מריבה פיוס וגישור

ברוגז ושולם

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו לשוחח עם הילדים ולשאול: מה אתם מרגישים כשאתם "ברוגז" עם חבר או בן משפחה? איך אתם והם מתנהגים בעת מריבה? מה יכול לסייע לכם להתפייס? כיצד אפשר להשלים בין חברים הנמצאים ב"ברוגז"?

האזינו לפרק "ריבים"

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האזינו לפרק מיוחד על ריבים בפודקאסט "ירדן ודידי בפיג'מה".

משכינים שלום

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בהשראת הסיפור אפשר לקחת זוג בובות, מכוניות-צעצוע או כל זוג חפצים שתבחרו, אפילו זוג גרביים שמלבישים על כפות הידיים. הזמינו את ילדיכם לדמיין ולהמציא "ריב של ממש" – על מה הם רבים? כיצד הם מתפייסים? האם הם משלימים בעצמם או שיש לעזור להם? ואיך? כעת אפשר לעשות הצגה/.

חוקרים ומגלים

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

שפן סלע ויעל הן חיות ארץ ישראליות מדבריות. הספר נותן הזדמנות נהדרת להכיר ולחקור! כיצד הן נראות במציאות? מה מאפיין אותן? מה הן אוהבות לאכול? ומה עוד מעניין אתכם לדעת עליהן?

פינטרסט

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הסופרת בחרה בצמד היונים להיות המתווכות מנהלות הקונפליקט ולא בכדי. היונה הינה אחד מסמלי השלום. מוזמנים ליצור יונה באמצעות כף יד מושטת לשלום, ולהתעורר בהשראה ליצירות, שירים ופעילויות נוספות בפינטרסט של ספריית פיג'מה.

רקע מהמדרש על אהרון הכהן

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אהרון הכהן "אוהב שלום ורודף שלום": החכמים מסבירים, כי המשמעות של "לאהוב שלום" היא לחיות בשלום עם חברינו, ואילו "לרדוף שלום" מתייחס לדאגה להשכנת שלום בין אחרים. הם מספרים כי כאשר הלכו בני ישראל במדבר היה אהרון הכהן מסתובב במחנה ומגשר בין אנשים שרבו: קודם היה ניגש לחבר אחד ואומר לו כמה חברו מצטער ומתגעגע אחר – כך היה פונה לשני, ומספר לו אותו הדבר כך היה מרכך את ליבם ומפייס ביניהם.

משכינים שלום – פינת פיוס

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מריבה ופיוס – כל אחד שואף לחיות בשלום עם סביבתו, אך מריבות הן חלק מהחיים, ובפרט מחיי ילדות וילדים צעירים המפתחים את ההבנה הרגשית והחברתית שלהם תוך כדי שהם צוברים ניסיון של מריבות ולמדים ממודלים המתווכים ומפייסים בינם לבין אחרים.

תוכלו לשלב את הספר כחלק מהלמידה החברתית – רגשית של ילדי הגן ניתן לקרוא את הסיפור ולשוחח על מריבות ועל פיוס והרגשות הנלווים להם – אילו רגשות עולים בזמן מריבה? מה צריך כדי להתפייס?

בהשראת הסיפור אפשר להקדיש פינה בגן שבה ניתן להתפייס ולהשכין שלום בין חברים: אפשר להשתמש במשפטים מהספר ולשלב אותם בשפה של הגן בפינת הפיוס: " הוא כל כך מצטער שהעליב אותך"  או "כבר שכח על מה הריב".

רודפי שלום – ילדי הגן יכולים להכיר את הביטוי "רודף שלום" , להזמין את חבריהם אל מרחב הפיוס שם ניתן יהיה לחשוב יחד על רעיונות לפיוס, מחוות חבריות, יצירת כרזות שלום ואהבה, פתרונות למריבות ודרכים לגישור.

כיצד נקרא בגן?

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות כשלכל ילדה וילד עותק אישי כך שיתאפשר להתבונן באיורים, לעקוב אחר המתרחש ולהעצים את חווית הקריאה.

משלב גבוה ביצירות וקריאות חוזרות – בסיפור הכתוב במשלב שפתי גבוה קיים לעיתים החשש שילדות וילדים לא יכירו חלק מהמילים, ויתקשו לעקוב אחר הסיפור אך לרוב הם מצליחים להבין את העלילה דרך ההקשר והאיורים הנלווים והחשיפה לשפה גבוהה מעוררת בהם עניין – מפגש חוזר עם הספר יקדם חשיפה מתמשכת למילים אלו, זמן לשהייה והסבר. כך עולה הסיכוי להטמעת המילים והשימוש בהן. בקריאה הראשונה כדאי לבחור עד ארבע מילים שהן משמעותיות להבנה של הסיפור ובעת ההקראה להבהיר אותן בקצרה. כך למשל כדאי לעצור ולהבהיר את משמעות המילה "לפייס".

קריאה ברצף – כדאי להקריא את הסיפור בפעם הראשונה ברצף ובקריאה נוספת לעצור ולהבהיר מילים לא מוכרות.  

ספרי פיג'מה נוספים בנושא:
אגדת גשר – שלמה אבס / גיל לי אלון קוריאל

על מה נשוחח בגן?

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לאחר הקריאה כדאי לשאול כמה שאלות על הבנת הסיפור – ניתן לשאול: מה בנו זוג היונים? מדוע שפן הסלע והיעל התחילו לריב? מה הם אמרו ועשו אחד לשני בזמן המריבה? מה החליטו היון והיונה לעשות? כיצד הם עשו זאת? כיצד הגיב היעל כששמע מהיון ששפן מצטער? וכיצד הגיב שפן? מה קרה בסוף?

עצירה מתודית לניבוי שמאפשר ניטור הבנה – בספר ישנה פניה ישירה לקוראים בשאלה המזמנת אותם לנבא את ההמשך – "ומי פוסעים שם זה אל זה? כדאי לעצור ולאפשר לילדים לענות.

שאלות דעה ורגש – ניתן לחזור אל הסיפור להתבונן באיורים ולשאול- איך לדעתכם  מרגישים היעל ושפן הסלע כשהם רבים? מה הם עושים ומרגישים כשהם משלימים?

למה קשה ליונה להטיל ביצים כשיש ברוגז – מה היא מרגישה?

מה דעתכם על מה שעשו היונה והיון בכדי להשלים בין החברים? אילו השפן והיעל היו חברים שלכם- מה הייתם מציעים להם לעשות?

מהסיפור אלינו – מתי קורה אצלנו בגן שאין "שלום" בין חברים? באילו מקרים רצונות של חברים מתנגשים זה בזה? כיצד אתם מרגישים בזמן מריבה? למי ניגשים כשצריך "רודף שלום" שיסיע לגשר ולפייס? קרה לכם שהצלחתם לגשר ולהשלים בעצמכם? קרה לכם שעזרתם להשלים בין חברים?

מציגים ומבינים

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

רותם טפלו מצליחה להעביר באיור את סערת הרוחות בעת הריב ואת גישושי הפיוס כאשר החברים שבים ונפגשים. באחד מהמפגשים החוזרים עם הספר כדאי לחזור לחלקים אלו בספר המתאימים להעלאה של אירוע במתי יחד עם הילדים. חשוב לאפשר לילדים לתת פרשנות אישית והרחבה למתרחש. תהליך זה מאפשר לילדים להשליך על האירוע מעולמם הפנימי ולעבד את הרגשות במרחב בטוח.

משחקי זוגות

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

"אתה לא מחליט עליי"
לחברים יש רצונות  שונים משלנו ולא תמיד מסכימים. – ומה אם כל פעם מישהו אחר יחליט?

בעקבות הסיפור תוכלו להתחלק לזוגות ולשחק משחק דמיון ותנועה משעשע:

עכשיו אנחנו הופכים ל… בכל פעם חבר או חברה  מחליטים למה יהפוך הצמד- אולי צמד דובים? אולי יונים? אולי בכלל מכוניות או עננים? וכשהגננת מסמנת – מתחלפים!

