במהלך שנות התבגרותם, ילדים גדלים ומפתחים את הדימוי העצמי שלהם - האופן שבו הם רואים את עצמם ומעריכים את היכולות ואת המאפיינים שלהם. בספרים שלפניכם תוכלו למצוא גיבורים שיעוררו בילדים הזדהות וגם השראה באשר ליכולת שלהם להעריך את עצמם בצורה חיובית ומיטיבה.
ילדות וילדים נהנים להרגיש גדולים כמו המבוגרים. בקריאת ספר כדאי לשתף את הילדים ולחזק בהם את תחושת המסוגלות: אפשר להציע להם לבחור בעצמם ספר מהמדף, להחזיק את הספר, להפוך דף בעצמם, ואפילו לספר לכם או לבובה את הסיפור במילים שלהם.
אביבי אומרת לאימה שהיא לא יכולה לסדר את החדר כי היא קטנה מדי. בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח ולחשוב יחד – האם לדעתכם קל או קשה לסדר חדר? מה יכול לעזור בסידור? מה אתם יכולים לעשות היום שלא יכולתם לעשות פעם כי הייתם "קטנים מדי"?
תוכלו להשתעשע ולנסות להגיע יחד ל"שיא משפחתי" בסידור החדר: פזרו בובות וחפצים שונים בחדר המרכזי בבית וכוונו שעון למדידת זמן, או קבעו יעד זמן מראש. מרגע ה"הזנקה" עליכם לשתף פעולה ולסדר את החפצים במקום הכי מהר שתצליחו! כמה זמן זה לקח? האם עמדתם ביעד?
אביבי מבקשת מהבובות והצעצועים שלה לסדר את החדר, אבל הם עונים שהם לא יכולים – דובי עייף מדי, צפרדע אבודה מדי… ומה עם הבובות שלכם? מה הבובות שלכם לא יכולות לעשות ולמה? מה תרצו לבקש מהן? תוכלו לעשות הצגה עם בובות וצעצועים ולהמציא להם יחד מצבים או מטלות שונות מחיי היומיום.
פיתוח אחריות, תחושת מסוגלות, שייכות ולכידות חברתית על ידי שיתוף פעולה ועזרה: איננו יודעים מהסיפור אם אביב חשה שהיא לא מסוגלת לסדר את החדר, או אם היא חומקת במתיקות מהמטלה. עם זאת, כאשר היא מרגישה שזקוקים לעזרתה, היא מוכנה לנסות לעזור, מגלה אחריות ומסוגלות ומבלי משים מסדרת את החדר ואת הבובות במסירות ובאהבה.
כמו אביב, גם ילדים וילדות בגן מרגישים לעיתים שהם עדיין "קטנים מדי" ולא יכולים לעשות דברים מסוימים, חוששים מעשייתם או רגילים להישען על הסביבה שתבצע בשבילם פעולות שונות. עם זאת, כשמתאפשר להם לעזור לחברים או לצוות, מתחזקות בהם תחושות האחריות והמסוגלות, הם מרגישים שותפים ותורמים לקהילה.
קריאת הסיפור ופיתוח שיח יעצימו ילדות וילדים שמרגישים "קטנים מדי" וחסרי מסוגלות לעשות פעולות מסוימות בעצמם. בשיח אפשר להעלות תכנים הקשורים לחשיבות התרומה והעזרה שניתן להגיש ללא קשר לגיל. אפשר לשאול את הילדים: "איך, לדעתכם, אתם יכולים לעזור בבית, בגן ובמקומות אחרים?".
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות כשלכל ילד עותק משלו. כך יתאפשר לכל אחד ואחת להתבונן באיורים מקרוב, להבין טוב יותר את עלילת הסיפור ולהעצים את חוויית הקריאה.
ניבוי – אפשר להזמין את הילדים לשעֵר על פי שם הסיפור מי יסדר את החדר. לאחר הקריאה בִּדקו עימם אם הַשערתם הייתה קרובה לתוכן הסיפור. שבחו אותם על החשיבה היצירתית ועל עצם התשובה.
לאחר הקריאה ניתן לשאול כמה שאלות הבנה: "מה ביקשה אימא מאביב?", "מה ענתה לה אביב?", "לְמה היא התכוונה כשאמרה: 'אני קטנה מדי'?", "מה ביקשה אביב מהדובי, מהפיל ומשאר הבובות?", "ומה הן ענו?", "מה ביקשה הבובה נעמי מאביב?".
העמקת ההבנה: ניתן לשאול: "איך החדר סודר בסופו של דבר?".
מהסיפור אלינו: ניתן לנהל שיחה בקבוצות קטנות ולשאול: "מתי אנחנו אומרים: 'אני לא יכול'?", "קרה לכם שלא יכולתם לעשות משהו מסיבה כלשהי, למשל, כי הרגשתם קטנים מדי או עייפים מדי?", "מה עזר לכם להתגבר על הקושי?", "איך אתם מרגישים כשמבקשים מכם לבצע מטלה?".
"תעזרי לי" – בקבוצות קטנות אפשר לבקש מהילדים לשתף במקרים שבהם עזרו לחברים, למשפחה, לגננת או לחיות המחמד שלהם ולשאול: "איך אתם מרגישים כשזקוקים לעזרתכם?", "איך הרגשתם כשהצלחתם לעזור?".
