ילדות וילדים שונים זה מזאת ביכולת לשתף, לחלוק ולהעניק. סיפורים על נדיבות מנקודות מבט שונות, יכולים להציג כיצד היא באה לידי ביטוי במגוון אופנים, בין דמויות שונות ובמצבים משתנים, ומאפשרים לבחון יחד - מהי נדיבות? איך אנחנו מרגישים כשאנחנו נדיבים כלפי אחרים, ואיך אנחנו מרגישים כשנדיבים כלפינו?
קריאה משותפת היא הזדמנות לזמן איכות משפחתי ומקרב, אך לעיתים קשה לפנות לה מקום בקצב החיים המהיר והתובעני. ביסוס זמן קריאה קבוע בסדר היום המשפחתי יכול לעזור. כמו סבא ועכברה, תוכלו להכריז שעכשיו אתם בזמן רק שלכם ולמצוא פינה שקטה ונקייה מהסחות דעת.
בִּמְיֻחָד בִּשְׁבִילְכֶן! סִרְטוֹן הַדְרָכָה קָצָר עַל סֵפֶר 3 שֶׁבַּדֶּרֶךְ! 🎉❣️
כיצד לשלב את הספר באופן חווייתי עם ילדי וילדות הגן? מגוון רעיונות והעמקה שיהפכו את הקריאה לקסם!
דרך שיח משותף על החוויה הרגשית של נח, ניתן יהיה לגלות מה מעורר בילדיכם הזדהות ועניין. תוכלו לשאול: כיצד לדעתכם הרגיש נח אפרוח כשחבריו אמרו לו שהוא ייכשל? מדוע לדעתכם הוא עזר לחבריו למרות שנעלב מהם? האם האמנתם שהוא יצליח?
ומה אתם יכולים לעשות? בהשראת נח אפרוח אפשר להעצים את תחושת המסוגלות של הילדים, ולהכין יחד לוח משימות משפחתי שבו כולם עוזרים, וגם ה"קטנים" בבית מבצעים מטלות של גדולים.
בהשראת המסלול המאתגר שעבר נוח עד לראש ההר, אפשר להרכיב בבית "מסלולי אתגרים" שונים מרהיטים, שמיכות וכריות. כשמנסים לצלוח אותם אפשר לעודד את הילדים בקריאת חיזוק: "למי הכוח? לנוח אפרוח!"
דמותו של נח אפרוח ואופן התמודדותו עם אתגרים יכולות לעורר השראה, לקדם הבנה רגשית ולהוות הזדמנות לשיח בהיבטים שונים.
אמונה עצמית: נח מציב לעצמו יעד מאתגר, ואף שחבריו לועגים לו, הוא מאמין בעצמו ולא מוותר.
התמודדות עם עלבון: פעמים רבות היעלבות גורמת לילדים להיסגר בתוך עצמם או להפך – להגיב בכעס ובתוקפנות. "באמת נעלבתי" – נח מראה לנו שתחושת עלבון אינה מעידה על חולשה, וחשוב לבטא את הרגש, אך גם טוב להמשיך הלאה ולסלוח.
תחושת מסוגלות ודימוי עצמי –להיות קטן גדול: ילדים רבים בגילי גן מתמודדים עם קונפליקטים של "קטנים מול גדולים", פעם הם קטנים מדי ופעם גדולים מדי. גם נח אפרוח יודע שהו קטן, אך הדבר אינו פוגם בתחושת המסוגלות שלו.
במפגש חוזר עם הספר כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות ועם עותק אישי לכל ילדה וילד – כך יתאפשר להתבונן באיורים, לעקוב אחר המתרחש, לשוחח על רגשות ולהעצים את חוויית הקריאה.
קריאה באיורים – בקבוצות קטנות ניתן להציע לילדים לעלעל בעותק האישי ולספר במילים שלהם על המתרחש באיורים.
במהלך הקריאה הראשונה כדאי לשאול שאלות שיסייעו להבנת הסיפור, למשל: מדוע נח מרכין את ראשו כשחבריו צוחקים?
נקודות עצירה לשאלות ניבוי
– בכל פעם שנח שומע מישהו מחבריו קורא לעזרה, אפשר לשאול: "אבל רגע, מה נח שומע?" או "עוד צעקה, מי שם?"
– כשנח נקלע לסכנה: "איך ייחלץ?" תוכלו להשתהות ולבחון אילו פתרונות או הצעות מגיעים מהילדים.
– כשהחיות נסחפות: "האם לדעתכם נח יציל אותן?"
במפגש חוזר עם הספר תוכלו לקיים שיח רגשי, ולבחון אילו נושאים בסיפור נוגעים בילדים במיוחד. אפשר לשאול:
– כיצד לדעתכם הרגיש נח כשהחיות האמינו שייכשל וצחקו עליו?
– איך הוא נראה באיור?
– מדוע לדעתכם הוא בכל זאת המשיך בדרכו?
– למה הוא עזר להן, אף שעלבו בו?
– מה תציעו לחיות לומר לו בפעם הבאה שיצא למשימה?
מהסיפור אלינו – בקבוצות קטנות תוכלו לשאול: קרה לכם שניסיתם לעשות משהו קשה מאוד והצלחתם? כיצד הרגשתם? אם מישהו אומר לכם שלא תצליחו במשהו – מה תוכלו לעשות? מה זה "להיעלב"? האם גם אתם נעלבתם פעם מחברים? כיצד פעלתם?
אפשר להזכיר את הסיפור בכל פעם שילד נעלב ולשאול: זוכרים מה נוח הרגיש? זוכרים שהחיות הצטערו?
בקשת סליחה – ילדים צעירים מתקשים לעיתים לבקש סליחה. כדאי לחזור לסיפור ולקרוא שוב את בקשת הסליחה וההתפייסות ואת דבריו של נח. כדאי להתבונן יחד באיורים ולבדוק איך החברים נראים כשהם מבקשים סליחה, לשאול מה הם מרגישים, ומה נח מרגיש. לאחר שיח על הדמויות בסיפור אפשר לשאול את הילדים אם הם ביקשו סליחה ממישהו או שאולי מישהו ביקש סליחה מהם. מתי זה קרה? כיצד הרגישו? למה זה חשוב?
מה אוכל הנברן? למה קיפוד הופך את עצמו לכדור קוצים? כיצד אפרוח בוקע מביצה? איזה שיר יש על חרדון?
תוכלו להתוודע למאפייני החיות ולערוך חקר מלהיב על כל אחת מהדמויות בסיפור: אפשר לצפות בסרטוני טבע או בתמונות של החיות במציאות, לחפש תשובות לשאלות של הילדים, להקשיב לשירים ולסיפורים נוספים על החיות, ואפילו לעסוק בביטויים הקשורים אליהן, כגון "לנבור בדברים" (נברן), ו"להתחרדן" (חרדון).
בהשראת הסיפור אפשר להכיר לילדים את השיר אדון חרדון, שכתבה לאה נאור, ונמצא בחוברת "זמר לך לגיל הרך".
נח תופס את בול העץ שהוא מוצא, ובכל פעם צולח אתגר אחר ומציל עוד חבר.
כמו נח גם אתם יכולים לצלוח אתגרים ולעזור לחברים. התחקו אחר המתרחש בסיפור באופן משעשע:
שטיח או מזרן יוגה מגולגל יכולים להיות בול העץ שלכם, וחישוקים, חבלים וכדורים קטנים ישמשו כמסלול מכשולים שיש לעבור. הושיטו יד וצרפו חברים נוספים אל "בול העץ" שלכם.
הסיפור מתאים מאוד להמחזה גם עם ילדים צעירים, מכיוון שהוא מלא בפעילות ובאפיזודות חוזרות. ניתן להמחיז את הסיפור מתחילתו עד סופו או לבחור אפיזודה להרחבה. אפשר למשל להמשיך את הסיפור ולהעלות הצגה על הדברים שאמרו החברים אלו לאלו בפסגת ההר.
חשוב להציע לילדים לבחור תפקידים שהם מעוניינים בהם, להכין איתם את האביזרים והתלבושות, לבחור מוזיקה, להכין כרטיסים, לעצב תפאורה ועוד ועוד.
"יש לי כוח כמו נח אפרוח" – תוכלו לחשוב על משפט מעצים בהשראת הסיפור ולהכין יחד מדליית עידוד. בכל פעם שילדה או ילד יצלחו אתגר הם יוכלו לענוד את המדליה ולהיזכר בסיפור על אפרוח קטן שהיה לו כוח גדול.
מעודדים את נח בדרך להר – "אתה יכול"; "נח, אני מאמין שתצליח"; ומה עוד ירצו ילדי הגן לאחל?
אפשר לחשוב יחד על מילים וציורים צבעוניים ולהזמין את הילדים להכין לנח ברכת עידוד מקושטת ושמחה.
הרחבת ידע עולם
היכרות עם חיות שדה מיוחדות: נברן, קיפוד וחרדון.
מְיֻמָּנוּיוֹת
מיומנויות תוך־אישיות ובין־אישיות
– ויסות רגשי ומודעות עצמית – נח חווה עלבון, פחד והיסוס, אך הוא מצליח להתגבר על הפגיעה ברגשותיו ולפעול בזכות כוח פנימי. – התמדה ונחישות – נח מציב לעצמו מטרה ואינו מוותר למרות הקשיים.
– מיומנות קוגניטיבית – פתרון בעיות- הסיפור מזמן התבוננות בתהליך חשיבה גמיש ויצירתי: האפרוח מתמודד עם אתגרים משתנים, מעריך מצבים, בוחן חלופות ופועל באופן עצמאי כדי למצוא פתרונות.
כך למשל, כשהשביל מוצף במים והוא לכוד, נוח מבחין בבול עץ הצף ומשתמש בו בצורה מקורית. בהמשך, כשהוא נדרש להציל את חבריו, הוא מפעיל את אותה יכולת חשיבה גמישה – מושיט כנף לנברן, משחרר את הקוצים של הקיפוד שנתפס בעלים, ומוצא דרך להעלות גם את החרדון למקום בטוח.
עֲרָכִים
– ערבות הדדית ועזרה לזולת נח מתעלה מעל הפגיעה ברגשותיו ומושיט עזרה לחבריו בשעת צרה. בכך הוא ממחיש ערכים של ערבות הדדית, אכפתיות ונתינה ללא תנאי.
בִּמְיֻחָד בִּשְׁבִילְכֶן! סִרְטוֹן הַדְרָכָה קָצָר עַל סֵפֶר 2 שֶׁבַּדֶּרֶךְ! 🎉❣️
כיצד לשלב את הספר באופן חווייתי עם ילדי וילדות הכיתה? מגוון רעיונות והעמקה שיהפכו את הקריאה לקסם!
בכולנו יש צד חולם וצד מעשי. תוכלו להיזכר יחד ולשתף: מתי קרה לכם שהתנהלתם כמו ארנב? ומתי כמו חמור? האם דמיינתם או חלמתם פעם על משהו ואז פעלתם להגשמתו? קרה ששיתפתם פעולה עם חבר כדי לשמח מישהו או ליצור משהו ביחד?
דמיינו חגיגה חלומית משלכם: מה תרצו שיהיה בה? עוגה מעננים? אולי מופע של חיות מזמרות? עכשיו היו מעשיים והשתמשו במה שיש סביבכם: אולי תכינו זר מאטבי כביסה? ואולי מתנה מפלסטלינה?
האזינו לפרק יום הולדת משעשע בהסכת של דידי וירדן!
דידי וירדן מגישים את ״צילה וגילה״ של נירה הראל: שתי סבתות נחמדות אופות עוגה ויוצאות למסיבת יום ההולדת של נכדתן האהובה, בדרך נתקלות באנשים ואתגרים. מה יעלה בגורלה של העוגה? בנוסף נשמע גם את ״בוקר טוב גדליהו״ של שלומית כהן אסיף ונאזין לשיר ״יום הולדת״ שכתב והלחין דידי שחר.
חזון ומעשה – אלה שתי תכונות הנדרשות להצלחת משימה. ארנב, בעל החזון, מציע לערוך מסיבה לפיל, אלא שהוא נסחף בדמיונות, ומי שמתרגם את החלום למציאות הוא החמור המעשי. הספר מלמד אותנו שחשוב להיות מעשיים ולדעת לעבוד עם מה שיש, כמו חמור, ובכל זאת נותן מקום גם לארנב בעל החזון והחלומות.
מחווה וכוונה טובה – מלבד הסגנון והאיכויות השונות שארנב וחמור מייצגים, הסיפור מקדם את ערך הנתינה לזולת, את הרצון לשמח חבר. כמו כן מובע המסר שהמניע החיובי הזה מוציא מאיתנו את המיטב, כל אחד בדרכו.
שילוב הספר בכיתה – ישנם ילדים שנוטים יותר לתכונות "ארנב", עם חלומות על רעיונות גדולים, בעוד אחרים נוטים יותר לתכונות "חמור", היכולת להוציא לפועל רעיונות בתנאים שהמציאות מזמנת. במפגשים חוזרים עם הסיפור תלמידי הכיתה ייחשפו לשתי האיכויות הללו וילמדו שכדי להגשים חלומות, קטנים וגדולים, כדאי לשלב כוחות ולעבוד יחד.
טרום קריאה שיח טרום קריאה יכשיר את הקרקע להאזנה לסיפור ויסייע בהבנתו. אפשר לבקש מהתלמידים להתבונן בכריכה ולדלות ממנה פרטים על הסיפור. הם יוכלו למשל לזהות שגיבורי הסיפור הם ארנב וחמור. גם כרטיס הברכה שארנב מחזיק מתקשר לשם הספר.
במהלך הקריאה הראשונה תוכלו לשאול כמה שאלות שיסייעו בהבנת הסיפור:
– מדוע ארנב חושב שזה "לא הוגן"?
– מדוע ארנב מופתע כשחמור מציע לעשות משהו?
– מדוע חמור לא עונה לארנב כשהוא מדבר על המסיבה? שאלה זו כדאי לשאול לפחות בשני מקומות בסיפור, כדי להדגיש את ממד העשייה.
