יצירתיות ויזמות

טיפ לקריאה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בראשית הקריאה ילדים משקיעים מאמץ רב במעקב אחר רצף האותיות ושטף המילים. כשהם מאזינים למבוגרים קרובים קוראים להם, הם יכולים להתפנות מהמאמץ, להתמסר לדמיון ולגלות דברים חדשים בספר. מומלץ כמובן לעודד את הילדים לקרוא בעצמם, אך במקביל להמשיך ולקרוא גם יחד.

ללמוד מהניסיון

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ניסיתם פעם לבנות או לתכנן משהו וזה לא יצא כמו שדמיינתם? איך מרגישים כשלא יוצא לנו בדיוק כמו שהתכוונו? מה יכול לעזור במצבים כאלה?תוכלו לשתף את הילדים בניסיונות שלכם שלא תמיד הצליחו ובמה שעוזר לכם להתמודד.

האזינו לסיפור

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האזינו לפרק "רעיון נהדר" מתוך ההסכת "ירדן ודידי בפיג'מה" בשיתוף תאגיד כאן הסכתים, קרן גרינספון ישראל ומשרד החינוך.

בונים ביחד

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מה קורה כשמתכננים קודם ואז בונים? וכשבונים ללא תכנון? תוכלו להתנסות בשני האופנים בבנייה בעזרת חפצים שתאספו, קוביות לגו או כל דבר אחר שיש בבית, ולראות איך הרגשתם ומה הייתה התוצאה בכל אחת מן הפעמים.

לצייר מהדמיון

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אפשר לשחק במשחק דמיון וציור. אחד מבני או בנות המשפחה מתאר לאחרים: אני רואה בדמיוני דבר שעושה… לדבר יש… הוא בצבע… – ושאר המשתתפים מציירים לפי התיאור. מה רואים בכל ציור? מסקרן מאוד!

פינטרסט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

פינטרסט – יצירות, שירים ופעילויות נוספות בפינטרסט של ספריית פיג'מה.

בין הרצוי למצוי, רגשות, עידוד ותכנון

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

גיבורת הספר מתמודדת עם הפער שבין הדמיון והתכנון לבין התוצר במציאות. ילדים רבים חוֹוִים כעס או תסכול כאשר דברים לא מצליחים כמו שרצו. הספר מאפשר להזדהות עם החוויה ונותן תוקף לרגשות שעולים במצבים אלה.
לצד זה הספר מציע עידוד ומראה את האפשרות לקום ולנסות מחדש.
כמו כן בהשראת הספר אפשר לעסוק בתכנון ולעבוד יחד על פרויקט כיתתי לפי חזון, מטרות ושלבים.

קבוצות קטנות, עותק אישי וניבוי

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מומלץ לקרוא את הספר בקבוצות קטנות כשלכל ילד עותק משלו. כך יתאפשר לכל ילד וילדה לעקוב אחרי העלילה ולהתבונן באיורים, המסייעים להבנתה.

ניבוי – בסיפור יש הַבְנָיָה של מתח: הקוראים לא יודעים מהו הדבר הכי מדהים עד לסופו של הסיפור. בתחילת הקריאה אפשר לעצור ולשאול: "מה הילדה רוצה לבנות לדעתכם?", "מה אתם הייתם בונים?". לפני העמוד האחרון אפשר לעצור ולתת לילדים לשער מהו הדבר הכי מדהים.

קריאה חוזרת – בקריאה חוזרת של הספר תוכלו לאסוף עם הילדים רמזים מהאיורים על הדבר הכי מדהים, למשל הרמז שעולה מהאיור שבו הילדה רוכבת על הקורקינט בלי הכלב, רמזים מהחפצים שהיא משתמשת בהם, רמזים מהשרטוט.

שאיפה לשלמות והתמודדות עם כעס

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לאחר הקריאה הראשונה שאלו שאלות המסייעות להבנת הרצף הסיפורי: "מי הוא החבר הכי טוב של הילדה?", "מה הילדה והחבר שלה עושים יחד?", "מה עשתה הילדה כשהדברים שהיא בנתה לא יצאו כמו שהיא תכננה?", "מה חשבו המעריצים שראו אותה בונה?", "לְמה מתכוונים כשאומרים 'מעריצים'?", "מה זה אומר שהילדה 'מתפוצצת'?", "מה קרה כשהילדה כעסה?", "למה היא רצתה לפרוש?", "מה עזר לה להרגיש אחרת?", "מה גרם לה לבנות מחדש את הדבר הכי מדהים?", "לְמה הוא משמש?".

שיח רגשי – "איך הילדה מרגישה כשהיא עם החבר הכי טוב שלה?", "איך היא מרגישה כשהיא מתכננת את הדבר הכי מדהים?", "איך היא נראית באיורים כשהיא מתכננת את הדבר הכי מדהים?", "איך היא נראית כשהיא בונה?", "איך היא מרגישה כשהדבר הראשון שהיא בונה לא יוצא כפי שתכננה?", "למה המעריצים לא מבינים אותה?", "איך הכעס משפיע עליה?", "לְמה הכוונה במשפט 'זה לא אחד מרגעיה היפים'?".

התייחסות לעמוד של הטיול עם העוזר – "מה קורה למצב הרוח של הילדה במהלך הטיול?", "מה גורם לכעס שלה להתפוגג?", "מה מרגיע בטיול?", "אֵילו דברים מסייעים לכם להירגע?"

"כשהילדה פוגשת שוב בדבר הלא-נכון הראשון שבנתה, כתוב: 'תחושה רעה עומדת להציף אותה שוב.' למה, לדעתכם, נכתב כך?", "מה גורם לתחושה שלה להשתנות?", "איך היא מרגישה כשהיא משלימה את מה שהיא בונה?", "למה היא והעוזר שלה חושבים שהם בנו את הדבר הכי מדהים אף על פי שיש דברים שיכלו לשפר?"

דמויות ללא שם – "למה, לדעתכם, לדמויות שבספר אין שמות?" תוכלו לשוחח על הבחירה המיוחדת הזו – אם אין שם, אולי הן יכולות להיות כל אחד ואחת?

בין דמיון למציאות – "תוכלו לספר על מקרה שבו תכננתם מראש ודמיינתם איך ייראה משהו שרציתם להכין?", "מה קרה כשהכנתם אותו?", "הוא היה כמו שדמיינתם?", "איך הרגשתם?", "חשוב לכם שמה שאתם עושים יֵצא בדיוק כמו שדמיינתם?", "מתי כדאי, לדעתכם, להמשיך ולנסות לעשות אותו, ומתי כדאי להפסיק לגמרי או לקחת הפסקה?", "מה הופך משהו למושלם בעיניכם?", "האם גם דבר לא מושלם יכול להיות מדהים?"

מסלול הכעס

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הספר מאפשר לעסוק בנושא חשוב ורב-משמעותי בחיי ילדים – חוויית הכעס וההתמודדות איתה. תוכלו להתחיל את המעקב אחרי מסלול הכעס  שבסיפור בהתבוננות בהבעות הפנים ובמחוות הגוף של הילדה, החל בניסיון הראשון שלא צולח ועד לרגע שבו הכאב עולה לה לראש והיא "מתפוצצת". תוכלו לשאול: "האם רק הכאב עולה לה לראש?", "מה גורם לה 'להתפוצץ', לדעתכם?", "הרגשתם פעם כעס כשדברים לא קרו כמו שתכננתם?", "איפה מרגישים את הכעס בגוף?", "מה חשבתם בזמן שכעסתם?", "מה עזר לכעס לעבור?", "יש מישהו או משהו שאתם נעזרים בו כשאתם כועסים?", "מה הייתם מציעים לילדה לעשות כשהיא הרגישה שהיא 'מתפוצצת'?".
לבסוף תוכלו להציע לילדים לצייר את מסלול הכעס שלהם ולהתייחס בציורם לאופן התפתחותו ולמקומות בגוף שבהם הם מרגישים אותו.

תכנון ובנייה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בכיתה אפשר להתנסות בבנייה לפי תכנון בכמה אופנים: אפשר להזמין את הילדים לצייר משהו מדהים שהם רוצים לבנות, לאחר מכן לשאול אותם שאלות שיעזרו להפוך את התכנון למציאות, כמו "מאילו חומרים תבנו את זה?", "באיזה גודל זה יהיה?", "מהו סדר פעולות הבנייה?".

פנטומימה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו להכין שתי קערות, באחת פתקים עם פעלים מהספר, כמו מכָּה בפטיש, מנסרת, מדביקה, ובשנייה פתקים עם רגשות שונים, כמו כעס, שמחה, עצב, פחד.
הזמינו בכל פעם ילד או ילדה לקחת  פתק ולהציג אותו בפנטומימה. בסבב הראשון יהיה עליהם לקחת פתק מקערת הפעלים, ובסבב הבא  – מקערת הרגשות.
לאחר מכן אפשר לאתגר את הילדים ולהזמין אותם לקחת פתק מכל קערה ולנסות להציג את השילוב ביניהם, למשל לנסר בעצב, להכות בפטיש בשמחה.

