מְקוֹרוֹת וְתַרְבּוּת
השפה העברית
השפה העברית חיה, נושמת ומתחדשת מאז ימי אליעזר בן-יהודה ועד היום. כדי לעורר את הילדים לאהבת השפה ולהוקרת חידושה, אפשר לקרוא ספרים נפלאים שמעלים על נס את השפה העברית ואת תחייתה, ועוסקים באותיות האל"ף בי"ת, במילים ובמשמעותן.
סְּפָרִים
פְּעִילֻיּוֹת בְּעִקְבוֹת הַקְּרִיאָה
"שפה" שונה בבית ובגן
הסיפור חושף את הילדים לתקופה מרגשת מהעבר ומזמין שיח על רגשות ומצבים מחיי היום-יום. תוכלו לשוחח עם ילדיכם ולשאול: למה מִלכה חששה והתלבטה בלילה שלפני ביקורו של הברון רוטשילד? מה דעתכם על ההחלטה שקיבלה? האם גם בגן שלכם יש כללים שונים מאילו שבבית? אילו כללים למשל?
איך אומרים בעברית?
הנטוך? פוסטה? תוכלו לחזור לעמוד עם המילים ששלח המורה יודילוביץ לידידו, לנסות להגות את המילים ואפילו לשלב אותן במשפטים: "אתה יכול להעביר לי את ההנטוך?" אפשר גם לחשוב יחד – אילו מילים לועזיות אנחנו משלבים ביום-יום ומה החלופות העבריות שלהן? ואפשר לנסות להמציא יחד מילים עבריות חדשות.
מחפשים את החמור
שמתם לב לחמור האפור שנמצא כמעט בכל איור? האיורים בספר מלאי פרטים, צבע ומלל – תוכלו להשתהות בין העמודים, להתבונן באיורים, לגלות דברים שמעניינים אתכם ולחפש את החמור הקטן שמלווה את הסיפור.
מלכות ומלכי העברית - להורדה!
משחקים בעקבות ספרים – השפה הנמה!
⬇️ מורידים את המשחק
🖨️ מדפיסים
✂️ גוזרים
🎲 משחקים!
כל משתתף מנחש בתורו את המילה שעל הכתר של הפנטומימאי. מי יהיו מלכות ומלכי העברית?
👑 להורדת המשחק בעברית לחצו כאן!
👑 להורדת המשחק באמהרית לחצו כאן!
👑 להורדת המשחק ברוסית לחצו כאן!

האזינו לסיפור "הילדה מחולות הזהב"
רוצים לשמוע כיצד נשמעת מִלכה בעברית?
האזינו לסיפור "הילדה מחולות הזהב"!
מאת: תלמה אליגון-רוז, איורים: נעם נדב, הוצאת: כנרת.
יוצרים ומגישים: ירדן בר כוכבא הלפרין ודידי שחר
מוזיקה ונגינה: טל בלכרוביץ׳
פתיח: דידי שחר
מוכנים/ות? מת – חי – לים!
האזינו גם בספוטיפיי!
רקע היסטורי
הברון בנימין אדמונד דה רוטשילד
(1845–1934) היה דמות רבת-משמעות בעיצוב גורלו של העם היהודי ובהיסטוריה של מדינת ישראל. הוא החל לתרום ליישוב העברי בארץ החל בראשית שנות ה-80 של המאה ה-19, כשהמושבות הראשונות שהקימו "חובבי ציון", וביניהן גם המושבה ראשון לציון, נקלעו למשבר פיננסי. נציגי המתיישבים נשלחו לברון כדי לבקש ממנו סיוע דחוף לחלוצים שעלו על הקרקע. נחישותם של החלוצים ואמונתם שבו אותו בקסמן, והוא נחלץ לעזרתם ומימן את כל ההוצאות של המושבות. זו, למעשה, הייתה ראשיתו של מפעל חיים שהברון הקדיש לו את רוב שנותיו הבאות.
הגן העברי הראשון – בטרם הוקמו גני ילדים בארץ רכשו הילדים ידע מהוריהם, למדו מתוך התבוננות במבוגרים סביבם או נשלחו ל"מאיסטרות" – נשים מבוגרות שתפקידן היה לשמור על הילדים בביתן, להשגיח עליהם וללמד אותם לדבר ולקרוא. פקידי הברון רוטשילד שלחו נשים מהמושבה לגרמניה ללימודי מקצוע הגננות ושכנעו אותן לעבור אט-אט ללמד בגני הילדים הראשונים בארץ בעברית.

אסתר שפירא גינזבורג וילדי הגן העברי הראשון, 1898
דוד יוּדילֵביץ – ובגרסה המעוברתת יוּדֶה-לֵב-איש – נולד ברומניה ב-1863 והלך לעולמו בראשון לציון ב-1943. יודילביץ היה איש הארגון ביל"ו (ראשי תיבות של "בית יעקב לכו ונלכה"), סופר וחניכו של אליעזר בן-יהודה. הוא פעל להכשרת גן הילדים דובר העברית הראשון והיה מראשוני המורים דוברי העברית בבית הספר במושבה. יודילביץ אף כיהן כמזכיר ועד המושבה וערך את הספר "ראשון לציון".

דוד יודילביץ
תחייתה של שפה והיכרות עם ההיסטוריה
הסיפור חושף את ילדי הגן לתקופה היסטורית מרגשת, תקופת תחיית השפה העברית. דרך נקודת המבט של מִלְכָּה מתאפשר לקוראים הצעירים לחוות כיצד הרגישו ופעלו ילדים בעת ההיא ולהתוודע לדמויות חשובות מהעבר.
כדי שלילדים יהיה קל יותר להבין את הסיפור, חשוב להקדים ולספר להם על אותם ימים, על אליעזר בן-יהודה ועל תחייתה של השפה העברית.
ניתן גם להציג לפני הקריאה או אחריה תמונות של הדמויות שמאחורי הסיפור ושל בית הספר העברי הראשון.
רכישת שפה
שפה שונה בבית ובגן – הסיפור מסייע להבנת החוויה שחוֹוים ילדים עולים וילדים למשפחות עולים אשר מדברים עם משפחתם ועם חבריהם לגן בשפות שונות. דרך הסיפור ניתן להתייחס לקשיים הנלווים לחוויה ולהעצים את היתרון שבידיעת שפות מרובות.
כדאי לתת את הדעת להבדלים בין התקופה שבה מתרחשת העלילה, שבה התנהל מאבק למען הנחלת הדיבור בעברית, ובין ימינו-אנו, שבהם העברית רווחת ומדוברת, ויש מקום למגוון השפות שילדים מגיעים איתן מהבית.
