מכירים ספרים על חלומות? אם תחפשו על מדף הספרים בבית ודאי תמצאו ספרים על חלומות שחולמים בלילה, וספרים על חלומות שחולמים בעיניים פקוחות. גם בספריית פיג'מה אוהבים לחלום; "מעשה בכיסא", "שושה", "גינה על חמור", "קונצרט בחולות", "הדלת הירוקה", "בגינה שלי" או "המסע אל האי אולי". מצאתם אותם? מצאתם ספרי חלומות אחרים, תוכלו לקרוא אותם יחד ולהתחיל לחלום… חלומות פז.
"גם בזמנים קשים מאוד – שמולק יכול לסמוך על המפוחיות שלו" – ומה עוזר לכם ברגעים קשים? תוכלו לשוחח ולשתף ברעיונות לעידוד כשקשה או עצוב: זו יכולה להיות מנגינה, חלום או אולי חיבוק ממישהו אהוב.
אילו מנגינות אהובות עליכם? כדאי לחפש ולהאזין ביחד למנגינות שנעים לכם לשמוע כשאתם עצובים או שמחים, מנגינות של בוקר, או כאלה שעוזרות להירדם. אפשר ליצור פסקול משפחתי של מנגינות אהובות ולהאזין לו כשמתחשק.
שמולק מניח את השיניים שנשרו בקופסה ואוסף אותן. גם אתם יכולים להכין קופסה, לקשט אותה ולהניח בה חפצים היקרים לליבכם, כמו אוצרות שמצאתם, או ציורים של חלומות שתרצו לממש בעתיד.
בית היתומים של יאנוש קורצ'אק וסטפה וילצ'ינסקה פעל שנים רבות לפני מלחמת העולם השנייה והיה מרכז חינוכי עשיר ומפותח שהשפעתו על החינוך נמשכת גם בימינו.
"לילד זכות לרצות… זכות להתפתח ולהבשיל, ולאחַר שהבשיל, להניב פירות." [יאנוש קורצ'אק, "רגעים חינוכיים", כתבים, כרך א, "יד ושם", "הקיבוץ המאוחד" ו"בית לוחמי הגטאות", 1996, עמ' 119]
במרכז הספר עומד מסעו של ילד להגשמת חלומו. ההתמדה והנחישות שהוא מגלה לצד תמיכתם של מבוגרים מיטיבים מסייעות לו בהגשמתו.
להעשרה למורה – על דמותו של יאנוש קורצ'אק ועל משנתו החינוכית, משרד החינוך דמותה של סטפה וילצ'ינסקה ובית היתומים – סרטון "מורשת"-"בית עדוּת" סטפה וילצ'נסקה – המכון החינוכי הישראלי ע"ש יאנוש קורצ'אק.
שיתוף ההורים – כדאי ליידע את ההורים על קבלת הספר, לספר להם במה הוא עוסק – מסעו של ילד להגשמת חלומו – לשתף אותם בנעשה בכיתה ולעדכן אותם שהספר בדרכו הביתה.
הערה – בשל גילם של הילדים כדאי להתמקד בעולמו של הגיבור ולהימנע מלעסוק ביתמות, בשואה ובסופו הטרגי של בית היתומים; נושאים אלה נלמדים בכיתות גבוהות יותר, עם התבגרותם של הילדים.
בחירה – כדאי לבחור ממגוון הפעילויות את אלה המתאימות למורה ולכיתה.
"גם בזמנים קשים מאוד – שמולק יכול לסמוך על המפוחית שלו" – היכולות והחוסן ששמולק מגלה מסייעים לו להתמודד עם אתגרי החיים, מעוררים הזדהות איתו ומהווים השראה: הצבת מטרות, התמדה ונחישות מסייעות בפיתוח חוסן וביצירת משמעות. דמות מבוגר משמעותי ומיטיב – מבוגר שמאזין לילדים, מכבד את חלומותיהם ותומך בהם. מוזיקה לנפש – למוזיקה כוח מרפא, מרגיע ומשמח. היא נותנת ביטוי לרגשות ומעודדת תנועה. דחיית סיפוקים – בדומה לשמולק, שחסך כסף כדי לקנות מפוחית, ילדים לומדים לדחות סיפוקים בחיי היום-יום, בכיתה, עם חברים או בבית.
מידע מקדים – בית יתומים – כדאי לתווך לתלמידים את המושג ולספר כי בית היתומים שבסיפור היה מקום שגדלו בו ילדים שלא היו להם הורים, אבל יאנוש, סטפה וכל צוות העובדים דאגו להם לבגדים, לאוכל, לעזרה בלימודים, לחיבוק ולעידוד וחינכו את הילדים לאחריות, לעזרה בתחזוקת הבית ולערבות הדדית בין גדולים לצעירים מהם. מומלץ להציג בפני התלמידים את הדיוקנאות של המחנכים ושל שמולק כדי לתת תוקף לפן ההיסטורי של הסיפור. דיוקן שמואל גוגול
הטרמה – אפשר להשמיע לתלמידים נעימת מפוחית ולשאול אותם: האם אתם מזהים את כלי הנגינה? איך הכלי הזה נראֶה לדעתכם? אילו תחושות מעוררת בכם המוזיקה הזו? אפשר גם להראות להם תמונה של מפוחית או מפוחית אמיתית ולהתנסות בנשיפה.
קריאה ראשונה – כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות, כשלכל תלמיד עותק אישי משלו. כך יתאפשר לכל אחד לעקוב אחר הדמויות ולהבין אילו חלקים בסיפור מתרחשים במציאות ואילו בדמיון.
אפשרויות לקריאת הספר: קריאה רציפה בשני חלקים בשל אורכו. כדאי לקרוא עד החלק שבו שמולק חולם על מפוחית משלו, אך אינו יודע כיצד ישיג את הכסף. כאן תוכלו לעצור ולנהל דיון ניבוי: מה, לדעתכם, יעשה שמולק? ולמוחרת כדאי להיזכר בְּסיפור המעשה עד כה בהשתתפות התלמידים. לאחר הקריאה תוכלו לשאול שאלות הבנה – מה רצה שמולק ומדוע? היכן הוא חי? מי היה יאנוש קורצ'אק? ומי הייתה סטפה וליצ'נסקה? מה עשה שמולק למען הגשמת החלום שלו?
שיח רגשי – אילו רגשות עלו בכם כששמולק חלם על מפוחית? האם חשבתם שיצליח להגשים את חלומו? מדוע? מה הרגשתם כאשר הוא קיבל שתי מפוחיות? מדוע, לדעתכם, הוא קיבל שתי מפוחיות? אילו רגשות מעלה בכם הספר?
"שמולק ממשיך לחלום" – הַזמינו את התלמידים להתבונן באיור ושאלו: איך מרגיש שמולק ולמה? איך שמולק הרגיש, לדעתכם, עד שהצליח לחסוך מספיק כסף?
"הוא מנגן כשהוא שמח, הוא מנגן כשהוא עצוב, הוא מנגן לעצמו, הוא מנגן לאחרים. הוא מנגן כשטוב, הוא מנגן אפילו כשרע." תוכלו לכתוב את המשפט על הלוח ולהזמין את התלמידים לחפש אותו בספר. אפשר לשוחח ולשאול: מהי רואה שמולק במוזיקה? איך היא משפיעה עליו? איך היא משפיעה על מצב הרוח שלו? איך זה בא לידי ביטוי בכתוב ובאיור?
מוזיקה כהשראה – אפשר להשמיע לילדים מוזיקה בסגנונות שונים ולתת להם לצייר בזמן ההאזנה. אפשר גם לייחד זמן להאזנה דוממת ולבדוק יחד אילו תחושות מעוררת בהם ההאזנה, ואם הם מעוניינים להמשיך ולשלב מוזיקה בשגרת היום בכיתה.
שיתוף במנגינה אהובה – אפשר להזמין בכל בוקר תלמיד או תלמידה שישמיעו לכיתה שיר בעל משמעות עבורם ויספרו מדוע בחרו בשיר זה.
בהשראת שמולק, הזמינו את התלמידים לחשוב על חלום שיש להם והגשמתו תלויה בהם – משהו חדש שהם רוצים ללמוד או להכין (ולא חלום שהגשמתו אינה תלויה בהם, למשל, שיקנו להם משהו). הזמינו אותם לצייר או לכתוב על דף את החלום ומסביבו את הדברים שכדאי, לדעתם, לעשות בשביל להגשים אותו. תיבת חלומות – אפשר להכין יחד תיבת חלומות שניתן לקחת הביתה ולהציע לתלמידים לרשום בתוכה את החלומות שלהם. אפשרות נוספת היא לערוך בכיתה תהליך ארוך טווח ולבדוק מדי פעם אם החלום לקראת הגשמתו, אם הוא כבר התגשם, ואולי אם הילדים מעוניינים להחליף אותו בחלום חדש. כדאי לשתף בזוגות או בקבוצות קטנות.
מהו המקום האהוב עליכם? האם הוא נמצא בתוך הבית? האם הוא קרוב אליו? או אולי דווקא רחוק ממנו? תוכלו לשתף זה את זה: מהו המקום המיוחד שלכם, מה אתם אוהבים בו, ובמה הוא מיוחד בעיניכם וליצור את התחנה שלו!