פעילויות בעקבות האיורים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האיורים בספר משלימים חלק מהפרטים, למשל את העובדה שהחבר הכי טוב של הילדה הוא כלב, או לְמה משמש הדבר הכי מדהים. אפשר לתת לילדים להתבונן באיורים ולראות אילו פרטים הם מגלים בהם.

ציור בשילוב של צבעים ושחור-לבן – אפשר להזמין את הילדים לצייר בסגנון המיוחד של הספר ולבחור אילו חלקים לצבוע ואילו חלקים להשאיר רק בקווי מִתְאָר.

הבעות פנים ושפת גוף – הפנים ומחוות הגוף של הילדה באיורים השונים מביעים מגוון רגשות. תוכלו להציע לילדים להתנסות בחיקוי חלק מהאיורים בתנועה, בהבעות פנים או בפנטומימה. אפשר גם להציע להם לצייר בעצמם תחושות ורגשות שונים.

שיחה – מתחילים!

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כאשר מצליחים לעשות פעולה בפעם הראשונה זו הרגשה טובה – לקרוא, לכתוב ומה עוד? – תוכלו להעלות עם ילדכם זיכרונות מפעולות שהם או אתם למדתם לעשות לראשונה: לבעוט כדור לשער, לרכוב על אופניים, לשחות או לפתור חידה. ומה עוד?

מילים באיורים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

את הספר אפשר לקרוא גם באמצעות האיורים: לחפש בהם מילים, לנסות ולקרוא אותן עם הילדים, לזהות אותיות ולגלות פרטים מעניינים שהוסיפה המאיירת.

משחק – מילים מילים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

'העולם מלא מילים' – תוכלו לבחור הגדרה מהספר ולערוך לה רשימה של מילים: מילים מצחיקות, מילים מרקדות, מילים שובבות, מילים פורחות. מילים ארוכות כמו ג'ירפה, ומילים קצרצרות. ואולי תרצו להכין רשימה של המילים שאתם הכי אוהבים.

פינטרסט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

יצירות, שירים ופעילויות נוספות בפינטרסט של ספריית פיג'מה

חדוות הקריאה והכתיבה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

"פתאום סוף סוף מרגישים כמה טוב.." "העולם כמו ספר גדול נפתח.."
מרבית הילדים מחכים בציפייה נרגשת לדעת לקרוא ולכתוב; וחשים שזוהי כניסה סמלית לעולם המבוגרים.
חדוות הקריאה והכתיבה – אמנם מדובר במיומנויות הנרכשות בהדרגה, אך הגילוי הוא פתאומי, כפי שמתאר המספר. פתאום מבינים מה כתוב בשילוט הרחוב, או בכותרי ספרים. היכולות לקרוא ולכתוב מחזקות תחושות שייכות, עצמאות ומסוגלות.
חדוות הקריאה – הספר מציע חוויית קריאה מיוחדת: המילים המשעשעות, החריזה, ואיוריו הייחודיים והמתוחכמים של הספר יכולים לעודד ולחזק במהלך רכישת קריאה וכתיבה.
תוכלו לקרוא את הסיפור שוב ושוב ולשלב אותו כדי למנף חדוות למידה, לחזק מוטיבציה וסקרנות, להדגיש תחושת מסוגלות, ולהנחיל אהבה לשפה ולקריאה.
בחירה – כדאי לבחור מבין הפעילויות את אלו המתאימות ביותר עבורכן ועבור הילדים.

הצעות לקריאה בכיתה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הקדמה למורה – מכיוון שילדים רוכשים את מיומנויות הקריאה והכתיבה בקצב שונה, זו הזדמנות לאפשר שיתוף של החוויה שלהם בתהליך ושל הקשיים והאתגרים העולים. כדאי להדגיש שגם אם עדיין לא מצליחים לקרוא ולכתוב הכל – יש אותיות ומילים שכבר מתרגשים שיודעים לזהותן וכמה נהדר שאפשר תמיד ללמוד עוד ועוד.

לפני הקריאה – אפשר לבקש מהילדות והילדים לקרוא מהלוח או לכתוב את שמם הפרטי, ולשאול: רגע! האם תמיד ידענו לקרוא ולכתוב את השם שלנו?

קריאה – כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות כאשר לכל ילדה וילד עותק אישי, כך שיתאפשר להם להעמיק בפן המילולי והחזותי של הסיפור.

קריאה שנייה והשתהות על איורים – אחרי הקריאה הראשונה כדאי לקרוא את הסיפור פעם נוספת תוך מתן שהות להתבונן באיורים הייחודיים, ולעקוב אחר השילוב בין מילים לאיורים.

ספרים נוספים בנושא של ספרית פיג'מה:
עט המתנה
אספן המילים

מדברים על הספר

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לקרוא ולכתוב – תוכלו לשאול: מתי הבנתם שאתם יודעים לזהות אותיות ומילים? מה הרגשתם? באיזה מצבים בחיי היומיום, הקריאה והכתיבה עוזרות לנו לדעתכם? תוכלו לאתגר את התלמידים ולשוטט יחד ברחבי בית הספר לחפש מילים ושלטים ולנסות לקרוא אותם או לזהות אותיות יחד.

כי העולם הוא ספר פתוח – איזה ספר אתם זוכרים ואוהבים במיוחד? מדוע?
אילו דברים לדעתכם אפשר ללמוד או להכיר מסיפורים ? איזה סוגי ספרים אתם מכירים?
תוכלו לבקש מהילדות והילדים להביא ספר מעניין לכיתה להציג ולקרוא יחד בכל פעם ספר אחר. – לנסות ולזהות מילים ואותיות ולהיחשף לעולמות שונים. מה יעניין אותנו בספר בישול? ספר אגדות? ספר שירים או ספר מפות? אפשר למיין את הספרים לפי סוגות ולפי  מיון עצמאי של הילדים.

ללמוד משהו חדש – ניתן לבקש לשתף במקרים בהם למדו משהו חדש
ולשאול: אילו עוד דברים שטרם התנסיתם בהם, היה מעניין אתכם ללמוד ולדעת?

משחקים עם מילים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

חנות מילים – שלום! איזו מילה תרצה לקנות היום? תוכלו להקים יחד דוכן למילים כשהילדים  פעם משמשים כרוכלים הממליצים על מילים ממרכולתם ופעם קונים: "אני רוצה לקנות בבקשה את המילה "מתנה" אשלם במילה "פרפר".

איך אומרים את זה? – אפשר לנסות להגות יחד מילים ארוכות ומסובכות כמו למשל: סטרפטוקוקוס או אנציקלופדיה.

"הו העולם מלא מילים" – מילים נפוחות? זוגות? תאומות? מעופפות? או מרקדות?
בפעילות זו תוכלו לחזור אל כל התיאורים בסיפור ולחשוב יחד על מילים מתאימות ואם במקרה לא תמצאו מילה מרקדת או נפוחה  – תמיד אפשר להמציא!

חרוזים מצחיקים – אפשר לחפש מילים מתחרזות מהסיפור ולהמציא חרוזים משלכם. מה מתחרז עם אוטובוס? סוס!

מילים ותנועה – האם תוכלו "להשתבלל" כמו האות פ? להימתח כמו האות נון סופית?
אפשר לנסות וליצור אותיות בתנועות הגוף ואפילו להתחבר יחד למילה, לצלם ולשתף את ההורים.

שיתוף הורים – ניתן לשתף את ההורים ולבקש לחשוב יחד עם הילדים על מילים ששיבשו באופן משעשע כשהיו קטנים . אפשר לבקש לבחור מילה משפחתית אהובה, לכתוב ולקשט, להצטלם איתה ולשלוח לתצוגה בכיתה.

יצירה בהשראת האיורים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האיורים הנהדרים של איה גורדון נוי מלאי דמיון ושעשוע. הם מורכבים משילוב מרקמים, חפצים וטקסטורות. תוכלו להתנסות ביצירה: לבחור מילה אהובה ולאייר אותה בהשראת איוריה של המאיירת באמצעות גזרי עיתון וציורים.

להעשרה – איה גורדון נוי – יצירה ויוצרת

ע. הלל

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ע. הלל – הלל עומר; (1990-1926) היה סופר, משורר ואדריכל נוף. בשיריו הִרבה לכתוב על טבע, נוף ובעלי חיים. דורות של ילדים בישראל גדלו על יצירותיו ההומוריסטיות, ובהן סיפורי 'דודי שמחה', 'למה לובשת הזברה פיג'מה?' ועוד רבות וטובות.

כדאי לסרוק את הקוד ולהכיר את ע. הלל. תוכלו  לקרוא בספריו ולשיר משיריו.

