נדיבות

טיפ לקריאה משפחתית

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ספרים עם מעט מילים מאפשרים לספר סיפור רגשי וחווייתי וללוות את גיבור הסיפור: מה הוא מרגיש? על מה הוא חושב? מתי הוא עצוב ומתי צץ לו רעיון חדש? תוכלו להביט באיורים, להכיר את גיבור הסיפור וחוויותיו, לקשר אותם לחייכם ובעיקר להוסיף משלכם לחוויה שמתוארת במילים מעטות ובאיורים שובי לב!

הספרים שלנו

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ניסיתם פעם להקריא ספר בקול של ציפור? אולי יש לכם בבית ספר אדום? תוכלו לשחק במשחק לעידוד קריאה עם הספרים שבבית, ואפילו לקבל תעודה לסיום!

לעשות כלום

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מה קורה כשלא עושים כלום? – כדאי לקחת כמה רגעים של שקט, לשבת ולהאזין. מה שומעים? מה רואים? מה מרגישים בגוף? תוכלו לשתף את בני המשפחה בחוויה שלכם ולחשוב יחד: האם באמת לא קורה כלום כשלא עושים כלום?

קופסת כלום

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

גם לכם יכולה להיות קופסת כלום משלכם. קחו קופסה או שקית קרטון, קשטו אותה בניירות, ציורים, מדבקות וקישוטים. בכל פעם שמשעמם אפשר לפתוח את הקופסה, להיעזר בדמיון ולהחליט מה היא מכילה הפעם: אולי יש בה כדור דמיוני שאפשר לשחק בו משחק כדור "בכאילו", אולי סיפור דמיוני שהמצאתם יחד או כל המצאה אחרת שתחליטו.

פינטרסט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

יצירות, שירים ופעילויות נוספות בפינטרסט של ספריית פיג'מה.

הדברים הפשוטים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

קסם הפשטות – מספר המילים בספר "כלום במתנה" קטן, והאיורים בו מינימליים, וכך מועבר בתחכום ובעדינות הרעיון שלפעמים דווקא מיעוט פרטים עשוי לסייע בהעברת מסרים ערכיים.

"הכי חדיש הכי חדש" – כמו מוש, אנו חיים בעולם שיש בו שפע חומרי ומגוון עצום של אפשרויות. עם זאת ילדים משמרים בזיכרונם דווקא את החוויות המערבות קשר משמעותי ופעילות חוזרת עם אדם אהוב: הם נהנים מקריאת סיפור חווייתית, הם נהנים לשחק עם חברים ב"כלום" דמיוני, ומבחינתם מקל עץ פשוט יכול להפוך לשרביט קסמים מרהיב ולהיות מרכזו של משחק משמח וקסום.

תוכלו לשלב את הסיפור בפעילות הגן, כשתרצו להסב את תשומת ליבם של הילדים לחוויות ולהנאות הפשוטות ומלאות הקסם שמצריכות אך ורק דמיון, חברים ורצון

קוראים את הסיפור

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ספרים עם מעט מלל מאפשרים לאיורים לספר את הסיפור באופן רגשי וחווייתי. ילדים שמתנסים בניצני קריאה יכולים לגלות את הקשר בין הטקסט הנקרא לטקסט הכתוב, לנסות לספר את הסיפור כלשונו ולהצליח בכך.

כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות, כשלכל ילד עותק משלו. כך יתאפשר לכל אחד לעקוב אחר רצף העלילה ולחוות את הסיפור.

משוחחים על הספר

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

שאלות ניבוי מעוררות הקשבה פעילה של הילדים, לכן נעצור בנקודות המעוררות ציפייה, למשל לפני מִפנה בסיפור או לפני התרה של קונפליקט, ונאפשר לילדים להעלות השערה בנוגע להתפתחות העלילה. בסיפור זה ניתן לעצור כאשר מוש תוהה מה אפשר לתת למישהו שיש לו הכול. חשוב שהעצירה תהיה קצרצרה ולא תפגע באסתטיקה של הסיפור.

שאלות הבנה –
"מדוע מוש התקשה לבחור מתנה לארי?"
"למה מוש חשב שאפשר לקנות כלום?"
"מתי מוש הבין מה זה כלום?"
אפשר להתבונן יחד בעמוד הריק שבו מוש סוף־סוף מצא כלום ולשאול:
"במה שונה עמוד הזה משאר עמודי הספר?"
"מה בסופו של דבר עשה מוש כדי למצוא כלום?"
"מדוע ארי שמח לקבל קופסה עם כלום?"
"איזו מתנה מוש הציע לארי?"

חברות טובה –
"מדוע, לדעתכם, מוש רצה לתת לחבר שלו מתנה?"
"מדוע היה זה יום מיוחד, לדעתכם?"
"באילו עוד הזדמנויות ודרכים אנחנו יכולים לחשוב מה יכול לשמח את חברינו או מה ניתן לעשות למענם?"

מתנות – תוכלו לשאול:
"מתי אנחנו נותנים מתנות?"
"מתי נוהגים לתת לנו מתנה?"
"האם תוכלו לשתף במתנה משמחת שהכנתם או שהכינו לכם?"
"אילו עוד 'מתנות' שלא קונים בחנות אתם מכירים? אולי עוגה? שיר? ומה עוד?"

עמוד של כלום –
"לְמה אנחנו מתכוונים כשאנחנו אומרים 'כלום'?"
"האם קרה לכם שלא עשיתם כלום?"
"מה הרגשתם כשלא עשיתם כלום?"

מה קורה כשלא עושים כלום?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מוש וארי נהנו מרגע של כלום והכול. גם אתם תוכלו ליהנות מרגע כזה: דקה של כלום והכול – פעילות זו מתאימה לקבוצות קטנות. תוכלו לשבת במעגל ולסכם יחד שבמשך דקה לא עושים כלום, רק יושבים בשקט, חשים וחוקרים: האם באמת כלום לא התרחש? מומלץ לארגן שעון עֶצר או שעון חול, כדי שלילדים יהיה סמן למשך הזמן, והם יצליחו להתאפק ולא לשאול מתי עוברת דקה.

בתום הדקה תוכלו לשאול: "אילו צלילים או קולות שמעתם כשעשיתם 'כלום'?" "אילו קולות נשמעו מחוץ לגן ואילו מתוך הגן?" "איך הרגשתם? אילו תחושות היו לכם בגוף? אולי גירוד? דופק מואץ?" "על מה חשבתם? האם דמיינתם משהו?" "על מה הסתכלתם?"

לאייר בכמעט כלום

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מאייר הסיפור, פטריק מקדונל, מצליח להעביר את עיקר הסיפור במעט צבעים ובאמצעות קווים מועטים. לאחר הקריאה הראשונה תוכלו לחזור אל האיורים ולבחון יחד: "באילו צבעים השתמש המאייר?" "האם הדפים מלאים בפרטים?" "מה הם המחשבות, התחושות והרגשות של הדמויות?"

אילו מילים וסימנים מסתתרים באיור?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בכמה מהאיורים ניתן להבחין במילים ובסימנים מוסכמים שדרכם מצליח המאייר, שהוא גם הסופר, להעביר מסרים. כך, למשל, כאשר מוש אינו יודע מה לקנות לארי, הוא מצייר סביב ראשו מעגל של סימני שאלה. באמצעותם הוא מצליח להמחיש שהשאלה מאוד מעסיקה את מוש. במפגשים הנוספים עם הספר כדאי לחזור ולבדוק אילו מילים וסימנים מצויים באיורים, ומה ניתן ללמוד מהם.

מתנה לאימא

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בסיפור "מתנה לאימא" תַני מתמודד עם בעיה דומה: איזו מתנה להביא לאימא? כמו מוש, גם הוא מוצא פתרון: הוא מכין ארגז גדול ומטפס עליו כדי לחבק את אימא. חשוב שבתיווך לילדים נקדם חשיפה לקשרים הללו. כך נוכל לבסס ולקדם הבנה וכן לטפח יכולת השוואה בין טקסטים ספרותיים כניצני אוריינות ללמידה הפורמלית בהמשך. להרחבה: "מתנה לאימא", אתר ספריית פיג'מה.
להעשרה: השידור "מילות יחס בואו נכיר", מערכת השידורים הלאומית.

השיר "מה עושים העצים" ("אני שואל") מאת ע. הִלל.

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הילד בשירו של ע. הלל מודה כי הוא לא עושה כלום, ומתוך אותו כלום מצטמחות להן שאלות, בדיוק כמו שֶמוש הצליח למצוא פתרון רק כאשר רבץ בשקט ובלי לזוז. זוהי הזדמנות נפלאה להכיר לילדים את השיר. "מה עושים העצים?" ("אני שואל") – מילים: ע.הלל, לחן: נעמי שמר, ביצוע: אילנית.

עוצרים למחשבה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

זמן בהייה או זמן שהייה של ילדים מתפרשות לעיתים כחוסר מעש, אך, למעשה, הן מסייעות לתהליכים מחשבתיים.

להעשרה – חלומות בהקיץ משפרים מחשבה יצירתית.

ומה בגן? – חשוב מאוד לארגן את המרחב באופן שיאפשר זמן פעילות לצד זמן רוגע.

להעשרה – סרטון מהמרחב הפדגוגי גנ"י: איזון בין מרחבי רוגע למרחבי פעילות בגן.

מתי שני החברים שמחים?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי לשבת קרוב זה לזה ולעיין יחד באיורים. אפשר לבקש מילדיכם להראות לכם מה עושים טוטו ולה-לה בכל עמוד. איך נראות הפנים של טוטו כשלה-לה מסרבת לחלוק איתו את הכלים שלה? מתי שני החברים שמחים?

להמחיז את הסיפור.

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו לבחור צעצועים או בובות פרווה ולהמחיז בעזרתם את הסיפור.

מה משמח אתכם

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בסוף הסיפור טוטו ולה-לה "עושים שמח". אפשר להיזכר יחד מה גורם לכם שמחה ומה משמח אתכם כשאתם מבלים עם חברים.

ההבדל בין מה שפרטי למה ששייך לכל המשפחה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אפשר לשוחח עם ילדיכם על ההבדל בין מה שפרטי למה ששייך לכל המשפחה. תוכלו לעבור בין חדרי הבית ולזהות מה הם הדברים שהם "רק שלי", למשל מברשת השיניים, ומה שייך לכולם, לדוגמה הספה בסלון.

לשחק בחול

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האם ילדיכם אוהבים לשחק בחול? אפשר לשחק בחול בחוף הים, בחצר או בגינה בעזרת כלים פשוטים הנמצאים בכל בית: קופסאות פלסטיק, מסננת, כף, משפך ועוד.

כאשר מגיעים חברים לביקור

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כאשר מגיעים חברים לביקור, לעיתים קשה להתחלק איתם בצעצועים. תוכלו להחליט יחד מראש באילו צעצועים החברים יוכלו לשחק ואילו צעצועים תשמרו בצד. כדאי לעודד את ילדיכם לכבד את החברים ולחלוק איתם את משחקיהם, כדי שהם יזכו לחוות את ההרגשה הנעימה של חברות ושיתוף.

