במהלך שנות התבגרותם, ילדים גדלים ומפתחים את הדימוי העצמי שלהם - האופן שבו הם רואים את עצמם ומעריכים את היכולות ואת המאפיינים שלהם. בספרים שלפניכם תוכלו למצוא גיבורים שיעוררו בילדים הזדהות וגם השראה באשר ליכולת שלהם להעריך את עצמם בצורה חיובית ומיטיבה.
קריאת ספרים תורמת להתפתחותם השפתית של פעוטות ומעשירה את אוצר המילים שלהם. במהלך הקריאה אפשר להסביר את פירושן של מילים חדשות או לסייע לפעוטות להבין אותן על ידי הצבעה על האיורים. לאחר הקריאה אפשר לקשר את הספר למצבים מהחיים – "זוכר שהיינו בים ובנינו הר גדול מחול?"
תוכלו להיזכר בדברים שהפעוטות עשו יחד בשיתוף פעולה עם חברים או עם המשפחה, כמו משחק בחצר או הכנת ארוחה, ולשוחח על כך: מה עשית? מה עשו האחרים? איך היה לעשות משהו כולם יחד?
הילדים בספר מבצעים פעולות שונות כמו לחפור, לשפוך חול בעזרת דלי. תוכלו לנסות לחקות בתנועה את הפעולה ולומר אותה בקול: "אנחנו חופרים בחול". אפשר גם להדגים את הפעולות בגינה הסמוכה או בעזרת חול קינטי בבית.
אפשר לשוחח ולשאול: לו יכולתם להיות ענן, מה הייתם עושים בשמיים? אילו הייתם קוסמים, איזה קסם הייתם עושים? אילו מדמיונות הילד בסיפור הייתם רוצים במיוחד להגשים? ומה עוד הייתם רוצים להיות?
תוכלו להאזין לשיר "החולם הקטן" ולהמציא תנועות למילים – לאסוף כוכבים בכפות הידיים, או לגלות סוד לפרחים. איזו תנועה תבחרו למילה 'חולם'? וכיצד תבחרו 'למשוך לשמש בקרניים'?
כל משתתף בוחר עבור מי שלידו חפץ או דמות (למשל – חתול, עץ, ספסל). המשתתף שקיבל את המילה משבץ אותה במשפט 'לו הייתי'. למשל: 'לו הייתי עץ, הייתי… עץ סוכריות!' כך תוכלו להשתעשע ולחלום יחד.
אפשר להכין יחד תיבת חלומות מקופסת נעליים מקושטת. את החלומות כתבו או ציירו ושלשלו לתיבה. מדי פעם תוכלו להוציא פתק ולהגשים את החלום בעזרת הדמיון או בעזרת חפצים פשוטים. כך, למשל, אם כתבתם 'לטוס לחלל', תוכלו לבנות חללית מכיסאות ושמיכות ולצאת למסע!
בִּמְיֻחָד בִּשְׁבִילְכֶן! סִרְטוֹן הַדְרָכָה קָצָר עַל סֵפֶר 4 שֶׁבַּדֶּרֶךְ! 🎉❣️
כיצד לשלב את הספר באופן חווייתי עם ילדי וילדות הגן? מגוון רעיונות והעמקה שיהפכו את הקריאה לקסם!
לאחר כמה קריאות אפשר להציע לילדים לספר את הסיפור בעצמם לפי האיורים. קריאה כזאת, בפרט בספרים הנוגעים בנושאים רגשיים מחיי היום-יום, מאפשרת לילדים להביע תחושות ורגשות מתוך עולמם הפנימי, ולכם – לגלות כיצד הם חוו את הסיפור – מה הם בחרו להדגיש? אילו פרטים הם הוסיפו?
תוכלו לשוחח על התחושות של שתי האחיות, וכך להתוודע אל נקודות מבט שונות – איך הרגישה החתולה הבוגרת כשהגיעה הביתה אחות חדשה? למה החתלתולה הקטנה לקחה את המשחקים? האם הייתם רוצים להיות אחים גדולים או קטנים?
החתלתולה הקטנה מחקה את כל מה שאחותה הגדולה עושה. גם אתם תוכלו לשחק במשחק חיקויים מהנה – בכל פעם מישהו מבני המשפחה יהיה החתולה הבוגרת ויעשה תנועות שונות, וכולם ינסו לעשות כמוהו.
כשהחתולה מתחבאת היא משאירה בכל פעם "רמז" – איבר אחד גלוי כדי שימצאו אותה. אפשר לשחק במשחק מחבואים שבו המתחבא משאיר רמז קטן, כמו יד שמבצבצת מתחת לשולחן. וכשמוצאים? אפשר להוסיף חיבוק ומילה טובה של אהבה!
דרך עיניה של החתולה המספרת משתקפת התמודדות שמוכרת לילדים רבים – הצטרפותם של אחים חדשים למשפחה. הספר מאפשר הזדהות עם תחושות טבעיות של רצון לבלעדיות, קנאה וקשיי הסתגלות למבנה המשפחתי החדש, ולצד זה פותח אפשרות לקרבה ולשייכות עם הכניסה לתפקיד של אח או אחות גדולים. תוך כדי קריאה יוכלו הילדים לאמץ נקודות מבט שונות ולפתח אמפתיה – פעם לאחות הגדולה, ופעם לאחות הקטנה.
– אחרי שהביאו את האחות החדשה – מה יקרה עכשיו לדעתכם?
– לאחר המשפט "לבסוף כשהם הלכו, יצאתי" – מה לדעתכם יקרה כששתי האחיות יישארו לבד בבית?
שאלות ניטור הבנה –
כשהחתולה הבוגרת אומרת לקראת סוף הסיפור: "מישהו צריך ללמד אותה" – אפשר לעצור ולשאול: למי היא מתכוונת כשהיא אומרת שצריך ללמד אותה?
– למה החתולה הגדולה החליטה להיעלם?
– העמקה באיור "תני לה" – מי אומר לחתולה "תני לה"?
שאלות למפגשים חוזרים עם הספר –
– כיצד אפשר להבדיל בין החתולות באיורים? מה מאפיין כל חתולה?
– בקטע שבו החתולה הגדולה מגלה שהחתולה הקטנה ישנה במקום שלה – אפשר לשאול את הילדים: מה היא מרגישה? מדוע?
– במבט נוסף על האיור שבו החתולה הבוגרת שומעת רק "תני לה!" אפשר לשאול: גם לכם אומרים את זה לפעמים? איך אתם מרגישים כשזה קורה?
– מה הרגישה החתולה כשראתה איך מתייחסים לאחותה הקטנה?
(זו הזדמנות לדבר על רגש הקנאה, שכולם מרגישים לפעמים, ולתת לו מקום)
לאחר שיח על הדמויות בסיפור אפשר לומר – החתולה הגדולה קינאה בתשומת הלב שכולם נתנו לחתולה הקטנה. האם
קרה לכם שהרגשתם קנאה?
במה קינאתם? מה אפשר לעשות כשמרגישים קנאה?
חשוב לתת לגיטימציה לתחושת הקנאה, ולעודד את הילדים להביע רגשות, לספר ולשתף.
בעקבות המשפט "אני לא מספיקה?" – אפשר לשאול:
– האם הבחירה להביא חתולה נוספת אומרת שהחתולה הראשונה לא הספיקה להורים? מה זה אומר לדעתכם?
– למה לדעתכם המשפחה רצתה חתולה נוספת?
להרגיש משמעותיים
כדאי לחזור ולקרוא את החלק שבו החתולה הקטנה מתפייסת בעזרת משחק עם אחותה, ולהמשיך לקרוא על הדרך שבה החתולה הגדולה מלמדת את הקטנה דברים שונים. אפשר לשאול:
האם יצא לכם פעם ללמד משהו מישהו שצעיר מכם? מה לימדתם אותו?
בקבוצות קטנות
בקריאה חוזרת אפשר להזמין את הילדים לדיאלוג שיאפשר להם לאמץ נקודות מבט שונות. בחרו מקומות בסיפור שמתאימים לפעילות כזו, לדוגמה כשהחתולה הגדולה שואלת "אני לא מספיקה?" כשהיא מחליטה להתחבא, כשהחתולה הקטנה מביאה לה את עכבר הצעצוע. הזמינו את הילדים לבחור דמות ולחשוב מה היא מרגישה או חושבת, ומה הייתה אומרת לדמות אחרת לו יכלה לדבר.
הסיפור מאפשר לבחון התאמות ופערים בין הטקסט לבין האיור:
כיצד נראית הדמות כשהיא “נעלבת”? איך ניתן לראות שינוי בקשר בין הדמויות לאורך הסיפור?
היכולת להצליב בין מידע חזותי למידע לשוני היא בסיס לתהליכי הבנה והיסק.
האנשה ומשל כבסיס לחשיבה אוריינית
הסיפור מציג האנשה מלאה: החתולות מתנהגות, חושבות ומרגישות כמו ילדים. ההאנשה מאפשרת לילדים להבין חוויות אנושיות דרך דמויות סמליות.
מְיֻמָּנוּיוֹת
ויסות –
האחות הגדולה חווה הצפה רגשית, ובאימפולסיביות היא חוטפת ומתרחקת.
אך בהמשך היא מצליחה להתקרב מחדש.
מיומנויות בין־אישיות
אמפתיה כלפי אחות קטנה והיכולת לראות את העולם מנקודת מבטה
הסיפור מציג שינוי מרכזי:
האחות הגדולה עוברת מהתבוננות ביקורתית ותחושת פגיעות להבנת הצד של האחות הקטנה.
פתרון קונפליקט בתוך קשר מתמשך,
טיפוח אינטימיות וקרבה רגשית בין אחים
הסיפור מלמד את הילדים שקונפליקט לאו דווקא הורס קשר, אלא הוא חלק טבעי ממנו;
שמרחק וכעס ולא חייבים להרוס את היחסים, ויכולים להסתיים בהתקרבות מחודשת.
הסיפור מסתיים ברגשות קרבה: גרגור משותף, מבט, מגע.
הילדים מבינים שאחים יכולים להפוך ל“בני ברית”, לשותפים למשחק, לחום ולאהבה.
עֲרָכִים
ערך המשפחה – כבוד, קרבה ושייכות
הסיפור מעמיד במרכז קשר בין שתי אחיות: דאגה, אכפתיות, רצון לשמח זו את זו, ולצד זאת גם שמירה על מרחב אישי. האינטראקציה שלהן מעבירה מסר ברור: בתוך המשפחה אפשר לכעוס, להשתנות, לפחד, להיעלב – וכל זה על בסיס יציב של אהבה עמוקה.
בִּמְיֻחָד בִּשְׁבִילְכֶן! סִרְטוֹן הַדְרָכָה קָצָר עַל סֵפֶר 5! 🎉❣️
כיצד לשלב את הספר באופן חווייתי עם ילדי וילדות הגן? מגוון רעיונות והעמקה שיהפכו את הקריאה לקסם!
שיחה על מלקוש תוכל לעזור לילדים להבין גם את הרגשות שלהם, אפשר לשאול: "למה חשוב למלקוש שישימו לב אליו?" "מה הוא עשה כדי שזה יקרה?" "גם אתם רוצים לפעמים שישימו לב למשהו שעשיתם?" "גם לכם קרה שקינאתם במישהו אחר ששמו לב אליו?"
איך השמש מרגישה כשהיא שוקעת? מה היה הברק אומר לרעם? התבוננות בתופעות טבע בעיניים אנושיות יכולה לסייע לנו לבטא את עולמנו הפנימי וגם לשעשע – אפשר להאניש את הטבע במשחק בדרך לגן, לפני השינה או בטיול.
הגשם האחרון – רובד גלוי: הספר מציג תופעות טבע דרך האנשה. התבוננות בתופעות טבע בעיניים אנושיות מסייעת לילדים לבטא את עולמם הפנימי.
הצורך בהכרה – רובד רגשי: הילדים יוכלו להזדהות עם הצורך של מלקוש בתשומת לב ובהכרה ועם תחושת הקנאה שלו באחרים.
הדרך שלי להופיע – ילדות וילדים יכולים לשאוב השראה מההחלטה של מלקוש – להיפרד באופן שהכי מתאים לו. הקוראים מגלים שילדה אחת באמת שמה לב לזה – ואולי היא לא היחידה?
הספר מזמין אותנו לבחון: האם אנחנו מחכים בנימוס למקום שלנו או תובעים אותו ממש? האם אנחנו עושים מאמץ כדי למשוך תשומת לב? מתי אנחנו מתאמצים בשביל אחרים? מתי בשביל עצמנו?
כדאי להתעכב עם הילדים על איורי הדמויות של היורה והמלקוש המופיעים בתחילת הסיפור. הבנה של מילים אלו חיונית להבנת המסרים הגלויים והסמויים.
שאלות לקריאה ראשונה
שאלות לניטור הבנה: כדאי לעצור עצירה מתודית כאשר כתוב "וכשמלקוש בא, כלום!" ולשאול: למה אף אחד לא שם לב למלקוש? נקודת עצירה זו מאפשרת לנטר את ההבנה של הילדים והיא חשובה להבנת המשך הסיפור.
שאלות נוספות שכדאי לשאול: – למה הניסיונות של מלקוש לא עזרו ואיש לא הבין שזה הוא?
– איך ייתכן שיודעים שהיורה הגיע אבל לא מזהים את בואו של המלקוש?
– האם היורה עזר למלקוש? האם העצה שלו הייתה מועילה?
שאלת ניבוי:
תוכלו לעצור במשפט "ובדיוק כשהשמש הסתובבה לעברו בחמלה מלקוש החליט" ולשאול: מה לדעתכם יבחר מלקוש לעשות?
שאלות למפגשים חוזרים עם הספר
מה דעתנו? – למה לדעתכם חשוב למלקוש שישימו לב גם אליו?
– מה הייתם מציעים לו לעשות?
– מה לדעתכם גרם לילדה לשים לב אליו ולהיפרד ממנו?
מהסיפור אלינו במפגשים חוזרים עם הספר כדאי לעצור במקומות בהם נרצה להעמיק, למשל כאשר מלקוש מעוניין שיכירו בו, ולשוחח על רגשותיו של מלקוש. לאחר מכן, אפשר להעמיק ברגשות הילדים עצמם.
כך למשל אפשר לשאול: – קרה לכם שעשיתם משהו ורציתם שישימו לב?
– מתי חשוב לכם במיוחד שיתייחסו אליכם או למה שאתם עושים?
באופן דומה אפשר לעצור לאחר שמלקוש מתייעץ עם יורה, ולשאול: – מה זה להתייעץ? עם מי מתייעצים? האם ההתייעצות עם יורה עזרה למלקוש?
– גם אתם מתייעצים לפעמים? עם מי? האם קיבלתם עצה טובה ממישהו? מה הוא או היא הציעו?
במפגשים חוזרים נוספים אפשר לשוחח על הקינאה של מלקוש ביורה ולאחר מכן לשאול: – קרה לכם שקינאתם במישהו כי שמו לב אליו ואליכם לא? מה עשיתם?
– מה אפשר לעשות שכמפריע לנו שלא מתייחסים אלינו?
פעילות חישה – בעזרת קופסאות פלסטיק וספוגים אפשר להתנסות ו"להוריד גשם" בהנאה: בקשו מהילדים למלא לאט ובסבלנות את ה"ענן" שלהם (הספוגית) בטיפות מים עד שיהיה נפוח כולו. לאחר מכן הם יוכלו להוריד גשם לקופסת הפלסטיק ולסחוט את ה"ענן" בעוצמה שיבחרו.
עודדו אותם לבדוק כיצד נשמע הטפטוף בסחיטה חזקה ובסחיטה חלשה.
מה מעניין אתכם לדעת על הגשם? תוכלו להעלות שאלות, לחפש את התשובות עליהן, וגם לערוך פעילויות שונות, למשל להכין מד גשם בחצר הגן, להתבונן בטיפות גשם מבעד לזכוכית מגדלת, לצאת אחרי הגשם לצפייה בהתנהגות בעלי החיים, לבדוק היכן נקווים המים בחצר, ולנסות לחשוב מדוע שם ולא במקום אחר.
אולי זה המלקוש? תוכלו לסמן יחד בלוח שנה כל פעם שיורד גשם, ולבסוף לבדוק – מתי היה הגשם האחרון? לאחר שתזהו את הגשם האחרון בשנה, תוכלו לכתוב יחד על לוח השנה את מילות הסיפור: "שלום מלקוש, איזה יופי שבאת! להתראות בשנה הבאה!
