריאות חוזרות כדאי לבדוק בעזרת האיורים אֵילו בעלי החיים מתוארים במילים ובאיור גם יחד, אילו מתוארים בעמוד אחר, מי מופיע רק באיור, ואילו בעלי חיים אנחנו לא מכירים. קבוצות חקר – כל קבוצה תחפש בַּמקורות מידע על בעל חיים. התוצאות יוצגו בפני החברים בהמשך. להרחבה – לטאות בישראל
על היוצרים – מאיר שלו [2023-1948] – סופר ועיתונאי, כתב למבוגרים ולילדים. שלֵו נולד בנהלל וקיבל השראה לכתיבתו מהנופים, מבעלי החיים ומהאנשים של עמק יזרעאל. הוא הושפע מסיפורי התנ"ך, שעליהם למד מאביו יצחק שלֵו, שהיה סופר ומחנך. כדאי לצפות יחד בסרטון על מאיר שלו – קוד ה־QR שבגב בספר יוביל אתכן לסרטון. ספרי מאיר שלֵו ב"ספריית פיג'מה": "הטרקטור בארגז החול" יוסי אבולעפיה [נולד ב־1946] – מאייר, קריקָטוּריסט, אנימָטור וכותב ספרי ילדים עטור פרסים. אבולעפיה אייר את רוב ספריו של מאיר שלֵו. איוריו מרובי פרטים, קלילים, מחויכים ואוהבי אדם וטבע. ספרים באיורו של יוסי אבולעפיהשיצאו ב"ספריית פיג'מה": הטרקטור בארגז־החול אנשים טובים באמצע הדרך התרנגולים והשועל את זה! להעשרה – האתר של יוסי אבולעפיה
פִּיצִי וצְבִיצִי מחפשים חבר, אבל כל החברים עסוקים. רק צְבִיצִי, שהגיע ראשון הביתה, ופִּיצִי, שאף פעם לא יוצא מהבית, נמצאים בבית. הסיפור מְזַמן שיחה על שִעמום, על בדידות ועל חברות. מה אתם אוהבים לעשות לבד, ומה אתם אוהבים לעשות עם חברים? מי יוזם מפגשים בין חברים, הילדים או ההורים?
הכינו "דומינו חברים מכל מיני סוגים". קחו קלפי קרטון קטנים וציירו קו לרוחב כל קלף. בכל חלק ציירו חבר אחר. וכך מתנהל המשחק: כל משתתף מקבל חמישה קלפים, ואת השאר מניחים בקופה. מניחים קלף ראשון מהקופה במרכז. את המשחק מתחיל המשתתף הצעיר ביותר והוא מניח קלף שאחד מצדדיו צבוע בַּצבע של הקלף שבמרכז. התור עובר למשתתף השני, והוא ממשיך את הרצף באחד מצִדי הדומינו. מי שאין בידו קלף מתאים, לוקח אחד מהקופה. את קלפי המשחק אפשר לגזור מקרטון של קופסת דגני-בוקר גדולה או מכרטיסי מגנט שמקבלים לפעמים כפרסומת. דומינו שקלפיו עשויים מכרטיסי המגנט אפשר לשחק גם על המקרר או על הדלת.
"גדול השלום שכל הברכות כלולות בו" "גדול השלום, שכל הברכות כלולות בו" (ויקרא רבה ט ט). משמעות אִמרה זו היא שהמילה "שלום" כוללת בתוכה את כל הברכות שאנשים מברכים זה את זה.
חִשבו על כמה ביטויים הכוללים את המילה "שלום", למשל "שלום וברכה", דרישת שלום", "שבת שלום". מתי אומרים כל ביטוי? חידון בפנטומימה: משתתף אחד מציג בפנטומימה (בתנועות בלבד, ללא מילים) ביטוי שכולל את המילה "שלום". הצופה צריך לזהות את הביטוי.
פִּיצִי וצְבִיצִי לא יכלו להיות חברים כי לא הבינו זה את זה. כל אחד מהם עובר ליד השני כל כך מהר, שהוא מספיק לשמוע רק חצי ברכה. משחק "טלפון שבור": בני משפחה וחברים יושבים במעגל. הראשון במשחק חושב על מילה ולוחש אותה לזה שיושב לצדו. השני לוחש את המילה באוזן של השלישי, וכך הלאה. כשהאחרון לוחש מילה באוזן של המשתתף הראשון, מתברר בדרך כלל כי לא זו המילה שהניעה את המשחק!
יש שירים רבים הכוללים את המילה "שלום". בליל שבת שרים שיר שבו מברכים את מלאכי השלום המגיעים עם השבת: "שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן / מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. בּוֹאֲכֶם לְשָׁלוֹם, מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם, מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן / מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא". (מחבר הפִּיוּט לא ידוע). האם אתם מכירים שירים נוספים הכוללים את המילה "שלום"? השיר יכול להיות בשפה העברית או בשפות אחרות.
כל אחד רוצה לזכות בברכת שלום לבבית מהחבר שלו. היכנסו אל הגן בבוקר וברכו את הגננת בחיוך ובברכת שלום מכל הלב. שימו לב איך תגיב. יש אנשים שאתם תמיד פוגשים בדרך לגן: השומר בכניסה לגן, המוכרים בחנויות, ועוד. ברכו גם אותם והתבוננו בפנים שלהם. בערב ברכו ב"שלום" נעים את בני המשפחה החוזרים הביתה. שאלו אותם איך הרגישו למשמע הברכה, ומדוע חשוב להם לשמוע ברכה כשהם נכנסים.
"גדול השלום שכל הברכות כלולות בו" קשטו קיר בגן עם ביטויים שיש בהם המלה "שלום", למשל: שבת שלום, דרישת שלום, הברכה "שלום עליכם", והתשובה "עליכם השלום", עושה שלום במרומיו, שלום על ישראל, להקדים שלום ולהשיב שלום, מה שלומך?…
משחק "מצב הרוח" אחד מילדי הגן יוצא רגע מהחדר, ונכנס אל תוכו עם הבעת פנים מיוחדת: שאר המשתפים חוזרים על אותה הבעת פנים. אחר-כך כל אחד אומר איזה מצב רוח לפי דעתו, מביעה הבעת הפנים.
העמידי את הילדים בזוגות זה מול זה. המשתתף הראשון עושה פרצופים ותנועות. המשתתף השני מחקה את התנועות ומנסה להידמות לו כמי ראי. אחר כך מחליפים תפקידים. תוכלי להעזר בשיר של דתיה בן דורמ"פרפר נחמד" – "בדיוק אותו דבר" – עם פנטמימה של חיקוי תנועות)
"כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים, כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם" (משלי כז,יט) הפסוק כתוב בשפה של שיר, ששונה מעט מהשפה בה אנחנו מדברים. הוא אומר שכמו שהמים הם מראה לַפָּנִים, לצד החיצוני שלנו, כך הלב של החברים הוא מראה לפנימיות שלנו. אנו "רואים" דרך הלב שלהם איך אנחנו מתנהגים. כשאנחנו שמים לב ל"לב" של החבר או החברה, כלומר לרגשות שלהם, אנחנו יכולים לראות איך ההתנהגות שלנו משפיעה עליהם. אם המשחק איתנו נעים להם, או אולי כדאי לשנות אותו. שוחחי עם הילדים על כך שמאור פנים ויחס חיובי מביא תגובת ראי המצד השני. פִּיצִי וצְבִיצִי רבו בתחילה על הפנים המשתקפים במים, אך בהמשך למדו שניהם להסתכל גם ב"ליבו" ורגשותיו של החבר ולראות דרך ההתנהגות שלו אם המשחק נעים לו. כך מצאו שניהם סוף סוף עם מי לשחק.
עלילת הסיפור מתאימה מאוד למשחק סוציו-דרמטי: תוכלי להכין עם הילדים תחפושות של צבי (קרניים?) וצב (שריון?) או להשאיר כמה סטים בארגז תחפושות. הסיפור מזמן עבודה בתנועה – קצב מהר/לאט, זוגות משקפים את תנועות האחר….
פיצי וצביצי מחפשים חבר, אבל כל החברים עסוקים. סיטואציה זו מוכרת היטב לילדי הגן, בפרט בכניסה לגן בבוקר ובזמן משחק חופשי. שימי לב ליוזמות ונסיונות הצטרפות למשחק, בעיקר בזמן משחק חופשי בתוך הגן ובחצר.
ילדים וילדות אוהבים לשחק במשחקי דמיון. הם נהנים להעמיד פנים שהם מבוגרים, להתנסות ב"נהיגה" ברכב, להכין "עוגה" מבוץ ולשחק עם חבר דמיוני. אפשר לשחק עם הילדים בחפץ כגון בובה, סיר או מכונית צעצוע ולשאול לאן אנחנו נוסעים? מה נבשל יחד? מה אומרת הבובה?
רון רואה את שלולי בשלולית, אבל בעצם זו דמותו שלו שמשתקפת במים. אפשר לשחק במשחק ״מַרְאָה״: שניים מבני המשפחה עומדים זה מול זה ולפי תור, אחד עושה ״פרצוף״, מזיז ראש או רגל, והשני מנסה לחקות אותו.
יש כבר שלוליות בחוץ? – אפשר לנעול מגפיים, להתלבש היטב, לצאת החוצה ולקפוץ בשלוליות. ואם לא מתאים לצאת החוצה? אפשר להכין ״שלולית״ מחבל או מנייר, ולקפוץ פנימה והחוצה ככל שתרצו…
הטרמה לסיפור – תוכלו להתבונן באיור הכריכה ולשאול: איזו מילה מזכירה המילה "שלולי"? כמה דמויות מופיעות בכריכה?
