ספרים עוזרים לילדים להכיר רגשות, לתת להם שֵׁם ולגלות הזדהות והבנה כלפי גיבורי הספר, ובעקבות זאת גם כלפי חברים ובני אדם בכלל. במהלך הקריאה כדאי להביט בהבעות הפנים של הגיבורים ולשוחח: איך לדעתכם הם מרגישים? האם הם כועסים? עצובים? ואולי שמחים או רגועים?
הילד בסיפור רב עם כולם, אבל איך אפשר לריב עם מטאטא או עם ברז? נסו גם אתם לבחור חפץ דומם ולהציג רגע משעשע של תקשורת איתו – אולי משחק משותף עם בובה, שיחה עם מכונית צעצוע, או "ברוגז" עם מעיל.
ילדים וילדות מזדהים עם גיבורי הספר, וכך מבינים טוב יותר את מי ששונה מהם, ומפתחים אמפתיה ויכולת הסתגלות למצבים חדשים. בזמן הקריאה כדאי להתבונן בהבעות של גיבורי הספר ולשאול: מה לדעתכם הם מרגישים? ומדוע?
ילדים וילדות מזדהים עם גיבורי הספר, וכך מבינים טוב יותר את מי ששונה מהם, ומפתחים אמפתיה ויכולת הסתגלות למצבים חדשים. בזמן הקריאה כדאי להתבונן בהבעות של גיבורי הספר ולשאול: מה לדעתכם הם מרגישים? ומדוע?
מה מתאים לכם לעשות יחד? – תוכלו לשוחח ולשאול: עם מי אתם אוהבים לשחק ובאילו משחקים? מה לדעתכם כדאי לעשות כשכל אחד רוצה לשחק במשחק אחר? אילו פתרונות נוכל להציע?
לשבת, לקפוץ ואולי להתכופף? – בכל פעם אחד המשתתפים בוחר עמוד מהספר, ומציג תנועה דומה לזו של גיבורי הספר. המשתתפים מחקים את התנועה ומחפשים את העמוד המתאים. הצלחתם? – זה הזמן להחליף תפקידים.
כִּתבו על דפים את שמות המשחקים שאתם אוהבים לשחק יחד, והוסיפו ציור שמתאר את המשחק: כדור, מחבואים ואולי תופסת? – הכניסו את הדפים לקופסה, ובכל יום שִלפו פתק ובדקו: האם תרצו לשחק יחד במשחק? – אם לא, תמיד תוכלו לשלוף פתק אחר או להוסיף משחק חדש לקופסה.
ילדים לומדים בהדרגה לשחק ביחד: עד גיל שלוש לערך ילדים משחקים לרוב במקביל ופחות יחד. לאחר מכן, בגילאי הגן, הם לומדים לשחק יחד. חלקם מעדיפים להוביל את המשחק, ויש שבוחריםלהיות מובלים על ידי אחרים וגם כך הם מרגישים שייכים ורצויים. ישנם כמובן ילדים שיחושו תחושות שונות במצבים חברתיים שונים וישנם ילדים שמבקשים לשנות או לרענן את תפקידם החברתי ואינם יודעים כיצד להשתלב באופן אחר מזה שנוצר . הספר "שנינו" נותן הזדמנות להאיר על ילדים "נוחים" כמו נוחולהעצימם! הספר יכול גם לעזור לילדים דומיננטיים להבחין ברגשות של חבריהם למשחק. ילדים יכולים להזדהות עם דמותו של נוח ושיחה על העלילה והמסרים הסמויים בסיפור עשויים לסייע בפיתוח הבנה חברתית וכישורים חברתיים.
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות כשלכל ילד וילדה עותק אישי, כך שיתאפשר לילדים להתבונן באיורים ולהבין טוב יותר את המבע של הדמויות ואת הרצף הסיפורי. זאת בעיקר משום שהספר שופע באיורים צבעוניים המשלימים את הכתוב ומדגישים את נקודות המבט השונות של הדמויות ואת החוויה השונה שלהן בפעילויות המשותפות. קריאה ראשונה – כדאי לשאול שאלות שיעסקו שינטרו בהבנת העלילה: במה משחקים הילדים? מי העומד? מי המתנדנד? איפה הסתתר נוח? מדוע הילדה נבהלה?
קריאות בקבוצות קטנות – הקריאות הבאות הן הזדמנות להעמקה בסיפור, להבנת הצד הרגשי של הדמויות ולטיפוח כישורים חברתיים ורגשיים: הילדה בסיפור חוזרת ואומרת לנוח שהם "פשוט מתאי…מים! ", תוכלו לבקש מהילדים לעיין באיורים ולשאול: האם לדעתכם גם נוח הרגיש שהם מתאימים? האם הוא נראה מרוצה במהלך המשחקים? מה נראה שלא התאים לו? מה קורה לדעתכם לילדה כשהיא לא מוצאת את נוח? מה השתנה במשחק אחרי שמצאה אותו? בסוף הסיפור, האם נוח עצוב או מוטרד? כיצד מתאים לו לשחק עכשיו? להתבונן באיור – אפשר להתבונן יחד באיור בו הילדה משתמשת במרבד כגלימה ונוח מחזיק את גלימתה, ולשאול: מה לדעתכם מרגישות הדמויות שבאיור? עולמם של הילדים – בשלב הבא, תוכלו לעסוק בחיי הילדים ולשאול: מה מתאים להם כאשר הם משחקים עם חברים? איך שמים לב לרצונות של חברים גם אם לא אמרו זאת במפורש? אפשר לבקש לשתף במקרים של אי הסכמה בין חברים: כיצד הרגישו? כיצד נהגו? כיצד התנהגו החברים? כיצד הם הרגישו? האם אפשר היה להתנהג אחרת? תוכלו לחזור אל הספר במצבים חברתיים שונים בהם תבחינו בילדים וילדות שאינם מרגישים שותפים למשחק, בהם ילדים "נגררים" אחר אחרים, או במצבים בהם הם אינם מצליחים לבטא מה מתאים להם.
הסופרת בחרה לקרוא לילד "נוח", שם שמרמז על היותו מתחשב ומשתף פעולה. תוכלו להעמיק בהבנת השם שנבחר: אפשר לחפש יחד את הפירוש למילה "נוח" ולהקריא לילדים ובעקבות כך לשאול: מדוע לדעתכם בחרה הסופרת לקרוא לילד בשם הזה? בהמשך אפשר להרחיב את ידע העולם ולהכיר את משמעותם של שמות נוספים, של ילדי וידות הגן למשל. להעשרה – הערך "נוח" באתר מילוג
בתחילת הסיפור הילדה מובילה את נוח בידה אל משחק המחבואים ואילו בסופו – נוח מוביל אותה. כדאי לאתר יחד את שני האיורים המציגים זאת. כהמשך לכך תוכלו לשחק משחק זוגות – ולאפשר לילדים לבחון את עצמם פעם כך ופעם כך: להוביל – ניתן לסמן מסלול מנקודה אחת לאחרת ולבקש מהזוגות לעבור את המסלול כשאחד מוביל מלפנים ואחד הולך בעקבותיו. אפשר להשתמש בעזרים כמו חישוק ששניהם אוחזים בו. ואפשר להשתמש בדמיון ולעבור אותו כקטר וכקרון. בתום המסלול הצמדים יתחלפו בתפקידים. בשלב האחרון, כל זוג פועל בשיתוף: הולכים במסלול זה לצד זה. להחליט – ניתן לבקש מהזוגות לעמוד אחד מול השני – כמו מול ראי. כשבכל פעם רק אחד מבני הזוג מחליט על תנועה, והשני מחקה אותה . אחרי מספר תנועות, ניתן להתחלף. בשלב האחרון כדאי להציע לילדים רצף קצר של תנועות שעליהם לבצע יחד. כדאי לשוחח בעקבות הפעילות – מה הייתה החוויה שלכם בכל אחד מהמצבים? האם ביקשתם דבר מה מהחבר – לעצור, למהר? האם הוא התייחס לבקשותיכם? האם נהניתם יותר כשהייתם המציג או כשהייתם הראי? ואולי בשני התפקידים?
