הלילה הוא זמן מיוחד וחשוב. כיצד אנחנו מתארגנים לפני השינה? כיצד אנחנו מרגישים בלילה? מה אנחנו חולמים או מדמיינים? סיפור מרגיע לפני השינה / סיפורי לילה טוב וההתארגנות לקראת השינה, יכולים לסייע לילדים ולילדות להכיר ולאהוב את הלילה ולישון בשקט ובשלווה.
בִּמְיֻחָד בִּשְׁבִילְכֶן! סִרְטוֹן הַדְרָכָה קָצָר עַל סֵפֶר 4 שֶׁבַּדֶּרֶךְ! 🎉❣️
כיצד לשלב את הספר באופן חווייתי עם ילדי וילדות המעון? מגוון רעיונות והעמקה שיהפכו את הקריאה לקסם!
לכל אחד מהשירים מנגינה מוכּרת ואהובה. אנו ממליצים לקרוא אותם כמה פעמים ללא הלחן, בקצב המתאים ובהגייה ברורה. בהמשך לשיר אותם יחד, ולבסוף להאזין להם. כך יוכלו הפעוטות להתרכז תחילה במילים ובמשמעותן, ולאחר מכן לחבר את המילים המוכּרות למוזיקה.
לאה גולדברג (1970-1911) הייתה משוררת, סופרת, מתרגמת, מרצה ועורכת. בשנת 1935 עלתה ארצה מליטא והתחילה לפרסם את כתביה. יצירותיה, ובהן גם הסיפורים והשירים שכתבה לילדים ("דירה להשכיר", "המפוזר מכפר אז"ר" ורבים אחרים), היו לנכסי צאן ברזל של הספרות העברית.
לפני השינה תוכלו להיזכר יחד בדברים שקרו ובמי שפגשתם ולאחל להם לילה טוב ("היום ראינו כלב גדול בדרך למעון, לילה טוב לכלב!"). אפשר לשאול את הפעוטות על מה הם היו רוצים לחלום בלילה, ולומר, למשל – "אני רוצה לחלום על… גשם ועננים".
תוכלו לעקוב יחד אחר האיורים בשיר ולראות את היקינתון הופך מניצן לפרח. אפשר להצביע ולומר: "הנה הלבנה מסתכלת", "תראה, הענן בא", "הענן מוריד גשם", "הנה היקינתון פורח".
בספר תמצאו שלושה שירים אהובים ומוכרים, שהמשותף לכולם הוא העיסוק בחוויית הלילה והשינה. השירים, בשפתה העשירה והמיוחדת של לאה גולדברג, לוקחים את הפעוטות לעולם של חלום ודמיון, ומסייעים להם להבין את תהליך המעבר בין יום ללילה.
לאחר כמה קריאות אפשר להשמיע את השירים בגרסה מולחנת ולהוסיף תנועות אורייניות, שאליהן יצטרפו הפעוטות.
לדוגמה ב"הן עוצמות את עיניהן הגדולות" – מצביעים משני צידי הראש עם האצבע המורה לכיוון העיניים ועוצמים אותן; ב"בפרחים אשר הנצו בגינה" – מצמידים את כפות הידיים ופותחים אותן כפרח.
בשיר "מה עושות האיילות" מוזכרים בעלי חיים רבים, כמה מהם פחות מוכרים. אפשר להציג אותם לפני הקריאה בעזרת תמונות ולאפיין כל אחד מהם. בזמן הקריאה אפשר להרים כל תמונה בהקשר המתאים לה.
איך אתם מתכוננים לשינה, ומה עוזר לכם להירדם? תוכלו לשוחח על כך יחד ולחשוב על יצירת טקס קבוע שיביא איתו רגיעה, ויאפשר שיתוף בחוויות היום ובמחשבות שעולות.
איזה מזל שיש דרך לזכור את המחשבות שלנו ולמנוע מהן לברוח! איך עושים את זה? החזיקו ליד המיטה מחברת ועיפרון, ורגע לפני שתירדמו וכל המחשבות יתפזרו – ציירו אותן. את הציור אפשר לצבוע בבוקר, כי עכשיו… הזמן לישון.
"מזל שלסיר יש שתי ידיות ולא חמש, כי איך היינו מחזיקים אותו?", "טוב ששִמשַת החלון עשויה מזכוכית ולא מקרטון". ומה עולה בדמיון שלכם? אילו דברים משמחים אתכם בדיוק כמו שהם? כל אחת ואחד מבני המשפחה יכולים להביא חפץ כלשהו ולספר: "מזל ש…", "טוב ש…".
המחשבות של טודי מגיעות לפני השינה. ומתי מגיעות המחשבות של ילדות וילדי הגן? על מה הם חושבים לפני השינה? ומתי באות אליהם המחשבות? מה זה "לדמיין"? מה הם מדמיינים שקורה להם? מה מופיע בדמיונות הללו? האם הם דומים לחלומות בזמן השינה או שונים מהם? מדוע טודי בוחרת לשאול את השאלות דווקא לפני השינה?
