זהו ספר מיוחד על משפחה מיוחדת, בה האח הוא כבד ראייה או עיוור. האח המספר מודע היטב לאתגרים במשפחתו ולמגבלות הנדרשות ממנו בבית, ובכל זאת מביט על העולם באופן חיובי. אנו מציעים לכם ההורים לקרוא את הספר לפני ההקראה המשותפת, על מנת להתאים את הקריאה והשיחה לתכנים הייחודיים של הספר.
האם לדעתכם הילד בסיפור הוא בר מזל? למה? במה אתם בני מזל? תוכלו לשתף זה את זה, הורים וילדים, בדברים הטובים בחיים המשותפים שלכם כמשפחה. אפשר ליצור טקס קבוע בו פעם בשבוע בני המשפחה משתפים בדברים החיוביים שחוו בשבוע שחלף.
איך ילדים עיוורים חווים את החיים? צפו בפרק של "סליחה על השאלה" עם ילדים עיוורים. כדאי לשוחח בעקבות הסרטון: במה החיים שלנו דומים ובמה הם שונים משל הילדים שבסרטון?
בקריאה שניה אפשר לגלות דברים חדשים ומפתיעים. כדאי לקרוא את הספר פעמיים, להביט באיורים ולחפש רמזים למגבלת הראייה של חגי: מה במילים ובאיורים רומז לנו על האתגר המשפחתי? האם הבחנתם בכך בקריאה הראשונה?
חגי יודע לספר סיפורים דמיוניים. נסו גם אתם! אפשר לבחור שני פריטים ולספר באמצעותם סיפור דמיוני: מברשת ושטיח, בקבוק ובובת חתול, כובע וחלון – מה יכול לקרות להם בסיפור הדמיוני שתחברו יחד?
האח המספר תופס את אחיו כאדם בר-מזל ואינו מתייחס לעיוורונו כמגבלה. כך הוא מציע לקוראים נקודת מבט חיובית על החיים המתמקדת בחוזקות ובהכרת הטוב.
המשפחה שבספר יוצרת התנהלות יומיומית המותאמת לצרכים הייחודיים לה. גם משפחותיהם של הילדים בכיתה מתנהלותכל אחת בדרך משלה. ילדים משווים פעמים רבות בין הבתים שלהם לבתים של חבריהם, כך שזו הזדמנות לנהל שיח על ההבדלים בין הבתים השונים.
כדאי להתחיל לקרוא את הספר ללא הקדמות בנושא העיוורון. כך יתאפשר לילדים להזדהות עם נקודת המבט של המְספר ולהבין את עלילת הסיפור ואת המסר שלה לבד וללא תיווך.
מומלץ לקרוא את הספר בקבוצות קטנות כשלכל ילד עותק משלו. כך יתאפשר לכל אחד להתמקד באיורים, המסייעים להבנת העלילה.
לאחר קריאה ראשונה רציפה מומלץ לערוך קריאה חוזרת-דיאלוגית – * אחרי המשפט "בדרך כלל אנחנו צופים בסרט או משחקים במחשב": מה עושים בבית של עמיר? מה שונה בין הבית של עמיר לבין הבית של גיבור הספר? למה בכל בית אפשר לעשות דברים שונים?
* אחרי המשפט "איזה מזל יש לחגי!": למה לחגי יש כלב ולאחיו אין חיית מחמד? במה רוקו עוזר לחגי?
* אחרי המשפט "והוא זוכר כמעט כל דבר שהוא קרא": אילו כישורים מיוחדים יש לחגי? למה חשוב לו לזכור את מספר המדרגות?
* אחרי המשפט "ובטוח שבבוקר הוא יספר לי": למה חגי יכול לקרוא בחושך ואחיו לא? מה הם ספרֵי בְּרַיְיל? (כדאי להסביר מהו כתב ברייל.)
זאת ועוד: הספר מאפשר לתלמידים להיות "בלשים" ולאסוף רמזים עד שבסופו של דבר יבינו שחגי עיוור. בקריאה חוזרת אפשר לאתגר את התלמידים במציאת רמזים אלו.
התייחסות לאיורים באילו פריטים מיוחדים אתם מבחינים באיורים? אילו הבדלים יש בין הבתים השונים? מה אפשר ללמוד מהאיורים על הקשר בין האחים? אילו איורים מתארים דמיון, ואילו מתארים מציאות?
שיח רגשי בעקבות הספר – כל בית הוא שונה איך, לדעתכם, מרגיש גיבור הספר עם זה שאצלו אסור לעשות דברים שמותרים אצל עמיר? מה שונה בין הבית שלכם לבתים של חברים שלכם? באילו משחקים אתם משחקים כשאתם אצל חברים? מי קובע את הכללים בכל בית? לפי מה קובעים את הכללים של הבית? לָמה לכל בית יש כללים או הרגלים שונים?
יחסים בין אחים איך, לדעתכם, מרגיש הגיבור עם זה שאסור לו לגדל חיית מחמד, ואילו לאחיו יש את רוקו? במה האחים שבסיפור שונים זה מזה? במה אתם והאחים שלכם שונים זה מזה? מה מיוחד באחים שלכם? האם יש דברים שלכם מותר ולהם לא או להפך? מה מפריע לכם באחים שלכם? מה אתם אוהבים בהם?
עיוורון – מגבלה או מזל? מה הם הדברים המיוחדים בחגי? למה אחיו חושב שהוא בר-מזל? האם אתם מסכימים איתו? כיצד הגיבור מתייחס לעיוורון של אחיו? מה אפשר ללמוד מהדרך שבה הוא רואה את אחיו?
אפשר לאסוף משפטים המתארים את חגי, למשל "הכלב של חגי נועד לעזור לו" או "לחגי יש זיכרון מעולה", ודרכם לשוחח על התנהלותו של חגי בעולם: איך הוא מתמודד עם העיוורון שלו? אילו חושים ויכולות הוא פיתח?
מומלץ לתת לילדים להתנסות בכמה פעולות יומיומיות בעיניים מכוסות (אפשר להשתמש במטפחת או בכיסוי עיניים לשינה), כמו כתיבה על הלוח, קילוף בננה או קלמֶנטינה, הליכה ממקום למקום, האזנה לסיפור, הוצאה של חפץ מהתיק. לאחר מכן תוכלו לשאול: איך הרגשתם בכל פעולה? איזו פעולה אִתגרה במיוחד? במה נעזרתם כדי להצליח? באילו חושים השתמשתם?
