גם בסיפורים קלילים ומחורזים עשוי להיות טמון מסר ערכי ומשמעותי. כדאי לנצל את הספר לשיחה, להבעת דעה ולשאילת שאלות כמו "כיצד לדעתכם אתם הייתם מרגישים במקרה דומה?"
סבא שמח לחזור עם כוכביו, הוא קורא להם אוצר ומעריך אותם יותר מכסף. בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח עם ילדיכם ולשאול: "מה גורם לכם שמחה ולא ניתן לקנות אותו בכסף?" לצייר ציור? זמן סיפור לפני השינה? ואולי חיבוק בוקר טוב? גם אתם ההורים יכולים לשתף – מהו האוצר שלכם?
אם היה לכם עץ דמיוני משלכם – מה היה צומח עליו? לבבות? בלונים? ואולי גם כוכבים? תוכלו לצייר ולגזור את הצורה שדמיינתם, לקשט ואפילו לכתוב בתוכה משאלות או זיכרונות משותפים. את התוצאה אפשר לתלות על עציץ, על ענף, או על עץ בסמוך לביתכם.
המשורר לייב מורגנטוי 1905-1979, יליד העיירה פינסק שבפולין, כתב את השיר ביידיש בשנת 1938. יורם טהר לב תרגם אותו, והוא הולחן על ידי נורית הירש ויצא לאור בביצועה של חווה אלברשטיין בשנת 1969.
שיר מולחן שהופך לספר מאויר מעניק לקוראים הזדמנות לחוות אותו באופן שונה, להבין או להכיר אותו מחדש. לכן, בקריאה ראשונה של ספרים מסוג זה, כדאי לא להתפתות "לשיר את הספר" אלא להקריאו כסיפור לכל דבר.
שאלות מעודדות שיח ומחשבה. תוכלו להתבונן באיורי הספר ולשאול: מה עושה הילד בכל עמוד? כיצד הוא נראה בתחילת הספר? ובסופו? בהשראת האיורים אפשר להביט יחד בתמונות שלכם מפעם, לראות כיצד גדלתם מאז ולשאול שאלות – מה עשיתי בגיל שנה? ומה אני עושה עכשיו? מה גיליתי ולמדתי מאז?
בספר שאלות רבות ולהן תשובות מגוונות ומשעשעות. הספר מזמין גם אתכם להעמיק ולחקור יחד; תוכלו לשאול את ילדיכם – מה עוד עושים העצים? ומה עוד עושים העננים? אפשר גם להכין יחד ספר שאלות ותשובות משלכם. כתבו אותן וציירו, ובכל פעם שתצוץ שאלה נוספת תוכלו להוסיף אותה לַסֵּפר ולחפש לה תשובה.
בספרי פעוטות רבים יש משפט חוזר שעוזר לפעוטות לעקוב אחר הסיפור ולהצטרף לקריאה. את המשפט החוזר אפשר להדגיש בזמן הקריאה בעזרת קול מיוחד, תנועת גוף או שינוי קצב הקריאה. לדוגמה: כשאומרים "בוא איתנו" אפשר להוסיף תנועת ידיים מזמינה, או להאריך את סוף המשפט "ויש אצלנו מ-ק-ו-ם".
הילדה בספר מזמינה את הילדים להיכנס תחת המטרייה ו"להתארח" אצלה. אפשר לשאול את הילדים אם הם אוהבים לארח אצלם בבית ואת מי היו רוצים לארח. לפעוטות קשה לפעמים לחלוק את המשחקים שלהם כשהם מארחים בביתם. תוכלו לשוחח על כך ולהסביר שכמו שהמטרייה בספר נשארה של הילדה גם כשהזמינה ילדים להיכנס תחתיה, כך גם החפצים האישיים שלהם נשארים שלהם.
תוכלו להאזין לשיר מתוך התוכנית "פרפר נחמד" בכאן חינוכית ולהצטרף לשירה בקול ותנועה. מילים ולחן: דתיה בן דור. ביצוע: אסתר רדא, אורי בנאי, מיטל רז, עמי ויינברג.
כמה בני משפחה יכולים להיכנס מתחת למטרייה אחת? וכמה מתחת לשמיכה? ומתחת לשולחן האוכל? בהשראת הספר תוכלו לבדוק איך תצליחו להצטופף כולכם יחד במקומות שונים בהנאה ובצחוק.
ביום גשום תוכלו להצטייד במגפיים, מעיל ומטרייה ולצאת לטיול בגשם! אפשר להיכנס לשלוליות ולהתבונן בדברים המיוחדים שמשתנים בסביבה בזמן הגשם – כמה אנשים יש בחוץ? איך נראים השמיים? מה קורה כשהגשם פוגש באדמה או במדרכה? איזה ריח יש באוויר?
הספר על פי שירה האהוב של דתיה בן דור, מתאר טיול בגשם שהופך להתנסוּת בחברוּת ובראיית צורכי האחר. כשהילדה רואה ילד ללא מטרייה, היאמייד מזמינה אותו להצטרף אליה. בעזרת חריזה ומהלך חוזר עוד ילדים מצטרפיםלטיול בגשם בהנאה ובקלילות.
כדאילהתחילבשאלותהבנה: "מהעשתההילדה? מההיאהחזיקהבידה? אתמיהיאפגשהבדרך? מההיאעשתהכשהיאראתהילדאוילדה בלי מטרייה? מה זה 'יבש'? מהההֶפךשל 'יבש'? מהקרהבסוף, כשהשמש עלתה?"
חורף – "יצאתם פעם לטיול בגשם? מה ראיתם בטיול? באיזו עונה יורד גשם? מה קורה בחוץ כשהגשם יורד? מה קורה לאדמה? לְמהמשמשתמטרייה? מהאתםאוהביםבעונתהחורף? מהאתםלאאוהביםבעונה זו?"
להזמין חברים– "הלכתם פעם עם מישהו מתחת למטרייה? מי זה היה? היה נעים ללכת יחד? לְמה עוד מזמינים חברים להצטרף? איך מזמינים חברים להצטרף לְמשחק? הזמנתם פעם חבר או חברה הביתה? מה עשיתם יחד?"
לאחר הקריאה הראשונה תוכלו להביא למעון מטרייה ולהראות לפעוטות איך היא נפתחת ונסגרתוממה היא עשויה ולצרף אותה לקריאה. תוכלוגם לצרףמֶחֱווֹת גוף שיסייעו להבנת הסיפור, לדוגמה: ציוןמספר הילדים בכל עמוד באמצעות האצבעותותנועותידייםהמסמנות "בוא".
כולם ביחד – הַזמינו כמה פעוטות לנסות להיכנס יחד מתחת למטרייה גדולה שתחזיקו. בכל פעם הגדילו את מספר הילדים שינסו להיכנס מתחתיה. אפשר לשחק במשחק דומה באמצעות חישוקים או מַצנח. פעילות זו תוכל לעזור לפעוטות להבין את משמעות המילה "מתחת".
מי מתחבא מאחורי המטרייה – בזמן שהפעוטות עוצמים עיניים, הַזמינו ילד או ילדה להיכנס מתחת למטרייה גדולה. הַחזיקו אותה בצורה אנכית (כמו וילון) כך שתסתיר אותם. כעת בקשו מהפעוטות לפקוח עיניים ולנחש מי מאחורי המטרייה.
מטרייה עוברת – בזמן שהפעוטות יושבים במעגל, השמיעו מוזיקה (מומלץ שתשמיעו את השיר) ובקשו מהםלהעביר את המטרייה מאחד לשני. עִצרו את המוזיקה מדי פעם. מי מחזיק עכשיו את המטרייה? למשחק זה כדאי לבחור מטרייה קטנה וקלה המותאמת לילדים מבחינה בטיחותית.
הָביאוכמה פריטי חורף, כמו מטרייה, מעיל, כפפות, מגפיים, וכמה פריטיקיץ, כמו בגד ים, מכנסיים קצרים ומשקפישמש.הַניחו אתהפריטים בשורה ושאלו:"מהשייךלחורףומהלא?". לאחר המיון תוכלו לעבור על כל פריט, להדגים מה עושים בווללמדאתהפעליםהמתאימים לו: כפפות – עוטים, כובע – חובשים, מגפיים – נועלים וחולצים.
גִזרו עיגול גדול למשולשים מאורכים שמספרם כמספר הילדים במעון. גִזרו בצורה מעוגלת את הבסיס של כל משולש כך שתיווצר צורה של מטרייה פתוחה, כפי שהיא נראית מלמעלה. הפעוטות יקשטו את המשולשים ולאחר שיסיימו, תוכלו לחבר את כולם על הלוח למטרייה גדולה תחת הכותרת "אצלנו במעון יש מקום לכולם".