בכל מקום אפשר לגלות דברים טובים, ולכל מקום יש חן שאפשר למצוא בו. בכל סבב במשחק אחד המשתתפים בוחר מקום, רחוק או קרוב, בארץ או בחו"ל, אמיתי או דמיוני. שאר המשתתפים שואלים שאלות על המקום, ובעזרתן מגלים מדוע המקום הנבחר הוא מקום נפלא.
מה קורה בקרבת הבית שלכם? צאו לסיור קצר ונסו לגלות כיצד תוכלו לתרום לסביבה הקרובה: תוכלו לאסוף ניירות ולהשליך לפח המחזור, להציע כוס שתייה לאנשים המחכים בתחנת האוטובוס, או לארגן ספריית רחוב עם השכנים.
"הוא נמצא בַּמקום הכי מתאים ואף פעם לא מרגיש בו זר." איש חולם לעבור למקום שלא ירגיש בו זר, אך מחליט להישאר במקום שהוא נמצא בו, להשתתף בעשייה וליזום, וכך מרגיש שייך. הצורך להרגיש שייך הוא צורך בסיסי של כל אדם. אומנם, אפשר להשתייך למקום מסוים, כמו לשכונה או לבית ספר, ולא להרגיש חלק ממנו, אך ניתן להרגיש שייך בעזרת עשייה משמעותית והרגשה של קבלה וערך. בזכותן נוצרים קשרים חברתיים, רגשיים ואישיים, כפי שקורה לאיש בסיפור. האיש חסר שֵם ומכונה "איש", וגם המקום שהעלילה מתרחשת בו אינו ידוע. בכך רומזת לנו הסופרת כי הסיפור הוא על כל אדם, וכי התחושות שמלוות את גיבור הסיפור הן שיקוף של תחושות אוניברסליות. לתרום ולהועיל – בדומה למה שקורה לאיש, גם אצל תלמידות ותלמידים תתעצם תחושת השייכות לבית הספר ולכיתה אם יתאפשר להם לתרום לטובת הכלל, להיות חלק ממטרה שחשובה לכולם, לבטא את דעותיהם ולהשתתף בקבלת החלטות. תחושת השייכות חשובה לתלמידי כיתה א'בפרט, משום שבית הספר עדיין לא מוּכָּר להם. הזדהות עם דמותו של איש יכולה לְתַקֵף את רגשותיהם ולעודד אותם לפעול ולהרגיש שהם חלק ממשהו ושיש להם ערך ומקום.
תוכלו לשלב את הסיפור בפעילויות לחיזוק תחושת השייכות, למשל בתכנון פרויקט משותף, כמו הצגה, טיול ועוד. בתכנון המשותף תוכלו לשאול: "מה הייתם חולמים שיהיה בפרויקט?"; "באיזו דרך אתם מציעים לפעול?"; "מה כל אחד ואחת ירצו לתרום לביצוע הפרויקט?".
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות שבהן לכל תלמיד ותלמידה עותק אישי משלהם. בשל אורך הסיפור כדאי לשקול לקרוא אותו בשתי פעימות, יום אחר יום, ולשלב שאלות הבנה ושאלות ניבוי מעוררות מחשבה וסקרנות: "מה לדעתכם יעשה איש עכשיו?". מילים בולטות – מילים אחדות בסיפור בולטות וצבועות באדום. כדאי לחשוב יחד מדוע הובלטו דווקא מילים אלה, ובהזדמנות זו להכיר אותן ולהתעמק במשמעותן: "האם כבר שמעתם פעם את המילה ___? איפה?"; "האם אתם מכירים מילים דומות לה?". תוכלו להציע לילדים לנסות לכתוב אותה בעצמם, לצייר אותה או להרכיב ולהדביק אותה מאותיות גזורות.
לאחר הקריאה כדאי לשאול כמה שאלות הבנה – "מה רצה איש?"; "על מה הוא חלם?"; "מה קרה לו כשהחליט לצאת לדרך?"; "מה נהג האוטובוס גרם לו להבין?"; "מה הוא עשה בתחנה?"; "מה קרה שם בעקבות מה שעשה?".
חלומות – בסיפור מתואר אדם שחולם. כדאי להבחין בין חלום בשעת שינה לבין חלום שהוא למעשה משאלה, כלומר שאיפה ורצון להגשים אותה. כדאי לשאול: "האם איש היה ער כשחלם? אם כן, באיזה סוג חלום מדובר?"; מה לדעתכם ההבדל בין חלומות בשעת שינה לחלומות שרוצים להגשים?". כדאי להסביר כי חלומות מסוג זה מכונים "משאלות", "שאיפות" או "רצונות": "מה גרם לאיש להגשים את חלומו למרות חששותיו?"; "האם גם לכם יש משהו שאתם חולמים עליו ותשמחו שיתגשם?"; "מה כדאי לעשות לדעתכם כשרוצים להגשים חלום?". שיח רגשי – מומלץ לנהל את השיח בקבוצות קטנות. ניתן לשאול: "מדוע לדעתכם בכל פעם נדחתה יציאתו של איש מהיישוב?"; "מה עזר לו להתגבר על הקושי שלו ולצאת?"; "מדוע הוא שמח שהעז לחצות את הכביש?"; "האם גם לכם קרה פעם שחששתם ממשהו והעדפתם לא לעשות אותו?"; "האם חששתם אולי מהכניסה לבית הספר?". מקום אהוב – "איזה מקום בשכונה, בעיר או בארץ אתם אוהבים? מדוע?"; "לאיזה מקום בארץ, בעולם או בדמיון אתם חולמים להגיע?". תוכלו לעודד ציור או יצירה המתארים את המקום האהוב ולתלות אותם בכיתה.
תחנת האוטובוס הפכה לתחנת חלומות, מפני שאיש חשב על מה שהיה יכול לשמח אותו בַּמקום, ולמעשה בכך שימח גם אחרים. תוכלו לבחור יחד פינה בבית הספר או בסביבתו, לחשוב יחד כיצד אפשר להפוך אותה לפינה משמחת ומה יכול לשמח אותם ואחרים בפינה זו, ולפעול להקמתה. הפינה יכולה להיות קבועה או זמנית.
שיתוף הורים – אפשר ורצוי לשלב את ההורים ולפעול יחד בתכנון הפינה, בהקמתה ובתפעולה.
המקום שלי – המקום שאיש חולם עליו כולל תיאורים המפרטים את ייחודו: טעים וחמים, כולם בו רק שרים, שמש וירח יחד עומדים ועוד. חלקו את התלמידים לזוגות, בקשו מכל אחד מבני הזוג לדמיין בתורו מקום חלומי ולשתף את החבר בתיאורו: מה מיוחד במקום הדמיוני שהמציא? אילו תחושות, טעמים, ריחות וצבעים יש בו? מה עוד יש בו? המקום שלי ביצירה – האיורים בספר כוללים קווים בשחור־לבן, וחלק מהפרטים צבועים בצבע. בהשראת האיורים אפשר לבקש מהילדים לצייר את המקום החלומי שלהם בקווי מִתְאָר שחורים ולאפשר להם לבחור את הפרטים שירצו להדגיש ולצבוע. כדאי לבחון מדוע בחרו להדגיש דווקא את הפרטים שבחרו ולהציג את הציורים בכיתה.
העֵז מלווה את סיריל וטוביה לאורך כל הסיפור. תוכלו לחפש את העֵז באיורי הספר: מה היא עושה? מה הקשר שלה למשפחה? נסו לספר את הסיפור מנקודת מבטה של העז — מה קורה לה לאורך הספר?
אִספו מתנות קטנות שתרצו לתת לבני המשפחה: ציור, ברכה או חפץ. לפי תור, אחד מבני הבית יחביא את המתנה שלו, ושאר בני הבית יחפשו את האוצר על פי סימנים: "קרוב־רחוק", "חם־קר" או חיצים שתפזרו בבית.
קריאה ראשונה – כדאי לעצור את הקריאה לאחר שהזוג מקבל את תלולית הזהב ולשאול: מה, לדעתכם, יעשו טוביה וסירל בזהב שקיבלו? מדוע? איך נראו השנים הטובות? לאחר הבשורה של האיש הפלאי, אפשר לעצור את הקריאה ולשאול: מה, לדעתכם, קרה בשבע השנים הטובות של המשפחה? תגובות ושאלות במהלך הקריאה – כדאי לאפשר שאילת שאלות והעלאת מחשבות במהלך הקריאה כביטוי למעורבות בסיפור ולהזדהות איתו. מילים חדשות – כדאי להתייחס למילים פחות שגורות ומוכרות, כמו: "בקתה מטה לנפול", "סֵבל", "איש בא בימים", "מלמד", "תלולית". יש מילים שאפשר להסביר באמצעות האיורים, למשל "סבל". קריאה חוזרת – כדאי לקרוא את הסיפור יחד יותר מפעם אחת במשך כמה מפגשים ולשוב ולקרוא אותו כעבור זמן. כל מיני קריאות – כדאי שכל קריאה חוזרת תהיה בעלת אופי משלה: קריאה שבה יציגו התלמידים את העלילה, קריאה של חלק מסוים לשם התמקדות בנושא לדיון, קריאה שבמרכזה הקשר בין האיורים לכתוב. שיחה בעקבות הסיפור – בחירתם של בני הזוג יכולה לעורר מגוון דעות: תמיכה, תמיכה חלקית, פליאה ואף התנגדות. כדי לנהל דיון פורה כדאי להאזין למגוון הדעות ולאפשר תגובה והקשבה. סוף הסיפור – כדאי לשאול: מדוע, לדעתכם, זכו טוביה וסירל בתלולית זהב פעם נוספת? מה, לדעתכם, יעשו בה כעת, אחרי שהילדים רכשו השכלה? מדוע? התייעצות – מדוע טוביה התייעץ עם אשתו? בעקבות הסיפור אפשר לדון במושג "התייעצות" – מה זו התייעצות? האם חשוב לכם להתייעץ? עם מי אתם נוהגים להתייעץ?
