סְּפָרִים
פְּעִילֻיּוֹת בְּעִקְבוֹת הַקְּרִיאָה
חושבים כמו מיכה אולמן
אפשר לבקש מהילדים לרווח את האצבעות ולהתבונן ברווחים ביניהן ואז לשאול: מה אתם רואים ברווח שבין האצבעות? תוכלו לדמיין שמה שאתם רואים שונה ממה שזה באמת? מה למשל? קרה לכם שהבטתם במשהו – לדוגמה בצורות שונות של עננים, בבורות או בשלוליות מים – והפכתם אותו בדמיונכם לדבר אחר?
משחק אור וצל
גם אתם יכולים ליצור באור וצל. חפשו מקום שטוף שמש והניחו בו חפצים שונים, כמו עלים או צעצועים קטנים. תוכלו לצייר סביב קווי המתאר של הצל ובתוכם או להפוך את הצל לדברים שונים. צל של עלה, לדוגמה, יכול להפוך גם לציור של דרקון.
"הכול מתחיל מכמה קוביות"
מעודדים חשיבה יצירתית: תוכלו לאסוף יחד כמה אבנים מהקרקע, להתבונן בהן ולחשוב למה הן יכולות להפוך. לאחר מכן כל אחד בתורו יוכל לסדר אותן כרצונו וליצור מהן משהו חדש.
דברים שיכולים להיות – חקר
בהשראת הספר תוכלו לבדוק יחד מה הם היסודות של דברים שאתם מכירים. בחרו בחפץ, חולצה למשל, חקרו: ממה היא נוצרה? (מבד) וממה נוצר הבד? (מכותנה), וגלו: גוש כותנה יכול להפוך לחולצה!
פינטרסט
יצירות, השראות ועוד הפתעות מחכות לכם בפינטרסט של ספריית פיג'מה.
על הספר
כיצד נראה העולם מעיניים של אמן?
זהו ספר מלא השראה, המתאר את חוויית ההתרשמות של ילד מדודו האמן. ואכן את הספר כתב אחיינו של האמן שלום צוקרמן מתוך זיכרונותיו על ביקור בבית דודו, התבוננות ביצירתו והקשבה לנאמר ולזה שלא. דרך הסיפור יכירו הילדים את האמן מיכה אולמן, ויחשפו לדרך היצירה האמנותית הייחודית שלו וההסתכלות שלו על העולם והחיים. הילדים יגלו היכן האמן מוצא השראה, מדוע הוא מתבונן בפרטים, כיצד נראה תהליך העבודה שלו על יצירתו, וההתרגשות של האנשים אל מול האמנות.
הספר יכול לפתח חשיבה גמישה ויצירתית ולסייע בהבנת רעיונות מופשטים.
שאלות לקריאה דיאלוגית
שאלות לקריאה ראשונה:
שאלות הבנה:
– מה היה המקצוע של הדוד בסיפור?
– באילו חומרים הוא השתמש?
– איך הוא יצר את העבודות שלו?
– אילו דברים מופיעים באיורים של הספר ברווח של היצירות באיורים של הספר?
– מה יש ברווח שבין האצבעות?
– למה כשהדוד מביא אבנים גדולות בהתחלה לא מבינים מה הוא עושה? מתי כן מבינים?
– למה האותיות מאור וצל מתארכות ומתקצרות או נעלמות ומופיעות?
– למה קוראים לספר "דברים שאין?"
– איך הדוד רואה בבור, בית? מהיכן הוא מסתכל?
– מה עושים הילדים בזמן שהדוד מסדר את האותיות?
עצירות לניבוי:
כדי לסייע לילדים להבין את האמנות של מיכה אולמן העוסקת ב"דברים שאין" כדאי לעצור בעמוד בו נראה בית הפוך באיור. בעת הקריאה כאשר כתוב שהדוד אומר "תראו זה"… ולאפשר לילדים להשלים. למקרה שמתקשים אפשר להציע לילדים להפוך את הספר ולנסות להבחין בצורה.
עצירה נוספת לניבוי מתאימה במשפט: "ודף לבן? גם הוא דבר שאין" – אפשר לעצור ולשאול-מה הדף יכול להיות? למה אפשר להפוך אותו? אפשרו לילדים להעלות הצעות לפני שתמשיכו ותגלו מה מציע הדוד.
מפגשים חוזרים עם הספר:
במפגשים חוזרים בקבוצות קטנות אפשר לשוב אל הספר ולהרחיב את ההתבוננות והשיח בכל פעם על נושא אחר. באופן זה ניתן להעמיק את הבנת המסרים הסמויים והגלויים בסיפור ולהרחיב את ידע העולם של הילדים.
– לדוגמה: אפשר לחזור אל העמוד בו הדוד יוצר את פסל האותיות – אפשר להפוך את הספר ולראות – אילו אותיות מזהים? בהמשך אפשר להציג לילדים את התצלומים של הפסל (לאחר הכניסה לקישור יש לגלול מטה לגלריית התמונות) ולנסות לזהות עוד אותיות.
מה דעתנו?
– מה לדעתכם הכוונה ב"הזמן עובר מעצמו"?
– האם לדעתכם החול שהיה בבור מתגעגע לשוב במקומו
– בספר כתוב "את הדברים שהוא אוהב הוא מצייר ומפסל ואנשים באים להסתכל, לא מפסיקים להתפעל" הציעו לילדים לחזור לאיורי הספר אל האיורים המספרים על יצירתו של מיכה אולמן להתבונן היטב ולשאול ממה אתם מתפעלים ומדוע? -. לאחר השיח כדאי להיכנס לאתר המלווה את הספר ולגלות כיצד היצירות נראות במציאות.
חושבים יצירתי
מה אתם רואים בצורה שהתקבלה ממנח הידיים של הילדים במשחק האור והצל?
התייחסו לדוגמאות מהסיפור: אילו דברים נוספים שאין אתם מכירים? קרה ששיחקתם או יצרתם פעם ממשהו שאין?
אילו עוד דברים שיכולים להיות אתם מכירים? ניסיתם פעם לתפוס רוח? אילו דברים נוספים שאי אפשר לתפוס אתם מכירים?
אומנות
– מה לדעתכם יותר מהנה, ליצור באבנים, באדמה ובחפירת בורות או ליצור מאור וצל?
– אם הייתם פוגשים את מיכה אולמן מה הייתם שואלים אותו?
קשר משפחתי
– מה לדעתכם הילד חושב על הדוד שלו? האם הוא קרוב אליו? מה הוא לומד ממנו?
– גם לכם יש בני משפחה שאתם אוהבים לבלות איתם ולומדים מהם דברים?
היכרות עם היוצר
פרופ' מיכה אולמן (נולד ב-11 באוקטובר 1939) הוא אמן ופסל ישראלי. חתן פרס ישראל לשנת ה'תשס"ט (2009). עבודותיו, העוסקות בזיכרון ובהיסטוריה האנושית וכן ביחס בין האדם לטבע, משתמשות בתצורות אמנותיות שונות מתחומי הפיסול.
פסל אותיות האור –
אותיות אור הוא פסל סביבתי של מיכה אולמן. הפסל מוצב בגן המקיף את הבניין החדש של הספרייה הלאומית שבקריית הלאום בירושלים. יצירת האמנות המוצגת מתחת לאדמה ומעליה, עשויה 22 אותיות, כמו מיליוני הספרים וכתבי-היד שבספרייה הלאומית: מספר קטן של סימנים, שצירופיהם השונים מבטאים את אינסופיותה של המחשבה האנושית.
כדאי להמליץ לילדים ולמשפחות לבקר את פסל האור המיוחד בגינת הספרייה הלאומית בירושלים. אפשר להצטלם ליד האות בה מתחיל השם הפרטי או שם המשפחה.
כיצד נראים הרווחים בציורים?
בכדי להעמיק את החוויה מהתבוננות ב"דברים שאין" אפשר להציע לילדים לצייר ציור. לאחר שהציור מוכן מניחים עליו שקף ומזמינים את הילדים בעזרת טוש שאינו מחיק לסמן את החללים בין הפרטים בציור שלהם ולמלא אותם. כאשר מזמינים את הילדים להתבונן בשתי היצירות יחד. אפשר לשאול – גילתם משהו שלא חשבתם עליו? אולי משהו הפתיע אתכם?
ניתן להזמין ילדים שרוצים לגזור את הצורות שנוצרו וליצור מהם הדבק (קולאז'), מרצדת(מובייל) או כל דבר אחר אשר ירצו.
מדברים ועושים אמנות
• מה זה לפסל? לאחר שהילדים עונים, אפשר לסכם: פסל הוא יצירת אמנות שיש לה נפח ורואים אותה מכיוונים שונים.
• מה היה יכול להיות לכם מעניין להתנסות בו?- יצירה באבנים, באדמה, בחפירת בורות, ליצור מאור וצל, ואולי משהו אחר?- לאחר השיח נאפשר לילדים להתנסות, ליצור ולפסל בעצמם בדרכים הנ"ל.
משחקים באור וצל
הצל של ילדי הגן – במשחק יצירתי זה מתחלקים לזוגות. אחד הילדים עומד בשמש כשהצל מולו, והשני מצייר את הצל שלו. כל ילד וילדה יכולים לעמוד בתנוחה שונה. בתום הפעילות תוכלו להתבונן בכל הציורים של הצל של ילדי הגן מזוויות שונות – למה כל אחד יכול להפוך?
הצל שלי ואני – ניתן לצאת אל החצר ביום שמש ולבדוק – האם אפשר לתפוס את הצל שלי? איך אפשר לשנות אותו? מה אפשר ליצור ממנו?
תופסת צללים – ביום שמשי אפשר לצאת לחצר הגן. לחלק את הילדים לשתי קבוצות. קבוצה אחת של "תופסים" וקבוצה נוספת של "בורחים" (כדאי לאפשר לילדים לבחור את התפקיד) התופסים רצים אחרי הבורחים ומנסים "לתפוס" את הצל שלהם על ידי דריכה על הצל. ילד שהצל שלו "נתפס" הופך גם הוא לתופס. כך עד שכל הצללים נתפסים.
הרחבת ידע עולם- שעון שמש
במפגש חוזר עם הספר אפשר לחזור לעמוד בו כתוב "ובן פסים של צל יש אור וכך רואים גם את הזמן." לפני עיסוק בסיפור מומלץ להעמיד מקל במקום מסוים החשוף לשמש. לצאת עם הילדים לחצר בשעות שונות של היום ולבדוק מה קורה לצל של המקל. אפשר לשאול את הילדים איך נוכל לזכור מה האורך?- לאפשר להם להציע דרכים שונות- לדוג' מדידה בסרגל, ציור על דף, שורת אבנים, חוט. כך מגלים כי מיקום השמש בשמים בשעות היום משפיעה על הצל. לאחר ההתנסות אפשר לחזור לעמוד בספר להתבונן באיור ולגלות יחד את שעון השמש המאויר. אפשר להסביר לילדים כי בעבר כאשר לא היו שעונים אנשים מדדו את הזמן בעזרת השינוי של הצל בכל חלק של היום.
להעשרה סרטון קצר המתאר מהו שעון שמש.
דברים שיכולים להיות
הילד מספר כיצד דודו רואה את היסודות – דברים פשוטים המתחברים. בהשראתו, תוכלו לבדוק יחד מהם היסודות של הדברים שאתם מכירים. הילדים יבחרו חפץ – למשל חולצה, כעת אפשר לחקור: ממה נוצרה החולצה? מבד. וממה נוצר הבד? מכותנה -ולגלות: גוש כותנה יכול להפוך לחולצה!
בהמשך שאלו – האם יש דברים נוספים שהתחברו ויצרו משהו אחר?
"שפה" שונה בבית ובגן
הסיפור חושף את הילדים לתקופה מרגשת מהעבר ומזמין שיח על רגשות ומצבים מחיי היום-יום. תוכלו לשוחח עם ילדיכם ולשאול: למה מִלכה חששה והתלבטה בלילה שלפני ביקורו של הברון רוטשילד? מה דעתכם על ההחלטה שקיבלה? האם גם בגן שלכם יש כללים שונים מאילו שבבית? אילו כללים למשל?
איך אומרים בעברית?
הנטוך? פוסטה? תוכלו לחזור לעמוד עם המילים ששלח המורה יודילוביץ לידידו, לנסות להגות את המילים ואפילו לשלב אותן במשפטים: "אתה יכול להעביר לי את ההנטוך?" אפשר גם לחשוב יחד – אילו מילים לועזיות אנחנו משלבים ביום-יום ומה החלופות העבריות שלהן? ואפשר לנסות להמציא יחד מילים עבריות חדשות.