נקודות עצירה לשאלות ניבוי:
– כשארנב מגלה שהמסיבה לפיל כבר מוכנה, אפשר לשאול: מה יקרה עכשיו לדעתכם? כיצד ארנב יגיב?
– מייד אחר כך, כשחמור מציע לארנב שיעשה משהו – ניתן לשאול: מה הייתם מציעים לארנב לעשות?
שאלת שחזור: תוכלו לעצור כשארנב מגלה שחמור עשה כבר הכול בעצמו ולשאול: מי הציע לערוך את מסיבת ההפתעה?
שאלות למפגשים חוזרים עם הספר:
– מדוע חמור לא מדבר?
– אם חמור לא היה פועל, האם הייתה נערכת מסיבה לפיל?
– אם ארנב לא היה מציע רעיונות, האם הייתה נערכת מסיבה לפיל?
– אילו רעיונות היו לארנב? האם אפשרי ליישם אותם?
– אילו רעיונות היו לחמור? האם הוא סיפר עליהם לארנב?
האיורים בספר מספרים את הסיפור ללא מילים. ניתן לשחזר את הסיפור באמצעות האיורים.
מציעה להתייחס להבעות הפנים של החמור והארנב. הן משמעותיות.
להבדל בין הצבעוניות בין דפי המציאות לדפי הדמיון (ההצעות של הארנב).
מה דעתנו?
– האם לדעתכם לשניהם היה חשוב באותה מידה שפיל ישמח?
– מדוע לדעתכם ארנב בחר לכתוב שיר?
– מה לדעתכם גרם להצלחת המסיבה? בהקשר זה אפשר לשלב את הפתגם "טובים השניים מן האחד".
– מה לדעתכם שימח את פיל במיוחד? מה הוא למד מחבריו?
מהסיפור אלינו – בקבוצה קטנה תוכלו לשאול:
– איך לדעתכם הרגיש ארנב בעת שגילה שחמור עשה כבר הכול בעצמו? האם קרה לכם מקרה דומה?
– מתי קרה לכם שהתנהגתם יותר כמו ארנב? האם למשל תכננתם בדמיונכם לפרטי פרטים מבנה לגו מפואר שיגיע עד החלל? עודדו את התלמידים לחשוב על כמה שיותר דוגמאות מחייהם.
– מתי קרה שהתנהגתם יותר כמו חמור? האם למשל רציתם לשחק במשחק קוסמים ומייד חיפשתם מקל שיהיה לכם לשרביט קסם?
– האם תוכלו לחשוב על מצבים שבהם "חמור" יכול לעזור לנו ועל מצבים שבהם "ארנב" יכול לעזור?
– באילו מצבים לדעתכם אפשר לשלב את שניהם? איך לדעתכם אפשר לעבוד יחד כדי להגשים חלום?
לוח שנה כיתתי – כמו חמור וארנב, גם תלמידי הכיתה יכולים ללמוד להסתכל בלוח השנה ולדעת מתי חבריהם לכיתה חוגגים יום הולדת. הראו לתלמידים לוח שנה וחלקו אותם לקבוצות על פי חודש לידתם. כל קבוצה תיצור את העמוד של חודש יום ההולדת שלה, ובעזרת ציורים, מדבקות או תמונות תסמן את ימי ההולדת של חברי הקבוצה.
יזמי יום הולדת – בכל חודש קבוצת תלמידים אחרת תהיה אחראית על הכנת ברכה או תכנון פעילות קצרה לימי ההולדת. הקבוצה תוכל להיעזר בתיבת רעיונות שתעלו יחד, למשל התחלות של משפטים יפים, משחקים, רשימת "מה אנחנו אוהבים בילד/ת יום ההולדת" ועוד.
בהשראת חמור וארנב, גם אתם יכולים לתכנן מסיבת הפתעה לפיל או מסיבה לכיתה. אפשר פעם אחת להיכנס לנעלי ארנב ופעם אחת לנעלי חמור.
מתכננים כמו ארנב – תוכלו לעצום עיניים ולתכנן את המסיבה הכי חלומית – איפה היא תהיה? איך תיראה העוגה? אפשרו לתלמידים להפליג בדמיונם ולבטא כל רעיון שעולה בראשם.
מכינים כמו חמור – ואיך אפשר לערוך מסיבה משמחת מחפצים ומחומרים שיש כאן ועכשיו? מחומרים שתאספו מהטבע או אפילו רק מחפצים שנמצאים בכיתה ובסביבתה – תוכלו להכין עוגה, זר, קישוטים וכל דבר שתחשבו עליו.
מחפשים רעיון לבית מארח? אפשר בפיג'מה! בקשו מהילדים להביא את העותק האישי שלהם מהבית, והתחילו את הפעילות כאשר כל ילד וילדה מחזיקים בעותק שלהם לזמן קריאה משותף. הילדים יוכלו לחלק את העמודים ביניהם ולקרוא בעצמם, או שאתם תקראו יחד איתם. בשיח שלאחר הקריאה מומלץ להיעזר בשאלות המוצעות בסוף הספר וגם בהצעות לצוותים.
משחק – אחד מדבר ואחד עושה במשחק זה ילד אחר מתנדב להיות "הארנב המדבר", ושאר הילדים הם ה"מוציאים לפועל". על הארנב המדבר להוביל אותם במסלול קצר תוך כדי הוספת משימות בדרך ופרטים מהדמיון, למשל: "עכשיו מתקרב חד-קרן וצריך להביא לו מים מהנהר הקסום", והילדים יעשו את עצמם ממלאים מים מהנהר הקסום. ואיזה רעיון יהיה לילד הבא?
תוכלו להתבונן באיורים ולשוחח על הקושי והתגמול שבנתינה: כיצד נראה הארנב כאשר הוא נותן מרצונו זרעים? ומהי הבעת פניו כשהרוח "לוקחת" אותם ממנו? איך לדעתכם מרגישים כשמישהו חולק איתנו משהו שחשוב לו? האם יש משהו שקשה לכם לחלוק עם אחרים?
בהשראת הסיפור תוכלו להכין יחד שקיות של אהבה, ולמלא אותן בכל דבר שהוא משמח בעיניכם: עוגיות שאפיתם יחד, כרטיסי ברכה שצבעתם, ואפילו זרעים שליקטתם מפירות או צמחים. כעת אפשר לצאת למסע של נתינה ולהפתיע אנשים אהובים.
תוכלו לדמיין יחד את שביל הנתינה שלכם: האם הוא ארוך או קצר? מפותל או ישר? אילו צבעים תבחרו לשביל שלכם? תוכלו לצייר את השביל בעזרת קיסמי אוזניים טבולים בצבע, להתחקות אחר הנקודות באיורים, וליצור שלל פרחים צבעוניים "בבלגן נפלא".
אפשר לצאת לטיול בסביבת הבית ולבחון את השינויים הסביבתיים שמביא מזג האוויר. אולי פורחים פרחים? אולי נושרים עלים? אפשר לבחור מקום אחד, להצטלם בו לאורך עונות השנה המתחלפות, ולבחון דרך התמונה את השינויים שחלים בטבע.
הספר הראשון לשנה זו עוסק בנתינה ובחמלה, ועובר דרך החיבור לטבע בשביל אל הלב.
כשארנב חולק את הזרעים עם הציפור, עם השבלול ועם הקיפוד, הוא עושה זאת מחמלה ומרצון טוב, אך כשהרוח מעיפה את הזרעים הוא חווה תסכול גדול, זאת לא הייתה הבחירה שלו. ילדות וילדים רבים יוכלו להזדהות עם תחושותיו של ארנב ועם תגובותיו למצב של חוסר שליטה.
הסיפור מזמין את הקוראים לבחון שאלות של שיתוף ונתינה – "מתי אני בוחר לשתף?" "מה קשה לי יותר לחלוק?" – ולגלות ביחד עם ארנב את הקסם שבנתינה, את היכולת שלה לשמח את המקבל ואת הנותן גם יחד. הפריחה הססגונית שמגיעה בעקבות נדיבות ליבו של ארנב הקשרים המשפחתיים החזקים והחיבור לטבע, מעשירים את הממד הערכי והרגשי בסיפור.
בקטע שבו הרוח מפזרת את הזרעים תוכלו לעצור ולשאול: "מה לדעתכם יקרה לזרעים שעפים ברוח?"
שאלת שחזור
בקטע שבו הארנב מספר כי הכניס את הידיים לשני הכיסים, תוכלו לעצור ולשאול: "אתם זוכרים מה יש לו באחד הכיסים (חור)?" "מה לדעתכם יקרה?"
שאלות שיסייעו לוודא את הבנת הסיפור
מדוע ארנב חשש שאימא שלו תהיה עצובה?
מדוע אימא שמחה, ולא הייתה עצובה?
מה גרם לפרחים לפרוח בשביל?
למה התכוון ארנב כשאמר "שום דבר לא התבזבז או נאבד?"
במפגש חוזר עם הספר תוכלו לשאול שאלות שיסייעו להיזכר בעלילה, תוך כדי התבוננות באיורים
מה עשה ארנב עם הזרעים שנותרו לאחר שהרוח חטפה את השקיק וחלק מהזרעים?
מדוע הזרעים לא נשמרו בכיס?
שיח רגשי דרך איורים תוכלו להתבונן יחד באיורים ולשאול: "מהי הבעת פניו של ארנב כשהוא חולק עם החיות זרעים?" "איך לדעתכם הוא מרגיש?" "איך לדעתכם הרגישו הקיפוד, הציפור והשבלול כשקיבלו את הזרעים?" "מהי הבעת פניו של ארנב כשהרוח מעיפה לו את הזרעים?" "ובסוף הסיפור, כשהוא מגלה שהשביל פורח?"
גם אפשר לחזור ולהתבונן באיור שבו ארנב ואימו יוצאים אל השביל עם בוא האביב, ולחשוב מה אומרים השכנים לארנב ולאימו.
מהסיפור אלינו
ילדות וילדים שונים זה מזה ביכולת לחלוק ולשתף. שיח על נתינה ונדיבות יכול לסייע לילדים לבחון מתי הנתינה מגיעה ממקור פנימי ומשמחת אותם, ומתי היא נכפית עליהם מבחוץ. כך ניתן לתת תוקף לתחושות הקושי הנלוות לעיתים לנתינה, להטמיע את הערך שבה, לטפח אמפתיה ולחזק את הקשרים בקבוצה. בקבוצות קטנות, לאחר ההתייחסות למחשבות ולרגשות של הדמויות, תוכלו לשאול שאלות הנוגעות לילדים: "האם יש משהו שאתם אוהבים לשתף עם אחרים?" "איך אתם מרגישים כשחבר חולק אתכם צעצוע שחשוב לו?" "קרה לכם שלא רציתם לחלוק?" "אם אנחנו לא מעוניינים לתת או לחלוק – מה נוכל להגיד?"
קריאה בקבוצות קטנות
במפגשים חוזרים עם הספר כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות, כדי שהילדים יוכלו לעקוב אחר האיורים, להבין טוב יותר את המתרחש, לשוחח ולשאול שאלות, וכך להעצים את חוויית הקריאה.
יוזמות של נתינה לקהילה ולסביבה יכולות לחזק את הערך העצמי ולהעצים את תחושת השייכות. בעקבות הסיפור כדאי להתייעץ עם הילדים ולשאול מה הם היו רוצים לעשות למען הקהילה. תוכלו למשל לשתול ולהקים יחד גינת ירק בסביבת הגן ולשתף את התוצרים עם השכנים. אפשר להכין ולקשט כרטיסי ברכה משמחים ולחלק במוסדות קהילתיים כמו בית אבות או עמותה קרובה, לאסוף צעצועים עבור ילדים אחרים, בקיצור – כל יוזמה שתעלה על דעתכם ותרחיב את ליבכם.
להשראה: הסרטון "חלומות מתגשמים" במרחב הפדגוגי גני ילדים.
עוקבים מהזרע אל הצמח
בעזרת קטניות (כמו חומוס או עדשים), צמר גפן לח וקופסאות שקופות שאינן סגורות, תוכלו להנביט זרעים, להמחיש את מושג הזמן, ולעקוב אחר התהליך מדי יום במשך שבועיים ולראות – מה קורה לזרע? האם הוא השתנה?
להרחבה: השידור לילדים במרחב הפדגוגי גינה במטבח- זרעים ונבטים
הזרעים שנבטו לאורך השביל היו זרעי פרחים. בעקבות הסיפור תוכלו להרחיב את הידע, לחקור יחד ולהתוודע לזרעים שנמצאים במזון שאנו אוכלים, ואשר נבדלים זה מזה בגודל, בצבע ובמאפיינים נוספים.
תוכלו לבחון זרעים של פירות וירקות, למשש אותם, לנסות לחלץ אותם עם הידיים, לטעום זרעים שניתן לאכול לאחר בישול, כמו חומוס או עדשים, להריח ולמולל זרעים יבשים מצמחים שונים ועוד.
בסיפורים ושירים נוכל לפגוש זרעים מיוחדים, דמיוניים. אפשר להשמיע לילדים את השיר "זרעים של מסטיק", שכתבה לאה נאור והלחין נחום היימן, בביצוע דליה פרידלנד וילדי קיבוץ בית אלפא.
לאחר מכן ניתן להזמין אותם להציע הצעות לזרעים דמיוניים משלהם. אפשר בהמשך להציע להם ליצור ממגוון חומרים את הזרעים הדמיוניים והפרחים או העצים שנבטו מהם.
מתוך הספר עולים ידע, מיומנויות וערכים ברוח הגן העתידי, שאפשר לפתח שיח ופעילויות בהשראתם.
יֶדַע
מודעות פונולוגית,חריזה הסיפור כתוב בחרוזים, דבר שמאפשר לילדים להשתתף בקריאה, במיוחד בקריאות החוזרות, ואף לשחזר את הכתוב בעת עיון עצמאי בספר.
ידע בין תחומי, מזרע לצמח העלילה חושפת את הילדים לקסם של התפתחות הזרע, שדורשת תנאים מתאימים לנביטה, אדמה, מים וזמן.