עושים מקום – פעוטות עוסקים פעמים רבות בשאלה אם יש או אין מקום, וחשים לעיתים שהמקום של האחר עלול לגזול את מקומם. במהלךהיום, כשהם נתקלים בקונפליקט סביב מקום ישיבה או מִתקן שהם לא רוצים לחלוק את המשחק בו, אפשרלהציע: "אולי אפשר לעשות מקום כמו מתחת למטרייה?" או "תוכלו לשחקביחדכמוהילדיםשטיילוביחדמתחתלאותה מטרייה?"
הזמנהלהצטרף – אם אתן מבחינות בפעוט או פעוטה שמתקשים להצטרף למשחק, תוכלו להציע לפעוטות האחרים להזמין אותם כמו שעושה הילדהשבספר.
ספרים העוסקים במנהגים, סמלים ומאכלי חג מעשירים את חוויית החג ומסייעים לפתח ציפייה וסקרנות לקראתו. כדאי לקרוא את הספר עם הפעוטות גם במהלך החג, ואפילו אחריו – ולהיזכר יחד ברגעים היפים, במנגינות, בצבעים, בטעמים ובריחות.
בכל קריאה חפשו פרטים מעניינים חדשים באיורים שבספר – איפה התוכי? מה הוא עושה בכל איור? מה עושים האבא והילדים? אילו פריטים ומצרכים יש על השולחן? ואילו חפצים אתם מזהים במטבח? אולי תמצאו אותם גם בבית ובמטבח שלכם.
הספר "מה מה תפוח אדמה", על פי שירה האהוב של לאה נָאוֹר, מתאר את תהליך ההכנה של לביבות חנוכה. בספר יפְגשו הילדים בפעלים חדשים, ברכיבים מגוּוָנים ובכלי מטבח שונים. באמצעות חריזה שמחה וקצבית ואיורים עדינים וצבעוניים יגלו הפעוטות את החדווה וההנאה שבהכנה המשותפת של מאכל החג ויפַתחו ציפייה והתרגשות לקראת חנוכה.
מה? מה? תפוח אדמה!
שְׁמִירָה
טקס קבלת הספר, קריאה בקבוצות קטנות בשילוב תנועות ידיים
זהו הספר הראשון שמגיע השנה אל המעון, ומומלץ לחגוג עם הפעוטות את הוצאת הספרים מהארגז. תוכלו לחזור על כך עם קבלת כל אחד מהספרים. כך יֵדעו הפעוטות בוודאות: ספר הוא חגיגה!
איפה לקרוא? – כדאי למצוא פינה נעימה במעון ולקרוא לפעוטות את הספר בקבוצות קטנות שיאפשרו לכל אחד ואחת מרחב נעים ושקט להיכרות איתו.
כדאי להתחיל בשאלות הבנה:"מה מכינים הילדים והאבא בספר? איפה הם נמצאים? איזו חיה מופיעה בספר? אילו כלים וחפצים יש במטבח? באיזה חג מכינים לביבות? מה יש על שולחן החג שבאיור?" ואז לעבור לשאלות המקשרות את הספר לחיי הפעוטות:"טעמתם פעם לביבות? איזה טעם יש להן? מה עוד אוכלים בחנוכה? אילו מאכלים אתם מכינים בבית? עם מי אתם מכינים מאכלים במטבח? מה כל אחד עושה אצלכם בבית כשמכינים מאכלים יחד?".
תוכלו להמחיש לפעוטות את המתרחש בספר בעזרת מצרכים וכלים, כמו סינר, קערה, כף, פומפייה, מחבת, שמן וכמובן תפוח אדמה. את הפעולות המוזכרות בספר כדאי ללוות בתנועות ידיים. הפעוטות יוכלו לחקות אותן וכך להצטרף לקריאה.
תוכלו לעשות עם הפעוטות פעילות שמדגימה את התהליך שבו ירק טרי הופך למאכל. מומלץ לחלק את הפעוטות לקבוצות קטנות ולהושיב אותם סביב שולחן. אפשר לתת להם להתנסות בחיתוך של תפוח אדמה מבושל מראש (כדי שיהיה מרוכך) באמצעות סכיני פלסטיק ולהדגים להם את הפעולות השונות תוך שִיוּם הכלים והפעולה: "עם קולפן מקלפים", "בעזרת פומפייה מרסקים". אפשר גם להתייחס להבדל בין תפוח אדמה מבושל לתפוח אדמה לא מבושל ולבדוק עם הפעוטות אילו ירקות מצריכים בישול לפני האכילה ואילו לא.
בעקבות הספר אפשר להציע לפעוטות "להכין לביבות" בפינת הבית או בחצר, ואפילו "לטגן" אותן בעצמם במחבת הפלסטיק.
במהלך ארוחת הצוהריים תוכלו לשאול: "האם אחד המאכלים שאנחנו אוכלים היום, למשל הלביבות, עשוי מתפוחי אדמה?" או "האם האוכל חם כמו לביבה?". אפשר גם להשתמש בצירוף "מה מה?" ולהציג באמצעותו מאכלים שונים: "מה מה? עגבנייה אדומה", "מה מה? לחם עם גבינה", או להשתמש בו כשקוראים לפעוטות לחזור מהחצר: "מה מה? חוזרים אל הכיתה", "מה מה? מתחילה הארוחה".
מומלץ לספר להורים על תוכנית ספריית פיג'מה לקטנטנים, לעדכן אותם בכל פעם שספר נמצא בדרך הביתה ולעודד אותם לקרוא את העמוד האחרון שבו הצעות לפעילות וטיפים לקריאה. כדאי לשתף אותם במידע על התוכנית באמצעות הסרטוןמהי ספריית פיג'מה לקטנטנים.
תוכלו לשלוח להורים תמונות מהפעילות, להזמין אותם לשלוח תמונות שלהם ושל ילדיהם מכינים מאכלים יחד בבית ולהכין לוח תמונות "מבשלים יחד".
באמצעות סריקת הקוד תוכלו להשמיע את השיר "מהמה תפוח אדמה", לרקוד, לשיר וליהנות. (את השיר מבצעים ישראל גוריון, נירה עדי, צ'ומפי ואֵֵינְְשֵֵם בתוכנית "שלוש, ארבע, חמש וחצי".)
המחשה – תוכלו להדגים עם אשת צוות נוספת החלפה של בובה או של חפץ.
המְחזה – אפשר להמחיז את הספר עם הפעוטות. הָביאו לפעילות בובות של חיות, תנו לפעוטות להחזיק בהן ולהחליף אותן ביניהם לפי הסיפור, ובמשפט החוזר "אז תכף נהיה שותפים בכל הדברים היפים" בקשו מהם להחזיק יחד בבובות.
הצעה זו מופיעה גם ב"הצעות למשפחות" שבסוף הספר.
תוכלו לשלוח להורים תמונות מהפעילות שבמעון ולהזכיר להם את ההצעות שבסוף הספר מהן הם יכולים להנות גם בבית.
ספרים רבים מתארים אתגרים מחיי היום-יום של הפעוטות: הקושי לחלוק, הקושי להיפרד, אתגר המעבר מיום ללילה, ועוד רבים אחרים. כאשר מזהים שהפעוט מתמודד עם אתגר, כדאי לבחור ספר שעוסק בנושא ולקרוא יחד. הספר מזמין לשתף בתחושות ובחוויות ויכול להציע הזדהות, עידוד ורעיונות להתמודדות.
אפשר לשוחח על הדברים שמשותפים לכל בני הבית לעומת הדברים ששייכים לכל אחד בנפרד. למשל: "לכל אחד יש מברשת שיניים משלו – איך נראית מברשת השיניים שלך?", "הבית הוא של כולנו ביחד, מי גר בבית שלנו?"
תוכלו להמחיז את הספר בעזרת בובות של חיות וליהנות יחד: החליפו ביניכם את הבובות בהתאם לשיר, ובמשפט החוזר "אז תכף נהיה שותפים בכל הדברים היפים" תוכלו להחזיק ביחד בבובה, ולהדגים מה זו שותפות.
חתול, יונה, צב, כלבלב וגוזל – כולם בספר אחד! אפשר להתבונן באיורים, לבחור יחד חיה, לחקות את הקול שלה ולהתנהג כמוה לפי התיאור שבספר. למשל אם בוחרים בצב "עם בית שלם על הגב" – אפשר להניח כרית על הגב וללכת על ארבע. ואיך מכשכש הכלבלב עם הכתם בזנב?
גיבורי הספר "שותפים" הם ילדים שמחליפים ביניהם בובות ולומדים להיות שותפים.
"זה שלי!" – כחלק מתהליך ההתפתחות של הפעוטות, הם עסוקים בהבנה ובגילוי של החפצים השייכים להם ושל החפצים השייכים לאחרים, ולא תמיד קל להם לחלוק בהם. הספר מציע לפעוטות אפשרות לשתף במה ששייך להם, לחלוק בו וליהנות יחד.