מחפשים את החמור
שמתם לב לחמור האפור שנמצא כמעט בכל איור? האיורים בספר מלאי פרטים, צבע ומלל – תוכלו להשתהות בין העמודים, להתבונן באיורים, לגלות דברים שמעניינים אתכם ולחפש את החמור הקטן שמלווה את הסיפור.
מלכות ומלכי העברית - להורדה!
משחקים בעקבות ספרים – השפה הנמה!
⬇️ מורידים את המשחק
🖨️ מדפיסים
✂️ גוזרים
🎲 משחקים!
כל משתתף מנחש בתורו את המילה שעל הכתר של הפנטומימאי. מי יהיו מלכות ומלכי העברית?
👑 להורדת המשחק בעברית לחצו כאן!
👑 להורדת המשחק באמהרית לחצו כאן!
👑 להורדת המשחק ברוסית לחצו כאן!

האזינו לסיפור "הילדה מחולות הזהב"
רוצים לשמוע כיצד נשמעת מִלכה בעברית?
האזינו לסיפור "הילדה מחולות הזהב"!
מאת: תלמה אליגון-רוז, איורים: נעם נדב, הוצאת: כנרת.
יוצרים ומגישים: ירדן בר כוכבא הלפרין ודידי שחר
מוזיקה ונגינה: טל בלכרוביץ׳
פתיח: דידי שחר
מוכנים/ות? מת – חי – לים!
האזינו גם בספוטיפיי!
רקע היסטורי
הברון בנימין אדמונד דה רוטשילד
(1845–1934) היה דמות רבת-משמעות בעיצוב גורלו של העם היהודי ובהיסטוריה של מדינת ישראל. הוא החל לתרום ליישוב העברי בארץ החל בראשית שנות ה-80 של המאה ה-19, כשהמושבות הראשונות שהקימו "חובבי ציון", וביניהן גם המושבה ראשון לציון, נקלעו למשבר פיננסי. נציגי המתיישבים נשלחו לברון כדי לבקש ממנו סיוע דחוף לחלוצים שעלו על הקרקע. נחישותם של החלוצים ואמונתם שבו אותו בקסמן, והוא נחלץ לעזרתם ומימן את כל ההוצאות של המושבות. זו, למעשה, הייתה ראשיתו של מפעל חיים שהברון הקדיש לו את רוב שנותיו הבאות.
הגן העברי הראשון – בטרם הוקמו גני ילדים בארץ רכשו הילדים ידע מהוריהם, למדו מתוך התבוננות במבוגרים סביבם או נשלחו ל"מאיסטרות" – נשים מבוגרות שתפקידן היה לשמור על הילדים בביתן, להשגיח עליהם וללמד אותם לדבר ולקרוא. פקידי הברון רוטשילד שלחו נשים מהמושבה לגרמניה ללימודי מקצוע הגננות ושכנעו אותן לעבור אט-אט ללמד בגני הילדים הראשונים בארץ בעברית.

אסתר שפירא גינזבורג וילדי הגן העברי הראשון, 1898
דוד יוּדילֵביץ – ובגרסה המעוברתת יוּדֶה-לֵב-איש – נולד ברומניה ב-1863 והלך לעולמו בראשון לציון ב-1943. יודילביץ היה איש הארגון ביל"ו (ראשי תיבות של "בית יעקב לכו ונלכה"), סופר וחניכו של אליעזר בן-יהודה. הוא פעל להכשרת גן הילדים דובר העברית הראשון והיה מראשוני המורים דוברי העברית בבית הספר במושבה. יודילביץ אף כיהן כמזכיר ועד המושבה וערך את הספר "ראשון לציון".

דוד יודילביץ
תחייתה של שפה והיכרות עם ההיסטוריה
הסיפור חושף את ילדי הגן לתקופה היסטורית מרגשת, תקופת תחיית השפה העברית. דרך נקודת המבט של מִלְכָּה מתאפשר לקוראים הצעירים לחוות כיצד הרגישו ופעלו ילדים בעת ההיא ולהתוודע לדמויות חשובות מהעבר.
כדי שלילדים יהיה קל יותר להבין את הסיפור, חשוב להקדים ולספר להם על אותם ימים, על אליעזר בן-יהודה ועל תחייתה של השפה העברית.
ניתן גם להציג לפני הקריאה או אחריה תמונות של הדמויות שמאחורי הסיפור ושל בית הספר העברי הראשון.
רכישת שפה
שפה שונה בבית ובגן – הסיפור מסייע להבנת החוויה שחוֹוים ילדים עולים וילדים למשפחות עולים אשר מדברים עם משפחתם ועם חבריהם לגן בשפות שונות. דרך הסיפור ניתן להתייחס לקשיים הנלווים לחוויה ולהעצים את היתרון שבידיעת שפות מרובות.
כדאי לתת את הדעת להבדלים בין התקופה שבה מתרחשת העלילה, שבה התנהל מאבק למען הנחלת הדיבור בעברית, ובין ימינו-אנו, שבהם העברית רווחת ומדוברת, ויש מקום למגוון השפות שילדים מגיעים איתן מהבית.
שלום כיתה א' – בדומה למִלְכָּה, גם ילדי הגן נרגשים וחוששים לקראת יומם הראשון בכיתה א', וגם הם רוכשים את השפה העברית בכל יום ויום, והספר מאפשר להם הזדהות ושׂיח על רגשותיהם.
ניתן לקרוא בספר גם כחלק מחגיגת השפה העברית בגן או במהלך "שבוע הספר", ולחלופין, פשוט כדי לעודד רכישת מילים חדשות וליהנות מסיפור מרגש.
קוראים את הסיפור
כדאי לקרוא את הסיפור כשלכל ילד העותק האישי שלו. כך יתאפשר לכל אחד להתבונן באיורים בקצב האישי שלו, לעקוב אחר המתרחש ולהעצים את חוויית הקריאה.
קריאה בשתי פעימות ונקודת עצירה – תוכלו לקרוא את הסיפור בשתי פעימות ולעצור בנקודה שבה מִלְכָּה הולכת לישון נרגשת ומתלבטת באיזו שפה לדבר עם הברון למוחרת.
בנקודה זו אפשר לשאול: מה, לדעתכם, תבחר מִלְכָּה לעשות?
קריאה דיאלוגית – במהלך הקריאה תוכלו לשאול שאלות הבנה, לבאר מילים, להתעכב על האיורים ולהתייחס לפרטים קטנים תוך מתן אפשרות לשיח ולשאלות. ב"שיחה" ניתן למצוא הצעות לשאלות הבנה ולשאלות נוספות.
שאלות לקריאה דיאלוגית
עצירה מתודית לשחזור וניטור הבנה –
כאשר מגיעים לחלק בסיפור שבו מִלְכָּה מספרת את הסיפור בצרפתית, כדאי לעצור ולשאול את הילדים מדוע נהגה כך. לשאלה זו יש שני טעמים אשר אינם מצוינים במפורש: הראשון, בביתה של מִלְכָּה דיברו צרפתית. זהו פרט חשוב מאוד להבנת הסיפור, אך יהיו ילדים שלא יוכלו להסיק זאת מכותרתו הכתובה צרפתית של הספר שמִלְכָּה קוראת ממנו. כאן אפשר לחזור לתחילת הסיפור ולהקריא את הקטע המספר שבביתה של מִלְכָּה דיברו צרפתית, להיזכר שהספר היה שייך לאימה דוברת הצרפתית ולהסב את תשומת ליבם של הילדים לאיורו.
שנית, בימים שבהם העלילה מתרחשת לימוד העברית היה בתחילת הדרך, ועובדה זו השפיעה על הידע השפתי של הילדות.
עצירה לצורך ניבוי –
כדאי לעצור את הקריאה בנקודה שבה המורה מבחין בכך שבהפסקה קוראים בצרפתית, ולשאול את הילדים מה, לדעתם, יקרה עכשיו. נקודת עצירה זו היא נקודת מתח בסיפור, והיא אף מסייעת בהבנת המניעים של המורה ובהבנה של הדילמה של מִלְכָּה בהמשך.
במפגש חוזר עם הספר תוכלו להיעזר בשאלות היזכרות שיסייעו לילדים להבין את המתרחש באופן מיטבי:
– באיזו שפה דיברו בגן?
– מה לקחה איתה מִלְכָּה ליום הראשון בבית הספר?- מה עשה כשהיו חסרות לו מילים בעברית?
– מה גרם למורה יודילביץ הצטער כשראה את מִלְכָּה עם חברותיה החדשות בבית הספר?
– מה היה החלום של המורה יודילביץ?
– מה אימה של מִלְכָּה בישרה לה?
– מדוע דווקא מִלְכָּה נבחרה להגיש לברון רוטשילד זר פרחים?
– מדוע החליטה מִלְכָּה שלא לספר על כך לאימה?- – מדוע מִלְכָּה לא הצליחה להירדם?
הגעתו של הברון רוטשילד למושבה
– איך הרגישה מִלְכָּה כשעלתה על הבמה? איך אנחנו יודעים זאת?
– אפשר לחזור ולקרוא על ליבה ש"פעם בכל הכוח" ועל צעדיה המהוססים ואף להתבונן באיור ולגלות מה הצליח להרגיע אותה.
– כדאי לבדוק מה שאל הברון ומה ענתה מִלְכָּה, ולהבין כי, למעשה, בכך שאמרה את שמה, גם הצליחה להיענות לבקשת המורה וגם לא אִכזבה את אימה. אם כן, מה בחרה מִלְכָּה לעשות?
– מה לחשה מִלְכָּה באוזנו של הברון?
– מדוע התרגש יודילביץ בסוף הסיפור?
– מה אתם חושבים על בקשתו?
– מדוע היה כל כך חשוב לו שידברו רק עברית?
– מה הייתה ההתלבטות של מִלְכָּה?
– מה הייתה מִלְכָּה מרגישה, לדעתכם, אילו הייתה בוחרת לדבר עם הברון בצרפתית?
– איך הרגישה מִלְכָּה כשהברון דיבר בעברית?
שפת הגן ושפת הבית
– באֵילו מילים, דקלומים או ביטויים משתמשים בגן, אבל לא בבית?
– האם בגן יש כללים או מנהגים שונים מהבית? הביאו דוגמה למנהג או כלל שמקובלים רק בבית, ולמנהג או כלל שמקובלים רק בגן. קרה לכם שהתבלבלתם בהקפדתכם על מנהג או כלל?
עולים כיתה
כמו מִלְכָּה, גם רבים מילדי הגן עומדים לפני המעבר לכיתה א'. תוכלו להתחלק לקבוצות קטנות ולשוחח על הרגשות המתעוררים לקראת שלב זה בחיים:
– איך אתם מרגישים לקראת המעבר לבית הספר?
– האם גם אתם מתרגשים או חוששים?
– מה מרגש אתכם?
– לְמה אתם מצפים במיוחד?
– ממה אתם חוששים?
– לְמה הכי תתגעגעו?
– אילו יכולתם להביא ספר או חפץ כלשהו מהבית ליומכם הראשון בבית הספר, מה הייתם מביאים?
יום שפות
"את מדברת צרפתית, מרים – רוסית, אברהם – לדינו, ונתן – ערְבית." ואֵילו שפות ילדי הגן מכירים או ירצו להכיר?
מכירים שיר חדש – בהשראת הסיפור תוכלו להאזין יחד לשיר "אורחים לקיץ", שנעמי שמר כתבה והלחינה, וללמוד לומר "שלום" בשפות שונות: "אורחים לקיץ" ("אצלנו בחצר") – נעמי שמר – "פרפר נחמד"
הוגים וחוגגים – תוכלו לחזור אל הסיפור ולחפש משפטים ומילים בשפות שאינן עברית, להשתעשע ולנסות לַהגות יחד: "בּוֹן ז'וּר, מָה שֵרִי", "פּוֹסְטָה" ועוד.
שיתוף הורים – שפה מהבית – לקראת הפעילות בגן ניתן לבקש מההורים שיכתבו מילה או ביטוי בשפה אחרת. את אלה אפשר להציג במפגש, לחפש את פירושם ולתלות את המידע על לוח משותף.
בעקבות האיורים
המאייר נעם נדב מצליח להעביר את קורות התקופה דרך איוריו. כדאי לעיין בספר עם הילדים ולגלות מה שונה בין היום לאז:
– אֵילו כלים מיוחדים ניתן לגלות בין הדפים (עששית, למשל)?
– איך התנהלו בדרכים אז והיום?
– מה לבשו הילדים והמבוגרים אז, ומה הם לובשים היום?