קראתם את הסיפור כמה פעמים? עכשיו כדאי לעודד את הילדות והילדים לנסות "להקריא" לכם את הסיפור במילים שלהם. שחזור הסיפור, בעזרתכם, תורם ליכולת ההבעה ולרכישת אוצר המילים ובעיקר – להנאה המשותפת מהסיפור.
כל הבתים בנויים מקירות וגג, דלתות וחלונות; מה מיוחד בבית שלכם? מה הופך אותו לשלכם? תוכלו לשוחח על חפצים ופריטים מיוחדים שנמצאים בבית שלכם ועל דברים שאתם עושים יחד בבית.
בכל סבב, אחד המשתתפים מכריז על נושא וכל שאר המשתתפים צריכים לשתף פעולה ולחפש יחד פריט מתאים: כשמכריזים "אדום" מחפשים בבית פריט אדום. בסבב הבא, משתתף אחר מחליט על נושא החיפוש, והשאר ממשיכים לחפש. אפשר לחפש פריטים שמתאימים להכרזה: "גדול", "קטן", "חמוד", "יָשָׁן", "צבעוני", "מעצבן" או "גלגל".
הטרמה – רצוי להקריא את שם הסיפור ולשאול: איך, לדעתכם, בונים בית? איך מתחילים? במה יש צורך? מומלץ להקריא את הספר בקבוצות קטנות, לשוב ולספר אותו כמה פעמים ולהפנות את תשומת הלב למסרים בסיפור, לאיורים ולהשתלשלות העלילה. לאחר הקריאה הראשונה – רצוי לברר הבנה מילולית: מה רצו הילדים לעשות? מי השתתף בבניית הבית? מה הִציעו הילדים? מדוע הבית התפרק בתחילה? מה סייע לילדים להצליח? מה קרה לליה? בסיפור יש מסרים סמויים – עידוד שיתוף פעולה, קידום חֲבֵרוּת והתחשבות. כדי לסייע לילדות ולילדים לגלות מסרים אלו, חשוב לשאול על הרגשות של הדמויות בסיפור: האם הילדים שהחלו את תהליך הבנייה אִפשרו לילדים נוספים להעלות רעיונות ולהצטרף? מדוע? כיצד הרגישו הילדים שהצטרפו? כיצד הרגישו הילדים כשהבית נהרס? כיצד הרגישה ליה כשהילדים האשימו אותה? וכיצד היא הרגישה כשהוזמנה לחזור? התבוננות באיורים יכולה לעזור בהבנת הרגשות שבסיפור. ייחוס וחיבור אישי למסרים – בשלב זה ניתן לשאול: האם גם לכם בגן יש לפעמים רעיונות משותפים? שיתוף פעולה תורם לתחושת הביטחון והשייכות. זו הזדמנות להכיר את המושג ולשלב אותו בשפת הדיבור והמעשה בגן. תוכלו לשאול: האם החברים בסיפור בנו יחד או שכל חבר וחברה בנו בנפרד? האם גם אתם בונים או מרכיבים דברים עם חברים בגן? אֵילו משימות אנחנו מבצעים בגן יחד, בשיתוף פעולה? אולי סידור החצר? ומה עוד? להעשרה – מילתהיוםבגן – יחד משחקישיתוףפעולה, אתר יוצרות שפה
לבד או יחד? – הגננת יכולה להניח חפצים קטנים על גבי משטח קשיח ולספר שעליה להעבירו לפינה בחדר. האם אפשר לעשות זאת לבד? – אחרי ניסיון והדגמה הגיעה העת לבקש מתנדבים לעזרה: הם יאחזו בקצות המשטח ויעבירו אותו יחד. ניתן לשאול – האם, לדעתכם, היה קל יותר לבצע את המשימה לבד או יחד? מדוע? יצירה משותפת – אפשר ליצור יחד יצירה חופשית בצבע או בהטבעת כפות הידיים על גבי משטח גדול . כדאי להתבונן יחד ביצירה ולהדגיש איך כל אחד תרם את חלקו לטובת משהו גדול ומשותף.
מה לעשות כשלכל אחד דעה שונה? – לשחק יחד, להחליט יחד ולהתפשר הם אתגרים בכל גיל, במיוחד בגיל הילדות. תוכלו לחזור אל הסיפור ולמצוא דוגמאות לכך. בהמשך אפשר לשאול: האם הילדים הסכימו על כל דבר? האם הם אמרו את דעתם זה לזה? האם בכל פעם אותם הילדים ויתרו? מה אתם עושים כשאתם רוצים לשחק באופן מסוים וחבר רוצה לשחק אחרת? מה אפשר לעשות כשלא מסכימים? לשתף חברים – בהשראת הסיפור ניתן לעודד ערנות למצבים שבהם חברים וחברות בוחרים שלא להשתתף בפעילות, או למקרים שבהם הם נעלבים ופורשים מהפעילות, ולטפח חֶמלה. תוכלו לחזור אל הסיפור בשעת הצורך ולשוחח: למה ליה הלכה? מה ומי עזרו לה לחזור? מה אפשר לעשות כשרואים חבר עצוב שיושב בצד?
כמו בסיפור, גם ילדי הגן יכולים לבנות בית ממגוון חומרים בקבוצה תוך שיתוף פעולה וקבלת החלטה משותפת. חשוב לאפשר להם להיות פעילים בתהליך התכנון, היישום והביצוע, וכך לסייע בפיתוח אישיותם, העלאת ביטחונם העצמי ותחושת המסוגלות שלהם. תהליך שכזה גם מכבד את הבחירות שלהם ומאפשר להם לממש אותן. רצוי לשאול: איזה בית הייתם רוצים לבנות ולאיזו מטרה: בית לילדי הגן, בית לצעצועים, בית לציפורים בחצר, ואולי בית אחר? הילדים יבחרו את החומרים שישתמשו בהם, יקבעו את סדר הפעולות ואת התפקיד של כל אחד ואחת בתהליך שייעשה בתיווך הגננת כדי ששיתוף הפעולה יהיה במיטבו. במהלך הבנייה כדאי לעצור ולבדוק: האם יש צורך בשינוי? האם מישהו לא מרוצה? האם נתקלנו באתגר חדש? את התוצרים אפשר להציג בתערוכה ולשתף את המשפחות. להרחבה – מקימיםביתןמקרטוניחלב מהעושיםכשנתקליםבקושי
ניסוי וטעייה – האם נוכל להרכיב קודם כול גג ורק אחר כך את הקירות? אפשר לחלק את הילדות והילדים לקבוצות. כל קבוצה תתנסה בעזרת קוביות או קופסאות ותתייעץ בנוגע למה שכדאי לעשות. הבתים מסביבנו – אפשר לצאת לטיול סביב הגן ולבחון את הבתים והבניינים – האם הם על עמודים או על יסודות אחרים? להרחבה – תהליכיתיכון– תכנוןובנייהבגן
המאיירת איירה בועיות דיבור שבהן היא מביאה את קולה של בובת הצב. בקריאות הנוספות אפשר להציג את הטכניקה ולהסביר אותה ולקרוא את תוכן הבועיות. לאחר מכן אפשר לחשוב עם הילדים מה היה הצב יכול לומר בשאר חלקי הסיפור.
מה אפשר לעשות לבד? ומה עדיף לעשות יחד? תוכלו לשוחח עם הילדים על הדברים שכדאי לעשות עם אחרים ולחשוב מה הם יכולים לעשות בעצמם. עם מי נעים להם לעשות דברים יחד: בני משפחה? חברים? ואולי חיית המחמד?
תוכלו לערוך רשימת פעולות שנעים וכדאי לעשות בבית בשיתוף פעולה: לסדר את החדר, להכין ארוחה או לקרוא ספר אהוב. לאחר מכן רושמים כל פעולה על כרטיס נפרד ומקשטים. אפשר לשמור את הכרטיסים בקופסה מיוחדת ובכל יום לשלוף כרטיס ולבדוק: האם נרצה היום לשתף פעולה בטאטוא הבית? או במשחק תופסת משפחתי? אולי נרצה לשתף פעולה במשהו חדש?
