ספרים אשר עוסקים בסובלנות יכולים להוות השראה ופתח לשיחה על המפגש עם מי ששונים מאתנו בדעותיהם, אמונותיהם או במנהגים שלהם. הספרים שלפניכם מעודדים את מציאת המשותף, ומסייעים בפיתוח היכולת לקבל ולכבד את האחר כשווה לנו, גם אם אינו דומה לנו.
ספרים שהגיבור או הגיבורה בהם אינם מושלמים ועושים טעויות, מעוררים הזדהות ומאפשרים שיח על נושאים שלא תמיד קל לדבר עליהם ישירות. נצלו את הספר לשיחה ולשאילת שאלות על המעשים והרגשות של הדמויות, ובעקבותיהן הילדים יוכלו לבטא מחשבות ותחושות מעולמם הפנימי.
כדאי לשאול את הילדים: "מה חשבתם על הדברים שאמר צ'יקו לפילחס?" "באילו מצבים יכולות להיאמר מילים פוגעות?", לשוחח איתם על מצבים דומים שהתמודדו איתם ולשאול: "אמרתם פעם דברים שהתחרטתם עליהם?" "ביקשתם סליחה?" "איך הרגשתם אחר כך?"
תוכלו לסייע לצ'יקו לבקש סליחה מפילחס בדרכים שונות – במכתב, בציור, בשיר או בריקוד. ה"עזרה" לצ'יקו תאפשר לילדים לפתח את המיומנות לבקש סליחה ולעשות תיקון גם במצבים שנראים קשים.
תוכלו לערוך תחרות קליעה משלכם בהשראת הסיפור. אפשר להכין חץ וקשת ממקלות ומגומי תפירה, או לקלוע כדורים לתוך דלי בתורות. אל תשכחו להחליט איזו חיה מחיות היער אתם!
הספר עוסק בהתמודדויות המוכרות לילדים מחייהם: כעס, פגיעה, חרטה וסליחה בין חברים. ההרחקה אל דמויותיהם של ארנב ופיל מאפשרת לגעת ברגעים שבהם חברים מחליפים ביניהם מילים קשות, ולהתבונן בחוויה של שני הצדדים: הפוגע והנפגע.
הספר מציע לילדים אפשרות לתיקון דרך לקיחת אחריות על מעשים שהם מתחרטים עליהם, דבר שלפעמים נחווה כבלתי אפשרי כמעט.
בהשראת הספר תוכלו לקיים בכיתה שיח רגשי ולפתח את המיומנות של בקשת סליחה אמיתית וכנה.
כדאי לקרוא את הספר כך שלכל ילד העותק האישי שלו. באופן זה יתאפשר לכל אחד לקרוא בקצב שלו ולעיין באיורים.
עצירת ניבוי – הריצה של צ'יקו לכיוון הבית של פִּילְחָס מתוארת בהרחבה. עִצרו בעמוד אחרי המשפט "דילג מעל שיחים ותלוליות" ושאלו את הילדים: "מה, לדעתכם, יקרה בהמשך?".
הבנת הסיפור – "מה ניסה צ'יקו למנוע? כיצד חשב למנוע זאת? למה הוא חשב שאם פילחס ישמע את המילים שאמר, הם כבר לא יהיו חברים? מה גרם לו להישאר ולבקש סליחה אף על פי שחשב ללכת?"
חרטה וסליחה – "איך, לדעתכם, הרגיש צ'יקו כשפילחס שמע את המילים שאמר? איך הרגיש פילחס? איך צ'יקו הרגיש כשהוא ביקש סליחה מפילחס? למה, לדעתכם, פילחס סלח לצ'יקו? קרה לכם שכעסתם ואמרתם דברים שאחר כך התחרטתם עליהם? מה עשיתם אחר כך? איך אתם מרגישים כשאתם צריכים לבקש סליחה? איך אתם מרגישים כשמבקשים מכם סליחה? לפעמים אומרים שמילים יכולות לכאוב יותר ממכות – לְמה הכוונה? מה אתם חושבים על זה? איך סולחים לחבר שאמר לנו משהו מעליב?" תוכלו להשתמש בדימוי של משחת שיניים, שברגע שהיא יוצאת מהשפופרת, קשה להחזיר אותה למקומה.
כדאי להמשיג עם הילדים את המושג קבלת אחריות – צ'יקו היה יכול להכחיש שאמר את הדברים או להגיד שהוא לא אחראי להם, כי הוא באמת האמין שפילחס לקח לו את החיצים, אך בסופו של דבר הוא החליט לבקש סליחה על המילים האיומות שאמר.
תוכלו להתייחס גם לביטוי עור של פיל – שאלו את הילדים אם שמעו אותו בעבר והסבירו להם את משמעותו. לאחר מכן תוכלו שאלו אותם את השאלות האלה: "האם, לדעתכם, לפילחס יש עור של פיל? האם מי שנראֶה גדול וחזק אינו נפגע ממילים? האם עור של פיל הוא דבר טוב או רע? האם הייתם רוצים שיהיה לכם עור של פיל? באילו מצבים?"
כדאי לדבר על היחס, או ההבדל הפיזי, בין פילחס לצ'יקו. בסיפור זה נשברת התפיסה הרוֹוַחת שלפיה הגדול הוא החזק, מכיוון שדווקא הפיל הגדול הוא עדין נפש.
לאחר הקריאה תוכלו להסב את תשומת ליבם של הילדים לפרטים שונים באיורים ולשאול: "איך נראים הבתים של כל אחת מהדמויות? מה אפשר ללמוד מהם על הדמויות השונות? // "בעמוד שבו צ'יקו מחפש את החיצים, חלק מהפריטים מודגשים בצבע, וחלק מהם בהירים ודהויים יותר. מה, לדעתכם, ניסה המאייר להמחיש?".
