אילו תפקידים ממלאים איורים בספרי ילדים? האם ייתכן שספר ילדים ייכתב בשפה נמוכה ובסלנג ובכל זאת ייחשב איכותי? מה עומד ביסוד ההזדהות של ילדים עם דמויות ספרותיות? לקריאת המאמר לחצו!
ספרים המתארים חוויות מוכרות מחיי הילדים הם הזדמנות להצצה לעולמם. בזמן הקריאה כדאי לשים לב מה תופס במיוחד את תשומת ליבם של הילדים, אילו שאלות הם שואלים, עם איזו דמות הם מזדהים. לפעמים דווקא הספר הוא זה שמאפשר לדבר יותר בקלות על דברים שקורים בחיים האמיתיים.
שוחחו עם הילדים ושאלו אותם: איך לדעתכם הרגיש ברט כששון הצטרף למשחק? האם גם לכם קרה ששיחקתם עם חבר או עם חברה וביקשו להצטרף אליכם? האם ביקשתם פעם להצטרף לילדים אחרים?
עם חברים טובים גם קופסה פשוטה יכולה להפוך לארמון, לספינה או לחללית. תוכלו להציע לילדים להזמין חבר אחד או יותר לזמן משותף של יצירה בקרטון. ואולי הם יגלו למה עוד יכול להפוך ארגז – עם קצת דמיון, מספריים, טושים ובעיקר עם הרבה ביחד.
משחקי תיאטרון הם דרך נהדרת ללמוד על החוויה של האחר ולהביע תחושות ורגשות. תוכלו להציג את הסיפור בעל-פה, בעזרת בני משפחה שונים או עם בובות. בכל פעם התחלפו בתפקידים, וכך תזכו לחוות את הסיפור מעיניהן של הדמויות השונות.
שפה ואוריינות –
שימוש במילים לא שגרתיות או מופשטות: בַּסיפור, המציג סיטואציה מוכּרת ורלוונטית מחיי הילדים, משולבות מגוון מילים מופשטות. חלק מהן ניתנות להבנה מתוך הקֶשר לעלילה, וחלק מהן מיוצגות על ידי האיורים. דוגמאות למילים מופשטות בסיפור: "אומץ", "נועזים", "מעופים", "פטפוטים".
דוגמאות לפעלים לא שגרתיים בסיפור: "צופים", "רוטן", "מתעלם".
דוגמאות לתארים מיוחדים: "סגרירי", "זוהֵר", "ענק".
הבנת הטקסט ולשון הספר –
הבנת מסרים סמויים וגלויים: עלילת הסיפור קרובה לעולמם של הילדים, והסיטואציה המתוארת בו מוכּרת ורלוונטית. הילדים יכולים להזדהות עם הגיבורים וללמוד על קונפליקטים ועל התרתם. האיורים מסייעים לקוראים להבין את העלילה. קריאה חוזרת, התבוננות באיורים ושיח עליהם יאפשרו לילדים להעמיק את הבנת העלילה ולהשלים פערים בסיפור.
קריאה בספר מאפשרת לילדים לפגוש גיבורים שהם יכולים להזדהות איתם ועם מה שקורה להם. באמצעות שיח רגשי ניתן לפתח אצלם מוּדעות לתהליכים פנימיים שעוברים עליהם והכרה בנטיותיהם ובמאפייניהם האישיים.
התנהלות חברתית – הסיפור מציג מערכת יחסים מתגמלת שבה החברים לא מוותרים על החבר הכועס והנוטש וממשיכים להציע לו להצטרף. הם קוראים לו לשתף פעולה ואף מכינים לו "הפתעה" שתקל עליו להצטרף.
חשיבה יצירתית – לאורך הסיפור כולו ניכרים החשיבה היצירתית והדמיון של הגיבורים. גם את הקונפליקט החברתי הם מצליחים לפתור ביצירתיות.
ערכים חברתיים – הסיפור מציג מערכת יחסים מתגמלת המבוססת על ראיית האחר, על אמפתיה ועל התחשבות.
ערכים סביבתיים – הילדים בסיפור עושים שימוש חוזר בקרטון בדרך יצירתית ומהנה.
אהבת הספר וחדוות הקריאה – הסיפור מותאם לילדים צעירים, רלוונטי, מאפשר הזדהות ומציג קושי ואתגר שמטופלים על ידי פתרון יצירתי. כל אלה מקדמים את אהבת הספר ומטפחים את חדוות הקריאה.
הספר עוסק בתופעה נפוצה בחיי הילדים – קושי לוותר על משחק אישי עם חבר קרוב בעקבות הצטרפות חברים נוספים. ילדים צעירים מתנסים כל העת בשכלול מיומנויות חברתיות ועשויים להזדהות עם הסיפור.
הספר נותןתוקף לרגשות שונים, כמו קנאה, דחייה או בדידות, שעלולים להתעורר במקרים כאלה, ולצד זאת מציג אפשרות של שינוי חיובי בעקבות הרחבת מעגל החברים.
מרכיב רב-משמעות נוסף בספר הוא האמפתיה של החברים לרגשות הקשים של בֶּרְט, החשיבות שהם מייחסים לחברות עימו והדרך שלהם לצרף אותו ולא לוותר עליו.
כל אילו יכולים להיות הזדמנות מצוינת לשיח אורייני מורחב בגן שמתמקד ברגשות.
הטרמה – "הספר נקרא 'חברים הכי טובים'. למה הוא נקרא כך, לדעתכם? על מה יספר הספר?"
ניבוי – אפשר לעצור את הקריאה כאשר שון מצטרף למשחק ולהפנות את תשומת הלב של הילדים לאיור שבו ברט יושב בתוך הארגז תוך שהוא מפנה את גבו לחברים, ולשאול: "מה, לדעתכם, יקרה עכשיו?".
כדאי לקרוא את הספרבקבוצות קטנות כשלכל ילד עותק משלו. כך יתאפשר לכל ילד וילדה לעקוב אחרי העלילה והאיורים.
לאחר הקריאה הראשונה כדאי לשאול שאלות שמסייעות להבנת הסיפור ולהשתלשלות האירועים בו: "מה עושים ברט וארצ'י על הגבעה בכל יום?"; "לְמה הם 'הופכים'?"; "מה הכוונה במשפט: 'הם נעים בקצב של שניים'?"; "לָמה שון חיפש קופסה לעצמו?"; "מה קרה כששון ביקש להצטרף לברט ולארצ'י?"; "למה ברט הרס את הקופסה שלו?"; "מה עשו שון וארצ'י כשברט הפסיק לשחק איתם?"; "למה ברט התעלם כששון וארצ'י קראו לו?"; "מה שון וארצ'י הכינו לברט?"; "למה הוא חזר לשחק איתם?".
שיח רגשי – "איך ברט הרגיש כשרק הוא וארצ'י היו יחד?"; "למה ברט הרגיש מוזר כששון הצטרף?"; "איך ברט הרגיש כשאבא שלו אמר לו להיות בשקט?"; "למה ברט נשאר בבית אף על פי שהתגעגע לחבריו?"; "מה, לדעתכם, הרגישו שון וארצ'י כשברט הפסיק לבלות איתם?"; "למה שון וארצ'י המשיכו להציע לברט להצטרף אליהם ולא ויתרו עליו?"
להיות חברים הכי טובים – "ברט וארצ'י חברים הכי טובים. מה זה אומר? איך מרגישים כשנמצאים עם חבר או חברה טובים?"; "כשיש חבר או חברה הכי טובים, אפשר לשחק עם עוד חברים?"
(הַקפידו לגעת בנושא ברגישות, שכן לא לכולם יש חבר או חברה הכי טובים.)
הצטרפות למשחק – "איך, לדעתכם, הרגיש שון כשביקש להצטרף אל ברט וארצ'י?"; "ביקשתם פעם להצטרף למשחק? מה קרה? איך הרגשתם?"; "ספרו על פעם שהציעו לכם להצטרף למשחק. איך הגבתם?"; "איך הרגשתם כשמישהו ביקש להצטרף לשחק איתכם?"; "מה משתנה כשמישהו מצטרף למשחק?"; "מה מרוויחים כשמצרפים חבר למשחק?"
אפשר לשאול: "הייתם רוצים לשחק לפעמים עם חברים שאתם לא רגילים לשחק איתם?". אם הילדים ישיבו בחיוב, אפשר להמשיך ולשאול: "איך אנחנו יכולים לבקש מחבר או מחברה לשחק יחד?"; "האם אנחנו חייבים לקבל כל הזמנה למשחק?".
מומלץ לומר לילדים שאם בוחרים שלא לצרף מישהו למשחק או לא להצטרף לאחרים, כדאי לענות בדרך שלא תפגע בחבר או בחברה ולומר, למשל: "כרגע אני לא פנוי/פנויה."
כאשר נבחין בניצני חברויות חדשות בגן, אפשר להזמין את הילדים לספר על ההתנסות.
בתחילת הסיפור ברט נהנה לנוע בקצב של שניים ובהמשך גם בקצב של שלושה. אפשר להזמין את הילדים לחשוב על פעילויות שמתאימות למקצב של שניים, למשל להתנדנד יחד בנדנדה עולה ויורדת, ולעומתן – על פעילויות שעושים בשלושה, למשל קפיצה בחבל, כאשר שניים אוחזים בחבל והשלישי קופץ. אפשר לנסות ולבדוק מה היתרון של פעילות שכוללת כמה ילדים על פעילות בזוג, למשל נגינה משותפת בכלֵי נגינה, ארגון הגן לאחר משחק, משחק מחבואים ועוד ועוד.
משחק מוזיקלי – תוכלו להזמין שני ילדים לתופף על הברכיים או במקלות הקשָה בקצב אחיד. בכל פעם הזמינו ילד או ילדה נוספים להצטרף תוך ניסיון לשמור על הקצב. אפשר גם לערוך תרגיל דומה בהליכה שבו מנסים לעקוב אחרי קול רקיעות הרגליים.
