מה אפשר לעשות עם זה? איך אפשר לפתור את זה? חשיבה יצירתית משפיעה על האופן שבו אנו פותרים בעיות בחיי היום יום , ועל האופן שבו אנו מתמודדים עם אתגרים, מגיבים לכישלון ומפתחים גמישות מחשבה. קריאה משותפת של סיפורים בנושא יכולה לעודד יצירתיות ויזמות, ולעורר השראה להמציא, לפעול ולמצוא בכל התנסות חדשה - הזדמנות לגילוי.
בראשית הקריאה ילדים משקיעים מאמץ רב במעקב אחר רצף האותיות ושטף המילים. כשהם מאזינים למבוגרים קרובים קוראים להם, הם יכולים להתפנות מהמאמץ, להתמסר לדמיון ולגלות דברים חדשים בספר. מומלץ כמובן לעודד את הילדים לקרוא בעצמם, אך במקביל להמשיך ולקרוא גם יחד.
ניסיתם פעם לבנות או לתכנן משהו וזה לא יצא כמו שדמיינתם? איך מרגישים כשלא יוצא לנו בדיוק כמו שהתכוונו? מה יכול לעזור במצבים כאלה?תוכלו לשתף את הילדים בניסיונות שלכם שלא תמיד הצליחו ובמה שעוזר לכם להתמודד.
מה קורה כשמתכננים קודם ואז בונים? וכשבונים ללא תכנון? תוכלו להתנסות בשני האופנים בבנייה בעזרת חפצים שתאספו, קוביות לגו או כל דבר אחר שיש בבית, ולראות איך הרגשתם ומה הייתה התוצאה בכל אחת מן הפעמים.
אפשר לשחק במשחק דמיון וציור. אחד מבני או בנות המשפחה מתאר לאחרים: אני רואה בדמיוני דבר שעושה… לדבר יש… הוא בצבע… – ושאר המשתתפים מציירים לפי התיאור. מה רואים בכל ציור? מסקרן מאוד!
גיבורת הספר מתמודדת עם הפער שבין הדמיון והתכנון לבין התוצר במציאות. ילדים רבים חוֹוִים כעס או תסכול כאשר דברים לא מצליחים כמו שרצו. הספר מאפשר להזדהות עם החוויה ונותן תוקף לרגשות שעולים במצבים אלה.
לצד זה הספר מציע עידוד ומראה את האפשרות לקום ולנסות מחדש.
כמו כן בהשראת הספר אפשר לעסוק בתכנון ולעבוד יחד על פרויקט כיתתי לפי חזון, מטרות ושלבים.
מומלץ לקרוא את הספר בקבוצות קטנות כשלכל ילד עותק משלו. כך יתאפשר לכל ילד וילדה לעקוב אחרי העלילה ולהתבונן באיורים, המסייעים להבנתה.
ניבוי – בסיפור יש הַבְנָיָה של מתח: הקוראים לא יודעים מהו הדבר הכי מדהים עד לסופו של הסיפור. בתחילת הקריאה אפשר לעצור ולשאול: "מה הילדה רוצה לבנות לדעתכם?", "מה אתם הייתם בונים?". לפני העמוד האחרון אפשר לעצור ולתת לילדים לשער מהו הדבר הכי מדהים.
קריאה חוזרת – בקריאה חוזרת של הספר תוכלו לאסוף עם הילדים רמזים מהאיורים על הדבר הכי מדהים, למשל הרמז שעולה מהאיור שבו הילדה רוכבת על הקורקינט בלי הכלב, רמזים מהחפצים שהיא משתמשת בהם, רמזים מהשרטוט.
לאחר הקריאה הראשונה שאלו שאלות המסייעות להבנת הרצף הסיפורי: "מי הוא החבר הכי טוב של הילדה?", "מה הילדה והחבר שלה עושים יחד?", "מה עשתה הילדה כשהדברים שהיא בנתה לא יצאו כמו שהיא תכננה?", "מה חשבו המעריצים שראו אותה בונה?", "לְמה מתכוונים כשאומרים 'מעריצים'?", "מה זה אומר שהילדה 'מתפוצצת'?", "מה קרה כשהילדה כעסה?", "למה היא רצתה לפרוש?", "מה עזר לה להרגיש אחרת?", "מה גרם לה לבנות מחדש את הדבר הכי מדהים?", "לְמה הוא משמש?".
שיח רגשי – "איך הילדה מרגישה כשהיא עם החבר הכי טוב שלה?", "איך היא מרגישה כשהיא מתכננת את הדבר הכי מדהים?", "איך היא נראית באיורים כשהיא מתכננת את הדבר הכי מדהים?", "איך היא נראית כשהיא בונה?", "איך היא מרגישה כשהדבר הראשון שהיא בונה לא יוצא כפי שתכננה?", "למה המעריצים לא מבינים אותה?", "איך הכעס משפיע עליה?", "לְמה הכוונה במשפט 'זה לא אחד מרגעיה היפים'?".
התייחסות לעמוד של הטיול עם העוזר – "מה קורה למצב הרוח של הילדה במהלך הטיול?", "מה גורם לכעס שלה להתפוגג?", "מה מרגיע בטיול?", "אֵילו דברים מסייעים לכם להירגע?"
"כשהילדה פוגשת שוב בדבר הלא-נכון הראשון שבנתה, כתוב: 'תחושה רעה עומדת להציף אותה שוב.' למה, לדעתכם, נכתב כך?", "מה גורם לתחושה שלה להשתנות?", "איך היא מרגישה כשהיא משלימה את מה שהיא בונה?", "למה היא והעוזר שלה חושבים שהם בנו את הדבר הכי מדהים אף על פי שיש דברים שיכלו לשפר?"
דמויות ללא שם – "למה, לדעתכם, לדמויות שבספר אין שמות?" תוכלו לשוחח על הבחירה המיוחדת הזו – אם אין שם, אולי הן יכולות להיות כל אחד ואחת?
בין דמיון למציאות – "תוכלו לספר על מקרה שבו תכננתם מראש ודמיינתם איך ייראה משהו שרציתם להכין?", "מה קרה כשהכנתם אותו?", "הוא היה כמו שדמיינתם?", "איך הרגשתם?", "חשוב לכם שמה שאתם עושים יֵצא בדיוק כמו שדמיינתם?", "מתי כדאי, לדעתכם, להמשיך ולנסות לעשות אותו, ומתי כדאי להפסיק לגמרי או לקחת הפסקה?", "מה הופך משהו למושלם בעיניכם?", "האם גם דבר לא מושלם יכול להיות מדהים?"
הספר מאפשר לעסוק בנושא חשוב ורב-משמעותי בחיי ילדים – חוויית הכעס וההתמודדות איתה. תוכלו להתחיל את המעקב אחרי מסלול הכעס שבסיפור בהתבוננות בהבעות הפנים ובמחוות הגוף של הילדה, החל בניסיון הראשון שלא צולח ועד לרגע שבו הכאב עולה לה לראש והיא "מתפוצצת". תוכלו לשאול: "האם רק הכאב עולה לה לראש?", "מה גורם לה 'להתפוצץ', לדעתכם?", "הרגשתם פעם כעס כשדברים לא קרו כמו שתכננתם?", "איפה מרגישים את הכעס בגוף?", "מה חשבתם בזמן שכעסתם?", "מה עזר לכעס לעבור?", "יש מישהו או משהו שאתם נעזרים בו כשאתם כועסים?", "מה הייתם מציעים לילדה לעשות כשהיא הרגישה שהיא 'מתפוצצת'?".
לבסוף תוכלו להציע לילדים לצייר את מסלול הכעס שלהם ולהתייחס בציורם לאופן התפתחותו ולמקומות בגוף שבהם הם מרגישים אותו.
בכיתה אפשר להתנסות בבנייה לפי תכנון בכמה אופנים: אפשר להזמין את הילדים לצייר משהו מדהים שהם רוצים לבנות, לאחר מכן לשאול אותם שאלות שיעזרו להפוך את התכנון למציאות, כמו "מאילו חומרים תבנו את זה?", "באיזה גודל זה יהיה?", "מהו סדר פעולות הבנייה?".
תוכלו להכין שתי קערות, באחת פתקים עם פעלים מהספר, כמו מכָּה בפטיש, מנסרת, מדביקה, ובשנייה פתקים עם רגשות שונים, כמו כעס, שמחה, עצב, פחד.
הזמינו בכל פעם ילד או ילדה לקחת פתק ולהציג אותו בפנטומימה. בסבב הראשון יהיה עליהם לקחת פתק מקערת הפעלים, ובסבב הבא – מקערת הרגשות.
לאחר מכן אפשר לאתגר את הילדים ולהזמין אותם לקחת פתק מכל קערה ולנסות להציג את השילוב ביניהם, למשל לנסר בעצב, להכות בפטיש בשמחה.
האיורים בספר משלימים חלק מהפרטים, למשל את העובדה שהחבר הכי טוב של הילדה הוא כלב, או לְמה משמש הדבר הכי מדהים. אפשר לתת לילדים להתבונן באיורים ולראות אילו פרטים הם מגלים בהם.
ציור בשילוב של צבעים ושחור-לבן – אפשר להזמין את הילדים לצייר בסגנון המיוחד של הספר ולבחור אילו חלקים לצבוע ואילו חלקים להשאיר רק בקווי מִתְאָר.
הבעות פנים ושפת גוף – הפנים ומחוות הגוף של הילדה באיורים השונים מביעים מגוון רגשות. תוכלו להציע לילדים להתנסות בחיקוי חלק מהאיורים בתנועה, בהבעות פנים או בפנטומימה. אפשר גם להציע להם לצייר בעצמם תחושות ורגשות שונים.
כאשר מצליחים לעשות פעולה בפעם הראשונה זו הרגשה טובה – לקרוא, לכתוב ומה עוד? – תוכלו להעלות עם ילדכם זיכרונות מפעולות שהם או אתם למדתם לעשות לראשונה: לבעוט כדור לשער, לרכוב על אופניים, לשחות או לפתור חידה. ומה עוד?
'העולם מלא מילים' – תוכלו לבחור הגדרה מהספר ולערוך לה רשימה של מילים: מילים מצחיקות, מילים מרקדות, מילים שובבות, מילים פורחות. מילים ארוכות כמו ג'ירפה, ומילים קצרצרות. ואולי תרצו להכין רשימה של המילים שאתם הכי אוהבים.
"פתאום סוף סוף מרגישים כמה טוב.." "העולם כמו ספר גדול נפתח.." מרבית הילדים מחכים בציפייה נרגשת לדעת לקרוא ולכתוב; וחשים שזוהי כניסה סמלית לעולם המבוגרים. חדוות הקריאה והכתיבה– אמנם מדובר במיומנויות הנרכשות בהדרגה, אך הגילוי הוא פתאומי, כפי שמתאר המספר. פתאום מבינים מה כתוב בשילוט הרחוב, או בכותרי ספרים. היכולות לקרוא ולכתוב מחזקות תחושות שייכות, עצמאות ומסוגלות. חדוות הקריאה – הספר מציע חוויית קריאה מיוחדת: המילים המשעשעות, החריזה, ואיוריו הייחודיים והמתוחכמים של הספר יכולים לעודד ולחזק במהלך רכישת קריאה וכתיבה. תוכלו לקרוא את הסיפור שוב ושוב ולשלב אותו כדי למנף חדוות למידה, לחזק מוטיבציה וסקרנות, להדגיש תחושת מסוגלות, ולהנחיל אהבה לשפה ולקריאה. בחירה – כדאי לבחור מבין הפעילויות את אלו המתאימות ביותר עבורכן ועבור הילדים.
הקדמה למורה – מכיוון שילדים רוכשים את מיומנויות הקריאה והכתיבה בקצב שונה, זו הזדמנות לאפשר שיתוף של החוויה שלהם בתהליך ושל הקשיים והאתגרים העולים. כדאי להדגיש שגם אם עדיין לא מצליחים לקרוא ולכתוב הכל – יש אותיות ומילים שכבר מתרגשים שיודעים לזהותן וכמה נהדר שאפשר תמיד ללמוד עוד ועוד.
לפני הקריאה – אפשר לבקש מהילדות והילדים לקרוא מהלוח או לכתוב את שמם הפרטי, ולשאול: רגע! האם תמיד ידענו לקרוא ולכתוב את השם שלנו?
קריאה– כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות כאשר לכל ילדה וילד עותק אישי, כך שיתאפשר להם להעמיק בפן המילולי והחזותי של הסיפור.
קריאהשנייהוהשתהות על איורים – אחרי הקריאה הראשונה כדאי לקרוא את הסיפור פעם נוספת תוך מתן שהות להתבונן באיורים הייחודיים, ולעקוב אחר השילוב בין מילים לאיורים.
לקרוא ולכתוב – תוכלו לשאול: מתי הבנתם שאתם יודעים לזהות אותיות ומילים? מה הרגשתם? באיזה מצבים בחיי היומיום, הקריאה והכתיבה עוזרות לנו לדעתכם? תוכלו לאתגר את התלמידים ולשוטט יחד ברחבי בית הספר לחפש מילים ושלטים ולנסות לקרוא אותם או לזהות אותיות יחד.
כי העולם הוא ספר פתוח – איזה ספר אתם זוכרים ואוהבים במיוחד? מדוע?
אילו דברים לדעתכם אפשר ללמוד או להכיר מסיפורים ? איזה סוגי ספרים אתם מכירים?
תוכלו לבקש מהילדות והילדים להביא ספר מעניין לכיתה להציג ולקרוא יחד בכל פעם ספר אחר. – לנסות ולזהות מילים ואותיות ולהיחשף לעולמות שונים. מה יעניין אותנו בספר בישול? ספר אגדות? ספר שירים או ספר מפות? אפשר למיין את הספרים לפי סוגות ולפי מיון עצמאי של הילדים.
ללמוד משהו חדש – ניתן לבקש לשתף במקרים בהם למדו משהו חדש
ולשאול: אילו עוד דברים שטרם התנסיתם בהם, היה מעניין אתכם ללמוד ולדעת?
חנות מילים – שלום! איזו מילה תרצה לקנות היום? תוכלו להקים יחד דוכן למילים כשהילדים פעם משמשים כרוכלים הממליצים על מילים ממרכולתם ופעם קונים: "אני רוצה לקנות בבקשה את המילה "מתנה" אשלם במילה "פרפר".
איך אומרים את זה? – אפשר לנסות להגות יחד מילים ארוכות ומסובכות כמו למשל: סטרפטוקוקוס או אנציקלופדיה.
"הו העולם מלא מילים" – מילים נפוחות? זוגות? תאומות? מעופפות? או מרקדות?
בפעילות זו תוכלו לחזור אל כל התיאורים בסיפור ולחשוב יחד על מילים מתאימות ואם במקרה לא תמצאו מילה מרקדת או נפוחה – תמיד אפשר להמציא!
חרוזים מצחיקים – אפשר לחפש מילים מתחרזות מהסיפור ולהמציא חרוזים משלכם. מה מתחרז עם אוטובוס? סוס!
מילים ותנועה – האם תוכלו "להשתבלל" כמו האות פ? להימתח כמו האות נון סופית?
אפשר לנסות וליצור אותיות בתנועות הגוף ואפילו להתחבר יחד למילה, לצלם ולשתף את ההורים.
שיתוף הורים – ניתן לשתף את ההורים ולבקש לחשוב יחד עם הילדים על מילים ששיבשו באופן משעשע כשהיו קטנים . אפשר לבקש לבחור מילה משפחתית אהובה, לכתוב ולקשט, להצטלם איתה ולשלוח לתצוגה בכיתה.
האיורים הנהדרים של איה גורדון נוי מלאי דמיון ושעשוע. הם מורכבים משילוב מרקמים, חפצים וטקסטורות. תוכלו להתנסות ביצירה: לבחור מילה אהובה ולאייר אותה בהשראת איוריה של המאיירת באמצעות גזרי עיתון וציורים.
ע. הלל – הלל עומר; (1990-1926) היה סופר, משורר ואדריכל נוף. בשיריו הִרבה לכתוב על טבע, נוף ובעלי חיים. דורות של ילדים בישראל גדלו על יצירותיו ההומוריסטיות, ובהן סיפורי 'דודי שמחה', 'למה לובשת הזברה פיג'מה?' ועוד רבות וטובות.
כדאי לסרוק את הקוד ולהכיר את ע. הלל. תוכלו לקרוא בספריו ולשיר משיריו.
ספר יכול להעביר רעיון במילים מעטות. בספר כזה האיורים הם פתח להתבוננות ולשיחה על עולמם של הילדים. דרכם אפשר לגלות שבעזרת דמיון וחשיבה יצירתית גם דברים שנראים חסרי ערך, יכולים להפוך למשמעותיים.. כדאי להביט היטב באיורים ובמה שהם מספרים לנו ולשאול: האם פקק שלא מתאים לשום בקבוק הוא זבל? מה עוד אפשר לעשות עם צינורות?
ילדים משתמשים בדמיון ויכולים לראות עולם ומלואו בחפץ פשוט, אפילו בפקק. בעזרת הדמיון מתפתחת חשיבה יצירתית ומקורית.
רגע של "סתם" יכול להוביל לשיעמום או לתסכול, אבל יכול להיות גם הזדמנות למשחק ולחיבור בין חברים. ככל שגדלה היכולת למצוא וליצור עניין באופן עצמאי, השיעמום פוחת, והעולם הופך למגרש משחקים מסקרן.
הילד בסיפור משתמש בפריטים שונים ביצירתו – כפעילות הטרמה אפשר להביא לילדי הגן מגוון חפצים ולהזמין ילד או ילדה להראות בתנועה שימוש לא רגיל בחפץ, בשעה ששאר הילדים מתבוננים ומנסים לזהות למה הכוונה.
הספר "סתם ים" שייך לקטגוריית ספרים הנקראת פִּיקְצֶ'רְבּוּק (picturebook). בספרים מסוגה זו חלקו העיקרי של הסיפור מועבר על ידי האיורים, ואי אפשר להבין בלעדיהם את עלילת הסיפור ואת מסריו.
חשוב מאוד לאפשר לילדים להתבונן באיורים בעת הקריאה. לשם כך מומלץ לקרוא את הספר בקבוצות קטנות כשלכל ילד וילדה עותק אישי משלהם.
ניבוי – במהלך קריאת הסיפור כדאי לעצור ולהציע לילדי הגן לנחש מה יעשו הילדים בסיפור בחפצים שמצאו.
לאחר הקשבה להצעותיהם ממשיכים לעמוד הבא ובודקים אם גם הסופרת והמאיירת ענת וַרְשַבְסְקִי חשבה כמותם.
חשוב להבהיר לילדים כי אין תשובה נכונה, ולחזק אותם על הניסיון לדמיין.
"סתם ים" – אפשר לשתף את הילדים בשם הסיפור ולשאול אותם על מה הסיפור מספר לדעתם. לאחר הקריאה כדאי לחזור ולבדוק אם ההצעות שהעלו תואמות את העלילה.
ספר נוסף בנושא יצירתיות, דמיון וחפצים (גם הוא ראה אור בהוצאת "פיג'מה"): המכונה
שִחזור הסיפור – ספרים מסוגת הפיקצ'רבוק מאפשרים גם לילדים צעירים להתאמן בניצני קריאה מאחר והאיורים תומכים בעלילת הסיפור. במפגשים החוזרים עם הספר כדאי לשאול שאלות שיסייעו להם בשחזור העלילה, כמו: לאן הלך הילד? מה הוא עשה שם? מה הברווז חשב על מה שהילד עושה? למה הברווז החליט להצטרף אליו? מה הם עשו יחד?
קישור לחיי הילדים – אפשר לשאול: מתי אתם אומרים את המילה "סתם"? האם שיחקתם עם משהו שהיה "סתם" והפך למשהו אחר? תוכלו לתאר את המשחק? האם אתם אוהבים לעשות לפעמים "סתם משהו"? איזה "סתם משהו" אתם אוהבים?
גיבורי הסיפור מציירים ויוצרים פסלים בחול באמצעות חפצים שונים. הַזמינו את ילדי הגן לצייר ולפסל בחול בחצר או בלוחות חול. אפשר לשלב "סתם" חפצים שנמצאים בארגז. את היצירות תוכלו לצלם ואת התמונות תוכלו לתלות על לוח ייעודי.
פעילות דומה מופיעה בהצעות לפעילות משפחתית שבסוף הספר. תוכלו להזמין את ההורים לשלוח תמונות וכך לחבר בין הגן לבין הבית.
שני העמודים האחרונים בספר מציגים את הצורך של ילדים במשחק וביצירה ואת האופן שבו הם מספקים צורך זה. הילדה שבסיפור מבקשת להצטרף לפעילות ומבינה בדיוק מה כוונתו של הילד ב"סתם". אפשר להזמין את הילדים להמשיך את הסיפור ולדמיין מה יכלו הילד והילדה לעשות יחד. לאחר השיח אפשר להזמין אותם ליצור את ההמשך במגוון אפשרויות וחומרים או בהמחזה.
הָכינו קופסת קרטון גדולה ובה חפצים שונים שלכאורה אין בהם שימוש, כמו: גלילי נייר טואלט, עיתון ישן, גלגל קטן. תוכלו לבקש ממשפחות הילדים לתרום "סתם" חפצים משלהם. הוציאו בכל פעם חפץ אחר ושאלו את הילדים אם הוא "סתם" לדעתם, או אם יש להם רעיון מה לעשות בו. עודדו את הילדים להפליג בדמיון ויצירתיות.
אפשר לעשות פעילות דומה בחצר הגרוטאות .
מהו המקום האהוב עליכם? האם הוא נמצא בתוך הבית? האם הוא קרוב אליו? או אולי דווקא רחוק ממנו? תוכלו לשתף זה את זה: מהו המקום המיוחד שלכם, מה אתם אוהבים בו, ובמה הוא מיוחד בעיניכם וליצור את התחנה שלו!
בכל מקום אפשר לגלות דברים טובים, ולכל מקום יש חן שאפשר למצוא בו. בכל סבב במשחק אחד המשתתפים בוחר מקום, רחוק או קרוב, בארץ או בחו"ל, אמיתי או דמיוני. שאר המשתתפים שואלים שאלות על המקום, ובעזרתן מגלים מדוע המקום הנבחר הוא מקום נפלא.
מה קורה בקרבת הבית שלכם? צאו לסיור קצר ונסו לגלות כיצד תוכלו לתרום לסביבה הקרובה: תוכלו לאסוף ניירות ולהשליך לפח המחזור, להציע כוס שתייה לאנשים המחכים בתחנת האוטובוס, או לארגן ספריית רחוב עם השכנים.
"הוא נמצא בַּמקום הכי מתאים ואף פעם לא מרגיש בו זר." איש חולם לעבור למקום שלא ירגיש בו זר, אך מחליט להישאר במקום שהוא נמצא בו, להשתתף בעשייה וליזום, וכך מרגיש שייך. הצורך להרגיש שייך הוא צורך בסיסי של כל אדם. אומנם, אפשר להשתייך למקום מסוים, כמו לשכונה או לבית ספר, ולא להרגיש חלק ממנו, אך ניתן להרגיש שייך בעזרת עשייה משמעותית והרגשה של קבלה וערך. בזכותן נוצרים קשרים חברתיים, רגשיים ואישיים, כפי שקורה לאיש בסיפור. האיש חסר שֵם ומכונה "איש", וגם המקום שהעלילה מתרחשת בו אינו ידוע. בכך רומזת לנו הסופרת כי הסיפור הוא על כל אדם, וכי התחושות שמלוות את גיבור הסיפור הן שיקוף של תחושות אוניברסליות. לתרום ולהועיל – בדומה למה שקורה לאיש, גם אצל תלמידות ותלמידים תתעצם תחושת השייכות לבית הספר ולכיתה אם יתאפשר להם לתרום לטובת הכלל, להיות חלק ממטרה שחשובה לכולם, לבטא את דעותיהם ולהשתתף בקבלת החלטות. תחושת השייכות חשובה לתלמידי כיתה א'בפרט, משום שבית הספר עדיין לא מוּכָּר להם. הזדהות עם דמותו של איש יכולה לְתַקֵף את רגשותיהם ולעודד אותם לפעול ולהרגיש שהם חלק ממשהו ושיש להם ערך ומקום.