מיומנויות היסוד הנרכשות בגן הן התשתית להתפתחותו של האדם, והן מתפתחות בעת ההתנסויות, המשחק, העשייה והלמידה. בגן הילדים לומדים כיצד לתפקד בחברה, הם "מתאמנים", משפיעים על הדינמיקה החברתית ומושפעים ממנה, מפתחים מסוגלות והופכים אט-אט עצמאיים יותר. האתגרים המזדמנים בגן וההתמודדויות החיוביות מחזקים את הביטחון העצמי ואת תחושת המסוגלות. השתלבות בעשייה המשותפת ותרומה לקהילת הגן מקדמות הרגשה של לכידות ושותפות.
אפשר לשאול את הילדים אם יש להם רעיונות לדרך נעימה או משעשעת שאפשר לאמץ לסידור הגן. למשל:
סדר דמיוני – תוכלו להציע לילדים לסדר את הגן ותוך כדי כך להמציא מצבים ודמויות ולתת דרור לדמיון: "בואו נדמיין שמדפי הספרים הופכים לחללית כשמסדרים אותם," "בואו נדמיין שאתם גיבורי-על שמצילים את הצעצועים מכוח הבלגן."
סדר צבעוני – אפשר להציע לילדים לסדר בכל פעם רק חפצים וצעצועים בצבע מסוים.
סדר קבוצתי – אפשר להציע לילדים לבחור בכל פעם אזור בגן שהם יהיו אחראיים לַסדר בו.
גלעד פרי כתב את השיר "נסדר את הגן". את אחד הבתים בשיר הוא מקדיש לגן "זמורה", ואת אחד הבתים בו הוא מקדיש לגן "קטיף" ומתאים את החריזה לשמות השונים. ניתן להכיר לילדים את מילות השיר ואת החריזה הייחודית לגנים הנ"ל ובהשראתם לחבר בית בחריזה מתאימה לשם הגן שלכם.
הספר יכול לסייע להיערך לאירוע מיוחד או לאסוף זיכרונות מאירוע שהסתיים. לקראת חג, למשל, תוכלו לבחור בספר העוסק בחג ולשוחח: אילו אירועים מתוכננים לכם בחג? כיצד אפשר להתכונן לקראתו יחד, הורים וילדים? לקראת פורים אפשר להכין יחד תחפושת או משלוח מנות, ולאחר החג אפשר לקרוא שוב את הספר ולהיזכר בעזרתו ברגעים היפים שחוויתם יחד.
מסתובבים ברחבי הבית ובוחרים חפץ כלשהו: כף, עציץ, כדור או… שטיח. כל אחד מתאר תחפושת שכוללת את החפץ הנבחר: האם השטיח הוא חלק מתחפושת של מוכרת שטיחים? ואולי הוא שטיח מעופף? האם הכדור הוא חלק מתחפושת של ספורטאי? ואולי הוא אף של ליצן?
היכן בספר נמצאת תחפושת של אסטרונאוט? ומה בנוגע למלכת אסתר, ללוחמי אש, לשוטרות או לאלברט איינשטיין? תוכלו לחפש תחפושות באיורים. איזו תחפושת מצאה חן בעיניכם במיוחד?
אלברט איינשטיין [1879‑1955] היה מדען יהודי ממוצא גרמני. הוא השפיע רבות על עולם המדע ועל התפיסה של חוקי הטבע, הזמן והיקום בעזרת "תורת היחסות" שפיתח ומחקרים נוספים שערך. איינשטיין ניחן בחוש הומור ובדמיון, פעל למען שלום ואחווה ואהב להתכתב עם ילדים מכל העולם. איינשטיין תמך בהקמת האוניברסיטה העברית בירושלים ובמדינת ישראל.
הספר "המסכה של נבו" עוסק בחג הפורים, אך טמונים בו רבדים נוספים המתאימים לכל השנה. זהו סיפור על ילד מופנם ורגיש בעל עולם פנימי עשיר. הוא מרגיש בנוח בעולמו ובבחירה לעטות מסכה ביומיום. דוד, לעומתו, מתנהג באופן מוחצן ומתריס. קריאת הסיפור מאפשרת לילדים להזדהות עם הדמויות תוך כדי "הרחקה" – עיסוק בדמויות, ולא בהם – לשאוב עידוד מהן ולהכיר דרכי התמודדות עם מצבים חברתיים. פורים אישי – הספר מאפשר ביטוי לְיחס שונה של ילדים שונים לחג הפורים: מֵהם שמעדיפים המולה ומהם שמעדיפים שקט, מהם שאוהבים להתחפש ומהם שנרתעים.
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות, כשלכל ילד עותק משלו. כך יתאפשר לכל אחד לעקוב אחר רצף הסיפור. באיורים מופיעים פרטים המסייעים להעמקת ההבנה: הקישוטים בגן הקשורים לחג החנוכה או לט"ו בשבט מבהירים שנבו בחר להתחפש לאורך השנה כולה. עצירה לניבוי – כדאי לעצור ברגע דרמטי ומותח בסיפור כדי לעורר הקשבה ולעקוב אחר ההבנה של הילדים. תוכלו לעצור כאשר נבו ודוד, המחופש לאסטרונאוט, בונים יחד ולשאול: לפני שנמשיך לקרוא, אולי יש לכם ניחוש מי הוא האסטרונאוט? לאחר הגילוי, לאחר שדוד מסיר את הקסדה, כדאי לשאול: מה, לדעתכם, יקרה עכשיו?