אפשר להכין בבית מסלול תנועה ולהתקדם על רגל אחת, על שתי רגליים, לזחול על ארבע ואפילו על שלוש… יוצרים מסלול על הרצפה באמצעות חבל, ובכל פעם מתקדמים לאורך המסלול באופן אחר: פעם בקפיצות על רגל אחת, פעם בשמירת שיווי משקל כשכרית מונחת על הראש, פעם בזחילה ופעם בזוג, בשילוב ידיים, כי קל יותר לקפוץ על רגל אחת בשניים.
מה ילדי וילדות הגן אוהבים לעשות יחד? תוכלו לחשוב על כךולהתנסות בפעילויות שכדאי לעשות בזוגות או בקבוצה: לרקוד, להחזיק מצנח, להתנדנד, לגלול חבל, לשחק "אבן, נייר ומספריים", לשחק "משלוש יוצא אחד", לתת "כִּיף" וגם… לעמוד על רגל אחת ולהחזיק ידיים. ומה עוד?
לאחר ההתנסות תוכלו לשוחח עם ילדי הגן ולשאול: איך אתם מרגישים כשאתם משחקים יחד? מתי תוכלו להמשיך ולשחק יחד – כשתשחקו בחצר? בגן השעשועים? כשתזמינו חברים הביתה?
נחישותהיארצון חזק להגיע אל המטרה, החלטיות, תקיפות.
לילי, גיבורת הסיפור, נחושה להצליח לשבור את השיא בעמידה על רגל אחת.אפשר להכיר לילדים את המושג "נחישות" ולהסביר אותו.
שיחה על נחישות – נשאל: האם ומתי הייתם נחושים להשיג משהו?
מה אפשר לעשות כדי להצליח?
מדוע חשוב לתרגל?
להגשים חלומות – נברר עם הילדים: האם יש לנו חלום משותף שנרצה להגשים יחד? האם יש חלום שנוכל להגשים יחד ועל ידי כך נסייע לאחרים?כיצד נפעל בנחישות כדי לעשות זאת?
מה יהיה התכנון? מה הם השלבים? מי יכול לסייע לנו? לְמה אנו זקוקים?
ביטוי שפירושו ללמוד ולדעת את הדברים בקיצור, אך מתוך הבנתם. מקור הביטוי באגדה תלמודית על אדם שמבקש להתגייר לאחר שילמד את כל התורה על רגל אחת. שמאי הזקן מסרב לקבל אותו, ואילו הלל הזקן מקבל אותו ואומר לו: "ואהבת לרעך כמוך – זו כל התורה על רגל אחת, ואת השאר צא ולמד."
איך גיא הרגיש כשהוא הרס לעומר את הקרקס? ואיך עומר הרגיש כשראה מה שקרה? האם גם לכם קרה שאתם או הקרובים לכם הרסתם דבר-מה זה לזה? איך הרגשתם ומה עשיתם? האם הצלחתם לתקן? תוכלו לשוחח על התחושות שעולות בכם כשמשהו מתקלקל וכשאתם מגלים שאפשר לתקן.
משחק נשבר? צבע התקלף? מסמר יצא מהמקום? זה הזמן לתקן ולשפץ! מכינים רשימה של דברים שצריך לתקן בבית, ובכל פעם בוחרים פריט אחר מהרשימה ומתקנים. תוכלו גם להכין חפצים חדשים מחפצים ישנים. גרב ישן? – אפשר להכין ממנו בובת גרב! קופסה ישנה? – אפשר לצבוע אותה ולקשט בניירות ובמדבקות…
הקרקס מצית את דמיונם של מבוגרים וילדים כאחד, ודברים מרתקים רבים יכולים להתרחש בו. אפשר להקים קרקס בבית, להמחיז את הסיפור בעזרת תלבושות ואביזרים מתאימים, וגם לחבר בהשראתו הצגה חדשה על מה שמתרחש בקרקס צבעוני.
דפים קרועים יכולים להפוך ליצירה! צובעים דפים בצבעים שונים וקורעים אותם לפיסות קטנות. אפשר גם להשתמש בגזירי עיתון ובדפים משומשים. אחר כך מציירים יחד ציור על דף חלק, ובמקום לצבוע אותו מדביקים עליו את פיסות הנייר הקרועות והצבעוניות ויוצרים פסיפס!
הסיפור מעניק הזדמנות לטפח אצל ילדי הגן יוזמות של בנייה ויצירה (כמו הקמת קרקס, יצירת מסלול משחקי, פינת רגיעה ועוד). תוכלו לשים ברחבי הגן אביזרים, ריהוט, חומרים וכלים שיאפשרו לילדים להעלות רעיונות, לשתף פעולה, ליצור יחד, לפתור בעיות וליהנות מהתוצר המשותף, אך לא פחות מכך – מהדרך! להעשרה – ילדים מזמנים סביבות משחק ולמידה ילדי הגן יוצרים ובונים מרחבי משחק מרחבי משחק בגן העתידי
בעקבות הסיפור הילדים והילדות יכולים להקים פינה לתיקון דברים שבורים. בתחילת התהליך כדאי לשוחח ולתכנן יחד איפה תהיה הפינה, איך היא תיראה, ומה צריך להיות בה. התשובות לשאלות יובילו להקמת הפינה שבה יתוקנו דברים כמו משחק שהתבלה או ספר שנקרע. להעשרה –"שיפוצעצועים" – סדנת צעצועים בגן
מה עושים כשכועסים? – סרטון במרחב הפדגוגי – ילדי וילדות גן אשחר בתל-אביב לומדים להתמודד עם קונפליקטים וכעסים. אירועים ורגשות – ערכת משחק הכוללת קלפים מאוירים המציגים סיטואציות לפיתוח שיח רגשי, אתר "בין הצלצולים"
נוכל להכין יחד לוח מצב רוח, שיסייע בפיתוח מיומנויות של מוּדָעוּת לרגשות שלנו ושל הסובבים אותנו: "מד מצב הרוח" יציג כמה מצבי רוח, לדוגמה "שמח/ה", "בסדר", "עצוב/ה", "כועס/ת". חץ מחובר בסיכה מתפצלת יורה על מצב הרוח הנוכחי. תוכלו למצוא דוגמה ללוח מצב רוח באתר education.com וכן בפינטרסט emotional activities children
שיתוף הורים: לוח מצב רוח יכול לשמש כלי לשיתוף רגשות בחיק המשפחה.
אפשרויות היצירה רבות: האם תרצו להכין קיפוד ורוד? ואולי קיפודה כתומה? – התייעצו עם הילדות והילדים ואַפשרו להם ליצור מגוון יצירות. תוכלו למצוא הצעות ליצירה באתר פינטרסט תחת החיפוש "hedgehog craft preschool".
"טלי מתחת לשולחן" מתאר את מגוון התחושות והרגשות המתעוררים בנו בחיק המשפחה. הסיפור הוא הזדמנות לעסוק במשפחה הפרטית של כל ילד/ה ולשוחח בבית על הדמיון למשפחה של טלי ועל השוני ממנה: האם גם אצלנו ישנם ימים של כעס והתרחקות? של קִרבה והבנה?
אפשר לשאול את ילדיכם מה עשתה שירה כשהיא הצטרפה לטלי מתחת לשולחן. אפשר גם לשתף זה את זה בשאלה מה עוזר לכל אחד מכם לצאת ממצבי כעס, עצב או עצבנות. תוכלו להיזכר בפעם שעזרתם למישהו ושיפרתם את מצב הרוח שלו.
מה יקרה בדף הבא? כדאי לקרוא את הספר יחד כמה פעמים. תוכלו לעצור בכל עמוד ולשאול את ילדיכם, "מה יעשה ג'ורג'?". הילדים יכולים לחזור בקול רם על המשפט "אוי לא, ג'ורג'!"
מה מותר לג'ורג'? הסיפור מתאר את ההתמודדות של ג'ורג' עם דברים שאסור לעשות, אך ג'ורג' בוודאי עושה גם הרבה דברים מותרים! אפשר לחשוב עם ילדיכם אילו דברים טובים ג'ורג' אוהב לעשות ולהמציא סיפור משלכם: "כן כן, ג'ורג'!"
מה תעשה הבובה? תוכלו לבחור חיית פרווה או להכין בובת גרב פשוטה ולהמחיז יחד את הסיפור. אפשר לטייל עם הבובה בין חדרי הבית ולחפש "פיתויים" שונים. מה תעשה הבובה שלכם בכל חדר? כיצד היא תתנהג? האם היא תצליח להתאפק?