בתום הפעילות אפשר לסכם ולשוחח בקבוצות קטנות ולשאול – מה היה יותר כיף? כשאני מחליט ? או כשהחבר מחליט? ואולי כשכל פעם מישהו אחר החליט?

מכירים שיר חדש בנושא

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

חיבור בין יצירות העוסקות בנושאים שונים מרחיבות את היכולת הקוגניטיבית להשוואה והיסק.

תוכלו להכיר לילדים יצירה נוספת בנושא פיוס, המביאה לידי ביטוי את הרגשות העולים בעת ריב וכעס ואת הרצון להתפייסות.

"נתפייסה – שמוליק קראוס וג'וזי כץ"

ניתן להאזין יחד לשיר ולשאול – על מה השיר ששמענו זה עתה? איך הוא קשור לסיפור?

זמן מדבר – הרחבת ידע עולם

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הסיפור מתרחש במדבר הארץ ישראלי – איך נראה מדבר? – מה צומח בו אילו בעלי חיים מתגוררים בו? מי פעיל ביום? ומי בלילה? מוזמנים להיכנס לסרטון הקצר להיכנס לאווירת המדבר ולגלות.

גיבורי הסיפור- היונים, היעל ושפן הסלע  הם בעלי חיים מדבריים. באיורים מסתתרים עוד בעלי חיים החיים בסביבת חיים זו. מוזמנים לנסות לאתרם יחד עם הילדים. כך נוכל לגלות את הפרפר קרקש הסנה, להקת עופות גדולים דואה, ירבוע, חִיפושית [זִבְלִית] פַּרְעֹה ולטאה.

היכנסו לקישורים וגלו האם האיור שאיירה רותם טפלו דומה לבעלי החיים במציאות?

כיצד ילדים פותרים קונפליקטים בגן?

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כיצד ילדים פותרים קונפליקטים בגן? לחצו כאן כדי לקרוא ריאיון מרתק עם שתי גננות שמפעילות מוקד גישור בגן.

ידע

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ידע בתחום האורייני: הרחבת אוצר מילים – הסיפור כתוב בפסקאות קצרות בהן משולבים מילים ממשלב גבוה, מילים מופשטות, פניני לשון, תיאורים ופעלים ייחודיים. כך למשל על זוג היונים כתוב: "צמד חמד, זוג יונים".  בנוסף, הילדים יכולים ללמוד ולהרחיב את אוצר המילים הקטגוריאלי בו השתמשה הסופרת נרי אלומה לתאר את המדבר תוך התבוננות באיורים שאיירה רותם טפלו. כבר בתחילת הסיפור הם "פוגשים" ב"מעיין" ו"נווה מדבר", עם התקדמות העלילה הם יגלו את מאורת שפן הסלע את הנקיקים המשמשים את היונים, ואת המצוק והגיא המשולבים בטקסט.

חריזה – לאורך כל הסיפור ניתן להבחין בחריזה סוגרת. יחד עם הילדים אפשר לחזור ולגלותם.

הבנת הטקסט ולשון הספר – גילוי מסרים גלויים וסמויים בסיפור- דרך הפעולה של היונים בסיפור לא תמיד ברורה לילדים- על ידי שאלות ושיח כדאי לנתר את ההבנה. כמו כן, בשיח אורייני עם הילדים חשוב לגלות את המסרים הסמויים וכוונות הגיבורים כמו ערך רדיפת השלום וחשיבה על הזולת.

הרחבת ידע העולם – בין דפי הספר הילדים מגלים חבל ארץ לא מוכר "המדבר"- הם למדים על בעלי החיים והצומח האופייני.

מיומנויות

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מיומנויות תוך אישיות – מודעות עצמית: גיבורי הסיפור חווים מצב של תסכול הם כועסים מאוד מביעים את התסכול במילים ומצליחים לווסת את התנהגותם ולא מגיעים להתפרצות אלימה אלא בוחרים לקחת צעד אחורה.

מודעות חברתית – היכולת לפעול בסיטואציות חברתיות מתוך הבנת האחר. זוג היונים מגלים רגישות למצוקתם של החברים ונרתמים לסייע להם.

היכולת שלהם לשתף פעולה,  לחשוב יחד וליישם, מאפשר להם לפתור את הקונפליקט בדרך מתוחכמת.

מערכת היחסים בין הדמויות מתוארת כחיובית – הם משחקים יחדיו אוהבים זה עם זה ומוכנים לסלוח ולהתפייס גם אם הדבר מצריך התערבות חיצונית ומתווכת.

ערכים

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

חברות ודאגה לזולת – באמצעות פעולות היונים יכולים הילדים ללמוד על התנהלות חברתית ראויה, חשיבה על הזולת וניסיון להיטיב עבור כולם.

רדיפת שלום – שם הסיפור "שולם לֶעולם", הופך עם התקדמות הסיפור ל"שלום לָעולם"- הפסקת הריב כדי לאפשר לגוזלים לצמוח בעולם טוב יותר.

ערכים סביבתיים – באמצעות הסיפור מגלים הילדים עולם נפלא של טבע מיוחד, מה שעשוי לקדם את האהבה אל הטבע ולטיפוח את האכפתיות לחי ולצומח.

מיני הדרכה על הספר לצוות

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האזינו לסיפור "מהירות הקול"

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האזינו לסיפור "מהירות הקול" מאת: ארז חדד, איורים: מנחם הלברשטט, הוצאת: כנרת (כיתות ב').
יוצרים ומגישים: ירדן בר כוכבא הלפרין ודידי שחר
מוזיקה ונגינה: טל בלכרוביץ׳
פתיח: דידי שחר
מוכנים/ות? מת – חי – לים!

להאזנה בספוטיפיי לחצו!

טיפ לקריאה

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ספרים שהגיבור או הגיבורה בהם אינם מושלמים ועושים טעויות, מעוררים הזדהות ומאפשרים שיח על נושאים שלא תמיד קל לדבר עליהם ישירות. נצלו את הספר לשיחה ולשאילת שאלות על המעשים והרגשות של הדמויות, ובעקבותיהן הילדים יוכלו לבטא מחשבות ותחושות מעולמם הפנימי.

לבקש סליחה

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי לשאול את הילדים: "מה חשבתם על הדברים שאמר צ'יקו לפילחס?" "באילו מצבים יכולות להיאמר מילים פוגעות?", לשוחח איתם על מצבים דומים שהתמודדו איתם ולשאול: "אמרתם פעם דברים שהתחרטתם עליהם?" "ביקשתם סליחה?" "איך הרגשתם אחר כך?"

מהירות הקול

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מהי מהירות הקול שהארנב ניסה להשיג? בסרטון של מכון דוידסון למדע תוכלו ללמוד עליה בעזרת ניסוי חביב בצינור קול.

דרכים רבות לומר סליחה

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו לסייע לצ'יקו לבקש סליחה מפילחס בדרכים שונות – במכתב, בציור, בשיר או בריקוד. ה"עזרה" לצ'יקו תאפשר לילדים לפתח את המיומנות לבקש סליחה ולעשות תיקון גם במצבים שנראים קשים.

תחרות קליעה למטרה

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו לערוך תחרות קליעה משלכם בהשראת הסיפור. אפשר להכין חץ וקשת ממקלות ומגומי תפירה, או לקלוע כדורים לתוך דלי בתורות. אל תשכחו להחליט איזו חיה מחיות היער אתם!

פינטרסט

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

רעיונות, יצירות ועוד הפתעות מחכים לכם בפינטרסט של ספריית פיג'מה.

שיח רגשי

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הספר עוסק בהתמודדויות המוכרות לילדים מחייהם: כעס, פגיעה, חרטה וסליחה בין חברים. ההרחקה אל דמויותיהם של ארנב ופיל מאפשרת לגעת ברגעים שבהם חברים מחליפים ביניהם מילים קשות, ולהתבונן בחוויה של שני הצדדים: הפוגע והנפגע.

הספר מציע לילדים אפשרות לתיקון דרך לקיחת אחריות על מעשים שהם מתחרטים עליהם, דבר שלפעמים נחווה כבלתי אפשרי כמעט.