מְיֻמָּנוּיוֹת
כישורים חברתיים, נדיבות ארנב רוצה מאוד להגיע הביתה ולשתול את הזרעים עם אימא, אך כשהוא נוכח במצוקתם של אחרים, מתעוררים בו רגשות חמלה ואמפתיה, והוא דוחה את טובתו ומסייע להם.
אוריינות מדעית
היעזרות בידע מדעי בנוגע להתפתחות הזרע תסייע להסביר את הקשר בין הזרעים שעפו מהכיס לפרחו פרחים.
עֲרָכִים
צדק חברתי וערבות הדדית ההתנהלות של ארנב בתחילת הסיפור משקפת ערכים של אכפתיות וחשיבה על הזולת. הדבר מתחדד לנוכח הרגישות לצרכים הייחודים של מי שנזקק לעזרת הארנב, למשל של השבלול שנמצא באמצע השביל ועלול להידרס.
כבוד האדם והמשפחה הארנב הקטן מקבל את שקיק הזרעים מסבתו, ומחליט לחלוק את החוויה עם אימו: "אזרע אותם עם אימא בגינה".
ערכים סביבתיים, פליאה מהטבע באיור ניתן להבחין בפליאה של ארנב מהמחזה שנגלה אליו: השביל הזרוע פרחים. כמו כן מהתנהגותו של ארנב ניתן ללמוד על חמלה, דאגה ועזרה לבעלי חיים שזקוקים לכך.
ספרים עם מעט מילים מאפשרים לספר סיפור רגשי וחווייתי וללוות את גיבור הסיפור: מה הוא מרגיש? על מה הוא חושב? מתי הוא עצוב ומתי צץ לו רעיון חדש? תוכלו להביט באיורים, להכיר את גיבור הסיפור וחוויותיו, לקשר אותם לחייכם ובעיקר להוסיף משלכם לחוויה שמתוארת במילים מעטות ובאיורים שובי לב!
האם מוש העניק במתנה לארי רק קופסה ריקה? תוכלו לשוחח על מתנות שאינן נארזות בקופסה: אילו מתנות חינם תוכלו להעניק זה לזה – חיבוק? ציור? אולי מילים חמות ואוהבות?
מה קורה כשלא עושים כלום? – כדאי לקחת כמה רגעים של שקט, לשבת ולהאזין. מה שומעים? מה רואים? מה מרגישים בגוף? תוכלו לשתף את בני המשפחה בחוויה שלכם ולחשוב יחד: האם באמת לא קורה כלום כשלא עושים כלום?
גם לכם יכולה להיות קופסת כלום משלכם. קחו קופסה או שקית קרטון, קשטו אותה בניירות, ציורים, מדבקות וקישוטים. בכל פעם שמשעמם אפשר לפתוח את הקופסה, להיעזר בדמיון ולהחליט מה היא מכילה הפעם: אולי יש בה כדור דמיוני שאפשר לשחק בו משחק כדור "בכאילו", אולי סיפור דמיוני שהמצאתם יחד או כל המצאה אחרת שתחליטו.
קסם הפשטות – מספר המילים בספר "כלום במתנה" קטן, והאיורים בו מינימליים, וכך מועבר בתחכום ובעדינות הרעיון שלפעמים דווקא מיעוט פרטים עשוי לסייע בהעברת מסרים ערכיים.
"הכי חדיש הכי חדש" – כמו מוש, אנו חיים בעולם שיש בו שפע חומרי ומגוון עצום של אפשרויות. עם זאת ילדים משמרים בזיכרונם דווקא את החוויות המערבות קשר משמעותי ופעילות חוזרת עם אדם אהוב: הם נהנים מקריאת סיפור חווייתית, הם נהנים לשחק עם חברים ב"כלום" דמיוני, ומבחינתם מקל עץ פשוט יכול להפוך לשרביט קסמים מרהיב ולהיות מרכזו של משחק משמח וקסום.
תוכלו לשלב את הסיפור בפעילות הגן, כשתרצו להסב את תשומת ליבם של הילדים לחוויות ולהנאות הפשוטות ומלאות הקסם שמצריכות אך ורק דמיון, חברים ורצון
ספרים עם מעט מלל מאפשרים לאיורים לספר את הסיפור באופן רגשי וחווייתי. ילדים שמתנסים בניצני קריאה יכולים לגלות את הקשר בין הטקסט הנקרא לטקסט הכתוב, לנסות לספר את הסיפור כלשונו ולהצליח בכך.
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות, כשלכל ילד עותק משלו. כך יתאפשר לכל אחד לעקוב אחר רצף העלילה ולחוות את הסיפור.
שאלות ניבוי מעוררות הקשבה פעילה של הילדים, לכן נעצור בנקודות המעוררות ציפייה, למשל לפני מִפנה בסיפור או לפני התרה של קונפליקט, ונאפשר לילדים להעלות השערה בנוגע להתפתחות העלילה. בסיפור זה ניתן לעצור כאשר מוש תוהה מה אפשר לתת למישהו שיש לו הכול. חשוב שהעצירה תהיה קצרצרה ולא תפגע באסתטיקה של הסיפור.
שאלות הבנה –
"מדוע מוש התקשה לבחור מתנה לארי?"
"למה מוש חשב שאפשר לקנות כלום?"
"מתי מוש הבין מה זה כלום?"
אפשר להתבונן יחד בעמוד הריק שבו מוש סוף־סוף מצא כלום ולשאול:
"במה שונה עמוד הזה משאר עמודי הספר?"
"מה בסופו של דבר עשה מוש כדי למצוא כלום?"
"מדוע ארי שמח לקבל קופסה עם כלום?"
"איזו מתנה מוש הציע לארי?"
חברות טובה –
"מדוע, לדעתכם, מוש רצה לתת לחבר שלו מתנה?"
"מדוע היה זה יום מיוחד, לדעתכם?"
"באילו עוד הזדמנויות ודרכים אנחנו יכולים לחשוב מה יכול לשמח את חברינו או מה ניתן לעשות למענם?"
מתנות – תוכלו לשאול:
"מתי אנחנו נותנים מתנות?"
"מתי נוהגים לתת לנו מתנה?"
"האם תוכלו לשתף במתנה משמחת שהכנתם או שהכינו לכם?"
"אילו עוד 'מתנות' שלא קונים בחנות אתם מכירים? אולי עוגה? שיר? ומה עוד?"
עמוד של כלום –
"לְמה אנחנו מתכוונים כשאנחנו אומרים 'כלום'?"
"האם קרה לכם שלא עשיתם כלום?"
"מה הרגשתם כשלא עשיתם כלום?"
מוש וארי נהנו מרגע של כלום והכול. גם אתם תוכלו ליהנות מרגע כזה: דקה של כלום והכול – פעילות זו מתאימה לקבוצות קטנות. תוכלו לשבת במעגל ולסכם יחד שבמשך דקה לא עושים כלום, רק יושבים בשקט, חשים וחוקרים: האם באמת כלום לא התרחש? מומלץ לארגן שעון עֶצר או שעון חול, כדי שלילדים יהיה סמן למשך הזמן, והם יצליחו להתאפק ולא לשאול מתי עוברת דקה.
בתום הדקה תוכלו לשאול: "אילו צלילים או קולות שמעתם כשעשיתם 'כלום'?" "אילו קולות נשמעו מחוץ לגן ואילו מתוך הגן?" "איך הרגשתם? אילו תחושות היו לכם בגוף? אולי גירוד? דופק מואץ?" "על מה חשבתם? האם דמיינתם משהו?" "על מה הסתכלתם?"
מאייר הסיפור, פטריק מקדונל, מצליח להעביר את עיקר הסיפור במעט צבעים ובאמצעות קווים מועטים. לאחר הקריאה הראשונה תוכלו לחזור אל האיורים ולבחון יחד: "באילו צבעים השתמש המאייר?" "האם הדפים מלאים בפרטים?" "מה הם המחשבות, התחושות והרגשות של הדמויות?"
בכמה מהאיורים ניתן להבחין במילים ובסימנים מוסכמים שדרכם מצליח המאייר, שהוא גם הסופר, להעביר מסרים. כך, למשל, כאשר מוש אינו יודע מה לקנות לארי, הוא מצייר סביב ראשו מעגל של סימני שאלה. באמצעותם הוא מצליח להמחיש שהשאלה מאוד מעסיקה את מוש. במפגשים הנוספים עם הספר כדאי לחזור ולבדוק אילו מילים וסימנים מצויים באיורים, ומה ניתן ללמוד מהם.
בסיפור "מתנה לאימא" תַני מתמודד עם בעיה דומה: איזו מתנה להביא לאימא? כמו מוש, גם הוא מוצא פתרון: הוא מכין ארגז גדול ומטפס עליו כדי לחבק את אימא. חשוב שבתיווך לילדים נקדם חשיפה לקשרים הללו. כך נוכל לבסס ולקדם הבנה וכן לטפח יכולת השוואה בין טקסטים ספרותיים כניצני אוריינות ללמידה הפורמלית בהמשך. להרחבה: "מתנה לאימא", אתר ספריית פיג'מה. להעשרה: השידור "מילות יחס בואו נכיר", מערכת השידורים הלאומית.
אנבל הייתה ילדה מאושרת. מה, לדעתכם, גרם לה אושר? כיצד אתם מרגישים כשאתם נותנים לאחרים? האם תוכלו לחשוב על דברים כמו החוט של אנבל – דברים שאתם יכולים לתת לאחרים פעמים רבות?
חוט הוא דרך ליצור משחק מסלול עם כלל אחד – "לא נוגעים בחוט!" איך משחקים? – יוצרים חוט ארוך מחבלים, משרוכים ומחוטים ומלפפים אותו סביב רהיטים וחפצים בבית. כך יוצרים מסלול מכשולים שצריך לעבור בלי לגעת בחוט: אפשר לדלג מעליו, לזחול מתחתיו או לבחור בכל דרך יצירתית אחרת.
אנבל סרגה עוד ועוד ויצרה אופנה צבעונית ומשמחת לכל תושבי הכפר. בעקבות אנבל תוכלו ליצור יחד בגד או פריט שהוא אופנה משפחתית משלכם. חִשבו איזה בגד מיוחד תרצו ליצור: זו יכולה להיות חולצה בצבע מסוים, סיכה מעניינת, צמיד או כובע מקושט, גרביים מיוחדים או בגד אחר שיהיה מקובל על כולכם.
אנבל אוהבת לסרוג. האם יש מלאכות שאתם – הורים וילדים – אוהבים לעשות במו ידכם? ואולי אחד מכם אוהב לבשל והאחרת אוהבת לפסל בפלסטלינה? כדאי לפנות לבני משפחה שונים ולשאול אותם על מלאכות שהם אוהבים ולבקש להצטרף אליהם ולהתנסות איתם במלאכות הללו.
הצעות למלאכה ויצירה עם חוטים תוכלו למצוא באתר ובדף ספריית פיג'מה בפינטרסט.
כדאי לשאול את התלמידים: מדוע החוט של אנבל אינו נגמר לעולם? מה מייצג החוט לדעתכם? אילו עוד דברים בעולם דומים לחוט של אנבל? למה כשהדוכס פתח את התיבה היא הייתה ריקה? אם הייתם מוצאים תיבה כזו – מה הייתם עושים בה? האם הייתם מוכרים לדוכס את התיבה שלכם?
ניתן ליצור חוט מקשר בכיתה: הָביאו כדור צמר לכיתה ובקשו מהתלמידים להעביר אותו לתלמיד הבא תוך כדי אמירת מילה טובה. לבסוף כולם יהיו קשורים זה לזה בחוט של צמר ובמילים טובות. כעת יש לשתף פעולה כדי לפרום את הסבך שנוצר…
כדי להמשיך באווירה חיובית אפשר לבקש מהתלמידים לכתוב על פתקית הצעות למעשים שיעשו טוב לחברים, לתלות את הפתקיות על חוט ארוך ולהזמין את התלמידים לקרוא אותן וליישם רעיונות שיבחרו.
כדאי לדון בשאלות הבאות: איך מחוללים שינוי? איך מוסיפים צבע לחיים? מה באפשרות כל אחת ואחד מאיתנו לעשות כדי להיטיב עם האחרים?
תוכלו לבקש מהתלמידים ומהתלמידות לחבר היגדים על נתינה או למצוא כאלה ברשת ולבקש מהם להביע את דעתם על נכונות כל היגד על ידי הרמת פתק "נכון" או "לא נכון"' ולהסביר אותה.
ניתן להביא לכיתה חוטים מסוגים שונים ובמרקמים שונים, לחוש אותם, להתנסות במגוון סוגי קשירה, לחשוב יחדיו למה החוטים משמשים (תפירה, רקמה, הכנת חבל), להדגים זאת ואף להזכיר ביטויים שיש בהם שימוש במילה "חוט", כמו "קצה חוט", "כחוט השַּׂערה" ו"חוט המחשבה".
בעקבות נורי כדאי לשוחח על הביטוי "שלח לחמך…" ועל מקרים שבהם עשיתם טובה לאחרים. תוכלו לשאול: האם אנחנו עושים טובות כדי לקבל גמול? האם הטובה שהענקנו יכולה להספיק ולהיות בעצמה הגמול הטוב שקיבלנו?
מה עוד נוכל לשלוח על פני המים שיכול לעזור לאחרים? לא תמיד אלו חפצים או דברים מוחשיים שאנחנו מעניקים לאחרים, לפעמים אלו מעשים שלנו ודברים שלנו, למשל מילים. תוכלו לשבת במעגל ובכל סבב להעניק מילים טובות לאחד מבנות או מבני המשפחה. אפשר גם להכין "דף של נחת" לכל אחת ואחד, שבו כולם יכתבו או יציירו מילים טובות ומעצימות.
בעקבות הסיפור ניתן להכין יצירה משותפת: מדביקים על דף תמונות של דגים מסוגים שונים, להקה של דגיגים, לווייתן ועוד, מצמידים להם בלוני קומיקס וכותבים מה הם אומרים על מעשיו של נורי ועל חבריהם שאר יצורי הים.