שאלות הבנה – כדאי לשאול: מה נבו אוהב ללבוש לגן? מה עושה דוד לנבו בתחילת הסיפור? כיצד מגיב נבו על כך? האם נבו התחפש בפורים? ודוד? האם הם זיהו זה את זה כשהתחילו לשחק יחד? האם הם נהנו לשחק יחד? שיח רגשי – תוכלו לשאול בנוגע לתחפושת: מדוע, לדעתכם, נבו מתחפש כל יום, ואיך הוא מרגיש? מתי אתם מתחפשים, אם בכלל? מה אתם מרגישים כשאתם מחופשים? השיחה מאפשרת מגוון תשובות: יהיו ילדים שבדומה לנבו, יספרו שהם מעדיפים להתחפש בכל ימות השנה, ויהיו ילדים שיאמרו שהם מתקשים להתחפש בפורים. גיבורי־על – כמו נבו, יש ילדים וילדות שנמשכים לגיבורי־העל בשל אומץ ליבם ויכולתם לפתור כל בעיה. תוכלו לשאול: מדוע, לדעתכם, נבו בחר דווקא בתחפושות של גיבורי־על? מה מיוחד בגיבורי־על? איזה כוח הייתם בוחרים כגיבורי־על? מדוע? להמשך קריאה – "לא קל להיות גיבור־על", שחולק בספריית פיג'מה.
הצטרפות למשחק – ילדים שמתקשים להצטרף למשחק עלולים להגיב בתסכול, בזעם ובכוחניות כמו דוד. כדאי לשוחח על כך במפגש החוזר עם הספר, להתייחס לרגשות של הדמויות ולנסות לעורר בילדים אמפתיה. אפשר לשאול: מה קרה כשנבו ודוד שיחקו בגן? מדוע, לדעתכם, דוד בעט במשחקים של נבו? מה הרגיש נבו? מה הרגיש דוד? האם אתם יכולים לייעץ לדוד איך לפנות לנבו? האם קרה לכם מקרה דומה בגן או בבית?
לשחק לבד, להתבודד – אפשר לעקוב באמצעות האיורים אחרי נבו המְשַׂחק לבדו ולעודד שיחה על הצורך לכבד חברים שרצונם לשחק לבד. אפשר לשאול: מה נבו מרגיש, לדעתכם, כשהוא משחק לבד? מתי אתם אוהבים לשחק ולבד ומתי בחברותא? כיצד ניתן לשתף חבר ולהזמין אותו לשחק? להעשרה – "הכוחות שבדרך" – גיבורי־העל – רועי מצרף חבר
תחפושות – תוכלו להתבונן באיורי הילדים המחופשים ולשאול: אילו אביזרים מופיעים באיורים? האם ישנם ילדים שמחופשים בתחפושות דומות או זהות? אֵילו תחפושות מוּכּרות ואילו לא? האם יש תחפושות שהתחפשתם אליהן בעבר? האם יש תחפושות שתרצו להתחפש אליהן בעתיד?
משחק – מי אני ומי אתה? באמצעות גומייה או סרט מצמידים בכל פעם למצחו של אחד הילדים ציור או תצלום של תחפושות ואביזרים (כובע ליצן, כתר, חלוק רפואי). הילד אינו רואה את הציור או התצלום, ועליו לנחש מה מצויר או מצולם בעזרת שאלות שהוא שואל את חבריו למשחק.
משחקי תפקדים חשובים להתפתחות הילדים מבחינות שונות: רגשית, חברתית, שפתית, קוגניטיבית, ומבחינת התמודדות עם קונפליקטים. להעשרה – על משמעות ההתחפשות אצל ילדים
ערכי מורשת ומסורת – הסיפור והאיורים מציגים מאפיינים וסמלים של חגים שהם חלק מהווי הגן: משחק בסביבונים בחנוכה, נטיעת עץ בט"ו בשבט, התחפשות וקריאת סיפור המגילה בפורים. קבלת השונה – דמותו של נדב בסיפור מציגה ילד המתנהג קצת אחרת מהילדים האחרים. דרך הסיפור הילדים לומדים כי ניתן לחשוב אחרת, להתנהג באופן שונה מהמוסכמות החברתיות ולכבד את הבחירה של כל אחד ואחת.
מיומנות תוך־אישית – מודעות עצמית, מודעות לתהליכים פנימיים, הכרת נטיות ומאפיינים אישיים וייחודיים והזדהות איתם. מיומנויות בין־אישיות – מודעות חברתית, כלומר היכולת לפעול במצבים חברתיים מתוך הבנת האחר, גילוי אמפתיה כלפיו ומיומנויות חברתיות, כמו הצטרפות לקבוצה, קבלת האחר והתייחסות מכבדת לבחירתו בדרך משחק ובהתנהגות שונות מאלה שרוב הילדים בוחרים.
שפה ואוריינות – גילוי מסרים סמויים וגלויים בסיפור. כישורי חיים – הקוראים מתוודעים להתמודדות של ילדים עם מערכות יחסים ועם קשיים ולאופן מציאת פתרונות להם.
כשקוראים יחד הפעוטות נהנים, וכשהם מתרכזים בסיפור הם מפעילים יכולות של למידה, ריכוז ודמיון. כדי "להיכנס" לסיפור ולאפשר להם להתרכז, כדאי להתנתק לכמה דקות מהעולם, לשבת במקום רגוע, ללא רעשי רקע, מסכים או ניידים ולעוף יחד על כנפי הסיפור.