מה יעשה ג'ורג'?: אפשר לטייל עם בובת ג'ורג' ברחבי החדר והחצר ולחפש "פיתויים" נוספים. יחד עם הילדים אפשר לחשוב, מה מותר לג'ורג' ומה אסור לו? האם ג'ורג' תמיד מצליח להתאפק?
כן, כן ג'ורג': הסיפור מתאר את ההתמודדות של ג'ורג' עם הדברים שאסור לעשות. אבל ג'ורג' בוודאי עושה גם המון דברים מותרים! אפשר לחשוב יחד עם הילדים על כל הדברים המותרים שג'ורג' עושה.
כלבים מכל מיני סוגים: למי יש כלב בבית? האם הוא גדול או קטן? איזה צבע הוא? האם הפרווה שלו רכה? אפשר להביא מהבית תמונות של כלבים או בובות פרווה, לחפש ספרים נוספים על כלבים, לנוע בחדר כמו כלבלבים ולשחק משחקים בעקבות הספר.
מכינים בובת ג'ורג': אפשר להכין יחד עם הילדים בובת ג'ורג' מגרביים, מגלילי נייר טואלט או מחומרים אחרים. תוכלו לצרף את הבובות לחלוקת הספר לבתים, ובעזרתן יוכלו הילדים "לקרוא" את הסיפור להוריהם.
כל דמות בסיפור מתגוררת בבית שונה; בבית אבן מוקף חומה, בבית בנוי באדמה, בבקתת עץ, במאורה. אפשר לתת לילדים לצייר את הבית שלהם בחומרים שונים. בצבעי מים גואש או פנדה. אפשר להניח בפניהם גם בדים, גזירי נייר מקלות ארטיק ומגוון חומרים שונים כדי לעצב מהם את הבית שלהם. איך החומר שבחרו מתאים לאופיו של הבית שלהם?
הרגע בו שלושת החברים משלימים ומחזיקים ידיים הוא הרגע בו הם מתאחדים כדי לעזור לשועל. נדיבות ועזרה לזולת הם דבק מחבר. ניתן ליזום פעילות התנדבותית משותפת של ילדי הגן שגם תחבר ביניהם, למשל קישוט של קיר חיצוני בגן לשמחת העוברים והשבים, הכנת עוגיות ומשלוח שלהן בקופסה יפה לבית אבות, או הכנת משחק יפה אותו אפשר לתרום למחלקת ילדים בבית חולים.
אילו ספרים נוספים העוסקים בנושאי חברות ומריבות מכירים הילדים? תוכלו לקבץ יחד ספרים בנושא ולרכז אותם בתוך סלסלה או על מדף בפינת הספר. אפשר גם לבקש מהילדים וההורים להביא ספרים מהבית ולקרוא אותם יחד. ספרי ספריית פיג'מה מומלצים כוללים : "אגדת גשר", "בצד השני של העולם", "דב מצב-רוח טוב", "קרמר החתול יוצא אל היער" ועוד.
איוריה של מאיה שלייפר ממקמים את הסיפור בנוף גלילי מוריק. אפשר לבקש מהילדים להביט באיורים ולאפיין את הבוסתן הגלילי, במה מראה הגליל שונה ממראה השכונה שלהם? (האם אתם גרים בגליל?) כעת אפשר להביא את הבוסתן אל הגן: פורשים יריעת נייר גדולה על אחד מקירות הגן, והילדים מציירים עליה עצים, צומח, שמיים כחולים והרבה ירוק.
הסיפור גדוש בחרוזים נפלאים אפשר להכין מהם משחק זיכרון. מכינים כרטיסיות עם תמונות של חרוזים מתוך הסיפור, כרטיסייה לכל מילה: בית/זית, ארמון/רימון, קוץ/בוץ (ויש עוד חרוזים רבים בסיפור) בכל פעם ילד מרים שתי כרטיסיות וצריך למצוא את התמונה והחרוז שלה.
האיורים המרהיבים מוסיפים רובד נוסף לסיפור, וכדאי לעיין בהם מקרוב. מה עושה השועל בכל עמוד? איך משתנות הבעות הפנים של הילדים לאורך העלילה? האם שמתם לב כיצד בריכת המים משתנה במהלך הסיפור? תוכלו לבחור קטע אהוב מתוך הספר ולצייר אותו כיד הדמיון הטובה עליכם.
פתאום נשבה הרוח
שְׁמִירָה
אפשר לשחק במשחק תפקידים שבו אתם ההורים של אחד הילדים בסיפור
אפשר לשחק במשחק תפקידים שבו אתם ההורים של אחד הילדים בסיפור: שעת ערב מגיעה, והילדים חוזרים הביתה מלאי התרגשות. תוכלו לשאול אותם מה עבר עליהם היום בבוסתן ולבקש שיתארו לכם את חוויותיהם במילים שלהם.
בדמיון הכול אפשרי: חרוב הופך לחרב, זית – לסלט טעים, ורימון חצוי נהיה כתר מלכותי! אפשר לשחק משחק: כל אחד בתורו בוחר חפץ ומדגים, בפנטומימה, מה ניתן לעשות בו. המשתתף השני מנסה ְ לנחש למה הפך החפץ, ויחד ממשיכים להעלות רעיונות לשימושים נוספים.
רבים ומשלימים: בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח על מריבות בין חברים ולשתף זה את זה במריבה ובפיוס שחוויתם. בסיפור, לאחר המריבה, כל אחד מהילדים משחק עם עצמו. אפשר לשוחח עם ילדיכם מתי נעים ונוח להיות לבד ומתי מהנה יותר לשחק עם חברים.
האם בקרבת ביתכם יש בוסתן, פרדס או יער? כדאי לטייל בהם יחד! כמו הילדים בסיפור, גם אתם יכולים לאסוף זיתים ולסחוט מהם שמן, לשחק בחרובים או להתחבא מאחורי עצים. אפשר לאסוף עלים בכל מיני צבעים, לחזור הביתה, לקחת דף חלק ולמעוך ביד את העלים. העלים יפרישו נוזל צבעוני, וכך תוכלו לצייר ציור בצבעי הטבע.
כדאי לקרוא את השיר בקבוצות קטנות. אפשר להעניק לכל אחד הזדמנות להקריא בקול ולשים לב למקצב, לצלילים ולחרוזים (המשעשעים, לעתים) של ע. הלל. בתום הקריאה תוכלו לשוחח יחד: האם פעם רציתם להיות כמו מישהו אחר? אולי חלמתם על שיער מתולתל או בצבע אחר, להיות גבוהים יותר או נמוכים יותר, לגור במקום שונה מזה שבו אתם גרים?
בעזרת פאות, איפור ותחפושות אפשר להתחפש ולחוש איך זה להיראות אחרת. בסוף המשחק כדאי להדגיש את היופי ואת התכונות האהובות של כל אחד בקבוצה, ולעודד את הילדים לשמוח במי שהם ולראות את היופי בכל אחד.
בעקבות העלבון והכעס סומרים החתולים את עורם, זוקפים את זנבם ונמנעים מלדבר זה עם זה. תוכלו לשוחח עם הילדים על תחושת העלבון. כיצד אפשר להבחין אם חבר נעלב מאיתנו? מה כדאי לעשות במקרה כזה, וכיצד כדאי להגיב כאשר מישהו מעליב אותנו?
"נמשך הברוגז יום יומיים כי עקשנים היו השניים": אפשר לשוחח על כעסים ומריבות בין חברים, ועל התפייסות. שני החתולים מצליחים להתפייס לבד, ללא עזרה מבחוץ. אך לפעמים בן אדם שלישי, שאינו מעורב רגשית, יכול לסייע לחברים שרבו. כיצד פותרים מריבות בכיתה שלכם? מתי פונים למורה, מה תפקידם של ילדי הכיתה בגישור בין שני חברים שרבים, מתי אפשר להסתדר לבד? רצוי לחזק את יכולתם של הילדים להתפייס לבד וגם להשכין שלום בין חברים שרבו. בעקבות הסיפור אפשר להעצים את הילדים ולהנחיל נהלים חדשים בכיתה שיסייעו להתמודד עם כעסים, עלבונות ומריבות.