תוכלו לשלב את הסיפור בפעילויות לחיזוק תחושת השייכות, למשל בתכנון פרויקט משותף, כמו הצגה, טיול ועוד. בתכנון המשותף תוכלו לשאול: "מה הייתם חולמים שיהיה בפרויקט?"; "באיזו דרך אתם מציעים לפעול?"; "מה כל אחד ואחת ירצו לתרום לביצוע הפרויקט?".
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות שבהן לכל תלמיד ותלמידה עותק אישי משלהם. בשל אורך הסיפור כדאי לשקול לקרוא אותו בשתי פעימות, יום אחר יום, ולשלב שאלות הבנה ושאלות ניבוי מעוררות מחשבה וסקרנות: "מה לדעתכם יעשה איש עכשיו?". מילים בולטות – מילים אחדות בסיפור בולטות וצבועות באדום. כדאי לחשוב יחד מדוע הובלטו דווקא מילים אלה, ובהזדמנות זו להכיר אותן ולהתעמק במשמעותן: "האם כבר שמעתם פעם את המילה ___? איפה?"; "האם אתם מכירים מילים דומות לה?". תוכלו להציע לילדים לנסות לכתוב אותה בעצמם, לצייר אותה או להרכיב ולהדביק אותה מאותיות גזורות.
לאחר הקריאה כדאי לשאול כמה שאלות הבנה – "מה רצה איש?"; "על מה הוא חלם?"; "מה קרה לו כשהחליט לצאת לדרך?"; "מה נהג האוטובוס גרם לו להבין?"; "מה הוא עשה בתחנה?"; "מה קרה שם בעקבות מה שעשה?".
חלומות – בסיפור מתואר אדם שחולם. כדאי להבחין בין חלום בשעת שינה לבין חלום שהוא למעשה משאלה, כלומר שאיפה ורצון להגשים אותה. כדאי לשאול: "האם איש היה ער כשחלם? אם כן, באיזה סוג חלום מדובר?"; מה לדעתכם ההבדל בין חלומות בשעת שינה לחלומות שרוצים להגשים?".
כדאי להסביר כי חלומות מסוג זה מכונים "משאלות", "שאיפות" או "רצונות": "מה גרם לאיש להגשים את חלומו למרות חששותיו?"; "האם גם לכם יש משהו שאתם חולמים עליו ותשמחו שיתגשם?"; "מה כדאי לעשות לדעתכם כשרוצים להגשים חלום?". שיח רגשי – מומלץ לנהל את השיח בקבוצות קטנות. ניתן לשאול: "מדוע לדעתכם בכל פעם נדחתה יציאתו של איש מהיישוב?"; "מה עזר לו להתגבר על הקושי שלו ולצאת?"; "מדוע הוא שמח שהעז לחצות את הכביש?"; "האם גם לכם קרה פעם שחששתם ממשהו והעדפתם לא לעשות אותו?"; "האם חששתם אולי מהכניסה לבית הספר?". מקום אהוב – "איזה מקום בשכונה, בעיר או בארץ אתם אוהבים? מדוע?"; "לאיזה מקום בארץ, בעולם או בדמיון אתם חולמים להגיע?". תוכלו לעודד ציור או יצירה המתארים את המקום האהוב ולתלות אותם בכיתה.
תחנת האוטובוס הפכה לתחנת חלומות, מפני שאיש חשב על מה שהיה יכול לשמח אותו בַּמקום, ולמעשה בכך שימח גם אחרים.
תוכלו לבחור יחד פינה בבית הספר או בסביבתו, לחשוב יחד כיצד אפשר להפוך אותה לפינה משמחת ומה יכול לשמח אותם ואחרים בפינה זו, ולפעול להקמתה. הפינה יכולה להיות קבועה או זמנית.
שיתוף הורים – אפשר ורצוי לשלב את ההורים ולפעול יחד בתכנון הפינה, בהקמתה ובתפעולה.
המקום שלי – המקום שאיש חולם עליו כולל תיאורים המפרטים את ייחודו: טעים וחמים, כולם בו רק שרים, שמש וירח יחד עומדים ועוד. חלקו את התלמידים לזוגות, בקשו מכל אחד מבני הזוג לדמיין בתורו מקום חלומי ולשתף את החבר בתיאורו: מה מיוחד במקום הדמיוני שהמציא? אילו תחושות, טעמים, ריחות וצבעים יש בו? מה עוד יש בו? המקום שלי ביצירה – האיורים בספר כוללים קווים בשחור־לבן, וחלק מהפרטים צבועים בצבע. בהשראת האיורים אפשר לבקש מהילדים לצייר את המקום החלומי שלהם בקווי מִתְאָר שחורים ולאפשר להם לבחור את הפרטים שירצו להדגיש ולצבוע. כדאי לבחון מדוע בחרו להדגיש דווקא את הפרטים שבחרו ולהציג את הציורים בכיתה.
האיור מאפשר לקוראים הצעירים להיחשף לאָמָּנות, ולהכיר עולמות חדשים שמוסיפים לסיפור הכתוב ולפעמים מספרים סיפור נוסף ואחר מזה המסופר במילים. בזמן קריאת ספר כדאי להביט יחד באיורים, לעצור את שטף הקריאה, להביט פעם נוספת, ולתת לילדים ולילדות למצוא פרטים מיוחדים שמדברים אל לִבם.
דובון מנסה לעזור לצמח שלו, הוא דואג לו ומטפל בו. אפשר לשוחח ביחד ולשתף – למי אתם דואגים? במי אתם מטפלים? – בחיית מחמד? בבובה? בעציץ אהוב ואולי באח קטן? – מה אתם עושים כדי לטפל בהם? האם קרה לכם שהטיפול לא עזר כפי שתכננתם, אבל הדברים הסתדרו באופן שלא ציפיתם?
מה קורה לארנבונים? האיורים המשעשעים מתארים עולם שלם שנמצא מתחת לאדמה. תוכלו להביט באיורים, ולספר יחד מה עושים הארנבונים, מתי הם שמחים, עצובים, שבעים או עסוקים?
מה רואים כשיושבים על הספה? ומה כשעומדים באמצע החדר? או כשזוחלים מתחת לשולחן? – בכל סבב אחד מבני המשפחה בוחר מקום וממנו רואה את החדר: מה מושך את תשומת הלב שלו? האם הוא רואה פרטים שאחרים לא יכולים לראות?
צחוק ועידוד קריאה – עלילת הספר רְווּיָה הומור שנובע מהפער בין העלילה הכתובה, המתארת את החוויות של הדובון, ובין העלילה המאוירת שהקוראים נחשפים אליה.
הסיפור יכול לסייע בפיתוח היכולת להבחין בכמה התרחשויות בו־זמניות, לספר סיפור עצמאי באמצעות איורים ובעיקר לצחוק וליהנות מקריאה וכך לטפח את האהבה לספר ולעודד קריאת ספרים.
התמודדות עם אתגרים – הצורך להתמודד עם בעיות ואתגרים הוא חלק משגרת יומם של ילדים וילדות. הם אומנם יכולים להציע שלל פתרונות יצירתיים, אך התאמת פתרון מעשי לבעיה היא מיומנות שמתפתחת בהדרגה.
עידוד מחשבה עצמאית ויצירתית – פיתוח יחס חיובי לנוכח אתגרים באמצעות עידוד חשיבה, התנסות וקבלת רעיונות שהילדים מציעים. מיומנויות אלה יסייעו לילדים גם בהמשך דרכם.
תוכלו לשלב את הספר במצבים שונים שמתעורר בהם הצורך לחזק ילדים.
כדאי לעודד אותם לחשוב על פתרון לאתגרים שעומדים בפניהם ולדבר על כך שלפעמים אנו רגילים להתנהלות שלא מתאימה למצב, וכדאי לנסות למצוא פתרון אחר.
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות שלכל ילדה וילד בהן יש עותק אישי.
העותק האישי בסיפור הזה חשוב במיוחד, שכן באמצעותו מתאפשר לילדים לעקוב ביתר קלות אחרי שתי עלילות, מאוירת וכתובה, המתרחשות זו לצד זו. ניבוי – תוכלו להפסיק בקריאת הסיפור ולהציע לילדים לשער מה יקרה בַּהמשך. כך תסייעו לקשב שלהם.
אפשר להתבונן יחד במחילה שבעמוד הראשון, לשאול את הילדים והילדות מה מופיע באיור ובהמשך לגלות יחד כי זוהי מחילת ארנבים. אפשר לשאול: "מה, לדעתכם, יעשה הארנב בעמוד הבא?".
חשוב לאפשר לילדים להתבונן באיורים ולעקוב אחר שתי העלילות בו־זמנית: "מה קורה אצל דובון? ומה קורה בינתיים אצל הארנבונים?"
רצוי לשאול שאלות הבנה – "אילו פתרונות מַציע הדובון?"; "האם הדובון רואה את הארנבונים מתחת לאדמה?"; "מה עושים הארנבונים?"; "האם הדובון מבין שהצמח הוא גזר?"; "איך יודעים זאת?".
הומור – כדאי לשאול: "האם הסיפור הצחיק אתכם?"; "מה מצחיק בו במיוחד?".
מה מצחיק אתכם – הספר הוא הזדמנות לחלוק בקבוצות קטנות רגעים משעשעים ומצחיקים.
רעיונות ופתרונות – אפשר לשאול: "מה הוא הפתרון של הדובון?"; "האם יש לכם רעיון לפתרונות נוספים?"; "האם תוכלו לשתף במקרים שבהם נתקלתם באתגר ומצאתם לו פתרון?". כדאי להיעזר בדוגמה מוחשית ולבקש מהילדים שיחשבו על משהו בגן שצריך לשפר או לשנות ויציעו לו פתרונות.
שיח רגשי: טיפול ודאגה – הדובון דואג לפרח ומנסה לעזור לו לפרוח בדרכים שונות. הוא מטפל בו ודואג לו ואפילו מנסה ללמד אותו כיצד לגדול. כדאי לשאול: "האם גם אתם טיפלתם פעם במישהו או במשהו: אח, עציץ, בובה או כל דבר אחר?"; "איך הִבעתם את הדאגה שלכם כלפיו?"; "מה הִרגשתם?"; "האם נעים לכם שדואגים לכם ומטפלים בכם? באילו מקרים?".
אפשר להציע לילדים לגדל צמחים ולהיות שותפים בבחירת הצמח ובתהליך כולו.
כדי להפוך את הקריאה המשותפת למהנה ולעודד קריאה, כדאי לבחור בספר שמדבר אל הילדים והילדות ועוסק בנושאים שקרובים לליבם: יש שיעדיפו סיפור דמיוני, אחרים ירצו לקרוא ספר "שקרה באמת". כל סיפור אהוב יעודד אותם להמשיך ליהנות מספרים ויפתח בהם דמיון ויצירתיות.
גם אתם יכולים לחפש חפצים שמזכירים חוויות מהעבר: תצלום משפחתי, מתנה שקיבלתם או חפץ שקשור לחוויה שחוויתם. כל אחד בתורו מציג את החפץ שבחר, ומשתף בזיכרון שקשור אלי
רוצים מכונה משלכם? – אספו קופסאות, בדים, קרטונים וצעצועים ישנים, ותוכלו לבנות מכונה משלכם. אפשר לתכנן יחד מה היא תעשה ואיך היא תיראה, ואפשר גם פשוט לבנות ולגלות תוך כדי.
ברבים מהאיורים שבספר מופיעות מכונות. אפשר לדפדף בספר ולחפש איורים של מכונות וחלקים שלהן – האם תדעו מה היה התפקיד של המכונה? ואולי אפשר להמציא מכונה חדשה בעקבות החלק שגיליתם ולדמיין מה היא יכולה לעשות.
מיומנות בין-אישית – מערכת היחסים בין הסבים לנכד היא חיובית ומְתַגְמֶלֶת ומבוססת על כבוד הדדי, על הערכה, על הקשבה ועל שיתוף פעולה. המבוגרים מצטרפים לילד אף על פי שאינם מצליחים להבין את התכלית, ועוברים בעצמם תהליך של גילוי.
מודעות עצמית – הזדהות עם התהליכים שדוד עובר: ביטוי עצמי, התנסות בתהליך ותחושת שמחה מהתהליך ומהתוצר.
אוריינות גופנית ובריאותית – הסיפור משלב פועלי עשייה, כמו: "פֵּירקו", "הִרכיבו", "חתכו", "קשרו".
באמצעות מפגש עם חפצים מהעבר וזיכרונות החוסן הנפשי ותחושת השייכות מתחזקים.
חשיבה יצירתית – הן בתהליך איסוף החפצים וחיבורם והן בקישור המכונה לרגשות של שמחה ואושר.
מה עושה המכונה? – בעת קריאת הסיפור ניתן לעצור בשלב שבו המכונה מוכנה ולשאול: מה עושה המכונה, לדעתכם? חשוב לאפשר לילדים להביע את רעיונותיהם ולאחר מכן להמשיך בהקראה.
בירור והבנה של מסרים גלויים – חשוב לשאול שאלות, כמו: איזה רעיון היה לדוד? מה הִציעה סבתא לדוד? למה סבא ודוד הלכו למחסן? במה נזכרו סבא וסבתא?
לחזור ולהתבונן – חשוב לאפשר לילדים לחזור ולעיין בספר, להתבונן באיורים וכך לסייע בהבנת הסיפור וביכולת לשחזר את הסיפור.
מסרים סמויים – תוכלו לשאול שאלות, כמו: איזו מכונה רצה דוד לבנות? האם הוא ידע מההתחלה מה המכונה שלו תעשה? מה עשתה המכונה שלו לבסוף לסבא ולסבתא? ובשבילו? האם יש לכם רעיון לשם מתאים למכונה?
בהמשך כדאי לחבר את הסיפור לחוויות אישיות – האם אתם אוהבים לבנות? מה אתם אוהבים לבנות? האם אתם זוכרים משהו מיוחד שבניתם? אילו הייתם יכולים לבנות כל מכונה שתרצו, מה הייתם בונים?
קשר משפחתי – כדאי לשאול: מה אתם אוהבים לעשות עם סבא, עם סבתא או עם בני משפחה אחרים? איך אתם מרגישים כשאתם מבלים יחד? לסבא ראובן יש מחסן מעניין; אֵילו חדר או פינה אהובים עליכם אצל בני משפחתכם?
מטרה או תהליך? – הספר מַציג את עולם הילדים שבו התהליך, ולא רק היעד שבסופו, מסקרן ומהנה. זהו עולם שלומדים בו תוך כדי התנסות, בדיקה וגילוי סקרנות, לכן הוא לא תמיד בהיר ומובן למבוגרים. הספר מציע לְשַמֵר את היכולת הטבעית של ילדים לפעול באופן אסוציאטיבי ובתגובה על חוויות שהם חווים.
"היא פשוט מכונה" – סבתא של דוד מבולבלת כי, לדעתה, לכל מכונה יש תפקיד, אבל לדעת דוד, "היא פשוט מכונה". המבוגרים מכוונים לתהליך הטכנולוגי של המכונה, אבל מתברר שבעיני ילדים מדובר בתהליך של הבעה ורגש.
ומה בגן? – כדאי להתנסות גם בפעילויות מתוכננות לצורך יצירת תוצר – "יצרנות", וגם בפעילויות הבעתיות ביצירה חופשית – "יצירה". חשוב לְזַמֵן מגוון כלים וחומרים להתנסויות, לסייע ולתווך.
למה גרוטאות? – ילדים וילדות נהנים לשחק בגרוטאות ובחפצים אמיתיים. כך הם יכולים לחקור את המציאות ולחקות אותה, להתנסות בחפצים "של גדולים" באופן בטוח, לשחק משחק שהוא חופשי מהגדרות, להמציא וליצור.
אילו גרוטאות כדאי לבחור? – מומלץ לבחור מגוון גרוטאות ולאפשר לילדים לְנַיֵיד, לסחוב, למלא, להרכיב, לדמיין ולגלות שלל מיומנויות.
רצוי לבחור חפצים של בעלי מקצוע וחפצים ניידים שיש להם צורות ומִרקמים שונים, גם כאלה שמוכּרים מחיי היום-יום וגם שאינם כאלה.
חשוב! יש לוודא שכל החפצים בטיחותיים, קלים לנשיאה ואינם מסוכנים.
זיכרונות באיורים – האיורים "מספרים" באופן ויזואלי את המחשבות והזיכרונות של הדמויות. כדאי לחזור ולהתבונן באיורים ולגלות יחד את האופן שבו המאייר מציג את המחשבות לעומת האופן שבו הוא מציג את המציאות.
זיכרונות בחפצים – תוכלו לבקש מהילדים שיביאו חפץ מִשנים קודמות שמעורר אצלם זיכרון ולהציג אותו בפני ילדי הגן. אפשר גם לארח סבים וסבתות ולבקש שיביאו חפצים ישנים, יספרו עליהם וידגימו את השימוש בהם.
מכונות – מה הן עושות? ניתן לשאול: אילו מכונות מוזכרות בסיפור?
מה התפקיד שלהן? אילו מכונות נוספות אתם מכירים?
שם ופעולה – כדאי לעמוד יחד על הקשר בין שם המכונה לפעולה שהיא עושה: במֵדיח מְדיחים כלים, במייבש מייבשים כבסים
(בלשון הדיבור – "כביסה"). זוהי תשתית אוריינית-מורפולוגית לעיסוק במושג שורש, ומומלץ לשלב אותה באופן חווייתי ומשחקי במהלך הפעילויות.
משחק התאמה – תוכלו ליצור כרטיסיות התאמה בין מכונה לתפקידיה, למשל: תמונה של מכונת כביסה ותמונה של בגדים נקיים. זו הזדמנות להכיר מכונות שונות ולגלות שלעיתים למכונה יש יותר משימוש אחד.
חוקרים מכונות – איזו מכונה מעניינת את הילדים? איך היא פועלת? ממה היא עשויה?
ממציאים מכונה – הילדים יכולים להמציא מכונות משלהם,
להציג אותן, לספר עליהן וליצור תערוכה שבני המשפחה יוכלו לבקר בה.
מכונות ואוֹמנות – ז'אן טינגֵלי – אפשר להכיר את המכונות
מה עושים כשנתקלים בבעיה? – אפשר לשתף את הילדות והילדים במקרה שבו אתם, ההורים, נתקלתם בבעיה. נסו לשחזר איך הרגשתם, לחשוב ביחד על פתרונות אפשריים ואז לספר כיצד נפתרה הבעיה.
חישוק יכול להיות הגה, או צלחת או… – בסיום הקריאה, תוכלו לסרוק את הקוד שעל גב הכריכה ולצפות בסרטון על יצירתיות! אחר כך תוכלו להמשיך ולחשוב יחד – מה אפשר לעשות עם גליל נייר? עם מטפחת? עם בובה של גמד?
בכל סבב אחד מהמשתתפים מציג גמד שמופיע בספר: גמד עם מטרייה, גמד שותל פטרייה או גמד שקופץ בשלולית. שאר המשתתפים צריכים לנחש מה עושה הגמד ולמצוא אותו בין דפי הספר.
הטרמה לסיפור – אפשר להציג לילדי הגן פטרייה או תמונה של פטרייה ולשאול: מהי פטרייה? מה אתם רוצים לדעת על פטריות?
כדאי לחזק את החלק המדעי בהטרמה או אחרי קריאת הסיפור.
אפשר לשאול את הילדים והילדות: אילו היה מגיע לגננו גמד קטן והוא לא היה יודע מה עושים בפטרייה, מה הוא היה חושב שאפשר לעשות בה?
חשוב לקבל את הצעות הילדים ולחזק אותן ולאחר מכן לעבור להקראת הסיפור. לעצור ולשאול – במהלך קריאת הסיפור כדאי לעצור בפעם הראשונה שבה "הגמדים התעצבו מאוד" ולבקש מהילדים להשיא לגמדים עצות ולהציע פתרונות. עותק אישי – אפשר לחלק לכל ילד וילדה עותק אישי ולבקש שיחפשו בספר איפה הפטרייה מופיעה כמטרייה, היכן היא משמשת כסירה, היכן היא משמשת כמצנח, ואילו עוד פטריות יש בספר. העשרה – שירי גמדים: "אצו רצו גמדים", "מאחורי ההר", "גמדים".
הספר הוא הזדמנות לפתח חשיבה יצירתית. יש לי רעיון – הציגו לפני ילדי הגן חפצים שונים, כמו בקבוק, כובע או גליל נייר, ושאלו אותם מה ניתן לעשות בהם. עודדו את הילדים להציע רעיונות נוספים מלבד השימוש הרגיל בחפצים אלו.
כדאי לצפות בסרטון שהכנו בנושא. להשראה – "'קסם הדמיון בהצגת תיאטרון" במערכת השידורים הלאומית במרחב הפדגוגי. קשר עם הבית – אפשר להכין תערוכה של החפצים השונים ולכתוב ליד כל אחד מהם את ההצעות של ילדי הגן. יש לירעיון – מבקשים מהילדים ומהילדות להציע פתרונות למצבים שעשויים להתעורר בגן, למשל: מה לעשות אם מישהו מתיישב במקום שבו רציתי לשבת? או מה לעשות אם אני רוצה לקחת משחק, אבל הוא נמצא במקום גבוה?
הגמדים בסיפור מוצאים רעיונות יצירתיים לכל בעיה שהם נתקלים בה. אפשר להציע לילדים להוסיף "בעיות" נוספות שהגמדים נתקלים בהן ולהמציא להן פתרונות בעזרת הפטריות.
ניתן לעשות זאת בהדרגה: בשלב הראשון ממשיכים את הסיפור ומספרים על הבעיה ומבקשים מהילדים להציע פתרונות.
לדוגמה: "המשיכו הגמדים בדרכם ופתאום פגשו אריה. 'יש לי רעיון', קרא גמד 3…"
כאן עוצרים ומזמינים את הילדים להציע פתרונות.
בשלב הבא הילדים מציגים גם את הבעיות וגם את הפתרונות.
אפשר להזמין אותם לאייר את הבעיות ואת הפתרונות.
החזרתיות והאפיזודות הקצרות בסיפור יכולות להתאים להמחזה גם עם ילדים צעירים. אפשר להציע להם להמחיז את הסיפור (ניתן להתגמש ולאפשר ליותר משלושה ילדים להיות גמדים) או ליצור תיאטרון בובות.
חשוב לאפשר להם להשתתף בהכנות, בביצוע ובבחירת התפקידים – משחקנים ועד תפאורנים, כרטיסנים, מפעילי מוזיקה ועוד.
נברר: למה אתם זקוקים כדי להכין תפאורה? האם אתם רוצים להכין תלבושות? איזו מוזיקה או שירים אתם רוצים שילוו את המחזה? האם ניתן, לדעתכם, להתחלף ולשלב כמה שחקנים בתפקיד אחד? להעשרה – הסרטון איך צומח מופע, במרחב הפדגוגי.
לאורך הסיפור הסופרת אלונה פרנקל משלבת את המספרים 1,2,3 במלל ובאיורי הגמדים. אפשר לחפש באיורים היכן מופיעים המספרים, ולבדוק מי הוא גמד 1, 2 או 3. בחוברת "מתמטיקה היא משחק ילדים" בעמ' 24 יש הצעות ורעיונות לעשייה מתמטית בעקבות השיר "מאחורי ההר".