הַזמינו את הילדים לצייר את כל הדברים שיש להם בחיים שגורמים להם להרגיש בני-מזל. אפשר להכין לוח עם הציורים של כל ילדי הכיתה תחת הכותרת "איזה מזל יש לנו!"
כדי להמחיש את הקריאה באמצעות חוש המישוש, שכְּתב ברייל מבוסס עליו, אפשר להתנסות עם הילדים בחריטת מילים או ציורים על נייר מתכתי ולאחר מכן לתת להם למשש בעיניים עצומות את העבודות השונות של חברי הכיתה ולנסות לזהות מה כתוב או מצויר בהן.
הספר יכול לסייע להיערך לאירוע מיוחד או לאסוף זיכרונות מאירוע שהסתיים. לקראת חג, למשל, תוכלו לבחור בספר העוסק בחג ולשוחח: אילו אירועים מתוכננים לכם בחג? כיצד אפשר להתכונן לקראתו יחד, הורים וילדים? לקראת פורים אפשר להכין יחד תחפושת או משלוח מנות, ולאחר החג אפשר לקרוא שוב את הספר ולהיזכר בעזרתו ברגעים היפים שחוויתם יחד.
מסתובבים ברחבי הבית ובוחרים חפץ כלשהו: כף, עציץ, כדור או… שטיח. כל אחד מתאר תחפושת שכוללת את החפץ הנבחר: האם השטיח הוא חלק מתחפושת של מוכרת שטיחים? ואולי הוא שטיח מעופף? האם הכדור הוא חלק מתחפושת של ספורטאי? ואולי הוא אף של ליצן?
היכן בספר נמצאת תחפושת של אסטרונאוט? ומה בנוגע למלכת אסתר, ללוחמי אש, לשוטרות או לאלברט איינשטיין? תוכלו לחפש תחפושות באיורים. איזו תחפושת מצאה חן בעיניכם במיוחד?
אלברט איינשטיין [1879‑1955] היה מדען יהודי ממוצא גרמני. הוא השפיע רבות על עולם המדע ועל התפיסה של חוקי הטבע, הזמן והיקום בעזרת "תורת היחסות" שפיתח ומחקרים נוספים שערך. איינשטיין ניחן בחוש הומור ובדמיון, פעל למען שלום ואחווה ואהב להתכתב עם ילדים מכל העולם. איינשטיין תמך בהקמת האוניברסיטה העברית בירושלים ובמדינת ישראל.
הספר "המסכה של נבו" עוסק בחג הפורים, אך טמונים בו רבדים נוספים המתאימים לכל השנה. זהו סיפור על ילד מופנם ורגיש בעל עולם פנימי עשיר. הוא מרגיש בנוח בעולמו ובבחירה לעטות מסכה ביומיום. דוד, לעומתו, מתנהג באופן מוחצן ומתריס. קריאת הסיפור מאפשרת לילדים להזדהות עם הדמויות תוך כדי "הרחקה" – עיסוק בדמויות, ולא בהם – לשאוב עידוד מהן ולהכיר דרכי התמודדות עם מצבים חברתיים. פורים אישי – הספר מאפשר ביטוי לְיחס שונה של ילדים שונים לחג הפורים: מֵהם שמעדיפים המולה ומהם שמעדיפים שקט, מהם שאוהבים להתחפש ומהם שנרתעים.
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות, כשלכל ילד עותק משלו. כך יתאפשר לכל אחד לעקוב אחר רצף הסיפור. באיורים מופיעים פרטים המסייעים להעמקת ההבנה: הקישוטים בגן הקשורים לחג החנוכה או לט"ו בשבט מבהירים שנבו בחר להתחפש לאורך השנה כולה. עצירה לניבוי – כדאי לעצור ברגע דרמטי ומותח בסיפור כדי לעורר הקשבה ולעקוב אחר ההבנה של הילדים. תוכלו לעצור כאשר נבו ודוד, המחופש לאסטרונאוט, בונים יחד ולשאול: לפני שנמשיך לקרוא, אולי יש לכם ניחוש מי הוא האסטרונאוט? לאחר הגילוי, לאחר שדוד מסיר את הקסדה, כדאי לשאול: מה, לדעתכם, יקרה עכשיו?
שאלות הבנה – כדאי לשאול: מה נבו אוהב ללבוש לגן? מה עושה דוד לנבו בתחילת הסיפור? כיצד מגיב נבו על כך? האם נבו התחפש בפורים? ודוד? האם הם זיהו זה את זה כשהתחילו לשחק יחד? האם הם נהנו לשחק יחד? שיח רגשי – תוכלו לשאול בנוגע לתחפושת: מדוע, לדעתכם, נבו מתחפש כל יום, ואיך הוא מרגיש? מתי אתם מתחפשים, אם בכלל? מה אתם מרגישים כשאתם מחופשים? השיחה מאפשרת מגוון תשובות: יהיו ילדים שבדומה לנבו, יספרו שהם מעדיפים להתחפש בכל ימות השנה, ויהיו ילדים שיאמרו שהם מתקשים להתחפש בפורים. גיבורי־על – כמו נבו, יש ילדים וילדות שנמשכים לגיבורי־העל בשל אומץ ליבם ויכולתם לפתור כל בעיה. תוכלו לשאול: מדוע, לדעתכם, נבו בחר דווקא בתחפושות של גיבורי־על? מה מיוחד בגיבורי־על? איזה כוח הייתם בוחרים כגיבורי־על? מדוע? להמשך קריאה – "לא קל להיות גיבור־על", שחולק בספריית פיג'מה.
הצטרפות למשחק – ילדים שמתקשים להצטרף למשחק עלולים להגיב בתסכול, בזעם ובכוחניות כמו דוד. כדאי לשוחח על כך במפגש החוזר עם הספר, להתייחס לרגשות של הדמויות ולנסות לעורר בילדים אמפתיה. אפשר לשאול: מה קרה כשנבו ודוד שיחקו בגן? מדוע, לדעתכם, דוד בעט במשחקים של נבו? מה הרגיש נבו? מה הרגיש דוד? האם אתם יכולים לייעץ לדוד איך לפנות לנבו? האם קרה לכם מקרה דומה בגן או בבית?