הילדים יכולים להכין בובות-יד בעזרת גרב ישן, בדים וכפתורים ולהמחיז את הסיפור – פעם במילים שלהם, פעם עם החרוזים של השיר. האם קשה לזכור את כל המילים בעל-פה?
מעשה בחתוליים ושאר החיות
שְׁמִירָה
להכיר עוד סיפורים או שירים מאת ע' הלל או אלונה פרנקל
זו הזדמנות להכיר עוד סיפורים או שירים מאת ע' הלל או אלונה פרנקל. בעקבות הקריאה תוכלו לבקש מהילדים לחפש בבית או בספרייה המקומית ספרים נוספים שלהם, להציג אותם בכיתה ולערוך תערוכה.
השיר מתאים לנושא השנתי "האחר הוא אני". ניתן למצוא מידע רב בקישורים הבאים: אתר משרד החינוך – נושא "האחר הוא אני": http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/ui/ תכנית מפתח הלב לחודש כסלו – על הערך "שונות": http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Yesodi/Hevra/MafteachHalev/Kislev.htm
האם פעם רציתם להיות כמו מישהו אחר? אולי חלמתם על שיער מתולתל או בצבע אחר, להיות גבוהים יותר או נמוכים יותר, לגור במקום שונה מזה שבו אתם גרים? בעקבות השיר "מעשה בחתולים" נסו להתחפש ולחוש איך זה להיראות אחרת. בסוף המשחק כדאי להדגיש את היופי ואת התכונות האהובות של כל אחד מבני המשפחה ולעודד את ילדיכם לשמוח במי שהם ולראות את היופי בכל אחד.
כדאי לדפדף בספר ולעיין יחד באיורים מלאי החן של אלונה פרנקל שמלווים את השירים השונים. האם כך דמיינתם את גיבורי השירים? גם אתם וילדיכם יכולים לצייר את החתולים, את הדוכיפת, את הנמלה ואת שאר החיות וליצור מהדורה משפחתית וייחודית של אוסף השירים.
מעשה בחתוליים ושאר החיות
שְׁמִירָה
כיצד אפשר להבחין אם חבר או בן משפחה נעלבים מאיתנו?
בעקבות העלבון והכעס סומרים החתולים את עורם, זוקפים את זנבם ונמנעים מלדבר זה עם זה. תוכלו לשוחח עם ילדיכם על תחושת העלון. כיצד אפשר להבחין אם חבר או בן משפחה נעלבים מאיתנו? מה כדאי לעשות במקרה כזה, וכיצד כדאי להגיב כאשר מישהו מעליב אותנו?
"נמשך הברוגז יום יומיים כי עקשנים היו השניים": בעקבות השיר אפשר לשוחח על כעסים ומריבות בין חברים ועל התפייסות. תוכלו לשתף זה את זה במריבות שהיו לכם ולהיזכר בדרכים שבהן התפייסתם.
האם ילדיכם מכירים עוד סיפורים או שירים מאת ע' הלל או אלונה פרנקל? בעקבות הקריאה תוכלו לחפש אצלכם בבית או בספרייה המקומית ספרים נוספים שלהם ולקרוא גם אותם יחד.
ספרי ילדים הם מראה וחלון לעולמם של ילדים. אפשר למצוא בהם את רגעי הקסם שבילדות וגם את רגעי הקושי. הקריאה בספרים שגיבורי הסיפור בהם נתקלים בשאלות ובאתגרים מאפשרת לילדים ללמוד מהם ולקבל מהם השראה ועידוד. כאשר קוראים יחד כדאי לחשוב כיצד הספר קשור לעולמם של הילדים ולשתף באירועים דומים מילדותכם. הקריאה המשותפת היא בסיס לשיחה ולחיבור ומייצרת הרגשת קִרבה, לאירועי הספר וזה לזה.
קרמר החתול אוהב לשחק במשחקים של חתולים, וגם אתם יכולים! בכל סבב אחד מבני המשפחה בוחר לקפוץ, להתגלגל, ליילל או להרים זנב, וכל השאר מצטרפים. תוכלו להביט באיורים ולקבל רעיונות חתוליים. ..
כאשר מביטים באיורים בספר מגלים כל מיני חיות: כאלה שמכירים מהסביבה הקרובה וכאלה שפוגשים פחות. חפשו את בעלי החיים באיורים; ואם יש חיה שמסקרנת אתכם, תוכלו לחפש עליה מידע במרשתת.
מאיר שלו [2023-1948] היה סופר ועיתונאי, כתב למבוגרים ולילדים. שלו נולד בנהלל וקיבל השראה לכתיבתו מהנופים, מבעלי החיים ומהאנשים של עמק יזרעאל. הושפע גם מסיפורי התנ"ך, שעליהם למד מאביו הסופר והמחנך יצחק שלו. שלו נחשב אחד הסופרים הישראלים הנקראים ביותר, למבוגרים ולילדים כאחד. מספרי הילדים האהובים שכתב הטרקטור בארגז החול ואבא עושה בושות.
יוסי אבולעפיה [נולד ב־1946] מאייר, קריקטוריסט, אנימטור וכותב ספרי ילדים. זכה בפרסים רבים על יצירותיו. אבולעפיה אייר את רוב ספריו של מאיר שלו. איוריו מרובים פרטים ועם זאת קלילים, מחויכים ואוהבי אדם וטבע.
כמו הקנגורו הכחול, ילדים רבים מבקשים לדעת שאנחנו "רואים אותם", שהם יקרים לנו, שלא שכחנו אותם בהמולה של המסגרת הקבוצתית. בעקבות הסיפור כדאי לחשוב על ילדי הגן שלך. האם יש ילדים שקטים יותר, מסתגלים, "מסתתרים" – שאולי זקוקים לחיזוק יתר לרגשות שלנו כלפיהם?
הסיפור על הקנגורו של מאיה הוא הזמנה לשתף חברים בגן בחוויות ביתיות ומשפחתיות. אפשר: לשוחח על רגשות מיוחדים כלפי חפצים, בובות או צעצועים. לבקש מהילדים להביא לגן בובות או צעצועים אהובים ולספר לחבריהם עליהם. לבקש מהילדים וההורים להכין דף שמתאר בובה אהובה שלהם, עם תיאור הבובה, מאיפה היא הגיעה, מה אוהבים לעשות איתה וכד'. לבקש מההורים לצלם את ילדיהם מחזיקים את הבובה או הצעצוע, להדפיס את התמונה ולקשט לה יחד מסגרת. אפשר להכין תערוכה בגן של צילומי הילדים עם הבובות.
האיורים המלווים את הסיפור רומזים על השינוי ברגשותיו של הקנגורו הכחול ככל שמתווספות עוד ועוד בובות למיטה של מאיה. בזמן שהילדים מדפדפים בספר אפשר לבקש מהם לחקות את הבעות הפנים של הקנגורו ולתאר במילים כיצד לדעתם הוא מרגיש בכל תמונה.
אפשר לשאול את הילדים: למה לדעתם מאיה הסכימה לתת לאחיה הקטן צעצועים רבים, אך לא ויתרה על הקנגורו הכחול? מה מדיניות הגן שלך בנוגע להבאת חפצים אישיים לגן? האם בגן יש חפצים או בובות בגן שקל יותר לחלוק, ואחרים מהם הילדים מתקשים להיפרד?
כדאי לחפש תמונות שרועי, אחיה הקטן של מאיה, מצויר בהן. אפשר לספר יחד את העלילה לפי זווית הראייה של האח הקטן, ולנסות לחשוב כיצד הוא מרגיש בזמן קריאת הסיפור ובסופו.
האם לילדי הגן בובות שאינן קשורות אליהן, ושיהיו מוכנים לחלוק עם אחרים? אפשר לבקש מכל ילד להביא מהבית בובה, צעצוע או משחק ישן עליו הוא מוכן לוותר. יחד כדאי לחשוב למי לתרום את הבובות, כדי לשמח אחרים.
המתנות שמאיה מקבלת לאורך הסיפור חדשות ויפות, ואילו הקנגורו הכחול ישן ומוכר. לפעמים גם אנחנו מעדיפים את החדש והיפה מן הישן והמוכר. איך בוחרים על מה לוותר? קריאה משותפת של הסיפור מעניקה הזדמנות לשיחה עם ילדי הגן בנושא החלטות קשות והתלבטויות.