 משחקים יחד

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

• טוטו ולה-לה נהנים לשחק יחד. באילו משחקים הפעוטות אוהבים לשחק יחד? – כדאי להיזכר עם הפעוטות במשחקים משותפים האהובים עליהם ולשחק בהם.
• ים / יַבָּשה – בעזרת חבל נחלק את המרחב לשני חלקים: "ים" ו"יַבּשה". ניתן לתת חישוק לכל פעוט. כשנקרא "ים", יקפצו הפעוטות לאזור ה"ים" או לתוך החישוק, וכשנקרא "יַבָּשָׁה", הם יקפצו החוצה לאזור שקראנו לו "יַבּשה".
• איך צועד פיל? – זזים יחד – משמיעים מוזיקה, והפעוטות צועדים בצעדים של החיות מהסיפור, בכל פעם בצעדים של חיה אחרת: הפיל, הציפור או הסרטן, שהולך הצידה.

איך נראה פיל כשהוא שמח?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כשמקריאים את הסיפור, כדאי להתאים את נימת הקול לרגשות המשתנים של הדמויות בסיפור. כיצד נראים טוטו ולה-לה ונשמעים כאשר הם מאוכזבים וכאשר הם שמחים? שיתוף הפעוטות – הפעוטות יכולים להשתתף גם הם בנימה ובהבעות פנים.

דמויות קרטון לשימושכן – תוכלו להיעזר בעֶרְכַּת ההמחשה המצורפת לארגז. שימו לב – לכל חיה בעֶרְכָּה שתי הבעות: שמחה ועצובה.

יוצרים יחד - הים בא למעון

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ניתן ליצור במעון פינת ים, שבה "גלים" מנייר או מאל-בד כחול, דליים וכדורי ים, ליצור יצירות הקשורות לדגים, לים לחול ולשחק משחקי ים.

שרים יחד

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אפשר לשיר עם הפעוטות שירי שמחה וחברות:

• "הנה מה טוב ומה נעים שֶׁבת אחים גם יחד"
• "נחמד כפליים" (מתוך התוכנית "פרפר נחמד")

לעיין בספר

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי לשבת קרוב זה לזה ולעיין בספר. תוכלו לעקוב אחר הבעות הפנים של תני ולשאול את ילדיכם: מה, לדעתכם, הרגיש תני כשאחותו בחרה לתת לאמא פרח במתנה?

מתנה לאמא

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי לעצור את הקריאה בעמוד שבו תני מכריז שגם הוא זקוק לקופסת מתנה, ולשאול: איזו מתנה, לדעתכם, ייתן תני לאמא? איזו מתנה היו רוצים ילדיכם להכין לכם?

להמחיז את הסיפור

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אפשר לבחור בובות ולהמחיז את הסיפור. תוכלו לדמיין יחד מה יעשו הבובות עם אימן בסוף ההצגה.

מה המתנה?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו לשחק במשחק "מה המתנה?": כל משתתף בוחר צעצוע או חפץ קטן ומכניס אותו לקופסה. המשתתפים האחרים מנסים לגלות מהו החפץ בעזרת שאלות ורמזים. למשל, האם המתנה היא חיה? האם היא משהו טעים? האם המתנה עשויה מעץ? האם הצלחתם לנחש מהן המתנות שהוחבאו בקופסאות?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו לספר לילדיכם איך אתם מכבדים את הוריכם או כיצד כיבדתם אותם, ולהיזכר יחד בדרכים שבהן ילדיכם מכבדים אתכם. יחד אפשר לחשוב על בן משפחה מבוגר ולכבד אותו – בפרח, בחיבוק, אולי בשיחת טלפון מפתיעה?

לקשט קופסה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אפשר לבחור קופסה ולקשט אותה במדבקות, בציור ובסרט. כדאי להחליט יחד למי תרצו לתת אותה במתנה?

יצירת "ספר מתנות"

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

יצירת "ספר מתנות" – לפעמים המתנות המשמחות ביותר אינן נכנסות לקופסה וגם אינן עולות כסף; המתנות הן האנשים בחיינו והחוויות שאנחנו חווים יחד. אפשר ליצור יחד "ספר מתנות" של הגן בעזרת תבנית מעוצבת ולבקש מכל משפחה לתרום תמונה או ציור ותיאור קצר של בילוי משפחתי.

חבילה עוברת

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

חבילה עוברת – האם הילדים מכירים את המשחק "חבילה עוברת"? אפשר לשחק אותו יחד. כחלק מהמשימות במשחק, ניתן להנחות את הילדים להעניק זה לזה מתנות שונות ודמיוניות.

שרים יחד

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

שרים יחד – מוזיקה היא אחת המתנות היפות שמעשירות את החיים. אפשר לשיר יחד שירים אהובים כמו "מתנות קטנות"

או
"אמא שלי"

ולחגוג את הקבלה, את הנתינה ואת התודה.

עמדת אריזת מתנות

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

עמדת אריזת מתנות – אפשר לבקש מההורים להביא לגן קופסאות בגדלים שונים, לאסוף מגוון סרטים, מדבקות וניירות אריזה ולייעד שולחן או פינה בגן לאריזת מתנות. הילדים יכולים לבחור בובה, צעצוע או משחק שהיו רוצים לשחק בהם עם חבר או חברה בגן, לעטוף את המתנה ולהעניק אותה כהזמנה למשחק.

מפגש הורים לגן

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מפגש הורים לגן – לרגל חלוקת הספר תוכלו להזמין את ההורים למפגש משפחות בגן. כדאי לשתף את הילדים בתכנון המפגש: מה ישמח את ההורים? אילו הפתעות יכינו להם הילדים? אילו מתנות אפשר להכין ההורים ולתת לאחרים?

להתכרבל יחד על הספה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו להתכרבל יחד על הספה, לתת לילדיכם נשיקה ולשאול מתי הם אוהבים לקבל נשיקות, אם נעים להם להתעורר בבוקר בנשיקה, ולמי הם אוהבים לתת נשיקות.

לדפדף בספר ולנסות לגלות בעצמם את המשך הסיפור.

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי לעצור את הקריאה בספר לפני שהנשיקה נובטת, ולשאול את ילדיכם אם לדעתם הנשיקה תצמח או לא. תוכלו לאפשר להם לדפדף בספר ולנסות לגלות בעצמם את המשך הסיפור.

תוכלו גם להנביט שעועית או גרגירי חומוס ולראות אתפלא הצמיחה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הילדה בסיפור זורעת, משקה ומטפחת. ילדיכם יכולים לעזור לכם לשתול בעציץ זרעי פרחים או שתילי ירקות. תוכלו גם להנביט שעועית או גרגירי חומוס ולראות אתפלא הצמיחה.

לצאת למסע נשיקות בבית

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אתם יכולים לצאת למסע נשיקות בבית, לנשק את כל בני המשפחה, להתקשר לסבים או לדודים ולתת להם נשיקה באמצעות הטלפון, ולהרגיש עד כמה הנשיקות משמחות ונעימות לכל המשפחה.

לגזור את הנשיקות ולקשט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אפשר למרוח אודם על השפתיים ולהטביע חותמות בצורת נשיקות על דף חלק. אחרי שקיבלתם דף עטור בנשיקות, תוכלו לגזור את הנשיקות ולקשט בהן את חדר השינה של ילדיכם.

אפשר לאפות נשיקות ולחלק אותן לאהוביכם!

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

המצרכים

8 חלבונים

1/4 1 כוסות סוכר

כפית מיץ לימון טרי

אופן ההכנה:

מחממים תנור ל-130 מעלות.

מקציפים את החלבונים עם הסוכר ומיץ הלימון עד לקבלת קצף קשה ומבריק.

מרפדים תבנית בנייר אפייה, מעבירים את הקצף לשקית זילוף ומזלפים נשיקות.

אופים כשעתיים.

מחלקים נשיקות לכל החברים, השכנים והדודים!

קוראים יחד

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אפשר לשאול את הילדים: מה דעתכם על נשיקות? האם אתם אוהבים לתת ולקבל אותן? איפה נוצרות נשיקות? האם אפשר לזרוע אותן באדמה? 

לפני הקריאה אפשר להציב במרכז החדר קופסה מקושטת ולספר כי בתוכה מסתתרת הפתעה שזקוקה להרבה אהבה. הַזמינו את הילדים, כל אחד בתורו, לנשק לעצמם את היד ו"להניח את הנשיקה" על מכסה הקופסה. אחרי קריאת הסיפור אפשר לפתוח את הקופסה ולחלק לילדים עוגיות בצורת לב או נשיקות מרנג מתוקות. 

מומלץ שחברת צוות אחת תקריא לילדים את הספר, והשנייה תציג אותו בפנטומימה. כדאי לשלב בהמחזה מעט אביזרים.

ליצור חותמות וגואש

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ליצור חותמות וגואש – אפשר להכין עם הילדים ציורי נשיקות באמצעות חותמות וצבעי גואש: גוזרים חתיכות ספוג בצורות של שפתיים ולבבות. הילדים טובלים את החותמות בצלוחיות צבע ויוצרים "תמונה של אהבה", מתנה להורים.

לשתול ולמחזר

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לשתול ולמחזר – תוכלי לקנות זרעים או שתילי פרחים ולשתול אותם עם הילדים באדניות או בקופסאות שימורים ריקות. הילדים יכולים לעזור בטיפול ובהשקיה ולעקוב אחר צמיחת הפרחים.

לשיר ולרקוד יחד

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לשיר – ניתן ללמד את הילדים את השיר כל שעה נשיקה כל שעתיים חיבוק, לשיר יחד ולרקוד לצלילי השיר, או  לזרעים של מסטיק.

חגיגת משותפת עם ההורים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

חגיגת משותפת עם ההורים – הספר כולו עטוף בכוח האהבה והנתינה. אין מתאים ממנו לחגיגה משותפת עם ההורים! תוכלו להזמין את ההורים למפגש שבו הילדים ימחיזו את הסיפור, והמשפחות ישתתפו בתחנות יצירה שונות, למשל: הכנת פרחים מנייר קרפ, קישוט אדניות במדבקות בצורת נשיקות, אפיית עוגיות בצורת שפתיים או טיפוח משותף של החצר. בסוף המפגש כל ילד יקבל את הספר שלו לקריאה בחיק המשפחה. ליום המשפחה

תוכלו לדפדף יחד בספר ולחפש את החיות

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו לדפדף יחד בספר ולחפש את החיות: הקיפוד, הארנבת, הסנאי והעכבר. האם גיליתם חיות נוספות מסתתרות ביער?

כדאי לקרוא את הספר כמה פעמים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי לקרוא את הספר כמה פעמים, כך יוכלו הילדים לזכור את רצף האירועים ולהצטרף אֲליכם לשורות החוזרות בספר: "רעבים ביער לא חסר, כדאי מאוד להסתתר…", ו"התפוח גדול, אפשר גם לכבד".

שוחחו יחד על רגעים שבהם אנו חולקים ומעניקים לאחר

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

שוחחו יחד על רגעים שבהם אנו חולקים ומעניקים לאחר. הזכירו לילדיכם כיצד אנו מארחים חברים, חולקים צעצוע בגן או מכבדים מישהו במשהו טעים.