ספרים נוספים שכתב ע. הלל ויצאו בספריית פיג'מה:
דודי שמחה
מעשה בחתוליים
למה לובשת הזברה פיג'מה

טיפ לקריאה משפחתית

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ספר יכול להעביר רעיון במילים מעטות. בספר כזה האיורים הם פתח להתבוננות ולשיחה על עולמם של הילדים. דרכם אפשר לגלות שבעזרת דמיון וחשיבה יצירתית גם דברים שנראים חסרי ערך, יכולים להפוך למשמעותיים.. כדאי להביט היטב באיורים ובמה שהם מספרים לנו ולשאול: האם פקק שלא מתאים לשום בקבוק הוא זבל? מה עוד אפשר לעשות עם צינורות?

מה זה "סתם"?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו לשוחח ולשאול: מה אנחנו עושים בבית שהוא "סתם"? מה זה בכלל "סתם"? האם אנחנו נהנים גם מדברים שהם "סתם"? אולי נעשה "סתם" משהו יחד עכשיו?

איך חישוק הופך לכדור פורח?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ואיך מעודדים חשיבה יצירתית? – צפו בסרטון וגלו רעיונות יצירתיים.

"סתם" חפצים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כמו בסרטון, גם אתם יכולים לחפש חפץ ולהמציא לו שימוש חדש: מה אפשר לעשות עם "סתם" בקבוק? ואיך אפשר לשחק עם "סתם" גליל נייר?

צורות בחול

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בעקבות היצירות בספר תוכלו גם אתם לצאת החוצה ולבדוק: מה רואים כשמטביעים את הנעל בחול? את כף היד? עלה? ומה אפשר לצייר בחול באמצעות מקל?

פינטרסט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

יצירות ופעילויות נוספות בפינטרסט של ספריית פיג'מה.

מדמיינים יחד

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ילדים משתמשים בדמיון ויכולים לראות עולם ומלואו בחפץ פשוט, אפילו בפקק. בעזרת הדמיון מתפתחת חשיבה יצירתית ומקורית.

רגע של "סתם" יכול להוביל לשיעמום או לתסכול, אבל יכול להיות גם הזדמנות למשחק ולחיבור בין חברים. ככל שגדלה היכולת למצוא וליצור עניין באופן עצמאי, השיעמום פוחת, והעולם הופך למגרש משחקים מסקרן.

קוראים יחד

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הילד בסיפור משתמש בפריטים שונים ביצירתו – כפעילות הטרמה אפשר להביא לילדי הגן מגוון חפצים ולהזמין ילד או ילדה להראות בתנועה שימוש לא רגיל בחפץ, בשעה ששאר הילדים מתבוננים ומנסים לזהות למה הכוונה.

להעשרה – קסם הדמיון בהצגת תיאטרון – שידור במרחב הפדגוגי.

הספר "סתם ים" שייך לקטגוריית ספרים הנקראת פִּיקְצֶ'רְבּוּק (picturebook). בספרים מסוגה זו חלקו העיקרי של הסיפור מועבר על ידי האיורים, ואי אפשר להבין בלעדיהם את עלילת הסיפור ואת מסריו.
חשוב מאוד לאפשר לילדים להתבונן באיורים בעת הקריאה. לשם כך מומלץ לקרוא את הספר בקבוצות קטנות כשלכל ילד וילדה עותק אישי משלהם.

להרחבה על סוגת הפיקצ'רבוק – picturebook לעומת ספר מאויר –
סרטון במרחב הפדגוגי גני ילדים.

ניבוי – במהלך קריאת הסיפור כדאי לעצור ולהציע לילדי הגן לנחש מה יעשו הילדים בסיפור בחפצים שמצאו.
לאחר הקשבה להצעותיהם ממשיכים לעמוד הבא ובודקים אם גם הסופרת והמאיירת ענת וַרְשַבְסְקִי חשבה כמותם.
חשוב להבהיר לילדים כי אין תשובה נכונה, ולחזק אותם על הניסיון לדמיין.

"סתם ים" – אפשר לשתף את הילדים בשם הסיפור ולשאול אותם על מה הסיפור מספר לדעתם. לאחר הקריאה כדאי לחזור ולבדוק אם ההצעות שהעלו תואמות את העלילה.

ספר נוסף בנושא יצירתיות, דמיון וחפצים (גם הוא ראה אור בהוצאת "פיג'מה"): המכונה

מה זה "סתם"?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

שִחזור הסיפור – ספרים מסוגת הפיקצ'רבוק מאפשרים גם לילדים צעירים להתאמן בניצני קריאה מאחר והאיורים תומכים בעלילת הסיפור. במפגשים החוזרים עם הספר כדאי לשאול שאלות שיסייעו להם בשחזור העלילה, כמו: לאן הלך הילד? מה הוא עשה שם? מה הברווז חשב על מה שהילד עושה? למה הברווז החליט להצטרף אליו? מה הם עשו יחד?

קישור לחיי הילדים – אפשר לשאול: מתי אתם אומרים את המילה "סתם"? האם שיחקתם עם משהו שהיה "סתם" והפך למשהו אחר? תוכלו לתאר את המשחק? האם אתם אוהבים לעשות לפעמים "סתם משהו"? איזה "סתם משהו" אתם אוהבים?

ציור בחול – יוצרים עולם מִ"סתם"

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

גיבורי הסיפור מציירים ויוצרים פסלים בחול באמצעות חפצים שונים. הַזמינו את ילדי הגן לצייר ולפסל בחול בחצר או בלוחות חול. אפשר לשלב "סתם" חפצים שנמצאים בארגז. את היצירות תוכלו לצלם ואת התמונות תוכלו לתלות על לוח ייעודי.
פעילות דומה מופיעה בהצעות לפעילות משפחתית שבסוף הספר.
תוכלו להזמין את ההורים לשלוח תמונות וכך לחבר בין הגן לבין הבית.

סרטונים להעשרה –
"עיסוק באָסֶמְבְּלָז' בגן הילדים" – במרחב הפדגוגי גני ילדים
"ציור בחפצים" – במרחב הפדגוגי גני ילדים

אילו הייתי הילדה שבסיפור...

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

שני העמודים האחרונים בספר מציגים את הצורך של ילדים במשחק וביצירה ואת האופן שבו הם מספקים צורך זה. הילדה שבסיפור מבקשת להצטרף לפעילות ומבינה בדיוק מה כוונתו של הילד ב"סתם". אפשר להזמין את הילדים להמשיך את הסיפור ולדמיין מה יכלו הילד והילדה לעשות יחד. לאחר השיח אפשר להזמין אותם ליצור את ההמשך במגוון אפשרויות וחומרים או בהמחזה.

להעשרה –
"ילדים בקדמת הבמה ומאחורי הקלעים" – במרחב הפדגוגי גני ילדים

קופסת "סתם"

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הָכינו קופסת קרטון גדולה ובה חפצים שונים שלכאורה אין בהם שימוש, כמו: גלילי נייר טואלט, עיתון ישן, גלגל קטן. תוכלו לבקש ממשפחות הילדים לתרום "סתם" חפצים משלהם. הוציאו בכל פעם חפץ אחר ושאלו את הילדים אם הוא "סתם" לדעתם, או אם יש להם רעיון מה לעשות בו. עודדו את הילדים להפליג בדמיון ויצירתיות.
אפשר לעשות פעילות דומה בחצר הגרוטאות .

צרו סימניית תחנה למקום המיוחד שלכם

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מהו המקום האהוב עליכם? האם הוא נמצא בתוך הבית? האם הוא קרוב אליו? או אולי דווקא רחוק ממנו? תוכלו לשתף זה את זה: מהו המקום המיוחד שלכם, מה אתם אוהבים בו, ובמה הוא מיוחד בעיניכם וליצור את התחנה שלו!

חן מקום

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בכל מקום אפשר לגלות דברים טובים, ולכל מקום יש חן שאפשר למצוא בו. בכל סבב במשחק אחד המשתתפים בוחר מקום, רחוק או קרוב, בארץ או בחו"ל, אמיתי או דמיוני. שאר המשתתפים שואלים שאלות על המקום, ובעזרתן מגלים מדוע המקום הנבחר הוא מקום נפלא.

תחנה טובה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

איך אפשר לשמח אנשים באמצעות תחנת אוטובוס? צפו ביוזמה המשמחת של תלמידים מירושלים.

בסביבה שלנו

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מה קורה בקרבת הבית שלכם? צאו לסיור קצר ונסו לגלות כיצד תוכלו לתרום לסביבה הקרובה: תוכלו לאסוף ניירות ולהשליך לפח המחזור, להציע כוס שתייה לאנשים המחכים בתחנת האוטובוס, או לארגן ספריית רחוב עם השכנים.

פינטרסט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

יצירות, שירים ופעילויות נוספות בפינטרסט של ספריית פיג'מה.