האיורים המלווים את הסיפור מלאי הומור ומוסיפים מידע על הכתוב. מומלץ לחלק לתלמידי הכיתה את העותק האישי, לאפשר להם לעיין באיורים ולבקש מכל תלמיד לבחור איור ולהסביר מדוע בחר בו. לאחר מכן אפשר לבחון את האיורים: כיצד חיה המשפחה? אילו בעלי חיים מלווים את המשפחה, במיוחד את טוביה? מה ניתן ללמוד מהאיורים על חייהם של הילדים?
מקור הביטוי "שבע השנים הטובות" בספר בראשית, כשיוסף פותר את חלומות פרעה. יוסף מפענח כי שבע הפרות עבות הבשר ושבע השיבולים הטובות המופיעות בחלומות הן רמז לשבע שנים טובות שיבואו על מצרים: "שֶׁבַע פָּרֹות הַטֹּובוֹת שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה" [בראשית מא, כו]. מכאן הביטוי "שבע השנים הטובות", שמשמעותו תקופה ארוכה ורציפה של שפע ושגשוג. הרחבת הביטוי – הביטוי מתייחס לאגירה בשנות השפע לקראת העתיד. בספר טוביה וסיריל בוחרים ברכישת השכלה, המלווה את האדם גם בתום שבע השנים הטובות.
זו הזדמנות לשוחח עם התלמידים על הביטוי "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר? – הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ" (משנה, פרקי אבות ד, א), שפירושו: אדם עשיר באמת הוא אדם השמח במה שיש לו. יצירה – בעקבות הביטוי תוכלו לבקש מהתלמידים לצייר דברים שמשמחים אותם, ולאו דווקא נקנים בכסף. תצוגה ונִראוּת – כדאי ליצור בכיתה סביבה לימודית שתציג את הביטוי ואת התייחסות התלמידים אליו.
"קח ותן למי שזקוק לכך יותר מאיתנו" – בהשראת הדברים ניתן לערוך שוק קח ותן: התלמידים והתלמידות תורמים פריטים שיכולים לשמח את חבריהם ולוקחים פריטים שחסרים להם. אפשר לערוך איסוף של תרומות לנזקקים בקהילה וכך להעביר את הטוב הלאה. הכנה ויידוע – ניתן לעודד הכנת כרזות המזמינות לשוק ומוסרות מידע עליו ולתלות אותן ברחבי בית הספר. להשראה –איך לארגן שוק קח-תן
כדאי לשוחח ביניכם על חוויות ההיכרות עם השפה העברית: אילו מילים ראשונות אמרתם כפעוטות? האם המצאתם מילים? האם אתם, ההורים, יודעים מה היו המילים הראשונות שאמרתם? האם למדתם לדבר בשפה נוספת? אם למדתם לדבר בעברית בשלב מאוחר יותר, אפשר לשוחח על חוויית לימוד השפה ולברר באיזו שפה אתם חולמים בלילה.
איזו מילה אוהבים בני ובנות המשפחה, ולמה? האם יש מילים שהמצאתם ורק אתם במשפחה מבינים? ואולי יש לכם מילים שמאחוריהן סיפור מיוחד? כדאי לאסוף סיפורים מבני המשפחה: מילה של חברוּת, מילת חיבה מיוחדת או מילה משפחתית סודית.
"רכבת", "מפוחית" ו"כרובית" הן רק חלק מהמילים שאליעזר בן-יהודה המציא. מילים נוספות מופיעות בעמוד שלפני אחרון בספר. לפי תור, בחרו שתי מילים מהעמוד והרכיבו מהן משפט: משפט שכולל "הפתעה" ו"גננת", או "גננת" ו"תזמורת", ואולי "תזמורת" ו"נזלת"? – האם תוכלו להרכיב סיפור קטן מכל המילים יחד?
הטרמה לסיפור: תוכלו לעורר את סקרנות התלמידים והתלמידות ולשאול: האם שמעתם על אליעזר בן-יהודה? מה הוא עשה? מה משותף למילים "גלידה", "פצצה", "מקלחת" ו"זמזום"?
קריאת הסיפור בכיתה – מומלץ להקריא את הספר יותר מפעם אחת ולשוחח על נושא אחר בכל מפגש עם הספר.
לאחר קריאת הסיפור ניתן לשוחח על אליעזר בן-יהודה – מה חושבים עליו התלמידים והתלמידות? אילו תכונות עזרו לו להצליח במשימתו? מה הוא עשה למען הגשמת חלומו? מה הם החלומות של התלמידים והתלמידות, ומה צריך לעשות כדי להגשים אותם?
הרב יחיאל מיכל פינס (1843–1913) פעל לגאולת אדמות, ועם אליעזר בן-יהודה הקים את "ועד הלשון העברית". הרב פינס חידש מילים בעברית, ובהן המילים "עגבנייה" ו"שעון".
ניסים בכר (1848–1931) יסד בירושלים את בית הספר "תורה ומלאכה", שבו לימדו עברית בעברית. אליעזר בן-יהודה היה מורה בבית הספר.
חיים נחמן ביאליק (1873–1934) – המשורר הלאומי היה פעיל מרכזי ב"וועד הלשון העברית" וחידש מונחים מקצועיים בנגינה ובתחומים נוספים. "מטוס", "מצלמה" ו"אצבעוני" הם מחידושיו.
אישים רבים נוספים פעלו לחידוש השפה העברית. תוכלו להכיר אותם בביקור באתר "האקדמיה ללשון העברית".
התייחסות לנושא הסיפור – מה למדו התלמידים והתלמידות על בן-יהודה מהסיפור? מה עוד היו רוצים לדעת? כדאי לעודד שאילת שאלות וחיפוש מידע כדי להשיב על השאלות שהועלו. אפשר להתייחס לדרכים שבן-יהודה פעל בהן כדי להגשים את חלומו, לקשיים שנתקל בהם בדרך, למילים שחידש ולהמשך מפעלו בדמות אוהבי השפה העברית והאקדמיה ללשון העברית.
מחדשי השפה העברית – אפשר לבחור כמה דמויות נוספות שפעלו לחידוש השפה העברית ולהכיר אותן:
כדאי להציג לפני הכיתה את האקדמיה ללשון העברית ואת פועלה לחקר מילים ולחידוש מילים בשפה עברית תוך ביקור באתר האקדמיה ולשחק במשחקי העברית שהאתר מציע.
רצוי לציין לפני הכיתה כי האקדמיה היא המשך פועלם של בן-יהודה ומחדשי השפה העברית, שהקימו את "ועד הלשון העברית".
חידושי מילים של האקדמיה ללשון העברית – תוכלו לשחק עם התלמידים והתלמידות משחק להיכרות עם מילים מחודשות:
מציגים מילה שהאקדמיה חידשה, ועל התלמידים והתלמידות לנסות לזהות איזו מילה מוכרת היא מחליפה.
דוגמאות:
רַגֶּשֶׁת (אלרגיה)
קַפֶּצֶת (טרמפולינה)
מִצְלֶה ("על האש")
מַצְבֵּעַ (טוש)
הֶסְכֵּת (פּודקאסט)
מִסְרוֹן (אֵס-אֵם-אֵס)
המצאת מילים – תוכלו להשתעשע בהמצאת מילים בעצמכם.
לדוגמה: איך אפשר לקרוא למי שממציא מילים?
איך אפשר לקרוא למי שמאחר בקביעות?
כדאי לבחור יחד שלוש עד חמש מילים. מתוך מגוון החידושים הטכנולוגיים הרבים ולאפשר לתלמידים ולתלמידות להציע להם מילים עבריות תוך זיהוי המבנה הלשוני המאפשר יצירת מילים בעברית.
אם יש בכיתתכם עולים חדשים או אם אתם מכירים אנשים שהתנסו בלימוד עברית, תוכלו להזמין אותם לכיתה או למפגש מרחוק כדי שיספרו על צעדיהם הראשונים בלימוד השפה: האם היה קל להם לרכוש את השפה, או שהיו להם רגעים קשים? אילו מילים משכו את ליבם? מתי הם מדברים בשפת האֵם שלהם? האם קורה שהם מתבלבלים או שוכחים מילים? ועוד.ניתן לשאול שאלות אלו ושאלות נוספות שיעלו התלמידים במפגש בכיתה או בלמידה מרחוק.
אפשר לבחור מילים ומושגים, למשל "בוקר טוב", ולהציג אותן בעברית, באמהרית או ברוסית.
איור אהוב – הספר מאויר באיורים מיוחדים של המאיירת איה גורדון, המורכבים מהֶדְבֵּק (קולאז') של ניירות, מִגְזָרוֹת וחפצים. כדאי לעודד את התלמידים ואת התלמידות לעיין באיורים, לבחור איור אהוב ולשתף חבר או חברה בבחירה.