בעיר חולון, בדרום הגן הציבורי הנטוע ברחוב מוטה גור, נמצא גן סיפור "על גמדים פטריות ומה עוד?". הפסל גדי פריימן יצר פסלי אבן ומתכת
הממחישים את הרפתקאות חבורת הגמדים. ניתן להיכנס לבלוג "טיול בעיר", להתבונן בתמונות ולהשוות בין האיורים לפסלים.
בהמשך אפשר להציע לילדים לאייר איורים בעצמם וליצור פסלים ממגוון חומרים בהשראת הסיפור.
בעקבות הגמדים תוכלו גם אתם לצאת לטיול בסביבת הגן, להתבונן סביב ולהבחין בפרטים: מה מזג האוויר? האם מעונן או שמשי? האם יש שלוליות? אילו צמחים אתם מזהים? ואילו בעלי חיים?
תוכלו להתבונן בסביבה דרך עיניהם של הגמדים: מה מעציב אתכם, גמדים יקרים, ומה משמח אתכם? מה גיליתם? אילו שיתופי פעולה יש ביניכם, גמדים מתוקים, ואילו שירים תרצו לשיר יחד? תיעוד מתמשך – כדאי לצלם בדרך רגעים מיוחדים וגילויים ולשבץ את התמונות באלבום משותף שתעדכנו בעקבות כל יציאה שלכם לטיול או לסיור. בתיאבון! – לאחר הטיול תוכלו להכין בגן מאכלי פטריות: מרק פטריות, סלט פטריות או פשטידת פטריות.
סיפור נוסף העוסק בחשיבה יצירתית הוא ספרה של רפאלה צרפתי, "מה אפשר לעשות בעלה?", שבו הגמד אלדד הופך עלה לדבר אחר.
מומלץ לצפות בשידור "מה אפשר לעשות בעלה" במאגר ההקלטות הלאומי במרחב הפדגוגי.
אלונה פרנקל [נ' 1937] היא מאיירת וסופרת ילדים. היא כתבה יותר מ-30 ספרי ילדים, וביניהם "ספר הפילפילים, "סיר הסירים" וסדרת ספרי נפתלי. רבים מספריה תורגמו לשפות שונות.
לרשימת היצירות המלאה: אתר הספרייה הלאומית.
לאיורים של אלונה פרנקל: אתר דףדף.
מה אפשר לעשות בחישוק? סִרקו את הקוד ותגלו.
ומה אתם יכולים לעשות במטפחת, בגליל נייר או ב… פטרייה? כדאי לשתף את המשפחות בסרטון ובגילויים היצירתיים של הילדות והילדים ולעודד אותם לקרוא את הספר גם בבית.
שפה ואוריינות – גילוי מסרים גלויים וסמויים – הסיפור כתוב בשפה קולחת וברורה ומתאים לילדים צעירים. העלילה מתארת התמודדות עם מצבי קושי, מציגה לפני הילדים אפשרויות שונות של התמודדות יצירתית ומלמדת על חברוּת ועל שיתופי פעולה.
העשרת אוצר המילים – בסיפור משולבות מילים מופשטות ולא שגרתיות: "הרפתקאות", "רעיון", "אחזו", "תהום", "נפערה".
כישורי חיים – חיזוק היכולת להתמודד עם מצבים המצריכים איזון וּויסות רגשות הוא יעד מרכזי בפיתוח כישורי חיים בגיל הגן.
הגמדים בסיפור מגלים גמישות מחשבתית ומתמודדים עם קושי חיצוני תוך ויסות רגשותיהם ומציאת פתרונות יצירתיים.
ידע בין-תחומי – בסיפור משולבים תחומי דעת מגוונים: שפה, מתמטיקה ואומנות. הספרות 1,2,3 מופיעות במלל ובאיורים. בסיפור משולבים גם מושגי גודל הדרגתיים: קטן, בינוני וגדול. האיורים מסייעים בהבנת התפתחות מושג הגודל ובהבנת הקשר בין הגודל לפתרון המתאים.
הכְוונה עצמית – מיומנות של ויסות עצמי, הנעה עצמית וחוסן המאפשרת התמודדות עם לחצים ועם משברים.
חשיבה יצירתית – מיומנות של העלאת רעיונות וחשיבה על נושאים מוכרים בדרכים חדשות. הגמדים בסיפור הופכים את הפטריות לאביזרים המשמשים פתרון לקושי שהם נתקלים בו.
במהלך הקריאה כדאי להצטרף אל הידיים בכל עמוד ועמוד, לעקוב אחרי המסלול שלהן ולחקות את התנועות – הורים ופעוטות יחד: "ללכת" עם היד על קצות האצבעות, לקפוץ עם הידיים, לדפוק בדלת שבציור ולהיות קוראים פעילים לאורך הספר כולו.
למי יש כף יד קטנה? ולמי גדולה? כל אחד ואחת מהמשפחה מוזמנים להניח את כף ידם על גיליון נייר. אתם, ההורים, תשרטטו את קווי המתאר של הידיים, והפעוטות יוכלו לקשט ולצבוע. את התמונה של כפות הידיים אפשר לשמור למזכרת, ואפשר גם לחזור על הפעולה שנה אחרי שנה ולראות מה השתנה.
תוכלו לשיר שירי משחק של ידיים: "עשר אצבעות לי יש" או "לכובע שלי שלוש פינות". כדאי להוסיף תנועות ידיים לשירה, ואפשר להוסיף תנועות אצבעות לשירים אהובים אחרים. בילוי נעים!
קוראים יחד – כשקוראים את הסיפור בפעם הראשונה, כדאי לשלב תנועות ידיים מתאימות: אצבע אחרי אצבע הולכות בדרך, אצבעות קופצות בין השלוליות, או אצבע דופקת בדלת.
בקריאות הבאות מומלץ לעודד את הפעוטות לעשות את תנועות הידיים איתכם.
כדאי להציע לפעוטות לדפדף בין האיורים ולחפש את הידיים:
באילו כלים אפשר לנגן ביד אחת ובאילו בשתי ידיים? תוכלו להזמין את הפעוטות להתנסות בנגינה בכלים שונים ולבדוק כמה ידיים משתתפות בנגינה, ואילו חלקים של היד באים במגע עם הכלי: האם כל כף היד? ואולי דרושות שתי כפות הידיים יחד?
תוכלו לשתף בסיפורים שאתם, ההורים, אהבתם בילדותכם: האם היה סיפור שאהבתם לשמוע שוב ושוב? מי היה הגיבור הספרותי המועדף עליכם? כדאי לשאול את הילדות והילדים שלכם אילו סיפורים הם אוהבים? האם אלו סיפורים דמיוניים? ואולי סיפורים שקרו באמת?
מתי האיורים מספרים את הסיפור על ליאו ואדון זינגר, ומתי הם מלווים את הסיפור שהשניים המציאו? אתם מוזמנים להתבונן באיורים, להבחין בסגנונות השונים ולחשוב יחד איך אפשר לדעת לְמה מתייחסים האיורים ומה הם מספרים לנו.
אילו סיפורים מסתתרים בכובעים שבביתכם? תוכלו לבחור כובע אהוב ולספר את הסיפור שמתחבא בו: אחד המשתתפים מתבונן בכובע ומתחיל להמציא סיפור. אחרי משפט או שניים הוא עוצר, ומשתתף אחר ממשיך את הסיפור, וכך הלאה משתתף אחר משתתף. בהשראת בשביס זינגר אפשר לספר סיפור משפחתי שעובר במשפחה.
רוצים לשחק? כתבו על פתקים שמות של דמויות אהובות עליכם מספרים. בכל פעם אחד המשתתפים חובש לראשו כובע ועליו פתק עם שם של דמות. הוא אינו רואה מה כתוב על הפתק, ועליו לנחש באיזו דמות מדובר באמצעות שאלות, כגון: האם זו דמות דמיונית? האם זה בעל חיים?
הקראה בכיתה – מומלץ להקריא את הספר יותר מפעם אחת ובכל מפגש לשוחח על אחד הנושאים שבספר.
הטרמה – אפשר לשאול: מה לדעתכם יהיה מיוחד בכובע של אדון זינגר?
סיפורים וספרים – כדאי לשוחח על הספרים האהובים על תלמידי ותלמידות הכיתה, להזמין אותם להביא אותם לכיתה ולהמליץ עליהם. כדאי גם להציב בכיתה לוח לספרים המומלצים.
כדאי לשאול: האם אתם אוהבים להמציא סיפורים? האם זה קל או קשה בעיניכם? מהו סיפור טוב בעיניכם?
להכיר אנשים – בהתחלה אדון זינגר נראה לליאו מוזר ומשונה. האם יש אנשים שלאחר היכרות עימם שיניתם את דעתכם עליהם? מדוע לדעתכם אנחנו ממהרים לגבש דעה על אדם לא מוּכָּר?
קשר עם זרים – ליאו ישב ושוחח בחופשיות עם אדון זינגר, מאחר שאימו הכירה אותו. קשר עם זרים יכול להיות פורה ומעשיר, אבל לפני שיוצרים אותו יש לנקוט אמצעֵי זהירות. כדאי לשאול: כיצד רצוי להתנהג בפגישה עם אדם זר? אילו אמצעי זהירות עלינו לנקוט במציאות ובמִרְשֶׁתֶת?
כותבים סיפור בהמשכים – כותבים בחלקו העליון של הדף שורה ראשונה של סיפור. כל תלמיד ותלמידה מוסיפים בתורם עוד שורה עד שהסיפור מגיע לסיומו.
בלמידה מרחוק ניתן לכתוב סיפור משותף: כל אחד ואחת מוסיפים בתורם משפט לסיפור ולאחר מכן יוצרים ספרון דיגיטלי של הסיפור המשותף.
סיפור חפץ – תוכלו לבקש מהתלמידים ומהתלמידות לשתף תמונה או חפץ שיש להם בבית ואפשר לכתוב עליו סיפור מעניין. מתאים גם ללמידה מרחוק.
שוזרים סיפור – יושבים במעגל ומעבירים כדור צמר. בכל סיבוב תלמיד אחר מושך בחוט הצמר ומוסיף כמה משפטים לסיפור. כאשר הסיפור מסתיים, מגלגלים את כדור הצמר בחזרה ומספרים את הסיפור כולו. אפשר לנסות לספר את הסיפור מהסוף להתחלה. מומלץ להקליט את הפעילות ולהיעזר בהקלטה בהעלאה של הסיפור על הכתב.
ממשיכים סיפור – כיצד לדעתכם ממשיך הסיפור של ליאו וחברתו סופי? תוכלו להמשיך את הסיפור בקבוצות ולשתף במליאה.
ניתן להיעזר במאגר תמונות שמשמשות השראה לכתיבה.
ניתן ליצור מחברת אישית או כיתתית לאיסוף הסיפורים או להציג את הסיפור באתר כיתתי משותף.
של מי הכובע? – התלמידים והתלמידות בוחרים כובע ויוצרים באמצעים מגוונים – צבע, הֶדְבֵּק (קולאז') או פיסול – דמות שמתאימה לכובע שבחרו.
תערוכת כובעים ניתן להציג את התוצרים בתערוכה ולשתף גם בלמידה מרחוק.
מה הכובע מספר? התלמידים והתלמידות בוחרים כובע וכותבים סיפור בהשראתו. אפשר להציע משפטי פתיחה, כמו: תמיד חלמתי שיהיה לי כובע כזה… / בפעם הראשונה שחבשתי את הכובע הזה הרגשתי… /
לכובע הזה יש סיפור מיוחד…
דוגמאות לנושאים שאפשר לפתח:
יום אחד הכובע… / הכובע התחיל לדבר ואמר… / מתוך הכובע יצא… /
חיפשתי את הכובע, והוא נעלם… / משהו משונה קרה לכובע שלי…
ניתן להציג את הכובעים בתערוכה ולשים בתוך כל כובע את הסיפור שנולד ממנו.
כדאי לשוחח ולשתף זה את זה בחוויות הזכורות לכם מרגעים בהם גיליתם יכולת חדשה: כתיבת השם הפרטי, ציור מיוחד שציירתם, ומה עוד? אילו יכולות חדשות תרצו עוד לגלות?
האיורים בספר "עט המתנה" מזמינים אותנו, הקוראים, "להיכנס" לספר ולעולמו של לאו: איזו חיה מלווה את לאו? אילו בעלי חיים מופיעים באיורים? אילו פרטים בסיפור לקוחים מעולם הילדים ואילו מעולם בעלי החיים? ואולי תרצו לצייר ציור משלכם בעקבות ציוריו של לאו?
אילו דברים נפלאים מחכים בעט שלכם? אפשר להקדיש מחברת לציורים, להעתקה של מילים ולכתיבה של מילים אהובות. זו יכולה להיות מחברת משפחתית בה כל אחת ואחד מכם מוסיפים איורים ומילים.
איזה עולם מסתתר בעט שלכם? – בעזרת דף ועט תוכלו לגלות! מישהו מבני המשפחה מתחיל בציור וכל אחת ואחד בתורם מוסיפים פרט לציור – קו, עיגול, דמות או פריט כלשהו – ויחד יוצרים יצירה שלמה שיצאה מתוך עט אחד!
כהטרמה לסיפור כדאי להביא עט, להראות אותו לילדים ולילדות ולשאול: מה זה? מה עושים בו? מה יש בו?
במהלך ההקראה תוכלו לעצור ולשאול: אילו דברים נפלאים אתם חושבים שיש בתוך העט?
בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח על הגילוי של לאו:
אילו דברים נפלאים לאו גילה בתוך העט?
אילו דברים תרצו אתם להוציא מעט?
איורים – כדאי להתייחס לאיורים המיוחדים שבספר, המשלבים פרטים מעולם החי, סגנון איור אפריקני ופרטים מעולמם של בני האדם, ולשאול: אילו פרטים מגיעים מעולמם של בעלי החיים? אילו פרטים מגיעים מעולמנו, עולם בני האדם?
ניתן להתבונן באיורים אפריקניים נוספים ובתצלומי בדים מאפריקה, להשוות לאיורים שבספר ולהתנסות באיור בסגנון זה.
" מתוך העט שלו יוצא כל העולם" – תוכלו לשוחח עם ילדי הגן על עולמם ולשאול: מה כולל העולם שלכם? מה אתם אוהבים בו?
אפשר להניח בעמדת החומרים מגוון של עטים בצבעים ובעוביים שונים ולאפשר לילדים ולילדות להתנסות וליצור.
יצירה משותפת – אפשר ליצור יצירה משותפת בהשראת האיור שלאו מצייר בסוף הסיפור: כל ילד וילדה מציירים בעט את מה שהם אוהבים בעולם. לאחר מכן מחברים את כל היצירות לעולם מלא שאפשר לתלות בגן ולשתף בו את בני המשפחה.
יצירת משחקים – אפשר להציע לילדים ולילדות להכין משחקים שמשולבים בהם כתיבה וציור בעט, למשל: משחקי זיכרון או רביעיות.
כדאי לשוחח ולשאול: במה עוד אפשר לכתוב? במה אפשר לצייר? תוכלו לתת לילדי הגן להתנסות בכתיבה ובציור בדרכים שונות: בחול, בנוצה, בדיו או בקצף. רצוי לשתף בתחושות ובמחשבות בעקבות ההתנסות: במה אהבתם לכתוב או לצייר? האם זהו כלי כתיבה נוח לשימוש? האם הוא עדיף על שימוש בעט לדעתכם? מדוע?
לאו כותב עם אימו רשימת מילים. אפשר להציע לילדות ולילדים להתנסות בכתיבה שימושית בגן, למשל ליצור רשימת קניות, להכין כרטיסים למופעים או לחבר סיפור. אפשר לשוחח ולשאול את ילדי הגן איפה וכיצד ירצו להשתמש בעט בגן, לאילו מרחבים היו רוצים להוסיף עטים, ועל פי תשובותיהם להוסיף עטים שיוכלו לשמש אותם במשחק וביצירה.
לֵאוֹ הוא נמר. המילה "נמר" בלועזית היא "לֶפֵּרְד", ומכאן שמו. פרוותו של הנמר מכוסה כתמים הנקראים חֲבַרְבּוּרוֹת. המאיירת דֶלְפִין רֶנוֹ שילבה כִּתמי נקודות לאורך הספר באיורים השונים. אפשר לבדוק עם הילדים היכן הכתמים שציירה מופיעים.
תוכלו להציע לצוותי בתי הספר שהילדות והילדים יעברו ללמוד בהם להשתמש בספר כספר מעבר ולהביא אותו איתם לכיתה החדשה. נוסף על תחושת הביטחון שספר מוּכר מקנה, גם תוכן הספר מתאים לקריאה משותפת בתחילת כיתה א'.
מתן עורם ערימת חול ומשכלל אותה בכוחות עצמו. בעקבות הקריאה בסיפור כדאי לשוחח עם הילדים והילדות על פעולות שהם עושים בלי עזרה ולהשוות אותן לפעולות שעשו בעבר. מומלץ לשתף בחוויות דומות שלכם, ההורים, מילדותכם: מה רציתם לעשות והצלחתם לבצע? ומה הילדות והילדים רוצים לבנות ולעשות? האם הם זקוקים לחומרים או לעזרה? אפשר להחליט על יוזמה משפחתית של בנייה, יצירה או תיקון – בהצלחה!
מה אפשר לעשות עם חול? אפשר להטביע בתוכו את כפות הרגליים ולהתבונן בעקֵבות השונים של בני המשפחה, אפשר לצייר על החול בעזרת זרדים, לערום ערימות של חול, או לצאת החוצה ולעקוב אחר עקֵבות שונים בחול.
האיורים בסיפור מצוירים מנקודות מבט שונות: למעלה או למטה, מגובה או ממרחק. מבט על העולם ממקומות שונים – גבוהים או נמוכים – מאפשר לגלות דברים מפתיעים: נסו להביט על החדר מגובה של נמלה, מבעד למשקפת מגליל נייר, באמצעות זכוכית מגדלת או כשאתם עומדים על כיסא: מה רואים משם שלא רואים מכאן?
בהשראת מתן וארמון החול תוכלו גם אתם לדמיין, לתכנן וליצור: עִצמו את העיניים ודמיינו, אחר כך שתפו את בני המשפחה ברעיון שלכם, חפשו חומרים והתחילו לבנות יחד: זו יכולה להיות מכונה מקופסאות, כלי רכב מחול, ארמון מעופף מכריות ואולי משהו אחר?
הטרמה לסיפור – מה אפשר לעשות עם חול? מה אתם עושים בגן עם חול? האם אתם אוהבים לשחק בחול? ואם לא, האם אתם אוהבים לעשות איתו פעולות אחרות? ואולי אתם מעדיפים לשחק בחומר אחר?
בעקבות הסיפור תוכלו להמשיך ולשוחח על חול ולשאול: האם אתם מגיעים הביתה עם חול בכיסים או בנעליים? חשוב לזכור שיש בתים שבהם ההורים אינם שבעי רצון מהחול המגיע הביתה בעקבות משחק הילדים, כך שייתכן שילדים ישתפו בכך וברגשותיהם. חשוב להכיל את מגוון הרגשות העולים ללא שיפוטיות ולקבל גם אמירות המשקפות דעה זו.
מה אתם עושים עם חול? ומה עוד אפשר לבנות בחול מלבד ערימות?
במפגש זה ובבאים אחריו תוכלו להרחיב על נושאים נוספים שעולים מהספר:
עצמאות – אילו דברים אתם יכולים לעשות בעצמכם? אילו דברים הייתם רוצים לעשות בעצמכם ועדיין אינכם יכולים? מדוע?
התמדה – מתן הִתמיד ואסף מדי יום חול עד שהצליח ליצור הר גבוה. תוכלו לבקש מהילדים לשתף בדברים שגם הם מתמידים בהם לאורך זמן: חוג, משחק שמשחקים בו שוב ושוב או פעולות יומיומיות, כמו צחצוח שיניים ומקלחת.
פעלנוּת – כדאי לכוון את השיחה לעידוד הילדות והילדים להיות לומדים עצמאיים, פועלים ויוזמים. אפשר לשאול: מה למד מתן כשבנה בחול? באילו מקומות ברחבי הגן והבית אתם יוצרים ועושים? מה לומדים ממשחק בחצר? מטיול? אילו מרחבים בגן ובסביבתו תרצו לשפר, ואילו תרצו להוסיף ולבנות?
משחק בחול מזמן הנאה רב-חושית ומפתח את הדמיון ואת היצירתיות של הילדים. החול מאפשר פעילויות רבות ומגוונות, כמו מישוש והתנסות במרקמים שונים: חול קינֵטי, חול יבש, חול רטוב. אפשר לשחק בחול עם כלים וחפצים וליצור יצירה משותפת בחול: בנייה בחול, ציור על חול או ציור באמצעות חול.
על חשיבות המשחק בחול ולמגוון רעיונות תוכלו לקרוא כאן: "רק" חול וחול…? לשחק בארגז החול
האומנית שלי בן-נון מציירת בחול על שולחן אור. להעשרה: סרטון הנפשת חול באתר "הופ" למילות השיר "יד ביד" שכתב בצלאל אלוני
לאחר הצפייה ניתן לאפשר לילדים להתנסות בציור בחול על שולחן אור או על שולחן רגיל.
להעשרה – מגוון פסלי חול שהוצגו בתערוכה "אגדות בחול", אתר לגדול
מה ראה מתן מבעד למשקפת? אפשר לשאול: אם הייתם מטפסים על הר גבוה, מה יכול להיות שהייתם רואים? ומה אתם יכולים לראות כעת?
תוכלו לתת לילדים משקפות ולשאול אותם: מה אתם רואים בתוך הגן ומחוצה לו? מה אתם רואים מרחוק? ומה מקרוב?
תוכלו גם לבקש מהילדים ומהילדות לצייר על עיגולים שגודלם כמו העדשות שבמשקפת את הדברים שהם היו רוצים לראות דרכה, להדביק את הציורים על המשקפת שלהם ולשתף את בני המשפחה במשקפת שיצרו.
בעקבות הנמלים שבסיפור תוכלו ללמוד על הנמלים ולהתנסות במחקר:
מתי רואים יותר נמלים: כשחם או כשקר?
איפה נמלים גרות?
איך הן אוספות מזון?
איך הן אוהבות ללכת: לבד או בשיירה?
מה אפשר ללמוד מהנמלים?
הילדים יכולים לצאת לחצר, להתבונן בנמלים ולספר על מה שלמדו כשהתבוננו בהן. הם גם יכולים להיזכר בסיפורים על נמלים ולבחון אם הם משתלבים עם מה שראו וכיצד.
ספרים שבהם פוגשים נמלים: אולי אפשר גרגר סוכר, הטיול הקטן
גודל האותיות שבספר משתנה על פי משמעות המילים: כשערמת החול גדלה, גם המילה הולכת וגדלה, וכשמסופר על הנמלים, המילה "קטנות" כתובה בקטן.
כדאי לבקש מהילדות ומהילדים לעקוב אחר גודל המילים ולסייע להם להבחין בכך שגודל המילים משתנה על פי משמעותן.
כדאי לשוחח ולספר מה אתם אוהבים לעשות עם סבתא, סבא או בני משפחה אחרים ולשתף בחוויות הילדות של ההורים. תוכלו לעשות דברים ביחד גם ממרחק ולהרגיש קרובים: במדור "סיפורי סבתא" באתר ספריית פיג'מה מחכות לכם הצעות לפעילות שמקרבת לבבות גם ממרחק.