אפשר להזמין את הילדים לספר על טקסי השינה בבתיהם.
חברי הצוות יכולים גם הם לחלוק את סיפוריהם האישיים.
ניתן לתרגל עם הילדים והילדות "תרגילי דמיון"': עוצמים עיניים, מעלים נושא ונותנים שהות לדמיין. אפשר ללוות את התרגיל במוזיקה מתאימה. בהמשך נשוחח על המחשבות שעלו ונזמין את הילדים לספר ולתאר.
אפשר להציע להם לבטא את עצמם בחומרים מגוונים.
נושאים לדוגמה:
אורח מיוחד מגיע לגן
הפתעה מגיעה אל חצר המשחקים
פגשתי מישהו שהגיע מארץ פלאות
עפתי והגעתי אל מקום מופלא
פגשתי חיה שמדברת עברית
זמן דמיון – כחלק מניהול הזמן בגן העתידי רצוי להזמין את הילדות והילדים להשתתף באופן קבוע בבחירת הפעילות, ביישומה ובניהולה. אפשר להזמין אותם לבחור זמן שייקרא "זמן דמיון". רצוי לזַמן מרחב שקט ורגוע שבו יהיה אפשר לשבת או לשכב ולערוך "סדנת דמיון מודרך" בהנחיית איש צוות או ילד/ה.
היכולת למצוא את הטוב והחיובי ולהתבונן סביבנו בעין טובה היא יכולת שניתן לפתח אצל ילדי וילדות הגן. תוכלו לשוחח איתם על הדברים הטובים שיש בגן ובתוך כך להשתמש במושגים "כמה טוב ש…" או "מזל ש…", למשל:
כמה טוב שיש לי חברים בגן שאפשר לשחק איתם.
מזל שיש ספרייה בגן ואפשר לקרוא ספרים.
כמה טוב שאני בגן!
כמובן, אפשר להרחיב את היריעה אל מעבר לתחום הגן ולאפשר השלמת משפטים הנוגעים לחוויות ומחשבות מתחומי חיים נוספים.
אפשר לבקש מכל ילד וילדה להשלים את המשפט "כמה טוב ש…"
האם הילדים והילדות בגן מסכימים עם מה שטודי אמרה? תוכלו לבדוק:
"טוב שיש המון צבעים, ולא הכול אפור." – נותנים לילדים ולילדות להתנסות בציור מונוכרומטי בצבעי שחור-לבן ובציור צבעוני. מה עדיף בעיניהם? למה?
"מזל שיש המון מנגינות וצבעים…" – מאזינים ליצירות מוזיקליות שבהן נוספים בהדרגה עוד ועוד כלֵי נגינה והמנגינה הופכת להיות עשירה יותר, למשל בּוֹלֵרו_מאתראוֶול.
לאדם יש שתי רגליים. וכמה רגליים יש לכלב? ולתמנון? ולמרבה רגליים? למה יש להם יותר רגליים? מה הם עושים איתן?
תוכלו לפתוח בשאלה, לעודד את הילדים ואת הילדות להוסיף שאלות שמסקרנות אותם ולאחר מכן להעלות השערות ולחקור אותן בעזרת תמונות, סרטונים, תצפיות וידע של הסובבים.
שיח פילוסופי הוא שיח העוזר לקדם את יכולות הילדות והילדים להעלות שאלות ולחקור את העולם. אתם מוזמנים לצפות בסרטון "תאוריות של ילדים – דיון בין ילדים בסוגיה פילוסופית" שבמרחב הפדגוגי, ובו ניתן לראות את הדברים הלכה למעשה.
לוחות משחק –המשחק מכיל 4 לוחות משחק שעל כל אחד מהם 4 פריטים.
2 לוחות מכילים חפצים כמו מיטה, עציץ, ארנב צעצוע ומשקפיים.
2 לוחות מכילים צלליות של החפצים, בהתאמה: צללית של מיטה, צללית של עציץ.
להדפסה – לבחירתכן: ניתן להדפיס לוחות צבעוניים של פריטים ולוחות כהים של צלליות.
ניתן להדפיס לוחות ללא צבע ולצבוע את הפריטים השונים וכן לוחות צלליות ללא צבע ולצבוע אותם בצבעים כהים.
איך משחקים?
מתאימים בין החפץ לבין הצללית שלו: צללית של משקפיים היא בת הזוג של המשקפיים.
ניתן לשחק בלוח אחד או בשניים בהתאם ליכולת של הפעוטות.
ניתן להחליט לשחק עם לוח וחצי ולגזור כך שיכיל 6 כרטיסים של צלליות ו-6 כרטיסים של פריטים.