תְּחוּשַׁת שַׁיָּכוּת

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

"הוא נמצא בַּמקום הכי מתאים ואף פעם לא מרגיש בו זר."
איש חולם לעבור למקום שלא ירגיש בו זר, אך מחליט להישאר במקום שהוא נמצא בו, להשתתף בעשייה וליזום, וכך מרגיש שייך.
הצורך להרגיש שייך הוא צורך בסיסי של כל אדם. אומנם, אפשר להשתייך למקום מסוים, כמו לשכונה או לבית ספר, ולא להרגיש חלק ממנו, אך ניתן להרגיש שייך בעזרת עשייה משמעותית והרגשה של קבלה וערך. בזכותן נוצרים קשרים חברתיים, רגשיים ואישיים, כפי שקורה לאיש בסיפור.
האיש חסר שֵם ומכונה "איש", וגם המקום שהעלילה מתרחשת בו אינו ידוע. בכך רומזת לנו הסופרת כי הסיפור הוא על כל אדם, וכי התחושות שמלוות את גיבור הסיפור הן שיקוף של תחושות אוניברסליות.
לתרום ולהועיל – בדומה למה שקורה לאיש, גם אצל תלמידות ותלמידים תתעצם תחושת השייכות לבית הספר ולכיתה אם יתאפשר להם לתרום לטובת הכלל, להיות חלק ממטרה שחשובה לכולם, לבטא את דעותיהם ולהשתתף בקבלת החלטות.
תחושת השייכות חשובה לתלמידי כיתה א' בפרט, משום שבית הספר עדיין לא מוּכָּר להם. הזדהות עם דמותו של איש יכולה לְתַקֵף את רגשותיהם ולעודד אותם לפעול ולהרגיש שהם חלק ממשהו ושיש להם ערך ומקום.

תוכלו לשלב את הסיפור בפעילויות לחיזוק תחושת השייכות, למשל בתכנון פרויקט משותף, כמו הצגה, טיול ועוד.
בתכנון המשותף תוכלו לשאול: "מה הייתם חולמים שיהיה בפרויקט?"; "באיזו דרך אתם מציעים לפעול?"; "מה כל אחד ואחת ירצו לתרום לביצוע הפרויקט?".

קְרִיאָה בִּקְבוּצוֹת קְטַנּוֹת

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות שבהן לכל תלמיד ותלמידה עותק אישי משלהם.
בשל אורך הסיפור כדאי לשקול לקרוא אותו בשתי פעימות, יום אחר יום, ולשלב שאלות הבנה ושאלות ניבוי מעוררות מחשבה וסקרנות: "מה לדעתכם יעשה איש עכשיו?".
מילים בולטות – מילים אחדות בסיפור בולטות וצבועות באדום. כדאי לחשוב יחד מדוע הובלטו דווקא מילים אלה, ובהזדמנות זו להכיר אותן ולהתעמק במשמעותן: "האם כבר שמעתם פעם את המילה ___? איפה?"; "האם אתם מכירים מילים דומות לה?". תוכלו להציע לילדים לנסות לכתוב אותה בעצמם, לצייר אותה או להרכיב ולהדביק אותה מאותיות גזורות.

חֲלוֹם, רֶגֶשׁ וּמָקוֹם אָהוּב

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לאחר הקריאה כדאי לשאול כמה שאלות הבנה – "מה רצה איש?"; "על מה הוא חלם?"; "מה קרה לו כשהחליט לצאת לדרך?"; "מה נהג האוטובוס גרם לו להבין?"; "מה הוא עשה בתחנה?"; "מה קרה שם בעקבות מה שעשה?".

חלומות – בסיפור מתואר אדם שחולם. כדאי להבחין בין חלום בשעת שינה לבין חלום שהוא למעשה משאלה, כלומר שאיפה ורצון להגשים אותה. כדאי לשאול: "האם איש היה ער כשחלם? אם כן, באיזה סוג חלום מדובר?"; מה לדעתכם ההבדל בין חלומות בשעת שינה לחלומות שרוצים להגשים?".
כדאי להסביר כי חלומות מסוג זה מכונים "משאלות", "שאיפות" או "רצונות": "מה גרם לאיש להגשים את חלומו למרות חששותיו?"; "האם גם לכם יש משהו שאתם חולמים עליו ותשמחו שיתגשם?"; "מה כדאי לעשות לדעתכם כשרוצים להגשים חלום?".
שיח רגשי – מומלץ לנהל את השיח בקבוצות קטנות. ניתן לשאול: "מדוע לדעתכם בכל פעם נדחתה יציאתו של איש מהיישוב?"; "מה עזר לו להתגבר על הקושי שלו ולצאת?"; "מדוע הוא שמח שהעז לחצות את הכביש?"; "האם גם לכם קרה פעם שחששתם ממשהו והעדפתם לא לעשות אותו?"; "האם חששתם אולי מהכניסה לבית הספר?".
מקום  אהוב – "איזה מקום בשכונה, בעיר או בארץ אתם אוהבים? מדוע?"; "לאיזה מקום בארץ, בעולם או בדמיון אתם חולמים להגיע?". תוכלו לעודד ציור או יצירה המתארים את המקום האהוב ולתלות אותם בכיתה.

נְתִינָה - הַתַּחֲנָה שֶׁל הַכִּתָּה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תחנת האוטובוס הפכה לתחנת חלומות, מפני שאיש חשב על מה שהיה יכול לשמח אותו בַּמקום, ולמעשה בכך שימח גם אחרים.
תוכלו לבחור יחד פינה בבית הספר או בסביבתו, לחשוב יחד כיצד אפשר להפוך אותה לפינה משמחת ומה יכול לשמח אותם ואחרים בפינה זו, ולפעול להקמתה. הפינה יכולה להיות קבועה או זמנית.

שיתוף הורים – אפשר ורצוי לשלב את ההורים ולפעול יחד בתכנון הפינה, בהקמתה ובתפעולה.

יְצִירָה בְּהַשְׁרָאָה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

המקום שלי – המקום שאיש חולם עליו כולל תיאורים המפרטים את ייחודו: טעים וחמים, כולם בו רק שרים, שמש וירח יחד עומדים ועוד. חלקו את התלמידים לזוגות, בקשו מכל אחד מבני הזוג לדמיין בתורו מקום חלומי ולשתף את החבר בתיאורו: מה מיוחד במקום הדמיוני שהמציא? אילו תחושות, טעמים, ריחות וצבעים יש בו? מה עוד יש בו?
המקום שלי ביצירה – האיורים בספר כוללים קווים בשחור־לבן, וחלק מהפרטים צבועים בצבע. בהשראת האיורים אפשר לבקש מהילדים לצייר את המקום החלומי שלהם בקווי מִתְאָר שחורים ולאפשר להם לבחור את הפרטים שירצו להדגיש ולצבוע. כדאי לבחון מדוע בחרו להדגיש דווקא את הפרטים שבחרו ולהציג את הציורים בכיתה.

טיפ לקריאה משפחתית

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האיור מאפשר לקוראים הצעירים להיחשף לאָמָּנות, ולהכיר עולמות חדשים שמוסיפים לסיפור הכתוב ולפעמים מספרים סיפור נוסף ואחר מזה המסופר במילים. בזמן קריאת ספר כדאי להביט יחד באיורים, לעצור את שטף הקריאה, להביט פעם נוספת, ולתת לילדים ולילדות למצוא פרטים מיוחדים שמדברים אל לִבם.

שיחה – לטפל ולנסות

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

דובון מנסה לעזור לצמח שלו, הוא דואג לו ומטפל בו. אפשר לשוחח ביחד ולשתף – למי אתם דואגים? במי אתם מטפלים? – בחיית מחמד? בבובה? בעציץ אהוב ואולי באח קטן? – מה אתם עושים כדי לטפל בהם? האם קרה לכם שהטיפול לא עזר כפי שתכננתם, אבל הדברים הסתדרו באופן שלא ציפיתם?

איורים מספרים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מה קורה לארנבונים? האיורים המשעשעים מתארים עולם שלם שנמצא מתחת לאדמה. תוכלו להביט באיורים, ולספר יחד מה עושים הארנבונים, מתי הם שמחים, עצובים, שבעים או עסוקים?

מה רואים מכאן ומשם?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מה רואים כשיושבים על הספה? ומה כשעומדים באמצע החדר? או כשזוחלים מתחת לשולחן? – בכל סבב אחד מבני המשפחה בוחר מקום וממנו רואה את החדר: מה מושך את תשומת הלב שלו? האם הוא רואה פרטים שאחרים לא יכולים לראות?

פינטרסט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

רעיונות לגידול גזר, מתכוני גזר ויצירות בפינטרסט של ספריית פיג'מה.

לִמְצֹא פִּתְרוֹן - מָה הַבְּעָיָה?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

צחוק ועידוד קריאה – עלילת הספר רְווּיָה הומור שנובע מהפער בין העלילה הכתובה, המתארת את החוויות של הדובון, ובין העלילה המאוירת שהקוראים נחשפים אליה.