תוכלו לחפש מה מצויר בסינרים שבסוף הסיפור ואף ליצור 'קשקוש משפחתי' משלכם, כשכל אחד ואחת מבני המשפחה מוסיף ליצירה. סיימתם? – עכשיו תוכלו להסתכל יחד ולגלות : האם בשרבוט שנוצר מתחבאות צורות של חפצים או דמויות?
כתמים של צבע על הידיים, חול בנעליים ואולי כתם של אוכל על הבגד? – כל אלה רומזים על היום שעבר בגן. תוכלו להתבונן ביחד בעקבות שהשאיר יום הפעילות כשאתם, ההורים, מנסים לנחש לפי הסימנים מה עשו הילדים היום ולשוחח איתם על החוויות.
הטרמה לסיפור– ניתן להתבונן יחד באיור המשפחה שמופיע בעמוד הראשון, לברר מי מופיע בכל אחד מצידי הדף ולעבור על שמות בני המשפחה.
כדאי להקריא את שם הסיפור ולשער מדוע רוני יזדקק לסינר.
אפשר ללבוש סינר כדי לעורר את סקרנותם של הילדים.
עוצרים ושואלים – לקראת סוף הסיפור, כשאמא מגיעה, ניתן לשאול: מה לדעתכם יקרה עכשיו? מה יאמרו הדמויות?
בעקבות ההיכרות עם רוני ניתן לשוחח על מסוגלוּת, על עצמאות ועל שיתופי פעולה: מה אתם יכולים לעשות בעצמכם בבית ובגן? במי אתם נעזרים? למי אתם עוזרים? אפשר לפתח את הצעות הילדים לפעילות קבועה של תרומה לחיי הגן.
הסופרת רינת הופר השתמשה בשם העצם "סינור", ולא "סינר", אף על פי שהאקדמיה ללשון העברית קבעה כי המילה התקנית היא "סינר". כחלק מהחירות האומנותית שלה כיוצרת, בחרה רינת הופר לשנות את המילה למען המצלול והמקצב. בעיניה, הצורה "סינור" מתאימה יותר מ"סינר", משום שהיא מתכתבת עם השם "רוני", וכך יוצא "סינורוני". כדאי לעמוד על כך עם הילדים וגם להכיר לילדים את פועלה של "האקדמיה ללשון העברית", המוסד הפוסק בתחום הלשון העברית.
ידע תהליכי מסביר כיצד דברים נעשים על ידי תיאור סדרה של פעולות בעלות מטרה אחת. בספר מתואר רצף הפעולות הכרוכות בהכנת הריבה.
משחקי "מה לפני ומה אחרי?" מפתחים ידע תהליכי. אפשר להציע לילדים לתאר רצף פעילויות בדרכים שונות: המחזה, פנטומימה, ציור, צילום סרטון או הקלטת הסבר.
כדאי להתנסות ברצף של תהליך: הכנת שמן זית, מיץ תפוזים, עוגת גזר או… ריבה. אפשר לחבר מתכון ולשחזר בו את התהליך בעזרת ציורים או צילומים ולהכין חוברת מתכונים שתתעדכן כל העת ותשמש במשחק הסוציו-דרמטי.
אפשר להנגיש לילדים צבעי גואש וניירות, לצבוע בגואש על נייר, להניח עליו נייר נוסף, לשפשף, לפתוח ולהתבונן בכתמים שנוצרו: מה הם מזכירים? לאחר הייבוש ניתן להוסיף פרטים ליצירה.
כדאי להכיר לילדים אומנים שציירו בהתבסס על הדמיון, כמו חוּאן מירו, או ג'קסון פולוק, להתבונן ביצירות ולשאול מה הן מזכירות להם. אפשר להתנסות ביצירה בצבעים לחים בהשראת האומנים.
בהשראת האיורים שבספר כדאי לתת לילדים לצייר בצבעי מים.
בסיפור ילד ואביו מכינים יחד כלי רכב מגלגלים שמצאו, מה אתם אוהבים לעשות ביחד? – תוכלו להיזכר בדברים שעשיתם ביחד ולתכנן פעילויות משותפות כמו שתילה, בישול, אפייה, ציור, ריקוד, וגם – הרכבה של כלי רכב או "נהיגה" משותפת בישיבה על כיסאות, כשאתם אוחזים בהגה דמיוני.
הסיפור מתגלגל מגלגל לגלגל, וזו הזדמנות לספור את הגלגלים. כדאי לספור יחד את מספר הגלגלים המרכיבים את כלי הרכב שבסיפור: כמה גלגלים יש לתלת-אופן? וכמה גלגלים יש לאוטו?
ניתן ליהנות יחד ממשחקי גלגלים: לגלגֵל גלגל למרחק ולראות עד היכן הוא מגיע, לגלגֵל זה לזה גלגל של כלי רכב, גלגל ים או דברים עגולים אחרים, להתגלגל ביחד בהנאה, וגם – להתגלגל מצחוק!
לפני קריאת הסיפור ניתן לתת לפעוטות לגלגל חישוק או גלגל ולהניע ידיים ורגליים בתנועות מעגליות.
במהלך קריאת הסיפור תוכלו לספור עם הפעוטות את מספר הגלגלים שהילד מצא ואת מספר הגלגלים בכל כלי רכב. כדאי ללוות את הסיפור בהדגמה של כלִי רכב צעצוע.
לאחר קריאת הסיפור תוכלו לשאול את הפעוטות: מה אפשר להכין משני גלגלים? מה אפשר להכין משלושה גלגלים? ולהמשיך לספור פריטים בגן: כמה רגליים יש לכיסא? כמה רגליים יש לשולחן? כמה רגליים יש לך?
המילה "גלגל" היא מילה שנעים לגלגל על הלשון בגלל הצלילים החוזרים שבה (גל-גל). אפשר להגיד יחד מילים נוספות שיש בהן צלילים חוזרים, כמו "קוּמְקוּ ּ ם", "פַ ּרְפַ ּ ר", "תַ ּלְתַל", ולשאול: באילו עוד מילים שאתם מכירים יש צלילים חוזרים?
לאילו חפצים יש צורה עגולה? ואיפה יש חפצים שמתגלגלים? הפעוטות יכולים לחפש חפצים עגולים ומתגלגלים ברחבי המעון ולבחון את הסביבה הקרובה. כדאי לשלב פעילות תנועה עם חישוקים וכדורים.
תוכלו לספר על משפחת כלֵי התחבורה או כלֵי הרכב ולהכיר כלֵי רכב שונים: רכבת, מטוס, אופניים, סירה ואונייה. כדאי להכיר את הפעלים המתאימים לכל כלי תחבורה: מכונית נוסעת, אונייה שטה ועל אופניים רוכבים. כדאי ללוות את הפעילות בתנועות גוף: הנפת ידיים לצדדים כמו מטוס, "רכבת" של פעוטות ש"נוסעים" ברחבי הכיתה או "שטים" ב"אונייה" משותפת. נוסעים ושרים – במהלך הפעילות כדאי לשיר יחד שירים שמתארים כלֵי רכב: "רד אלינו, אווירון" – מילים: חינגה סמילר, לחן: פניה שלונסקי וגמן "האוטו שלנו גדול וירוק" – מילים: פניה ברגשטיין, לחן: שיר עם שוודי "במכונית האדומה ניסע" – מילים: לאה לופנפלד, לחן: גידי קורן "כבר סידרנו הרכבת" – מילים ולחן: לא ידוע
בעזרת פריטים מהגן תוכלו ליצור כלֵי תחבורה עם הפעוטות: אוטובוס מכיסאות – זוג אחר זוג יושבים בטור, והפעוט או הפעוטה הראשונים אוחזים ב"הֶגֶה" דמיוני. מכונית מכיסאות – כל פעוט יושב על כיסא נפרד ב"מכונית" משלו ומסובב "הֶגֶה" דמיוני. אפשר לשבת בקבוצות קטנות ב"מכונית" משותפת ו"לנהוג" לצלילי שירי נסיעה וכלֵי רכב. כשמפסיקים את המוזיקה, הפעוטות מתחלפים במקומות, ובכל פעם מישהו אחר "נוהג". כלֵי רכב מקופסאות – בעזרת ארגזים גדולים יוצרים צורה של כלי רכב, מחברים גלגלים והֶגֶה מקרטון ו… נוסעים!
הסביבה שלנו מלאה בגלגלים מסוגים שונים: גלגלים של רכב, גלגל ים, גלגל הצלה, גלגל שיניים ועוד. הפעוטות יכולים להדביק תמונות של גלגלים על גלגל ים או על גליל קרטון וליצור יצירה משותפת שכולה גלגלים.
תוכלו להכין מסיבת סוף שנה, ובה שירים שהכרנו לאורך השנה, וביניהם שירי לוין קיפניס ו"אמבטיה לשבתיה". הפעוטות יכולים לשיר, לרקוד, ללוות בכלי נגינה ולפגוש "חברים" מהסיפורים שפגשתם השנה שיבואו לבקר: חתולים, דובים, בובה, גלגלים, אגס, ציפורים, חיפושית, נרות וצלליות.
הספר מעוצב כך שבעמוד אחד חידה ובעמוד שלאחריו פתרון החידה. תוכלו לבקש מילדיכם לנחש מה פתרון החידה לפני הדפדוף: השלמת החרוז יכולה לעזור. לא מצאתם את הפתרון? אפשרו לילד או לילדה להפוך את העמוד ולגלות.
הביטו יחד באיור האחרון של הספר. המאיירת אורה אייל החביאה בתוכו את פתרונות החידות מהספר כולו. האם תוכלו למצוא אותם? האם תוכלו לזכור חידה הקשורה לאחד הפריטים בתמונה?
אפשר לנסות ולחבר סיפור ובו כמה שיותר מפתרונות החידות.
התשובות המאוירות לחידות הולכות ומצטברות מדף לדף. תוכלו לשאול את הילדים והילדות מה רואים בכל תמונה, להנחות אותם לחפש בכל דף את פתרון החידה מהעמוד הקודם ולגלות מה הפריטים שחוזרים על עצמם, ואיך הם משתלבים בחייו של הילד. בסוף הספר תוכלו לנסות ולשחזר את החידות תוך התבוננות בפריטים המופיעים בו.
אפשר להכין עם הילדים והילדות ספר חידות של חפצים מהגן. כדאי להציע למשתתפים לצלם או לצייר חפצים ולחבר יחד חידות המתארות אותם. כל קבוצה מכינה ספרון חידות וחדה אותן במליאה.
הספר "בוקר בהיר אחד", שאורה איל כתבה ואיירה, מספר על ילד וסבתא האוספים פריטים שמצאו. בכל עמוד בספר ניתן להבחין רק בחלק מהאיור של הפריט המתגלה בעמוד הבא
פעילות לאספת הורים – אפשר לבקש מהילדים ומהילדות לתאר את ההורים ולסכם את דבריהם. באסֵפה מקריאים את התיאורים, וכל הורה משער איזה מהתיאורים עוסק בו. מתאים גם כפעילות קהילתית בזום.
פעילות בגן – ניתן לבקש בכל פעם מכמה הורים שיתארו את ילדם וישלחו את התיאור לגננת. הגננת תקריא את התיאור בפני הילדים, והם ישערו מיהו הילד או הילדה בתיאור.
תוכלו לספר זה לזה על חידות שאתם מכירים ועל פתרונות שמצאתם לשאלות, מצבים או בעיות. האם גם לכם קרה שלמדתם משהו אחרי שצפיתם במישהו אחר? כדאי לשאול בני משפחה נוספים על ההתמודדות שלהם עם פתרון חידות ובעיות וליצור מאגר של הצעות משפחתיות ללמידה ועיסוק בפתרון בעיות.
האיורים שבספר מרובי פרטים. כדאי להתבונן בהם ולספר מה עוד הם מספרים, מעבר למילים: האם מופיעות בהם דמויות שאינן מתוארות בסיפור? תוכלו לעקוב אחר דמותו של הנמר ולספר יחד את הסיפור מנקודת מבטו: מה הקשר בינו ובין הנסיכה, מדוע הוא מלווה אותה וכיצד הוא חווה את האירועים שבסיפור.
הסופרת רות קלדרון כתבה את הספר בהשראת סיפור עתיק שכתב רבי נחמן מברסלב. גם אתם יכולים לנסות! נסו להיזכר במעשייה או בסיפור אגדה אהוב ולחבר סיפור דומה על ילד או ילדה שחיים היום.
"…בעיה היא כמו לחם יש לפרוס פרוסה פרוסה": אפשר להכין אוסף של בעיות מחיי היום יום ולכתוב אותן על-גבי פתקים. בכל סבב בוחרים קלף ומעלים יחד הצעות לפתרון: אלו יכולות להיות פתרונות בשלבים, כמו פרוסות של לחם, ואולי מהם תגיעו להצעות נוספות.
לפני קריאת הסיפור: תוכלו לשאול את התלמידים: אם הייתם צריכים להרים אבן גדולה וכבדה מאוד, איך הייתם עושים זאת?
לאחר קריאת הסיפור: כדאי לשוחח על חידות ופתרונות: האם התלמידים אוהבים חידות? האם קרה שהם נתקלו בבעיה, ואם כן, כיצד הם מצאו פתרון? כדאי לנסות לשער מדוע החידה העסיקה את הנסיכה, ומדוע היא בחרה ליצור יצירה מהאבנים המנופצות.
בסיפור מופיעות מילים מיוחדות, כגון "פדחת", "רתומים" ו"פיטם את מקטרתו". זו הזדמנות לבחור כמה מהן, לבקש מהתלמידים לשער מה פירושן, לבאר אותן ולחשוב על הקשרים נוספים שבהן הן יכולות להופיע. תוכלו להכין לכיתה "קופסת אוצר של מילים", שבה תאספו מילים שפגשתם בספרים. מדי פעם תשלפו ממנה מילה, תיזכרו במשמעותה ותשלבו אותה במשפטים שתחברו.
אוהבים חידות? תוכלו להכין תחנות של חידות. התלמידים יעברו מתחנה לתחנה ויחפשו את פתרון החידה. תוכלו גם ליצור משחקים במתכונת "חפשו את המטמון" או קופסאות בריחה, שכל חידה בהם מובילה לחידה נוספת. את החידות האלו וחידות נוספות שיחודו התלמידים תוכלו לקבץ בספר חידות כיתתי.
אוהבים חידות? תוכלו להכין תחנות של חידות. התלמידים יעברו מתחנה לתחנה ויחפשו את פתרון החידה. תוכלו גם ליצור משחקים במתכונת "חפשו את המטמון" או קופסאות בריחה, שכל חידה בהם מובילה לחידה נוספת. את החידות האלו וחידות נוספות שיחודו התלמידים תוכלו לקבץ בספר חידות כיתתי.
בעקבות היועצים השונים והמשונים שבסיפור תוכלו להתנסות עם התלמידים במשימות משעשעות: לכתוב את התרגיל הארוך בעולם בעקבות היועץ ה"מְחשב", לעשות קסם או לספור מאחת עד עשר בצרפתית בעקבות היועץ הקוסם, להגיד את המילה "פילוסוף" 20 פעמים ברצף בלי להתבלבל (וגם להבין מה זה) ולהמציא משפטי אמת ושקר בעקבות היועץ הרמאי. את המפגש עם היועצים ניתן להמחיז בליווי תלבושות מתאימות.
מהכיתה לבית – תוכלו לשתף את ההורים בתובנות שהעלו התלמידים וביצירות שהכינו, כמו ספר חידות כיתתי, פסיפס או תובנות שעלו בדיון המשותף.
מהבית לכיתה – בהצעות להורים שבסוף הספר ישנה המלצה ליצור רשימה של מאכלים משמחים בהשראת המעצובה שאכלה הנסיכה. תוכלו לבקש מכל משפחה לשתף במאכל אהוב ומשמח וליצור ספר מתכונים כיתתי.
הכירות עם סגנונות יצירה – בעקבות הסיפור אפשר ללמוד על ציירים מפורסמים מהארץ ומחו"ל. הילדים יכולים להתוודע לסגנונות היצירה של האומנים השונים, להשוות ביניהם ולחוות דעה אישית: איזה סגנון הם אוהבים יותר ואיזה פחות.
חגיגת מגוון הכישרונות של ילדי הגן! אפשר להכין לכל ילד כרטיסייה בצורת כבשה ולהזמין את ההורים לכתוב בהן על כישרון או על תכונה מיוחדת של ילדם. את הפתקים מקריאים בגן ומשתפים זה את זה בכישרונות הטמונים בכולנו. ניתן לתלות את הכרטיסיות על לוח קיר ולהוסיף להן כותרת, למשל: "הגן שלנו – עדר של כישרונות!" או "בתוך כל אחד מאיתנו יש שושה!"
משפחה מורחבת – איזה כיף לשושה בבית של סבתא! האם גם ילדי הגן אוהבים לבלות אצל הסבים או הדודים? במה הבילוי אצלם שונה מהבילוי בבית? אפשר לדבר על הקשרים המיוחדים הנרקמים עם המשפחה המורחבת )לפעמים גם חברים של ההורים הופכים להיות כמו משפחה(. אפשר להציע לילדים לצייר מכתב לסבים או לדודים ולשלשל את המכתבים יחד לתיבת הדואר.
הורה מתארח – האם אתם מכירים ציירים או מאיירים? אולי אחד מהורי הגן עוסק באומנות? זאת הזדמנות להזמין אותו לגן ולשמוע על חוויותיו ועל תהליך היצירה. לקראת הביקור הילדים יכולים להכין שאלות על החיים ועל העבודה של האומן האורח.
תיאטרון צלליות – הצללית של שושה נראית בעיניה כמו כבשה שחורה. אפשר להכין תיאטרון צלליות משלכם: מכינים דמויות של צלליות ומצמידים אותן למקלות ארטיק. תולים סדין לבן או מסך, מדליקים אור קטן ומציגים הצגה באמצעות צלליות. הנחיות תיאטרון צלליות לדוגמה תמצאו כאן.
ציור קיר משותף – הילדים וההורים יכולים לצייר יחד ציור גדול, שייווצר לאט-לאט במהלך שבוע בגן: מכסים לוח קיר בבריסטולים לבנים ומציבים לידו סלסילה עם צבעים מסוגים שונים. לאורך השבוע, כאשר ההורים מגיעים לגן בתחילת היום או בסופו, הם וילדיהם מוזמנים לצייר ציורים כיד הדמיון עד שהקיר מתמלא. ביום שישי אפשר לערוך קבלת שבת משותפת, ובתום המפגש לוקחים הביתה את הספרים לקריאה בחיק המשפחה.
איזה כיף לשושה בבית של סבתא! מה ילדיכם אוהבים לעשות עם הסבים או הדודים? אפשר לדבר על הייחודיות של הקשר עם כל אחד מקרובי המשפחה, ולתכנן ביחד את המפגש הבא שלכם.
ציירו ציור קיר משפחתי! לרוב לא ניתן לצייר על קירות, כפי שעושה שושה, תוכלו להצמיד לקיר או לדלת בבית גליון בריסטול ולצייר עליו. בכל הזדמנות תוכלו להוסיף עוד פרטים לציור הגדול, ואט אט תיצרו ציור קיר מיוחד של המשפחה שלכם.
כדאי לבקר עם ילדיכם בתערוכה בגלריה או במוזיאון. אֵילו ציורים מוצאים חן בעיניכם? האם אתם וילדיכם אוהבים אותן יצירות? תוכלו לבחור יצירות שאהבתם וללמוד על חייהם של האמנים שציירו אותן.
גלו איך זזות הצלליות שלכם. שושה מנופפת לשלום והכבשה בעקבותיה. תוכלו לצייר בגיר את הצללית של ילדיכם בחצר או על המדרכה, לחזור כעבור שעה ולעמוד שוב באותו מקום. כיצד הצללית זזה ומתארכת עם שקיעת השמש?
איך נוצרות הצלליות בלילה? שושה רואה בצללית שלה כבשה שחורה. אפשר לכבות את האור בחדר, להדליק מנורה קטנה ולבדוק אֵ ילו צלליות נוצרות על הקיר כאשר מציגים בינו לבין המנורה אצבעות או חפצים.
חגיגה של מילים – כדאי לקרוא יחד את הסיפור ולשאול את התלמידים, מה הם חושבים על ג'ים? האם גם לנו יש מילים שאנו אוהבים במיוחד? למה הן מוצאות חן בעינינו? – בגלל הצליל שלהן, בגלל המשמעות שלהן ואולי מסיבה אחרת? אפשר לחגוג כמו ג'ים ולחשוב על מילים מסוגים שונים: מצחיקות, עצובות, ארוכות, בעלות צליל מיוחד ועוד.
יום אוסָפים – כל תלמיד מוזמן להביא לכיתה אוסף שלו או של בני משפחתו ולהציג אותו. תוכלו לקשט קופסאות לאחסון האוספים, לערוך תערוכת אוספים ולעודד ילדים נוספים להצטרף לחגיגת האיסוף. אפשר להזמין את ההורים להגיע ולהתרשם מהתערוכה, לצלם את האוספים ולהדפיס עיתון כיתתי גדוש באוספים.
לוח "מילים טובות" – למילה טובה יש כוח רב, אפשר להכין בכיתה "לוח מילים טובות". בכל פעם שאחד התלמידים אומר או שומע מילה טובה, תוכלו לכתוב את המילה ולתלות אותה על הלוח, על דלת הכיתה או על חוט מהתקרה. כך תתמלא הכיתה במילים טובות ומשמחות
משחק פנטומימה "מה המילה?" – מחלקים את הכיתה לקבוצות, וכל קבוצה בתורה מנסה להסביר את המשמעות של מילה נבחרת באמצעות תנועות בלבד. כמה מילים תצליח הקבוצה לאסוף?
ממחיזים מילים – "בקבוק", "פקק" ו"רשרוש" הן דוגמאות למילים שהצלילים שלהן מחקים ּ את מה שהן מייצגות )אונומטופֵיאה(. תוכלו להסביר לתלמידים על מילים אלה ולמלא לוח קיר בדוגמאות למילים כאלה. אפשר גם לצלם את הילדים אומרים או ממחיזים מילים אונומטופיאיות שמוצאות חן בעיניהם ולשלוח לנו את הסרטון!
מרחיבים את אוצר המילים – השפה העברית מתחדשת כל הזמן. אתם מוזמנים להיכנס לאתר המילים החדשות באקדמיה ללשון העברית, לבחור במילה חדשה בעברית ולבקש מהתלמידים לנסות לנחש את משמעותה.
תוכלו לדפדף במילון או לגלוש יחד באתר ״מילוג״ il.co.milog.www, ולהראות לילדים את אוצר המילים העשיר של השפה העברית. אפשר גם לעצב מילון משפחתי: מקשטים מחברת מיוחדת ומוסיפים לה בכל פעם מילים חדשות או מעניינות. ילדיכם יכולים להוסיף למילון גם ציורים
כמו ג׳ים, ילדים רבים אוהבים לאסוף דברים — אבנים קטנות, קלפים, מפיות מיוחדות מבתי קפה. האם היו לכם אוספים כשהייתם צעירים? זאת הזדמנות לשתף את הילדים, ואולי הם יבקשו להמשיך את המסורת המשפחתית או ליצור אוסף משלהם.
מילים הן כלי נפלא לביטוי הרגשות שלנו. אפשר להכין פתקים, לכתוב עליהם רגשות ולהוסיף להם ציור, ואז לתלות את הפתקים על המקרר, על דלת הכניסה לבית או סביב המיטה. אפשר להשתמש בפתקים כשאנחנו רוצים לבטא את רגשותינו ולא ״מוצאים״ את המילה.