הילדים בסיפור משחקים בארגזי קרטון והופכים אותם לחללית, לספינה ועוד. זאת הזדמנות מצוינת לעיסוק בקרטון בדרכים יצירתיות. ניתן להזמין את הילדים להביא ארגזי קרטון ולייחד מרחב בגן ל"קרטונייה" לשֵם יצירה ומשחק. כדאי להתייעץ עם הילדים ולבדוק איך היו רוצים שהמרחב ייראה, לברר איתם לְמה הם זקוקים, מה יהיו הכללים במרחב וכו'.
ילדים וילדות מזדהים עם גיבורי הספר, וכך מבינים טוב יותר את מי ששונה מהם, ומפתחים אמפתיה ויכולת הסתגלות למצבים חדשים. בזמן הקריאה כדאי להתבונן בהבעות של גיבורי הספר ולשאול: מה לדעתכם הם מרגישים? ומדוע?
מה מתאים לכם לעשות יחד? – תוכלו לשוחח ולשאול: עם מי אתם אוהבים לשחק ובאילו משחקים? מה לדעתכם כדאי לעשות כשכל אחד רוצה לשחק במשחק אחר? אילו פתרונות נוכל להציע?
לשבת, לקפוץ ואולי להתכופף? – בכל פעם אחד המשתתפים בוחר עמוד מהספר, ומציג תנועה דומה לזו של גיבורי הספר. המשתתפים מחקים את התנועה ומחפשים את העמוד המתאים. הצלחתם? – זה הזמן להחליף תפקידים.
כִּתבו על דפים את שמות המשחקים שאתם אוהבים לשחק יחד, והוסיפו ציור שמתאר את המשחק: כדור, מחבואים ואולי תופסת? – הכניסו את הדפים לקופסה, ובכל יום שִלפו פתק ובדקו: האם תרצו לשחק יחד במשחק? – אם לא, תמיד תוכלו לשלוף פתק אחר או להוסיף משחק חדש לקופסה.
ילדים לומדים בהדרגה לשחק ביחד: עד גיל שלוש לערך ילדים משחקים לרוב במקביל ופחות יחד. לאחר מכן, בגילאי הגן, הם לומדים לשחק יחד. חלקם מעדיפים להוביל את המשחק, ויש שבוחרים להיות מובלים על ידי אחרים וגם כך הם מרגישים שייכים ורצויים. ישנם כמובן ילדים שיחושו תחושות שונות במצבים חברתיים שונים וישנם ילדים שמבקשים לשנות או לרענן את תפקידם החברתי ואינם יודעים כיצד להשתלב באופן אחר מזה שנוצר . הספר "שנינו" נותן הזדמנות להאיר על ילדים "נוחים" כמו נוחולהעצימם! הספר יכול גם לעזור לילדים דומיננטיים להבחין ברגשות של חבריהם למשחק. ילדים יכולים להזדהות עם דמותו של נוח ושיחה על העלילה והמסרים הסמויים בסיפור עשויים לסייע בפיתוח הבנה חברתית וכישורים חברתיים.
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות כשלכל ילד וילדה עותק אישי, כך שיתאפשר לילדים להתבונן באיורים ולהבין טוב יותר את המבע של הדמויות ואת הרצף הסיפורי. זאת בעיקר משום שהספר שופע באיורים צבעוניים המשלימים את הכתוב ומדגישים את נקודות המבט השונות של הדמויות ואת החוויה השונה שלהן בפעילויות המשותפות. קריאה ראשונה – כדאי לשאול שאלות שיעסקו שינטרו בהבנת העלילה: במה משחקים הילדים? מי העומד? מי המתנדנד? איפה הסתתר נוח? מדוע הילדה נבהלה?
קריאות בקבוצות קטנות – הקריאות הבאות הן הזדמנות להעמקה בסיפור, להבנת הצד הרגשי של הדמויות ולטיפוח כישורים חברתיים ורגשיים: הילדה בסיפור חוזרת ואומרת לנוח שהם "פשוט מתאי…מים! ", תוכלו לבקש מהילדים לעיין באיורים ולשאול: האם לדעתכם גם נוח הרגיש שהם מתאימים? האם הוא נראה מרוצה במהלך המשחקים? מה נראה שלא התאים לו? מה קורה לדעתכם לילדה כשהיא לא מוצאת את נוח? מה השתנה במשחק אחרי שמצאה אותו? בסוף הסיפור, האם נוח עצוב או מוטרד? כיצד מתאים לו לשחק עכשיו? להתבונן באיור – אפשר להתבונן יחד באיור בו הילדה משתמשת במרבד כגלימה ונוח מחזיק את גלימתה, ולשאול: מה לדעתכם מרגישות הדמויות שבאיור? עולמם של הילדים – בשלב הבא, תוכלו לעסוק בחיי הילדים ולשאול: מה מתאים להם כאשר הם משחקים עם חברים? איך שמים לב לרצונות של חברים גם אם לא אמרו זאת במפורש? אפשר לבקש לשתף במקרים של אי הסכמה בין חברים: כיצד הרגישו? כיצד נהגו? כיצד התנהגו החברים? כיצד הם הרגישו? האם אפשר היה להתנהג אחרת? תוכלו לחזור אל הספר במצבים חברתיים שונים בהם תבחינו בילדים וילדות שאינם מרגישים שותפים למשחק, בהם ילדים "נגררים" אחר אחרים, או במצבים בהם הם אינם מצליחים לבטא מה מתאים להם.
הסופרת בחרה לקרוא לילד "נוח", שם שמרמז על היותו מתחשב ומשתף פעולה. תוכלו להעמיק בהבנת השם שנבחר: אפשר לחפש יחד את הפירוש למילה "נוח" ולהקריא לילדים ובעקבות כך לשאול: מדוע לדעתכם בחרה הסופרת לקרוא לילד בשם הזה?
בהמשך אפשר להרחיב את ידע העולם ולהכיר את משמעותם של שמות נוספים, של ילדי וידות הגן למשל. להעשרה – הערך "נוח" באתר מילוג
בתחילת הסיפור הילדה מובילה את נוח בידה אל משחק המחבואים ואילו בסופו – נוח מוביל אותה. כדאי לאתר יחד את שני האיורים המציגים זאת. כהמשך לכך תוכלו לשחק משחק זוגות – ולאפשר לילדים לבחון את עצמם פעם כך ופעם כך: להוביל – ניתן לסמן מסלול מנקודה אחת לאחרת ולבקש מהזוגות לעבור את המסלול כשאחד מוביל מלפנים ואחד הולך בעקבותיו. אפשר להשתמש בעזרים כמו חישוק ששניהם אוחזים בו. ואפשר להשתמש בדמיון ולעבור אותו כקטר וכקרון. בתום המסלול הצמדים יתחלפו בתפקידים. בשלב האחרון, כל זוג פועל בשיתוף: הולכים במסלול זה לצד זה. להחליט – ניתן לבקש מהזוגות לעמוד אחד מול השני – כמו מול ראי. כשבכל פעם רק אחד מבני הזוג מחליט על תנועה, והשני מחקה אותה . אחרי מספר תנועות, ניתן להתחלף. בשלב האחרון כדאי להציע לילדים רצף קצר של תנועות שעליהם לבצע יחד. כדאי לשוחח בעקבות הפעילות – מה הייתה החוויה שלכם בכל אחד מהמצבים? האם ביקשתם דבר מה מהחבר – לעצור, למהר? האם הוא התייחס לבקשותיכם? האם נהניתם יותר כשהייתם המציג או כשהייתם הראי? ואולי בשני התפקידים?
שפה ואוריינות – קידום ניצני קריאה – גילוי של מילים החוזרות על עצמן באמצעות אופן הכתיבה המיוחד, כגון: "אני", "אתה", "נֹחַ". התמצאות בספר ובמוסכמות הכתב – שילוב של גוֹפנֵי כתב עם האיורים נותן משנה תוקף למילים ולאיורים כאחד: כאשר הילדה קוראת לנח שנעלם בשמו, השם "נח" כתוב באותיות "רועדות" ומדגים את המושג "קול רועד".
פירוק והרכבה של מילים – מילים אחדות בספר מחולקות להברות, למשל: "מתאי-מים".
בועיות דיבור – מסייעות להבין מיהו הדובר.
סימנים מוסכמים בכתב – בעמוד שבו הילדה מחפשת את נח מופיע בבירור סימן שאלה – ? – לצד סימן קריאה – !. כדאי להפנות את תשומת לב הילדים לסימני פיסוק אלה ולמשמעותם.
ידע מתמטי – במהלך משחק המחבואים אפשר לספור מ-10 עד 100 בדילוגים של 10.
מודעות עצמית והכְוונה עצמית – הנעה עצמית וחוֹסן: עם התפתחות העלילה נח מגלה יכולות של קבלת החלטה ושל אסֶרטיביות וכך מחזק את תחושת החוסן שלו.
מודעות והתנהלות חברתית – התנהלות חברתית טובה ומְתַגמלת, אמפתיה וראיית צורכי האחר, התחשבות ושיתופי פעולה.
אוריינות מתמטית – משחק המחבואים מְזַמן שימוש במונחים מתמטיים בחיי היומיום. בועיות הדיבור שבאיורים משלבות את הסְפָרות 1, 2, 3 ואת שם המספר הכתוב בספירת הדילוגים בעשרות.
צדק חברתי וערבות הדדית – מערכת היחסים בסיפור מציגה "דגם מוקטן" של התנהלות במערכות יחסים חברתיות ומאפשרת לפתח שיחה על ערכים, כמו התחשבות באחר, ראיית הזולת, כבוד הדדי, ערבות הדדית, אמפתיה והגינות.
פעוטות אוהבים להיות חלק מהסיפור: לחזור על מילים ועל צלילים שבספר או להציג את המעשים של גיבורי הספר. כך הם מזדהים עם הסיפור, מעשירים את עולמם הרגשי ורוכשים אוצר מילים ומושגים. לכן בזמן קריאה משותפת כדאי "לנגן" בחצוצרה, "לתופף" יחד בתוף בעזרת הידיים ו"לנצח" על מקהלה.
