לאחר הקריאה כדאי לשוחח על רגשותיהם של גיבורי הספר ועל ההתמודדות שלהם עם מצבים שעלו בסיפור, ולהציע לשאוב מהם השראה. ילדות וילדים מזדהים עם הדמויות בסיפור, נחשפים לנקודות מבט שונות ולומדים מהן על רגשות ועל התנהגויות שהם מכירים מחייהם.
בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח, לשתף ולשאול: מה מרגישים כשמחכים בתור? האם גם לנו קרה שהרגשנו שהתור שלנו דחוף יותר משל אחרים? כיצד לדעתכם כלבלב הרגיש כשהתחשבו בו? כיצד חשו קופיף ושאר הממתינים לאחר שוויתרו על תורם? נסו להיזכר יחד במקרה שהתחשבו בכם או שאתם התחשבתם באחר.
קופיף, ג'ירפה, פיל ותנינה מנסים למצוא עיקרון שיקבע את סדר התור. בהשראתם תוכלו לשחק משחק משעשע עם כל בני המשפחה שבו עליכם להסתדר בכל פעם לפי סדר אחר. כך למשל תוכלו להסתדר לפי סדר הגילים מהצעיר למבוגר או לפי צבע החולצה מהבהיר לכהה, ואולי לפי עד כמה אתם אוהבים גלידה. אפשר להמציא יחד מאפיינים שונים ומשעשעים ולבדוק – מי הבא בתור עכשיו?
כיצד בסופו של דבר קופיף העביר את זמן ההמתנה? הוא שוחח עם אלו שהמתינו איתו, העלה רעיונות לסדר התור והכיר חברים חדשים. גם אתם יכולים לחשוב יחד ולהעלות רעיונות שיסייעו לכם להנעים את הזמן כשאתם מחכים למשהו. תוכלו להמציא שיר משעשע שאפשר לשיר במצבי המתנה, משחק תנועות עם האצבעות, ואפילו להכין עזרים שיסייעו לכם להעביר את הזמן – ספר, חוברת ציורים, חידות, כדור מחיץ. או כל רעיון משעשע אחר שיעלה על דעתכם.
גם בבית כולם צריכים להסתדר יחד באותו ה"קרון". תוכלו לשוחח עם הילדים ולחשוב: באֵילו מצבים בבית אנחנו צריכים להתחשב אחד בשני? למה חשוב שנִפנה ונדבר על מה שלא נעים או לא מתחשב בעינינו? כיצד כדאי לעשות זאת?
תוכלו להמחיז את הסיפור – שְבוּ יחד ב"רכבת" – ההורה יהיה התנין המתפרש על כל הקרון, והילד או הילדה יהיו האפרוח. כיצד תבקשו מהתנין מקום? האם בסוף תשתוללו ותשתעשעו כמו חברים? עכשיו ניתן להחליף תפקידים.
הצב איטי, הינשופה נבונה והארנב מהיר. תוכלו לחזור אל הסיפור ולבדוק – אֵילו חיות נוספות מופיעות בו? אֵילו תכונות ומאפיינים מיוחדים יש להן? האם גם במציאות הן בעלות אותן תכונות?
במהלך הקריאה תוכלו להוסיף קולות שונים ולהזמין גם את הילדים לעשות זאת: איך נשמע אדם שפורץ בבכי? איך נשמעת קדיחה של חור בקיר? גם אם אתם לא שחקנים מקצועיים ההשתתפות הפעילה שלכם בסיפור תוסיף לחוויה ולהנאה המשותפות.
השופט לומד מהילדה איך לשפוט בין הצדדים. בעקבותיו תוכלו לשוחח על הידע ועל החוזקות שיש לילדים ולילדות שלכם: זה יכול להיות תחביב, תובנה או זיכרון משותף מאירוע שבו הם הביאו מניסיונם ומחוכמתם. כדאי גם שאתם ההורים תשתפו: מה למדתם מהילדה או מהילד שלכם?
האם טיפות שמן אכן צפות במים? תוכלו לבדוק בעצמכם בעזרת קערה מלאה במים וכמה טיפות שמן. לאחר מכן אפשר לבדוק מה עוד צף: מה קורה לדף נייר במים? לסירת נייר? למזלג? לעלה? לצעצוע קטן מפלסטיק?
כמו בסיפור, גם אתם יכולים לנסות לפתור מחלוקת בנושא שאתם לא מסכימים לגביו: כל אחד מהצדדים מציג את עמדותיו, כולם מאזינים ומציעים פתרונות. תוכלו גם להחליף תפקידים ולבדוק יחד – האם רק אחד מכם צודק? ואולי אפשר להגיע להסכמה מסוג אחר?
ילדות וילדים בגיל הגן כבר מכירים מקרוב סכסוכים ומחלוקות. הם בוודאי יכולים להזדהות עם תחושת קנאה לחבר או חברה שיש להם משהו שהיו רוצים לעצמם. לעיתים זה משהו רגעי כמו צעצוע שגם הם חשקו בו ולעיתים משהו ממושך ופנימי כמו תכונה או יכולת שהיו רוצים לעצמם. הספר טוב שם טוב משקף את האפשרויות העומדות בפני מי שחש תחושות אלו – האם כדאי לרמות, לצעוק, לפגוע בשמו של חבר, לסלף את האמת? או שאולי כדאי לנסות ולפתור את המחלוקת בדרך ישרה מכבדת והגונה? ומהי הדרך הזאת? תוכלו לשלב את הסיפור בכל פעם שתרצו לעודד את הילדים לפתור סכסוכים ומחלוקות באופן מכבד והוגן.
הקדמה לגננת – שפה גבוהה ביצירות ילדים: בסיפור הכתוב בשפה גבוהה קיים לעיתים החשש שילדות וילדים לא יכירו את המילים, ויתקשו להבין ולהנות מהסיפור. אך למעשה חשיפה לשפה עשירה מעוררת עניין ומעשירה את אוצר המילים ועולמם הפנימי של הילדים. גם אם במהלך הקריאה חלק מהמילים לא מוכרות לילדים, לרוב הם יצליחו להבין את הסיפור על פי ההקשר והאיורים הנלווים ולהנות מהעלילה. בקריאות חוזרות של הסיפור יכירו הילדים עוד ועוד מילים חדשות וביטויים שונים שיתווספו לאוצר הלשוני שלהם.