בהשראת הספר תוכלו לקיים בכיתה שיח רגשי ולפתח את המיומנות של בקשת סליחה אמיתית וכנה.

קוראים את הספר

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי לקרוא את הספר כך שלכל ילד העותק האישי שלו. באופן זה יתאפשר לכל אחד לקרוא בקצב שלו ולעיין באיורים.

עצירת ניבוי – הריצה של צ'יקו לכיוון הבית של פִּילְחָס מתוארת בהרחבה. עִצרו בעמוד  אחרי המשפט "דילג מעל שיחים ותלוליות" ושאלו את הילדים: "מה, לדעתכם, יקרה בהמשך?".

משוחחים על הספר

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הבנת הסיפור – "מה ניסה צ'יקו למנוע? כיצד חשב למנוע זאת? למה הוא חשב שאם פילחס ישמע את המילים שאמר, הם כבר לא יהיו חברים? מה גרם לו להישאר ולבקש סליחה אף על פי שחשב ללכת?"

חרטה וסליחה – "איך, לדעתכם, הרגיש צ'יקו כשפילחס שמע את המילים שאמר? איך הרגיש פילחס? איך צ'יקו הרגיש כשהוא ביקש סליחה מפילחס? למה, לדעתכם, פילחס סלח לצ'יקו? קרה לכם שכעסתם ואמרתם דברים שאחר כך התחרטתם עליהם? מה עשיתם אחר כך? איך אתם מרגישים כשאתם צריכים לבקש סליחה? איך אתם מרגישים כשמבקשים מכם סליחה? לפעמים אומרים שמילים יכולות לכאוב יותר ממכות – לְמה הכוונה? מה אתם חושבים על זה? איך סולחים לחבר שאמר לנו משהו מעליב?" תוכלו להשתמש בדימוי של משחת שיניים, שברגע שהיא יוצאת מהשפופרת, קשה להחזיר אותה למקומה.

כדאי להמשיג עם הילדים את המושג קבלת אחריות – צ'יקו היה יכול להכחיש שאמר את הדברים או להגיד שהוא לא אחראי להם, כי הוא באמת האמין שפילחס לקח לו את החיצים, אך בסופו של דבר הוא החליט לבקש סליחה על המילים האיומות שאמר.

תוכלו להתייחס גם לביטוי עור של פיל – שאלו את הילדים אם שמעו אותו בעבר והסבירו להם את משמעותו. לאחר מכן תוכלו שאלו אותם את השאלות האלה: "האם, לדעתכם, לפילחס יש עור של פיל? האם מי שנראֶה גדול וחזק אינו נפגע ממילים? האם עור של פיל הוא דבר טוב או רע? האם הייתם רוצים שיהיה לכם עור של פיל? באילו מצבים?"

כדאי לדבר על היחס, או ההבדל הפיזי, בין פילחס לצ'יקו. בסיפור זה נשברת התפיסה הרוֹוַחת שלפיה הגדול הוא החזק, מכיוון שדווקא הפיל הגדול הוא עדין נפש.

מה מספרים האיורים?

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בספר איורים מיוחדים המעשירים את חוויית הקריאה.

לאחר הקריאה תוכלו להסב את תשומת ליבם של הילדים לפרטים שונים באיורים ולשאול: "איך נראים הבתים של כל אחת מהדמויות? מה אפשר ללמוד מהם על הדמויות השונות? // "בעמוד שבו צ'יקו מחפש את החיצים, חלק מהפריטים מודגשים בצבע, וחלק מהם בהירים ודהויים יותר. מה, לדעתכם, ניסה המאייר להמחיש?".

התייחסות להאנשה – פילחס וצ'יקו לבושים בבגדים, והם עומדים כמו בני אדם. תוכלו לשאול את הילדים למה הם מאוירים ככה, לדעתם, ולהסביר להם את המושג "האנשה".

שאלו: "באיזה אופן ניתן לראות באיורים את התנועה המהירה של צ'יקו?". באפשרותכם להציע לילדים להתנסות בציור של דמות רצה בהשראת האיורים.

משחק תפקידים

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הסיפור מתחיל בכעס של ציקו, נמשך בחרטה ובבהלה על המילים שאמר ומסתיים במילות שמחה ואהבה לפילחס.
כדי לתת ייצוג למנעד הרגשות וכדי לבדוק עם התלמידים אם הם זוכרים מקרים או ימים שבהם הרגש שלהם כלפי מישהו או משהו השתנה, אפשר להציע להם לנהל שיח בזוגות, כך שהאחד יגלם את תפקידו של פילחס, והאחר יגלם את תפקידו של צ'יקו.

במליאה שאחר כך אפשר לסכם את השיחות ולהתמודד עם שאלות נוספות, למשל: "מה היה קורה אילולא סלח פילחס לצ'יקו?".

כדאי לעודד את הילדים להביע דעה באמצעות שאלות, למשל: "האם פילחס היה צריך לסלוח? למה כן? למה לא?"

בִּרכת הַעֲרכה לחברים טובים

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אחרי המשבר צ'יקו מעריך מחדש את חברו הטוב פילחס. תוכלו להזמין את הילדים להכין כרטיס ברכה לחבר או לחברה לכיתה שבו יציינו את הדברים הטובים שהם רואים בהם. החבר או החברה ייבחרו בהגרלה או בחלוקה שלכן מראש.

בהשראת האותיות המאוירות שבספר אפשר ללמד את הילדים לכתוב את המילה "תודה" או "סליחה" בכתב בלון.

לפעילויות נוספות לחצו!

שמות ומשמעותם

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לשני גיבורי הספר שמות המתייחסים לתכונות האופי שלהם: צ'יקו פזיז (כמו בביטוי "צ'יק צ'ק") ושולף מילים, ופילחס הוא פיל סלחן שחס על חברו.

תוכלו לשאול את הילדים למה, לדעתם, בחר המחבר לקרוא לגיבורי הסיפור בשמות אלה ואז להסביר את משמעות המילים החדשות.

אפשר להציע לילדים להמציא דמות נוספת המתגוררת ביער, לקרוא לה בשם שמאפיין אותה ולהציג אותה בכיתה או לכתוב עליה סיפור קצר.

מהירות

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

משחקי מילים ומהירות:

תחרות "טלפון שבור" – אפשר לחלק את הכיתה לשתי קבוצות או יותר ולבקש מילדי כל קבוצה לעמוד בטור. הראשון בכל טור יקבל מכם פתק עם מילה כלשהי, זהה לשני הטורים, והוא יצטרך להעביר אותה הלאה על ידי לחישה באוזנו של מי שאחריו וכן הלאה. האחרון בטור יצטרך לכתוב על הלוח את המילה ששמע. הקבוצה שתצליח להעביר את המילה הנכונה במהירות הגדולה ביותר היא המנצחת.

מה מהיר ממה? בחרו שני מתנדבים. כִּתבו על הלוח הנחיה, כמו: "קִפצו על רגל אחת שלוש פעמים", "סמנו לב עם שתי ידיים", "תנו 'כיף' למי שהכי קרוב אליכם", או "התיישבו על כיסא." אחד מהשניים צריך לומר את ההנחיה הכתובה במהירות המרבּית, והשני צריך לבצע אותה במהירות המרבית. על יתר תלמידי הכיתה לקבוע מה מהיר ממה: לומר או לעשות.

טיפ לקריאה משפחתית

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הספר יכול לסייע להיערך לאירוע מיוחד או לאסוף זיכרונות מאירוע שהסתיים. לקראת חג, למשל, תוכלו לבחור בספר העוסק בחג ולשוחח: אילו אירועים מתוכננים לכם בחג? כיצד אפשר להתכונן לקראתו יחד, הורים וילדים? לקראת פורים אפשר להכין יחד תחפושת או משלוח מנות, ולאחר החג אפשר לקרוא שוב את הספר ולהיזכר בעזרתו ברגעים היפים שחוויתם יחד.