אפשרות נוספת להניח את כרטיסי החפצים הפוכים ולהרים בכל פעם כרטיס.
לחפש בספר "לילה חשוך אחד" היכן מופיע הפריט.
אפשרות מתקדמת בשלב מתקדם יותר ניתן לשחק באותו האופן עם כרטיסי הצלליות:
להרים בכל פעם כרטיס, לשייך את הצללית לחפץ ולחפש אותו בין דפי הספר.
אפשר לפזר על שולחן את דפי הפריטים על מנת להקל על זיהוי הצלליות.
מבוגרים מבחינים בין דמיון למציאות בעוד שאצל פעוטות הבחנה זו עדיין מטושטשת, לכן המראות הדמיוניים מעוררים בהם פחד. תוכלו לבדוק עם ילדיכם מה מרגיע אותם לפני השינה ומה עוזר להם להירדם. איך אתם, הורים וילדים, מתכוננים לשינה? מה עוזר לכם להירדם? האם אתם אוהבים חושך או מעדיפים להשאיר אור קטן?
הצלליות שבסיפור מורכבות מערימה של בגדים שמונחת במקומות שונים. כדאי להתבונן עם הפעוטות על צלליות שונות ולבחון ממה הן מורכבות. ניתן גם ליצור צלליות: כל מה שצריך זה חושך, מנורה וידיים שייצרו את הצלליות הכהות על רקע קיר בהיר. אפשר גם להכין ביחד צלליות מכמה חפצים ולראות איזו צורה מטיל הצל שלהם על הקיר.
אפשר להמשיך ולדמיין גם באור. תוכלו לצאת החוצה, לשכב על הגב ולהתבונן בעננים: אילו צורות הם יוצרים? באופן דומה ניתן להתבונן בכתם של צבע או בשאריות השוקו שבכוס.
תוכלו לשוחח עם הפעוטות על ההכנות לשינה: מה אתם עושים לפני השינה? מה עוזר לכם להירדם? תוכלו לשאול על בובה או דובי שאיתם הפעוטות אוהבים לישון ולהמחיז הכנות לשינה. כדאי לשוב ולקרוא את הסיפור "איפה הדוב?" ולהשתעשע יחד.
מפלצת מפחידה? לא במעון שלנו! כל פעוט ופעוטה יכולים ליצור מפלצת משלהם במגוון דרכים וחומרים. הם יכולים להציג את המפלצות שיצרו, לדבר איתן ולהכין תערוכת מפלצות חביבות, כי לפעמים הדרך להתמודד עם פחד היא להתיידד איתו.
האיורים בסיפור הם בשחור-לבן, ובהשראתם כדאי ליצור בשחור-לבן: תנו לפעוטות לצייר בצבע פנדה לבן על בריסטול שחור או בצבע פנדה שחור על בריסטול לבן. הציגו תערוכת יצירות בשחור-לבן ובלבן-שחור.
פעוטות רבים עוברים חוויה של פרידה בזמן שהם הולכים לישון. הם שוכבים לבדם בחושך, ואז המראות לא ברורים, הדמיון שלהם משתולל, והם "רואים" מפלצות או יצורים מבהילים. ככל שהפעוטות גדלים, גדלים גם הדמיון והיצירתיות ולצידם הפחדים בחושך. פחד מחושך הוא חוויה נפוצה, ואפשר לעזור לפעוט להתמודד איתה אם מתייחסים לפחד שלו בכבוד וברצינות, עוזרים לו להסביר במילים ממה הוא פוחד, מחבקים ומרגיעים אותו ומציעים לו פתרונות מעשיים, כמו אלה שמציעה חנה-בננה.
הדוב שבסיפור מציץ מכל דף בספר. כדאי לטייל בין האיורים, לחפש את הדוב ולספר איזה חלק מגופו רואים בכל פעם. אפשר גם לטייל מחוץ לספר, להחביא דוב צעצוע במקומות שונים בבית ולצאת לחפש: מי ימצא את הדוב הנעלם?
מתי גם אתם איבדתם דבר מה? איך הרגשתם? מה עשיתם כדי למצוא אותו? תוכלו לשוחח על כך עם ילדיכם, לספר על פעמים שמצאתם דבר שאיבדתם ולשתף בפעמים שעזרתם לאחרים למצוא דבר מה שהם איבדו.
מה ההבדל בין דוב לדובי? בהשראת הספר כדאי לשוחח על ההבדל ביניהם, לשיר שירי דובים כמו "מי כמונו הדובים" של לוין קיפניס, לספר סיפורים על דובים ולהיות לרגע דובים שהולכים בכבדות, נוהמים או מתחבקים חיבוק דוב….