שיחה – כדאי לחזור ולקרוא את הסיפור בכמה מפגשים ובכל מפגש לשוחח על נושא שונה. תחילה רצוי לוודא שהסיפור מובן, ושהילדים מבינים ששלולי היא דמותו של רון המשתקפת במים. לשם כך ניתן לשאול: למה רון אהב שלוליות? איזה סוד הוא הסתיר? את מי הוא חיפש בשלולית? למה שלולי נעלם כשהשמש זרחה? למה שלולי היה עצוב? האם שלולי יחזור? ואם כן, מתי?
החבר של רון – לילדים רבים בגיל זה יש חברים דמיוניים. תוכלו לשאול:
למה רון כל כך אוהב לבלות עם החבר שלו? מה מיוחד בחבר שלו?
חבר משלי – במפגשים מצומצמים או אישיים ניתן לשוחח על חברים דמיוניים ולהציע לילדות ולילדים לשתף ולספר עליהם: האם יש להם שֵם? מה הם נוהגים לעשות איתם? לא לכל אחד יש חבר דמיוני, לכן כדאי להרחיב ולשוחח על חברים וחברות בעולמם של ילדי הגן.
"זה סוד!" – כמו לרון, יש להניח שגם לילדי הגן יש סודות שהם חוששים לשתף בהם. ניתן לעסוק בנושא זה בזהירות במפגשים מצומצמים או אישיים. אפשר לשאול: מה זה סוד? אפשר לחזור לחלק המתאים בסיפור ולשאול את הילדים: למה רון התבייש לספר על שלולי? איך רון הרגיש אחרי ששיתף את אמא בסוד?
חשוב! בשיח עם הילדים בעקבות הסיפור כדאי להעלות את הנושא של סוד טוב וסוד רע. בין ילדי הגן עלולים להיות ילדים ששומרים סודות שמסתירים עוולות שחוו או שנחשפו אליהם. בזמן השיחה יש לשים לב לכך, ואם מתעורר חשד כזה, יש לעצור את השיח הקבוצתי בעדינות ולהמשיך לנהל את השיח עם הילד או הילדה באופן אישי, תוך התייעצות עם יועצת הגן או השפ"ח.
שלוליות – לאחר הגשמים כדאי לצאת ולחפש שלוליות. כחלק מההכנה לסיור אפשר לשאול: מה מעניין אתכם? מה הייתם רוצים לדעת? מה הייתם רוצים לחקור? מה יכול להיות שנראה?
שאלות שכדאי לבדוק ולחקור – איך נוצרות שלוליות ומתי? האם יש שלוליות גדולות? אילו בעלי חיים גדלים בשלוליות? מה עוד גדל בהן?
בטרם קריאת הספר, כדאי לחלק לכל ילד עותק ולאפשר להם להתבונן בכריכה ולדפדף בספר. לאחר הקריאה אפשר לבקש מהילדים לספר את הסיפור במילים שלהם על-פי רצף התמונות. ניתן לשוחח על האיורים: מה הוסיף המאייר לטקסט של הסיפור? האם משהו הצחיק את הילדים בתמונות? האם זיהית חפצים שהילדים אינם מכירים? ניתן לבקש מהם לחפש את התמונות שממחישות כיצד הנמלה והצרצר עוזרים זה לזה. בהמשך אפשר להציע לילדים לצייר את הנמלה והצרצר כפי שהם מדמיינים אותם.
רצוי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות ולעודד שיחה פתוחה. אפשר לשוחח על מאפייני הנמלה והצרצר בסיפור. הנמלה טורחת וחרוצה, ואילו הצרצר מזמר ורוקד. כדאי להכיר לילדים את הפתגם "לֵךְ אֶל-נְמָלָה עָצֵל רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם" (משלי ו, ו), לשוחח על תכונות ונטיות של כל אחד ואחת ולשאול מה אנחנו יכולים ללמוד מהתכונות של חברינו.
"טוב שכן קרוב מאח רחוק" (משלי כז, י): מי השכנים של ילדי הגן? האם רוב המשפחות גרות בבתים בודדים או בבנייני דירות? בעקבות הסיפור אפשר לבקש מהילדים וההורים לצייר את הבית שלם ולספר על יחסי שכנות.
אפשר להציע לילדים להתבונן בהכנות של הנמלה לשבת. בהמשך, תוכלו לשוחח על ההכנות לשבת בגן שלכם. האם יש לכם מנהגים, סדר יום, משחקים או מאכלים ייחודיים ליום שישי?
ניתן להציג לילדים את המשל של איזופוס על הנמלה והצרצר. במשל זה, הצרצר בא לבקש מן הנמלה אוכל מפני שהיה עסוק בזמרה ולא דאג לעצמו למזון, והנמלה מסרבת לתת לו. אפשר לספר את המשל לילדים, ולהשוותו לסיפור "אולי אפשר גרגר סוכר". אפשר להציע לילדים להמחיז את שני הסיפורים. בקישור זה תוכלי לשמוע את המשל של איזופוס כפי שהוא מופיע באוסף "100 סיפורים ראשונים".
"גלגל חוזר בעולם": לעתים ילדים מרגישים שהחיים לא הוגנים, כאשר הם מתבקשים לעזור ואחֵרים לא. אפשר לשוחח על הדרך שבה הנמלה קיבלה את בקשות הצרצר ולשאול אותם איך לדעתם היא הרגישה כשהיא אגרה מזון כל השבוע ועתה הצרצר מבקש ממנה "טובות". חשוב לשים לב שבסופו של דבר הנמלה יצאה נשכרת מכך שעזרה לצרצר. כך גם בחיים – יש הזדמנויות רבות לעזור ולהיעזר, כל אחד לפי יכולתו ובמועד המתאים לו.
אפשר להזמין את ההורים לקבלת שבת משותפת שתכלול הצגה של הסיפור (של הילדים? בהשתתפות הורים?), שירי שבת וכמובן – מאכלי שבת טעימים! להלן מתכון לעוגת תפוזים לשבת:
אופן ההכנה: מקציפים יחד את החמאה והסוכר. מוסיפים את הביצים, תמצית וניל וגרידת קליפות תפוזים וממשיכים להקציף. מוסיפים מיץ תפוזים, קמח ואבקת אפייה ומערבבים יחד עד שמתקבלת תערובת אוורירית ואחידה. מעבירים את הבלילה לתבנית משומנת ואופים במשך 45-35 דקות בתנור, בחום 170 מעלות. מצננים את העוגה ומפזרים עליה שכבה דקה של אבקת סוכר. בתיאבון ושבת שלום!
האקדמיה ללשון עברית האקדמיה מנסה 'לעשות סדר' בשפה ולהקל על הציבור וממליצה לייחד את המילה גרגר כשם לצמח הנקרא גרגר הנחלים, ולשאר הגרגירים (כמו גרגיר סוכר) לקרוא גרגיר (בחיריק).
מילונים – אין הבדל בין גרגר וגרגיר: גרגר הוא גרגיר, וגרגיר הוא גרגר.
בתנ"ך – רק גרגר, גרגרים.
כאשר מוציאים לאור ספר, אפשר בהחלט להסתמך על צורות אחיות שמתקיימות בשפה זו לצד זו, להכניס לכתיבה גם חריגים ויוצאים מן הכלל, כפי שמוֹרים לנו המקורות והמילונים המשמרים יפה את העושר המופלא (גם העושר הצלילי) של השפה העברית.
עמית בן יהודה, גופנה בע"מ, יעוץ לשוני, ניקוד, והכנה לדפוס
אפשר להציע לילדיכם לדפדף בספר ולספר את העלילה במילים שלהם על-פי רצף התמונות. כדאי להתבונן יחד באיורים ולגלות את כל הדברים שהוסיף המאייר לטקסט של הסיפור. האם משהו הצחיק אתכם בתמונות? האם זיהיתם חפצים שילדיכם אינם מכירים? ניתן לבקש מהם להצביע על כל התמונות שממחישות כיצד הנמלה והצרצר עוזרים זה לזה. בהמשך תוכלו לצייר יחד את הנמלה והצרצר כפי שאתם מדמיינים אותם. האם גם אתם בחרתם לצייר את הנמלה עם משקפיים?
"לֵךְ אֶל-נְמָלָה עָצֵל רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם" (משלי ו, ו) אפשר לשוחח על מאפייני הנמלה והצרצר בסיפור. הנמלה טורחת וחרוצה, ואילו הצרצר מזמר ורוקד. בעקבות הסיפור אפשר לשוחח על תכונות ונטיות של בני המשפחה ולציין את התרומה הייחודית של כל אחד ואחת.
"טוֹב שָׁכֵן קָרוֹב מֵאָח רָחוֹק" (משלי כז, י) מי השכנים שלכם? האם אתם נעזרים זה בזה? בעקבות הקריאה ניתן לחשוב עם ילדיכם על מעשה קטן שיעזור לשכנים או ישמח מישהו קרוב, ולבצעו יחד. איך מרגישים? האם גם אתם חשתם שלפעמים "יותר טוב לתת מאשר לקבל", כדברי הנמלה?
האם אתם מכירים את המשל של איזופוס על הנמלה והצרצר? במשל זה, הצרצר בא לבקש מן הנמלה אוכל מפני שהיה עסוק בזמרה ולא דאג לעצמו למזון, והנמלה מסרבת לתת לו. אפשר לספר את המשל לילדיכם, ולהשוותו לסיפור. האם גרסה אחת מוצאת חן בעיניכם יותר מהשנייה? למה?