לפני הקריאה כדאי להסביר לילדות והילדים מהו שמן ומהו בושם ומומלץ גם להדגים באופן מוחשי. אפשר להסביר כי מי שמייצר שמן מכונה בסיפור "שמן" ואילו מייצר הבושם מכונה "בשם". בנוסף כדאי להכיר את המושג "בית משפט" – מה עושים בו? מהו שופט? ומהו פסק דין?
קריאה ראשונה – כדאי לקרוא את הספר בפעם הראשונה ברצף, בקבוצות קטנות, עם עותק אישי לכל ילדה וילד. תוכלו להיעזר באיורים ובמחוות ידיים לצורך הקשר של מילים שאינן מוכרות כך שיתאפשר לשמור על המקצב המחורז והנפלא של הסיפור והמתח שבעלילה. כדאי לקרוא את הסיפור בקריאה חוזרת פעילה ולשלב הסבר למילים, מעקב אחר רצף העלילה, התבוננות מעמיקה באיורים ושאילת שאלות המעוררות עניין ומעורבּות כמו למשל: כיצד אתם הייתם נוהגים? מה הייתם מציעים לו לעשות?
שאלות הבנה – מדוע חנותו של המבשם ריקה? למה הוא לקח את המטבעות ושיקר שגנבו לו אותם? מה רואה השופט שהילדים עושים? מי פתר בסוף את התעלומה ? כיצד החליטה הילדה לבדוק עם מי הצדק? מה היה פסק הדין? ומה קרה עם הילדה הקטנה בסוף הסיפור?
שיח רגשי – בקבוצה קטנה תוכלו לשוחח על רגשות הדמויות שבסיפור ולקרב אותם אל עולמם של הילדים. ניתן לשאול: מדוע קינא המבשם בשמן? מתי אנחנו מקנאים במישהו אחר? כיצד זה מרגיש לקנא? כיצד לדעתכם הרגיש השמן כשהואשם שלא בצדק? קרה לכם פעם שהואשמתם על משהו שלא עשיתם? כיצד נהגתם? אילו עצות הייתם נותנים לבשם במקום לגנוב ולרמות, כשקינא לשכנו?
שם טוב – איננו יודעים מהמסופר, מהו שמם הפרטי של הבשם והשמן – אם כך למה הכוונה ב"שם טוב"? מדוע השכנים מאד מופתעים שהשמן יגנוב משכנו? למה חנותו תמיד הייתה מלאה? האם שמו טוב בשל כך? מה יכול להפוך את שמנו לטוב? למשל, אם אני אם אני מתחשב בחבר שקשה לו האם זה יוסיף לשמי הטוב? ומה עוד לדעתכם? תוכלו לספר ולשוחח על משמעות הביטוי: "טוב שם טוב משמן טוב".
ניסוי שמן ומים – בעקבות הסיפור תוכלו לחקור ולהתנסות בסוגי שמנים שונים – בתחושה, טעם וריח. ניתן לערוך ניסוי ולבדוק: מה קורה כשמערבבים שמן ומים? ומה קורה כשמניחים מטבעות משומנים בקערת מים?
יצירה בשמן ומים – ניתן להכין עם הילדים פעם בצבעי שמן ופעם בצבעי מים ולבדוק יחד מה ההבדל בהרגשה ובביצוע? מה לדעתם האישית היה מהנה יותר?
מועצת החכמים – בהשראת הספר תוכלו לתת במה לידע ולניסיון של הילדות והילדים ע"י הקמת מועצת חכמים המורכבת מכל ילדי הגן. בכל מפגש תוכלו להציג מקרה אחר בפני המועצה ולשמוע מהם עצות ופתרונות למצב. כדאי לייצר אווירה במפגשי המועצה: אפשר להכין לילדים פפיונים או לסדר את כיתת הגן באופן שונה מהרגיל.
דוגמאות למצבים שניתן להציג:
פתרון סכסוכים – גם דני וגם ניר רוצים לשחק בבובת האריה, הם רבים ומושכים את הבובה מהאחד לשני – מה מועצת החכמים מציעה לעשות?
עצות מילדים למבוגרים – אפשר שתציגו מקרה אישי שיוכלו להזדהות עימו אך מעולם המבוגרים – למשל: היום בבוקר מיהרתי להגיע לגן אבל הבת שלי סירבה לצחצח שיניים ולהתארגן ושתינו היינו מאד מתוסכלות – מה מועצת החכמים מציעה לעשות?
שיתוף הורים – "בעזרתה של ילדה שחוכמתה גדולה": ניתן לבקש מההורים לכתוב משהו שלמדו מהילד או הילדה שלהם. להקריא לילדי הגן ולהיזכר יחד במקרים בהם עזרו למצוא פתרון ואולי אף להזמין את ההורים למפגש מועצה להציג את הפתקים שכתבו לילדיהם על לוח גדול שיקשטו יחד ולהמחיז בפניהם את הסיפור.
תְּחוּם הַדַּעַת: שָׂפָה וְאוֹרְיָנוּת – מְכֻוָּנוּת לַסֵּפֶר – עִידוּד לִקְרִיאָה מפגשים חוזרים עם הספר מקדמים את יכולתם של הילדים לספר את הסיפור בעצמם.
קִדּוּם מְסָרִים סְמוּיִים וּגְלוּיִים בַּסִּפּוּר – הילדים יזדהו עם התיאור היומיומי. שיח אורייני יכול לקדם הבנה של המסרים הסמויים: חשיבות של הוויסות בִּשניים, שחרור מזעם ומכאב באמצעות שיחה ושיתוף.
הַרְחָבַת אוֹצַר הַמִּלִּים וּכְשִׁירוּת לְשׁוֹנִית – היכרות עם ביטויים לא שגרתיים:
"קטטה"
"איזה מטאטא הוא זה?"
"מאז אין הילד רב עם המטאטא"
יֶדַע – אָמָּנוּת חָזוּתִית – צבעי יסוד וצבעים משניים.
ספרים עוזרים לילדים להכיר רגשות, לתת להם שֵׁם ולגלות הזדהות והבנה כלפי גיבורי הספר, ובעקבות זאת גם כלפי חברים ובני אדם בכלל. במהלך הקריאה כדאי להביט בהבעות הפנים של הגיבורים ולשוחח: איך לדעתכם הם מרגישים? האם הם כועסים? עצובים? ואולי שמחים או רגועים?