שלום כיתה א' – בדומה למִלְכָּה, גם ילדי הגן נרגשים וחוששים לקראת יומם הראשון בכיתה א', וגם הם רוכשים את השפה העברית בכל יום ויום, והספר מאפשר להם הזדהות ושׂיח על רגשותיהם.
ניתן לקרוא בספר גם כחלק מחגיגת השפה העברית בגן או במהלך "שבוע הספר", ולחלופין, פשוט כדי לעודד רכישת מילים חדשות וליהנות מסיפור מרגש.
קוראים את הסיפור
כדאי לקרוא את הסיפור כשלכל ילד העותק האישי שלו. כך יתאפשר לכל אחד להתבונן באיורים בקצב האישי שלו, לעקוב אחר המתרחש ולהעצים את חוויית הקריאה.
קריאה בשתי פעימות ונקודת עצירה – תוכלו לקרוא את הסיפור בשתי פעימות ולעצור בנקודה שבה מִלְכָּה הולכת לישון נרגשת ומתלבטת באיזו שפה לדבר עם הברון למוחרת.
בנקודה זו אפשר לשאול: מה, לדעתכם, תבחר מִלְכָּה לעשות?
קריאה דיאלוגית – במהלך הקריאה תוכלו לשאול שאלות הבנה, לבאר מילים, להתעכב על האיורים ולהתייחס לפרטים קטנים תוך מתן אפשרות לשיח ולשאלות. ב"שיחה" ניתן למצוא הצעות לשאלות הבנה ולשאלות נוספות.
שאלות לקריאה דיאלוגית
עצירה מתודית לשחזור וניטור הבנה –
כאשר מגיעים לחלק בסיפור שבו מִלְכָּה מספרת את הסיפור בצרפתית, כדאי לעצור ולשאול את הילדים מדוע נהגה כך. לשאלה זו יש שני טעמים אשר אינם מצוינים במפורש: הראשון, בביתה של מִלְכָּה דיברו צרפתית. זהו פרט חשוב מאוד להבנת הסיפור, אך יהיו ילדים שלא יוכלו להסיק זאת מכותרתו הכתובה צרפתית של הספר שמִלְכָּה קוראת ממנו. כאן אפשר לחזור לתחילת הסיפור ולהקריא את הקטע המספר שבביתה של מִלְכָּה דיברו צרפתית, להיזכר שהספר היה שייך לאימה דוברת הצרפתית ולהסב את תשומת ליבם של הילדים לאיורו.
שנית, בימים שבהם העלילה מתרחשת לימוד העברית היה בתחילת הדרך, ועובדה זו השפיעה על הידע השפתי של הילדות.
עצירה לצורך ניבוי –
כדאי לעצור את הקריאה בנקודה שבה המורה מבחין בכך שבהפסקה קוראים בצרפתית, ולשאול את הילדים מה, לדעתם, יקרה עכשיו. נקודת עצירה זו היא נקודת מתח בסיפור, והיא אף מסייעת בהבנת המניעים של המורה ובהבנה של הדילמה של מִלְכָּה בהמשך.
במפגש חוזר עם הספר תוכלו להיעזר בשאלות היזכרות שיסייעו לילדים להבין את המתרחש באופן מיטבי:
– באיזו שפה דיברו בגן?
– מה לקחה איתה מִלְכָּה ליום הראשון בבית הספר?- מה עשה כשהיו חסרות לו מילים בעברית?
– מה גרם למורה יודילביץ הצטער כשראה את מִלְכָּה עם חברותיה החדשות בבית הספר?
– מה היה החלום של המורה יודילביץ?
– מה אימה של מִלְכָּה בישרה לה?
– מדוע דווקא מִלְכָּה נבחרה להגיש לברון רוטשילד זר פרחים?
– מדוע החליטה מִלְכָּה שלא לספר על כך לאימה?- – מדוע מִלְכָּה לא הצליחה להירדם?
הגעתו של הברון רוטשילד למושבה
– איך הרגישה מִלְכָּה כשעלתה על הבמה? איך אנחנו יודעים זאת?
– אפשר לחזור ולקרוא על ליבה ש"פעם בכל הכוח" ועל צעדיה המהוססים ואף להתבונן באיור ולגלות מה הצליח להרגיע אותה.
– כדאי לבדוק מה שאל הברון ומה ענתה מִלְכָּה, ולהבין כי, למעשה, בכך שאמרה את שמה, גם הצליחה להיענות לבקשת המורה וגם לא אִכזבה את אימה. אם כן, מה בחרה מִלְכָּה לעשות?
– מה לחשה מִלְכָּה באוזנו של הברון?
– מדוע התרגש יודילביץ בסוף הסיפור?
– מה אתם חושבים על בקשתו?
– מדוע היה כל כך חשוב לו שידברו רק עברית?
– מה הייתה ההתלבטות של מִלְכָּה?
– מה הייתה מִלְכָּה מרגישה, לדעתכם, אילו הייתה בוחרת לדבר עם הברון בצרפתית?
– איך הרגישה מִלְכָּה כשהברון דיבר בעברית?
שפת הגן ושפת הבית
– באֵילו מילים, דקלומים או ביטויים משתמשים בגן, אבל לא בבית?
– האם בגן יש כללים או מנהגים שונים מהבית? הביאו דוגמה למנהג או כלל שמקובלים רק בבית, ולמנהג או כלל שמקובלים רק בגן. קרה לכם שהתבלבלתם בהקפדתכם על מנהג או כלל?
עולים כיתה
כמו מִלְכָּה, גם רבים מילדי הגן עומדים לפני המעבר לכיתה א'. תוכלו להתחלק לקבוצות קטנות ולשוחח על הרגשות המתעוררים לקראת שלב זה בחיים:
– איך אתם מרגישים לקראת המעבר לבית הספר?
– האם גם אתם מתרגשים או חוששים?
– מה מרגש אתכם?
– לְמה אתם מצפים במיוחד?
– ממה אתם חוששים?
– לְמה הכי תתגעגעו?
– אילו יכולתם להביא ספר או חפץ כלשהו מהבית ליומכם הראשון בבית הספר, מה הייתם מביאים?
יום שפות
"את מדברת צרפתית, מרים – רוסית, אברהם – לדינו, ונתן – ערְבית." ואֵילו שפות ילדי הגן מכירים או ירצו להכיר?
מכירים שיר חדש – בהשראת הסיפור תוכלו להאזין יחד לשיר "אורחים לקיץ", שנעמי שמר כתבה והלחינה, וללמוד לומר "שלום" בשפות שונות: "אורחים לקיץ" ("אצלנו בחצר") – נעמי שמר – "פרפר נחמד"
הוגים וחוגגים – תוכלו לחזור אל הסיפור ולחפש משפטים ומילים בשפות שאינן עברית, להשתעשע ולנסות לַהגות יחד: "בּוֹן ז'וּר, מָה שֵרִי", "פּוֹסְטָה" ועוד.