פעוטות אוהבים סיפורים עם חרוזים ועם משפטים חוזרים כמו בספר זה. ניתן להזמין אותם "לקרוא" איתכן ולומר בקול את המילים החוזרות. אפשר להזמין אותם גם לשיר על פי הלחן המצורף של השיר "שותפים" מ"זרעים של מסטיק".
לפני הקריאה תוכלו לחלק לפעוטות את הספר האישי שלהם, לתת להם לדפדף בו, להתבונן באיורים ולזהות בהם פרטים: "היכן המגלשה?", "מי אוהב לגלוש במגלשה?".
בזמן הקריאה כדאי להתחלק לקבוצות קטנות ולהתיישב על כיסאות סביב שולחן. כך יהיה לפעוטות קל יותר להחזיק את הספרים ולדפדף בהם. ברגע המתאים כדאי לומר בקול שהופכים דף ולוודא שהפעוטות אכן עשו זאת.
בקריאות חוזרות כדאי להדגיש את המשפטים החוזרים שבספר, כך שהפעוטות יכירו אותם ויוכלו להשלים אותם בעצמם: "אז תכף נהיה ___ [שותפים] בכל הדברים ה____ [יפים]."
מה זה אומר להיות שותפים? – כדאי להסביר זאת לפעוטות באמצעות דוגמאות שהם מכירים: "לכל אחד ואחת מכם יש דברים שהם רק שלכם, למשל תיק או בקבוק. מה עוד יש לכם שהוא שלכם?". לאחר מכן אפשר להתייחס לדברים המשותפים לכולם: "יש דברים ששייכים לכולנו יחד, דברים שכולנו שותפים בהם, למשל המִתקנים שבחצר והמשחקים שבגן. מה יש לנו בחצר? איך אנחנו משתתפים יחד במתקנים שבחצר? במשחקים שיש לנו בגן? בכיסאות?".
אפשר להרחיב גם לשותפות בעשייה, למשל: "כולנו שותפים להכנות לכבוד שבת".
החלפות – "מה זה אומר להחליף?" – אפשר לקרוא את אחת משורות הספר המתארות החלפה, למשל: "אם אמצא חתול קטן, אז אתן לדן. דני לי ייתן כלבלב…", ולשאול: "מה מחליפים הילדים שבסיפור?".
עוד ספרים על שותפות – הספר "חלה לשבת", שחולק השנה, מדגים כיצד הפעוטות שותפים בהכנת חלה וחולקים ביניהם את העבודה. תוכלו לחזור לַספר ולהדגים באמצעותו מהי שותפות.
גם הספר "שלי מהבית", שיצא בספריית פיג'מה לקטנטנים, עוסק ביכולת לחלוק ואפשר לחזור ולקרוא בו.
בספר מופיעות חיות שתוכלו להכיר לפעוטות, להסביר להם מה מיוחד בהן ולהדגים זאת: "לצב בית על הגב", "לגוזל יש מקור קטן". כדאי להיעזר באיורים ולהתייחס גם לקולות: "החתול משמיע יללה. בואו ניילל איתו."
בעזרת הספר תוכלו להכיר לפעוטות את האפשרות לחלוק בחפצים ובעשייה. זהו נושא שמאתגר פעוטות. פעמים רבות שומעים במעון את המילים: "שלי!" או "הוא לקח לי!". בהשראת הספר אפשר להציע שותפוּת: "אני רואה ששניכם רוצים לשחק בסיר. אולי תהיו שותפים ותשחקו יחד?". גם אם לפעוטות יהיה קשה לשתף, הם ילמדו שהאפשרות קיימת ויוכלו לבחור בה בהמשך.
תוכלו לשלב את הנושא בשגרת היום במעון: "כולנו שותפים במשחקים, לכן כולנו אוספים אותם."
כדאי לזכור שהיכולת לשתף ולחלוק היא יכולת מתפתחת. היא מושפעת מחיקוי, אך בעיקר מיכולות אישיות, ואלה מתפתחות אצל כל אחד ואחת בקצב שונה.
תוכלו להחליף את שמות הילדים שבספר לשמות ילדי המעון, ואת שמות החיות – לשמות חפצים, בובות ומשחקים שיש במעון וליצור סיפור ייחודי למעון שאפשר לקרוא ולהמחיז. הפעוטות יתרגשו לשמוע את שמם ולהרגיש חלק מהסיפור.
מי אמר שחייבים לקרוא סיפור לפני השינה? אולי אתם בכלל מעדיפים לקרוא אחר הצהריים? אולי לשכב יחד על השטיח או לצרף דובי לקריאה? לכל פעוט ישנם אופי וצרכים משלו, וכמובן גם למבוגרים ישנן העדפות שונות. כדאי לחפש את הזמן והאופן הנכונים ביותר עבורכם ועבור ילדכם לקריאה וליצור את שעת הסיפור המיוחדת שלכם.
במהלך הקריאה תוכלו לגרש זבוב יחד עם הפעוט, ממש כמו הילד בסיפור: אפשר למחוא כף באוויר, לקפוץ עם כל הגוף או רק עם כף היד או להתעטש ב"אפצ'י" גדול, ולבסוף להסתכל מצד לצד ולחפש את הזבוב שנעלם.
גם האצבע שלכם יכולה להפוך לזבוב: השמיעו קול זמזום והניעו את האצבע באוויר כאילו היא זבוב. שימו לב שהפעוט מצליח לעקוב אחרי האצבע ש"עפה". תוכלו להניח את האצבע בכל פעם על איבר אחר של הפעוט: האף, הלחי, היד או האוזן. אפשר לומר בקול: "בזזזזזז על המצח", לתרגל כך את שמות האיברים ולצחוק ביחד. אחרי שהפעוט הכיר את המשחק, תוכלו להזמין גם אותו לעופף עם האצבע שלו כמו זבוב.
מה קורה כשפעוט וזבוב נפגשים? – הילד שבספר מנסה לגרש את הזבוב בדרכים שונות, אך זה לא עוזר… ולמרות זאת, המפגש עם הזבוב מלמד אותו על עצמו ועל העולם שמסביב: בעזרת החושים . הוא רואה, שומע ומרגיש את הזבוב. כך הוא מבין מה נעים לו ומה לא נעים. כמו גיבור הספר שפוגש פתאום בזבוב שמעורר אצלו אי נחת, גם פעוטות צריכים להתמודד עם מצבים שלא בשליטתם. כך הם מגלים פרטים חדשים ומפתיעים, מכירים את היכולות שלהם, לומדים שבחיים לא הכול בשליטתם ושלפעמים צריך להיפרד.
בזזז… לעורר סקרנות – לפני שאתן מתחילות לקרוא את הספר תוכלו לסקרן את הפעוטות בעזרת קול זמזום: "בזזז, משהו מסתובב פה… אתם שומעים? בזזז… בואו נקשיב יחד. הגיע לביקור זבוב מזמזם – בואו נשמע סיפור על זבוב".
לקרוא פעם ועוד פעם ו… עוד פעם – פעוטות נהנים לשמוע את אותו הסיפור שוב ושוב ושוב. כדאי לחזור ולהקריא ספר פעמים רבות. החזרתיות מאפשרת לפעוטות להרגיש בטחון והנאה: "אני מכיר את הספר הזה!", "אני יכולה להשתתף ולחזור על מילים בקול!". ההיכרות עם הספר יוצרת ציפייה והתרגשות ומלמדת להקשיב לספרים בסבלנות, וכך בכל פעם היכולת להקשיב הולכת ומתארכת.
בקריאת הספר כדאי לעצור את הקריאה וכך לאפשר לפעוטות להצטרף אל הילד שבספר. תוכלו לומר: "זבוב עמד לי על ה……" ולתת לפעוטות להשלים את המילה לפי האיור ולגעת בעצמם ביד. אחר כך תוכלו לשאול: "איך נגרש עכשיו את הזבוב?" ולעודד אותם להציג: האם ננפנף בידיים? נרקע ברגליים? נאמר לו ללכת? .
גם אנחנו זבובים – לאחר הקריאה אפשר לחקות את התנועה של הזבוב ולהפוך לזבובים שמזמזמים ברחבי הכיתה ומנפנפים בידיים ממש כמו בכנפיים.
ההיכרות עם הזבוב היא הזדמנות ללמוד על עוד בעלי חיים שעפים. תוכלו להביא בובות של חיות מעופפות נוספות כמו: ציפורים, פרפר, דבורה, ולהדגים איתן את המילה "לעוף", להראות את הכנפיים, להדגים את התנועה שלהם כשהם עפים ולהסביר שכשבעל חיים עף הוא נמצא באוויר ולא דורך על האדמה כמונו.