אתן מוזמנות ליצור עם הילדים גלריה ישראלית המציגה נוף ישראלי מגוּוָן של עבר והווה.
להשראה: עלון: הקמת גלריה ישראלית בגן הילדים
משחקים בשפה העברית
פּוֹסְטָה זה דואר? לוֹקוֹמוֹטִיף זה קטר?
אליעזר בן-יהודה – משחק מילים:
אליעזר בן-יהודה חידש יותר מ-200 מילים, ורבות מהן נקלטו והפכו למילים השגורות בפי כול. ניתן לחזור לסֵפר לעמוּד שמצוינות בו כמה מן המילים שהמציא. אפשר להשתעשע ולנסות לשלב אותן במשפטים, למשל: "מי צריך 'הַנְטוּךְ' כדי לנגב את הידיים? מי נוהג היום ב'לוֹקוֹמוֹטִיף'?".
בעקבות הסיפור תוכלו לחקור ולהכיר מילים נוספות שחידש אליעזר בן-יהודה ולצרף להן תמונות מתאימות: גלידה, מטרייה, רכבת, עיתון, בובה ועוד.
ממציאים מילים – בהשראתו של בן-יהודה הילדות והילדים יכולים להמציא מילים משלהם ולאייר אותן כראות עיניהם.
ספרים נוספים בנושא
אתם מוזמנים לקרוא ספרים נוספים שיצאו ב"ספריית פיג'מה" ועוסקים בשפה העברית.
יֶדַע
ידע בתחום הדעת שפה ואוריינות הסיפור כתוב במשלב לשוני גבוה וכולל מילים מופשטות וביטויים מיוחדים ולא שגרתיים שיכולים להעשיר את השפה, כגון "חולות זהובים", "ילקוט", "איגרת", "בולעות את הסיפור", "מה יעלה בגורלנו". נוסף על כך, המחברת שילבה פעלים ותארים מיוחדים רבים המעשירים את הסיפור ומוסיפים לעושר הלשוני, ובהם, למשל, "צעדים מהוססים", "צוהלת ושמחה", "חלפה המרכבה" ועוד.
ידע בין-תחומי באמצעות הסיפור הילדים נחשפים לסיפור מורשת המשלב פרטים העוסקים בכינונה של מדינת ישראל ובפלא תחייתה של השפה העברית וכן מתוודעים לדמויות מפתח שסייעו לתקומת המדינה.
ידע עולם הסיפור חושף את הילדים למילים בשפות שונות, צרפתית למשל, ולמילים משפות שונות אשר הומצאו להן חלופות בעברית.
מְיֻמָּנוּיוֹת
מיומנויות תוך-אישיות
מוּדעות והכוונה עצמית דרך סיפורה של מִלְכָּה ושיח עליו הילדים מפתחים מודעות לתהליכים פנימיים שחלקם דומים לאלו שהם מתמודדים עימם.
ההתרגשות של מִלְכָּה לפני האירוע המרגש דומה לתחושות שילדי הגן עוברים, והם יכולים להזדהות איתה.
מודעות חברתית
פתיחות ורגישות כלפי ילדים מקבוצות חברתיות ותרבותיות אחרות הסיפור יכול לזמן שיח על ילדים אשר מגיעים לגן ואינם מדברים עברית. אפשר לשוחח על הקושי שהם חווים ועל יכולתנו להיות סבלנים ולסייע להם.
חשיבה יצירתית
בבחירתה ללחוש באוזנו של הברון פותרת מִלְכָּה את הדילמה שלה ביצירתיות וברגישות.
עֲרָכִים
כיבוד ערכי המורשת והתרבות במדינת ישראל
באמצעות הסיפור הילדים למדים על ההיסטוריה והמורשת של מדינת ישראל, על נדיבותו של הברון רוטשילד ועל תרומתו למתיישבים בארץ ישראל, על הקשיים שחוו החלוצים, ובהם התמודדות עם שפות מרובות, על תחייתה של השפה העברית ועוד.
כבוד האדם והמשפחה
דרך הדילמה של גיבורת הסיפור הילדים למדים על החשיבות שהיא מייחסת לדברי אימה ועל הקשר המיוחד ביניהן.
הצעות לפעילות מרחוק!
גם בימים לא רגילים, כאשר למידה מרחוק מתבקשת נוכח המציאות, אפשר ליהנות מספרי "ספריית פיג'מה"!
שלחו לילדים את הקישור להקלטת הסיפור בפודקאסט "ספריית פיג'מה קוראת לכם"
בעקבות ההאזנה בבית, תוכלו להמשיך את הפעילות במגוון דרכים, למשל:
- במפגש זום, אפשר להזמין את הילדים לכתוב ולשתף כיצד הם מדמיינים את שבע השנים הטובות שלהם. אפשר להכווין בשאלות – מה יהפוך אותן לטובות? עם מי תרצו לבלות אותן? אילו דברים תעשו שיגרמו לכם להרגיש טוב?
אפשר גם לצייר את שבע השנים הטובות, להציג את הציור במפגש זום ולספר עליו לכולם.
- עשה טוב – קבל טוב! טוביה וסירל לא השתמשו בכל הזהב שניתן להם אלא רק במה שהיו צריכים, ואת הזהב שנשאר ביקשו מהאיש לקחת בתום שבע השנים, ולהעניקו למישהו אחר שזקוק לו. בתמורה לכך, טוב חזר אליהם בדמות של תלולית זהב חדשה בחצר ביתם. אפשר ליצור לוח שיתופי ולהזמין את הילדים לעשות מעשה טוב עבור בני ביתם, לתעד אותו בתמונה או לכתוב על הלוח, וכך ליצור שרשרת של טוב.
- הזמינו את הילדים להכין תיבות אוצר משלהם, אולי ימצאו בהן תלוליות של זהב? הסבר להכנת הקופסה וקובץ זמין להדפסה, נמצא כאן.
האזינו לסיפור "שבע השנים הטובות"
אנו מזמינים אתכם/ן להאזין להקלטה הקסומה של הסיפור "שבע השנים הטובות", מאת: שהם סמיט | איורים: איתן אלוא | הוצאת: כנרת (כיתות א')
יוצרים ומגישים – ירדן בר כוכבא – הלפרין ודידי שחר
מוזיקה ונגינה – טל בלכרוביץ'
פתיח – דידי שחר
מוכנים/ות? מת – חי – לים!
שיחה - לבחור ולהשקיע
כדאי לשוחח על הבחירה של סיריל וטוביה: מדוע, לדעתכם, הם בחרו שלא להשתמש בכל הזהב? האם זה הפתיע אתכם? מדוע, לדעתכם, הם בחרו להשקיע את הזהב בלימודים?
איורים - איפה העז?
העֵז מלווה את סיריל וטוביה לאורך כל הסיפור. תוכלו לחפש את העֵז באיורי הספר: מה היא עושה? מה הקשר שלה למשפחה? נסו לספר את הסיפור מנקודת מבטה של העז — מה קורה לה לאורך הספר?
משחק - מחפשים את המטמון
אִספו מתנות קטנות שתרצו לתת לבני המשפחה: ציור, ברכה או חפץ. לפי תור, אחד מבני הבית יחביא את המתנה שלו, ושאר בני הבית יחפשו את האוצר על פי סימנים: "קרוב־רחוק", "חם־קר" או חיצים שתפזרו בבית.
פינטרסט
פינטרסט –
יצירות, שירים ופעילויות נוספות בפינטרסט של ספריית פיג'מה
מפגש ושיחה
קריאה ראשונה – כדאי לעצור את הקריאה לאחר שהזוג מקבל את תלולית הזהב ולשאול: מה, לדעתכם, יעשו טוביה וסירל בזהב שקיבלו? מדוע?
איך נראו השנים הטובות? לאחר הבשורה של האיש הפלאי, אפשר לעצור את הקריאה ולשאול: מה, לדעתכם, קרה בשבע השנים הטובות של המשפחה?
תגובות ושאלות במהלך הקריאה – כדאי לאפשר שאילת שאלות והעלאת מחשבות במהלך הקריאה כביטוי למעורבות בסיפור ולהזדהות איתו.
מילים חדשות – כדאי להתייחס למילים פחות שגורות ומוכרות, כמו:
"בקתה מטה לנפול", "סֵבל", "איש בא בימים", "מלמד", "תלולית".
יש מילים שאפשר להסביר באמצעות האיורים, למשל "סבל".
קריאה חוזרת – כדאי לקרוא את הסיפור יחד יותר מפעם אחת במשך כמה מפגשים ולשוב ולקרוא אותו כעבור זמן.
כל מיני קריאות – כדאי שכל קריאה חוזרת תהיה בעלת אופי משלה: קריאה שבה יציגו התלמידים את העלילה, קריאה של חלק מסוים לשם התמקדות בנושא לדיון, קריאה שבמרכזה הקשר בין האיורים לכתוב.
שיחה בעקבות הסיפור – בחירתם של בני הזוג יכולה לעורר מגוון דעות: תמיכה, תמיכה חלקית, פליאה ואף התנגדות. כדי לנהל דיון פורה כדאי להאזין למגוון הדעות ולאפשר תגובה והקשבה.
סוף הסיפור – כדאי לשאול: מדוע, לדעתכם, זכו טוביה וסירל בתלולית זהב פעם נוספת? מה, לדעתכם, יעשו בה כעת, אחרי שהילדים רכשו השכלה? מדוע?
התייעצות – מדוע טוביה התייעץ עם אשתו? בעקבות הסיפור אפשר לדון במושג "התייעצות" – מה זו התייעצות? האם חשוב לכם להתייעץ? עם מי אתם נוהגים להתייעץ?
מילים וספרים בכיתה
כדאי ליצור בכיתה סביבה לימודית לאיסוף מילות מפתח, ביטויים, יצירות והסברים מאוירים למילים ולסיפור. אפשר ליצור לוח או מילון כיתתי ולשתף גם את המשפחות.
איורים מספרים
האיורים המלווים את הסיפור מלאי הומור ומוסיפים מידע על הכתוב. מומלץ לחלק לתלמידי הכיתה את העותק האישי, לאפשר להם לעיין באיורים ולבקש מכל תלמיד לבחור איור ולהסביר מדוע בחר בו. לאחר מכן אפשר לבחון את האיורים: כיצד חיה המשפחה? אילו בעלי חיים מלווים את המשפחה, במיוחד את טוביה? מה ניתן ללמוד מהאיורים על חייהם של הילדים?
שבע השנים הטובות
מקור הביטוי "שבע השנים הטובות" בספר בראשית, כשיוסף פותר את חלומות פרעה. יוסף מפענח כי שבע הפרות עבות הבשר ושבע השיבולים הטובות המופיעות בחלומות הן רמז לשבע שנים טובות שיבואו על מצרים: "שֶׁבַע פָּרֹות הַטֹּובוֹת שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה" [בראשית מא, כו]. מכאן הביטוי "שבע השנים הטובות", שמשמעותו תקופה ארוכה ורציפה של שפע ושגשוג.
הרחבת הביטוי – הביטוי מתייחס לאגירה בשנות השפע לקראת העתיד. בספר טוביה וסיריל בוחרים ברכישת השכלה, המלווה את האדם גם בתום שבע השנים הטובות.
איזהו עשיר? השמח בחלקו
זו הזדמנות לשוחח עם התלמידים על הביטוי "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר? – הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ" (משנה, פרקי אבות ד, א), שפירושו: אדם עשיר באמת הוא אדם השמח במה שיש לו.
יצירה – בעקבות הביטוי תוכלו לבקש מהתלמידים לצייר דברים שמשמחים אותם, ולאו דווקא נקנים בכסף.
תצוגה ונִראוּת – כדאי ליצור בכיתה סביבה לימודית שתציג את הביטוי ואת התייחסות התלמידים אליו.
מעבירים את זה הלאה
"קח ותן למי שזקוק לכך יותר מאיתנו" – בהשראת הדברים ניתן לערוך שוק קח ותן: התלמידים והתלמידות תורמים פריטים שיכולים לשמח את חבריהם ולוקחים פריטים שחסרים להם.
אפשר לערוך איסוף של תרומות לנזקקים בקהילה וכך להעביר את הטוב הלאה.
הכנה ויידוע – ניתן לעודד הכנת כרזות המזמינות לשוק ומוסרות מידע עליו ולתלות אותן ברחבי בית הספר.
להשראה – איך לארגן שוק קח-תן
שיחה – סיפור "מפעם"
בעקבות הקריאה בספר תוכלו להעלות זיכרונות ולספר סיפורים "מפעם" – סיפור מילדותכם, ההורים, או סיפור שיספרו סבא או סבתא על ימים רחוקים.