המאיירת איה גורדון נוי שילבה באיורים כיתובים שונים. במפגשים החוזרים עם הספר כדאי להקדיש להם זמן ולגלות יחד דברים מעניינים. יש שם למשל ביאור של המושגים "יורה" ו"מלקוש", תיאור של פרדה מהמלקוש וציון הטמפרטורות שהחזאי מקריא.
כמו כן היא הדגישה מסרים באמצעות גרפיקה ייחודית, למשל שילוב המילים "אני מלקוש" על טיפות הגשם ואותיות שכתובות בצורה שמדמה גשם.
בהשראת האנשת המלקוש ושאר תופעות הטבע בסיפור, תוכלו לשחק עם הדמיון ולאפשר לילדות ולילדים להביע כל מה שעולה מעולמם הפנימי: אפשר לייצר אווירה ולהאזין יחד למוזיקה שמשלבת קולות טבע, ים וציפורים, ולשאול: אם הטבע היה מדבר, מה היו אומרים העצים בסתיו? הפרחים באביב? ומה הייתה אומרת השמש לירח?
מלקוש יזם פעולות שונות כדי לקבל יחס, תשומת לב. בהשראתו אפשר לתת לילדים דפים וצבעים להכנת "תעודת הכרה" על משהו שהם גאים בו, ואחרים לא הבחינו בו. במפגש או בקבוצה הילדים יכולים לספר מדוע ציירו לעצמם תעודה, למשל: "ציירתי לי היום תעודה כי עזרתי לרוני בחצר".
הרחבת אוצר מילים -מושגים בנושא גשם: יורה, מלקוש, התאומים טל ומטר, "מבול של מילים", גשמי ברכה, גשם זלעפות, מבול. הסיפור מביא מילים ומושגים בנושא גשם שניתן להכיר ולחקור יחד. אפשר להציע לילדים להכין מילון מאויר של מילים מהסיפור הקשורות בגשם.
הטקסט מזמן היכרות עם תופעות טבע בנושא גשם ועונות השנה, ומציג את התובנה שלא תמיד ניתן לדעת בזמן אמת מהו הגשם האחרון.
דרך דמויות כגון חקלאי, חזאי וגננת – הילדים מתוודעים לדרכים שונות להתבונן בתופעות טבע ולמקצועות הקשורים במזג אוויר.
מְיֻמָּנוּיוֹת
התהליכים שעוברת הדמות המרכזית ויחסיה עם הסביבה – ניסיונותיו החוזרים של מלקוש למצוא דרך שיזהו אותו – מזמנים פיתוח מיומנויות קוגניטיביות אישיות ובין־אישיות של פתרון בעיות. מלקוש מעלה אפשרויות שונות, מנסה דרכי פעולה מגוונות ובוחן את התוצאה בכל פעם מחדש. גם כשניסיונותיו אינם צולחים, המסר הוא שההתנסות כשלעצמה היא חלק מתהליך החשיבה והלמידה. הבחירה לשנות כיוון ולמצוא דרך אחרת משקפת גמישות מחשבתית והכרה בצורך לבחון מחדש את המצב.
במקביל, הסיפור מזמן פיתוח
מודעות עצמית וויסות רגשי. מלקוש מתמודד עם אכזבה, תסכול ורצון בהכרה, אך אינו פועל מתוך סערת רגשות. הוא מצליח להרגיע את עצמו ולבחור דרך פעולה. המלקוש מציג יכולת לזהות רגש, לשהות בו, ולבחור תגובה מותאמת לאחר הקשבה פנימית.
היחס של יורה למלקוש מציג את הצורך במיומנויות בין־אישיות: מודעות חברתית ואמפתיה. יורה מציע פתרון שמתאים לו בלבד, ומתעלם מהצרכים של מלקוש. הדבר מזמן שיח על חשיבות ההקשבה לאחר, ומבהיר שאנשים שונים זקוקים לדברים שונים ופועלים בדרכים שונות. הבנה זו מפתחת את היכולת להבין את האחר, לכבד שונות ולגלות רגישות לצרכים של אחרים.
עֲרָכִים
הסיפור מזמן עיסוק בערכים חברתיים ואישיים כגון יחס לאחר, הכרה בשונות ובחירה בדרך אישית. חוויותיה של הדמות המרכזית מזמנות שיח על ערך כבוד האדם– הזכות להיות נראה, מובן ומוכר. השיח סביב הסיפור מאפשר לילדים לבטא תחושות, לשתף חוויות אישיות ולהתוודע למשמעות של הכרה וערך עצמי.
היחסים בין מלקוש ליורה חושפים מעוררים שיח על הערך של כבוד לשונה. הסיפור מפתח את ההבנה שאנשים שונים חווים את העולם בדרכים שונות וזקוקים לדברים שונים. המפגש בין הדמויות מעורר שיח על הקשבה, על רגישות לאחר ועל היכולת לקבל נקודות מבט שונות.
בִּמְיֻחָד בִּשְׁבִילְכֶן! סִרְטוֹן הַדְרָכָה קָצָר עַל סֵפֶר 3 שֶׁבַּדֶּרֶךְ! 🎉❣️
כיצד לשלב את הספר באופן חווייתי עם ילדי וילדות הגן? מגוון רעיונות והעמקה שיהפכו את הקריאה לקסם!
דרך שיח משותף על החוויה הרגשית של נח, ניתן יהיה לגלות מה מעורר בילדיכם הזדהות ועניין. תוכלו לשאול: כיצד לדעתכם הרגיש נח אפרוח כשחבריו אמרו לו שהוא ייכשל? מדוע לדעתכם הוא עזר לחבריו למרות שנעלב מהם? האם האמנתם שהוא יצליח?
ומה אתם יכולים לעשות? בהשראת נח אפרוח אפשר להעצים את תחושת המסוגלות של הילדים, ולהכין יחד לוח משימות משפחתי שבו כולם עוזרים, וגם ה"קטנים" בבית מבצעים מטלות של גדולים.
בהשראת המסלול המאתגר שעבר נוח עד לראש ההר, אפשר להרכיב בבית "מסלולי אתגרים" שונים מרהיטים, שמיכות וכריות. כשמנסים לצלוח אותם אפשר לעודד את הילדים בקריאת חיזוק: "למי הכוח? לנוח אפרוח!"
דמותו של נח אפרוח ואופן התמודדותו עם אתגרים יכולות לעורר השראה, לקדם הבנה רגשית ולהוות הזדמנות לשיח בהיבטים שונים.
אמונה עצמית: נח מציב לעצמו יעד מאתגר, ואף שחבריו לועגים לו, הוא מאמין בעצמו ולא מוותר.
התמודדות עם עלבון: פעמים רבות היעלבות גורמת לילדים להיסגר בתוך עצמם או להפך – להגיב בכעס ובתוקפנות. "באמת נעלבתי" – נח מראה לנו שתחושת עלבון אינה מעידה על חולשה, וחשוב לבטא את הרגש, אך גם טוב להמשיך הלאה ולסלוח.
תחושת מסוגלות ודימוי עצמי –להיות קטן גדול: ילדים רבים בגילי גן מתמודדים עם קונפליקטים של "קטנים מול גדולים", פעם הם קטנים מדי ופעם גדולים מדי. גם נח אפרוח יודע שהו קטן, אך הדבר אינו פוגם בתחושת המסוגלות שלו.
במפגש חוזר עם הספר כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות ועם עותק אישי לכל ילדה וילד – כך יתאפשר להתבונן באיורים, לעקוב אחר המתרחש, לשוחח על רגשות ולהעצים את חוויית הקריאה.
קריאה באיורים – בקבוצות קטנות ניתן להציע לילדים לעלעל בעותק האישי ולספר במילים שלהם על המתרחש באיורים.
במהלך הקריאה הראשונה כדאי לשאול שאלות שיסייעו להבנת הסיפור, למשל: מדוע נח מרכין את ראשו כשחבריו צוחקים?
נקודות עצירה לשאלות ניבוי
– בכל פעם שנח שומע מישהו מחבריו קורא לעזרה, אפשר לשאול: "אבל רגע, מה נח שומע?" או "עוד צעקה, מי שם?"
– כשנח נקלע לסכנה: "איך ייחלץ?" תוכלו להשתהות ולבחון אילו פתרונות או הצעות מגיעים מהילדים.
– כשהחיות נסחפות: "האם לדעתכם נח יציל אותן?"
במפגש חוזר עם הספר תוכלו לקיים שיח רגשי, ולבחון אילו נושאים בסיפור נוגעים בילדים במיוחד. אפשר לשאול:
– כיצד לדעתכם הרגיש נח כשהחיות האמינו שייכשל וצחקו עליו?
– איך הוא נראה באיור?
– מדוע לדעתכם הוא בכל זאת המשיך בדרכו?
– למה הוא עזר להן, אף שעלבו בו?
– מה תציעו לחיות לומר לו בפעם הבאה שיצא למשימה?
מהסיפור אלינו – בקבוצות קטנות תוכלו לשאול: קרה לכם שניסיתם לעשות משהו קשה מאוד והצלחתם? כיצד הרגשתם? אם מישהו אומר לכם שלא תצליחו במשהו – מה תוכלו לעשות? מה זה "להיעלב"? האם גם אתם נעלבתם פעם מחברים? כיצד פעלתם?
אפשר להזכיר את הסיפור בכל פעם שילד נעלב ולשאול: זוכרים מה נוח הרגיש? זוכרים שהחיות הצטערו?
בקשת סליחה – ילדים צעירים מתקשים לעיתים לבקש סליחה. כדאי לחזור לסיפור ולקרוא שוב את בקשת הסליחה וההתפייסות ואת דבריו של נח. כדאי להתבונן יחד באיורים ולבדוק איך החברים נראים כשהם מבקשים סליחה, לשאול מה הם מרגישים, ומה נח מרגיש. לאחר שיח על הדמויות בסיפור אפשר לשאול את הילדים אם הם ביקשו סליחה ממישהו או שאולי מישהו ביקש סליחה מהם. מתי זה קרה? כיצד הרגישו? למה זה חשוב?
מה אוכל הנברן? למה קיפוד הופך את עצמו לכדור קוצים? כיצד אפרוח בוקע מביצה? איזה שיר יש על חרדון?
תוכלו להתוודע למאפייני החיות ולערוך חקר מלהיב על כל אחת מהדמויות בסיפור: אפשר לצפות בסרטוני טבע או בתמונות של החיות במציאות, לחפש תשובות לשאלות של הילדים, להקשיב לשירים ולסיפורים נוספים על החיות, ואפילו לעסוק בביטויים הקשורים אליהן, כגון "לנבור בדברים" (נברן), ו"להתחרדן" (חרדון).
בהשראת הסיפור אפשר להכיר לילדים את השיר אדון חרדון, שכתבה לאה נאור, ונמצא בחוברת "זמר לך לגיל הרך".
נח תופס את בול העץ שהוא מוצא, ובכל פעם צולח אתגר אחר ומציל עוד חבר.
כמו נח גם אתם יכולים לצלוח אתגרים ולעזור לחברים. התחקו אחר המתרחש בסיפור באופן משעשע:
שטיח או מזרן יוגה מגולגל יכולים להיות בול העץ שלכם, וחישוקים, חבלים וכדורים קטנים ישמשו כמסלול מכשולים שיש לעבור. הושיטו יד וצרפו חברים נוספים אל "בול העץ" שלכם.
הסיפור מתאים מאוד להמחזה גם עם ילדים צעירים, מכיוון שהוא מלא בפעילות ובאפיזודות חוזרות. ניתן להמחיז את הסיפור מתחילתו עד סופו או לבחור אפיזודה להרחבה. אפשר למשל להמשיך את הסיפור ולהעלות הצגה על הדברים שאמרו החברים אלו לאלו בפסגת ההר.
חשוב להציע לילדים לבחור תפקידים שהם מעוניינים בהם, להכין איתם את האביזרים והתלבושות, לבחור מוזיקה, להכין כרטיסים, לעצב תפאורה ועוד ועוד.
"יש לי כוח כמו נח אפרוח" – תוכלו לחשוב על משפט מעצים בהשראת הסיפור ולהכין יחד מדליית עידוד. בכל פעם שילדה או ילד יצלחו אתגר הם יוכלו לענוד את המדליה ולהיזכר בסיפור על אפרוח קטן שהיה לו כוח גדול.
מעודדים את נח בדרך להר – "אתה יכול"; "נח, אני מאמין שתצליח"; ומה עוד ירצו ילדי הגן לאחל?
אפשר לחשוב יחד על מילים וציורים צבעוניים ולהזמין את הילדים להכין לנח ברכת עידוד מקושטת ושמחה.
הרחבת ידע עולם
היכרות עם חיות שדה מיוחדות: נברן, קיפוד וחרדון.
מְיֻמָּנוּיוֹת
מיומנויות תוך־אישיות ובין־אישיות
– ויסות רגשי ומודעות עצמית – נח חווה עלבון, פחד והיסוס, אך הוא מצליח להתגבר על הפגיעה ברגשותיו ולפעול בזכות כוח פנימי. – התמדה ונחישות – נח מציב לעצמו מטרה ואינו מוותר למרות הקשיים.
– מיומנות קוגניטיבית – פתרון בעיות- הסיפור מזמן התבוננות בתהליך חשיבה גמיש ויצירתי: האפרוח מתמודד עם אתגרים משתנים, מעריך מצבים, בוחן חלופות ופועל באופן עצמאי כדי למצוא פתרונות.
כך למשל, כשהשביל מוצף במים והוא לכוד, נוח מבחין בבול עץ הצף ומשתמש בו בצורה מקורית. בהמשך, כשהוא נדרש להציל את חבריו, הוא מפעיל את אותה יכולת חשיבה גמישה – מושיט כנף לנברן, משחרר את הקוצים של הקיפוד שנתפס בעלים, ומוצא דרך להעלות גם את החרדון למקום בטוח.
עֲרָכִים
– ערבות הדדית ועזרה לזולת נח מתעלה מעל הפגיעה ברגשותיו ומושיט עזרה לחבריו בשעת צרה. בכך הוא ממחיש ערכים של ערבות הדדית, אכפתיות ונתינה ללא תנאי.
הדלתות שבספר מוחשיות, אך יש להן גם רובד סמלי. אפשר להתבונן יחד בדלתות שאמילי פוגשת ולשאול: "אילו דלתות מופיעות בסיפור?" איך כל אחת מהן מגיבה לדברי אמילי?" "איך אמילי הרגישה כשהדלתות לא התאימו לה?" "מה הייתם עושים במקומה?" "איך תוכלו לדעת איזו דלת מתאימה לכם?"
מוכנים למשחק משפחתי מהנה? בכל פעם מישהו מבני המשפחה ימציא דלת מיוחדת ואת הדרך להיכנס אליה. לדוגמה: "טוק טוק! איזו דלת זו?" – "דלת של צפרדעים!" "ואיך נכנסים אליה?" – "בקפיצות על ארבע ובקרקורים!"
אפשר להכין שלט מיוחד לדלת של הבית או של החדר. חִשבו על דברים שאתם אוהבים ומשמחים אתכם. אפשר לצייר אותם מסביב לכיתוב או לחפש אותם בתמונות ממגזינים, לגזור ולהדביק.
אמילי פותחת דלתות דמיוניות, לכמה מהן יש חסמים שלא מאפשרים לה מעבר, וכמה מהן דורשות ממנה להשתנות באופן שלא מתאים לה. המסע של אמילי הוא מטפורה למציאת מקום בעולם. לאמילי, כמו לילדים רבים, צורך להשתייך לצד הצורך להישאר היא עצמה. היא לומדת מהם גבולותיה, ולבסוף יוצרת לעצמה את הסביבה המתאימה לה ביותר.
ההזדהות עם דמותה והבנת הרובד הסמלי של הספר יאפשרו לפתוח בכיתה דלת לשיח על עולמם הרגשי והחברתי של הילדים.
הזמינו את הילדים ליצור את הדלת שלהם. אפשר לחבר שני דפים זה על גבי זה, ובדף העליון לגזור צורה של דלת נפתחת. הילדים יוכלו לצייר ולעצב את הדלת החיצונית, ובדף הפנימי לצייר או להדביק את הדברים שיש מאחוריה.