לשחק לבד, להתבודד – אפשר לעקוב באמצעות האיורים אחרי נבו המְשַׂחק לבדו ולעודד שיחה על הצורך לכבד חברים שרצונם לשחק לבד. אפשר לשאול: מה נבו מרגיש, לדעתכם, כשהוא משחק לבד? מתי אתם אוהבים לשחק ולבד ומתי בחברותא? כיצד ניתן לשתף חבר ולהזמין אותו לשחק? להעשרה – "הכוחות שבדרך" – גיבורי־העל – רועי מצרף חבר
תחפושות – תוכלו להתבונן באיורי הילדים המחופשים ולשאול: אילו אביזרים מופיעים באיורים? האם ישנם ילדים שמחופשים בתחפושות דומות או זהות? אֵילו תחפושות מוּכּרות ואילו לא? האם יש תחפושות שהתחפשתם אליהן בעבר? האם יש תחפושות שתרצו להתחפש אליהן בעתיד?
משחק – מי אני ומי אתה? באמצעות גומייה או סרט מצמידים בכל פעם למצחו של אחד הילדים ציור או תצלום של תחפושות ואביזרים (כובע ליצן, כתר, חלוק רפואי). הילד אינו רואה את הציור או התצלום, ועליו לנחש מה מצויר או מצולם בעזרת שאלות שהוא שואל את חבריו למשחק.
משחקי תפקדים חשובים להתפתחות הילדים מבחינות שונות: רגשית, חברתית, שפתית, קוגניטיבית, ומבחינת התמודדות עם קונפליקטים. להעשרה – על משמעות ההתחפשות אצל ילדים
ערכי מורשת ומסורת – הסיפור והאיורים מציגים מאפיינים וסמלים של חגים שהם חלק מהווי הגן: משחק בסביבונים בחנוכה, נטיעת עץ בט"ו בשבט, התחפשות וקריאת סיפור המגילה בפורים. קבלת השונה – דמותו של נדב בסיפור מציגה ילד המתנהג קצת אחרת מהילדים האחרים. דרך הסיפור הילדים לומדים כי ניתן לחשוב אחרת, להתנהג באופן שונה מהמוסכמות החברתיות ולכבד את הבחירה של כל אחד ואחת.
מיומנות תוך־אישית – מודעות עצמית, מודעות לתהליכים פנימיים, הכרת נטיות ומאפיינים אישיים וייחודיים והזדהות איתם. מיומנויות בין־אישיות – מודעות חברתית, כלומר היכולת לפעול במצבים חברתיים מתוך הבנת האחר, גילוי אמפתיה כלפיו ומיומנויות חברתיות, כמו הצטרפות לקבוצה, קבלת האחר והתייחסות מכבדת לבחירתו בדרך משחק ובהתנהגות שונות מאלה שרוב הילדים בוחרים.
שפה ואוריינות – גילוי מסרים סמויים וגלויים בסיפור. כישורי חיים – הקוראים מתוודעים להתמודדות של ילדים עם מערכות יחסים ועם קשיים ולאופן מציאת פתרונות להם.
בכל ספר יש משהו לאהוב: המתח שבסיפור, הדמויות ואולי האיורים או המילים המיוחדות? בתום הקריאה כדאי לשאול את הילדים מה הם אהבו בסיפור, ולשתף מה אהבתם אתם, ההורים. אפשר גם לספר זה לזה אילו ספרים אהובים עליכם במיוחד ולמה.
פיץ וגמצוץ נמצאים יחד. היא מגדלת את הירקות והוא שומר עליהם. בינתיים הם מפטפטים, שרים ופשוט נהנים ביחד. אפשר לשוחח ולשאול את הילדים מה הם אוהבים לעשות עם חבריהם? כיצד הם מבלים יחד? זו הזדמנות להיזכר ולשתף את הילדים בחוויות עם חברי הילדוּת שלכם, ההורים.
מי אתה בעצם, גמצוץ? – צפייה בסרטון תכיר לכם את הגמצוצים שמופיעים בארץ, בכל חורף מחדש. רוצים ללמוד עוד? לכו יחד לספרייה או שוטטו ברשת וחפשו מידע על גמצוצים ופטריות אחרות.
אפשר לגדל ירקות גם אם אין חלקת אדמה: תוכלו להשרות בכלי שקוף עם מים ראש גזר חתוך, שיני שום, או את חלקם התחתון של חסה או סלרי. חכו בסבלנות, הוסיפו מים אם צריך, ולאט לאט תגלו שצומחים שורשים ועלים. תוכלו לגזום ולאכול אותם, או לשתול בעציץ, להשקות ולחכות לירקות החדשים שיגדלו.
בגינה של פיץ קורה משהו בלתי צפוי. בתחילה היא מתקשה לקבל זאת וכועסת: למה דווקא בגינה שלה?! מצבים לא צפויים – חיי ילדים בגן ובבית הם לרוב שגרתיים ומוכרים. עם זאת, בחייהם מופיעים מצבים לא צפויים ומפתיעים, חוויות וחברויות חדשות; הדבר נכון עוד יותר בשנה מאתגרת ולא שגרתית זו. גמישות מחשבה ופתיחות לחוויות חדשות – הופעתו של הגמצוץ גורמת לפיץ להיפתח, להתגמש, לחשוב על פתרונות, ולהתחבר אליו. גמישות מחשבה היא מיומנות חברתית המאפשרת להתמודד עם החדש והלא מוכר, ולהבין וכיצד להתמודד עם החידוש הלא צפוי. חשבנו שלא וגילינו שכן: בדומה לפיץ, ילדים רבים נוטים להתקומם או לחשוש כשהם נתקלים בדבר חדש. היכולת להתגמש שונה מילד לילד, אך היא חלק מכישורי החיים שכדאי ורצוי לפתח ולסייע לילדים להתמודד עם חידושים ושינויים. תוכלו לשלב את הספר בכל פעם שתרצו להעצים ו גמישות ופתיחות לחוויות. קשר עם חברים וחברות – הספר יכול להוות ליווי לכניסה של ילד או ילדה חדשים לגן, למקרים של אתגרים חברתיים ולעידוד ההיכרות בין חברים חדשים. משהו חדש שרציתי לשתף – תוכלו לקיים סדירות קבועה בה ילדות וילדים משתפים בחוויות ראשוניות ובדברים חדשים שניסו.
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות כשלכל ילד וילדה עותק אישי. כך אפשר לעקוב אחר הסיפור ואחר האיורים המרהיבים של איה גורדון נוי. מפגש חוזר עם ספר – לאחר שקוראים את הסיפור לראשונה ברצף, כדאי לקרוא אותו שוב ולהשתהות על האיורים שיכולים לסייע להבנה, לידע ולהנאה מהספר, כמו לזהות ירקות ולהבחין בפרטים הקטנים שבאיורים.
לאחר הקריאה תוכלו לשאול שאלות לקידום הבנת הסיפור – מדוע פיץ נבהלה?