התייחסות להאנשה – פילחס וצ'יקו לבושים בבגדים, והם עומדים כמו בני אדם. תוכלו לשאול את הילדים למה הם מאוירים ככה, לדעתם, ולהסביר להם את המושג "האנשה".
שאלו: "באיזה אופן ניתן לראות באיורים את התנועה המהירה של צ'יקו?". באפשרותכם להציע לילדים להתנסות בציור של דמות רצה בהשראת האיורים.
הסיפור מתחיל בכעס של ציקו, נמשך בחרטה ובבהלה על המילים שאמר ומסתיים במילות שמחה ואהבה לפילחס.
כדי לתת ייצוג למנעד הרגשות וכדי לבדוק עם התלמידים אם הם זוכרים מקרים או ימים שבהם הרגש שלהם כלפי מישהו או משהו השתנה, אפשר להציע להם לנהל שיח בזוגות, כך שהאחד יגלם את תפקידו של פילחס, והאחר יגלם את תפקידו של צ'יקו.
במליאה שאחר כך אפשר לסכם את השיחות ולהתמודד עם שאלות נוספות, למשל: "מה היה קורה אילולא סלח פילחס לצ'יקו?".
כדאי לעודד את הילדים להביע דעה באמצעות שאלות, למשל: "האם פילחס היה צריך לסלוח? למה כן? למה לא?"
אחרי המשבר צ'יקו מעריך מחדש את חברו הטוב פילחס. תוכלו להזמין את הילדים להכין כרטיס ברכה לחבר או לחברה לכיתה שבו יציינו את הדברים הטובים שהם רואים בהם. החבר או החברה ייבחרו בהגרלה או בחלוקה שלכן מראש.
בהשראת האותיות המאוירות שבספר אפשר ללמד את הילדים לכתוב את המילה "תודה" או "סליחה" בכתב בלון.
תחרות "טלפון שבור" – אפשר לחלק את הכיתה לשתי קבוצות או יותר ולבקש מילדי כל קבוצה לעמוד בטור. הראשון בכל טור יקבל מכם פתק עם מילה כלשהי, זהה לשני הטורים, והוא יצטרך להעביר אותה הלאה על ידי לחישה באוזנו של מי שאחריו וכן הלאה. האחרון בטור יצטרך לכתוב על הלוח את המילה ששמע. הקבוצה שתצליח להעביר את המילה הנכונה במהירות הגדולה ביותר היא המנצחת.
מה מהיר ממה? בחרו שני מתנדבים. כִּתבו על הלוח הנחיה, כמו: "קִפצו על רגל אחת שלוש פעמים", "סמנו לב עם שתי ידיים", "תנו 'כיף' למי שהכי קרוב אליכם", או "התיישבו על כיסא." אחד מהשניים צריך לומר את ההנחיה הכתובה במהירות המרבּית, והשני צריך לבצע אותה במהירות המרבית. על יתר תלמידי הכיתה לקבוע מה מהיר ממה: לומר או לעשות.
הספר יכול לסייע להיערך לאירוע מיוחד או לאסוף זיכרונות מאירוע שהסתיים. לקראת חג, למשל, תוכלו לבחור בספר העוסק בחג ולשוחח: אילו אירועים מתוכננים לכם בחג? כיצד אפשר להתכונן לקראתו יחד, הורים וילדים? לקראת פורים אפשר להכין יחד תחפושת או משלוח מנות, ולאחר החג אפשר לקרוא שוב את הספר ולהיזכר בעזרתו ברגעים היפים שחוויתם יחד.
מסתובבים ברחבי הבית ובוחרים חפץ כלשהו: כף, עציץ, כדור או… שטיח. כל אחד מתאר תחפושת שכוללת את החפץ הנבחר: האם השטיח הוא חלק מתחפושת של מוכרת שטיחים? ואולי הוא שטיח מעופף? האם הכדור הוא חלק מתחפושת של ספורטאי? ואולי הוא אף של ליצן?
היכן בספר נמצאת תחפושת של אסטרונאוט? ומה בנוגע למלכת אסתר, ללוחמי אש, לשוטרות או לאלברט איינשטיין? תוכלו לחפש תחפושות באיורים. איזו תחפושת מצאה חן בעיניכם במיוחד?
אלברט איינשטיין [1879‑1955] היה מדען יהודי ממוצא גרמני. הוא השפיע רבות על עולם המדע ועל התפיסה של חוקי הטבע, הזמן והיקום בעזרת "תורת היחסות" שפיתח ומחקרים נוספים שערך. איינשטיין ניחן בחוש הומור ובדמיון, פעל למען שלום ואחווה ואהב להתכתב עם ילדים מכל העולם. איינשטיין תמך בהקמת האוניברסיטה העברית בירושלים ובמדינת ישראל.
הספר "המסכה של נבו" עוסק בחג הפורים, אך טמונים בו רבדים נוספים המתאימים לכל השנה. זהו סיפור על ילד מופנם ורגיש בעל עולם פנימי עשיר. הוא מרגיש בנוח בעולמו ובבחירה לעטות מסכה ביומיום. דוד, לעומתו, מתנהג באופן מוחצן ומתריס. קריאת הסיפור מאפשרת לילדים להזדהות עם הדמויות תוך כדי "הרחקה" – עיסוק בדמויות, ולא בהם – לשאוב עידוד מהן ולהכיר דרכי התמודדות עם מצבים חברתיים. פורים אישי – הספר מאפשר ביטוי לְיחס שונה של ילדים שונים לחג הפורים: מֵהם שמעדיפים המולה ומהם שמעדיפים שקט, מהם שאוהבים להתחפש ומהם שנרתעים.