להיות זבוב במעון וגם בבית – האצבע יכולה להפוך לזבוב לאורך היום: בזמן ההחתלה, במהלך פעילות תנועה או בחצר מזמזמים כמו זבוב, מניעים את האצבע בחלל כך שהפעוט עוקב אחריה ומפתח את הקשב שלו ולבסוף מניחים אותה בעדינות, בכל פעם במקום אחר על גופו של הפעוט: על האף, על הלחי, על היד או על האוזן. אפשר לומר בקול – "בזזזזזז על המצח", לתרגל כך את שמות האיברים ולצחוק ביחד. בהמשך תוכלו להזמין את הפעוט לעופף עם האצבע שלו כמו זבוב ולהניח את האצבע על האיבר עליו תכריזו. הפעילות הזו מופיעה גם בהצעות למשפחה שבסוף הספר, כך יוכלו הפעוטות להמשיך במשחק המהנה גם בבית עם ההורים ולהרגיש שהם יודעים ושיש קשר בין המעון לבין הבית.
הורים בוודאי כבר מצפים לספר הבא וישמחו לדעת אילו פעילויות מהנות אתן עושות במעון עם הפעוטות בעקבות הספר. המשיכו לעדכן את ההורים בתצלומים ובהודעות והיו גאות בעבודה הנפלאה שאתן עושות.
גלו את השיר "לאיבוד הלך לי זבוב" עם מנגינה כיפית שאפשר לשמוע במעון עוד ועוד, לרקוד וליהנות עם הפעוטות וגם ללמוד את שמות האיברים: אפשר לגעת באף, ביד ובברך כשהם מוזכרים בשיר, להסתובב בזמן ש"הזבוב עשה סיבוב" וכש"זבוב הלך לי לאיבוד" לנסות לחפש אותו ברחבי הגן.
תוכלו ללוות את השיר בתנועות. למשל בשיר "בוא אלי פרפר נחמד" אפשר להזמין את הפרפר בתנועת "בוא", לעופף עם הידיים ולטפוח על כף היד של הפעוט. ואיזו תנועה תתאימו לקוף המתפוצץ מצחוק? או לדב העולה בסולם?
בספר תפגשו בעלי חיים שונים, חלקם מוכרים לפעוטות וחלקם חדשים ומלהיבים. כשאתם פוגשים בבעל חיים בסביבתכם הקרובה תוכלו להפנות את תשומת ליבם של הפעוטות למיוחד בבעל החיים – "לציפור יש מקור", "הנמלים הולכות בשיירה" או "לחילזון בית על הגב".
כשקוראים ספר שירים אפשר להתמקד בכל פעם בשיר אחד, לקרוא אותו מספר פעמים או לשיר אם יש לו מנגינה. כדאי להביט יחד באיורים ולראות לאן נמשכת תשומת הלב של הפעוט או הפעוטה. מדי פעם אפשר לשלב שיר נוסף מהספר ולראות אילו תגובות הוא מעורר והאם הוא מהנה ומסקרן.
העותק האישי הוא הזדמנות להכיר ספר מקרוב: הפעוטות במעון חולקים בכל כך הרבה דברים, והינה, לכל אחד ואחת ספר משלו! פעוטות ממששים את הספר, "טועמים" אותו בפה, סוגרים ופותחים. בזמן שהפעוטות "חוקרים" את הספר, כדאי להתבונן ולגלות מה מעניין אותם ולהגיב בהתאם: אם, למשל, פעוטה מתבוננת בריכוז בָּאיור של השיר "הקוף", תוכלו לומר: "הינה קוף!" / "איפה הקוף?" / "הינה עץ. על העץ יושב קוף".
בכל פעם שיר אחד – כדאי להתמקד בכל פעם בשיר אחד לפרק זמן מסוים ובמהלכו לחזור עליו, להוסיף תנועות וקולות ואם אפשר – גם לשיר ולרקוד. תוכלו לשלב את השיר בחיי היום-יום בכיתה: לשיר במפגש הבוקר, לדקלם בזמן החלפה ולשלב את השירים במהלך פעילויות גם לאחר שהספר חולק למשפחות.
שילוב שפת השיר בחיי הכיתה – כדאי לשלב מילים מהשירים בדיבור עם הפעוטות וכך להרחיב את אוצר המילים שלהם, למשל: "אנחנו מתרוצצים" מהשיר "הקוף" / "מי ראה? מי ראה את…?" מהשיר "מי ראה את שועל הכסף?" / "סולם" מ"אַת עולה בסולם גבוה כמו הדוב?"
למה פעוטות נהנים להקשיב לשירים ולדקלומים? – כי הם מזהים את השיר ומרגישים ביטחון, כי המקצב מרגיע אותם, כי המנגינה משמחת אותם ומעודדת תנועה, וכי בכל פעם הם לומדים עוד קצת: מילים חדשות, משפט חדש ואפילו שיר שלם. בדיוק כמו המבוגרים, גם הם אוהבים לשמוע שיר מוכר ולהצטרף לשירה.
להמשיך עם השירים – שני עותקים של הספר נשארים במעון, וכדאי לחזור מדי פעם אל שירים אהובים. כדאי להתייחס להעדפות של הפעוטות, ואם יש שיר שהם מבקשים לשמוע שוב ושוב, להצטרף אליהם לשירה ולדקלום.
השיר עוזר לפעוטות לתת שם לחוויה שלהם ולהרגיש שהם לא לבד ושגם אחרים נמצאים במצבים דומים. השירים אומנם מתארים חיות, אבל מתאימים לעולמם של הפעוטות: הקיפוד רקד לבד כי לא מצא חברים, הדוב מגלה עולם, האריה קצת מפחיד. באמצעות השירים תוכלו לעזור לפעוטות להבין רגשות וחוויות, למשל: "את צוחקת – את שמחה כמו הסייח?" / "האריה שאג וזה היה מפחיד. כולם מפחדים לפעמים. בוא נקבל חיבוק".
תנועות ידיים עושות את כל ההבדל – תנועות ידיים עוזרות לפעוטות לתקשר, ללמוד, להשתתף ולחוש סיפוק, שמחה והצלחה. כך, למשל, בכל פעם שחוזר המשפט "מי ראה, מי ראה את שועל הכסף?" אפשר להדגיש את המילים, ללוות אותן בתנועות ידיים ולהזמין את הפעוטות להצטרף ובהמשך לרשרש עם האצבעות כמו העשב.
אני וכל מיני חיות
שְׁמִירָה
פעילות עם שיר – פָּרָש ("רוץ בן סוסי" / חיים נחמן-ביאליק)
השיר "פרש", הידוע בשם "רוץ בן סוסי", הוא מהשירים האהובים על פעוטות בכל הזמנים: תוכלו לשיר יחד, לדהור על גבי סוסים דמיוניים ולהיות פרשים בני חַיִל ובנות חיל.
נעים מאוד – חילזון! – בספר מופיעים בעלי חיים, אחדים מוּכָּרִים לפעוטות ואחדים חדשים. כשאתם פוגשים בבעל חיים בסביבת המעון, תוכלו לספר לפעוטות על בעל החיים ועל מה שמיוחד בו, למשל: "לציפור יש מקור", "הנמלים הולכות בשיירה" או "לחילזון יש בית על הגב".
פעילות גם בבית – פעילות זו מופיעה גם בהצעות להורים שבסוף הספר. החיבור בין הבית למעון מעניק לפעוטות תחושה שהם יכולים להשתתף ולשתף: "אבא מראה לי נמלה, כמו שהראו לי במעון!"
בערכה שקיבלתן יש בובות כפפה של חתול, של כלב ושל חילזון. שימוש בהמחשות לפני הקריאה או במהלכה יכול להעצים את חוויית הקריאה, לעורר סקרנות ולמקד את תשומת הלב של הפעוטות. עם זאת הוא לא הכרחי: שימו לב כיצד הכי נוח לכן לקרוא, ואיך ההמחשה משפיעה על הפעוטות.
החברים של הזברה מופיעים באיורים שבספר. אפשר לדפדף ביחד, למצוא את החברים, לומר יחד את שמות בעלי החיים ולהציג אותם. בשלב הבא אפשר לציין שם של בעל חיים מוכּר, ולחפש אותו באיורים שבספר.
