ספרים עוזרים לילדים להכיר רגשות, לתת להם שֵׁם ולגלות הזדהות והבנה כלפי גיבורי הספר, ובעקבות זאת גם כלפי חברים ובני אדם בכלל. במהלך הקריאה כדאי להביט בהבעות הפנים של הגיבורים ולשוחח: איך לדעתכם הם מרגישים? האם הם כועסים? עצובים? ואולי שמחים או רגועים?
הילד בסיפור רב עם כולם, אבל איך אפשר לריב עם מטאטא או עם ברז? נסו גם אתם לבחור חפץ דומם ולהציג רגע משעשע של תקשורת איתו – אולי משחק משותף עם בובה, שיחה עם מכונית צעצוע, או "ברוגז" עם מעיל.
בכל ספר יש משהו לאהוב: המתח שבסיפור, הדמויות ואולי האיורים או המילים המיוחדות? בתום הקריאה כדאי לשאול את הילדים מה הם אהבו בסיפור, ולשתף מה אהבתם אתם, ההורים. אפשר גם לספר זה לזה אילו ספרים אהובים עליכם במיוחד ולמה.
פיץ וגמצוץ נמצאים יחד. היא מגדלת את הירקות והוא שומר עליהם. בינתיים הם מפטפטים, שרים ופשוט נהנים ביחד. אפשר לשוחח ולשאול את הילדים מה הם אוהבים לעשות עם חבריהם? כיצד הם מבלים יחד? זו הזדמנות להיזכר ולשתף את הילדים בחוויות עם חברי הילדוּת שלכם, ההורים.
מי אתה בעצם, גמצוץ? – צפייה בסרטון תכיר לכם את הגמצוצים שמופיעים בארץ, בכל חורף מחדש. רוצים ללמוד עוד? לכו יחד לספרייה או שוטטו ברשת וחפשו מידע על גמצוצים ופטריות אחרות.
אפשר לגדל ירקות גם אם אין חלקת אדמה: תוכלו להשרות בכלי שקוף עם מים ראש גזר חתוך, שיני שום, או את חלקם התחתון של חסה או סלרי. חכו בסבלנות, הוסיפו מים אם צריך, ולאט לאט תגלו שצומחים שורשים ועלים. תוכלו לגזום ולאכול אותם, או לשתול בעציץ, להשקות ולחכות לירקות החדשים שיגדלו.
ילדים וילדות מזדהים עם גיבורי הספר, וכך מבינים טוב יותר את מי ששונה מהם, ומפתחים אמפתיה ויכולת הסתגלות למצבים חדשים. בזמן הקריאה כדאי להתבונן בהבעות של גיבורי הספר ולשאול: מה לדעתכם הם מרגישים? ומדוע?
ילדים וילדות מזדהים עם גיבורי הספר, וכך מבינים טוב יותר את מי ששונה מהם, ומפתחים אמפתיה ויכולת הסתגלות למצבים חדשים. בזמן הקריאה כדאי להתבונן בהבעות של גיבורי הספר ולשאול: מה לדעתכם הם מרגישים? ומדוע?
מה מתאים לכם לעשות יחד? – תוכלו לשוחח ולשאול: עם מי אתם אוהבים לשחק ובאילו משחקים? מה לדעתכם כדאי לעשות כשכל אחד רוצה לשחק במשחק אחר? אילו פתרונות נוכל להציע?
לשבת, לקפוץ ואולי להתכופף? – בכל פעם אחד המשתתפים בוחר עמוד מהספר, ומציג תנועה דומה לזו של גיבורי הספר. המשתתפים מחקים את התנועה ומחפשים את העמוד המתאים. הצלחתם? – זה הזמן להחליף תפקידים.
כִּתבו על דפים את שמות המשחקים שאתם אוהבים לשחק יחד, והוסיפו ציור שמתאר את המשחק: כדור, מחבואים ואולי תופסת? – הכניסו את הדפים לקופסה, ובכל יום שִלפו פתק ובדקו: האם תרצו לשחק יחד במשחק? – אם לא, תמיד תוכלו לשלוף פתק אחר או להוסיף משחק חדש לקופסה.
זו הזדמנות להכיר את המושג "התחשבות": הקיפוד לא התחשב בבקשה לפנות את הדרך, אך בהמשך הבין כי יש להתחשב באחרים: הקיפוד חשב רק על עצמו. העכבר והארנב, לעומת זאת, לא חשבו רק על עצמם, ועל כן יצאו לעזור לו על אף הגשם.
שיחה – תוכלו לשאול: איך היינו רוצים שיתחשבו בנו? מה נוכל לעשות בגן כדי להתחשב זה בזה?
כדאי לאסוף את הצעות הילדים ולהיעזר במושג "התחשבות" בנוגע ליחסים בגן.
התחשבות כחלק מהשגרה – אפשר להציע לילדים לספר על מישהו שהתחשב בהם במהלך היום ולעודד התנהגות כזו.
כדאי לצאת לסיור ברחבי הגן, להתבונן סביב ולחשוב מה אפשר לעשות כדי שיהיה לכולם נעים יותר: אולי צריך לנקות את המקום? לשתול צמחים? לסדר את המרחבים בגן בדרך שונה?
אפשר להרחיב את ההתחשבות בסביבה ולצאת עם הילדים לסיור בשכונה או ביישוב ולחפש מקומות שכדאי ואפשר לנקות, לשפר וכך להתחשב בשכנים.
כדאי לצלם את הסביבה לפני הפעילות, במהלכה ואחריה, להציג את התצלומים בגן ולשתף את ההורים.
שילוב הקהילה – אפשר לנסות לפעול בשילוב כוחות בקהילה, למשל: הורי הילדים בגן, ילדי גנים נוספים, ילדים מבתי הספר הקרובים, מועדון קשישים ועוד.
כיצד אנו יכולים לסייע לבעלי החיים בסביבה שלנו? רצוי לשתף את הילדים ולחשוב איתם מה ניתן לעשות בסביבה כדי לסייע לבעלי חיים וכיצד ניתן לקדם זאת. אפשר, למשל, להציע לחתולים ולכלבים קערות לשתייה ולהכין מתקני שתייה והאכלה לציפורים.
תוכלו לשוחח על התחשבות: מה זה "להתחשב"? מי התחשב במי בסיפור? – כדאי לשתף במקרים שמישהו התחשב בכם – מה קרה ואיך הרגשתם? ואיך תוכלו להתחשב זה בזה במשפחה?
לכולנו קורים דברים לא נעימים – אך האם הם קורים רק לנו? תוכלו לשוחח על הרגשות שעולים כשקורה אירוע לא נעים, ולחשוב יחד מי יכול לעזור וכיצד אפשר לעודד זה את זה ואת עצמנו.
האיורים מספרים לנו ללא מילים מה קורה לחבריו של ווינסטון מבלי שזה מצליח לראות. בחרו איור אחד והתבוננו בו על אחד החברים של ווינסטון ספרו כאילו אתם החבר: מה הוא מרגיש? מה הוא חושב? ומה באיור משך את תשומת הלב שלכם?
הספר "למה הכול קורה דווקא לי?" מתאר כלבלב שעסוק בעולמו ולא שם לב לחבריו ולקורות אותם. הספר מוענק לתלמידים בשלב המאתגר של מַעבר מהגן לבית הספר בתחילת כיתה א' ו להתמודד עם האתגר בהומור ובחמלה ולשאול: האם, כמו וינסטון, נעצים את תחושת הקושי, או שנדע לסגל לעצמנו דרכי התמודדות שיסייעו במעברים ובאתגרים? סיפורו של וינסטון מציע התמודדות באמצעות הומור וחיוך.
המלצות לקריאה בכיתה – מומלץ להקריא את הספר יותר מפעם אחת ובכל מפגש עם הסיפור לשוחח על נושא אחר.
מי מספר את הסיפור? – הסיפור מסופר מנקודת מבטו של וינסטון, אך ניתן לספר אותו גם מנקודות המבט של הכלב אנג'י או של הכלב רקס. כדאי לבחור דמות מהסיפור ולדון עם התלמידים והתלמידות בשאלה מה קורה באיור מנקודת מבטה: מה היא מספרת? מה היא מרגישה?
מספרים בזוגות – לאחר ההדגמה יוכלו התלמידים לעבוד בזוגות, לבחור דמות נוספת, לספר מה היא חושבת ומרגישה ולהמחיז שיחה בין הדמות שבחרו לבין וינסטון.
התמודדות עם קושי או כאב – כדאי לברר: האם למישהו מהילדים או מהילדות נכנס פעם קוץ? איך הייתה ההרגשה שלהם? האם גם הם הרגישו הכי מסכנים, כמו וינסטון?
כיצד התמודדתם? תוכלו לבקש מהילדות ומהילדים שיביאו דוגמאות לקושי שהתמודדו איתו ויספרו מי עזר להם.
התלמידים הולכים בכיתה לצלילי השיר "שני חברים יצאו לדרך". המורה מפסיקה את המנגינה באקראי, וכל אחד מספר למי שמולו על משהו טוב שקרה לו לאחרונה. כשהמנגינה מתחדשת, כולם ממשיכים ללכת עד להפסקה נוספת במנגינה.