"גלגל חוזר בעולם": לעתים ילדים מרגישים שהחיים במשפחה לא הוגנים, כאשר הם מתבקשים לעזור בבית ואחֵיהם לא. אפשר לשוחח עם ילדיכם על הדרך שבה הנמלה קיבלה את בקשות הצרצר ולשאול אותם איך לדעתם היא הרגישה כשהיא אגרה מזון כל השבוע ועתה הצרצר מבקש ממנה "טובות". חשוב לשים לב שבסופו של דבר הנמלה יצאה נשכרת מכך שעזרה לצרצר. כך גם במשפחה – יש הזדמנויות רבות לעזור ולהיעזר, כל אחד לפי יכולתו ובמועד המתאים לו.
גם אתם יכולים לאפות עוגה לשבת! נחמד לעבוד יחד במטבח, ועוד יותר נחמד לחלוק את מעשה ידיכם עם שכנים ובני משפחה! תוכלו להזמין שכנים או חברים לאכול מהעוגה ולשיר יחד שירים, ממש כמו הנמלה והצרצר בסיפור. אנו מאחלים לכם קריאה מהנה ושיחה נעימה!
אופן ההכנה: מקציפים יחד את החמאה והסוכר. מוסיפים את הביצים, תמצית וניל וגרידת קליפות תפוזים וממשיכים להקציף. מוסיפים מיץ תפוזים, קמח ואבקת אפייה ומערבבים יחד עד שמתקבלת תערובת אוורירית ואחידה. מעבירים את הבלילה לתבנית משומנת ואופים במשך 45-35 דקות בתנור, בחום 170 מעלות. מצננים את העוגה ומפזרים עליה שכבה דקה של אבקת סוכר. בתיאבון ושבת שלום!
כדאי לקרוא את הספר בקבוצות קטנות ולאפשר שיחה פתוחה בשאלות ונושאים רגשיים וחברתיים, למשל: מה מאפיין את החברות בין הפרפרים ואיך הם מרגישים לאורך הסיפור? האם חייבים תמיד לצרף אחרים למשחק? כיצד מצטרפים למשחק קיים, ועוד.
שלושת הפרפרים
שְׁמִירָה
להזמין את הילדים להתבונן מקרוב באיורים המיוחדים של אורית ברגמן
רצוי להזמין את הילדים להתבונן מקרוב באיורים המיוחדים של אורית ברגמן. אם יש בספריית הגן גרסה אחרת של הסיפור תוכלו להשוות את האיורים. כדאי לעודד את הילדים להביע את דעתם ואת טעמם האישי, ולהזמין אותם לצייר את הסיפור.
הסיפור מזמן עיסוק בטבע בשעת גשם וסערה בחורף ובהתעוררות הפרחים והפרפרים באביב המתקרב. תוכלי לשלב את הסיפור בטיול בקרבת הגן, בעיון במגדירי פרפרים ופרחים ובהתבוננות בטבע סביבנו.
הסיפור מתאים מאוד להמחזה. תוכלי לערוך המחזה של הסיפור עם הילדים, בקבוצה קטנה או במליאה הכללית. אפשר לשלב את ההמחזה בפעילות רחבה יותר הכוללת מוסיקה ותנועה, הכנת תפאורה ותלבושות, סידור מקומות, "מכירת" כרטיסים, והופעה בפני קהל – גן אחר או ההורים.
שלושת הפרפרים
שְׁמִירָה
הספר הוא חגיגה של צבעים ואפשר להשתמש בו כמנוף ליצירת פרפרים צבעוניים
יצירות ספרותיות רבות נוגעות בדילמות חברתיות ובערכים שבין אדם לחברו. תוכלו להרחיב את העיסוק בנושא באמצעות ספרים נוספים כמו: "המטריה הגדולה של אבא", "מעשה בחתוליים" של ע. הלל, "המדינה של ילדי הגן" של אמונה אלון, "רוגז" של מרים ילן-שטקליס ועוד.
שלושת הפרפרים
שְׁמִירָה
לוין קיפניס היה אחד מהאבות המייסדים של ספרות הילדים העברית
לאייר קלסיקה כמו 'שלושת הפרפרים' של לוין קיפניס זו חויה מלהיבה ומפחידה בו זמנית.
שני מוטיבים הנחו אותי כשנגשתי לאייר את הספר: חברות וקרבה לטבע.
ניסיתי ליצור שלושה פרפרים המובחנים האחד מהשני לא רק בצבע אלא גם באישיות, כמו שקורה הרבה פעמים בין חברים, ולייצר הרמוניה בתנועה התעופה ביניהם המעידה על היחסים ביניהם.
הקפדתי לדייק בתאורי הטבע שבספר, ולצייר צמחים פשוטים ומוכרים. מעבר לחבצלת ולצבעוני המופיעים בטקסט הוספתי חמציץ -פרח המוכר לרוב הילדים (הפרח הצהוב המופיע ברבים מהאיורים), כדן, פרח קטן ובישני הנפוץ ברוב חלקי הארץ, והרבה סוגי עלים שלרוב מתעלמים מהם, אבל לדעתי הם יצירות טבע נהדרות.
את הפרפרים ציירתי לפי פרפרים מוכרים בארץ: לבנין הכרוב, זנב סנונית ונמפית (שהיא כתומה בארץ, אך יש גם נמפיות אדומות בעולם).
מאז שעברתי לגור באיזור כפרי אני מסתכלת כל יום על הטבע שסביבי, והדבר הכי מרתק בו הוא השינוי התמידי- התנועה הגדולה של עונות השנה, וזאת הקטנה של זהרורי השמש, הרוח בעלים וההתרחשות הבלתי פוסקת של עולם החרקים. ניסיתי לצייר את הספר מנקודת מבט של פרפר שכל משב רוח הוא טורנדו עבורו, וכל רגע של שמש – מסיבה.
הסיפור "שלושת הפרפרים" ראה אור לראשונה ב-1938 ומאז מלווה דורות של ילדי ישראל. האם אתם מכירים גרסה קודמת של הספר באיורים אחרים? כדאי להתבונן יחד באיורים של אורית ברגמן. האם שמתם לב שכנפי הפרפרים צבועים ביותר מצבע אחד? אפשר לחשוב יחד מדוע בחרה המאיירת לצבוע כך את הפרפרים.
שלושת הפרפרים דואגים זה לזה ואינם מוכנים להיפרד. כדאי לשוחח יחד על חברות וערבות הדדית, בין בני משפחה ובקרב חברים. אפשר להיזכר בחברים שלכם ושל ילדיכם ובמה שאתם אוהבים לעשות יחד. בעקבות הסיפור תוכלו לשאול את ילדיכם אם קרה שלא הרשו להם או לחבר להצטרף למשחק, איך הרגישו אז ומה עשו.
הפרחים מוכנים להכניס לביתם רק את מי שדומה להם בצבע. תוכלו להשוות את האיורים של הפרחים והפרפרים. במה הם דומים זה לזה? במה הם שונים? תוכלו גם לשאול את ילדיכם מה דעתם על התנהגות הפרחים.
אפשר להמחיז את הסיפור כמשפחה, לבושים בצבעי הפרפרים והפרחים שבסיפור. אפשר גם להכין תאטרון בובות עם דמויות של הפרפרים והפרחים ממקלות של ארטיק ונייר צלופן.
כדאי לצאת לטבע ולחפש פרפרים ופרחים! כמו בסיפור, גם בטבע פרפרים ופרחים שונים זה מזה ולכל אחד צבעים וצורות אחרים. האם ראיתם פרח צבעוני או חבצלת? כמה סוגי פרפרים מצאתם ומה צבעם? אולי אתם מכירים שמות של פרפרים? תוכלו לחקות את תנועות הפרפרים ולהמציא יחד את "ריקוד הפרפרים".
לאייר קלסיקה כמו 'שלושת הפרפרים' של לוין קיפניס זו חויה מלהיבה ומפחידה בו זמנית.
שני מוטיבים הנחו אותי כשנגשתי לאייר את הספר: חברות וקרבה לטבע.
ניסיתי ליצור שלושה פרפרים המובחנים האחד מהשני לא רק בצבע אלא גם באישיות, כמו שקורה הרבה פעמים בין חברים, ולייצר הרמוניה בתנועה התעופה ביניהם המעידה על היחסים ביניהם.
הקפדתי לדייק בתאורי הטבע שבספר, ולצייר צמחים פשוטים ומוכרים. מעבר לחבצלת ולצבעוני המופיעים בטקסט הוספתי חמציץ -פרח המוכר לרוב הילדים (הפרח הצהוב המופיע ברבים מהאיורים), כדן, פרח קטן ובישני הנפוץ ברוב חלקי הארץ, והרבה סוגי עלים שלרוב מתעלמים מהם, אבל לדעתי הם יצירות טבע נהדרות.
את הפרפרים ציירתי לפי פרפרים מוכרים בארץ: לבנין הכרוב, זנב סנונית ונמפית (שהיא כתומה בארץ, אך יש גם נמפיות אדומות בעולם).
מאז שעברתי לגור באיזור כפרי אני מסתכלת כל יום על הטבע שסביבי, והדבר הכי מרתק בו הוא השינוי התמידי- התנועה הגדולה של עונות השנה, וזאת הקטנה של זהרורי השמש, הרוח בעלים וההתרחשות הבלתי פוסקת של עולם החרקים. ניסיתי לצייר את הספר מנקודת מבט של פרפר שכל משב רוח הוא טורנדו עבורו, וכל רגע של שמש – מסיבה.
תוכלו לשאול את ילדיכם: האם פעם מישהו עזר לך להשלים עם חבר? כיצד הייתם רוצים שיעזרו לכם להשלים לאחר מריבה? תוכלו ליצור ספרון ובו לכתוב את הסיפור שלכם, ולאייר יחד את דפיו.