האם ביקרתם בערים המוזכרות בסיפור? אתם מוזמנים להביט באיורים ולספר בעזרתם מה מיוחד בכל אחת מן הערים. אפשר גם לחפש באינטרנט צילומים של הערים ולהשוות אותם עם האיורים שבספר.
אפשר לטייל גם בסביבה הקרובה. בוחרים עם הילדים את היעד, אורזים צידה לדרך, מזמינים חברים ויוצאים לטיול משותף אחר הצהריים. תוכלו גם לערוך פיקניק ואז "כשתרדו מהענן, האוכל כבר יהיה מוכן".
איפה נמצאת תל אביב? ואיפה ירושלים? היכן נמצאים ההרים, הכנרת, ים תיכון וים סוף? תוכלו לפתוח יחד מפה ולסמן בה את המקום בו אתם ובני משפחתכם המורחבת גרים, מקומות בהם טיילתם ומקומות אליהם הייתם רוצים לנסוע כמשפחה.
תוכלו לחלק את ילדי הגן לקבוצות, לתת לכל קבוצה כמה כיסאות, בדים, ניירות וצבעים ולבקש מכל קבוצה להכין מהכיסאות כלי תחבורה דמיוני. אפשר לשאול את הילדים, לאן הייתם רוצים לנסוע בכיסאות הקסם שהמצאתם?
ניתן להכין יחד ספר טיולים של הגן, אוגדן ובו המלצות לטיולים מכל משפחות הגן. כדאי לשלב בו סיפורים, חוויות ותמונות משפחתיות. אפשר להיעזר בתבנית מעוצבת ולהרכיב את הספר לאורך השנה. את הספר המוכן ניתן להדפיס ולהעניק כמתנת סוף שנה לילדים ולמשפחותיהם.
על מה אנחנו יושבים? הילדים יכולים לחפש תמונות של כיסאות בעיתונים ובכתבי עת ולהכין מהן קולאז'. אפשר גם להכין כיסאות מחומרים שונים, למשל פלסטלינה, עיסת נייר או חֵמר. האם אתם מכירים נגר? אפשר להזמין אותו לגן כדי שידגים לילדים כיצד בונים כיסא.
כדאי לאסוף קופסאות, ארגזים וחפצים שונים ולארגן פינת גרוטאות בגן או בחצר שאליה הילדים יכולים לגשת בצורה חופשית ולהמציא במהלך היום כלי תחבורה, מִתקנים ומכונות.
ההמצאה שלי – ּ תכנון בעזרת נייר מילימטרי – בַספר איורים שנוצרו על גבי נייר מילימטרי. הזמינו את הילדות והילדים לתכנן שטותיקופטר אישי או כל המצאה העולה על דעתם על נייר מילימטרי או על נייר משובץ אחר. לאחר התכנון כדאי להכין אב-טיפוס של דגם ההמצאה בעזרת קופסאות וחומרים ממוחזרים.
ידע עַם ועולם – רוזי המְסַמְרֶרֶת – הספר נכתב בהשראת דמותה של רוזי המסמררת, דמות מצוירת ידועה של פועלת שעודדה פועלות בארצות הברית בזמן מלחמת העולם השנייה לעבוד במרץ ולתרום למאמץ הלאומי. רוזי, הלבושה בסרבל כחול ולראשה מטפחת אדומה מנוקדת בלבן, מעודדת את העובדות במילים: "אנחנו יכולות לעשות זאת!"
הדסה סמואל – מתרגמת הספר בחרה ששמה של הדודה בעברית יהיה הדסה, על שם הדסה סמואל )1986-1897(, אשת ציבור שפעלה לגיוס בנות היישוב העברי לצבא הבריטי בזמן מלחמת העולם השנייה. הדסה סמואל דאגה לרווחת החיילות, לשיפור שכרן ולהטבת תנאי השירות שלהן. למידע נוסף על הדסה סמואל קִראו את הערך "הדסה סמואל" בוויקיפדיה.
כדאי להתבונן יחד באיורים. האם ילדיכם הצליחו לאתר את הדס בין חברי הכיתה בתמונה בעמוד ֵ הראשון? אילו המצאות המציאו החברים של הדס? האם יש המצאה שמצאה חן בעיניכם? מה מיוחד בה?
כדאי להשוות בין תגובת דוד צבי לתגובת דודה הדסה להמצאות של הדס. אפשר להמציא יחד משפטים או ביטויים שבני המשפחה אומרים זה לזה כשמישהו זקוק לעידוד. תוכלו לכתוב על גבי פתקים מילים ומשפטים מעודדים ולפזר את הפתקים ברחבי הבית.
לעיתים קרובות לילדים צעירים יש רעיונות גדולים ומחשבות מקוריות. אפשר לספר לילדיכם על ממציאים גדולים, בארצנו ובעולם כולו, ולהזכיר שגם הם היו פעם ילדים שופעי רעיונות.
מה מסתתר מאחורי סיפורה של הדודה הדסה: "אנחנו יכולות לעשות את זה!" מכריזות הדס והדודה הדסה – דודה הדסה בנתה מטוסים כשהיא לבושה בבגדים כחולים ולראשה מטפחת אדומה מנוקדת בלבן. הכרזה נוצרה בזמן מלחמת העולם השנייה בארה"ב במטרה לעודד פועלות בתעשיות שסייעו למאמץ המלחמתי. בשנת 1982 זכתה הכרזה לגילוי מחדש בכתבה של הוושינגטון פוסט. היא נפוצה והפכה לסמל מחודש של עוצמה ויכולת נשית. עוד על סיפורה של הכרזה בערך בויקיפדיה We Can Do It!
כדאי לעיין יחד באיורים: האם ילדיכם מכירים את שמות הצורות בכל דף? בזמן קריאת הספר תוכלו לעקוב אחר הבעות הפנים של הצורות. מתי הן שמחות, ומה גורם להן לחייך?
בעמוד האחרון של הסיפור יוצרות הצורות טחנת רוח. האם ילדיכם ראו פעם טחנת רוח? ניתן להכין שבשבת מנייר, לנשוף עליה ולראות איך הרוח מזיזה את הכנפיים שלה, ממש כמו טחנת רוח.
מרכיבים יחד:אפשר ליצור יחד חווה, גן חיות או ג'ונגל. נותנים לכל ילד דמות של חיה, עץ או צמח ומזמינים אותם לפי התור להוסיף את הדמות שלהם לחווה המשותפת. האם נעים לחיות לבלות יחדיו?
מדמיינים ויוצרים יחד: אפשר להזמין זוגות ילדים ליצור יחד בעזרת מגנטים, מדבקות, קוביות או משחקי הרכבה. כדאי לשבח אותם על הדמיון, היצירה, והעשייה המשותפת!
מסיבת צורות: אפשר להזמין את ההורים לחגיגת צורות במעון, בה ימחיזו הילדים את הסיפור, תשירו יחד שירים, תקשטו את החדר בצורות ותתכבדו בכריכים, עוגיות וירקות חתוכים לצורות שונות! בסוף המסיבה יקבלו הילדים את הספרים לקריאה חוזרת בחיק המשפחה.
כך צומחים: אפשר לעסוק בתהליך הצמיחה דרך תנועה. השמיעו מוזיקה נעימה ופזרו חישוקים על הרצפה. הזמינו את הילדים לשכב בתוך חישוק ולהתכווץ כמו זרעים באדמה. השקו כל "זרע" על הגב על ידי דגדוגים קלילים ובקשו מהם "לנבוט" ולהזדקף לאט, לאט עד שיהפכו לעץ גדול. אפשר לקרוא לכל ילד בשם של עץ אחר, לבקש מהילדים להחזיק בכפות הידיים את הפרי הדמיוני של העץ, ולנוע ברוח קלה.
גינה על הקיר: חמנייה, חרצית, כלנית, נרקיס – אילו פרחים מכירים ילדי הגן? תוכלו להביא לגן פרחים שונים ולחקור אותם יחד. בחנו את הריח וצבע הפרחים, צורת העלים ומרקמם ועוד. מה משותף, מה ייחודי בכל פרח ופרח? אפשר להציב באמצע שולחנות היצירה אגרטלים עם פרחים מזנים שונים ולהציע לילדים לצייר אותם. את הציורים של הילדים כדאי לתלות על לוח קיר, והנה לכם גינת פרחים צבעונית ומגוונת של ילדי הגן.
גינת החלומות שלי: הילדה בסיפור חולמת על גינה עם ארנבונים משוקולד ותותים מאירים כמו פנסים. אפשר להציע לילדים מגוון חומרים – למשל פלסטלינה או בצק, פקקים, זרדים, צעצועי פלסטיק קטנים ועוד – ולאפשר לכל אחד להכין גינת חלומות כיד הדמיון. את תיאור גינות החלומות של הילדים כדאי לרשום לצד היצירות ולהציב בכניסה לגן תערוכה של גינות דמיוניות.
גם אנחנו עוזרים להורים: הילדה בסיפור עוזרת לאמא בגינה, כיצד עוזרים ילדי הגן להורים? אפשר לחלק להורים פתקים צבעוניים בצורת פרחים ולבקש מהם לרשום עליהם דוגמאות לעזרה שהילדים מעניקים בבית. כל פתק שנקרא בקול רם בגן, מעורר גאווה בילדים ומייצר אקלים של אהבה, אמון, והעצמה. את הפתקים תוכלו לתלות בכניסה לגן.
מטפחים גינה בחצר הגן: בהשראת הספר אפשר לטפח יחד עם הילדים את גינת הגן: לשתול צמחי תבלין, פרחים, לנכש עשבים שוטים, אולי אפילו לגדל אדנית של עגבניות. כדאי להזמין את ההורים לבילוי משותף בגן: לקרוא את הספר יחד, לדבר על החלומות שלכם ולטפח יחד את גינת הגן.
לקראת ט"ו בשבט – חגיגה בגינה! אפשר לבקש מהילדים וההורים לחפש בבית ובספריה ספרים נוספים שעוסקים בעצים ובגינה, למשל "מה צריך בשביל" מאת ג'יאני רודארי, "העץ המופלא" מאת ניק בלנד וסטיבן קינג, ו"חנן הגנן" מאת רינת הופר. בלחיצה על שמות הספרים תוכלו לקרוא מגוון הצעות נוספות לפעילות בגן סביב עצים ופרחים.
כדאי לשבת קרוב ולקרוא יחד את הספר. אפשר להתבונן היטב באיורים הצבעוניים שמלווים את הסיפור. איך מאיירים חלומות? באיזה צבעים השתמש המאייר? מה מופיע באיורים ולא מוזכר בסיפור? נסו לדמיין – איך הייתה נראית גינת החלומות שלכם? מה הייתם רוצים שיצמח בה?
הילדה בסיפור עוזרת לאימא שלה לטפל בגינה. האם גם לכם יש גינה או עציצים? כיצד ילדיכם עוזרים לכם בבית? תוכלו לחשוב יחד על זמנים ומקרים שבהם הם יכולים להושיט יד.
הילדה חולמת על פרחים שלא נובלים. גם אתם יכולים להכין יחד פרחים שאינם נובלים. אפשר להשתמש בנייר קרפ, בפיסות בד, אפילו בתבנית ביצים ריקה. מצמידים את הפרחים בנייר דבק לקשית או שיפוד ו"שותלים" בחצר, באדנית או בתוך בקבוק מים ריק.
קונכיות, ארנבונים, או לבבות שוקולד אפשר להכין בקלות: ממיסים שוקולד עם מעט שמן במיקרוגל ושופכים את הנוזל אל תוך תבניות קטנות מסיליקון המיועדות לאפייה או ליצירת קוביות קרח. לאחר כמה דקות במקפיא השוקולד מתקשה ותופס את צורת התבניות!
בונים בקוטב –
התלמידים יכולים ליצור דגמים למסעדה בקצה הקוטב, תוך שימוש בחומרים המדמים את האקלים בקוטב. אפשר לבנות איגלו ב"לבנים" ממרשמלו לבן, עיגולי צמר גפן או קוביות סוכר. סביב הדגם ניתן לפזר מלח גס, קצפת או קצף גילוח. ניתן גם ליצור פינגווינים באמצעות פלסטלינה או גלילי נייר. התלמידים יוכלו לבחור שם למסעדה שלהם ולהכין לה שלט ומפת הגעה.
מה מתבשל? –
שלושת האחים הפגינו יחד עבודת צוות ושיתוף פעולה. תוכלו לחלק את הכיתה לקבוצות של שלושה. על כל שלישיה לבחור מאכל שמקובל על כל הקבוצה, להכין אותו יחד ולהגיש אותו לחברי הכיתה. כדאי לשאול את הילדים, האם היה קשה להחליט על מאכל אחד שמקובל על כולם? הקבוצות יכולות להציג בפני הכיתה את תהליך בחירת המאכל ואת אופן הכנתו. אפשר לקבץ את המתכונים של כל השלישיות ולהדפיס ספר מתכונים כיתתי.
הקוטב הדרומי –
האם התלמידים יודעים היכן נמצאים הקוטב הצפוני והדרומי? אפשר להביא לכיתה מפה או גלובוס, להצביע על שני הקטבים ועל יבשות וימים, וללמוד על האקלים ותנאי המחייה בקוטב, על החי והצומח – וכמובל על פינגווינים. תוכלו לבקש מהתלמידים לשער, איך אפשר להגיע לקוטב הדרומי? כמה זמן אורכת הנסיעה?
קומיקס (עלילון) –
תוכלו ליצור עם התלמידים סיפור קומיקס כיתתי ענק ומשותף. פורשים על הרצפה גיליונות נייר או גליל נייר ארוך ומחלקים אותו למשבצות. מחברים יחד סיפור קצר וכותבים את הכותרות שלו בכל משבצת. כעת תנו לכל זוג ילדים לאייר ולכתוב חלק מהסיפור בתוך משבצת. כדאי להסביר לתלמידים שהדמויות בקומיקס נוכחות באירוע ולכן השפה מדוברת ובועות הדיבור הן מרכזיות.
חגיגה של סיפור טוב –
"מסעדה בקצה הקוטב" הוא הספר הראשון לשנה זו מספריית פיג'מה, וזו סיבה למסיבה! הזמינו את ההורים לפתיחה חגיגית של התכנית ולפעילות קריאה משותפת. בהשראת הסיפור אפשר להקים מסעדה בכיתה ולהגיש בה מאכלים אהובים על הילדים. התלמידים יכולים לענוב עניבות פפיון (תלבושת מתאימה למלצרים ולפינגווינים כאחד!) ולהגיש להורים את המאכלים.
רגשות האחר. כדאי לשבת קרוב, ליהנות מהאיורים המשעשעים ולקרוא יחד את הסיפור בקול רם. בקריאה הראשונה תוכלו לעצור בעמוד שבו עוזבים נוסעי האונייה הראשונה את המסעדה בכעס ולשאול את ילדיכם: איך לדעתם הרגישו הפינגווינים?
השפעתם של אחרים. מעניין למה הפינגווינים לא הציעו את המעדן לנוסעי האונייה השנייה, ומדוע החליטו לאכול בעצמם את כל המעדן. אפשר לשתף אחד את השני: האם קרה לכם ששיניתם את דעתכם בעקבות תגובות של אחרים? מתי זה קרה? איך הרגשתם?
המְתנה. כמו בסיפור, גם בבית יש מצבים שבהם צריך לחכות. תוכלו להכין יחד שעון חול שיקל על ההמתנה. לוקחים שני בקבוקי פלסטיק ריקים, מדביקים בדבק חזק את שני הפקקים ובעזרת מסמר מחומם נוקבים בזהירות נקב שיעבור בשני הפקקים. ממלאים בקבוק אחד בחול, סוגרים בפקק הכפול ומחברים אליו מלמעלה את הבקבוק הריק. עכשיו הופכים. מדדו: כמה זמן לוקח לחול לעבור מבקבוק אחד לשני?
טעמים והעדפות. האם כל בני הבית שלכם אוהבים את אותם המאכלים? כיצד מחליטים מה אוכלים בארוחות משותפות, ומי מבשלים את האוכל? תוכלו להציע לילדיכם לקבוע תפריט לכל המשפחה. אפשר אפילו לפתוח מסעדה: את מי תזמינו לאכול איתכם?
ריח קינמון חם. תוכלו להכין יחד מעדן שיפיץ ריח של קינמון בכל השכונה: קולפים תפוחי עץ וחותכים לפרוסות עבות, מפזרים עליהן כמות שווה של סוכר וקינמון ומכניסים לתנור. הריח כבר יגלה לכם מתי המעדן מוכן.
לשיר ולשחק אפשר לקיים פעילות של יצירה ומשחק בהשראת השירים. למשל, נתין להכין רשימה של הדברים ש"מותר" בכיתה שלנו בעקבות השיר "אסור", לכתוב יומנים סודיים לאורך כמה ימים בעקבות השיר "יומן סודי", לבנות אוהל בכיתה בעקבות "ארמון" או לצייר ציור משותף בוורוד בלבד בעקבות "ורוד".
איורים עם קריצה לאמנים מפורסמים: אם תתבוננו מקרוב באיורים, תגלו כי חלק מהם רומזים על ציורים של אמנים מפורסמים, למשל "מחכה עם חכה" (סלבדור דלי), "קשקוש" (ווסילי קנדינסקי), "חלום" (מוריץ קורנליס אשר). ומי עוד? מומלץ לשתף את המורה לאמנות, להכיר לילדים את האמנים ולהציג את ציוריהם, ואפילו להתנסות באיור בהשראתם.
ספר ברכבת: בעקבות השיר תוכלו לקשט פינה בכיתה כמו קרון ברכבת ולהכניס אליה מדף או סלסלה לספרים. אפשר להזמין את הילדים לפי התור להביא ספרים אהובים מהבית או מהספרייה, להציג את הספרים שבחרו לחברי הכיתה ולקרוא אותם "בתוך הרכבת".
אילו עוד ספרים של רינת הופר אתם מכירים? רינת הופר, סופרת אהובה, כתבה ספרי ילדים רבים ומצליחים. כדאי לבקש מהתלמידים לחפש בבית ובספריה ספרים נוספים שלה ולהביא אותם לכיתה. אפשר להיזכר יחד בספרי ילדות ולהשוות בין האיורים. תוכלו לערוך תערוכה בכיתה או בספרייה הבית-ספרית.
מאיפה באים רעיונות? בחלק מהשירים היוצרת שותלת רמזים לתהליך היצירה. לפעמים רעיונות טובים מתגלים דווקא בזמן שיושבים ומחכים, או מתוך השעמום, והסחת הדעת. תוכלו למצוא דוגמאות לכך בשירים "מחכה עם חכה", "שעמום" ו"פקעת". אפשר לשוחח על "שעמום" ויצירה ולשאול את הילדים, האם פעם צמח להם רעיון מצוין בזמן שהשתעממו? מומלץ לשתף גם בחוויה אישית משלך.
כדאי לשבת בנחת ולקרוא יחד את השירים. אילו שירים אתם וילדיכם אוהבים במיוחד? האם אתם אוהבים את אותם השירים? עם מי מהדמויות הזדהיתם? האם השירים עוררו בכם זיכרונות של חוויות שעברתם?
תוכלו לחפש בין האיורים את השעונים, חפשו את אלה האמיתיים שתלויים על הקיר, ואת אלה הדמיוניים שמופיעים כתלתלים של ילדה או כפקעות של בצל. מתי מסמנים השעונים את השעה ומתי את הזמן שעובר? האם לפעמים אתם או ילדיכם מרגישים שהזמן לא זז? מתי הוא "עף" ונעלם בלי ששמתם לב?
רינת הופר מרבה לכתוב ולצייר על חוויית הכתיבה והציור. אפשר לדפדף יחד בספר ולחפש את העפרונות שבאיורים. האם מצאתם עיפרון שהוא שרביט קסמים? עיפרון שהוא מפתח? ומה עם אגרטל שהעפרונות שבו הופכים להיות עציץ פורח צבעוני? ויש עוד, נסו למצוא אותם.
באיורי הספר משולבים דפים עליהם אותיות דפוס כמו דפי עיתון ודפים מספרים ישנים. אפשר ליצור עם הילדים תמונת קולאז' שמורכבת מדפי טיוטה שאין בהם שימוש או מעיתונים ישנים. מה נולד מהשילוב הזה?
כדאי לשבת יחד ולהתבונן באיורים. מה רואים בכל עמוד? המפלצת הסגולה מופיעה בספר כמה פעמים. האם שמתם לב להבדלים בין האיורים שלה לאורך הספר? מה נועלת המפלצת על רגליה בכל עמוד?
האם בקריאה הראשונה ילדיכם הצליחו להשלים מילים בעזרת האיורים והחרוזים? כדאי לקרוא את הספר כמה פעמים. עם הזמן הילדים יכירו את הסיפור ויוכלו "לקרוא" אותו לבד.
צרו שרשרת אנושית וצאו ל"טיול בִּלבּול": תנו יד לילדיכם, צרפו כל אורח שירצה וצאו לטיול יד ביד בבית או בחוץ. בכל פעם אחד מהחברים בשרשרת יוביל אותה, וכולם אחריו – הולכים, עוצרים, קופצים, זוחלים… אחר כך מחליפים מקומות בשרשרת וממשיכים בטיול – עד שחוזרים לנקודת ההתחלה.
הופכים את החצר למתחם מפלצות סגול ומשמח! מזמינים את ההורים והילדים למפגש חגיגי בשעות אחר הצהריים. מכסים את מתקני החצר במפות אלבד סגולות, מדביקים או מציירים עיניים ופה. נותנים להורים ולילדים מכחולים וצבעים, לובשים סינר ויוצאים לקשט את המפלצות.
בסדר לא בסדר: אפשר להדפיס את תמונות הספר על קאפות או מגנטים ולבלבל את סדר התמונות. הילדים יכולים לסדר מחדש את הסיפור על פי הסדר או דווקא לפי סדר מבולבל ומצחיק.
הנה באה המפלצת: ילדי המעון יכולים להפוך בעצמם למפלצת סגולה. לוקחים גליל אלבד ארוך, גוזרים בו חורים לראשים אליהם נכנסים הילדים. נוצרה רכבת ילדים מפלצתית ומשעשעת. צאו לטיול ברחבי החדר – ואל תשכחו לצלם ולשלוח את התמונות אלינו ולהורים!
הכל בספר: חודש הקריאה ושבוע הספר מתקרבים, אולי תרצו לחגוג במעון את חג הספר בהשתתפות ההורים וספריית פיג'מה לקטנטנים? פתחו פינות קריאה בהן יקראו ההורים לילדים את ספרי הספרייה שחולקו. אפשר לשחק משחק חיקויי חיות בעקבות "ככה גם אני יכולה", לדגדג עם "איפה מתחבא הצחוק" ולהיזכר ברגעים משמחים מהשנה עם שירים מתוך "אני בחגים ובעונות".
רינת הופר – סופרת אהובה: האם אתם מכירים ספרים נוספים של רינת הופר, למשל "חנן הגנן", "איילת מטיילת" ועוד? תוכלו לחפש בספריית המעון ולבקש מההורים לחפש בבית ספרים אהובים שלה. אפשר להקים פינה במעון, לקרוא יחד את ספריה ולחגוג את היצירה שלה.
האיורים של דיויד הול מוסיפים לחוויית קריאת הספר. כדאי לקרוא בקבוצות קטנות שיאפשרו לילדים לעיין באיורים לעומק:
– האם הם יכולים לזהות את החיות המחופשות? צריכים רמז? אפשר למצוא אותו בעמודי הספר הראשונים בהם החיות עדיין לא מחופשות.
– כיצד אפשר לראות באיור של הגמל שהוא גמל מחופש?
תוכלי לעצור במהלך הקריאה ולשאול את הילדים:
– למי לדעתם מגיע הפרס הגדול?