לקנגורו הכחול צפוף במיטה של מאיה, אבל לעתים קרובות דווקא חמים ונעים לנו לשכב יחד במיטה! בעקבות הסיפור אפשר לשיר את השיר "שובבים במיטה" (המתחיל במילים "במיטה אחת לא כל כך גדולה") שכתבה והלחינה דתיה בן-דור ולהתגלגל יחד.
האם לילדיכם יש בובה או צעצוע שהם אוהבים במיוחד? קריאה משותפת של הסיפור על הקנגורו של מאיה מזמנת שיחה עם ילדיכם על רגשות מיוחדים כלפי חפצים, בובות או צעצועים.
תוכלו לצלם את ילדיכם מחזיקים בובה או צעצוע אהוב, להדפיס את התמונה ולקשט לה יחד מסגרת. התמונה הממוסגרת תשמש מזכרת גם בשנים הבאות; היא תזכיר לילדיכם את הקשר המיוחד שהיה להם עם הבובה.
הקנגורו הכחול של מאיה
שְׁמִירָה
לדפדף עם ילדיכם בספר ולבקש מהם לתאר במילים כיצד לדעתם הקנגורו מרגיש בכל תמונה.
האיורים המלווים את הסיפור רומזים על השינוי ברגשותיו של הקנגורו הכחול ככל שמתווספות עוד ועוד בובות למיטה של מאיה. תוכלו לדפדף עם ילדיכם בספר ולבקש מהם לתאר במילים כיצד לדעתם הקנגורו מרגיש בכל תמונה.
מאיה מדקלמת לפני השינה: "אני אוהבת אותך, קנגורו כחול". גם כשנוספים צעצועים חדשים היא מסיימת תמיד באותו פזמון. איך אתם מתכוננים לשינה? האם גם לכם יש דקלום, שיר מיוחד או טקס לפני השינה?
תוכלו לשוחח עם ילדיכם: למה לדעתכם הסכימה מאיה לתת לאחיה הקטן צעצועים רבים, אך לא ויתרה על הקנגורו הכחול? האם לילדיכם יש חפצים או בובות שקל להם יותר לחלוק, ואחרים שהם אינם מוכנים להיפרד מהם?
הקנגורו הכחול של מאיה
שְׁמִירָה
לחפש עם ילדיכם תמונות שרועי, אחיה הקטן של מאיה, מצויר בהן
תוכלו לחפש עם ילדיכם תמונות שרועי, אחיה הקטן של מאיה, מצויר בהן. אפשר לספר יחד את העלילה לפי זווית הראייה של האח הקטן, ולנסות לחשוב כיצד הוא מרגיש בזמן קריאת הסיפור ובסופו.
למאיה ולקנגורו הכחול יש קשר מיוחד, והוא אינו נחלש גם כשנוספות בובות חדשות. האם גם לכם יש יחסים מיוחדים עם חברים ובני משפחה? בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח עם ילדיכם על קשרים עם אנשים, ולחזק את הביטחון שלהם ברגשותיכם כלפיהם.
הקנגורו הכחול של מאיה
שְׁמִירָה
קריאה משותפת של הסיפור מעניקה הזדמנות לשיחה עם ילדיכם בנושא החלטות קשות והתלבטויות.
המתנות שמאיה מקבלת לאורך הסיפור חדשות ויפות, ואילו הקנגורו הכחול ישן ומוכר. לפעמים גם אנחנו מעדיפים את החדש והיפה מן הישן והמוכר. איך בוחרים על מה לוותר? קריאה משותפת של הסיפור מעניקה הזדמנות לשיחה עם ילדיכם בנושא החלטות קשות והתלבטויות.
לקנגורו הכחול צפוף במיטה של מאיה, אבל לעתים קרובות דווקא חמים ונעים לנו לשכב יחד במיטה! אתם מוזמנים להתכרבל יחד, לקרוא ספרים במיטה, ובהשראת הסיפור להכניס למיטה בובות אהובות. תוכלו גם לשיר את השיר "שובבים במיטה" (המתחיל במילים "במיטה אחת לא כל כך גדולה") שכתבה והלחינה דתיה בן-דור.
כיום לא מקובל לכנות ילדים בשמות כמו "ילד רע", אלא להצביע על ההתנהגות והמעשים, שיכולים להיות פוגעים, לא מקובלים, מוּטעים ועוד.
"הילד הרע" מעניק לנו הזדמנות לעסוק עם הילדים בשאלות מורכבות ביחס לאחריות אישית והאפשרות לשינוי:
איך אנו מסבירים את מעשיו של גד? מה גורם לו להתנהג כך? כיצד לדעתנו מרגיש גד כשהוא "מתבלבל" במעשים או בשפה? האם "הילד הרע" הוא חלק מגד, או דמות חיצונית – כפי שצייר דני קרמן? מהו הערך של דוגמא אישית, כשקוראים את תגובות המבוגרים למעשיו של גד? כיצד מתייחסים למשאלה של גד בסוף השיר?
המסורת היהודית מכירה בקיומם זה לצד זה של טוב ברע בכל אחד מאיתנו. ביהדות מכנים אותם יצרים: יצר טוב, ויצר רע. על ילדים ומבוגרים כאחד להשקיע מחשבה ומאמצים רבים כדי להתמודד עם הרע.
איך ילדים לומדים לשלוט ביצרים ודחפים שלהם? במגוון אמצעים: דוגמא אישית, שיחות והסברים, סיפורים והמחזות, ותרגול חוזר.
נצלו אירועים בגן בהם ילדים מתאפקים ומווסתים את עצמם – וגם אירועים בהם הם אינם מתנהגים כראוי -ל"הזדמנויות למידה", כדי לציין את האפשרויות והבחירה העומדות לפנינו. אפשרו לילדים לתקן את עצמם, ושבחו אותם על נסיונותיהם "לכבוש את היצר" ולהפוך לגיבורים! (שימו לב לשורש המשותף למילים "גיבור", ו"להתגבר")
שירי תנועה וידיים עם שינוי בקצב הם הזדמנות יפה לתרגל שליטה עצמית: שולטים בגוף שלנו, ולא נותנים לו לשלוט בנו! כך מעודדים ילדים ליטול אחריות על הידיים, הרגליים, הפה…
מי הגיבור שלי? האם הגיבורים של ההורים שונים מאלה של הילדים? אולי הגיבור שלי הוא חבר או בן משפחה שהתגבר על קושי – הצליח לקשור שרוכים, התגבר על ליקוי או מחלה, למד לרכוב על אופניים. אולי הוא מישהו מפורסם שעשה טוב לאחרים. ואולי הוא אדם עם כח, שנלחם באויב וניצח.
חודש כסלו וחגיו עוסקים רבות באור וחושך. זכרו: לחושך תפקיד חשוב. הרי בלעדיו אין משמעות לאור!
גד מנסה לגרש את "הילד הרע". שירו "באנו חושך לגרש!" והתייחסו לדימויים שונים של חושך, כולל ה"חושך" שבמעשים.
מתי אותה פעולה נחשבת טובה, ומתי היא נחשבת רעה? חשבו על הילדים על דוגמאות: למשל, אסור לבעוט בחפץ או חבר, אבל רצוי מאד כשמשחקים כדורגל! בבית או בגן לא צועקים, אבל כן מותר לצעוק כדי שישמעו אותנו מרחוק.
אור וחושך, טוב ורע קיימים זה לצד זה בתוך עצמנו ובעולם כולו. אפשר להמחיש זאת תוך יצירה, לדוגמא:
תנו לילדים לצייר ציור בצבע שעוה על דף. כסו את הדף כולו בצבע פנדה שחור, תנו לילדים "לקלף" את החושך מהדף, וגלו תחתיו ציור מואר וצבעוני.
הצמידו זה לזה שני בריסטולים, אחד לבן והשני שחור, וגזרו דמות של ילד או ילדה משני בדפים. חברו יחד את הדמויות וקשרו אותן למקל. צרו כך בובה על מקל שהיא מייצגת את קיומם של טוב ורע בתוך אותה דמות. תוכלו להמחיז בעזרת הבובות סיטואציות בהן הדמות מתחילה בשחור, עושה שינוי בהתנהגות והופכת ללבן. תוכלו להדגיש את האחריות במעשינו, בכך שאנו בוחרים איזה צד להבליט.