הספר הקצר מלא חוויות מחיי היום־יום של הפעוטות: הם רוצים להשתתף, חווים לעיתים דחייה, שואפים להיות עצמאיים ועסוקים במציאת פתרונות. תוכלו לשוחח עם הפעוטות על רגעים כאלה בסיפור ולקשר לעולמם: מה רצתה החתולה? מה היא הרגישה כשהחתול לא רצה לצרף אותה? מה היא החליטה לעשות? האם גם אתה אוהב לצאת לטיול? ומה את אוהבת לעשות בעצמך?
מצורף משחק לוטו חווייתי עם הדמויות והפרטים מהספר. אפשר לשחק במעון, ואפשר להדפיס את המשחק ולשחק בו בבית ולהעמיק את חוויית הקריאה ואוצר המילים של הקטנטנים! להורדת המשחק, לחצו!
הספר מתאר מצב מוּכּר בחייהם של פעוטות: החתול לא מרשה לחתולה לצאת איתו לטיול, ממש כמו שפעוטות מסרבים לעיתים לצרף חברים למשחק או נתקלים בסירוב מצד אחרים. החתולה אולי מרגישה קצת לא נעים והיא אפילו נעלבת, אך היא מחליטה לא לוותר ולצאת לטיול בעצמה ובכך מציעה לפעוטות דרך התמודדות.
עוד הפעם! – כדאי לקרוא את הספר שוב ושוב ושוב. פעוטות אוהבים חזרתיות, בדיוק כמו שאנחנו, המבוגרים, נהנים לחזור ולשמוע שיר אהוב ומוּכּר. ההיכרות עם הספר מחזקת את ביטחונם של הפעוטות ומעודדת את השתתפותם, ובכל קריאה הם עשויים לגלות פרטים חדשים.
כדאי להתחיל בשאלות הבנה – "מה רצתה החתולה?"; "ומה רצה החתול?"; "מה אמר החתול לחתולה?" – ומשם להמשיך לשיחה על רגשות – "איך הרגישה החתולה כשהחתול אמר לה 'לא'?"; "מה עשתה החתולה?"; "איך היא הרגישה אחרי שיצאה לטיול בעצמה?"; "מה אתם עושים בעצמכם בבית?"; "ומה אתם עושים בעצמכם במעון?"; "מה אתם אוהבים לעשות בעצמכם?".
תוכלו להמחיז את הספר עם אשת צוות נוספת. אתן יכולות לחבוש אוזניים של חתול, לצייר שפם וליילל "מיאוווו". אפשר להציג את הספר גם בעזרת שתי בובות־חתול וחפצים המוזכרים בסיפור, למשל: שמלה, עגלה, בקבוק חלב או סלסילה.
בואו נהיה החתולה ונצא לטיול – אפשר לפרושׂ על הרצפה את החפצים מהסיפור או חפצים אחרים ובכל פעם להזמין פעוט אחר לבחור חפץ ולצאת לטיול. תוכלו לומר: "[שם הילד/ה]______ יוצא/ת לטיול ולוקח/ת איתו [בקבוק/ כובע/חבר וכדומה] ________." הפעוטות "יטיילו" בכיתה עם החפץ ביד ויחזרו למקום.
מטיילים יחד – אפשר לשתף את כל הכיתה בכל סיבוב ולטייל עם חפצים "בכאילו".
אפשר להכין מראש חתולים מבריסטול, לחלק חתול לכל פעוט ולתת לו לצבוע, להדביק ולעצב את החתול שלו.
כל חתול הוא מיוחד – בתום היצירה תוכלו לצאת ב"ריקוד חתולים" שבו כל אחד יחזיק בחתול שלו. אחרי הריקוד אפשר להציג את מגוון החתולים על לוח ולהראות שכל חתול הוא שונה ומיוחד. אפשר להזמין כל פעוט לבחור שם לחתול שלו ולספר מה הוא אוהב לעשות.
תוכלו להזכיר לפעוטות את הספר במשך היום, כאשר הם נתקלים במצבים דומים, למשל בקושי במשחק משותף – "אתה רוצה לשחק לבד כמו שהחתול רצה?"; "אולי תמצאי לך משחק אחר כמו החתולה?". אפשר להשתעשע בחצר ולהציע לפעוטות: "בואו נהיה חתולים ונצא לטיול אל ארגז החול/המטבח/הספסל," או לומר משפט כמו "עכשיו כל החתולים יוצאים יחד לטיול אל ארוחת הצוהריים!" כדי לאסוף את הפעוטות.
קריאת ספר היא דרך נהדרת להכיר את עולמם של הילדים. במהלך הקריאה כדאי לעצור לפעמים ולאפשר לילדה או לילד להגיב על האירועים בסיפור: מה מרגיש גיבור הסיפור? ומה אתם הקוראים מרגישים? האם גם לכם קרה משהו דומה?
עזרתם להכין סלט? נפלתם וזה כאב? – תוכלו להיזכר יחד, הורים וילדים, ברגעים שהרגשתם שאתם גדולים ובמעשים שהצלחתם לעשות לגמרי בעצמכם, וברגעים שרק רציתם חיבוק ונחמה; זו הזדמנות להכיר את החוויות שחווים הילדים והילדות וגם לשתף ברגעים מיוחדים מתקופת היַלדוּת שלכם, ההורים.
אוספים שני פריטים ומשווים ביניהם – מי גדול ומי קטן? – עכשיו מחליפים את אחד הפריטים בפריט אחר ובודקים שוב: האם הכפית גדולה או קטנה כשהיא ליד פקק? ומה קורה כשהיא ליד מטאטא? תוכלו לצרף את עצמכם למשחק ולבדוק: האם אתם גדולים או קטנים? ומה קורה כשאתם ליד בני המשפחה?