שיתוף הורים – שפה מהבית – לקראת הפעילות בגן ניתן לבקש מההורים שיכתבו מילה או ביטוי בשפה אחרת. את אלה אפשר להציג במפגש, לחפש את פירושם ולתלות את המידע על לוח משותף.
בעקבות האיורים
המאייר נעם נדב מצליח להעביר את קורות התקופה דרך איוריו. כדאי לעיין בספר עם הילדים ולגלות מה שונה בין היום לאז:
– אֵילו כלים מיוחדים ניתן לגלות בין הדפים (עששית, למשל)?
– איך התנהלו בדרכים אז והיום?
– מה לבשו הילדים והמבוגרים אז, ומה הם לובשים היום?
אתן מוזמנות ליצור עם הילדים גלריה ישראלית המציגה נוף ישראלי מגוּוָן של עבר והווה.
להשראה: עלון: הקמת גלריה ישראלית בגן הילדים
משחקים בשפה העברית
פּוֹסְטָה זה דואר? לוֹקוֹמוֹטִיף זה קטר?
אליעזר בן-יהודה – משחק מילים:
אליעזר בן-יהודה חידש יותר מ-200 מילים, ורבות מהן נקלטו והפכו למילים השגורות בפי כול. ניתן לחזור לסֵפר לעמוּד שמצוינות בו כמה מן המילים שהמציא. אפשר להשתעשע ולנסות לשלב אותן במשפטים, למשל: "מי צריך 'הַנְטוּךְ' כדי לנגב את הידיים? מי נוהג היום ב'לוֹקוֹמוֹטִיף'?".
בעקבות הסיפור תוכלו לחקור ולהכיר מילים נוספות שחידש אליעזר בן-יהודה ולצרף להן תמונות מתאימות: גלידה, מטרייה, רכבת, עיתון, בובה ועוד.
ממציאים מילים – בהשראתו של בן-יהודה הילדות והילדים יכולים להמציא מילים משלהם ולאייר אותן כראות עיניהם.
ספרים נוספים בנושא
אתם מוזמנים לקרוא ספרים נוספים שיצאו ב"ספריית פיג'מה" ועוסקים בשפה העברית.
יֶדַע
ידע בתחום הדעת שפה ואוריינות הסיפור כתוב במשלב לשוני גבוה וכולל מילים מופשטות וביטויים מיוחדים ולא שגרתיים שיכולים להעשיר את השפה, כגון "חולות זהובים", "ילקוט", "איגרת", "בולעות את הסיפור", "מה יעלה בגורלנו". נוסף על כך, המחברת שילבה פעלים ותארים מיוחדים רבים המעשירים את הסיפור ומוסיפים לעושר הלשוני, ובהם, למשל, "צעדים מהוססים", "צוהלת ושמחה", "חלפה המרכבה" ועוד.
ידע בין-תחומי באמצעות הסיפור הילדים נחשפים לסיפור מורשת המשלב פרטים העוסקים בכינונה של מדינת ישראל ובפלא תחייתה של השפה העברית וכן מתוודעים לדמויות מפתח שסייעו לתקומת המדינה.
ידע עולם הסיפור חושף את הילדים למילים בשפות שונות, צרפתית למשל, ולמילים משפות שונות אשר הומצאו להן חלופות בעברית.
מְיֻמָּנוּיוֹת
מיומנויות תוך-אישיות
מוּדעות והכוונה עצמית דרך סיפורה של מִלְכָּה ושיח עליו הילדים מפתחים מודעות לתהליכים פנימיים שחלקם דומים לאלו שהם מתמודדים עימם.
ההתרגשות של מִלְכָּה לפני האירוע המרגש דומה לתחושות שילדי הגן עוברים, והם יכולים להזדהות איתה.
מודעות חברתית
פתיחות ורגישות כלפי ילדים מקבוצות חברתיות ותרבותיות אחרות הסיפור יכול לזמן שיח על ילדים אשר מגיעים לגן ואינם מדברים עברית. אפשר לשוחח על הקושי שהם חווים ועל יכולתנו להיות סבלנים ולסייע להם.
חשיבה יצירתית
בבחירתה ללחוש באוזנו של הברון פותרת מִלְכָּה את הדילמה שלה ביצירתיות וברגישות.
עֲרָכִים
כיבוד ערכי המורשת והתרבות במדינת ישראל
באמצעות הסיפור הילדים למדים על ההיסטוריה והמורשת של מדינת ישראל, על נדיבותו של הברון רוטשילד ועל תרומתו למתיישבים בארץ ישראל, על הקשיים שחוו החלוצים, ובהם התמודדות עם שפות מרובות, על תחייתה של השפה העברית ועוד.
כבוד האדם והמשפחה
דרך הדילמה של גיבורת הסיפור הילדים למדים על החשיבות שהיא מייחסת לדברי אימה ועל הקשר המיוחד ביניהן.
שיחה – מתחילים!
כאשר מצליחים לעשות פעולה בפעם הראשונה זו הרגשה טובה – לקרוא, לכתוב ומה עוד? – תוכלו להעלות עם ילדכם זיכרונות מפעולות שהם או אתם למדתם לעשות לראשונה: לבעוט כדור לשער, לרכוב על אופניים, לשחות או לפתור חידה. ומה עוד?
מילים באיורים
את הספר אפשר לקרוא גם באמצעות האיורים: לחפש בהם מילים, לנסות ולקרוא אותן עם הילדים, לזהות אותיות ולגלות פרטים מעניינים שהוסיפה המאיירת.
משחק – מילים מילים
'העולם מלא מילים' – תוכלו לבחור הגדרה מהספר ולערוך לה רשימה של מילים: מילים מצחיקות, מילים מרקדות, מילים שובבות, מילים פורחות. מילים ארוכות כמו ג'ירפה, ומילים קצרצרות. ואולי תרצו להכין רשימה של המילים שאתם הכי אוהבים.
חדוות הקריאה והכתיבה
"פתאום סוף סוף מרגישים כמה טוב.." "העולם כמו ספר גדול נפתח.."
מרבית הילדים מחכים בציפייה נרגשת לדעת לקרוא ולכתוב; וחשים שזוהי כניסה סמלית לעולם המבוגרים.
חדוות הקריאה והכתיבה – אמנם מדובר במיומנויות הנרכשות בהדרגה, אך הגילוי הוא פתאומי, כפי שמתאר המספר. פתאום מבינים מה כתוב בשילוט הרחוב, או בכותרי ספרים. היכולות לקרוא ולכתוב מחזקות תחושות שייכות, עצמאות ומסוגלות.