מהו גמצוץ? מדוע פיץ התרגזה כשראתה את הגמצוץ? כיצד הגיב גמצוץ? מה הוא הרגיש עם התייחסות למשפט: "ובלבו גמצוץ הרהר: אלו רק צצתי במקום אחר". מה קרה כשהם שיתפו פעולה? איזה תפקיד קיבל הגמצוץ? מדוע הוא נעלם?
להבין רגשות – הרגשות של הדמויות משתנים ומתפתחים: מחשדנות ועד שתוף פעולה וחברות. כדאי לעקוב אחרי השינויים באמצעות המלל והאיורים. אפשר לשאול: מה הרגישה פיץ כשהגמצוץ נעלם? האם היא הופתעה? האם היא שמחה או עצובה? איך אנחנו יכולים לדעת? מדוע היא הרגישה כך? האם הוא ישוב לדעתכם?
הרגשות שלנו – האם גם לכם קרה שהרגשתם שנהניתם רק אחרי שהחוויה הסתיימה? האם הייתם עצובים שהחוויה נגמרה או שמחתם מכך שנהניתם? ואולי גם וגם?
תחזור מהר – אילו דברים מגיעים רק פעם בשנה ואנחנו מחכים שישובו? אולי יום ההולדת? עונה מסוימת? או ביקור משפחתי ?
חברות וקבלת השונה – פיץ אומרת לגמצוץ "אתה לא דומה לשום דבר" תוכלו לשאול: מה שונה בגמצוץ לעומת שאר הירקות? מה גרם לפיץ ולגמצוץ להנות יחד? האם יש להם גם דברים משותפים, לדעתכם?
מה משותףבינכם לבין החברים שלכם? ומה שונה? האם אתם נהנים יחד מהמשותף או מהשונה? ואולי גם וגם…?
יצורי טבע ודמיון – ניתן להגיש חומרים שונים מהטבע ולאפשר ליצור יצורי טבע כיד הדמיון.
הֶדְבֵּק [קולאז'] – האיורים בסיפור נוצרו בטכניקת הקולאז' בשילוב ציור, מילים וטקסטורות: עיתון, עלים, קרטון, ועוד. בהשראת האיורים תוכלו להכיר יחד את הטכניקה, ולהציע לילדים ליצור הֶדְבֵּק [קולאז']. מומלץ לאפשר להם לגעת ולחקור מרקמים שונים, לגזור או לקרוע, להדביק ולשלב צבעים.
המלצות לקריאה בכיתה – מומלץ להקריא את הספר יותר מפעם אחת ובכל מפגש עם הסיפור לשוחח על נושא אחר.
להיות לבד – מה הם הרגעים שבהם אנו מרגישים בודדים? מה אפשר לעשות כשאנו מרגישים כך? איך נזהה חברים שמרגישים לבד? איך אפשר לעזור לחבר או חברה שמרגישים בדידות?
שיחה שכזו מספקת הזדמנות להציע אפשרות ולגיטימציה להיות לבד, שכן ילדים וילדות רוצים להיות לבדם לפעמים, ופעמים אחרות יעדיפו להיות בין חברים:. כדאי לשאול: מה אתם אוהבים לעשות לבד? ומה תעדיפו לעשות עם חברים? מתי אתם רוצים להיות לבד?
פרטיות ואמון – במה אני משתף את חבריי? במה אני לא רוצה לשתף אותם? זו הזדמנות לשיחה על פרטיות ועל חשיבות כיבודה וזמן מתאים להעלאת רעיונות ולהצגת כללים להתנהגות מכבדת אמון בכיתה.
יוזמה – כמה פעמים יצא לנו לשאול: רוצֶה להיות חבר שלי? רוצָה לשחק איתי? רוזלינדה נקטה יוזמה וגילתה אומץ כשפנתה לאהרן והציעה לו להיות חבר שלה. אהרן נענה ברצון, שהרי גם הוא רצה חבר ורק לא העז לפנות אליה…
כהטרמה לסיפור כדאי לשאול את התלמידים והתלמידות מה הם חושבים כשהם שומעים את המילה "מכשפה": איך אתם מדמיינים שמכשפה נראית? אילו רגשות ומחשבות המילה מעוררת בכם? האם מכשפה היא דמות שלילית? ואולי מכשפות יכולות להיות גם דמויות חיוביות למדי? האם אתם מכירים סיפורים על מכשפות?
הצעה נוספת – אפשר להציג את כריכת הספר ולהתבונן יחד בדמות שעל הכריכה: מה מיוחד בה? האם היא נראית כדמות "רגילה"? למה כן? למה לא? האם השם "רוזלינדה" הוא שם מוכר?
בשלב הבא תוצג דמותה של רוזלינדה כמכשפה: האם היא נראית כמכשפה בעיני הילדות והילדים? אילו ציפיות מעורר בכם ספר העוסק במכשפה?
לאחר קריאת הסיפור כדאי לבחון את מעשי הקסם של רוזלינדה ולבחון את הקסם הגדול מכולם – קסם החברות.
כדאי לחזור לנושאים שעלו בהטרמה ולשאול: מה הקסם שרוזלינדה חוללה בסיפור?
האם הסיפור מעורר בילדים ובילדות רצון לקבל או לשלוח מכתבים? האם הסיפור הילך עליהם קסם? באיזה אופן?
יצירה – ניתן ליצור את דמותה של המכשפה רוזלינדה מחומרים שונים ולתלות את היצירה בכיתה. היא תשמח לארח להם לחברה. 😊
קומיקס רוזלינדה – אפשר לסרוק כמה מעמודי הספר, לתלות אותם על לוח בכיתה ולאפשר לתלמידים ולתלמידות לכתוב בבועות מחשבה מחשבות שחושבות הדמויות: "היא חשבה מחשבה אחת ואחר כך עוד מחשבונת קטנטונת", נכתב על רוזלינדה. מה היא חשבה? מה תוכן המחשבה הקטנטונת?
מה זה מכתב? ומהו בול? בימינו, בשל עודף האפשרויות לתקשורת כתובה בין אנשים, כדאי להרחיב בנושא: לבדוק אם בקרב משפחות ילדי וילדות הכיתה נותרו מכתבים מעניינים ולבקש מהן לספר את הסיפור שמאחוריהם: מי כתב ומתי? מדוע המכתב נשלח? ומה קרה אחר כך? תלמידים ותלמידות שירצו יוכלו להציג לפני הכיתה את המכתב ואת סיפורו.