דפדוף אישי – תוכלו לחלק את העותקים לפעוטות ולאפשר להם לדפדף ולהתבונן באיורים. אפשר להקריא את הספר לקבוצה ואחר כך לחלק את העותקים האישיים ולתת לפעוטות אפשרות לדפדף בספר. פתיחה קבועה לקריאה – משמיעים מוזיקה קבועה או נעזרים בבובה המלווה את הקריאה ומלמדת את הפעוטות כי שעת הקריאה מתחילה. מראים את האיורים – קוראים בקבוצה ומציגים את דפי הספר לפני הפעוטות כדי שיראו את האיורים. קוראים בקבוצה קטנה סביב השולחן, כך שכל פעוט ופעוטה יוכלו לדפדף בעותק האישי שלהם. שרים יחד – קוראים תוך כדי שירה ומלמדים לשיר את השיר "למה לובשת הזברה פיג'מה?". עוד פעם! – קוראים כמה פעמים בזמנים קבועים. החזרה אהובה על הפעוטות וחשובה להבנתם ולהתפתחותם. לפני קריאת הסיפור – היכרות עם הזברה כדאי להכיר לפעוטות את הזברה: להציג תמונה של זברה ולהראות להם את הפסים השחורים שעל גופה. בשלב מתקדם כדאי להציג גם פיג'מת פסים, ולבסוף כדאי להראות את הזברה שעל הכריכה ולהתייחס לפסים שעל גופה. קישורים *תצלומים בדף הספר באתר ספרי פיג'מה לקטנטנים שיחה בעקבות הספר מתי לובשים פיג'מה ומתי לובשים בגד ים? מי מבין הפעוטות לובש חולצה ומי לובש מכנסיים? איזה בגד אוהבים הפעוטות? ומה הם אוהבים לעשות בשבת?
המילים שבספר הן גם שיר שאפשר לשיר יחד. מומלץ להשמיע את השיר וללוות אותו בכלי נגינה, בתנועה ובריקוד. (לחן: דובי זלצר, ביצוע: מיקי קם ואלי גורנשטיין) שיתוף הורים עולים – השיר יכול לסייע למשפחות שלא מדברות עברית באופן מלא. כדאי להציע להן לשמוע את השיר כשהן מדפדפות יחד בספר.
הזברה לובשת בגדים שונים. זו הזדמנות טובה להכיר בגדים, לקשר אותם לאיברי הגוף ולבדוק מתי לובשים אותם: כובע – חובשים על הראש, מכנסיים לובשים על הרגליים, ומה עם נעליים, גרביים או חצאית? דוגמה – חולצה: מראים כמה סוגים של חולצות. שואלים: "למי יש חולצה?" ומתבוננים בחולצות השונות של הפעוטות. שואלים: "על איזה חלק בגוף לובשים חולצה?" ועונים: "על הבטן ועל הגב." אפשר גם לשאול: "מתי נלבש בגדים שונים: שמלה חגיגית, בגד ים או מעיל?" עוד פעם! – כדאי לחזור על הפעילות בכמה הזדמנויות בזמנים קבועים ובכל פעם לחזור על פרטים שהוצגו בפעילות הקודמת ולהוסיף פריט חדש: חגורה, כפפות ואולי צעיף? בגדים בספר – כדאי לעיין באיורים בקבוצות קטנות ולחפש עם הפעוטות פריטי לבוש: מה לובשת הזברה? היכן באיור רואים שמלה? חשוב לתת להם שהות לחפש את הפריטים ולנקוב בשמם. פינת תחפושות – כדאי להכין פינת בגדים לתחפושת ולמשחק ולשלב בה פריטים המופיעים בספר.
הזברה לומדת להכיר את עצמה – מה מיוחד בה? מה היא אוהבת ללבוש? כדאי לעמוד עם הפעוטות מול מראה ולהקדיש זמן להיכרות שלהם עם עצמם: מה אני לובשת? איזה צבע יש לשיער שלי? האם אני לובשת חולצה? איך אני נראה כשאני מחייך?
ע. הלל כתב ספרים רבים לילדים, רבים מהם על הטבע ועל בעלי חיים. ספרי ע. הלל בספריית פיג'מה לקטנטנים: מעשה בארנב וזנב אמבטיה לשבתיה לאן לאן לגן כדאי להציג את ספרי ע. הלל בפינת הקריאה, לספר לפעוטות על הסופר, לקרוא יחד מספריו ולאפשר להם לדפדף בספריו.
ספר שירים מספר סיפורים קטנים מעולם החוויה, הדמיון והרגש של ילדוֹת וילדים. לא חייבים לקרוא את השירים לפי הסדר, ולא חייבים לקרוא את כולם. אפשר לבחור שיר על פי איור מסקרן, לפי כותרת שמעניינת אתכם או לפי מצב הרוח שלכם. אפשר לקרוא רק שיר אחד בכל פעם, או לקרוא בדילוגים. כדאי לשוחח על השיר: האם אהבתם את השיר ומדוע?
נעים מאוד – נחום גוטמן
הוא צייר את ארץ ישראל בצבעים בהירים, וסיפר סיפורים לילדים במילים ובאיור. סרקו את הקוד ותוכלו להכיר את הספרים והציורים של נחום גוטמן, ולבקר וירטואלית במוזיאון נחום גוטמן שבתל אביב.
בכל סבב אחד מבני המשפחה בוחר שיר ומציג אותו ללא מילים בפני המשפחה. שאר בני הבית מנסים לנחש מהו השיר. אפשר גם לבחור שיר שכולם אוהבים ולהציג אותו יחד, או לקרוא בקול ולהוסיף תנועות מתאימות למילות השיר.
בעמודים הריקים שישנם בסוף הספר תוכלו גם אתם לצייר ולהמציא סיפורים בעקבות הציורים, כמו שעשו הצייר נחום גוטמן והסופרת מירה מאיר. ואולי תרצו ליצור יחד סיפור בהמשכים?
בחירת שיר לפי כותרת – תוכלו להכין מראש את רשימת השירים ולאפשר לכל תלמיד לרשום את שמו לצד כותרת השיר שמוצאת חן בעיניו. כך ייווצרו קבוצות לימוד שיתמקדו בשיר שמסקרן אותם, יקראו אותו ויציגו אותו לפני הכיתה בדרך יצירתית לבחירתם.
בחירת שיר לפי איור – יכולה להיעשות באופן דומה.
קריאת השירים אינה חייבת להיות לפי סדר הופעתם בספר, אלא לפי רצון התלמידים.
שירים לאורך השנה – כדאי לחזור אל ספר השירים שוב ושוב לאורך השנה ובכל פעם לגלות משהו חדש!
כדאי לבחור שיר מותאם לקבוצה, לנושאים שעולים בכיתה, לאירועים חברתיים, לעולמם של הילדים ולתחומי העניין שלהם.
השיר "גרוטאות" – ניתן לשילוב בלימודי סביבה או כשעוסקים במִחזור וביצירה ממוחזרת.
השיר "לבקר את סבא" – ניתן לשילוב לקראת יום המשפחה, כשעוסקים בסבים ובסבתות, באוספים או בסיפורים אהובים שמספרים במשפחה.
השירים "הטיול" ו"שעה בין ירוק לסגול" – ניתנים לשילוב כחלק מיום המשפחה.
אומנות ויצירה – הספר כולו יכול לשמש כחלק מעיסוק ביוצרים מירה מאיר ונחום גוטמן.
שיח רגשי – תוכלו לעודד את הילדים והילדות לשוחח על רגשותיהם בעקבות השירים באמצעות שאלות פתוחות שאינן מכוונות לתשובה אחת בהכרח, לדוגמה: מיהו הדובר בשיר? מה הוא מרגיש, לדעתכם? מה הרגשתם כשקראנו את השיר? מה הכי אהבתם בשיר? האם קרה לכם מקרה דומה או מקרה הפוך? האם תרצו לשתף אותנו?
פעילות זו יכולה לסייע להעניק לשיר חיוּת ולברוא אותו מחדש באמצעות טביעת היד המיוחדת של כל ילד וילדה.
ציור מחפש סיפור – בסוף הספר מוענקים לנו כמה מציוריו הנפלאים של גוטמן שנשארו ללא מילים. התלמידים יוכלו לבחור אחד מהם ולהוסיף לו כותרת, תיאור או שיר קצר. אפשר גם להוסיף לו בועות דיבור ובועות מחשבה ולבקש מהתלמידים למלא אותן על פי דמיונם.
סיפור מחפש ציור – אפשר להתנסות בחוויה הפוכה: המורה מקריאה את השיר כשהעותק האישי אינו בידי התלמידים ומבקשת מהם לצייר בהשראת השיר.
שיחה – לאחר ההתנסות אפשר לשוחח על החוויה: ממה נהניתם יותר: מהשיר או מהפעילות בעקבותיו? מה היה מאתגר יותר? מדוע?
שיח רגשי מלמד את הילדים לחפש משמעות אישית בשיר. משנוצר החיבור בין הילדים לשיר, נוכל לבדוק כיצד לחבר את השיר לאקלים הכיתתי ולחיי היומיום.
נדגים זאת באמצעות השיר הפותח, "אני אוהב לצייר":
נוכל לקחת כמה משפטי מפתח מהשיר ולהדגיש אותם, למשל:
"אני לוקח דף חלק ובשתי תנועות הופך אותו למגרש משחק";
"כשחם נורא – אני מצייר בריכה קרירה";
"כשאותי מרגיזים – אני יכול לצייר ארמון פלאים…"
שיחה – נשאל: איך הילד הופך דף חלק למגרש משחקים? האם, לדעתכם, כשהוא מצייר בריכה קרירה, זה באמת מצנן אותו? מה בציור עוזר לו לשנות את התחושות שלו? מה מלבד ציור יכול לעזור לבטא רגשות?