הילד בסיפור רב עם כולם, אבל איך אפשר לריב עם מטאטא או עם ברז? נסו גם אתם לבחור חפץ דומם ולהציג רגע משעשע של תקשורת איתו – אולי משחק משותף עם בובה, שיחה עם מכונית צעצוע, או "ברוגז" עם מעיל.
המילה "קטטה" אינה מילה רוֹוַחת, וקרוב לוודאי שהילדים אינם מבינים את משמעותה. כדי לקדם את ההבנה שלהם, כדאי לכלול אותה בין ארבע המילים שיוסברו בהקראה הראשונה. לאחר ההסבר תוכלו לשאול: מה, לדעתכם, יקרה בסיפור? ולאפשר לילדים לחזות את ההמשך.
הילד בסיפור כועס, רב ומרגיש שהכול נגדו. הוא זקוק לאימו שתרגיע אותו ותסייע לו "להשלים עם העולם". כעס – הבנה רגשית – כעס אצל ילדים הוא חלק מהתפתחות רגשית בריאה, המלוּוָה לא פעם ברגשות תסכול ואף בהתפרצויות זעם. מריבה – גם למריבות יש מקום חשוב בחיי ילדים, והן נותנות להם הזדמנות ללמוד על עצמם ועל האחר. שיחה על קשת הרגשות יכולה לסייע בהפרדה בין רגש להתנהגות ולקדם התנהגות חיובית. הספר "קטטה עם מטאטא" מציג בַּהומור האופייני לעודד בורלא התמודדות עם כעס וריב ומאפשר להתבונן בהם בסלחנות ולצחוק יחד. תוכלו לשלב את הספר במעגל של שיח רגשי על רגשות וכישורי התמודדות המתקיים בקבוצות קטנות. הערה חשובה – הילד שבסיפור "רב" עם החשמל, ובאיור מופיע מִתקן שנראה כעומד להיכנס לשקע. החלק האחרון במִתקן הוא מערוך, והוא נועד להדגיש שאין באפשרותו להיכנס לשקע. חשוב מאוד להסב את תשומת ליבם של הילדים לאיור ולהבהיר להם שזהו מעשה מסוכן ואסור בתכלית.
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות, כך שכל ילד יאחז בעותק האישי שלו ויוכל לעקוב אחר ההבעות של הילד, גיבור הספר, ובתגובותיו, כפי שהן משתקפות באיוריו שופעי ההומור של יניב שמעוני.
שאלות הבנה – עם מי רב הילד בסיפור? מדוע הוא כעס על החפצים? מה קרה לו בכל פעם שהתקוטט עם חפץ? כדאי לגלות את הקשר שבין מעשה לתוצאה: כאשר הילד יוצר חור בשמיכה, קר לו בלילה. מדוע הוא פנה לאימו? כיצד אמא עזרה? לריב ולהשלים – מדוע, לדעתכם, הילד בסיפור רב עם הכול? האם, לדעתכם, החפצים סביבו עשו לו "דווקא"? לריב – תוכלו להתבונן באיור שבו הילד מתקוטט עם מטאטא, לשאול: מה אתם חושבים שהוא מרגיש? מה מרגישים כשרבים? ולאפשר שיתוף. להשלים – כדאי להתבונן באיור המתאר פיוס ולשאול: כיצד, לדעתכם, הילד מרגיש עכשיו, כשהוא רוכב על המטאטא? שתפו במקרה שבו התפייסתם עם חבר או חברה: מי עזר לכם להשלים? איך הרגשתם לאחר מכן? לריב עם… ברז – כדאי להתעכב על העמוד האחרון של הספר, לשאול: מה קורה כאן? ולאפשר לילדים להביע מגוון דעות בנוגע למריבה עם הברז. אפשר להזמין את הילדים להציע המשך לסיפור ופתרונות. מצחיק אותי – האם הסיפור מצחיק לדעתכם? מה בסיפור מצחיק אתכם במיוחד?
ערכה מרגיעה יכולה לסייע כשיש צורך להירגע מעט. אפשר לקשט יחד קופסה ולמלא אותה בפריטים שיכולים לעזור לשפר את מצב הרוח ולהרגיע באמצעות החושים: תיבת נגינה קטנה, סבון ריחני, כדור מָחיץ, ספר או בובה שכיף לחבק. אפשר לשאול את הילדים אילו חפצים היו רוצים להוסיף לערכה שכזו. להעשרה – "מה עושים כשכועסים".
הסיפור מאויר בצבעי היסוד כחול, צהוב ואדום ובנגיעות של הצבעים המשניים ירוק וכתום. באחד המפגשים החוזרים עם הספר ניתן להתבונן ולגלות אילו צבעים מופיעים באיורים ומה מיוחד בהם. ניתן להרחיב וללמוד על צבעי יסוד ועל צבעים משניים תוך התנסות וערבוב בין צבעים. להשראה – "צהוב" – איך אפשר באומנות.
דני קֶרְמן אייר את הסיפור בעבר. אפשר להתבונן באיוריו בבלוג שלו ולבחון מה דומה בין איורי שני המאיירים ומה שונה. תוכלו לשאול: איזה סגנון של איור מעניין אתכם? אפשר לבדוק בספריית הגן ובבתים אם יש בהם ספרים נוספים שאיירו מאיירים שונים.
עודד בורלא (1915-2009) – סופר, משורר וצייר. כתב ואייר יותר מ־70 ספרי ילדים, ובהם נזכרים, לדבריו, 346 בעלי חיים שונים! בורלא מכוּנה אבי הנוֹנְסֵנְס (איגָיון) בסִפרות הילדים העברית. ספריו גדושים הוּמוֹר מתוּחכּם וצירופי מילים משעשעים.
בכל ספר יש משהו לאהוב: המתח שבסיפור, הדמויות ואולי האיורים או המילים המיוחדות? בתום הקריאה כדאי לשאול את הילדים מה הם אהבו בסיפור, ולשתף מה אהבתם אתם, ההורים. אפשר גם לספר זה לזה אילו ספרים אהובים עליכם במיוחד ולמה.
פיץ וגמצוץ נמצאים יחד. היא מגדלת את הירקות והוא שומר עליהם. בינתיים הם מפטפטים, שרים ופשוט נהנים ביחד. אפשר לשוחח ולשאול את הילדים מה הם אוהבים לעשות עם חבריהם? כיצד הם מבלים יחד? זו הזדמנות להיזכר ולשתף את הילדים בחוויות עם חברי הילדוּת שלכם, ההורים.