– מה יקרה כשהחיות יפקחו את העיניים ויגלו שהגמל גנב את הפרס ומיהו הגמל?
– מי לדעתם הכין את המתנה, ומה היא מכילה?
בתום הקריאה אפשר לשוחח על תחרות ומשחק הוגן, לשאול את הילדים אם הסיפור הצחיק אותם ולבחון יחד את ההתנהגות של הגמל/שועל. כדאי לרשום את דברי הילדים ולתלות אותם על לוח ההורים!
סיכום הפעילות/פעילות שיא:
נשף תחפושות, שבסופו יוענק הספר לילדי הגן. במהלך השבוע הילדים יכולים להתכונן לנשף: להחליט למה יתחפשו, להכין מסכה ואביזרים שיתלוו לתחפושת, לבחור שיר שהם אוהבים אשר ייכלל ברשימת השמעה שתלווה את מסיבת הריקודים, להחליט על תפריט כיבוד ותכנית אמנותית.
מי מתחפש למי? כדאי להתבונן באיורים ולחפש את החיות המחופשות המוזכרות בסיפור. האם ילדיכם מזהים את כולן? למי בעיניכם התחפושת המוצלחת ביותר, למי הייתם מעניקים את הפרס?
תחרויות ומשחק הוגן: כדאי לעצור את הקריאה בעמוד שהחיות רבות ביניהן – כל אחת חושבת שהיא המוצלחת ביותר – ולשאול את ילדיכם איך לדעתם אפשר להחליט למי הפרס מַגיע. בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח על הישגים, על תחרות ועל הרגשות הנלווים למנצחים ולמפסידים.
השועל הערמומי: אפשר לשוחח עם הילדים על התנהגותו של השועל, האם היה ראוי לנצח בתחרות התחפושות? בסיפורים רבים מיוחסת לשועל ערמומיות. האם אתם מַכּירים עוד ספרים על שועלים, לדוגמה מָשָׁל עַל שׁוּעָל, הַתַּרְנְגֹלִים וְהַשׁוּעָל או מִשְׁלֵי שׁוּעָלִים? תוכלו לחפש אותם ולקרוא יחד.
פורים של פעם: האם זכורה לכם תחפושת מיוחדת מילדותכם? תוכלו לשתף את הילדים בחוויות הילדות שלכם מחג פורים ומתחפושות, אפשר גם לדפדף באלבומים משפחתיים ולהיזכר בתחפושות העבר של ההורים, של האחים ושל הילדים.
עודד בורלא כתב ואייר ספרי ילדים רבים, ובהם האוסף חִיּוּךְ בְּכָל פִּנָּה, הַמַּנְגִּינָה והספר הגדול של עוֹדד בּוּרלא. כדאי לחפש בספרייה יצירות מפרי עטו וליהָנות מהן יחד.
לילה טוב פלאפון – אפשר להכין שק שינה קטן לפלאפון של אבא ואמא, בו הטלפון יישן בזמן שההורים והילדים נהנים מסיפור לילה טוב. קחו שקית בד קטנה, ותנו לילדים לעטר אותה במדבקות צבעוניות וטושים. הילדים וההורים ישכיבו את הפלאפון בשק השינה, יאמרו לו לילה טוב ויהיו פנויים לחלוטין לספרים והתכרבלות.
ילדים מספרים – מה עושים אצלכם בבית לפני השינה? האם יש טקס קבוע? היכן יושבים? עם מי? יש משפחות בהן נהוג לשיר שיר ערש מיוחד. אפשר לבקש מהילדים לשיר את שיר הערש שאתו הם נרדמים או לבקש מההורים להקליט בפלאפון את שיר הערש ולהשמיע אותו לכל ילדי הגן.
מה בשק? – ניתן להחביא חפץ בתוך שק ולקרוא יחד עם הילדים "שק קמח שק קמח, מי רוצה שק קמח?", בכל פעם ילד אחר יתנדב לקחת את השק ולנחש מה יש בתוכו; אפשר למשש מבחוץ או להכניס יד ולמשש, אפשר להריח ואפילו לשאול את הגננת שאלות שיעזרו בניחוש.
איורי הספר מתארים את חלל הבית מזוויות שונות; מלפנים, מלמעלה, מהצד, לפעמים חלק קטן מקרוב ולפעמים מבט על חדר שלם. אפשר לנסות יחד עם הילדים לראות את הגן מנקודות מבט שונות: לעמוד על הכיסאות ולהביט מטה, לשכב על הגב ולהביט מעלה, להתקרב ולהתרחק.
הספר "מי רוצה שק קמח" הוא הזדמנות לחגיגה וסיבה למסיבת פיג'מות גדולה ומשמחת שתחתום את השנה שהייתה עם ספריית פיג'מה. מזמינים את ההורים והילדים, מגיעים לבושים בפיג'מות, עם בובה מיוחדת שאיתה אוהבים לישון. קוראים יחד את הספרים שקבלנו השנה מספריית פיג'מה ושרים שירי ערש. אפשר להכין לוכד חלומות מחישוק וחוטי צמר או לתת לכל משפחה ספרון חלק בו יכתבו סיפור לילה טוב פרי דמיונם ויקשטו יחד.
באיורים של גלעד סופר הפסנתר משתנה לכריש, והמטרייה – לנשר. כדאי להתבונן יחד באיורים שבספר ולשים לב לחפצי הבית השונים ולמשחק בין מציאוּת ובין דמיון. תוכלו לבחור רהיט או חפץ בביתכם ולצייר מה הוא נהיה בדמיון שלכם.
אילו חדרים ורהיטים נמצאים בדרך למיטה, מהו המסלול אל חדר השינה של ילדיכם? גם אתם יכולים לעשות מזמן ההשכבה משחק ולבחור הליכה מצחיקה, ריקוד או תנועה אחרת – אפילו נשיאה על הגב. מעניין מי יקנה את "שק הקמח" שלכם?
יונתן נרתע מציור הפיל על השטיח. לעיתים בשעות החשֵׁכה חפצים נראים אחרת, אפשר לשאול את ילדיכם אם גם בבית שלכם יש רהיט או חפץ שמשנה את מראהו בלילה. תוכלו לשוחח על פחדים ועל דרכים להתגבר עליהם.
איך ילדיכם מתכוננים לשינה? האם יש לכם טקס, נשיקה וחיבוק, תפילה או שיר שמלווים אתכם במעבר בין יום ללילה? האם אתם קוראים יחד סיפור לפני השינה? בעקבות הספר תוכלו להמציא טקס חדש לפרֵדה מהיום.
תוכלו לשתף את ילדיכם בזיכרונות מילדותכם: האם ישנתם בחדר עם אחים? מי הִשכיב אתכם לישון? האם סיפרו לכם סיפורים או שרו שירים לפני השינה? האם ישנתם עם בובה או עם דובי? אולי יש לכם סיפור מצחיק מהעבר הנוגע לשעת ההשכבה?
בבית של יונתן קוראים לנשיאה על הגב "שק קמח"; בבתים אחרים קוראים לזה 'אַבּוּיוֹיוֹ'. האם יש למשפחה שלכם מילים מיוחדות למשחקי ילדוּת? האם בארץ המוֹצָא שלכם יש משחקי ילדוּת מיוחדים? זוֹ הזדמנות מצוינת להכיר לילדים את אותם משחקים.
בעקבות הסיפור הילדים יכולים ליצור תמונות "זה לא עיגול/זה לא משולש". הילדים יכולים לבחור דף עליו מצוירת צורה גיאומטרית ולהשלים את הציור כיד הדמיון. את היצירות המגוונות ניתן להציג על לוח בגן.
תוכלי להציב באמצע החדר חפצים שונים ולדמיין שימושים שונים (מטאטא יכול להפוך למיקרופון, עפרון למברשת שיער וכד'). כל ילד בתורו בוחר חפץ ובאמצעות פנטומימה מדמיין מהו, האם חבריו הצליחו לנחש למה הפך החפץ שבחר?
את יכולה לחלק את הילדים לקבוצות, כל קבוצה מקבלת ארגז עץ ריק נמוך ומעלה רעיונות מה ניתן לעשות עם ארגז בגן, למשל להפוך אותו לכוננית ספרים לספריה, מקום לאחסון צעצועים או תחפושות, אדנית לשתילת צמחים בגינה… הילדים יכולים לצבוע ולקשט את הארגזים ולחדש את פנים הגן.
אפשר להזמין את ההורים והילדים לסדנת מיחזור בגן בה כל משפחה תכין יצירה אחרת מקופסת נעליים. (ניתן גם לבקש מהמשפחות להכין את היצירות בבית, ולהביא אותן לגן.) את היצירות תוכלי להציג בתערוכת "מחוץ לקופסא" בגן.
בוודאי שמת לב שלפעמים האריזה מעניינת יותר מהמתנה בתוכה! אפשר להסתכל מסביב ולחשוב, כמה אנו משקיעות במשחקים מוכנים ו"סגורים". בעקבות הספר אפשר להעלים מפינת הבית חלק מהאביזרים ולהחליף אותם בחפצים פשוטים. האם ההחלפה שינתה את המשחק הסוציו-דרמטי של הילדים?
אילו ספרים נוספים מכירים הילדים שעוסקים בדמיון? תוכלו לחפש בספריית הגן את "הבית של יעל", "אהרון והעפרון הסגול", "ברווז! ארנב!" (חולק לפני מספר שנים בספריית פיג'מה) ולקרוא אותם יחד.
מציאות ודמיון: בספר מיוחד זה האיורים מספרים את עיקר הסיפור, ובלעדיהם העלילה אינה מובנת. כדאי לדפדף יחד בספר ולבקש מילדיכם לתאר במילים למה הארגז הופך בכל עמוד. תוכלו לשוחח על דמיון ומציאות ולשתף את ילדיכם בדעתכם. האם לדעתכם הארנבון חושב שהארגז הוא באמת חללית, רובוט או פסגת הר?
צבעוני או שחור-לבן? כדאי להתבונן באיורים ולשים לב באילו צבעים מצוירים הדפים שבהם מדברים עם הארנבון, ובאילו צבעים מצוירים העמודים שבהם הארנבון מופיע. אפשר לשאול את ילדיכם מדוע, לדעתם, בחרה המאיירת לצבוע את הדפים כך.
מציירים ציור משותף: אתם יכולים לצייר מלבן על דף ריק ולבקש מילדיכם להמשיך את הציור ולהפוך אותו למשהו אחר. האם הצלחתם לנחש מה הם ציירו? כדאי להתחלף בתפקידים, כך שבכל פעם אחד יצייר צורה, והשני יהפוך אותה למשהו אחר.
משחק הדמיון: אפשר לשבת על השטיח זה מול זה ולשחק משחק דמיוני: כל אחד יציג בתורו בפנטומימה מה הוא "מחזיק" ביד (פטיש, חיפושית, טלפון, חתול, תינוק…), והמשתתף השני ינסה לנחש מהו אותו חפץ. בשלב הבא "העבירו" את החפץ למשתתף הבא והמשיכו במשחק הדמיון והניחושים.
מתקנים טעות ומשנים צורה: אפשר לאמן את ילדי הגן להפוך טעות להזדמנות על ידי הדגמה פעילה. מביימים מקרי טעות בכוונה ומתקנים אותם, הילדים עצמם יכולים להציע פתרונות: כתם על דף יכול להפוך לפרח שמקשט אותו, חור במכנסיים יקבל טלאי יפה, מילים שנשכחו משיר יכולות להפוך לחרוזים חדשים מצחיקים.
הכנסת אורחים: אפשר להכין יחד עם ילדי הגן מרק ירקות גדול, וממש כמו שעשה הענק, כשהמרק מוכן לאכילה מזמינים אורחים. הילדים יכולים לעזור בהכנה, לעצב הזמנות ולערוך את השולחנות. את מי תרצו להזמין? אולי את ילדי הגן הצמוד? הורים וסבים?
מה הטעם: האם הילדים יכולים לזהות טעמים בעיניים מכוסות? אפשר להביא מיני מאכלים ותבלינים שונים, לכסות את עיניי הילדים ולבדוק האם הם מזהים מה מתוק ומה מלוח, האם הם יצליחו לזהות גם את המאכל עצמו ולא רק את הטעם שלו?
עוד סיפור ודי: המרק מככב בסיפורים רבים נוספים. למשל "סבא בישל מרק", "מרק כפתורים" ועוד. אפשר לחפש יחד בספריית הגן, להזמין את ההורים והילדים להביא ספרים מהבית ולהציג תערוכה של "סיפורי מרק".
ספר מתכוני מרק: מה טעים לכם? אפשר לשוחח עם הילדים על טעמים שונים והעדפות אישיות, ולבקש מההורים לשתף במתכון של מרק אהוב. תוכלו לכרוך את המתכונים יחד ולהכין ספר מרקים של הגן.
"אציל את המרק!" אפשר לקרוא יחד הסיפור ובכל פעם שהענק מכריז: "אציל את המרק!", לעצור ולבקש מהילדים להשלים את המשפט. כדאי להתבונן יחד באיורים ולחפש פרטים שאינם מוזכרים בסיפור. מה נמצא במטבח של הענק? האם שמתם לב לציפור? אפשר לדמיין יחד, איך נראים החדרים הנוספים בבית הגדול של הענק?
ממחיזים את הסיפור: אפשר להמחיז את הסיפור בעזרת כלי בישול. מוציאים סירים בגדלים שונים, כף ומצקת ומכינים מרק דמיוני. הילדים יכולים להציג ולספר את הסיפור במילים שלהם. אתם יכולים להמשיך את העלילה ולהמציא מה קורה אחרי שהאורחים עוזבים, והענק נשאר עם ערמת כלים מלוכלכים ועוד מצרכים למרק.
מתוק או מלוח? אפשר לערוך יחד ניסוי טעמים: לוקחים שתי צלחות זהות, שופכים אל תוך צלחת אחת מעט סוכר ובשנייה מפזרים מלח. מבקשים מהילדים לטעום ולנחש אם זה מתוק או מלוח. האם הם הצליחו לזהות את הטעמים? בהמשך אפשר לשוחח על העדפות של בני הבית ולהכין ארוחת ערב משפחתית, שכוללת מנה מלוחה, מנה מתוקה, משהו חריף ומשהו חמוץ.
אפשר לתקן! מה קשה או דורש תיקון בבית? יחד תוכלו לנסות למצוא להם פתרונות: החדר צפוף ומלא חפצים שאין בהם שימוש? תוכלו להציע לילדיכם לבחור כמה צעצועים שאינם בשימוש ולמסור אותם לילדים צעירים יותר. המשחק שבור? אולי ניתן להדביק אותו. משעמם ומחפשים ספר חדש לקריאה? אפשר לאסוף יחד כמה חברים ולהחליף ביניכם ספרים. כדאי להתייעץ עם הילדים בזיהוי הקשיים ולברך אותם על מציאת פתרונות יצירתיים.
סיפורי מרק: אילו סיפורים על מרק אתם מכירים? תוכלו לחפש בבית או בספרייה ספרים כמו "סבא בישל מרק" מאת נירה הראל, או "מרק כפתורים" מאת אוברי דייוויס ולקרוא אותם יחד. שני הספרים חולקו בספריית פיג'מה בשנים קודמות.
האם אתם נוסעים יחד לגן או צועדים? מה אתם * רואים בדרך? את מי או את מה אתם פוגשים? תוכלו לשים לב לפרחים, לעצים, לבניינים ואפילו לאתר בעלי חיים גדולים וקטנים
אוסף רעיונות למשחקים בדרכים:
ההורה מזמזם שיר והילדים מנסים לזהות אותו ולשיר יחד אתו.
אפשר להחליט מה נחפש בדרך? (מכונית בצבע מסוים, חתול, ציפור, או ניידת משטרה).
אתם מוזמנים לדהור לדלג או לקפוץ בדרך עד שער הגן.
אפשר לבחור כלי תחבורה (מטוס, טרקטור, אופנוע), ההורה ירכיב את הילד על כתפיו וביחד יגיעו אל הגן באותו כלי תחבורה דמיוני.
תוכלו לערוך משחק זכרון להכרת הדרך: מה נראה עוד מעט? חנות, בנין גבוה, עץ ועוד.
אפשר לאסוף דברים בדרך – אבנים או עלים בצורות שונות.
נחשו מי אני: תוכלי להכין קלפים עם דמויות החיות שבסיפור ולשחק משחק ניחושים: כל ילד בתורו מרים קלף ועושה קולות ותנועות שמאפיינים את אותה החיה, והחברים מנסים לנחש מי החיה.
כיצד הילדים עוברים מפעילות לפעילות? איך את מזמינה את הילדים לצאת לחצר או להתאסף במפגש? בעקבות הסיפור תוכלי להזמין את הילדים לנוע כמו הדמויות בסיפור: לדהור אל החצר, לקפוץ אל שולחנות האוכל, לעוף אל פינת הספר.
אפשר לשוחח עם הילדים על הדרך שלהם למעון: האם הם נוסעים ברכב או צועדים ברגל? מה רואים בדרך? את מי או את מה הם פוגשים? תוכלי להכין עם הילדים שקיק קטן אותו יקשטו, הזמיני את ההורים להכניס אל השקיק דברים שמצאו עם הילדים בדרך, למשל: עלים, אבנים קטנות, איצטרובל, שבלול ולשתף במציאות את החברים.
פעוטות מתחברים לספרים בדרכים שונות: בעזרת מישוש, פתיחה וסגירה, משחק והתבוננות באיורים. חלקם ירצו להאזין לכל הספר וחלקם יעדיפו להתחיל מעמוד אחד ויתרגלו לקריאה בהדרגה, בקצב שלהם. אפשר לקרוא בכל יום קצת, בסבלנות ובנחת, ולאט לאט הספך יהפוך לחבר!
חפשו יחד את המצבים שגורמים לכם לצחוק – אפשר לנסות משחקי פרצופים ולמצוא מה הפרצוף הכי מצחיק שאתם יכולים לעשות; אפשר לדגדג בנעימות – באצבעות או בעזרת נוצה – איברי גוף שונים כמו למשל הידיים, הרגליים או הראש ולבדוק אם הצחוק מתחבא שם ואם הדגדוג גורם לו לצאת החוצה.
תוכלו למצוא את החתול בכל עמוד? ראיתם פעם ראש שיוצא מתוך קומקום? באילו עוד דברים מצחיקים אתם מבחינים באיורים? מאילו חומרים וחפצים האיורים מורכבים? בכל קריאה אפשר להתבונן ולגלות פרטים חדשים ומשעשעים.
הספר מזמין את הפעוטות למסע אַחַר הצחוק. בַּדרך הם יפגשואיברים שונים, יביטובסביבתם באופן ייחודי ומשעשע ויגלושהצחוק מתחיל מבפנים, מתגלגל החוצה וממלא את החלל. בעזרת החריזה הקלילה והאיורים היצירתיים ומעוררי המחשבה יוכלו הפעוטות להתחבר לדברים שמעסיקים אותם בשלב זה של התפתחותם: גילוי הגוף, צחוק, מחוות גוף והשפעתן על הסביבה.
לפעוטות נדרשתיווך כדי להבין שהצחוק הוא לא דבר מוחשי שמסתתר, אלא ביטוי גופני לתחושה או מחשבה.
כדאי להתחיל בשאלות שיסייעו להבנת המהלך הסיפורי: "מה איה מחפשת? איפה היא מחפשת את הצחוק? איפה היא מוצאת אותו לבסוף?" בהמשךאפשר לשאול: "איך צוחקים? איפה בגוף מרגישים את הצחוק? מה מרגישים כשצוחקים? זה נעים? זה כואב?"
צחוק בחיי הפעוטות – "אילו דברים מצחיקים אתכם: דברים שאומרים? שעושים? האםיש חברים במעון שמצחיקים אתכם? מי מצחיק אתכם במשפחה?" תוכלו לעשות דברים "מצחיקים", למשללהשתמשבאביזרים, לעשות פרצופים ותנועות ולשאול את הפעוטות: "האם זה מצחיק?"
בספר מוזכרים איבריםרבים: ידיים, אצבעות, ציפורניים, רגליים, ראש, שיער, פה, שיניים, לחיים ובטן. במהלך הקריאה אפשר להצביע על האיבר המצוין או לגעת בועם האצבע ולהזמין את הפעוטות להצטרף ולחקות את התנועות.
איורי הספר מיוחדים ומורכבים מפריטים ומחומריםרבים. אפשר לגלות אותםבהדרגה בכל קריאה.
בכל עמוד מסתתר חתול מצויר. אפשר לחפש אותו ולאחר מכן לחפשפריטים נוספים, כמו קומקום, כפתור, שרוכים.
אפשר להתמקד בכל פעם בעמוד אחר. כך, למשל, בעמוד עם אצבעות הידיים, אפשרלהזמין את הפעוטות להניח את כף היד שלהם על כף היד שבספר או לגעת בכל אצבע, ובעמוד של הים אפשר לשאול: "מי היה פעם בים? אילו דברים יש בים? מה עושה הסירה?".
בעקבות האיורים אפשר גם לערוך פעילות יצירה המשלבת שרבוטוהדבקות של ניירות ושלחומרים שונים.
הַזמינו את הפעוטות לצחוק איתכןתוךהנחתהידיים על הבטן ולהפסיק לצחוקבכל פעם שאתן מרימות את הידיים. אפשר לצחוק בכל פעם בעוצמה אחרת: פעםבקולגדול, פעםבלחש וכדומה.
תוכלו לחלק לפעוטות מטפחות ולהזמין אותם לכסות את הפנים ולצחוק בקול בכל פעם שיורידו אותן.
כדי לעזורלפעוטות להתרכז, באפשרותכן לומר להם בתחילת מפגש או ארוחה: "בואו נחפש את הצחוק כמו בספר," ולעבור איתם איבר-איבר: "אולי הוא באצבעות? אולי הוא בלחיים? תראואיךהוא יוצא מהבטן," ולצחוק יחד. לאחר מכן אפשר לומר בלחש: "ועכשיו נחפש את השקט. אולי הוא ברגליים? אולי הוא בראש"?
כשפעוט או פעוטה נראים משועממים או עצובים, אפשר להציע להם לחפש את הצחוק במרחב המעון בעזרת חברים.
תוכלו להשמיע שיר ולקבועשבְּמילה או במשפט חוזרים כולם יחזיקואת הבטן ויצחקו חזק.
כדאי לספר להורים שהספר בדרך הביתה ולשתף אותםבתמונות מהפעילות. תוכלו גם לשלוח להם את הסרטון למה חשוב לקרוא עם פעוטות ולהזמין אותם לשלוח תמונות של קריאה משותפת בבית.
דובשן ואמא עושים כל מיני דברים יחד. בעזרתך, ילדי הגן יוכלו להכין ספרונים אישיים בסגנון "אמא ואני", ולצייר את כל הדברים שהם אוהבים לעשות עם אמא (ואבא!). הספרונים יהיו מתנה יפה להורים לרגל יום המשפחה (ל' בשבט).
כיבוד הורים: זו הזדמנות יפה ללמד את הילדים את הדיבר החמישי ולקשר אותו עם חייהם. אפשר להתחיל בדיון בעקבות הסיפור על ההתחשבות של דובשני באמא, ובהמשך להרחיב את השיחה לעיסוק בכיבוד והתחשבות בהורים, באחרים, בחברים, ובכלל בזולת. תוכלי גם להסב את תשומת לבם של הילדים למילים "כבוד" ו"כיבוד", ולשוחח על הדרכים השונות בהן אנחנו מכבדים אחרים.