חדוות הקריאה – הספר מציע חוויית קריאה מיוחדת: המילים המשעשעות, החריזה, ואיוריו הייחודיים והמתוחכמים של הספר יכולים לעודד ולחזק במהלך רכישת קריאה וכתיבה.
תוכלו לקרוא את הסיפור שוב ושוב ולשלב אותו כדי למנף חדוות למידה, לחזק מוטיבציה וסקרנות, להדגיש תחושת מסוגלות, ולהנחיל אהבה לשפה ולקריאה.
בחירה – כדאי לבחור מבין הפעילויות את אלו המתאימות ביותר עבורכן ועבור הילדים.
הצעות לקריאה בכיתה
הקדמה למורה – מכיוון שילדים רוכשים את מיומנויות הקריאה והכתיבה בקצב שונה, זו הזדמנות לאפשר שיתוף של החוויה שלהם בתהליך ושל הקשיים והאתגרים העולים. כדאי להדגיש שגם אם עדיין לא מצליחים לקרוא ולכתוב הכל – יש אותיות ומילים שכבר מתרגשים שיודעים לזהותן וכמה נהדר שאפשר תמיד ללמוד עוד ועוד.
לפני הקריאה – אפשר לבקש מהילדות והילדים לקרוא מהלוח או לכתוב את שמם הפרטי, ולשאול: רגע! האם תמיד ידענו לקרוא ולכתוב את השם שלנו?
קריאה – כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות כאשר לכל ילדה וילד עותק אישי, כך שיתאפשר להם להעמיק בפן המילולי והחזותי של הסיפור.
קריאה שנייה והשתהות על איורים – אחרי הקריאה הראשונה כדאי לקרוא את הסיפור פעם נוספת תוך מתן שהות להתבונן באיורים הייחודיים, ולעקוב אחר השילוב בין מילים לאיורים.
ספרים נוספים בנושא של ספרית פיג'מה:
עט המתנה
אספן המילים
מדברים על הספר
לקרוא ולכתוב – תוכלו לשאול: מתי הבנתם שאתם יודעים לזהות אותיות ומילים? מה הרגשתם? באיזה מצבים בחיי היומיום, הקריאה והכתיבה עוזרות לנו לדעתכם? תוכלו לאתגר את התלמידים ולשוטט יחד ברחבי בית הספר לחפש מילים ושלטים ולנסות לקרוא אותם או לזהות אותיות יחד.
כי העולם הוא ספר פתוח – איזה ספר אתם זוכרים ואוהבים במיוחד? מדוע?
אילו דברים לדעתכם אפשר ללמוד או להכיר מסיפורים ? איזה סוגי ספרים אתם מכירים?
תוכלו לבקש מהילדות והילדים להביא ספר מעניין לכיתה להציג ולקרוא יחד בכל פעם ספר אחר. – לנסות ולזהות מילים ואותיות ולהיחשף לעולמות שונים. מה יעניין אותנו בספר בישול? ספר אגדות? ספר שירים או ספר מפות? אפשר למיין את הספרים לפי סוגות ולפי מיון עצמאי של הילדים.
ללמוד משהו חדש – ניתן לבקש לשתף במקרים בהם למדו משהו חדש
ולשאול: אילו עוד דברים שטרם התנסיתם בהם, היה מעניין אתכם ללמוד ולדעת?
משחקים עם מילים
חנות מילים – שלום! איזו מילה תרצה לקנות היום? תוכלו להקים יחד דוכן למילים כשהילדים פעם משמשים כרוכלים הממליצים על מילים ממרכולתם ופעם קונים: "אני רוצה לקנות בבקשה את המילה "מתנה" אשלם במילה "פרפר".
איך אומרים את זה? – אפשר לנסות להגות יחד מילים ארוכות ומסובכות כמו למשל: סטרפטוקוקוס או אנציקלופדיה.
"הו העולם מלא מילים" – מילים נפוחות? זוגות? תאומות? מעופפות? או מרקדות?
בפעילות זו תוכלו לחזור אל כל התיאורים בסיפור ולחשוב יחד על מילים מתאימות ואם במקרה לא תמצאו מילה מרקדת או נפוחה – תמיד אפשר להמציא!
חרוזים מצחיקים – אפשר לחפש מילים מתחרזות מהסיפור ולהמציא חרוזים משלכם. מה מתחרז עם אוטובוס? סוס!
מילים ותנועה – האם תוכלו "להשתבלל" כמו האות פ? להימתח כמו האות נון סופית?
אפשר לנסות וליצור אותיות בתנועות הגוף ואפילו להתחבר יחד למילה, לצלם ולשתף את ההורים.
שיתוף הורים – ניתן לשתף את ההורים ולבקש לחשוב יחד עם הילדים על מילים ששיבשו באופן משעשע כשהיו קטנים . אפשר לבקש לבחור מילה משפחתית אהובה, לכתוב ולקשט, להצטלם איתה ולשלוח לתצוגה בכיתה.
יצירה בהשראת האיורים
האיורים הנהדרים של איה גורדון נוי מלאי דמיון ושעשוע. הם מורכבים משילוב מרקמים, חפצים וטקסטורות. תוכלו להתנסות ביצירה: לבחור מילה אהובה ולאייר אותה בהשראת איוריה של המאיירת באמצעות גזרי עיתון וציורים.
להעשרה – איה גורדון נוי – יצירה ויוצרת
ע. הלל
ע. הלל – הלל עומר; (1990-1926) היה סופר, משורר ואדריכל נוף. בשיריו הִרבה לכתוב על טבע, נוף ובעלי חיים. דורות של ילדים בישראל גדלו על יצירותיו ההומוריסטיות, ובהן סיפורי 'דודי שמחה', 'למה לובשת הזברה פיג'מה?' ועוד רבות וטובות.
כדאי לסרוק את הקוד ולהכיר את ע. הלל. תוכלו לקרוא בספריו ולשיר משיריו.
ספרים נוספים שכתב ע. הלל ויצאו בספריית פיג'מה:
דודי שמחה
מעשה בחתוליים
למה לובשת הזברה פיג'מה
מלכות ומלכי העברית - להורדה!
משחקים בעקבות ספרים – השפה הנמה!
⬇️ מורידים את המשחק
🖨️ מדפיסים
✂️ גוזרים
🎲 משחקים!
כל משתתף מנחש בתורו את המילה שעל הכתר של הפנטומימאי. מי יהיו מלכות ומלכי העברית?
👑 להורדת המשחק בעברית לחצו כאן!
👑 להורדת המשחק באמהרית לחצו כאן!
👑 להורדת המשחק ברוסית לחצו כאן!