מי אתה בעצם, גמצוץ? – צפייה בסרטון תכיר לכם את הגמצוצים שמופיעים בארץ, בכל חורף מחדש. רוצים ללמוד עוד? לכו יחד לספרייה או שוטטו ברשת וחפשו מידע על גמצוצים ופטריות אחרות.
אפשר לגדל ירקות גם אם אין חלקת אדמה: תוכלו להשרות בכלי שקוף עם מים ראש גזר חתוך, שיני שום, או את חלקם התחתון של חסה או סלרי. חכו בסבלנות, הוסיפו מים אם צריך, ולאט לאט תגלו שצומחים שורשים ועלים. תוכלו לגזום ולאכול אותם, או לשתול בעציץ, להשקות ולחכות לירקות החדשים שיגדלו.
בגינה של פיץ קורה משהו בלתי צפוי. בתחילה היא מתקשה לקבל זאת וכועסת: למה דווקא בגינה שלה?! מצבים לא צפויים – חיי ילדים בגן ובבית הם לרוב שגרתיים ומוכרים. עם זאת, בחייהם מופיעים מצבים לא צפויים ומפתיעים, חוויות וחברויות חדשות; הדבר נכון עוד יותר בשנה מאתגרת ולא שגרתית זו. גמישות מחשבה ופתיחות לחוויות חדשות – הופעתו של הגמצוץ גורמת לפיץ להיפתח, להתגמש, לחשוב על פתרונות, ולהתחבר אליו. גמישות מחשבה היא מיומנות חברתית המאפשרת להתמודד עם החדש והלא מוכר, ולהבין וכיצד להתמודד עם החידוש הלא צפוי. חשבנו שלא וגילינו שכן: בדומה לפיץ, ילדים רבים נוטים להתקומם או לחשוש כשהם נתקלים בדבר חדש. היכולת להתגמש שונה מילד לילד, אך היא חלק מכישורי החיים שכדאי ורצוי לפתח ולסייע לילדים להתמודד עם חידושים ושינויים. תוכלו לשלב את הספר בכל פעם שתרצו להעצים ו גמישות ופתיחות לחוויות. קשר עם חברים וחברות – הספר יכול להוות ליווי לכניסה של ילד או ילדה חדשים לגן, למקרים של אתגרים חברתיים ולעידוד ההיכרות בין חברים חדשים. משהו חדש שרציתי לשתף – תוכלו לקיים סדירות קבועה בה ילדות וילדים משתפים בחוויות ראשוניות ובדברים חדשים שניסו.
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות כשלכל ילד וילדה עותק אישי. כך אפשר לעקוב אחר הסיפור ואחר האיורים המרהיבים של איה גורדון נוי. מפגש חוזר עם ספר – לאחר שקוראים את הסיפור לראשונה ברצף, כדאי לקרוא אותו שוב ולהשתהות על האיורים שיכולים לסייע להבנה, לידע ולהנאה מהספר, כמו לזהות ירקות ולהבחין בפרטים הקטנים שבאיורים.
לאחר הקריאה תוכלו לשאול שאלות לקידום הבנת הסיפור – מדוע פיץ נבהלה?
מהו גמצוץ? מדוע פיץ התרגזה כשראתה את הגמצוץ? כיצד הגיב גמצוץ? מה הוא הרגיש עם התייחסות למשפט: "ובלבו גמצוץ הרהר: אלו רק צצתי במקום אחר". מה קרה כשהם שיתפו פעולה? איזה תפקיד קיבל הגמצוץ? מדוע הוא נעלם?
להבין רגשות – הרגשות של הדמויות משתנים ומתפתחים: מחשדנות ועד שתוף פעולה וחברות. כדאי לעקוב אחרי השינויים באמצעות המלל והאיורים. אפשר לשאול: מה הרגישה פיץ כשהגמצוץ נעלם? האם היא הופתעה? האם היא שמחה או עצובה? איך אנחנו יכולים לדעת? מדוע היא הרגישה כך? האם הוא ישוב לדעתכם?
הרגשות שלנו – האם גם לכם קרה שהרגשתם שנהניתם רק אחרי שהחוויה הסתיימה? האם הייתם עצובים שהחוויה נגמרה או שמחתם מכך שנהניתם? ואולי גם וגם?
תחזור מהר – אילו דברים מגיעים רק פעם בשנה ואנחנו מחכים שישובו? אולי יום ההולדת? עונה מסוימת? או ביקור משפחתי ?
חברות וקבלת השונה – פיץ אומרת לגמצוץ "אתה לא דומה לשום דבר" תוכלו לשאול: מה שונה בגמצוץ לעומת שאר הירקות? מה גרם לפיץ ולגמצוץ להנות יחד? האם יש להם גם דברים משותפים, לדעתכם?
מה משותףבינכם לבין החברים שלכם? ומה שונה? האם אתם נהנים יחד מהמשותף או מהשונה? ואולי גם וגם…?
יצורי טבע ודמיון – ניתן להגיש חומרים שונים מהטבע ולאפשר ליצור יצורי טבע כיד הדמיון.
הֶדְבֵּק [קולאז'] – האיורים בסיפור נוצרו בטכניקת הקולאז' בשילוב ציור, מילים וטקסטורות: עיתון, עלים, קרטון, ועוד. בהשראת האיורים תוכלו להכיר יחד את הטכניקה, ולהציע לילדים ליצור הֶדְבֵּק [קולאז']. מומלץ לאפשר להם לגעת ולחקור מרקמים שונים, לגזור או לקרוע, להדביק ולשלב צבעים.
ילדים וילדות מזדהים עם גיבורי הספר, וכך מבינים טוב יותר את מי ששונה מהם, ומפתחים אמפתיה ויכולת הסתגלות למצבים חדשים. בזמן הקריאה כדאי להתבונן בהבעות של גיבורי הספר ולשאול: מה לדעתכם הם מרגישים? ומדוע?
מה מתאים לכם לעשות יחד? – תוכלו לשוחח ולשאול: עם מי אתם אוהבים לשחק ובאילו משחקים? מה לדעתכם כדאי לעשות כשכל אחד רוצה לשחק במשחק אחר? אילו פתרונות נוכל להציע?