יצירה – בהשראת איורי הספר כדאי לעודד את התלמידים ואת התלמידות לבחור מילה אהובה בעברית ולכתוב אותה כהֶדְבֵּק הכולל תצלומי חפצים שקשורים לנושא, ניירות מסוגים שונים, צבעים, בדים, חוטים וחומרים מגוונים נוספים. אפשר להציג את התוצרים בתערוכה בכיתה או בתערוכה וירטואלית.
איזו מתנה מושלמת הייתם רוצים לקבל ליום ההולדת? איך תרגישו אם לא תקבלו אותה? קרה לכם פעם שמאוד רציתם משהו ולא קיבלתם? הסיפור מזמין שיחה על ציפיות – למה דווקא המתנה הזו? האם אנחנו באמת זקוקים לה או שאנחנו רק מקנאים כי ראינו אותה אצל מישהו אחר? וכן שיחה על אכזבות ועל מה שעוזר לנו להתמודד איתן.
עד כמה אתם מכירים את בני ובנות המשפחה, ומהי לדעתכם המתנה המושלמת עבורם – האם זו מתנה קנויה או מתנה חוויתית שהיא בילוי משותף, או אולי טיול'? מוזמנים לשחק ולגלות! בכל סבב בוחרים משתתף או משתתפת וכל האחרים מנחשים מה לדעתם תהיה המתנה שהם ירצו לקבל. אלו שקולעים לטעמם יותר מכולם זוכים ב… חיבוק משפחתי מושלם.
מי אמר שרק מכוניות נוסעות על חוט? גם בני אדם יכולים! שניים מחזיקים בשני קצותיו של חוט ארוך ומובילים זה את זו ימינה, שמאלה, קדימה ואחורה. מי שמתעייף מוזמן לנוח בצד הדרך ולנסות מהתחלה.
"מכונית עם אבא זו המתנה המושלמת". ומה היא המתנה המושלמת בשבילכם? מה אתם הייתם רוצים לעשות עם אבא או עם בני משפחה אחרים? תוכלו לתקן דברים מקולקלים, לבנות ולהרכיב וגם לצייר, לאפות, לשתול, לרקוד או לעשות כל דבר אחר שייתן לכם זמן ביחד.
כדאי לחלק לכל תלמיד ותלמידה עותק של הספר ולקרוא יחד, כך שהמורה מסמנת מתי יש לדפדף לעמוד הבא. מומלץ לקרוא את הספר כמה פעמים ולהקריא אותו גם לאחר שהוא נשלח לבתים.
הטרמה לסיפור – מה זו משאלה? מתי מבקשים משאלה? האם יש לכם משאלות? כיצד מרגישים כשמשאלה מתגשמת? וכיצד מרגישים כשהיא מתגשמת לא בדיוק כמו שרצינו? תוכלו לשוחח על כך עם התלמידות והתלמידים ולהזמין את אלו שמעוניינים לשתף במשאלות שהתגשמו (או בכאלו שמחכות להתגשם).
זִכרו: יש המביעים משאלות כחלק מתפילה, ויש שמביעים משאלות כשמכבים נרות על עוגה או בזמן שכוכב נופל.
ניתן להתייחס למילה "משאלה" כמילה להעמקה.
לוח קיר – ניתן להקדיש לוח ולאפשר לתלמידות ולתלמידים לכתוב את המשאלות שלהם ולהציג אותן.
במהלך ההקראה ניתן לעצור ולשאול:
מהי לדעתכם ההפתעה שקיבל גיבור הסיפור?
מה יקרה לדעתכם לאחר גזירת החוט של מכונית הצעצוע?
מה לדעתכם אבא עשה ליד השולחן?
לאחר ההקראה תוכלו לשוחח על המתנה המושלמת:
איזו מתנה מושלמת רצה גיבור הסיפור בהתחלה? למה לדעתכם הוא רצה במתנה הזו? איזו מתנה מושלמת מתוארת בסוף הסיפור?
מדוע לדעתכם הסיפור נקרא "המתנה המושלמת"?
רגע למחשבה – מהי המתנה המושלמת בשבילכם? תוכלו להזמין את התלמידות והתלמידים לחשוב על כך ולשתף בתשובותיהם.
לוח קיר – אפשר ליצור לוח שבו יציגו התלמידות והתלמידים את המתנה המושלמת בשבילם. אפשר ליצור גם מקום בכיתה שבו תהיה לכל אחד קופסת מתנה שעליה כתובה המתנה המושלמת. אפשר לקשט את הקופסה במגוון דרכים.
הגיבור בסיפור ציפה למכונית על שַׁלט וקיבל מכונית עם חוט. לא תמיד אנו מקבלים בדיוק את מה שרצינו, ולכן אנחנו מאוכזבים.
תוכלו לשוחח על כך עם התלמידות והתלמידים, לספר על מצבים שחשתם בהם אכזבה ולחשוב יחד מה עושים כשחשים אכזבה.
במהלך השיחה כדאי לתת לגיטימציה לאכזבה ולתובנה שכולם מתאכזבים לפעמים, ילדים כמבוגרים.
אפשר להציע עידוד ודרכי התמודדות כדי להקל את תחושת האכזבה.
כך, למשל, ניתן לעסוק בחשיבה חיובית ובמציאת הטוב במצבים שאנו נוטים לפרש כשליליים: האם הם כה שליליים? האם נוכל לנסות ולהביט בהם אחרת? אילו נקודות חיוביות יש במצב שאנו מתמודדים איתו?
"מכונית עם אבא זו המתנה המושלמת" – מה התלמידים אוהבים לעשות עם הוריהם או עם בני משפחה אחרים?
תוכלו להזמין את התלמידים לצלם או לצייר תמונה ובה דבר-מה שהם אוהבים לעשות עם אבא ואמא, עם סבא וסבתא או עם בני משפחה אחרים. התלמידים והתלמידות יכולים להתחלק לזוגות ולשתף זה את זה בתוכן התמונות.
תוכלו ליזום ערב כיתתי עם בני המשפחה שיוקדש לבילוי משותף ביצירה ובמשחק בכיתה.
בלמידה מרחוק – ניתן ליזום מפגש כיתתי בזום: לקרוא יחד את הסיפור ולשתף בפעילות משפחתית אהובה.
אפשר לאגד יחד קטעי כתיבה על בילוי משפחתי אהוב ולהכין ספר כיתתי למזכרת שיכלול גם הצעות לפעילויות לכלל המשפחות.
"וככה לאט-לאט עזרתי לאבא להרכיב את המכונית מחדש" –
תוכלו להכין בכיתה פינה שבה יאספו התלמידות והתלמידים פריטים מקולקלים שהם היו רוצים לתקן. ניתן לגשת לפינה, לבחור דבר-מה מקולקל ולנסות לתקן אותו יחד או ליצור ממנו חפץ חדש.
קיימוּת וסביבה – ניתן לקשר את נושא התיקון והשמירה לערכי שמירת הסביבה והקיימות: הצורך והמאמץ לשמור על העולם.
בלמידה מרחוק – כל תלמיד ותלמידה יכולים להציג לפני הכיתה פריט שבור או מקולקל, ושאר התלמידים יציעו רעיונות כיצד ניתן לתקן אותו או איזה דבר חדש ניתן ליצור ממנו.
האם גם אתם, הורים וילדים, מרגישים לפעמים כמו שרגא – שנמאס לכם? ממה נמאס לכם וממה לא נמאס לכם כמעט אף פעם? מה אתם עושים כשאתם מרגישים ככה? האם תוכלו לייעץ לשרגא מה לעשות כשנמאס לו?
לשרגא נמאס ולכן הוא ברח למקום אחר, אך האם זאת האפשרות היחידה? במקרה שיש תחושה שנמאס, אפשר להתבונן סביבנו ולחפש דברים טובים שיש בחיינו. אפשר גם לפרט את הדברים הטובים שקרו בכל יום. אפשר להכין מחברת משפחתית של דברים טובים, כמו "חברה הצחיקה אותי", "קיבלתי ספר שרציתי", "אני בריאה", ועוד. כדאי לשתף זה את זה ברגעים הטובים של היום ולבחון אם ההתמקדות ברגעים הטובים וההנצחה/והרישום שלהם במחברת משפרות את ההרגשה גם בימים הבאים.
"משעמם לי!!!" – כמה פעמים אמרתם או שמעתם את צמד המילים הזה? לשבירת שגרה והוספת עניין קחו קובייה גדולה או הכינו קובייה מקופסת קרטון. כתבו על כל צד פעולות שוברות שגרה, כמו הקמת אוהל בסלון, משחקי כדור או שירה בליווי תנועות. בכל פעם שמשעמם למישהו, אפשר להטיל את הקובייה ולקבל רעיון מה אפשר לעשות. מומלץ לרענן מדי פעם את ההצעות לשבירת השגרה, כדי שלא יימאס…
לכל אורך הסיפור החייזר מדבר בשפה שאנחנו לא מבינים. האם תוכלו לספר מה אומר החייזר? מה הוא אמר כשנשאר בשלג אחרי ששרגא עזב? מה הוא אמר כשראה ששרגא חזר? ומה ענה לו שרגא? תוכלו להמחיז את דברי החייזר, להתאים לו קול מיוחד ולספר מה הוא עושה כשנמאס לו…
הספר מזמן שיחה על התחושות והמחשבות שלנו לגבי חיינו ולגבי חייהם של אחרים: מה אפשר לעשות כשמרגישים שמשעמם ושנמאס? האם יש פעילויות שאף פעם לא נמאס לכם לחזור ולעשות? האם, לדעתכם, גם אנשים מפורסמים יכולים להרגיש שנמאס להם?