משוחחים
כדאי לשוחח ביניכם על חוויות ההיכרות עם השפה העברית: אילו מילים ראשונות אמרתם כפעוטות? האם המצאתם מילים? האם אתם, ההורים, יודעים מה היו המילים הראשונות שאמרתם? האם למדתם לדבר בשפה נוספת? אם למדתם לדבר בעברית בשלב מאוחר יותר, אפשר לשוחח על חוויית לימוד השפה ולברר באיזו שפה אתם חולמים בלילה.
הפתעה, בורג גלידה
"רכבת", "מפוחית" ו"כרובית" הן רק חלק מהמילים שאליעזר בן-יהודה המציא. מילים נוספות מופיעות בעמוד שלפני אחרון בספר. לפי תור, בחרו שתי מילים מהעמוד והרכיבו מהן משפט: משפט שכולל "הפתעה" ו"גננת", או "גננת" ו"תזמורת", ואולי "תזמורת" ו"נזלת"? – האם תוכלו להרכיב סיפור קטן מכל המילים יחד?
מפגש ושיחה
הטרמה לסיפור: תוכלו לעורר את סקרנות התלמידים והתלמידות ולשאול: האם שמעתם על אליעזר בן-יהודה? מה הוא עשה? מה משותף למילים "גלידה", "פצצה", "מקלחת" ו"זמזום"?
כדאי להציג תמונה של אליעזר בן- יהודה ולהתעכב על שם הספר: מה פירוש המילה "נמה"?
קריאת הסיפור בכיתה – מומלץ להקריא את הספר יותר מפעם אחת ולשוחח על נושא אחר בכל מפגש עם הספר.
לאחר קריאת הסיפור ניתן לשוחח על אליעזר בן-יהודה – מה חושבים עליו התלמידים והתלמידות? אילו תכונות עזרו לו להצליח במשימתו? מה הוא עשה למען הגשמת חלומו? מה הם החלומות של התלמידים והתלמידות, ומה צריך לעשות כדי להגשים אותם?
מחדשי השפה העברית
הרב יחיאל מיכל פינס (1843–1913) פעל לגאולת אדמות, ועם אליעזר בן-יהודה הקים את "ועד הלשון העברית". הרב פינס חידש מילים בעברית, ובהן המילים "עגבנייה" ו"שעון".
ניסים בכר (1848–1931) יסד בירושלים את בית הספר "תורה ומלאכה", שבו לימדו עברית בעברית. אליעזר בן-יהודה היה מורה בבית הספר.
חיים נחמן ביאליק (1873–1934) – המשורר הלאומי היה פעיל מרכזי ב"וועד הלשון העברית" וחידש מונחים מקצועיים בנגינה ובתחומים נוספים. "מטוס", "מצלמה" ו"אצבעוני" הם מחידושיו.
אישים רבים נוספים פעלו לחידוש השפה העברית. תוכלו להכיר אותם בביקור באתר "האקדמיה ללשון העברית".
חקר - אליעזר בן-יהודה, מחדשי השפה וממשיכי דרכם
התייחסות לנושא הסיפור – מה למדו התלמידים והתלמידות על בן-יהודה מהסיפור? מה עוד היו רוצים לדעת? כדאי לעודד שאילת שאלות וחיפוש מידע כדי להשיב על השאלות שהועלו. אפשר להתייחס לדרכים שבן-יהודה פעל בהן כדי להגשים את חלומו, לקשיים שנתקל בהם בדרך, למילים שחידש ולהמשך מפעלו בדמות אוהבי השפה העברית והאקדמיה ללשון העברית.
מחדשי השפה העברית – אפשר לבחור כמה דמויות נוספות שפעלו לחידוש השפה העברית ולהכיר אותן:
חמדה בן-יהודה – סופרת הילדים הראשונה בעברית.
ניסים בכר – מחנך שייסד בירושלים בית ספר ששפת ההוראה בו עברית.
יחיאל מיכל פינס – גואל אדמות, מייסד העיתון "החבצלת" בעברית.
חיים נחמן ביאליק – המשורר הלאומי, עמד בראש ועד הלשון וחידש מילים.
דוד ילין – מראשוני ועד הלשון, מחדש מילים, מורה ומחנך.
העשרה למורה –
אליעזר בן-יהודה – האקדמיה ללשון עברית
כל מה שרציתם לדעת על אליעזר בן-יהודה – אתר אלף אלף
מקורות לילדים –
אליעזר בן-יהודה – בְּרֵיינְפּוֹפּ ישראל
אליעזר בן-יהודה – מילים: ירון לונדון, לחן: מתי כספי
האקדמיה ללשון העברית
כדאי להציג לפני הכיתה את האקדמיה ללשון העברית ואת פועלה לחקר מילים ולחידוש מילים בשפה עברית תוך ביקור באתר האקדמיה ולשחק במשחקי העברית שהאתר מציע.
רצוי לציין לפני הכיתה כי האקדמיה היא המשך פועלם של בן-יהודה ומחדשי השפה העברית, שהקימו את "ועד הלשון העברית".
חידושי מילים של האקדמיה ללשון העברית – תוכלו לשחק עם התלמידים והתלמידות משחק להיכרות עם מילים מחודשות:
מציגים מילה שהאקדמיה חידשה, ועל התלמידים והתלמידות לנסות לזהות איזו מילה מוכרת היא מחליפה.
דוגמאות:
רַגֶּשֶׁת (אלרגיה)
קַפֶּצֶת (טרמפולינה)
מִצְלֶה ("על האש")
מַצְבֵּעַ (טוש)
הֶסְכֵּת (פּודקאסט)
מִסְרוֹן (אֵס-אֵם-אֵס)
המצאת מילים – תוכלו להשתעשע בהמצאת מילים בעצמכם.
לדוגמה: איך אפשר לקרוא למי שממציא מילים?
איך אפשר לקרוא למי שמאחר בקביעות?
כדאי לבחור יחד שלוש עד חמש מילים. מתוך מגוון החידושים הטכנולוגיים הרבים ולאפשר לתלמידים ולתלמידות להציע להם מילים עבריות תוך זיהוי המבנה הלשוני המאפשר יצירת מילים בעברית.
עברית שפה קשה
אם יש בכיתתכם עולים חדשים או אם אתם מכירים אנשים שהתנסו בלימוד עברית, תוכלו להזמין אותם לכיתה או למפגש מרחוק כדי שיספרו על צעדיהם הראשונים בלימוד השפה: האם היה קל להם לרכוש את השפה, או שהיו להם רגעים קשים? אילו מילים משכו את ליבם? מתי הם מדברים בשפת האֵם שלהם? האם קורה שהם מתבלבלים או שוכחים מילים? ועוד.ניתן לשאול שאלות אלו ושאלות נוספות שיעלו התלמידים במפגש בכיתה או בלמידה מרחוק.