לשבת, לקפוץ ואולי להתכופף? – בכל פעם אחד המשתתפים בוחר עמוד מהספר, ומציג תנועה דומה לזו של גיבורי הספר. המשתתפים מחקים את התנועה ומחפשים את העמוד המתאים. הצלחתם? – זה הזמן להחליף תפקידים.
כִּתבו על דפים את שמות המשחקים שאתם אוהבים לשחק יחד, והוסיפו ציור שמתאר את המשחק: כדור, מחבואים ואולי תופסת? – הכניסו את הדפים לקופסה, ובכל יום שִלפו פתק ובדקו: האם תרצו לשחק יחד במשחק? – אם לא, תמיד תוכלו לשלוף פתק אחר או להוסיף משחק חדש לקופסה.
ילדים לומדים בהדרגה לשחק ביחד: עד גיל שלוש לערך ילדים משחקים לרוב במקביל ופחות יחד. לאחר מכן, בגילאי הגן, הם לומדים לשחק יחד. חלקם מעדיפים להוביל את המשחק, ויש שבוחרים להיות מובלים על ידי אחרים וגם כך הם מרגישים שייכים ורצויים. ישנם כמובן ילדים שיחושו תחושות שונות במצבים חברתיים שונים וישנם ילדים שמבקשים לשנות או לרענן את תפקידם החברתי ואינם יודעים כיצד להשתלב באופן אחר מזה שנוצר . הספר "שנינו" נותן הזדמנות להאיר על ילדים "נוחים" כמו נוחולהעצימם! הספר יכול גם לעזור לילדים דומיננטיים להבחין ברגשות של חבריהם למשחק. ילדים יכולים להזדהות עם דמותו של נוח ושיחה על העלילה והמסרים הסמויים בסיפור עשויים לסייע בפיתוח הבנה חברתית וכישורים חברתיים.
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות כשלכל ילד וילדה עותק אישי, כך שיתאפשר לילדים להתבונן באיורים ולהבין טוב יותר את המבע של הדמויות ואת הרצף הסיפורי. זאת בעיקר משום שהספר שופע באיורים צבעוניים המשלימים את הכתוב ומדגישים את נקודות המבט השונות של הדמויות ואת החוויה השונה שלהן בפעילויות המשותפות. קריאה ראשונה – כדאי לשאול שאלות שיעסקו שינטרו בהבנת העלילה: במה משחקים הילדים? מי העומד? מי המתנדנד? איפה הסתתר נוח? מדוע הילדה נבהלה?
קריאות בקבוצות קטנות – הקריאות הבאות הן הזדמנות להעמקה בסיפור, להבנת הצד הרגשי של הדמויות ולטיפוח כישורים חברתיים ורגשיים: הילדה בסיפור חוזרת ואומרת לנוח שהם "פשוט מתאי…מים! ", תוכלו לבקש מהילדים לעיין באיורים ולשאול: האם לדעתכם גם נוח הרגיש שהם מתאימים? האם הוא נראה מרוצה במהלך המשחקים? מה נראה שלא התאים לו? מה קורה לדעתכם לילדה כשהיא לא מוצאת את נוח? מה השתנה במשחק אחרי שמצאה אותו? בסוף הסיפור, האם נוח עצוב או מוטרד? כיצד מתאים לו לשחק עכשיו? להתבונן באיור – אפשר להתבונן יחד באיור בו הילדה משתמשת במרבד כגלימה ונוח מחזיק את גלימתה, ולשאול: מה לדעתכם מרגישות הדמויות שבאיור? עולמם של הילדים – בשלב הבא, תוכלו לעסוק בחיי הילדים ולשאול: מה מתאים להם כאשר הם משחקים עם חברים? איך שמים לב לרצונות של חברים גם אם לא אמרו זאת במפורש? אפשר לבקש לשתף במקרים של אי הסכמה בין חברים: כיצד הרגישו? כיצד נהגו? כיצד התנהגו החברים? כיצד הם הרגישו? האם אפשר היה להתנהג אחרת? תוכלו לחזור אל הספר במצבים חברתיים שונים בהם תבחינו בילדים וילדות שאינם מרגישים שותפים למשחק, בהם ילדים "נגררים" אחר אחרים, או במצבים בהם הם אינם מצליחים לבטא מה מתאים להם.
הסופרת בחרה לקרוא לילד "נוח", שם שמרמז על היותו מתחשב ומשתף פעולה. תוכלו להעמיק בהבנת השם שנבחר: אפשר לחפש יחד את הפירוש למילה "נוח" ולהקריא לילדים ובעקבות כך לשאול: מדוע לדעתכם בחרה הסופרת לקרוא לילד בשם הזה? בהמשך אפשר להרחיב את ידע העולם ולהכיר את משמעותם של שמות נוספים, של ילדי וידות הגן למשל. להעשרה – הערך "נוח" באתר מילוג
בתחילת הסיפור הילדה מובילה את נוח בידה אל משחק המחבואים ואילו בסופו – נוח מוביל אותה. כדאי לאתר יחד את שני האיורים המציגים זאת. כהמשך לכך תוכלו לשחק משחק זוגות – ולאפשר לילדים לבחון את עצמם פעם כך ופעם כך: להוביל – ניתן לסמן מסלול מנקודה אחת לאחרת ולבקש מהזוגות לעבור את המסלול כשאחד מוביל מלפנים ואחד הולך בעקבותיו. אפשר להשתמש בעזרים כמו חישוק ששניהם אוחזים בו. ואפשר להשתמש בדמיון ולעבור אותו כקטר וכקרון. בתום המסלול הצמדים יתחלפו בתפקידים. בשלב האחרון, כל זוג פועל בשיתוף: הולכים במסלול זה לצד זה. להחליט – ניתן לבקש מהזוגות לעמוד אחד מול השני – כמו מול ראי. כשבכל פעם רק אחד מבני הזוג מחליט על תנועה, והשני מחקה אותה . אחרי מספר תנועות, ניתן להתחלף. בשלב האחרון כדאי להציע לילדים רצף קצר של תנועות שעליהם לבצע יחד. כדאי לשוחח בעקבות הפעילות – מה הייתה החוויה שלכם בכל אחד מהמצבים? האם ביקשתם דבר מה מהחבר – לעצור, למהר? האם הוא התייחס לבקשותיכם? האם נהניתם יותר כשהייתם המציג או כשהייתם הראי? ואולי בשני התפקידים?