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות, כשלכל ילד עותק משלו. כך יתאפשר לכל אחד לעקוב אחר רצף הסיפור. באיורים מופיעים פרטים המסייעים להעמקת ההבנה: הקישוטים בגן הקשורים לחג החנוכה או לט"ו בשבט מבהירים שנבו בחר להתחפש לאורך השנה כולה. עצירה לניבוי – כדאי לעצור ברגע דרמטי ומותח בסיפור כדי לעורר הקשבה ולעקוב אחר ההבנה של הילדים. תוכלו לעצור כאשר נבו ודוד, המחופש לאסטרונאוט, בונים יחד ולשאול: לפני שנמשיך לקרוא, אולי יש לכם ניחוש מי הוא האסטרונאוט? לאחר הגילוי, לאחר שדוד מסיר את הקסדה, כדאי לשאול: מה, לדעתכם, יקרה עכשיו?
שאלות הבנה – כדאי לשאול: מה נבו אוהב ללבוש לגן? מה עושה דוד לנבו בתחילת הסיפור? כיצד מגיב נבו על כך? האם נבו התחפש בפורים? ודוד? האם הם זיהו זה את זה כשהתחילו לשחק יחד? האם הם נהנו לשחק יחד? שיח רגשי – תוכלו לשאול בנוגע לתחפושת: מדוע, לדעתכם, נבו מתחפש כל יום, ואיך הוא מרגיש? מתי אתם מתחפשים, אם בכלל? מה אתם מרגישים כשאתם מחופשים? השיחה מאפשרת מגוון תשובות: יהיו ילדים שבדומה לנבו, יספרו שהם מעדיפים להתחפש בכל ימות השנה, ויהיו ילדים שיאמרו שהם מתקשים להתחפש בפורים. גיבורי־על – כמו נבו, יש ילדים וילדות שנמשכים לגיבורי־העל בשל אומץ ליבם ויכולתם לפתור כל בעיה. תוכלו לשאול: מדוע, לדעתכם, נבו בחר דווקא בתחפושות של גיבורי־על? מה מיוחד בגיבורי־על? איזה כוח הייתם בוחרים כגיבורי־על? מדוע? להמשך קריאה – "לא קל להיות גיבור־על", שחולק בספריית פיג'מה.
הצטרפות למשחק – ילדים שמתקשים להצטרף למשחק עלולים להגיב בתסכול, בזעם ובכוחניות כמו דוד. כדאי לשוחח על כך במפגש החוזר עם הספר, להתייחס לרגשות של הדמויות ולנסות לעורר בילדים אמפתיה. אפשר לשאול: מה קרה כשנבו ודוד שיחקו בגן? מדוע, לדעתכם, דוד בעט במשחקים של נבו? מה הרגיש נבו? מה הרגיש דוד? האם אתם יכולים לייעץ לדוד איך לפנות לנבו? האם קרה לכם מקרה דומה בגן או בבית?
לשחק לבד, להתבודד – אפשר לעקוב באמצעות האיורים אחרי נבו המְשַׂחק לבדו ולעודד שיחה על הצורך לכבד חברים שרצונם לשחק לבד. אפשר לשאול: מה נבו מרגיש, לדעתכם, כשהוא משחק לבד? מתי אתם אוהבים לשחק ולבד ומתי בחברותא? כיצד ניתן לשתף חבר ולהזמין אותו לשחק? להעשרה – "הכוחות שבדרך" – גיבורי־העל – רועי מצרף חבר
תחפושות – תוכלו להתבונן באיורי הילדים המחופשים ולשאול: אילו אביזרים מופיעים באיורים? האם ישנם ילדים שמחופשים בתחפושות דומות או זהות? אֵילו תחפושות מוּכּרות ואילו לא? האם יש תחפושות שהתחפשתם אליהן בעבר? האם יש תחפושות שתרצו להתחפש אליהן בעתיד?
משחק – מי אני ומי אתה? באמצעות גומייה או סרט מצמידים בכל פעם למצחו של אחד הילדים ציור או תצלום של תחפושות ואביזרים (כובע ליצן, כתר, חלוק רפואי). הילד אינו רואה את הציור או התצלום, ועליו לנחש מה מצויר או מצולם בעזרת שאלות שהוא שואל את חבריו למשחק.
משחקי תפקדים חשובים להתפתחות הילדים מבחינות שונות: רגשית, חברתית, שפתית, קוגניטיבית, ומבחינת התמודדות עם קונפליקטים. להעשרה – על משמעות ההתחפשות אצל ילדים
ערכי מורשת ומסורת – הסיפור והאיורים מציגים מאפיינים וסמלים של חגים שהם חלק מהווי הגן: משחק בסביבונים בחנוכה, נטיעת עץ בט"ו בשבט, התחפשות וקריאת סיפור המגילה בפורים. קבלת השונה – דמותו של נדב בסיפור מציגה ילד המתנהג קצת אחרת מהילדים האחרים. דרך הסיפור הילדים לומדים כי ניתן לחשוב אחרת, להתנהג באופן שונה מהמוסכמות החברתיות ולכבד את הבחירה של כל אחד ואחת.
מיומנות תוך־אישית – מודעות עצמית, מודעות לתהליכים פנימיים, הכרת נטיות ומאפיינים אישיים וייחודיים והזדהות איתם. מיומנויות בין־אישיות – מודעות חברתית, כלומר היכולת לפעול במצבים חברתיים מתוך הבנת האחר, גילוי אמפתיה כלפיו ומיומנויות חברתיות, כמו הצטרפות לקבוצה, קבלת האחר והתייחסות מכבדת לבחירתו בדרך משחק ובהתנהגות שונות מאלה שרוב הילדים בוחרים.
שפה ואוריינות – גילוי מסרים סמויים וגלויים בסיפור. כישורי חיים – הקוראים מתוודעים להתמודדות של ילדים עם מערכות יחסים ועם קשיים ולאופן מציאת פתרונות להם.