אפשר לבחור מילים ומושגים, למשל "בוקר טוב", ולהציג אותן בעברית, באמהרית או ברוסית.
איור ויצירה
איור אהוב – הספר מאויר באיורים מיוחדים של המאיירת איה גורדון, המורכבים מהֶדְבֵּק (קולאז') של ניירות, מִגְזָרוֹת וחפצים. כדאי לעודד את התלמידים ואת התלמידות לעיין באיורים, לבחור איור אהוב ולשתף חבר או חברה בבחירה.
יצירה – בהשראת איורי הספר כדאי לעודד את התלמידים ואת התלמידות לבחור מילה אהובה בעברית ולכתוב אותה כהֶדְבֵּק הכולל תצלומי חפצים שקשורים לנושא, ניירות מסוגים שונים, צבעים, בדים, חוטים וחומרים מגוונים נוספים. אפשר להציג את התוצרים בתערוכה בכיתה או בתערוכה וירטואלית.
מתאים גם ללמידה מרחוק.
כדאי לצלם כל תלמיד ותלמידה עם המילה האהובה עליהם.
מתכון לעוגיות מתוקות בצורת אותיות האלף־בית
(להורדת/הדפסת המתכון המעוצב לחצו כאן)
המצרכים:
2/3 כוס חמאה רכה
2/3 כוס סוכר
1 ביצה
1 כפית תמצית וניל
2 כוסות קמח
1 כפית אבקת אפייה
1/2 כפית מלח
אופן ההכנה:
טורפים בקערה את החמאה והסוכר עד שמתקבלת תערובת תפוחה מעט. טורפים פנימה גם את הביצה ותמצית הווניל.
בקערה שנייה מערבבים את הקמח, אבקת האפייה והמלח.
מאחדים את שתי התערובות ולשים עד לקבלת בצק פירורי. מאחדים את הפירורים לגוש אחד, עוטפים בניילון נצמד ושומרים במקרר לשעה.
מחממים תנור לחום בינוני (180 מעלות).
מקמחים משטח עבודה ומרדדים עליו את הבצק. קורצים מהבצק עוגיות בצורת אותיות.
מעבירים לתבנית ואופים בתנור 10‑12 דקות, עד שהעוגיות מזהיבות בצדדים.
מסיבת אותיות!
הזמינו את הילדים וההורים למסיבת אותיות.
ריכזנו עבורכם מספר הצעות לפעילויות למסיבה חגיגית זאת: קריאה, אפיה, מחבואים של אותיות, פנטומימה, תחרות ועוד!
התבוננו ודמיינו יחד
כדאי להתבונן יחד באיורים ולהשוות את הבית ואת הגן של גל לסביבה שבה חי סבא רפאל לפני שנים רבות. תוכלו לדמיין יחד, כיצד היו נראים החיים שלכם אילו הייתם חיים במקום אחר ובתקופה אחרת. אם יש ברשותכם תמונות ישנות שמתעדות את שורשי המשפחה, אפשר להראות אותן לילדים, ולנסות לזהות יחד את בני המשפחה ואת המקומות שהם גרו בהם אז – והיום.
מה מקור השם שלי?
האם ילדיכם יודעים מה מקור השם שלהם? בעקבות הקריאה תוכלו לשתף אותם במשמעות השם שלהם ובסיפור שעומד מאחורי בחירתו, וגם לספר להם על מקור השמות שלכם.
שרים יחד
האם אתם מכירים את המנגינה לשיר "אצלנו בכפר טודרא" מאת יהושע סובול שמבצעת להקת הברירה הטבעית? אפשר לשיר אותו יחד עם הילדים.
סיפורים של 'פעם'
כמו גל, ילדים רבים אוהבים לשמוע סיפורים של 'פעם'. האם זכורים לכם אירועים חגיגיים מימי הגן ובית הספר? תוכלו לשתף את ילדיכם בזיכרונות ילדות ובמנהגים משפחתיים סביב לימוד.
אלף-בית בכיף
ילדים צעירים לומדים מתוך פעילות והנאה, למשל, מליקוק אותיות טבולות בדבש. יש דרכים רבות ללמוד את האלף־בית: אפשר להרכיב שמות ומילים מחומרים שונים, לגזור אותיות מעיתונים, לזהות אותיות מוכרות על שלטים ואריזות, לשחק במשחקי מילים ועוד. העיקר ללמוד בהנאה!
איפה מתחבאות האותיות
איפה מתחבאות האותיות? אם מתבוננים מקרוב, מגלים שאותיות שונות משולבות באיורים כמעט בכל עמוד בספר. חלקן קטנות ומסתתרות בדוגמת השטיח ובקוביות המשחק, חלקן גדולות, עם חלק הגיבורים רוקדים ועל אחרות נשענים.
ציד אותיות
איפה "מתחבאות" אותיות בגן שלכם? גם בשלטים ודפים, אבל גם במקומות נוספים: אולי בצורה של לבנת משחק? באופן שבו צומח גבעול באדנית? או ברגליים של כיסא? אפשר להזמין את הילדים "לצוד אותיות", לחפש ולזהות אותיות שמסתתרות במקומות מפתיעים בגן.
משמעויות של שמות
משמעויות של שמות: גל מגלה שהיא קרויה על שם שתי הסבתות שלה. האם ילדי הגן יודעים מה מקור השמות שלהם? אפשר לבקש מהילדים לשאול את הוריהם ולשתף את החברים בגן במשמעות השם שלהם. אל תשכחי לשתף את הילדים במקור ובמשמעות השם שלך!
סיפורים של פעם
סיפורים של פעם: כמו גל, ילדים רבים אוהבים לשמוע סיפורים של "פעם". אפשר להזמין הורים או סבים לבוא לגן ולספר לילדים מזיכרונות ילדותם מהגן או מכיתה א', או לתאר מנהגים משפחתיים. תוכלו להוריד מהאתר תבנית מעוצבת להכנת ספר של סיפורים משפחתיים של ילדי הגן. משלבים בתוך התבנית תמונות של הילדים עם בני משפחה או החפץ שבחרו, מדפיסים את הספר ומחלקים למשפחות- מזכרת אישית ומתנה ייחודית לסוף השנה!