בעקבות הסיקור החדשותי שבסיפור תוכלו להפוך את הכיתה לחדר חדשות ולהציע לילדים לכתוב לעיתון כותרות המסקרות את ביקורו של שרגא בעיר הגדולה. ניתן גם לערוך ראיון עם שרגא: לשאול אותו שאלות ולבקש מתלמיד או מתלמידה אחרים שיענו בשמו.. את הידיעות החדשותיות כדאי לתלות בכיתה.
כיצד מתמודדים עם התחושה ש'נמאס'? תוכלו לבקש מהתלמידים לתת עצות ולספר מה הם עושים כשהם מרגישים כך ומה עוזר להם. ניתן גם לראיין זה את זה ולאגד יחד את שלל העצות והראיונות ב'ספר הנמאס הכיתתי'.
השרגא שלי ואני – התלמידים יכולים, על גבי ציור של כלב ים, לעצב את ה'שרגא' המיוחד שלהם על ידי הוספת חפץ, הבעת פנים, פריט לבוש ומסר שיכתבו בבועת הדיבור. את היצירות ניתן להציג ב'תערוכת שרגאים'
הסיפור הוא מחווה לשיר "כובע קסמים" ולשמה של כותבת השיר לאה גולדברג: גלי – לאה: לאה גולדברג היתה מהיוצרות הראשונות והחשובות ביותר שכתבו לילדים בשפה העברית. גם אתם יכולים ליצור בהשראת השיר: לשיר את השיר "כובע קסמים", לרקוד לצליליו, לחבוש כובעים ולהמחיז אותו ואת סיפורה של גלילאה. אפשר גם ליצור כובע פלאים משלכם ולקשט אותו; ומי יודע לאילו מקומות תוכלו להגיע בעזרתו..?
באילו מקומות יפים ביקרתם או תרצו לבקר? תוכלו להכין אלבום תמונות או ציורים, ובו מקומות קרובים לבית או רחוקים ממנו, ממשיים או דמיוניים. כדאי להזמין בני משפחה וחברים לספר לכם על מקומות שהם נולדו או ביקרו בהם: איפה מקומות אלה נמצאים? האם ביקרתם בהם בחלום? איך היה שם – חם או קר? שקט או רועש? ו… איך היה לחזור הביתה?
מכינים מנייר מעגל גדול שמחולק לשמונה חלקים שווים. בכל חלק כותבים: קר, חם, רטוב, יבש, למעלה, למטה, שקט, רועש. משחקים: לפי תור, מסובבים עיפרון במרכז המעגל ומכריזים על המילה שהעיפרון מצביע לכיוונה. שאר המשתתפים חוזרים בקול על המילה ומוסיפים את היפוכה: "רטוב" – "יבש". בכל תור מחפשים בבית משהו קר, רועש או חם, וכך הלאה. בסיבוב שאחרי כן תוכלו לחפש משהו בעל שתי תכונות או יותר.
באיזה מקום שמתואר בסיפור גם אתם הייתם רוצים להיות?
איורים – תוכלו להזמין את הילדים להתבונן באיורים ולשאול אותם: לאיזה איור הייתם רוצים להיכנס ולמה? האם יש איור שהייתם רוצים להיכנס אליו עם חברים אחרים?
שיר – ניתן להקשיב עם הילדים לשיר "כובע קסמים" ולשוחח על הדומה והשונה בין השיר לסיפור, שבו הילדה יוצאת לטיול דמיוני בהשראת הטיול של אחיה הגדול וחוזרת הביתה כאשר היא מתגעגעת.
בעקבות המפה שבספר כדאי להביא לגן מפות: מפת ישראל, מפת העולם או מפת היישוב שבו הילדים גרים. תוכלו להתבונן בהן, לשאול מה לומדים מהן וליצור מפה של מקום מוכר: הגן, הבית או הדרך מהבית לגן.
להעשרה – מפה, אטלס וגלובוס – מסע להיכרות עם מפה, עם אטלס ועם גלובוס. מאגר השידורים הלאומי.
לעשות בעצמי "מי אשר זרע בדמע – בשמחה עכשיו קוצר" – הילדים בסיפור נהנים לעבוד ולפעול באופן עצמאי האם אתם – הורים וילדים – נהנים לעבוד וליצור בעצמכם? אילו עבודות אתם אוהבים לעשות יחד, עם חברים או עם סבא וסבתא? ואילו פעולות אתם נהנים לעשות בכוחות עצמכם?
– חישבו יחד על פעולות הדורשות מכם מאמץ אך מסבות הנאה.
יש הנאות פשוטות ויומיומיות כמו לשתות לימונדה יחד, להריח פרח ריחני או להאזין לסיפור. אפשר להכין במשותף אוסף הנאות משפחתי: ציירו על פתקיות רגעים של הנאה ותלו את הפתקיות במקום מרכזי בבית. בכל יום תוכלו "לקטוף" פתקית ולהקדיש כמה דקות להנאה פשוטה ומשותפת.
בספר מופיעים שלל ריחות; לימונים, צמחי תבלין וּורדים. בעקבות הריחות אפשר לשחק בחידון ניחוחות: אוספים פריטים ריחניים (סבון, מקל וניל, עלי נענע, קליפות תפוז וכד'…) ומתחילים לשחק. כל אחד בתורו עוצם עיניים, מריח אחד מהפריטים המוגשים לו ומנחש מהו. האם הוא הצליח לנחש רק בעזרת חוש הריח? אפשר להיעזר גם בחוש המישוש. בתום המשחק כדאי לאסוף לסלסילה פריטים בעלי ניחוחות נעימים ולהריח ברגעים קטנים של הנאה פשוטה.
כדאי לצאת לחיפוש בסביבה הקרובה ולגלות עצי פרי, פרחים או צמחי תבלין. אפשר גם לגדל באדנית או בגינה צמחי תבלין כמו נענע, שיבה, מרווה או לימונית. זוהי הזדמנות להעניק לילד או לילדה תפקיד – להיות אחראי על השקיית הצמחים, ובבוא היום – לקטוף אותם בשמחה ולהשתמש בהם בהנאה!
הצעות להכנת גינת תבלינים בדף הספר באתר ובפינטרסט של ספריית פיג'מה.
ילדי הגן העתידי גדלים לעולם שבו ה"פעלנות" (agency) היא מרכיב עיקרי בהתנהלותם ובעידודם לקבוע מטרות ולפעול באופן עצמאי להשגתן כדי לשפר את איכות חייהם.
יוזמה באיורים – ניתן לעקוב אחר התפתחות תהליך היזמות בסיפור: מהרעיון, דרך התכנון, המשאבים ושיתופי הפעולה ועד היישום. כדאי לשחזר עם הילדים והילדות את התהליך ואת סדר הפעולות בסיוע האיורים.
עידוד יזמות – הספר הוא הזדמנות לעודד יזמות והשתתפות פעילה בקרב הילדות והילדים בגן: אפשר לעודד חקירה של מרחבי הגן והחצר ולהציע הצעות לשיפור ולהוספת מרחבים חדשים. ניתן ליזום עשייה למען הכלל או ליצור קבוצות חקר ויזמות לפי בחירתם של הילדות והילדים במרחבי חיים שונים מתוך אמונה כי הקשבה ועידוד הסקרנות שלהם יעלו יוזמות מקוריות ויצירתיות.
הספר יכול לתרום להעשרת אוצר המילים של הילדות והילדים אם במילים המציינות פעולות חקלאיות ואם במילים בעלות צליל משעשע, כמו "תשוש" ו"רצוץ". כדאי ליצור משחקי פנטומימה שבהם בכל פעם ילדה או ילד מציגים את אחת המילים, והקבוצה מנחשת באיזו מהפעילויות מדובר ומחפשת את האיור המתאים בספר.
ניתן לבדוק עם הילדים איזה משקה בריא הם היו רוצים להכין ולארגן את הנתונים על גבי דיאגרמת עמודות, להוסיף תמונות ודִבקיות, לנתח את התוצאות ולפעול על פיהן.
נכדים – חרוצים, ממולחים; לימונים – חמצמצים; אופניים – חדשים, מנצנצים, ישנים. לאחר היכרות עם הסיפור אפשר לפזר כרטיסיות עם תמונות העצמים. הגננת "שולפת" מילת תואר, והילדים משייכים תיאור לחפץ. בהמשך אפשר לבקש מהילדים להמציא תארים נוספים.
הכירות עם סגנונות יצירה – בעקבות הסיפור אפשר ללמוד על ציירים מפורסמים מהארץ ומחו"ל. הילדים יכולים להתוודע לסגנונות היצירה של האומנים השונים, להשוות ביניהם ולחוות דעה אישית: איזה סגנון הם אוהבים יותר ואיזה פחות.
חגיגת מגוון הכישרונות של ילדי הגן! אפשר להכין לכל ילד כרטיסייה בצורת כבשה ולהזמין את ההורים לכתוב בהן על כישרון או על תכונה מיוחדת של ילדם. את הפתקים מקריאים בגן ומשתפים זה את זה בכישרונות הטמונים בכולנו. ניתן לתלות את הכרטיסיות על לוח קיר ולהוסיף להן כותרת, למשל: "הגן שלנו – עדר של כישרונות!" או "בתוך כל אחד מאיתנו יש שושה!"