לאחר מכן אפשר ליצור לוח קיר שכותרתו "משהו טוב שקרה לי", שבו הילדים והילדות כותבים ומציירים משהו טוב שקרה להם.
תוכלו ליצור בכיתה פינה ובה דברים שיכולים לשמח ולעודד: ספרים, משחקים, תמונות – כל מה שיכול להעניק רגעים של עידוד ונחמה לתלמידים ולתלמידות הזקוקים לעזרה, לעידוד ולחֶברה.
כדאי לשוחח עם התלמידים ועם התלמידות ולקבל מהם רעיונות נוספים.
הספר "למה הכול קורה דווקא לי?" יוצב במרכז. מומלץ לשאול אילו ספרים נוספים יכולים להתחבר אליו ולעודד את הילדים והילדות להביא אותם ולהסביר את הקשר ביניהם, לדוגמה: סיפור על חיה פצועה, סיפור על וטרינר, סיפור נוסף שמאויר כקריקטורה.
חטפו לי, לקחו לי, הפריעו לי, הציקו לי – מה אני עושה? תוכלו לחשוב יחד על תגובות חיוביות כמו להשתמש במילה "בבקשה", או להסביר מה מפריע לכם. אפשר ליצור קובייה מנייר, לכתוב כל מיני תגובות חיוביות על גבי הפאות שלה ולהוסיף איור שמתאר את הכתוב. וכך, בכל פעם שתיתקלו בבעיה תוכלו לזרוק את הקובייה ולראות כיצד היא מציעה להגיב.
בספר מופיעות חיות שונות: איזו חיה מייללת? איזו חיה מטילה ביצים? ואיזו חיה גרה ברפת? בואו נגלה: אחד מהמשתתפים בוחר חיה ושאר בני המשפחה צריכים לגלות איזו חיה בחר בעזרת הצגת שאלות, ונעזרים ברמזים אותם נותן הבוחר: החיה שבחרתי מייללת, החיה שלי חיה בדיר. מוסיפים רמזים עד שמגלים מהי החיה שנבחרה.
תוכלו להמחיז את הסיפור בעזרת בגדים, כובעים, אביזרים, או בובות פרווה. אפשר להשמיע את קולות בעלי החיים, להציג כיצד מגיבה כל חיה כשהיא פוגשת בפיל, או להיות הפיל שישן לו על השביל.
מה זה אומר "להיות מנומסים"? למה מתנהגים בנימוס? אילו מילות נימוסין אתם מכירים? ניתן לשוחח עם הילדים והילדות ולבקש מהם דוגמאות להתנהגות מנומסת: לחכות בתור, לא להתפרץ לדברי אחרים וכדומה.
כדאי לחשוב יחד מה היה קורה אילולא היינו מתנהגים בנימוס.
אפשר לבקש מזוגות של ילדות וילדים להציג התנהגות מנומסת: מה אומרים כשרוצים לשחק במשחק שחבר משחק בו? ומה כדאי להגיד כשרוצים להתנדנד, וחבר או חברה מתנדנדים עכשיו בנדנדה?
אפשר ליצור יחד "אוצר" של מילות נימוס ובכל פעם להתמקד ב"מילת היום" או ב"מילת השבוע" ולנסות להשתמש בה כמה שיותר בהקשרים המתאימים.
מהו שביל? דרך צרה לתנועת הולכי רגל ובהמות (מתוךOxford Languages – google). אנו מכירים מילים נוספות שמציינות מַעֲבָר: דרך, נתיב, מסלול, משעול, אורַח, מִרְעוֹל, רחוב, מסילה…
הסיפור הוא סיפור מצטבר, כלומר סיפור שהעלילה בו מצטברת, ובכל שלב נוספת אפיזודה שהיא נִדְבָּךְ נוסף בסיפור.
הסיפור מתאים להמחזה גם עם ילדים צעירים מאוד. אפשר להציע לילדים ולילדות ליצור תיאטרון בובות או תיאטרון צלליות.
כדאי לחשוב עם הילדים כיצד אפשר להפוך את הסיפור למחזה – נזדקק לשחקנים, לבמאים, לסדרנים, לתפאורנים, לאנשי סאונד ולמי עוד?
אפשר להציע לילדים לבחור תפקידים.
אם הוספתם אפיזודות לסיפור, ניתן לשלב אותן בו, ליצור יחד את התפאורה ואת התלבושות, לבחור קטעי מוזיקה להשמעה במשך ההצגה, לסדר מקומות ישיבה, להכין כרטיסים והזמנות ועוד…
מי יוזמן להצגה? נחשוב עם הילדים את מי בקהילה שלנו נרצה להזמין: האם את ילדי הגן? את ילדי הגן השכן? את ההורים? ואולי קהל אחר?
להשראה – ילדים בקדמת הבמה ומאחורי הקלעים – סרטון מהמרחב הפדגוגי
נעירה, שאגה, יללה, געייה – בעקבות החיות שבסיפור וקולותיהן אפשר להכיר את השמות של הקולות שבעלי חיים שונים משמיעים. תוכלו להדגים קול של חיה, לקרוא לו בשם, לבקש מקבוצת ילדים שתשמיע אותו ולבסוף ליצור מקהלה של חיות שנוערת, שואגת, מייללת וגועה.
חֵקר נמלים – מה הילדים והילדות היו רוצים לדעת על נמלים?
תוכלו לחשוב יחד אילו שאלות מעניין אתכם לשאול, ולאחר מכן לערוך תצפית ולחפש תשובות לשאלות. תוכלו לגלות אם נמלים נוהגות ללכת בשיירה או לבדן, לבדוק מה הן סוחבות, להתבונן בקן של נמלים ולהיעזר בזכוכית מגדלת בתצפית על נמלים. אפשר לשער מה היה קורה אילו היינו מתבוננים בפיל בזכוכית מגדלת.
חקר בעלי חיים – באופן דומה תוכלו לעניין את הילדים והילדות בחקר חיות נוספות ולהזמין אותם לבחור חיה ולהעלות שאלות: מה פרה אוכלת? איך חמור מתנהג? איך פילים ישנים?
קשר עם הבית – את השאלות שהעלו ילדי הגן הם יכולים להציג לפני בני משפחה, שכנים או חברים, לקבל מהם מידע, לצפות בסרטונים מעניינים על חיה זו ולשתף את ילדי הגן במה שגילו.
מי החברים שלכם? מה אתם אוהבים לעשות יחד? תוכלו לשוחח על כך ולבחון: האם אתם אוהבים לשבת יחד בשקט כמו הפינגווין? ואולי לרוץ כמו הצב? כדאי לחשוב ביחד כיצד אפשר לשמח חברים שזקוקים לכך.
בעזרת האיורים המיוחדים שבספר אפשר להשתתף בקריאת הסיפור גם בעמודים ללא מילים. הביטו יחד בעמודי האיורים וספרו זה לזה מה מספרים האיורים. האם יש איור שאהבתם במיוחד?
באילו איורים מופיע בלון אדום? ומתי הוא נעלם? אפשר לחפש אותו בספר וגם לשחק במשחקי בלון: להעביר בלון מיד ליד, להעיף אותו לאוויר ולהשתדל שלא ייגע ברצפה, או לנפח אותו, לשחרר ולבדוק לאן יגיע.
הטרמה לסיפור – תוכלו להראות תמונה מתוך הסיפור שבה מוריס מגי נכנס לגן החיות, לספר מה כתוב בשלט שבידו ולשוחח על גני חיות: האם הייתם פעם בגן חיות? האם אתם אוהבים לבקר שם? מדוע? מה לדעתכם עושים אנשים שעובדים בגן חיות? לאחר השיחה תוכלו להשמיע את שם הסיפור, להציג את דמותו של מוריס מגי, לספר שהוא עובד בגן חיות ולהתחיל בקריאה משותפת.
מתבוננים באיורים – לאחר קריאה ראשונית ובקריאות הבאות של הסיפור כדאי להצביע על האיורים ולבקש מהילדים ומהילדות לספר: מה מוסיפים האיורים על מה שכתוב במילים? מה הם אוהבים באיורים?
לקראת אמצע הסיפור ישנם כמה עמודים שאין בהם מלל כתוב, ורק האיורים מספרים כיצד מתקדמת העלילה. תוכלו להזמין את הילדים והילדות להתבונן ולשתף: מה עשו החיות כשראו שמוריס מגי לא הגיע לגן החיות?
בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח חברוּת ועל עזרה לחברים: מה נהג מוריס מגי לעשות עם חבריו בגן החיות? מדוע עם כל חבר הוא בחר לעשות פעולה אחרת? איך לדעתכם הוא הרגיש כשהיה חולה? לָמה החיות החליטו לבוא לבקר אותו? איך לדעתכם הוא הרגיש כשהחיות באו לבקר אותו? מה משמח אתכם כשאתם חולים? איך אפשר לשמח חברים חולים?