אוהבים לחבק ולהתחבק? – תוכלו להסתובב בחדר וללכת כמו דובים. לקול מחיאת כף עצרו והעניקו לבן משפחה חיבוק נעים. חיבוק חזק ונעים! כדאי להעניק חיבוק לפני השינה, שיהיה ליווי מרגיע בדרך לשינה מתוקה.
תוכלו לשתף את ילדיכם בזיכרונות מילדותכם: האם חלקתם חדר עם אחים? מי הִשכיב אתכם לישון? האם סיפרו לכם סיפורים או שרו לכם שירים לפני השינה? האם ישנתם עם בובה או עם דובי?
בסיפור עמליה דואגת לאימא ומשכיבה אותה לישון. אפשר לשחק במשחק תפקידים:
הפעוטות ידאגו להשכיב את המטפלות לישון, יגישו להן מים, יכסו אותן בשמיכה ואולי אפילו יקריאו להן סיפור.
אפשר ליצור משחק תפקידים שבו הפעוטות ישחקו בתפקידים שונים: אחדים מהם יהיו עייפים וירצו ללכת לישון, אחרים ישחקו את תפקיד המשכיבים לישון, ופעוטות שירצו בכך יהיו הדובי פּוּ, הפיל ובובות הפרווה.
תוכלו לשחק במשחק ריקוד שבו הפעוטות "מתעוררים" או "הולכים לישון":
משמיעים מנגינת בוקר נעימה, והפעוטות מגיבים על פי עוצמת המוזיקה: כאשר המוזיקה מתנגנת, כולם רוקדים; כאשר המנגינה נחלשת, הולכים לאט יותר ויותר; כאשר המנגינה נעצרת, כולם שוכבים לישון; כאשר המוזיקה חוזרת, כולם מתעוררים וממשיכים לרקוד.
חיות צבעוניות – האיורים בספר מצוירים על טקסטורה צבעונית וכך הדף כולו מלא בצבע. ניתן לבקש מהילדים והילדות לבחור חיה אהובה, לצייר אותה בצבעים ולקשט אותה בחומרי יצירה צבעוניים ועזים בהשראת האיורים שבספר. אפשר להתנסות בציור באמצעות נקודות בדומה לאופן שבו נוצרו צבעים באיורי הספר.
חיות מוזיקליות – ניתן להשמיע בגן את היצירה "קרנבל החיות" מאת סן סֵנְס, המתארת מחול של בעלי חיים. במהלך ההאזנה תוכלו לציין בקול שמות של בעלי חיים שונים ולבקש מילדות וילדי הגן להמחיז אותם בתנועה.
משפחה של קוראים – כמה נעים להקשיב לסיפור שאימא או אבא מקריאים. הַזמינו את ההורים להצטלם עם ילדיהם בשעת הקראת סיפור ולהציג בגן תערוכת תמונות משפחתיות עם המלצה של המשפחות על סיפור אהוב במיוחד.
מהו יאק? האם ראיתם פעם גירית? עוד סיפור אחרון שופע חיות שונות ומגוונות. אפשר להתבונן באיורים ולהכיר בעלי חיים חדשים. תוכלו לבקר בגן חיות או בפינת חי כשהספר בידכם ולחפש את החיות המופיעות בסיפור.
האם למשפחה שלכם יש פעולות קבועות שמלוות אתכם במעבר בין יום ללילה, למשל צחצוח שיניים, סיפור, תפילה או שיר? האם אתם אוהבים לקרוא את הספרים של ספריית פיג׳מה לפני השינה? אם אתם רוצים, אתם יכולים ליזום מנהג חדש או טקס חדש שיסייעו לילדיכם להירדם בקלות ובשמחה.
תוכלו לשחק במשחק ״נחש מי״: כל אחד בתורו בוחר בעל חיים שמופיע בסיפור, מתנועע כמותו ומשמיע את הקולות שהוא מפיק. האם שאר בני המשפחה מצליחים לנחש מהו בעל החיים?
כדאי לשבת בנחת, לעיין באיורים הרכים ולזהות את כל הדרכים שבהן עוזר הדוב לחבריו. אפשר לבקש מילדיכם לספר לכם את הסיפור על פי רצף האיורים. תוכלו לשאול את ילדיכם, מה לדעתם רצה הדוב לספר לחבריו, או להמציא סיפור אחר של הדוב ולצייר אותו יחד.
הדוב הוא חבר טוב, שמזהה מה חבריו צריכים ועוזר להם. תוכלו להיזכר יחד כיצד עזרתם זה לזה במהלך היום. אפשר לבחור בן משפחה, שכן או חבר מהגן ולחשוב יחד לְמה הם זקוקים ואיך אפשר לסייע להם.
הדוב הופך את החוויה שעבר לסיפור שהוא מספר לחבריו. תוכלו להכין יחד ספרון "היום שהיה" ולצייר בו דברים שקרו לכם במהלך היום. את הספרון אפשר לקרוא יחד לפני השינה.