האם דגים אוכלים לחם? ומה אוכלות הציפורים? אילו בעלי חיים מותר להאכיל? תוכלו לחפש את התשובות לשאלות הללו, להתנסות בהאכלה ולחוות את תחושת הסיפוק שבהענקה לאחר. ניתן להתקין מתקן האכלה לציפורים במרפסת או על עץ, ולקוות שהשמועה על המתקן תעשה לה כנפיים.
הסיפור מזמן התעמקות בפתגם "שלח לחמך…". כדאי לשוחח עם התלמידים על משמעות הפתגם:
מתי, לדעתכם, מתאים להשתמש בפתגם?
מדוע נבחר דווקא הלחם לפתגם זה?
– כדאי לעמוד יחד על חשיבותו של הלחם בחיינו כמזון בסיסי וסמלי.
– באיזה "לחם" נוכל להזין את העולם שסביבנו? אילו דברים בסיסיים וחשובים נוכל להעניק לעולם? אלה יכולים להיות מילים טובות, חיוך, התנהגות מכבדת ועזרה למי שזקוק לכך.
לווייתנים, דגים גדולים ושהייה בבטן הדג – את כל אלו ניתן למצוא בסיפורים בתרבויות שונות. כך, לדוגמה, בתנ"ך ניתן לקרוא את סיפורו של יונה הנביא, שנבלע על ידי דג וניצל מטביעה. בסיפור שונה לגמרי מופיע פינוקיו, בובת העץ שהופכת לילד אמיתי ונבלעת בבטנו של לווייתן ענק.
כדאי להכיר לילדים ולילדות את הסיפורים הללו, לצפות באיורים המתארים את הדמויות ולשאול: למה, לדעתכם, הדמויות נבלעות בבטנו של דג גדול?
בנימין זאב הרצל, חוזה מדינת היהודים, כתב על הרעיון להקמת מדינה את המילים: "אם תרצו, אין זו אגדה". מאז הפכו המילים לדרך לבטא חלום שניתן להגשים בכוח הרצון. כדאי לדבר על מקור הביטוי ועל משמעותו ולחשוב: האם אתם מסכימים עם הרעיון שהרצל הביע?
תוכלו לבקש מכל תלמיד ותלמידה לכתוב על גבי דג רעיון למעשה טוב שניתן לעשות למען הזולת: הדגים חוברים לשרשרת שאותה תולים בכיתה, ובכל פעם בוחרים את אחד הדגים, קוראים את הרעיון הכתוב בו ובוחנים כיצד ניתן ליישם את הרעיון שמוצג בו בחיי היומיום בכיתה.
תמנון, סוסון ים, מדוזה ודג מסור מתחבאים בין איורי הספר. כדאי לחפש את חיות הים ואת חיות היבשה, את בעלי הכנף ואת הזוחלים, להכיר את שמותיהם ולבחור כמה מהם להיכרות קרובה.
נורי קיבל מתנה: הוא מצליח להבין את שפת החיות. ניתן לשוחח עם התלמידים ולדון בשאלה אם החיות אכן מדברות ביניהן. כדאי לחשוב על שפות דמיוניות, כמו "שפת החפצים" או "שפת הצמחים", ולהרחיב את השיח גם לשפות נוספות שאנשים מדברים בהן, כמו שפות זרות או שפת הסימנים.
סיפור חנוכה הוא סיפור שעובר מדור לדור. האם יש לכם סיפורים, שירים או מאכלים שעוברים אצלכם במשפחה? לאחר הדלקת נרות החג תוכלו לספר על חגיגות החנוכה כשאתם ההורים הייתם ילדים, ולהוסיף ולספר זה לזה סיפורים ששמעתם במשפחה, לשיר שיר משפחתי נושן או להכין יחד מאכל אהוב.
בזמן הדלקת נרות החנוכה הביטו כיצד הם מעבירים אור מנר אחד לשני. כמו נרות החג, גם אתם יכולים להעביר אהבה במשפחה: עומדים בשורה ומעבירים מאחד לשנייה "אור" של אהבה בדמות חיבוק, נשיקה או מילה טובה. אם מתחשק – אפשר לערוך כמה סבבים שבכל אחד מהם ממציאים דרך חדשה לבטא באמצעותה אהבה ולהעביר אותה למישהו אחר מהמשפחה.
המשחק דומה למרוץ שליחים, כאשר הנר הוא החפץ שעובר בין בנות ובני הבית: בכל פעם אחד מבני הבית רץ עם הנר עד לנקודה מוסכמת, שם מחכה לו בן משפחה נוסף, מקבל את הנר ורץ הלאה כדי להעביר לבן המשפחה הבא בתור. אפשר לבחור מסלול מעגלי שבו משחקים סביב-סביב עד שמתעייפים, ואפשר לבחור מסלול שמסתיים בנקודה שנקבעה מראש. העברתם את הנר? – כל הכבוד! אפשר להעביר ביניכם כריות וכוסות שתייה ולנוח יחד…
חג החנוכה הוא הזדמנות להעניק שמחה ואור לקרובים, לשכנים ולבני המשפחה: תוכלו להכין ברכת חג בצורת נר ולכתוב יחד מילות ברכה שיאירו את החג ויחממו את הלב של מי שיקבל אותן.
הצעות ליצירה ולהכנת כרטיסי חג בפינטרסט של ספריית פיג'מה.
ילדים וילדות צעירים מתקשים לעתים לחלוק. שיח רגשי מתווך יכול לסייע להם ללמוד לחלוק ולהפנים את ערך הנתינה. תוכלו לשאול:
🕯️ למה הַשַׁמָּשׁ לא רצה להדליק את הנר? ממה הוא חשש?
🕯️ האם גם אתם חוששים לתת דברים לאחרים?
🕯️ איך, לדעתכם, הרגיש הַשַׁמָּשׁ אחרי שהנר נדלק?
🕯️ איך אתם מרגישים כאשר מעניקים לכם דברים?
🕯️ איך אתם מרגישים כשאתם מעניקים לאחרים ומשמחים אותם?
בעקבות האיורים
🕯️ מה ההבדל בין מראה השכונה בתחילת הסיפור ובין המראה שבסופו?
🕯️ כיצד הָעמידה של השַׁמָּשׁ השתנתה לאורך הסיפור?
🕯️ האיורים לאורך כל הספר מביעים נתינה מסוגים שונים. נעקוב אחריהם עם הילדים והילדות וננחה אותם להתבונן כיצד מתוארים הנר הנותן והנר המקבל: מהי הבעת הפנים? כיצד כל אחד מהם מרגיש?
מה אפשר להעביר לחבר, והוא לעולם לא ייגמר? 🕯️ תוכלו לשבת במעגל ובכל סבב להעביר דבר שכדאי לתת לחברים ולקבל מהם: מחמאה🕯️, חיוך🕯️, סיפור🕯️ בדיחה🕯️ או לחיצת יד🕯️. כל ילד או ילדה ישַׂמחו את מי שיושב מימינם עד שיסתיים הסבב ויוכרז הדבר הטוב הבא.
בעקבות הפעילות תוכלו לשוחח על הדברים שאפשר לתת לחבר והם אינם נגמרים לעולם.
חריזה – לאורך הסיפור השתמשה הסופרת בחריזה סופית שעניינה צלילים זהים בסופי מילים המופיעות בסוף הטור. לאחר הקראת הסיפור נציע לילדים לאתר את החרוזים. ניתן להציע להם להכין משחקי קלפים המבוססים על החרוזים בשיר.
הצליל "שְׁ" – צליל זה מופיע שוב ושוב בסיפור. בעמ' 12, למשל: דרש/ שַׁמָּשׁ/ אש/התעקש… אפשר להקריא את הפִּסקה ולבקש מהילדים והילדות לנסות להבחין בצליל החוזר על עצמו ובאות שי"ן.
בהמשך יוכלו ילדות וילדי הגן להציע מילים נוספות שבהן הצליל "שְׁ" מורגש.
משחק תנועה – הילדים והילדות עומדים בשורה ומאזינים למילים שנאמרות להם. כאשר הם שומעים מילה הכוללת את הצליל "שְׁ", הם מתקדמים בקפיצה, כך עד שהם מגיעים אל היעד.
בעקבות ההאנשה של הנרות אפשר ליצור חנוכיות אנושיות. בקשו מילדי וילדות הגן להתחלק לקבוצות של שמונה וליצור בגופם חנוכייה עם שמונה "נרות". הילד שייבחר לתפקיד השַׁמַָשׁ "ידליק את הנרות" האנושיים בדרכים מגוונות כמו טפיחה על הגב או מילת קסם. כל "נר" ש"יידלק" יניע את גופו בדרך שיבחר כדי להמחיש את תנועת השלהבת.
🕯️🕯️🕯️🕯️🕯️🕯️🕯️🕯️
ניתן להשמיע לילדים את הפיוט "אור הנר" מאתר "בואו לגני". הפיוט נכתב על פי דבריו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ועניינו ההכרה באור האישי הייחודי והפצתו לטובת הקהילה כולה.
לאחר השמעת הפיוט אפשר לשוחח עם הילדים על האור הייחודי להם, המתבטא בתכונות חיוביות וביכולות, ולעלות הצעות לתרומה לקהילה – כל אחד ואחת בעזרת האור המיוחד לו.
השַׁמָּשׁ מבין כי "אין סופית הלהבה, היא דומה לאהבה". ומה אתם חושבים – האם האהבה יכולה להמשיך ולגדול כמו להבה גם לאחר שמעניקים ממנה לאחרים? האם יש לנו מספיק אהבה עבור כל מי שאנו אוהבים?
כדאי לשבת קרוב זה לזה ולעיין יחד באיורים. אפשר לבקש מילדיכם להראות לכם מה עושים טוטו ולה-לה בכל עמוד. איך נראות הפנים של טוטו כשלה-לה מסרבת לחלוק איתו את הכלים שלה? מתי שני החברים שמחים?
אפשר לשוחח עם ילדיכם על ההבדל בין מה שפרטי למה ששייך לכל המשפחה. תוכלו לעבור בין חדרי הבית ולזהות מה הם הדברים שהם "רק שלי", למשל מברשת השיניים, ומה שייך לכולם, לדוגמה הספה בסלון.
כאשר מגיעים חברים לביקור, לעיתים קשה להתחלק איתם בצעצועים. תוכלו להחליט יחד מראש באילו צעצועים החברים יוכלו לשחק ואילו צעצועים תשמרו בצד. כדאי לעודד את ילדיכם לכבד את החברים ולחלוק איתם את משחקיהם, כדי שהם יזכו לחוות את ההרגשה הנעימה של חברות ושיתוף.
טוטו ולה-לה נהנים לשחק יחד. באילו משחקים הפעוטות אוהבים לשחק יחד? – כדאי להיזכר עם הפעוטות במשחקים משותפים האהובים עליהם ולשחק בהם.
ים / יַבָּשה – בעזרת חבל נחלק את המרחב לשני חלקים: "ים" ו"יַבּשה". ניתן לתת חישוק לכל פעוט. כשנקרא "ים", יקפצו הפעוטות לאזור ה"ים" או לתוך החישוק, וכשנקרא "יַבָּשָׁה", הם יקפצו החוצה לאזור שקראנו לו "יַבּשה".
איך צועד פיל? – זזים יחד – משמיעים מוזיקה, והפעוטות צועדים בצעדים של החיות מהסיפור, בכל פעם בצעדים של חיה אחרת: הפיל, הציפור או הסרטן, שהולך הצידה.
כשמקריאים את הסיפור, כדאי להתאים את נימת הקול לרגשות המשתנים של הדמויות בסיפור. כיצד נראים טוטו ולה-לה ונשמעים כאשר הם מאוכזבים וכאשר הם שמחים? שיתוף הפעוטות – הפעוטות יכולים להשתתף גם הם בנימה ובהבעות פנים.
דמויות קרטון לשימושכן – תוכלו להיעזר בעֶרְכַּת ההמחשה המצורפת לארגז. שימו לב – לכל חיה בעֶרְכָּה שתי הבעות: שמחה ועצובה.
תוכלו לשחק במשחק "מה המתנה?": כל משתתף בוחר צעצוע או חפץ קטן ומכניס אותו לקופסה. המשתתפים האחרים מנסים לגלות מהו החפץ בעזרת שאלות ורמזים. למשל, האם המתנה היא חיה? האם היא משהו טעים? האם המתנה עשויה מעץ? האם הצלחתם לנחש מהן המתנות שהוחבאו בקופסאות?
תוכלו לספר לילדיכם איך אתם מכבדים את הוריכם או כיצד כיבדתם אותם, ולהיזכר יחד בדרכים שבהן ילדיכם מכבדים אתכם. יחד אפשר לחשוב על בן משפחה מבוגר ולכבד אותו – בפרח, בחיבוק, אולי בשיחת טלפון מפתיעה?
יצירת "ספר מתנות" – לפעמים המתנות המשמחות ביותר אינן נכנסות לקופסה וגם אינן עולות כסף; המתנות הן האנשים בחיינו והחוויות שאנחנו חווים יחד. אפשר ליצור יחד "ספר מתנות" של הגן בעזרת תבנית מעוצבת ולבקש מכל משפחה לתרום תמונה או ציור ותיאור קצר של בילוי משפחתי.
חבילה עוברת – האם הילדים מכירים את המשחק "חבילה עוברת"? אפשר לשחק אותו יחד. כחלק מהמשימות במשחק, ניתן להנחות את הילדים להעניק זה לזה מתנות שונות ודמיוניות.
עמדת אריזת מתנות – אפשר לבקש מההורים להביא לגן קופסאות בגדלים שונים, לאסוף מגוון סרטים, מדבקות וניירות אריזה ולייעד שולחן או פינה בגן לאריזת מתנות. הילדים יכולים לבחור בובה, צעצוע או משחק שהיו רוצים לשחק בהם עם חבר או חברה בגן, לעטוף את המתנה ולהעניק אותה כהזמנה למשחק.