למידה מתוך הנאה
"אין אדם לָמֵד אלא ממקום שליבו חָפֵץ": ילדים צעירים לומדים תוך פעילות והנאה. יש דרכים רבות ללמוד את האל"ף-בי"ת, למשל הרכבת שמות ומילים מחומרים שונים, גזירת אותיות מעיתונים, זיהוי אותיות מוכרות על שלטים ואריזות, משחקי מילים – וכמובן, אפיית עוגיות בצורת אות. [חפשו את המתכון לעוגיות מתוקות בצורה של אותיות האל"ף-בי"ת בסוף הספר.] העיקר ללמוד תוך הנאה! האם בעקבות הסיפור תרצי לחגוג את לימוד האל"ף-בי"ת בגן? נשמח אם תשתפו אותנו!
בחרו בספר האהוב עליכם!
זהו הספר האחרון לשנה זו! כדאי להיזכר בספרים שקבלתם השנה, להציג אותם, ולשוחח עליהם. איזה ספר אהבתם במיוחד? מדוע? אילו ספרים קראתם שוב עם ההורים בבית? מהו הספר עם האיורים הכי מוצלחים בעיניכם? אפשר לערוך בקרב הילדים והמשפחות הצבעה לבחירת הספר האהוב עליכם! שתפו אותנו בתוצאות, ובכלל בחוויות, בדוא"ל – נשמח לשמוע מכם!
הזדמנות להרחיב ולספר לילדים על נחישותו וההתמדה בה חידש בן-יהודה את השפה העברית
בסיפור רמזים רבים לאישיותו של אליעזר בן-יהודה, ולאורח החיים של משפחתו. זו הזדמנות להרחיב ולספר לילדים על נחישותו וההתמדה בה חידש בן-יהודה את השפה העברית, להבליט את החוב שלנו כלפי מפעל חייו, וגם לתאר את החיים בבית משפחת בן-אליעזר.
האם בקרב הורי הגן שלך יש הורים שיודעים לספר סיפורים?
"היה-היה": הסיפור מציג את אבא של נוני, ש"הוא מספר סיפורים מאין כמוהו". האם בקרב הורי הגן שלך יש הורים שיודעים לספר סיפורים? כדאי לשוחח על כך עם הילדים, אשר בוודאי ישמחו לשתף אותך ואת חבריהם ב"כישורים המיוחדים" של הוריהם! זו גם הזדמנות להכיר היבט אחר של ההורים – וייתכן שבעקבות הספר, אבא או אמא של אחד הילדים יסכים לבוא לגן ולספר סיפור לילדים, ממש כמו בספר של דבורה עומר.
להמחיז את הסיפור עם ילדי הגן
תוכלי להמחיז את הסיפור עם ילדי הגן, עם דגש על הרגשות של בן-ציון לנוכח סירוב אביו לאפשר לו לשחק עם ילדים שאינם דוברי עברית.
סביבון מעיגול צבעוני ועפרון.
דבורה, אמו של בן-ציון, הכינה סביבון מעיגול צבעוני ועפרון. צורת הסביבון המסורתי ("דריידל" ביידיש, מלשון "דרייען" – "לסובב") היא לא עיגול אלא ריבוע, עם אותיות על גב הסביבון: נ ג ה ש. האותיות מייצגות את הביטוי "נס גדול היה שם". הן גם רומזות על כללי המשחק ביידיש: נ ("נישט" – לא כלום), ה ("האלב" – חצי), ג ("גאנץ" – הכל), ש (שלעכט" – רע). בישראל החליפו את האות "ש" באות "פ", כדי לציין "נס גדול היה פה".
תצוגת סביבונים
תוכלי לבקש מילדי הגן להביא לגן סביבונים שונים מהבית, לערוך תצוגת סביבונים ולשחק בהם בגן. לחצי כאן לקרוא הסבר למשחק הסביבון.
הידעת?
הידעת? עלו מספר הצעות נוספות לתרגום המילה "דריידל", שלא נקלטו בעברית מודרנית: ביאליק קרא לו "כִּרְכָּר", מנדלי מוכר ספרים – "חזרזר", אברונין – "סוב סוב", ונמצא גם הכינוי "מגדל עוז", שמקורו אינו ידוע.
חגיגה של נס תחיית השפה העברית!
הסיפור מזמין חגיגה של נס תחיית השפה העברית! תוכלי לעסוק באלף-בית העברי באפיית עוגיות בצורת אותיות, הכנת מגנטים להרכבת מילים, זיהוי כתבי-יד וגופנים ("פונטים") שונים, ועוד.
"סביבון" לצעצוע שמסתובב
בן ציון המציא את המילה "סביבון" לצעצוע שמסתובב. גם ילדיכם יכולים להמציא שמות עבריים לצעצועים שלהם! נסו לחשוב יחד איך כדאי לכנות משחקים ביתיים כמו לגו, פליימוביל או דומינו – או כל משחק אחר שעדיין אין לו שם בעברית. נשמח אם תשלחו אלינו את הרעיונות שלכם!
מילה חדשה
גם מבוגרים ממשיכים ללמוד מילים חדשות. אם קראתם או שמעתם מילה חדשה בעברית בזמן האחרון, תוכלו לשתף בה את הילדים ולשמוע מהם על מילים חדשות שלמדו.
הצעצועים שאתם אהבתם לשחק בהם בילדותכם
הצעצועים שבן ציון שיחק בהם שונים מאלה שיש לילדינו היום. זו הזדמנות לספר לילדיכם על הצעצועים שאתם אהבתם לשחק בהם בילדותכם. תוכלו גם לתאר אילו סביבונים היו לכם, ואילו יש לכם היום.
מכינים סביבון
מכינים סביבון: ממש כמו דבורה, אמו של בן ציון, אפשר להכין סביבון בבית. קחו תקליטור או הכינו עיגול מקרטון וצבעו אותו בצבעים יפים. נעצו עיפרון בחור במרכז, והרי לכם "הסביבון הראשון" שאיתו שיחק בן ציון.
ערב משפחתי וליהנות יחד עם משחקים וצעצועים פשוטים
הסביבון הקטן הכניס הרבה אור ושמחה לחיים של בן ציון בזמנים של קושי ובדידות. עונת החורף מתאימה במיוחד לבילוי משפחתי בבית. ניתן לארגן ערב משפחתי וליהנות יחד עם משחקים וצעצועים פשוטים – כמו בתקופה של בן ציון בן יהודה.
צרו ינשוף הפוך (וגם לא) בעקבות הקריאה!
צרו ינשוף הפוך (וגם לא) בעזרת מנג'טים – ניירות קאפקייקס! 🦉🧁
נעים להכיר – פָּלִינְדְּרוֹם
פלינדרום הוא מילה, משפט או מספָּר שאפשר לקרוא באופן זהה גם מימין לשמאל וגם משמאל לימין. בספר פלינדרומים רבים המודגשים בצבע תכלת. תוכלו לקרוא אותם יחד משני הכיוונים, ואולי תמצאו פלינדרומים נוספים, שלא מופיעים בספר.