שפה ואוריינות – קידום ניצני קריאה – גילוי של מילים החוזרות על עצמן באמצעות אופן הכתיבה המיוחד, כגון: "אני", "אתה", "נֹחַ". התמצאות בספר ובמוסכמות הכתב – שילוב של גוֹפנֵי כתב עם האיורים נותן משנה תוקף למילים ולאיורים כאחד: כאשר הילדה קוראת לנח שנעלם בשמו, השם "נח" כתוב באותיות "רועדות" ומדגים את המושג "קול רועד".
פירוק והרכבה של מילים – מילים אחדות בספר מחולקות להברות, למשל: "מתאי-מים".
בועיות דיבור – מסייעות להבין מיהו הדובר.
סימנים מוסכמים בכתב – בעמוד שבו הילדה מחפשת את נח מופיע בבירור סימן שאלה – ? – לצד סימן קריאה – !. כדאי להפנות את תשומת לב הילדים לסימני פיסוק אלה ולמשמעותם.
ידע מתמטי – במהלך משחק המחבואים אפשר לספור מ-10 עד 100 בדילוגים של 10.
מודעות עצמית והכְוונה עצמית – הנעה עצמית וחוֹסן: עם התפתחות העלילה נח מגלה יכולות של קבלת החלטה ושל אסֶרטיביות וכך מחזק את תחושת החוסן שלו.
מודעות והתנהלות חברתית – התנהלות חברתית טובה ומְתַגמלת, אמפתיה וראיית צורכי האחר, התחשבות ושיתופי פעולה.
אוריינות מתמטית – משחק המחבואים מְזַמן שימוש במונחים מתמטיים בחיי היומיום. בועיות הדיבור שבאיורים משלבות את הסְפָרות 1, 2, 3 ואת שם המספר הכתוב בספירת הדילוגים בעשרות.
צדק חברתי וערבות הדדית – מערכת היחסים בסיפור מציגה "דגם מוקטן" של התנהלות במערכות יחסים חברתיות ומאפשרת לפתח שיחה על ערכים, כמו התחשבות באחר, ראיית הזולת, כבוד הדדי, ערבות הדדית, אמפתיה והגינות.
מי ידע שמזלג יכול לברוא קיפוד? הצעה לפעילות יצירתית נהדרת בעקבות הספר ״הקיפוד שאמר מה אכפת״.מה צריך? ✔️ דף ✔️ איור של קיפוד בלי קוצים ✔️ קצת צבעי גואש ✔️ מזלגצרו קיפוד חמוד, קוצני וצבעוני! עכשיו רק צריך שיהיה אכפת לו 🦔
זו הזדמנות להכיר את המושג "התחשבות": הקיפוד לא התחשב בבקשה לפנות את הדרך, אך בהמשך הבין כי יש להתחשב באחרים: הקיפוד חשב רק על עצמו. העכבר והארנב, לעומת זאת, לא חשבו רק על עצמם, ועל כן יצאו לעזור לו על אף הגשם.
שיחה – תוכלו לשאול: איך היינו רוצים שיתחשבו בנו? מה נוכל לעשות בגן כדי להתחשב זה בזה?
כדאי לאסוף את הצעות הילדים ולהיעזר במושג "התחשבות" בנוגע ליחסים בגן.
התחשבות כחלק מהשגרה – אפשר להציע לילדים לספר על מישהו שהתחשב בהם במהלך היום ולעודד התנהגות כזו.
כדאי לצאת לסיור ברחבי הגן, להתבונן סביב ולחשוב מה אפשר לעשות כדי שיהיה לכולם נעים יותר: אולי צריך לנקות את המקום? לשתול צמחים? לסדר את המרחבים בגן בדרך שונה?
אפשר להרחיב את ההתחשבות בסביבה ולצאת עם הילדים לסיור בשכונה או ביישוב ולחפש מקומות שכדאי ואפשר לנקות, לשפר וכך להתחשב בשכנים.
כדאי לצלם את הסביבה לפני הפעילות, במהלכה ואחריה, להציג את התצלומים בגן ולשתף את ההורים.
שילוב הקהילה – אפשר לנסות לפעול בשילוב כוחות בקהילה, למשל: הורי הילדים בגן, ילדי גנים נוספים, ילדים מבתי הספר הקרובים, מועדון קשישים ועוד.
כיצד אנו יכולים לסייע לבעלי החיים בסביבה שלנו? רצוי לשתף את הילדים ולחשוב איתם מה ניתן לעשות בסביבה כדי לסייע לבעלי חיים וכיצד ניתן לקדם זאת. אפשר, למשל, להציע לחתולים ולכלבים קערות לשתייה ולהכין מתקני שתייה והאכלה לציפורים.
תוכלו לשוחח על התחשבות: מה זה "להתחשב"? מי התחשב במי בסיפור? – כדאי לשתף במקרים שמישהו התחשב בכם – מה קרה ואיך הרגשתם? ואיך תוכלו להתחשב זה בזה במשפחה?
מיומנויות בין-אישיות – בסיפור מוצגים חוסר אכפתיות כלפי הזולת לצד עזרה הדדית והושטת עזרה, המלמדות אמפתיה, התחשבות והתנהלות חברתית נכונה ומתגמלת, יצירת מערכות יחסים ושיתופי פעולה חיוביים ושימורם.
אהבת הספר וחדוות הלמידה התייחסות לזולת, התחשבות בו ונתינה סיוע לנזקק בעת צרה הכרה בטעות ובקשת סליחה ומן הצד השני – קבלה ומחילה כיבוד מערכות יחסים חברתיות
לכולנו קורים דברים לא נעימים – אך האם הם קורים רק לנו? תוכלו לשוחח על הרגשות שעולים כשקורה אירוע לא נעים, ולחשוב יחד מי יכול לעזור וכיצד אפשר לעודד זה את זה ואת עצמנו.
האיורים מספרים לנו ללא מילים מה קורה לחבריו של ווינסטון מבלי שזה מצליח לראות. בחרו איור אחד והתבוננו בו על אחד החברים של ווינסטון ספרו כאילו אתם החבר: מה הוא מרגיש? מה הוא חושב? ומה באיור משך את תשומת הלב שלכם?