שיחה על תחפושות ופורים

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הספר הוא הזדמנות לחלוק זיכרונות מחג הפורים: האם אתם אוהבים להתחפש, והאם רק בפורים? האם אתם, ההורים, אהבתם להתחפש בילדותכם? איזו תחפושת אתם זוכרים לטובה? – אפשר לשמוע מי אוהב להתחפש ומי פחות, להביט בתצלומים מהעבר ולהיזכר ברגעים מיוחדים מחג הפורים.

משחק התחפושות

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מסתובבים ברחבי הבית ובוחרים חפץ כלשהו: כף, עציץ, כדור או… שטיח. כל אחד מתאר תחפושת שכוללת את החפץ הנבחר: האם השטיח הוא חלק מתחפושת של מוכרת שטיחים? ואולי הוא שטיח מעופף? האם הכדור הוא חלק מתחפושת של ספורטאי? ואולי הוא אף של ליצן?

תחפושות באיורים

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

היכן בספר נמצאת תחפושת של אסטרונאוט? ומה בנוגע למלכת אסתר, ללוחמי אש, לשוטרות או לאלברט איינשטיין? תוכלו לחפש תחפושות באיורים. איזו תחפושת מצאה חן בעיניכם במיוחד?

מי היה אלברט איינשטיין?

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אלברט איינשטיין [1879‑1955] היה מדען יהודי ממוצא גרמני. הוא השפיע רבות על עולם המדע ועל התפיסה של חוקי הטבע, הזמן והיקום בעזרת "תורת היחסות" שפיתח ומחקרים נוספים שערך. איינשטיין ניחן בחוש הומור ובדמיון, פעל למען שלום ואחווה ואהב להתכתב עם ילדים מכל העולם. איינשטיין תמך בהקמת האוניברסיטה העברית בירושלים ובמדינת ישראל.

פינטרסט

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

יצירות, שירים ופעילויות נוספות בפינטרסט של ספריית פיג'מה.

זֶהוּת אִישִׁית וְעוֹלָם פְּנִימִי

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הספר "המסכה של נבו" עוסק בחג הפורים, אך טמונים בו רבדים נוספים המתאימים לכל השנה. זהו סיפור על ילד מופנם ורגיש בעל עולם פנימי עשיר. הוא מרגיש בנוח בעולמו ובבחירה לעטות מסכה ביומיום. דוד, לעומתו, מתנהג באופן מוחצן ומתריס. קריאת הסיפור מאפשרת לילדים להזדהות עם הדמויות תוך כדי "הרחקה" – עיסוק בדמויות, ולא בהם – לשאוב עידוד מהן ולהכיר דרכי התמודדות עם מצבים חברתיים.
פורים אישי – הספר מאפשר ביטוי לְיחס שונה של ילדים שונים לחג הפורים: מֵהם שמעדיפים המולה ומהם שמעדיפים שקט, מהם שאוהבים להתחפש ומהם שנרתעים.

איך מומלץ לקרוא את הסיפור בגן?

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות, כשלכל ילד עותק משלו. כך יתאפשר לכל אחד לעקוב אחר רצף הסיפור. באיורים מופיעים פרטים המסייעים להעמקת ההבנה: הקישוטים בגן הקשורים לחג החנוכה או לט"ו בשבט מבהירים שנבו בחר להתחפש לאורך השנה כולה.
עצירה לניבוי – כדאי לעצור ברגע דרמטי ומותח בסיפור כדי לעורר הקשבה ולעקוב אחר ההבנה של הילדים. תוכלו לעצור כאשר נבו ודוד, המחופש לאסטרונאוט, בונים יחד ולשאול: לפני שנמשיך לקרוא, אולי יש לכם ניחוש מי הוא האסטרונאוט? לאחר הגילוי, לאחר שדוד מסיר את הקסדה, כדאי לשאול: מה, לדעתכם, יקרה עכשיו?

כֻּלָּנוּ גִבּוֹרֵי־עָל

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

שאלות הבנה – כדאי לשאול: מה נבו אוהב ללבוש לגן? מה עושה דוד לנבו בתחילת הסיפור? כיצד מגיב נבו על כך? האם נבו התחפש בפורים? ודוד? האם הם זיהו זה את זה כשהתחילו לשחק יחד? האם הם נהנו לשחק יחד?
שיח רגשי – תוכלו לשאול בנוגע לתחפושת: מדוע, לדעתכם, נבו מתחפש כל יום, ואיך הוא מרגיש? מתי אתם מתחפשים, אם בכלל? מה אתם מרגישים כשאתם מחופשים? השיחה מאפשרת מגוון תשובות: יהיו ילדים שבדומה לנבו, יספרו שהם מעדיפים להתחפש בכל ימות השנה, ויהיו ילדים שיאמרו שהם מתקשים להתחפש בפורים.
גיבורי־על – כמו נבו, יש ילדים וילדות שנמשכים לגיבורי־העל בשל אומץ ליבם ויכולתם לפתור כל בעיה. תוכלו לשאול: מדוע, לדעתכם, נבו בחר דווקא בתחפושות של גיבורי־על? מה מיוחד בגיבורי־על? איזה כוח הייתם בוחרים כגיבורי־על? מדוע?
להמשך קריאה – "לא קל להיות גיבור־על", שחולק בספריית פיג'מה.

הִצְטָרְפוּת לַמִּשְׂחָק

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הצטרפות למשחק – ילדים שמתקשים להצטרף למשחק עלולים להגיב בתסכול, בזעם ובכוחניות כמו דוד. כדאי לשוחח על כך במפגש החוזר עם הספר, להתייחס לרגשות של הדמויות ולנסות לעורר בילדים אמפתיה. אפשר לשאול: מה קרה כשנבו ודוד שיחקו בגן? מדוע, לדעתכם, דוד בעט במשחקים של נבו? מה הרגיש נבו? מה הרגיש דוד? האם אתם יכולים לייעץ לדוד איך לפנות לנבו? האם קרה לכם מקרה דומה בגן או בבית?

לשחק לבד, להתבודד – אפשר לעקוב באמצעות האיורים אחרי נבו המְשַׂחק לבדו ולעודד שיחה על הצורך לכבד חברים שרצונם לשחק לבד. אפשר לשאול: מה נבו מרגיש, לדעתכם, כשהוא משחק לבד? מתי אתם אוהבים לשחק ולבד ומתי בחברותא? כיצד ניתן לשתף חבר ולהזמין אותו לשחק?
להעשרה – "הכוחות שבדרך" – גיבורי־העל – רועי מצרף חבר

מִי אֲנִי וּמִי אַתָּה?

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תחפושות – תוכלו להתבונן באיורי הילדים המחופשים ולשאול: אילו אביזרים מופיעים באיורים? האם ישנם ילדים שמחופשים בתחפושות דומות או זהות? אֵילו תחפושות מוּכּרות ואילו לא? האם יש תחפושות שהתחפשתם אליהן בעבר? האם יש תחפושות שתרצו להתחפש אליהן בעתיד?

משחק – מי אני ומי אתה? באמצעות גומייה או סרט מצמידים בכל פעם למצחו של אחד הילדים ציור או תצלום של תחפושות ואביזרים (כובע ליצן, כתר, חלוק רפואי). הילד אינו רואה את הציור או התצלום, ועליו לנחש מה מצויר או מצולם בעזרת שאלות שהוא שואל את חבריו למשחק.

לָמָּה יְלָדִים מִתְחַפְּשִׂים לֹא רַק בְּפוּרִים

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

משחקי תפקדים חשובים להתפתחות הילדים מבחינות שונות: רגשית, חברתית, שפתית, קוגניטיבית, ומבחינת התמודדות עם קונפליקטים.
להעשרה – על משמעות ההתחפשות אצל ילדים

עֲרָכִים

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ערכי מורשת ומסורת – הסיפור והאיורים מציגים מאפיינים וסמלים של חגים שהם חלק  מהווי הגן: משחק בסביבונים בחנוכה, נטיעת עץ בט"ו בשבט, התחפשות וקריאת סיפור המגילה בפורים.
קבלת השונה – דמותו של נדב בסיפור מציגה ילד המתנהג קצת אחרת מהילדים האחרים. דרך הסיפור הילדים לומדים כי ניתן לחשוב אחרת, להתנהג באופן שונה מהמוסכמות החברתיות ולכבד את הבחירה של כל אחד ואחת.