בעקבות הסיפור תוכלו לשבת עם הילדים בפינת הרופא/ה-חולה בגן ולשחק במשחקי תפקידים בהשראת הסיפור. תוכלו לחשוב יחד מה כדאי להוסיף לפינה כדי שיהיה נעים לחולים לבקר בה.
גם בעלי חיים זקוקים לעיתים לטיפול רפואי – כדאי לצפות בסרטון ולהתרשם מהקמת מרחב למשחק סוציו-דרמטי בנושא.
להעשרה – בריאות הגוף והנפש בספארי – שידור ממאגר השידורים הלאומי.
האם גם בגן שלכם רוצים לנסוע לבקר את מוריס מגי? תוכלו לארגן אוטובוס: מסדרים זוגות של כיסאות בזה אחר זה ובכל פעם מזמינים זוג ילדים "לעלות" לאוטובוס, לספר איזו חיה הם, ומה הם מתכוונים לעשות כדי לשמח את מוריס מגי.
העצים בספר מצוירים בשיטה שנקראת הֶדפס. גם הילדים יכולים להכין הדפס: לוקחים דף נייר ועל חצי ממנו מציירים צורה בצבע גואש או מים. מקפלים את הדף לשניים ולאחר מכן פותחים אותו. בראש העמוד מתקבל כתם, הדפסה סימטרית של מה שציירתם. אפשר לשאול את הילדים לְמה דומה הצורה של הכתם המופשט, ולאחר שהצבע מתייבש להציע להם להשלים את התמונה כראות עיניהם.
פתחו את הספר באופן מקרי והביטו יחד באיורים: למי מהדמויות אתם דומים? מאילו דמויות אתם שונים?
במה אתם דומים לדמות שבחרתם, ובמה אתם שונים ממנה? איזו דמות בספר כל אחד ואחת מכם הכי אוהבים?
שימו לב – בכל קריאה אפשר לשאול מחדש את השאלות. ייתכן, למשל, שהיום נרצה להיות לבד, ומחר נעדיף דווקא להיות בחבורה…
תוכלו להכין תמונה משפחתית שלכם יחד ולהוסיף לה את הדברים שבהם אתם דומים וגם שונים:
צלמו את עצמכם יחד או לחוד. אוהבי הציור יכולים לוותר על הצילום ולהכין דיוקן אישי. הדפיסו את התמונות, הדביקו על נייר עבה וצבעו את התצלומים. כעת תוכלו להוסיף ליצירה ציור או להדביק גזירי עיתון עם פרטים שמציגים את הדמיון ואת השוני ביניכם: האם אתם אוהבים לשחק באותו המשחק? תוכלו להוסיף אותו, או להוסיף את המשחקים השונים שכל אחד אוהב. האם אחד מכם מעדיף רעש והשני אוהב שקט? האם אתם מהירים או אטיים? האם אתם צוחקים מאותן בדיחות? מה עוד תוסיפו לתמונה המשפחתית?
“משחק המראה” הוא הזדמנות להביט זה בזה ובעצמנו, לזהות דמיון ושוני ולצחוק.
מהלך המשחק:
יושבים עם הילדים מול מראה, מתבוננים זה בזה ומחפשים דמיון ושוני:
האם צורת הגבות שלכם דומה לצורת הגבות של ילדכם?
האם לשתיכן יש נמשים? ואולי תלתלים?
מפרצפים – אחד יכול לעשות פרצוף מצחיק, והשני ינסה לחקות אותו. האם הצלחתם להצחיק זה את זה?
האם צחקתם מאותו הפרצוף או מפרצופים שונים?
רוצים לזוז? – לפניכם הצעה לפעילות תנועה עם תנועות דומות וגם שונות. בכל סבב אחד מבני המשפחה מניע את הגוף: מנופף ביד, קופץ, מסתובב או נוגע באוזניים. הבא בתור זז גם הוא: אם הוא אוהב את התנועה שהמציא השחקן שלפניו, הוא יזוז באופן דומה. ואם לא – הוא יבחר לעשות תנועה אחרת שהוא אוהב. מה גרם לכם הנאה – לחזור על תנועה או להמציא תנועה משלכם?
כדאי לבחור לכל מפגש מספר מצומצם של איורים שקשורים לחיי החברה העכשוויים בגן. כך הספר יכול ללוות את חיי החברה לאורך השנה, גם לאחר שהספרים האישיים הוענקו למשפחות.
המְחזה – אפשר לעבוד בהזדמנויות שונות עם קבוצה קטנה על איור מסוים ולהמחיז את האיורים של כל קבוצה לפני הגן כולו.
משחק בקבוצות קטנות – בכל סבב ילד או ילדה בוחרים פרט שמייחד אותם, ועל שאר הקבוצה לנחש מה הפרט המיוחד, למשל: "אני נועלת נעליים, וכל שאר הילדים והילדות נועלים סנדלים."
כדאי לשבת קרוב ולהתבונן יחד באיורים. מה עושה הזאב הגדול לפני בואו של הזאב הקטן? תוכלו להציע לילדיכם לדפדף בספר ולספר את הסיפור במילים שלהם. תוכלו גם לנסות לספר את הסיפור מנקודת המבט של הזאב הקטן.
תוכלו לבקש מילדיכם לחפש את התמונות שבהן הזאב הגדול עוזר לזאב הקטן. מה הוא עושה למענו במהלך הסיפור? חשבו יחד על החברים שלכם והיזכרו בדברים שאתם עושים זה למען זה.
אפשר לחבר בשרוך שני גלילי נייר טואלט ולהכין יחד משקפת. תוכלו לטפס על גבעה ולנסות לאתר דברים דרך המשקפת שהכנתם. מה הדבר הרחוק ביותר שכל אחד מכם יכול לראות?
כשזאב גדול רואה את זאב קטן לראשונה, זאב קטן הוא רק נקודה קטנה באופק. אפשר לקחת דף חלק וצבעים ולצייר ציור משותף – ההורה מתחיל ומצייר נקודה, אחריו הילד מוסיף פרט, ואחריו ההורה, וכך הלאה. לְמה הפכה הנקודה שלכם?
זאב קטן הגיע משום מקום, והוא כמעט שלא מדבר לכל אורך הספר. אוזניים וזנב מארגז התחפושות יעזרו לילדי הגן להפוך לזאב קטן ולדמיין מה הוא מרגיש וחושב. ניתן לשאול את זאב קטן שאלות, כמו: מה הוא מרגיש כשזאב גדול נותן לו רק חלק קטן מהשמיכה? למה הוא רוצה להתעמל כמו זאב גדול? לאן הלך כשנעלם? במהלך המחזת הסיפור אפשר להחליף זאבים, כך שלכל אחד מהילדים תהיה הזדמנות להיות זאב קטן או זאב גדול.
"אפילו דבר קטן מאוד בכל זאת תופס מקום בלב". ומה ממלא את הלב של ילדי הגן שלכם? האם בני המשפחה? אולי חבר טוב? משחק אהוב? אפשר לצייר לב גדול ולהזמין את הילדים לצייר בתוכו דברים שממלאים את ליבם בשמחה.
זאב גדול מחכה לזאב קטן הרבה מאוד זמן, ובינתיים העונות חולפות. תוכלו לזהות באיורי הספר היפים את הגוונים השונים של כל עונה, את השלבים השונים של עלי העץ, את צבע השמיים המתחלף. ניתן לפרושׂ נייר ענקי על הרצפה, לחלק אותו לארבעה חלקים, רבע לכל עונה, להזמין את ילדי הגן לבחור את העונה החביבה עליהם ולצייר אותה ברבע המתאים.
כמה כיף לזאב גדול שיש לו במי לטפל, וכמה נעים לזאב קטן שיש לו חבר גדול שדואג לו. זו הזדמנות מצוינת להזמין את ילדי הגן הסמוך אליכם למשחק משותף ורב-גילאי. כדאי לבקש מהילדים לשים לב מה מיוחד במשחק עם ילדים קטנים מהם או בוגרים מהם.
מהיכן שורשי המשפחה שלכם? אפשר לפתוח אטלס ולהראות לילדיכם את המסע שהמשפחה שלכם עברה עד שהגיעה ארצה. תוכלו לספר לילדיכם על בית ילדותכם ולהראות להם תמונות של דירות בהן התגוררתם.
בסיפור מופיעה שוב ושוב רשימת הצעצועים של איתמר. בזמן קריאות חוזרות של הסיפור תוכלו לשחק במשחק הזיכרון: כמה מרשימת הצעצועים הילדים זוכרים? את כולה? חלק ממנה? האם החריזה עוזרת לזכור?
תוכלו להכריז על הקמת סיירת מובחרת. בעזרת שקיות אשפה, עיניים טובות ורצון לשפר תוכלו לצאת מגבולות הגן ולהפוך גם את הסביבה שלו לנקייה ומשופרת. מצאתם ליקויים? תוכלו לבקש מילדי וילדות הגן הצעות כיצד ניתן לפתור אותם.