בכל ספר יש משהו לאהוב: המתח שבסיפור, הדמויות ואולי האיורים או המילים המיוחדות? בתום הקריאה כדאי לשאול את הילדים מה הם אהבו בסיפור, ולשתף מה אהבתם אתם, ההורים. אפשר גם לספר זה לזה אילו ספרים אהובים עליכם במיוחד ולמה.
פיץ וגמצוץ נמצאים יחד. היא מגדלת את הירקות והוא שומר עליהם. בינתיים הם מפטפטים, שרים ופשוט נהנים ביחד. אפשר לשוחח ולשאול את הילדים מה הם אוהבים לעשות עם חבריהם? כיצד הם מבלים יחד? זו הזדמנות להיזכר ולשתף את הילדים בחוויות עם חברי הילדוּת שלכם, ההורים.
מי אתה בעצם, גמצוץ? – צפייה בסרטון תכיר לכם את הגמצוצים שמופיעים בארץ, בכל חורף מחדש. רוצים ללמוד עוד? לכו יחד לספרייה או שוטטו ברשת וחפשו מידע על גמצוצים ופטריות אחרות.
אפשר לגדל ירקות גם אם אין חלקת אדמה: תוכלו להשרות בכלי שקוף עם מים ראש גזר חתוך, שיני שום, או את חלקם התחתון של חסה או סלרי. חכו בסבלנות, הוסיפו מים אם צריך, ולאט לאט תגלו שצומחים שורשים ועלים. תוכלו לגזום ולאכול אותם, או לשתול בעציץ, להשקות ולחכות לירקות החדשים שיגדלו.
בגינה של פיץ קורה משהו בלתי צפוי. בתחילה היא מתקשה לקבל זאת וכועסת: למה דווקא בגינה שלה?! מצבים לא צפויים – חיי ילדים בגן ובבית הם לרוב שגרתיים ומוכרים. עם זאת, בחייהם מופיעים מצבים לא צפויים ומפתיעים, חוויות וחברויות חדשות; הדבר נכון עוד יותר בשנה מאתגרת ולא שגרתית זו. גמישות מחשבה ופתיחות לחוויות חדשות – הופעתו של הגמצוץ גורמת לפיץ להיפתח, להתגמש, לחשוב על פתרונות, ולהתחבר אליו. גמישות מחשבה היא מיומנות חברתית המאפשרת להתמודד עם החדש והלא מוכר, ולהבין וכיצד להתמודד עם החידוש הלא צפוי. חשבנו שלא וגילינו שכן: בדומה לפיץ, ילדים רבים נוטים להתקומם או לחשוש כשהם נתקלים בדבר חדש. היכולת להתגמש שונה מילד לילד, אך היא חלק מכישורי החיים שכדאי ורצוי לפתח ולסייע לילדים להתמודד עם חידושים ושינויים. תוכלו לשלב את הספר בכל פעם שתרצו להעצים ו גמישות ופתיחות לחוויות. קשר עם חברים וחברות – הספר יכול להוות ליווי לכניסה של ילד או ילדה חדשים לגן, למקרים של אתגרים חברתיים ולעידוד ההיכרות בין חברים חדשים. משהו חדש שרציתי לשתף – תוכלו לקיים סדירות קבועה בה ילדות וילדים משתפים בחוויות ראשוניות ובדברים חדשים שניסו.
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות כשלכל ילד וילדה עותק אישי. כך אפשר לעקוב אחר הסיפור ואחר האיורים המרהיבים של איה גורדון נוי. מפגש חוזר עם ספר – לאחר שקוראים את הסיפור לראשונה ברצף, כדאי לקרוא אותו שוב ולהשתהות על האיורים שיכולים לסייע להבנה, לידע ולהנאה מהספר, כמו לזהות ירקות ולהבחין בפרטים הקטנים שבאיורים.
לאחר הקריאה תוכלו לשאול שאלות לקידום הבנת הסיפור – מדוע פיץ נבהלה?
מהו גמצוץ? מדוע פיץ התרגזה כשראתה את הגמצוץ? כיצד הגיב גמצוץ? מה הוא הרגיש עם התייחסות למשפט: "ובלבו גמצוץ הרהר: אלו רק צצתי במקום אחר". מה קרה כשהם שיתפו פעולה? איזה תפקיד קיבל הגמצוץ? מדוע הוא נעלם?
להבין רגשות – הרגשות של הדמויות משתנים ומתפתחים: מחשדנות ועד שתוף פעולה וחברות. כדאי לעקוב אחרי השינויים באמצעות המלל והאיורים. אפשר לשאול: מה הרגישה פיץ כשהגמצוץ נעלם? האם היא הופתעה? האם היא שמחה או עצובה? איך אנחנו יכולים לדעת? מדוע היא הרגישה כך? האם הוא ישוב לדעתכם?
הרגשות שלנו – האם גם לכם קרה שהרגשתם שנהניתם רק אחרי שהחוויה הסתיימה? האם הייתם עצובים שהחוויה נגמרה או שמחתם מכך שנהניתם? ואולי גם וגם?
תחזור מהר – אילו דברים מגיעים רק פעם בשנה ואנחנו מחכים שישובו? אולי יום ההולדת? עונה מסוימת? או ביקור משפחתי ?
חברות וקבלת השונה – פיץ אומרת לגמצוץ "אתה לא דומה לשום דבר" תוכלו לשאול: מה שונה בגמצוץ לעומת שאר הירקות? מה גרם לפיץ ולגמצוץ להנות יחד? האם יש להם גם דברים משותפים, לדעתכם?
מה משותףבינכם לבין החברים שלכם? ומה שונה? האם אתם נהנים יחד מהמשותף או מהשונה? ואולי גם וגם…?
יצורי טבע ודמיון – ניתן להגיש חומרים שונים מהטבע ולאפשר ליצור יצורי טבע כיד הדמיון.