מְיֻמָּנוּיוֹת

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מיומנות תוך־אישית – מודעות עצמית, מודעות לתהליכים פנימיים, הכרת נטיות ומאפיינים אישיים וייחודיים והזדהות איתם.
מיומנויות בין־אישיות – מודעות חברתית, כלומר היכולת לפעול במצבים חברתיים מתוך הבנת האחר, גילוי אמפתיה כלפיו ומיומנויות חברתיות, כמו הצטרפות לקבוצה, קבלת האחר והתייחסות מכבדת לבחירתו בדרך משחק ובהתנהגות שונות מאלה שרוב הילדים בוחרים.

יֶדַע

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

שפה ואוריינות – גילוי מסרים סמויים וגלויים בסיפור.
כישורי חיים – הקוראים מתוודעים להתמודדות של ילדים עם מערכות יחסים ועם קשיים ולאופן מציאת פתרונות להם.

האזינו לסיפור "קטטה עם מטאטא"

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אנו מזמינים אתכם/ן להאזין להקלטה הקסומה של הסיפור "קטטה עם מטאטא", מאת: עודד בורלא | איורים: יניב שמעוני | הוצאת: המבוך (גנים)

יוצרים ומגישים – ירדן בר כוכבא – הלפרין ודידי שחר
מוזיקה ונגינה – טל בלכרוביץ'
פתיח – דידי שחר

מוכנים/ות? מת – חי – לים! ▶️

יֶדַע

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תְּחוּם הַדַּעַת: שָׂפָה וְאוֹרְיָנוּת – מְכֻוָּנוּת לַסֵּפֶר – עִידוּד לִקְרִיאָה
מפגשים חוזרים עם הספר מקדמים את יכולתם של הילדים לספר את הסיפור בעצמם.

קִדּוּם מְסָרִים סְמוּיִים וּגְלוּיִים בַּסִּפּוּר – הילדים יזדהו עם התיאור היומיומי.
שיח אורייני יכול לקדם הבנה של המסרים הסמויים: חשיבות של הוויסות בִּשניים, שחרור מזעם ומכאב באמצעות שיחה ושיתוף.

הַרְחָבַת אוֹצַר הַמִּלִּים וּכְשִׁירוּת לְשׁוֹנִית – היכרות עם ביטויים לא שגרתיים:

• "קטטה"
• "איזה מטאטא הוא זה?"
• "מאז אין הילד רב עם המטאטא"

יֶדַע – אָמָּנוּת חָזוּתִית – צבעי יסוד וצבעים משניים.

מְיֻמָּנוּיוֹת

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מְיֻמָּנוּיוֹת תּוֹךְ־אִישִׁיּוֹת
מוּדעות עצמית והכוונה עצמית.
מְיֻמָּנוּת קוֹגְנִיטִיבִית – סיבה ותוצאה.

עֲרָכִים

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אַהֲבַת הַסֵּפֶר וְחֶדְוַת הַקְּרִיאָה – השפה הקלילה וההומור מאפשרים הזדהות. האיורים מסייעים להעברת המסר, לפן ההומוריסטי ולרצון לקרוא.

טיפ לקריאה משפחתית

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ספרים עוזרים לילדים להכיר רגשות, לתת להם שֵׁם ולגלות הזדהות והבנה כלפי גיבורי הספר, ובעקבות זאת גם כלפי חברים ובני אדם בכלל. במהלך הקריאה כדאי להביט בהבעות הפנים של הגיבורים ולשוחח: איך לדעתכם הם מרגישים? האם הם כועסים? עצובים? ואולי שמחים או רגועים?

רבים ומשלימים

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לפעמים רבים עם חבר או עם חברה, לפעמים עם אחים. תוכלו לשוחח ולשתף בריב שהיה לכם: מה גרם לו? איך הרגשתם? מי עזר לכם להירגע? האם התפייסתם, וכיצד?

מחזה עם מטאטא

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הילד בסיפור רב עם כולם, אבל איך אפשר לריב עם מטאטא או עם ברז? נסו גם אתם לבחור חפץ דומם ולהציג רגע משעשע של תקשורת איתו – אולי משחק משותף עם בובה, שיחה עם מכונית צעצוע, או "ברוגז" עם מעיל.

לשיר עם מטאטא

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

רוצים לרקוד ולשיר עם מטאטא ואולי על הדרך גם לנקות את החדר? – הצטרפו לשיר "המטאטא" של עודד בורלא.

תנועה – לזוז כמו...

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו לפתוח את הספר בעמוד אקראי ולזוז בעקבות הדברים המתוארים בעמוד: אפשר לעוף כמו הרוח, לטפטף כמו ברז, להיפתח ולהיסגר כמו דלת או לטוס כמו אווירון.

פינטרסט

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

יצירות, שירים ועוד פעילויות בפינטרסט של ספריית פיג'מה.

הַטְרָמָה – מָה זוֹ קְטָטָה?

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

המילה "קטטה" אינה מילה רוֹוַחת, וקרוב לוודאי שהילדים אינם מבינים את משמעותה. כדי לקדם את ההבנה שלהם, כדאי לכלול אותה בין ארבע המילים שיוסברו בהקראה הראשונה. לאחר ההסבר תוכלו לשאול: מה, לדעתכם, יקרה בסיפור? ולאפשר לילדים לחזות את ההמשך.

עַל כַּעַס וַהֲבָנָה רִגְשִׁית

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הילד בסיפור כועס, רב ומרגיש שהכול נגדו. הוא זקוק לאימו שתרגיע אותו ותסייע לו "להשלים עם העולם".
כעס – הבנה רגשית – כעס אצל ילדים הוא חלק מהתפתחות רגשית בריאה, המלוּוָה לא פעם ברגשות תסכול ואף בהתפרצויות זעם.
מריבה – גם למריבות יש מקום חשוב בחיי ילדים, והן נותנות להם הזדמנות ללמוד על עצמם ועל האחר. שיחה על קשת הרגשות יכולה לסייע בהפרדה בין רגש להתנהגות ולקדם התנהגות חיובית.
הספר "קטטה עם מטאטא" מציג בַּהומור האופייני לעודד בורלא התמודדות עם כעס וריב ומאפשר להתבונן בהם בסלחנות ולצחוק יחד.
תוכלו לשלב את הספר במעגל של שיח רגשי על רגשות וכישורי התמודדות המתקיים בקבוצות קטנות.
הערה חשובה – הילד שבסיפור "רב" עם החשמל, ובאיור מופיע מִתקן שנראה כעומד להיכנס לשקע. החלק האחרון במִתקן הוא מערוך, והוא נועד להדגיש שאין באפשרותו להיכנס לשקע. חשוב מאוד להסב את תשומת ליבם של הילדים לאיור ולהבהיר להם שזהו מעשה מסוכן ואסור בתכלית.

עַל כַּעַס וַהֲבָנָה רִגְשִׁית

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות, כך שכל ילד יאחז בעותק האישי שלו ויוכל לעקוב אחר ההבעות של הילד, גיבור הספר, ובתגובותיו, כפי שהן משתקפות באיוריו שופעי ההומור של יניב שמעוני.