זו הזדמנות להכיר את המחזוריות. הציעו לילדי הגן להביא מהבית פסולת למחזור – חלק ממנה מיינו יחד והשליכו אל המיחוזריות ובחלק האחר ניתן להכין יצירות ממוחזרות. שפע רעיונות קיים במרשתת.
סדנת שיקום לצעצועים – נבקש מהמשפחות להביא צעצועים ומשחקים שזקוקים לשיפוץ. נערוך סדנת שיקום בשיתוף הורים, ונשפץ, נרכיב וניצור צעצועים חדשים. שוק קח-תן – ניתן לארגן שוק בו משפחות מביאות צעצועים ישנים ומחליפות ביניהם משחקים וצעצועים. ביניהם הצעצועים שעברו שיקום בסדנה שיצרנו.
"החוצה" נכתב בהשראת סיפור תלמודי על אדם שסיקל מרשותו לרשות הרבים: מעשה באדם אחד שהיה מסקל מרשותו לרשות הרבים, ומצאו חסיד אחד. אמר לו ]החסיד[: "ריקא ]אדם ריק[, מפני מה אתה מסקל מרשות שאינה שלך לרשות שלך?" לגלג עליו ]האדם שסקל אבנים לגלג על החסיד[ . לימים נצטרך ]האדם שסיקל[ למכור שדהו, והיה מהלך באותו אתר רשות הרבים ונכשל באותן אבנים. אמר: "יפה אמר לי אותו חסיד מפני מה אתה מסקל מרשות שאינה שלך לרשות שהיא שלך." )בבלי, בבא קמא, דף נ', ע"ב(.
אפשר לצאת החוצה לטיול בשכונה ולגלות את המבנים, השבילים והנוף שבסביבת הבית. האם משהו במרחב המשותף דורש שיפור או ניקיון? תוכלו ליזום פעילות שכונתית, כמו למשל טיפוח וקישוט חדר המדרגות או הקמת גינה קהילתית.
ילדיכם יכולים להצטרף לאיתמר, לסדר את החדר ולמיין את הצעצועים שלהם. אולי תמצאו "אוצרות" שכבר נשכחו! כדאי להחליט יחד מה לשמור ומה ניתן לזרוק או לתרום לאחרים. אפשר גם לנסות לתקן צעצועים שבורים ולחשוב יחד על דרכים למחזר חפצים ולהציע להם שימוש חדש.
האם גם לכם יש צבעים שבורים ששקלתם לזרוק? אפשר למחזר אותם! ממיינים אותם לצבעים בעלי גוון דומה, מקלפים את שאריות עטיפות הנייר ומכניסים אותם לתבניות אפייה מנייר או מסיליקון. אופים בחום נמוך עד שהצבעים נמסים. מקררים, משחררים מהתבנית ונהנים מצבעים חדשים וססגוניים!
מתבוננים פנימה – איזו התנהגות מרגיזה אתכם, ומה יכול להרגיע אתכם?
לשפוט ל"כַּף זְכוּת" – אפשר להפגיש את הילדים עם מצבים שונים מהספר או מחיי הגן ולדון איתם במה יחשבו על מצבים שונים, למשל: לו הייתם פוגשים בחתולה דוהרת על אופניים שעוקפת אתכם בדרך, מה הייתם חושבים על המעשה שלה? ולו אתם הייתם דוהרים על אופניים, מה היו חושבים עליכם?
ניתן להכין מגלילי נייר משקפיים ורודים לראייה חיובית של המציאות ומשקפיים כהים לשיפוט שלילי שלה. מה רואים באמצעות המשקפיים הכהים? ואם מחליפים אותם לוורודים, כיצד אותם הדברים נראים?
כדאי להציג בפני הילדים תצלומים המתארים אירועים שונים שניתן לפרש ולשפוט בדרכים שונות, למשל: ילד שופך כוס מים או ילד מעיף כרית באוויר. בקשו מילדות וילדי הגן לתאר את המתרחש בתצלום בעין טובה.
הסיפור מזמן העשרה של השפה העברית באמצעות הביטויים "לדון לכף זכות" ו"עין טובה". בסיפור מילים קרובות במשמעותן, כמו: "רטן", "רגז", "כעס" ו"התרתח", וניתן להתעכב עליהן ועל משמעותן. תוכלו לערוך רשימת מילים נרדפות חיוביות ושליליות לתיאור הרגשתו של הברווז.
תוכלו לשיר יחד שירים מעודדים וחיוביים לחיזוק האופטימיות והמבט הטוב על העולם, למשל: "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד" ו"אחלה עולם" (מאת ג'ורג' וייס ובוב ת'יל, בתרגום מאור כהן ועלי מוהר).
הביטו יחד באיורים: האם הבחנתם בגבות המיוחדות של הברווז והקיפוד? האם תוכלו לזהות מי כועס ונרגן ומי שמח ורגוע רק על פי הגבות שלו? תוכלו לשבת זה מול זה, כל אחד בתורו יכסה את פניו ויעשה פרצוף שמח, מופתע, כועס או עצוב כשרק הגבות שלו גלויות, והשני יצטרך לנחש מה הרגש המובע על פי מראה הגבות בלבד.
ניתן להכין תיאטרון אצבעות בעזרת עפרונות איפור ואודם: על גב כף יד אחת מציירים קוצים, ומצדה השני, על האצבעות, מוסיפים אף ופה – והנה הקיפוד; בעזרת אודם הופכים את היד השנייה לברווז כשצובעים באדום את האגודל והאצבע – וזה המקור. מספרים את הסיפור באמצעות שתי הידיים. איזו יד שופטת מהר? איזו יד דנה לכף זכות?
תוכלו לשתף את ילדיכם בפעם שאתם, כמו הברווז בסיפור, מיהרתם להסיק מסקנות לגבי מעשים של אחרים. כאשר נתקלים באירוע לא נעים אפשר לנסות לאמץ את המבט "הקיפודי" ולחזור יחד על הצירוף "אולי, בכלל, למשל".
התבוננות ושיתוף – כדאי לחלק לתלמידים את הספרים ולבקש מהם להתבונן באיורים של האימא, של האיש באוטובוס, של הזקן ושל בתו. אפשר לשאול כיצד הבעות פניהם משקפות את התחושות הפנימיות שלהם? תוכלו לעזור לתלמידים להעשיר את אוצר המילים שלהם במילים המביעות רגשות.
דיוקן חצי חצי – האיורים של אלינור מילצ'ן צולמו במצלמה, הודפסו בשחור-לבן ולאחר מכן נצבעו בצבעי עיפרון. אפשר לצלם כל תלמיד בנפרד ולהדפיס את התמונות בשחור- לבן, מקפלים את התצלומים לחצי באמצע הפנים ומדביקים אותם על קרטון ביצוע. בעזרת צבעי עיפרון הילדים יכולים לצבוע את התצלום וליצור "דיוקן חצי-חצי". תוכלו להציג תערוכת דיוקנאות על לוח קיר בכיתה.
מה מרגיש חפץ? – התלמידים יכולים להמציא סיפורים שמסופרים על ידי חפץ, ולא על ידי בן אדם. ניתן להציע לתלמידים לבחור חפץ, למשל כריך שנשכח בבית, עיפרון שבור בקלמר או לוח בכיתה, ולהמציא סיפור פרי דמיונם המסופר מנקודת ראותו של החפץ.
חברי עט מעבר לים – האם תרצו לשלוח מכתבים לחברים מֵעבר לים וכך לשמור איתם על קשר? תוכניות PJ Library פועלות בבתי ספר יהודיים בצפון אמריקה, בדרום אפריקה ובמקסיקו. נשמח לקשר אתכם לתלמידים ברחבי העולם, שגם הם קוראים ונהנים מספרי "ספריית פיג'מה"! פנו אלינו בדוא"ל.
מה ידוע ומה נסתר בסיפור? אפשר לשער: מה אמא לילי לחשה לניתאי? מה היה כתוב במכתב? מדוע האיש באוטובוס כעס? ולמה האיש הזקן ובתו היו עצובים? זכרו, אין תשובה אחת נכונה – זה הקסם של הסיפור!
האיורים הם שילוב של צילום וציור. אתם יכולים להדפיס תמונה משפחתית או תצלום של ילדיכם במדפסת שחור-לבן, ובעזרת עפרונות צבעוניים לצבוע את ההדפס ולהעשיר אותו בצבע ובדמיון.
לפעמים אנשים שומרים מכתבים מיוחדים לזמן רב – מכתבים רשמיים, מכתבי אהבה או מכתבים מחברים. האם גם אתם שמרתם מכתבים מיוחדים? תוכלו לשתף את ילדיכם במכתב כזה ששמרתם: מי כתב לכם אותו? על מה המכתב? בעקבות הסיפור תוכלו לכתוב זה לזה מכתבים ולשמור אותם במקום מיוחד.
מכתב אינו חייב להיות ארוך, ולא תמיד צריך להכניס אותו למעטפה. תוכלו להפתיע את ילדיכם ולצרף פתקים קצרים לקופסת האוכל שהם לוקחים לבית הספר, להצמיד אותם למראה בחדר האמבטיה או להחביא אותם מתחת לכרית. העיקר – להפיץ מילים טובות לכל עבר!