תוכלו להכין בכיתה מעטפה גדולה ובה מילים שניתן לשלוף בהזדמנויות שונות, מילים שיציעו נחמה, רוגע, תמיכה ושמחה. כדאי לתלות את המעטפה בכיתה ולהיעזר בה כשמתעורר הצורך.
הכמיהה לחברים ולשייכות קיימת בעולמם של ילדים וילדות, וסיפורו של ארפי מציג את הנושא על המורכבות וכאבי הלב שלעיתים מלווים אותו. עם זאת, ארפי הוא כלב בעל עוצמה פנימית, הלוקח את גורלו בידיו: סיפורו מאפשר לשוחח ברגישות על חברות ועל הדרך שמובילה אליה. תוכלו לשאול את הילדים: מדוע, לדעתכם, ארפי כותב מכתבים שונים לאנשים שונים? האם הייתם רוצים להיות חברים של ארפי, ומדוע? מה הייתם עושים במקומו של ארפי?
עמודים רבים בספר מכילים איורים ללא מילים, שממחישים את רגשותיו של ארפי. מה מספרים האיורים? אילו איורים מעלים בכם חיוך, ולמה? מה מרגיש ארפי? מה הוא חושב?
בעקבות המכתבים שבספר ניתן לכתוב זה לזו פתקים. תוכלו להחביא מכתבים עם מסרים מעודדים או מצחיקים מתחת לכרית, בתוך התיק, או בכל מקום אחר שיפתיע את בני המשפחה.
כל אחד מאיתנו יכול לפקוח את העיניים ולפתוח את הלב לבעלי החיים שבסביבתו – בדאגה לשתייה ביום חם, בהקמה של מקום מסתור, או בכל דבר אחר שיסייע לרווחה של בעלי החיים וישפיע לטובה על העולם שבו אנו חיים.
שיחה על בעלי חיים: האם אתם אוהבים בעלי חיים? למה? אילו בעלי חיים אתם אוהבים במיוחד? האם יש לכם חיית מחמד? אם כן, איך היא הגיעה אליכם?
שיחה על היחס לבעלי חיים: איך, לדעתכם, מרגישים חתול רחוב, עורב או נמלה? מה נוכל לעשות למען בעלי החיים בסביבתנו?
שיחה על חברוּת: מה אפשר ללמוד מהסיפור על ההתנהגות הרצויה כלפי חברים שלנו? איך אפשר לעזור לחבר שמרגיש בודד? איך מסרבים לבקשה של חבר בצורה מכובדת ולא פוגענית?
בעקבות חלופת המכתבים בסיפור תוכלו להפנות את התלמידים לפעילות חקר בנושא מכתבים: למה פעם כתבו מכתבים רבים? מהו בול? לְמה הוא משמש? כיצד נעשה תהליך שליחת המכתבים וקבלתם? מה מתרחש בדואר?
לוח עזרה הדדית – בשיתוף הילדים תוכלו להכין לוח קיר "ככה חברים עושים" עם דוגמאות לעזרה הדדית הלקוחות מהנעשה בגן. אפשר גם לנסח יחד אמנת חברוּת של הגן שלכם.
הילדים משתפים – למי יש כלב? למי יש חתול? האם מישהו מגדל פילון בבית?! תוכלו לבקש מהילדים להביא תמונה של חיות המחמד שלהם או את חיות המחמד עצמן ולספר עליהן ועל הטיפול בהן.
חוקרים חיות – איך נראה בואש? מה אוכל קיפוד? כיצד עטלפים ישנים? הילדים יכולים לחקור את החיות האהובות עליהם ולהכין תעודת זהות שלהן. אפשר גם להמציא חיה שלא קיימת. את תעודות הזהות של חיות המחמד ניתן להציג על לוח קיר בגן. לחצו כאן לדוגמה לתעודת זהות מקוונת.
"יום מועדונים" בגן – בשיתוף הילדים אפשר להעלות רעיונות למועדונים בתחומים אהובים, למשל ספרים, שירים, גינון וכמובן חיות מחמד. מתכננים יחד דוכנים או עמדות של המועדונים, והילדים מסתובבים בין התחנות ונהנים.
משחק "כאילו" – כדאי לדאוג לבובות שיעודדו את שילוב הסיפור במשחק הסוציו-דרמתי של הילדים. אם אין לכם בובות שמייצגות את כל החיות בסיפור, אפשר להכין אותן עם הילדים. באמצעות חיקוי הדמויות בסיפור ובעזרת משחקי "כאילו" ספונטניים הילדים יכולים להתנסות בחברוּת, בדאגה ובשיתוף.
בית מארח – בשיתוף ההורים אפשר לחלק את הילדים ל"בתים מארחים" בעקבות הסיפור. כל קבוצה מקימה "מועדון חברים" בבית אחר, שבו קוראים ספרים אהובים, מְשַׂחקים מִשחקים שקשורים לבעלי חיים ויוצרים יחד קולאז' מקטעי עיתונים שמבטא "מיהו חבר?" בעבורם. את הקולאז'ים ניתן לתלות על לוח בגן.
כדאי לשבת קרוב ולעיין יחד בספר. שאלו את ילדיכם: האם משהו באיורים הצחיק או העציב אתכם? האם אתם מכירים את כל החיות שבסיפור? האם לדעתכם כולן מתאימות להיות חיות מחמד? תוכלו לדמיין יחד: אילו יכולתם לגדל חיית מחמד שונה מהרגיל, איזה בעל חיים הייתם בוחרים?
כדאי לעצור בעמוד שבו מגיעים הילד והפילון למועדון, ולהקריא בקול את הכתוב על השלט. אפשר לשוחח: מדוע לדעתכם לא מכניסים פילים למועדון? איך מרגישים הילד והפילון? לפני שממשיכים בקריאה אפשר לשער: מה לדעתכם יעשה הילד?
’‘כי ככה חברים עושים‘‘ – תוכלו לשתף את ילדיכם בחברות מיוחדת מילדותכם. מה אהבתם לעשות יחד, במה שיחקתם? מיהם החברים של ילדיכם, וכיצד הם אוהבים לבלות יחד? אולי יש ילד או ילדה מהגן שעוד לא ביקרו אצלכם? אפשר לערוך מפגש חברים מכל הגילאים – כי למועדון המשפחתי כולם מוזמנים!
אין חכם כבעל הניסיון: בשנים הראשונות צוברים ילדים היכרות וניסיון במגוון תחומים. כל התנסות מפתחת את הילדים, פותחת את עולמם ומסייעת בבירור טעמם האישי. חשוב לאפשר התנסות במגוון דרכים: ביצירה – להעשיר את השימוש בחומרים עם מרקמים, צבעים וריחות שונים, במשחק – להיפגש עם סביבות למידה מגוונות, בחברות – לעודד מגוון מפגשים ופעילויות עם ילדים שונים בגן.