האזינו לסיפור "שקית של געגוע"
אנו מזמינים אתכם/ן להאזין להקלטה הקסומה של הסיפור "שקית של געגוע", מאת: רות קלדרון | איורים: תמר לב | הוצאת ידיעות ספרים (גנים)
יוצרים ומגישים – ירדן בר כוכבא – הלפרין ודידי שחר
מוזיקה ונגינה – טל בלכרוביץ'
פתיח – דידי שחר
מוכנים/ות? מת – חי – לים!
איך גדלנו!
העץ גדל ורֶבֵּקָה גדלה, ומה איתכם? – אפשר להביט בסרטונים ובתמונות ולראות כמה גדלו וְהִשְׁתַּנּוּ הילדים וגם ההורים. אפשר לשוחח על פעולות שהילדות והילדים יכולים לעשות ולא יכלו לעשות בעבר.
עוגת תפוזים
רוצים להכין עוגה? – הצטיידו בשתי ביצים, שליש כוס סוכר, שליש כוס שמן, חצי כוס מיץ תפוזים טרי, כוס קמח (או תחליף) וכפית אבקת אפייה. אפשר להוסיף קליפה מגורדת מחצי תפוז.
ערבבו את החומרים לפי הסדר והכניסו לחצי שעה לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות. בתיאבון!

מפגש ושיחה בגן
איך כדאי לקרוא? – האיורים מעצימים את חוויית הקריאה ותורמים להבנת הסיפור. כך, למשל, בעמוד 6 כתוב: "הזמן חלף כמו שזמן חולף לילדים ולעצים", ובאיורים ניתן לראות כיצד רבקה והעץ גדלים זה לצד זה.
הקראת הסיפור בקבוצה קטנה תוך עלעול בעותק האישי מאפשרת תיווך, הכוונה והעצמת החוויה .
מה קורה בסיפור? – לאחר ההקראה רצוי לוודא הבנה של הסיפור ברובד הראשוני של המסר הגלוי, הקשור לעץ, ולשאול: מה נתן סבא לרבקה? מה היא ואבא עשו בשתיל? מה הוא היה צריך כדי לגדול?
ט"ו בשבט – אפשר לשאול שאלות הנוגעות לט"ו בשבט ולרענן יחד את הזיכרון: מה חוגגים בט"ו בשבט? מה אוכלים בט"ו בשבט? למה קוראים לחג ט"ו בשבט?
ט"ו בשבט והקשר לארץ ישראל – כדאי להסביר שנהוג לנטוע עצים בט"ו בשבט, אך בימים שיהודים לא חיו בארץ ישראל והיו פזורים בארצות אחרות, הם נהגו לאכול בט"ו בשבט מפירות הארץ, לשיר שירים ולספר סיפורים על ארץ ישראל וכך שמרו על קשר לארץ גם כשהיו רחוקים ממנה.
שקית של געגוע – אפשר לשאול: מתי מתגעגעים? מדוע, לדעתכם, השקית נקראה "שקית של געגוע"? לְמה התגעגעו היהודים שהתגוררו בארצות רחוקות?
לאחר קריאה חוזרת בסיפור, אפשר להרחיב ולשאול: האם קרה לכם שהתגעגעתם? מתי? לְמה? מה עשיתם? מה הייתם מכניסים ל"שקית הגעגוע" שלכם? חיבוק מאימא או מאבא? עוגיות של סבתא? ואולי שיר ששרים לכם לפני השינה?
העשרה – פעילויות לט"ו בשבט במרחב הפדגוגי – גנים
שירים לט"ו בשבט –" זמר לך לגיל הרך "
"קְרִידָה דֶּל פַּאפָּא"
מִגְוַן שָׂפוֹת
ילדים וילדות רבים מסתקרנים ומשתעשעים כשהם נחשפים לשפות שאינן מוכרות להם; תוכלו לחזור אל הביטויים בלדינו שבסיפור ולנסות לבטא אותם יחד. ניתן לשאול: באיזו שפה אנחנו מדברים? אילו שפות נוספות אתם מכירים? האם צפיתם פעם בתוכנית בשפה אחרת או הקשבתם לשיר בשפה אחרת?
קשר משפחתי – באיזו שפה דיברו או עדיין מדברים במשפחה שלכם? האם גם אתם משתמשים בביטויים בשפה אחרת? האם יש לכם כינויי חיבה בשפה אחרת? אתם נוהגים לאכול מאכל שיש לו שם מיוחד? רצוי לעודד את הילדים לברר במשפחתם אם נהגו או עדיין נוהגים לדבר בשפה אחרת.
היכרות עם שפות – בהשראת הספר אפשר להקשיב בכל יום לשיר בשפה אחרת או ללמוד מדי בוקר לומר "בוקר טוב" בשפה אחרת.
"שפת העצים" – בסיפור סבא מזכיר את שפת העצים. כדאי לשאול: מה הייתה הכוונה של סבא כשאמר זאת? כיצד העץ הודה לרבקה? האם גם לכם קרה שהרגשתם שצמחים מדברים אליכם?
הַתַּפּוּז – נָעִים לְהַכִּיר!
חוקרים ומגלים – תוכלו לעודד חקר של הנושא ולשאול שאלות על פירות ההדר וייחודם, על שלבי הצמיחה שלו ועל הקשר בין התפוז לארץ ישראל. אפשר לבחון אילו מאכלים ניתן להכין מתפוזים ולהתנסות בהכנת מיץ, עוגה או קליפות מסוכרות.
רצוי לצאת לפרדס – לראות את עצי ההדר, להריח ולמשש את הפירות.
"אֲנִי חָדָשׁ בָּאָרֶץ"
ישראל היא ארץ קולטת עלייה. משפחות רבות בחרו בשנים האחרונות לעלות ארצה, ובגני הילדים לומדים עולים רבים.
הסיפור יכול לזמן שיח על עלייה ועל הקשיים שהעולים חווים: הגעה לארץ חדשה, לימוד שפה חדשה, היכרות עם מקום חדש, עם חברים ומנהגים חדשים, געגוע לארץ המוצא ולאנשים שנשארו בה. אפשר לשאול: איך, לדעתכם, העולים מרגישים כאשר הם מדברים בשפה לא מובנת? כיצד נוכל לסייע להם?
חשוב להזמין את הילדים העולים לשתף במנהגים שהביאו עימם, להזמין אותם להציג חפצים מיוחדים ותמונות מארץ הולדתם, להכניס לספריית הגן כמה ספרים הכתובים בשפתם, להביא מאכלים מיוחדים מארצות המוצא שלהם, ועוד.
חשיפה זו תוכל לסייע להם להרגיש שייכים, ולילדים האחרים – להכיר אותם יותר ולגלות הזדהות ואמפתיה.
מלכות ומלכי העברית - להורדה!
משחקים בעקבות ספרים – השפה הנמה!
⬇️ מורידים את המשחק
🖨️ מדפיסים
✂️ גוזרים
🎲 משחקים!
כל משתתף מנחש בתורו את המילה שעל הכתר של הפנטומימאי. מי יהיו מלכות ומלכי העברית?
👑 להורדת המשחק בעברית לחצו כאן!
👑 להורדת המשחק באמהרית לחצו כאן!
👑 להורדת המשחק ברוסית לחצו כאן!

משוחחים
כדאי לשוחח ביניכם על חוויות ההיכרות עם השפה העברית: אילו מילים ראשונות אמרתם כפעוטות? האם המצאתם מילים? האם אתם, ההורים, יודעים מה היו המילים הראשונות שאמרתם? האם למדתם לדבר בשפה נוספת? אם למדתם לדבר בעברית בשלב מאוחר יותר, אפשר לשוחח על חוויית לימוד השפה ולברר באיזו שפה אתם חולמים בלילה.
הפתעה, בורג גלידה
"רכבת", "מפוחית" ו"כרובית" הן רק חלק מהמילים שאליעזר בן-יהודה המציא. מילים נוספות מופיעות בעמוד שלפני אחרון בספר. לפי תור, בחרו שתי מילים מהעמוד והרכיבו מהן משפט: משפט שכולל "הפתעה" ו"גננת", או "גננת" ו"תזמורת", ואולי "תזמורת" ו"נזלת"? – האם תוכלו להרכיב סיפור קטן מכל המילים יחד?
מפגש ושיחה
הטרמה לסיפור: תוכלו לעורר את סקרנות התלמידים והתלמידות ולשאול: האם שמעתם על אליעזר בן-יהודה? מה הוא עשה? מה משותף למילים "גלידה", "פצצה", "מקלחת" ו"זמזום"?
כדאי להציג תמונה של אליעזר בן- יהודה ולהתעכב על שם הספר: מה פירוש המילה "נמה"?
קריאת הסיפור בכיתה – מומלץ להקריא את הספר יותר מפעם אחת ולשוחח על נושא אחר בכל מפגש עם הספר.
לאחר קריאת הסיפור ניתן לשוחח על אליעזר בן-יהודה – מה חושבים עליו התלמידים והתלמידות? אילו תכונות עזרו לו להצליח במשימתו? מה הוא עשה למען הגשמת חלומו? מה הם החלומות של התלמידים והתלמידות, ומה צריך לעשות כדי להגשים אותם?
מחדשי השפה העברית
הרב יחיאל מיכל פינס (1843–1913) פעל לגאולת אדמות, ועם אליעזר בן-יהודה הקים את "ועד הלשון העברית". הרב פינס חידש מילים בעברית, ובהן המילים "עגבנייה" ו"שעון".
ניסים בכר (1848–1931) יסד בירושלים את בית הספר "תורה ומלאכה", שבו לימדו עברית בעברית. אליעזר בן-יהודה היה מורה בבית הספר.
חיים נחמן ביאליק (1873–1934) – המשורר הלאומי היה פעיל מרכזי ב"וועד הלשון העברית" וחידש מונחים מקצועיים בנגינה ובתחומים נוספים. "מטוס", "מצלמה" ו"אצבעוני" הם מחידושיו.
אישים רבים נוספים פעלו לחידוש השפה העברית. תוכלו להכיר אותם בביקור באתר "האקדמיה ללשון העברית".
חקר - אליעזר בן-יהודה, מחדשי השפה וממשיכי דרכם
התייחסות לנושא הסיפור – מה למדו התלמידים והתלמידות על בן-יהודה מהסיפור? מה עוד היו רוצים לדעת? כדאי לעודד שאילת שאלות וחיפוש מידע כדי להשיב על השאלות שהועלו. אפשר להתייחס לדרכים שבן-יהודה פעל בהן כדי להגשים את חלומו, לקשיים שנתקל בהם בדרך, למילים שחידש ולהמשך מפעלו בדמות אוהבי השפה העברית והאקדמיה ללשון העברית.
מחדשי השפה העברית – אפשר לבחור כמה דמויות נוספות שפעלו לחידוש השפה העברית ולהכיר אותן:
חמדה בן-יהודה – סופרת הילדים הראשונה בעברית.
ניסים בכר – מחנך שייסד בירושלים בית ספר ששפת ההוראה בו עברית.
יחיאל מיכל פינס – גואל אדמות, מייסד העיתון "החבצלת" בעברית.
חיים נחמן ביאליק – המשורר הלאומי, עמד בראש ועד הלשון וחידש מילים.
דוד ילין – מראשוני ועד הלשון, מחדש מילים, מורה ומחנך.
העשרה למורה –
אליעזר בן-יהודה – האקדמיה ללשון עברית
כל מה שרציתם לדעת על אליעזר בן-יהודה – אתר אלף אלף
מקורות לילדים –
אליעזר בן-יהודה – בְּרֵיינְפּוֹפּ ישראל
אליעזר בן-יהודה – מילים: ירון לונדון, לחן: מתי כספי
האקדמיה ללשון העברית
כדאי להציג לפני הכיתה את האקדמיה ללשון העברית ואת פועלה לחקר מילים ולחידוש מילים בשפה עברית תוך ביקור באתר האקדמיה ולשחק במשחקי העברית שהאתר מציע.
רצוי לציין לפני הכיתה כי האקדמיה היא המשך פועלם של בן-יהודה ומחדשי השפה העברית, שהקימו את "ועד הלשון העברית".
חידושי מילים של האקדמיה ללשון העברית – תוכלו לשחק עם התלמידים והתלמידות משחק להיכרות עם מילים מחודשות:
מציגים מילה שהאקדמיה חידשה, ועל התלמידים והתלמידות לנסות לזהות איזו מילה מוכרת היא מחליפה.