משפחה מורחבת – איזה כיף לשושה בבית של סבתא! האם גם ילדי הגן אוהבים לבלות אצל הסבים או הדודים? במה הבילוי אצלם שונה מהבילוי בבית? אפשר לדבר על הקשרים המיוחדים הנרקמים עם המשפחה המורחבת )לפעמים גם חברים של ההורים הופכים להיות כמו משפחה(. אפשר להציע לילדים לצייר מכתב לסבים או לדודים ולשלשל את המכתבים יחד לתיבת הדואר.
הורה מתארח – האם אתם מכירים ציירים או מאיירים? אולי אחד מהורי הגן עוסק באומנות? זאת הזדמנות להזמין אותו לגן ולשמוע על חוויותיו ועל תהליך היצירה. לקראת הביקור הילדים יכולים להכין שאלות על החיים ועל העבודה של האומן האורח.
תיאטרון צלליות – הצללית של שושה נראית בעיניה כמו כבשה שחורה. אפשר להכין תיאטרון צלליות משלכם: מכינים דמויות של צלליות ומצמידים אותן למקלות ארטיק. תולים סדין לבן או מסך, מדליקים אור קטן ומציגים הצגה באמצעות צלליות. הנחיות תיאטרון צלליות לדוגמה תמצאו כאן.
ציור קיר משותף – הילדים וההורים יכולים לצייר יחד ציור גדול, שייווצר לאט-לאט במהלך שבוע בגן: מכסים לוח קיר בבריסטולים לבנים ומציבים לידו סלסילה עם צבעים מסוגים שונים. לאורך השבוע, כאשר ההורים מגיעים לגן בתחילת היום או בסופו, הם וילדיהם מוזמנים לצייר ציורים כיד הדמיון עד שהקיר מתמלא. ביום שישי אפשר לערוך קבלת שבת משותפת, ובתום המפגש לוקחים הביתה את הספרים לקריאה בחיק המשפחה.
איזה כיף לשושה בבית של סבתא! מה ילדיכם אוהבים לעשות עם הסבים או הדודים? אפשר לדבר על הייחודיות של הקשר עם כל אחד מקרובי המשפחה, ולתכנן ביחד את המפגש הבא שלכם.
ציירו ציור קיר משפחתי! לרוב לא ניתן לצייר על קירות, כפי שעושה שושה, תוכלו להצמיד לקיר או לדלת בבית גליון בריסטול ולצייר עליו. בכל הזדמנות תוכלו להוסיף עוד פרטים לציור הגדול, ואט אט תיצרו ציור קיר מיוחד של המשפחה שלכם.
כדאי לבקר עם ילדיכם בתערוכה בגלריה או במוזיאון. אֵילו ציורים מוצאים חן בעיניכם? האם אתם וילדיכם אוהבים אותן יצירות? תוכלו לבחור יצירות שאהבתם וללמוד על חייהם של האמנים שציירו אותן.
גלו איך זזות הצלליות שלכם. שושה מנופפת לשלום והכבשה בעקבותיה. תוכלו לצייר בגיר את הצללית של ילדיכם בחצר או על המדרכה, לחזור כעבור שעה ולעמוד שוב באותו מקום. כיצד הצללית זזה ומתארכת עם שקיעת השמש?
איך נוצרות הצלליות בלילה? שושה רואה בצללית שלה כבשה שחורה. אפשר לכבות את האור בחדר, להדליק מנורה קטנה ולבדוק אֵ ילו צלליות נוצרות על הקיר כאשר מציגים בינו לבין המנורה אצבעות או חפצים.
חיית מחמד זוגית – הזמינו זוג ילדים. עליהם להפוך יחד לחיית מחמד המורכבת מפסל של שניהם. ניתן לקרוא לה בשם המצרף את השמות של שניהם, לדוגמה: "הכירו את החיה- אברהמיכל!". שאלו את הזוג: אילו איברים יש לה? מקור? זנב? כנפיים? חדק?
אפשר להצטלם יחד, להדפיס את התמונות הזוגיות בשחור לבן, ולתת לילדים לצבוע פריט אחד בתמונה בצבע. תוכלו לתלות בכיתה את תערוכת החיות המיוחדות שלכם.
מצביעים ברגליים [בחיבור לנושא השנתי: "שומרים על אחדות- שומרים על ייחודיות"] –
יוצאים לחצר או מפנים את חלל הכיתה מריהוט ומבקשים מהתלמידים לעמוד ליד קירות החדר. המורה עומד/ת במרכז החדר ומכריז/ה כל פעם על תכונת אופי או תחום עניין אחר (למשל: חוש הומור, חיבה למשחקי כדור, נדיבות, אהבת מוסיקה, סקרנות מדעית…). התלמידים שחשים הזדהות עם התכונה מתקדמים ומתקבצים יחד במרכז החדר, ואז חוזרים לפינות. כך מתגבשות ומתפרקות קבוצות המבוססות על תחומי עניין ואישיות שונים. בעקבות הפעילות כדאי לשוחח עם הילדים: האם גיליתם חבר חדש שדומה לכם ולא ידעתם? במה אתם ייחודיים? החברות יכולה להתבסס על חיבורים חדשים, מפתיעים ורכים יותר.
סבב דומה לי – שונה לי – שבו במעגל, הביאו כדור צמר. התלמיד הראשון אוחז בקצה החוט ומוסר את הכדור לחבר אחר בכיתה. עליו לומר במה החבר דומה לו, ובמה הם שונים. לאט, לאט תיווצר "חבורת חברים" – רשת המחברת בין כל ילדי הכיתה.
הכינו תעודת זהות לחיית המחמד המושלמת בעיניי כל אחד. אפשר אפילו להמציא חיה שלא קיימת. איך היא נראית? איך קוראים לה? מה היא אוהבת לעשות? מה היא אוכלת? למה היא מושלמת? לחצו כאן לראות דוגמה לתעודה מקוונת.
חפשו יחד את העמוד שבו הנרי מפרסם את המודעה על חיית המחמד המושלמת אילו עוד מודעות מפורסמות שם? האם המוצרים האלה באמת קיימים? אפשר לנסח עם הילדים מודעה על דבר שהם מאוד רוצים, גם אם הוא דמיוני.
כלב לא יכול לגעגע, ברווז לא יכול לתפוס כדורים. אבל אם מביטים בעין טובה אפשר למצוא טוב בכל אחד. אפשר לציין מה התכונה הייחודית של כל אחד מבני המשפחה והחברים.
מבוקשת: חיית המחמד המושלמת
שְׁמִירָה
הנרי יודע הרבה על התכונות של צפרדעים, כלבים – וגם ברווזים!
הנרי יודע הרבה על התכונות של צפרדעים, כלבים – וגם ברווזים! אילו בעלי חיים מכירים ילדיכם? תוכלו לבקר בפינת חי, בגן החיות או בחנות לחיות ולהכיר חיות חדשות.
תוכלו לשתף את ילדיכם בחוויות ילדוּת שלכם: אילו חיות גרו סביבכם, האם היתה לכם חיית מחמד משלכם כשהייתם ילדים? אם כן, תוכלו לספר עליה – ולהראות תמונות מן העבר.
אפשר לארגן ערב תחפושות בבית. כל אחד מתחפש לחיה ועל האחרים לנחש מיהו. אפשר גם להמציא חיות דמיוניות, למשל לערבב זנב של סוס עם אוזניים של חתול. איך תקראו לחיות שהמצאתם ומה תכונותיהן?
מבוקשת: חיית המחמד המושלמת
שְׁמִירָה
לפני קריאת הסיפור עם הילדים אפשר לחלק לכל אחד עותק
לפני קריאת הסיפור עם הילדים אפשר לחלק לכל אחד עותק, לדפדף יחד ובכל עמוד לשאול "מה יש לילד ביד", "מה מצויר על השלט?", "מה לדעתכם קורה כאן?", "מי זה לדעתכם ומה הוא אומר לילד?"… בהמשך תקריאי את מילות הסיפור ותראו כמה הבנתכם את האיורים תאמה את הסיפור המילולי.
זרע של גזר
שְׁמִירָה
להסב את תשומת-לב הילדים לדרך שבה המבוגרים בסיפור מטילים ספק באמונת הילד
תוכלי להסב את תשומת-לב הילדים לדרך שבה המבוגרים בסיפור מטילים ספק באמונת הילד. מה בדיוק אומרים לו ההורים ומה אומר האח הגדול? אפשר לפתח שיחה על הקושי של המבוגרים להאמין שהגזר יצמח. למה לדעתם היה להם קשה להאמין שהגזר יגדל? (כדאי לרשום את תשובות הילדים על דף ולתלות את הרשימה על לוח ההורים.) תוכלו לשתף זה את זה בחוויות: האם קרה שלא האמינו לכם? איך מרגישים כשהסביבה מפקפקת במשהו שאתם בטוחים בו?
"זרע של גזר" הוא סיפור פשוט על אמונה גדולה. ילדים צעירים חושבים מחשבות על אמונה ושואלים שאלות – אך אנחנו, המבוגרים, לא תמיד מרגישים נוח לדבר על כך. הקריאה והעיסוק בסיפור "פותחים דלת" לשיחה בקבוצות קטנות אודות אמונה במה שאיננו רואים. באתר "גננת" בקישור כאן תוכלי לצפות בהרצאה של ד"ר אהרון דיטשר על העולם הרוחני של ילדים.