מפגש הורים לגן – לרגל חלוקת הספר תוכלו להזמין את ההורים למפגש משפחות בגן. כדאי לשתף את הילדים בתכנון המפגש: מה ישמח את ההורים? אילו הפתעות יכינו להם הילדים? אילו מתנות אפשר להכין ההורים ולתת לאחרים?
כדאי לעצור את הקריאה בספר לפני שהנשיקה נובטת, ולשאול את ילדיכם אם לדעתם הנשיקה תצמח או לא. תוכלו לאפשר להם לדפדף בספר ולנסות לגלות בעצמם את המשך הסיפור.
אתם יכולים לצאת למסע נשיקות בבית, לנשק את כל בני המשפחה, להתקשר לסבים או לדודים ולתת להם נשיקה באמצעות הטלפון, ולהרגיש עד כמה הנשיקות משמחות ונעימות לכל המשפחה.
אפשר למרוח אודם על השפתיים ולהטביע חותמות בצורת נשיקות על דף חלק. אחרי שקיבלתם דף עטור בנשיקות, תוכלו לגזור את הנשיקות ולקשט בהן את חדר השינה של ילדיכם.
אפשר לשאול את הילדים: מה דעתכם על נשיקות? האם אתם אוהבים לתת ולקבל אותן? איפה נוצרות נשיקות? האם אפשר לזרוע אותן באדמה?
לפני הקריאה אפשר להציב במרכז החדר קופסה מקושטת ולספר כי בתוכה מסתתרת הפתעה שזקוקה להרבה אהבה. הַזמינו את הילדים, כל אחד בתורו, לנשק לעצמם את היד ו"להניח את הנשיקה" על מכסה הקופסה. אחרי קריאת הסיפור אפשר לפתוח את הקופסה ולחלק לילדים עוגיות בצורת לב או נשיקות מרנג מתוקות.
מומלץ שחברת צוות אחת תקריא לילדים את הספר, והשנייה תציג אותו בפנטומימה. כדאי לשלב בהמחזה מעט אביזרים.
ליצור חותמות וגואש – אפשר להכין עם הילדים ציורי נשיקות באמצעות חותמות וצבעי גואש: גוזרים חתיכות ספוג בצורות של שפתיים ולבבות. הילדים טובלים את החותמות בצלוחיות צבע ויוצרים "תמונה של אהבה", מתנה להורים.
לשתול ולמחזר – תוכלי לקנות זרעים או שתילי פרחים ולשתול אותם עם הילדים באדניות או בקופסאות שימורים ריקות. הילדים יכולים לעזור בטיפול ובהשקיה ולעקוב אחר צמיחת הפרחים.
חגיגת משותפת עם ההורים – הספר כולו עטוף בכוח האהבה והנתינה. אין מתאים ממנו לחגיגה משותפת עם ההורים! תוכלו להזמין את ההורים למפגש שבו הילדים ימחיזו את הסיפור, והמשפחות ישתתפו בתחנות יצירה שונות, למשל: הכנת פרחים מנייר קרפ, קישוט אדניות במדבקות בצורת נשיקות, אפיית עוגיות בצורת שפתיים או טיפוח משותף של החצר. בסוף המפגש כל ילד יקבל את הספר שלו לקריאה בחיק המשפחה. ליום המשפחה
כדאי לקרוא את הספר כמה פעמים, כך יוכלו הילדים לזכור את רצף האירועים ולהצטרף אֲליכם לשורות החוזרות בספר: "רעבים ביער לא חסר, כדאי מאוד להסתתר…", ו"התפוח גדול, אפשר גם לכבד".
לכל חיה צורת הליכה ייחודית: הקיפוד צועד בצעדים קטנים, הארנבת מנתרת, הסנאי מדלג והעכבר הולך בטפיפות קלילות. תוכלו לשחק יחד במשחק חיקויים של הדמויות בסיפור: האחד מחקה את תנועותיה של החיה והשני מנחש מי היא.
ניתן להמחיז את הסיפור בעזרת בובות מארגז הצעצועים הביתי. אפשר גם להכין תחפושות של חיות משאריות בדים: גוזרים מהבדים אוזניים בצורות שונות, מדביקים אותן לקשתות לשיער והינה: קיפוד, ארנבת, סנאי ועכבר
החברים בסיפור נהנים מארוחה משותפת שבה כל אחד נותן משלו ומקבל מאחרים. אפשר לארגן עם חברים או עם שכנים פיקניק משותף שבו כל אחד מביא מאכל מהבית וחולק אותו עם אחרים.
תורני חלוקה: כדאי לחפש במהלך היום הזדמנויות רבות לאפשר לילדים לחלק לחברים צעצועים, צלחות, משחקי חצר ועוד. תוכלו גם להמציא משחקים בהם זוגות ילדים דוחפים יחד חפץ גדול. כך הילדים יוכלו לתרגל חלוקה, נתינה וקבלה באופן שגרתי.
תצרף (פאזל) של תפוח: מכינים עיגול נייר אדום גדול לכל ילד ובעזרת קווים מקווקווים מסמנים בו חצי. מדביקים את החלקים לדף אחורי בעזרת סקוצ'. נותנים לילדים "לחלק את התפוח": לפרק ולהרכיב את העיגול.
צעדים שונים: כדאי להדגים לילדים את צורות ההתקדמות השונות של כל חיה שבסיפור – ניתורים, דילוגים, טפיפות. הילדים יכולים להתנועע בחדר לצלילי מוזיקה, כל פעם בצורת התקדמות של חיה אחרת. כשהמוזיקה נעצרת עומדים בלי לזוז.
כרטיסיות התאמה וזכרון: אפשר להדפיס צילומים של החיות המוזכרות בסיפור כפי שהן נראות בטבע, ולהשוות אותן עם איורי החיות בספר. תוכלו להכין משחק כרטיסיות: מדביקים על גבי קרטון קשיח תמונות של החיות בטבע וצילומי איורים מתוך הספר, גוזרים לכרטיסיות מרובעות ומצפים את הכרטיסיות בנייר דבק או טפט שקוף.
מתקנים טעות ומשנים צורה: אפשר לאמן את ילדי הגן להפוך טעות להזדמנות על ידי הדגמה פעילה. מביימים מקרי טעות בכוונה ומתקנים אותם, הילדים עצמם יכולים להציע פתרונות: כתם על דף יכול להפוך לפרח שמקשט אותו, חור במכנסיים יקבל טלאי יפה, מילים שנשכחו משיר יכולות להפוך לחרוזים חדשים מצחיקים.
הכנסת אורחים: אפשר להכין יחד עם ילדי הגן מרק ירקות גדול, וממש כמו שעשה הענק, כשהמרק מוכן לאכילה מזמינים אורחים. הילדים יכולים לעזור בהכנה, לעצב הזמנות ולערוך את השולחנות. את מי תרצו להזמין? אולי את ילדי הגן הצמוד? הורים וסבים?
מה הטעם: האם הילדים יכולים לזהות טעמים בעיניים מכוסות? אפשר להביא מיני מאכלים ותבלינים שונים, לכסות את עיניי הילדים ולבדוק האם הם מזהים מה מתוק ומה מלוח, האם הם יצליחו לזהות גם את המאכל עצמו ולא רק את הטעם שלו?
עוד סיפור ודי: המרק מככב בסיפורים רבים נוספים. למשל "סבא בישל מרק", "מרק כפתורים" ועוד. אפשר לחפש יחד בספריית הגן, להזמין את ההורים והילדים להביא ספרים מהבית ולהציג תערוכה של "סיפורי מרק".
ספר מתכוני מרק: מה טעים לכם? אפשר לשוחח עם הילדים על טעמים שונים והעדפות אישיות, ולבקש מההורים לשתף במתכון של מרק אהוב. תוכלו לכרוך את המתכונים יחד ולהכין ספר מרקים של הגן.
"אציל את המרק!" אפשר לקרוא יחד הסיפור ובכל פעם שהענק מכריז: "אציל את המרק!", לעצור ולבקש מהילדים להשלים את המשפט. כדאי להתבונן יחד באיורים ולחפש פרטים שאינם מוזכרים בסיפור. מה נמצא במטבח של הענק? האם שמתם לב לציפור? אפשר לדמיין יחד, איך נראים החדרים הנוספים בבית הגדול של הענק?
ממחיזים את הסיפור: אפשר להמחיז את הסיפור בעזרת כלי בישול. מוציאים סירים בגדלים שונים, כף ומצקת ומכינים מרק דמיוני. הילדים יכולים להציג ולספר את הסיפור במילים שלהם. אתם יכולים להמשיך את העלילה ולהמציא מה קורה אחרי שהאורחים עוזבים, והענק נשאר עם ערמת כלים מלוכלכים ועוד מצרכים למרק.
מתוק או מלוח? אפשר לערוך יחד ניסוי טעמים: לוקחים שתי צלחות זהות, שופכים אל תוך צלחת אחת מעט סוכר ובשנייה מפזרים מלח. מבקשים מהילדים לטעום ולנחש אם זה מתוק או מלוח. האם הם הצליחו לזהות את הטעמים? בהמשך אפשר לשוחח על העדפות של בני הבית ולהכין ארוחת ערב משפחתית, שכוללת מנה מלוחה, מנה מתוקה, משהו חריף ומשהו חמוץ.
אפשר לתקן! מה קשה או דורש תיקון בבית? יחד תוכלו לנסות למצוא להם פתרונות: החדר צפוף ומלא חפצים שאין בהם שימוש? תוכלו להציע לילדיכם לבחור כמה צעצועים שאינם בשימוש ולמסור אותם לילדים צעירים יותר. המשחק שבור? אולי ניתן להדביק אותו. משעמם ומחפשים ספר חדש לקריאה? אפשר לאסוף יחד כמה חברים ולהחליף ביניכם ספרים. כדאי להתייעץ עם הילדים בזיהוי הקשיים ולברך אותם על מציאת פתרונות יצירתיים.
סיפורי מרק: אילו סיפורים על מרק אתם מכירים? תוכלו לחפש בבית או בספרייה ספרים כמו "סבא בישל מרק" מאת נירה הראל, או "מרק כפתורים" מאת אוברי דייוויס ולקרוא אותם יחד. שני הספרים חולקו בספריית פיג'מה בשנים קודמות.
תוכלו לשחק "חפש את המטמון" עם פתקים מצוירים שרומזים למיקומים שונים בגן. הילדים יעברו מתחנה לתחנה עד שיגיעו אל התחנה האחרונה, בה יחכה להם המטמון – סלסלת פירות לכל הילדים.
אפשר להכין עם ילדי הגן מגדיר זרעים וגרעינים. אוספים גרעינים וזרעים שונים, מדביקים כל ממצא על בריסטול, מתארים את תכונותיו ומדביקים לצדו תמונה של הפרי ממנו בא או הצמח שאליו יגדל. אפשר לבקש מההורים להשתתף בהכנת המגדיר ולעזור באיסוף הגרעינים והזרעים.
אילו עצים צומחים בסביבת הגן? האם אלה עצי סרק או עצי פרי? אפשר לצאת לטיול קצר בחצר ולגלות דברים נפלאים. צורת העלים השונה, הפירות שצומחים כעת או יצמחו בעתיד. אילו חיות נהנות מהעץ? אוכלות מפירותיו מקננות, מטפסות או חיות למרגלותיו?
על טעם וריח… האם הילדים יכולים לזהות פרי בלי לראות אותו? אפשר לשחק את "נחש מה הפרי". מכסים את העיניים, מוציאים פרי מסלסלה ומנסים לגלות מה הפרי בעזרת חושי המישוש, הריח – אפילו הטעם. בודקים האם הוא גדול או קטן? מה המרקם שלו, האם יש לו ריח?
האם אתם מכירים עוד ספרים שכתבה רינת הופר? אוספים את כל ספרי הופר שיש בגן, מבקשים מהילדים להביא מהבית ספרים שיש ברשותם ומקדישים מקום בגן ל"פינת רינת הופר" וזמן לקריאת הספרים.
איפה הלב?
כדאי לדפדף יחד בספר ולעיין באיורים הצבעוניים. מה גדל על כל עץ? האם ילדיכם שמו לב שהסיפור נפתח בלב קטן בכיס של חנן הגנן ומסתיים בחמישה עצים בצורת לב? חפשו בין הדפים ונסו למצוא יחד את הציפור שמלווה את הסיפור.
פעמון ופזמון
רצוי לחזור ולקרוא את הספר כמה פעמים. הילדים יכולים להצטרף לפזמון החוזר "דין דין דון בפעמון", ולאחר כמה קריאות הם יכירו את הסיפור ויוכלו לספר אותו על-פי רצף האיורים.
משחק החושים
תוכלו לשחק יחד "מי מזהה את הפרי". מכסים את עיני הילדים במטפחת ונותנים להם פרי: האם הם יצליחו לזהות אותו? כדאי להנחות אותם להשתמש בחוש המישוש ובחוש הריח. אפשר גם לנגוס בפרי ולנסות לזהות אותו בעזרת חוש הטעם.
ספר מוביל לספר
האם אתם מכירים ספרים נוספים שכתבה ואיירה רינת הופר (למשל: "איילת מטיילת", "מפלצת סגולה")? כדאי לחפש אותם בבית או בספרייה ולקרוא אותם יחד.
הפתעה באבוקדו
גם אתם יכולים להצמיח לעצמכם מטמון! לוקחים גלעין של אבוקדו, נועצים בו ארבעה קיסמים וטומנים אותו בצנצנת, כאשר הקצה המחודד פונה כלפי מעלה והחצי הרחב שלו טובל במים. תוכלו לעקוב אחר הנביטה: האם הגלעין שלכם גדל לעץ אבוקדו?
אפשר להתבונן בחתולים ברחוב. איך הם הולכים? אילו קולות הם משמיעים? מה הם אוכלים? האם אלה חתולי רחוב או חתולי בית? תוכלו להציב קרטון ריק בחצר. אולי יבוא חתול לישון בו?