הֶדְבֵּק [קולאז'] – האיורים בסיפור נוצרו בטכניקת הקולאז' בשילוב ציור, מילים וטקסטורות: עיתון, עלים, קרטון, ועוד. בהשראת האיורים תוכלו להכיר יחד את הטכניקה, ולהציע לילדים ליצור הֶדְבֵּק [קולאז']. מומלץ לאפשר להם לגעת ולחקור מרקמים שונים, לגזור או לקרוע, להדביק ולשלב צבעים.
פעוטות אוהבים להיות חלק מהסיפור: לחזור על מילים ועל צלילים שבספר או להציג את המעשים של גיבורי הספר. כך הם מזדהים עם הסיפור, מעשירים את עולמם הרגשי ורוכשים אוצר מילים ומושגים. לכן בזמן קריאה משותפת כדאי "לנגן" בחצוצרה, "לתופף" יחד בתוף בעזרת הידיים ו"לנצח" על מקהלה.
גילי מוצאת תפקיד שמתאים לה ומנצחת על התזמורת. בעקבותיה תוכלו לשוחח על התפקידים של הפעוטות בבית: מה הם יודעים ורוצים לעשות – לאסוף צעצועים? לטאטא רצפה? לעזור לערוך שולחן לארוחה?
לנגן ביחד כמעט כל חפץ יכול להיות כלי נגינה: אפשר למחוא כפיים יחד בקצב השיר או לאסוף כלי נגינה, קשקשנים וכלים שתמצאו. סיר עם כפות יכול להיות תוף, גליל נייר יכול לשמש כחצוצרה. אפשר גם לנסות להקיש על חומרים שונים ולבחון: אילו צלילים עולים מהקשה על עץ? על אריח רצפה? על מתכת? תוכלו להחליט על שיר אהוב ולנגן אותו יחד.
לנצח על תזמורת מי מנצח ומי מנצחת? – בזמן האזנה משותפת למוזיקה אהובה תוכלו להוסיף מקל קטן ו"לנצח" על הנגנים. אפשר לרקוד לצלילי המוזיקה ולהציג את הכלים השונים, ומדי פעם להתחלף בתפקידים.
מפגש ושיחה במעון לפני הקריאה – מי מנגן ומי מאזין? – כדאי להביא למפגש כלִי נגינה. הוא יכול להיות כלי צעצוע, כלי שהכנתם מסיר ומכפות, למשל, או כלי נגינה אמיתי שאחת מכן יודעת לנגן עליו. כדאי להאזין יחד למוזיקה ולאחר האזנה קצרה לשלב את כלי הנגינה ולהאזין לו משתלב בנגינה. בחירה – חשוב לשים לב שהמוזיקה מרגיעה ומהנה כדי לאפשר גם לפעוטות שרגישים לרעשים ליהנות מההאזנה. מי בא היום לכיתה? – בעקבות ההתנסות כדאי לספר כי היום מגיע ספר מיוחד המספר על… מוזיקה! המחשת הסיפור – בזמן קריאת הסיפור תוכלו להדגים את כלי הנגינה בעזרת תנועות ידיים: כך מכים על תוף וכך מנצחים על תזמורת. צלילים – כדאי להדגיש את הצלילים המופיעים בספר: "בים בם בום" לתוף, "פלינג פלנג פלום" לגיטרה, "טו טו" לחצוצרה. פעוטות שותפים לנגינה – גם הפעוטות יכולים לנצח כמו גילי ולפרוט על גיטרה כמו איתן, גם אם אין להם כלי נגינה. כדאי לעודד את כל הקבוצה "לנגן" בעזרת הידיים: לתופף, לחצרץ או לפרוט על גיטרה "בכאילו".
מוזיקה בחיי הכיתה מוזיקת מעבר – ניתן להשתמש בקטעי מוזיקה קבועים כדי לציין מעבר בין פעילויות, למשל לקראת ארוחת הבוקר או לקראת חזרה מהחצר לכיתה, וכך להקל על הפעוטות את המעברים. לפתיחת שעת סיפור אפשר לבחור בפתיח לפסקול של ספרי ספריית פיג'מה. מוזיקה ומצב רוח – מוזיקה היא העדפה אישית, מבטאת לא פעם את מצב הרוח ומשפיעה עליו. תוכלו להתאים אותה למצבים שונים בגן. אפשר לשאול את הפעוטות (ולהיעזר לשם כך בהורים) מה המוזיקה האהובה עליהם ולהשמיע אותה במפגש או בפעילות בקבוצות קטנות. מוזיקה או רעש? – כאמור, ישנם פעוטות הרגישים לצלילים גבוהים או רועשים. כדאי להתאים את הצלילים ואת העוצמה להעדפות רבות ככל האפשר.
כלי נגינה תוכלו להכיר כלי נגינה שמנגנים בהם במעון, כמו: משולש, תוף, מצילתיים, חלילית ומפוחית, להביט בהם ולבחון את צורתם, את החומר שהם עשויים ממנו ואת הצלילים שניתן להפיק מהם. איך מנגנים? – איברי גוף – אפשר לקשר בין כלי נגינה לאיבר שבעזרתו מנגנים: בתוף אנו משתמשים בידיים, בחלילית – בידיים ובפה, ובאילו איברים אנחנו משתמשים לנגינה במשולש או במפוחית? לאט-לאט – פעוטות מגלים את העולם ויכולים להשתהות ולבחון כלי נגינה אחד לאורך זמן, אפילו לאורך יותר ממפגש אחד. כדאי לאפשר להם לבחון שוב את החומר ואת הצורה של כלי הנגינה, למשש אותו, להאזין לו ולהפיק ממנו צליל. להעשרה – סרטון היכרות עם כלי נגינה. מנגנים בחפצים – בקבוק מים ריק עם אבנים קטנות יכול לשמש רעשן, מקל יכול לשמש מקל מנצחים, ומכסי סירים יכולים להפוך למצילתיים. אני מנגן וגם את מנגנת – כדאי לעודד שיתוף פעולה בעזרת השיר "אני מנגן על…" ולאפשר לפעוטות להחליף ביניהם כלי נגינה. מומלץ להעצים כל אחד מהנגנים ומהנגניות. השיר "אני מנגן" בביצוע עוזי חיטמן.