הסיפור יכול לסייע בפיתוח היכולת להבחין בכמה התרחשויות בו־זמניות, לספר סיפור עצמאי באמצעות איורים ובעיקר לצחוק וליהנות מקריאה וכך לטפח את האהבה לספר ולעודד קריאת ספרים.

התמודדות עם אתגרים – הצורך להתמודד עם בעיות ואתגרים הוא חלק משגרת יומם של ילדים וילדות. הם אומנם יכולים להציע שלל פתרונות יצירתיים, אך התאמת פתרון מעשי לבעיה היא מיומנות שמתפתחת בהדרגה.

עידוד מחשבה עצמאית ויצירתית – פיתוח יחס חיובי לנוכח אתגרים באמצעות עידוד חשיבה, התנסות וקבלת רעיונות שהילדים מציעים. מיומנויות אלה יסייעו לילדים גם בהמשך דרכם.

תוכלו לשלב את הספר במצבים שונים שמתעורר בהם הצורך לחזק ילדים.

כדאי לעודד אותם לחשוב על פתרון לאתגרים שעומדים בפניהם ולדבר על כך שלפעמים אנו רגילים להתנהלות שלא מתאימה למצב, וכדאי לנסות למצוא פתרון אחר.

לִקְרֹא בַּגַּן

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות שלכל ילדה וילד בהן יש עותק אישי.

העותק האישי בסיפור הזה חשוב במיוחד, שכן באמצעותו מתאפשר לילדים לעקוב ביתר קלות אחרי שתי עלילות, מאוירת וכתובה, המתרחשות זו לצד זו. ניבוי – תוכלו להפסיק בקריאת הסיפור ולהציע לילדים לשער מה יקרה בַּהמשך. כך תסייעו לקשב שלהם.

אפשר להתבונן יחד במחילה שבעמוד הראשון, לשאול את הילדים והילדות מה מופיע באיור ובהמשך לגלות יחד כי זוהי מחילת ארנבים. אפשר לשאול: "מה, לדעתכם, יעשה הארנב בעמוד הבא?".

מָה קוֹרֶה לַדֻּבּוֹן? וּמָה קוֹרֶה לָאַרְנְבוֹנִים?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

קריאה חוזרת

חשוב לאפשר לילדים להתבונן באיורים ולעקוב אחר שתי העלילות בו־זמנית: "מה קורה אצל דובון? ומה קורה בינתיים אצל הארנבונים?"

רצוי לשאול שאלות הבנה – "אילו פתרונות מַציע הדובון?"; "האם הדובון רואה את הארנבונים מתחת לאדמה?"; "מה עושים הארנבונים?"; "האם הדובון מבין שהצמח הוא גזר?"; "איך יודעים זאת?".

הומור – כדאי לשאול: "האם הסיפור הצחיק אתכם?"; "מה מצחיק בו במיוחד?".

מה מצחיק אתכם – הספר הוא הזדמנות לחלוק בקבוצות קטנות רגעים משעשעים ומצחיקים.

רעיונות ופתרונות – אפשר לשאול: "מה הוא הפתרון של הדובון?"; "האם יש לכם רעיון לפתרונות נוספים?"; "האם תוכלו לשתף במקרים שבהם נתקלתם באתגר ומצאתם לו פתרון?". כדאי להיעזר בדוגמה מוחשית ולבקש מהילדים שיחשבו על משהו בגן שצריך לשפר או לשנות ויציעו לו פתרונות.

שיח רגשי: טיפול ודאגה – הדובון דואג לפרח ומנסה לעזור לו לפרוח בדרכים שונות. הוא מטפל בו ודואג לו ואפילו מנסה ללמד אותו כיצד לגדול. כדאי לשאול: "האם גם אתם טיפלתם פעם במישהו או במשהו: אח, עציץ, בובה או כל דבר אחר?"; "איך הִבעתם את הדאגה שלכם כלפיו?"; "מה הִרגשתם?"; "האם נעים לכם שדואגים לכם ומטפלים בכם? באילו מקרים?".

אפשר להציע לילדים לגדל צמחים ולהיות שותפים בבחירת הצמח ובתהליך כולו.

אֵיךְ צוֹמֵחַ גֶּזֶר?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הסיפור מזמין את הילדים והילדות להעמיק את היכרותם עם עולם החי והצומח: "איך צומח גזר?"; "איך חיים ארנבים?".

להעשרה

סרטון על צמיחת הגזר (מומלץ כהטרמה)

גזר – ויקיפדיה

הרפתקה במחילת הארנבים

סְעוּדַת גֶּזֶר חֲגִיגִית

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

גם הילדים יכולים לערוך סעודת גזר חגיגית. אפשר לעבוד בקבוצות ולהכין מאכלים שונים מגזר: סלט, פשטידה, עוגה או מרק.

במהלך ההכנות כדאי ללמוד על הגזר: מהו אופן גידולו? האם הוא פורח? מה הם יתרונותיו התזונתיים?

בהמשך אפשר לנסות לגדל גזר בהשרשה במים או בגינת הגן.

להעשרה

יתרונותיו הבריאותיים של הגזר

מָה שֶׁרוֹאִים מִכָּאן לֹא רוֹאִים מִשָּׁם

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הדובון והארנבונים נמצאים באותה סיטואציה, אבל חוֹוִים אותה ומבינים אותה אחרת.  

בעקבותיהם תוכלו לאפשר לילדים להתנסות באופן חווייתי בנקודות מבט שונות:

למעלה ולמטה – התנסות בזוגות: בשלב הראשון אחד הילדים מביט בפריט כלשהו בעמידה,  ואילו השני מביט בו בשכיבה על הרצפה.

בשלב הבא כל זוג עומד גב אל גב וכל אחד בתורו משתף את בן זוגו במה שהוא רואה.

לאחר מכן מתחלפים ובודקים אם בנקודת המבט החדשה כל בן זוג רואה את אותם דברים שבן זוגו ראה בסבב הקודם ואולי מבחין בדבר-מה שבן הזוג לא ראה.

בשלב האחרון כל זוג מחפש פְּריט ובוחר כיצד להביט בו: האם מלמעלה ומלמטה? האם משני צדדים שונים? האם באופן אחר?

לראות דברים שונים – תוכלו לחקור יחד בעזרת חפצים, למשל, מה רואים כשמביטים מבעד לגליל נייר, ומה רואים כשמתבוננים דרך זכוכית מגדלת.

"לָאַרְנֶבֶת אָזְנַיִם אֲרֻכּוֹת" - שִׁיר

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הילדים מוזמנים להכיר את השיר "לארנבת אוזניים ארוכות".

אִיּוּרִים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הסיפור המתרחש באיור מאפשר לקוראים להבין את העלילה הסמויה ואת ההומור המאפיין את הספר.

להעשרה –
picturebook לעומת ספר מאויר

יֶדַע

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

יֶדע אורייני –

גילוי מסרים גלויים וסמויים באמצעות נקודות המבט השונות שהאיורים והעלילה הכתובה מציגים.

מבנה הסיפור והמשפטים הקצרים מסייעים לילדים לספר את הסיפור בעצמם.

יֶדע בין-תחומי: טבע – מבנה הצמח, צמחים שמפתחים שורשים עבים, צורות מִחְיָה ומגורים של בעלי חיים.

יֶדע תהליכי – הבנה של תהליכי גידול של צמחים, אופן הטיפול בהם והתפתחותם הטבעית.

מְיֻמָּנוּיוֹת

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הכוונה עצמית – יכולת לניהול עצמי, ויסות ופיתוח מוטיבציה, חוסן, התמודדות והתמדה:  הדובון חוסר מטפל בהתמדה בצמח על אף חוסר הצלחתו.

חשיבה יצירתית –

שתי נקודות המבט השונות מסייעות לגלות כי לעיתים יש לאותה תופעה הסברים מגוונים ופתרונות חלופיים.

עֲרָכִים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

טיפוח אהבת הספר וחדוות הקריאה – ההומור, חוויית הקריאה והגילוי מהנים ועשויים לקדם את הילדים לקריאת ספרים בטווח הקצר ובטווח הארוך.

טיפ לקריאה משפחתית

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדי להפוך את הקריאה המשותפת למהנה ולעודד קריאה, כדאי לבחור בספר שמדבר אל  הילדים והילדות ועוסק בנושאים שקרובים לליבם: יש שיעדיפו סיפור דמיוני, אחרים ירצו לקרוא ספר "שקרה באמת". כל סיפור אהוב יעודד אותם להמשיך ליהנות מספרים ויפתח בהם דמיון ויצירתיות.

שיחה – חפצים וזיכרונות

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

גם אתם יכולים לחפש חפצים שמזכירים חוויות מהעבר: תצלום משפחתי, מתנה שקיבלתם או חפץ שקשור לחוויה שחוויתם. כל אחד בתורו מציג את החפץ שבחר, ומשתף בזיכרון שקשור אלי

האזינו לסיפור "המכונה"

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

איך נשמע סבא? האם המכונה משמיעה קולות?