מזהים דמויות מזוויות שונות: האיורים בספר מצוירים מזוויות שונות: במבט מלמעלה, מלמטה, מקדימה ומאחורה. אפשר לשחק יחד משחק זיהוי, להציג מפני הילדים מזווית לא צפויה ספר או צעצוע מוכר. ניתן גם לנסות לזהות חפץ לפי צלליות. האם הם הצליחו לזהות את החפצים?
למי יש חתול או כלב בבית? איך הוא נראה? איזה שם נתתם לו? מדוע? בקשו מהילדים לתאר איך הם מטפלים בו. אפשר להדגים על בובת משחק. מחקים חתולים: נסו ללכת, לילל, להתחכך כמו חתול. החתול דלעת מתרוצץ בכל מיני פינות של הבית – בשירותים, על שולחן עבודה, בחדר השינה. נסו לדמיין ולהציג יחד, מה היה עושה החתול דלעת בפינות השונות של הגן? איך היה מתנהג במפגש? בפינת הבית? בחצר? בפינת הספר?
מכינים דיוקן עצמי כחתול: בגב הספר מופיע איור של הסופר והמאייר מאוירים כחתולים. איך אתם הייתם נראים, לו הייתם חתולים? הדפיסו צילום של כל אחד מהילידים על דף נייר. בעזרת צבעים, טושים וחומרים שונים, כל ילד יוסיף לתמונה שלו מאפיינים של חתול: אוזני מחודדות, אף קטן, או אולי שפמפם? אפשר להביא איפור פנים לגן, ולצייר לכל ילד אף ושפמפם חתולי.
להכיר ולאהוב: הילד לומד לאהוב את החתול בזכות ההיכרות איתו. זוהי הזדמנות לחקר משותף על חתולים: נסחו יחד שאלות על חתולים. שלחו עם כל ילד שאלה לחקר בבית, בשיתוף ההורים. כדאי להקדיש לממצאים קיר בגן.
"אני אוהב שוקולד": בחיבור לנושא השנתי ולמיזם "הסיפור שלי- הסיפור של כולנו". הטעם האישי, הייחודי שלנו, הוא חלק ממה שמגדיר אותנו. עם זאת, הוא מתפתח ויכול גם להשתנות. מה אתם אוהבים? מה לא? אחת לכמה זמן כדאי להכין רשימה של הדברים האהובים על ילדי הגן. בכל פעם לבחור נושא אחר: מאכלים, משחקים, מקומות, או עונות. כדאי לחשוב עם הילדים: האם יש גם משהו ששיניתם את טעמכם או דעתכם לגביו? אם מתאים לך, מומלץ לשתף בסיפור אישי שלך: אולי יש מאכל שפעם לא אהבת והיום דווקא כן? אולי יש פעילות שפעם נרתעת ממנה והיום היא דווקא מהנה?
מתכון למרק דלעת: בימי החורף הקרים אפשר ליהנות יחד ממרק דלעת חם!
מצרכים:
1 בצל קצוץ גס
1 דלעת חתוכה לקוביות
2 בטטות מקולפות וחתוכות לקוביות
1 קישוא
2 שני גזרים מקולפים וקצוצים גס
חופן פטרוזיליה קצוצה
מעט שמן
מים למרק
מלח, פלפל
מוט מעבד מזון ידני.
אופן ההכנה:
מטגנים את הבצל. כשנעשה שקוף מוסיפים את כל הירוקות חתוכים גס ומטגנים מעט. מוסיפים מים ותבלינים, מביאים לרתיחה ומנמיכים את האש. מבשלים עד לריכוך הגזר. נותנים למרק להצטנן מעט, וטוחנים אותו למרק סמיך בעזרת מעבד המזון.
המאייר החביא בין האיורים חיות רבות, כמה מהן אמתיות, ואחרות – חיות צעצוע. כדאי לדפדף בספר ולחפש את החיות בכל עמוד. האם מצאתם את היצור הירוק עם המחושים? מה הוא עושה על היד של אבא ומה קורה לו כשהילד פוגש את חתול דלעת?
בעזרת גרב ישן, בדים וכפתורים תוכלו להכין יחד בובת יד של חתול ולהמחיז את הסיפור. באיזה שם תקראו לבובת החתול שלכם? האם נעים ללטף אותה? איזה קול היא משמיעה?
תוכלו לצאת לטיול בקרבת הבית ולחפש חתולים. לא כדאי להתקרב אל חתולים שאין להם בית או לנסות ללטף אותם, אבל אפשר לסייע להם. בעזרת ארגז ריק ובדים ישנים תוכלו להכין יחד מחסה לחתולי רחוב, שאליו הם יוכלו להיכנס בימי גשם ובלילות קרים.
אילו חיות אתם אוהבים? האם יש בעל חיים שילדיכם אינם אוהבים או שממנו הם מפחדים? אפשר לבקר בגן החיות או בחנות לבעלי חיים ולהכיר את החיה מקרוב. אולי תגלו גם אתם שמפגש קרוב עם בעל החיים יכול לשנות את הדעת.
כדאי לערוך מפגש חגיגי להורים וילדים לרגל פתיחת התכנית. לאחר קריאה משותפת של הסיפור מזמינים כל צמד הורה-ילד לגזור תמונות מתוך עיתונים של דברים משמחים וליצור מהן "קולאז' מצב רוח טוב" של קהילת הגן.
דב מצב רוח טוב
שְׁמִירָה
להוסיף לפינת התחפושות תלבושות ואביזרים של החיות שבסיפור
מה עושה לילדי הגן מצב רוח טוב ומה משמח כל אחד מאיתנו? במפגש בוקר תוכלי להחזיק כדור בידיים ולשתף את הילדים במשהו שעושה לך מצב רוח טוב. גלגלי את הכדור לכיוון אחד הילדים, התופס מונה דבר שעושה לו מצב רוח טוב ומגלגל את הכדור הלאה לחבר או חברה. תוכלי לרשום את התשובות שהילדים נותנים ולתלות בגן – גם ההורים ישמחו לדעת מה אמרו ילדיהם!