תזמורת במעון בעקבות הסיפור תוכלו לחלק לפעוטות כלי נגינה וליצור תזמורת שמחנכת מנצחת עליה. כדאי להתנסות בקבוצות קטנות וכך לאפשר לכל הפעוטות להיות גם מנצחי התזמורת, אם רצונם בכך. ניתן למחוא כפיים בקצב הניצוח ולהפסיק או להמשיך את המחיאות על פי הוראה של המנצחת על התזמורת. להעשרה – משחקים מוזיקליים – ילד מוזיקה – משחקים מוזיקליים
ביחד ולחוד בתחילת הסיפור הילדים מנגנים לבדם, ולאחר מכן הם מנגנים ביחד. כדאי ללמד את הפעוטות את המושגים "ביחד" ו"לבד" ולבחון איתם מה עוד עושים במעון לבד ומה עושים ביחד. לבד וביחד בחיי הכיתה – ביום-יום כדאי לשלב את המושגים "ביחד" ו"לבד", לדוגמה: "עכשיו כולנו עושים קבלת שבת ביחד"; "עכשיו כל אחד רוקד לבד, ועכשיו רוקדים ביחד".
אני יכולה! אני יכול! גילי לא רוצה לנגן, אבל מוצאת לעצמה תפקיד חשוב: להיות מנצחת על תזמורת! כמו גילי, לעיתים פעוטות לא מצטרפים לפעילות. לפעמים היא לא מוצאת חן בעיניהם, ולפעמים הם מחפשים לעצמם תפקיד שיתאים להם ושהם מרגישים שהם יכולים לבצע אותו. בעקבות הסיפור תוכלו לבקש מהפעוטות לספר מה הם יכולים לעשות: "אני יכולה לאסוף צעצועים", "אני יכול לעזור לסדר צלחות לארוחה", "אני יכולה להציע משחק לחבר"…
Toddlers like to be part of the story: Repeating words and sounds found in the book, or dramatizing the actions taken by the different characters. It is their way of identifying with the story, enriching their emotional worlds, and acquiring vocabulary and concepts. That is why, when reading together, you could “play” the trumpet, “beat” on a drum using your hands, and pretend you’re a choir conductor.
Gilly finds a job that suits her as the conductor of the orchestra. Following her decision, you too can discuss your toddlers’ roles at home: What can they do and what do they want to do? Pick up their toys? Sweep the floor? Help set the table for dinner?
Almost any item can become a musical instrument: You could clap together to the rhythm of the song, or collect any instruments, rattles, and utensils you can find. A pot with spoons can be a drum, a used roll of paper towels can be a trumpet. You could even try to tap various materials to find out what kinds sounds tapping wood makes? And what about tapping the floor? Or metal? You may enjoy picking one of your favorite songs and playing it together.
Are your toddlers conductors? While listening to your favorite music together, you could hold a small stick and “conduct”. Perhaps you could dance to the music, acting out the various instruments, and switch roles from time to time.
גלי וגאיה אוהבות לעשות דברים יחד, אבל גם לחוד: תוכלו לשוחח ולגלות: מה הפעוטות אוהבים לעשות עם אח, עם חברה או איתכם, ההורים? ומה הם אוהבים לעשות בעצמם, לבד?
משחק תנועה כמו גלי וגאיה, אפשר לצעוד ביחד: תוכלו להכין בבית שביל ולסמן אותו בחבל או בחפצים שונים, וללכת בטור – זה אחר זה ואולי יחד, זה לצד זה. אפשר גם להתחלף, כשכל פעם המוביל קורא: "בואו אחריי!"
או במעון – המחנכת הולכת בכיתת המעון, והפעוטות הולכים אחריה. מדי פעם המחנכת עוצרת ועושה פעולה מסוימת, והפעוטות מחקים אותה: נוגעים באף, קופצים כמו צפרדע, עפים כמו פרפר, נוגעים בחפצים שונים בכיתה ואומרים את השמות שלהם: שולחן, כיסא או ספר.
כדאי ללוות את ההקראה בתנועות שמסבירות את המילים: כשגלי אומרת "בואי אחריי", סמנו עם היד תנועה של "לבוא". כשגלי לא באה, סמנו עם הראש ועם היד תנועה של "לא". המחשה והצגה המחשה – בארגז הספרים מחכָּה לכן המחשה של גלי וגאיה במהלך הקריאה. להציג יחד – שתי מחנכות מציגות את גלי וגאיה: מה הן עושות יחד, ומה הן עושות לחוד. שיחה כדאי להתחיל בשאלות על תוכן הספר: מה גלי וגאיה עושות יחד? מה הן לא עושות יחד? מה עושה גלי, ומה עושה גאיה? בשלב הבא תוכלו לשאול את הפעוטות על עצמם: מה אתם עושים עם חברים וחברות: משחקים יחד? אוכלים יחד? ומה עוד?
תוכלו למצוא את בעלי החיים באיורים שבספר ולציין את שם החיה: ברווז, חיפושית, פרפר, צפרדע, כבשה. אתן והפעוטות יכולים להשמיע את הקול שלה ולהציג כיצד היא הולכת וזזה: "איפה הכבשה? בואו נִפְעֶה כמו הכבשה: מֶה מֶה מֶה." "איפה הצפרדע? איך מקרקרת צפרדע? בואו נקפוץ כמו צפרדעים!"
בית בונים ביחד או שלא בונים בכלל!