אפשר להסב את תשומת לבם של הילדים לדרכים בהן דובשן "עוזר לאמא" בסיפור. מתי הוא עוזר לה בעבודות שלה, מתי הוא עוזר מיוזמתו? דרך האיורים בספר אפשר גם לראות אלו ניסיונות מוצלחים יותר, ואלו פחות! תוכלו להציע לילדי הגן לקחת דוגמה מדובשן ולהפתיע את אמא ואבא בעזרה יזומה, למשל בסידור הצעצועים שלהם בלי שמבקשים, בשמירה על שקט כשההורים נחים, במשחק עם התינוק כדי שאמא תוכל להכין ארוחת ערב… כל ילד וההפתעה שלו! עבור הילדים זוהי הזדמנות להרגיש כי זקוקים להם, והם בעלי מסוגלות ויכולת לסייע. עבור ההורים זו שמחה וגאווה!
בסיפור יש מספר התייחסויות לזמן, למשל "היא דיברה שעות בטלפון", "עוד רגע, דובשני", וגם "אני מבטיחה לך, תן לי דקה." עד כמה ילדי הגן מבינים את המשמעות של מושגים אלה? לרוב הילדים הצעירים עדיין אין תפיסת זמן במובן של דקות ושעות. זו הזדמנות להקשיב לדיבור שלנו כגננות, וגם להמציא דרכים נוספות לעזור לילדים למדוד זמן. (למשל, "כשנגמור לסדר את השולחנות תוכלו לצאת לחצר", או "אחרי שנשקרא יחד שני ספרים, נאכל ארוחת עשר".)
הכנת שעון חול: הילדים יכולים להכין ולקשט שעוני חול משני בקבובי פלסטיק, חול ומשפך. ( כאן
תמצאו הוראות פשוטות להכנת שעוני חול עם ילדי הגן.) כשהשעון מוכן, מדדו בעזרת שעון כמה דקות לוקח לחול להישפך מבקבוק אחד לשני וחשבו יחד אלו פעולות אפשר לעשות בזמן הקצוב הזה. זו יכולה להיות פעילות מהנה להורים וילדים, בסדנא לקראת יום המשפחה (עם קישור לספר החודש, כמובן!).
סבלנות: על דובשן להיות סבלני ולהעסיק את עצמו בזמן שאמא מסיימת את המטלות שלה. גם הספר האחרון של ספריית פיג'מה, "סבלנותו של הלל", התייחס לסבלנות. זו הזדמנות לשוחח עם הילדים: מהי סבלנות? מתי אנו מתבקשים להיות סבלניים, לחכות, להתאפק, לדחות את הרצונות שלנו לטובת אחרים וכד'? מתי קשה לנו להיות סבלניים, וכיצד נוכל להשתפר? מומלץ להבליט את הניסיונות של הילדים הצעירים ולהמציא משחקים שמעודדים ומטפחים סבלנות.
דובשן ואמא עושים כל מיני דברים יחד. תוכלו לעבור עם ילדיכם על האיורים שבספר ולספר בעזרתם את הסיפור במילים שלכם. תוכלו להזמין את ילדיכם לספר את הסיפור מנקודת המבט של דובשן הקטן, ואילו אתם תספרו מה עובר על אמא דובה. בסוף, יהיה נחמד להזמין את ילדיכם לבחור פעילות משותפת אחת המתוארת בספר, ולעשות אותה( או פעילות דומה) איתכם.
דובשן עוזר לאמא בעבודות גינון ובמטבח. גם ילדיכם יכולים לכבד אתכם ולעזור בבית. למשל: להוציא מן המקרר את המצרכים לארוחת הערב, למיין גרביים, או לנקות משטחים במטלית לחה וסבון…. עבור הילדים זוהי הזדמנות להרגיש שזקוקים להם ושהם מסוגלים ויכולים לסייע.
כמו דובשן, הרבה ילדים אוהבים להכין "הפתעה" להורים ולהפגין את עצמאותם: להתלבש לבד, להתרחץ לבד, לאסוף ולסדר את המשחקים. וכפי שנהגה אמא של דובשן, גם אתם ההורים מוזמנים להתפעל מהרצון הטוב של ילדיכם, לעודד אותם – ולהכין עבורם הפתעה קטנה משלכם!
שעון סבלנות: ילדים עשויים להיות סבלניים יותר כשהם יודעים מתי "זמן הסבלנות" שלהם יסתיים. אפשר להעזר בשעון מעורר או בשעון חול שיסמנו לילד מתי ה"זמן" מסתיים. ואפשר לתכנן מה תעשו יחד כאשר הוא יסתיים.
ילדים צעירים רבים מתקשים להעלות רעיונות מה לעשות לבד. לקראת מצבים כאלה אפשר להכין אלבום "אני יכולה – אני יכול – בעצמי" שיהיה בו אוסף של דפים המתארים פעילות עצמאית אפשרית (אפשר להיעזר בשומרני דפים). כל דף יכיל פעילות אפשרית, שתוצג בציור, בתמונה וכו'. הפעילות בכל דף תתואר גם במילים: "אני יכולה לצבוע", "אני יכול לגזור", "אני יכולה להשקות עציצים", ועוד. עיון באלבום יסייע לילדים בבחירת הפעילות, ולאחריה נוכל לומר להם כמו אמא דובה: "אוי ילדוני שלי, אתה כל כך מוכשר"!
הספר מחולק לקראת סוף השנה בגן ומזמן שיחה עם הילדים על פרידה, על מעברים ועל התחלות חדשות. תוכלו להיזכר יחד בנקודות ציון וחוויות משותפות בגן לאורך השנה ובחברויות שנוצרו, ולשוחח על הדברים שהילדים אוהבים לעשות יחד. הילדים יכולים להכין ציור או מכתב ולמסור אותו כמזכרת לחבר, לחברה, או לצוות הגן. אפשר להציג את הציורים על לוח בגן, או לערוך טקס העברת מזכרות ומכתבי חברות בקרב הילדים.
החברות בין אמי ולואי מקורה ביחסי שכנות ובתחומי עניין משותפים, והמעבר של אמי מציב לה אתגר גדול. האם לילדי הגן חברים או בני משפחה שגרים רחוק? בעקבות הסיפור אפשר להציע לילדים לצייר מכתב, להתקשר בטלפון או דרך האינטרנט, או ליצור קשר עם מישהו שהם מתגעגעים אליו.
אפשר להדגים לילדים תוך משחק את הפתגם "כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים, כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם": מעמידים את הילדים בזוגות זה מול זה. המשתתף הראשון עושה פרצופים ותנועות. המשתתף השני מחקה את התנועות ומנסה להידמות לו כמי ראי. אחר כך מחליפים תפקידים. תוכלי להיעזר בשיר של דתיה בן דור מ"פרפר נחמד" – "בדיוק אותו דבר".
תוכלו להתבונן יחד בגלובוס או באטלס, ולהצביע על ארצות רחוקות. אפשר גם להסביר לילדיכם על הפרשי שעות, על דרכי תחבורה בין יבשות ועוד. האם מישהי בקרב חברות הצוות, הילדים או הוריהם הגיעו לישראל מארץ רחוקה או ביקרו "בצד השני של העולם"? אפשר להצביע על המקומות בגלובוס או באטלס, לשתף בחוויות, להביא לגן תמונות וכד'.
החברות בין אמי ולואי מקורה ביחסי שכנות ובתחומי עניין משותפים, והמעבר של אמי מציב לה אתגר גדול. אפשר לשוחח עם ילדיכם: איך אתם שומרים על קשר עם חברים או עם בני משפחה שגרים רחוק? בעקבות הסיפור ילדיכם יכולים לצייר מכתב, להתקשר בטלפון או דרך האינטרנט, או ליצור קשר עם מישהו שהם מתגעגעים אליו.
אמי ולואי לא רק מתגעגעים, הם גם נזכרים בדברים שעשו יחד. אפשר לשוחח עם הילדים על דרכים שעוזרים לנו לשמר זיכרונות. אם יש לכם תמונות, מכתבים או חפצים שמזכירים לכם חברים או חוויות משותפות מהעבר, תוכלו לשתף אותם עם ילדיכם.
הספר מחולק לקראת סוף השנה בגן. אפשר לדבר עם ילדיכם על פרידה, על מעברים ועל התחלות חדשות. אפשר לשוחח על החברים בגן, ועל הדברים שילדיכם אוהבים לעשות איתם. ילדיכם יכולים להכין ציור או מכתב ולמסור אותו כמזכרת לחבר, לחברה, או לצוות הגן.
האם ביקרתם בארץ רחוקה, "בצד השני של העולם"? האם גם לכם יש חברים שגרים בארץ רחוקה? תוכלו להתבונן יחד בגלובוס או באטלס, ולהצביע על הארצות הרחוקות. אפשר גם להסביר לילדיכם על הפרשי שעות, על דרכי תחבורה בין יבשות ועוד.
תפקידם של העצים בעולם: העצים נותנים פרי וצל, מקשטים את הסביבה ומשמשים בית לציפורים. בנוסף לכך תורמים העצים לאיכות האוויר שלנו, מפני שהם פולטים חמצן אותו אנו נושמים. במשך כמה שנים גדל עץ? ואיך יודעים בן כמה הוא? אם יזדמן לכם לראות חתך רוחב של גזע עץ, תוכלו להראות לילדים את הטבעות הולכות ומתרחבות. גילו של העץ, כמספר הטבעות שעל גזעו.
ילדי גן מרים מעלים טיעונים חשובים מדוע אין לכרות עץ. עוד בגן העדן ניתן לאדם תפקיד לשמור על העולם הסובב אותו – בלשון התורה "לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָה" (בראשית ב, טו). הוא הצטווה לעבוד ולשמור על גן העדן, על העצים והצמחים שבו. בכרמל נשרפו השנה עצים רבים מאד. מומחים מעריכים כי יחלפו עשרות שנים עד שיושלם שיקום החי והצומח בכרמל. כיצד נוכל אנו לשמור על העצים והצמחים שאנו פוגשים בסביבת המגורים ובטיולים?
סיפורי עצים: האם עומד בקרבת הגן עץ, שאתם משחקים לידו, או מכירים סיפור שקשור בו (לדוגמא: מי נטע אותו, היכן הוא נמצא וכו')? הצטלמו ליד העץ וכתבו ליד התמונה את סיפורו של העץ.
"מזחל לפרפר": עץ התות מספק מזון לזחלי המשי. הזחלים מתגלמים בקורי משי והופכים לפרפרים. בעונת האביב אפשר לראות פרפרים, ואולי גם זחלים על השיחים והעצים בקרבת הגן. אם אתם מגדלים זחלי משי בגן, תוכלו לצפות בתהליך מקרוב.
מנהגים בגן: בגן מרים גדלו והתחנכו דורות של ילדים. ילדי הגן נהגו לקטוף עלי תות, ו"לבקר" את העץ בטיולים. אילו מנהגים יש בגן שלנו? מה אנו נוהגים לעשות בגן באופן קבוע? מה אנו אוהבים בגן וגאים בו? הזמינו את הילדים לשאול את הוריהם אם זכורה להם הגננת שלהם, ומה אהבו לעשות בגן.
בסיפור מצליחים גננת אחת וקבוצת ילדים להביא לשינוי. שירו את השיר "אני ואתה נשנה את העולם" יחד בגן. הדגישו את האמונה שכל אחד, אפילו ילד, יכול להביא לשינוי.
הבשורה על כריתת עץ התות מעציבה מאד את ילדי גן מרים. גם הגננת אומרת: "קשה לי להאמין שנוכל לשנות את הגזרה". אפשר לעצור את הקריאה ולשוחח: מהי "גזרה"? חשבו אתם, מה אפשר לעשות כדי לשמור על העץ מפני הכורתים? מה דעתכם על הרעיונות השונים שמעלים הילדים בסיפור? האם אתם יכולים להציע להם רעיונות נוספים?
הגננת מרים מבקשת מילדי הגן להסביר "למה אסור לכרות את עץ התות". את הדברים היא כותבת במכתב אל ראש העיר. בשלב זה אפשר להפסיק את הקריאה, ולבקש מילדי הגן שלנו לעזור לילדי גן מרים לנסח את המכתב ולומר, מדוע חשוב לשמור על עץ התות?
ילדי גן מרים הציעו לכתוב שלטים גדולים ובהם סיסמאות הקוראות לשמור על עץ התות. חשבו על נושא אשר יקר לליבכם וחברו סיסמה שתבטא את דעתכם. נושאים לדוגמא: גאווה ושייכות לגן, שמירה על הסביבה, עזרה לזולת ועוד.
ילדי גן מרים הריעו "כיפאק לעדולם". הריעו גם אתם לאדם שעוזר לכם בגן, למשל לחשמלאי שנכנס לתקן תקלה, ועוד.
עץ התות, אותו ביקשו לכרות, נמצא ב"רְשׁוּת הָרַבִּים" – כלומר בשטח ששייך לציבור כולו. ב"רְשׁוּת הָרַבִּים" ישנם כללים שונים מאשר בבית הפרטי שלנו. אנו מתנהגים בה מתוך התחשבות באנשים אחרים, ומה שנמצא שם שייך לכולם ואינו שייך לאדם אחד בלבד. מה עושים כאשר אנחנו רואים ב"רְשׁוּת הָרַבִּים" דבר מרגיז או מצער? איך אפשר להשפיע על החלטות שנוגעות לכולם? ילדי הגן כותבים מכתב לראש העיר, אך ודאי קיימות גם דרכים נוספות.
אילו מקומות ש"שייכים לכולם" יש בשכונה או בעיר שלכם? בחרו מקום ציבורי בסביבת הגן. איך מתנהגים ב"רְשׁוּת הָרַבִּים"? צאו אל המקום והתבוננו כיצד מתנהגים האנשים שנמצאים בו. חשבו על "כללי התנהגות" מקובלים במקום שבחרתם: מה עושים בו, ומה לא עושים בו.
אילו דרכים עומדות לרשותנו כדי להשפיע על הסביבה, או כדי לתקן דבר שעלול להפריע ב"רְשׁוּת הָרַבִּים"? אם קרה לכם מקרה בו הייתם שותפים לשינוי או תיקון במקום ששייך לכולם, ספרו על כך לילדים.
משחק "הטרקטוריסט החכם": ישנם מצבים במשחק או במציאות, שנדמה שאין להם פתרון. כל אחד מציג את הדעה שלו, ונראה שלא ניתן להמשיך מכאן הלאה. הילדים רצו את העץ, העירייה רצתה לכרות אותו כדי לבנות בית, ולרגע הרגישו כולם שאין פתרון למצב. בסוף הסיפור מתגלה דרך שלישית, מפתיעה וחכמה: טרקטור גדול מעביר את העץ לחצר הגן. אולי יש לכם בגן טרקטור חכם כזה, איתו תוכלו "להתייעץ" ולהציע פתרונות למצבים בהם כל אחד מתעקש על העמדה שלו.
אלו עצים נמצאים בקרבת הבית שלכם? קחו נייר וצבעים וצאו החוצה עם ילדיכם ל"טיול אמנות". טיילו בין העצים , שימו לב לסוגים השונים וציירו אותם על דף. חפשו את המאפיינים המיוחדים של כל עץ (אצטרובל ומחטים של עץ האורן, צורתו המיוחדת של הברוש, כפות הדקל של עץ הדקל וכד').
כמה תועלת אנו מפיקים מעצים בחיינו! תוכלו לעבור מחדר לחדר בבית וחפשו דברים שהופקו מעצים – למשל, רהיטים העשויים מעצים שונים, שמן לבישול ולמאור מעץ הזית, יין וצימוקים מהגפן…
אני ואתה נשנה את העולם… בסיפור גננת אחת וקבוצת ילדים הביאו לשינוי. לפעמים נדמה כאילו המעשים הקטנים שלנו אינם חשובים, למעשה הם יכולים ל"שנות עולם". אלו פעולות יכולים אנו, הורים וילדים, לעשות כדי להפוך את הסביבה שלנו לנעימה יותר, עבורנו ולהנאתם של הדורות הבאים?
קל ופשוט להמחיז את הסיפור על הגשר. יחד עם הסייעת או חברת צוות אחרת, תוכלי להמחיז את העלילה. לחלופין, אפשר להזמין שני הורים לבקר בגן ולהמחיז את הסיפור בפני הילדים.
האיורים משחקים תפקיד חשוב בספר. בעמודים מסוימים יש מעט מלל, והציור תופס את רוב הדף. כדאי לאפשר לילדים זמן לדפדף בעותקים האישיים ולהתבונן לעומק באיורים המיוחדים. האם הם שמו לב לפרטים שאולי אנחנו, המבוגרים, פספסנו? כדאי להסב את תשומת לבם לזוויות הראייה השונות של התמונות. אילו מהתמונות מראות את האירועים מלמעלה, ואילו מהצד?
אפשר לבקש מהילדים וההורים להכין בבית גשרים מחומרים שונים ולהציג אותם בגן. ניתן גם לבקש מההורים לרשום אירוע שבו ילדיהם ויתרו לאחר, חיכו בסבלנות, או מצאו פתרון יצירתי לבעיה של התנגשות בין רצונות. כדאי לשתף את החברים באירועים המעצימים וכך לטפח ולעודד את היכולות בקרב הילדים.
עלילת הסיפור מזכירה לנו כי לפעמים לפני שמגיעים לרעיון מוצלח עוברים דרך רעיונות פחות טובים. כדאי לשוחח עם הילדים ולהיזכר בפתרונות השונים שהציעו הדב והענק במהלך הסיפור. אפשר לשוחח על היתרונות והחסרונות של כל הצעה ולקשר אותן לחוויות מחיי הגן שלכם.
בעקבות הסיפור אפשר לשיר עם הילדים "כל העולם כולו גשר צר מאד". תוכלו גם להמציא יחד "ריקוד הגשר", בדומה לתנועות של הדב והענק כאשר הם מסתובבים יחד על הגשר.
אפשר לצייר פס רחב על רצפת הגן, או לבנות מסלול צר בעזרת קוביות גדולות, ולבקש מהילדים לחצות אותו בלי ליפול. בהמשך ניתן להציע לשני ילדים לנסות לחצות את ה"גשר" באותו הזמן, כל אחד מכיוון אחר. האם גם הם נאלצו "לרקוד" תוך חיבוק, כמו הדב והענק בסיפור? האם הם מצאו פתרון אחר לבעיה?
מומלץ מאד לחפש בספרייה המקומית או במרכז פסג"ה את כתב העת "עיניים", גליון מס' 125 (טבת תשע"א), שכולו מוקדש לנושא "גשר"! יש בגליון שפע סיפורים, רעיונות ומידע בנושא גשרים וגישור. להלן קישור לתיאור הגליון באתר של כתב העת.
כדאי להסב את תשומת לב הילדים לסוף הסיפור, כאשר שני הגיבורים ממשיכים בדרכם. האם הדב והענק הפכו לחברים? האם הם קבעו להיפגש שוב על הגשר, לשחק יחד או לבקר זה את זה? אפשר לשוחח על שיתוף פעולה עם חברים קרובים ועם ילדים שאנחנו לא מכירים היטב. מה קורה בגן השעשועים הציבורי, כשילדים שאנו לא מכירים מבקשים "לחצות גשר" בדיוק באותו הזמן כמונו? מה קורה בחצר הגן ובבית בין אחים? האם קל או קשה יותר לוותר לחבר או לילד זר?
אפשר לבקש מהילדים וההורים לחפש בבית או בספרייה ספרים נוספים על גשרים, ולהביא אותם לגן לקריאה ולתצוגה. ספרים שחולקו בשנים קודמות בספריית פיג'מה כוללים "אגדת גשר" של שלמה אבס או "האוצר" מאת אורי שולביץ.
אפשר לדפדף יחד בספר ולהתבונן באיורים המיוחדים שמלווים את הסיפור. כדאי לשים לב לזוויות הראייה השונות של התמונות. אילו מהתמונות מראות את האירועים מלמעלה, ואילו מהצד? אפשר לשוחח עם ילדיכם ולשאול אותם למה לדעתם בחרה המאיירת לצייר כך את ההתרחשויות על הגשר.
לפעמים לפני שמגיעים לרעיון מוצלח עוברים דרך רעיונות פחות טובים. כדאי להיזכר בפתרונות השונים שהציעו הדב והענק במהלך הסיפור. אפשר לשוחח על היתרונות והחסרונות של כל הצעה.
התנגשות בין רצונות היא חוויה שמוכרת לילדים. לפעמים אחד מבני הבית רוצה להשמיע מוסיקה והשני מבקש שקט, אחד רוצה לקרוא במיטה והשני רוצה לישון בחושך, הילדה שקועה במשחק וההורים מבקשים לצאת מהבית… בעקבות קריאה משותפת של הסיפור אפשר לשוחח על פערים ברצונות ולהיזכר בפתרונות יצירתיים אליהם הגעתם יחד.
אפשר לחפש בשכונה גדר לא גבוהה או גן שעשועים עם חבלים, מגלשות וסולמות, ולנסות (בזהירות!) לחצות אותם ביחד מכיוונים שונים. האם גם אתם נאלצתם "לרקוד" תוך חיבוק, כמו בסיפור?
בעקבות הסיפור אפשר לחפש ולחקור סוגים שונים של גשרים בסביבתכם. אפשר גם לבנות גשר ממקלות ארטיק, קוביות, או לגו. לאחר הרכבת הגשר אפשר להמחיז ביחד את הסיפור בעזרת בובות או דמויות לגו.
"לקטנטנים הרי יש המון יתרונות": כדאי לקרוא יחד את תחילת הסיפור ולציין את היתרונות בלהיות ענן קטן. בהמשך אפשר שוחח עם התלמידים על הגודל שלהם ולמנות דברים שרק ילדים קטנים יכולים לעשות.
אפשר להתייחס ליחסי תלמידים גדולים וקטנים בבית הספר שלכם: אלו טקסים ואירועים מתאימים לכלל ציבור בית הספר, ואלו מותאמים לשכבה הצעירה? האם יש חצר מיוחדת לכיתות הנמוכות, או שעות הפסקה נפרדות? האם נעשים מאמצים כדי ליצור קשרים אישיים בין גדולים וקטנים כגון חונכות, אירוח תלמידי הכיתות הגבוהות בהווי הכיתה או קיום פעילויות משותפות? האם קיימים קשרים בין תלמידי כיתות א' לבין הגנים הצמודים, שם התלמידים יכולים להרגיש "גדולים"? אולי בעקבות הסיפור התלמידים יציעו יוזמות לשינויים, אותם ניתן להציע להנהלת בית הספר?
"ענונת", "תלתלונת", "פצפונת": ענונת אוהבת את כינויי החיבה שלה. אפשר לדבר עם ילדי הכיתה על הסיומת שמשמעותה "קטן" ולהיזכר יחד במילים דומות. ניתן גם לשוחח על שמות חיבה. האם לתלמידי הכיתה כינויי חיבה? האם כל שם חיבה הוא חיובי? האם יש שמות מיוחדים שרק בן משפחה או חבר טוב קורא להם בהם?
למרות היתרונות בלהיות קטן והיחס החיובי של חבריה, ענונת רצתה יותר. תוכלו לשוחח יחד על שאיפות ורצונות: מה היו הילדים רוצים לעשות, שהם עוד לא ניסו? האם יש דברים שהיו רוצים לעשות אך עדיין לא יכולים בגלל הגיל או הגודל? כדאי לשתף גם את ההורים. ניתן לבקש מכל צמד הורה-ילד לרשום שאיפה אישית של הילד ולצייר אותה. ציורי השאיפות יכולות לקשט את קירות הכי־ תה, כאשר את חלקן אולי ניתן כבר להגשים!
כשענונת הביטה לכיוון הקול "קוה-קוה" וראתה את השלולית היבשה, היא הבינה מה עליה לעשות. תוכלו לשוחח עם הילדים: האם אנחנו תמיד יודעים כיצד לעזור למישהו? אפשר להזכיר דוגמאות מחיי הכיתה ולחלוק חוויות בהן עזרתם לאחר, או עזרו לכם, בדיוק במידה ובזמן הנכונים.