גילי מוצאת תפקיד שמתאים לה ומנצחת על התזמורת. בעקבותיה תוכלו לשוחח על התפקידים של הפעוטות בבית: מה הם יודעים ורוצים לעשות – לאסוף צעצועים? לטאטא רצפה? לעזור לערוך שולחן לארוחה?
לנגן ביחד כמעט כל חפץ יכול להיות כלי נגינה: אפשר למחוא כפיים יחד בקצב השיר או לאסוף כלי נגינה, קשקשנים וכלים שתמצאו. סיר עם כפות יכול להיות תוף, גליל נייר יכול לשמש כחצוצרה. אפשר גם לנסות להקיש על חומרים שונים ולבחון: אילו צלילים עולים מהקשה על עץ? על אריח רצפה? על מתכת? תוכלו להחליט על שיר אהוב ולנגן אותו יחד.
לנצח על תזמורת מי מנצח ומי מנצחת? – בזמן האזנה משותפת למוזיקה אהובה תוכלו להוסיף מקל קטן ו"לנצח" על הנגנים. אפשר לרקוד לצלילי המוזיקה ולהציג את הכלים השונים, ומדי פעם להתחלף בתפקידים.
מפגש ושיחה במעון לפני הקריאה – מי מנגן ומי מאזין? – כדאי להביא למפגש כלִי נגינה. הוא יכול להיות כלי צעצוע, כלי שהכנתם מסיר ומכפות, למשל, או כלי נגינה אמיתי שאחת מכן יודעת לנגן עליו. כדאי להאזין יחד למוזיקה ולאחר האזנה קצרה לשלב את כלי הנגינה ולהאזין לו משתלב בנגינה. בחירה – חשוב לשים לב שהמוזיקה מרגיעה ומהנה כדי לאפשר גם לפעוטות שרגישים לרעשים ליהנות מההאזנה. מי בא היום לכיתה? – בעקבות ההתנסות כדאי לספר כי היום מגיע ספר מיוחד המספר על… מוזיקה! המחשת הסיפור – בזמן קריאת הסיפור תוכלו להדגים את כלי הנגינה בעזרת תנועות ידיים: כך מכים על תוף וכך מנצחים על תזמורת. צלילים – כדאי להדגיש את הצלילים המופיעים בספר: "בים בם בום" לתוף, "פלינג פלנג פלום" לגיטרה, "טו טו" לחצוצרה. פעוטות שותפים לנגינה – גם הפעוטות יכולים לנצח כמו גילי ולפרוט על גיטרה כמו איתן, גם אם אין להם כלי נגינה. כדאי לעודד את כל הקבוצה "לנגן" בעזרת הידיים: לתופף, לחצרץ או לפרוט על גיטרה "בכאילו".
מוזיקה בחיי הכיתה מוזיקת מעבר – ניתן להשתמש בקטעי מוזיקה קבועים כדי לציין מעבר בין פעילויות, למשל לקראת ארוחת הבוקר או לקראת חזרה מהחצר לכיתה, וכך להקל על הפעוטות את המעברים. לפתיחת שעת סיפור אפשר לבחור בפתיח לפסקול של ספרי ספריית פיג'מה. מוזיקה ומצב רוח – מוזיקה היא העדפה אישית, מבטאת לא פעם את מצב הרוח ומשפיעה עליו. תוכלו להתאים אותה למצבים שונים בגן. אפשר לשאול את הפעוטות (ולהיעזר לשם כך בהורים) מה המוזיקה האהובה עליהם ולהשמיע אותה במפגש או בפעילות בקבוצות קטנות. מוזיקה או רעש? – כאמור, ישנם פעוטות הרגישים לצלילים גבוהים או רועשים. כדאי להתאים את הצלילים ואת העוצמה להעדפות רבות ככל האפשר.
כלי נגינה תוכלו להכיר כלי נגינה שמנגנים בהם במעון, כמו: משולש, תוף, מצילתיים, חלילית ומפוחית, להביט בהם ולבחון את צורתם, את החומר שהם עשויים ממנו ואת הצלילים שניתן להפיק מהם. איך מנגנים? – איברי גוף – אפשר לקשר בין כלי נגינה לאיבר שבעזרתו מנגנים: בתוף אנו משתמשים בידיים, בחלילית – בידיים ובפה, ובאילו איברים אנחנו משתמשים לנגינה במשולש או במפוחית? לאט-לאט – פעוטות מגלים את העולם ויכולים להשתהות ולבחון כלי נגינה אחד לאורך זמן, אפילו לאורך יותר ממפגש אחד. כדאי לאפשר להם לבחון שוב את החומר ואת הצורה של כלי הנגינה, למשש אותו, להאזין לו ולהפיק ממנו צליל. להעשרה – סרטון היכרות עם כלי נגינה. מנגנים בחפצים – בקבוק מים ריק עם אבנים קטנות יכול לשמש רעשן, מקל יכול לשמש מקל מנצחים, ומכסי סירים יכולים להפוך למצילתיים. אני מנגן וגם את מנגנת – כדאי לעודד שיתוף פעולה בעזרת השיר "אני מנגן על…" ולאפשר לפעוטות להחליף ביניהם כלי נגינה. מומלץ להעצים כל אחד מהנגנים ומהנגניות. השיר "אני מנגן" בביצוע עוזי חיטמן.
תזמורת במעון בעקבות הסיפור תוכלו לחלק לפעוטות כלי נגינה וליצור תזמורת שמחנכת מנצחת עליה. כדאי להתנסות בקבוצות קטנות וכך לאפשר לכל הפעוטות להיות גם מנצחי התזמורת, אם רצונם בכך. ניתן למחוא כפיים בקצב הניצוח ולהפסיק או להמשיך את המחיאות על פי הוראה של המנצחת על התזמורת. להעשרה – משחקים מוזיקליים – ילד מוזיקה – משחקים מוזיקליים
ביחד ולחוד בתחילת הסיפור הילדים מנגנים לבדם, ולאחר מכן הם מנגנים ביחד. כדאי ללמד את הפעוטות את המושגים "ביחד" ו"לבד" ולבחון איתם מה עוד עושים במעון לבד ומה עושים ביחד. לבד וביחד בחיי הכיתה – ביום-יום כדאי לשלב את המושגים "ביחד" ו"לבד", לדוגמה: "עכשיו כולנו עושים קבלת שבת ביחד"; "עכשיו כל אחד רוקד לבד, ועכשיו רוקדים ביחד".
אני יכולה! אני יכול! גילי לא רוצה לנגן, אבל מוצאת לעצמה תפקיד חשוב: להיות מנצחת על תזמורת! כמו גילי, לעיתים פעוטות לא מצטרפים לפעילות. לפעמים היא לא מוצאת חן בעיניהם, ולפעמים הם מחפשים לעצמם תפקיד שיתאים להם ושהם מרגישים שהם יכולים לבצע אותו. בעקבות הסיפור תוכלו לבקש מהפעוטות לספר מה הם יכולים לעשות: "אני יכולה לאסוף צעצועים", "אני יכול לעזור לסדר צלחות לארוחה", "אני יכולה להציע משחק לחבר"…
Toddlers like to be part of the story: Repeating words and sounds found in the book, or dramatizing the actions taken by the different characters. It is their way of identifying with the story, enriching their emotional worlds, and acquiring vocabulary and concepts. That is why, when reading together, you could “play” the trumpet, “beat” on a drum using your hands, and pretend you’re a choir conductor.
Gilly finds a job that suits her as the conductor of the orchestra. Following her decision, you too can discuss your toddlers’ roles at home: What can they do and what do they want to do? Pick up their toys? Sweep the floor? Help set the table for dinner?
Almost any item can become a musical instrument: You could clap together to the rhythm of the song, or collect any instruments, rattles, and utensils you can find. A pot with spoons can be a drum, a used roll of paper towels can be a trumpet. You could even try to tap various materials to find out what kinds sounds tapping wood makes? And what about tapping the floor? Or metal? You may enjoy picking one of your favorite songs and playing it together.
Are your toddlers conductors? While listening to your favorite music together, you could hold a small stick and “conduct”. Perhaps you could dance to the music, acting out the various instruments, and switch roles from time to time.
גלי וגאיה אוהבות לעשות דברים יחד, אבל גם לחוד: תוכלו לשוחח ולגלות: מה הפעוטות אוהבים לעשות עם אח, עם חברה או איתכם, ההורים? ומה הם אוהבים לעשות בעצמם, לבד?
משחק תנועה כמו גלי וגאיה, אפשר לצעוד ביחד: תוכלו להכין בבית שביל ולסמן אותו בחבל או בחפצים שונים, וללכת בטור – זה אחר זה ואולי יחד, זה לצד זה. אפשר גם להתחלף, כשכל פעם המוביל קורא: "בואו אחריי!"
או במעון – המחנכת הולכת בכיתת המעון, והפעוטות הולכים אחריה. מדי פעם המחנכת עוצרת ועושה פעולה מסוימת, והפעוטות מחקים אותה: נוגעים באף, קופצים כמו צפרדע, עפים כמו פרפר, נוגעים בחפצים שונים בכיתה ואומרים את השמות שלהם: שולחן, כיסא או ספר.
כדאי ללוות את ההקראה בתנועות שמסבירות את המילים: כשגלי אומרת "בואי אחריי", סמנו עם היד תנועה של "לבוא". כשגלי לא באה, סמנו עם הראש ועם היד תנועה של "לא". המחשה והצגה המחשה – בארגז הספרים מחכָּה לכן המחשה של גלי וגאיה במהלך הקריאה. להציג יחד – שתי מחנכות מציגות את גלי וגאיה: מה הן עושות יחד, ומה הן עושות לחוד. שיחה כדאי להתחיל בשאלות על תוכן הספר: מה גלי וגאיה עושות יחד? מה הן לא עושות יחד? מה עושה גלי, ומה עושה גאיה? בשלב הבא תוכלו לשאול את הפעוטות על עצמם: מה אתם עושים עם חברים וחברות: משחקים יחד? אוכלים יחד? ומה עוד?