לכל חיה צורת הליכה ייחודית

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לכל חיה צורת הליכה ייחודית: הקיפוד צועד בצעדים קטנים, הארנבת מנתרת, הסנאי מדלג והעכבר הולך בטפיפות קלילות. תוכלו לשחק יחד במשחק חיקויים של הדמויות בסיפור: האחד מחקה את תנועותיה של החיה והשני מנחש מי היא.

ניתן להמחיז את הסיפור בעזרת בובות מארגז הצעצועים הבית

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ניתן להמחיז את הסיפור בעזרת בובות מארגז הצעצועים הביתי. אפשר גם להכין תחפושות של חיות משאריות בדים: גוזרים מהבדים אוזניים בצורות שונות, מדביקים אותן לקשתות לשיער והינה: קיפוד, ארנבת, סנאי ועכבר

החברים בסיפור נהנים מארוחה משותפת שבה כל אחד נותן משלו ומקבל מאחרים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

החברים בסיפור נהנים מארוחה משותפת שבה כל אחד נותן משלו ומקבל מאחרים. אפשר לארגן עם חברים או עם שכנים פיקניק משותף שבו כל אחד מביא מאכל מהבית וחולק אותו עם אחרים.

תוכלו להכין עם ילדכם קיפוד מאצטרובל אותו יצבעו הילדים בצבעי גואש

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו להכין עם ילדכם קיפוד מאצטרובל אותו יצבעו הילדים בצבעי גואש. למי תרצו להעניק את הקיפוד הצבעוני במתנה?

תורני חלוקה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תורני חלוקה: כדאי לחפש במהלך היום הזדמנויות רבות לאפשר לילדים לחלק לחברים צעצועים, צלחות, משחקי חצר ועוד. תוכלו גם להמציא משחקים בהם זוגות ילדים דוחפים יחד חפץ גדול. כך הילדים יוכלו לתרגל חלוקה, נתינה וקבלה באופן שגרתי.

תצרף (פאזל) של תפוח

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תצרף (פאזל) של תפוח: מכינים עיגול נייר אדום גדול לכל ילד ובעזרת קווים מקווקווים מסמנים בו חצי. מדביקים את החלקים לדף אחורי בעזרת סקוצ'. נותנים לילדים "לחלק את התפוח": לפרק ולהרכיב את העיגול.

צעדים שונים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

צעדים שונים: כדאי להדגים לילדים את צורות ההתקדמות השונות של כל חיה שבסיפור – ניתורים, דילוגים, טפיפות. הילדים יכולים להתנועע בחדר לצלילי מוזיקה, כל פעם בצורת התקדמות של חיה אחרת. כשהמוזיקה נעצרת עומדים בלי לזוז.

כרטיסיות התאמה וזכרון

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כרטיסיות התאמה וזכרון: אפשר להדפיס צילומים של החיות המוזכרות בסיפור כפי שהן נראות בטבע, ולהשוות אותן עם איורי החיות בספר. תוכלו להכין משחק כרטיסיות: מדביקים על גבי קרטון קשיח תמונות של החיות בטבע וצילומי איורים מתוך הספר, גוזרים לכרטיסיות מרובעות ומצפים את הכרטיסיות בנייר דבק או טפט שקוף.

פיקניק וסיפור

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

פיקניק וסיפור: בעקבות הסיפור אפשר להזמין את ההורים והילדים לארוחת פיקניק וקריאה משותפת בחוץ. מה יביא כל אחד, ומי יביא את התפוח?

האזינו לסיפור "העופר המסכן" מהספר "סיפורי חיות"

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הקשיבו, הקשיבו!!! 🎧 ילדות וילדים, הורים וצוותים חינוכיים ❤️ הימים האלו עכשיו הם ימים לא רגילים, ובימים כאלה סיפורים יכולים לשמח, לרגש, אפילו להצחיק. אנו מזמינים אתכם/ן להאזין להקלטה הקסומה של הסיפור "העופר המסכן", מתוך "סיפורי חיות", מאת: עודד בורלא | איורים: אסיה אייזנשטיין | הוצאת: ידיעות ספרים.

יוצרים ומגישים – ירדן בר כוכבא – הלפרין ודידי שחר מוזיקה ונגינה – טל בלכרוביץ' פתיח ההסכת ולחן השיר בסיפור "החוצה" – דידי שחר.

מוכנים/ות? מת – חי – לים! ▶️

האזינו לסיפור "ההמצאות של קרפד"

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הקשיבו, הקשיבו!!! 🎧 ילדות וילדים, הורים וצוותים חינוכיים ❤️ הימים האלו עכשיו הם ימים לא רגילים, ובימים כאלה סיפורים יכולים לשמח, לרגש, אפילו להצחיק. אנו מזמינים אתכם/ן להאזין להקלטה הקסומה של הסיפור "ההמצאות של קרפד" מתוך הספר "סיפורי חיות" מאת: עודד בורלא, איורים: אסיה אייזנשטיין.

יוצרים ומגישים: ירדן בר כוכבא – הלפרין ודידי שחר
מוזיקה ונגינה: טל בלכרוביץ'
פתיח: דידי שחר

מגדיר חיות כיתתי

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מהו תמסח? פגשתם פעם ארקרי? הספר שופע בחיות מגוונות, חלקן מוכרות יותר, חלקן פחות. אפשר להכין מגדיר חיות כיתתי, לקסיקון של כל החיות הייחודיות שבספר. מתחלקים לזוגות: כל זוג חוקר חיה אחרת. במחברת גדולה, קלסר כיתתי, תערוכה או מצגת מציגים את הממצאים. מקדישים עמוד לכל חיה: מציירים תמונה או מדביקים צילום שלה, וכותבים כמה מילים על סביבת מגוריה, ותכונותיה. אפשר אפילו להמציא "שטוז"- שטות בחרוז על כל חיה, בהשראת סגנונו של עודד בורלא.

תחרות חרוזים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אפשר לקיים תחרות חרוזים בעקבות השיר המחורז: "האפרוח נוח". בוחרים מילה, וכל משתתף צריך למצוא ולכתוב כמה שיותר חרוזים במשך 60 שניות. בכל סיבוב בוחרים מילה עם סיום אחר. המנצח במרבית הסיבובים מוכתר כ"אלוף החרוזים"!

סיפורי "נונסנס"

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

"נונסנס" הוא סגנון ספרותי המתאפיין בהומור, חוסר הגיון או חוסר משמעות. התלמידים יכולים לכתוב יחד סיפור נונסנס משותף: הראשון כותב משפט בראש הדף, ואת המילה האחרונה במשפט בשורה חדשה. הוא מקפל את הדף כך שהשורה מוסתרת ורק המילה האחרונה חשופה. התלמיד הבא ממשיך את הסיפור לפי המילה היחידה שנחשפה, מקפל את הדף כמו הקודם ומעביר הלאה. אחרי שכל המשתתפים כותבים, פותחים את הדף המקופל וקוראים את הסיפור המשעשע שיצרתם יחד!

משחק ההמצאות

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בעקבות הסיפור "ההמצאות של קרפד", תוכלו גם אתם להפוך לממציאים מצוינים! אוספים חפצים שונים ומשונים (למשל: קומקום, נעל, כרית, שקית, סיכה). עומדים במעגל ומעבירים את אחד החפצים מיד ליד. כל משתתף בתורו מציע ומדגים שימוש חדש לחפץ, שונה מהשימוש המקורי בו ושונה מהשימוש שהציע חברו לפניו. לדוגמה, קומקום יכול להיות גם עציץ פרחים או כובע. כמה שימושים הצלחתם להמציא לכל חפץ? האם ההמצאות שלכם הצחיקו אתכם?

ממציאים מכונה!

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אולי תרצו להמציא יחד מכונה בסגנון רוב גולדברג? מחלקים את התלמידים לקבוצות ומזמינים כל קבוצה להמציא מכונה בעזרת חומרים פשוטים כגון קוביות דומינו, כדורים, צינורות, כוסות פלסטיק ועוד. לחצו כאן וכאן לרעיונות ישימים והשראה לפעילות.

הספרים הכי הכי!

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי להזמין את התלמידים לחפש ספרים בבית שהם קיבלו במהלך השנים ועדיין נהנים לקרוא, ולבקש מהם להביא את הספרים לתערוכה בכיתה. תוכלו לערוך הצבעה של ספרים אהובים על התלמידים. אפשר לחשוב יחד על קטגוריות שונות לבחירה, למשל "הספר עם האיורים היפים ביותר", "הספר המצחיק ביותר", "הספר שקראתי הכי הרבה פעמים", "ספר שאני קורא לאחים או בני דודים צעירים ממני" ועוד. תוכלו להזמין את ההורים ליום בחירות ולחגיגה שתציין את סיום התכנית.

קריאה משותפת

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי מאד להזכיר את הילדים וההורים: התלמידים אמנם תכף יהפכו לבוגרי התכנית, אך קריאה משותפת מתאימה בכל גיל, גם לאחר שהופכים לקוראים עצמאים.

מסרים בסיפור

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בסיפורי החיות ישנו מוסר השכל דווקא לבני האדם. קראו יחד את הסיפורים ונסו למצוא את המסרים העדינים שנמצאים בהם. מה הופך מישהו למסכן? למה הנמר עוזר לפשושית? האם טוב לב הוא דבר מדבק? ומה מלמד אותנו הסנאי על עצמאות?

מה מצחיק אתכם?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מה בסיפורים הצחיק את ילדיכם? החיות וההתנהגות שלהן? הדרך המפתיעה בה בחר הסופר לסיים את הסיפורים? אולי האיורים?

מדמיינים וממציאים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הקרפד ממציא המצאות מלאות דמיון, האם בכולן יש צורך? האם אפשר להשתמש בהן? תוכלו לתת לדמיון לעוף ולהמציא בצוותא המצאות. האם בהמצאות שהמצאתם אפשר להשתמש?

כותבים שיר בחרוזים!

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בשיר "האפרוח של נוח" כמעט כל השורות מתחרזות עם המילה "נוח". ניתן לבחור מילה או צליל ולנסות לכתוב שיר שבו כל השורות מתחרזות עם אותו הצליל. כמה ארוך השיר שכתבתם?

מילון מאויר

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בסיפור על סקיקי הסקי מופיעים שפע ביטויים וצירופי לשון עם המילה "עין": ראו עין בעין, חשכו עיניו עין הרע ועוד. תוכלו להכין יחד מילון מאויר ומשעשע בו מצוירים הביטויים מהסיפור.

ביקור בגן החיות

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אוהבים חיות וסיפורים? אפשר ללכת לבקר בגן החיות, עם מחברת ריקה ומכשיר כתיבה. האם יש חיות שמזכירות לכם בני אדם? ציירו אותן, המציאו יחד סיפור דמיוני עם מוסר השכל וכתבו בעצמכם סיפורי חיות.

האזינו לסיפור "סל מלא תאנים"

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אנו מזמינים אתכם/ן להאזין להקלטה הקסומה של הסיפור "סל מלא תאנים", מאת: אורי אלון | איורים: מנחם הלברשטט | הוצאת: תכלת (גנים)

יוצרים ומגישים – ירדן בר כוכבא – הלפרין ודידי שחר
מוזיקה ונגינה – טל בלכרוביץ'
פתיח – דידי שחר
חלילית, חליל ואקורדיון – סלעית להב

מוכנים/ות? מת – חי – לים! ▶️

להמחיז את הסיפור

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אתם יכולים להמחיז את הסיפור, כדאי להיעזר בתחפושות ובאביזרים מתאימים (בדים, גלימות, סלסילות ועוד) ולבקש מילדיכם להסביר במילים שלהם למה הזקן טרח לנטוע את העץ.