קשה להתאפק! הסיפור "זרע של גזר" ממחיש את הסבלנות ואת ההתמדה הדרושות לגידול ירקות. תכונות אלה נחוצות להשגת מטרות רבות בחיים. אפשר להעלות דוגמאות להישגים שאת והילדים הגעתם אליהם לאחר מאמצים ולאחר המתנה ממושכת, ולשתף זה את זה בתחושת הסיפוק שנלוותה להישגים אלה. אפשר לבקש מהילדים להעלות הצעות לדברים שעוזרים לנו להמתין בסבלנות, לצייר את הרעיונות ולתלות אותם במקום מרכזי בגן.
בעקבות הקריאה אפשר להעמיק את הבנת הילדים בנוגע לגדילת ירקות ופירות. מה צומח מזרע כמו גזר? מה גדל בתוך האדמה? ומה גדל על עצים? אפשר להנביט זרעים או לשתול גינת ירק בחצר הגן. תוכלי לבקש מהילדים לצייר שלטים שמסמלים כל ירק, כמו השלט שצייר הילד בסיפור, לעקוב ולתעד את גדילת הירק.
זרע של גזר
שְׁמִירָה
לבקש מהילדים לערוך סיור בחדר הגן ולחפש את כל השלטים במקום
הילד בסיפור מכין שלט עם ציור של גזר, אשר מסמל את הירק שהוא זרע. אפשר לבקש מהילדים לערוך סיור בחדר הגן ולחפש את כל השלטים במקום. מה המשמעות של כל שלט? בהמשך אפשר להציע להם להכין שלטים נוספים, לגן או לבית, שיציינו איפה דברים שונים נמצאים.
האיורים של קרוקט ג'ונסון מתארים את המתרחש מעל האדמה. תוכלי להציע לילדים לצייר את ההתרחשות מתחת לאדמה, דף אחר דף, ויצור ספרונים שמתארים את הסיפור של הגזר. אפשר לערוך תערוכת הספרונים בגן.
בעקבות הסיפור תוכלו לערוך "סעודת גזר" בגן עם מאכלים שונים מגזרים: מיץ גזר, מרק גזר, סלט גזר, עוגת גזר ועוד! זו הזדמנות לשתף את ההורים ולבקש מהם להביא לגן מתכונים או מצרכים.
הילד בסיפור אינו אומר דבר, ואנחנו יכולים רק לשער מה הוא חושב ומרגיש כשכולם מטילים ספק בכך שהגזר יצמח. אילו היה מדבר, מה היה עונה להם, לדעתכם? אפשר לבחור בובות שיסמלו את הילד, את הוריו ואת אחיו, ולהזמין את הילדים להמציא דו-שיח בין הילד למשפחתו.
בסוף הסיפור הילד מוביל את הגזר בתוך מריצה. תוכלו לחשוב יחד על המשך לסיפור: לאן הוא לוקח את הגזר? איך מגיבים האחרים כשהם רואים את הגזר הענק? מה עושה בו הילד? אפשר לצייר או להמחיז סיפור המשך.
אלו ספרים נוספים יש בספריית הגן שלך, שקשורות לנושא? תוכלי לערוך תערוכה בפינה מיוחדת עם ספרים ושירים בעקבות "זרע של גזר". דוגמאות כוללות "אליעזר והגזר" מאת לוין קיפניס, "עוגת גזר" מאת מיריק שניר, ועוד. אם מתאים למשפחות הגן שלך, תוכלי לבקש מהילדים לחפש ספרים דומים בבית ולהוסיף אותם לתערוכה בגן.
הסיפור מזמן שיחה עם ילדים על הפוטנציאל הגלום בכל אחד מהם לעשות מעשי מנהיגות: מטרה, דחף ואמונה בצדקת הדרך. הפעולות אותן עושה הילד הקטן והדבקות המטרה למרות ספקנותה של הסביבה שלו מראות כי הסיפור הוא הרבה מעבר לגזר שצומח. מנהיגים נוצרים בעשיית מעשי מנהיגות: כך הילד הקטן: עקר עשבים, השקה, טיפח את הזרע בהתמדה ובסבלנות. עד שיום אחד "נבט הגזר" – מעשיו נשאו פרי הוא הגשים את משאלתו השיג את מטרותיו.
לפעמים הצורה לא פחות חשובה מהתוכן. "זרע של גזר" כתוב בפחות משמונים(!) מילים בעברית, ובכל זאת הסיפור מצליח להעביר לקוראים חוויה עמוקה, משמעותית ומעוררת תקווה. דברים קטנים, רגעים נקודתיים, בחיי הילדים לעתים בעלי משמעות חזקה אף יותר מאירועים מרעישים וגדולים. זה שיעור חשוב גם לנו, גם להורי הילדים.
המבוגרים בסיפור מטילים ספק בכך שהגזר יגדל. אפשר לדון עם ילדיכם בשאלות כמו: למה לדעתכם התקשו המבוגרים להאמין שהגזר יצמח? כשקראתם את הסיפור, האם האמנתם שהגזר יצמח באמת?
הסיפור הוא הזדמנות לקשר בין העלילה ובין החיים שלכם ולשתף זה את זה בחוויות שחוויתם: האם קרה לכם שלא האמינו לכם? איך מרגישים כשהסביבה מפקפקת במשהו שאתם בטוחים בו?
הילד בסיפור אינו אומר דבר, ואנחנו יכולים רק לשער מה הוא חושב ומרגיש כשכולם מטילים ספק בכך שהגזר יצמח. אילו היה מדבר, מה היה עונה להם, לדעתכם? אפשר לבחור בובות שיסמלו את הילד, את הוריו ואת אחיו, להתבונן יחד בתמונות בספר ולהמציא דו-שיח בין הילד למשפחתו.
בסוף הסיפור הילד מוביל את הגזר בתוך מריצה. תוכלו לחשוב יחד על המשך לסיפור: לאן הוא לוקח את הגזר? איך מגיבים האחרים כשהם רואים את הגזר הענק? מה עושה בו הילד?
הגזר גדל מתחת לאדמה, ולא על מדפי חנות ירקות! בעקבות הקריאה אפשר לבקר יחד בסופרמרקט או בחנות מכולת ולהסתכל על הירקות ועל הפירות השונים. מה צומח מזרע כמו גזר? מה גדל בתוך האדמה? ומה גדל על עצים? אילו מאכלים אפשר להכין מכל פרי וירק? ומה אנחנו אוהבים במיוחד לאכול?
זרע של גזר
שְׁמִירָה
האיורים של קרוקט ג'ונסון מתארים את המתרחש מעל האדמה
האיורים של קרוקט ג'ונסון מתארים את המתרחש מעל האדמה. תוכלו לקרוא שוב את הסיפור ולהציע לילדיכם לצייר את ההתרחשות מתחת לאדמה דף אחר דף. כך יהיו לכם שני ספרוני תמונות עבור "זרע של גזר": האחד שיספר את הסיפור של הילד ומשפחתו, והאחר – את סיפורו של הגזר.
בעקבות הסיפור תוכלו להכין עם ילדיכם מאכלים שונים מגזרים: מיץ גזר, מרק גזר, סלט גזר, עוגת גזר ועוד! להלן מתכון פשוט להכנת סלט גזר מתוק וטעים: בקשו מילדיכם שיעזור לכם לקלף ולגרד כמה גזרים אל תוך קערה. הוסיפו מעט מיץ לימון, סוכר וחופן צימוקים וערבבו הכול יחד. אפשר לכבד את כל המשפחה במעשה ידיכם. בתיאבון!
זרע של גזר
שְׁמִירָה
הסיפור "זרע של גזר" ממחיש את הסבלנות ואת ההתמדה הדרושות לגידול ירקות
הסיפור "זרע של גזר" ממחיש את הסבלנות ואת ההתמדה הדרושות לגידול ירקות. תכונות אלה נחוצות להשגת מטרות רבות בחיים. אפשר לשתף את ילדיכם בהישגים שהגעתם אליהם לאחר מאמצים ולאחר המתנה ממושכת, ולספר על תחושת הסיפוק שנלוותה להישגים אלה.
כדאי לערוך מסיבת פיג'מות בגן, יחד עם ההורים אחרי שעות הגן או עם הילדים בלבד בשעות הבוקר, ולקרוא יחד את הסיפור. אפשר לקשט את הגן עם תפאורה של כוכבים וירח ולהזמין את כולם להתכרבל יחד, ליהנות מהאיורים הרכים שמלווים את הסיפור ולעקוב אחר מסע ההתבגרות של נינה.
"עכשיו לילה, אבל נינה חושבת שהיא ערה". אפשר לשוחח עם הילדים על ההבדלים בין חלום ומציאות: האם גם לכם קרה פעם שלא הייתם בטוחים אם אתם ערים או ישנים? מה יכול לקרות בחלום ולא במציאות? אפשר לתת דרור לדמיון ולצייר ציור שכולו חלום.
חבריה הצעצועים של נינה חושבים שהיא מוכנה למעבר מזחילה להליכה, אבל נינה לא בטוחה בכך. בכל רגע בחייהם הילדים עומדים בפתח הישג חדש (למשל, מעבר לגן חדש או לכיתה א', רכיבה על אופניים, עצמאות גוברת בפעולות יומיומיות). אפשר לשוחח על כך ולשאול אלו כוחות דרושים כדי לצלוח את המעבר, האם הם חוששים?