תוכלו למצוא את בעלי החיים באיורים שבספר ולציין את שם החיה: ברווז, חיפושית, פרפר, צפרדע, כבשה. אתן והפעוטות יכולים להשמיע את הקול שלה ולהציג כיצד היא הולכת וזזה: "איפה הכבשה? בואו נִפְעֶה כמו הכבשה: מֶה מֶה מֶה." "איפה הצפרדע? איך מקרקרת צפרדע? בואו נקפוץ כמו צפרדעים!"
השירים בספר מציגים רגעי חיים קטנים. בכל קריאה משותפת כדאי לבחור שיר אחר ולקרוא ביחד. האם השיר מזכיר לכם משהו שקרה לכם? זו הזדמנות עבורכם, ההורים, לשתף בחוויות מהיַלדוּת שלכם וכך ליצור קִרבה ושיתוף עם הילדות והילדים.
כדאי להתבונן יחד באלבומי תמונות של ההורים ולחפש רגעים מיוחדים מתקופת היַלדוּת. אפשר להתבונן גם בתצלומים מוקדמים של הילדות והילדים ולשתף ברגעים שצולמו. אילו זיכרונות הם מעוררים בכם?
איך כדאי לקרוא?בחירה אישית ועבודה קבוצתית – בטרם הקריאה אפשר לחלק לתלמידים את הספר ולבקש מהם לעיין בו. זו הזדמנות להתבוננות של המורה: מי מהתלמידים מדפדף? מי קורא את השירים? מי מתעכב על האיורים? מי מתייעץ? ניתן לבקש מהתלמידים לבחור שיר לפי איור או כותרת מסקרנים במיוחד. תוכלו לשאול: מדוע בחרתם בשיר זה? מה אהבתם בו? וכך לאפשר גם לילדים שמתקשים בבחירה להיחשף לאפשרויות שטמונות בשירים השונים.
שיר ואיור – כדאי לבחון את הקשר בין האיור לשיר: איזה חלק מהשיר מופיע, לדעתכם, באיור? האם האיור מתאר, לדעתכם, את הכתוב בשיר? האם הייתם בוחרים לאייר אחרת? בעבודה על השירים ניתן לשלב איורים משל התלמידים.
בחירת שיריםלפי נושא – תוכלו לחזור אל הספר ולבחור שירים המתאימים למצבים שונים בכיתה, לתקופה מסוימת בשנה או לאירוע מסוים, כמו: קיץ, יום הולדת, ליל הסדר ויום המשפחה.
כל שיר מציג חוויית ילדות אחרת ומְזמן שיחה שונה – כדאי לנהל שיח רגשי ולשאול: האם אהבתם את השיר? למה? האם חוויתם חוויה דומה? מה מצא חן בעיניכם בשיר ו/או באיור? איזה רגש עלה בכם בשעת הקריאה?
"למה תמיד מזכירים לי?" – שם הספר מזמן שאלה שמאתגרת את התפיסה שלפיה תקופת הילדות מורכבת מאוסף של רגעים קסומים ומרגשים. הכותרת מביעה תחושה שרוב הילדים והילדות מורגלים בה, משום שהם נתונים להוראות ולתזכורות מצד מבוגרים. הספר מציג בכנות, בחן ובהומור את חיי הילדים, הכוללים גם רגעי תסכול, בלבול, מבוכה ותהיות בנוגע להתנהגויות מקובלות ולנימוסים. הוא מאפשר הזדהות ומבטא מצבים שלא תמיד קל להם לבטא במילים.
איך מרגיש ילד? – בהשראת הספר ניתנת לילדים ההזדמנות לבטא את עולמם האישי. אפשר ליצור בשגרת הכיתה מעגל שיתוף קבוע שבו נפגשים בקבוצות קטנות ומשתפים בחוויות, במחשבות וברגשות. אפשר לשאול אותם, למשל: מה הם, לדעתכם, היתרונות הטמונים בהיותכם ילדים ומה הם החסרונות? באילו מצבים עדיף להיות מבוגר? מתי עדיף להיות ילד? מה מרגש אתכם במיוחד? מה מכעיס אתכם? מה מצחיק אתכם? מה אהבתם פעם והיום כבר פחות? ומה להפך?
ספרה של חגית בנזימן הוא חלק ממגמה בספרות הילדים המתארת את עולמם של הילדים "בגובה העיניים". חודשים מספר לאחר שפורסם ספרה "למה לאמא מותר?" יצא לאור ספרו של יהודה אטלס, "והילד הזה הוא אני", העוסק גם הוא בהתבוננות בעולם מנקודת מבטו של ילד. אפשר להתוודע לשירים שכתב אטלס, להשוות בין היוצרים ולהרחיב את מנעד ההיכרות עם ספרי שירה המתארים את העולם מנקודת מבטם של ילדים.
אילו סיפורים משפחתיים ההורים יכולים לספר לילדיהם מתקופת ילדותם-שלהם? כדאי ליידע את המשפחות על הגעת הספר ולעודד אותן לקרוא אותו עם הילדים ולעיין בדף ההצעות לפעילות שבסוף הספר.
כשהילדים בסיפור מתייאשים אומרת אמא: "לא נורא, אל יאוש, חמודים. נופלים וקמים, מתגברים, מזדקפים". מה מעודד אותנו כשאנחנו מתייאשים? אפשר להמציא ביחד סיסמת עידוד משפחתית למקרים שבהם נתקלים בקשיים.
כדי להכין דרקון בֵּיתי צריך להצטייד בארגז קרטון, צבעים ונייר: תוכלו לגזור בקופסה פתחים לעיניים ולפה, להוסיף שיניים ואוזניים מנייר וגם זנב מקרטון. אפשר גם ליצור דרקון משפחתי שמורכב מיצירה ותנועה של בני הבית יחד – הדרקון יוכל לזוז רק אם כולם ישתפו ביניהם פעולה.
בעקבות הספר תוכלו לשוחח עם הילדות והילדים על שיתוף פעולה:
מה זה שיתוף פעולה?
האם חשוב לשתף פעולה? מתי חשוב לשתף פעולה כדי להצליח? אילו דברים אפשר לעשות לבד וגם יחד ומה אתם מעדיפים?
ניתן לחשוב יחד על הצעות לדברים בהם הם יכולים לשתף פעולה, ולהכניס אותם לשגרת הגן. אפשר גם לבקש מהילדות והילדים לחשוב על מיזמים שמבוססים על שיתוף פעולה בין ילדי הגן ולתכנן אותו יחד איתם.
האם אכן ענפים אינם נשברים כשהם יחד? תוכלו לאסוף ענפים דקים בחצר הגן ולבחון האם הם נשברים כשמנסים לשבור כל אחד מהם לחוד ומה קורה כשמנסים לשבור כמה ענפים יחד. באופן דומה, תוכלו לשער השערות על חומרים נוספים ולנסות לבחון מה קורה לעמידות החומר.
משתפים פעולה בהכנת מובייל מענפים: כל אחד ואחת מקשטים ענף אחד ולבסוף מחברים את כל הענפים למובייל ססגוני. את המובייל ניתן לתלות ב'פינת שיתוף פעולה' בה הילדים יכולים להירגע ולשתף פעולה אחרי ריב או קושי אחר שעלה בגן.
תוכלו להזמין את ילדי הגן להציג את הסיפור בקבוצות קטנות ולשלב ריקודים, שירים, תפאורה ואביזרים שונים. כחלק מההיערכות להצגה ידונו הילדים בשאלות: מהו תיאטרון? אילו אביזרים צריך כדי להציג את הסיפור? מי יהיו השחקנים? מה יהיה התפקיד של כל אחד ואחד?
מומלץ ליידע את ההורים על הספר ועל המושג 'שיתוף פעולה' ולשתף אותם בדוגמאות והצעות שהציעו הילדים בגן. ניתן לצרף תמונות ממשחקים, יצירות, הצגות ופעילויות יומיומיות בגן, בהן הילדים שיתפו פעולה.
מיומנויות בין-אישית
התנהלות חברתית – פיתוח היכולת לפעול בשיתוף פעולה,
פיתוח קשרים חבריים חמים. מודעות חברתית – זיהוי
נורמות של התנהגות חברתית, אי מתן מקום להתנהגות
מעליבה ואלימה תוך וויסות ובחירה בחברות וויתור.
מיומנות קוגניטיבית – פיתוח הדמיון והיצירתיות.
תוכלו לדפדף ולחפש בספר את השיר שמדבר עליכם: על איזה שיר תוכלו לומר בוודאות "הילד הזה הוא אני"? או היה אני? זו ההזדמנות שלכם, ההורים, לספר על הילדים שהייתם. תוכלו לחפש תמונת יַלדוּת ולספר את סיפור היַלדוּת שלכם סביב התמונה: איזה ילדה או ילד הייתם? מה אהבתם ומה הצחיק אתכם? ממה פחדתם ומה הרגיז אתכם
ומה אפשר לראות רק אצלכם בבית? האם אפשר לראות אותו דרך החלון? במה עוד אתם מיוחדים כמשפחה? האם יש לכם שיר אהוב, או פעילות שאתם נהנים לעשות יחד? האם יש טקס קבוע בחגיגות המשפחתיות או משהו שמצחיק אתכם שוב ושוב? אולי יש לכם משפט או מילה שהמצאתם, או שיש מילה בעלת משמעות מיוחדת שרק אצלכם במשפחה מבינים? ומה חסר לכם והייתם רוצים להוסיף, משהו שיציץ מהחלון שלכם: דמות, חפץ, חיה, או אולי בכלל להשמיע ממנו שיר?