מה משמעות הסיפור בימינו

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו לחשוב ביחד, מה משמעות הסיפור בימינו? כיצד אנחנו דואגים ו"נוטעים" למען הדורות הבאים? זו הזדמנות לשתף את ילדיכם בנושאים ובערכים שחשובים לכם או ב"מתנות" שעוברות מדור לדור בתוך המשפחה. יחד תוכלו להחליט על יוזמה משותפת שתשפיע על הדור הבא, למשל נטיעת עץ או טיפוח הסביבה.

אילו "מתנות" עוברות מדור לדור במשפחה שלכם

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אילו "מתנות" עוברות מדור לדור במשפחה שלכם? אפשר לחפש בבית חפצים או תמונות שעברו אליכם מהסבים ומהסבתות ולספר לילדיכם סיפורים שעומדים מאחוריהם. יחד אפשר לחשוב, אילו חפצים ירצו ילדיכם לשמור לאחים או לחברים צעירים מהם?

לצאת ל"טיול עצים" בסביבת הבית

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אפשר לצאת ל"טיול עצים" בסביבת הבית. האם גדלים בסביבה העצים שמופיעים בסיפור? תוכלו להשוות בין העצים: איזו "מתנה" נותן כל עץ? אילו הם עצי נוי ואילו מניבים פרי? כיצד יודעים אם העץ צעיר או זקן? תוכלו לארוז את הספר, שמיכה וכיבוד קל, ולקרוא את הסיפור יחד בחיק הטבע, תחת עץ. בהמשך אפשר לאסוף אצטרובלים, קליפות עץ, עלים ועוד, ולהכין מהם יחד יצירה עם חזרתכם הביתה.

לשתף זה את זה בדברים אליהם הגעתם לאחר המתנה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אנחנו לא תמיד זוכים לראות את הפירות של מאמצינו, ולפעמים קשה להמתין לתוצאה! בעקבות הסיפור תוכלו לשתף זה את זה בדברים אליהם הגעתם לאחר המתנה.

במקורות שונים האדם משול לעץ

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

במקורות שונים האדם משול לעץ. אפשר לשוחח עם ילדיכם על השורשים ועל ענפי המשפחה שלכם. אפשר גם לשרטט יחד "אילן יוחסין" של המשפחה שלכם, מדור הסבים עד דור הילדים.

עוד גרסאות לאותה אגדה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האם אתם מכירים גרסאות אחרות לאגדה? אפשר לחפש אותן בספר "אגדות שלנו" (שהם סמיט), ב"כה עשו חכמינו" (יוכבד סגל) או באתר האינטרנט "ספר האגדה לילדים" ולהשוות בין הגרסאות. האם אתם אוהבים את אחת הגרסאות יותר מהאחרות? למה?

עוד על הסיפור

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

עוד על הסיפור באתר ספר האגדה

אדריאנוס קיסר במוזיאון ישראל

מִי הָיָה אַדְרִיאָנוּס, וְלָמָּה זֶה חָשׁוּב?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הספר מבוסס על מדרש עתיק, ואפשר לקרוא אותו בשני רבדים לפחות: הרובד שלפיו ראוי לאדם לדאוג לדורות הבאים ולעסוק בקיומו של עולם מתוך אופטימיות ותקווה, ורובד נוסף הקשור לרקע ההיסטורי של הסיפור העתיק ולדמותו של אדריאנוס (138-76 לספירה), שהיה מהקיסרים הבולטים ברומא, ובימיו שגשגה האימפריה הרומית. הוא דאג לאבטחת השטח העצום שלה ולטיפוח האומנויות ונחשב משכיל ורחב אופקים. עם זאת הוא גם הקיסר האחראי לדיכוי מרד בר־ כוכבא (135-132 לספירה), להחרבת יהודה, להגליית תושביה ולמכירתם לעבדים. חכמים מתארים אותו כאדם חכם ומשכיל ובו־בזמן אכזר ואחראי לחורבן. אם כן, "סל מלא תאנים" הוא גם סיפור בעל רקע היסטורי המלמד על היכולת להמשיך ולהחזיק בתקווה בימים קשים ועל יכולת שלא להתיירא מפני החזק ממך ולהמשיך להתנהל בדרך של אמונה ותקווה.

להעשרה – פסל אדריאנוס במוזיאון ישראל
מדרש אגדה ב"לקסיקון מקרא"
מט"ח מדרש תנחומא באתר "המכלול"

הצעות לפעילות – לבחירתכן מגוון הצעות לשיחה ולפעילות. תוכלו לבחור מהן את המתאימות לכן ולתלמידים.

הַצָּעוֹת לִקְרִיאַת הַסֵּפֶר בְּכִתָּה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הטרמה – כדאי לשאול: "האם קרה לכם שחיכיתם למשהו שיקרה?"; "האם היה לכם קל לחכות? איך הרגשתם?"; איך הרגשתם כשמה שציפיתם לו קרה?"; "האם אתם אוהבים להמתין עד שמה שאתם מצפים לו יקרה, או שאתם מעדיפים שהוא יקרה מייד?"

קריאה – כדאי לקרוא את הספר בקול, כאשר בידי כל תלמיד ותלמידה יש עותק אישי, ויש סימן מוסכם [צלצול בפעמון, מחיאת כפיים] למעבר לעמוד הבא ולהמתנה עד לסיום ההתבוננות באיורים והמעבר של כולם לעמוד הבא.

מה יקרה בהמשך? – כדאי לעצור לאחר השאלה "זוכר?" שהזקן שואל את אדריאנוס לאחר שהביא לו תאנים, ולשאול: "מה, לדעתכם, יעשה הקיסר עכשיו?" ניתן לעצור ולהמשיך בקריאה למוחרת וכך ליצור מתח לקראת ההמשך.

קריאה חוזרת – כדאי לשוב ולקרוא את הסיפור כמה פעמים בשבוע. הקריאה החוזרת מסייעת לילדים ליהנות מהספר ולהעמיק בפרטים ומחזקת את תחושת המסוגלות אצל הילדים שכבר מכירים את התפתחות העלילה. בכל קריאה כדאי להתמקד בפן מסוים של הספר: בתגובות של הזקן, באיורים ובסיפור הסיפור באמצעותם ועוד.

מעברים ורצף חינוכי – ספר נוסף בנושא כדאי להיזכר ולקרוא את הספר "המכונה", שחולק בגנים בשנה"ל תשפ"ג ועוסק גם הוא בזיכרונות ובקשר רב־דורי, ולציין יחד את הדומה והשונה בין הספרים.

תוכלו לבקש מהילדים להביא את הספר לכיתה ולקרוא בו יחד וכך ליצור רצף חינוכי ואורייני בין הגן לכיתה א'.

עַל מָה כְּדַאי לְדַבֵּר בַּכִּתָּה?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הבנת הסיפור – תחילה כדאי לשאול שאלות הבנה של מודל הסיטואציה: "מדוע התפלא הקיסר שהזקן נוטע עץ?"; "מדוע החליט האיש לנטוע עץ אף על פי שכבר היה בן מאה?"; "מדוע הוא לא פחד ויצא מביתו כשהקיסר עבר?"; "מדוע התאנים של הזקן כל כך טעימות?"; "איזו מתנה נתן הקיסר לזקן, ואילו מתנות מצא הזקן סביבו?"

ומה דעתכם? – בשלב הבא כדאי לשאול שאלות חשיבה ודעה אישית: "למה, לדעתכם, החליט האיש לנטוע עץ?"; "מה הפליא את הקיסר?"; "מדוע הביא הזקן את התאנים לקיסר?"; "מדוע העניק הקיסר מתנה לאיש?"; "אילו מתנות מעדיף האיש, לדעתכם: את המתנה של הקיסר או את אלו של הטבע? מדוע?"

מהספר לחיים – בעקבות הספר תוכלו לחזור ולשאול את שאלת ההטרמה: "מה עדיף: לחכות עד שהדברים יקרו או שהם יקרו מייד?"; "האם יש יתרונות בהמתנה?"; "אילו דברים קרו לכם או עשיתם שהתרחשו לאט ובסוף הניבו פרי?"; "האם אתם מוצאים 'מתנות' בסביבה שלכם? אילו מתנות?"

מִתְבּוֹנְנִים בָּאִיּוּרִים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ברווז וחתול – שניהם מלווים את הזקן באיורים לאורך הסיפור ואינם מתוארים במילים. שאלו: "היכן הם נמצאים?"; "מדוע בחר המאייר להוסיף אותם, לדעתכם?"; "מה הם היו יכולים לספר אילו יכלו לספר את הסיפור?"

שבעת המינים – זו הזדמנות להכיר את שבעת המינים שבהם השתבחה ארץ ישראל ולחפש אותם בין איורי הספר. כדאי להעמיק ולהתבונן באיור שבסוף הסיפור, בו הזקן מתיישב בצל התאנה ורואה מתנות סביבו- "מאיזו נקודת מבט אנו מביטים בזקן?"; "היכן מטבעות הזהב, ומדוע הם מופיעים באיור?"; "האם המטבעות הם המתנות שהזקן מעריך?"

להרחבה – שבעת המינים באתר קק"ל

העמוד האחרון – העמוד האחרון מכיל איורים ללא מילים. בעקבות המילים האחרונות בסיפור "מתנות לכל הילדים" כדאי לחפש בעמוד האחרון את הילדים ואת המתנות. שאלו: "אילו עצים מופיעים באיור? ואילו מתנות נוספות?"

נְתִינָה מֵהַלֵּב

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

"הסב הזקן שהיה פעם ילד" רוצה לחלוק עם הבאים אחריו בהרגשה הנפלאה שהפירות הטעימים יוצרים אצלו.

נתינה אצל ילדים – ילדות וילדים שונים זה מזה ביכולת להעניק: לחלקם קל יותר לתת, ולחלקם קשה לחלוק.

נתינה בעלת משמעות חוזרת אל הנותן – יוזמות של נתינה לקהילה ולסביבה יכולות לחזק את הערך העצמי ולהעצים את הרגשת השייכות והנתינה.

אפשר לשלב את הספר בפעילויות נתינה במסגרת הכיתה או בית הספר תוך דיון על התחושות שהפעילות עוררה בתלמידים לפני שהחלה, במהלכה ואחריה.

סַל מָלֵא תְּאֵנִים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

התאנה היא הפרי הראשון המופיע בתנ"ך ונמנית עם שבעת המינים: "אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן; אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ" [דברים ח, ח]. בעבר שימשה התאנה ממתיק מרכזי באזורנו, והסתייעו בה בגיבּוּן (הכנת גבינה מחלב), בחיטוי פצעים ובהסרת יבלות.