פעילות בעקבות ״איך בונים בית?״ שכתבה מיה מיטב ואיירה טליה דריגס.מה צריך?
☑️ נייר סול
☑️ מספריים
☑️ דבק
☑️ דמיון, יצירתיות ושיתוף פעולה!כל ילד וילדה חותכים בנפרד צורות פשוטות בצבעים שונים. אחר כך כולם מצטרפים זה לזו ומדביקים ביחד את החלקים, עד שמקבלים בית לתפארת שכולם עזרו לבנות 🏠
קראתם את הסיפור כמה פעמים? עכשיו כדאי לעודד את הילדות והילדים לנסות "להקריא" לכם את הסיפור במילים שלהם. שחזור הסיפור, בעזרתכם, תורם ליכולת ההבעה ולרכישת אוצר המילים ובעיקר – להנאה המשותפת מהסיפור.
כל הבתים בנויים מקירות וגג, דלתות וחלונות; מה מיוחד בבית שלכם? מה הופך אותו לשלכם? תוכלו לשוחח על חפצים ופריטים מיוחדים שנמצאים בבית שלכם ועל דברים שאתם עושים יחד בבית.
בכל סבב, אחד המשתתפים מכריז על נושא וכל שאר המשתתפים צריכים לשתף פעולה ולחפש יחד פריט מתאים: כשמכריזים "אדום" מחפשים בבית פריט אדום. בסבב הבא, משתתף אחר מחליט על נושא החיפוש, והשאר ממשיכים לחפש. אפשר לחפש פריטים שמתאימים להכרזה: "גדול", "קטן", "חמוד", "יָשָׁן", "צבעוני", "מעצבן" או "גלגל".
הטרמה – רצוי להקריא את שם הסיפור ולשאול: איך, לדעתכם, בונים בית? איך מתחילים? במה יש צורך? מומלץ להקריא את הספר בקבוצות קטנות, לשוב ולספר אותו כמה פעמים ולהפנות את תשומת הלב למסרים בסיפור, לאיורים ולהשתלשלות העלילה. לאחר הקריאה הראשונה – רצוי לברר הבנה מילולית: מה רצו הילדים לעשות? מי השתתף בבניית הבית? מה הִציעו הילדים? מדוע הבית התפרק בתחילה? מה סייע לילדים להצליח? מה קרה לליה? בסיפור יש מסרים סמויים – עידוד שיתוף פעולה, קידום חֲבֵרוּת והתחשבות. כדי לסייע לילדות ולילדים לגלות מסרים אלו, חשוב לשאול על הרגשות של הדמויות בסיפור: האם הילדים שהחלו את תהליך הבנייה אִפשרו לילדים נוספים להעלות רעיונות ולהצטרף? מדוע? כיצד הרגישו הילדים שהצטרפו? כיצד הרגישו הילדים כשהבית נהרס? כיצד הרגישה ליה כשהילדים האשימו אותה? וכיצד היא הרגישה כשהוזמנה לחזור? התבוננות באיורים יכולה לעזור בהבנת הרגשות שבסיפור. ייחוס וחיבור אישי למסרים – בשלב זה ניתן לשאול: האם גם לכם בגן יש לפעמים רעיונות משותפים? שיתוף פעולה תורם לתחושת הביטחון והשייכות. זו הזדמנות להכיר את המושג ולשלב אותו בשפת הדיבור והמעשה בגן. תוכלו לשאול: האם החברים בסיפור בנו יחד או שכל חבר וחברה בנו בנפרד? האם גם אתם בונים או מרכיבים דברים עם חברים בגן? אֵילו משימות אנחנו מבצעים בגן יחד, בשיתוף פעולה? אולי סידור החצר? ומה עוד? להעשרה – מילתהיוםבגן – יחד משחקישיתוףפעולה, אתר יוצרות שפה
לבד או יחד? – הגננת יכולה להניח חפצים קטנים על גבי משטח קשיח ולספר שעליה להעבירו לפינה בחדר. האם אפשר לעשות זאת לבד? – אחרי ניסיון והדגמה הגיעה העת לבקש מתנדבים לעזרה: הם יאחזו בקצות המשטח ויעבירו אותו יחד. ניתן לשאול – האם, לדעתכם, היה קל יותר לבצע את המשימה לבד או יחד? מדוע? יצירה משותפת – אפשר ליצור יחד יצירה חופשית בצבע או בהטבעת כפות הידיים על גבי משטח גדול . כדאי להתבונן יחד ביצירה ולהדגיש איך כל אחד תרם את חלקו לטובת משהו גדול ומשותף.
מה לעשות כשלכל אחד דעה שונה? – לשחק יחד, להחליט יחד ולהתפשר הם אתגרים בכל גיל, במיוחד בגיל הילדות. תוכלו לחזור אל הסיפור ולמצוא דוגמאות לכך. בהמשך אפשר לשאול: האם הילדים הסכימו על כל דבר? האם הם אמרו את דעתם זה לזה? האם בכל פעם אותם הילדים ויתרו? מה אתם עושים כשאתם רוצים לשחק באופן מסוים וחבר רוצה לשחק אחרת? מה אפשר לעשות כשלא מסכימים? לשתף חברים – בהשראת הסיפור ניתן לעודד ערנות למצבים שבהם חברים וחברות בוחרים שלא להשתתף בפעילות, או למקרים שבהם הם נעלבים ופורשים מהפעילות, ולטפח חֶמלה. תוכלו לחזור אל הסיפור בשעת הצורך ולשוחח: למה ליה הלכה? מה ומי עזרו לה לחזור? מה אפשר לעשות כשרואים חבר עצוב שיושב בצד?