דמיון – השיר יוצר הזדמנות פז ללמוד על הדמיון ככלי מעשיר ומעצים וככלי עֵזר בשלל מצבים ובמגוון תחושות בחיי הכיתה ומחוץ להם.
הילד בשיר אוהב לצייר. בציור הוא מפעיל את… הדמיון! כשהוא משועמם, עצוב או כועס, כשקר לו או חם לו, הוא מדמיין מצב אחר, נעים יותר – "מה שרק מתחשק" – ומצייר אותו.
כדאי לשאול: האם אפשר לבטא דמיון רק דרך ציור? באילו עוד דרכים אפשר לבטא דמיון?
"תיבת דמיון" – כדאי לאסוף את התשובות וליצור "תיבת דמיון" עם הוראות לשימוש בדמיון שהציעו התלמידים, למשל: "לעצום את העיניים", "לנשום עמוק", "לקרוא סיפור", "לרקוד" ו"לשחק ב'כאילו'".
אפשר להיעזר בתיבה ברגעים שונים בחיי הכיתה ולפי הצרכים האישיים של התלמידים.
מה אני אוהב לעשות? – בעקבות השיר נוכל להתייחס לעולמם האישי של התלמידים ולשאול: מה אתם אוהבים לעשות? מה אתם עושים שעוזר לכם להרגיש טוב יותר?. גם כאן אפשר ליצור "תיבת רעיונות".
תרגיל בדמיון מודרך משותף – נבדוק יחד את כוחו של הדמיון: נעצום עיניים ונדמיין… גלידה! נעודד השתתפות בחוויה הדמיונית: אילו צבעים יש לגלידה? אילו טעמים? האם היא בגביע או בכוס? האם היא מטפטפת? האם יש עליה קצפת? נטעם. מממ… מה אנחנו מרגישים עכשיו?
אפשר לשלב דמיון מודרך בשגרת הכיתה.
משחק בכרטיסיות – "מה אני יכול לדמיין כשאני…" – המשחק מבוסס על כרטיסיות שכל אחת מתארת תחושה ו/או מצב: התרגשות לקראת אירוע חגיגי, קוצר רוח לקראת טיול, געגועים, פחד, מתח לקראת משימה מאתגרת, ביישנות. בכל סבב אחד המשתתפים מרים כרטיסייה ומציע הצעות למה שאפשר לדמיין בעקבות המתואר בה, למשל: מה אני יכול לדמיין כשאני כועס? אני יכול לדמיין חוף ים וגלים שקטים ומרגיעים.
השירים שבספר מציגים דברים שילדים אוהבים: לצייר, לאסוף גרוטאות, לטייל, חיות מחמד, לבקר את סבא וסבתא, להירטב בגשם… ומה תלמידי הכיתה אוהבים לעשות?
אלבום משותף – תוכלו להכין יחד אלבום כיתתי שמורכב מתמונה שכל תלמיד יביא מפעילות או מעיסוק בתחביב אהוב. אפשר לבקש בכל פעם מאחד התלמידים לספר לכיתה על הבחירה שלו.
נחום גוטמן (1898-1980) – זוכה פרס ישראל לספרות ילדים, צייר, מאייר, פסל וסופר. תוכלו להזמין את התלמידים להכיר יצירות נוספות מיצירותיו הרבות בציור, באיור ובכתב.
חוות דעת – עודדו את התלמידים לבחור יצירה מיצירותיו ולחוות את דעתם: האם יש יצירה שהם אוהבים במיוחד? מדוע בחרו דווקא בה? האם יש יצירה שלא אהבו?
קוביית משחק – כותרת לציור – כדאי להכין קובייה מקופסת קרטון ולהדביק עליה תמונות מיצירותיו של נחום גוטמן. בכל סבב מטילים את הקובייה וממציאים כותרת לציור שמופיע על הפאה העליונה.
השירים בספר מציגים רגעי חיים קטנים. בכל קריאה משותפת כדאי לבחור שיר אחר ולקרוא ביחד. האם השיר מזכיר לכם משהו שקרה לכם? זו הזדמנות עבורכם, ההורים, לשתף בחוויות מהיַלדוּת שלכם וכך ליצור קִרבה ושיתוף עם הילדות והילדים.
כדאי להתבונן יחד באלבומי תמונות של ההורים ולחפש רגעים מיוחדים מתקופת היַלדוּת. אפשר להתבונן גם בתצלומים מוקדמים של הילדות והילדים ולשתף ברגעים שצולמו. אילו זיכרונות הם מעוררים בכם?
איך כדאי לקרוא?בחירה אישית ועבודה קבוצתית – בטרם הקריאה אפשר לחלק לתלמידים את הספר ולבקש מהם לעיין בו. זו הזדמנות להתבוננות של המורה: מי מהתלמידים מדפדף? מי קורא את השירים? מי מתעכב על האיורים? מי מתייעץ? ניתן לבקש מהתלמידים לבחור שיר לפי איור או כותרת מסקרנים במיוחד. תוכלו לשאול: מדוע בחרתם בשיר זה? מה אהבתם בו? וכך לאפשר גם לילדים שמתקשים בבחירה להיחשף לאפשרויות שטמונות בשירים השונים.
שיר ואיור – כדאי לבחון את הקשר בין האיור לשיר: איזה חלק מהשיר מופיע, לדעתכם, באיור? האם האיור מתאר, לדעתכם, את הכתוב בשיר? האם הייתם בוחרים לאייר אחרת? בעבודה על השירים ניתן לשלב איורים משל התלמידים.
בחירת שיריםלפי נושא – תוכלו לחזור אל הספר ולבחור שירים המתאימים למצבים שונים בכיתה, לתקופה מסוימת בשנה או לאירוע מסוים, כמו: קיץ, יום הולדת, ליל הסדר ויום המשפחה.
כל שיר מציג חוויית ילדות אחרת ומְזמן שיחה שונה – כדאי לנהל שיח רגשי ולשאול: האם אהבתם את השיר? למה? האם חוויתם חוויה דומה? מה מצא חן בעיניכם בשיר ו/או באיור? איזה רגש עלה בכם בשעת הקריאה?
"למה תמיד מזכירים לי?" – שם הספר מזמן שאלה שמאתגרת את התפיסה שלפיה תקופת הילדות מורכבת מאוסף של רגעים קסומים ומרגשים. הכותרת מביעה תחושה שרוב הילדים והילדות מורגלים בה, משום שהם נתונים להוראות ולתזכורות מצד מבוגרים. הספר מציג בכנות, בחן ובהומור את חיי הילדים, הכוללים גם רגעי תסכול, בלבול, מבוכה ותהיות בנוגע להתנהגויות מקובלות ולנימוסים. הוא מאפשר הזדהות ומבטא מצבים שלא תמיד קל להם לבטא במילים.
איך מרגיש ילד? – בהשראת הספר ניתנת לילדים ההזדמנות לבטא את עולמם האישי. אפשר ליצור בשגרת הכיתה מעגל שיתוף קבוע שבו נפגשים בקבוצות קטנות ומשתפים בחוויות, במחשבות וברגשות. אפשר לשאול אותם, למשל: מה הם, לדעתכם, היתרונות הטמונים בהיותכם ילדים ומה הם החסרונות? באילו מצבים עדיף להיות מבוגר? מתי עדיף להיות ילד? מה מרגש אתכם במיוחד? מה מכעיס אתכם? מה מצחיק אתכם? מה אהבתם פעם והיום כבר פחות? ומה להפך?
ספרה של חגית בנזימן הוא חלק ממגמה בספרות הילדים המתארת את עולמם של הילדים "בגובה העיניים". חודשים מספר לאחר שפורסם ספרה "למה לאמא מותר?" יצא לאור ספרו של יהודה אטלס, "והילד הזה הוא אני", העוסק גם הוא בהתבוננות בעולם מנקודת מבטו של ילד. אפשר להתוודע לשירים שכתב אטלס, להשוות בין היוצרים ולהרחיב את מנעד ההיכרות עם ספרי שירה המתארים את העולם מנקודת מבטם של ילדים.
אילו סיפורים משפחתיים ההורים יכולים לספר לילדיהם מתקופת ילדותם-שלהם? כדאי ליידע את המשפחות על הגעת הספר ולעודד אותן לקרוא אותו עם הילדים ולעיין בדף ההצעות לפעילות שבסוף הספר.
התבוננו יחד ותנו לפעוט למצוא: היכן הציפור? האם היא מופיעה בעמודים נוספים? מי מלווה את הילד או הילדה לגן? כיצד מגיעים לגן – באופניים, בהליכה או בדרך אחרת? מי חובש כובע והיכן מופיע כלב?