מחלקים את הכיתה לשתי קבוצות. קבוצה אחת מתחלקת לזוגות, וכל זוג בוחר את התנאי לכניסה בדלת שלו (לדוגמה: דלת של אחים גדולים, דלת של אוהבי שוקולד), ועושה עם הידיים גשר (כמו במשחק "יש לנו תיש"). הילדים מהקבוצה האחרת מטיילים בין הדלתות ושואלים: "טוק טוק, איזו דלת זו?" מי שהדלת מתאימה להם עוברים דרכה, והיתר ממשיכים לדלת הבאה.
כתיבת סיפור אישי בהשראת הספר – הילדים יכתבו סיפור בעל מבנה דומה, אלא שהפעם הם יהיו הגיבורים. אפשר להציע להם להמציא קודם את הדלתות, ולאחר מכן לכתוב את העלילה. כתיבה בתוך "תבנית" מספקת עוגנים, שיעודדו יצירתיות ויאפשרו לבטא תחושות ורגשות דווקא באמצעות ההרחקה אל עולם הסיפור.
בקשו מהילדים להביא את העותק האישי שלהם מהבית, והתחילו את הפעילות כאשר כל ילד וילדה מחזיקים בעותק שלהם לזמן קריאה משותף. הילדים יכולים לחלק ביניהם את העמודים ולקרוא בעצמם, או שאתם תקראו יחד איתם. בשיח שלאחר הקריאה מומלץ להיעזר בשאלות המוצעות בסוף הספר וגם בהצעות לצוותים.
אפשר לשלוח הזמנה משעשעת עם "משפט סודי" שהילדים יצטרכו להגיד לצורך פתיחת הדלת.
לאחר הקריאה המשותפת, אפשר ליצור ולשחק בהשראת הספר: צרו לכם דלתות משותפות על גבי פלקט גדול לכל חברי הקבוצה – מה הם אוהבים? מה הם לא אוהבים? מהי הדלת שלהם?
"מי נכנס בדלת?" – במשחק זה בכל סבב יוגדר "מנחה" (כדאי שבראשון אתם תהיו המנחים כדי לשמש דוגמה). המנחה בוחר קבוצה בעלת מכנה משותף, והילדים צריכים לזהות את המכנה המשותף ולהוסיף דמות שתיכנס למסיבה/ לדלת. לדוגמה: למסיבה/ לדלת שלי נכנסים: פיל, נמלה, לטאה (המשותף הוא בעלי חיים שיש בהם את האות ל'). הילדים יציעו מי עוד ייכנס למסיבה, ולפי התשובות יזהו את המכנה המשותף.
לסיום, כל ילד יכין לעצמו שלט לדלת החדר שלו בבית – מה נמצא מאחורי הדלת? מי נכנס? מה משייך אותו? את השלטים הילדים ייקחו במתנה הביתה, ולא לשכוח לצלם את כולם בסוף יחד איתם!
לקרואבשלווהובנחת: לפני הקריאה כדאי לבחור מרחב מתאים ולארגן את הסביבה בצורה שתאפשר לפעוט להקשיב ולהתמקד. טלפון נייד או טלוויזיה שפועלת ברקע מקשים על פעוטות להתרכז. סביבה שקטה, רגועה ונעימה תספק לכם ולילדכם זמן איכות של חיבור והנאה.
לאחר מספר קריאות יכירו הפעוטות את הספר ויוכלו להיות שותפים פעילים בקריאה. כדאי לקרוא לאט, ולאחר שקוראים את המשפט בעמוד הימני, להזמין את הפעוטות לענות: "כן, אני יכול/ה!" ולנסות לבצע את התנועה בהתאם ליכולתם.
תוכלו לעודד את הפעוטות למסוגלות בעזרת שאלות שתשאלו בהשראת הספר – "אני יכולה לקחת את התיק לעבודה – גם אתה יכול לקחת את התיק למעון?" ומה עם הדברים שהפעוטות עדיין לא יכולים? גם אותם יוכלו לעשות בעתיד, בעזרת אימון בסביבה המעודדת סקרנות והתנסות.
תוכלו למדוד את גובהם של הפעוטות ולהכין דף או לוח ובו תכתבו בכל פעם את הגובה, ולצידו – דברים שהפעוט/ה יכולים לעשות עם גופם. בכל מדידה תוכלו להזכיר לפעוטות מה הם כבר יודעים ואילו דברים חדשים למדו, וכשיגדלו תהיה להם מזכרת נהדרת.
הספר שכתב ואייר אריק קארל (הזחל הרעב) מכניס את הפעוטות לעולם של התנסות ולמידה דרך חיקוי, בדיוק כמו בעולמם האישי. פעוטות מגלים מיום ליום תנועות ופעולות אותן הם יכולים לבצע באמצעות הגוף ולחוות תחושת מסוגלות.
הילדים שבספר מתנסים בתנועה באווירה משחקית ונעימה בהשראת בעלי חיים אהובים, שמעודדים אותם להתנסות ולגלות את היכולות של גופם.
לפני ההקראה ניתן לשאול שאלות כגון: מה אנחנו יכולים לעשות עם הידיים? עם הרגליים?
מה קשה לנו יותר לעשות?
במה נוגע הילד בכריכה? גם אתם יכולים?
בזמן ההקראה מומלץ להמחיש בתנועה את הפעולה אותה אתן מקריאות, כמו לתופף על החזה או לרקוע ברגליים.
אחרי ההקראה בכל עמוד מוזכר איבר אחר בגוף. תוכלו לשאול את הפעוטות: היכן המותניים שלנו? היכן הצוואר? היכן הבירכיים? ובכל פעם להזמין אותם לגעת באותו איבר.
תוכלו להציע להורים לשלב בבית ממשפטים המעודדים את הילדים להתנסות בפעלים ובפעולות כמו "אני נועלת נעליים, גם אתה יכול?". כך הם ילמדו את המילים החדשות (הפעלים) ואת משמעותן.
קריאה בקבוצות קטנות מסייעת לפעוטות להתרכז בספר. תוכלו לשבת בקבוצה קטנה על שטיח או בפינה שקטה במעון ולהקריא את הסיפור.
הפעוטות רואים את האיורים ואת הבעות הפנים שלכן מקרוב, ואתן יכולות להתייחס לתגובות שלהם: "איפה הפינגווין? ואיפה הראש של הפינגווין? מי רוצה לגעת עם האצבע בצוואר של הג'ירפה?"
אחרי הקריאה הראשונה כדאי לחלק לכל אחד ואחת את העותק האישי, לאפשר להם להמשיך ולחקור את הספר ולהתבונן יחד באיורים.
בכל עמוד מופיעה חיה שונה.כדאי להתבונן עם הפעוטות באיורים ולהכיר אותן. לדוגמא: הפיל גדול ויש לו חדק ארוך. עם החדק הוא אוחז אוכל ושותה מים. לג'ירפה יש צואר ארוך והיא אוהבת לאכול עלים מהעץ.
ילדות וילדים נהנים להרגיש גדולים כמו המבוגרים. בקריאת ספר כדאי לשתף את הילדים ולחזק בהם את תחושת המסוגלות: אפשר להציע להם לבחור בעצמם ספר מהמדף, להחזיק את הספר, להפוך דף בעצמם, ואפילו לספר לכם או לבובה את הסיפור במילים שלהם.
אביבי אומרת לאימה שהיא לא יכולה לסדר את החדר כי היא קטנה מדי. בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח ולחשוב יחד – האם לדעתכם קל או קשה לסדר חדר? מה יכול לעזור בסידור? מה אתם יכולים לעשות היום שלא יכולתם לעשות פעם כי הייתם "קטנים מדי"?
תוכלו להשתעשע ולנסות להגיע יחד ל"שיא משפחתי" בסידור החדר: פזרו בובות וחפצים שונים בחדר המרכזי בבית וכוונו שעון למדידת זמן, או קבעו יעד זמן מראש. מרגע ה"הזנקה" עליכם לשתף פעולה ולסדר את החפצים במקום הכי מהר שתצליחו! כמה זמן זה לקח? האם עמדתם ביעד?
אביבי מבקשת מהבובות והצעצועים שלה לסדר את החדר, אבל הם עונים שהם לא יכולים – דובי עייף מדי, צפרדע אבודה מדי… ומה עם הבובות שלכם? מה הבובות שלכם לא יכולות לעשות ולמה? מה תרצו לבקש מהן? תוכלו לעשות הצגה עם בובות וצעצועים ולהמציא להם יחד מצבים או מטלות שונות מחיי היומיום.
פיתוח אחריות, תחושת מסוגלות, שייכות ולכידות חברתית על ידי שיתוף פעולה ועזרה: איננו יודעים מהסיפור אם אביב חשה שהיא לא מסוגלת לסדר את החדר, או אם היא חומקת במתיקות מהמטלה. עם זאת, כאשר היא מרגישה שזקוקים לעזרתה, היא מוכנה לנסות לעזור, מגלה אחריות ומסוגלות ומבלי משים מסדרת את החדר ואת הבובות במסירות ובאהבה.
כמו אביב, גם ילדים וילדות בגן מרגישים לעיתים שהם עדיין "קטנים מדי" ולא יכולים לעשות דברים מסוימים, חוששים מעשייתם או רגילים להישען על הסביבה שתבצע בשבילם פעולות שונות. עם זאת, כשמתאפשר להם לעזור לחברים או לצוות, מתחזקות בהם תחושות האחריות והמסוגלות, הם מרגישים שותפים ותורמים לקהילה.
קריאת הסיפור ופיתוח שיח יעצימו ילדות וילדים שמרגישים "קטנים מדי" וחסרי מסוגלות לעשות פעולות מסוימות בעצמם. בשיח אפשר להעלות תכנים הקשורים לחשיבות התרומה והעזרה שניתן להגיש ללא קשר לגיל. אפשר לשאול את הילדים: "איך, לדעתכם, אתם יכולים לעזור בבית, בגן ובמקומות אחרים?".
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות כשלכל ילד עותק משלו. כך יתאפשר לכל אחד ואחת להתבונן באיורים מקרוב, להבין טוב יותר את עלילת הסיפור ולהעצים את חוויית הקריאה.
ניבוי – אפשר להזמין את הילדים לשעֵר על פי שם הסיפור מי יסדר את החדר. לאחר הקריאה בִּדקו עימם אם הַשערתם הייתה קרובה לתוכן הסיפור. שבחו אותם על החשיבה היצירתית ועל עצם התשובה.
לאחר הקריאה ניתן לשאול כמה שאלות הבנה: "מה ביקשה אימא מאביב?", "מה ענתה לה אביב?", "לְמה היא התכוונה כשאמרה: 'אני קטנה מדי'?", "מה ביקשה אביב מהדובי, מהפיל ומשאר הבובות?", "ומה הן ענו?", "מה ביקשה הבובה נעמי מאביב?".
העמקת ההבנה: ניתן לשאול: "איך החדר סודר בסופו של דבר?".
מהסיפור אלינו: ניתן לנהל שיחה בקבוצות קטנות ולשאול: "מתי אנחנו אומרים: 'אני לא יכול'?", "קרה לכם שלא יכולתם לעשות משהו מסיבה כלשהי, למשל, כי הרגשתם קטנים מדי או עייפים מדי?", "מה עזר לכם להתגבר על הקושי?", "איך אתם מרגישים כשמבקשים מכם לבצע מטלה?".
"תעזרי לי" – בקבוצות קטנות אפשר לבקש מהילדים לשתף במקרים שבהם עזרו לחברים, למשפחה, לגננת או לחיות המחמד שלהם ולשאול: "איך אתם מרגישים כשזקוקים לעזרתכם?", "איך הרגשתם כשהצלחתם לעזור?".
מיומנויות היסוד הנרכשות בגן הן התשתית להתפתחותו של האדם, והן מתפתחות בעת ההתנסויות, המשחק, העשייה והלמידה. בגן הילדים לומדים כיצד לתפקד בחברה, הם "מתאמנים", משפיעים על הדינמיקה החברתית ומושפעים ממנה, מפתחים מסוגלות והופכים אט-אט עצמאיים יותר. האתגרים המזדמנים בגן וההתמודדויות החיוביות מחזקים את הביטחון העצמי ואת תחושת המסוגלות. השתלבות בעשייה המשותפת ותרומה לקהילת הגן מקדמות הרגשה של לכידות ושותפות.
אפשר לשאול את הילדים אם יש להם רעיונות לדרך נעימה או משעשעת שאפשר לאמץ לסידור הגן. למשל:
סדר דמיוני – תוכלו להציע לילדים לסדר את הגן ותוך כדי כך להמציא מצבים ודמויות ולתת דרור לדמיון: "בואו נדמיין שמדפי הספרים הופכים לחללית כשמסדרים אותם," "בואו נדמיין שאתם גיבורי-על שמצילים את הצעצועים מכוח הבלגן."
סדר צבעוני – אפשר להציע לילדים לסדר בכל פעם רק חפצים וצעצועים בצבע מסוים.
סדר קבוצתי – אפשר להציע לילדים לבחור בכל פעם אזור בגן שהם יהיו אחראיים לַסדר בו.
גלעד פרי כתב את השיר "נסדר את הגן". את אחד הבתים בשיר הוא מקדיש לגן "זמורה", ואת אחד הבתים בו הוא מקדיש לגן "קטיף" ומתאים את החריזה לשמות השונים. ניתן להכיר לילדים את מילות השיר ואת החריזה הייחודית לגנים הנ"ל ובהשראתם לחבר בית בחריזה מתאימה לשם הגן שלכם.
הספר יכול לסייע להיערך לאירוע מיוחד או לאסוף זיכרונות מאירוע שהסתיים. לקראת חג, למשל, תוכלו לבחור בספר העוסק בחג ולשוחח: אילו אירועים מתוכננים לכם בחג? כיצד אפשר להתכונן לקראתו יחד, הורים וילדים? לקראת פורים אפשר להכין יחד תחפושת או משלוח מנות, ולאחר החג אפשר לקרוא שוב את הספר ולהיזכר בעזרתו ברגעים היפים שחוויתם יחד.
מסתובבים ברחבי הבית ובוחרים חפץ כלשהו: כף, עציץ, כדור או… שטיח. כל אחד מתאר תחפושת שכוללת את החפץ הנבחר: האם השטיח הוא חלק מתחפושת של מוכרת שטיחים? ואולי הוא שטיח מעופף? האם הכדור הוא חלק מתחפושת של ספורטאי? ואולי הוא אף של ליצן?
היכן בספר נמצאת תחפושת של אסטרונאוט? ומה בנוגע למלכת אסתר, ללוחמי אש, לשוטרות או לאלברט איינשטיין? תוכלו לחפש תחפושות באיורים. איזו תחפושת מצאה חן בעיניכם במיוחד?
אלברט איינשטיין [1879‑1955] היה מדען יהודי ממוצא גרמני. הוא השפיע רבות על עולם המדע ועל התפיסה של חוקי הטבע, הזמן והיקום בעזרת "תורת היחסות" שפיתח ומחקרים נוספים שערך. איינשטיין ניחן בחוש הומור ובדמיון, פעל למען שלום ואחווה ואהב להתכתב עם ילדים מכל העולם. איינשטיין תמך בהקמת האוניברסיטה העברית בירושלים ובמדינת ישראל.
הספר "המסכה של נבו" עוסק בחג הפורים, אך טמונים בו רבדים נוספים המתאימים לכל השנה. זהו סיפור על ילד מופנם ורגיש בעל עולם פנימי עשיר. הוא מרגיש בנוח בעולמו ובבחירה לעטות מסכה ביומיום. דוד, לעומתו, מתנהג באופן מוחצן ומתריס. קריאת הסיפור מאפשרת לילדים להזדהות עם הדמויות תוך כדי "הרחקה" – עיסוק בדמויות, ולא בהם – לשאוב עידוד מהן ולהכיר דרכי התמודדות עם מצבים חברתיים. פורים אישי – הספר מאפשר ביטוי לְיחס שונה של ילדים שונים לחג הפורים: מֵהם שמעדיפים המולה ומהם שמעדיפים שקט, מהם שאוהבים להתחפש ומהם שנרתעים.
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות, כשלכל ילד עותק משלו. כך יתאפשר לכל אחד לעקוב אחר רצף הסיפור. באיורים מופיעים פרטים המסייעים להעמקת ההבנה: הקישוטים בגן הקשורים לחג החנוכה או לט"ו בשבט מבהירים שנבו בחר להתחפש לאורך השנה כולה. עצירה לניבוי – כדאי לעצור ברגע דרמטי ומותח בסיפור כדי לעורר הקשבה ולעקוב אחר ההבנה של הילדים. תוכלו לעצור כאשר נבו ודוד, המחופש לאסטרונאוט, בונים יחד ולשאול: לפני שנמשיך לקרוא, אולי יש לכם ניחוש מי הוא האסטרונאוט? לאחר הגילוי, לאחר שדוד מסיר את הקסדה, כדאי לשאול: מה, לדעתכם, יקרה עכשיו?