ניתן גם ליצור בובה של גד ו"הילד הרע", בדומה לאיורים של דני קרמן: גזרו דמות של ילד מבריסטול לבן. גזרו דמות קטנה יותר מבריסטול שחור, והצמידו אותו לדמות של גד בעזרת סיכה מפוצלת. הילדים יוכלו להזיז את הדמות השחורה בהתאם למצב: כאשר הוא "צץ" מחוץ לגד, מה קורה? ומה גד עושה כדי לשלוט בו? (הוא מנסה לגרש אותו החוצה לא להכניס אותו פנימה)
למסורת היהודית ביטויים וכללים רבים שעוסקים בהתנהגות ראויה. לכולנו קשה לפעמים לשלוט בעצמנו, ואנו לא תמיד יודעים כיצד לנהוג. במִשְׁנָה נאמר: "אֵיזֶהוּ גִבּוֹר? הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ" (אבות ד א). משמעות המילה "כובש" היא "משתלט", והחכמים מספרים על שני סוגי כובשים: האחד, אנשים חזקים שיכולים לנהל מלחמה ולהשתלט על עיר, והאחר, אנשים חזקים שיכולים לשלוט על יצרם, "לכבוש" אותו. חכמי המִשְׁנָה אומרים, כי מי שמסוגל להתגבר על יצרים שקיימים בתוכו ולשלוט בעצמו, הוא-הוא הגיבור האמיתי! שליטה עצמית מהווה אתגר למבוגרים ולילדים כאחד. כמו גד בספר, ילדים צעירים לומדים לכבוש את הדחף שלהם להכות או להעליב. כיצד לדעתכם חש ילד שהצליח להתגבר?
גד מרגיש כי יש בו "ילד רע" שמציק ומפריע. שוחחו ביניכם: האם באמת יש "ילד רע" בתוכו? מי מקלל את הדודה ודוחף את יוכבד: גד, "הילד הרע" או שניהם גם יחד? היכן נמצא "הילד הרע" כשגד אינו כועס? מה דעתכם?
המאייר דני קרמן בחר לצייר את "הילד הרע" כצל קטן של גד. התבוננו בשניהם. מה עושה "הילד הרע" בשעה שכועסים על גד? בחרו באחת התמונות והמציאו "שיחה של צלליות" בין שתי הדמויות בעזרת הידיים שלכם: האירו על הקיר עם פנס או מנורה חזקה. אחד מכם ייצור צלליות בידיו כאילו היה "הילד הרע", והשני יענה לו בשם גד.
המבוגרים מתרגזים על גד: אבא אומר שהוא מתנהג כמו תינוק, אמא של יוכבד קוראת לו "פרא אדם", וסבתא כל כך כועסת עד שהאף שלה הופך ירוק. מה דעתכם על התנהגות המבוגרים שמדברים עם גד?
הילד הרע
שְׁמִירָה
שוחחו עם ילדיכם על מקרה שבו לא הצלחתם להתגבר על הכעס
שוחחו עם ילדיכם על מקרה שבו לא הצלחתם להתגבר על הכעס. מה אפשר לעשות כדי למנוע זאת? איך מתמודדים עם תוצאות הכעס, אם כבר התעורר?
גד מספר: " כבר ניסיתי הכול… כדי לגרש את ה'ילד הרע'." לאורך הספר משובצים שבעה איורים שמתארים את הניסיונות של גד להתמודד עם ה"ילד הרע". התבוננו בהם ונסו לזהות כיצד הוא מתמודד.
גד שואל: "מה לעשות בו, 'בילד הרע'?" כמו לגד, לכל אחד מאיתנו יצרים והתנהגויות שאיננו גאים בהם. בחרו התנהגות שהייתם רוצים להתגבר עליה ובכך להפוך לגיבור או גיבורה! צרו "סמל גבורה" שאותו יקבלו הגיבורים (לדוגמה: מדליה, כתר, מדבקה, ועוד) והעניקו אותו לילדים כשהם מתגברים על עצמם ומתנהגים כמו בוגרים.
ה"ילד הרע" מציק לפעמים, אך יש בו גם תכונות טובות, כמו: תעוזה, עצמאות ורצון. מפתיע, אך הוא אפילו יודע לרקוד! בעטיפה הפנימית מצוירת סדרה גדולה של תמונות "הילד הרע". כאשר מתבוננים בה ברצף, נראה כאילו הילד הפך את הכעס שלו לריקוד . אתם מוזמנים לרקוד איתו. בחרו כמה תנועות שהילדים יבצעו והרכיבו מהן ריקוד קטן. תוכלו ללוות את הריקוד בשירה או בתיפוף.
קל ופשוט להמחיז את הסיפור על הגשר. יחד עם הסייעת או חברת צוות אחרת, תוכלי להמחיז את העלילה. לחלופין, אפשר להזמין שני הורים לבקר בגן ולהמחיז את הסיפור בפני הילדים.
האיורים משחקים תפקיד חשוב בספר. בעמודים מסוימים יש מעט מלל, והציור תופס את רוב הדף. כדאי לאפשר לילדים זמן לדפדף בעותקים האישיים ולהתבונן לעומק באיורים המיוחדים. האם הם שמו לב לפרטים שאולי אנחנו, המבוגרים, פספסנו? כדאי להסב את תשומת לבם לזוויות הראייה השונות של התמונות. אילו מהתמונות מראות את האירועים מלמעלה, ואילו מהצד?
אפשר לבקש מהילדים וההורים להכין בבית גשרים מחומרים שונים ולהציג אותם בגן. ניתן גם לבקש מההורים לרשום אירוע שבו ילדיהם ויתרו לאחר, חיכו בסבלנות, או מצאו פתרון יצירתי לבעיה של התנגשות בין רצונות. כדאי לשתף את החברים באירועים המעצימים וכך לטפח ולעודד את היכולות בקרב הילדים.
הגשר
שְׁמִירָה
לשוחח עם הילדים ולהיזכר בפתרונות השונים שהציעו הדב והענק במהלך הסיפור
עלילת הסיפור מזכירה לנו כי לפעמים לפני שמגיעים לרעיון מוצלח עוברים דרך רעיונות פחות טובים. כדאי לשוחח עם הילדים ולהיזכר בפתרונות השונים שהציעו הדב והענק במהלך הסיפור. אפשר לשוחח על היתרונות והחסרונות של כל הצעה ולקשר אותן לחוויות מחיי הגן שלכם.
בעקבות הסיפור אפשר לשיר עם הילדים "כל העולם כולו גשר צר מאד". תוכלו גם להמציא יחד "ריקוד הגשר", בדומה לתנועות של הדב והענק כאשר הם מסתובבים יחד על הגשר.
אפשר לצייר פס רחב על רצפת הגן, או לבנות מסלול צר בעזרת קוביות גדולות, ולבקש מהילדים לחצות אותו בלי ליפול. בהמשך ניתן להציע לשני ילדים לנסות לחצות את ה"גשר" באותו הזמן, כל אחד מכיוון אחר. האם גם הם נאלצו "לרקוד" תוך חיבוק, כמו הדב והענק בסיפור? האם הם מצאו פתרון אחר לבעיה?
מומלץ מאד לחפש בספרייה המקומית או במרכז פסג"ה את כתב העת "עיניים", גליון מס' 125 (טבת תשע"א), שכולו מוקדש לנושא "גשר"! יש בגליון שפע סיפורים, רעיונות ומידע בנושא גשרים וגישור. להלן קישור לתיאור הגליון באתר של כתב העת.
כדאי להסב את תשומת לב הילדים לסוף הסיפור, כאשר שני הגיבורים ממשיכים בדרכם. האם הדב והענק הפכו לחברים? האם הם קבעו להיפגש שוב על הגשר, לשחק יחד או לבקר זה את זה? אפשר לשוחח על שיתוף פעולה עם חברים קרובים ועם ילדים שאנחנו לא מכירים היטב. מה קורה בגן השעשועים הציבורי, כשילדים שאנו לא מכירים מבקשים "לחצות גשר" בדיוק באותו הזמן כמונו? מה קורה בחצר הגן ובבית בין אחים? האם קל או קשה יותר לוותר לחבר או לילד זר?