כדאי להתבונן בעמוד האחרון ולשאול – "מה עושים הילדים בגן? מה אתם אוהבים לעשות במעון?"
בקריאות הבאות מומלץ להקריא את הספר בקבוצות קטנות, שבהן כל פעוט ופעוטה מחזיקים עותק משלהם.
כדאי לשאול את הפעוטות את השאלות הבאות:
מה הילדים שבספר רואים בדרכם לגן? מי נוסע במכונית? ומי רוכב על אופניים? מי חובש כובע? את מי מלווה כלב?
מדברים על הבוקר שלנו
תוכלו לעזור לפעוטות להתרגל לשגרת הבוקר: בקשו מהם להציג: כיצד הם מתעוררים בבוקר, מתארגנים ויוצאים לדרך, כיצד הם מגיעים למעון, ומי מלווה אותם, מה הם רואים בדרך למעון, מה קורה בסוף היום, מי בא לקחת אותם ומה הם עושים לאחר שהם מגיעים הביתה.
כדאי לדעת!
המוח של פעוטות מתפתח כאשר מקריאים להם ספר, מתייחסים לאיורים שבו ונותנים להם שהות להסתכל ולחפש פרטים שונים, כמו היכן החתול? מה עושה הילדה? מי יושב על העץ?
מה עושות האיילות בלילות? ואיך קוראים ספר שירים? ספרה של לאה גולדברג עשיר בשירים, וכל אחד מהם הוא עולם קטן בפני עצמו. תוכלו לדפדף בין השירים, לבחור שיר לפי האיור, לפי היכרות קודמת וטעם אישי, או לפי כותרת מסקרנת. כדאי לקרוא יחד את השיר, ולשוחח: האם אהבתם את השיר? מה אהבתם בו? מומלץ לחזור לשירים אהובים מדי פעם, וליהנות יחד מן היצירות.
חלק מהשירים שבספר מולחנים. אפשר למצוא אותם בערוצי המדיה ולהקשיב. אפשר גם לשיר אותם ביחד, לנגן בכלי נגינה אמיתיים או מאולתרים וללוות את השירה בתנועות ידיים מתאימות, . אפשר לצרף מנגינה אהובה לשיר שמצא חן בעינכם.
האיורים בספר צוירו על-ידי חמישה מאיירים שונים. כדאי לדפדף בספר ולחפש איורים שונים ולנסות לשער מה מוסיף או מדגיש האיור בשיר? האיורים בכל הספר נצבעו בצבעי ירוק, לבן וורוד. אפשר להתנסות בציור בשני צבעים ודף לבן וליצור ציור משותף משני צבעים: לערבב ביניהם, ליצור משבצות וקווים ולקבל השראה מהאיורים שבספר.
שלולית? אור וצל? ואולי ירח או ציפור? תוכלו לקחת מצלמה ולצאת לצלם בעקבות השירים. את התמונות ניתן להוסיף לספר או לערוך תערוכה משפחתית ולשלוח תמונות ושירים למשפחה המורחבת.
מומלץ לחזור ולקרוא בספר בכל זמן מתאים, גם בכיתה ב'.
תוכלו להקדיש פינה שבועית קבועה ל"שיר מאת לאה גולדברג", שבה תקראו בכל פעם שיר נבחר. כדאי לשוב ולחזור לקרוא שירים אהובים במיוחד, ואם השיר מולחן, לשיר אותו.
בחירת שירים לקריאה בכיתה:
כשהספר מגיע, כדאי לעיין בו ולבחור שירים שיתאימו לקריאה ולפעילות בכיתה:
שירים לתקופה מסוימת בשנה
שירים על נושאים שדיברתם עליהם בכיתה
שירים המשיקים לתחומי לימוד מסוימים
שירים מולחנים שכדאי להשמיע בכיתה
בכל פעם תוכלו להציג לפני התלמידים והתלמידות שירים מסוימים ולעודד אותם לבחור בעצמם את השיר שירצו לשוחח עליו בכיתה לפי הסקרנות המתעוררת בהם עם קריאת הכותרת, התבוננות באיור הנלווה לו או מידת ההיכרות המוקדמת עם השיר.
רעיונות לשיחה בעקבות הספר:
– אילו ספרים נוספים של לאה גולדברג אתם מכירים? האם יש בספר יצירות שכבר הכרתם?
– מדוע, לדעתכם, השם שנבחר לספר הוא "מה עושות האיילות"?
כדאי להקדיש זמן לקריאה בקול ולשוב ולקרוא שירים שהתלמידים והתלמידות אהבו במיוחד.
לפני קריאת השיר – כדאי להציג תמונה של איילה, למשל אייל הכרמל, ולהתוודע לבעל החיים. כדאי גם להאזין למנגינת השיר ללא מילים, ואם מתאים, לשאול אם מישהו מזהה את השיר.
שאלת פתיחה – מה אתם עושים בלילות? כדאי לכתוב את התשובות השונות של התלמידים והתלמידות ולשאול: מה, לדעתכם, עושות האיילות בלילות? כדאי לכתוב את התשובות השונות לצד התשובות על השאלה הקודמת ואז לקרוא את הבית הראשון. אפשר לבקש מהתלמידות ומהתלמידים להדגים כיצד האיילות ישנות בלילות.
התבוננות באיור – תוכלו להתבונן יחד באיור ולבחון כיצד האיילות ישנות. בשלב זה אפשר לבחון: אילו דמויות נוספות נמצאות באיור מלבד האיילות? כיצד מופיעות הדמויות השונות: כדמויות של ממש? כצלליות?
המשך השיר – כדאי להציג את השאלה שבפתח הבית השני: "מי שומר על חלומן המתוק?" וממנו להמשיך ולקרוא את הבית כולו.
מי הם הכּוֹֹס והתַּן? כדאי להציג את בעלי החיים הליליים הללו לפני הכיתה ולהאזין לקולות יללת התניםוקריאות הכוס. אפשר לשאול: האם אילו קולות נעימים? כדאי לעמוד על כך שבחשכת היער הקולות הללו עלולים להפחיד את האיילות הישנות, ושהירח, הוא שדואג לשנתן של האיילות.
חלומות – כדאי לשאול: על מה אתם חולמים בלילה? האם אתם זוכרים חלום טוב? האם ישנו חלום ששב ומופיע? על מה, לדעתכם, האיילות יכולות לחלום?
קריאת הבית השלישי – לאחר הקריאה כדאי לשוב לאיור ולחפש בו את החלום. ייתכן שיהיו שיאמרו, "זה לא ייתכן", "זה לא קורה באמת". במקרה כזה כדאי לעצור ולחשוב יחד: האם השיר הוא רק על מה שקורה במציאות? מה מאפשר לנו השיר כשהוא מציג לפנינו חלום ודמיון? האם החלום של האיילות מוכר לכם מעולמכם?
להתעורר – אפשר לשאול: מי מעיר אתכם בבוקר? איך אתם מתעוררים? לעבור לבית האחרון ולשאול: מי היא איילת השחר?
להרחבה – כדאי להציג את הביטוי "איילת השחר" ולחשוב יחד מדוע כך נקראת תחילת הזריחה.
קריאה רציפה ושירה – לאחר ההיכרות עם השיר כולו כדאי לחזור ולקרוא אותו ברצף, להכיר את הלחן שיצר יוני רכטר ולשיר אותו יחד בתום הפעילות ובהזדמנויות שונות.
שימו לב להסברים שמלווים חלק מהשירים. הם מספרים על הרקע לשיר ועל מקורות ההשראה של המשוררת. כדאי לקרוא את ההסברים ולהכיר אותם לתלמידים ולתלמידות. כדאי לקרוא את השיר פעם נוספת לאחר החשיפה להסבר ולחשוב יחד על הקשר בין ההסבר לבין השיר.
כדי להעצים את החוויה ניתן ליצור בעקבות השירים: להכין כובע קסמים, להתבונן בסרטוני טבע המתעדים איילות או חסידות, לצאת לטבע ולחלוק סיפורים אישיים על חלומות אישיים, על אגדות אהובות או על קשר לבעלי חיים. אפשר גם לשיר את השירים המולחנים ולחשוב על ההתאמה בין המילים לשיר: האם אתם אוהבים את המנגינה? האם היא מתאימה, לדעתכם, לשיר?
כמחווה ללאה גולדברג ולמאייר המקורי של הספר, אריה נבון, נבחרו ארבע מאיירות ומאייר אחד שיאיירו את הספר מחדש. כדאי לקרוא עליהם בסוף הספר.
הצעות בעקבות האיורים:
איורים אהובים – מדפדפים בספר בזוגות וכל אחד ואחת משתף באיור שאהב במיוחד. מתבוננים בפרטים ומשוחחים: מה אהבת באיור? מה גילינו מהתבוננות משותפת?