הגשר שבנה אליהו הנגר עשוי מקרשים ומסמרים. אפשר לשאול את ילדיכם אילו גשרים הם מכירים, וממה הם עשויים? אפשר גם לבנות גשר ממקלות ארטיק, קוביות, או לגו. לאחר הרכבת הגשר אפשר להמחיז ביחד את הסיפור בעזרת בובות או דמויות לגו.
הספר אגדת גשר חולק ל45,000 ילדים במסגרת ספריית פיג'מה לפני חמש שנים (בשנת הלימודים תשע"א) וקיבלנו עליו הדים חיוביים מאוד. אנחנו שמחים לתת הזדמנות לדור חדש של ילדים להכיר את הספר ולהנות מהפעילות סביבו. תוכלו להעזר בשפע הפעילויות והרעיונות שנמצאים באתר.
מריבות הן חלק מהמציאות. מה קורה אצלנו בגן? מתי אין שלום? באלו מקרים רצונות של ילדים שונים מתנגשים זה בזה? מה דרוש על מנת להיות אוהבי שלום? למי ניגשים כשצריך לערב "רודף שלום" בקונפליקט? מתי הגננת יכולה "לרדוף שלום" ולהשלים בין ילדים ומתי ילדים יכולים? נסו לבקש מהילדים לתת רעיונות לדרכים להביא לפיוס.
הפנו את תשומת הלב של הילדים לעובדה כי כל החומרים הנדרשים להקמת גשר (קרשים, מסמרים) היו במחסן של מתן לפני שהגיע אליהו – אך הוא לא ידע איך להשתמש בהם. אליהו הביא את ה"כלים", אך לא ייבא מבחוץ את החומרים. מה הם החומרים בתוכנו שיכולים לסייע לנו לגשר ולישב מחלוקות? יכולת התחשבות, מוכנות לוותר, הבנת הרצונות של האחר, חיבה, רצון טוב, חכמה ורגישות וכו'.
נטע טורם, מדריכה במשרד החינוך, מציעה להרחיב את נושא הגשרים והגישור בגן: בין מה למה בונים גשרים? למה צריך לבנות גשר? האם בסביבה שלכם יש גשרים? למה הם נועדו? מה משמעות הדבר לבנות גשר בין אנשים?
למדו את הילדים את השיר "כל העולם כלו גשר צר מאוד" בנו גשר מקוביות, לגו, גרוטאות או כל חומר אחר ודברו על הדרך בה אנו יכולים להוות גשר לשלום עם אחרים. קשטו את הגשר עם מילים וציורים של דרכים להביא שלום – סליחה, לא התכוונתי, אני מצטערת, לא הבנתי אותך נכון, אולי ננסה לפתור את הבעיה, בואו נתפייס, וכן הלאה.
חשבו האם אפשר להקדיש פינה בגן לדרך בה משכינים שלום. אולי בעזרת חלק מן המילים שהיו על הגשר באופן שבו הילדים יכולים לקחת אותן ולהשתמש בהן במקרה של ברוגז או חילוקי דעות.
לתשומת לבך – הגיליון הנוכחי של כתב העת "עיניים" (גליון מס' 125) שיצא בימים אלה מוקדש לנושא גשר. את כתב העת אפשר למצוא בחנויות ספרים, והרבה מרכזי פסג"ה מנויים עליו.
ניתן להמציא משחק בו שני ילדים מחזיקים ידיים ויוצרים גשר והשאר עוברים מתחתיו בשורה, ולשלב במשחק מילים של גישור- הילד שנלכד משתחרר בעזרת מילת גישור, או יוצר את הגשר בעזרת מילה כזו.
בגן אשל בקיבוץ זיקים ערכה הגננת רונית גיל הגרלה בגן וכל ילד הגריל שם של ילד אחר והכין לו ברכה יפה. דליה גלרון מגן חמניות בנצרת עלית: שלבנו בהמחזה משחקי תפקידים של הדמויות בסיפור ומציאת פתרונות שונים תוך כדי הצגה.
מרינה מנטל מגן רקפות בעפולה: כמה מהילדים התנדבו להכין המחזה לסיפור. הילדים המציגים התכוננו בשעה ששאר ילדי הגן היו בחצר והציגו במפגש סוף היום, שבסיומו חולקו הספרים.
איריס קדוסי מגן תל"י באר שבע: הדגשנו בגן את תפקידו של אליהו הנגר כמגשר בסיפור והחלטנו כי גם בגננו יהיו מגשרים. בכל שבוע נבחר ילד שישמש כמגשר- חברים שיתווכחו יוכלו לגשת אליו לבקשת סיוע.
עידית שלכת מגן אורנים רמאון בגלבוע: יצרנו בגן תורנות "משכיני השלום". כל יום התורנים מקבלים תג ובו כתוב כי הם משכיני השלום והצוות עוזר להם ונעזר בהם כדי לפתור מריבות בגן. הילדים אוהבים את האחריות הזו ולעיתים אף מצליחים לפתור בעיות…
אירית חן גן רקפת בנצרת עילית: אפינו עם הילדים עוגיות בצורת אותיות ויחד הרכיבו מילות פיוס טעימות.
מירב דטרה-תמם חט"צ בית ספר צוקים: יצרנו פסל סביבתי של גשר ותעלה בעקבות הספר בתלת מימד מעיסת נייר.
ענת שפירר גן רימון נצרת עלית: כל ילד צייר גדר והסביר במליאה למה בחר לצייר גדר כזו . איגדנו את כל הציורים לספר "הגדר שלי". אחר כך המשכתי להקריא עד סוף הסיפור והילדים הכינו גשרים מיצירות מחומרים שונים.
אירית ירדני גן ורד בגלבוע: רקדנו לצלילי השיר "בנו גשר מזהב" ופתחנו את הקישור באמצעות מילה של פיוס.
אגדה של שפה הגב' מרים פוזנר, מנהלת ספרית בית אריאלה, מציעה: כדאי לעצור בכפולת העמודים שבה מסופר כיצד מתן ונוח עזרו זה לזה, ולבדוק האם הילדים הבינו: מהי "עונת הקטיף" של המשמשים? [המושג "עונה" כאותו פרק זמן בשנה שבו, ורק בו, מבשיל הפרי]; מה בין "לגזוז" צמר לבין לגזור (או לספר) שיער? [ המילה גזז משמשת הן לגזירת שיער והן לגזיזת צמר, אך צמר "גוזזים" ולא "גוזרים"]; מהו "זמן הגז" [בישראל – בראשית האביב ובסוף הקיץ]; ומה פירוש "לקצור חיטה"?
העבודה של אליהו הנגר כוללת פעולות שונות, כמו "מדד", "ניסר", "דפק" ו"חיבר". אפשר לשחק עם הילדים במשחק של פעלים: להראות לילד פטיש ולשאול מה עשה אליהו בפטיש [דפק]; להראות לילד סרגל או "סנטימטר" ולשאול מה עשה בו אליהו [מדד]; וכד'. אפשר לחפש בבית עוד חפצים שמצטרף אליהם פועל מיוחד להם, כמו כלי מטבח, למשל: עם סכין של לחם – מה עושים? – פורסים, עם סכין של בשר או ירקות – חותכים, עם מסננת מסננים, עם כף מרק או קנקן מיץ מוזגים וכו'.
אגדת גשר
שְׁמִירָה
הילדים יכולים להציג את הסיפור בעזרת בובות וצעצועים
הילדים יכולים להציג את הסיפור בעזרת בובות וצעצועים. תוכלי לארגן ארגז מיוחד עם צעצועים ואביזרים הקשורים לסיפור, כדי לעודד את הילדים לשלב אותו במשחק הסוציו-דרמטי שלהם. אפשר להוסיף לארגז צעצועים, ציוד רפואי, קומקום וכוסות תה, כרטיסי ברכה "רפואה שלמה!" ועוד. כדאי לשתף את הילדים ולשאול מה לדעתם יש לכלול בארגז "ביקור חולים" בגן.
רמה אינה הדמות היחידה בסיפור שזקוקה לטיפול. האם הילדים שמו לב שהבובה שולה פצועה, הרגל שלה נפלה לפני שנה? תוכלו לפתוח בגן "בית חולים לצעצועים", מקום בו מנסים לתקן או לרפא בובות, צעצועים או ספרים "פצועות".
ביקור הצעצועים
שְׁמִירָה
"ביקור הצעצועים" יצא לאור לראשונה לפני 80 שנה, והצעצועים שבסיפור משקפים את התקופה ההיא
"ביקור הצעצועים" יצא לאור לראשונה לפני 80 שנה, והצעצועים שבסיפור משקפים את התקופה ההיא. אפשר לשוחח עם הילדים על הצעצועים יש להם בבית. הילדים יכולים גם לשאול את הוריהם או את הסבים במה הם שיחקו כשהיו קטנים, ולערוך בגן תערוכה של בובות וצעצועים "אז והיום".
אפשר להכין לוח קיר עם כרטיסים עם שמות הילדים, ושלושה "כיסים" צבעוניים ומקושטים: כיס עבור ילדים שהגיעו היום, כיס עבור ילדים בחופשה או סידורים, וכיס עבור ילדים חולים. ילדים שהגיעו לגן, מאתרים את שמם ומכניסים אותו לכיס המתאים. ילדים שחזרו אחרי מחלה, מוצאים את שמם בכיס של ה"חולים", ומעבירים אותו אל הבריאים!
תורני "ביקור חולים": בכל פעם שאחד מילדי הגן חולה, ילד אחר מקבל פתק הביתה, בבקשה להתקשר לחבר החולה ולשאול לשלומו בשם הגן. מדבקה על החולצה עם מספר הטלפון של הילד החולה, היא תזכורת מיוחדת ומתקבלת בברכה.