אנו מזמינים אתכם/ן להאזין להקלטה הקסומה של הספר השישי לגנים הבוגרים לשנה"ל תשפ"ג: "המכונה", מאת: ארז חדד | אייר: אביאל בסיל | הוצאת כנרת.

מספרים: דידי שחר וירדן בר כוכבא הלפרין, עריכה ובימוי: ירדן בר כוכבא הלפרין, מוזיקה מקורית: טל בלכרוביץ׳, פתיח: דידי שחר.

מוכנים/ות? מת – חי – לים! ▶️

בונים משהו

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

רוצים מכונה משלכם? – אספו קופסאות, בדים, קרטונים וצעצועים ישנים, ותוכלו לבנות מכונה משלכם. אפשר לתכנן יחד מה היא תעשה ואיך היא תיראה, ואפשר גם פשוט לבנות ולגלות תוך כדי.

איורים – איפה המכונות?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ברבים מהאיורים שבספר מופיעות מכונות. אפשר לדפדף בספר ולחפש איורים של מכונות וחלקים שלהן – האם תדעו מה היה התפקיד של המכונה? ואולי אפשר להמציא מכונה חדשה בעקבות החלק שגיליתם ולדמיין מה היא יכולה לעשות.

פינטרסט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

פינטרסט
יצירות, שירים ופעילויות נוספות בפינטרסט של ספריית פיג'מה

יֶדע בתחום הליבה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

שפה ואוריינות – הרחבת אוצר המילים ומֵטָפורות: "מחסן", "סקרנות", "שלף", "רִחרח", "זיכרונות", "הר של פתיתים", "אל ראש המכונה".

מורפולוגיה – קשרים בין שורש ופועל לתבנית (משקל) :"מכבסים" – "מכונת כביסה", "מתגלחים" – "מכונת גילוח".

יֶדע בין-תחומי – נקודת המבט של המבוגרים היא טכנולוגית ושימושית, ואילו נקודת המבט של הילד היא הבעתית ורגשית.

יֶדע עולם – המחסן נקרא "המערה של עַלִי סבא" בהשראת המעשייה על "עלי בַּבָּא וארבעים השודדים", שכדאי להכיר אותה לילדים וכך להעמיק את הבנתם.

סבא מספר על האנטנה, על הרדיו ועל השירים שהתנגנו באמצעות המכשיר. מומלץ להרחיב בנושא עם ילדי הגן ולחקור אותו יחד.

מְיוּמָנוּיוֹת

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מיומנות בין-אישית – מערכת היחסים בין הסבים לנכד היא חיובית ומְתַגְמֶלֶת ומבוססת על כבוד הדדי, על הערכה, על הקשבה ועל שיתוף פעולה. המבוגרים מצטרפים לילד אף על פי שאינם מצליחים להבין את התכלית, ועוברים בעצמם תהליך של גילוי.

מודעות עצמית – הזדהות עם התהליכים שדוד עובר: ביטוי עצמי, התנסות בתהליך ותחושת שמחה מהתהליך ומהתוצר.

אוריינות גופנית ובריאותית – הסיפור משלב פועלי עשייה, כמו: "פֵּירקו", "הִרכיבו", "חתכו", "קשרו".
באמצעות מפגש עם חפצים מהעבר וזיכרונות החוסן הנפשי ותחושת השייכות מתחזקים.

חשיבה יצירתית – הן בתהליך איסוף החפצים וחיבורם והן בקישור המכונה לרגשות של שמחה ואושר.

עֲרָכִים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כבוד האדם והמשפחה – מצד הסבא והסבתא, קֶשב לרעיונות של הילד ומתן אפשרות שיתנסה בדרכו שלו, ומצד הנכד, קשב לרגשות של סבא וסבתא והתייחסות אליהם.

אהבת הדעת וחדוות הלמידה – תֵיאור תהליך של חדוות גילוי ושל חדוות עשייה אשר מובילות לביטוי עצמי.

מִפְגָש וְשִׂיחָה בַּגַן

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מה עושה המכונה? – בעת קריאת הסיפור ניתן לעצור בשלב שבו המכונה מוכנה ולשאול: מה עושה המכונה, לדעתכם? חשוב לאפשר לילדים להביע את רעיונותיהם ולאחר מכן להמשיך בהקראה.

בירור והבנה של מסרים גלויים – חשוב לשאול שאלות, כמו: איזה רעיון היה לדוד? מה הִציעה סבתא לדוד? למה סבא ודוד הלכו למחסן? במה נזכרו סבא וסבתא?

לחזור ולהתבונן – חשוב לאפשר לילדים לחזור ולעיין בספר, להתבונן באיורים וכך לסייע בהבנת הסיפור וביכולת לשחזר את הסיפור.

מסרים סמויים – תוכלו לשאול שאלות, כמו: איזו מכונה רצה דוד  לבנות? האם הוא ידע מההתחלה מה המכונה שלו תעשה? מה  עשתה המכונה שלו לבסוף לסבא ולסבתא? ובשבילו? האם יש לכם רעיון לשם מתאים למכונה?

בהמשך כדאי לחבר את הסיפור לחוויות אישיות – האם אתם אוהבים לבנות? מה אתם אוהבים לבנות? האם אתם זוכרים משהו מיוחד שבניתם? אילו הייתם יכולים לבנות כל מכונה שתרצו, מה הייתם בונים?

קשר משפחתי – כדאי לשאול: מה אתם אוהבים לעשות עם סבא, עם סבתא או עם בני משפחה אחרים? איך אתם מרגישים כשאתם מבלים יחד? לסבא ראובן יש מחסן מעניין; אֵילו חדר או פינה אהובים עליכם אצל בני משפחתכם?

וּמָה בְּגַנֵנוּ? תִכְנוּן וּמַטָרָה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מטרה או תהליך? –  הספר מַציג את עולם הילדים שבו התהליך, ולא רק היעד שבסופו, מסקרן ומהנה. זהו עולם שלומדים בו תוך כדי התנסות, בדיקה וגילוי סקרנות, לכן הוא לא תמיד בהיר ומובן למבוגרים. הספר מציע לְשַמֵר את היכולת הטבעית של ילדים לפעול באופן אסוציאטיבי ובתגובה על חוויות שהם חווים.

"היא פשוט מכונה" – סבתא של דוד מבולבלת כי, לדעתה, לכל מכונה יש תפקיד, אבל לדעת דוד, "היא פשוט מכונה". המבוגרים מכוונים לתהליך הטכנולוגי של המכונה, אבל מתברר שבעיני ילדים מדובר בתהליך של הבעה ורגש.

ומה בגן? – כדאי להתנסות גם בפעילויות מתוכננות לצורך יצירת תוצר – "יצרנות", וגם בפעילויות הבעתיות ביצירה חופשית – "יצירה". חשוב לְזַמֵן מגוון כלים וחומרים להתנסויות, לסייע ולתווך.

להעשרה:

מרחב יצרנות בגן, המרחב הפדגוגי – גני ילדים

משהו על יצירה בגן הילדים, המרחב הפדגוגי – גני ילדים

הַמְעָרָה שֶל עַלִי סַבָּא

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

למה גרוטאות? – ילדים וילדות נהנים לשחק בגרוטאות ובחפצים אמיתיים. כך הם יכולים לחקור את המציאות ולחקות אותה, להתנסות בחפצים "של גדולים" באופן בטוח, לשחק משחק שהוא חופשי מהגדרות, להמציא וליצור.

אילו גרוטאות כדאי לבחור? – מומלץ לבחור מגוון גרוטאות ולאפשר לילדים לְנַיֵיד, לסחוב, למלא, להרכיב, לדמיין ולגלות שלל מיומנויות.

רצוי לבחור חפצים של בעלי מקצוע וחפצים ניידים שיש להם צורות ומִרקמים שונים, גם כאלה שמוכּרים מחיי היום-יום וגם שאינם כאלה.

חשוב! יש לוודא שכל החפצים בטיחותיים, קלים לנשיאה ואינם מסוכנים.

להעשרה:

חצר גרוטאות, מרחב פדגוגי – גני ילדים

נוהלי בטיחות – חצר גרוטאות בגן הילדים, חוזר מנכ"ל

מילת היום בגן – "המצאה"

מַעֲלִים זִיכְרוֹנוֹת

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

זיכרונות באיורים – האיורים "מספרים" באופן ויזואלי את המחשבות והזיכרונות של הדמויות. כדאי לחזור ולהתבונן באיורים ולגלות יחד את האופן שבו המאייר מציג את המחשבות לעומת האופן שבו הוא מציג את המציאות.

זיכרונות בחפצים – תוכלו לבקש מהילדים שיביאו חפץ מִשנים קודמות שמעורר אצלם זיכרון ולהציג אותו בפני ילדי הגן. אפשר גם לארח סבים וסבתות ולבקש שיביאו חפצים ישנים, יספרו עליהם וידגימו את השימוש בהם.