מי ישמח לקבל מכם "מכתב קסם"? אולי קרובת משפחה, שכן או חברה מהכיתה? אתם מוזמנים לכתוב מכתב משותף, להכניס למעטפה ולשלוח בדואר. לא תאמינו עד כמה מכתב יכול לשמח.
רוצים להכין מכתב קסם בכתב סתרים? סוחטים לימון, טובלים קיסם אוזניים במיץ הלימון וכותבים בעזרתו על דף לבן. רק אם מאירים בעזרת פנס מתחת לדף ניתן לקרוא את הכתוב.
לוח עזרה הדדית – בשיתוף הילדים תוכלו להכין לוח קיר "ככה חברים עושים" עם דוגמאות לעזרה הדדית הלקוחות מהנעשה בגן. אפשר גם לנסח יחד אמנת חברוּת של הגן שלכם.
הילדים משתפים – למי יש כלב? למי יש חתול? האם מישהו מגדל פילון בבית?! תוכלו לבקש מהילדים להביא תמונה של חיות המחמד שלהם או את חיות המחמד עצמן ולספר עליהן ועל הטיפול בהן.
חוקרים חיות – איך נראה בואש? מה אוכל קיפוד? כיצד עטלפים ישנים? הילדים יכולים לחקור את החיות האהובות עליהם ולהכין תעודת זהות שלהן. אפשר גם להמציא חיה שלא קיימת. את תעודות הזהות של חיות המחמד ניתן להציג על לוח קיר בגן. לחצו כאן לדוגמה לתעודת זהות מקוונת.
"יום מועדונים" בגן – בשיתוף הילדים אפשר להעלות רעיונות למועדונים בתחומים אהובים, למשל ספרים, שירים, גינון וכמובן חיות מחמד. מתכננים יחד דוכנים או עמדות של המועדונים, והילדים מסתובבים בין התחנות ונהנים.
משחק "כאילו" – כדאי לדאוג לבובות שיעודדו את שילוב הסיפור במשחק הסוציו-דרמתי של הילדים. אם אין לכם בובות שמייצגות את כל החיות בסיפור, אפשר להכין אותן עם הילדים. באמצעות חיקוי הדמויות בסיפור ובעזרת משחקי "כאילו" ספונטניים הילדים יכולים להתנסות בחברוּת, בדאגה ובשיתוף.
בית מארח – בשיתוף ההורים אפשר לחלק את הילדים ל"בתים מארחים" בעקבות הסיפור. כל קבוצה מקימה "מועדון חברים" בבית אחר, שבו קוראים ספרים אהובים, מְשַׂחקים מִשחקים שקשורים לבעלי חיים ויוצרים יחד קולאז' מקטעי עיתונים שמבטא "מיהו חבר?" בעבורם. את הקולאז'ים ניתן לתלות על לוח בגן.
כדאי לשבת קרוב ולעיין יחד בספר. שאלו את ילדיכם: האם משהו באיורים הצחיק או העציב אתכם? האם אתם מכירים את כל החיות שבסיפור? האם לדעתכם כולן מתאימות להיות חיות מחמד? תוכלו לדמיין יחד: אילו יכולתם לגדל חיית מחמד שונה מהרגיל, איזה בעל חיים הייתם בוחרים?
כדאי לעצור בעמוד שבו מגיעים הילד והפילון למועדון, ולהקריא בקול את הכתוב על השלט. אפשר לשוחח: מדוע לדעתכם לא מכניסים פילים למועדון? איך מרגישים הילד והפילון? לפני שממשיכים בקריאה אפשר לשער: מה לדעתכם יעשה הילד?
’‘כי ככה חברים עושים‘‘ – תוכלו לשתף את ילדיכם בחברות מיוחדת מילדותכם. מה אהבתם לעשות יחד, במה שיחקתם? מיהם החברים של ילדיכם, וכיצד הם אוהבים לבלות יחד? אולי יש ילד או ילדה מהגן שעוד לא ביקרו אצלכם? אפשר לערוך מפגש חברים מכל הגילאים – כי למועדון המשפחתי כולם מוזמנים!
כדאי לקרוא את הספר כמה פעמים, כך יוכלו הילדים לזכור את רצף האירועים ולהצטרף אֲליכם לשורות החוזרות בספר: "רעבים ביער לא חסר, כדאי מאוד להסתתר…", ו"התפוח גדול, אפשר גם לכבד".
לכל חיה צורת הליכה ייחודית: הקיפוד צועד בצעדים קטנים, הארנבת מנתרת, הסנאי מדלג והעכבר הולך בטפיפות קלילות. תוכלו לשחק יחד במשחק חיקויים של הדמויות בסיפור: האחד מחקה את תנועותיה של החיה והשני מנחש מי היא.
הקיפוד הקטן
שְׁמִירָה
ניתן להמחיז את הסיפור בעזרת בובות מארגז הצעצועים הבית
ניתן להמחיז את הסיפור בעזרת בובות מארגז הצעצועים הביתי. אפשר גם להכין תחפושות של חיות משאריות בדים: גוזרים מהבדים אוזניים בצורות שונות, מדביקים אותן לקשתות לשיער והינה: קיפוד, ארנבת, סנאי ועכבר
הקיפוד הקטן
שְׁמִירָה
החברים בסיפור נהנים מארוחה משותפת שבה כל אחד נותן משלו ומקבל מאחרים
החברים בסיפור נהנים מארוחה משותפת שבה כל אחד נותן משלו ומקבל מאחרים. אפשר לארגן עם חברים או עם שכנים פיקניק משותף שבו כל אחד מביא מאכל מהבית וחולק אותו עם אחרים.
הקיפוד הקטן
שְׁמִירָה
תוכלו להכין עם ילדכם קיפוד מאצטרובל אותו יצבעו הילדים בצבעי גואש
תורני חלוקה: כדאי לחפש במהלך היום הזדמנויות רבות לאפשר לילדים לחלק לחברים צעצועים, צלחות, משחקי חצר ועוד. תוכלו גם להמציא משחקים בהם זוגות ילדים דוחפים יחד חפץ גדול. כך הילדים יוכלו לתרגל חלוקה, נתינה וקבלה באופן שגרתי.
תצרף (פאזל) של תפוח: מכינים עיגול נייר אדום גדול לכל ילד ובעזרת קווים מקווקווים מסמנים בו חצי. מדביקים את החלקים לדף אחורי בעזרת סקוצ'. נותנים לילדים "לחלק את התפוח": לפרק ולהרכיב את העיגול.
צעדים שונים: כדאי להדגים לילדים את צורות ההתקדמות השונות של כל חיה שבסיפור – ניתורים, דילוגים, טפיפות. הילדים יכולים להתנועע בחדר לצלילי מוזיקה, כל פעם בצורת התקדמות של חיה אחרת. כשהמוזיקה נעצרת עומדים בלי לזוז.
כרטיסיות התאמה וזכרון: אפשר להדפיס צילומים של החיות המוזכרות בסיפור כפי שהן נראות בטבע, ולהשוות אותן עם איורי החיות בספר. תוכלו להכין משחק כרטיסיות: מדביקים על גבי קרטון קשיח תמונות של החיות בטבע וצילומי איורים מתוך הספר, גוזרים לכרטיסיות מרובעות ומצפים את הכרטיסיות בנייר דבק או טפט שקוף.
אפשר לחפש את הדפים שבהם הארנב והחתול אוכלים. אילו צלילים משמיעות החיות בזמן שהן אוכלות? נסו להקשיב לצלילים שנשמעים כשאנחנו שותים מקשית, מלקקים גלידה או אוכלים תפוח.
סיפור על טיול של ארנב וחתול
שְׁמִירָה
תוכלו להמחיז את הסיפור באמצעות בובות של ארנב וחתול
האם כל בני המשפחה אוהבים לאכול את אותם מאכלים? מי שותה מבקבוק, מי לוגם קפה חם מספל? כדאי להציע לילדיכם להתנסות מדי פעם במאכלים שונים. האם הם אהבו אותם? זכרו, על טעם וריח אין להתווכח!
סיפור על טיול של ארנב וחתול
שְׁמִירָה
תוכלו להזמין חבר חדש הביתה ולמצוא פעילות שתשמח את שני החברים
"בוא אמור שלום!" הסיפור נפתח במפגש בין שניים. אפשר לשחק יחד משחק מפגשים: שימו מוזיקה קצבית ותנו לילדים לנוע בחופשיות בחדר. כשהמוזיקה נעצרת נעמדים מול בן זוג, מביטים בעיניים, מחייכים ואומרים "שלום"! משחקים מספר פעמים. בכל עצירה של המוזיקה נעמדים מול חבר אחר.
גב אל גב: החתול והארנב בסיפור עומדים גב אל גב כאשר הם נעלבים, ואז מסתובבים זה אל זה. אפשר לשחק משחק "גב אל גב". מתחלקים לזוגות. כשמכריזים "נעלבתי!" הילדים מפנים גב זה לזה ומרימים כתפיים (תנועה של "לא רוצה"), וכשמכריזים "חברים טובים!", הילדים פונים זה אל זה ומחייכים.