שאלות הבנה – כדאי לשאול: מה נבו אוהב ללבוש לגן? מה עושה דוד לנבו בתחילת הסיפור? כיצד מגיב נבו על כך? האם נבו התחפש בפורים? ודוד? האם הם זיהו זה את זה כשהתחילו לשחק יחד? האם הם נהנו לשחק יחד? שיח רגשי – תוכלו לשאול בנוגע לתחפושת: מדוע, לדעתכם, נבו מתחפש כל יום, ואיך הוא מרגיש? מתי אתם מתחפשים, אם בכלל? מה אתם מרגישים כשאתם מחופשים? השיחה מאפשרת מגוון תשובות: יהיו ילדים שבדומה לנבו, יספרו שהם מעדיפים להתחפש בכל ימות השנה, ויהיו ילדים שיאמרו שהם מתקשים להתחפש בפורים. גיבורי־על – כמו נבו, יש ילדים וילדות שנמשכים לגיבורי־העל בשל אומץ ליבם ויכולתם לפתור כל בעיה. תוכלו לשאול: מדוע, לדעתכם, נבו בחר דווקא בתחפושות של גיבורי־על? מה מיוחד בגיבורי־על? איזה כוח הייתם בוחרים כגיבורי־על? מדוע? להמשך קריאה – "לא קל להיות גיבור־על", שחולק בספריית פיג'מה.
הצטרפות למשחק – ילדים שמתקשים להצטרף למשחק עלולים להגיב בתסכול, בזעם ובכוחניות כמו דוד. כדאי לשוחח על כך במפגש החוזר עם הספר, להתייחס לרגשות של הדמויות ולנסות לעורר בילדים אמפתיה. אפשר לשאול: מה קרה כשנבו ודוד שיחקו בגן? מדוע, לדעתכם, דוד בעט במשחקים של נבו? מה הרגיש נבו? מה הרגיש דוד? האם אתם יכולים לייעץ לדוד איך לפנות לנבו? האם קרה לכם מקרה דומה בגן או בבית?
לשחק לבד, להתבודד – אפשר לעקוב באמצעות האיורים אחרי נבו המְשַׂחק לבדו ולעודד שיחה על הצורך לכבד חברים שרצונם לשחק לבד. אפשר לשאול: מה נבו מרגיש, לדעתכם, כשהוא משחק לבד? מתי אתם אוהבים לשחק ולבד ומתי בחברותא? כיצד ניתן לשתף חבר ולהזמין אותו לשחק? להעשרה – "הכוחות שבדרך" – גיבורי־העל – רועי מצרף חבר
תחפושות – תוכלו להתבונן באיורי הילדים המחופשים ולשאול: אילו אביזרים מופיעים באיורים? האם ישנם ילדים שמחופשים בתחפושות דומות או זהות? אֵילו תחפושות מוּכּרות ואילו לא? האם יש תחפושות שהתחפשתם אליהן בעבר? האם יש תחפושות שתרצו להתחפש אליהן בעתיד?
משחק – מי אני ומי אתה? באמצעות גומייה או סרט מצמידים בכל פעם למצחו של אחד הילדים ציור או תצלום של תחפושות ואביזרים (כובע ליצן, כתר, חלוק רפואי). הילד אינו רואה את הציור או התצלום, ועליו לנחש מה מצויר או מצולם בעזרת שאלות שהוא שואל את חבריו למשחק.
משחקי תפקדים חשובים להתפתחות הילדים מבחינות שונות: רגשית, חברתית, שפתית, קוגניטיבית, ומבחינת התמודדות עם קונפליקטים. להעשרה – על משמעות ההתחפשות אצל ילדים
ערכי מורשת ומסורת – הסיפור והאיורים מציגים מאפיינים וסמלים של חגים שהם חלק מהווי הגן: משחק בסביבונים בחנוכה, נטיעת עץ בט"ו בשבט, התחפשות וקריאת סיפור המגילה בפורים. קבלת השונה – דמותו של נדב בסיפור מציגה ילד המתנהג קצת אחרת מהילדים האחרים. דרך הסיפור הילדים לומדים כי ניתן לחשוב אחרת, להתנהג באופן שונה מהמוסכמות החברתיות ולכבד את הבחירה של כל אחד ואחת.
מיומנות תוך־אישית – מודעות עצמית, מודעות לתהליכים פנימיים, הכרת נטיות ומאפיינים אישיים וייחודיים והזדהות איתם. מיומנויות בין־אישיות – מודעות חברתית, כלומר היכולת לפעול במצבים חברתיים מתוך הבנת האחר, גילוי אמפתיה כלפיו ומיומנויות חברתיות, כמו הצטרפות לקבוצה, קבלת האחר והתייחסות מכבדת לבחירתו בדרך משחק ובהתנהגות שונות מאלה שרוב הילדים בוחרים.
שפה ואוריינות – גילוי מסרים סמויים וגלויים בסיפור. כישורי חיים – הקוראים מתוודעים להתמודדות של ילדים עם מערכות יחסים ועם קשיים ולאופן מציאת פתרונות להם.
כשקוראים יחד הפעוטות נהנים, וכשהם מתרכזים בסיפור הם מפעילים יכולות של למידה, ריכוז ודמיון. כדי "להיכנס" לסיפור ולאפשר להם להתרכז, כדאי להתנתק לכמה דקות מהעולם, לשבת במקום רגוע, ללא רעשי רקע, מסכים או ניידים ולעוף יחד על כנפי הסיפור.
הספר הקצר מלא חוויות מחיי היום־יום של הפעוטות: הם רוצים להשתתף, חווים לעיתים דחייה, שואפים להיות עצמאיים ועסוקים במציאת פתרונות. תוכלו לשוחח עם הפעוטות על רגעים כאלה בסיפור ולקשר לעולמם: מה רצתה החתולה? מה היא הרגישה כשהחתול לא רצה לצרף אותה? מה היא החליטה לעשות? האם גם אתה אוהב לצאת לטיול? ומה את אוהבת לעשות בעצמך?
מצורף משחק לוטו חווייתי עם הדמויות והפרטים מהספר. אפשר לשחק במעון, ואפשר להדפיס את המשחק ולשחק בו בבית ולהעמיק את חוויית הקריאה ואוצר המילים של הקטנטנים! להורדת המשחק, לחצו!
הספר מתאר מצב מוּכּר בחייהם של פעוטות: החתול לא מרשה לחתולה לצאת איתו לטיול, ממש כמו שפעוטות מסרבים לעיתים לצרף חברים למשחק או נתקלים בסירוב מצד אחרים. החתולה אולי מרגישה קצת לא נעים והיא אפילו נעלבת, אך היא מחליטה לא לוותר ולצאת לטיול בעצמה ובכך מציעה לפעוטות דרך התמודדות.
עוד הפעם! – כדאי לקרוא את הספר שוב ושוב ושוב. פעוטות אוהבים חזרתיות, בדיוק כמו שאנחנו, המבוגרים, נהנים לחזור ולשמוע שיר אהוב ומוּכּר. ההיכרות עם הספר מחזקת את ביטחונם של הפעוטות ומעודדת את השתתפותם, ובכל קריאה הם עשויים לגלות פרטים חדשים.
כדאי להתחיל בשאלות הבנה – "מה רצתה החתולה?"; "ומה רצה החתול?"; "מה אמר החתול לחתולה?" – ומשם להמשיך לשיחה על רגשות – "איך הרגישה החתולה כשהחתול אמר לה 'לא'?"; "מה עשתה החתולה?"; "איך היא הרגישה אחרי שיצאה לטיול בעצמה?"; "מה אתם עושים בעצמכם בבית?"; "ומה אתם עושים בעצמכם במעון?"; "מה אתם אוהבים לעשות בעצמכם?".
תוכלו להמחיז את הספר עם אשת צוות נוספת. אתן יכולות לחבוש אוזניים של חתול, לצייר שפם וליילל "מיאוווו". אפשר להציג את הספר גם בעזרת שתי בובות־חתול וחפצים המוזכרים בסיפור, למשל: שמלה, עגלה, בקבוק חלב או סלסילה.
בואו נהיה החתולה ונצא לטיול – אפשר לפרושׂ על הרצפה את החפצים מהסיפור או חפצים אחרים ובכל פעם להזמין פעוט אחר לבחור חפץ ולצאת לטיול. תוכלו לומר: "[שם הילד/ה]______ יוצא/ת לטיול ולוקח/ת איתו [בקבוק/ כובע/חבר וכדומה] ________." הפעוטות "יטיילו" בכיתה עם החפץ ביד ויחזרו למקום.
מטיילים יחד – אפשר לשתף את כל הכיתה בכל סיבוב ולטייל עם חפצים "בכאילו".
אפשר להכין מראש חתולים מבריסטול, לחלק חתול לכל פעוט ולתת לו לצבוע, להדביק ולעצב את החתול שלו.
כל חתול הוא מיוחד – בתום היצירה תוכלו לצאת ב"ריקוד חתולים" שבו כל אחד יחזיק בחתול שלו. אחרי הריקוד אפשר להציג את מגוון החתולים על לוח ולהראות שכל חתול הוא שונה ומיוחד. אפשר להזמין כל פעוט לבחור שם לחתול שלו ולספר מה הוא אוהב לעשות.
תוכלו להזכיר לפעוטות את הספר במשך היום, כאשר הם נתקלים במצבים דומים, למשל בקושי במשחק משותף – "אתה רוצה לשחק לבד כמו שהחתול רצה?"; "אולי תמצאי לך משחק אחר כמו החתולה?". אפשר להשתעשע בחצר ולהציע לפעוטות: "בואו נהיה חתולים ונצא לטיול אל ארגז החול/המטבח/הספסל," או לומר משפט כמו "עכשיו כל החתולים יוצאים יחד לטיול אל ארוחת הצוהריים!" כדי לאסוף את הפעוטות.
קריאת ספר היא דרך נהדרת להכיר את עולמם של הילדים. במהלך הקריאה כדאי לעצור לפעמים ולאפשר לילדה או לילד להגיב על האירועים בסיפור: מה מרגיש גיבור הסיפור? ומה אתם הקוראים מרגישים? האם גם לכם קרה משהו דומה?
עזרתם להכין סלט? נפלתם וזה כאב? – תוכלו להיזכר יחד, הורים וילדים, ברגעים שהרגשתם שאתם גדולים ובמעשים שהצלחתם לעשות לגמרי בעצמכם, וברגעים שרק רציתם חיבוק ונחמה; זו הזדמנות להכיר את החוויות שחווים הילדים והילדות וגם לשתף ברגעים מיוחדים מתקופת היַלדוּת שלכם, ההורים.
אוספים שני פריטים ומשווים ביניהם – מי גדול ומי קטן? – עכשיו מחליפים את אחד הפריטים בפריט אחר ובודקים שוב: האם הכפית גדולה או קטנה כשהיא ליד פקק? ומה קורה כשהיא ליד מטאטא? תוכלו לצרף את עצמכם למשחק ולבדוק: האם אתם גדולים או קטנים? ומה קורה כשאתם ליד בני המשפחה?
במהלך הקריאה כדאי להביט באיורים ולחפש פרטים מעניינים: מה עושה מתן? כמה בעלי חיים אתם רואים? מי גדול ומי קטן? היכן מופיע חתול? ואיזה איור אתם אוהבים במיוחד?
ילדים וילדות בגילאי גן נמצאים בשלב ביניים: הם עוד נהנים מהֶרגלים "של קטנים" ובו-זמנית מפתחים עצמאות ורצון להתנסות בדברים "של גדולים". כך נוצרים מצבים מבלבלים: חוויות הצלחה ותחושת מסוגלות לצד חוויות של קושי ורצון להיות מוגן וקטן. הזדהות, עידוד ותמיכה – הספר מזמין לעסוק ברגישות בהתנסויות השונות של הילדים ולעודד אותם כשהם חשים שהצליחו וגם כשהם זקוקים לעזרה ולתמיכה. ניתן לשלב את הספר בהזדמנויות שונות שבהן הילדים נתקלים בפער בין היותם "גדולים" להיותם גם "קטנים".
רצוי לחזור ולקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות על פי מודל הקריאה הדיאלוגי, לשוחח על המסרים הגלויים והסמויים שבו ולגבש יחד משמעות משותפת. הקריאה בקבוצה קטנה תסייע ליצירת אווירה נעימה, לשיתוף ולביטוי אישי המותאם לצורכי הילדים בקבוצה. לאחר הקריאה הראשונה ניתן לשאול שאלות שיסייעו בהבנת היחסיוּת בין גדול לקטן. כדאי לשחזר את העלילה ולהסתייע באיורים ולשאול: "מתי דן מרגיש קטן? מתי הוא מרגיש גדול? מה גורם לו להרגיש גדול או קטן?". הצלחה לעומת כישלון, גדול לעומת קטן – כדי לסייע לילדים לקשר בין תחושת ההצלחה או הכישלון לתפיסה של הילד את עצמו כקטן או גדול, ניתן לעצור בקטע בסיפור שבו דן חוֹוֶה הצלחה או כישלון ולשאול: "כיצד דן מרגיש לדעתכם? מדוע?". אפשר להתבונן באיורים ולברר אם הם משקפים את הרגשות העולים מהכתוב.
לאחר הקריאות הנוספות כדאי להעמיק בצד הרגשי-חברתי של הספר ובקשר שלו לחיי הילדים: ניתן לחזור ולהתבונן באיורים ולשאול: "האם גם לכם קרה משהו דומה כשניסיתם ללבוש סוודר או חולצה?אולי במקרה אחר?" ומה איתנו? – תוכלו לשאול: "מתי אתם מרגישים גדולים? מה נעים בלהיות עדיין קטנים? מה נעים בלהיות גדולים? האם אתם זוכרים שהצלחתם לעשות משהו שלא עשיתם קודם – לצחצח שיניים בעצמכם? ללבוש חולצה? להשקות עציצים? מה היה הדבר החדש שעשיתם? איך הרגשתם?". "יֶלֶד טוֹב הוּא גָּדוֹל אוֹ קָטָן? אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ, אֲבָל מַרְגִּישׁ מְצֻיָּן!"לאחר השיחהכדאי לחזור למשפט הסיום של הספר ולשאול: "מה דעתכם: ילד טוב הוא גדול או קטן?", להקשיב לילדים ולסכם את האפשרויות השונות להרגיש מצוין. לשיר יחד – בהמשך כדאי להשמיע לילדים את השיר "להיותגדולה" ולשוחח על הקשר שבין הסיפור לשיר.
אפשר להציע לילדים לחבר סיפור בהשראת הסיפור: תוכלו להזמין כל ילד וילדה לספר על מקרה שהרגישו בו קטנים או גדולים, לבקש מהםלאייראת המקרהאו לכתוב אותו, ולחלופין,לסייע להם לכתוב משפט המתאר את המתרחש ולבסוף לכרוך את שלל היצירות כספר.
בנספחלחוברת "כישוריחייםבגילהרך" תוכלו למצוא מגוון תמונות המציגות מצבים מעולם הילדים. אפשר להניח את התמונות על השולחן ולהזמין את הילדים לבחור תמונה ולספר מה הילד או הילדה עושים. בשלב הבא מחלקים שתי תמונות עם סימנים מוסכמים ל"גדול" ול"קטן". כל משתתף בתורו מניח את הסימן ליד אחת התמונות ומסביר מתי לדעתו הדמויות מרגישות "גדולות", ומתי הן מרגישות "קטנות".חשוב להבהיר שאין תשובה נכונה ולתווך זאת ילדים: אפשר לפרש תיאור מסוים במגוון דרכים,שתלויות בהתפתחות הרגשית של הילדובחוויותיו האישיות.
הילד בסיפור מגלה בגן החיות שהוא קטן לעומת הפיל, אך גדול לעומת הזבוב. זוהי תגלית מרגשת מאוד! תוכלו להכיר ולחקור יחד את היחסיוּת בין פרטים שוניםולהדגים זאת באמצעות השוואה בין הילדים לפריטים שונים: האם הם גדולים לעומתעץ? ולעומת קוביית משחק? אפשר להשתעשע ולחקור את היחסיות של חפצים שצורתם דומה וגודלם שונה: כדור טניס לעומת כדורסל ואז כדור טניס לעומת כדור טניס שולחן.