מְכוֹנוֹת

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מכונות – מה הן עושות? ניתן לשאול: אילו מכונות מוזכרות בסיפור?
מה התפקיד שלהן? אילו מכונות נוספות אתם מכירים?

שם ופעולה – כדאי לעמוד יחד על הקשר בין שם המכונה לפעולה שהיא עושה: במֵדיח מְדיחים כלים, במייבש מייבשים כבסים

(בלשון הדיבור – "כביסה"). זוהי תשתית אוריינית-מורפולוגית לעיסוק במושג שורש, ומומלץ לשלב אותה באופן חווייתי ומשחקי במהלך הפעילויות.

משחק התאמה – תוכלו ליצור כרטיסיות התאמה בין מכונה לתפקידיה, למשל: תמונה של מכונת כביסה ותמונה של בגדים נקיים. זו הזדמנות להכיר מכונות שונות ולגלות שלעיתים למכונה יש יותר משימוש אחד.

חוקרים מכונות – איזו מכונה מעניינת את הילדים? איך היא פועלת? ממה היא עשויה?

ממציאים מכונה – הילדים יכולים להמציא מכונות משלהם,

להציג אותן, לספר עליהן וליצור תערוכה שבני המשפחה יוכלו לבקר בה.

מכונות ואוֹמנות – ז'אן טינגֵלי – אפשר להכיר את המכונות

המשעשעות שיצר האומן השוויצרי שמוסיפות קסם לעולם.

להעשרה:

מכונת המוזיקה של ז'אן טינגלי

מזרקת סְטְרָוִוינְסְקִי בפריז

המזרקה בבָּזֶל

בואו להכין פטריות קסומות כמו בספר!

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

שיחה – בעיה ופתרון

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מה עושים כשנתקלים בבעיה? – אפשר לשתף את הילדות והילדים במקרה שבו אתם, ההורים, נתקלתם בבעיה. נסו לשחזר איך הרגשתם, לחשוב ביחד על פתרונות אפשריים ואז לספר כיצד נפתרה הבעיה.

מה אפשר לעשות עם...?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

חישוק יכול להיות הגה, או צלחת או… – בסיום הקריאה, תוכלו לסרוק את הקוד שעל גב הכריכה ולצפות בסרטון על יצירתיות! אחר כך תוכלו להמשיך ולחשוב יחד – מה אפשר לעשות עם גליל נייר? עם מטפחת? עם בובה של גמד?

לשיר ביחד

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הגמדים שתלו פטריות "ושרו את כל השירים שהכירו" – גם אתם יכולים לשיר ביחד שירים אהובים. תוכלו לשיר על גמדים, על גשם או שירים שמעודדים ומשמחים אתכם.

משחק - איזה גמד אני?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בכל סבב אחד מהמשתתפים מציג גמד שמופיע בספר: גמד עם מטרייה, גמד שותל פטרייה או גמד שקופץ בשלולית. שאר המשתתפים צריכים לנחש מה עושה הגמד ולמצוא אותו בין דפי הספר.

פינטרסט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

עוד יצירות והשראה מחכים לכם בתיקיית הספר בפינטרסט של ספריית פיג'מה!

מִפְגָּשׁ וְשִׂיחָה בַּגַּן

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הטרמה לסיפור – אפשר להציג לילדי הגן פטרייה או תמונה של פטרייה ולשאול: מהי פטרייה? מה אתם רוצים לדעת על פטריות?
כדאי לחזק את החלק המדעי בהטרמה או אחרי קריאת הסיפור.
אפשר לשאול את הילדים והילדות: אילו היה מגיע לגננו גמד קטן והוא לא היה יודע מה עושים בפטרייה, מה הוא היה חושב שאפשר לעשות בה?
חשוב לקבל את הצעות הילדים ולחזק אותן ולאחר מכן לעבור להקראת הסיפור.
לעצור ולשאול – במהלך קריאת הסיפור כדאי לעצור בפעם הראשונה שבה "הגמדים התעצבו מאוד" ולבקש מהילדים להשיא לגמדים עצות ולהציע פתרונות.
עותק אישי  – אפשר  לחלק לכל ילד וילדה עותק אישי ולבקש שיחפשו בספר איפה הפטרייה מופיעה כמטרייה, היכן היא משמשת כסירה, היכן היא משמשת כמצנח, ואילו עוד פטריות יש בספר.
העשרה – שירי גמדים: "אצו רצו גמדים", "מאחורי ההר", "גמדים".

חֲשִׁיבָה יְצִירָתִית

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הספר הוא הזדמנות לפתח חשיבה יצירתית.
יש לי רעיון – הציגו לפני ילדי הגן חפצים שונים, כמו בקבוק, כובע או גליל נייר, ושאלו אותם מה ניתן לעשות בהם. עודדו את הילדים להציע רעיונות נוספים מלבד השימוש הרגיל בחפצים אלו.
כדאי לצפות בסרטון שהכנו בנושא.
להשראה – "'קסם הדמיון בהצגת תיאטרון" במערכת השידורים הלאומית במרחב הפדגוגי.
קשר עם הבית – אפשר להכין תערוכה של החפצים השונים ולכתוב ליד כל אחד מהם את ההצעות של ילדי הגן.
יש לי רעיון – מבקשים מהילדים ומהילדות להציע פתרונות למצבים שעשויים להתעורר בגן, למשל: מה לעשות אם מישהו מתיישב במקום שבו רציתי לשבת? או מה לעשות אם אני רוצה לקחת משחק, אבל הוא נמצא במקום גבוה?

מָה הַפִּתְרוֹן? - יֵשׁ לִי רַעֲיוֹן...

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הגמדים בסיפור מוצאים רעיונות יצירתיים לכל בעיה שהם נתקלים בה. אפשר להציע לילדים להוסיף "בעיות" נוספות שהגמדים נתקלים בהן ולהמציא להן פתרונות בעזרת הפטריות.
ניתן לעשות זאת בהדרגה: בשלב הראשון ממשיכים את הסיפור ומספרים על הבעיה ומבקשים מהילדים להציע פתרונות.
לדוגמה: "המשיכו הגמדים בדרכם ופתאום פגשו אריה. 'יש לי רעיון', קרא גמד 3…"
כאן עוצרים ומזמינים את הילדים להציע פתרונות.
בשלב הבא הילדים מציגים גם את הבעיות וגם את הפתרונות.
אפשר להזמין אותם לאייר את הבעיות ואת הפתרונות.

הַמְחָזָה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

החזרתיות והאפיזודות הקצרות בסיפור יכולות להתאים להמחזה גם עם ילדים צעירים. אפשר להציע להם להמחיז את הסיפור (ניתן להתגמש ולאפשר ליותר משלושה ילדים להיות גמדים) או ליצור תיאטרון בובות.
חשוב לאפשר להם להשתתף בהכנות, בביצוע ובבחירת התפקידים – משחקנים ועד תפאורנים, כרטיסנים, מפעילי מוזיקה ועוד.
נברר: למה אתם זקוקים כדי להכין תפאורה? האם אתם רוצים להכין תלבושות? איזו מוזיקה או שירים אתם רוצים שילוו את המחזה? האם ניתן, לדעתכם, להתחלף ולשלב כמה שחקנים בתפקיד אחד?
להעשרה – הסרטון איך צומח מופע, במרחב הפדגוגי.

בְּעַיִן מָתֵמָטִית

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לאורך הסיפור הסופרת אלונה פרנקל משלבת את המספרים 1,2,3 במלל ובאיורי הגמדים. אפשר לחפש באיורים היכן מופיעים המספרים, ולבדוק מי הוא גמד 1, 2 או 3.
בחוברת "מתמטיקה היא משחק ילדים" בעמ' 24 יש הצעות ורעיונות לעשייה מתמטית בעקבות השיר "מאחורי ההר".

בֵּין אִיּוּר לְפִסּוּל

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בעיר חולון, בדרום הגן הציבורי הנטוע ברחוב מוטה גור, נמצא גן סיפור "על גמדים פטריות ומה עוד?". הפסל גדי פריימן יצר פסלי אבן ומתכת
הממחישים את הרפתקאות חבורת הגמדים. ניתן להיכנס לבלוג "טיול בעיר", להתבונן בתמונות ולהשוות בין האיורים לפסלים.
בהמשך אפשר להציע לילדים לאייר איורים בעצמם וליצור פסלים ממגוון חומרים בהשראת הסיפור.

יוֹצְאִים לַטִּיּוּל!