אפשר לבקש מהילדים וההורים לחפש בבית או בספרייה ספרים נוספים על גשרים, ולהביא אותם לגן לקריאה ולתצוגה. ספרים שחולקו בשנים קודמות בספריית פיג'מה כוללים "אגדת גשר" של שלמה אבס או "האוצר" מאת אורי שולביץ.
אפשר לדפדף יחד בספר ולהתבונן באיורים המיוחדים שמלווים את הסיפור. כדאי לשים לב לזוויות הראייה השונות של התמונות. אילו מהתמונות מראות את האירועים מלמעלה, ואילו מהצד? אפשר לשוחח עם ילדיכם ולשאול אותם למה לדעתם בחרה המאיירת לצייר כך את ההתרחשויות על הגשר.
לפעמים לפני שמגיעים לרעיון מוצלח עוברים דרך רעיונות פחות טובים. כדאי להיזכר בפתרונות השונים שהציעו הדב והענק במהלך הסיפור. אפשר לשוחח על היתרונות והחסרונות של כל הצעה.
הגשר
שְׁמִירָה
לשוחח על פערים ברצונות ולהיזכר בפתרונות יצירתיים אליהם הגעתם יחד.
התנגשות בין רצונות היא חוויה שמוכרת לילדים. לפעמים אחד מבני הבית רוצה להשמיע מוסיקה והשני מבקש שקט, אחד רוצה לקרוא במיטה והשני רוצה לישון בחושך, הילדה שקועה במשחק וההורים מבקשים לצאת מהבית… בעקבות קריאה משותפת של הסיפור אפשר לשוחח על פערים ברצונות ולהיזכר בפתרונות יצירתיים אליהם הגעתם יחד.
אפשר לחפש בשכונה גדר לא גבוהה או גן שעשועים עם חבלים, מגלשות וסולמות, ולנסות (בזהירות!) לחצות אותם ביחד מכיוונים שונים. האם גם אתם נאלצתם "לרקוד" תוך חיבוק, כמו בסיפור?
בעקבות הסיפור אפשר לחפש ולחקור סוגים שונים של גשרים בסביבתכם. אפשר גם לבנות גשר ממקלות ארטיק, קוביות, או לגו. לאחר הרכבת הגשר אפשר להמחיז ביחד את הסיפור בעזרת בובות או דמויות לגו.
"נוצות ברוח" הוא סיפור ישן שעובר מדור לדור. אפשר לבקש מהילדים לקרוא את הסיפור עם הורים ולשאול אם גם הוריהם הכירו את המעשייה. ניתן להזמין מהמשפחות סיפורים שעוברים אצלם מדור לדור, לחפש בספרייה אוספים של אגדות-עם או סיפורים חסידיים ולערוך בכיתה תערוכה של סיפורי-עם או מעשיות חסידיות.
מילים שעוברות "מפה לאוזן" יכולות להישמע אחרת ממה שנאמרו. המשחק "טלפון שבור" מדגים זאת בצורה מצחיקה: יושבים במעגל, הראשון לוחש באוזנו של השני מילה. השני לוחש אותה לשלישי. המשתתף האחרון אומר בקול את המילה שהגיעה אליו. האם זו המילה שלחש המשתתף הראשון?
נוצות ברוח
שְׁמִירָה
האישה בסיפור גילתה שלא פשוט לתקן את מעשיה ו"לאסוף את המילים"
האישה בסיפור גילתה שלא פשוט לתקן את מעשיה ו"לאסוף את המילים". תוכלו לשוחח עם היל־ דים: למה לדעתם האישה ריכלה והפיצה שמועות על אנשי העיירה? אפשר לשוחח בקבוצות קטנות ולשאול: האם קרה לכם פעם שהצטערתם על משהו שאמרתם, אפילו בצחוק? תוכלו לשוחח על מקרים כאלה, ומה עשיתם בעקבותיהם.
מה בין נוצות למילים? תוכלו לשאול את הילדים: מה דעתם על ההצעה יוצאת הדופן של הרב, אשר מועברת ללא הטפת מוסר ישירה? האם אתם מכירים שיעורי חיים נוספים שמועברים ביצירתיות ובחיוך? מתי אתם, כמורים, נעזרים ביצירתיות או בחוש הומור ע"מ להעביר מסרים חינוכיים-ערכיים לתלמידים?
"נוצות ברוח" הוא סיפור ישן שעובר מדור לדור. האם אתם מכירים סיפורים שעוברים במשפחה שלכם? אולי יש בביתכם אוסף של סיפורי-עם או מעשיות חסידיות? תוכלו להזכיר זה לזה סיפור אחד או שניים.
קטטה עם מטאטא 
שנינו 
איך בונים בית? 
על רגל אחת 
מי הרס את הקרקס 
טלי מתחת לשולחן 
אוי לא, ג'ורג'! 
פתאום נשבה הרוח 
מעשה בחתוליים ושאר החיות 
קרמר החתול יוצא אל היער 
הקנגורו הכחול של מאיה 
הילד הרע 
הגשר 
נוצות ברוח 
אגדת גשר 
מעשה בחתוליים 
איך מבקשים סליחה 
קְרִיאָה
שִׂיחָה
הַמְחָשָׁה
סִרְטוֹנִים
קְרִיאָה
הַשְׁרָאָה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
סִרְטוֹנִים
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
הַשְׁרָאָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
קְרִיאָה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
מִשְׂחָק
קְרִיאָה
שִׂיחָה
סִרְטוֹנִים
יְצִירָה
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
יְצִירָה
לָצֵאת הַחוּצָה
קְרִיאָה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
יְצִירָה
יְצִירָה
הַעֲשָׁרָה
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
הַמְחָשָׁה
יְצִירָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
הַשְׁרָאָה
סִרְטוֹנִים
הַשְׁרָאָה
סִרְטוֹנִים
סִרְטוֹנִים
סִרְטוֹנִים
סִרְטוֹנִים
סִרְטוֹנִים
שִׂיחָה
יְצִירָה
יְצִירָה
סִרְטוֹנִים
הַשְׁרָאָה
בִּשּׁוּל
שִׂיחָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
קְרִיאָה
כְּלָלִי
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
כְּלָלִי
כְּלָלִי
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
יְצִירָה
סִרְטוֹנִים
הַעֲשָׁרָה
הַשְׁרָאָה
סִרְטוֹנִים
חֵקֶר
מִשְׂחָק
יְצִירָה
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
לָצֵאת הַחוּצָה
קְרִיאָה
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
הַעֲשָׁרָה
קִשּׁוּר
שִׂיחָה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
הַעֲשָׁרָה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
סִרְטוֹנִים
הַעֲשָׁרָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
שִׂיחָה
סִרְטוֹנִים
קְרִיאָה
יְצִירָה
קְרִיאָה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
קִשּׁוּר
שִׂיחָה
כְּלָלִי
מִשְׂחָק
יְצִירָה
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
מִשְׂחָק
הַמְחָשָׁה
כְּלָלִי
יְצִירָה
יְצִירָה
שִׂיחָה
שֵׁמַע
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
כְּלָלִי
הַעֲשָׁרָה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שֵׁמַע
לָצֵאת הַחוּצָה
הַשְׁרָאָה
הַעֲשָׁרָה
קְרִיאָה
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שֵׁמַע
הַעֲשָׁרָה
כְּלָלִי
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
שִׂיחָה
סִרְטוֹנִים
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
יְצִירָה
יְצִירָה
יְצִירָה
כְּלָלִי
כְּלָלִי
כְּלָלִי
שִׂיחָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
כְּלָלִי
יְצִירָה
כְּלָלִי
הַעֲשָׁרָה
מִשְׂחָק
לָצֵאת הַחוּצָה
כְּלָלִי
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
יְצִירָה
קִשּׁוּר
קְרִיאָה
הַעֲשָׁרָה
הַעֲשָׁרָה
קְרִיאָה
יְצִירָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
חֲגִיגָה
הַמְחָשָׁה
קְרִיאָה
כְּלָלִי
כְּלָלִי
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