הגיעה שעת השינה וילדיכם מבקשים לקרוא ולספר עוד ועוד? אפשר להציב ליד המיטה קופסה או סלסילה קטנה ולהכניס לתוכה כמה ספרים אהובים שבחרתם יחד, כדי שילדיכם יוכלו לעיין בהם לבד אחרי שנפרדתם. מדי פעם כדאי לעבור על הסלסילה ולרענן את המבחר שבתוכה.
תוכלו לצאת יחד לטיול בשכונה, לאסוף עלי שלכת צבעוניים שנשרו מהעצים ולהכין מהם הדפסי עלים: מניחים נייר מעל עלה ועוברים עליו בצבעי פנדה בגווני השלכת. קשטו את הבית בהדפסי העלים.
לילדים רבים יש בובה או דוב מיוחד בבית שהוא רק שלהם. אפשר לבקש מהילדים להביא איתם את הדובי לקראת ההצגה של הסיפור, ולספר את הסיפור לילדים יחד עם הדובון הפרטי שלהם. הילדים יכולים לעלעל בין דפי הספר ואפילו לספר אותו לדובון שלהם בעצמם.
בואו נספר סיפור יחד! בחרו עם הילדים: שם+ חפץ, למשל: יוסי+ קומקום: כותרת הסיפור המשותף שלנו תהיה "הקומקום של יוסי". כעת כל אחד מהילדים בתורו יאמר מילה אחת בלבד. הסיפור יבנה לאט לאט, מילד לילד. כאשר מותר לומר רק מילה אחת נולדים סיפורים משעשעים ולא צפויים.
תוכלו להכין עם כל ילד ספרון "הסיפור שלי", מחברת אישית בה יתווספו לאורך השנה סיפורים מהחיים ומהדמיון של כל אחד ואחת. בסוף השנה כל ילד יקבל ספר משלו, עם סיפורים שהוא שיתף וצייר במהלך השנה.
הסתיו הישראלי קצר, אך הוא כבר כאן: עם שינויי מזג אוויר, ריח של גשם, ושעות האור המתקצרות. כדאי לפתוח חלון לרוח הסתווית, להזכיר את צבעי הסתיו ולהבחין בשינויים שחלו בסביבה. . בעקבות הסיפור תוכלו לעופף כמו ציפורים נודדות, לנוע עם הילדים בקלילות כעלי השלכת הנושרים או לצעוד כדובים כבדים ו"לשכב לישון" על השטיח של הגן.
הדוב ישן במערה, החולד מתכרבל במחילה. אך איפה מתחממים חתולי רחוב? בעזרת ארגז ריק ובדים ישנים תוכלו להכין יחד עם הילדים מחסה לחתולי רחוב, אליו הם יוכלו להיכנס בימי גשם ובלילות קרים.
כדאי לערוך פתיחת ספרייה חגיגית עם המשפחות. הילדים יכולים להמחיז את הסיפור בפני ההורים, אפשר לחלק את המשפחות לקבוצות בהם קוראים ספרים (כדאי לבקש מההורים להביא מהבית ספר אהוב, לחלוק עם אחרים), מספרים סיפורים, מכינים סימניות, יוצרים יחד כריכות לספרוני "הסיפור שלי" (מתואר בהצעה למעלה) ועוד. אפילו לערוך טקס רשמי של פתיחת הספרייה בגן ולהזמין את אחת המשפחות לגזור סרט. והכיבוד? עוגה בצורת ספר, כמובן! רעיונות נוספים לפתיחת ספריית פיג'מה באתר כאן.
כדאי לערוך מסיבת פיג'מות בגן, יחד עם ההורים אחרי שעות הגן או עם הילדים בלבד בשעות הבוקר, ולקרוא יחד את הסיפור. אפשר לקשט את הגן עם תפאורה של כוכבים וירח ולהזמין את כולם להתכרבל יחד, ליהנות מהאיורים הרכים שמלווים את הסיפור ולעקוב אחר מסע ההתבגרות של נינה.
"עכשיו לילה, אבל נינה חושבת שהיא ערה". אפשר לשוחח עם הילדים על ההבדלים בין חלום ומציאות: האם גם לכם קרה פעם שלא הייתם בטוחים אם אתם ערים או ישנים? מה יכול לקרות בחלום ולא במציאות? אפשר לתת דרור לדמיון ולצייר ציור שכולו חלום.
חבריה הצעצועים של נינה חושבים שהיא מוכנה למעבר מזחילה להליכה, אבל נינה לא בטוחה בכך. בכל רגע בחייהם הילדים עומדים בפתח הישג חדש (למשל, מעבר לגן חדש או לכיתה א', רכיבה על אופניים, עצמאות גוברת בפעולות יומיומיות). אפשר לשוחח על כך ולשאול אלו כוחות דרושים כדי לצלוח את המעבר, האם הם חוששים?