מיהי הילדה הזאת? ומיהו המבוגר הזה? – ניתן לשחק במשחק משפחתי שמשתף ילדים וילדות, מבוגרים וצעירים: בכל סבב אחד מבני המשפחה חושב על אחד המשתתפים ומתאר אותו באופן עקיף. למשל: "הילד הזה שאני חושבת עליו אוהב לשחק בכדור", או: "האדם שאני חושב עליו אוהב לשתות קפה אחר הצהריים". לאחר התיאור צריכים המשתתפים לנחש מי הילד הזה, הילדה הזו או המבוגר הזה שעליו רמזו הרמזים במשחק. תוכלו להוסיף קרובים וחברים המוכרים לכולם ואינם נמצאים לידכם.
יהודה אטלס הפליא לכתוב מנקודת המבט של ילדים. תוכלו לשוחח עם הילדים והילדות ולשאול שאלות המעודדות שיח רגשי, כגון:
מה אהבתם?
מה מצחיק אתכם?
אילו דברים מאלה המתוארים בשירים קרו גם לכם?
מה הייתם רוצים שיקרה לכם?
חזרה לספר לאורך השנה – הספרים אומנם מחולקים למשפחות, אך השירים יכולים להמשיך וללוות את הילדים והילדות. מומלץ לחזור ולקרוא את השירים לאורך השנה בעקבות אירועים בחיי הגן ומחוצה לו ולחזור על שירים שהילדים אוהבים במיוחד.
"הייתי רוצה שיֵדעו כולם…" – מה כל ילד וילדה היו רוצים שידעו עליהם? מה מייחד אותם? בהשראת החלונות שבספר תוכלו להכין לוח, ובו חלון אישי לכל אחד מילדי וילדות הגן. בכל חלון יופיעו תצלום אישי ופרטים אישיים שכל ילד וילדה רוצים לשתף בהם את כולם. במהלך השנה אפשר להוסיף פריטים.
תוכלו לבקש מהילדים ומהילדות לעצום עיניים בזמן שאחד מהם מתחבא מאחורי חלון מדומה מקרטון. הילד המתחבא יחשוף יד, ישלח רגל או יציץ מבעד לחלון, והקבוצה תנסה לנחש מיהו. כדאי לבקש מהילד המתחבא לספר על נושא אחד הקשור לעצמו: בעל חיים אהוב, שאלה שאני לא אוהב ששואלים אותי וכד'.
לאחר היכרות עם שיר ניתן להמחיש אותו באמצעות קבוצה קטנה של ילדים וילדות ולצלם אותם באותו הזמן. כך תיצרו מאגר תצלומים הקשורים לשירים שבאמצעותו אפשר להכין כרטיסיות שיזכירו לילדים ולילדות את השירים ויאפשרו להם לבחור שירים לשמיעה חוזרת.
לאחר היכרות מעמיקה עם השירים ניתן לערוך בחירות לשיר האהוב ביותר שיתקיימו ביום שיא, יום הבחירות! ההכנות לכך יכללו היכרות עם מושגים וערכים דמוקרטיים, יעודדו ביטוי אישי ושיתופיות ויכולות לכלול שיחות שבהן הילדים והילדות ינמקו את בחירתם בעל-פה ובכתיבה ופעילויות יצירתיות כמו הכנת כרזות עידוד לשיר האהוב. אפשר גם לשלב בחירות באשכול גנים בפעילות ממשית או וירטואלית.
פתחו את הספר באופן מקרי והביטו יחד באיורים: למי מהדמויות אתם דומים? מאילו דמויות אתם שונים?
במה אתם דומים לדמות שבחרתם, ובמה אתם שונים ממנה? איזו דמות בספר כל אחד ואחת מכם הכי אוהבים?
שימו לב – בכל קריאה אפשר לשאול מחדש את השאלות. ייתכן, למשל, שהיום נרצה להיות לבד, ומחר נעדיף דווקא להיות בחבורה…
תוכלו להכין תמונה משפחתית שלכם יחד ולהוסיף לה את הדברים שבהם אתם דומים וגם שונים:
צלמו את עצמכם יחד או לחוד. אוהבי הציור יכולים לוותר על הצילום ולהכין דיוקן אישי. הדפיסו את התמונות, הדביקו על נייר עבה וצבעו את התצלומים. כעת תוכלו להוסיף ליצירה ציור או להדביק גזירי עיתון עם פרטים שמציגים את הדמיון ואת השוני ביניכם: האם אתם אוהבים לשחק באותו המשחק? תוכלו להוסיף אותו, או להוסיף את המשחקים השונים שכל אחד אוהב. האם אחד מכם מעדיף רעש והשני אוהב שקט? האם אתם מהירים או אטיים? האם אתם צוחקים מאותן בדיחות? מה עוד תוסיפו לתמונה המשפחתית?
“משחק המראה” הוא הזדמנות להביט זה בזה ובעצמנו, לזהות דמיון ושוני ולצחוק.
מהלך המשחק:
יושבים עם הילדים מול מראה, מתבוננים זה בזה ומחפשים דמיון ושוני:
האם צורת הגבות שלכם דומה לצורת הגבות של ילדכם?
האם לשתיכן יש נמשים? ואולי תלתלים?
מפרצפים – אחד יכול לעשות פרצוף מצחיק, והשני ינסה לחקות אותו. האם הצלחתם להצחיק זה את זה?
האם צחקתם מאותו הפרצוף או מפרצופים שונים?
רוצים לזוז? – לפניכם הצעה לפעילות תנועה עם תנועות דומות וגם שונות. בכל סבב אחד מבני המשפחה מניע את הגוף: מנופף ביד, קופץ, מסתובב או נוגע באוזניים. הבא בתור זז גם הוא: אם הוא אוהב את התנועה שהמציא השחקן שלפניו, הוא יזוז באופן דומה. ואם לא – הוא יבחר לעשות תנועה אחרת שהוא אוהב. מה גרם לכם הנאה – לחזור על תנועה או להמציא תנועה משלכם?
כדאי לבחור לכל מפגש מספר מצומצם של איורים שקשורים לחיי החברה העכשוויים בגן. כך הספר יכול ללוות את חיי החברה לאורך השנה, גם לאחר שהספרים האישיים הוענקו למשפחות.
המְחזה – אפשר לעבוד בהזדמנויות שונות עם קבוצה קטנה על איור מסוים ולהמחיז את האיורים של כל קבוצה לפני הגן כולו.
משחק בקבוצות קטנות – בכל סבב ילד או ילדה בוחרים פרט שמייחד אותם, ועל שאר הקבוצה לנחש מה הפרט המיוחד, למשל: "אני נועלת נעליים, וכל שאר הילדים והילדות נועלים סנדלים."
גוזרים דפי נייר בצורת עלים. כל בן ובת משפחה מקבלים כמה עלים וכותבים הצעות למעשים מתחשבים במשפחה. למשל, להשאיר לאחרים מים חמים במקלחת; להאכיל את האוגרים או לומר 'בוקר טוב' עם חיוך. הכינו את העץ שלכם כציור או כיצירה מחומרים ממוחזרים או ענפים שאספתם, וחברו אליו את העלים.
כדאי לנסות וליישם את ההחלטות שלכם. אפשר להחליט שבכל יום מנסים הצעה אחת. ואם לא כל כך הצלחנו – מחר יום חדש…
הצעות ודוגמאות בפינטרסט של ספריית פיג'מה – "עץ המיץ".
תושבי הכפר צריכים לשתף פעולה כדי שעץ המיץ יוסיף להצמיח עלים. משחק הוא דרך מהנה לשיתוף פעולה משפחתי: גזרו עלה מנייר ועמדו בשוּרה. מוכנים? – התחלנו!
עליכם להעביר את עלה הנייר ממשתתף למשתתף בלי לגעת בו בכפות הידיים. אם מישהו מהמשתתפים מתקשה, אפשר לעזור לו בעצה ובקריאות עידוד. עם סיום המשחק אפשר לחגוג עם המשקה שאתם הכי אוהבים.
לחיי שיתופי פעולה שהיו ועוד יהיו!
הסיפור נגמר כאשר מר מילי לא אומר דבר. הוא מחייך ומסייע להשקות את העץ. ומה קרה אחר כך? – אפשר לנסות להמשיך את הסיפור מנקודה זו : מה מר מילי חשב כשחייך כך בשקט? מה קרה לעץ המיץ ולתושבים בכפר? האם המשיכו התושבים לקטוף רק עלה אחד? ואולי קרו דברים מפתיעים בהמשך?
תושבי הכפר רצו לשתות עוד ועוד מהמשקה הטעים ולא חשבו על התוצאה של מעשיהם. תוכלו לשוחח עם התלמידים ולשאול: האם גם לכם קרה שרציתם משהו עוד ועוד? מתי מועיל לרצות עוד ומתי השאיפה ליותר עלולה לגרום נזק? מה אנחנו יכולים לעשות כדי שהעולם יהיה מקום טוב יותר עבורנו?
הספר מעלה מחשבות על דברים שהיו יכולים להיאמר בין העץ לבין תושבי הכפר: מה היה אומר העץ העירום לתושבים? ומה הם יכולים היו להשיב לו? אפשר לבקש מהתלמידים לכתוב את חילופי הדברים האלו באמצעות קומיקס, ציור או מכתב. אפשר גם להציע להם להמחיז את השיחה בין העץ לבין כל אחד מהתושבים.
בעקבות העץ הפלאי והמיץ שיוצא מהעלים שלו אפשר להכין יצירות דמיוניות. תוכלו להזמין את התלמידים ליצור עץ אישי משלהם ולטמון בין עליו את כל מה שהם היו חולמים עליו ורוצים שהוא יצמיח.
תוכלו גם להזמין את התלמידים לדמיין ממה מורכב המיץ הכי טעים בעולם, לצייר את המרכיבים שלו ולצרף הוראות הכנה
האם חשבתם על שמו של גיבור הסיפור, מר מילי? הלל הזקן אומר: "אם אין אני לי מי לי, וכשאני לעצמי – מה אני?" (אבות, א' י"ג) תוכלו להציג לתלמידים את הפתגם, ללמוד מה משמעותו ולדון האם וכיצד הוא קשור לסיפור שקראתם.