ביקור הצעצועים
שְׁמִירָה
מחלות חורף הן מדבקות, לכן אנו מנסים להימנע ממפגש ישיר של ילדים עם הילד החולה
מחלות חורף הן מדבקות, לכן אנו מנסים להימנע ממפגש ישיר של ילדים עם הילד החולה. חשבו יחד על דרכים נוספות להתעניין בשלום החולה, ולשמח אותו: לצייר תמונות וברכות, להתקשר בטלפון ולברך "רפואה שלמה!" או "ברוך רופא חולים", לשלוח ברכה דרך בן משפחה או שכן.
ביקור הצעצועים
שְׁמִירָה
אתם יכולים לחפש בבית בובות וצעצועים ולהציג את הסיפור באמצעותם
אפשר לשאול את ילדיכם מי בסיפור זקוק לטיפול חוץ מרמה. הבובה שולה פצועה, הרגל שלה נפלה לפני שנה… תוכלו לפתוח "בית חולים לצעצועים": להוציא מהארון את הבובות ה"פצועות", את החיות מפלסטיק שאיבדו רגל ואת החיילים שנפצעו בזמן המשחק ולנסות לתקן אותם או "לטפל" בהם.
ביקור הצעצועים
שְׁמִירָה
האם אתם מכירים מישהו בסביבתכם (חבר, שכן או קרוב משפחה) שאיננו בקו הבריאות?
האם אתם מכירים מישהו בסביבתכם (חבר, שכן או קרוב משפחה) שאיננו בקו הבריאות? אפשר לחשוב עם הילדים על דרכים לשמח אותו, למשל בברכה מצוירת, בשיחת טלפון, במשלוח מאכל טעים או בביקור של ממש.
ביקור הצעצועים
שְׁמִירָה
האם לדעתכם חולים מרגישים טוב יותר לאחר שחברים באים לבקר?
אפשר להתבונן באיור שרואים בו את רמה שוכבת במיטתה, חולה אבל מחייכת בעקבות ביקור הצעצועים. האם לדעתכם חולים מרגישים טוב יותר לאחר שחברים באים לבקר? תוכלו לספר לילדיכם על ביקור חולים שערכתם או על ביקור שקיבלתם כשהייתם חולים.
נסו לחשוב יחד מה קרה לאחר מכן? מה עשתה רמה לאחר שהבריאה? מה היא סיפרה לצעצועים? איך הם קיבלו את פניה לאחר שהיא חזרה לשחק אִתם? אפשר להיעזר בצעצועים שלכם ולהמשיך להציג את המשך הסיפור. אנו מאחלים לכם קריאה מהנה ושיחה נעימה!
ימימה אבידר-טשרנוביץ, ילידת ליטא, עלתה ארצה בת 12 והחלה בכתיבה עוד בנעוריה. את סיפוריה הראשונים סיפרה בגני הילדים שעבדה בהם בתל אביב והם פורסמו תחילה בשבועון דבר לילדים. באותם ימים אף כתבה תסכיתים והשתתפה בשידורם ב'פינת הנוער' ברדיו. דורות של ילדים ונוער בארץ גדלו על עשרות ספריה האהובים, ובהם מוקי ברוגז עם אמא, סיפורים לניבי, שני רעים יצאו לדרך, שמונה בעקבות אחד ואחד משלנו. כלת פרס זאב ופרס ישראל לספרות ילדים.
הטרקטור ודוד אהרן עובדים יחד את האדמה: הם מובילים, מכסחים, חורשים, משׂדדים, מזבלים, קוצרים וגוררים. בשפה העברית יש מילים רבות כל כך לתיאור עבודות השדה! אפשר לעיין יחד באיורים בספר ולנסות לזהות איזוֹ פעולה מתבצעת בכל תמונה.
כדאי להתבונן בפניו של הדוד אהרן. האם נראֶה לכם כי הוא אוהב את עבודתו? מה יכול להיות מהנה עבורו? אילו הזמין אֶתכם הדוד אהרן להצטרף אליו איזוֹ עבודה הייתם רוצים לעשות אִתו, ומדוע?
תוכלו להזמין סבא, סבתא או ידיד מבוגר לעשות עם ילדיכם דבר שניסְיון החיים והידע שצברו באים בו לידי ביטוי.למשל: לבשל, ליצור או לבנות יחד, ללמוד שיר או כמה מילים בשפה זרה, לשתול צמח ועוד
הטרקטור האדום עבר כמה "גלגולים": הוא עבד את האדמה, היה צעצוע לילדי הגן, ולבסוף הוביל את הילדים לביקורים בשדות. האם יש לכם כלי או חפץ שאינו שימושי עוד? יחד תוכלו להמציא לו ייעוד חדש (קערה סדוקה יכולה לשמש עציץ, בגדים ישנים יכולים לשמש תחפושת…)
תוכלו לבנות יחד טרקטור צעצוע מחומרים שנמצאים בבית: גלילי קרטון, פקקים של בקבוקים, קופסאות ישנות ועוד. אפשר לצבּוע אותו בצבע המתאים ביותר לטרקטור ולצאת אִתו לעבודה!
"מפני שיבה תקום והדרת פני זקן" (ויקרא י"ט, ל"ב). התורה מלמדת כמה חשוב לנהוג בהדר וכבוד באדם זקן. דרך אחת להתייחס בכבוד כלפי אדם מבוגר היא לקום לכבודו. כדאי לשוחח עם הילדים: למה חשוב לקום בשביל אדם זקן? באילו דרכים נוספות אפשר לכבד אנשים מבוגרים?
זקנים הם מי שהתברכו בשנות חיים רבות. לפעמים גופם נחלש, אבל יש להם הרבה נסיון וחכמה. חז"ל אמרו: מה הוא זקן? ראשי תיבות "זה קנה חכמה". (תלמוד בבלי, קידושין ל"ב, ב). האדם הזקן לא קנה את חכמתו בכסף. אפשר לשאול את הילדים: כיצד לדעתם הוא "קנה" את חכמתו?
כיצד אתם מציינים את יום המשפחה בגן? בעקבות הסיפור תוכלו להרחיב את הפעילות ולציין יום סבים וסבתות בגן. אפשר להזמין את האורחים לספר על ילדותם, להביא חפצים או משחקים של פעם, לערוך פעילות משותפת עם הילדים – וכמובן, להקריא ספרים לילדים.
בהצעות להורים הצענו למשפחות להזמין את סבא, סבתא או מכר מבוגר ולעשות עם הילדים דבר בו ניסיון החיים והידע שלהם באים לידי ביטוי. למשל: לבשל, ליצור או לבנות יחד, ללמוד שיר או כמה מילים בשפה זרה וכד'. אפשר לבקש מההורים לשלוח עם ילדיהם תוצרים או צילומים של הפעילות המשותפת.
לגנים רבים מגיעים מתנדבים, אם במסגרת תכנית זהב בגן, אם באופן פרטני. הסיפור מעניק הזדמנות להכיר את נסיון החיים של המתנדבים הללו ולהוקיר להם לדוגמא: "תִּפְאֶרֶת בַּחוּרִים כֹּחָם; וַהֲדַר זְקֵנִים שֵׂיבָה" (משלי כ':29) "והדרת פני זקן" (ויקרא יט:לב) "עֲטֶרֶת זְקֵנִים בְּנֵי בָנִים וְתִפְאֶרֶת בָּנִים אֲבוֹתָם" (משלי י"ז:6)
האם יש בסביבתכם בית אבות או מועדון לגיל הזהב? גנים רבים פיתחו מערכות יחסים של קבלה ונתינה עם מוסדות וארגונים בקהילה. אם מתאים, הילדים יכולים להציג בפני הקבוצה את הסיפור "הטרקטור בארגז החול", לשיר איתם שירים, ולהמשיך לפתח את הקשר לאורך השנה.
הסיפור מתרחש ביישוב חקלאי. איפה מתגוררים ילדי הגן שלך? האם הם גרים במושב או קיבוץ, בעיר גדולה או ביישוב קטן? אפשר להשוות את הנוף והעיסוקים בסיפור עם אלה המוכרים לילדים. הטרקטור ודוד אהרֹן עובדים בכל מיני עבודות בשדה. הם מובילים, מכסחים, חורשים, משׂדדים, מזבלים, קוצרים, גוררים. לכל פעולה מילה מיוחדת. אפשר להכין פינות חקר בנושא עבודת השדה: סוגים של מכונות חקלאיות, מנוע – איך מטפלים בו , סדר פעולות של תהליך בשדה – מזריעה עד קציר.
"פק פק פק" הקולות שמשמיע הטרקטור של הדוד אהרון הם חלק חביב בהקראת הסיפור. האם יש לכם ספרים נוספים בספריית הגן, בהם יש קולות מיוחדים? זו הזדמנות להשוות בין הספרים השונים. אפשר לחגוג את צלילי הסיפורים, ולהקים תזמורת של קולות עבודה! כל קבוצת ילדים תקבל קול ותנועה. על-פי "ניצוח" הגננת, מצטרף כל קול אל התזמורת.