ומה עוד מעניין בתאנה? – תוכלו לחקור על התאנה עם התלמידים ואולי לטעום ממנה – טרייה או מיובשת.
להרחבה – תאנה, אתר "צמח השדה", קק"ל
הביטוי "איש תחת גפנו ותחת תאנתו" [מלכים א ה, ה], אתר רב־מילים

מַתָּנוֹת מֵהַטֶּבַע

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בעקבות הסבא בסיפור תוכלו לצאת החוצה ולחפש מתנות שהטבע מעניק לכולנו: אפשר לשכב או לקום ולהסתובב ולחפש עננים יפים בשמיים וציפורים מצייצות. אילו עוד מתנות מהטבע אתם מגלים?

לִגְדֹּל מַהֵר, לִגְדֹּל לְאַט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו לגדל צמחים ולהתנסות בגידול מהיר ובגידול איטי: אפשר לשתול צמחים בעציצים, להנביט נבטים ולגדל ירקות על מצע של מים. קצב הגידול של כל אחת מהשיטות שונה, כך שהפעילות מציעה גם התנסות בתהליך, קבלת אחריות משותפת, מעקב אחר גדילה וצמיחה והיכרות איתן.

מתקנים טעות ומשנים צורה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מתקנים טעות ומשנים צורה: אפשר לאמן את ילדי הגן להפוך טעות להזדמנות על ידי הדגמה פעילה. מביימים מקרי טעות בכוונה ומתקנים אותם, הילדים עצמם יכולים להציע פתרונות: כתם על דף יכול להפוך לפרח שמקשט אותו, חור במכנסיים יקבל טלאי יפה, מילים שנשכחו משיר יכולות להפוך לחרוזים חדשים מצחיקים.

הכנסת אורחים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הכנסת אורחים: אפשר להכין יחד עם ילדי הגן מרק ירקות גדול, וממש כמו שעשה הענק, כשהמרק מוכן לאכילה מזמינים אורחים. הילדים יכולים לעזור בהכנה, לעצב הזמנות ולערוך את השולחנות. את מי תרצו להזמין? אולי את ילדי הגן הצמוד? הורים וסבים?

מה הטעם

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מה הטעם: האם הילדים יכולים לזהות טעמים בעיניים מכוסות? אפשר להביא מיני מאכלים ותבלינים שונים, לכסות את עיניי הילדים ולבדוק האם הם מזהים מה מתוק ומה מלוח, האם הם יצליחו לזהות גם את המאכל עצמו ולא רק את הטעם שלו?

עוד סיפור ודי

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

עוד סיפור ודי: המרק מככב בסיפורים רבים נוספים. למשל "סבא בישל מרק", "מרק כפתורים" ועוד. אפשר לחפש יחד בספריית הגן, להזמין את ההורים והילדים להביא ספרים מהבית ולהציג תערוכה של "סיפורי מרק".

ספר מתכוני מרק

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ספר מתכוני מרק: מה טעים לכם? אפשר לשוחח עם הילדים על טעמים שונים והעדפות אישיות, ולבקש מההורים לשתף במתכון של מרק אהוב. תוכלו לכרוך את המתכונים יחד ולהכין ספר מרקים של הגן.

אציל את המרק!

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

"אציל את המרק!" אפשר לקרוא יחד הסיפור ובכל פעם שהענק מכריז: "אציל את המרק!", לעצור ולבקש מהילדים להשלים את המשפט. כדאי להתבונן יחד באיורים ולחפש פרטים שאינם מוזכרים בסיפור. מה נמצא במטבח של הענק? האם שמתם לב לציפור? אפשר לדמיין יחד, איך נראים החדרים הנוספים בבית הגדול של הענק?

ממחיזים את הסיפור

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ממחיזים את הסיפור: אפשר להמחיז את הסיפור בעזרת כלי בישול. מוציאים סירים בגדלים שונים, כף ומצקת ומכינים מרק דמיוני. הילדים יכולים להציג ולספר את הסיפור במילים שלהם. אתם יכולים להמשיך את העלילה ולהמציא מה קורה אחרי שהאורחים עוזבים, והענק נשאר עם ערמת כלים מלוכלכים ועוד מצרכים למרק.

מתוק או מלוח?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מתוק או מלוח? אפשר לערוך יחד ניסוי טעמים: לוקחים שתי צלחות זהות, שופכים אל תוך צלחת אחת מעט סוכר ובשנייה מפזרים מלח. מבקשים מהילדים לטעום ולנחש אם זה מתוק או מלוח. האם הם הצליחו לזהות את הטעמים? בהמשך אפשר לשוחח על העדפות של בני הבית ולהכין ארוחת ערב משפחתית, שכוללת מנה מלוחה, מנה מתוקה, משהו חריף ומשהו חמוץ.

אפשר לתקן!

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אפשר לתקן! מה קשה או דורש תיקון בבית? יחד תוכלו לנסות למצוא להם פתרונות: החדר צפוף ומלא חפצים שאין בהם שימוש? תוכלו להציע לילדיכם לבחור כמה צעצועים שאינם בשימוש ולמסור אותם לילדים צעירים יותר. המשחק שבור? אולי ניתן להדביק אותו. משעמם ומחפשים ספר חדש לקריאה? אפשר לאסוף יחד כמה חברים ולהחליף ביניכם ספרים. כדאי להתייעץ עם הילדים בזיהוי הקשיים ולברך אותם על מציאת פתרונות יצירתיים.

סיפורי מרק

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

סיפורי מרק: אילו סיפורים על מרק אתם מכירים? תוכלו לחפש בבית או בספרייה ספרים כמו "סבא בישל מרק" מאת נירה הראל, או "מרק כפתורים" מאת אוברי דייוויס ולקרוא אותם יחד. שני הספרים חולקו בספריית פיג'מה בשנים קודמות.

סעודת מרק

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

סעודת מרק: גם אתם יכולים להכין יחד מרק, את מי תזמינו לסעוד איתכם?
מצרכים:

2 בצלים גדולים, קצוצים

3-4 שיני שום כתושות

4 גזרים, חתוכים לקוביות

3 קישואים, חתוכים לקוביות

3 תפוחי אדמה, חתוכים לקוביות

2 כוסות דלעת, חתוכה לקוביות

חבילת סלרי

צרור פטרוזיליה או כוסברה

מלח, פלפל, כורכום.

אופן ההכנה:

מטגנים את הבצל והשום בסיר במעט שמן, עד להזהבה.

מוסיפים את הירקות, עשבי תיבול קצוצים והתבלינים ומערבבים.

ממשיכים לערבב עד שכל הירקות טוגנו והתרככו מעט.

מוסיפים מים רותחים ומבשלים עד שהירקות מתרככים לגמרי.

טועמים, מתקנים את התיבול במידת הצורך ומגישים.

בתיאבון!

זרוע זרעים ולהנביט בגן

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אפשר לזרוע זרעים ולהנביט בגן קטניות שונות. התהליך פשוט ואפשר לנהל עם הילדים יומן מעקב אחרי הצמיחה.

תוכלו לשחק "חפש את המטמון"

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו לשחק "חפש את המטמון" עם פתקים מצוירים שרומזים למיקומים שונים בגן. הילדים יעברו מתחנה לתחנה עד שיגיעו אל התחנה האחרונה, בה יחכה להם המטמון – סלסלת פירות לכל הילדים.

להכין עם ילדי הגן מגדיר זרעים וגרעינים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אפשר להכין עם ילדי הגן מגדיר זרעים וגרעינים. אוספים גרעינים וזרעים שונים, מדביקים כל ממצא על בריסטול, מתארים את תכונותיו ומדביקים לצדו תמונה של הפרי ממנו בא או הצמח שאליו יגדל. אפשר לבקש מההורים להשתתף בהכנת המגדיר ולעזור באיסוף הגרעינים והזרעים.

אילו עצים צומחים בסביבת הגן?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אילו עצים צומחים בסביבת הגן? האם אלה עצי סרק או עצי פרי? אפשר לצאת לטיול קצר בחצר ולגלות דברים נפלאים. צורת העלים השונה, הפירות שצומחים כעת או יצמחו בעתיד. אילו חיות נהנות מהעץ? אוכלות מפירותיו מקננות, מטפסות או חיות למרגלותיו?

לשחק את "נחש מה הפרי"

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

על טעם וריח… האם הילדים יכולים לזהות פרי בלי לראות אותו? אפשר לשחק את "נחש מה הפרי". מכסים את העיניים, מוציאים פרי מסלסלה ומנסים לגלות מה הפרי בעזרת חושי המישוש, הריח – אפילו הטעם. בודקים האם הוא גדול או קטן? מה המרקם שלו, האם יש לו ריח?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האם אתם מכירים עוד ספרים שכתבה רינת הופר? אוספים את כל ספרי הופר שיש בגן, מבקשים מהילדים להביא מהבית ספרים שיש ברשותם ומקדישים מקום בגן ל"פינת רינת הופר" וזמן לקריאת הספרים.

איפה הלב?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

איפה הלב?
כדאי לדפדף יחד בספר ולעיין באיורים הצבעוניים. מה גדל על כל עץ? האם ילדיכם שמו לב שהסיפור נפתח בלב קטן בכיס של חנן הגנן ומסתיים בחמישה עצים בצורת לב? חפשו בין הדפים ונסו למצוא יחד את הציפור שמלווה את הסיפור.

פעמון ופזמון

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

פעמון ופזמון
רצוי לחזור ולקרוא את הספר כמה פעמים. הילדים יכולים להצטרף לפזמון החוזר "דין דין דון בפעמון", ולאחר כמה קריאות הם יכירו את הסיפור ויוכלו לספר אותו על-פי רצף האיורים.

משחק החושים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

משחק החושים
תוכלו לשחק יחד "מי מזהה את הפרי". מכסים את עיני הילדים במטפחת ונותנים להם פרי: האם הם יצליחו לזהות אותו? כדאי להנחות אותם להשתמש בחוש המישוש ובחוש הריח. אפשר גם לנגוס בפרי ולנסות לזהות אותו בעזרת חוש הטעם.

ספר מוביל לספר

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ספר מוביל לספר
האם אתם מכירים ספרים נוספים שכתבה ואיירה רינת הופר (למשל: "איילת מטיילת", "מפלצת סגולה")? כדאי לחפש אותם בבית או בספרייה ולקרוא אותם יחד.

העצים שסביבנו

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

העצים שסביבנו
תוכלו לצאת יחד לטיול ולחפש עצים שגדלים בסביבה: האם הם מניבים פירות כמו העצים ששתל חנן הגנן?

הפתעה באבוקדו

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הפתעה באבוקדו
גם אתם יכולים להצמיח לעצמכם מטמון! לוקחים גלעין של אבוקדו, נועצים בו ארבעה קיסמים וטומנים אותו בצנצנת, כאשר הקצה המחודד פונה כלפי מעלה והחצי הרחב שלו טובל במים. תוכלו לעקוב אחר הנביטה: האם הגלעין שלכם גדל לעץ אבוקדו?

איפה המטמון?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

איפה המטמון?
אפשר לשחק "חפש את המטמון". מכינים פתקים עם רמזים, ומפתק לפתק הילדים מתקרבים אל המטמון המוחבא.

סלט פירות

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

סלט פירות
מכינים סלט פירות! אפשר לקחת קלמנטינה, תפוז, תפוחים, תמרים ופירות נוספים ולהכין יחד סלט פירות טעים ובריא.