קריאות עידוד: אפשר לחלק את התלמידים לקבוצות ולבקש מכל קבוצה לעצב על בריסטול קריאת עידוד כיתתית )למשל, ”המנסה הוא המנצח!“, ”בכיתה שלנו שאלות ּ מתקבלות בברכה!“, ”אם לא תשאל, איך תדע?“ ועוד(. כדאי לתלות את הכְרזות על קירות הכיתה.
גינה של שאלות: כמו הגינה על גב החמור בסיפור, גם את הסקרנות של התלמידים כדאי לטפח, להפריח ולהצמיח! אפשר ליצור עם התלמידים קיר כיתתי מלא בפרחי נייר. בכל פעם שנשאלת בכיתה שאלה מעניינת, אפשר לכתוב אותה במרכז אחד הפרחים. אפשר גם לרשום דברים שהילדים רוצים ללמוד. בוודאי תצמח לכם גינה מפוארת ומלאת עניין!
מציגים את זה! הסיפור ציורי והתפקידים בו רבים: בשוק, בכיתה ובבית של רחל ורבי עקיבא. אפשר להיעזר בתפאורה, במוזיקה ובתחפושות ולהעלות הצגה של הסיפור לפני תלמידי בית הספר או ההורים.
תוכלו לבקש מילדיכם לחפש את האיור של החמור שעל גבו גינה. לו ידע לדבר, מה הוא היה אומר? כיצד הוא מרגיש ומה הוא חושב? אפשר להמציא דו־שיח בין רחל לבין החמור. הציעו לילדיכם לבחור את הדמות שהם רוצים לייצג, ושתפו זה את זה בשיחה דמיונית שבה רחל והחמור מביעים את רגשותיהם ואת כוונותיהם.
האם קרה שנמנעתם מלימוד של תחום חדש כי התביישתם? האם גם אתם למדתם משהו בגיל מבוגר, למשל שפה חדשה, לנגן בכלי נגינה, מקצוע חדש? כדאי לשתף את ילדיכם. אפשר לבקש מילדיכם ללמד אתכם דבר מה שהם מתמצאים בו היטב. ואולי תרצו לצאת וללמוד יחד דבר חדש – כי אין הביישן למד!
סיפורים רבים נכתבו על רחל ורבי עקיבא. אפשר לחפש בבית, בספרייה או באינטרנט עוד אגדות על אודותיהם ולהרחיב את ההיכרות עם דמויות מופת אלו. אם אתם מכירים את המנגינה, תוכלו גם לשיר יחד .
כדאי לשבת קרוב ולהתבונן יחד באיורים. מה עושה הזאב הגדול לפני בואו של הזאב הקטן? תוכלו להציע לילדיכם לדפדף בספר ולספר את הסיפור במילים שלהם. תוכלו גם לנסות לספר את הסיפור מנקודת המבט של הזאב הקטן.
תוכלו לבקש מילדיכם לחפש את התמונות שבהן הזאב הגדול עוזר לזאב הקטן. מה הוא עושה למענו במהלך הסיפור? חשבו יחד על החברים שלכם והיזכרו בדברים שאתם עושים זה למען זה.
אפשר לחבר בשרוך שני גלילי נייר טואלט ולהכין יחד משקפת. תוכלו לטפס על גבעה ולנסות לאתר דברים דרך המשקפת שהכנתם. מה הדבר הרחוק ביותר שכל אחד מכם יכול לראות?
כשזאב גדול רואה את זאב קטן לראשונה, זאב קטן הוא רק נקודה קטנה באופק. אפשר לקחת דף חלק וצבעים ולצייר ציור משותף – ההורה מתחיל ומצייר נקודה, אחריו הילד מוסיף פרט, ואחריו ההורה, וכך הלאה. לְמה הפכה הנקודה שלכם?
זאב קטן הגיע משום מקום, והוא כמעט שלא מדבר לכל אורך הספר. אוזניים וזנב מארגז התחפושות יעזרו לילדי הגן להפוך לזאב קטן ולדמיין מה הוא מרגיש וחושב. ניתן לשאול את זאב קטן שאלות, כמו: מה הוא מרגיש כשזאב גדול נותן לו רק חלק קטן מהשמיכה? למה הוא רוצה להתעמל כמו זאב גדול? לאן הלך כשנעלם? במהלך המחזת הסיפור אפשר להחליף זאבים, כך שלכל אחד מהילדים תהיה הזדמנות להיות זאב קטן או זאב גדול.
"אפילו דבר קטן מאוד בכל זאת תופס מקום בלב". ומה ממלא את הלב של ילדי הגן שלכם? האם בני המשפחה? אולי חבר טוב? משחק אהוב? אפשר לצייר לב גדול ולהזמין את הילדים לצייר בתוכו דברים שממלאים את ליבם בשמחה.
זאב גדול מחכה לזאב קטן הרבה מאוד זמן, ובינתיים העונות חולפות. תוכלו לזהות באיורי הספר היפים את הגוונים השונים של כל עונה, את השלבים השונים של עלי העץ, את צבע השמיים המתחלף. ניתן לפרושׂ נייר ענקי על הרצפה, לחלק אותו לארבעה חלקים, רבע לכל עונה, להזמין את ילדי הגן לבחור את העונה החביבה עליהם ולצייר אותה ברבע המתאים.
כמה כיף לזאב גדול שיש לו במי לטפל, וכמה נעים לזאב קטן שיש לו חבר גדול שדואג לו. זו הזדמנות מצוינת להזמין את ילדי הגן הסמוך אליכם למשחק משותף ורב-גילאי. כדאי לבקש מהילדים לשים לב מה מיוחד במשחק עם ילדים קטנים מהם או בוגרים מהם.
אפשר להמציא יחד סיפור בהמשכים. הראשון פותח במשפט "לפני הרבה שנים במקום רחוק…". כל אחד בתורו מוסיף דמויות ועלילה, עד שמגיעים לסוף. אפשר גם לצייר את הסיפור שלכם ולהפוך אותו לספרון.
שולמית מבקשת שיספרו לה סיפור בשעת בין-ערביים, "ממש כמו תמיד". האם יש לכם זמן קבוע שבו אתם מספרים סיפורים וקוראים יחד ספרים? אפשר להנחיל מסורת של "שעת סיפור משפחתית".
אורה איל כתבה ואיירה יותר מ-70 ספרי ילדים. היא איירה ספרים רבים מאת מיטב סופרי הילדים הישראלים, ובהם מרים רות ("מעשה בחמישה בלונים", "תירס חם" ו"הבית של יעל"), דויד גרוסמן (סדרת סיפורי "איתמר") ורונית חכם ("חמש מכשפות הלכו לטייל"). עם הספרים שאורה איל עצמה כתבה ואיירה נמנים: "בוקר בהיר אחד", "אוּגְבּוֹ", "המלחמה האדירה", ועוד. סגנון האיור שלה פשוט וקל לזיהוי, וספריה האהובים שימחו וממשיכים לשמח אלפי ילדים בישראל. אורה איל זכתה בפרסים רבים, ובהם עיטור אנדרסן לספרות ילדים ונוער ופרס בן-יצחק.
מכינים שעון חול: איך אנחנו מתמודדים עם הצורך להמתין? איך שומרים את המחשבה או את הבקשה למועד מאוחר יותר?
כדאי לבקש מהילדים לספר על מצבים כאלו ולשוחח על מה שאפשר לעשות בזמן שממתינים לזמן הנכון.
אפשר להכין עם הילדים שעוני חול כדי לסייע להם בהמתנות השונות בבית או בגן )
החומרים: 2 בקבוקים קטנים ריקים שווים בגודלם
חול דק מסונן
פקק מנוקב מאחד הבקבוקים
נייר דבק
אופן ההכנה: ממלאים בקבוק אחד בחול עד האמצע וסוגרים אותו בפקק המנוקב. הופכים את הבקבוק הריק ומצמידים אותו לבקבוק עם החול. מחברים את שני הבקבוקים היטב בעזרת נייר דבק חזק. זהו, שעון החול מוכן! כמה זמן לוקח לחול להישפך מבקבוק לבקבוק?
תוכלי להמציא עם ילדי הגן סיפור בהמשכים. אפשר לפתוח את הסיפור במשפט "לפני הרבה שנים במקום רחוק…" כל ילד שירצה להמשיך את הסיפור יוסיף דמויות ועלילה עד לגמר הסיפור. אפשר גם לצייר או לצלם את הסיפור ולהפוך אותו לספרון. תבניות מעוצבות להכנת ספרונים ניתן להוריד מהאתר של ספריית פיג'מה כאן.
אפשר להזמין את ההורים למפגש משפחות סביב ספרים וסיפורים. יחד תוכלו לקרוא ולהמחיז ספרים אהובים. בהשראת מיזם משותף עם מכללת שנקר ּ תוכלו להתרשם מכרזות מרהיבות בנושא הקריאה ולהכין כרזות משלכם החוגגות את ההנאה שבקריאה משותפת. כאן תוכלו לראות דוגמאות לכרזות שהכינו ילדי הגנים והמשפחות.
האיורים המקסימים של מנחם הלברשטט מרחיבים את הסיפור. הם משקפים את מגוון הנופים בארץ, ומראים כמה קשה עובדים ילדי הגן כדי לבנות את המדינה שלהם! תוכלו לבקש מהילדים לזהות את פעולות הבנייה שהילדים בסיפור עוסקים בהן.
האיורים "קורצים" גם למבוגרים הקוראים את הסיפור ומרמזים על דמויות ועל אירועים בהיסטוריה של מדינת ישראל. אפילו הדובי חובש כובע גרב מתקופת הפלמ"ח! התבוננו יחד באיורים וספרו לילדים על דמויות ואירועים היסטוריים, כגון: הרצל, חוזה המדינה, בן גוריון המכריז על הקמת המדינה וריקודי השמחה ברחובות לאחר מכן, ועוד.