במהלך הקריאה כדאי להביט באיורים ולחפש פרטים מעניינים: מה עושה מתן? כמה בעלי חיים אתם רואים? מי גדול ומי קטן? היכן מופיע חתול? ואיזה איור אתם אוהבים במיוחד?
ילדים וילדות בגילאי גן נמצאים בשלב ביניים: הם עוד נהנים מהֶרגלים "של קטנים" ובו-זמנית מפתחים עצמאות ורצון להתנסות בדברים "של גדולים". כך נוצרים מצבים מבלבלים: חוויות הצלחה ותחושת מסוגלות לצד חוויות של קושי ורצון להיות מוגן וקטן. הזדהות, עידוד ותמיכה – הספר מזמין לעסוק ברגישות בהתנסויות השונות של הילדים ולעודד אותם כשהם חשים שהצליחו וגם כשהם זקוקים לעזרה ולתמיכה. ניתן לשלב את הספר בהזדמנויות שונות שבהן הילדים נתקלים בפער בין היותם "גדולים" להיותם גם "קטנים".
רצוי לחזור ולקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות על פי מודל הקריאה הדיאלוגי, לשוחח על המסרים הגלויים והסמויים שבו ולגבש יחד משמעות משותפת. הקריאה בקבוצה קטנה תסייע ליצירת אווירה נעימה, לשיתוף ולביטוי אישי המותאם לצורכי הילדים בקבוצה. לאחר הקריאה הראשונה ניתן לשאול שאלות שיסייעו בהבנת היחסיוּת בין גדול לקטן. כדאי לשחזר את העלילה ולהסתייע באיורים ולשאול: "מתי דן מרגיש קטן? מתי הוא מרגיש גדול? מה גורם לו להרגיש גדול או קטן?". הצלחה לעומת כישלון, גדול לעומת קטן – כדי לסייע לילדים לקשר בין תחושת ההצלחה או הכישלון לתפיסה של הילד את עצמו כקטן או גדול, ניתן לעצור בקטע בסיפור שבו דן חוֹוֶה הצלחה או כישלון ולשאול: "כיצד דן מרגיש לדעתכם? מדוע?". אפשר להתבונן באיורים ולברר אם הם משקפים את הרגשות העולים מהכתוב.
לאחר הקריאות הנוספות כדאי להעמיק בצד הרגשי-חברתי של הספר ובקשר שלו לחיי הילדים: ניתן לחזור ולהתבונן באיורים ולשאול: "האם גם לכם קרה משהו דומה כשניסיתם ללבוש סוודר או חולצה?אולי במקרה אחר?" ומה איתנו? – תוכלו לשאול: "מתי אתם מרגישים גדולים? מה נעים בלהיות עדיין קטנים? מה נעים בלהיות גדולים? האם אתם זוכרים שהצלחתם לעשות משהו שלא עשיתם קודם – לצחצח שיניים בעצמכם? ללבוש חולצה? להשקות עציצים? מה היה הדבר החדש שעשיתם? איך הרגשתם?". "יֶלֶד טוֹב הוּא גָּדוֹל אוֹ קָטָן? אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ, אֲבָל מַרְגִּישׁ מְצֻיָּן!"לאחר השיחהכדאי לחזור למשפט הסיום של הספר ולשאול: "מה דעתכם: ילד טוב הוא גדול או קטן?", להקשיב לילדים ולסכם את האפשרויות השונות להרגיש מצוין. לשיר יחד – בהמשך כדאי להשמיע לילדים את השיר "להיותגדולה" ולשוחח על הקשר שבין הסיפור לשיר.
אפשר להציע לילדים לחבר סיפור בהשראת הסיפור: תוכלו להזמין כל ילד וילדה לספר על מקרה שהרגישו בו קטנים או גדולים, לבקש מהםלאייראת המקרהאו לכתוב אותו, ולחלופין,לסייע להם לכתוב משפט המתאר את המתרחש ולבסוף לכרוך את שלל היצירות כספר.
בנספחלחוברת "כישוריחייםבגילהרך" תוכלו למצוא מגוון תמונות המציגות מצבים מעולם הילדים. אפשר להניח את התמונות על השולחן ולהזמין את הילדים לבחור תמונה ולספר מה הילד או הילדה עושים. בשלב הבא מחלקים שתי תמונות עם סימנים מוסכמים ל"גדול" ול"קטן". כל משתתף בתורו מניח את הסימן ליד אחת התמונות ומסביר מתי לדעתו הדמויות מרגישות "גדולות", ומתי הן מרגישות "קטנות".חשוב להבהיר שאין תשובה נכונה ולתווך זאת ילדים: אפשר לפרש תיאור מסוים במגוון דרכים,שתלויות בהתפתחות הרגשית של הילדובחוויותיו האישיות.
הילד בסיפור מגלה בגן החיות שהוא קטן לעומת הפיל, אך גדול לעומת הזבוב. זוהי תגלית מרגשת מאוד! תוכלו להכיר ולחקור יחד את היחסיוּת בין פרטים שוניםולהדגים זאת באמצעות השוואה בין הילדים לפריטים שונים: האם הם גדולים לעומתעץ? ולעומת קוביית משחק? אפשר להשתעשע ולחקור את היחסיות של חפצים שצורתם דומה וגודלם שונה: כדור טניס לעומת כדורסל ואז כדור טניס לעומת כדור טניס שולחן.