הספר "למה הכול קורה דווקא לי?" מתאר כלבלב שעסוק בעולמו ולא שם לב לחבריו ולקורות אותם. הספר מוענק לתלמידים בשלב המאתגר של מַעבר מהגן לבית הספר בתחילת כיתה א' ו להתמודד עם האתגר בהומור ובחמלה ולשאול: האם, כמו וינסטון, נעצים את תחושת הקושי, או שנדע לסגל לעצמנו דרכי התמודדות שיסייעו במעברים ובאתגרים? סיפורו של וינסטון מציע התמודדות באמצעות הומור וחיוך.
המלצות לקריאה בכיתה – מומלץ להקריא את הספר יותר מפעם אחת ובכל מפגש עם הסיפור לשוחח על נושא אחר.
מי מספר את הסיפור? – הסיפור מסופר מנקודת מבטו של וינסטון, אך ניתן לספר אותו גם מנקודות המבט של הכלב אנג'י או של הכלב רקס. כדאי לבחור דמות מהסיפור ולדון עם התלמידים והתלמידות בשאלה מה קורה באיור מנקודת מבטה: מה היא מספרת? מה היא מרגישה?
מספרים בזוגות – לאחר ההדגמה יוכלו התלמידים לעבוד בזוגות, לבחור דמות נוספת, לספר מה היא חושבת ומרגישה ולהמחיז שיחה בין הדמות שבחרו לבין וינסטון.
התמודדות עם קושי או כאב – כדאי לברר: האם למישהו מהילדים או מהילדות נכנס פעם קוץ? איך הייתה ההרגשה שלהם? האם גם הם הרגישו הכי מסכנים, כמו וינסטון?
כיצד התמודדתם? תוכלו לבקש מהילדות ומהילדים שיביאו דוגמאות לקושי שהתמודדו איתו ויספרו מי עזר להם.
הבא בתור 
תנין נכנס לרכבת 
טוב שם טוב 
קטטה עם מטאטא 
גמצוץ בגינה 
שנינו 
הקיפוד שאמר מה אכפת 
למה הכל קורה דוקא לי 
פיל ישן על השביל 
תהיה בריא מוריס מגי 
דומים וגם שונים 
זאב גדול וזאב קטן 
המזוודה 
החוצה 
אולי בכלל, למשל 
מכתב הקסם 
פילים לא מתקבלים 
הקיפוד הקטן 
סיפור על טיול של ארנב וחתול 
למה חתולים לא נחמדים? 
החתול דלעת משנה את הדעת 
סיפורי חיות 
ברחוב ירמיהו 
דב מצב רוח טוב 
נעלי הזהב של המלך 
דרקון- אין דבר כזה 
קרמר החתול יוצא אל היער 
תאכל מעיל, תאכל 
אין לי עם מי לשחק 
משה והגדי: על-פי אגדת חז"ל 
נוצות ברוח 
הנסיכה וכיכר הלחם האמיתית 
מסרגות הפלא של סבתא 
סבא בישל מרק 
מרק כפתורים 
האריה והעכבר 
ביקור הצעצועים 
הטרקטור בארגז החול 
חולד והגוזל 
גור גורילה הקטן 
איך מבקשים סליחה 
נשיקות 
אני יכול לעזור 
שֵׁמַע
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
שֵׁמַע
הַשְׁרָאָה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
קְרִיאָה
סִרְטוֹנִים
הַשְׁרָאָה
שֵׁמַע
קְרִיאָה
שִׂיחָה
חֵקֶר
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
קְרִיאָה
שִׂיחָה
חֵקֶר
מַעֲרָךְ
שֵׁמַע
מַעֲרָךְ
מַעֲרָךְ
מַעֲרָךְ
קְרִיאָה
שִׂיחָה
הַמְחָשָׁה
סִרְטוֹנִים
קְרִיאָה
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
קְרִיאָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
הַעֲשָׁרָה
כְּלָלִי
הַעֲשָׁרָה
שֵׁמַע
קְרִיאָה
שִׂיחָה
חֵקֶר
סִרְטוֹנִים
חֵקֶר
הַשְׁרָאָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
קְרִיאָה
שִׂיחָה
קְרִיאָה
חֵקֶר
יְצִירָה
לָצֵאת הַחוּצָה
מַעֲרָךְ
מַעֲרָךְ
מַעֲרָךְ
קְרִיאָה
שִׂיחָה
סִרְטוֹנִים
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
הַשְׁרָאָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
קְרִיאָה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
מִשְׂחָק
מַעֲרָךְ
מַעֲרָךְ
מַעֲרָךְ
יְצִירָה
שֵׁמַע
שִׂיחָה
שִׂיחָה
לָצֵאת הַחוּצָה
לָצֵאת הַחוּצָה
קְרִיאָה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
סִרְטוֹנִים
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
מַעֲרָךְ
מַעֲרָךְ
מַעֲרָךְ
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
מִשְׂחָק
הַמְחָשָׁה
יְצִירָה
יְצִירָה
שִׂיחָה
שֵׁמַע
שִׂיחָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
הַמְחָשָׁה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
לָצֵאת הַחוּצָה
הַמְחָשָׁה
הַמְחָשָׁה
הַשְׁרָאָה
הַמְחָשָׁה
חֵקֶר
שִׂיחָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
הַמְחָשָׁה
מִשְׂחָק
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
מִשְׂחָק
יְצִירָה
מִשְׂחָק
קְרִיאָה
יְצִירָה
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
הַמְחָשָׁה
מִשְׂחָק
יְצִירָה
הַעֲשָׁרָה
מִשְׂחָק
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
סִרְטוֹנִים
חֲגִיגָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
יְצִירָה
מִשְׂחָק
סִרְטוֹנִים
שִׂיחָה
שִׂיחָה
הַמְחָשָׁה
חֲגִיגָה
יְצִירָה
כְּלָלִי
יְצִירָה
הַמְחָשָׁה
שִׂיחָה
יְצִירָה
יְצִירָה
הַעֲשָׁרָה
סִרְטוֹנִים
סִרְטוֹנִים
שֵׁמַע
קְרִיאָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
קְרִיאָה
לָצֵאת הַחוּצָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
שִׂיחָה
חֲגִיגָה
הַעֲשָׁרָה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
לָצֵאת הַחוּצָה
כְּלָלִי
יְצִירָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
חֲגִיגָה
שֵׁמַע
קְרִיאָה
שִׂיחָה
הַמְחָשָׁה
סִרְטוֹנִים
שִׂיחָה
כְּלָלִי
יְצִירָה
הַשְׁרָאָה
חֲגִיגָה
שֵׁמַע
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
שִׂיחָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
הַשְׁרָאָה
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
יְצִירָה
יְצִירָה
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
הַעֲשָׁרָה
חֲגִיגָה
מִשְׂחָק
כְּלָלִי
קְרִיאָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
חֲגִיגָה
יְצִירָה
כְּלָלִי
קְרִיאָה