אפשר להזמין את הילדים לצלם מצבים בגן שבהם הם או ילדים אחרים מתנסים במיומנויות שונות. חשוב להנחות אותם לכבד את רצון החברים המעדיפים לא להצטלם. בהמשך תוכלו לשוחח ולשאול:" מדוע בחרת לצלם דווקא את האירוע הזה? האם הייתה לך חוויה דומה? איך הרגשת? האם לדעתך הצלחת בפעולה? איך היית מעודד ילדים שהרגישו שלא הצליחו?".
חדוות הלמידה – הילד בסיפור מתנסה בפעילויות יומיומיות ללא חשש ונהנה לגלות עצמאות. הוא עוזר בעבודות הבית, מתנסה ברכיבה על אופניים, משתתף בתחרות ועוד.
כבוד האדם והמשפחה – מערכת יחסים מתגמלת של הילד עם הוריו; הם מאפשרים לו להתנסות ותומכים בו במבט, במגע ובאמירה כשהוא נכשל. הילד חש שייך למשפחה ומתאר מצבים של עזרה הדדית, כבוד ואהבה.
האם גם אצלכם בבית מבקרים חברים קטנטנים? האם אלה חברים דמיוניים, ואולי בובה אהובה? כדאי לשוחח על כך עם הפעוטות ולשמוע מה הם אוהבים לעשות עם החבר הקטנטן. אפשר לצרף את החבר הקטנטן לקריאת הסיפור.
הסיפור ארוך מעט מהרגיל, וכדי לעורר עניין וסקרנות כדאי לספר אותו במגוון קולות: קול לאבא, קול ליעלי וקול שונה לאימא וגם לאליק בליק. תוכלו להתבונן יחד באיורים ולשתף את הפעוטות בזיהוי פרטים ובחזרה על המילים "אליק בליק".
איפה הבובה? על השולחן? ואולי מתחת לו? ואיפה הכדור? תוכלו להחביא חפצים שונים, לחפש אותם ולאחר מכן לספר: "הכדור על הכיסא", "הכדור מתחת למיטה". תוכלו גם להתחבא בעצמכם ולחפש זה את זו.
לאבא יש נעליים גדולות, הנעליים של אמא – גדולות פחות, ליעלי –נעליים קטנות , ושל אליק בליק? קטנטנות! כדאי לצאת למסע בבית, לאסוף פריטים מאותו סוג ולסדר אותם מהקטן לגדול.
כדאי לאפשר לפעוטות להביא בובה אהובה מהבית ליום אירוח במעון, להכיר לה את הפינות השונות, להציג אותה לפני החברים במהלך המפגש, לשחק איתה באופן חופשי ולהשכיב אותה לישון לקראת מנוחת הצוהריים. ניתן לשחק בפינת הבובות במשחק דמיוני שבו מארחים את הבובה.
מה עושים יחד? אולי נותנים לה לאכול? אולי מסדרים בשבילה מיטה ומכסים אותה בשמיכה? ואולי מסיעים אותה באוטו בחזרה הביתה?
נורי וסבא מבלים ביחד וזה נחמד. כדאי לשוחח עם הילדים והילדות ולברר: מה נחמד להם לעשות יחד עם סבא, סבתא או בני משפחה אחרים? האם יש משהו שהייתם רוצים ללמוד מהם? אולי יש לכם שאלה שרציתם לשאול והתביישתם?
אילו אוצרות יש במערה של סבא? – כדאי להתבונן באיורים ולחשוב איך הם הגיעו לאדמה, למי הם היו שייכים? תוכלו גם לדמיין: מה יכול להימצא באדמה מתחת לבית שלכם?
מיהו החולד? – החולד הוא בעל חיים מכרסם שחי בתוך מחילות באדמה. צורת הגוף שלו מתאימה לצורת המחילה – הוא ארוך וגלילי. חוש המישוש והשמיעה שלו מפותחים, והוא אוכל צמחים שגדלים בתוך האדמה. רוצים לדעת עוד? – חפשו במרשתת מידע על החולד.
גם אתם יכולים להיות חולד ליום אחד! – מכינים יחד 'מנהרה' מספות, סדינים או כריות, נכנסים בזהירות וזוחלים עד ליציאה. אפשר גם להחשיך את הבית, להדליק פנס וללכת שמאלה וימינה, קדימה ואחורה – לעקוף מכשולים, ו… להגיע!
מוזמנים לשחק ולגלות: מה קורה כשעונים לפני ששואלים? אחד המשתתפים אומר תשובה והמשתתפים האחרים מנחשים את השאלה שמתאימה לה: התשובה "קוראים לי נורי" יכולה להתאים לשאלה "איך קוראים לך?". לאיזו שאלה מתאימה התשובה: "אני בת חמש", או "מפלצת סגולה"?
בעקבות הסיפור כדאי לשוחח על נורי וחוויותיה: נורי הקשיבה לסבא ולא הבינה את ההסברים שלו. כיצד היא הרגישה? מדוע נורי לא אמרה לסבא שהיא לא מבינה את מה שאמר? למה נורי לא הצליחה לחפור את המנהרה? מה היה קורה, לדעתכם, לו נורי הייתה מבקשת מסבא שיסביר לה מה לעשות בתחילת החפירה?
"לֹא הַבַּיְשָׁן לָמֵד" – זו הזדמנות לשוחח עם הילדות והילדים על כך שכולם, גם מבוגרים, מתביישים לפעמים, לספר על מצבים שבהם אתן, צוות הגן, הרגשתן כך ולעודד אותם להתייחס לכך ואולי גם לשתף: האם גם לכם קורה שאתם לא מבינים ומתביישים לשאול? מה אפשר לעשות במצבים כאלו?
כדאי לעודד את הילדים והילדות ללמוד ולשאול על נושא שמסקרן אותם והם היו רוצים לדעת עליו יותר. מומלץ לעבוד בקבוצות קטנות בהן ניתן לבחור נושאים מגוונים, שאילת שאלות ומתן הסברים מתוך כבוד זה לזה ומתוך הבנה כי זהו הפתח להבנה ולידע.
בדומה למשחק "הרצל אמר", אפשר לשחק "סבא אמר" בהשראת הסיפור ולהשתמש במושגים מהספר להרחבת השימוש במושגים במרחב: "סבא אמר: ידיים למעלה, ידיים למטה, ללכת לימין, ללכת לשמאל, לפני, אחרי, מסביב…"
כדי לעזור לילדים בהפנמת המושגים "ימין" ו"שמאל" ולרמוז להם מה הכיוון הנכון, ניתן להדביק מדבקה על אחת הידיים.
נורי מכרסמת שורשים. זו הזדמנות להכיר גזר, סלרי, בטטה, סלק וירקות שורש נוספים. אפשר לראות את הצמיחה שלהם באדמה – בתמונות או במציאות – להריח אותם, לגעת בהם, לטעום סוגים שונים של ירקות שורש וגם להכין יחד מאכלים משורשים, כמו מרק או סלט.
בעקבות המנהרה אפשר לשחק עם גלילים או עם מנהרות זחילה: תוכלו לעודד את הילדים והילדות לעמוד משני צידי המנהרה ולשאול זה את זה שאלות, לזחול במהירות מצד לצד ולבדוק אילו חפצים אפשר להעביר בין הצדדים.
תוכלו גם להשתמש בגליל של נייר מגבת: להסתכל מבעד לעיגול ולספר מה רואים, להשמיע קול ולגלות כיצד הוא משתנה, וליצור מנהרות קטנות מחיבור של כמה גלילים.
להעשרה – הצעה להקמת מסלולי גלילים בחצר במצגת "הקמת חצר מתמטית" – באתר דע-גן
מתן עורם ערימת חול ומשכלל אותה בכוחות עצמו. בעקבות הקריאה בסיפור כדאי לשוחח עם הילדים והילדות על פעולות שהם עושים בלי עזרה ולהשוות אותן לפעולות שעשו בעבר. מומלץ לשתף בחוויות דומות שלכם, ההורים, מילדותכם: מה רציתם לעשות והצלחתם לבצע? ומה הילדות והילדים רוצים לבנות ולעשות? האם הם זקוקים לחומרים או לעזרה? אפשר להחליט על יוזמה משפחתית של בנייה, יצירה או תיקון – בהצלחה!
מה אפשר לעשות עם חול? אפשר להטביע בתוכו את כפות הרגליים ולהתבונן בעקֵבות השונים של בני המשפחה, אפשר לצייר על החול בעזרת זרדים, לערום ערימות של חול, או לצאת החוצה ולעקוב אחר עקֵבות שונים בחול.
האיורים בסיפור מצוירים מנקודות מבט שונות: למעלה או למטה, מגובה או ממרחק. מבט על העולם ממקומות שונים – גבוהים או נמוכים – מאפשר לגלות דברים מפתיעים: נסו להביט על החדר מגובה של נמלה, מבעד למשקפת מגליל נייר, באמצעות זכוכית מגדלת או כשאתם עומדים על כיסא: מה רואים משם שלא רואים מכאן?
בהשראת מתן וארמון החול תוכלו גם אתם לדמיין, לתכנן וליצור: עִצמו את העיניים ודמיינו, אחר כך שתפו את בני המשפחה ברעיון שלכם, חפשו חומרים והתחילו לבנות יחד: זו יכולה להיות מכונה מקופסאות, כלי רכב מחול, ארמון מעופף מכריות ואולי משהו אחר?
הטרמה לסיפור – מה אפשר לעשות עם חול? מה אתם עושים בגן עם חול? האם אתם אוהבים לשחק בחול? ואם לא, האם אתם אוהבים לעשות איתו פעולות אחרות? ואולי אתם מעדיפים לשחק בחומר אחר?
בעקבות הסיפור תוכלו להמשיך ולשוחח על חול ולשאול: האם אתם מגיעים הביתה עם חול בכיסים או בנעליים? חשוב לזכור שיש בתים שבהם ההורים אינם שבעי רצון מהחול המגיע הביתה בעקבות משחק הילדים, כך שייתכן שילדים ישתפו בכך וברגשותיהם. חשוב להכיל את מגוון הרגשות העולים ללא שיפוטיות ולקבל גם אמירות המשקפות דעה זו.
מה אתם עושים עם חול? ומה עוד אפשר לבנות בחול מלבד ערימות?
במפגש זה ובבאים אחריו תוכלו להרחיב על נושאים נוספים שעולים מהספר:
עצמאות – אילו דברים אתם יכולים לעשות בעצמכם? אילו דברים הייתם רוצים לעשות בעצמכם ועדיין אינכם יכולים? מדוע?
התמדה – מתן הִתמיד ואסף מדי יום חול עד שהצליח ליצור הר גבוה. תוכלו לבקש מהילדים לשתף בדברים שגם הם מתמידים בהם לאורך זמן: חוג, משחק שמשחקים בו שוב ושוב או פעולות יומיומיות, כמו צחצוח שיניים ומקלחת.
פעלנוּת – כדאי לכוון את השיחה לעידוד הילדות והילדים להיות לומדים עצמאיים, פועלים ויוזמים. אפשר לשאול: מה למד מתן כשבנה בחול? באילו מקומות ברחבי הגן והבית אתם יוצרים ועושים? מה לומדים ממשחק בחצר? מטיול? אילו מרחבים בגן ובסביבתו תרצו לשפר, ואילו תרצו להוסיף ולבנות?
משחק בחול מזמן הנאה רב-חושית ומפתח את הדמיון ואת היצירתיות של הילדים. החול מאפשר פעילויות רבות ומגוונות, כמו מישוש והתנסות במרקמים שונים: חול קינֵטי, חול יבש, חול רטוב. אפשר לשחק בחול עם כלים וחפצים וליצור יצירה משותפת בחול: בנייה בחול, ציור על חול או ציור באמצעות חול.
על חשיבות המשחק בחול ולמגוון רעיונות תוכלו לקרוא כאן: "רק" חול וחול…? לשחק בארגז החול
האומנית שלי בן-נון מציירת בחול על שולחן אור. להעשרה: סרטון הנפשת חול באתר "הופ" למילות השיר "יד ביד" שכתב בצלאל אלוני
לאחר הצפייה ניתן לאפשר לילדים להתנסות בציור בחול על שולחן אור או על שולחן רגיל.
להעשרה – מגוון פסלי חול שהוצגו בתערוכה "אגדות בחול", אתר לגדול
מה ראה מתן מבעד למשקפת? אפשר לשאול: אם הייתם מטפסים על הר גבוה, מה יכול להיות שהייתם רואים? ומה אתם יכולים לראות כעת?
תוכלו לתת לילדים משקפות ולשאול אותם: מה אתם רואים בתוך הגן ומחוצה לו? מה אתם רואים מרחוק? ומה מקרוב?
תוכלו גם לבקש מהילדים ומהילדות לצייר על עיגולים שגודלם כמו העדשות שבמשקפת את הדברים שהם היו רוצים לראות דרכה, להדביק את הציורים על המשקפת שלהם ולשתף את בני המשפחה במשקפת שיצרו.
בעקבות הנמלים שבסיפור תוכלו ללמוד על הנמלים ולהתנסות במחקר:
מתי רואים יותר נמלים: כשחם או כשקר?
איפה נמלים גרות?
איך הן אוספות מזון?
איך הן אוהבות ללכת: לבד או בשיירה?
מה אפשר ללמוד מהנמלים?
הילדים יכולים לצאת לחצר, להתבונן בנמלים ולספר על מה שלמדו כשהתבוננו בהן. הם גם יכולים להיזכר בסיפורים על נמלים ולבחון אם הם משתלבים עם מה שראו וכיצד.
ספרים שבהם פוגשים נמלים: אולי אפשר גרגר סוכר, הטיול הקטן
גודל האותיות שבספר משתנה על פי משמעות המילים: כשערמת החול גדלה, גם המילה הולכת וגדלה, וכשמסופר על הנמלים, המילה "קטנות" כתובה בקטן.
כדאי לבקש מהילדות ומהילדים לעקוב אחר גודל המילים ולסייע להם להבחין בכך שגודל המילים משתנה על פי משמעותן.
מתנסים ומחליפים זהויות: כדאי לדאוג לתחפושות ואביזרים בהתאם לחלקי גוף ואביזרי לבוש המוזכרים בסיפור, שיעודדו את שילוב הסיפור במשחק הסוציו-דרמטי של הילדים. הילדים יכולים להכין מחומרים שונים זנבות, כובעים, קרניים ועוד. יחד אפשר ליצור ולשחק ב"חנויות" למדידה והחלפה.
חיית מחמד זוגית: הזמינו זוג ילדים. עליהם להפוך יחד לחיית מחמד המורכבת מפסל של שניהם. ניתן לקרוא לה בשם המצרף את השמות של שניהם, לדוגמה: "הכירו את החיה- אברהמיכל!". שאלו את הזוג: אילו איברים יש לה? מקור? זנב? כנפיים? חדק?
אפשר להצטלם יחד, להדפיס את התמונות הזוגיות בשחור לבן, ולתת לילדים לצבוע פריט אחד בתמונה בצבע. תוכלו לתלות על קיר מיוחד את תערוכת החיות שלכם.
זה הסיפור שלי: ולמיזם "הסיפור שלי, הסיפור של כולנו"
כל אחד מאתנו דומה לבני משפחתו במובנים מסוימים, ובדברים אחרים – שונה. בקשו מהילדים לשתף: למי אני דומה במשפחה? לאחד ההורים? אולי לדודה? דמיון יכול להתבטא במראה, בתכונת אופי, או תחביב.
מכינים ספר קהילתי משותף: בקשו מכל ילד לכתוב יחד עם ההורים על דבר אחד בו הוא דומה לבני משפחתו ודבר אחד שייחודי לו. אחרי שתאספו את תשובות הילדים, תוכלו ליצור ספר מקורי של קהילת הגן, עם התמונות והתשובות של כל ילד. תבנית להורדה של ספר קהילתי תכלו למצוא כאן. הספר יכול להיות מזכרת יפה מהגן, לכל משפחה.
כדאי לשבת קרובים זה לזה, לקרוא את הסיפור וליהנות מהאיורים. אילו פרטים משעשעים ומשחקי מילים גיליתם באיורים? תוכלו לבקש מילדיכם לספר את הסיפור על-פי רצף האיורים.