הפכים: הארנב אוהב לאכול גזר קשה, החתול אוהב ללקק שמנת רכה. בעזרת צעצועים, מאכלים או כרטיסיות אפשר לעסוק בהפכים: גדול וקטן, קשה ורך, גבוה ונמוך… תוכלו גם להתנסות בהפכים בתנועה: לצעוד לאט ומהר, קדימה ואחורה, ללכת בגב זקוף או כפוף…
מה טעים לי? בשיתוף ההורים תוכלו ליצור ספר מתכונים של ילדי המעון: לכל ילד יוקדש עמוד עם תמונה ומתכון של המאכל האהוב עליו. הספר יכול להתאים כמתנת סוף שנה.
דווקא כן נחמדים! הילדים יכולים להתבונן בחתולי בית או רחוב ולערוך חקר: איך הם מתנועעים? מה הם אוהבים לאכול? איך הם מתרחצים? במה הם אוהבים לשחק? האם יש הבדל בהתנהגותם ביום ובלילה? (חשוב מאד להזכיר לילדים שאסור לגעת בחתולי רחוב וחתולים לא מוכרים!). תוכלו לצפות יחד בסרטון המסביר מה הופך חתולים לכל כך חמודים בעינינו?
בעקבות החקר של הילדים, גם אתם יכולים להפיק סרטון של ילדי הגן, "חתולים דווקא כן נחמדים"!
עין טובה: הילדים יכולים להכין משקפת מיוחדת שרואים דרכה בעין טובה את הסובב אותנו. לוקחים שני גלילי נייר טואלט ריקים, מקשטים אותם ומצמידים אותם זה לזה בעזרת דבק. בקצה הגלילים אפשר להדביק נייר צלופן בצבע ורוד. אילו יצורים נחמדים רואים במשקפת? איך מרגישים כשהעולם כולו "ורוד"?
להיכנס לנעליו: הספר מזמין אותנו להבין את החוויה של חתולים, אפשר להכיר לילדים את הביטוי "להיכנס לנעליים שלו". תוכלו להביא לגן נעליים מסוגים מגוונים ולבקש מהילדים למדוד ולהדגים: כיצד צועד האדם שנועל אותן? לאן הוא הולך? מה הוא עושה? בעזרת הנעליים תוכלו לשחק משחק דמיון "נעלי הפלא": מציבים זוג נעליים מיוחדות במרכז החדר. מזמינים כל פעם ילד אחר לנעול את הנעליים, לוחשים לו באוזן שם של דמות (תינוקת, איש זקן, גננת, חקלאי..) ועל שאר הקבוצה לגלות למה הפך.
מתנועעים כמו חתולים: תצליחו גם אתם להיות חתולים לרגע? לגרגר כחתול, להתיישב על הרצפה ולהרים כף רגל אל האף, להסתובב ולנסות לתפוס את הזנב, לעמוד בעמידת שש ולקמר את הגב, להתגלגל ולהתמתח.
להכיר ולאהוב: האם יש לכם חוג חיות בגן? אולי אחד ההורים או קרוב משפחה עובד עם בעלי חיים? כדאי להזמין אותם לגן ולבקש שיספרו על המקצוע ויערכו פעילות משותפת עם בעל החיים. ההיכרות עם בעל החיים יכולה למוסס חששות.
אפשר לצאת יחד לטיול חתולים בשכונה. בכל פעם שתפגשו חתול, נסו לנחש כיצד הוא מרגיש והמציאו עליו סיפור. כשתחזרו הביתה ילדיכם יוכלו להכין ספרון מצויר, "למה חתולי השכונה שלנו נחמדים".
אפשר לשחק יחד במשחק "עין טובה": כל אחד בתורו זורק לשני כדור צמר. מי שתופס את הכדור אומר על מי שזרק משהו טוב – תכונה או מעשה שעשה. נסו להתמסר בכדור כמה שיותר פעמים, עד שהחדר יתמלא בפרגון, במחמאות ובאהבה.
אין חכם כבעל הניסיון: בשנים הראשונות צוברים ילדים היכרות וניסיון במגוון תחומים. כל התנסות מפתחת את הילדים, פותחת את עולמם ומסייעת בבירור טעמם האישי. חשוב לאפשר התנסות במגוון דרכים: ביצירה – להעשיר את השימוש בחומרים עם מרקמים, צבעים וריחות שונים, במשחק – להיפגש עם סביבות למידה מגוונות, בחברות – לעודד מגוון מפגשים ופעילויות עם ילדים שונים בגן.
מזהים דמויות מזוויות שונות: האיורים בספר מצוירים מזוויות שונות: במבט מלמעלה, מלמטה, מקדימה ומאחורה. אפשר לשחק יחד משחק זיהוי, להציג מפני הילדים מזווית לא צפויה ספר או צעצוע מוכר. ניתן גם לנסות לזהות חפץ לפי צלליות. האם הם הצליחו לזהות את החפצים?
למי יש חתול או כלב בבית? איך הוא נראה? איזה שם נתתם לו? מדוע? בקשו מהילדים לתאר איך הם מטפלים בו. אפשר להדגים על בובת משחק. מחקים חתולים: נסו ללכת, לילל, להתחכך כמו חתול. החתול דלעת מתרוצץ בכל מיני פינות של הבית – בשירותים, על שולחן עבודה, בחדר השינה. נסו לדמיין ולהציג יחד, מה היה עושה החתול דלעת בפינות השונות של הגן? איך היה מתנהג במפגש? בפינת הבית? בחצר? בפינת הספר?
מכינים דיוקן עצמי כחתול: בגב הספר מופיע איור של הסופר והמאייר מאוירים כחתולים. איך אתם הייתם נראים, לו הייתם חתולים? הדפיסו צילום של כל אחד מהילידים על דף נייר. בעזרת צבעים, טושים וחומרים שונים, כל ילד יוסיף לתמונה שלו מאפיינים של חתול: אוזני מחודדות, אף קטן, או אולי שפמפם? אפשר להביא איפור פנים לגן, ולצייר לכל ילד אף ושפמפם חתולי.
להכיר ולאהוב: הילד לומד לאהוב את החתול בזכות ההיכרות איתו. זוהי הזדמנות לחקר משותף על חתולים: נסחו יחד שאלות על חתולים. שלחו עם כל ילד שאלה לחקר בבית, בשיתוף ההורים. כדאי להקדיש לממצאים קיר בגן.
"אני אוהב שוקולד": בחיבור לנושא השנתי ולמיזם "הסיפור שלי- הסיפור של כולנו". הטעם האישי, הייחודי שלנו, הוא חלק ממה שמגדיר אותנו. עם זאת, הוא מתפתח ויכול גם להשתנות. מה אתם אוהבים? מה לא? אחת לכמה זמן כדאי להכין רשימה של הדברים האהובים על ילדי הגן. בכל פעם לבחור נושא אחר: מאכלים, משחקים, מקומות, או עונות. כדאי לחשוב עם הילדים: האם יש גם משהו ששיניתם את טעמכם או דעתכם לגביו? אם מתאים לך, מומלץ לשתף בסיפור אישי שלך: אולי יש מאכל שפעם לא אהבת והיום דווקא כן? אולי יש פעילות שפעם נרתעת ממנה והיום היא דווקא מהנה?
מתכון למרק דלעת: בימי החורף הקרים אפשר ליהנות יחד ממרק דלעת חם!
מצרכים:
1 בצל קצוץ גס
1 דלעת חתוכה לקוביות
2 בטטות מקולפות וחתוכות לקוביות
1 קישוא
2 שני גזרים מקולפים וקצוצים גס
חופן פטרוזיליה קצוצה
מעט שמן
מים למרק
מלח, פלפל
מוט מעבד מזון ידני.
אופן ההכנה:
מטגנים את הבצל. כשנעשה שקוף מוסיפים את כל הירוקות חתוכים גס ומטגנים מעט. מוסיפים מים ותבלינים, מביאים לרתיחה ומנמיכים את האש. מבשלים עד לריכוך הגזר. נותנים למרק להצטנן מעט, וטוחנים אותו למרק סמיך בעזרת מעבד המזון.
המאייר החביא בין האיורים חיות רבות, כמה מהן אמתיות, ואחרות – חיות צעצוע. כדאי לדפדף בספר ולחפש את החיות בכל עמוד. האם מצאתם את היצור הירוק עם המחושים? מה הוא עושה על היד של אבא ומה קורה לו כשהילד פוגש את חתול דלעת?
בעזרת גרב ישן, בדים וכפתורים תוכלו להכין יחד בובת יד של חתול ולהמחיז את הסיפור. באיזה שם תקראו לבובת החתול שלכם? האם נעים ללטף אותה? איזה קול היא משמיעה?
תוכלו לצאת לטיול בקרבת הבית ולחפש חתולים. לא כדאי להתקרב אל חתולים שאין להם בית או לנסות ללטף אותם, אבל אפשר לסייע להם. בעזרת ארגז ריק ובדים ישנים תוכלו להכין יחד מחסה לחתולי רחוב, שאליו הם יוכלו להיכנס בימי גשם ובלילות קרים.