חֲגִיגָה
כְּלָלִי
הַמְחָשָׁה
חֲגִיגָה
יְצִירָה
כְּלָלִי
יְצִירָה
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
חֲגִיגָה
לָצֵאת הַחוּצָה
כְּלָלִי
הַמְחָשָׁה
כְּלָלִי
הַשְׁרָאָה
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
הַשְׁרָאָה
יְצִירָה
חֵקֶר
יְצִירָה
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
יְצִירָה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
לָצֵאת הַחוּצָה
מִשְׂחָק
יְצִירָה
חֵקֶר
כְּלָלִי
הַמְחָשָׁה
יְצִירָה
חֵקֶר
שִׂיחָה
סִרְטוֹנִים
קְרִיאָה
כְּלָלִי
יְצִירָה
לָצֵאת הַחוּצָה
חֵקֶר
שֵׁמַע
שֵׁמַע
חֵקֶר
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
יְצִירָה
חֲגִיגָה
שִׂיחָה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
יְצִירָה
יְצִירָה
סִרְטוֹנִים
שִׂיחָה
שֵׁמַע
כְּלָלִי
מִשְׂחָק
יְצִירָה
חֵקֶר
לָצֵאת הַחוּצָה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
לָצֵאת הַחוּצָה
הַשְׁרָאָה
חֲגִיגָה
הַמְחָשָׁה
הַשְׁרָאָה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
הַמְחָשָׁה
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
יְצִירָה
יְצִירָה
יְצִירָה
קְרִיאָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
הַמְחָשָׁה
שִׂיחָה
יְצִירָה
קְרִיאָה
הַעֲשָׁרָה
הַמְחָשָׁה
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
חֵקֶר
שִׂיחָה
שִׂיחָה
קִשּׁוּר
שִׂיחָה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
חֵקֶר
כְּלָלִי
יְצִירָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
מַאֲמָר
סִרְטוֹנִים
קְרִיאָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
חֵקֶר
הַעֲשָׁרָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
קְרִיאָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
הַעֲשָׁרָה
חֵקֶר
הַעֲשָׁרָה
מַעֲרָךְ
מַעֲרָךְ
מַעֲרָךְ
הַעֲשָׁרָה
כְּלָלִי
קְרִיאָה
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
הַעֲשָׁרָה
הַמְחָשָׁה
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
חֲגִיגָה
הַמְחָשָׁה
הַעֲשָׁרָה
סִרְטוֹנִים
סִרְטוֹנִים
סִרְטוֹנִים
סִרְטוֹנִים
סִרְטוֹנִים
סִרְטוֹנִים
סִרְטוֹנִים
סִרְטוֹנִים
סִרְטוֹנִים
סִרְטוֹנִים
סִרְטוֹנִים
סִרְטוֹנִים
סִרְטוֹנִים
סִרְטוֹנִים
סִרְטוֹנִים
סִרְטוֹנִים
סִרְטוֹנִים
כְּלָלִי
מִשְׂחָק
קְרִיאָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
קְרִיאָה
יְצִירָה
לָצֵאת הַחוּצָה
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
קְרִיאָה
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שֵׁמַע
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
חֵקֶר
בִּשּׁוּל
לָצֵאת הַחוּצָה
בִּשּׁוּל
חֲגִיגָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
קְרִיאָה
קִשּׁוּר
הַעֲשָׁרָה
חֲגִיגָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
הַשְׁרָאָה
בִּשּׁוּל
יְצִירָה
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
יְצִירָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
יְצִירָה
שֵׁמַע
הַמְחָשָׁה
בִּשּׁוּל
כְּלָלִי
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
הַמְחָשָׁה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
שִׂיחָה
כְּלָלִי
הַמְחָשָׁה
שִׂיחָה
יְצִירָה
הַשְׁרָאָה
בִּשּׁוּל
הַעֲשָׁרָה
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
שִׂיחָה
בִּשּׁוּל
כְּלָלִי
בִּשּׁוּל
בִּשּׁוּל
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
יְצִירָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
יְצִירָה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
קְרִיאָה
סִרְטוֹנִים
קְרִיאָה
יְצִירָה
הַמְחָשָׁה
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
כְּלָלִי
כְּלָלִי
הַמְחָשָׁה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
כְּלָלִי
כְּלָלִי
סִרְטוֹנִים
הַמְחָשָׁה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
יְצִירָה
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
הַמְחָשָׁה
כְּלָלִי
מִשְׂחָק
כְּלָלִי
שִׂיחָה
כְּלָלִי
הַעֲשָׁרָה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
כְּלָלִי
יְצִירָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
מַעֲרָךְ
כְּלָלִי
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
יְצִירָה
לָצֵאת הַחוּצָה
קִשּׁוּר
חֵקֶר
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
לָצֵאת הַחוּצָה
הַעֲשָׁרָה
סִרְטוֹנִים
הַעֲשָׁרָה
מִשְׂחָק
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
לָצֵאת הַחוּצָה
יְצִירָה
כְּלָלִי
הַשְׁרָאָה
מִשְׂחָק
לָצֵאת הַחוּצָה
כְּלָלִי
הַשְׁרָאָה
יְצִירָה
כְּלָלִי
קְרִיאָה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
חֲגִיגָה
כְּלָלִי
יְצִירָה
קְרִיאָה
קְרִיאָה
הַמְחָשָׁה
יְצִירָה
חֲגִיגָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
חֲגִיגָה
הַמְחָשָׁה
קְרִיאָה
כְּלָלִי
כְּלָלִי
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
קְרִיאָה
קְרִיאָה
יְצִירָה
כְּלָלִי
כְּלָלִי
יְצִירָה
קְרִיאָה
יְצִירָה
מִשְׂחָק
כְּלָלִי
כְּלָלִי
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
כְּלָלִי
שִׂיחָה
קְרִיאָה
הַמְחָשָׁה
יְצִירָה
קְרִיאָה
כְּלָלִי
כְּלָלִי
שֵׁמַע
שִׂיחָה
כְּלָלִי