אפשר להזמין את הילדים לצלם מצבים בגן שבהם הם או ילדים אחרים מתנסים במיומנויות שונות. חשוב להנחות אותם לכבד את רצון החברים המעדיפים לא להצטלם. בהמשך תוכלו לשוחח ולשאול:" מדוע בחרת לצלם דווקא את האירוע הזה? האם הייתה לך חוויה דומה? איך הרגשת? האם לדעתך הצלחת בפעולה? איך היית מעודד ילדים שהרגישו שלא הצליחו?".
חדוות הלמידה – הילד בסיפור מתנסה בפעילויות יומיומיות ללא חשש ונהנה לגלות עצמאות. הוא עוזר בעבודות הבית, מתנסה ברכיבה על אופניים, משתתף בתחרות ועוד.
כבוד האדם והמשפחה – מערכת יחסים מתגמלת של הילד עם הוריו; הם מאפשרים לו להתנסות ותומכים בו במבט, במגע ובאמירה כשהוא נכשל. הילד חש שייך למשפחה ומתאר מצבים של עזרה הדדית, כבוד ואהבה.
האם גם אצלכם בבית מבקרים חברים קטנטנים? האם אלה חברים דמיוניים, ואולי בובה אהובה? כדאי לשוחח על כך עם הפעוטות ולשמוע מה הם אוהבים לעשות עם החבר הקטנטן. אפשר לצרף את החבר הקטנטן לקריאת הסיפור.
הסיפור ארוך מעט מהרגיל, וכדי לעורר עניין וסקרנות כדאי לספר אותו במגוון קולות: קול לאבא, קול ליעלי וקול שונה לאימא וגם לאליק בליק. תוכלו להתבונן יחד באיורים ולשתף את הפעוטות בזיהוי פרטים ובחזרה על המילים "אליק בליק".
איפה הבובה? על השולחן? ואולי מתחת לו? ואיפה הכדור? תוכלו להחביא חפצים שונים, לחפש אותם ולאחר מכן לספר: "הכדור על הכיסא", "הכדור מתחת למיטה". תוכלו גם להתחבא בעצמכם ולחפש זה את זו.
לאבא יש נעליים גדולות, הנעליים של אמא – גדולות פחות, ליעלי –נעליים קטנות , ושל אליק בליק? קטנטנות! כדאי לצאת למסע בבית, לאסוף פריטים מאותו סוג ולסדר אותם מהקטן לגדול.
כדאי לאפשר לפעוטות להביא בובה אהובה מהבית ליום אירוח במעון, להכיר לה את הפינות השונות, להציג אותה לפני החברים במהלך המפגש, לשחק איתה באופן חופשי ולהשכיב אותה לישון לקראת מנוחת הצוהריים. ניתן לשחק בפינת הבובות במשחק דמיוני שבו מארחים את הבובה.
מה עושים יחד? אולי נותנים לה לאכול? אולי מסדרים בשבילה מיטה ומכסים אותה בשמיכה? ואולי מסיעים אותה באוטו בחזרה הביתה?
נורי וסבא מבלים ביחד וזה נחמד. כדאי לשוחח עם הילדים והילדות ולברר: מה נחמד להם לעשות יחד עם סבא, סבתא או בני משפחה אחרים? האם יש משהו שהייתם רוצים ללמוד מהם? אולי יש לכם שאלה שרציתם לשאול והתביישתם?
אילו אוצרות יש במערה של סבא? – כדאי להתבונן באיורים ולחשוב איך הם הגיעו לאדמה, למי הם היו שייכים? תוכלו גם לדמיין: מה יכול להימצא באדמה מתחת לבית שלכם?
מיהו החולד? – החולד הוא בעל חיים מכרסם שחי בתוך מחילות באדמה. צורת הגוף שלו מתאימה לצורת המחילה – הוא ארוך וגלילי. חוש המישוש והשמיעה שלו מפותחים, והוא אוכל צמחים שגדלים בתוך האדמה. רוצים לדעת עוד? – חפשו במרשתת מידע על החולד.
גם אתם יכולים להיות חולד ליום אחד! – מכינים יחד 'מנהרה' מספות, סדינים או כריות, נכנסים בזהירות וזוחלים עד ליציאה. אפשר גם להחשיך את הבית, להדליק פנס וללכת שמאלה וימינה, קדימה ואחורה – לעקוף מכשולים, ו… להגיע!
מוזמנים לשחק ולגלות: מה קורה כשעונים לפני ששואלים? אחד המשתתפים אומר תשובה והמשתתפים האחרים מנחשים את השאלה שמתאימה לה: התשובה "קוראים לי נורי" יכולה להתאים לשאלה "איך קוראים לך?". לאיזו שאלה מתאימה התשובה: "אני בת חמש", או "מפלצת סגולה"?
בעקבות הסיפור כדאי לשוחח על נורי וחוויותיה: נורי הקשיבה לסבא ולא הבינה את ההסברים שלו. כיצד היא הרגישה? מדוע נורי לא אמרה לסבא שהיא לא מבינה את מה שאמר? למה נורי לא הצליחה לחפור את המנהרה? מה היה קורה, לדעתכם, לו נורי הייתה מבקשת מסבא שיסביר לה מה לעשות בתחילת החפירה?
"לֹא הַבַּיְשָׁן לָמֵד" – זו הזדמנות לשוחח עם הילדות והילדים על כך שכולם, גם מבוגרים, מתביישים לפעמים, לספר על מצבים שבהם אתן, צוות הגן, הרגשתן כך ולעודד אותם להתייחס לכך ואולי גם לשתף: האם גם לכם קורה שאתם לא מבינים ומתביישים לשאול? מה אפשר לעשות במצבים כאלו?