מישו מקנא בחיות האחרות ורוצה להיות כמותן. האם גם אתם רציתם פעם לדמות למישהו אחר? אפשר לשתף את ילדיכם בניסיון החיים שלכם. שוחחו על הדמיון והשוני בין בני המשפחה, על מה שמייחד כל אחד ועל מה שמאחד אתכם. זוהי הזדמנות לחזק את התכונות הפנימיות של ילדיכם ולעודד אותם להישאר נאמנים לעצמם.
אפשר להמחיז יחד את הסיפור. בעזרת בדים ואביזרים תוכלו להכין כנפיים, זנבות, שפמים ונוצות. כדאי לשמור את התחפושות והאביזרים בסלסילה זמינה, לעודד את הילדים להתחפש כל פעם לחיה אחרת ולהחיות את הדמויות השונות בסיפור.
בעקבות הסיפור אפשר להקים דוכן "שוק קח-תן" של בגדים, תחפושות ואביזרי לבוש שאינם בשימוש. הזמינו חברים ושכנים, ויחד תוכלו להתחפש, להחליף ביניכם פריטים ולהתחדש.
כדאי לחפש בבית, בגן או בספרייה המקומית ספרים נוספים בנושא, כמו "חומפס" מאת שלומית כהן-אסיף, "הביצה שהתחפשה" מאת דן פגיס, "תאכל מעיל תאכל" מאת רונית חכם, ולקרוא אותם יחד.
"באתי לעזרת חבר": לא תמיד יודעים מה לומר או איך לסייע למי שזקוק לעזרה. אפשר לתרגל עם הילדים משפטים לומר לחבר שנראה עצוב, למשל: "אפשר להביא לך משהו?" "שאקרא לגננת?" "איפה כואב לך?" "ספר לי מה קרה". תוכלו להכין יחד ערכת עזרה ראשונה ללב, להכניס לקופסת נעליים מקושטת פלסטרים צבעוניים, דובון לחיבוק, בקבוק מים קטן, אולי ציור מעודד. תנו לילדים להיות מגישי עזרה ראשונה של הלב ולסייע למי שנפגע או נעלב.
כרטיסי כושר של גיבורי-על: כדי להיות גיבור-על צריך להתאמן. תוכלו לקיים אימון לגיבורי-על, עם כרטיסיות משימה לחיזוק הכושר של גיבורי העל בגן: קפיצה, הליכה מתגנבת, שליחת הזרועות לפנים בתנועת חץ, סיבוב זרועות לפנים ולאחור, ריצה במקום, וכמובן – הושטת יד לעזרת חבר. בכל פעם שולפים כרטיס אחר, ומתאמנים.
אתגרי עטלפים – מחדדים את החושים: אפשר לחדד את החושים שלנו, ולהתנסות באתגרים של עטלפים:
חוש השמיעה: שני ילדים מכסים את העיניים במטפחת. מעמידים כל אחד בקצה אחר של החדר ועליהם לקרוא זה לזה, ולהתקדם אחד לקראת השני בזהירות, רק באמצעות חוש השמיעה.
מה רואים כששוכבים הפוך? כמו העטלפים שישנים כשהם תלויים הפוך, הזמינו את הילדים לשכב על הרצפה מתחת לשולחן. הדביקו על השולחן מלמטה דף נייר ותנו לילדים לצייר עליו את הגן כפי שהוא נראה כשמביטים בו הפוך. מה אפשר לגלות על הגן כשמביטים בו מלמטה? כדאי לתלות תערוכה של הציורים "ההפוכים".
הופכים את היום ללילה, ואת הלילה ליום: העטלף פעיל בשעות החשכה וישן ביום. אפשר לערוך בגן "יום הפוך", בו תלבשו בגדי פיג'מה, תכינו יחד ארוחת ערב, תשירו שירי ערש וכמובן – תקראו סיפורי לילה-טוב אהובים.
חקר על עטלפים: בסוף הספר מופיעות תכונות מיוחדות המאפיינות את העטלפים. עוד מידע מרתק על חיי העטלפים וחשיבותם האקולוגית אפשר למצוא באתר רשות הטבע והגנים, וכן בסרטון על עטלפים: "ליל העטלף"
אלו עוד ספרים על עזרה הדדית נחבאים בספריית הגן? באתר ספריית פיג'מה תוכלו למצוא עוד מספרי התכנית העוסקים בעזרה הדדית, ובהם גם הצעות לפעילות מגוונת בעקבותיהם.
מיהו גיבור? כדאי לעצור את הקריאה ברגע שג'ף מגלה שאין לו כוחות מיוחדים. אפשר לשוחח עם הילדים על הרגשות של ג'ף – מה הם היו אומרים לו עכשיו? מה יכול לנחם אותו? ואפשר גם לשאול: האם זה נורא כל כך לא להיות גיבור-על? אילו תכונות יכולות להפוך מישהו לגיבור? ומי הגיבורים שלכם?
מאחד ומייחד: אילו תכונות משותפות לבני הבית ובמה כל אחד מיוחד? מה מייחד את המשפחה שלכם ממשפחות אחרות? אפשר לשוחח עם הילדים ולבקש מהם לצייר שתי תמונות: דיוקן משפחתי המבליט את המשותף, ודיוקן נוסף המדגיש את הייחודיות של כל אחד מבני המשפחה.
משחק דמיוני: ילדים רבים נהנים לשחק בבובות של גיבורי-על ולדמיין שגם להם יש כישורים מיוחדים. כדאי להצטרף למשחק, להתעניין בכוחות המיוחדים של הדמויות האהובות על ילדיכם ולתת דרור לדמיון. אם גם אתם שיחקתם בגיבורי-על או קראתם קומיקס שלהם בילדותכם, תוכלו לספר לילדיכם על הצעצועים, הספרים והסרטים של ילדותכם ולהשוות את הדמויות עם גיבורי-העל של היום.
הליכה בחושך: ג'ף יכול לנווט בחושך, ואתם? אפשר לכבות את האורות בבית וללכת יד ביד מחדר לחדר. היעזרו בחוש המישוש והסתמכו על היכרותכם עם מבנה הבית. אחרי כמה פעמים אפשר לתת לילדיכם להוביל במקומכם.
חיות מעניינות: כדאי לקרוא יחד את העובדות על עטלפים המופיעות בעמוד האחרון של הספר. האם ילדיכם הכירו את תכונות העטלף? תוכלו לבקר בפינת חי, בגן החיות או בחנות לחיות, לחפש מידע בספרייה או באינטרנט, ולהכין דף מידע דומה על חיה אחרת.
איזה גיבור אני? בעזרת הדמיון אפשר להפוך לכל גיבור שנבחר! כדאי להכין ארגז תחפושות של גיבורים/ות )גלימות, כתרים, כנפיים, חגורות ועוד( ולעודד את הילדים להפליג בדמיון.
כרטיסי כושר של גיבורי-על: כדי להיות גיבור על- צריך להתאמן. מה דעתכם לקיים אימון ספורטיבי לגיבורי על? הכינו כרטיסיות משימה לחיזוק הכושר של גיבורי העל בגן: קפיצה, הליכה מתגנבת, שליחת הזרועות לפנים בתנועת חץ, סיבוב זרועות לפנים ולאחור, ריצה במקום, וכמובן הושטת יד עוזרת לחבר. בכל פעם שולפים כרטיס אחר ומתאמנים.
צמידים של גיבורי-על: מכינים צמידי ידיים של גיבורי על! בכדאי להכין צמידים תאומים, לשני גיבורי על חברים! עבור כל ילד לוקחים שני גלילי נייר טואלט. )גוזרים בהם חתך לכל האורך כדי שאפשר יהיה להלביש אותם על פרקי כפות הידיים.( הילדים יכולים לעטר את הצמידים בטושים, להדביק ניירות צבעוניים או נצנצים. תוכלו להציע לילדים לבחור ולהדביק במרכז צורה שמסמלת כוח-על: אולי לב – בגלל טוב לבם? אולי נורה – בגלל הרעיונות המיוחדים שלהם? או ינשוף – סמל לחכמה?
תמונה מספרת: האם שמתם לב שהאיורים בספר מספרים סיפור שונה מהמילים? תוכלו להתבונן יחד באיורים, להשוות בכל עמוד בין התמונה לטקסט ולחפש: מה קורה בגן בזמן שהילד מנסה לעוף? עם מי אוכלת הפיה ומיהו האביר? נסו להמציא יחד סיפור חדש רק על פי האיורים. במה הסיפור שלכם שונה מהספר שקראתם?
משחק דמיוני: ילדים רבים נהנים לשחק בבובות של גיבורי־על ולדמיין שגם להם יש כישורים מיוחדים. כדאי להצטרף למשחק שלהם, להתעניין בכוחות המיוחדים של הדמויות האהובות על ילדיכם ולתת דרור לדמיון. אם גם אתם שיחקתם בגיבורי־על בילדותכם, תוכלו לשתף את ילדיכם ולהשוות את גיבורי־העל שלכם לגיבורי־העל של היום.
מתחפשים לגיבור־על: אפשר להכין גלימה, שרביט או כנפיים כמו של הילד והילדה בספר, להמחיז יחד את הסיפור ולצאת להרפתקאות משלכם. אולי חתול בחצר, תינוק בוכה או מישהו במשפחה זקוקים לעזרה? בכוחות משותפים תוכלו "להציל" אותם.
לפעמים לבד, לפעמים ביחד: כדאי לחפש בספר מתי הילד והילדה נהנים לבדם, ומתי כיף להם לשחק עם אחרים. אפשר לשתף זה את זה: אילו דברים אנחנו אוהבים לעשות לבד וביחד? בעקבות השיחה אפשר לחשוב על חבר או חברה חדשים שתרצו להזמין לשחק יחד בביתכם.
מי מציל את מי? כדאי לקרוא יחד שוב את סוף הסיפור. מי לדעתכם מציל את מי? האם עזרתם פעם לחבר במצוקה? האם מישהו "הציל" אתכם? אפשר לדמיין את המפגש של הילדה עם ההורים שלה בסוף היום, ולהמציא דו־שיח. אתם, ההורים של הילדה, שואלים אותה: "איך עבר עלייך היום בגן?" בהמשך אפשר להמציא שיחה דומה בין הילד לבין הוריו.
כולנו גיבורי־על: אפשר לשחק במשחק דמיון. חִשבו יחד על מצבים שבהם הדמיון יכול לעזור לנו ביומיום. אפשר לשאול למשל: "אילו הייתי גבוה כמו ג'ירפה…", "לו יכולתי לטוס בשמיים…", "אילו יכולתי להיות בשני מקומות באותו זמן…" תוכלו לצייר את המצבים הדמיוניים ולהכין לעצמכם אלבום "אילו הייתי גיבור־על".
הקשיבו, הקשיבו!!! 🎧 ילדות וילדים, הורים וצוותים חינוכיים ❤️ הימים האלו עכשיו הם ימים לא רגילים, ובימים כאלה סיפורים יכולים לשמח, לרגש, אפילו להצחיק. אנו מזמינים אתכם/ן להאזין להקלטה הקסומה של הסיפור "העופר המסכן", מתוך "סיפורי חיות", מאת: עודד בורלא | איורים: אסיה אייזנשטיין | הוצאת: ידיעות ספרים.
יוצרים ומגישים – ירדן בר כוכבא – הלפרין ודידי שחר מוזיקה ונגינה – טל בלכרוביץ' פתיח ההסכת ולחן השיר בסיפור "החוצה" – דידי שחר.
הקשיבו, הקשיבו!!! 🎧 ילדות וילדים, הורים וצוותים חינוכיים ❤️ הימים האלו עכשיו הם ימים לא רגילים, ובימים כאלה סיפורים יכולים לשמח, לרגש, אפילו להצחיק. אנו מזמינים אתכם/ן להאזין להקלטה הקסומה של הסיפור "ההמצאות של קרפד" מתוך הספר "סיפורי חיות" מאת: עודד בורלא, איורים: אסיה אייזנשטיין.
יוצרים ומגישים: ירדן בר כוכבא – הלפרין ודידי שחר מוזיקה ונגינה: טל בלכרוביץ' פתיח: דידי שחר
מהו תמסח? פגשתם פעם ארקרי? הספר שופע בחיות מגוונות, חלקן מוכרות יותר, חלקן פחות. אפשר להכין מגדיר חיות כיתתי, לקסיקון של כל החיות הייחודיות שבספר. מתחלקים לזוגות: כל זוג חוקר חיה אחרת. במחברת גדולה, קלסר כיתתי, תערוכה או מצגת מציגים את הממצאים. מקדישים עמוד לכל חיה: מציירים תמונה או מדביקים צילום שלה, וכותבים כמה מילים על סביבת מגוריה, ותכונותיה. אפשר אפילו להמציא "שטוז"- שטות בחרוז על כל חיה, בהשראת סגנונו של עודד בורלא.
אפשר לקיים תחרות חרוזים בעקבות השיר המחורז: "האפרוח נוח". בוחרים מילה, וכל משתתף צריך למצוא ולכתוב כמה שיותר חרוזים במשך 60 שניות. בכל סיבוב בוחרים מילה עם סיום אחר. המנצח במרבית הסיבובים מוכתר כ"אלוף החרוזים"!
"נונסנס" הוא סגנון ספרותי המתאפיין בהומור, חוסר הגיון או חוסר משמעות. התלמידים יכולים לכתוב יחד סיפור נונסנס משותף: הראשון כותב משפט בראש הדף, ואת המילה האחרונה במשפט בשורה חדשה. הוא מקפל את הדף כך שהשורה מוסתרת ורק המילה האחרונה חשופה. התלמיד הבא ממשיך את הסיפור לפי המילה היחידה שנחשפה, מקפל את הדף כמו הקודם ומעביר הלאה. אחרי שכל המשתתפים כותבים, פותחים את הדף המקופל וקוראים את הסיפור המשעשע שיצרתם יחד!
בעקבות הסיפור "ההמצאות של קרפד", תוכלו גם אתם להפוך לממציאים מצוינים! אוספים חפצים שונים ומשונים (למשל: קומקום, נעל, כרית, שקית, סיכה). עומדים במעגל ומעבירים את אחד החפצים מיד ליד. כל משתתף בתורו מציע ומדגים שימוש חדש לחפץ, שונה מהשימוש המקורי בו ושונה מהשימוש שהציע חברו לפניו. לדוגמה, קומקום יכול להיות גם עציץ פרחים או כובע. כמה שימושים הצלחתם להמציא לכל חפץ? האם ההמצאות שלכם הצחיקו אתכם?
אולי תרצו להמציא יחד מכונה בסגנון רוב גולדברג? מחלקים את התלמידים לקבוצות ומזמינים כל קבוצה להמציא מכונה בעזרת חומרים פשוטים כגון קוביות דומינו, כדורים, צינורות, כוסות פלסטיק ועוד. לחצו כאן וכאן לרעיונות ישימים והשראה לפעילות.
כדאי להזמין את התלמידים לחפש ספרים בבית שהם קיבלו במהלך השנים ועדיין נהנים לקרוא, ולבקש מהם להביא את הספרים לתערוכה בכיתה. תוכלו לערוך הצבעה של ספרים אהובים על התלמידים. אפשר לחשוב יחד על קטגוריות שונות לבחירה, למשל "הספר עם האיורים היפים ביותר", "הספר המצחיק ביותר", "הספר שקראתי הכי הרבה פעמים", "ספר שאני קורא לאחים או בני דודים צעירים ממני" ועוד. תוכלו להזמין את ההורים ליום בחירות ולחגיגה שתציין את סיום התכנית.
בסיפורי החיות ישנו מוסר השכל דווקא לבני האדם. קראו יחד את הסיפורים ונסו למצוא את המסרים העדינים שנמצאים בהם. מה הופך מישהו למסכן? למה הנמר עוזר לפשושית? האם טוב לב הוא דבר מדבק? ומה מלמד אותנו הסנאי על עצמאות?
בשיר "האפרוח של נוח" כמעט כל השורות מתחרזות עם המילה "נוח". ניתן לבחור מילה או צליל ולנסות לכתוב שיר שבו כל השורות מתחרזות עם אותו הצליל. כמה ארוך השיר שכתבתם?
בסיפור על סקיקי הסקי מופיעים שפע ביטויים וצירופי לשון עם המילה "עין": ראו עין בעין, חשכו עיניו עין הרע ועוד. תוכלו להכין יחד מילון מאויר ומשעשע בו מצוירים הביטויים מהסיפור.