החיים מזמנים לילדים מעברים רבים – למיטה של גדולים, לחדר שינה חדש, לגן אחר. אנו מקווים שהשמחה בחברוּת הנרקמת בין מאיה לקישתא תלווה את ילדיכם במעברים שלהם.
הנכדה ושתי הסבתות חוגגות את יום ההולדת של אביגיל בתה ועוגה (והכלבלב – משתתף על-פי דרכו). איך מציינים יום הולדת בגן שלך? איך הילדים חוגגים בבית? זו הזדמנות לדבר עם הילדים (וההורים!) על מסיבות יום הולדת, ולהזכיר מה באמת חשוב ביום הולדת. לפעמים כל מה שצריך הוא מסיבת תה קטנה עם משפחה וחברים שאוהבים.
שתי הסבתות אוהבות מאד את אביגיל. לא לכל הילדים יש שתי סבתות, אך לכולם יש מי שאוהב אותם! תוכלי להציע לילדים להביא צילומים מהבית של בני משפחה וחברים שאוהבים אותם, וליצור בגן קולג' משותף של "מי אוהב אותנו".
ילדים רבים אינם אוהבים שינויים בתכניות. האם יש לך דרך מיוחדת שעוזרת לך ולילדים לקבל את השינויים שנכפים עליהם? הסיפור מזמן שיחה על שינויים ומעברים, הפתעות והרפתקאות. תוכלי להיעזר בסיפור, תוך ציון הביטוי "גם זו לטובה". אפשר להדגים זאת באופן יזום או תוך ציון התרחשויות מחיי הגן, למשל: ציור או בנייה בקוביות שהחלה כמגדל והסיימה במשהו אחר, טיול שהתבטל בגלל הגשם, תבשיל שלא יצא כמתוכנן וכד'. נשמח לקבל את הרעיונות שלך ולהעלות אותם לאתר!
תוכלי להכין עם ילדי הגן חוברות אישיות עם הכותרת "גם זו לטובה". כל פעם שתכניות משתנות או הילדים מצליחים להתגבר על אכזבה או תסכול, יוכלו לציין זאת בציור תוך החוברת האישית. רצוי לשתף גם את ההורים, כדי שייכללו בחוברת גם אירועים בבית שהתפרשו לטובה.
משחק "סולמות וחבלים" הוא משחק אהוב, בו הפתעות יכולות לעכב (כאשר יורדים בחבל), אבל גם לשמח מאד (כשעולים בסולם). יחד עם ילדי הגן תוכלי ליצור לוח משחק מיוחד: "בדרך ליום ההולדת". ה"חבלים" יופיעו כאשר יהיו עיכובים בדרך. ה"סולמות" יהיו ההפתעות הנעימות שמובילות היישר למסיבה.
שמואל כץ אייר את הספר "צילה וגילה" בשנתו האחרונה בחיים, ולא זכה לראותו בדפוס. אפשר לקרוא יותר על הצייר והמאייר שמואל כץ כאן. האם יש ספרים נוספים בספריית הגן, אותם אייר שמואל כץ? (רמז: בין היתר, הוא אייר את "דירה להשכיר" מאת לאה גולדברג.)
בתוך הסיפור משולבות מלים צבעוניות. נחמד לזהות אותן לפי הצבעים. את מי מתארות המלים הוורודות? ובאילו צבעים כתובות המלים "עוגה"? ו"תותים"? הילדים יכולים לקחת חלק בסיפור, על-ידי אמירת מלה צבעונית שקל להם לזהות. תוכלי גם לבקש מהילדים להעניק צבעים שונים למילים אחרות שהם מכירים, להסביר למה בחרו את הצבעים, ולערוך תצוגת מילים צבעוניות על קירות הגן.
בסוף הסיפור הכלבלב החמוד מצא בית חם, ואביגיל קיבלה מתנה שובבה. הילדים יוכלו ליצור בובות אצבע קטנות של אביגיל ושל הכלב. הכלב יכול לספר לאביגיל מה קרה בדרך, והילדה תספר לו מה עשתה כשחיכתה לסבתות שיגיעו.
לפני שנים רבות חי בארץ ישראל חכם בשם נחום איש גם-זוּ. ומדוע נקרא כך? מפני שעל כל דבר היה אומר "גם זוּ לטובה". אפילו כאשר פקדו אותו קשיים, הצליח לראות בכל דבר גם את הצד החיובי. (תלמוד בבלי, תענית, כ"א, א). לפעמים קורים לכל אחד מאיתנו דברים שלא תיכנן, או לא ציפה להם. אבל שינויים בתכניות יכולים להיות הזדמנות לתכנית אחרת, טובה לא פחות.
צילה וגילה ממהרות ליום ההולדת של נכדתן, ופתאום – הדרך פקוקה! גם העוגה נמעכה. איזו צרה! ברגע הראשון כולם קצת עצובים, אבל מיד הופכים את הרעה לטובה: הסבתות מכבדות את כולם בעוגה שהכינו. כך הופך הקושי לברכה, והעיכוב, ל"מותק של פקק".
בתוך הסיפור משולבות מלים צבעוניות. נחמד לזהות אותן לפי הצבעים (אין צורך שהילדים יקראו ממש את המלים). את מי מתארות המלים הוורודות? ובאילו צבעים כתובות המלים "עוגה"? ו"תותים"? הילדים יכולים לקחת חלק בסיפור, על-ידי אמירת מלה צבעונית שקל להם לזהות.
"הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד" – לפעמים, ישיבה עם אנשים זרים, (בתור לאוטובוס, בגן משחקים), יכולה להפוך ל"שֶׁבֶת אַחִים". אפשר להזכר יחד באנשים נחמדים שפגשתם, אשר הפכו את המצב לנעים הרבה יותר. למשל: האיש שעזר להוריד עגלה מהרכבת, האשה שכיבדה מהביגלה שלה בתור לרופא, הילדים שחלקו נדנדה ועוד.
שתי הסבתות אוהבות את אביגיל. תוכלו להציע לילדים לצייר את אביגיל, וסביבה מי שאוהב אותה מאד. אולי הילדים ירצו להוסיף ציור עם דמותם שלהם במרכז, ומסביבם, מי שאוהב אותם.
המכונית נוסעת במנהרות ועולה על גשרים. אתם מוזמנים לבנות מסלול למכונית, "לצאת למסע" ובכל תחנה לצרף לנסיעה "חבר" ולעזור לו להגיע ליעדו.
זכרו שברכב של צילה וגילה, רק העוגה לא חגרה חגורת בטיחות… והקפידו לחגור את הנוסעים שלכם.
האם קרה לכם שהלכתם לאיבוד אבל הגעתם למקום חדש ומפתיע? זו הזדמנות לספר על כך לילדיכם: על האכזבה והתיסכול (אם היו), ועל החוויה הטובה שהיתה לכם לבסוף.
"גם זו לטובה": עצירה פתאומית מפסיקה את הנסיעה הנינוחה. כל אחד מהנוסעים מאוכזב מהפקק שנוצר. תוך כדי דפדוף משותף בספר, תוכלו לגלות מצבים לא נוחים שהפכו בסופו של דבר לרגעים משמחים.
לא כולם אוהבים לשנות תכניות. האם יש לכם דרך מיוחדת שעוזרת לכם ולילדיכם לקבל שינויים? משחק "סולמות וחבלים" הוא משחק אהוב, בו הפתעות יכולות לעכב (כאשר יורדים בחבל), אבל גם לשמח מאד (כשעולים בסולם). מי שאוהב זאת יוכל ליצור לוח משחק מיוחד: "בדרך ליום ההולדת". ה"חבלים" יופיעו כאשר יהיו עיכובים בדרך. ה"סולמות" יהיו ההפתעות הנעימות שמובילות היישר למסיבה.
כדי לעודד את עצמכם ברגעים שמשהו משתבש, אפשר להכין שלט "גם זו לטובה". כתבו את הפתגם ותנו לילדיכם לקשט אותו. תלו את הפלקט במקום בולט בבית, והוא יזכיר לכם את האפשרות שדברים יסתדרו לטובה.
כלבלב החמוד מצא בית חם, ואביגיל קיבלה מתנה שובבה. כייף ליצור בובות אצבע קטנות של אביגיל ושל הכלב: ציירו או העתיקו את דמויותיהם על דף, ובעזרת "גב" של נייר שתצמידו בקצוות בעזרת שדכן, יתקבלו בובות שאפשר ללבוש על האצבעות. הכלב יכול לספר לאביגיל מה קרה בדרך, והילדה תספר לו מה עשתה כשחיכתה לסבתות שיגיעו.
סוף טוב הכל טוב: הנכדה ושתי הסבתות חוגגות בתה ועוגה (והכלבלב – משתתף על-פי דרכו). תוכלו לערוך מסיבת תה קטנה ולהזמין אליה חברים שאוהבים "הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים [וחברים] גַּם יָחַד". לסיום, איזה כיף לשיר יחד את השיר האהוב "הנה מה טוב ומה נעים".
בספר קֹהֶלֶת כתוב: "שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם כִּי-בְרֹב הַיָּמִים תִּמְצָאֶנּוּ" (קֹהֶלֶת יא, א). קֹהֶלֶת מתאר תמונה מעט דִמיונית של אדם שמניח את הלחם שלו במים, ונותן לו לשוט עם הזרם. לאן שט הלחם? מי מקבל אותו? אנחנו לא בדיוק יודעים. קֹהֶלֶת אומר כי ביום מן הימים האדם יקבל את שכרו על מה שנתן. "שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם" הפך לפִתגם שמשמעו: טוב לעשות מעשה טוב גם אם אנחנו לא יודעים בדיוק מי יהנה ממנו.
אפשר לבקש מהילדים להשוות את הבעת הפנים של הילד בעמוד הראשון של הספר, עם זו בסופו. על מה הוא מסתכל בכל תמונה? מה לדעתם גורם לחיוך הילד בעמוד האחרון של הספר? האם הילד מרגיש קשר בין הנתינה שלו בתחילת הסיפור, לבין החמנייה היפה שצמחה באדנית שלו?
הילד שנותן את העוגה והאיש שמקבל אותה אינם מכירים זה את זה, אבל הקשר ביניהם מניע את "המעגל הנסתר" של נתינה וקבלה. בספר דפוסים שונים של נתינה: נתינה גלויה וישירה, נתינה ללא ציפייה לתמורה, ונתינה שבה המקבל אפילו אינו יודע כי ניתנה לו מתנה. הרמב"ם פירט שמונה דרגות של נתינה. "מתן בסתר" היא אחת הדרגות הגבוהות ביותר: "וְלֹא יָדַע לְמִי נָתַן, וְלֹא יָדַע הֶעָנִי מִמִי לָקַח" (מִשְנֵה תּוֹרָה, מתנות עניים, י, ח). זאת כדי לא לבייש אף אחד.
אפשר להתמקד בתמונה בה הילד מסתכל על האיש שישן על הספסל. מה עובר בראש של הילד? בעמוד הבא רואים את העוגה מונחת על הספסל. איפה הילד בתמונה זו? למה הוא החליט להשאיר את העוגה? למה הוא לא חיכה עד שהאיש התעורר? האם הוא ציפה לקבל משהו בתמורה?
בספר דברים כתוב: "…לֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן, כִּי פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ…" (דברים טו ז-ח). יד קפוצה היא יד סגורה, ששומרת דברים ולא רוצה להתחלק בהם. לכל אחד מאיתנו לפעמים קשה לוותר ולהתחלק. אך התורה מעודדת אותנו לפתוח את היד כלפי אדם עני (אֶבְיוֹן), כדי לתת לו דבר שחסר לו.
תנו לילדים הזדמנויות "לפתוח את היד" ולתרגל עזרה לאחר! הספר מחולק לגנים לקראת חג פורים, בו נהוג לתת משלוחי מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים. כדאי לחשוב על דרכים לקשר את הספר למנהגי החג בגן – בהתאם לגיל הילדים ואוכלוסיית ההורים. אפשר לחשוב על דרכים לציין "מתן בסתר" דרך חילופי משלוחי מנות איש לרעהו (אולי הגרלת משלוחי מנות, או משחק "גמד וענק"), וגם לאסוף מצרכים לנזקקים ולחלקם בקהילה כ"מתנות לאביונים".
הילד שנותן את העוגה והאיש שמקבל אותה אינם מכירים זה את זה, אבל הקשר ביניהם מניע את "המעגל הנסתר" של נתינה וקבלה. בספר דפוסים שונים של נתינה: נתינה גלויה וישירה, נתינה ללא ציפייה לתמורה, ונתינה שבה המקבל אפילו אינו יודע כי ניתנה לו מתנה. הרמב"ם פירט שמונה דרגות של נתינה. "מתן בסתר" היא אחת הדרגות הגבוהות ביותר: "וְלֹא יָדַע לְמִי נָתַן, וְלֹא יָדַע הֶעָנִי מִמִי לָקַח" (מִשְנֵה תּוֹרָה, מתנות עניים, י, ח). זאת כדי לא לבייש אף אחד.
מאחורי הבעות הפנים בתמונות עומדים רגשות (לדוגמה: פני הילד המתבונן בזקן הישן, או פני הזקן כשהוא אוכל מהעוגה). כיצד מזהים רגש מתוך הבעות פנים?
תוכלו לשחק עם ילדיכם במשחק "זהה את הרגש". עשו פרצוף שמייצג רגש כלשהו ותנו לילדיכם לנחש את הרגש שמאחורי הבעת הפנים שלכם. אחר כך החליפו תפקידים ונסו אתם לזהות את הרגש שילדכם מציג.
חפשו בספר את התמונה שבה האיש העני מפורר מעט מהעוגה שלו עבור הציפורים. בתלמוד אומרים החכמים: "אפילו עני המתפרנס מן הצדקה, יעשה צדקה" (גיטין ז, ב). מה יכול להיות ההיגיון במצווה זו?