דוגמאות:
רַגֶּשֶׁת (אלרגיה)
קַפֶּצֶת (טרמפולינה)
מִצְלֶה ("על האש")
מַצְבֵּעַ (טוש)
הֶסְכֵּת (פּודקאסט)
מִסְרוֹן (אֵס-אֵם-אֵס)
המצאת מילים – תוכלו להשתעשע בהמצאת מילים בעצמכם.
לדוגמה: איך אפשר לקרוא למי שממציא מילים?
איך אפשר לקרוא למי שמאחר בקביעות?
כדאי לבחור יחד שלוש עד חמש מילים. מתוך מגוון החידושים הטכנולוגיים הרבים ולאפשר לתלמידים ולתלמידות להציע להם מילים עבריות תוך זיהוי המבנה הלשוני המאפשר יצירת מילים בעברית.
עברית שפה קשה
אם יש בכיתתכם עולים חדשים או אם אתם מכירים אנשים שהתנסו בלימוד עברית, תוכלו להזמין אותם לכיתה או למפגש מרחוק כדי שיספרו על צעדיהם הראשונים בלימוד השפה: האם היה קל להם לרכוש את השפה, או שהיו להם רגעים קשים? אילו מילים משכו את ליבם? מתי הם מדברים בשפת האֵם שלהם? האם קורה שהם מתבלבלים או שוכחים מילים? ועוד.ניתן לשאול שאלות אלו ושאלות נוספות שיעלו התלמידים במפגש בכיתה או בלמידה מרחוק.
אפשר לבחור מילים ומושגים, למשל "בוקר טוב", ולהציג אותן בעברית, באמהרית או ברוסית.
איור ויצירה
איור אהוב – הספר מאויר באיורים מיוחדים של המאיירת איה גורדון, המורכבים מהֶדְבֵּק (קולאז') של ניירות, מִגְזָרוֹת וחפצים. כדאי לעודד את התלמידים ואת התלמידות לעיין באיורים, לבחור איור אהוב ולשתף חבר או חברה בבחירה.
יצירה – בהשראת איורי הספר כדאי לעודד את התלמידים ואת התלמידות לבחור מילה אהובה בעברית ולכתוב אותה כהֶדְבֵּק הכולל תצלומי חפצים שקשורים לנושא, ניירות מסוגים שונים, צבעים, בדים, חוטים וחומרים מגוונים נוספים. אפשר להציג את התוצרים בתערוכה בכיתה או בתערוכה וירטואלית.
מתאים גם ללמידה מרחוק.
כדאי לצלם כל תלמיד ותלמידה עם המילה האהובה עליהם.
שמות וסיפורים
מי אוהב את השם שלו? מה הסיפור מאחורי השמות של בני המשפחה? האם יש עוד בני משפחה עם שמות זהים? או מוזרים? האם אתם קרויים על שם מישהו? אפשר לצאת לתחקיר בין בני המשפחה המורחבת, מי יודע אילו סיפורים חדשים יתגלו…
מתבוננים – איפה אריה?
האיורים של המאייר שחר קובר מזמינים אותנו לעקוב אחרי אריה ולהיכנס יחד איתו לסיפור המשפחתי שלו: האם תוכלו למצוא את אריה לאורך דפי “ספר האריות”? תוכלו להציץ בתמונות משפחתיות של אירועים שקרו “פעם”: לשמוע היכן ומתי קרו האירועים שבתצלומים ולבחור תצלום אחד שאליו תרצו להיכנס.
יצירה – ספר משפחתי
אתם מוזמנים ליצור אלבום שיספר את הסיפור שלכם ושל הילדים והילדות שלכם. הצטיידו במחברת ריקה וצאו לאסוף סיפורים מקרובי משפחה. רשמו זיכרונות שלהם מהתינוקות שהייתם, מילים משונות שאמרתם או התנהגות מיוחדת שלכם. כדאי להוסיף תצלומים ומזכרות ישנות.
משחק – מסלול שמות
כמה שמות תוכלו לשלוף בזמן הליכה במסלול? הכינו מסלול הליכה: זה יכול להיות קו ישר, מסלול מפותל מֵחֶבֶל, או מסלול שיש בו שרפרף, כרית, מקל של מטאטא ועוד. ועכשיו: יוצאים לדרך! כל אחת ואחד צועדים בתורם במסלול ובאותו הזמן מציינים כמה שיותר שמות. אפשר שמות של קרובי משפחה, שמות שמתחילים באות ד’ או שמות של דמויות מספרים.
מפגש ושיחה בכיתה -
שיח רגשי: תוכלו לשוחח עם התלמידים על הרגשות המשתנים של אריה וסבא לאורך הסיפור.
מנהגים: משפחת בן-נעים נוהגת לקרוא לבן הבכור על שם הסב. כדאי לשאול: האם זה מנהג? האם גם במשפחתכם מקובל מנהג כזה או אחר?
שמות: תוכלו לבקש מהתלמידים לראיין סבא, סבתא או הורים על הסיפור שמאחורי שמם ולהזמין אותם לספר את סיפורם בכיתה.
משחקי שמות - מי אני ומה שמי? -
שמות באוויר: התלמידים מתמסרים ביניהם בכדור. תוך כדי מסירה הם קוראים בשמו של מי שהכדור מכוון אליו, ועליו לתפוס את הכדור.
שמות ותנועות: התלמידים מציגים את שמם, מוסיפים תנועה כלשהי וחוזרים על השמות ועל התנועות של התלמידים שקדמו להם.
שמות ומשמעויות: התלמידים מתחלקים לקבוצות, יושבים במעגלים ומשתפים כל אחד את חברי קבוצתו במשמעות שמם הפרטי ובמקור שלו.
מדור לדור -
בעקבות הסיפור אפשר להנהיג מנהג כיתתי שבו אחת לשבוע יספר אחד התלמידים על דבר שעובר במשפחתו מדור לדור: חפץ, תצלום, תמונה, מתכון, סיפור או שיר. אפשר גם להזמין קרובי משפחה לספר סיפורים משפחתיים או לצלם את הסיפורים ולהקרין אותם לפני הכיתה.
שורשים -
אילו שורשים התלמידים מכירים: שורשי עצים? שורשי משפחות? שורש לשוני? כדאי לדון בקשר שבין שורשים לסיפור, לשוחח על סוגי שורשים ואולי אף ליצור יצירה שמשלבת עץ, משפחה ושפה, למשל לכתוב את שם המשפחה מענפים ומאצטרובלים שבחצר
מילות מפתח -
שם פרטי ושם משפחה, קשר בין-דורי, סיפור משפחתי, שייכוּת, מנהג, שורשים
"אִסְתְּרָא בִּלְגִינָא קִישׁ קִישׁ קָרְיָא"
"אִסְתְּרָא בִּלְגִינָא קִישׁ קִישׁ קָרְיָא" – זהו פתגם בארמית שמופיע בתלמוד הבבלי. פירושו המילולי של הפתגם הוא "מטבע בכד קורא קיש קיש", כלומר כד שמנענעים אותו ויש בו רק מטבע אחד משמיע רעש. זהו משל לאדם ריק שמתפאר ומרעיש. בניגוד לכך, כד מלא במטבעות לא ישמיע קול אם ננענע אותו, והוא משל לאדם מלא בחוכמה שאינו מתהדר בחוכמתו.
ניסוי קיש קיש קריא
ניסוי קיש קיש קריא – הָביאו לכיתה כלים ומטבעות ובִדקו כיצד הם מרעישים כאשר יש בתוכם מטבע אחד וכאשר הם מלאים לגמרי במטבעות.
המחזה בזוגות
המחזה בזוגות – המחיזו את הפתגמים בפנטומימה או באמצעות דיבור, ציור, חפצים וכדומה. בקשו מהצופים לנחש מהו הפתגם המוצג בפניהם.
משחק - המילים בפתגם התבלבלו!
משחק – המילים בפתגם התבלבלו! – כִּתבו על הלוח פתגמים "מבולבלים", לדוגמה: "לי לי אם אין מי אני?", ובקשו מהכיתה לזהות את הפתגם.
ממציאים פתגמים
ממציאים פתגמים – הַציעו לתלמידים להמציא פתגם. כדאי לעבוד בזוגות ולהציג את החידושים הלשוניים בפני הכיתה.
יצירה של ביטויים
יצירה של ביטויים – אפשר לקיים פעילות יצירתית של בחירת פתגם ולבטא אותו באופן אישי באמצעות ציור, פיסול, צילום, ציור קריקטורה או הֶדְבֵּק (קולאז'). כדאי לערוך תערוכה של היצירות.
לעיין בתוכן העניינים ולבחור בכל פעם פתגם אחר
תוכלו לעיין בתוכן העניינים ולבחור בכל פעם פתגם אחר, ולקרוא את הסיפור שממחיש אותו. בחרו פתגם שאהוב עליכם במיוחד וספרו לילדיכם מתי אתם משתמשים בו ומדוע אתם אוהבים אותו. אם יש פתגם שאהוב על ילדיכם, בקשו מהם לספר לכם מתי הם משתמשים בו ומדוע הם אוהבים אותו.
האיורים שבספר משעשעים
האיורים שבספר משעשעים ומערבבים מציאות ודמיון. תוכלו לאסוף פתגמים אהובים, לאייר אותם ולהכין ספר פתגמים משפחתי.
משחק פנטומימה
אפשר לשחק משחק פנטומימה: כל אחד בתורו בוחר פתגם וממחיז אותו. האם הצלחתם לגלות את הפתגם שהומחז?
הפתגמים
האם ילדיכם הכירו את הפתגמים בספר לפני הקריאה? אילו פתגמים נוספים אתם וילדיכם מכירים? האם יש ניבים או פתגמים ייחודיים למשפחה שלכם — בעברית או בשפות שונות? תוכלו להיפגש עם סבים או עם דודים ולבקש שילמדו אתכם פתגם חדש.
פתגם חדש
תוכלו לנסות ולהמציא יחד פתגם חדש. הצלחתם? שלחו את הפתגם אלינו: il.org.hgf@p
הסיפור כתוב בסגנון בלשי
הסיפור כתוב בסגנון בלשי. סבתא אינה מגלה לנכדה אורי לאן הולכים, ולאורך הדרך הסופרות מפזרות רמזים מסקרנים. כדאי לקרוא את הסיפור בקול, לעצור את הקריאה באמצע ולשאול את הילדים מה לדעתם קורה. מומלץ להתייחס גם לעניינים הבאים: באיזה שלב בסיפור הילדים מבינים לאן סבתא ואורי הולכים? מי הם האנשים בחליפות השחורות? ומה יש בתוך המזוודות?
הרבה השתנה במדינת ישראל מאז הקונצרט הראשון בחולות תל-אביב
הרבה השתנה במדינת ישראל מאז הקונצרט הראשון בחולות תל-אביב. כדאי להתבונן יחד באיורים ולהשוות אותם למראה העיר כיום. האם התלמידים שמו לב לסוס ולגמל ברחובות תל-אביב? אפשר לבקש מהם למצוא את השוטרים הבריטיים ואת האוטובוסים מהעבר. האם הם גילו באיורים עוד רמזים לתקופה זו? כמו סבתא בסיפור, תוכלו להביא לכיתה גזוז בטעם משמש ולמזוג לילדים כוס משקה בטעם של פעם.
כדאי לשתף את המורה למוזיקה ולתכנן יחד פעילויות בעקבות הספר
כדאי לשתף את המורה למוזיקה ולתכנן יחד פעילויות בעקבות הספר. אפשר להתמקד בכלי הנגינה, במבנה התזמורת וביצירות שנוגנו בהופעה הראשונה של התזמורת הפילהרמונית. רצוי לשאול בכיתה אילו ילדים לומדים לנגן, ולהציע לערוך קונצרט בכיתה או בפני כיתות אחרות בבית הספר. (כדאי למַנות סדרנים, להכין תוכנייה, להדפיס כרטיסים וכדומה כדי להבטיח שלכל ילדי הכיתה יהיה תפקיד בקונצרט.)
הסיפור של ברוניסלב הוברמן
הסיפור של ברוניסלב הוברמן אינו מוכר לרבים, ואנחנו שמחים שנפלה בחלקנו ההזדמנות להכיר אותו לדור הצעיר! אנשים רבים עשו מעשים גדולים שדרשו אומץ לב רב, וסיפורם טרם סופר. אפשר להציע לילדים לחשוב עם הוריהם על דמות שהם מעריצים ולהכין בַּבית ספרון קצר עליה. את הספרונים ניתן להציג בתערוכה בכיתה או במסדרון בבית הספר. כאן ניתן להוריד תבניות מעוצבות להכנת ספרים אישיים.