כדאי לעודד את הילדים והילדות ללמוד ולשאול על נושא שמסקרן אותם והם היו רוצים לדעת עליו יותר. מומלץ לעבוד בקבוצות קטנות בהן ניתן לבחור נושאים מגוונים, שאילת שאלות ומתן הסברים מתוך כבוד זה לזה ומתוך הבנה כי זהו הפתח להבנה ולידע.
בדומה למשחק "הרצל אמר", אפשר לשחק "סבא אמר" בהשראת הסיפור ולהשתמש במושגים מהספר להרחבת השימוש במושגים במרחב: "סבא אמר: ידיים למעלה, ידיים למטה, ללכת לימין, ללכת לשמאל, לפני, אחרי, מסביב…"
כדי לעזור לילדים בהפנמת המושגים "ימין" ו"שמאל" ולרמוז להם מה הכיוון הנכון, ניתן להדביק מדבקה על אחת הידיים.
נורי מכרסמת שורשים. זו הזדמנות להכיר גזר, סלרי, בטטה, סלק וירקות שורש נוספים. אפשר לראות את הצמיחה שלהם באדמה – בתמונות או במציאות – להריח אותם, לגעת בהם, לטעום סוגים שונים של ירקות שורש וגם להכין יחד מאכלים משורשים, כמו מרק או סלט.
בעקבות המנהרה אפשר לשחק עם גלילים או עם מנהרות זחילה: תוכלו לעודד את הילדים והילדות לעמוד משני צידי המנהרה ולשאול זה את זה שאלות, לזחול במהירות מצד לצד ולבדוק אילו חפצים אפשר להעביר בין הצדדים.
תוכלו גם להשתמש בגליל של נייר מגבת: להסתכל מבעד לעיגול ולספר מה רואים, להשמיע קול ולגלות כיצד הוא משתנה, וליצור מנהרות קטנות מחיבור של כמה גלילים.
להעשרה – הצעה להקמת מסלולי גלילים בחצר במצגת "הקמת חצר מתמטית" – באתר דע-גן
מתן עורם ערימת חול ומשכלל אותה בכוחות עצמו. בעקבות הקריאה בסיפור כדאי לשוחח עם הילדים והילדות על פעולות שהם עושים בלי עזרה ולהשוות אותן לפעולות שעשו בעבר. מומלץ לשתף בחוויות דומות שלכם, ההורים, מילדותכם: מה רציתם לעשות והצלחתם לבצע? ומה הילדות והילדים רוצים לבנות ולעשות? האם הם זקוקים לחומרים או לעזרה? אפשר להחליט על יוזמה משפחתית של בנייה, יצירה או תיקון – בהצלחה!
מה אפשר לעשות עם חול? אפשר להטביע בתוכו את כפות הרגליים ולהתבונן בעקֵבות השונים של בני המשפחה, אפשר לצייר על החול בעזרת זרדים, לערום ערימות של חול, או לצאת החוצה ולעקוב אחר עקֵבות שונים בחול.
האיורים בסיפור מצוירים מנקודות מבט שונות: למעלה או למטה, מגובה או ממרחק. מבט על העולם ממקומות שונים – גבוהים או נמוכים – מאפשר לגלות דברים מפתיעים: נסו להביט על החדר מגובה של נמלה, מבעד למשקפת מגליל נייר, באמצעות זכוכית מגדלת או כשאתם עומדים על כיסא: מה רואים משם שלא רואים מכאן?
בהשראת מתן וארמון החול תוכלו גם אתם לדמיין, לתכנן וליצור: עִצמו את העיניים ודמיינו, אחר כך שתפו את בני המשפחה ברעיון שלכם, חפשו חומרים והתחילו לבנות יחד: זו יכולה להיות מכונה מקופסאות, כלי רכב מחול, ארמון מעופף מכריות ואולי משהו אחר?
הטרמה לסיפור – מה אפשר לעשות עם חול? מה אתם עושים בגן עם חול? האם אתם אוהבים לשחק בחול? ואם לא, האם אתם אוהבים לעשות איתו פעולות אחרות? ואולי אתם מעדיפים לשחק בחומר אחר?
בעקבות הסיפור תוכלו להמשיך ולשוחח על חול ולשאול: האם אתם מגיעים הביתה עם חול בכיסים או בנעליים? חשוב לזכור שיש בתים שבהם ההורים אינם שבעי רצון מהחול המגיע הביתה בעקבות משחק הילדים, כך שייתכן שילדים ישתפו בכך וברגשותיהם. חשוב להכיל את מגוון הרגשות העולים ללא שיפוטיות ולקבל גם אמירות המשקפות דעה זו.
מה אתם עושים עם חול? ומה עוד אפשר לבנות בחול מלבד ערימות?
במפגש זה ובבאים אחריו תוכלו להרחיב על נושאים נוספים שעולים מהספר:
עצמאות – אילו דברים אתם יכולים לעשות בעצמכם? אילו דברים הייתם רוצים לעשות בעצמכם ועדיין אינכם יכולים? מדוע?
התמדה – מתן הִתמיד ואסף מדי יום חול עד שהצליח ליצור הר גבוה. תוכלו לבקש מהילדים לשתף בדברים שגם הם מתמידים בהם לאורך זמן: חוג, משחק שמשחקים בו שוב ושוב או פעולות יומיומיות, כמו צחצוח שיניים ומקלחת.