אפשר להכריז על "יום מצב רוח טוב" בגן: מגיעים לגן מחופשים לחיות שבסיפור, ממלאים את ארגז התחפושות באביזרים מצחיקים. אפשר להכין עם הילדים "שטוזים" (שירי שטות בחרוזים) מצחיקים, לשיר שירים משמחים ולערוך מסיבת ריקודים. אפשר להכין יחד כריכים בצורת חיות ולערוך ארוחת עשר משמחת וחגיגית. כך מכינים כריכים בצורת חיות: כריך חתול, כריכי פיל, גמל ועוד ולקינוח – לאכול עוגיות חיוכים.
דב מצב רוח טוב
שְׁמִירָה
כדאי לעיין יחד באיורים המשעשעים שציירה דניאלה דקל־לונדון ולעקוב אחר ההתרחשות בסיפור
כדאי לעיין יחד באיורים המשעשעים שציירה דניאלה דקל־לונדון ולעקוב אחר ההתרחשות בסיפור. מה החיות אוהבות לעשות יחד? האם מצאתם את שלוש הנמלים הבורחות? האם הצלחתם לזהות את החיות השונות המסתתרות בתוך דוב מצב־רוח טוב?
אתם יכולים להמחיז יחד את הסיפור. מי יהיה הדוב ואיך תתחפשו? ומי יציג את הדמויות האחרות? בסוף המחזה אפשר להכין יחד כריכים ולאכול אותם בארוחת חברים מיוחדת.
יש דרכים רבות לשפר את מצב הרוח: לשחק עם חברים, לשיר ולרקוד, לחבק. תוכלו לשוחח על הדברים הגורמים לכם לשמוח ולבחור משהו שעושה לכם טוב בלב – למשל לשיר ולרקוד יחד, לצאת לטיול בשכונה או לקרוא יחד ספרים אהובים!
הדוב בסיפור מַכּיר חברים חדשים, והחבורה נהנית מאוד לבלות יחד. בעקבות הסיפור תוכלו להזמין הביתה חבר חדש ולנסות לעשות יחד דברים חדשים. האם זכיתם לחברות חדשה? האם הבילוי רומם את מצב הרוח שלכם?
"מְשַׁעֲמֵם לִי וְאֵין לִי עִם מִי לְשַׂחֵק!" כמו הדוב, כל אחד מרגיש לעיתים עצוב או משועמם, ולא תמיד יש חברים בסביבה. אפשר להכין יחד "ערכת מצב־רוח טוב": מקשטים קופסת נעליים ומכניסים לתוכה הפתעות קטנות: מדבקות, צבעים, משחק קטן ועוד. את הקופסה שומרים בצד ומוציאים אותה בעת הצורך.
גם אתם וילדיכם יכולים להתחפש לדובים, לחיות אחרות, אפילו לבן משפחה. אפשר להכין סלסילת תחפושות ואביזרים (בדים, כובעים, משקפיים, חפצי בית). מתחפשים, מנסים לנחש מה התחפושת של האחר, ומרוממים את מצב הרוח!
כדאי לקרוא את הספר בקבוצות קטנות ולאפשר שיחה פתוחה בשאלות ונושאים רגשיים וחברתיים, למשל: מה מאפיין את החברות בין הפרפרים ואיך הם מרגישים לאורך הסיפור? האם חייבים תמיד לצרף אחרים למשחק? כיצד מצטרפים למשחק קיים, ועוד.
שלושת הפרפרים
שְׁמִירָה
להזמין את הילדים להתבונן מקרוב באיורים המיוחדים של אורית ברגמן
רצוי להזמין את הילדים להתבונן מקרוב באיורים המיוחדים של אורית ברגמן. אם יש בספריית הגן גרסה אחרת של הסיפור תוכלו להשוות את האיורים. כדאי לעודד את הילדים להביע את דעתם ואת טעמם האישי, ולהזמין אותם לצייר את הסיפור.
הסיפור מזמן עיסוק בטבע בשעת גשם וסערה בחורף ובהתעוררות הפרחים והפרפרים באביב המתקרב. תוכלי לשלב את הסיפור בטיול בקרבת הגן, בעיון במגדירי פרפרים ופרחים ובהתבוננות בטבע סביבנו.
הסיפור מתאים מאוד להמחזה. תוכלי לערוך המחזה של הסיפור עם הילדים, בקבוצה קטנה או במליאה הכללית. אפשר לשלב את ההמחזה בפעילות רחבה יותר הכוללת מוסיקה ותנועה, הכנת תפאורה ותלבושות, סידור מקומות, "מכירת" כרטיסים, והופעה בפני קהל – גן אחר או ההורים.
שלושת הפרפרים
שְׁמִירָה
הספר הוא חגיגה של צבעים ואפשר להשתמש בו כמנוף ליצירת פרפרים צבעוניים
יצירות ספרותיות רבות נוגעות בדילמות חברתיות ובערכים שבין אדם לחברו. תוכלו להרחיב את העיסוק בנושא באמצעות ספרים נוספים כמו: "המטריה הגדולה של אבא", "מעשה בחתוליים" של ע. הלל, "המדינה של ילדי הגן" של אמונה אלון, "רוגז" של מרים ילן-שטקליס ועוד.
שלושת הפרפרים
שְׁמִירָה
לוין קיפניס היה אחד מהאבות המייסדים של ספרות הילדים העברית
לאייר קלסיקה כמו 'שלושת הפרפרים' של לוין קיפניס זו חויה מלהיבה ומפחידה בו זמנית.
שני מוטיבים הנחו אותי כשנגשתי לאייר את הספר: חברות וקרבה לטבע.
ניסיתי ליצור שלושה פרפרים המובחנים האחד מהשני לא רק בצבע אלא גם באישיות, כמו שקורה הרבה פעמים בין חברים, ולייצר הרמוניה בתנועה התעופה ביניהם המעידה על היחסים ביניהם.
הקפדתי לדייק בתאורי הטבע שבספר, ולצייר צמחים פשוטים ומוכרים. מעבר לחבצלת ולצבעוני המופיעים בטקסט הוספתי חמציץ -פרח המוכר לרוב הילדים (הפרח הצהוב המופיע ברבים מהאיורים), כדן, פרח קטן ובישני הנפוץ ברוב חלקי הארץ, והרבה סוגי עלים שלרוב מתעלמים מהם, אבל לדעתי הם יצירות טבע נהדרות.
את הפרפרים ציירתי לפי פרפרים מוכרים בארץ: לבנין הכרוב, זנב סנונית ונמפית (שהיא כתומה בארץ, אך יש גם נמפיות אדומות בעולם).