אוהבים חיות וסיפורים? אפשר ללכת לבקר בגן החיות, עם מחברת ריקה ומכשיר כתיבה. האם יש חיות שמזכירות לכם בני אדם? ציירו אותן, המציאו יחד סיפור דמיוני עם מוסר השכל וכתבו בעצמכם סיפורי חיות.
ממציאים מכונה: בעקבות ההמצאות המשונות והמקוריות בסיפור של קרפד, תוכלו להזמין את הילדים להמציא "מכונות" מעניינות ומיוחדות מחפצים שנמצאים בבית. את החפצים הם יוכלו לצלם, ולהעלות ללוח שיתופי.
איך נראים מגף מרובע, מגף לקרפדה או מזלג שיש לו חמש שיניים? תוכלו להקים תערוכה וירטואלית – כל ילד וילדה יבחרו את אחת ההמצאות של הקרפד, ויציירו אותה כפי שהם רואים אותה בעיני רוחם. את הציורים הילדים ישלחו אליכן, ותוכלו להקרין אותם במהלך מפגש מקוון.
תוכלי לשוחח עם קבוצות קטנות של ילדים: מי החברים של עליזה הברווזה ומה הם אוהבים לעשות יחד? מי החברים שלנו ומה אנחנו אוהבים לעשות? הסיפור יכול לזמן עיסוק בגן בחברות ובנתינה.
בעקבות הסיפור אפשר לבקש מהילדים וההורים לבחור משימה אחת חדשה בבית, אותה ילמדו לעשות לבד. הילדים יכולים להכין עם הוריהם תיאור מצויר של המשימה אותו למדו, ולהציג את התיאורים בתערוכה בגן.
כדאי לדפדף יחד בספר ולבקש מילדיכם לספר את עלילת הסיפור במילים שלהם לפי רצף האיורים. אפשר גם לבחור בובות שייצגו את הדמויות של עליזה וחבריה, ולהמחיז יחד את הסיפור.
לפעמים ילדים צעירים בשלים לבצע משימות בעצמם, אך אינם עושים אותן כי התרגלו לקבל עזרה. אפשר לחשוב יחד על דברים שאתם נוטים לעשות עבורם, ולבחור משימה אחת שהם כבר מסוגלים לעשות בעצמם. כדאי לחזק את ההרגשה הטובה בעקבות ביטוי העצמאות!
מי החברים של עליזה הברווזה? מי החברים של ילדיכם? ומי החברים שלכם? אפשר להיזכר בדברים שעליזה וחבריה אוהבים לעשות יחד ולשתף זה את זה בבילוי שלכם עם חבריכם.
האם את מכירה גרסאות קודמות של הספר "חומפס", שיצא לאור לראשונה בשנת 1980? אם יש בידייך עותק ישן של הספר ניתן להשוות את האיורים בגרסאות השונות, שצוירו על-ידי מאיירים שונים. בעקבות פעילות ההשוואה כדאי לשוחח עם הילדים על סגנונות ופרשנויות שונים של מאיירים, ולבקש מהם להביע את דעתם.
בעקבות הקריאה כדאי לשוחח על התכונות הייחודיות של ילדי הגן, ולעודד אותם להישאר נאמנים לעצמם. ניתן לקשר את הסיפור גם לנושא "האחר הוא אני". אפשר לשבת במעגל ולבקש מכל אחד לציין משהו מיוחד בחבר שיושב לצדו.
הפתגם "איזהו עשיר? השמח בחלקו" מעודד אותנו להכיר במה שיש ולהודות על מי שאנחנו. אפשר ללמד את הפתגם ולבקש מהילדים לצייר את הדברים והאנשים שגורמים להם להיות "שמחים בחלקם".
נוהגים לברך – "שכל משאלות לבך יתגשמו לטובה". כאשר חומפס מביע משאלה בקול, בקשתו מתגשמת. אפשר לשאול את הילדים אם גם להם יש משאלות, ולערוך רשימה של המשאלות של ילדי הגן (ושל הצוות!). כדאי להבחין בין משאלות שהגשמתן אינה בשליטתנו, ואחרות שניתן למלא.
חומפס מבקש לעצמו חלקי גוף שאינם מתאימים לדוב. לאיברים השונים בגוף תפקידים חשובים. האם הילדים מכירים את תפקידם של הזנב של האריה, הקרניים של הצבי, הסנפירים של הדג? אפשר לעבור על חלקי הגוף שלנו ולציין מה התפקיד של כל איבר.
הספר "חומפס" מצטרף לשורה של ספרי ילדים שעוסקים ברצון להידמות למישהו אחר, למשל "הביצה שהתחפשה" מאת דן פגיס, "הדג שלא רצה להיות דג" מאת פאול קור ועוד. אפשר להיזכר בספרים דומים, לחפש בספריית הגן ולבקש מהילדים לחפש בבית או בספרייה המקומית ספרים נוספים בנושא.
חומפס קינא בחיות האחרות ביער. אפשר לשוחח עם ילדיכם על תחושות של קנאה ולשתף אותם בניסיון החיים שלכם. האם בילדותכם רציתם להידמות למישהו אחר? האם לפעמים ילדיכם מקנאים באחרים? זו הזדמנות לחזק את התכונות הייחודיות של ילדיכם ולעודד אותם להישאר נאמנים לעצמם.
נוהגים לברך – "שכל משאלות לבך יתגשמו לטובה". כאשר חומפס מביע משאלה בקול, בקשתו מתגשמת. אפשר לשאול את ילדיכם אם גם להם יש משאלות, אם פעם ביקשו משהו בלב (או בקול!) והמשאלה התגשמה. יש משאלות שהגשמתן אינה בשליטתנו, ואחרות שניתן למלא. תוכלו לשחק משחק: כל אחד בתורו מביע משאלה. כדאי להביע גם משאלות שניתנות להגשמה (למשל, הלוואי שכרית נוחה היתה מונחת תחת ראשי, או הלוואי שהייתי יכולה להתכרבל תחת שמיכה). זה טבעי לרצות דברים, וזו גם הרגשה טובה למלא משאלה של מישהו אחר!
אפשר להמחיז יחד את הסיפור. בעזרת בדים ואביזרים פשוטים ניתן להכין חלקי גוף כגון זנב, קרניים, כנפיים, וסנפירים. ילדיכם יוכלו לשחק את חומפס, שמקנא בחיות השונות. ואתם, ההורים, תוכלו לשחק את תפקידי החיות. בסוף ההצגה, תהנו ודאי לגלם את תפקיד אמא דובה ששומעת ורואה את חומפס מעבר לתחפושות. את ההצגה כדאי לסיים, כמובן, ב"חיבוק דוב" גדול!
חומפס מבקש לעצמו חלקי גוף שאינם מתאימים לדוב. לאיברים השונים בגוף תפקידים חשובים. יחד עם ילדיכם תוכלו לעיין באיורים לאורך הספר. האם ילדיכם מכירים את תפקידם של הזנב של האריה, הקרניים של הצבי, הסנפירים של הדג? אפשר לעבור על חלקי הגוף שלנו ולציין מה התפקיד של כל איבר.
הספר "חומפס" מצטרף לשורה של ספרי ילדים שעוסקים ברצון להידמות למישהו אחר, למשל "הביצה שהתחפשה" מאת דן פגיס, "הדג שלא רצה להיות דג" מאת פאול קור ועוד. אפשר לחפש בבית, בגן או בספרייה המקומית ספרים נוספים על הנושא. אחרי קריאת הספרים תוכלו לשיר יחד את השיר "אבל אני נשאר אני" מאת דתיה בן דור.
כיום לא מקובל לכנות ילדים בשמות כמו "ילד רע", אלא להצביע על ההתנהגות והמעשים, שיכולים להיות פוגעים, לא מקובלים, מוּטעים ועוד.
"הילד הרע" מעניק לנו הזדמנות לעסוק עם הילדים בשאלות מורכבות ביחס לאחריות אישית והאפשרות לשינוי:
איך אנו מסבירים את מעשיו של גד? מה גורם לו להתנהג כך?
כיצד לדעתנו מרגיש גד כשהוא "מתבלבל" במעשים או בשפה?
האם "הילד הרע" הוא חלק מגד, או דמות חיצונית – כפי שצייר דני קרמן?
מהו הערך של דוגמא אישית, כשקוראים את תגובות המבוגרים למעשיו של גד?
כיצד מתייחסים למשאלה של גד בסוף השיר?
המסורת היהודית מכירה בקיומם זה לצד זה של טוב ברע בכל אחד מאיתנו. ביהדות מכנים אותם יצרים: יצר טוב, ויצר רע. על ילדים ומבוגרים כאחד להשקיע מחשבה ומאמצים רבים כדי להתמודד עם הרע.
איך ילדים לומדים לשלוט ביצרים ודחפים שלהם? במגוון אמצעים: דוגמא אישית, שיחות והסברים, סיפורים והמחזות, ותרגול חוזר.
נצלו אירועים בגן בהם ילדים מתאפקים ומווסתים את עצמם – וגם אירועים בהם הם אינם מתנהגים כראוי -ל"הזדמנויות למידה", כדי לציין את האפשרויות והבחירה העומדות לפנינו. אפשרו לילדים לתקן את עצמם, ושבחו אותם על נסיונותיהם "לכבוש את היצר" ולהפוך לגיבורים! (שימו לב לשורש המשותף למילים "גיבור", ו"להתגבר")
שירי תנועה וידיים עם שינוי בקצב הם הזדמנות יפה לתרגל שליטה עצמית: שולטים בגוף שלנו, ולא נותנים לו לשלוט בנו! כך מעודדים ילדים ליטול אחריות על הידיים, הרגליים, הפה…
מי הגיבור שלי? האם הגיבורים של ההורים שונים מאלה של הילדים? אולי הגיבור שלי הוא חבר או בן משפחה שהתגבר על קושי – הצליח לקשור שרוכים, התגבר על ליקוי או מחלה, למד לרכוב על אופניים. אולי הוא מישהו מפורסם שעשה טוב לאחרים. ואולי הוא אדם עם כח, שנלחם באויב וניצח.
חודש כסלו וחגיו עוסקים רבות באור וחושך. זכרו: לחושך תפקיד חשוב. הרי בלעדיו אין משמעות לאור!
גד מנסה לגרש את "הילד הרע". שירו "באנו חושך לגרש!" והתייחסו לדימויים שונים של חושך, כולל ה"חושך" שבמעשים.
מתי אותה פעולה נחשבת טובה, ומתי היא נחשבת רעה? חשבו על הילדים על דוגמאות: למשל, אסור לבעוט בחפץ או חבר, אבל רצוי מאד כשמשחקים כדורגל! בבית או בגן לא צועקים, אבל כן מותר לצעוק כדי שישמעו אותנו מרחוק.
אור וחושך, טוב ורע קיימים זה לצד זה בתוך עצמנו ובעולם כולו. אפשר להמחיש זאת תוך יצירה, לדוגמא:
תנו לילדים לצייר ציור בצבע שעוה על דף. כסו את הדף כולו בצבע פנדה שחור, תנו לילדים "לקלף" את החושך מהדף, וגלו תחתיו ציור מואר וצבעוני.
הצמידו זה לזה שני בריסטולים, אחד לבן והשני שחור, וגזרו דמות של ילד או ילדה משני בדפים. חברו יחד את הדמויות וקשרו אותן למקל. צרו כך בובה על מקל שהיא מייצגת את קיומם של טוב ורע בתוך אותה דמות. תוכלו להמחיז בעזרת הבובות סיטואציות בהן הדמות מתחילה בשחור, עושה שינוי בהתנהגות והופכת ללבן. תוכלו להדגיש את האחריות במעשינו, בכך שאנו בוחרים איזה צד להבליט.
ניתן גם ליצור בובה של גד ו"הילד הרע", בדומה לאיורים של דני קרמן: גזרו דמות של ילד מבריסטול לבן. גזרו דמות קטנה יותר מבריסטול שחור, והצמידו אותו לדמות של גד בעזרת סיכה מפוצלת. הילדים יוכלו להזיז את הדמות השחורה בהתאם למצב: כאשר הוא "צץ" מחוץ לגד, מה קורה? ומה גד עושה כדי לשלוט בו? (הוא מנסה לגרש אותו החוצה לא להכניס אותו פנימה)
למסורת היהודית ביטויים וכללים רבים שעוסקים בהתנהגות ראויה. לכולנו קשה לפעמים לשלוט בעצמנו, ואנו לא תמיד יודעים כיצד לנהוג. במִשְׁנָה נאמר: "אֵיזֶהוּ גִבּוֹר? הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ" (אבות ד א). משמעות המילה "כובש" היא "משתלט", והחכמים מספרים על שני סוגי כובשים: האחד, אנשים חזקים שיכולים לנהל מלחמה ולהשתלט על עיר, והאחר, אנשים חזקים שיכולים לשלוט על יצרם, "לכבוש" אותו. חכמי המִשְׁנָה אומרים, כי מי שמסוגל להתגבר על יצרים שקיימים בתוכו ולשלוט בעצמו, הוא-הוא הגיבור האמיתי! שליטה עצמית מהווה אתגר למבוגרים ולילדים כאחד. כמו גד בספר, ילדים צעירים לומדים לכבוש את הדחף שלהם להכות או להעליב. כיצד לדעתכם חש ילד שהצליח להתגבר?
גד מרגיש כי יש בו "ילד רע" שמציק ומפריע. שוחחו ביניכם: האם באמת יש "ילד רע" בתוכו? מי מקלל את הדודה ודוחף את יוכבד: גד, "הילד הרע" או שניהם גם יחד? היכן נמצא "הילד הרע" כשגד אינו כועס? מה דעתכם?
המאייר דני קרמן בחר לצייר את "הילד הרע" כצל קטן של גד. התבוננו בשניהם. מה עושה "הילד הרע" בשעה שכועסים על גד? בחרו באחת התמונות והמציאו "שיחה של צלליות" בין שתי הדמויות בעזרת הידיים שלכם: האירו על הקיר עם פנס או מנורה חזקה. אחד מכם ייצור צלליות בידיו כאילו היה "הילד הרע", והשני יענה לו בשם גד.
המבוגרים מתרגזים על גד: אבא אומר שהוא מתנהג כמו תינוק, אמא של יוכבד קוראת לו "פרא אדם", וסבתא כל כך כועסת עד שהאף שלה הופך ירוק. מה דעתכם על התנהגות המבוגרים שמדברים עם גד?
שוחחו עם ילדיכם על מקרה שבו לא הצלחתם להתגבר על הכעס. מה אפשר לעשות כדי למנוע זאת? איך מתמודדים עם תוצאות הכעס, אם כבר התעורר?
גד מספר: " כבר ניסיתי הכול… כדי לגרש את ה'ילד הרע'." לאורך הספר משובצים שבעה איורים שמתארים את הניסיונות של גד להתמודד עם ה"ילד הרע". התבוננו בהם ונסו לזהות כיצד הוא מתמודד.
גד שואל: "מה לעשות בו, 'בילד הרע'?" כמו לגד, לכל אחד מאיתנו יצרים והתנהגויות שאיננו גאים בהם. בחרו התנהגות שהייתם רוצים להתגבר עליה ובכך להפוך לגיבור או גיבורה! צרו "סמל גבורה" שאותו יקבלו הגיבורים (לדוגמה: מדליה, כתר, מדבקה, ועוד) והעניקו אותו לילדים כשהם מתגברים על עצמם ומתנהגים כמו בוגרים.
ה"ילד הרע" מציק לפעמים, אך יש בו גם תכונות טובות, כמו: תעוזה, עצמאות ורצון. מפתיע, אך הוא אפילו יודע לרקוד! בעטיפה הפנימית מצוירת סדרה גדולה של תמונות "הילד הרע". כאשר מתבוננים בה ברצף, נראה כאילו הילד הפך את הכעס שלו לריקוד . אתם מוזמנים לרקוד איתו. בחרו כמה תנועות שהילדים יבצעו והרכיבו מהן ריקוד קטן. תוכלו ללוות את הריקוד בשירה או בתיפוף.
"לקטנטנים הרי יש המון יתרונות": כדאי לקרוא יחד את תחילת הסיפור ולציין את היתרונות בלהיות ענן קטן. בהמשך אפשר שוחח עם התלמידים על הגודל שלהם ולמנות דברים שרק ילדים קטנים יכולים לעשות.