"המעגל הנסתר" הוא סיפור על מעשי יום-יום, שקרובים לכל אחד מאיתנו. בספר דברים (ל, יד) נכתב על המִצְווֹת: "כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד,"כלומר, המעשים הטובים נמצאים ממש בקרבתנו. הם יכולים להיות גם דברים שילדים צעירים עושים. היזכרו יחד עם ילדיכם במעשים טובים שהם עושים (ובמעשים שהיו שמחים שמישהו היה עושה עבורם), למשל: לוותר על משחק בשביל חבר, לעזור לאחים או לילדים בגן…
בסוף הספר מקבל הילד מתנה משמחת ומפתיעה. ציירו יחד חמנייה גדולה וצהובה. על כל עלה ציירו מתנה מהסיפור. האם לדעתכם מעגל הנתינה מסתיים עם צמיחת החמנייה בחלון של הילד? המציאו יחד המשך לסיפור וציירו אותו.
כדאי לערוך מסיבת פיג'מות בגן, יחד עם ההורים אחרי שעות הגן או עם הילדים בלבד בשעות הבוקר, ולקרוא יחד את הסיפור. אפשר לקשט את הגן עם תפאורה של כוכבים וירח ולהזמין את כולם להתכרבל יחד, ליהנות מהאיורים הרכים שמלווים את הסיפור ולעקוב אחר מסלול החיבוק.
חיבוק הוא דרך ללא מילים להביע אהבה. אפשר להזמין את הילדים לחשוב על דרכים שונות להביע רגשות כשאוהבים (חיבוק, אמירה, ציור, פרח, מתנה…), ולהכין יחד הפתעה להורים בעקבות הסיפור – ביטוי בלתי צפוי של אהבה.
מה עושים בני המשפחה של לוסי לקראת שעת השינה? כדאי להיזכר בפעולות של כל אחד מבני המשפחה בסיפור. האם הילדים יכולים לנחש מה עושה אבא של לוסי, ומדוע הוא מרים את הידיים באוויר? מה עושים התאומים כשלוסי ניגשת אליהם? האם משהו משתנה אחרי החיבוק? אפשר להציע לילדים והורים לצייר את מסלול הפעולות הקבועות לפני שהולכים לישון (למשל: צחצוח שיניים, סיפור, חיבוק ונשיקה).
הכלבה אנני מתוארת כ"שובבה". במה מתבטאת השובבות שלה בסיפור? אפשר להמציא דברים "שובבים" נוספים שהיא עושה. האם גם לילדי הגן יש חיית מחמד בבית? אפשר להזמין אותם להביא תמונות ולספר עליהם.
כדאי להסתכל על העמוד שבו רודפת לוסי אחרי אנני. נסו לנחש ולדמיין מה יש בכל חדר. האם הבית של לוסי דומה לבתים של ילדי הגן? במה הוא דומה, במה הוא שונה? בהמשך אפשר לבקש מהילדים וההורים לצייר או לצלם תמונה של פְּנים הבית שלהם. מי ישן באיזה חדר? אילו צעצועים וחפצים משותפים לסיפור ולבית שלהם?
כדאי להתכרבל יחד, ליהנות מהאיורים הרכים שמלווים את הסיפור ולעקוב אחר מסלול החיבוק. אילו סוגי חיבוקים מקבלת לוסי מבני המשפחה השונים? אפשר לשאול את ילדכם: האם גם החיבוקים במשפחה שלכם שונים זה מזה? האם כולם נעימים? האם ילדכם אוהב לתת ולקבל חיבוקים?
חיבוק הוא דרך ללא מילים להביע אהבה. אפשר לחשוב יחד על דרכים שונות להביע רגשות כשאוהבים (חיבוק, אמירה, ציור, פרח, מתנה…), ולהפתיע זה את זה בביטוי בלתי צפוי של אהבה.
מה עושים בני המשפחה של לוסי לקראת שעת השינה? כדאי להיזכר בפעולות של כל אחד מבני המשפחה בסיפור. האם ילדיכם יכולים לנחש מה עושה אבא של לוסי, ומדוע הוא מרים את הידיים באוויר? מה עושים התאומים כשלוסי ניגשת אליהם? האם משהו משתנה אחרי החיבוק?
האם לפני שראיתם את האיור של אנני ניחשתם מי היא? אנני מתוארת כ"שובבה". במה מתבטאת השובבות שלה בסיפור? אפשר להמציא דברים "שובבים" נוספים שהיא עושה. האם גם לכם יש חיית מחמד? האם גם היא אוהבת חיבוקים? האם לפעמים גם היא מתנהגת בשובבות?
כדאי להסתכל על העמוד שבו רודפת לוסי אחרי אנני. נסו לנחש ולדמיין מה יש בכל חדר. בהמשך אפשר לצייר או לצלם תמונה של פְּנים הבית שלכם. מי ישן באיזה חדר? אילו צעצועים וחפצים משותפים לסיפור ולבית שלכם?
בתמונה האחרונה בספר רואים את הילדים ואת אנני ישנים, ואת אמא ואבא של לוסי יושבים יחד על הספה עם התינוקת. אפשר לשוחח על המשפחה שלכם. מי הולך לישון קודם? במה עסוקים המבוגרים אחרי שהילדים הולכים לישון?
האם למשפחה שלכם יש פעולות קבועות לפני שהולכים לישון (למשל: צחצוח שיניים, סיפור, חיבוק ונשיקה)? האם תמיד הולכים לישון בלי ויכוחים? בעקבות הסיפור אפשר לשוחח על שעת ההשכבה אצלכם, ואם רוצים – ניתן ליזום מנהג חדש למעבר בין יום ללילה.
אפשר לשחק יחד במשחק התודה: אחד המשתתפים פותח במילים: "אני רוצה לומר תודה על …", ומספר על דבר טוב בחייו: מקרה טוב שקרה לו, או משהו טוב – קטן או גדול – שראה, שמע, טעם או הריח. הבא אחריו משלים את המשפט כרצונו, וכך הלאה. אפשר לערוך סבב משפחתי של תודה בארוחת הערב או לפני השינה
אפשר להביע תודה גם באמצעות שיר! האם אתם מכירים שירי תודה (לדוגמה: "מתנות קטנות" של רמי קליינשטיין, "תודה" של עוזי חיטמן, "אלוהים נתן לך במתנה" של איתן מסורי, "אנשים טובים" של נעמי שמר)?
מי עוזר לנו ביומיום? אנשים רבים עוזרים לנו ביומיום – המאבטח בכניסה לקניון, הקופאית במרכול, עובדי ניקיון. במעגלים קרובים יותר אלה השכנים שמשחקים איתנו בחצר, בני משפחה, הצוות החינוכי בגן ועוד. אפשר להודות להם במילה "תודה", ואפשר לשמח אותם במכתב או בציור. חשבו למי אתם רוצים להודות וכיצד תוכלו לעשות זאת ולשמח אותו.
השאלה כיצד מודים לאלוהים מטרידה את בני. הוא בוחר לעשות זאת בבית הכנסת כי הוא מאמין שזהו המקום שבו אנשים מדברים עם אלוהים. כמו בני, ילדים רבים מעלים שאלות גדולות: האם אלוהים קיים? איפה הוא גר? האם הוא ישמע אותי אם אדבר אליו? בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח עם ילדיכם על האמונות שלכם ולעודד גם אותם לשאול שאלות גדולות.
כדאי לשוחח על הסוף המפתיע של הסיפור ועל דברי סבא כי בזכות המעשה של בני "העולם נעשה מקום קצת יותר טוב". אפשר להיזכר יחד בפעמים שילדיכם עשו מעשה טוב ועזרו לאחר, ולחשוב איך בזכות המעשים שלהם העולם הופך למקום טוב יותר.
חומרים: 2 כוסות קמח, כפית שמרים מהירים, ¾ כוס מים, ½1 כפות שמן, 2 כפות סוכר, כפית מלח. אופן ההכנה: לושו את כל החומרים יחד עד שתקבלו כדור בצק רך. במידת הצורך, הוסיפו מעט קמח. הניחו לבצק עד שיכפיל את נפחו. לאחר מכן צרו לחמניות בצורת בייגלה. הברישו בתערובת ביצה ופזרו מעליה שומשום. הניחו ללחמניות לתפוח שוב. אפו בחום של 190 מעלות עד שצבען של הלחמניות זהוב. בתיאבון!
הצענו להורים בבית לשיר עם הילדים שירי תודה מוכרים כמו "תודה" של עוזי חיטמן, "אלוהים נתן לך במתנה" של איתן מסורי, "הללויה" של גלי עטרי. אפשר להדביק את מילות השירים על דפי בריסטול, לקשט, ליצור שירון קטן ולשיר ביחד!
סוף שנת הלימודים מהווה הזמנות מצוינת להכרת הטוב. אפשר לשוחח על הדברים הטובים שהיו בגן השנה ולחשוב מי היה שותף להם. כתבו וציירו יחד מכתבי תודה לאנשים המסייעים בפעילות השוטפת של הגן – השומר, מנקה הרחוב, מדריכות החוגים, הורים מתנדבים וכו'
בעקבות הסיפור ניתן לשוחח על עזרה במטלות שונות בבית ובסביבה – בני ממלא תפקיד חשוב ועוזר לסבא במאפיה. אילו תפקידים קיימים במשפחה? האם גם לילדים יש תפקידים בבית? על אלו משימות אחראים הילדים בגן? הציעו לילדים לבחור תפקיד קטן חדש ולמלא אותו, לפחות יום אחד.
"המוציא לחם מן הארץ" – מהחיטה אל הלחם: הלחם הוא מרכיב מאוד חשוב בתפריט האנושי באיזור שלנו. כדי לסמל את חשיבותו המיוחדת של הלחם קבעו חכמים ברכה מיוחדת שמברכים רק על לחם "המוציא לחם מן הארץ".
הגננת לאה לוי גן תל"י אקסודוס: ערכנו שתי פעילויות בנושא הכרת תודה- הפעילות ראשונה התייחסה בעיקר לצורך להודות לכל מי שעוזר לנו בחיינו. הכנו ציורים ואימרות תודה וחילקנו בשכונה לירקן, למוכר במכולת, לפקידה , לגנן שעובד מסביב לגן, ולמנקה שמטאטא את המדרכות והכביש ברחוב. הפעילות השנייה התייחסה לתוכן הדברים של סבא בסיפור שאמר שיש להודות לאלוקים על האדמה שברא כי היא הנותנת לנו את החיטה שממנה יש לחם ולחמניות. לקחנו שבולים הוציאנו את גרגרי החיטה טחנו והכנו קמח. הוספנו קמח והכנו בצק וכל ילד הכין לחמניות לקבלת שבת משותפת. בנוסף הכנו גם חלות לשבת להורים.
הגננת סילבי מרן גן נועם עפולה: הילדים הכינו "אלבומי אמירת תודה" לקייטרינג שהביא לגן את הארוחות, למדריכה מהחוג ולספריית פיג'מה.
הגננת סנדרה ליפקופקר והסייעת נחמה בן- שלוש, גן דקל, ערד: קיימנו דיון בו כל ילד הביע את דעתו לגבי האמונות שלו ואת תודתו בעל פה. כדי לציין את ערך הכרת הטוב והבעת תודה, קישרנו את עליית הרגל לירושלים בשבועות ויצרנו את" הכותל המערבי". בין האבנים הילדים הכניסו פתקים בהם כתבו תודה אישית לאלוהים או בקשו משאלה. בקריאה השנייה של הסיפור, ציירו עבורינו את איורי הספר על גליל נייר פרגמנט והעברנו את הסיפור בטלוויזיה מאולתרת עשויה ממגירה ישנה. בהמשך, אפינו עם הילדים והכנו מתכון אורייני ללחמניות בייגלה – הילדים התאימו תמונות של המצרכים למילה הכתובה.
אלה מרכוס גן סיפן נצרת עלית: שוחחנו בנושא הנתינה. וגילינו שנתינה גם תורמת משהו לנפש, האדם הנותן מרגיש מאושר. הזכרנו את כל מה שעשינו בגן בנושא הנתינה: ביקרנו ילד מהגן שהיה חולה בבית זמן ממושך, הכנו מתנות לעוורים וערכנו קונצרט בבית העוור, ניקינו את הסביבה הקרובה לגן, הכנו שי לחייל ביום העצמאות, סלסלות ביכורים לנזקקים לשבועות, הילדים דיברו על המעשים הטובים שעשו בבית ובגן ותיארו את הרגשתם בעת הנתינה ועזרה לאחר.
לינה סלבין גן הדר נצרת עלית: אפינו בגן לחמניות בייגלה לפי המתכון שבספר, סיימנו לקרוא את הספר ביום שישי והילדים אכלו את הלחמניות בקבלת שבת. דיברנו על תהליך הכנת לחם, ביקרנו במאפיה וראינו אך מכינים את הלחמניות.
אסתי זוהר, מדריכה במשרד החינוך, וגננות בנצרת עילית מצאו כי הסיפור מזמין עיסוק בנושא בית הכנסת. מה יש בבית הכנסת? (ארון קודש, ספר תורה, פרוכת, סידורים) מי הולך לשם ומתי? מה עושים שם? אלו סמלים נמצאים בבית הכנסת (מגן דוד, לוחות הברית, סמלי השבטים, מנורה). אם יש בקרבת הגן בית כנסת אולי אפשר לבקר בו ולהשוות אותו לבית הכנסת של בני. בפגישה ההכנה לספר בנצרת עילית התלבטו אסתי והגננות איזה מסר מתאים להעביר לילדים ביחס לאלוהים המופיע בסיפור. האם זה בסדר להאניש אותו ולאמר שיש לו דמות והוא אוכל לחמניות, או שיש להעביר מסר חד משמעי שלא? עלה הצורך להיות זהירות בקביעות שלנו לגבי אלוהים, בעיקר בעקבות הרב תרבותיות בגנים. אסתי ממליצה על הספר "אז מה זה אלוהים" של גיל דלסקי כספר עזר לעיבוד הנושא.
דליה גלרון גן חמניות נצרת עלית: שוחחנו על אלהים. היו לילדים תגובות מענינות מאוד- אלהים בכל מקום. רואה ואינו נראה. אין לו פנים, אין לו גוף והוא כמו רוח (מתגובות הילדים).