כמו בסיפור, גם ילדי הגן יכולים לבנות בית ממגוון חומרים בקבוצה תוך שיתוף פעולה וקבלת החלטה משותפת. חשוב לאפשר להם להיות פעילים בתהליך התכנון, היישום והביצוע, וכך לסייע בפיתוח אישיותם, העלאת ביטחונם העצמי ותחושת המסוגלות שלהם. תהליך שכזה גם מכבד את הבחירות שלהם ומאפשר להם לממש אותן.
רצוי לשאול: איזה בית הייתם רוצים לבנות ולאיזו מטרה: בית לילדי הגן, בית לצעצועים, בית לציפורים בחצר, ואולי בית אחר?
הילדים יבחרו את החומרים שישתמשו בהם, יקבעו את סדר הפעולות ואת התפקיד של כל אחד ואחת בתהליך שייעשה בתיווך הגננת כדי ששיתוף הפעולה יהיה במיטבו.
במהלך הבנייה כדאי לעצור ולבדוק: האם יש צורך בשינוי? האם מישהו לא מרוצה? האם נתקלנו באתגר חדש?
את התוצרים אפשר להציג בתערוכה ולשתף את המשפחות. להרחבה – מקימיםביתןמקרטוניחלב מהעושיםכשנתקליםבקושי
ניסוי וטעייה – האם נוכל להרכיב קודם כול גג ורק אחר כך את הקירות? אפשר לחלק את הילדות והילדים לקבוצות. כל קבוצה תתנסה בעזרת קוביות או קופסאות ותתייעץ בנוגע למה שכדאי לעשות. הבתים מסביבנו – אפשר לצאת לטיול סביב הגן ולבחון את הבתים והבניינים – האם הם על עמודים או על יסודות אחרים? להרחבה – תהליכיתיכון– תכנוןובנייהבגן
המאיירת איירה בועיות דיבור שבהן היא מביאה את קולה של בובת הצב. בקריאות הנוספות אפשר להציג את הטכניקה ולהסביר אותה ולקרוא את תוכן הבועיות. לאחר מכן אפשר לחשוב עם הילדים מה היה הצב יכול לומר בשאר חלקי הסיפור.
מי ידע שמזלג יכול לברוא קיפוד?
הצעה לפעילות יצירתית נהדרת בעקבות הספר ״הקיפוד שאמר מה אכפת״.מה צריך?
✔️ דף
✔️ איור של קיפוד בלי קוצים
✔️ קצת צבעי גואש
✔️ מזלגצרו קיפוד חמוד, קוצני וצבעוני!
עכשיו רק צריך שיהיה אכפת לו 🦔
זו הזדמנות להכיר את המושג "התחשבות": הקיפוד לא התחשב בבקשה לפנות את הדרך, אך בהמשך הבין כי יש להתחשב באחרים: הקיפוד חשב רק על עצמו. העכבר והארנב, לעומת זאת, לא חשבו רק על עצמם, ועל כן יצאו לעזור לו על אף הגשם.
שיחה – תוכלו לשאול: איך היינו רוצים שיתחשבו בנו? מה נוכל לעשות בגן כדי להתחשב זה בזה?
כדאי לאסוף את הצעות הילדים ולהיעזר במושג "התחשבות" בנוגע ליחסים בגן.
התחשבות כחלק מהשגרה – אפשר להציע לילדים לספר על מישהו שהתחשב בהם במהלך היום ולעודד התנהגות כזו.
כדאי לצאת לסיור ברחבי הגן, להתבונן סביב ולחשוב מה אפשר לעשות כדי שיהיה לכולם נעים יותר: אולי צריך לנקות את המקום? לשתול צמחים? לסדר את המרחבים בגן בדרך שונה?
אפשר להרחיב את ההתחשבות בסביבה ולצאת עם הילדים לסיור בשכונה או ביישוב ולחפש מקומות שכדאי ואפשר לנקות, לשפר וכך להתחשב בשכנים.
כדאי לצלם את הסביבה לפני הפעילות, במהלכה ואחריה, להציג את התצלומים בגן ולשתף את ההורים.
שילוב הקהילה – אפשר לנסות לפעול בשילוב כוחות בקהילה, למשל: הורי הילדים בגן, ילדי גנים נוספים, ילדים מבתי הספר הקרובים, מועדון קשישים ועוד.
כיצד אנו יכולים לסייע לבעלי החיים בסביבה שלנו? רצוי לשתף את הילדים ולחשוב איתם מה ניתן לעשות בסביבה כדי לסייע לבעלי חיים וכיצד ניתן לקדם זאת. אפשר, למשל, להציע לחתולים ולכלבים קערות לשתייה ולהכין מתקני שתייה והאכלה לציפורים.
תוכלו לשוחח על התחשבות: מה זה "להתחשב"? מי התחשב במי בסיפור? – כדאי לשתף במקרים שמישהו התחשב בכם – מה קרה ואיך הרגשתם? ואיך תוכלו להתחשב זה בזה במשפחה?
מהירות הקול 
המסכה של נבו 
גמצוץ בגינה 
מוזיקה 
גלי וגאיה 
איך בונים בית? 
הקיפוד שאמר מה אכפת 
איתמר פוגש ארנב 
פיל ישן על השביל 
דומים וגם שונים 
המזוודה 
סיפור על טיול של ארנב וחתול 
כמה טוב להיות ביחד 
למה חתולים לא נחמדים? 
קרמר החתול יוצא אל היער 
אין לי עם מי לשחק 
הגשר 
שלושת הפרפרים 
אגדת גשר 
קְרִיאָה
שִׂיחָה
סִרְטוֹנִים
יְצִירָה
מִשְׂחָק
הַשְׁרָאָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
כְּלָלִי
מַעֲרָךְ
הַעֲשָׁרָה
שֵׁמַע
חֵקֶר
לָצֵאת הַחוּצָה
הַמְחָשָׁה
חֲגִיגָה
מַאֲמָר
בִּשּׁוּל