אילו חיות אתם אוהבים? האם יש בעל חיים שילדיכם אינם אוהבים או שממנו הם מפחדים? אפשר לבקר בגן החיות או בחנות לבעלי חיים ולהכיר את החיה מקרוב. אולי תגלו גם אתם שמפגש קרוב עם בעל החיים יכול לשנות את הדעת.
מהו תמסח? פגשתם פעם ארקרי? הספר שופע בחיות מגוונות, חלקן מוכרות יותר, חלקן פחות. אפשר להכין מגדיר חיות כיתתי, לקסיקון של כל החיות הייחודיות שבספר. מתחלקים לזוגות: כל זוג חוקר חיה אחרת. במחברת גדולה, קלסר כיתתי, תערוכה או מצגת מציגים את הממצאים. מקדישים עמוד לכל חיה: מציירים תמונה או מדביקים צילום שלה, וכותבים כמה מילים על סביבת מגוריה, ותכונותיה. אפשר אפילו להמציא "שטוז"- שטות בחרוז על כל חיה, בהשראת סגנונו של עודד בורלא.
תחרות חרוזים: אפשר לקיים תחרות חרוזים בעקבות השיר המחורז: "האפרוח נוח". בוחרים מילה. כל משתתף צריך למצוא ולכתוב כמה שיותר חרוזים במשך 60 שניות. בכל סיבוב בוחרים מילה עם סיום אחר. המנצח במרבית הסיבובים מוכתר כ"אלוף החרוזים".
כותבים יחד סיפור נונסנס בהמשכים: "נונסנס" הוא סגנון ספרותי המתאפיין בהומור, חוסר הגיון או חוסר משמעות. התלמידים יכולים לכתוב יחד סיפור נונסנס משותף: הראשון כותב משפט בראש הדף, ואת המילה האחרונה במשפט בשורה חדשה. הוא מקפל את הדף כך שהשורה מוסתרת ורק המילה האחרונה חשופה. התלמיד הבא ממשיך את הסיפור לפי המילה היחידה שנחשפה, מקפל את הדף כמו הקודם ומעביר הלאה. אחרי שכל המשתתפים כותבים, פותחים את הדף המקופל וקוראים את הסיפור המשעשע שנוצרתם יחד.
משחק ההמצאות: בעקבות הסיפור: "ההמצאות של קרפד", תכלו גם אתם להפוך לממציאים מצוינים. אוספים חפצים שונים ומשונים (למשל: קומקום, נעל, כרית, שקית, סיכה). עומדים במעגל ומעבירים את אחד החפצים מיד ליד. כל משתתף בתורו מציע ומדגים שימוש חדש לחפץ, שונה מהשימוש המקורי בו ושונה מהשימוש שהציע חברו לפניו. לדוגמה, קומקום יכול להיות גם עציץ פרחים או כובע. כמה שימושים הצלחתם להמציא לכל חפץ? האם ההמצאות שלכם הצחיקו אתכם?
אולי תרצו להמציא יחד מכונה בסגנון רוב גולדברג? מחלקים את התלמידים לקבוצות ומזמינים כל קבוצה להמציא מכונה בעזרת חומרים פשוטים כגון קוביות דומינו, כדורים, צינורות, כוסות פלסטיק ועוד. לחצו כאן וכאן לרעיונות ישימים והשראה לפעילות.
כדאי להזמין את התלמידים לחפש ספרים בבית שהם קיבלו במהלך השנים ועדיין נהנים לקרוא, ולבקש מהם להביא את הספרים לתערוכה בכיתה. תוכלו לערוך הצבעה של ספרים אהובים על התלמידים. אפשר לחשוב יחד על קטגוריות שונות לבחירה, למשל "הספר עם האיורים היפים ביותר", "הספר המצחיק ביותר", "הספר שקראתי הכי הרבה פעמים", "ספר שאני קורא לאחים או בני דודים צעירים ממני" ועוד. תוכלו להזמין את ההורים יום בחירות ולחגיגה שתציין את סיום התכנית.
בסיפורי החיות ישנו מוסר השכל דווקא לבני האדם. קראו יחד את הסיפורים ונסו למצוא את המסרים העדינים שנמצאים בהם. מה הופך מישהו למסכן? למה הנמר עוזר לפשושית? האם טוב לב הוא דבר מדבק? ומה מלמד אותנו הסנאי על עצמאות?
בשיר האפרוח של נוח כמעט כל השורות מתחרזות עם המילה "נוח". ניתן לבחור מילה או צליל ולנסות לכתוב שיר שבו כל השורות מתחרזות עם אותו הצליל. כמה ארוך השיר שכתבתם?
סיפורי חיות
שְׁמִירָה
בסיפור על סקיקי הסקי מופיעים שפע ביטויים וצירופי לשון עם המילה "עין"
בסיפור על סקיקי הסקי מופיעים שפע ביטויים וצירופי לשון עם המילה "עין": ראו עין בעין, חשכו עיניו עין הרע ועוד. תוכלו להכין יחד מילון מאויר ומשעשע בו מצוירים הביטויים מהסיפור.
אוהבים חיות וסיפורים? אפשר ללכת לבקר בגן החיות, עם מחברת ריקה ומכשיר כתיבה. האם יש חיות שמזכירות לכם בני אדם? ציירו אותן, המציאו יחד סיפור דמיוני עם מוסר השכל וכתבו בעצמכם סיפורי חיות.
סיפורי חיות
שְׁמִירָה
תענוג של קריאה ברחוב ירמיהו - יותם שווימר באתר NRG
מה נשמע: בעקבות הסיפור אפשר לשוחח עם הילדים על רעשים, נעימים ומפריעים. אפשר לשבת בשקט-בשקט ולהקשיב – מה שומעים? תוכלו לצאת לחצר, שוב לשמור על שקט ולהאזין – מה שומעים?
"תזמורת הרעשים"- הזמיני ילד להשמיע צליל מסוים ולחזור עליו שוב ושוב. הציעי לילדים לזמזם/ לרקוע ברגליים/ למחוא כפיים/או כל רעיון אחר. על פי התור יצטרפו ילדים נוספים להשמיע עוד קולות שונים. עד שנוצרת תזמורת רועשת במיוחד. ועכשיו קחי את שרביט הניצוח: סמני בידייך לתזמורת הילדים להגביר או להנמיך את הצלילים, ואף להשתיק אותם בפתאומיות. לאחר תרגול אפשר להעביר את שרביט הניצוח גם לאחד הילדים.
"להיכנס לנעליים שלו" – אפשר להסביר לילדים את המושג "להיכנס לנעליים של האחר". תוכלי להביא זוגות נעליים שונות שמתאימות לדמויות מהסיפור ולבקש מהילדים להיכנס כל אחד לזוג נעליים אחד ולהביע את עמדת הדמות בשפה שלו.
תרגיל בשכנוע – מומלץ לחשוב על הזדמנויות קטנות במהלך שגרת הגן, בהן ניתן לתת לילדים חופש בחירה לגבי פעילות כלשהי. חפשי הזדמנות לבחירה וקבלת החלטה של ילדי הגן בין שתי אפשרויות לפעילות, למשל: מה נכין- סלט ירקות או סלט פירות? הזמני שני ילדים לשכנע את הקבוצה, כל אחד בעד אפשרות אחרת. לאחר מכן אפשר לערוך הצבעה ולקבל החלטה משותפת. זו הזדמנות לשוחח על הכרה בדעות מנוגדות, על קבלה וכבוד להחלטת הרוב, ועל ביטוי ועמידה על דעת היחיד.
לומדים לרקום! האיורים הייחודיים של הספר מזמנים התנסות במלאכת הרקמה- מלאכה עתיקה ויפה במיוחד. מכינים שלט לבית המשפחה עם עיטור של רקמה:
קחו בריסטול וגזרו אותו בצורה רצויה. סביב לבריסטול חוררו חורים באמצעות מחורר, במרווחים שווים. כעת משחילים חוטי צמר צבעוניים בחורים, כמו בעבודת הרקמה. במרכז השלט אפשר לכתוב: "כאן גרים בכיף" ואת שם המשפחה של הילד.
שכנים ומקצועות – אפשר לשוחח בעקבות הסיפור על המקצועות השונים של השכנים בשכונה. אפשר לשלוח את הילדים לחקר קטן בבית: במה ההורים עוסקים? איזה קולות ותנועות עושים בעבודה הזו? הילדים יכולים להציג בפנטומימה את המקצוע של ההורים ושאר ילדי הגן ינחשו.
איך נראית השכונה שלנו? אפשר לבנות עם הילדים דגם של השכונה מקוביות או קרטונים, או לשרטט אותה בציור רצפה ענק משותף. נסו לציין מקומות חשובים בשכונה: מבני ציבור, גן שעשועים. ציינו שמו של רחובות השכונה. לקראת סוף שנת הלימודים בגן, ניתן לאסוף תמונות משפחתיות של הילדים, וליצור בגן קיר "השכונה שלנו"- עם בניינים שמכל חלון מציצה תמונה של משפחה אחרת, וכמה מילים על המשפחה מתחת לחלון.