משפחה הפוכה
תוכלו לשוחח על השוני בין בני ובנות המשפחה. במה אנחנו "הפוכים" או שונים זה מזה? איך מרגישים עם השוני? האם הוא תורם למשפחה? האם הוא מַקשה? מה אפשר להרוויח כשמישהו רואה דברים הפוך מאיתנו?
יום הפוך
תוכלו לפעול "הפוך" מהרגיל – לצייר ביד שבה אתם פחות משתמשים, ללכת בדרך אחרת מזו שרגילים או לשנות את סדר הדברים שעושים אחה"צ ולראות מה אפשר ללמוד מההתנסות.
קריאה בכיף
הזמינו את הילדים להשתלב בקריאת הספר בדרכים שונות: לקרוא לפי התור – שורה הם, שורה אתם; לבחור מילה מרכזית בספר שחוזרת על עצמה ולחפש אותה בכל עמוד; או לתת להם לבחור עמוד או משפט שהם אוהבים במיוחד ולהקריא.
הכיתה כמרחב אנושי מגוּוָן
בכיתה, כמו בחברת הינשופים שבספר, יש גם דמיון וגם שוני בין הילדים. הספר מציע להפוך את הייחוד ששוּפוֹן מביא בהתבוננותו השונה להזדמנות להתפתחות וללמידה לכולם. בעזרת הסיפור תוכלו לעודד את הילדים להביא לידי ביטוי את הייחודי שבהם וליצור סביבה בטוחה ותומכת לכך.
שוּפוֹן מתמודד עם קושי בקריאה. כל ילד עובר את תהליך רכישת הקריאה בקצב משלו ובדרך משלו. בעזרת הספר תוכלו לעודד סביבה כיתתית מכילה שנותנת מקום לכל אחד ואחת.
קשב לעולם הפנימי של הילדים וקריאה בשני חלקים
הספר נוגע בנושאים הקרובים לחיי הילדים ועשוי לעורר רגשות שונים. הפניית תשומת לב לתגובות הילדים לקריאה, הן במילים והן בשפת הגוף, יכולה להעניק לכן צוהר נוסף לעולמם הפנימי.
הספר מעט ארוך. על סמך היכרותכן עם תלמידי הכיתה הַחליטו מראש אם לקרוא אותו בפעימה אחת או לחלק את הקריאה לשני חלקים. אפשר לעצור בנקודה שבה מגיע תורו של שופון לקרוא בנשף, ולשאול: "מה לדעתכם יקרה בהמשך?"
אפשר גם לעצור במהלך הקריאה ולזמן התייחסות לרגשות: "איך שופון מרגיש לקראת נשף הקריאה? איך הוא מרגיש במהלכו? ואיך הוא מרגיש בסופו? האם הייתם רוצים להשתתף בנשף כזה? למה?"
ייחוד בתוך חברה
שאלות ניטור הבנה – "מה היה מיוחד בדרך שבה שופון קרא מילים? למה הוריו חששו מנשף הקריאה? מה היה הפתרון שהם מצאו? מה קרה בנשף?"
שיח רגשי – "כיצד הגיבו ההורים של שופון כשגילו שהוא קורא הפוך? איך הם הרגישו? ממה הם חששו? איך שופון הרגיש כשגילה שהוריו חוששים? מה חשב מתושלח הזקן על הדרך שבה שופון קורא ורואה? מה שונה בין התגובה של מתושלח על הדרך שבה שופון קורא ורואה ובין תגובת ההורים של שופון על כך? אִילו הייתם פוגשים את שופון ואת ההורים שלו, מה הייתם אומרים להם?"
מתושלח אמר: "יש לנו מזל שיש לנו ינשוף אחד שרואה הכול הפוך ומלמד אותנו לראות את העולם בצורה אחרת." שאלו: "לְמה הוא מתכוון במשפט הזה? אתם מסכימים איתו? באילו מצבים הרגשתם שאתם רואים בצורה אחרת? איך אתם מרגישים כשמישהו רואה דברים אחרת מכם? איך אנחנו מתנהגים בכיתה כשמישהו רואה או עושה דברים אחרת מאיתנו? מה יכול להיות קשה או מאתגר בזה? מה ההזדמנות שיש בזה?"
שיח תפקידים
הספר מזמן שיח תפקידים כחלק מעיבוד הקריאה ויכולת הבנת נקודת המבט של הדמויות. אפשר לקיים שיח תפקידים בקבוצה שבה כל אחד מן המשתתפים יְיַצג את נקודת המבט של דמות מסוימת בסיפור, והדמויות ישוחחו ביניהן. השיחה יכולה להתנהל גם בהנחיית המורה.
כדי לאפשר לתלמידים נקודות מבט והזדהות, אפשר לשחק ב"לוּ הייתי": "לו הייתי שופון, מה הייתי עושה כאשר…? איך הייתי מרגיש?; לו הייתי אימא של שופון, מה הייתי עושה כאשר… איך הייתי מרגישה?"
ספרים שמתכתבים עם הספר הזה – "מהפכת התפוזים של מתי" מאת תמי שם-טוב או כל ספר שעוסק בהתגברות על קושי.
לוח כיתתי
אפשר לחשוב עם הילדים במה כל אחד מאיתנו שונה, ואפילו "הפוך", מהאחרים (במראֶה, בתחביבים, בדעות, בכישרונות ועוד). אפשר לחגוג את הייחוד באמצעות הכנת לוח שישקף את המִגוון שבכיתה, ויהיה בו מקום לשקף את המיוחד בכל אחד. תוכלו להזמין את הילדים לעצב את המקום האישי שלהם בלוח בעזרת תמונות, מילים וסמלים.
נשף קריאה
תוכלו לערוך בכיתה נשף קריאה משלכם שֶישים דגש על אהבת הקריאה ועל היופי שבעולם הספר. הַזמינו את הילדים להביא לנשף את הספר האהוב עליהם ולהציג אותו בדרכם: לספר עליו, לקרוא שורה ממנו או להראות ציור שציירו בהשראתו.
לזהות את הפָּלִינְדְרוֹם
בספר ישנם פָּלִינְדְרוֹמים, כלומר מילים או משפטים הנקראים באופן זהה משני הכיוונים. זוהי הזדמנות להכיר לילדים את המושג. אפשר להכין כרטיסיות עם פלינדרומים ועם מילים רגילות ולתת להם למיין אותם. בפעילות זו אפשר להיעזר במראה קטנה שתסייע להפוך את הכיוונים.
הילדה מחולות הזהב
לקרוא ולכתוב
השפה הנמה
אותיות מתוקות
בן ציון והסביבון הראשון
הינשוף שראה הפוך