מאז שעברתי לגור באיזור כפרי אני מסתכלת כל יום על הטבע שסביבי, והדבר הכי מרתק בו הוא השינוי התמידי- התנועה הגדולה של עונות השנה, וזאת הקטנה של זהרורי השמש, הרוח בעלים וההתרחשות הבלתי פוסקת של עולם החרקים. ניסיתי לצייר את הספר מנקודת מבט של פרפר שכל משב רוח הוא טורנדו עבורו, וכל רגע של שמש – מסיבה.
הסיפור "שלושת הפרפרים" ראה אור לראשונה ב-1938 ומאז מלווה דורות של ילדי ישראל. האם אתם מכירים גרסה קודמת של הספר באיורים אחרים? כדאי להתבונן יחד באיורים של אורית ברגמן. האם שמתם לב שכנפי הפרפרים צבועים ביותר מצבע אחד? אפשר לחשוב יחד מדוע בחרה המאיירת לצבוע כך את הפרפרים.
שלושת הפרפרים דואגים זה לזה ואינם מוכנים להיפרד. כדאי לשוחח יחד על חברות וערבות הדדית, בין בני משפחה ובקרב חברים. אפשר להיזכר בחברים שלכם ושל ילדיכם ובמה שאתם אוהבים לעשות יחד. בעקבות הסיפור תוכלו לשאול את ילדיכם אם קרה שלא הרשו להם או לחבר להצטרף למשחק, איך הרגישו אז ומה עשו.
הפרחים מוכנים להכניס לביתם רק את מי שדומה להם בצבע. תוכלו להשוות את האיורים של הפרחים והפרפרים. במה הם דומים זה לזה? במה הם שונים? תוכלו גם לשאול את ילדיכם מה דעתם על התנהגות הפרחים.
אפשר להמחיז את הסיפור כמשפחה, לבושים בצבעי הפרפרים והפרחים שבסיפור. אפשר גם להכין תאטרון בובות עם דמויות של הפרפרים והפרחים ממקלות של ארטיק ונייר צלופן.
כדאי לצאת לטבע ולחפש פרפרים ופרחים! כמו בסיפור, גם בטבע פרפרים ופרחים שונים זה מזה ולכל אחד צבעים וצורות אחרים. האם ראיתם פרח צבעוני או חבצלת? כמה סוגי פרפרים מצאתם ומה צבעם? אולי אתם מכירים שמות של פרפרים? תוכלו לחקות את תנועות הפרפרים ולהמציא יחד את "ריקוד הפרפרים".
לאייר קלסיקה כמו 'שלושת הפרפרים' של לוין קיפניס זו חויה מלהיבה ומפחידה בו זמנית.
שני מוטיבים הנחו אותי כשנגשתי לאייר את הספר: חברות וקרבה לטבע.
ניסיתי ליצור שלושה פרפרים המובחנים האחד מהשני לא רק בצבע אלא גם באישיות, כמו שקורה הרבה פעמים בין חברים, ולייצר הרמוניה בתנועה התעופה ביניהם המעידה על היחסים ביניהם.
הקפדתי לדייק בתאורי הטבע שבספר, ולצייר צמחים פשוטים ומוכרים. מעבר לחבצלת ולצבעוני המופיעים בטקסט הוספתי חמציץ -פרח המוכר לרוב הילדים (הפרח הצהוב המופיע ברבים מהאיורים), כדן, פרח קטן ובישני הנפוץ ברוב חלקי הארץ, והרבה סוגי עלים שלרוב מתעלמים מהם, אבל לדעתי הם יצירות טבע נהדרות.
את הפרפרים ציירתי לפי פרפרים מוכרים בארץ: לבנין הכרוב, זנב סנונית ונמפית (שהיא כתומה בארץ, אך יש גם נמפיות אדומות בעולם).
מאז שעברתי לגור באיזור כפרי אני מסתכלת כל יום על הטבע שסביבי, והדבר הכי מרתק בו הוא השינוי התמידי- התנועה הגדולה של עונות השנה, וזאת הקטנה של זהרורי השמש, הרוח בעלים וההתרחשות הבלתי פוסקת של עולם החרקים. ניסיתי לצייר את הספר מנקודת מבט של פרפר שכל משב רוח הוא טורנדו עבורו, וכל רגע של שמש – מסיבה.
איזה מזל! 
המסכה של נבו 
גמצוץ בגינה 
רוזָלינדה 
אפשר להיות הכלב שלכם? 
פילים לא מתקבלים 
החתול דלעת משנה את הדעת 
דב מצב רוח טוב 
שלושת הפרפרים 
קְרִיאָה
שִׂיחָה
סִרְטוֹנִים
קְרִיאָה
מִשְׂחָק
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
קְרִיאָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
יְצִירָה
יְצִירָה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
כְּלָלִי
הַעֲשָׁרָה
הַשְׁרָאָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
קְרִיאָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
כְּלָלִי
מַעֲרָךְ
מַעֲרָךְ
מַעֲרָךְ
שֵׁמַע
קְרִיאָה
שִׂיחָה
חֵקֶר
סִרְטוֹנִים
חֵקֶר
הַשְׁרָאָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
קְרִיאָה
שִׂיחָה
קְרִיאָה
חֵקֶר
יְצִירָה
לָצֵאת הַחוּצָה
מַעֲרָךְ
מַעֲרָךְ
מַעֲרָךְ
שִׂיחָה
כְּלָלִי
הַשְׁרָאָה
חֲגִיגָה
סִרְטוֹנִים
שִׂיחָה
יְצִירָה
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
יְצִירָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
חֵקֶר
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
הַשְׁרָאָה
יְצִירָה
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
הַעֲשָׁרָה
חֲגִיגָה
מִשְׂחָק
כְּלָלִי
קְרִיאָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
חֲגִיגָה
יְצִירָה
חֵקֶר
כְּלָלִי
הַמְחָשָׁה
יְצִירָה
חֵקֶר
שִׂיחָה
סִרְטוֹנִים
קְרִיאָה
כְּלָלִי
יְצִירָה
לָצֵאת הַחוּצָה
חֵקֶר
חֲגִיגָה
הַמְחָשָׁה
הַשְׁרָאָה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
הַמְחָשָׁה
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
יְצִירָה
יְצִירָה
יְצִירָה
קְרִיאָה
כְּלָלִי
בִּשּׁוּל
לָצֵאת הַחוּצָה
הַמְחָשָׁה
יְצִירָה
הַעֲשָׁרָה
הַעֲשָׁרָה
הַעֲשָׁרָה
כְּלָלִי
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
הַמְחָשָׁה
לָצֵאת הַחוּצָה
הַעֲשָׁרָה
הַעֲשָׁרָה