לאה לוי גן תל"י "אקסודוס": קראנו את הספר ביחד ושיתפנו את הילדים בדיון מה זה אומר? "והדרת פני זקן". הזמנו לגן סבא וסבתא של ילדים שיספרו לנו במה הם עבדו כשהיו צעירים ומה הם אהבו לעשות במיוחד. הם גם סיפרו לנו על היחס של הנכדים כלפיהם בהמשך הכנו לכבודם ציורים ולמדנו על כיבוד הורים ומבוגרים. דליה גלרון גן חמניות נצרת עלית: יש לנו "סב גן" – מאוד אהוב על הילדים. הוא חלק בלתי נפרד מהגן, הוא תורם רבות לגן, והגן תורם לו, אנו חוגגים לו יום הולדת ומכבדים אותו. סיגלית שור גן אביטל בגלבוע: בעקבות הסיפור הלכנו לטייל ברחבי המושב וחיפשנו סוגים שונים של טרקטורים והתוודענו להמונים וגם הוזמנו לבית של אחד הילדים ולהם יש מבחר של סוגי טרקטורים , כשהגענו לגן הילדים ציירו וניסו לצייר את הטרקטור שלהם. חלי שורגי גן צלף נצרת עילית: לקראת חג השבועות, שוחחנו על החיטה והירקות והפירות. ביקשתי מהילדים לצייר או לכתוב בבית את תהליך הצמיחה של החיטה או הירקות מהזרע ועד הצלחת שלנו. הילדים כתבו וציירו, כל אחד בדרכו המיוחדת, והסבירו לילדים האחרים את התהליך מהזרע ועד לפרי או מזרע החיטה עד לאפיית הלחם. אסתר חממי גן תל"י קרית גת: צבענו צמיגים בחצר, היה כיף! סמדר בן אברהם גן תל"י אשקלון: הספר התחבר לנו לחג השבועות, לקציר ולתכונה המרובה סביב הקציר. אמא שעובדת במושב הזמינה אותנו להגיע לשדה החיטים והילדים התנסו בחוויית הקציר. שוחחנו על כלי הקציר של ימינו ובמקום הדגימו לנו את הכלים הישנים שדרשו הרבה מאמץ בזמן הקציר. גלית בן ציון גן תלמים רשת תל"י ההורים התבקשו יחד עם הילדים להכין טרקטורים משימוש חוזר של חומרים והתוצרים הוצגו בגן, לאחר מכן ערכנו בחירות בטרקטור הכי מוצלח לפי קריטריונים שבנינו יחד עם הילדים והטרקטור הכי מוצלח נלקח למשרדיי העירייה. רונית אליהו גן טיפולי "אור" בעפולה: כל אחד ואחד מהילדים הקריא את הסיפור לכלל קבוצת הילדים במפגש צהריים. גננות בנצרת עילית ערכו פעילות בשיתוף עם "עולמות" לכלל הילדים וההורים המשתתפים בתכנית, הילדים צפו והשתתפו ב"שעת סיפור" וההורים שמעו במקביל הרצאה על חשיבות הקריאה לילדים ועל הספר, ואח"כ קבלת שבת חגיגית לכולם. אורלי ברזק גן אלון – יזרעאל גלבוע : את הפעילות עם הספר עשיתי בשבוע הספר. השנה התמקדנו בסופר מאיר שלו וערכנו הכרות מעמיקה עם ספריו והקשר בין הסופר למאייר (יוסי אבולעפיה).
דליה גלרון גן חמניות נצרת עלית: יש לנו "סב גן" – מאוד אהוב על הילדים. הוא חלק בלתי נפרד מהגן, הוא תורם רבות לגן, והגן תורם לו, אנו חוגגים לו יום הולדת ומכבדים אותו.
סיגלית שור גן אביטל בגלבוע: בעקבות הסיפור הלכנו לטייל ברחבי המושב וחיפשנו סוגים שונים של טרקטורים והתוודענו להמונים וגם הוזמנו לבית של אחד הילדים ולהם יש מבחר של סוגי טרקטורים , כשהגענו לגן הילדים ציירו וניסו לצייר את הטרקטור שלהם.
חלי שורגי גן צלף נצרת עילית: לקראת חג השבועות, שוחחנו על החיטה והירקות והפירות. ביקשתי מהילדים לצייר או לכתוב בבית את תהליך הצמיחה של החיטה או הירקות מהזרע ועד הצלחת שלנו. הילדים כתבו וציירו, כל אחד בדרכו המיוחדת, והסבירו לילדים האחרים את התהליך מהזרע ועד לפרי או מזרע החיטה עד לאפיית הלחם.
אסתר חממי גן תל"י קרית גת: צבענו צמיגים בחצר, היה כיף!
סמדר בן אברהם גן תל"י אשקלון: הספר התחבר לנו לחג השבועות, לקציר ולתכונה המרובה סביב הקציר. אמא שעובדת במושב הזמינה אותנו להגיע לשדה החיטים והילדים התנסו בחוויית הקציר. שוחחנו על כלי הקציר של ימינו ובמקום הדגימו לנו את הכלים הישנים שדרשו הרבה מאמץ בזמן הקציר.
גלית בן ציון גן תלמים רשת תל"י ההורים התבקשו יחד עם הילדים להכין טרקטורים משימוש חוזר של חומרים והתוצרים הוצגו בגן, לאחר מכן ערכנו בחירות בטרקטור הכי מוצלח לפי קריטריונים שבנינו יחד עם הילדים והטרקטור הכי מוצלח נלקח למשרדיי העירייה.
רונית אליהו גן טיפולי "אור" בעפולה: כל אחד ואחד מהילדים הקריא את הסיפור לכלל קבוצת הילדים במפגש צהריים.
גננות בנצרת עילית ערכו פעילות בשיתוף עם "עולמות" לכלל הילדים וההורים המשתתפים בתכנית, הילדים צפו והשתתפו ב"שעת סיפור" וההורים שמעו במקביל הרצאה על חשיבות הקריאה לילדים ועל הספר, ואח"כ קבלת שבת חגיגית לכולם.
אורלי ברזק גן אלון – יזרעאל גלבוע : את הפעילות עם הספר עשיתי בשבוע הספר. השנה התמקדנו בסופר מאיר שלו וערכנו הכרות מעמיקה עם ספריו והקשר בין הסופר למאייר (יוסי אבולעפיה).
מאיר שלו והטרקטור הגיעו לגן נרקיס-וראייטי בירושלים! וכך כתבה הגננת שירה: "בשבועות האחרונים עסקנו בנושא הספר לכבוד חודש הקריאה. עסקנו בעיקר ביצירות של מאיר שלו ובספר שספריית פיג'מה חילקה 'הטרקטור בארגז החול'. הסופר מאיר שלו שמע על העשייה שלנו בגן והחליט לבוא לבקר. "רצינו לחלוק את החוויה עם השכנים שלנו אז הזמנו את הגן השכן ואת הדיור המוגן באזורנו. מאיר שלו סיפר לנו על עצמו, על הסיפורים שמאחורי הסיפורים, והקריא לנו את הסיפור כמו שרק הוא יודע. אחרי המפגש ישבנו לסדנה משותפת של הכנת ספרונים אישיים של יחד עם המבוגרים הנחמדים שעזרו לילדי הגנים. תודה לכם ספריית פיג'מה שאתם חושפים אותנו כל פעם לספרים חדשים".
הטרקטור בארגז החול
שְׁמִירָה
האיורים בספר משקפים את האווירה הקסומה של האגדה הדמיונית
האם שמתם לב לגודל התותים בסיפור? בעזרת איזה כלי רכב הגיעה העלמה לממלכה הקטנה? תוכלי לבקש מהילדים לחפש עוד רמזים לכך שהממלכה הקטנטנה היא ממלכה דמיונית. מה אתם הייתם מוסיפים בממלכה הדמיונית שלכם?
החברות בין הדמויות בסיפור מתבטאת ביכולת שלהן לדאוג זו לזו, ולפעמים לוותר על דברים החשובים להן. אפשר לשוחח: מה אתם עושים עבור החברים שלכם? איך אתם דואגים להם? האם גם אתם מוותרים לחברים שלכם?
המלך בסיפור מוותר על החיים בארמון כדי לא להיות לבד. תוכלו לשוחח עם הילדים, האם לדעתם היה לו קשה לוותר על החיים בארמון? האם הם יכולים לחשוב על פתרונות אחרים? מה הם הייתם עושים במקומו?
תוכלו להמחיז את הסיפור בגן כמה פעמים. בכל פעם יחליפו הילדים תפקידים. שוחחי עם הילדים – כיצד הרגשת כשהיית מלך? כיצד הרגשת כשהיית נתין? באיזה תפקיד הרגשת נוח יותר? וכן הלאה.
על המכתב ששולח המלך לנתינו מופיע חותם מלכותי בצורת תות. כדאי להסביר לילדים איך פעם חתמו על מכתבים רשמיים ולהכין יחד חותמות בצורות שונות. אולי תרצו להמציא חותם מיוחד לגן שלכם? רעיונות להכנת חותמות מחומרים שונים תוכלו למצוא כאן: http://www.yeshla.co.il/node/1/results/taxonomy%3A2046
הסיפור מתאר רגש של געגוע בעקבות פרידה. גם ילדי הגן נמצאים בשלב בו הם נפרדים מהגן ולעיתים גם מחברים טובים. תוכלו להעלות יחד רעיונות כיצד שומרים על קשר בחודשי הקיץ ובשנה הבאה. אם תרצו תוכלו להכין עם הילדים מכתבים או ציורים אחד לשני שישלחו במהלך הקיץ ויתקבלו בהפתעה.
חברת הילדים בגן התגבשה במהלך השנה, הילדים למדו לאהוב ולהכיר אחד את השני. אם יש בגן קבוצה שעולה לכיתה א' וקבוצה שנשארת לשנה נוספת בגן, יוכלו הקבוצות להכין זו לזו מתנות. אולי הצעירים יכינו קלמרים לבוגרים, והבוגרים יכינו קופסאות אוכל.
הסיפור הוא אגדה, סיפור דמיוני שמקבל חיים באיורים הקסומים. המחברת בחרה למקם את הממלכה בתוך ספר, והדמויות בסיפור הן ילדים שמשחקים ב"כאילו" – הם ממציאים את הסיפור על הממלכה הדמיונית. תוכלו להכין כתר מנייר, שרביט מקרטון וגלימה מפוארת ממפה או מצעיף גדול ולהציג את הסיפור יחד.