איורי הספר המלווים את המילים "מה קרה לכם? אתם לא מתביישים? אין מדינה בלי עולים חדשים!" מבוססים על צילומים אמיתיים שתיעדו את השנים הראשונות למדינה. להלן האיורים המבוססים על צילומי מקור: הילדה עם התינוק על הגב, אוניית אקסודוס והמשפחה התימנית במדבר
תוכלו להכיר לילדים את הצילומים המקוריים, וגם הם – כמו המאייר – יכולים לצייר תמונות בעקבות צילומים.
הסיפור "מדינה של ילדי הגן" וחג העצמאות מהווים הזדמנות נהדרת לשתף את הילדים בסיפורי עלייה אישיים של חברי קהילת הגן. האם כל ילדי הגן מדברים רק עברית בבית? האם יש ילדים, הורים או סבים (או גננות!) אשר עלו ארצה ממדינות רחוקות? אפשר לחלוק סיפורי עלייה, להסביר את משמעות הביטויים "דור ראשון", "דור שני" וכד', ולחגוג את כל תושבי המדינה שלנו – "ישראלים מלידה" ו"ישראלים מבחירה". זו גם הזדמנות להזכיר לילדים סיפורי אבות מהתנ"ך ובפרט את הדמות של אברהם אבינו, "העולה הראשון" אשר עלה לארץ ישראל בעקבות הקריאה "לך לך…"
איך אתם חוגגים את חג העצמאות בגן? האם אתם שותפים לאירועים קהילתיים, כגון חגיגות כל הגנים ביישוב? האם אתם משלבים את הורי הילדים בחגיגה? אולי אתם עורכים "סעודת חג" בגן? אם כן, מה נהוג לאכול בסעודה? האם "אוכל ישראלי" מסתכם בפלאפל בפיתה, או כולל גם מאכלים מעדות שונות, אותם הביאו עולים ממדינות שונות?
המשחק "בניית מדינה" התחיל בארגז תחפושות שהילדים מצאו בגן. אלו תחפושות ואביזרים נגישים לילדי הגן שלך, כדי שגם הם ישלבו תכנים הקשורים ליום העצמאות במשחק הסוציו-דרמטי שלהם? תוכלו להציע לילדים להתחפש ולבחור לעצמם תפקידים בבניית המדינה, כיד הדמיון הטובה עליהם.
כאמור, לא תמיד קל להצטרף לקבוצה קיימת. בעקבות הקריאה תוכלו לשוחח עם הילדים על רגשות הדמויות בסיפור ולהזמין אותם לשתף בניסינות הצטרפות, במישור האישי וגם במישור הלאומי.
האיורים המקסימים של מנחם הלברשטט מרחיבים את הסיפור. הם מראים כמה קשה עובדים ילדי הגן כדי לבנות את המדינה שלהם! תוכלו להתבונן יחד באיורים ולבקש מילדיכם לזהות את פעולות הבנייה שהילדים בסיפור עוסקים בהן.
האיורים "קורצים" גם למבוגרים הקוראים את הסיפור ומרמזים על דמויות ועל אירועים בהיסטוריה של מדינת ישראל. אפילו הדובי חובש כובע גרב מתקופת הפלמ"ח! התבוננו יחד באיורים וספרו לילדיכם על דמויות ואירועים היסטוריים, כגון: הרצל, חוזה המדינה, בן גוריון המכריז על הקמת המדינה וריקודי השמחה ברחובות לאחר מכן, ועוד.
עדי הקטנה מצביעה על איורי תמונות המספרות את סיפורי העלייה לישראל. אפשר לבקש מהילדים להצביע על הילדים שבאיורים ולנחש מאילו ארצות הם מגיעים. תוכלו גם לעיין יחד באטלס או במפת העולם ולחפש את המקומות בהם גרו משפחותיכם בדורות קודמים ושבהם גרים קרובי משפחה היום.
המשחק "בניית מדינה" התחיל בארגז תחפושות שהילדים מצאו בגן. תוכלו להציע לילדים להתחפש ולבחור לעצמם תפקיד בבניית המדינה כיד הדמיון הטובה עליהם. גם אתם יכולים לבנות מדינה, תנו דרור לדמיונכם: איך תקראו למדינה שלכם? מי יגור בה? אילו בניינים נחוצים בה? איזה דגל יהיה לה?
כאמור, לא תמיד קל להצטרף לקבוצה קיימת. בעקבות הקריאה תוכלו לשוחח עם ילדיכם על רגשות הילדים בסיפור ולשתף אותם בניסיון החיים שלכם, גם במישור האישי וגם במישור הלאומי. לא תם ולא נשלם: בניית מדינה היא תהליך מתמשך, ועולים חדשים עשויים להצטרף גם בעתיד.
"העולה החדש" דוד הביא עמו מטוס למשחק הקוביות. מה אפשר להציע למצטרפים החדשים להביא ולעשות כדי להמשיך ולשפר את המדינה? בהווי הישראלי ידועים שירים המתארים קבלת פני עולים חדשים. שירים אלה מכונים גם "שירי סוכנות". תוכלו לארגן ערב שירה ולשיר יחד "הבאנו שלום עליכם", "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד", ואפילו "עם ישראל חי".
פִּיצִי וצְבִיצִי מחפשים חבר, אבל כל החברים עסוקים. רק צְבִיצִי, שהגיע ראשון הביתה, ופִּיצִי, שאף פעם לא יוצא מהבית, נמצאים בבית. הסיפור מְזַמן שיחה על שִעמום, על בדידות ועל חברות. מה אתם אוהבים לעשות לבד, ומה אתם אוהבים לעשות עם חברים? מי יוזם מפגשים בין חברים, הילדים או ההורים?
הכינו "דומינו חברים מכל מיני סוגים". קחו קלפי קרטון קטנים וציירו קו לרוחב כל קלף. בכל חלק ציירו חבר אחר. וכך מתנהל המשחק: כל משתתף מקבל חמישה קלפים, ואת השאר מניחים בקופה. מניחים קלף ראשון מהקופה במרכז. את המשחק מתחיל המשתתף הצעיר ביותר והוא מניח קלף שאחד מצדדיו צבוע בַּצבע של הקלף שבמרכז. התור עובר למשתתף השני, והוא ממשיך את הרצף באחד מצִדי הדומינו. מי שאין בידו קלף מתאים, לוקח אחד מהקופה. את קלפי המשחק אפשר לגזור מקרטון של קופסת דגני-בוקר גדולה או מכרטיסי מגנט שמקבלים לפעמים כפרסומת. דומינו שקלפיו עשויים מכרטיסי המגנט אפשר לשחק גם על המקרר או על הדלת.
"גדול השלום שכל הברכות כלולות בו" "גדול השלום, שכל הברכות כלולות בו" (ויקרא רבה ט ט). משמעות אִמרה זו היא שהמילה "שלום" כוללת בתוכה את כל הברכות שאנשים מברכים זה את זה.
חִשבו על כמה ביטויים הכוללים את המילה "שלום", למשל "שלום וברכה", דרישת שלום", "שבת שלום". מתי אומרים כל ביטוי? חידון בפנטומימה: משתתף אחד מציג בפנטומימה (בתנועות בלבד, ללא מילים) ביטוי שכולל את המילה "שלום". הצופה צריך לזהות את הביטוי.
פִּיצִי וצְבִיצִי לא יכלו להיות חברים כי לא הבינו זה את זה. כל אחד מהם עובר ליד השני כל כך מהר, שהוא מספיק לשמוע רק חצי ברכה. משחק "טלפון שבור": בני משפחה וחברים יושבים במעגל. הראשון במשחק חושב על מילה ולוחש אותה לזה שיושב לצדו. השני לוחש את המילה באוזן של השלישי, וכך הלאה. כשהאחרון לוחש מילה באוזן של המשתתף הראשון, מתברר בדרך כלל כי לא זו המילה שהניעה את המשחק!
יש שירים רבים הכוללים את המילה "שלום". בליל שבת שרים שיר שבו מברכים את מלאכי השלום המגיעים עם השבת: "שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן / מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. בּוֹאֲכֶם לְשָׁלוֹם, מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם, מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן / מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא". (מחבר הפִּיוּט לא ידוע). האם אתם מכירים שירים נוספים הכוללים את המילה "שלום"? השיר יכול להיות בשפה העברית או בשפות אחרות.
כל אחד רוצה לזכות בברכת שלום לבבית מהחבר שלו. היכנסו אל הגן בבוקר וברכו את הגננת בחיוך ובברכת שלום מכל הלב. שימו לב איך תגיב. יש אנשים שאתם תמיד פוגשים בדרך לגן: השומר בכניסה לגן, המוכרים בחנויות, ועוד. ברכו גם אותם והתבוננו בפנים שלהם. בערב ברכו ב"שלום" נעים את בני המשפחה החוזרים הביתה. שאלו אותם איך הרגישו למשמע הברכה, ומדוע חשוב להם לשמוע ברכה כשהם נכנסים.
"גדול השלום שכל הברכות כלולות בו" קשטו קיר בגן עם ביטויים שיש בהם המלה "שלום", למשל: שבת שלום, דרישת שלום, הברכה "שלום עליכם", והתשובה "עליכם השלום", עושה שלום במרומיו, שלום על ישראל, להקדים שלום ולהשיב שלום, מה שלומך?…
משחק "מצב הרוח" אחד מילדי הגן יוצא רגע מהחדר, ונכנס אל תוכו עם הבעת פנים מיוחדת: שאר המשתפים חוזרים על אותה הבעת פנים. אחר-כך כל אחד אומר איזה מצב רוח לפי דעתו, מביעה הבעת הפנים.