הסיפור מסתיים בצעדים הראשונים של נינה. תוכלו להמציא המשך לסיפור: לאן נינה הולכת? האם היא גם מועדת ונופלת? איך מגיבים בני המשפחה והחברים כשהם רואים את נינה הולכת? הציעו לילדים לצייר ולכתוב יחד עמוד המשך לספר.
אפשר לשוחח עם הילדים על דברים ש'בוגרים' עושים ו'קטנים' עדיין לא. אפשר לערוך רשימה של הישגים ויכולות: מה יודעים הילדים לעשות היום שלא יכלו לעשות בתחילת השנה, ומה הם רוצים ללמוד לעשות כשיהיו בוגרים יותר.
בעקבות הסיפור אפשר לבקש מהילדים להביא לגן תמונות שלהם כתינוקות, ולהציג אותן על לוח יחד עם תמונות שלהם מהשנה. כך כולם יכולים להתגאות ולהתרשם ממסע ההתבגרות של הילדים – וגם להיזכר בצעדים ראשוניים שלהם.
תוכלו להפנות את ההורים לאחת ההצעות בסוף הספר – להכין יחד עם ילדיהם אלבום של "צעדים ראשונים": צילומים של הילדים כתינוקות בזרועותיהם, ובהמשך זוחלים, הולכים, מבקרים לראשונה בגן… ולהציע להשאיר דפים ריקים להמשך ההתפתחות (המעבר לכיתה א', לימוד קרוא וכתוב ועוד הרבה!).
"עכשיו לילה, אבל נינה חושבת שהיא ערה". אפשר לשוחח עם ילדיכם על ההבדלים בין חלום ומציאות: האם גם לכם קרה פעם שלא הייתם בטוחים אם אתם ערים או ישנים? מה יכול לקרות בחלום ולא במציאות? אפשר לתת דרור לדמיון ולצייר יחד ציור שכולו חלום.
חבריה הצעצועים של נינה חושבים שהיא מוכנה למעבר מזחילה להליכה, אבל נינה לא בטוחה בכך. האם ילדיכם עומדים בפתח הישג חדש? (למשל, מעבר לגן חדש או לכיתה א', רכיבה על אופניים…) אפשר לשוחח על כך ולשאול אלו כוחות דרושים כדי לצלוח את המעבר, האם הם חוששים?
הסיפור מסתיים בצעדים הראשונים של נינה. תוכלו להמציא המשך לסיפור: לאן נינה הולכת? האם היא גם מועדת ונופלת? איך מגיבים בני המשפחה והחברים כשהם רואים את נינה הולכת? הציעו לילדיכם לצייר ולכתוב יחד עמוד המשך לספר.
אפשר לשוחח עם ילדיכם על דברים ש'בוגרים' עושים ו'קטנים' עדיין לא. אפשר לערוך רשימה של הישגים ויכולות של ילדיכם: מה הם יודעים לעשות היום שלא יכלו לעשות לפני שנה, ומה הם רוצים ללמוד לעשות כשיהיו בוגרים יותר.
ילדים רבים אוהבים לשמוע סיפורים על ילדותם המוקדמת. לאחר הקריאה אפשר להתכרבל יחד ולהיזכר בצעדים ראשוניים של ילדיכם. האם אתם זוכרים באיזה גיל הם התחילו לזחול, ללכת, אולי לעמוד על רגל אחת בלי ליפול? אפשר לחפש תמונות ישנות ולהכין יחד אלבום של "צעדים ראשונים": צילומים של ילדיכם כתינוקות בזרועותיכם, ובהמשך זוחלים, הולכים, מבקרים לראשונה בגן… אל תשכחו להשאיר דפים ריקים להמשך ההתפתחות (המעבר לכיתה א', לימוד קרוא וכתוב ועוד הרבה!)
כמו נינה וחבריה, גם אתם יכולים לצאת ל"טיול לילה". האם הסביבה המוכרת נראית שונה בלילה? מה אתם רואים, אלו קולות אתם שומעים? כדאי לקחת שמיכה ועותק של הספר, לשכב על הדשא ולהביט בשמים. יחד אפשר לחפש את הירח (האם הוא "ורוד ושוטף את העצים באור כסף בהיר", כמו בסיפור?), לִספוֹר כוכבים וללחוש סודות.
לילה טוב וקריאה נעימה מספריית פיג'מה!
רצוי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות ולעודד שיחה פתוחה. למשל, אפשר לשוחח על יום העבודה של אדון גדליהו. מה הוא עושה כדי להתכונן לקונים, איך הוא מתייחס לאנשים שבאים לבקר במכולת? כדאי לאפשר לילדים לדפדף בספר ולהבחין בין מה קורה במציאות ומה בחלום.