אפשר להמציא יחד ממלכה דמיונית משלכם: מה יהיה בה? ממה תהיה עשויה? האם יש בה מלך או מלכה? האם גם היא קטנטנה? תוכלו לכתוב סיפור על הממלכה שלכם או לצייר אותה.
הארמון הפרטי שלי: בעזרת קופסת קרטון פשוטה וגדולה תוכלו ליצור יחד ממלכה קטנה משלכם. אפשר לחתוך מהקופסה חלונות ודלתות ולהוסיף (בציור או בעזרת גרוטאות נוספות) צריחים ומגדלים כיד הדמיון הטובה עליכם. צעצועים קטנים יכולים לשמש מלך, יועצים ונתינים. את מי תרצו להזמין להתארח בארמון שלכם?
המלך בחר לשנות את "חוקי המשחק": לוותר על מלכותו ועל חיי הנוחות בארמון כדי לזכות בחבר. תוכלו לשוחח עם ילדיכם על החברים שלהם. כיצד הם מטפחים את החברות איתם? מה הדברים שהם אוהבים לעשות יחד? האם ויתרו פעם כדי לשמור על החברות? תוכלו לשתף את ילדיכם בחברויות שלכם.
מחווה לחבר: בסיפור יש הרבה געגועים. הנתין מתגעגע לחברו, היועץ מתגעגע אל המלך… והמלך מתגעגע ליועץ… האם גם במשפחתכם יש חבר או מכר רחוק שאתם מתגעגעים אליו? אפשר לשלוח לו מכתב, מייל, תמונה בטלפון או כל דבר אחר שישמח אותו. זו תהיה תזכורת לחברות אמתית, המתגברת גם על מרחק פיזי.
בעקבות הסיפור ניתן לשוחח על ההתמודדות הנדרשת בהשבת אבדה: איך הם מרגישים כאשר הם מוצאים או מאבדים חפצים? מה יכול להיות קשה כאשר מוצאים חפץ? ואיך אפשר בכלל להחזיר אבדה?
בזמן שבית המקדש היה קיים, היה בירושלים מקום מיוחד שנקרא "אבן הטוען" אליו היו מביאים אבדות. מי שאיבד חפץ היה ניגש לאבן הטוען, בתקווה שהמוצא הישר יחזיר לה אותו שם. אבן הטוען נקראה כך מכיוון שעל אבן זו היו מכריזים ("טוענים") על חפצים שאבדו או נמצאו. מי שאיבד חפץ נדרש לתאר אותו בסימנים, וכאשר התיאור התאים לחפץ שנמצא – היה מקבלו חזרה. גם אתם יכולים להכין בגן פינת אבדות ומציאות- "אבן הטוען" מיוחדת לגן שלכם.
זו הזדמנות לשוחח עם הילדים על שמירת חפצים, אפשר לבקש מהילדים עצות שיעזרו לנו לשמור על החפצים. כדאי ללמד את הילדים שגם היום יש מקומות שאליהם מביאים אנשים דברים שמצאו (למשל, למשטרה או למחלקות אבדות ומציאות במקומות ציבוריים).
אפשר להתחפש לילד שנכנס לגן כדי לחפש חפץ שאבד לו. את יכולה לרמוז לילדים מהו החפץ שאיבדת: "הוא כתום כמו גזר", "אפשר לחבק אותו, הוא רך ושעיר"…, ועל הילדים לנחש על פי הסימנים מהי האבדה שאיבדת, עד שיגלו את הדובי הכתום שאיבדת בפינת הבובות. בהמשך ניתן להזמין כל פעם ילד אחר, שיתחלף אתך בתפקיד וייתן רמזים לחפץ אחר בגן.
האם אתם מכירים את הלחן של השיר? >> אתם מוזמנים לשיר אותו יחד, כשאצבעות כפות הידיים צמודות ומדמות ראשי ברווזים, ואמות הידיים מדמות את צוואריהם. קישור לשיר
זו הזדמנות להיזכר בעוד שירי אצבעות: >> 'סבתא בשלה דייסה' (עממי) ו'עשר אצבעות לי יש' (מאת רבקה דווידית), שירי דגדוג ושירי הקפצה על הברכיים. האם אתם זוכרים שירים ששרו לכם בילדותכם? שירים בשפות אחרות?
המאיירת רעיה קרס פיתחה באיוריה את נושא החיפוש. דפדפו עם ילדיכם בספר ובדקו היכן סבתא מחפשת את הברווזים. האם שמתם לב שכל ׳אתרי החיפוש׳ [ארובה, מריצה, ספסל, כד, ארגז תפוחים] מופיעים כבר באיור בראשית הספר (בעמודים 2-3)?
במפגש עם העלילה הפשוטה פוגשים הילדים גם את השפה העברית במיטבה (מילים כגון 'איה', 'טבלו', 'אפיים'). זוהי דרך נהדרת להעשיר את השפה כבדרך אגב, כחלק מהחוויה השלמה.
האם ילדיכם פגשו ברווזים אמיתיים? כדאי לבקר בגן החיות או להתבונן בספרי תמונות, להכיר סוגי ברווזים שונים ולהשוות אותם לאיורים בספר. במה הם דומים ושונים? מה צבעם? האם גם צווארם ארוך?
להמחיז את השיר: בהתחלה חברות הצוות משחקות את סבתא ושני הברווזים, ובהמשך מזמינות את הילדים להמחיז אותו. כדאי להכין מראש ולהיעזר בתחפושות פשוטות (כובע-מקור לצמד הברווזים, וסינר לסבתא).
להתבונן באיורים: האם שמתם לב שכל מקומות החיפוש המופיעים לאורך העלילה- ארובה, מריצה, ספסל, כד, ארגז תפוחים- מופיעים באיור כבר בראשית הסיפור? והיכן סבתא עצמה הופכת ל'שובבה' ומתחבאת לקוראים? גם הציור שעל הסינר של סבתא מעורר לשיחה
להעשיר את השפה: העלילה הפשוטה מתקשרת לעולמם הפנימי של הילדים, המזדהים בשמחה עם הברווזים השובבים. כדאי לבאר מילים שאינן מוכרות לילדים: מילים גבוהות (איה, טבלו, אפיים) וספרותיות (ברווזיים, צוואריים).
מה דומה, מה שונה? תוכלי לשוחח עם הילדים במה הברווזים דומים ושונים ובמה ילדי הקבוצה דומים ושונים. זוהי עוד הזדמנות עבורך לחזק את תחושתו של כל ילד וילדה שהם מיוחדים ואהובים.
איך נראה ברווז אמיתי? האם ילדי המעון פגשו ברווזים אמתיים? כדאי לתאר את מאפייני הברווזים – נוצות, מקור, כנפיים – ולשאול, ולמי עוד יש איברים אלה? ומי עוד יודע ללכת על היבשה וגם לשחות במים? נוכל ללכת הליכת ברווז?
להקדיש פינה במעון לברווזים: בעזרת ההורים אפשר לאסוף ספרים, צעצועי ברווזים ותמונות של ברווזים. אפשר גם להציע להורים לצלם את ילדיהם עם ברווזים אמיתיים בביקוריהם במשק חי או בגן החיות ולהציג תערוכה של תמונות.
לשחק משחק אצבעות: הילדים נהנים גם מהביצוע הפשוט של השיר- כשאצבעות כפות הידיים צמודות והופכות להיות ראשי הברווזים. גרב אפורה וגרב לבנה על הידיים שלכם ושל הילדים יוסיפו לשמחה המשותפת. זו יכולה להיות פתיחה משמחת למפגש בוקר או לחגיגות ימי הולדת במעון.
לשתף את ההורים: תוכלו להזמין הורים/סבים לסדנה להכנת בובות-גרב, שתסתיים להנאת כולם בשירי ברווזים עם הבובות שהכינו. אפשר גם לארגן סלסלה לגרביים בודדות. לגרביים בסלסלה מגוון שימושים: דרכן אפשר להכיר צבעים, לשחק משחקי מיון ולזמן לילדים התנסות עצמאית בלבישת גרב על היד. תוכלו גם להוסיף עוד בתים 'צבעוניים' לשיר: "לסבתא של אפרים.. אחד ירוק אחד כחול"..
לשחק משחקי הסתתרות וחיפוש: משחקי קוקו עם צעיפים, החבאת ברווז משחק בחדר וחיפוש שלו ע"י רמזים כמו קר-חם, וכמובן מחבואים בחצר. העיקר במשחקים אלה הוא "הסוף הטוב"- המפגש המהנה לאחר שהסתתרנו. הנה! מצאו אותי!
כלום במתנה 
שותפים 
גמצוץ בגינה 
שנינו 
מוזיקה 
פעם היה ילד שלא רצה לישון לבדו 
גלי וגאיה 
בלה וזוזו 
הזאב לא יבוא 
נמצא! 
אליק בליק 
ישבתי על כרוב 
רוזָלינדה 
איתמר פוגש ארנב 
תהיה בריא מוריס מגי 
על רגל אחת 
טוק טוק טוק דופקים בדלת 
שאלה של שועלה 
שלי מהבית 
היום המצונן של מרחשוון 
זאב גדול וזאב קטן 
המזוודה 
פילים לא מתקבלים 
שומעים מי בא? 