העמידי את הילדים בזוגות זה מול זה. המשתתף הראשון עושה פרצופים ותנועות. המשתתף השני מחקה את התנועות ומנסה להידמות לו כמי ראי. אחר כך מחליפים תפקידים. תוכלי להעזר בשיר של דתיה בן דורמ"פרפר נחמד" – "בדיוק אותו דבר" – עם פנטמימה של חיקוי תנועות)
"כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים, כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם" (משלי כז,יט) הפסוק כתוב בשפה של שיר, ששונה מעט מהשפה בה אנחנו מדברים. הוא אומר שכמו שהמים הם מראה לַפָּנִים, לצד החיצוני שלנו, כך הלב של החברים הוא מראה לפנימיות שלנו. אנו "רואים" דרך הלב שלהם איך אנחנו מתנהגים. כשאנחנו שמים לב ל"לב" של החבר או החברה, כלומר לרגשות שלהם, אנחנו יכולים לראות איך ההתנהגות שלנו משפיעה עליהם. אם המשחק איתנו נעים להם, או אולי כדאי לשנות אותו. שוחחי עם הילדים על כך שמאור פנים ויחס חיובי מביא תגובת ראי המצד השני. פִּיצִי וצְבִיצִי רבו בתחילה על הפנים המשתקפים במים, אך בהמשך למדו שניהם להסתכל גם ב"ליבו" ורגשותיו של החבר ולראות דרך ההתנהגות שלו אם המשחק נעים לו. כך מצאו שניהם סוף סוף עם מי לשחק.
עלילת הסיפור מתאימה מאוד למשחק סוציו-דרמטי: תוכלי להכין עם הילדים תחפושות של צבי (קרניים?) וצב (שריון?) או להשאיר כמה סטים בארגז תחפושות. הסיפור מזמן עבודה בתנועה – קצב מהר/לאט, זוגות משקפים את תנועות האחר….
פיצי וצביצי מחפשים חבר, אבל כל החברים עסוקים. סיטואציה זו מוכרת היטב לילדי הגן, בפרט בכניסה לגן בבוקר ובזמן משחק חופשי. שימי לב ליוזמות ונסיונות הצטרפות למשחק, בעיקר בזמן משחק חופשי בתוך הגן ובחצר.
הסיפור מתאים מאד להמחשה. אפשר לגזור מנייר שבע דמויות של עכברים ולבקש מהילדים לצבוע אותן בהתאם לצבעי העכברים בסיפור. אחרי הצביעה ניתן להדביק את העכברים על מקלות עץ ולבקש מהילדים לספר את הסיפור באמצעות הדמויות. כדאי להציע לילדים לחשוב איך להכין את דמות ה"יצור". הילדים יכולים לספר להורים את הסיפור בעזרת הדמויות.
העכברים בסיפור מנחשים לפי מישוש מהו היצור החדש באגם. אפשר להכין קופסת מישוש, לבקש מהילדים להכניס את היד לקופסה ולנסות לזהות את החפצים לפי מישוש בלבד. בהמשך כדאי להשאיר את קופסת המישוש בגן ולעודד את הילדים לשחק בה ללא התיווך שלך.
יוצר הספר אד יאנג אייר את הסיפור תוך שימוש בטכניקה של גזרי נייר. גם ילדים צעירים יכולים לקרוע ניירות צבעוניים, לסדר את חתיכות הנייר על דף שחור ולהכין מחתיכות הנייר תמונה.
העכברים מוגבלים בחוש הראייה אך נעזרים בחושים אחרים: שמיעה, ריח, טעם, מישוש. האם ניתן לתאר כל דבר דרך כל החושים? אפשר לבחור חפצים שונים (בגד, מאכל, צעצוע, ספר…) ולבדוק: בכמה חושים שונים אפשר לתאר אותו?
"איזהו חכם הלומד מכל אדם" (אבות ד, א): כדאי לשוחח עם הילדים על "חכמה". אפשר לשאול אותם: למה לדעתם העכברה הלבנה הצליחה לזהות את הייצור, והאחרים לא? האם הם שמו לב שהיא לא הוסיפה ניחוש חדש, אלא גילתה את האמת בעזרת ניחושים ומידע שהביאו העכברים האחרים?
אפשר להרכיב פאזלים בעקבות הסיפור. זו הזדמנות לבחון את התאמת הפאזלים בגן ליכולות של כל הילדים, לעודד ילדים שעד כה לא ניגשו לפאזלים, ולדאוג לאתגר את כולם. הרכבה משותפת של פאזל היא פעילות מהנה, וגם מקדמת יכולות שונות: הבנת יחסי חלק-שלם, ריכוז, מיון, מוטוריקה עדינה, וגם שיתוף פעולה ולקיחת תורים. אפשר גם להכין פאזלים אישיים מציורי הילדים.
העכברה הלבנה מתארת את היצור באמצעות דימויים: "יציב כמו עמוד, גמיש כמו נחש…". אפשר לשחק משחק דימויים, ולנסות לתאר חפצים מוכרים בבית כך: "נשמע כמו…", "נראה כמו…", מריח כמו…"
העכברים בסיפור אינם מסוגלים לראות, הם עוורים. האם יש ילדים עם מוגבלויות פיזיות בגן? זו הזדמנות לשים אותם במרכז ולתת להם לספר על הדרכים בהן הם מתגברים על הקשיים, מה עוזר להם ומה מפריע. אם יש לילדי הגן קרובי משפחה עם מוגבלויות פיזיות או בעלי צרכים מיוחדים, אפשר להזמין אותם לספר על החוויות שלהם סביב הנושא.
הולכת חבר בעיניים עצומות. תנו לילדים להוביל זה את זה דרך מסלול מכשולים בכיתת הגן, כאשר עיניו של הילד המובל מכוסות במטפחת. על הילד המוביל לנהוג בעדינות כלפי חברו, ולשים לב למגבלות שלו. על הילד שעיניו מכוסות, לבקש עזרה בצורה נעימה אך ברורה. לבסוף ניתן לשוחח כיצד נכון להציע, לבקש, לתת ולקבל עזרה.
אפשר לגזור מנייר שבע דמויות של עכברים ולבקש מילדיכם לצבוע אותן בהתאם לצבעי העכברים בסיפור. אחרי הצביעה אפשר להדביק את העכברים על מקלות עץ ולבקש מהילדים לספר את הסיפור באמצעות הדמויות. חִשבו יחד איך תכינו את דמות היצור.
לעתים אנו מסיקים מסקנות מוטעות על פי מידע חלקי. כדי להמחיש זאת, אפשר לחפש בספר או בעיתון (או לצייר) תמונה שאינה מוכרת לילדים. בעזרת נייר אטום כּסו את רוב התמונה. האם ילדיכם מצליחים לנחש מהו מהחלק החשוף? לאט-לאט הזיזו את הנייר, וכך חִשפו עוד חלקים של התמונה. באיזה שלב הילדים מגלים את פשר התמונה?
העכברים בסיפור מנחשים לפי מישוש מהו היצור החדש באגם. אתם יכולים להכין עם ילדיכם קופסת מישוש: לוקחים קופסה גדולה ומכניסים אליה חפצים שונים. בקשו מילדיכם להכניס את היד לקופסה ולנסות לזהות את החפצים לפי מישוש בלבד. לאחר מכן תנו לילדיכם להכניס דברים לקופסה. האם אתם מצליחים לזהות את החפצים?
אפשר לשאול את ילדיכם: למה לדעתם העכברה הלבנה הצליחה לזהות את היצור, והאחרים לא? האם ילדיכם שמו לב שהיא לא הוסיפה ניחוש חדש, אלא גילתה את האמת בעזרת המידע שהביאו העכברים האחרים והניחושים שלהם.
בעקבות הסיפור אפשר להרכיב יחד תַּצרֵף (פאזל). בחרו פאזל מאתגר עם מספר חלקים שמתאים לגיל ילדיכם והרכיבו אותו יחד; על כל אחד בתורו להוסיף חלק אחר. האם יש לכם "שיטה" להרכבת פאזלים? איך יודעים מה מתחבר למה, ומתי התמונה מתחילה להתגלות?
העכברה הלבנה מתארת את היצור באמצעות דימויים: "יַצִּיב כְּמוֹ עַמּוּד, גָּמִישׁ כְּמוֹ נָחָשׁ". אפשר לשחק עם ילדיכם משחק דימויים, ולנסות לתאר חפצים מוכרים בבית כך: "נשמע כמו…" "נראה כמו…" מריח כמו…"
העכברים בסיפור אינם מסוגלים לראות, הם עיוורים. האם אתם מכירים אדם עם מגבלה גופנית? אפשר לשוחח עם ילדיכם על דרכים שמסייעות למי שמתמודד עם קושי בראייה, בשמיעה או בתנועה. תוכלו לחפש בסביבתכם הקרובה דוגמאות, למשל חניה שמיועדת לנכים בלבד, ליווי מהדורת החדשות בשפת הסימנים וסימון קומות במעליות בכתב ברייל. (גם שטרות כסף מותאמים לאנשים שמתקשים בראייה. התבוננו בשני שטרות כסף של סכומים שונים. עצמו עיניים, מששו את השטרות וגלו את הסימן הבולט, שבעזרתו אנשים כבדי ראייה "קוראים" את השטרות ומבדילים ביניהם).
חברים הכי טובים 
שנינו 
מוזיקה 
גלי וגאיה 
למה תמיד מזכירים לי 
הדרקון וסוד הענפים 
והילד הזה הוא אני 
דומים וגם שונים 
עץ המיץ 
גינה על חמור 
זאב גדול וזאב קטן 
ילדה לבדה 
המדינה של ילדי הגן 
אין לי עם מי לשחק 
שבעה עכברים עוורים 
מַאֲמָר
קְרִיאָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
מִשְׂחָק
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
פִּתּוּחַ מְיֻמָּנוּיוֹת
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
סִרְטוֹנִים
מַעֲרָךְ
שֵׁמַע
הַמְחָשָׁה
הַעֲשָׁרָה
חֵקֶר
חֲגִיגָה