לָרִיב וּלְהַשְׁלִים

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

שאלות הבנה – עם מי רב הילד בסיפור? מדוע הוא כעס על החפצים? מה קרה לו בכל פעם שהתקוטט עם חפץ? כדאי לגלות את הקשר שבין מעשה לתוצאה: כאשר הילד יוצר חור בשמיכה, קר לו בלילה. מדוע הוא פנה לאימו? כיצד אמא עזרה?
לריב ולהשלים – מדוע, לדעתכם, הילד בסיפור רב עם הכול? האם, לדעתכם, החפצים סביבו עשו לו "דווקא"?
לריב – תוכלו להתבונן באיור שבו הילד מתקוטט עם מטאטא, לשאול: מה אתם חושבים שהוא מרגיש? מה מרגישים כשרבים? ולאפשר שיתוף.
להשלים – כדאי להתבונן באיור המתאר פיוס ולשאול: כיצד, לדעתכם, הילד מרגיש עכשיו, כשהוא רוכב על המטאטא? שתפו במקרה שבו התפייסתם עם חבר או חברה: מי עזר לכם להשלים? איך הרגשתם לאחר מכן?
לריב עם… ברז – כדאי להתעכב על העמוד האחרון של הספר, לשאול: מה קורה כאן? ולאפשר לילדים להביע מגוון דעות בנוגע למריבה עם הברז. אפשר להזמין את הילדים להציע המשך לסיפור ופתרונות.
מצחיק אותי – האם הסיפור מצחיק לדעתכם? מה בסיפור מצחיק אתכם במיוחד?

עֶרְכָּה מַרְגִּיעָה

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ערכה מרגיעה יכולה לסייע כשיש צורך להירגע מעט. אפשר לקשט יחד קופסה ולמלא אותה בפריטים שיכולים לעזור לשפר את מצב הרוח ולהרגיע באמצעות החושים: תיבת נגינה קטנה, סבון ריחני, כדור מָחיץ, ספר או בובה שכיף לחבק. אפשר לשאול את הילדים אילו חפצים היו רוצים להוסיף לערכה שכזו.
להעשרה – "מה עושים כשכועסים".

אָמָּנוּת - צִבְעֵי יְסוֹד

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הסיפור מאויר בצבעי היסוד כחול, צהוב ואדום ובנגיעות של הצבעים המשניים ירוק וכתום. באחד המפגשים החוזרים עם הספר ניתן להתבונן ולגלות אילו צבעים מופיעים באיורים ומה מיוחד בהם. ניתן להרחיב וללמוד על צבעי יסוד ועל צבעים משניים תוך התנסות וערבוב בין צבעים.
להשראה – "צהוב" – איך אפשר באומנות.

אִיּוּרִים נוֹסָפִים לַסִּפּוּר

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

דני קֶרְמן אייר את הסיפור בעבר. אפשר להתבונן באיוריו בבלוג שלו ולבחון מה דומה בין איורי שני המאיירים ומה שונה. תוכלו לשאול: איזה סגנון של איור מעניין אתכם? אפשר לבדוק בספריית הגן ובבתים אם יש בהם ספרים נוספים שאיירו מאיירים שונים.

הַסּוֹפֵר עוֹדֵד בּוּרְלָא

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

עודד בורלא (1915-2009) – סופר, משורר וצייר. כתב ואייר יותר מ־70 ספרי ילדים, ובהם נזכרים, לדבריו, 346 בעלי חיים שונים! בורלא מכוּנה אבי הנוֹנְסֵנְס (איגָיון) בסִפרות הילדים העברית. ספריו גדושים הוּמוֹר מתוּחכּם וצירופי מילים משעשעים.

להעשרה – עודד בורלא באתר דףדף .

ספרים פרי עטו שיצאו לאור בספריית פיג'מה:
סיפורי חיות
נשף מסכות
המנגינה

הזדהות והסתגלות

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ילדים וילדות מזדהים עם גיבורי הספר, וכך מבינים טוב יותר את מי ששונה מהם, ומפתחים אמפתיה ויכולת הסתגלות למצבים חדשים. בזמן הקריאה כדאי להתבונן בהבעות של גיבורי הספר ולשאול: מה לדעתכם הם מרגישים? ומדוע?

מתאים לכם?

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מה מתאים לכם לעשות יחד? – תוכלו לשוחח ולשאול: עם מי אתם אוהבים לשחק ובאילו משחקים? מה לדעתכם כדאי לעשות כשכל אחד רוצה לשחק במשחק אחר? אילו פתרונות נוכל להציע?

גם מרגיז וגם כיף

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ליבי רוצה להצטרף לביקור של פופיק בתחנת הכבאים, אבל הוא מתרגז – איך אפשר למצוא פתרון? – צפו ברגעים של רוגז והשלמה.

זזים עם איורים

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לשבת, לקפוץ ואולי להתכופף? – בכל פעם אחד המשתתפים בוחר עמוד מהספר, ומציג תנועה דומה לזו של גיבורי הספר. המשתתפים מחקים את התנועה ומחפשים את העמוד המתאים. הצלחתם? – זה הזמן להחליף תפקידים.

משחק המשחקים

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כִּתבו על דפים את שמות המשחקים שאתם אוהבים לשחק יחד, והוסיפו ציור שמתאר את המשחק: כדור, מחבואים ואולי תופסת? – הכניסו את הדפים לקופסה, ובכל יום שִלפו פתק ובדקו: האם תרצו לשחק יחד במשחק? – אם לא, תמיד תוכלו לשלוף פתק אחר או להוסיף משחק חדש לקופסה.

פינטרסט

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

יצירות, שירים ופעילויות נוספות בפינטרסט של ספריית פיג'מה.

משחק משותף – האם אני באמת שותף?

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ילדים לומדים בהדרגה לשחק ביחד: עד גיל שלוש לערך ילדים משחקים לרוב במקביל ופחות יחד. לאחר מכן, בגילאי הגן, הם לומדים לשחק יחד. חלקם מעדיפים להוביל את המשחק, ויש שבוחרים להיות מובלים על ידי אחרים וגם כך הם מרגישים שייכים ורצויים.  ישנם כמובן ילדים שיחושו תחושות שונות במצבים חברתיים שונים וישנם ילדים שמבקשים לשנות או לרענן את תפקידם החברתי ואינם יודעים כיצד להשתלב באופן אחר מזה שנוצר .
הספר "שנינו" נותן הזדמנות להאיר על ילדים "נוחים" כמו נוח ולהעצימם! הספר יכול גם לעזור לילדים דומיננטיים להבחין  ברגשות של חבריהם למשחק.
ילדים יכולים להזדהות עם דמותו של נוח ושיחה על העלילה והמסרים הסמויים בסיפור עשויים לסייע בפיתוח הבנה חברתית וכישורים חברתיים.

הצעות לקריאה בגן

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות כשלכל ילד וילדה עותק אישי, כך שיתאפשר לילדים להתבונן באיורים ולהבין טוב יותר את המבע של הדמויות ואת הרצף הסיפורי. זאת בעיקר משום שהספר שופע באיורים צבעוניים המשלימים את הכתוב ומדגישים את  נקודות המבט השונות של הדמויות ואת החוויה השונה שלהן בפעילויות המשותפות.
קריאה ראשונה – כדאי לשאול שאלות שיעסקו שינטרו בהבנת העלילה: במה משחקים הילדים? מי העומד? מי המתנדנד? איפה הסתתר נוח? מדוע הילדה נבהלה?

מה זה בכלל "מתאימים"?

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

קריאות בקבוצות קטנות – הקריאות הבאות הן הזדמנות להעמקה בסיפור, להבנת הצד הרגשי של הדמויות ולטיפוח כישורים חברתיים ורגשיים: הילדה בסיפור חוזרת ואומרת לנוח שהם "פשוט מתאי…מים! ", תוכלו לבקש מהילדים לעיין באיורים ולשאול: האם לדעתכם גם נוח הרגיש שהם מתאימים? האם הוא נראה מרוצה במהלך המשחקים? מה נראה שלא התאים לו? מה קורה לדעתכם לילדה כשהיא לא מוצאת את נוח? מה השתנה במשחק אחרי שמצאה אותו? בסוף הסיפור, האם נוח עצוב או מוטרד? כיצד מתאים לו לשחק עכשיו?
להתבונן באיור – אפשר להתבונן יחד באיור בו הילדה משתמשת במרבד כגלימה ונוח מחזיק את גלימתה, ולשאול: מה לדעתכם מרגישות הדמויות שבאיור?
עולמם של הילדים – בשלב הבא, תוכלו לעסוק בחיי הילדים ולשאול: מה מתאים להם כאשר הם משחקים עם חברים? איך שמים לב לרצונות של חברים גם אם לא אמרו זאת במפורש? אפשר לבקש לשתף במקרים של אי הסכמה בין חברים: כיצד הרגישו? כיצד נהגו? כיצד התנהגו החברים? כיצד הם הרגישו? האם אפשר היה להתנהג אחרת?
תוכלו לחזור אל הספר במצבים חברתיים שונים בהם תבחינו בילדים וילדות שאינם מרגישים שותפים למשחק, בהם ילדים "נגררים" אחר אחרים, או במצבים בהם הם אינם מצליחים לבטא מה מתאים להם.