הסיפור מסתיים בצעדים הראשונים של נינה. תוכלו להמציא המשך לסיפור: לאן נינה הולכת? האם היא גם מועדת ונופלת? איך מגיבים בני המשפחה והחברים כשהם רואים את נינה הולכת? הציעו לילדים לצייר ולכתוב יחד עמוד המשך לספר.
נינה הולכת
שְׁמִירָה
לשוחח עם הילדים על דברים ש'בוגרים' עושים ו'קטנים' עדיין לא
אפשר לשוחח עם הילדים על דברים ש'בוגרים' עושים ו'קטנים' עדיין לא. אפשר לערוך רשימה של הישגים ויכולות: מה יודעים הילדים לעשות היום שלא יכלו לעשות בתחילת השנה, ומה הם רוצים ללמוד לעשות כשיהיו בוגרים יותר.
בעקבות הסיפור אפשר לבקש מהילדים להביא לגן תמונות שלהם כתינוקות, ולהציג אותן על לוח יחד עם תמונות שלהם מהשנה. כך כולם יכולים להתגאות ולהתרשם ממסע ההתבגרות של הילדים – וגם להיזכר בצעדים ראשוניים שלהם.
תוכלו להפנות את ההורים לאחת ההצעות בסוף הספר – להכין יחד עם ילדיהם אלבום של "צעדים ראשונים": צילומים של הילדים כתינוקות בזרועותיהם, ובהמשך זוחלים, הולכים, מבקרים לראשונה בגן… ולהציע להשאיר דפים ריקים להמשך ההתפתחות (המעבר לכיתה א', לימוד קרוא וכתוב ועוד הרבה!).
"עכשיו לילה, אבל נינה חושבת שהיא ערה". אפשר לשוחח עם ילדיכם על ההבדלים בין חלום ומציאות: האם גם לכם קרה פעם שלא הייתם בטוחים אם אתם ערים או ישנים? מה יכול לקרות בחלום ולא במציאות? אפשר לתת דרור לדמיון ולצייר יחד ציור שכולו חלום.
חבריה הצעצועים של נינה חושבים שהיא מוכנה למעבר מזחילה להליכה, אבל נינה לא בטוחה בכך. האם ילדיכם עומדים בפתח הישג חדש? (למשל, מעבר לגן חדש או לכיתה א', רכיבה על אופניים…) אפשר לשוחח על כך ולשאול אלו כוחות דרושים כדי לצלוח את המעבר, האם הם חוששים?
הסיפור מסתיים בצעדים הראשונים של נינה. תוכלו להמציא המשך לסיפור: לאן נינה הולכת? האם היא גם מועדת ונופלת? איך מגיבים בני המשפחה והחברים כשהם רואים את נינה הולכת? הציעו לילדיכם לצייר ולכתוב יחד עמוד המשך לספר.
נינה הולכת
שְׁמִירָה
לשוחח עם ילדיכם על דברים ש'בוגרים' עושים ו'קטנים' עדיין לא
אפשר לשוחח עם ילדיכם על דברים ש'בוגרים' עושים ו'קטנים' עדיין לא. אפשר לערוך רשימה של הישגים ויכולות של ילדיכם: מה הם יודעים לעשות היום שלא יכלו לעשות לפני שנה, ומה הם רוצים ללמוד לעשות כשיהיו בוגרים יותר.
ילדים רבים אוהבים לשמוע סיפורים על ילדותם המוקדמת. לאחר הקריאה אפשר להתכרבל יחד ולהיזכר בצעדים ראשוניים של ילדיכם. האם אתם זוכרים באיזה גיל הם התחילו לזחול, ללכת, אולי לעמוד על רגל אחת בלי ליפול? אפשר לחפש תמונות ישנות ולהכין יחד אלבום של "צעדים ראשונים": צילומים של ילדיכם כתינוקות בזרועותיכם, ובהמשך זוחלים, הולכים, מבקרים לראשונה בגן… אל תשכחו להשאיר דפים ריקים להמשך ההתפתחות (המעבר לכיתה א', לימוד קרוא וכתוב ועוד הרבה!)
כמו נינה וחבריה, גם אתם יכולים לצאת ל"טיול לילה". האם הסביבה המוכרת נראית שונה בלילה? מה אתם רואים, אלו קולות אתם שומעים? כדאי לקחת שמיכה ועותק של הספר, לשכב על הדשא ולהביט בשמים. יחד אפשר לחפש את הירח (האם הוא "ורוד ושוטף את העצים באור כסף בהיר", כמו בסיפור?), לִספוֹר כוכבים וללחוש סודות. לילה טוב וקריאה נעימה מספריית פיג'מה!
קריאת ספר שירה שונה מקריאת סיפור. השירים שבספר קצרים וקליטים, וכדאי לקרוא אותם שוב ושוב. כדאי להזמין את ילדיכם לדפדף בספר ולבחור כל פעם שיר אחר. עם הזמן הם יכירו את המי־ לים ויצליחו לדקלם אותן לבד.
חלק מהשירים בספר הולחנו. אם אינכם מכירים את הלחנים אפשר לחפש אותם באינטרנט, להאזין למנגינה ולשיר יחד. תוכלו גם לצרף לשירה כלים פשוטים: תוף, פעמון, מפוחית או שתי כפות עץ.
משחקי חרוזים: את יכולה להפנות את תשומת ליבם של הילדים לחרוזים שבשירים, בזכותם קל לנו ללמוד שירים בעל פה. את יכולה לבחור שיר אחד שתקראו יחד מספר פעמים עד שהילדים ידעו את השיר בעל פה. תוכלו גם למצוא בעצמכם חרוזים, אמרי לילדים מילה שמופיעה באחד מהשירים בספר ונסו יחד למצוא לה חרוז, למשל קטנטנה-מסכנה, לברוח-כוח.
ניתן לבחור כמה שירים באותו נושא ולהרחיב בו. לדוגמה, בעקבות שירים בנושא עננים והירח ('דוד ירח בשמיים', 'על ענן-כביש', 'דניאל מטפס') תוכלו לצאת יחד לחצר ולהקריא את השירים בזמן שהילדים שוכבים עם הפנים לשמיים. האם יש עננים? האם רואים את הירח? תוכלי לעבור בין הילדים ולשמוע את תשובותיהם. בהמשך הילדים יכולים לעצב יצירות של שמיים ועננים בעזרת צמר גפן ודבק.
דוד ירח בשמיים
שְׁמִירָה
לאפשר לילדים להתבונן באיורים היפים שציירה אורה איתן
כדאי לאפשר לילדים להתבונן באיורים היפים שציירה אורה איתן. האיורים מזמינים את הילדים לדמיין ולחוות בעצמם את המתואר בשיר. בעזרתם הילדים יוכלו גם לזהות את השירים, ועם הזמן הם יכירו את סדר השירים ו"יקראו" אותם לבד.
דוד ירח בשמיים
שְׁמִירָה
להאזין ללחן ולשיר יחד, לצרף תוף, פעמון, רשרשן או שתי כפות ידיים
המפוחית 
התחנה 
שבע השנים הטובות 
השפה הנמה 
המתנה המושלמת 
נמאס 
גלילאה 
לימונדה 
שושה 
מבוקשת: חיית המחמד המושלמת 
זרע של גזר 
נינה הולכת 
דוד ירח בשמיים 
שֵׁמַע
שִׂיחָה
שֵׁמַע
יְצִירָה
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
קְרִיאָה
שִׂיחָה
מַעֲרָךְ
יְצִירָה
יְצִירָה
מִשְׂחָק
סִרְטוֹנִים
לָצֵאת הַחוּצָה
הַשְׁרָאָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
קְרִיאָה
שִׂיחָה
לָצֵאת הַחוּצָה
יְצִירָה
שֵׁמַע
שִׂיחָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
הַשְׁרָאָה
חֵקֶר
שִׂיחָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
יְצִירָה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
יְצִירָה
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
כְּלָלִי
מִשְׂחָק
הַמְחָשָׁה
שִׂיחָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
שִׂיחָה
יְצִירָה
הַעֲשָׁרָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
יְצִירָה
לָצֵאת הַחוּצָה
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
לָצֵאת הַחוּצָה
הַעֲשָׁרָה
סִרְטוֹנִים
כְּלָלִי
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
מִשְׂחָק
לָצֵאת הַחוּצָה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
מִשְׂחָק
בִּשּׁוּל
בִּשּׁוּל
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
חֲגִיגָה
יְצִירָה
הַעֲשָׁרָה
יְצִירָה
יְצִירָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
הַעֲשָׁרָה
יְצִירָה
מִשְׂחָק
יְצִירָה
לָצֵאת הַחוּצָה
יְצִירָה
יְצִירָה
קְרִיאָה
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
לָצֵאת הַחוּצָה
כְּלָלִי
חֲגִיגָה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
מִשְׂחָק
יְצִירָה
חֲגִיגָה
הַשְׁרָאָה
הַשְׁרָאָה
הַעֲשָׁרָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
שִׂיחָה
הַמְחָשָׁה
שִׂיחָה
לָצֵאת הַחוּצָה
יְצִירָה
בִּשּׁוּל
חֵקֶר
חֲגִיגָה
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
מִשְׂחָק
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
יְצִירָה
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
לָצֵאת הַחוּצָה
קְרִיאָה
שֵׁמַע
הַמְחָשָׁה
כְּלָלִי
שֵׁמַע
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
כְּלָלִי
שֵׁמַע