מציירים בעקבות שיר – כל תלמיד בוחר שיר ומצייר ציור בהשראתו. התלמידים והתלמידות מתבוננים בציורים של חבריהם ומנסים לנחש לאיזה שיר מתאים כל ציור.
מאיירים בשני גוונים – כדאי להתבונן בצבעים המעטים שנבחרו לאיור השירים ולהתרשם מהמגוון העשיר של איורים שניתן לייצר באמצעות שני צבעים ודף לבן. כדאי לתת לתלמידות ולתלמידים להתנסות באיור במגוון צבעים ולאחר מכן לצייר את אותו איור בשני גוונים בלבד. לאחר מכן אפשר לבחון את החוזקות של איור רבגוני ואת החוזקות של איור בעל גוונים אחדים.
מי המאייר או המאיירת? מציגים לפני הכיתה כמה איורים נבחרים של כל מאייר/ת ומתבוננים בסגנון האיור של כל אחד ואחת. בשלב הבא ניתן לדפדף בספר בזוגות ולעקוב אחרי האיורים של אחד ממאיירי הספר. ניתן לנסות לזהות מי אייר שירים נבחרים מהספר.
תוכלו להזמין את התלמידים והתלמידות ללמוד על תולדות חייה של לאה גולדברג, לספר על יצירותיה ולשאול: מה מעניין אתכם לדעת על היוצרת? היכן ניתן להשיג על כך מידע? האם יש יצירה מסוימת שאתם קשורים אליה במיוחד?
התלמידות והתלמידים יכולים לשתף את המידע בדרכים מגוונות: לכתוב, להקליט, לצייר ציור רגיל או קומיקס או להציג.
עץ הכוכבים 
מה עושים העצים? 
ילדה אחת ומטריה אחת 
מה? מה? תפוח אדמה! 
שותפים 
לאיבוד הלך לי זבוב 
אני וכל מיני חיות 
למה לובשת הזברה פיג'מה? 
אני אוהב לצייר 
למה תמיד מזכירים לי 
לאן לאן? לגן! 
מה עושות האילות 
אמבטיה לשבתיה 
מי כמונו הדובים 
הכבש השישה-עשר 
והילד הזה הוא אני 
רק אני ואתה – שירים לפעוטות 
הספר הרטוב 
יקינתון 
הדלת הירוקה 
הצבע השמיני 
מר סביון וגברת רקפת 
מעשה בחתולים ושאר החיות 
הטיול הקטן 
פרח נתתי לנורית 
אלף בית 
פעם ניצחתי שלושה ענקים 
דוד ירח בשמיים 
בַּרְוָזַיִם 
קְרִיאָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
חֵקֶר
שֵׁמַע
הַשְׁרָאָה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
חֵקֶר
יְצִירָה
שֵׁמַע
הַשְׁרָאָה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
שֵׁמַע
מִשְׂחָק
לָצֵאת הַחוּצָה
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
קְרִיאָה
שִׂיחָה
הַמְחָשָׁה
מִשְׂחָק
חֵקֶר
יְצִירָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
כְּלָלִי
שֵׁמַע
קְרִיאָה
שִׂיחָה
שֵׁמַע
קְרִיאָה
בִּשּׁוּל
יְצִירָה
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
קְרִיאָה
שִׂיחָה
הַמְחָשָׁה
בִּשּׁוּל
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
חֲגִיגָה
שֵׁמַע
הַעֲשָׁרָה
הַמְחָשָׁה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
כְּלָלִי
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
קְרִיאָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
קְרִיאָה
מִשְׂחָק
שֵׁמַע
מִשְׂחָק
כְּלָלִי
קְרִיאָה
קְרִיאָה
הַמְחָשָׁה
מִשְׂחָק
חֲגִיגָה
שֵׁמַע
כְּלָלִי
סִרְטוֹנִים
כְּלָלִי
קְרִיאָה
סִרְטוֹנִים
כְּלָלִי
קְרִיאָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
הַמְחָשָׁה
מִשְׂחָק
לָצֵאת הַחוּצָה
הַמְחָשָׁה
חֲגִיגָה
חֵקֶר
שִׂיחָה
קְרִיאָה
מִשְׂחָק
קְרִיאָה
חֲגִיגָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
מַעֲרָךְ
חֵקֶר
הַעֲשָׁרָה
כְּלָלִי
הַשְׁרָאָה
קְרִיאָה
מִשְׂחָק
יְצִירָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
הַמְחָשָׁה
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
קְרִיאָה
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
הַמְחָשָׁה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שֵׁמַע
הַעֲשָׁרָה
שֵׁמַע
קְרִיאָה
קְרִיאָה
הַמְחָשָׁה
יְצִירָה
מִשְׂחָק
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
שֵׁמַע
הַמְחָשָׁה
כְּלָלִי
יְצִירָה
הַמְחָשָׁה
כְּלָלִי
קְרִיאָה
שֵׁמַע
יְצִירָה
שֵׁמַע
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
שֵׁמַע
הַעֲשָׁרָה
יְצִירָה
הַעֲשָׁרָה
הַשְׁרָאָה
קְרִיאָה
כְּלָלִי
מִשְׂחָק
חֵקֶר
שִׂיחָה
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
יְצִירָה
סִרְטוֹנִים
קְרִיאָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
קְרִיאָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שֵׁמַע
בִּשּׁוּל
יְצִירָה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
כְּלָלִי
חֲגִיגָה
חֵקֶר
הַעֲשָׁרָה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
יְצִירָה
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
יְצִירָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
הַעֲשָׁרָה
יְצִירָה
סִרְטוֹנִים
קְרִיאָה
שֵׁמַע
חֲגִיגָה
כְּלָלִי
הַעֲשָׁרָה
שֵׁמַע
כְּלָלִי
לָצֵאת הַחוּצָה
הַעֲשָׁרָה
יְצִירָה
הַשְׁרָאָה
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
קְרִיאָה
שִׂיחָה
לָצֵאת הַחוּצָה
יְצִירָה
כְּלָלִי
הַעֲשָׁרָה
יְצִירָה
שֵׁמַע
הַעֲשָׁרָה
חֵקֶר
יְצִירָה
כְּלָלִי
כְּלָלִי
קְרִיאָה
כְּלָלִי
יְצִירָה
שֵׁמַע
הַעֲשָׁרָה
שֵׁמַע
מִשְׂחָק
הַשְׁרָאָה
יְצִירָה
חֲגִיגָה
הַשְׁרָאָה
סִרְטוֹנִים
כְּלָלִי
כְּלָלִי
יְצִירָה
כְּלָלִי
יְצִירָה
הַעֲשָׁרָה
יְצִירָה
שֵׁמַע
מִשְׂחָק
יְצִירָה
קְרִיאָה
הַמְחָשָׁה
יְצִירָה
יְצִירָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
הַעֲשָׁרָה
הַעֲשָׁרָה
הַעֲשָׁרָה
מִשְׂחָק
הַמְחָשָׁה
כְּלָלִי
לָצֵאת הַחוּצָה
חֵקֶר
יְצִירָה
יְצִירָה
חֵקֶר
לָצֵאת הַחוּצָה
שֵׁמַע
קְרִיאָה
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
הַעֲשָׁרָה
קִשּׁוּר
שִׂיחָה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
הַעֲשָׁרָה
קְרִיאָה
לָצֵאת הַחוּצָה
הַעֲשָׁרָה
יְצִירָה
כְּלָלִי
יְצִירָה
הַעֲשָׁרָה
יְצִירָה
יְצִירָה
סִרְטוֹנִים
יְצִירָה
שֵׁמַע
לָצֵאת הַחוּצָה
לָצֵאת הַחוּצָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
סִרְטוֹנִים
הַעֲשָׁרָה
קְרִיאָה
קְרִיאָה
קְרִיאָה
יְצִירָה
הַשְׁרָאָה
חֲגִיגָה
כְּלָלִי
כְּלָלִי
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
יְצִירָה
הַעֲשָׁרָה
הַשְׁרָאָה
יְצִירָה
חֲגִיגָה
יְצִירָה
שֵׁמַע
הַעֲשָׁרָה
כְּלָלִי
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
קְרִיאָה
כְּלָלִי
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
הַשְׁרָאָה
מִשְׂחָק
יְצִירָה
כְּלָלִי
כְּלָלִי
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
יְצִירָה
כְּלָלִי
קְרִיאָה
שֵׁמַע
הַמְחָשָׁה
כְּלָלִי
שֵׁמַע
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
כְּלָלִי
שֵׁמַע
קִשּׁוּר
הַעֲשָׁרָה
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
כְּלָלִי
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
לָצֵאת הַחוּצָה
הַמְחָשָׁה
כְּלָלִי
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
כְּלָלִי
מִשְׂחָק
מַעֲרָךְ
מִשְׂחָק