כדאי להתבונן יחד בספר

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי להתבונן יחד בספר, מה רואים בכריכה? אפשר לשאול את ילדיכם איך לדעתם מרגישה הילדה בתמונה ואיך מרגישה החתולה.

האם יש לכם חיית מחמד בבית?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האם יש לכם חיית מחמד בבית? האם ילדיכם קשורים אליה? כיצד הם עוזרים בטיפול? אפשר לבקר בפינת ליטוף או בגן החיות ולשוחח על החיות שאתם אוהבים.

אפשר להתבונן בחתולים ברחוב. איך הם הולכים?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אפשר להתבונן בחתולים ברחוב. איך הם הולכים? אילו קולות הם משמיעים? מה הם אוכלים? האם אלה חתולי רחוב או חתולי בית? תוכלו להציב קרטון ריק בחצר. אולי יבוא חתול לישון בו?

תוכלו להמחיז את הסיפור באמצעות בובות

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו להמחיז את הסיפור באמצעות בובות. ניתן גם להכין בובה משאריות בדים או גרב ישן. כל אחד בתורו יגלם את מאיה או קישתא.

למה קוראים לחתולה 'קישתא'

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

למה קוראים לחתולה 'קישתא'? אולי תוכלו לעזור למאיה לבחור שם חדש לחברה החדשה שלה? לו היה לכם חתול, איך הייתם קוראים לו?

החיים מזמנים לילדים מעברים רבים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

החיים מזמנים לילדים מעברים רבים – למיטה של גדולים, לחדר שינה חדש, לגן אחר. אנו מקווים שהשמחה בחברוּת הנרקמת בין מאיה לקישתא תלווה את ילדיכם במעברים שלהם.

שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם כִּי-בְרֹב הַיָּמִים תִּמְצָאֶנּוּ

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם כִּי-בְרֹב הַיָּמִים תִּמְצָאֶנּוּ

בספר קֹהֶלֶת כתוב: "שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם כִּי-בְרֹב הַיָּמִים תִּמְצָאֶנּוּ" (קֹהֶלֶת יא, א). קֹהֶלֶת מתאר תמונה מעט דִמיונית של אדם שמניח את הלחם שלו במים, ונותן לו לשוט עם הזרם. לאן שט הלחם? מי מקבל אותו? אנחנו לא בדיוק יודעים. קֹהֶלֶת אומר כי ביום מן הימים האדם יקבל את שכרו על מה שנתן. "שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם" הפך לפִתגם שמשמעו: טוב לעשות מעשה טוב גם אם אנחנו לא יודעים בדיוק מי יהנה ממנו.

אפשר לבקש מהילדים להשוות את הבעת הפנים של הילד בעמוד הראשון של הספר

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אפשר לבקש מהילדים להשוות את הבעת הפנים של הילד בעמוד הראשון של הספר, עם זו בסופו. על מה הוא מסתכל בכל תמונה? מה לדעתם גורם לחיוך הילד בעמוד האחרון של הספר? האם הילד מרגיש קשר בין הנתינה שלו בתחילת הסיפור, לבין החמנייה היפה שצמחה באדנית שלו?

מעגלי נתינה בגן

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מעגלי נתינה בגן: הדגישו בפני הילדים את כל אותן הפעמים בהן הם עושים מעשים טובים, גם כשלא ברור מי יהנה מהם ובלי לצפות לקבל על כך תמורה מיידית.

מתן בסתר

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מתן בסתר

הילד שנותן את העוגה והאיש שמקבל אותה אינם מכירים זה את זה, אבל הקשר ביניהם מניע את "המעגל הנסתר" של נתינה וקבלה. בספר דפוסים שונים של נתינה: נתינה גלויה וישירה, נתינה ללא ציפייה לתמורה, ונתינה שבה המקבל אפילו אינו יודע כי ניתנה לו מתנה. הרמב"ם פירט שמונה דרגות של נתינה. "מתן בסתר" היא אחת הדרגות הגבוהות ביותר: "וְלֹא יָדַע לְמִי נָתַן, וְלֹא יָדַע הֶעָנִי מִמִי לָקַח" (מִשְנֵה תּוֹרָה, מתנות עניים, י, ח). זאת כדי לא לבייש אף אחד.

אפשר להתמקד בתמונה בה הילד מסתכל על האיש שישן על הספסל. מה עובר בראש של הילד? בעמוד הבא רואים את העוגה מונחת על הספסל. איפה הילד בתמונה זו? למה הוא החליט להשאיר את העוגה? למה הוא לא חיכה עד שהאיש התעורר? האם הוא ציפה לקבל משהו בתמורה?

כִּי פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כִּי פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ

בספר דברים כתוב: "…לֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן, כִּי פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ…" (דברים טו ז-ח). יד קפוצה היא יד סגורה, ששומרת דברים ולא רוצה להתחלק בהם. לכל אחד מאיתנו לפעמים קשה לוותר ולהתחלק. אך התורה מעודדת אותנו לפתוח את היד כלפי אדם עני (אֶבְיוֹן), כדי לתת לו דבר שחסר לו.

תנו לילדים הזדמנויות "לפתוח את היד" ולתרגל עזרה לאחר! הספר מחולק לגנים לקראת חג פורים, בו נהוג לתת משלוחי מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים. כדאי לחשוב על דרכים לקשר את הספר למנהגי החג בגן – בהתאם לגיל הילדים ואוכלוסיית ההורים. אפשר לחשוב על דרכים לציין "מתן בסתר" דרך חילופי משלוחי מנות איש לרעהו (אולי הגרלת משלוחי מנות, או משחק "גמד וענק"), וגם לאסוף מצרכים לנזקקים ולחלקם בקהילה כ"מתנות לאביונים".

מתן בסתר

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מתן בסתר

הילד שנותן את העוגה והאיש שמקבל אותה אינם מכירים זה את זה, אבל הקשר ביניהם מניע את "המעגל הנסתר" של נתינה וקבלה. בספר דפוסים שונים של נתינה:  נתינה גלויה וישירה, נתינה ללא ציפייה לתמורה, ונתינה שבה המקבל אפילו אינו יודע כי ניתנה לו מתנה. הרמב"ם פירט שמונה דרגות של נתינה.  "מתן בסתר" היא אחת הדרגות הגבוהות ביותר:  "וְלֹא יָדַע לְמִי נָתַן, וְלֹא יָדַע הֶעָנִי מִמִי לָקַח" (מִשְנֵה תּוֹרָה, מתנות עניים, י, ח). זאת כדי לא לבייש אף אחד.

חפשו יחד מקומות בסיפור שבהם מתרחשת נתינה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

דפדפו עם ילדיכם וחפשו יחד מקומות בסיפור שבהם מתרחשת נתינה.  מתי הנתינה גלויה ומתי היא "מתן בסתר"? שימו לב לשם הספר. למה לדעתכם בחר גיורא כרמי בשם זה?

 מקדו את תשומת לבם של ילדיכם בתמונות המודגשות בצבע

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מקדו את תשומת לבם של ילדיכם בתמונות המודגשות בצבע. למה לדעתכם בחר המאייר להדגיש דווקא אותן?

שחק עם ילדיכם במשחק "זהה את הרגש"

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מאחורי הבעות הפנים בתמונות עומדים רגשות (לדוגמה: פני הילד המתבונן בזקן הישן, או פני הזקן כשהוא אוכל מהעוגה).  כיצד מזהים רגש מתוך הבעות פנים?

תוכלו לשחק עם ילדיכם במשחק "זהה את הרגש".  עשו פרצוף שמייצג רגש כלשהו ותנו לילדיכם לנחש את הרגש שמאחורי הבעת הפנים שלכם.  אחר כך החליפו תפקידים ונסו אתם לזהות את הרגש שילדכם מציג.

 חפשו בספר את התמונה שבה האיש העני מפורר מעט מהעוגה שלו עבור הציפורי

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

חפשו בספר את התמונה שבה האיש העני מפורר מעט מהעוגה שלו עבור הציפורים. בתלמוד אומרים החכמים: "אפילו עני המתפרנס מן הצדקה, יעשה צדקה" (גיטין ז, ב). מה יכול להיות ההיגיון במצווה זו?

המעשים הטובים נמצאים ממש בקרבתנו

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

"המעגל הנסתר" הוא סיפור על מעשי יום-יום, שקרובים לכל אחד מאיתנו. בספר דברים (ל, יד) נכתב על המִצְווֹת: "כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד,"כלומר, המעשים הטובים נמצאים ממש בקרבתנו. הם יכולים להיות גם דברים שילדים צעירים עושים. היזכרו יחד עם ילדיכם במעשים טובים שהם עושים  (ובמעשים שהיו שמחים שמישהו היה עושה עבורם), למשל: לוותר על משחק בשביל חבר, לעזור לאחים או לילדים בגן…

ציירו מתנה מהסיפור

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בסוף הספר מקבל הילד מתנה משמחת ומפתיעה. ציירו יחד חמנייה גדולה וצהובה.  על כל עלה ציירו מתנה מהסיפור. האם לדעתכם מעגל הנתינה מסתיים עם צמיחת החמנייה בחלון של הילד?  המציאו יחד המשך לסיפור וציירו אותו.

מסיבת פיג'מות בגן

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי לערוך מסיבת פיג'מות בגן, יחד עם ההורים אחרי שעות הגן או עם הילדים בלבד בשעות הבוקר, ולקרוא יחד את הסיפור. אפשר לקשט את הגן עם תפאורה של כוכבים וירח ולהזמין את כולם להתכרבל יחד, ליהנות מהאיורים הרכים שמלווים את הסיפור ולעקוב אחר מסלול החיבוק.

חיבוקים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אילו סוגי חיבוקים מקבלת לוסי מבני המשפחה השונים? בקבוצות קטנות אפשר לשאול את הילדים אם גם הם אוהבים לתת ולקבל חיבוקים, ממי ומתי?

להזמין את הילדים לחשוב על דרכים שונות להביע רגשות

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

חיבוק הוא דרך ללא מילים להביע אהבה. אפשר להזמין את הילדים לחשוב על דרכים שונות להביע רגשות כשאוהבים (חיבוק, אמירה, ציור, פרח, מתנה…), ולהכין יחד הפתעה להורים בעקבות הסיפור – ביטוי בלתי צפוי של אהבה.

להציע לילדים והורים לצייר את מסלול הפעולות הקבועות לפני שהולכים לישון

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מה עושים בני המשפחה של לוסי לקראת שעת השינה? כדאי להיזכר בפעולות של כל אחד מבני המשפחה בסיפור. האם הילדים יכולים לנחש מה עושה אבא של לוסי, ומדוע הוא מרים את הידיים באוויר? מה עושים התאומים כשלוסי ניגשת אליהם? האם משהו משתנה אחרי החיבוק? אפשר להציע לילדים והורים לצייר את מסלול הפעולות הקבועות לפני שהולכים לישון (למשל: צחצוח שיניים, סיפור, חיבוק ונשיקה).