פעלנוּת – כדאי לכוון את השיחה לעידוד הילדות והילדים להיות לומדים עצמאיים, פועלים ויוזמים. אפשר לשאול: מה למד מתן כשבנה בחול? באילו מקומות ברחבי הגן והבית אתם יוצרים ועושים? מה לומדים ממשחק בחצר? מטיול? אילו מרחבים בגן ובסביבתו תרצו לשפר, ואילו תרצו להוסיף ולבנות?
משחק בחול מזמן הנאה רב-חושית ומפתח את הדמיון ואת היצירתיות של הילדים. החול מאפשר פעילויות רבות ומגוונות, כמו מישוש והתנסות במרקמים שונים: חול קינֵטי, חול יבש, חול רטוב. אפשר לשחק בחול עם כלים וחפצים וליצור יצירה משותפת בחול: בנייה בחול, ציור על חול או ציור באמצעות חול.
על חשיבות המשחק בחול ולמגוון רעיונות תוכלו לקרוא כאן: "רק" חול וחול…? לשחק בארגז החול
האומנית שלי בן-נון מציירת בחול על שולחן אור. להעשרה: סרטון הנפשת חול באתר "הופ" למילות השיר "יד ביד" שכתב בצלאל אלוני
לאחר הצפייה ניתן לאפשר לילדים להתנסות בציור בחול על שולחן אור או על שולחן רגיל.
להעשרה – מגוון פסלי חול שהוצגו בתערוכה "אגדות בחול", אתר לגדול
מה ראה מתן מבעד למשקפת? אפשר לשאול: אם הייתם מטפסים על הר גבוה, מה יכול להיות שהייתם רואים? ומה אתם יכולים לראות כעת?
תוכלו לתת לילדים משקפות ולשאול אותם: מה אתם רואים בתוך הגן ומחוצה לו? מה אתם רואים מרחוק? ומה מקרוב?
תוכלו גם לבקש מהילדים ומהילדות לצייר על עיגולים שגודלם כמו העדשות שבמשקפת את הדברים שהם היו רוצים לראות דרכה, להדביק את הציורים על המשקפת שלהם ולשתף את בני המשפחה במשקפת שיצרו.
בעקבות הנמלים שבסיפור תוכלו ללמוד על הנמלים ולהתנסות במחקר:
מתי רואים יותר נמלים: כשחם או כשקר?
איפה נמלים גרות?
איך הן אוספות מזון?
איך הן אוהבות ללכת: לבד או בשיירה?
מה אפשר ללמוד מהנמלים?
הילדים יכולים לצאת לחצר, להתבונן בנמלים ולספר על מה שלמדו כשהתבוננו בהן. הם גם יכולים להיזכר בסיפורים על נמלים ולבחון אם הם משתלבים עם מה שראו וכיצד.
ספרים שבהם פוגשים נמלים: אולי אפשר גרגר סוכר, הטיול הקטן
גודל האותיות שבספר משתנה על פי משמעות המילים: כשערמת החול גדלה, גם המילה הולכת וגדלה, וכשמסופר על הנמלים, המילה "קטנות" כתובה בקטן.
כדאי לבקש מהילדות ומהילדים לעקוב אחר גודל המילים ולסייע להם להבחין בכך שגודל המילים משתנה על פי משמעותן.
"אבל לצופית לא אכפת, נעים לה לשבת כך לבד": האם לדעתכם צופית באמת נמצאת לבדה? מה אתם עושים כשאתם נמצאים עם עצמכם? היכן אתם אוהבים להיות לבד? תוכלו לטייל בין דפי הספר ולשוחח על החוויות שעוברת צופית כשהיא נמצאת בחברת העץ. איזו מבין החוויות שעוברות על צופית מוצאת חן בעיניכם?
הספר עשיר בצבעים ובפרטים שמשתנים עם שינויי עונות השנה. תוכלו להציע לילדים לדפדף ולחפש פריטים שונים: עלים, עננים, פירות או בעלי חיים. אפשר לחפש צבעים מרכזיים בעמודים השונים: עמוד אדום או עמוד ירוק, ולצייר ציורים בהשראת איורי הספר: ציור ירוק, ציור צהוב או ציור בכל צבעי הקשת.
עד כמה אתם טובים בניחוש סודות? – אפשר לשחק במשחק הניחושים: כל משתתף ומשתתפת בוחרים בתורם "סוד", לפי נושא שתחליטו עליו: בעל חיים, ספר או פריט מהטבע. המשתתפים האחרים צריכים לנחש מהו ה"סוד", על ידי הצגת שאלות שהתשובה עליהן היא "כן" או "לא".
מסדרים את החדר 
המסכה של נבו 
והחתולה 
לפעמים גדול, לפעמים קטן 
אליק בליק 
המנהרה של נורי 
מתן החול וההר הגדול 
הסוד של צופית 
מוהא ובוהא 
מישו 
סופרג’ף 
לא קל להיות גיבור-על 
חומפס 
ענונת 
יום העצמאות של יעל 
המנגינה 
הבלגן שלי 
פעם ניצחתי שלושה ענקים 
הכי קטנה 
הממלכה הקטנטנה 
קְרִיאָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
סִרְטוֹנִים
הַשְׁרָאָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
חֲגִיגָה
הַעֲשָׁרָה
כְּלָלִי
מַעֲרָךְ
לָצֵאת הַחוּצָה
הַמְחָשָׁה
יְצִירָה
שֵׁמַע
חֵקֶר
מַתָּנָה