כדאי לדפדף בספר, לעיין מקרוב באיורים המיוחדים של לנה גוברמן ולקרוא יחד גם את המילים והשלטים שמופיעים בהם. האם משהו באיורים שיעשע אתכם? האיורים עשויים מבדים צבעוניים ומחוטי תפירה וסריגה. אפשר לחפש פיסת בד או גרב ישן, לגזור, להדביק ולתפור מהם יצירה מיוחדת משלכם.
ברחוב ירמיהו
שְׁמִירָה
אפשר לשוחח יחד על הדרישה של משפחת חרובי לשקט ועל התגובות של השכנים
אפשר לשוחח יחד על הדרישה של משפחת חרובי לשקט ועל התגובות של השכנים. האם התבקשתם אי פעם לשנות את המנהגים שלכם כדי להתחשב בבני משפחה אחרים או בשכנים? האם הבקשה נראתה לכם סבירה או מוגזמת? בעקבות הסיפור תוכלו להיזכר בשכנים שלכם. את מי לא ראיתם זמן־מה ותרצו להזמין לביקור?
רוצים לשחק ב׳משחק השקט׳? אתם מוזמנים ללחוש זה לזה, לשחק בדממה, ללכת על קצות האצבעות, לאכול בשקט ואפילו לנסות לצחוק ללא קול. האם הייתם מצליחים לעבור את ”מבחן השכנים השקטים“ של משפחת חרובי?
כדאי לצאת לטיול בשכונה. איך היא נראית? מי השכנים שלכם, והאם אתם מכירים את כולם? האם אתם מבלים יחד, עוזרים זה לזה? אפשר לשרטט או להכין יחד דגם של השכונה שלכם ולהוסיף מי גר בכל דירה או בית.
אפשר לשוחח עם בני משפחה ולשתף את השכנים: האם משהו דורש שיפור או תיקון במרחב המשותף שלכם? תוכלו ליזום פעילות שכונתית, למשל טיפוח וקישוט של חדרי המדרגות, הקמת גינה קהילתית, עזרה הדדית בקהילה. גבשו תוכנית פעולה וצאו למשימה.
כדאי לערוך מפגש חגיגי להורים וילדים לרגל פתיחת התכנית. לאחר קריאה משותפת של הסיפור מזמינים כל צמד הורה-ילד לגזור תמונות מתוך עיתונים של דברים משמחים וליצור מהן "קולאז' מצב רוח טוב" של קהילת הגן.
דב מצב רוח טוב
שְׁמִירָה
להוסיף לפינת התחפושות תלבושות ואביזרים של החיות שבסיפור
מה עושה לילדי הגן מצב רוח טוב ומה משמח כל אחד מאיתנו? במפגש בוקר תוכלי להחזיק כדור בידיים ולשתף את הילדים במשהו שעושה לך מצב רוח טוב. גלגלי את הכדור לכיוון אחד הילדים, התופס מונה דבר שעושה לו מצב רוח טוב ומגלגל את הכדור הלאה לחבר או חברה. תוכלי לרשום את התשובות שהילדים נותנים ולתלות בגן – גם ההורים ישמחו לדעת מה אמרו ילדיהם!
אפשר להכריז על "יום מצב רוח טוב" בגן: מגיעים לגן מחופשים לחיות שבסיפור, ממלאים את ארגז התחפושות באביזרים מצחיקים. אפשר להכין עם הילדים "שטוזים" (שירי שטות בחרוזים) מצחיקים, לשיר שירים משמחים ולערוך מסיבת ריקודים. אפשר להכין יחד כריכים בצורת חיות ולערוך ארוחת עשר משמחת וחגיגית.
כך מכינים כריכים בצורת חיות: כריך חתול, כריכי פיל, גמל ועוד ולקינוח – לאכול עוגיות חיוכים.
דב מצב רוח טוב
שְׁמִירָה
כדאי לעיין יחד באיורים המשעשעים שציירה דניאלה דקל־לונדון ולעקוב אחר ההתרחשות בסיפור
כדאי לעיין יחד באיורים המשעשעים שציירה דניאלה דקל־לונדון ולעקוב אחר ההתרחשות בסיפור. מה החיות אוהבות לעשות יחד? האם מצאתם את שלוש הנמלים הבורחות? האם הצלחתם לזהות את החיות השונות המסתתרות בתוך דוב מצב־רוח טוב?
אתם יכולים להמחיז יחד את הסיפור. מי יהיה הדוב ואיך תתחפשו? ומי יציג את הדמויות האחרות? בסוף המחזה אפשר להכין יחד כריכים ולאכול אותם בארוחת חברים מיוחדת.
יש דרכים רבות לשפר את מצב הרוח: לשחק עם חברים, לשיר ולרקוד, לחבק. תוכלו לשוחח על הדברים הגורמים לכם לשמוח ולבחור משהו שעושה לכם טוב בלב – למשל לשיר ולרקוד יחד, לצאת לטיול בשכונה או לקרוא יחד ספרים אהובים!
הדוב בסיפור מַכּיר חברים חדשים, והחבורה נהנית מאוד לבלות יחד. בעקבות הסיפור תוכלו להזמין הביתה חבר חדש ולנסות לעשות יחד דברים חדשים. האם זכיתם לחברות חדשה? האם הבילוי רומם את מצב הרוח שלכם?
"מְשַׁעֲמֵם לִי וְאֵין לִי עִם מִי לְשַׂחֵק!" כמו הדוב, כל אחד מרגיש לעיתים עצוב או משועמם, ולא תמיד יש חברים בסביבה. אפשר להכין יחד "ערכת מצב־רוח טוב": מקשטים קופסת נעליים ומכניסים לתוכה הפתעות קטנות: מדבקות, צבעים, משחק קטן ועוד. את הקופסה שומרים בצד ומוציאים אותה בעת הצורך.
גם אתם וילדיכם יכולים להתחפש לדובים, לחיות אחרות, אפילו לבן משפחה. אפשר להכין סלסילת תחפושות ואביזרים (בדים, כובעים, משקפיים, חפצי בית). מתחפשים, מנסים לנחש מה התחפושת של האחר, ומרוממים את מצב הרוח!
דב מצב רוח טוב
שְׁמִירָה
לחלק את עותקי הספר לילדים ולאפשר להם לדפדף ולהתבונן באיורים של המאייר שי צ'רקה
כדאי לחלק את עותקי הספר לילדים ולאפשר להם לדפדף ולהתבונן באיורים של המאייר שי צ'רקה. האם התמונות הצחיקו את הילדים? האם משהו הפריע להם? אפשר לשאול את הילדים כיצד בחר המאייר להציג את התנהלותם של אנשי חלם?
מה מצחיק אתכם? "נעלי הזהב של המלך" מצטרף לאוסף סיפורי חלם אשר מציגים התנהגויות אנושיות באור משעשע ומגוחך. מעשיות דומות אודות ג'וחא, הרשל'ה וחושם מופיעות במסורת של עדות שונות. אפשר לבקש מהילדים והוריהם לחפש בבית או בספרייה סיפורים נוספים על הדמויות הללו, לחלוק אותם יחד ולהביא אותם לשיתוף ולתצוגה בגן.
טוב שם טוב 
קטטה עם מטאטא 
גמצוץ בגינה 
שנינו 
הקיפוד שאמר מה אכפת 
למה הכל קורה דוקא לי 
פיל ישן על השביל 
תהיה בריא מוריס מגי 
דומים וגם שונים 
זאב גדול וזאב קטן 
המזוודה 
החוצה 
אולי בכלל, למשל 
מכתב הקסם 
פילים לא מתקבלים 
הקיפוד הקטן 
סיפור על טיול של ארנב וחתול 
למה חתולים לא נחמדים? 
החתול דלעת משנה את הדעת 
סיפורי חיות 
ברחוב ירמיהו 
דב מצב רוח טוב 
נעלי הזהב של המלך 
דרקון- אין דבר כזה 
קרמר החתול יוצא אל היער 
תאכל מעיל, תאכל 
אין לי עם מי לשחק 
משה והגדי: על-פי אגדת חז"ל 
נוצות ברוח 
הנסיכה וכיכר הלחם האמיתית 
מסרגות הפלא של סבתא 
סבא בישל מרק 
מרק כפתורים 
האריה והעכבר 
ביקור הצעצועים 
הטרקטור בארגז החול 
חולד והגוזל 
גור גורילה הקטן 
איך מבקשים סליחה 
נשיקות 
אני יכול לעזור 
קְרִיאָה
שִׂיחָה
הַמְחָשָׁה
סִרְטוֹנִים
הַשְׁרָאָה
חֵקֶר
מִשְׂחָק
יְצִירָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
הַעֲשָׁרָה
לָצֵאת הַחוּצָה
חֲגִיגָה
כְּלָלִי
שֵׁמַע
קִשּׁוּר
בִּשּׁוּל
מַעֲרָךְ