לאחר הקריאה אפשר לבקש מהילדים לספר את הסיפור במילים שלהם על-פי רצף התמונות. כדאי לשוחח על האיורים: מה הוסיף המאייר לטקסט של הסיפור? האם משהו הצחיק את הילדים בתמונות? האם הילדים יכולים לנחש מה מוכרים בעלי החנויות, שכניו של אדון גדליהו? ניתן לבקש מהם לחפש את התמונה של עוגת יום ההולדת הדמיונית של מיכאל ולהציע להם לצייר עוגה חלומית משלהם.
ילדים לומדים ומפנימים סיפורים באמצעות משחק ודמיון. כדאי לדאוג לצייד את פינת המשחק הסוציו-דרמטי בגן בתחפושות ואביזרים הקשורים לסיפור: מצרכים למכולת, דמויות של החיות שמופיעות בסיפור, ועוד.
כדאי לחפש יחד את התמונה של רחוב החנויות. אפשר לשאול את הילדים איפה הם עורכים קניות – במכולת, בסופרמרקט, אולי בשוק? בעקבות הסיפור אפשר להקים בגן "מרכז מסחרי" שלכם. רצוי לשתף את הילדים ולחשוב יחד: אלו חנויות תרצו, ומה יימכר בהן – רק "מה שנחוץ", או אולי גם חלומות?
אפשר להפתיע את הילדים ולהזמין הורים להציג את הסיפור בפני הקבוצה – או להכין עם הילדים המחזה אליה יוזמנו ההורים. בתום ההצגה אוכלים יחד עוגת יום הולדת, ומחלקים את הספרים למשפחות.
כדאי לחפש עם הילדים את הצרצר בכל עמוד בו הוא מופיע, ולהיזכר יחד באִמרות החוכמה השונות שלו. האם כל האמרות מובנות לילדים? אפשר לשוחח על פתגמים ואמרות, מהסיפור, ממקורות אחרים – ואפילו פרי דמיונם של הילדים.
אפשר להציע לילדים לבחור אחת האמרות של הצרצר ולצייר אותה. את יכולה להקדיש לוח קיר בגן לציורי האמרות, אליו יתווספו במהלך השנה עוד פתגמים שמשתקפים בספרי ספריית פיג'מה. כדאי לשמור את ציורי הילדים ובסוף השנה להכין מהם "ספרוני חוכמה של הגן שלנו".
מיכאל ואמא נכנסים למכולת של גדליהו כדי לקנות מצרכים לעוגת יום הולדת עבור מיכאל. אפשר לשוחח על ימי הולדת: איך מרגישים כשהולכים לישון בגיל מסוים, ומתעוררים בגיל אחר? איך מציינים ימי הולדת בגן שלכם, האם הילדים זוכרים את חגיגת יום ההולדת בשנה שעברה? האם גם הם עזרו לאפות את העוגה?
"גלין-גלן לנכנס, גלין-גלן ליוצא": אתם יכולים להכין עם הילדים פעמונים לדלת. מחברים יחד פעמונים, צדפים, חרוזים, אפילו כפיות או מפתחות ישנים. לצד הפעמונים שהילדים לוקחים הביתה, כדאי להכין עוד כמה ולתלות אותם בכניסה ובחצר הגן. בכל פעם שתשמעו "גלין-גלן" של הפעמונים שיצרתם, תיזכרו בסיפור על גדליהו!
נשמח לשמוע כיצד שילבת את הסיפור בגן שלך!
איפה אתם עורכים קניות – במכולת, בסופרמרקט, אולי בשוק? עם ילדיכם תוכלו לחפש מתכון לעוגה, להכין רשימה של מצרכים ולצאת יחד לקניות. עם חזרתכם הביתה, תוכלו לאפות יחד את העוגה ולכבד בני משפחה וחברים!
"גלין-גלן לנכנס, גלין-גלן ליוצא": אתם יכולים להכין פעמונים לדלת. מחברים יחד פעמונים, צדפים, חרוזים, אפילו כפיות או מפתחות ישנים. תולים על הקיר או מהתקרה לצד פתח הדלת ומחכים למשב הרוח שיגרום לפעמונים שלכם להשמיע "גלין-גלן".
אדון גדליהו חולם חלום מוזר ומשעשע, ובו משולבים מציאות ודמיון. אפשר לשוחח על חלומות: אם ילדיכם זוכרים חלום שחלמו; אם קרה פעם שלא הייתם בטוחים אם אתם ערים או ישנים; ומה יכול לקרות בחלום ולא במציאות. אפשר לתת דרור לדמיון ולצייר יחד ציור שכולו חלום.
כדאי להסביר לילדיכם את הפתגם "מִכָּל-מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתּי" ולהיזכר יחד באִמרות החוכמה השונות של הצְרָצר. תוכלו לבחור אחת האמרות של הצרצר ולצייר אותה. האם אתם מַכירים עוד אמרות? כל אחד יכול לתרום לנו בחוכמתו. תוכלו לשאול את ילדיכם ממי הם לומדים.