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בעקבות הגמדים תוכלו גם אתם לצאת לטיול בסביבת הגן, להתבונן סביב ולהבחין בפרטים: מה מזג האוויר? האם מעונן או שמשי? האם יש שלוליות? אילו צמחים אתם מזהים? ואילו בעלי חיים?
תוכלו להתבונן בסביבה דרך עיניהם של הגמדים: מה מעציב אתכם, גמדים יקרים, ומה משמח אתכם? מה גיליתם? אילו שיתופי פעולה יש ביניכם, גמדים מתוקים, ואילו שירים תרצו לשיר יחד?
תיעוד מתמשך – כדאי לצלם בדרך רגעים מיוחדים וגילויים ולשבץ את התמונות באלבום משותף שתעדכנו בעקבות כל יציאה שלכם לטיול או לסיור.
בתיאבון! – לאחר הטיול תוכלו להכין בגן מאכלי פטריות: מרק פטריות, סלט פטריות או פשטידת פטריות.

וּמָה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת בְּעָלֶה?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

סיפור נוסף העוסק בחשיבה יצירתית הוא ספרה של רפאלה צרפתי, "מה אפשר לעשות בעלה?", שבו הגמד אלדד הופך עלה לדבר אחר.
מומלץ לצפות בשידור "מה אפשר לעשות בעלה" במאגר ההקלטות הלאומי במרחב הפדגוגי.

אַלּוֹנָה פְרֶנְקֶל

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אלונה פרנקל [נ' 1937] היא מאיירת וסופרת ילדים. היא כתבה יותר מ-30 ספרי ילדים, וביניהם "ספר הפילפילים, "סיר הסירים" וסדרת ספרי נפתלי. רבים מספריה תורגמו לשפות שונות.
לרשימת היצירות המלאה: אתר הספרייה הלאומית.
לאיורים של אלונה פרנקל: אתר דףדף.

עידוד קריאה משפחתית

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מה אפשר לעשות בחישוק? סִרקו את הקוד ותגלו.
ומה אתם יכולים לעשות במטפחת, בגליל נייר או ב… פטרייה?
כדאי לשתף את המשפחות בסרטון ובגילויים היצירתיים של הילדות והילדים ולעודד אותם לקרוא את הספר גם בבית.

יֶדַע

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

שפה ואוריינות – גילוי מסרים גלויים וסמויים – הסיפור כתוב בשפה קולחת וברורה ומתאים לילדים צעירים. העלילה מתארת התמודדות עם מצבי קושי, מציגה לפני הילדים אפשרויות שונות של התמודדות יצירתית ומלמדת על חברוּת ועל שיתופי פעולה.

העשרת אוצר המילים – בסיפור משולבות מילים מופשטות ולא שגרתיות: "הרפתקאות", "רעיון", "אחזו", "תהום", "נפערה".

כישורי חיים – חיזוק היכולת להתמודד עם מצבים המצריכים איזון וּויסות רגשות הוא יעד מרכזי בפיתוח כישורי חיים בגיל הגן.

הגמדים בסיפור מגלים גמישות מחשבתית ומתמודדים עם קושי חיצוני תוך ויסות רגשותיהם ומציאת פתרונות יצירתיים.

ידע בין-תחומי – בסיפור משולבים תחומי דעת מגוונים: שפה, מתמטיקה ואומנות. הספרות 1,2,3 מופיעות במלל ובאיורים. בסיפור משולבים גם מושגי גודל הדרגתיים: קטן, בינוני וגדול. האיורים מסייעים בהבנת התפתחות מושג הגודל ובהבנת הקשר בין הגודל לפתרון המתאים.

מְיֻמָּנוּיוֹת

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הכְוונה עצמית – מיומנות של ויסות עצמי, הנעה עצמית וחוסן המאפשרת התמודדות עם לחצים ועם משברים.

חשיבה יצירתית – מיומנות של העלאת רעיונות וחשיבה על נושאים מוכרים בדרכים חדשות. הגמדים בסיפור הופכים את הפטריות לאביזרים המשמשים פתרון לקושי שהם נתקלים בו.

עֲרָכִים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אהבת הספר, חדוות הדעת והלמידה – הסיפור מתאים גם לילדים צעירים מאוד. הם יכולים לעלעל בספר, להתבונן באיורים, להזדהות עם הגמדים ולפתח אהבה לספר.

חברות וערבות הדדית – הידידות בין הגמדים, שיתוף הפעולה ביניהם והדאגה ההדדית מורגשים לאורך הספר כולו.

קוראים יחד

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

במהלך הקריאה כדאי להצטרף אל הידיים בכל עמוד ועמוד, לעקוב אחרי המסלול שלהן ולחקות את התנועות – הורים ופעוטות יחד: "ללכת" עם היד על קצות האצבעות, לקפוץ עם הידיים, לדפוק בדלת שבציור ולהיות קוראים פעילים לאורך הספר כולו.

משחקי ידיים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

איזה כיף לשחק עם הידיים! כל אחת ואחד בתורם עושים תנועה מסוימת, ושאר המשתתפים מחקים אותה. אפשר למחוא כפיים, לנופף לשלום, לסמן "שקט" או  לעוף!

משפחה של ידיים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

למי יש כף יד קטנה? ולמי גדולה? כל אחד ואחת מהמשפחה מוזמנים להניח את כף ידם על גיליון נייר. אתם, ההורים, תשרטטו את קווי המתאר של הידיים, והפעוטות יוכלו לקשט ולצבוע. את התמונה של כפות הידיים אפשר לשמור למזכרת, ואפשר גם לחזור על הפעולה שנה אחרי שנה ולראות מה השתנה.

ידיים שרות

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו לשיר שירי משחק של ידיים: "עשר אצבעות לי יש" או "לכובע שלי שלוש פינות". כדאי להוסיף תנועות ידיים לשירה, ואפשר להוסיף תנועות אצבעות לשירים אהובים אחרים. בילוי נעים!

פינטרסט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

פינטרסט – יצירות, שירים והפעלות בדף הספר בפינטרסט של ספריית פיג'מה.

מפגש ושיחה במעון

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

קוראים יחד – כשקוראים את הסיפור בפעם הראשונה, כדאי לשלב תנועות ידיים מתאימות: אצבע אחרי אצבע הולכות בדרך, אצבעות קופצות בין השלוליות, או אצבע דופקת בדלת.

בקריאות הבאות מומלץ לעודד את הפעוטות לעשות את תנועות הידיים איתכם.

כדאי להציע לפעוטות לדפדף בין האיורים ולחפש את הידיים:

איפה יש יד בצורת ברווז?

איפה יש יד בצורת שבלול?

איפה יש יד בצורת עכביש?

איפה יש ידיים שיוצרות לב?

איפה יש ידיים שמנגנות?

מְשחקים עם חברים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בעקבות הסיפור תוכלו לעודד את הפעוטות לשחק עם חברים:

שרשרת של ידיים – נותנים ידיים זה לזה ויוצרים שרשרת של פעוטות שאוחזים ידיים בדרכים שונות: בישיבה, בעמידה, במעגל או בשורה.

משחקי חיקוי – עומדים בזוגות זה מול זה, כאשר אחד מבני הזוג יוצר תנועות עם הידיים והשני מחקה אותו. אחר כך מתחלפים.

דוגמאות לתנועות ידיים: מחיאת כפיים, גלגול ידיים, סגירת כף היד לאגרוף, הרמת ידיים או שילוב ידיים.

הידיים שלנו

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ניתן ליצור יצירה משותפת שכולה ידיים:

חתימת ידיים – הפעוטות טובלים את אצבעות כף היד בצבעים ויוצרים חותמת.

צביעה – הצוות מצייר את קווי המִתאר של הידיים, והפעוטות צובעים.

טביעת אצבע – הפעוטות טובלים אצבע בדיו ויוצרים טביעת אצבע.

שיתוף המשפחות – כדאי לתלות את היצירות בכיתה לצד שֵׁם הפעוט או הפעוטה ולשתף את ההורים בוואטצאפ וכשהם מגיעים לכיתה.

מנגנים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

באילו כלים אפשר לנגן ביד אחת ובאילו בשתי ידיים? תוכלו להזמין את הפעוטות להתנסות בנגינה בכלים שונים ולבדוק כמה ידיים משתתפות בנגינה, ואילו חלקים של היד באים במגע עם הכלי: האם כל כף היד? ואולי דרושות שתי כפות הידיים יחד?

שירי ידיים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו לשיר שירים על ידיים וללוות אותם בתנועות ידיים מתאימות:

"עשר אצבעות לי יש" מאת רבקה דוידית

מחרוזת שירי ידיים מאת דתיה בן דור

"איפה האגודל"

מילות מפתח

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ידיים, כפות ידיים, משחק ידיים, דמיון, הולכת, קופצת, פוגשת, מציירת, מנגנת

משחקים בעקבות ספרים!

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

משחקים בעקבות ספרים!

קוביית סיפור היא משחק שאפשר לשחק לבד, או יחד עם כל המשפחה. היעזרו בתבנית המצורפת, המציאו סיפורי אגדות ומעשיות משלכם!

הוראות המשחק
קובייה ריקה לאיור באופן עצמאי להורדה
קובייה מאויירת להורדה

משוחחים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  •