מי אני ומה שמי?

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הסופרת בחרה לקרוא לילד "נוח", שם שמרמז על היותו מתחשב ומשתף פעולה. תוכלו להעמיק בהבנת השם שנבחר: אפשר לחפש יחד את הפירוש למילה "נוח" ולהקריא לילדים ובעקבות כך לשאול: מדוע לדעתכם בחרה הסופרת לקרוא לילד בשם הזה?
בהמשך אפשר להרחיב את ידע העולם ולהכיר את משמעותם של שמות נוספים, של ילדי וידות הגן למשל.
להעשרה – הערך "נוח" באתר מילוג

פעם אני ופעם אתה

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בתחילת הסיפור הילדה מובילה את נוח בידה אל משחק המחבואים   ואילו בסופו – נוח מוביל אותה. כדאי לאתר יחד את שני האיורים המציגים זאת. כהמשך לכך תוכלו לשחק משחק זוגות – ולאפשר לילדים לבחון את עצמם פעם כך ופעם כך:
להוביל – ניתן לסמן מסלול מנקודה אחת לאחרת ולבקש מהזוגות לעבור את המסלול כשאחד מוביל מלפנים ואחד הולך בעקבותיו. אפשר להשתמש בעזרים כמו חישוק ששניהם אוחזים בו. ואפשר להשתמש בדמיון ולעבור אותו כקטר וכקרון. בתום המסלול הצמדים יתחלפו בתפקידים. בשלב האחרון, כל זוג פועל בשיתוף: הולכים במסלול זה לצד זה.
להחליט – ניתן לבקש מהזוגות לעמוד אחד מול השני – כמו מול ראי. כשבכל פעם רק אחד מבני הזוג מחליט על תנועה, והשני מחקה אותה . אחרי מספר תנועות, ניתן להתחלף. בשלב האחרון כדאי להציע לילדים רצף קצר של תנועות שעליהם לבצע יחד.
כדאי לשוחח בעקבות הפעילות – מה הייתה החוויה שלכם בכל אחד מהמצבים? האם ביקשתם דבר מה מהחבר – לעצור, למהר? האם הוא התייחס לבקשותיכם? האם נהניתם יותר כשהייתם המציג או כשהייתם הראי? ואולי בשני התפקידים?

יֶדַע

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

שפה ואוריינות – קידום ניצני קריאה – גילוי של מילים החוזרות על עצמן באמצעות אופן הכתיבה המיוחד, כגון: "אני", "אתה", "נֹחַ".                            התמצאות בספר ובמוסכמות הכתב – שילוב של גוֹפנֵי כתב עם האיורים נותן משנה תוקף למילים ולאיורים כאחד: כאשר הילדה קוראת לנח שנעלם בשמו, השם "נח" כתוב באותיות "רועדות" ומדגים את המושג "קול רועד".

פירוק והרכבה של מילים – מילים אחדות בספר מחולקות להברות, למשל:  "מתאי-מים".

בועיות דיבור – מסייעות להבין מיהו הדובר.

סימנים מוסכמים בכתב – בעמוד שבו הילדה מחפשת את נח מופיע בבירור סימן שאלה – ? – לצד סימן קריאה – !. כדאי להפנות את תשומת לב הילדים לסימני פיסוק אלה ולמשמעותם.

ידע מתמטי – במהלך משחק המחבואים אפשר לספור מ-10 עד 100 בדילוגים של 10.

מְיֻמָּנוּיוֹת

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מודעות עצמית והכְוונה עצמית – הנעה עצמית וחוֹסן: עם התפתחות העלילה נח מגלה יכולות של קבלת החלטה ושל אסֶרטיביות וכך מחזק את תחושת החוסן שלו.

מודעות והתנהלות חברתית – התנהלות חברתית טובה ומְתַגמלת, אמפתיה וראיית צורכי האחר, התחשבות ושיתופי פעולה.

אוריינות מתמטית – משחק המחבואים מְזַמן שימוש במונחים מתמטיים בחיי היומיום. בועיות הדיבור שבאיורים משלבות את הסְפָרות 1, 2, 3 ואת שם המספר הכתוב בספירת הדילוגים בעשרות.

עֲרָכִים

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

צדק חברתי וערבות הדדית – מערכת היחסים בסיפור מציגה "דגם מוקטן" של התנהלות במערכות יחסים חברתיות ומאפשרת לפתח שיחה על ערכים, כמו התחשבות באחר, ראיית הזולת, כבוד הדדי, ערבות הדדית, אמפתיה והגינות.

גזרו והדביקו יחד בית לתפארת!

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

טיפ לקריאה משפחתית

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

קראתם את הסיפור כמה פעמים? עכשיו כדאי לעודד את הילדות והילדים לנסות "להקריא" לכם את הסיפור במילים שלהם. שחזור הסיפור, בעזרתכם, תורם ליכולת ההבעה ולרכישת אוצר המילים ובעיקר – להנאה המשותפת מהסיפור.

שיחה – הבית שלנו

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כל הבתים בנויים מקירות וגג, דלתות וחלונות; מה מיוחד בבית שלכם? מה הופך אותו לשלכם? תוכלו לשוחח על חפצים ופריטים מיוחדים שנמצאים בבית שלכם ועל דברים שאתם עושים יחד בבית.

סרטון – בית מקופסאות

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

סרטון – בית מקופסאות

מה אפשר לעשות בבית מקופסאות? סרקו את קוד ה-QR כדי לקבל רעיונות לבית שהוא גם אמיתי וגם דמיוני.

יצירה – מי יבנה בית?

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו ליצור לכם בית משמיכות, מארגזים, ממקלות ומאטבי כביסה! ומה עוד צריך? מחליטים על מקום ועל שלבי העבודה, אוספים חפצים ועזרים, ויוצאים לדרך.

משחק – תופסת בית

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בכל סבב, אחד המשתתפים מכריז על נושא וכל שאר המשתתפים צריכים לשתף פעולה ולחפש יחד פריט מתאים: כשמכריזים "אדום" מחפשים בבית פריט אדום. בסבב הבא, משתתף אחר מחליט על נושא החיפוש, והשאר ממשיכים לחפש. אפשר לחפש פריטים שמתאימים להכרזה: "גדול", "קטן", "חמוד", "יָשָׁן", "צבעוני", "מעצבן" או "גלגל".

פינטרסט

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

פינטרסט
משחקים, שירים והשראה ליצירה מחכים לכם בלוח הספר איך בונים בית בפינטרסט של ספריית פיג'מה.