הקיפוד הקטן 
סיפור על טיול של ארנב וחתול 
כמה טוב להיות ביחד 
הסיפור הטוב של דוב 
לא קל להיות גיבור-על 
חור בספינה 
פתאום נשבה הרוח 
דב מצב רוח טוב 
קישתא 
בצד השני של העולם 
עליזה הברווזה וחברים 
קרמר החתול יוצא אל היער 
אין לי עם מי לשחק 
שלולי 
אולי אפשר גרגר סוכר 
שלושת הפרפרים 
אגדת גשר 
ביקור הצעצועים 
הטרקטור בארגז החול 
הממלכה הקטנטנה 
זה שלי 
בַּרְוָזַיִם 
קְרִיאָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
חֵקֶר
יְצִירָה
הַשְׁרָאָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
קְרִיאָה
שִׂיחָה
חֵקֶר
יְצִירָה
קְרִיאָה
הַעֲשָׁרָה
שֵׁמַע
הַעֲשָׁרָה
הַמְחָשָׁה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
כְּלָלִי
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
קְרִיאָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
שֵׁמַע
קְרִיאָה
שִׂיחָה
חֵקֶר
סִרְטוֹנִים
חֵקֶר
הַשְׁרָאָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
קְרִיאָה
שִׂיחָה
קְרִיאָה
חֵקֶר
יְצִירָה
לָצֵאת הַחוּצָה
מַעֲרָךְ
מַעֲרָךְ
מַעֲרָךְ
קְרִיאָה
שִׂיחָה
סִרְטוֹנִים
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
הַשְׁרָאָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
קְרִיאָה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
מִשְׂחָק
מַעֲרָךְ
מַעֲרָךְ
מַעֲרָךְ
שֵׁמַע
קְרִיאָה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
כְּלָלִי
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
כְּלָלִי
כְּלָלִי
שִׂיחָה
שֵׁמַע
מִשְׂחָק
כְּלָלִי
סִרְטוֹנִים
שֵׁמַע
הַמְחָשָׁה
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
חֲגִיגָה
קְרִיאָה
מִשְׂחָק
קְרִיאָה
הַעֲשָׁרָה
הַשְׁרָאָה
יְצִירָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
מִשְׂחָק
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
מִשְׂחָק
קְרִיאָה
יְצִירָה
קְרִיאָה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
יְצִירָה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
מִשְׂחָק
הַמְחָשָׁה
קְרִיאָה
סִרְטוֹנִים
קְרִיאָה
שִׂיחָה
סִרְטוֹנִים
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
הַמְחָשָׁה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
הַמְחָשָׁה
קְרִיאָה
יְצִירָה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
סִרְטוֹנִים
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
הַמְחָשָׁה
הַעֲשָׁרָה
הַעֲשָׁרָה
קְרִיאָה
מַעֲרָךְ
מַעֲרָךְ
מַעֲרָךְ
שֵׁמַע
מַתָּנָה
הַשְׁרָאָה
קְרִיאָה
קְרִיאָה
מִשְׂחָק
כְּלָלִי
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
כְּלָלִי
יְצִירָה
יְצִירָה
כְּלָלִי
קְרִיאָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
סִרְטוֹנִים
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
יְצִירָה
מִשְׂחָק
יְצִירָה
הַמְחָשָׁה
כְּלָלִי
שֵׁמַע
שִׂיחָה
כְּלָלִי
הַשְׁרָאָה
חֲגִיגָה
סִרְטוֹנִים
שִׂיחָה
יְצִירָה
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
יְצִירָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
הַשְׁרָאָה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
חֵקֶר
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
הַמְחָשָׁה
הַעֲשָׁרָה
שֵׁמַע
שִׂיחָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
הַמְחָשָׁה
מִשְׂחָק
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
מִשְׂחָק
יְצִירָה
שֵׁמַע
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
יְצִירָה
יְצִירָה
הַעֲשָׁרָה
הַשְׁרָאָה
שֵׁמַע
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
כְּלָלִי
מִשְׂחָק
יְצִירָה
הַשְׁרָאָה
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
הַעֲשָׁרָה
הַשְׁרָאָה
יְצִירָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
חֵקֶר
הַעֲשָׁרָה
כְּלָלִי
הַשְׁרָאָה
קְרִיאָה
סִרְטוֹנִים
כְּלָלִי
כְּלָלִי
מִשְׂחָק
כְּלָלִי
מִשְׂחָק
קְרִיאָה
יְצִירָה
שֵׁמַע
הַשְׁרָאָה
הַעֲשָׁרָה
מִשְׂחָק
סִרְטוֹנִים
שִׂיחָה
כְּלָלִי
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
סִרְטוֹנִים
חֲגִיגָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
יְצִירָה
מִשְׂחָק
סִרְטוֹנִים
שִׂיחָה
שִׂיחָה
הַמְחָשָׁה
חֲגִיגָה
יְצִירָה
כְּלָלִי
יְצִירָה
הַמְחָשָׁה
שִׂיחָה
יְצִירָה
יְצִירָה
הַעֲשָׁרָה
סִרְטוֹנִים
סִרְטוֹנִים
יְצִירָה
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
הַעֲשָׁרָה
חֲגִיגָה
מִשְׂחָק
כְּלָלִי
קְרִיאָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
חֲגִיגָה
יְצִירָה
קְרִיאָה
מִשְׂחָק
יְצִירָה
מִשְׂחָק
כְּלָלִי
כְּלָלִי
קְרִיאָה
חֲגִיגָה
כְּלָלִי
הַמְחָשָׁה
חֲגִיגָה
יְצִירָה
כְּלָלִי
יְצִירָה
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
חֲגִיגָה
לָצֵאת הַחוּצָה
כְּלָלִי
הַמְחָשָׁה
כְּלָלִי
הַשְׁרָאָה
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
הַשְׁרָאָה
יְצִירָה
כְּלָלִי
יְצִירָה
הַשְׁרָאָה
מִשְׂחָק
שֵׁמַע
יְצִירָה
סִרְטוֹנִים
יְצִירָה
יְצִירָה
חֲגִיגָה
קְרִיאָה
מִשְׂחָק
כְּלָלִי
כְּלָלִי
מִשְׂחָק
יְצִירָה
קְרִיאָה
יְצִירָה
הַמְחָשָׁה
מִשְׂחָק
יְצִירָה
כְּלָלִי
לָצֵאת הַחוּצָה
כְּלָלִי
מִשְׂחָק
הַשְׁרָאָה
מִשְׂחָק
יְצִירָה
סִרְטוֹנִים
מִשְׂחָק
הַמְחָשָׁה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
סִרְטוֹנִים
יְצִירָה
יְצִירָה
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
הַשְׁרָאָה
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
סִרְטוֹנִים
הַעֲשָׁרָה
הַשְׁרָאָה
סִרְטוֹנִים
חֵקֶר
מִשְׂחָק
יְצִירָה
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
לָצֵאת הַחוּצָה
חֲגִיגָה
הַמְחָשָׁה
הַשְׁרָאָה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
הַמְחָשָׁה
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
יְצִירָה
יְצִירָה
יְצִירָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
חֵקֶר
הַמְחָשָׁה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
יְצִירָה
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
הַמְחָשָׁה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
הַעֲשָׁרָה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
בִּשּׁוּל
הַעֲשָׁרָה
מַאֲמָר
סִרְטוֹנִים
קְרִיאָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
חֵקֶר
הַעֲשָׁרָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
קְרִיאָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
הַעֲשָׁרָה
חֵקֶר
הַעֲשָׁרָה
מַעֲרָךְ
מַעֲרָךְ
מַעֲרָךְ
סִרְטוֹנִים
סִרְטוֹנִים
סִרְטוֹנִים
סִרְטוֹנִים
סִרְטוֹנִים
סִרְטוֹנִים
סִרְטוֹנִים
סִרְטוֹנִים
סִרְטוֹנִים
סִרְטוֹנִים
סִרְטוֹנִים
סִרְטוֹנִים
סִרְטוֹנִים
סִרְטוֹנִים
סִרְטוֹנִים
סִרְטוֹנִים
שִׂיחָה
סִרְטוֹנִים
מִשְׂחָק
לָצֵאת הַחוּצָה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
חֵקֶר
יְצִירָה
הַעֲשָׁרָה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
יְצִירָה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
שֵׁמַע
שִׂיחָה
בִּשּׁוּל
הַעֲשָׁרָה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
בִּשּׁוּל
קְרִיאָה
כְּלָלִי
בִּשּׁוּל
לָצֵאת הַחוּצָה
הַמְחָשָׁה
יְצִירָה
הַעֲשָׁרָה
הַעֲשָׁרָה
הַעֲשָׁרָה
כְּלָלִי
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
הַמְחָשָׁה
לָצֵאת הַחוּצָה
הַעֲשָׁרָה
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
יְצִירָה
יְצִירָה
שֵׁמַע
כְּלָלִי
שִׂיחָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
הַשְׁרָאָה
הַעֲשָׁרָה
מִשְׂחָק
לָצֵאת הַחוּצָה
הַמְחָשָׁה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
יְצִירָה
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
הַמְחָשָׁה
כְּלָלִי
מִשְׂחָק
כְּלָלִי
שִׂיחָה
כְּלָלִי
הַעֲשָׁרָה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
כְּלָלִי
יְצִירָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
מַעֲרָךְ
כְּלָלִי
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
יְצִירָה
לָצֵאת הַחוּצָה
קִשּׁוּר
חֵקֶר
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
לָצֵאת הַחוּצָה
כְּלָלִי
כְּלָלִי
שִׂיחָה
שִׂיחָה
הַמְחָשָׁה
יְצִירָה
כְּלָלִי
יְצִירָה
יְצִירָה
הַשְׁרָאָה
יְצִירָה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
הַעֲשָׁרָה
כְּלָלִי
יְצִירָה
שִׂיחָה
סִרְטוֹנִים
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
יְצִירָה
קִשּׁוּר
הַעֲשָׁרָה
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
כְּלָלִי
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
לָצֵאת הַחוּצָה
הַמְחָשָׁה
כְּלָלִי
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
כְּלָלִי
מִשְׂחָק
מַעֲרָךְ
מִשְׂחָק