חיית מחמד בבית

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הכלבה אנני מתוארת כ"שובבה". במה מתבטאת השובבות שלה בסיפור? אפשר להמציא דברים "שובבים" נוספים שהיא עושה. האם גם לילדי הגן יש חיית מחמד בבית? אפשר להזמין אותם להביא תמונות ולספר עליהם.

האם הבית של לוסי דומה לבתים של ילדי הגן?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי להסתכל על העמוד שבו רודפת לוסי אחרי אנני. נסו לנחש ולדמיין מה יש בכל חדר. האם הבית של לוסי דומה לבתים של ילדי הגן? במה הוא דומה, במה הוא שונה? בהמשך אפשר לבקש מהילדים וההורים לצייר או לצלם תמונה של פְּנים הבית שלהם. מי ישן באיזה חדר? אילו צעצועים וחפצים משותפים לסיפור ולבית שלהם?

כדאי להתכרבל יחד

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי להתכרבל יחד, ליהנות מהאיורים הרכים שמלווים את הסיפור ולעקוב אחר מסלול החיבוק. אילו סוגי חיבוקים מקבלת לוסי מבני המשפחה השונים? אפשר לשאול את ילדכם: האם גם החיבוקים במשפחה שלכם שונים זה מזה? האם כולם נעימים? האם ילדכם אוהב לתת ולקבל חיבוקים?

חיבוק הוא דרך ללא מילים להביע אהבה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

חיבוק הוא דרך ללא מילים להביע אהבה. אפשר לחשוב יחד על דרכים שונות להביע רגשות כשאוהבים (חיבוק, אמירה, ציור, פרח, מתנה…), ולהפתיע זה את זה בביטוי בלתי צפוי של אהבה.

מה עושים בני המשפחה של לוסי לקראת שעת השינה?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מה עושים בני המשפחה של לוסי לקראת שעת השינה? כדאי להיזכר בפעולות של כל אחד מבני המשפחה בסיפור. האם ילדיכם יכולים לנחש מה עושה אבא של לוסי, ומדוע הוא מרים את הידיים באוויר? מה עושים התאומים כשלוסי ניגשת אליהם? האם משהו משתנה אחרי החיבוק?

שובבים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האם לפני שראיתם את האיור של אנני ניחשתם מי היא? אנני מתוארת כ"שובבה". במה מתבטאת השובבות שלה בסיפור? אפשר להמציא דברים "שובבים" נוספים שהיא עושה. האם גם לכם יש חיית מחמד? האם גם היא אוהבת חיבוקים? האם לפעמים גם היא מתנהגת בשובבות?

לנחש ולדמיין מה יש בכל חדר

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי להסתכל על העמוד שבו רודפת לוסי אחרי אנני. נסו לנחש ולדמיין מה יש בכל חדר. בהמשך אפשר לצייר או לצלם תמונה של פְּנים הבית שלכם. מי ישן באיזה חדר? אילו צעצועים וחפצים משותפים לסיפור ולבית שלכם?

לשוחח על המשפחה שלכם

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בתמונה האחרונה בספר רואים את הילדים ואת אנני ישנים, ואת אמא ואבא של לוסי יושבים יחד על הספה עם התינוקת. אפשר לשוחח על המשפחה שלכם. מי הולך לישון קודם? במה עסוקים המבוגרים אחרי שהילדים הולכים לישון?

האם למשפחה שלכם יש פעולות קבועות לפני שהולכים לישון

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האם למשפחה שלכם יש פעולות קבועות לפני שהולכים לישון (למשל: צחצוח שיניים, סיפור, חיבוק ונשיקה)? האם תמיד הולכים לישון בלי ויכוחים? בעקבות הסיפור אפשר לשוחח על שעת ההשכבה אצלכם, ואם רוצים – ניתן ליזום מנהג חדש למעבר בין יום ללילה.

לקרוא את הספר עם הילדים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בוודאי שמת לב שסוף הסיפור מסופר באמצעות איורים בלבד, ללא טקסט מילולי. זו אינה טעות! רצוי לתכנן מראש כיצד "לקרוא את הספר עם הילדים" אחרי שמסתיים הטקסט המחורז. האם ברור מה קורה אחרי שיוסף קונה את הדג? כדאי לזכור שעבור ילדים, האיור הוא העיקר. אפשר לבקש מהם "לקרוא את התמונות" ולגלות לנו את סוף הסיפור.

לדפדף בספר ולעיין באיורים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי לאפשר לילדים לדפדף בספר ולעיין באיורים. האם הם שמו לב לדמויות הרבות שהמאייר הוסיף לתמונות לאורך הסיפור? אפשר לבקש מהילדים להמציא דו-שיח בין הרוכלים בשוק לבין יוסף.

להמחיז את הסיפור.

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

יחד עם חברות צוות הגן, או הורים, אפשר להמחיז את הסיפור.

לשוחח עם הילדים על שני גיבורי הסיפור

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אפשר לשוחח עם הילדים על שני גיבורי הסיפור, בלתוסאר ויוסף, ולהשוות ביניהם. לבלתוסאר אוצר בבית אך אינו משתף אחרים בעושרו, ואילו יוסף העני שמח בחלקו ופותח את ביתו לאורחים בשבת.

חסכהמושגים "חסכן" ו"קמצן"ן

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האם ילדי הגן מכירים ומבינים את המושגים "חסכן" ו"קמצן"? ניתן לשוחח על נדיבות שאינה תלויה בכסף ועל הקנאה, ולשאול את הילדים למה לדעתם היה לבלתוסאר כל כך חשוב שאוצרו לא ייפול לידי יוסף.

להכין עם הילדים אביזרים פשוטים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי להכין עם הילדים אביזרים פשוטים (יהלום יקר שעשוי מכדור של נייר כסף, מגבת שהופכת לטורבן) ולעודד אותם להתחפש לדמויות בסיפור ולהמחיז אותו. הילדים יכולים לקחת הביתה את האביזרים יחד עם עותקי הספר האישיים ולהמחיז את הסיפור בעזרתם בחיק המשפחה.

משחק הסוציו-דרמטי

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי לחשוב איזו תחפושות, בובות ואביזרים נמצאים בפינת הבובות בגן, שיעודדו את שילוב הסיפור במשחק הסוציו-דרמטי של הילדים?

להמליץ למשפחות לבקר עם הילדים בשוק הסואן

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הבת של יוסף מתלווה אליו לקניות בשוק. אפשר לשאול את הילדים אם גם הם שותפים לקניות עם ההורים, והאם הם עורכים קניות בשוק או במרכול? אפשר להמליץ למשפחות לבקר עם הילדים בשוק הסואן – הרפתקה מענגת עבור ילדים צעירים! ההורים והילדים יכולים להכין יחד רשימה מצוירת של מצרכים לשבת ולהציע לילדים לחפש אותם בין דוכני השוק או בחנות.

לשוחח עם הילדים על יום שישי בגן שלכם

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

יוסף עובד כל השבוע, וביום שישי מתכונן לשבת. אפשר לשוחח עם הילדים על יום שישי בגן שלכם. איך אתם מתכוננים לשבת? האם ביום שישי סדר-יום שונה, האם אתם עורכים טקס קבלת שבת, אופים חלות, עורכים סעודה משותפת? האם יש שירים, סיפורים ותכנים מיוחדים ליום שישי? כדי להבליט את השבת וההכנות אליה בגן, אפשר להכין כמה עיסוקים מיוחדים שיהיו בלעדיים ליום שישי (למשל, בגדי שבת לבובות, משחקי קופסא או קלפים בנושא השבת, פינת קריאה בה הורים שאינם ממהרים לעבודה יוכלו לקרוא ספרים עם הילדים…).

לכל משפחה שבת אחרת, ייחודית לה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לכל משפחה שבת אחרת, ייחודית לה. בעקבות הסיפור אפשר לבקש מההורים והילדים לשוחח על האופן שבו המשפחה שלהם מציינת את השבת. מה הם עושים במיוחד בשבת, האם הם מבלים עם חברים או משפחה, את מי הם מארחים? אפשר לבקש מההורים והילדים להכין ציור של "השבת שלנו", ולהציג את הציורים על לוח בגן.

להיזכר יחד בשירים ובסיפורים שעוסקים בשבת

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מקורות רבים מספרים לנו על הייחוד של השבת ועל ההכנות לקראתה. תוכלו להיזכר יחד בשירים ובסיפורים שעוסקים בשבת, למשל השיר "מי אוהב את השבת" מאת אהוד מנור, "חנה'לה ושמלת השבת" שכתב יצחק דמיאל, "התבלין החסר" בעיבוד של דבורה עומר ועוד.

לשוחח עם ילדיכם על שני גיבורי הסיפו

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אפשר לשוחח עם ילדיכם על שני גיבורי הסיפור, בלתוסאר ויוסף, ולהשוות ביניהם. לבלתוסאר אוצר בבית אך אינו משתף אחרים בעושרו, ואילו יוסף העני שמח בחלקו ופותח את ביתו לאורחים בשבת.

לדבר על המושגים "חסכן" ו"קמצן"

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי לדבר על המושגים "חסכן" ו"קמצן" שמוזכרים בסיפור, ולשוחח על נדיבות שאינה תלויה בכסף. ניתן גם לשוחח על הקנאה, ולשאול את ילדיכם למה לדעתם היה לבלתוסאר כל כך חשוב שאוצרו לא ייפול לידי יוסף.

להכין אביזרים פשוטים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אפשר להכין אביזרים פשוטים (יהלום יקר שעשוי מכדור של נייר כסף, מגבת שהופכת לטורבן), להתחפש לדמויות בסיפור ולהמחיז אותו כמשפחה. ניתן גם להעלות הצגה של הסיפור בעזרת בובות וחיות פרווה.

ביקור בשוק הסואן

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הבת של יוסף מתלווה אליו לקניות בשוק. איפה אתם עורכים קניות, בשוק או במרכול? ביקור בשוק הסואן יכול להיות הרפתקה מענגת עבור ילדים צעירים. תוכלו להכין יחד רשימה מצוירת של מצרכים לשבת ולחפש אותם בין דוכני השוק או בחנות.

לשוחח עם ילדיכם על האופן שבו המשפחה שלכם מציינת את השבת

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח עם ילדיכם על האופן שבו המשפחה שלכם מציינת את השבת. מה אתם עושים במיוחד בשבת, את מי אתם מארחים? אפשר להכין עם ילדיכם אלבום צילומים וציורים של "השבת שלנו", ובו תציינו את האנשים והדברים המייחדים את השבת במשפחה שלכם.

הכנות לקראת בואם של אורחים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האם גם אתם, כמו יוסף ומשפחתו, אוהבים לארח ולהתארח בשבת? ילדים רבים נהנים להשתתף בהכנות לקראת בואם של אורחים. הם יכולים להכין שלט "ברוכים הבאים" ולתלות אותו בכניסה לבית, לעזור לערוך את השולחן, לסייע בעבודות המטבח או לקשט את השולחן בציורים מיוחדים לכל אחד מהסועדים.

להיזכר יחד בשירים ובסיפורים שעוסקים בשבת

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מקורות רבים מספרים לנו על הייחוד של השבת ועל ההכנות לקראתה. תוכלו להיזכר יחד בשירים ובסיפורים שעוסקים בשבת, למשל השיר "מי אוהב את השבת" מאת אהוד מנור, "חנה'לה ושמלת השבת" שכתב יצחק דמיאל, "התבלין החסר" בעיבוד של דבורה עומר ועוד.