סבתא ואורי יוצאים לבילוי משותף
סבתא ואורי יוצאים לבילוי משותף. לעיתים קרובות נוצר חיבור מיוחד בין סבים וסבתות לנכדים, השונה מהקשר בין הורים לילדיהם. בעקבות הסיפור אפשר לערוך מפגש עם סבים, סבתות ודודים, ולקראתו אפשר לבקש מהמשפחות להביא חפצים משנים עברו, תצלומים ישנים וסיפורים על בילוי משותף. כדאי להציע שלמפגש יוזמנו גם דודים וחברי משפחה מבוגרים כדי להבטיח שלכל משפחה יהיה ייצוג באירוע.
חפש את המטמון
בעקבות הטיול של סבתא ואורי ברחובות תל-אביב הקטנה תוכלו להמציא משחק "חפש את המטמון" עם רמזים לאורך הדרך הקשורים לספרי ספריית פיג'מה שקראתם השנה ("גינה על חמור", "אספן המילים" ו"קונצרט בחולות"). בסוף המסלול אפשר לחלק לילדים מתנה – עותקים אישיים של "קונצרט בחולות". את העותק האישי ייקח כל ילד הביתה ויקרא עם ההורים.
הצצה מרגשת לקונצרט האמיתי הראשון שהתקיים בחולות תל אביב בשנת 1936. שתפו את ההורים והילדים בסרטון, צפייה מהנה!
כדאי לקרוא בספר יחד
כדאי לקרוא בספר יחד, לעצור את הקריאה ולשאול את ילדיכם, "מה לדעתכם קורה כאן?" באיזה שלב בסיפור הבנתם לאן הולכים הסבתא והנכד, מי האנשים בחליפות השחורות, ומה יש בתוך המזוודות?
הסבתא והנכד בסיפור יוצאים לבילוי משותף
הסבתא והנכד בסיפור יוצאים לבילוי משותף. לעיתים קרובות נוצר חיבור מיוחד בין סבים וסבתות לנכדים, שהוא שונה מהקשר בין הורים וילדים. האם אתם זוכרים בילוי משותף עם סבא או סבתא שלכם? אפשר לשתף את ילדיכם בזיכרונות הילדות שלכם ולשוחח איתם על הקשרים שלהם עם הסבים והסבתות או הדודים.
חפש את המטמון'
המחברות מתארות את הקונצרט בחולות באמצעות סיפור בלשי, שבו סבתא אינה מגלה לנכד לאן הם הולכים. בעקבות הקריאה תוכלו להציע משחק שבו ילדיכם מובילים אתכם לטיול, ואתם לא יודעים את היעד. ילדיכם יכולים להכין רמזים לאורך הדרך, בדומה למשחק 'חפש את המטמון'.
בקונצרט הראשון של התזמורת נוגנו יצירות קלאסיות של שוברט, ברהמס, מנדלסון ואחרים. לאיזו מוזיקה אתם אוהבים להאזין? האם בני המשפחה שלכם לומדים נגינה או מנגנים? בעקבות הסיפור תוכלו ללכת יחד לקונצרט ואף לערוך הופעה קטנה משלכם בחיק המשפחה. לקונצרט המשפחתי דרושים תפקידים רבים: נגנים, מנצח וגם קהל.
ברוניסלב הוברמן
הסיפור של ברוניסלב הוברמן אינו מוכר לרבים. אנשים רבים עשו מעשים גדולים של אומץ לב וסיפורם טרם סופר. נסו לחשוב על אישיות היסטורית שהכרתם או ששמעתם עליה, שאת סיפורה הייתם רוצים לחלוק עם הילדים. תוכלו להכין ספר קצר על הדמות ולשלוח אלינו.
קוראים אחרת
קוראים אחרת: קריאת ספר שירה שונה מקריאת סיפור. השירים שבספר קצרים וקליטים, ונלווים להם איורים צבעוניים ושמחים שיצרה שולמית צרפתי. כדאי להזמין את ילדיכם לדפדף בספר ולבחור בכל פעם שיר אחר. עם הזמן הם יכירו את המילים ויוכלו לדקלם את השירים לבד.
שרים יחד
שרים יחד: כמה מהשירים המופיעים בספר הולחנו. אם אינכם מכירים את הלחנים, אפשר לחפש אותם באינטרנט, להאזין למנגינה ולשיר עם ילדיכם. תוכלו לצרף לשירה כלים פשוטים: תוף, פעמון, מפוחית או שתי כפות עץ.
מעלים הצגה
מעלים הצגה: אפשר להציע לילדים לאסוף בובות וחיות צעצוע ולהמחיז באמצעותן שירים אהובים. תוכלו גם לשלב תנועות: לרכוב על מטאטא ולשיר יחד את השיר "פָּרָש", להקים תזמורת סירים ולצאת במחולות עם השיר "מקהלת נוגנים" או לעופף בבית כמו פרפרים בעקבות "הפרח לפרפר".
כי עוד נמשכת השרשרת
כי עוד נמשכת השרשרת: האם אתם זוכרים שירים שלמדתם בילדותכם? בעקבות הקריאה בספר תוכלו לנסות להיזכר בשירים שידעתם בעל-פה, לשיר אותם ולהכיר גם אותם לילדיכם.
מילים ומנגינה
מילים ומנגינה: לחלק מהשירים בספר יש מנגינה. כדאי ללמד אותם לילדים ולשיר יחד. האם הורי הילדים מכירים את המנגינות? אפשר לחפש בערוץ יוטיוב ובאתרי אינטרנט את המנגינות לשירים שבספר ולהפיץ להורים את הקישורים. כך הם יוכלו לשיר אותם עם הילדים בבית.
שירי אצבעות
שירי אצבעות: האצבעות שלנו יכולות להפוך לפרפר מעופף – יד אחת היא הפרפר והיד השנייה היא הפרח אליו הוא ניגש; כפות ידיים קעורות הופכות לקן לגוזלים; כפות הידיים עולות ויורדות כמו נדנדה; תנועות ידיים גם הופכות לכלי נגינה – תוף, חצוצרה וכינור.
תמונה מספרת
תמונה מספרת: כדאי לקרוא את הספר כמה פעמים במעון, לאפשר לילדים להחזיק בספרים ולהציע להם לחפש את השירים על פי האיורים. אפשר להזמין כל פעם ילד אחר לבחור את השיר שתשירו או תדקלמו יחד. כשהילדים יקחו הביתה את העותקים האישיים שלהם, הם כבר ידעו לזהות את השירים לפי התמונות, "לקרוא" את הספר ולדקלם או לשיר את השירים לבד!
לשיר ולנוע – לדהור, לצהול, לעופף ולצייץ
לשיר ולנוע – לדהור, לצהול, לעופף ולצייץ: שיריו של באליק מלאים בעלי חיים וקרבה לטבע. יחד עם הילדים תוכלו להמחיז בתנועות את השירים: לעופף כציפורים, לדהור ברחבי החדר כסוסים, לרקוע ברגליים כדובים כבדים. כשיוצאים לחצר אפשר לחפש ציפורים, פרחים ופרפרים.
שיר ומשחק בגן הירק
שיר ומשחק בגן הירק: בעקבות השיר: "בגינת הירק" כדאי להכיר לילדים את מגוון הירקות שבשיר. אפשר להביא סלסלה עם ירקות שונים למעון. מה מיוחד בכל ירק? באיזה צבע הוא? איזו צורה יש לו? תנו לילדים למשש, להריח וכמובן לטעום. חפשו יחד, האם יש לכם בין המשחקים במעון ירקות מפלסטיק או בד שמופיעים גם הם בשיר? מומלץ להכין סלט או ירקות חתוכים וליהנות יחד מארוחה בריאה.
אמצעי המחשה - מכינים פרפרים
אמצעי המחשה – מכינים פרפרים: הכיני עם הילדים פרפרים מנייר איתם אפשר להמחיז את השיר "הפרח לפרפר". העתיקי את כפות הידיים של כל ילד על נייר צבעוני וגזרי – אלה יהיו כנפיי הפרפר. את השדרה אפשר להכין מכפית חד פעמית, ולהדביק לה עיניים מתגלגלות ומחושים ממנקי מקטרות. כעת ניתן לצבוע ולקשט במדבקות. תני לילדים להחזיק בכפית, לנער את הכנפיים ולעוף
המלצת הסופרת
המלצת הסופרת – יצירת ספרונים "נפגשים באמצע הדרך": שהם סמיט ממליצה גם לתלמידים ליצור ספרים על חברות ויצירה. לוקחים שלושה דפים בגודל A4 ומקפלים אותם לשניים. כל אחד מתאר מפגש מקרי והידידות, האהבה או היצירה שצמחו מהמפגש (למשל, שני ילדים שנפגשו בגן והפכו לחברים טובים, היכרות עם חבר או חברה בחוג או בקייטנה, אפילו על גבר ואשה שהגיעו כל אחד מארץ אחרת, נפגשו ויצרו משפחה). קו האמצע של הספרון משמש חייץ בין חיי הדמויות, לפני ואחרי המפגש ביניהם.
הסיפור מאחורי השיר
הסיפור מאחורי השיר: כדאי לצפות עם התלמידים בראיון עם רבקה גווילי (החל מהדקה 19.50 בתוך הקלטה), בו מספרת רבקה על הידידות שלה עם לאה גולדברג ועל השיר "פזמון ליקינטון". סקרנים לשמוע עוד הסיפורים שמאחורי השירים? תכלו למצוא עוד דוגמאות באתר התכנית "שיר של יום" של משרד החינוך.
חקר על הפרח יקינתון
חקר על הפרח יקינתון: היקינתון המזרחי פורח בימים אלה ממש בגליל העליון והתחתון, בכרמל בחרמון. אולי אחד התלמידים ראה אותו בטיול? כדאי לעודד פעילות חקר על הפרח. מידע בוטני, וסיפורי עמים מעניינים על הפרח תוכלו למצוא
באתר צמח השדה
מציירים בהשראת הכריכה
מציירים בהשראת הכריכה: באיורי הספר בולט השימוש בטכניקה של נקודות צפופות. בשיתוף עם המורה לאומנות אפשר להציג לתלמידים ציורים של אמנים שיצרו בסגנון זה, הנקרא בלועזית "פוינטליזם". גם התלמידים יכולים להתנסות בציור בסגנון: מציירים בעזרת עיפרון ציור, ואחר כך בעזרת צבעי מים ומקלות אוזניים צובעים את הציור בטכניקה של נקודות, נקודות. תוכלו לתלות תערוכה על הקיר בעקבות הספר.
בחיבור לנושא השנתי
בחיבור לנושא השנתי: "שומרים על האחדות שומרים על הייחודיות", הצטרפו למיזם השנתי:
"הסיפור שלי הסיפור של כולנו!"
"לילה לילה": האם שרו לכם את השיר "פזמון ליקינתון" מילדותכם? אילו שירים שמעו ילדי הכיתה לפני השינה? אפשר להזמין את ההורים והתלמידים לערב שירי ערש, בו ישירו יחד שירי ערש מארצות שונות, של פעם ושל היום. תוכלו גם לבקש מכל משפחה לתרום שיר ערש וליצור יחד שירון של הגן.
כאן
תוכלו להוריד תבנית מעוצבת לספר שירי ערש של הכיתה. אל תשכחו להוסיף בו גם את השיר שלכם!
גם ילדי הכתה מצפים לתחפושת שתאפשר להם להרגיש מלכים ליום אחד
כמו גיבורת הסיפור, גם ילדי הכתה מצפים לתחפושת שתאפשר להם להרגיש מלכים ליום אחד ותעניק להם הזדמנות להגשים חלום. ניתן לשוחח עם התלמידים על התחפשות ועל חלומות.
שוק קח-תן של תחפושות
אפשר לבקש מהילדים לשוחח עם הוריהם על חג פורים בצעירותם. האם זכורה להם תחפושת מיוחדת? האם התחפושות נתפרו במיוחד, או נרכשו בחנויות? מה היו התחפושות הפופולריות? אפשר לבקש מההורים לשלוח תמונות של עצמם כילדים בתחפושת פורים. הכיתה יכולה גם ליזום שוק קח-תן של תחפושות.
כדאי לעבוד יחד עם המורה לאמונות ולהעניק לתלמידים הזדמנות להתנסות בסוגי יצירה שונים, למשל אריגה עם חוטי צמר, או צורפות באמצעות חוטי מתכת.
מלכה נכנסת לבצלאל ומתגלה לעיניה עולם קסום של יצירה: אריגה, פיסול, תפירה, ציור, צורפות ועוד! כדאי לעבוד יחד עם המורה לאמונות ולהעניק לתלמידים הזדמנות להתנסות בסוגי יצירה שונים, למשל אריגה עם חוטי צמר, או צורפות באמצעות חוטי מתכת.