אפשר להתייחס ליחסי תלמידים גדולים וקטנים בבית הספר שלכם: אלו טקסים ואירועים מתאימים לכלל ציבור בית הספר, ואלו מותאמים לשכבה הצעירה? האם יש חצר מיוחדת לכיתות הנמוכות, או שעות הפסקה נפרדות? האם נעשים מאמצים כדי ליצור קשרים אישיים בין גדולים וקטנים כגון חונכות, אירוח תלמידי הכיתות הגבוהות בהווי הכיתה או קיום פעילויות משותפות? האם קיימים קשרים בין תלמידי כיתות א' לבין הגנים הצמודים, שם התלמידים יכולים להרגיש "גדולים"? אולי בעקבות הסיפור התלמידים יציעו יוזמות לשינויים, אותם ניתן להציע להנהלת בית הספר?
"ענונת", "תלתלונת", "פצפונת": ענונת אוהבת את כינויי החיבה שלה. אפשר לדבר עם ילדי הכיתה על הסיומת שמשמעותה "קטן" ולהיזכר יחד במילים דומות. ניתן גם לשוחח על שמות חיבה. האם לתלמידי הכיתה כינויי חיבה? האם כל שם חיבה הוא חיובי? האם יש שמות מיוחדים שרק בן משפחה או חבר טוב קורא להם בהם?
למרות היתרונות בלהיות קטן והיחס החיובי של חבריה, ענונת רצתה יותר. תוכלו לשוחח יחד על שאיפות ורצונות: מה היו הילדים רוצים לעשות, שהם עוד לא ניסו? האם יש דברים שהיו רוצים לעשות אך עדיין לא יכולים בגלל הגיל או הגודל? כדאי לשתף גם את ההורים. ניתן לבקש מכל צמד הורה-ילד לרשום שאיפה אישית של הילד ולצייר אותה. ציורי השאיפות יכולות לקשט את קירות הכי־ תה, כאשר את חלקן אולי ניתן כבר להגשים!
כשענונת הביטה לכיוון הקול "קוה-קוה" וראתה את השלולית היבשה, היא הבינה מה עליה לעשות. תוכלו לשוחח עם הילדים: האם אנחנו תמיד יודעים כיצד לעזור למישהו? אפשר להזכיר דוגמאות מחיי הכיתה ולחלוק חוויות בהן עזרתם לאחר, או עזרו לכם, בדיוק במידה ובזמן הנכונים.
האם אתם אוהבים את הגשם? בעקבות הסיפור אפשר לשוחח עם הילדים: האם הם אוהבים את הגשם? למה? מי זקוק לגשם, מי נהנה ממנו? בעקבות הסיפור אפשר לקרוא יחד ולערוך תצוגה של עוד סיפורים, שירים ואגדות בנושא הגשם.
הילדים יכולים להכין כלי לאיסוף מי גשם. חותכים בקבוק פלסטיק ומסירים את החלק העליון שלו. ממקמים את הבקבוק הריק בשטח פתוח בכניסה או בחצר בית הספר, או תולים אותו עם חוט ברזל מחוץ לחלון הכיתה. הילדים יכולים לעקוב אחר הצטברות המים בבקבוק, למדוד כמויות ולבדוק כמה זמן לוקח לו להתמלא. כשהמכל מלא ילדי הכיתה יכולים להחליט כיצד להשתמש במים שהצטברו.
על אף היתרונות שבלהיות קטן ולמרות היחס החיובי של חבריה, רצתה ענונת יותר. תוכלו לשוחח על שאיפות ורצונות: איזה דבר היו ילדיכם רוצים לעשות ועדיין לא ניסו? האם יש דברים שהיו רוצים לעשות, אך הם עדיין לא יכולים לעשות בגלל גילם או גודלם? אפשר לערוך רשימה של שאיפות. אולי כבר ניתן להגשים כמה מהן!
כשענונת שומעת את הקול "קווה-קווה" ורואה את השלולית היבשה, היא מבינה מה עליה לעשות. תוכלו לשוחח עם ילדיכם: האם אנחנו תמיד יודעים כיצד לעזור למישהו? אפשר לחלוק חוויות של עזרה שהגשתם לאחֵר או של עזרת אחרים לכם בדיוק במידה ובזמן הנכונים.
כדאי לשים לב לכינויים של העננים הגדולים וליחסם לענונת. הם לא מקניטים אותה, הם מקבלים אותה כפי שהיא ומחבבים אותה. בעקבות הסיפור אפשר לשוחח עם ילדיכם על כינויים, על יחסים בין גדולים לקטנים ועל הרצון לעשות דברים "כמו גדולים".
האם אתם אוהבים את הגשם? בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח עם ילדיכם: האם הם אוהבים את הגשם? למה? מי זקוק לגשם? מי נהנה ממנו? האם אתם מכירים עוד סיפורים, שירים ואגדות בנושא הגשם? תוכלו להתכרבל יחד בפינה חמה של הבית ולספר סיפורי גשם.
אפשר להכין יחד כלִי לאיסוף מי גשם. חותכים בקבוק פלסטיק ומסירים את חלקו העליון (היזהרו שלא להיחתך מהשוליים החדים!). ממקמים את הבקבוק הריק בשטח פתוח מחוץ לבית או תולים אותו עם חוט ברזל מחוץ לחלון. כמה זמן לוקח לו להתמלא? ילדיכם יכולים לעקוב אחר הצטברות המים בבקבוק ולהחליט כיצד להשתמש במים שהצטברו.
אנו מאחלים לכם קריאה מהנה ושיחה נעימה!
פלינדרום הוא מילה, משפט או מספָּר שאפשר לקרוא באופן זהה גם מימין לשמאל וגם משמאל לימין. בספר פלינדרומים רבים המודגשים בצבע תכלת. תוכלו לקרוא אותם יחד משני הכיוונים, ואולי תמצאו פלינדרומים נוספים, שלא מופיעים בספר.
תוכלו לשוחח על השוני בין בני ובנות המשפחה. במה אנחנו "הפוכים" או שונים זה מזה? איך מרגישים עם השוני? האם הוא תורם למשפחה? האם הוא מַקשה? מה אפשר להרוויח כשמישהו רואה דברים הפוך מאיתנו?
תוכלו לפעול "הפוך" מהרגיל – לצייר ביד שבה אתם פחות משתמשים, ללכת בדרך אחרת מזו שרגילים או לשנות את סדר הדברים שעושים אחה"צ ולראות מה אפשר ללמוד מההתנסות.
הזמינו את הילדים להשתלב בקריאת הספר בדרכים שונות: לקרוא לפי התור – שורה הם, שורה אתם; לבחור מילה מרכזית בספר שחוזרת על עצמה ולחפש אותה בכל עמוד; או לתת להם לבחור עמוד או משפט שהם אוהבים במיוחד ולהקריא.
בכיתה, כמו בחברת הינשופים שבספר, יש גם דמיון וגם שוני בין הילדים. הספר מציע להפוך את הייחוד ששוּפוֹן מביא בהתבוננותו השונה להזדמנות להתפתחות וללמידה לכולם. בעזרת הסיפור תוכלו לעודד את הילדים להביא לידי ביטוי את הייחודי שבהם וליצור סביבה בטוחה ותומכת לכך.
שוּפוֹן מתמודד עם קושי בקריאה. כל ילד עובר את תהליך רכישת הקריאה בקצב משלו ובדרך משלו. בעזרת הספר תוכלו לעודד סביבה כיתתית מכילה שנותנת מקום לכל אחד ואחת.
הספר נוגע בנושאים הקרובים לחיי הילדים ועשוי לעורר רגשות שונים. הפניית תשומת לב לתגובות הילדים לקריאה, הן במילים והן בשפת הגוף, יכולה להעניק לכן צוהר נוסף לעולמם הפנימי.
הספר מעט ארוך. על סמך היכרותכן עם תלמידי הכיתה הַחליטו מראש אם לקרוא אותו בפעימה אחת או לחלק את הקריאה לשני חלקים. אפשר לעצור בנקודה שבה מגיע תורו של שופון לקרוא בנשף, ולשאול: "מה לדעתכם יקרה בהמשך?"
אפשר גם לעצור במהלך הקריאה ולזמן התייחסות לרגשות: "איך שופון מרגיש לקראת נשף הקריאה? איך הוא מרגיש במהלכו? ואיך הוא מרגיש בסופו? האם הייתם רוצים להשתתף בנשף כזה? למה?"
שאלות ניטור הבנה – "מה היה מיוחד בדרך שבה שופון קרא מילים? למה הוריו חששו מנשף הקריאה? מה היה הפתרון שהם מצאו? מה קרה בנשף?"
שיח רגשי – "כיצד הגיבו ההורים של שופון כשגילו שהוא קורא הפוך? איך הם הרגישו? ממה הם חששו? איך שופון הרגיש כשגילה שהוריו חוששים? מה חשב מתושלח הזקן על הדרך שבה שופון קורא ורואה? מה שונה בין התגובה של מתושלח על הדרך שבה שופון קורא ורואה ובין תגובת ההורים של שופון על כך? אִילו הייתם פוגשים את שופון ואת ההורים שלו, מה הייתם אומרים להם?"
מתושלח אמר: "יש לנו מזל שיש לנו ינשוף אחד שרואה הכול הפוך ומלמד אותנו לראות את העולם בצורה אחרת." שאלו: "לְמה הוא מתכוון במשפט הזה? אתם מסכימים איתו? באילו מצבים הרגשתם שאתם רואים בצורה אחרת? איך אתם מרגישים כשמישהו רואה דברים אחרת מכם? איך אנחנו מתנהגים בכיתה כשמישהו רואה או עושה דברים אחרת מאיתנו? מה יכול להיות קשה או מאתגר בזה? מה ההזדמנות שיש בזה?"
הספר מזמן שיח תפקידים כחלק מעיבוד הקריאה ויכולת הבנת נקודת המבט של הדמויות. אפשר לקיים שיח תפקידים בקבוצה שבה כל אחד מן המשתתפים יְיַצג את נקודת המבט של דמות מסוימת בסיפור, והדמויות ישוחחו ביניהן. השיחה יכולה להתנהל גם בהנחיית המורה.
כדי לאפשר לתלמידים נקודות מבט והזדהות, אפשר לשחק ב"לוּ הייתי": "לו הייתי שופון, מה הייתי עושה כאשר…? איך הייתי מרגיש?; לו הייתי אימא של שופון, מה הייתי עושה כאשר… איך הייתי מרגישה?"
ספרים שמתכתבים עם הספר הזה – "מהפכת התפוזים של מתי" מאת תמי שם-טוב או כל ספר שעוסק בהתגברות על קושי.
אפשר לחשוב עם הילדים במה כל אחד מאיתנו שונה, ואפילו "הפוך", מהאחרים (במראֶה, בתחביבים, בדעות, בכישרונות ועוד). אפשר לחגוג את הייחוד באמצעות הכנת לוח שישקף את המִגוון שבכיתה, ויהיה בו מקום לשקף את המיוחד בכל אחד. תוכלו להזמין את הילדים לעצב את המקום האישי שלהם בלוח בעזרת תמונות, מילים וסמלים.
תוכלו לערוך בכיתה נשף קריאה משלכם שֶישים דגש על אהבת הקריאה ועל היופי שבעולם הספר. הַזמינו את הילדים להביא לנשף את הספר האהוב עליהם ולהציג אותו בדרכם: לספר עליו, לקרוא שורה ממנו או להראות ציור שציירו בהשראתו.
בספר ישנם פָּלִינְדְרוֹמים, כלומר מילים או משפטים הנקראים באופן זהה משני הכיוונים. זוהי הזדמנות להכיר לילדים את המושג. אפשר להכין כרטיסיות עם פלינדרומים ועם מילים רגילות ולתת להם למיין אותם. בפעילות זו אפשר להיעזר במראה קטנה שתסייע להפוך את הכיוונים.
כדאי להזמין את הילדים להתבונן מקרוב באיורים ולשוחח עליהם. תוכלי להראות לילדים את התמונה הראשונה בסיפור, בה חנה מנסה להגיע אל הברז ולשאול את הילדים איך לדעתם חנה מרגישה, האם קרה להם שהם לא הגיעו לברז? איך הם פתרו את הבעיה?
תוכלו להמחיז את הסיפור וליצור אמצעי המחשה שיעודדו את הילדים לעסוק בספר. כדאי להכין "קופסת פסח" עם חפצים שקשורים לליל הסדר (כוסות יין, מצות, הגדה) ולאפשר לילדים לשלב אותם במשחק הסוציו-דרמטי בפינת בבית.
תוכלו ללמד את השיר "מה נשתנה" בהמחשה. מביאים למפגש חמץ (פיתה למשל) ומצה, ירקות ומרור (חסה), קערית עם מים במלח או חומץ. מציגים עם הילדים תוך כדי שירה ותנועות ידיים את הפעילויות. אפשר לשוחח על ההבדלים בין ליל הסדר לכל השנה, גם כאלה שלא מופיעים בשיר.
ילדים קטנים אוהבים למדוד ולהשוות גבהים. יותר גבוה, משמעו, יותר גדול….תוכלי להכין עם הילדים מד גובה מתנה הביתה. בבית הם יוכלו להמשיך ולמדוד כמה הם גדלו.
חומרים: סרט מדידה , פס נייר רחב וארוך, טושים ומדבקות לקישוט.
הכנה: מסמנים את המידות על פס הנייר בעזרת סרט המדידה ומקשטים.
תוכלי להכין בגן לוח של כל הדברים הגדולים שילדי הגן יכולים לעשות. זו הזדמנות לשתף את ההורים ולבקש מהם לכתוב משהו שהילד יכול לעשות בבית ולפני שנה היה קטן מדי.
תוכלו לקרוא ספרים נוספים על קטנים שעושים דברים גדולים. אפשר לבקש מההורים להביא מהבית ספרי ספריית פיג'מה שחולקו בשנים קדומות, למשל, "שלמה המלך והדבורה" ו"האריה והעכבר".
אתם יכולים לעיין באיורים ולחפש בהם רמזים לחגים המוזכרים בסיפור.אפשר לשוחח יחד על חגים במשפחה שלכם: מה אתם אוהבים בכל חג? עם מי אתם מבלים? האם יש לילדכם חג אהוב במיוחד?
בקריאה הראשונה של הסיפור, האם ניחשתם לאן לקח סבא את חנה הקטנה? האם לילדיכם יש קשר מיוחד עם קרוב משפחה מבוגר? אפשר לבקש לשמוע מהמבוגרים על הדרך שבה ציינו את פסח בילדותם. אילו מנהגים או מאכלים מיוחדים היו נהוגים בביתם? האם כילדים גם הם שרו "מה נשתנה" בליל הסדר?
כיצד אתם מציינים את פסח במשפחה שלכם? האם לילדיכם יש תפקיד מיוחד בליל הסדר? אפשר להכין יחד מחברת חג, ולהציע לילדים לצייר בה ציורים של בילויי המשפחה בליל הסדר ובמהלך ימי החג.
בליל הסדר חנה חווה את היתרון בהיותה הכי קטנה במשפחה. תוכלו לשוחח יחד על קטנים וגדולים ולשאול את ילדיכם: מה אתם הייתם רוצים להצליח לעשות בכוחות עצמכם? אפשר לחשוב על משימות לקראת פסח שהילדים יכולים לבצע בכוחות עצמם. ילדים שמחים ואוהבים לעזור – כדאי לתת להם הזדמנות להרגיש גדולים!
ההר של הדר 
החולם הקטן 
תנילה 
אולי זה המלקוש? 
נח אפרוח 
אמילי ראתה דלת 
מכף רגל ועד ראש 
מסדרים את החדר 
המסכה של נבו 
והחתולה 
לפעמים גדול, לפעמים קטן 
אליק בליק 
המנהרה של נורי 
מתן החול וההר הגדול 
מישו 
סופרג’ף 
לא קל להיות גיבור-על 
סיפורי חיות 
עליזה הברווזה וחברים 
חומפס 
הילד הרע 
ענונת 
הינשוף שראה הפוך 
הכי קטנה 
קְרִיאָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
מִשְׂחָק
שֵׁמַע
הַשְׁרָאָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
כְּלָלִי
פִּתּוּחַ מְיֻמָּנוּיוֹת
מַעֲרָךְ
לָצֵאת הַחוּצָה
חֵקֶר
הַמְחָשָׁה
חֲגִיגָה
הַעֲשָׁרָה
סִרְטוֹנִים
מַתָּנָה
בִּשּׁוּל