יוסף מוקיר שבת

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האם אתם מכירים גרסה אחרת של הסיפור "יוסף מוקיר שבת"? תוכלו לספר אותו לילדיכם ולהשוות בין הגרסאות.

האיורים בעמודים האחרונים של הספר מספרים לנו ללא מילים את סוף הסיפור

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האיורים בעמודים האחרונים של הספר מספרים לנו ללא מילים את סוף הסיפור. אפשר להתבונן בהם יחד ולספר במילים שלכם מה קורה אחרי שיוסף קונה את הדג הגדול לכבוד שבת. כדאי גם לשים לב לדמויות הרבות שהמאייר הוסיף לתמונות לאורך הסיפור, ולהמציא דו-שיח בין הרוכלים בשוק לבין יוסף.

לאן נעלמו הלחמניות?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי לעצור את הקריאה באמצע ולשאול את ילדיכם מה לדעתם קרה ללחמניות בארון הקודש. האם, כמו בני, גם הם הופתעו לגלות שמישהו אכל אותן?

משחק התודה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אפשר לשחק יחד במשחק התודה: אחד המשתתפים פותח במילים: "אני רוצה לומר תודה על …", ומספר על דבר טוב בחייו: מקרה טוב שקרה לו, או משהו טוב – קטן או גדול – שראה, שמע, טעם או הריח. הבא אחריו משלים את המשפט כרצונו, וכך הלאה. אפשר לערוך סבב משפחתי של תודה בארוחת הערב או לפני השינה

שירי "תודה"

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אפשר להביע תודה גם באמצעות שיר! האם אתם מכירים שירי תודה (לדוגמה: "מתנות קטנות" של רמי קליינשטיין, "תודה" של עוזי חיטמן, "אלוהים נתן לך במתנה" של איתן מסורי, "אנשים טובים" של נעמי שמר)?

אמירת תודה לאנשים שעוזרים לנו

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מי עוזר לנו ביומיום? אנשים רבים עוזרים לנו ביומיום – המאבטח בכניסה לקניון, הקופאית במרכול, עובדי ניקיון. במעגלים קרובים יותר אלה השכנים שמשחקים איתנו בחצר, בני משפחה, הצוות החינוכי בגן ועוד. אפשר להודות להם במילה "תודה", ואפשר לשמח אותם במכתב או בציור. חשבו למי אתם רוצים להודות וכיצד תוכלו לעשות זאת ולשמח אותו.

ילדים קטנים, שאלות גדולות

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

השאלה כיצד מודים לאלוהים מטרידה את בני. הוא בוחר לעשות זאת בבית הכנסת כי הוא מאמין שזהו המקום שבו אנשים מדברים עם אלוהים. כמו בני, ילדים רבים מעלים שאלות גדולות: האם אלוהים קיים? איפה הוא גר? האם הוא ישמע אותי אם אדבר אליו? בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח עם ילדיכם על האמונות שלכם ולעודד גם אותם לשאול שאלות גדולות.

להיזכר בטוב

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי לשוחח על הסוף המפתיע של הסיפור ועל דברי סבא כי בזכות המעשה של בני "העולם נעשה מקום קצת יותר טוב". אפשר להיזכר יחד בפעמים שילדיכם עשו מעשה טוב ועזרו לאחר, ולחשוב איך בזכות המעשים שלהם העולם הופך למקום טוב יותר.

מתכון ללחמניות בייגלה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

חומרים: 2 כוסות קמח, כפית שמרים מהירים, ¾ כוס מים, ½1 כפות שמן, 2 כפות סוכר, כפית מלח. אופן ההכנה: לושו את כל החומרים יחד עד שתקבלו כדור בצק רך. במידת הצורך, הוסיפו מעט קמח. הניחו לבצק עד שיכפיל את נפחו. לאחר מכן צרו לחמניות בצורת בייגלה. הברישו בתערובת ביצה ופזרו מעליה שומשום. הניחו ללחמניות לתפוח שוב. אפו בחום של 190 מעלות עד שצבען של הלחמניות זהוב. בתיאבון!

יצירה בעקבות שירי תודה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הצענו להורים בבית לשיר עם הילדים שירי תודה מוכרים כמו "תודה" של עוזי חיטמן, "אלוהים נתן לך במתנה" של איתן מסורי, "הללויה" של גלי עטרי. אפשר להדביק את מילות השירים על דפי בריסטול, לקשט, ליצור שירון קטן ולשיר ביחד!

הכרת הטוב בגן

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

סוף שנת הלימודים מהווה הזמנות מצוינת להכרת הטוב. אפשר לשוחח על הדברים הטובים שהיו בגן השנה ולחשוב מי היה שותף להם. כתבו וציירו יחד מכתבי תודה לאנשים המסייעים בפעילות השוטפת של הגן – השומר, מנקה הרחוב, מדריכות החוגים, הורים מתנדבים וכו'

עזרה לאחר

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בעקבות הסיפור ניתן לשוחח על עזרה במטלות שונות בבית ובסביבה – בני ממלא תפקיד חשוב ועוזר לסבא במאפיה. אילו תפקידים קיימים במשפחה? האם גם לילדים יש תפקידים בבית? על אלו משימות אחראים הילדים בגן? הציעו לילדים לבחור תפקיד קטן חדש ולמלא אותו, לפחות יום אחד.

מעגל הנתינה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

חפשו בספר את "מעגל הנתינה". מי נותן? מי עוזר? מי מעביר הלאה דבר טוב?

"המוציא לחם מן הארץ"

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

"המוציא לחם מן הארץ" – מהחיטה אל הלחם: הלחם הוא מרכיב מאוד חשוב בתפריט האנושי באיזור שלנו. כדי לסמל את חשיבותו המיוחדת של הלחם קבעו חכמים ברכה מיוחדת שמברכים רק על לחם "המוציא לחם מן הארץ".

חשיבות הלחם במסורת היהודית

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

יש גם חשיבות מיוחדת במסורת לנהוג כבוד בלחם, להשתדל לא להשחית ולא לזרוק אוכל בכלל ולחם במיוחד.

הפיכת החיטה ללחם

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כיצד "מוציאים לחם מן הארץ"? שוחחו אילו כוחות טבע עזרו לחיטה ולשאר החומרים, לגדול. מה צריך האדם לעשות על מנת להפוך חיטה ללחם?

הזכרות בעוד ספרים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בהזדמנות זו אפשר להזכר בשני הספרים האחרונים שעסקו גם בעבודת האדמה (הטרקטור בארגז החול) וגם במרכיביה השונים של החיטה (התרנגולים והשועל).

חוויות מהשטח

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הגננת לאה לוי גן תל"י אקסודוס: ערכנו שתי פעילויות בנושא הכרת תודה- הפעילות ראשונה התייחסה בעיקר לצורך להודות לכל מי שעוזר לנו בחיינו. הכנו ציורים ואימרות תודה וחילקנו בשכונה לירקן, למוכר במכולת, לפקידה , לגנן שעובד מסביב לגן, ולמנקה שמטאטא את המדרכות והכביש ברחוב. הפעילות השנייה התייחסה לתוכן הדברים של סבא בסיפור שאמר שיש להודות לאלוקים על האדמה שברא כי היא הנותנת לנו את החיטה שממנה יש לחם ולחמניות. לקחנו שבולים הוציאנו את גרגרי החיטה טחנו והכנו קמח. הוספנו קמח והכנו בצק וכל ילד הכין לחמניות לקבלת שבת משותפת. בנוסף הכנו גם חלות לשבת להורים.

הגננת סילבי מרן גן נועם עפולה: הילדים הכינו "אלבומי אמירת תודה" לקייטרינג שהביא לגן את הארוחות, למדריכה מהחוג ולספריית פיג'מה.

הגננת סנדרה ליפקופקר והסייעת נחמה בן- שלוש, גן דקל, ערד: קיימנו דיון בו כל ילד הביע את דעתו לגבי האמונות שלו ואת תודתו בעל פה. כדי לציין את ערך הכרת הטוב והבעת תודה, קישרנו את עליית הרגל לירושלים בשבועות ויצרנו את" הכותל המערבי". בין האבנים הילדים הכניסו פתקים בהם כתבו תודה אישית לאלוהים או בקשו משאלה. בקריאה השנייה של הסיפור, ציירו עבורינו את איורי הספר על גליל נייר פרגמנט והעברנו את הסיפור בטלוויזיה מאולתרת עשויה ממגירה ישנה. בהמשך, אפינו עם הילדים והכנו מתכון אורייני ללחמניות בייגלה – הילדים התאימו תמונות של המצרכים למילה הכתובה.

אלה מרכוס גן סיפן נצרת עלית: שוחחנו בנושא הנתינה. וגילינו שנתינה גם תורמת משהו לנפש, האדם הנותן מרגיש מאושר. הזכרנו את כל מה שעשינו בגן בנושא הנתינה: ביקרנו ילד מהגן שהיה חולה בבית זמן ממושך, הכנו מתנות לעוורים וערכנו קונצרט בבית העוור, ניקינו את הסביבה הקרובה לגן, הכנו שי לחייל ביום העצמאות, סלסלות ביכורים לנזקקים לשבועות, הילדים דיברו על המעשים הטובים שעשו בבית ובגן ותיארו את הרגשתם בעת הנתינה ועזרה לאחר.

לינה סלבין גן הדר נצרת עלית: אפינו בגן לחמניות בייגלה לפי המתכון שבספר, סיימנו לקרוא את הספר ביום שישי והילדים אכלו את הלחמניות בקבלת שבת. דיברנו על תהליך הכנת לחם, ביקרנו במאפיה וראינו אך מכינים את הלחמניות.

אסתי זוהר, מדריכה במשרד החינוך, וגננות בנצרת עילית מצאו כי הסיפור מזמין עיסוק בנושא בית הכנסת. מה יש בבית הכנסת? (ארון קודש, ספר תורה, פרוכת, סידורים) מי הולך לשם ומתי? מה עושים שם? אלו סמלים נמצאים בבית הכנסת (מגן דוד, לוחות הברית, סמלי השבטים, מנורה). אם יש בקרבת הגן בית כנסת אולי אפשר לבקר בו ולהשוות אותו לבית הכנסת של בני. בפגישה ההכנה לספר בנצרת עילית התלבטו אסתי והגננות איזה מסר מתאים להעביר לילדים ביחס לאלוהים המופיע בסיפור. האם זה בסדר להאניש אותו ולאמר שיש לו דמות והוא אוכל לחמניות, או שיש להעביר מסר חד משמעי שלא? עלה הצורך להיות זהירות בקביעות שלנו לגבי אלוהים, בעיקר בעקבות הרב תרבותיות בגנים. אסתי ממליצה על הספר "אז מה זה אלוהים" של גיל דלסקי כספר עזר לעיבוד הנושא.

דליה גלרון גן חמניות נצרת עלית: שוחחנו על אלהים. היו לילדים תגובות מענינות מאוד- אלהים בכל מקום. רואה ואינו נראה. אין לו פנים, אין לו גוף והוא כמו רוח (מתגובות הילדים).