את יצירות הילדים ניתן להציג בתערוכת אמנות בכיתה או בחלל פתוח בביה"ס.
כדאי לברר בקרב הילדים, האם יש הורים או סבים שעוסקים באמנות?
אפשר להזמין אומן או יוצר למפגש עם התלמידים. כדאי לברר בקרב הילדים, האם יש הורים או סבים שעוסקים באמנות? אולי הם אפילו למדו ב"בצלאל"? אפשר להזמינם לשתף את הכיתה בשיחה ופעילות.
מלכה בירושלים
אבי עופר בחר לאייר את "מלכה בירושלים" בטכניקת צבעי מים. הילדים יכולים לבחור סיפור אהוב ולאייר אותו בצבעי מים.
לשוחח עם התלמידים על אנשים חכמי לב
כמו בצלאל המקראי, בוריס שץ היה "חכם לב": בזמן שעסק בסיתות הוא הבחין במלכה ובעיניו הטובות עודד אותה ודאג לעזור להגשים את חלומה. ניתן לשוחח עם התלמידים על אנשים חכמי לב, ולזהות את "חוכמת הלב" שבחבריהם. יושבים במעגל, כל אחד בתורו מעביר לב (מבריסטול, או כל חומר אחר) לחבר שיושב לצידו ומציין מעשה שעשה שמעיד על חכמת לב.
איך מגיבה אמא של מלכה כשהילדה חוזרת הביתה לבושה בבגדי מלכה?
בעמוד האחרון של הספר מופיעה תמונה של המפגש בין מלכה לאמה, שצייר בוריס שץ. התלמידים יכולים להתבונן בציור ולהציג בזוגות המשך לסיפור – איך מגיבה אמא של מלכה כשהילדה חוזרת הביתה לבושה בבגדי מלכה?
להעמיד תערוכה של ציורי ירושלים בחלל מרכזי
הסיפור מתרחש על רקע העיר ירושלים. איזה מאפיינים של ירושלים ניתן לראות באיורים? האם ירושלים נראית כך גם היום? מה השתנה בה? לאורך הדורות ציירו אמנית את העיר ירושלים. ניתן להעמיד תערוכה של ציורי ירושלים בחלל מרכזי (או להציגם בכתה במצגת), ולערוך שיח-גלריה עם התלמידים על פניה השונות של ירושלים בעיני אומנים שונים.
אפשר להכין תחפושות מבגדים, צעיפים ואביזרים שיש בבית ולערוך מסיבת תחפושות משפחתית
ילדים רבים אוהבים להתחפש, ולא רק בפורים! אפשר להכין תחפושות מבגדים, צעיפים ואביזרים שיש בבית ולערוך מסיבת תחפושות משפחתית. האם זכורה לכם תחפושת מיוחדת מילדותכם? אולי גם אתם התחפשתם למלך או למלכה? תוכלו לשתף את הילדים. אפשר לדפדף באלבומים ישנים ולהיזכר בתחפושות העבר של ההורים, האחים והילדים.
גם היום יש ילדים רבים שזקוקים לתחפושות לקראת פורים
גם היום יש ילדים רבים שזקוקים לתחפושות לקראת פורים. האם יש אצלכם בבית תחפושות שאין בהן צורך? תוכלו לתרום אותן או לארגן בבית הספר או בשכונה יריד תן-קח של תחפושות יד-שנייה.
להתבונן יחד באיורים ולהשוות אותם להווי החיים של היום
הרבה השתנה ברחובות ישראל מאז הוקם בית הספר "בצלאל". כדאי להתבונן יחד באיורים ולהשוות אותם להווי החיים של היום: האם היום מותר לטייל לבד בחוץ? האם במקום מגוריכם עדיין יש שבילים ללא מכוניות או רמזורים? כדאי לדבר עם הילדים ולהדגיש בפניהם שהסיפור הוא דמיוני. תוכלו להסביר כי ספרים, כמו סרטים, לרוב שונים מהמציאות, ושאסור לילדים ללכת לטייל עם אדם זר.
אתם יכולים לנסות לצייר דיוקנאות של בני המשפחה שלכם
מלכה מגלה בבניין של "בצלאל" אמנים העוסקים בסוגי אמנות שונים: אריגה, צורפות, ציור. באילו אמנויות אוהבים ילדיכם לעסוק? בסיפור כל אחד מהציירים מצייר את מלכה בסגנון קצת אחר. אתם יכולים לנסות לצייר דיוקנאות של בני המשפחה שלכם. האם גם לכם קשה לא לזוז? האם אתם מזהים את עצמכם בדיוקנאות שציירתם?
לבקר עם הילדים במוזיאון או בגלריה לאמנות הקרובה לביתכם
בעקבות הסיפור אפשר לבקר עם הילדים במוזיאון או בגלריה לאמנות הקרובה לביתכם. אפשר גם לגלוש באינטרנט ולראות תצלומים מתערוכות אמנות ברחבי העולם.
נסו לחשוב על אישיות היסטורית שהכרתם או ששמעתם עליה
בית הספר "בצלאל" מוכר וידוע היום בישראל, אבל את שמו של בוריס שץ לא כולם מכירים. אנשים רבים עשו מעשים גדולים ולא תמיד זוכרים אותם. נסו לחשוב על אישיות היסטורית שהכרתם או ששמעתם עליה, ואת סיפורה הייתם רוצים לחלוק עם הילדים. תוכלו להכין ספר קצר על הדמות ולשלוח אלינו.
לעודד את הילדים לחלום, ובגדול!
כדאי לעודד את הילדים לחלום, ובגדול! אפשר לשאול את ילדיכם מהם החלומות שלהם, ולשתף אותם בחלום שאתם הגשמתם, או בחלום שאתם עדיין שואפים להגשים. אולי, כמו הילדה מלכה וכמו בוריס שץ, גם החלומות שלכם יתגשמו!
אנו מאחלים לכם קריאה מהנה ושיחה נעימה!
בצלאל בן אורי קיבל מאת משה רבנו את משימת תכנון המשכן
בצלאל בן אורי קיבל מאת משה רבנו את משימת תכנון המשכן. הוא מתואר כאיש "חכם-לב", מלא "רוּחַ אֱלֹהִים, בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל-מְלָאכָה" (שמות ל"א). בוריס שץ קרא על שמו לבית הספר לאמנויות שהקים בירושלים.
שעת סיפור ומערכי שיעור מבית "לב לדעת"
שעת סיפור ומערכי שיעור מבית "לב לדעת"
http://www.levladaat.org/lesson/4524
בוריס שץ, בספריה הוירטואלית של מטח.
בוריס שץ, בספריה הוירטואלית של מטח.
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=14803
בצלאל בן אורי המקראי ומלאכת המשכן, באתר "מדרשת"
בצלאל בן אורי המקראי ומלאכת המשכן, באתר "מדרשת"
http://midreshet.org.il/PageView.aspx?id=3282
על האקדמיה "בצלאל" בהקשר הציוני, באתר "בצלאל"
על האקדמיה "בצלאל" בהקשר הציוני, באתר "בצלאל"
http://www.bezalel.ac.il/about/milestones/
סרטון רשמי של עיריית ירושלים
סרטון רשמי של עיריית ירושלים
https://www.facebook.com/Jerusalem/videos/1190445010993113/
האזינו לסיפור "מכתב לביאליק"
אנו מזמינים אתכם/ן להאזין להקלטה הקסומה של הסיפור "מכתב לביאליק", מאת: רינת פרימו | איורים: אבי עופר | הוצאת: ידיעות ספרים (כיתות ב')
יוצרים ומגישים – ירדן בר כוכבא – הלפרין ודידי שחר
מוזיקה ונגינה – טל בלכרוביץ'
פתיח – דידי שחר
מוכנים/ות? מת – חי – לים! ▶️
כתיבת רצפי מילים על הלוח ולבקש מהתלמידים לנסות להבין מה כתבנו
אפשר לפתוח את השיעור בכתיבת רצפי מילים על הלוח ולבקש מהתלמידים לנסות להבין מה כתבנו – למשל, בוקרטובילדים, מימוכנלפתוחהדלת, רוצימספרחדש? לאחר שהתלמידים פיצחו את רצפי המילים, נפנה לקרוא את הספר.
לנסות וללמוד לדקלם שירים
לילי ובני כיתתה לומדים לדקלם שיר בעל-פה. כדאי להציע גם לתלמידים שלכם לנסות וללמוד לדקלם שירים: 'קן ציפור', 'פסי בכינור' ושירים אחרים.
לערוך בבית הספר חגיגה של שירי ביאליק
אפשר לערוך בבית הספר חגיגה של שירי ביאליק, כאשר הילדים מציגים את יצירותיו במגוון דרכים: דקלום, שירה, אמנות ועוד.
לצייר את השיר 'קן ציפור' ולעטר את הציור בעלים ובזרדים שהילדים יאספו בחצר
ניתן לבקש מהתלמידים לצייר את השיר 'קן ציפור' ולעטר את הציור בעלים ובזרדים שהילדים יאספו בחצר וידביקו על היצירה.
כל מי שקורא או שומע שיר יכול להחליט בעצמו על מה הוא מספר ואיך נראים הדברים...
ניצן כותבת ללילי: "כל מי שקורא או שומע שיר יכול להחליט בעצמו על מה הוא מספר ואיך נראים הדברים… תחשבי ותחליטי בעצמך איך נראה הספנתעיר". אפשר לפתוח דיון בכיתה ולשאול את התלמידים מה דעתם על התשובה של ניצן? מתי נכון להחליט בעצמנו ומתי יש תשובה אחת נכונה?
ניתן להאזין לשירים ולשיר ביחד
האם התלמידים מכירים את לחני השירים 'קן ציפור' ו'פסי בכינור'? ניתן להאזין לשירים ולשיר ביחד:
קן ציפור
לבקש מהתלמידים לחפש בבית בולים מעניינים
אפשר להסב את תשומת לב הילדים לבולים המופיעים בספר, ולהסביר להם מדוע מופיעה חותמת על הבולים. ניתן לבקש מהתלמידים לחפש בבית בולים מעניינים, ממדינות העולם, ולהציג אותם בכיתה. כדאי לשאול אם לאחד ההורים אוסף של בולים מיוחדים.
ביתו של חיים נחמן ביאליק נהפך למוזיאון ומוצעים בו סיורים מודרכים לתלמידים. פרטים באתר המוזיאון:
ביתו של חיים נחמן ביאליק נהפך למוזיאון ומוצעים בו סיורים מודרכים לתלמידים. פרטים באתר המוזיאון:
האם כמו לילי גם לכם או לילדיכם היו פעם שגיאות משעשעות בהבנת מילים בשירים?
האם כמו לילי גם לכם או לילדיכם היו פעם שגיאות משעשעות בהבנת מילים בשירים? אפשר להיזכר בהן יחד.
לילי ובני כיתתה לומדים לדקלם שיר בעל-פה
לילי ובני כיתתה לומדים לדקלם שיר בעל-פה. גם אתם יכולים לנסות ללמוד לדקלם את "קן ציפור", "יוסי בכינור" ושירים אחרים. האם היה קשה לזכור את המילים? לפעמים קל יותר לזכור מילים לשירים מולחנים.
כאשר משהו אינו מובן לה, לילי לא מתביישת לשאול
כאשר משהו אינו מובן לה, לילי לא מתביישת לשאול. אתם יכולים לקרוא את הסיפור יחד ולבקש מהילדים לשאול על כל דבר שאינו ברור להם (מדוע ביאליק לא עונה למכתב? מה זה "המה הרחוב" ומה זה "מחולות"?). כדאי לעודד את הילדים לשאול ולשאול.
גם ילדיכם יכולים לנסח מכתב ולשלוח אותו בדואר
בעידן האינטרנט נדמה כי "אמנות כתיבת המכתבים" כמעט פסה לחלוטין מן העולם. בעקבות המכתב ששלחה לילי לביאליק, גם ילדיכם יכולים לנסח מכתב ולשלוח אותו בדואר. תוכלו לחשוב על סבא או סבתא או על אחד הדודים שברצונכם לשאול אותו שאלה או לכתוב לו מכתב. תוכלו לכתוב יחדיו את שאלתכם ולהוסיף מספר מילים, להכניס את המכתב לתוך מעטפה ולמלא את הפרטים, בדיוק כפי שעשתה לילי, ואז לצאת לטיול משותף אל תיבת הדואר ולשלשל את המעטפה. בוודאי גם ילדיכם יקבלו תשובה.