הקשיבו, הקשיבו!!! 🎧 ילדות וילדים, הורים וצוותים חינוכיים ❤️. הימים האלו עכשיו הם ימים לא רגילים, ובימים כאלה סיפורים יכולים לשמח, לרגש, אפילו להצחיק. אנו מזמינים אתכם/ן להאזין להקלטה הקסומה של הספר "סבא בישל מרק להאזנה", מאת: נירה הראל | איורים: עפרה עמית | הקיבוץ המאוחד.
האם המרק הנפלא של סבא יספיק לכל האורחים? האזינו לספר וגלו!
יוצרים ומגישים: ירדן בר כוכבא – הלפרין ודידי שחר מוזיקה ונגינה: טל בלכרוביץ' פתיח: דידי שחר
אפשר להמחיז את הסיפור בשיתוף הילדים. בחרו כל פעם מי ייצג את סבא, ומי האורחים שבאים לבקר. תנו לילדים לספר את הסיפור במילים שלהם. אתם יכולים גם להמשיך את הסיפור ולספר מה קורה אחרי שהאורחים נפרדים מסבא ושבים לבתיהם.
בתחילת הסיפור סבא עצוב ובודד, אך האורחים שמגיעים לבקרו משמחים אותו. תוכלו לבקש מהילדים לעיין באיורים: איפה נראה סבא עצוב, ומתי הוא מתחיל לחייך? אפשר לנהל איתם שיחה: האם הם תמיד שמחים לארח חברים? מה משמח ומה עשוי להיות קשה לילדים בהכנסת אורחים? תפקידך כמחנכת מקנה לך הזדמנות לערוך שיחה פתוחה אודות הקושי בשיתוף במשחקים, הרצון לפעמים להיות לבד והשמחה של ה"ביחד", ועוד נושאים חשובים להתפתחות החברתית-רגשית של הילדים בקבוצה.
אפשר לספר לילדים את הסיפור התנ"כי על אברהם והכנסת אורחים. תוך כדי הסיפור ניתן להוסיף הרבה פרטים אודות החיים במדבר, מנהגי אירוח של נוודים (גם היום!) ועוד. תוכלו גם לשתף אותם באגדה המספרת שבאוהלו של אברהם היו ארבעה פתחים. כל פתח פנה לכיוון אחר על מנת שכל אורח, לא משנה מהיכן הוא מגיע, ירגיש בנוח וייכנס.
תוכלו לדאוג לתחפושות ואביזרים מתאימים לסיפור התנ"כי (בגדים מתאימים, בדים לקירות האוהל, קומקום תה וכלי נחושת, שטיחים…) וכך לעודד שילוב תכני הסיפור התנ"כי במשחק הסוציו-דרמטי של הילדים. בימים ללא גשם, אפשר להוציא את המשחק לחצר הגן, שם המחזת הסיפור תלבש אופי עוד יותר קרוב למציאות!
כיצד מארחים חבר? מה תפקיד המארח, ומה תפקידו של האורח? הכנסת אורחים היא חלק מחיי היום יום של הילדים, אולם לפעמים קשה להם לארח מפני שאינם יודעים מה אפשר לעשות עם החבר, או שקשה להם להתחלק בחפצים. שיחה ותרגול בגן יכולים ללמד את הילדים כיצד לעזור לאורח להרגיש בנוח.
בתחילת הסיפור סבא עצוב ובודד, אך האורחים שמגיעים לבקרו משמחים אותו. האם ילדיכם תמיד שמחים לארח חברים? תוכלו לשוחח על מה משמח ומה עשוי להיות קשה בהכנסת אורחים.
"מַתָּן אָדָם יַרְחִיב לוֹ": מעגל השמחה של סבא מתרחב ככל שמגיעים האורחים. גם האיורים בספר ממחישים זאת. תוכלו לדפדף בספר ולהבחין כיצד המעגל הקטן מתרחב ובסוף הסיפור הוא חוזר ומצטמצם.
אפשר להמחיז את הסיפור בעזרת צעצועים ובובות. בחרו עם ילדיכם איזו בובה תייצג את סבא, ומי האורחים שבאים לבקר. ספרו את הסיפור במילים שלכם. אתם יכולים גם להמשיך את הסיפור בעצמכם ולספר מה קורה אחרי שהאורחים נפרדים מסבא ושבים לבתיהם.
סבא זוכה לביקור של נכדיו: "…סתם, ביום חול, באה אלי נכדתי לאכול". אפשר לשוחח עם ילדיכם: אילו אורחים באים לבקר את משפחתכם ומה אתם אוהבים לעשות איתם? האם יש לכם זמנים קבועים לביקור או מנהגים מיוחדים של הכנסת אורחים? אולי יש כיבוד מיוחד שאתם מגישים לאורחים או חדר שיושבים בו יחד?
בעקבות הספר תוכלו לספר לילדיכם את הסיפור המקראי על אברהם ולהציע להם להקים "אוהל" בעזרת שמיכה הפרושה בין כמה כיסאות. בתוך האוהל הם יוכלו לקבל חברים, לכבד אותם בכיבוד שהכינו ולשחק יחד.
כמו סבא בסיפור, גם אתם יכולים להכין מרק ולהגיש אותו לאורחים. אולי ילדיכם ירצו להזמין חברים שעדיין לא ביקרו אצלכם?
מתכון ל"מרק סבא":
מצרכים:
2 בצלים גדולים, קצוצים
3-4 שיני שום כתושות
4 גזרים
3 קישואים
3 תפוחי אדמה
2 כוסות דלעת חתוכה לקוביות
חבילת סלרי
צרור פטרוזיליה או כוסברה
מלח, פלפל, כורכום
אופן הכנה:
מטגנים את הבצל והשום בסיר במעט שמן, עד להזהבה.
חותכים לקוביות את הקישואים, תפוחי האדמה, הגזרים והדלעת, מוסיפים לסיר ומערבבים.
קוצצים את הפטרוזיליה והסלרי, מוסיפים אותם לסיר ומערבבים.
מוסיפים תבלינים ומערבבים.
ממשיכים לערבב עד שכל הירקות טוגנו והתרככו מעט.
מוסיפים מים רותחים בכמות כפולה מהירקות ומבשלים עד שהירקות מתרככים לגמרי.
טועמים, מתקנים את התיבול במידת הצורך ומגישים.
בתיאבון!
בקריאה הראשונה של הסיפור כדאי לעצור כאשר השמש אומרת: "בואי ננסה שתינו, תנסי את ראשונה" ולבקש מהילדים להעלות רעיונות כיצד ניתן להוריד את הגלימה מעל גבו של הפרש. מי לדעתם תנצח בהתערבות, השמש או הרוח?
הסיפור חי מאד וקל להמחזה. יחד עם הסייעת תוכלו להציג את המשל. גם כשאת מקריאה אותו בקול תוכלי לספר אותו תוך תנועה וקולות דרמטיים. הילדים יכולים להכין כתרים שמסמלים את השמש והרוח, ותוכלי להוסיף תחפושות ואביזרים שיעודדו את שילוב הסיפור במשחק הסוציו-דרמטי של הילדים (גלימה, כתר של שמש, מאוורר, ועוד).
ניתן להציג בפני ילדים מצבים יומיומיים ולשאול אותם איך לדעתם תנהג השמש ומה תעשה הרוח באותו המצב? (למשל, ילד רוצה להתנדנד אבל ילדה אחרת תפסה את הנדנדה לפניו; ילדה רוצה לשבת ליד אבא אבל אחותה הקטנה כבר יושבת במקום; ילד מבקש להקיש בפטיש וחברו רוצה לקרוא ספר בשקט.) תוכלי לבקש מהילדים להעלות דוגמאות מחיי הגן והבית שבהן נעזרו ב"שכנוע העדין של השמש" והשיגו את מבוקשם.
כדאי להסביר לילדים שהסיפור הזה הוא משל, שבא ללמד אותנו לקח לחיים. אלו משלים נוספים מכירים ילדי הגן? אפשר לחפש בספריית הגן ("משל על שועל", "אולי אפשר גרגר סוכר", עוד) ולקרוא אותם.
תוכלי לבקש מהילדים להתבונן באיורים ולתאר איך נראה יום סוער ואיך נראה יום קיץ בהיר? אפשר לתת לילדים דף מחולק לשני חלקים ולבקש מהם לצייר או לתאר באמצעות פלסטלינה יום חורף לעומת יום קיץ. מעניין לתלות את היצירות ולנסות לנחש איזה ציור מייצג איזו עונה.
תוכלו להמציא משחק תנועה: כשמכריזים "רוח הצפון" על הילדים ללכת כמו רוח עזה ולהשמיע קולות של רוח, כשאומרים "שמש" הולכים יחד כמו האנשים ביום השמש. תוכלי להוסיף מוזיקה מתאימה, הבעות פנים, לחבוש כובע צמר או כובע מצחייה, לחבוש משקפי שמש ועוד.
אפשר ללמד את הילדים ביטויים הקשורים לנעימות של השמש והחום, למשל "מחמם את הלב", "לב חם", "מאור פנים" ועוד. הילדים יכולים לנסות להמציא ביטויים משלהם או פתגם שמסכם את המסר של הסיפור ולקשט אותם. השתמשו במוח, לא בכוח!
קשה לראות את הרוח, אבל נוכל להרגיש את השפעתה. תוכלו לעיין יחד באיורים המיוחדים של הספר, ולחפש את הסימנים לכך שהרוח נושבת. האם עתה, בזמן קריאת הסיפור, נושבת הרוח בחוץ? כדאי להסתכל מבעד החלון ולבדוק כיצד "נראית" הרוח.
לעיתים כשאנחנו רוצים להשיג משהו, גם אנחנו עשויים לנהוג כמו רוח הצפון, ולעיתים אנו נוהגים כמו השמש. כיצד אנו נראים במצבים שבהם אנחנו "רוח הצפון"? כיצד אנו נראים במצבי "שמש"?
אפשר לחקור יחד את השפעת הרוח על חפצים שונים: מניחים על השולחן דף, אבן, עלה, צמר-גפן וכפית. מנסים לנשוף עליהם ולהזיזם – איזה חפץ עף בקלות? מה לא הצלחנו להעיף?
"אוי, לא!" >> דייוויד הייד קוסטלו בחר לתאר את מצוקות החיות בתמונות. כדאי להתבונן יחד באיורים ולבקש מילדיכם להסביר במילים שלהם את הבעיות השונות. תוכלו לקרוא יחד את הסיפור, כאשר כל אחד בתורו אומר, "אוי לא!" ומסביר מהי מצוקתו, והשני עונה, "אני יכול לעזור!" ומתאר את הפתרון. אל תשכחו להודות זה לזה בכל פעם!
אפשר לבחור עם ילדיכם בובות או חיות פרווה ולהמחיז בעזרתן את הסיפור. אפשר גם להכין דמויות של החיות מבריסטול או מקרטון ביצוע, להצמיד אותן למקלות ארטיק ולהציג.
ילדיכם בוודאי ישמחו לגלות שהברווזון הקטן שהלך לאיבוד בתחילת הסיפור, יכול לעזור אפילו לפיל הגדול! אף אחד לא קטן מכדי לעזור, ולעתים יש יתרון דווקא ליצורים קטנים. אפשר להיזכר יחד בפעם שילדיכם הקטנים עזרו לפתור בעיה של המבוגרים (למשל לחלץ חפץ שנפל מאחורי הספה או מתחת לשולחן).
בשגרת היומיום כל אחד, גדול כקטן, נזקק לאחרים וגם עוזר. כדאי לחשוב יחד מי האנשים שעוזרים לכם ביומיום – אחים, חברים, צוות המעון, שכנים. אפשר לייסד מסורת משפחתית שבה בארוחת הערב או לקראת השינה נזכרים יחד בעזרה שנתתם ושקיבלתם במהלך היום.
בזמן קריאת הספר כדאי להזמין את הילדים להצטרף אלייך במשפטים הקצרים שחוזרים על עצמם: "אוי לא, אני לא יכול!", "אני יכול/ה!", "תודה!". בהמשך הילדים יוכלו לדקלם את הספר בקול, בעזרת האיורים והטקסט הפשוט.
כדאי להתבונן מקרוב בתמונה בסוף הספר, שבה מופיעות כל החיות יחד כקהילה בסיום. תוכלי לשאול את הילדים: איך הפילון יעזור עכשיו לברווזון ששוב הלך לאיבוד? ואיך הציפור תוכל לעזור לו למצוא את אימא? תוכלו גם לחזור ולחפש היכן כל אחת מהחיות הופיעה במהלך הסיפור.
אף אחד לא קטן מכדי לעזור או גדול מכדי להיעזר! עודדי את הילדים לשתף כיצד בביתם הם נעזרים ועוזרים לפי הצורך והיכולות שלהם. אפשר גם להיזכר יחד באירועים מחיי המעון: ילדה שעזרה לחפש מוצץ שאבד לאחד הילדים, ילד שביקש מחברתו עזרה בסגירת הרוכסן של המעיל ועוד.
דין דון מצלצל פעמון 
נח אפרוח 
העיקר שפיל ישמח 
השביל 
כלום במתנה 
החוט שלא נגמר 
נורי והלווייתן 
נשיקה של חנוכה 
שלי מהבית 
מתנה לאמא 
זרעים של נשיקות 
הקיפוד הקטן 
ענק בישל מרק 
חנן הגנן 
קישתא 
צילה וגילה 
המעגל הנסתר 
החיבוק שחזר 
המאפייה של סבא 
סבא בישל מרק 
רוח הצפון והשמש 
אני יכול לעזור 
קְרִיאָה
שִׂיחָה
בִּשּׁוּל
מִשְׂחָק
שֵׁמַע
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
יְצִירָה
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
חֵקֶר
הַמְחָזָה
מַעֲרָךְ
חֲגִיגָה
מַתָּנָה
לָצֵאת הַחוּצָה
הַעֲשָׁרָה
סִרְטוֹנִים
הַמְחָשָׁה
🕯️