האם אתם אוהבים את הגשם? בעקבות הסיפור אפשר לשוחח עם הילדים: האם הם אוהבים את הגשם? למה? מי זקוק לגשם, מי נהנה ממנו? בעקבות הסיפור אפשר לקרוא יחד ולערוך תצוגה של עוד סיפורים, שירים ואגדות בנושא הגשם.
הילדים יכולים להכין כלי לאיסוף מי גשם. חותכים בקבוק פלסטיק ומסירים את החלק העליון שלו. ממקמים את הבקבוק הריק בשטח פתוח בכניסה או בחצר בית הספר, או תולים אותו עם חוט ברזל מחוץ לחלון הכיתה. הילדים יכולים לעקוב אחר הצטברות המים בבקבוק, למדוד כמויות ולבדוק כמה זמן לוקח לו להתמלא. כשהמכל מלא ילדי הכיתה יכולים להחליט כיצד להשתמש במים שהצטברו.
על אף היתרונות שבלהיות קטן ולמרות היחס החיובי של חבריה, רצתה ענונת יותר. תוכלו לשוחח על שאיפות ורצונות: איזה דבר היו ילדיכם רוצים לעשות ועדיין לא ניסו? האם יש דברים שהיו רוצים לעשות, אך הם עדיין לא יכולים לעשות בגלל גילם או גודלם? אפשר לערוך רשימה של שאיפות. אולי כבר ניתן להגשים כמה מהן!
כשענונת שומעת את הקול "קווה-קווה" ורואה את השלולית היבשה, היא מבינה מה עליה לעשות. תוכלו לשוחח עם ילדיכם: האם אנחנו תמיד יודעים כיצד לעזור למישהו? אפשר לחלוק חוויות של עזרה שהגשתם לאחֵר או של עזרת אחרים לכם בדיוק במידה ובזמן הנכונים.
כדאי לשים לב לכינויים של העננים הגדולים וליחסם לענונת. הם לא מקניטים אותה, הם מקבלים אותה כפי שהיא ומחבבים אותה. בעקבות הסיפור אפשר לשוחח עם ילדיכם על כינויים, על יחסים בין גדולים לקטנים ועל הרצון לעשות דברים "כמו גדולים".
האם אתם אוהבים את הגשם? בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח עם ילדיכם: האם הם אוהבים את הגשם? למה? מי זקוק לגשם? מי נהנה ממנו? האם אתם מכירים עוד סיפורים, שירים ואגדות בנושא הגשם? תוכלו להתכרבל יחד בפינה חמה של הבית ולספר סיפורי גשם.
אפשר להכין יחד כלִי לאיסוף מי גשם. חותכים בקבוק פלסטיק ומסירים את חלקו העליון (היזהרו שלא להיחתך מהשוליים החדים!). ממקמים את הבקבוק הריק בשטח פתוח מחוץ לבית או תולים אותו עם חוט ברזל מחוץ לחלון. כמה זמן לוקח לו להתמלא? ילדיכם יכולים לעקוב אחר הצטברות המים בבקבוק ולהחליט כיצד להשתמש במים שהצטברו.
אנו מאחלים לכם קריאה מהנה ושיחה נעימה!
תוכלו לחלק לכל תלמיד דף נייר עם נקודה מצוירת באמצע הדף ולהציע לילדים להמשיך את הציור כראות עיניהם. את הציורים השונים ניתן להציג בתערוכה על לוח קיר "כל יצירה מתחילה בנקודה קטנה…".
על מנת לאפשר שיחה פתוחה עם התלמידים, כדאי לקרוא את הספר בקבוצות קטנות. תוכלו לעצור את הקריאה במקום בו עמליה אומרת "אני פשוט לא יודעת לצייר" ולחשוב יחד: מה תעשה עמליה? איך אפשר לעזור לה? האם קרה לכם דבר דומה?
כולנו מסוגלים להרבה יותר ממה שנראה לנ.ו. בעקבות הסיפור כדאי לשוחח על תחומים בהם כל אחד מרגיש שהוא מצליח. התלמידים יכולים להציג בפנטומימה את תחומי החוזק שלהם, ועל חבריהם לנסות לנחש מהו הדבר. אפשר גם לשתף אחד את השני באתגרים ודברים שאתם רוצים ללמוד. פותחים במשפט "הבעיה שלי שאני פשוט לא יודע/ת ל…", ויחד מעלים רעיונות, הצעות ומילות עידוד.
אפשר לשוחח על "סוד הקסם" שעזר לעמליה להאמין ביכולת שלה לצייר. מה גרם לה להאמין בעצמה, ואיך היא עזרה לילד שהיא פגשה בתערוכה להאמין בכישרונו? מה לדעתכם קרה אחרי שהילד חתם על הציור שלו? תוכלו לנסות להמשיך את הסיפור.
הסיפור מדגים את כוחן של מילות עידוד וחיזוק. אפשר להכריז בבית על "מבצע עידוד": גוזרים פתקים בצבעים ובגדלים שונים, וכל בני הבית כותבים עליהם מילים ומשפטים מעודדים. את הפתקים תולים במקומות שונים בבית: על המקרר, על הראי באמבטיה, בתוך הילקוט, מתחת לכרית… כשהביטחון העצמי יורד והחששות עולים, צריך רק להרים את העיניים ולהיזכר שמאחורי כל אחד מאיתנו עומדת להקה של "מעודדים צמודים".
כל ציור מתחיל בנקודה:
אפשר לקחת דף חלק וצבעים ולצייר ציור משותף – ההורה מתחיל ומצייר נקודה, אחריו הילד מוסיף פרט, ואחריו ההורה, וכך הלאה. לבסוף יתקבל ציור משותף שכל אחד מכם תרם לו מעט, והכול התחיל מ… נקודה.
כל יצירה, גם קטנה כמו נקודה, יכולה לגדול ולהתפתח לתערוכה שלמה. כדאי לבקר עם ילדיכם בתערוכת ציורים בגלריה, בהיכל תרבות או במוזיאון, לבחור יצירה שאהבתם ולנסות להיכנס לנעליו של האמן שיצר את היצירה:: מאיזו נקודה הוא התחיל? מה ביקש להביע בציור?
מתגברים על קשיים:
"רק תעשי סימן ותראי מה יקרה," אומרת המורה לעמליה. אתם יכולים להיזכר יחד בהישגים שלכם ושל ילדיכם, שפעם נראו בלתי אפשריים. כיצד הצלחתם להתגבר על הקשיים שבדרך? האם מישהו עודד אתכם? כדאי לשתף את ילדיכם בדמות שעודדה אתכם להאמין בעצמכם.
כל טיפוס על הר גבוה מתחיל בצעד קטן. מה הם היכולות והכישרונות שאתם רוצים לפתח? האם מישהו מבני המשפחה יכול לעזור לכם לפתח אותם או חלק מהם? מה אתם יכולים כבר כיום ללמד אחרים? את מי אתם יכולים לעודד?
הסיפור עשוי להיות מקור להשראה ליצירתיות וליוזמות של צוות הגן וכמובן- לעשייה של כל ילד וילדה בהתאם לתחומי העניין הייחודיים, להתנסות של קבוצה קטנה בעלת עניין משותף ושל כל ילדי הגן כקהילת לומדים. כך למשל:
כמו סבא ובוני, גם ילדי הגן הם "סטארטאפיסטים" שנהנים לדמיין, ליזום ולבצע כשהצוות החינוכי מלווה, מתעניין ומעורב בעשייה. כדאי לשתף את ההורים ביוזמות הילדים באמצעות צילום ותיאור ולעודד אותם לשתף אותך ביוזמות של הילד בביתו.
סבא ובוני יוצרים הכל במו ידיהם. כך גם ילדי הגן המשתמשים בגרוטאות ובחומרי מחזור ויוצרים מהם עולם ומלואו בעזרת כלי עבודה מתאימים- מספריים, דבק, פטיש ומסמר.
שם המשחק: סבלנות! בוני וסבא עבדו במשך שנה- מהקיץ, דרך הסתיו והחורף- כל אחד עם הרעיון שלו כדי להגיע למטרה המשותפת. כשהמטרה חשובה והדרך אליה מעניינת גם ילדים לומדים לדחות את הרצון בסיפוק מידי- כך כשהם בונים מבנה מורכב בלגו או בגרוטאות בחצר, מכינים בצק לחלות וזורעים ירקות בגינת הגן.
ילדי גן נוטים לעיתים להשוות את עצמם לאחרים וליצור אווירה תחרותית. סיפור זה וסיפורים נוספים בהם הגיבורים משתפים פעולה, עוזרים אחד לשני ומפרגנים זה לזה עשויים לסייע לך ביצירת אקלים גן מיטבי.
בעקבות הסיפור:
במפגש עם סבים וסבתות (או כל בן משפחה/חבר מבוגר), ניתן להציג את הסיפור , לזמן פעילות מהנה משותפת, להזמין סבא סבתא לשתף בעשייתם בדרך חווייתית ועוד.
העץ המופלא של בוני הוא העץ שהטבע יצר, העץ שבו מרגישות גם הציפורים בבית. תוכלי להזמין ילדים לשתף בחוויותיהם עם "העץ שלי"- להצטלם ליד העץ שלהם ולספר עליו: עץ התפוזים שבחצר ביתם או הבית על העץ שבנו עבורם סבא וסבתא, הפיקוס עליו הם אוהבים לטפס בגנה השכונתית או הערבה שבחצר הגן.
תוכלו להמציא, לתכנן ולבנות "עץ מופלא" משלכם ממשחק הרכבה, מלגו או מקוביות, או מחפצים שונים שתמצאו בבית או בחצר. האם גם ביצירה שלכם "כל מיני דברים בולטים החוצה"? שלחו לנו תמונה של העץ המופלא שלכם, ונשמח לפרסם אותה באתר.
בוני וסבא הבינו שציפורים נמשכות לעצים וחיפשו רעיון שיעודד את הציפורים לבקר אותם. בעקבות הסיפור תוכלו להכין יחד מתקן להאכלת ציפורים: שוטפים היטב בקבוק גדול וריק, גוזרים באחד מצדדיו פתח גדול, תולים אותו במרפסת או על עץ בקרבת הבית ומניחים בו פירות חתוכים, גרעינים ופירורי לחם. עקבו אחר הציפורים, התבוננו מרחוק ובשקט ותראו איך הן באות לאכול ממנו.
"לבוני ולסבא תמיד היו המון רעיונות…" לעיתים קרובות לילדים קטנים יש רעיונות גדולים ומחשבות מקוריות. אפשר לספר לילדיכם על ממציאים גדולים, בארצנו ובעולם כולו, ולהזכיר שגם הם היו פעם ילדים שופעי רעיונות. יחד תוכלו לחשוב על מצב בחיים שלכם שהייתם רוצים לשנות ולהעלות הצעות. האם ניתן ליישם את הרעיונות שלכם?
"כשם שאין פרצופיהם שווים זה לזה, כך אין דעותיהם שוות זו לזו" (ע"פ מדרש במדבר רבה כא): בני משפחה וחברים לא תמיד חושבים או פועלים באותה הדרך, ולעיתים הפערים בסגנון ובאופי מפריעים לנו. כדאי להיזכר בכישרונות ובנטיות השונים של בני הבית שלכם ולציין את התרומה הייחודית של כל אחד.
האם כמו בוני, גם לילדיכם יש קשר מיוחד עם סבים או דודים? מה הם אוהבים לעשות יחד? אפשר להושיב את ילדיכם עם קרוב משפחה אהוב ולהציע להם משימה שמזמינה שיתוף פעולה, למשל משחק הרכבה או אפילו אפיית עוגה. איך הם עבדו יחד? האם היו להם רעיונות דומים או שונים? זכרו, כל זה לא באמת חשוב, העיקר שנהנים יחד!
אפשר לקרוא אותו יחד כמה פעמים, וכך יוכלו הילדים לזכור את רצף האירועים ולהצטרף אֲלֵיכם לשורה החוזרת בספר: "גַּמָּדִים יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים כָּאֵלֶּה…"
תוכלו להתבונן בַּתמונה בה הגמדים הפכו את ההר לבית. האם אתם מזהים את המאכלים? מה המאכל האהוב עליכם? תוכלו להכין מאכל אחד מתוך התפריט של הגמדים או לתכנן ארוחה הפוכה, קודם כל הקינוח ולאחר מכן המאכלים…
הגמדים הופכים את ההר בכל פעם למשהו אחר, פעם לבית, פעם לסירה, ופעם אפילו למכונית. גם אתם יכולים לשחק ב"כאילו" ולהפוך חפצים מוכרים לדברים אחרים בכוח הדמיון, בכל פעם לבחור חפץ אחר בחדר ולהמציא לְמה הוא הופך.
רוצים לשחק עם גמדים? אפשר לצייר גמדים קטנים על גלילי נייר, על מקלות ארטיק, על גרביים ישנים או על נייר מגולגל לגליל… תוכלו להכין שלוש בובות גמדים ולספר בעזרתן את הסיפור.
"פיט פט טו" הינו סיפור ארוך ומלא הרפתקאות. רצוי לקרוא אותו יחד כמה פעמים כדי לעזור לילדים לזכור את רצף האירועים. לאחר הקריאה הראשונה הילדים יוכלו להצטרף בעצמם לשורה החוזרת בספר: "הלא גמדים יכולים לעשות דברים כאלה…"
תוכלו להכין בובות של גמדים על גלילי נייר או מקלות של ארטיק, ולאפשר לילדים לשחק בבובות באופן חופשי. כדאי לצרף את הבובות שיצרו הילדים במעון כאשר מעניקים את הספר הביתה, להנאת כל המשפחה.
אפשר להכין תפאורה ואביזרים כפי שמופיעים בסיפור, ולהמחיז יחד את הסיפור. תוכלי לשתף את הילדים בצורה חווייתית במהלך הסיפור: כאשר יורד גשם יכולים הילדים לרקוע ברגליים, כשהגמדים שטים באנייה הילדים יכולים להתבונן "כאילו" משקפת או דוג דגים, כאשר הם מתחרים תוכלו לרוץ במקום…ואחר כך לנוח….
בזמן הקראת הסיפור אפשר להצטייד בבריסטול הגזור בצורת הר, ולתת לילדים לנחש למה הפך ההר? או למה לדעתם כדאי להפוך אותו . תוכלו להזיז את ההר בתנועה של אנייה ולבקש מהילדים לנחש למה הפך הבית? ולמה לדעתם כדאי להפוך את האנייה כדי להיחלץ מהחול? באמצעות שאלות מנחות נסו לעזור לילדים לדמיין מה אפשר לעשות כדי לעזור לגמדים? בכל פעם תוכלו להתבונן באיורים ולראות האם ניחשתם נכון.
הגמדים הופכים את ההר בכל פעם למשהו אחר, פעם לבית, פעם לסירה, ואפילו למכונית. תוכלי לשחק "בכאילו" עם הילדים ולהפוך חפצים מוכרים לדברים מצחיקים בכוח הדמיון, בכל פעם לבחור חפץ אחר בחדר ולהמציא למה הוא הופך.
חיה שנהב כתבה גם את הסיפור "מיץ פטל". תוכלו לספר ולהמחיז גם אותו. שמתם לב שבשני הסיפורים הדמויות נהנות מתחרות ריצה? גם אתם תוכלו לערוך תחרות ריצה סביב החצר.
קריאת ספר שירה שונה מקריאת סיפור. השירים שבספר קצרים וקליטים, וכדאי לקרוא אותם שוב ושוב. כדאי להזמין את ילדיכם לדפדף בספר ולבחור כל פעם שיר אחר. עם הזמן הם יכירו את המי־ לים ויצליחו לדקלם אותן לבד.
חלק מהשירים בספר הולחנו. אם אינכם מכירים את הלחנים אפשר לחפש אותם באינטרנט, להאזין למנגינה ולשיר יחד. תוכלו גם לצרף לשירה כלים פשוטים: תוף, פעמון, מפוחית או שתי כפות עץ.
משחקי חרוזים: את יכולה להפנות את תשומת ליבם של הילדים לחרוזים שבשירים, בזכותם קל לנו ללמוד שירים בעל פה. את יכולה לבחור שיר אחד שתקראו יחד מספר פעמים עד שהילדים ידעו את השיר בעל פה. תוכלו גם למצוא בעצמכם חרוזים, אמרי לילדים מילה שמופיעה באחד מהשירים בספר ונסו יחד למצוא לה חרוז, למשל קטנטנה-מסכנה, לברוח-כוח.
ניתן לבחור כמה שירים באותו נושא ולהרחיב בו. לדוגמה, בעקבות שירים בנושא עננים והירח ('דוד ירח בשמיים', 'על ענן-כביש', 'דניאל מטפס') תוכלו לצאת יחד לחצר ולהקריא את השירים בזמן שהילדים שוכבים עם הפנים לשמיים. האם יש עננים? האם רואים את הירח? תוכלי לעבור בין הילדים ולשמוע את תשובותיהם. בהמשך הילדים יכולים לעצב יצירות של שמיים ועננים בעזרת צמר גפן ודבק.
כדאי לאפשר לילדים להתבונן באיורים היפים שציירה אורה איתן. האיורים מזמינים את הילדים לדמיין ולחוות בעצמם את המתואר בשיר. בעזרתם הילדים יוכלו גם לזהות את השירים, ועם הזמן הם יכירו את סדר השירים ו"יקראו" אותם לבד.
יואב רוצה זנב "תכף ומיד ועכשיו". אפשר להצביע על אותיות הדפוס הגדולות ולשאול את ילדיכם למה לדעתם המילה הזו גדולה מהאחרות. האם גם אתם או ילדיכם רוצים לפעמים משהו עכשיו? תוכלו לשוחח על רצונות, משאלות וסבלנות.
מה עושה יואב בזנב שלו? הוא מכשכש, מדגדג, מנפנף ועוד. כדאי לדפדף בספר ולחפש את כל התנועות שמבצע יואב. אפשר להזמין את ילדיכם לעשות תנועות 'כמו יואב' וגם להמציא יחד תנועות משלכם.
ילדים רבים אוהבים להתחפש, ולא רק בפורים! תוכלו להכין ארגז או סלסלה עם בדים, צעיפים, אולי גם זנב! אפשר לתפור זנב כמו זה שהכינה אמא של יואב, לחבר חגורה בצורה של זנב או למלא גרב בבדים ולהצמיד אותו למכנסיים עם סיכת בטחון.
תוכלו להצטרף ליואב ולחפש את זנבותיכם. לא מצאתם? אולי תמצאו את הידיים, את הברכיים, את המרפקים…? קיימות דרכים רבות להכיר את הגוף שלנו: דרך מגע נעים, שיחה, שיר, משחק ותנועה.
האם ילדיכם, כמו יואב, אוהבים בעלי חיים? האם הם חשבו פעם למה צריך זנב? אפשר לחפש בסביבה ובתמונות חיות עם זנבות שונים. תוכלו לספר לילדיכם על תפקידי הזנב (להרשים בעלי חיים אחרים או לאיים עליהם, להבריח זבובים, לסייע בשיווי המשקל ועוד). הסיפור מזמין להתבונן ולהשוות בין בני אדם לבעלי החיים הנמצאים בסביבתנו. במה הם דומים לנו? במה הם שונים?
האם גם לכם יש בבית תוכי, ארנב, כלב או חתול? איזה בעל חיים יש בביתכם ומי מטפל בו? איזו חיה הייתם רוצים שתהיה לכם? הילדים ישמחו לשחק שהם בעלי החיים בעצמם וכן לשחק בניחוש איזו חיה מוצגת בפנטומימה..
יואב רוצה זנב 'תכף ומיד ועכשיו' (כך באותיות מודגשות!). כמה כיף לילדי המעון לפגוש בסיפור את עצמם. שוחחי אתם על יואב שרוצה עכשיו ומיד.. ואולי נגיד ליואב לחכות קצת? ילדים ישמחו לשוחח על רצונותיהם ועל הקושי לחכות בסבלנות ואפילו לוותר.
את סיום הסיפור אפשר לקרא בטון של חלום-משאלה: 'מחר תתפרי לי כנפיים!'. הסוף הפתוח מאפשר לנו להרהר מה יקרה מחר? אולי אימא תכין ליואב כנפיים רק…מחרתיים, ואולי הגלימה שבארגז תהיה ליואב כנפיים? ואולי נציע ליואב רעיונות להכנת הכנפיים בעצמו?
הילדים ישמחו בוודאי להתבונן במגוון הזנבות של בעלי חיים שונים בסביבת המעון והבית ובתמונות ושיחה על תפקידי הזנבות השונים: להרשים בעלי חיים אחרים או לאיים עליהם, להבריח זבובים, לסייע בשווי המשקל ועוד.
בכריכת הספר הפנימית אנחנו פוגשים את יואב הסקרן והפעלתן במגוון תנועות. הזמיני את ילדי הקבוצה לעשות 'כמו יואב' ולהמציא תנועות אחרות. תוכלי גם להכין כרטיסיות כמספר ילדי הקבוצה שבכל אחת מהן צילום של ילד אחד בתנועה שונה. הילדים ייהנו לחקות את עצמם ואת חבריהם המצולמים בכרטיסיות
ליואב וגם לאמו ולאחותו אין זנב. הזמיני את הילדים להצטרף ליואב ולחפש האם להם ולחבר שלידם יש זנב. ומה בנוגע למרפק? וברך? וסנטר? זו הזדמנות להכיר ולשיים את אברי הגוף השונים. המפגש עם הגוף דרך מגע, שיר, משחק ותנועה מהנה ותורם לפיתוח דימוי גופני חיובי של הילדים.
התבונני עם הילדים בדמיון ובשוני בין בני האדם לבעלי החיים. כמו לתוכי גם ליואב ולנו יש שתי רגליים, אבל שונות. כמה רגליים יש לחתול, לכלב ולארנב? ומה עם מרבה הרגליים, העכביש והנחש? למי יש שיער כמו ליואב? ומי מכוסה בגופו נוצות, פרווה או קשקשים? הסיפור 'זנב ליואב' מזמין את הילדים למסע של הכרות עצמם, עם בני האדם והחיות שסביבם.
הדבר הכי מדהים 
לקרוא ולכתוב 
סתם ים 
התחנה 
למה אתה לא פורח? 
המכונה 
ספר על גמדים, פטריות ומה עוד? 
ספר על יד 
הכובע של אדון זינגר 
עט המתנה 
מתן החול וההר הגדול 
הסינור של רוני 
גלגלים 
מי זה היה? מה זה יהיה? 
הנסיכה והאבן 
שושה 
אספן המילים 
מעשה בכסא 
הדס המהנדסת בונה שטותיקופטר 
כמה טוב להיות ביחד 
בגינה שלי 
מסעדה בקצה הקוטב 
הדלת הירוקה 
מפלצת סגולה 
נשף מסכות 
מי רוצה שק קמח? 
זה לא ארגז 
ענק בישל מרק 
ככה גם אני יכולה 
איפה מתחבא הצחוק? 
אמא ואני 
בצד השני של העולם 
מה קרה לעץ התות 
הגשר 
ענונת 
הנקודה 
העץ המופלא 
פיט פט טו 
דוד ירח בשמיים 
זנב ליואב 
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
קְרִיאָה
שִׂיחָה
שֵׁמַע
מִשְׂחָק
יְצִירָה
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
מַעֲרָךְ
הַעֲשָׁרָה
סִרְטוֹנִים
לָצֵאת הַחוּצָה
בִּשּׁוּל
חֵקֶר
הַמְחָשָׁה
חֲגִיגָה
מַתָּנָה