ניצן כותבת ללילי: "כל מי שקורא או שומע שיר יכול להחליט בעצמו על מה הוא מספר ואיך נראים הדברים… תחשבי ותחליטי בעצמך איך נראה הספנתעיר". אפשר לשאול את ילדיכם אם הם היו שמחים לקבל תשובה כזו? או מה הם היו כותבים ללילי לו היו מקבלים את מכתבה?
האם האיור משעשע בעיניכם?
ניתן להתבונן באיור המתאר כיצד לילי ציירה את השיר "יוסי בכינור". האם האיור משעשע בעיניכם? (שמתם לב למכונית המתנמנמת?) כיצד אתם הייתם מאיירים את השיר הזה? אפשר לחפש יחד איורים שונים לאותו השיר ולזהות את השוני ואת הדמיון ביניהם.
ביאליק כתב עוד שירים רבים לילדים
ביאליק כתב עוד שירים רבים לילדים, למשל "רוץ בן סוסי", "נד נד", "צילי וגילי" ועוד. תוכלו לחפש אותם בבית או בספרייה ולקרוא אותם יחד. אפשר לבחור כמה שירים אהובים, לצייר אותם לפי דמיונכם ולהכין אוסף שירי ביאליק אישי המאויר במו ידיכם.
בביקורכם הבא בתל אביב אתם מוזמנים לבקר בביתו של חיים נחמן ביאליק שנהפך למוזיאון
בביקורכם הבא בתל אביב אתם מוזמנים לבקר בביתו של חיים נחמן ביאליק שנהפך למוזיאון. עד אז תוכלו לגלוש לאתר הבית של המוזיאון ולהביט בביתו של המשורר הלאומי.
אנו מאחלים לכם קריאה מהנה ושיחה נעימה!
חיים נחמן ביאליק (1873–1936)
חיים נחמן ביאליק (1873–1936)
המשורר והסופר הלאומי חיים נחמן ביאליק עסק בפעילות ספרותית מגוונת: הוא כתב מסות, חיבר סיפורים, כתב שירים לילדים ולמבוגרים, תרגם יצירות קלאסיות לעברית, עיבד וערך אגדות ועוד. בין יצירותיו: "ספר האגדה" (אותו הוא ערך יחד עם י"ח רבניצקי), "ויהי היום", אוסף "שירים ופזמונות לילדים" ועוד.
במפעל חייו בנה ביאליק גשר בין העברית בת אלפי השנים לבין העברית המתחדשת בארץ ישראל והשפיע רבות על התרבות היהודית המודרנית. על אף שביאליק ורעייתו לא זכו להיות הורים לילדים, הוא כתב שירים רבים לילדים ונודע בחיבתו הרבה אליהם.
לבחור כמה שירים ש"מדברים אלייך"
לפני שאת מתייחסת לספר בגן, כדאי לקחת אותו הביתה ולקרוא בעיון את השירים השונים. אין הכרח לקרוא או לשיר את כל היצירות בגן! אפשר לבחור כמה שירים ש"מדברים אלייך". האם יש שיר שאת זוכרת מילדותך? האם שיר אחד אהוב עלייך יותר מאחרים, או מתאים במיוחד למציאות של ילדי הגן בתקופה זו?
אלו שירים מוכרים כבר לילדי הגן?
אלו שירים מוכרים כבר לילדי הגן? האם הילדים מבינים את כל המילים? קריאת שירה בגיל הרך מזמינה התייחסות לצלילים, חרוזים, ושעשועי מילים. שירים לרוב נכתבים ברובד שפה גבוה, וזו גם הזדמנות להעשיר את שפת הילדים. אפשר לבחור שיר או שניים וללמד את הילדים לדקלם אותם בעל-פה.
איך שיר נולד?"
"איך שיר נולד?" גם ילדים צעירים יכולים ליצור שירה מקורית, שמבטאת את הרגשות וההווי שלהם ואת הסתכלותם על העולם. ילדים צעירים יותר "חופשיים" ממבוגרים ומטבע הדברים הם "משוררים מלידה". בעקבות השירים באוסף, הילדים יכולים ליצור ולצייר שירים שלהם.
להזמין את ההורים והילדים לערב מוסיקלי בו תשירו, תמחיזו ותרקדו יחד.
לכבוד יום המשפחה ולרגל חלוקת הספר, אפשר להזמין את ההורים והילדים לערב מוסיקלי בו תשירו, תמחיזו ותרקדו יחד. אפשר לקשט את הגן עם כוכבים, לשיר ולהמחיז את השירים, להגיש שוקו חם, וכמובן – לבוא לבושים בפיג'מה! כדאי לשתף את ההורים בתכנון המפגש, אולי חלקם ישמחו ללוות את השירה בציבור בגיטרה, אקורדיון או כלי נגינה אחר.
תוכלי לבחור משורר או שניים ולהכיר אותם לילדים
בעמודים האחרונים של הספר תמונות דיוקן ותיאורים קצרים של מחברי השירים. תוכלי לבחור משורר או שניים ולהכיר אותם לילדים. כדאי גם להפנות את ההורים לדפים אלו.
איך מציירים שיר?
איך מציירים שיר? כדאי לאפשר לילדים לעיין מקרוב לאיורים של בתיה קולטון שמלווים את השירים שבספר. בהמשך תוכלו להשמיע מוסיקת רקע ולהציע לקבוצות ילדים לצייר את השירים לפי דמיונם.
לשבת בנחת על הספה ולדפדף יחד בספר
כדאי לשבת בנחת על הספה ולדפדף יחד בספר. האם אתם מכירים את כל השירים שבאוסף? אילו שירים אתם וילדיכם אוהבים במיוחד? בשונה מסיפור, אוסף שירים ניתן לקרוא בכל סדר שתרצו, בכל פעם לבחור לקרוא שיר או שניים ולחזור אל אותם השירים פעם אחר פעם.
לקרוא, לשיר ואף להוסיף תנועות ריקוד לשירים.
יחד תוכלו לקרוא, לשיר ואף להוסיף תנועות ריקוד לשירים. עד מהרה הילדים ילמדו את השירים בעל-פה, ידקלמו וישירו אותם בעצמם.
האם השירים שבספר מעוררים בכם זיכרונות ילדות?
האם השירים שבספר מעוררים בכם זיכרונות ילדות? האם בילדותכם שרתם שירים אחרים? אפשר לשתף את הילדים בחוויותיכם. אם עברית אינה שפת האם שלכם, תוכלו ללמד את ילדיכם שירים ממחרוזת זהב מארץ רחוקה ששרו לכם בילדותכם ולהנחיל להם את המסורת המיוחדת למשפחתכם.
לבחור שיר אחד ולבקש מהילדים לתאר אותו כסיפור, להוסיף פרטים
אתם יכולים לבחור שיר אחד ולבקש מהילדים לתאר אותו כסיפור, להוסיף פרטים, לתאר את הרגשות של הדמויות ולהמציא סוף משל עצמם. (כדאי לנסות זאת עם השיר "זרעים של מסטיק").
איך מציירים שיר?
איך מציירים שיר? המאיירת בתיה קולטון הוסיפה לשירים איורים. גם אתם וילדיכם יכולים להכין אלבום מאויר של השירים האהובים עליכם.
ניתן לבחור שיר שאהבתם ולשיר אותו בדואט
ניתן לבחור שיר שאהבתם ולשיר אותו בדואט, שורה אחת ההורה שר והילדים שרים את השורה הבאה. תוכלו לאייר בעצמכם את השיר האהוב – ואולי אפילו תצליחו לכתוב שיר בעצמכם?
אז והיום
אז והיום: האיור מדגיש את ההבדלים בזמן ובמקום שבין סיפור המסגרת בהווה הישראלי המוכר לבין ילדותו של לוין באוקראינה של לפני כ-100 שנה. תוכלי להצביע במהלך הסיפור על הנופים המושלגים, הלבוש של יהודי מזרח אירופה וכמובן על השעון בכיס. הסיפור גם מפגיש את הילדים עם מושגים יהודיים כמו לימוד גמרא, חזן ובר מצווה.
תוכלי להרחיב את רפרטואר השירים בנושא השעון
תוכלי להרחיב את רפרטואר השירים בנושא השעון. גם בשיר העממי ההולנדי 'שעון מגדל משמיע', המתורגם לשפות שונות, מופיעים שעונים ברצף של מיקום וגודל. השיר מזמן עבודה על מושגים מוזיקליים כמו קצב ופעמה. לעומת השעון בסיפורו של טנאי, שהילדים מקנאים בו על שאינו צריך ללכת לישון, בשירה של מרים ילן שטקליס 'השעון רוצהלישון' מופיע שעון שהתעייף ומשתוקק לישון.
קו-קו! קו-קו! הקוקייה היוצאת מן השעון גורמת הנאה ועניין לילדים בכל זמן ומקום
קו-קו! קו-קו! הקוקייה היוצאת מן השעון גורמת הנאה ועניין לילדים בכל זמן ומקום. האם הילדים מכירים את ציפור הקוקייה המצויה גם בארץ? את שמה קיבלה הציפור בזכות שירת ה'קו קו' האופיינית לזכר בתקופת האביב. תוכלו לחפשה במגדיר הציפורים. התכונה האופיינית לציפור זו- הטלת ביצים בקינים של אחרים- מופיעה בדמותה של הקוקייהבסיפורה של לאה גולדברג 'דירה להשכיר'.
מידע נוסף
מרגש! הקלטה נדירה של מקהלת ילדים נצולי שואה השרה את השיר "שעון בן חיל" בשנות הארבעים במחנה עקורים.
http://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=871#versions
הידעתם? השיר שעון בן חיל נכתב על ידי קיפניס ב-1938 והולחן על ידי משה וילנסקי, למעשה נכתב השיר עבור מחזמר "הדובון והזאב השודד" אך מהרה נקלט על ידי גננות וילדים ועמד כשיר בפני עצמו. קישור לתווים המקוריים של וילנסקי עם הערות לביצוע על ידי שושנה דמארי באתר הספריה הלאומית
http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/music/music-stories/daily_song/Pages/time_song.aspx
קריאה מהנה!!
להתבונן יחד באיורים שמלוים את הספור
כדאי להתבונן יחד באיורים שמלוים את הספור ולחפש את סדרת התמונות שבהן לוין מכין לעצמו שעון מעץ. בעקבות האיור גם אתם יכולים להכין יחד שעון "כאלו". מאיזה חמר תבחרו להכין את השעון שלכם? האם תרצו להכין שעון-כיס כמו בתמונה, או שעון-יד?
השעון בספור מתקתק בקול והוא מחזק בכיס של אבא
השעון בספור מתקתק בקול והוא מחזק בכיס של אבא. כיום, מי שכבר עונד שעון עונד אותו על מפרק היד והוא כלל אינו מתקתק, ונפוצים יותר הם השעונים הדיגיטליים על צגי הטלפונים הסלולריים.
כמה סוגי שעונים מכירים ילדיכם? כדאי לעבר בין החדרים ולחפש את כל השעונים בבית. אפשר לשוחח עם הילדים על שעונים אנלוגיים, שעונים דיגיטליים, שעוני חול וכמובן – שעוני קוקייה.
להכין יחד שעון גלגל משפחתי
תוכלו להכין יחד שעון גלגל משפחתי: גוזרים עגול גדול מניר בריסטול, רושמים ספרות מ-1 עד 12 לייצוג השעות ומצמידים באמצע הגלגל סכה מתפצלת להדוק המחוגים. מזיזים את המחוג לשעה הרצויה כדי לצין באיזו שעה הולכים לגן, מתי אוכלים ארוחת ערב, מתי הולכים לישן ועוד כהנה פעילות יומיומיות.
לוין קיפניס כתב מאות שירים וסיפורי ילדים אהובים שמלוים את התרבות שלנו
לוין קיפניס כתב מאות שירים וסיפורי ילדים אהובים שמלוים את התרבות שלנו. כדאי לחפש אותם בבית, בגן או בספריה ולקרא אותם יחד. לחלקם הלחנו מנגינות. האם אתם מכירים את הלחן של משה וילנסקי לשיר "שעון בן חיל"? תוכלו לשיר אותו יחד עם הילדים.
דברים שאין
הילדה מחולות הזהב
שבע השנים הטובות
שקית של געגוע
השפה הנמה
אריה בן נעים ה-14
קיש קיש קריא
קונצרט בחולות
רק אני ואתה – שירים לפעוטות
יקינתון
מלכה בירושלים
מכתב לביאליק
שרשרת מזמרת
השעון 