אדון גדליהו מוכר בחלומו דברים שאינם נחוצים לתרנגולת, לעז ולדבורה. אפשר לשוחח יחד על קניות: האם אתם קונים תמיד רק דברים שאתם צריכים? האם לפעמים אתם מתפתים לקנות משהו שלא באמת נחוץ? בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח עם ילדיכם על הרגלי צרכנות, על ההבדל בין דבר נחוץ לדברים שאינם נחוצים – ולזכור כי גם לחלומות יש מקום חשוב בחיים.
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות ולאפשר לילדים לעיין מקרוב באיורים מלאי הדמיון שציירה אורית ברגמן. מי הדמויות באיורים? איזה צעצועים מופיעים בסיפור, איזה צעצועים יש לילדי הגן?
אפשר לבקש מהילדים לבצע את הפעולות המוזכרת בסיפור בתנועה במרחב הגן: לקפוץ, לעוף כמו ציפור, להתחבא, להיות קטנטן ואחר כך להפוך לענק, לעצום עיניים… את משחק התנועות כדאי ללוות במוסיקה.
לפני השינה, הילד בסיפור מגשים משאלות. הוא מטייל בשמים, רוכב על גבו של זאב, הופך לענק ואחר כך לגמד. אפשר לשוחח עם הילדים על משאלות וחלומות שלהם, והציע להם לצייר משאלה שהם היו רוצים להגשים.
בעקבות הספר אפשר לערוך בגן מסיבת פיג'מות – בשעות הגן (כדאי לבקש מהילדים להביא מברשות שיניים, דובי או בובה – וכמובן ללבוש פיג'מה!), או בשעות הערב יחד עם ההורים. איזה סיפור תרצו לספר לפני השינה?
"אבא אמר 'צחצח שיניים' / אבא אמר 'נקה את האוזניים'…"
אתם יכולים לשחק בפנטומימה, ובמקום לקרוא את המילים הכתובות בספר, לבטא את הפעולות באמצעות תנועה. האם ילדיכם הצליחו לנחש מה האבא שבסיפור אמר?
ניתן להתבונן באיורים ולזהות יחד את הבובות ואת הצעצועים של הילד. אילו בובות יש לכם? האם גם אתם ישנים איתן? אפשר לעקוב אחר האיורים ולגלות מה קורה לצעצועים כשהם מפסידים במשחק (הם הולכים לישון!)
גם אתם יכולים לשחק "המלך אמר": כל אחד בתורו יכול להיות "מלך" ולתת לאחרים הוראות. אם ה"מלך" פתח במשפט "המלך אמר…" – האחרים חייבים לשמוע בקולו ולעשות את מה שפקד; אבל אם המלך אמר "להרים ידיים" ללא המשפט הפותח ("המלך אמר") – לא ממלאים את הוראותיו. מי שמתבלבל, יוצא מן המשחק ומחכה להמלכת המלך הבא.
הילד בסיפור מדמיין שהוא מלך וקובע כללים חדשים: בממלכה שלו מותר לקפוץ על המיטה, לעוף, להיות ענק ולרכוב על זאבים. אתם מוזמנים לדמיין יחד, מה הייתם רוצים לשנות בעולם שלכם? למשל, מה היה קורה אילו היינו הולכים לגן בלילה וישנים ביום?
הילד בסיפור נערך לשינה לאחר צחצוח שיניים, מקלחת ונשיקת "לילה טוב". איך ילדיכם מתכוננים לשינה? האם יש לכם טקס, תפילה או שיר שמלווה אתכם במעבר בין יום ללילה?
תוכלו לשתף את ילדיכם בזיכרונות מילדותכם: האם ישנתם בחדר יחד עם אחים? מי השכיב אתכם לישון? האם סיפרו לכם סיפורים או שרו שירים לפני השינה? האם ישנתם עם בובה או עם דובי? אולי יש לכם סיפור מצחיק מהעבר הנוגע לשעת ההשכבה?
לילה טוב!
מדוע הילד צחק בחלום? 
משהו אחד ולישון 
לילה חשוך אחד 
איפה הדוב 
אמא, צריך לישון 
עוד סיפור אחרון 
הסיפור הטוב של דוב 
נינה הולכת 
בוקר טוב גדליהו 
המלך אמר 
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
קְרִיאָה
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
מִשְׂחָק
שֵׁמַע
כְּלָלִי
בַּדֶּרֶךְ הַבַּיְתָה
הַמְחָשָׁה
חֵקֶר
יְצִירָה
לָצֵאת הַחוּצָה
סִרְטוֹנִים
חֲגִיגָה
מדפיסים
גוזרים
ומשחקים!