שִׂיחָה

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הטרמה – רצוי להקריא את שם הסיפור ולשאול: איך, לדעתכם, בונים בית? איך מתחילים? במה יש צורך?
מומלץ להקריא את הספר בקבוצות קטנות, לשוב ולספר אותו כמה פעמים ולהפנות את תשומת הלב למסרים בסיפור, לאיורים ולהשתלשלות העלילה.
לאחר הקריאה הראשונה – רצוי לברר הבנה מילולית: מה רצו הילדים לעשות? מי השתתף בבניית הבית? מה הִציעו הילדים? מדוע הבית התפרק בתחילה? מה סייע לילדים להצליח? מה קרה לליה?
בסיפור יש מסרים סמויים – עידוד שיתוף פעולה, קידום חֲבֵרוּת והתחשבות. כדי לסייע לילדות ולילדים לגלות מסרים אלו, חשוב לשאול על הרגשות של הדמויות בסיפור: האם הילדים שהחלו את תהליך הבנייה אִפשרו לילדים נוספים להעלות רעיונות ולהצטרף? מדוע? כיצד הרגישו הילדים שהצטרפו? כיצד הרגישו הילדים כשהבית נהרס? כיצד הרגישה ליה כשהילדים האשימו אותה? וכיצד היא הרגישה כשהוזמנה לחזור? התבוננות באיורים יכולה לעזור בהבנת הרגשות שבסיפור.
ייחוס וחיבור אישי למסרים – בשלב זה ניתן לשאול: האם גם לכם בגן יש לפעמים רעיונות משותפים?
שיתוף פעולה תורם לתחושת הביטחון והשייכות. זו הזדמנות להכיר את המושג ולשלב אותו בשפת הדיבור והמעשה בגן. תוכלו לשאול: האם החברים בסיפור בנו יחד או שכל חבר וחברה בנו בנפרד? האם גם אתם בונים או מרכיבים דברים עם חברים בגן? אֵילו משימות אנחנו מבצעים בגן יחד, בשיתוף פעולה? אולי סידור החצר? ומה עוד?
להעשרה – מילת היום בגן – יחד
משחקי שיתוף פעולה, אתר יוצרות שפה

שִיתוּפֵי פְּעוּלָה - גַם נָעִים וְגַם כְּדַאי

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לבד או יחד? – הגננת יכולה להניח חפצים קטנים על גבי משטח קשיח ולספר שעליה להעבירו לפינה בחדר. האם אפשר לעשות זאת לבד? – אחרי ניסיון והדגמה הגיעה העת לבקש מתנדבים לעזרה: הם יאחזו בקצות המשטח ויעבירו אותו יחד. ניתן לשאול – האם, לדעתכם, היה קל יותר לבצע את המשימה לבד או יחד? מדוע?
יצירה משותפת – אפשר ליצור יחד יצירה חופשית בצבע או בהטבעת כפות הידיים על גבי משטח גדול . כדאי להתבונן יחד ביצירה ולהדגיש איך כל אחד תרם את חלקו לטובת משהו גדול ומשותף.

שִילוּב הַסֵפֶר בְּחַיֵי הַגַן

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מה לעשות כשלכל אחד דעה שונה? – לשחק יחד, להחליט יחד ולהתפשר הם אתגרים בכל גיל, במיוחד בגיל הילדות. תוכלו לחזור אל הסיפור ולמצוא דוגמאות לכך. בהמשך אפשר לשאול: האם הילדים הסכימו על כל דבר? האם הם אמרו את דעתם זה לזה? האם בכל פעם אותם הילדים ויתרו? מה אתם עושים כשאתם רוצים לשחק באופן מסוים וחבר רוצה לשחק אחרת? מה אפשר לעשות כשלא מסכימים?
לשתף חברים – בהשראת הסיפור ניתן לעודד ערנות למצבים שבהם חברים וחברות בוחרים שלא להשתתף בפעילות, או למקרים שבהם הם נעלבים ופורשים מהפעילות, ולטפח חֶמלה.
תוכלו לחזור אל הסיפור בשעת הצורך ולשוחח: למה ליה הלכה? מה ומי עזרו לה לחזור? מה אפשר לעשות כשרואים חבר עצוב שיושב בצד?

בּוֹנִים יַחַד בַּיִת

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כמו בסיפור, גם ילדי הגן יכולים לבנות בית ממגוון חומרים בקבוצה תוך שיתוף פעולה וקבלת החלטה משותפת. חשוב לאפשר להם להיות פעילים בתהליך התכנון, היישום והביצוע, וכך לסייע בפיתוח אישיותם, העלאת  ביטחונם העצמי ותחושת המסוגלות שלהם. תהליך שכזה גם מכבד את הבחירות שלהם ומאפשר להם לממש אותן.
רצוי לשאול: איזה בית הייתם רוצים לבנות ולאיזו מטרה: בית לילדי הגן, בית לצעצועים, בית לציפורים בחצר, ואולי בית אחר?
הילדים יבחרו את החומרים שישתמשו בהם, יקבעו את סדר הפעולות ואת התפקיד של כל אחד ואחת בתהליך שייעשה בתיווך הגננת כדי ששיתוף הפעולה יהיה במיטבו.
במהלך הבנייה כדאי לעצור ולבדוק: האם  יש צורך בשינוי? האם מישהו לא מרוצה? האם נתקלנו באתגר חדש?
את התוצרים אפשר להציג בתערוכה ולשתף את המשפחות.
להרחבה – מקימים ביתן מקרטוני חלב
מה עושים כשנתקלים בקושי

עַל בְּנִייָה וִיסוֹדוֹת

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ניסוי וטעייה – האם נוכל להרכיב קודם כול גג ורק אחר כך את הקירות? אפשר לחלק את הילדות והילדים לקבוצות. כל קבוצה תתנסה בעזרת קוביות או קופסאות ותתייעץ בנוגע למה שכדאי לעשות.
הבתים מסביבנו – אפשר לצאת לטיול סביב הגן ולבחון את הבתים והבניינים – האם הם על עמודים או על יסודות אחרים?
להרחבה – תהליכי תיכון – תכנון ובנייה בגן

בּוּעִיוֹת דִיבּוּר

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

המאיירת איירה בועיות דיבור שבהן היא מביאה את קולה של בובת הצב. בקריאות הנוספות אפשר להציג את הטכניקה ולהסביר אותה ולקרוא את תוכן הבועיות. לאחר מכן אפשר לחשוב עם הילדים מה היה הצב יכול לומר בשאר חלקי הסיפור.

עִידוּד קְרִיאָה מִשְפַּחְתִית

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי לשתף את ההורים בהיכרות עם הספר, לעודד קריאה ומשחקי שיתוף פעולה וגם לשיר יחד .

האזינו לסיפור "על רגל אחת"

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אנו מזמינים אתכם/ן להאזין להקלטה הקסומה של הסיפור "על רגל אחת", מאת: רינת פרימו | איורים: יעל אלברט | הוצאת: המבוך (גנים)

יוצרים ומגישים – ירדן בר כוכבא – הלפרין ודידי שחר
מוזיקה ונגינה – טל בלכרוביץ'
פתיח – דידי שחר

מוכנים/ות? מת – חי – לים!

שיחה–יחד ולחוד

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מה אפשר לעשות לבד? ומה עדיף לעשות יחד? תוכלו לשוחח עם הילדים על הדברים שכדאי לעשות עם אחרים ולחשוב מה הם יכולים לעשות בעצמם. עם מי נעים להם לעשות דברים יחד: בני משפחה? חברים? ואולי חיית המחמד?

משחק – על רגל אחת

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

גם אתם יכולים לעמוד על רגל אחת? בואו נבדוק!

מטילים קוביית משחק, עומדים על רגל אחת ומתחילים לספור לפי המספר שיצא בקובייה: אחת, שתיים ו… עומדים ליפול? אפשר לתת יד ולהיעזר במי שלידכם.

שיתוף פעולה

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו לערוך רשימת פעולות שנעים וכדאי לעשות בבית בשיתוף פעולה: לסדר את החדר, להכין ארוחה או לקרוא ספר אהוב. לאחר מכן רושמים כל פעולה על כרטיס נפרד ומקשטים. אפשר לשמור את הכרטיסים בקופסה מיוחדת ובכל יום לשלוף כרטיס ולבדוק: האם נרצה היום לשתף פעולה בטאטוא הבית? או במשחק תופסת משפחתי? אולי נרצה לשתף פעולה במשהו חדש?

תנועה – על רגל אחת או שתיים

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אפשר להכין בבית מסלול תנועה ולהתקדם על רגל אחת, על שתי רגליים, לזחול על ארבע ואפילו על שלוש… יוצרים מסלול על הרצפה באמצעות חבל, ובכל פעם מתקדמים לאורך המסלול באופן אחר: פעם בקפיצות על רגל אחת, פעם בשמירת שיווי משקל כשכרית מונחת על הראש, פעם בזחילה ופעם בזוג, בשילוב ידיים, כי קל יותר לקפוץ על רגל אחת בשניים.

מפגש ושיחה בגן:

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  •