כל אחד וכל אחת יכולים לעזור לאחר, גם פעוטות. אפשר לשאול את הפעוטות במה הם עוזרים לאחרים או לומר להם שהם עוזרים כשזה קורה: "זוכר שעזרת לי לסדר את השולחן?", "תראי איך את עוזרת לי לסדר את הצעצועים!" .
האיורים הם חלק מהסיפור, ובאמצעותם פעוטות מזהים וזוכרים את מהלך הסיפור ופרטים ממנו. אפשר להתבונן יחד באיורים ולחפש את החפצים שנוני נתן לאימא 'היכן מצויר תיק?' ו'איפה נמצא איור של מעיל?'
קוראים יחד במהלך ההקראה תוכלו לעצור בכל פעם שנוני מבקש עזרה ולשאול את הפעוטות: מה נוני מבקש מאמא? למה הוא צריך עזרה? לקראת סוף הסיפור, כשאמא צריכה עזרה, תוכלו לעצור, להתבונן באיור ולשאול: מה קרה? למה אמא צריכה עזרה? – כי הסלים כבדים, כי היא מחזיקה הרבה דברים… הפעוטות יכולים להצטרף – כשתקראו את הסיפור בפעמים הבאות, הפעוטות כבר יכירו את הסיפור ויוכלו להשתתף במשפטים החוזרים בסיפור: "אבל רק רגע, מה קרה? נוני צריך עזרה?" המחשה – כדאי להציג את הסיפור לפעוטות ולהמחיש להם כיצד התיק, הכפפות, הצעיף, הכובע והמעיל עוברים בהדרגה מנוני לידיה של אמא, וכיצד נוני עוזר לבסוף לאמא ולוקח ממנה את הפריטים האלו. את נוני ואמא ניתן להמחיש באמצעות בובות, שתי מחנכות או מחנכת ופעוט. לשיר יחד – חורף – גידי גוב
איך אפשר לעודד את הפעוטות לעזור זה לזה, למחנכת במעון או להורים? – עוזרים לסדר את כיתת המעון – עוזרים לחבר ונותנים לו חלק ממשחק – עוזרים לסחוב דברים קלים – עוזרים לחלק ספרים או כלי נגינה, ומה עוד? בכל פעם כזו נעודד את הפעוטות ונחזק אותם במילים טובות: "איזה יופי עזרת לסדר את פינת הספרים", "את חברה טובה. עזרת לחבר ונתת לו את המשחק." קשר עם הבית – ספרו להורים על הספר שאתם קוראים ועל כך שאתם מעודדים עזרה בכיתת המעון. שתפו אותם ברעיונות לעזרה בבית, כמו עזרה בעריכת שולחן או עזרה בניקיון בעזרת מטאטא קטן או מברשת.
בעקבות הדרך של נוני ואמא תוכלו ליצור עם הפעוטות "מסלול" בכיתת המעון שמתאר את הדרך מהבית למעון ובחזרה: "עכשיו עוצרים. עוד מעט חוצים את הכביש." "עכשיו קופצים מעל השלולית." "עכשיו הגענו למעון / הביתה!"
תוכלו לעודד את עצמאות הפעוטות ולתרגל תלייה של התיק האישי על המתלה במקום המיועד לכך. קשר עם הבית – שתפו את ההורים ובקשו מהם לתת לפעוט לתלות את התיק בעצמו כשהוא חוזר הביתה, להוריד את התיק מהמתלה כשהוא יוצא למעון, ואם אפשר – גם לסחוב אותו בדרך. הפעוטות ייהנו מתחושת המסוגלות. תיבת פעילות – תוכלו להכין תיבת פעילות ובה תיקים מסוגים שונים, כמו תיק גב, תיק צד או תרמיל.
בסיפור מוזכרים בגדי חורף שונים: מעיל, כפפות, צעיף, כובע. כדאי להביא לכיתת המעון בגדים או תמונות של בגדים ולמיין אותם לבגדי קיץ (חולצה קצרה, כובע מצחייה, בגד ים…) ולבגדי חורף (מעיל, צעיף, כובע צמר, כפפות…). משחק התאמה – אפשר להתאים בין הבגד לפעולת הלבישה שלו: צעיף כורכים סביב הצוואר, כפפות עוטים על הידיים, כובע חובשים על הראש. אפשר לחזור ולהיזכר בזברה שלובשת פיג'מה. להעשרה – פועלי לבישה בעברית, האקדמיה ללשון העברית
אפשר לשוחח על גמישות ועל יציבות בחיים. כדאי לשתף בדוגמאות מחיי היום-יום במצבים שבהם אנחנו מתנהגים כמו ארז ולא מוכנים לזוז מעמדתנו, ובמצבים שבהם אנחנו גמישים ומשנים את התנהגותנו או את דעתנו – מה קורה כשמסתבר שהרצונות שלנו לא יכולים להתמלא כפי שציפינו?
יושבים על הברכיים, זה מול זה, . שואפים אוויר פנימה ומרימים את הזרועות לצדי הגוף עד שהן מגיעות למעלה. לאחר מכן נושפים את האוויר החוצה תוך הורדת הזרועות קדימה. כדאי לתרגל קצת בכל פעם ולהוסיף תרגילים נוספים. לבריאות!
מה ההפך של קנה? – ארז! ומה ההפך של חם? – קר! וההפך של ישן? גמיש? יציב? חמוץ? תינוק? – כל אחד מהמשתתפים אומר בתורו מילה, והשאר צריכים למצוא את המילה ההפוכה. ומה ההפך של… הפוך?
כיצד כדאי לקרוא? סיפור בקריאה משתפת וחוזרת! "הקנה והארז" הוא סיפור מחורז ומהנה. הוא מתאים מאוד לחוויית קריאה חוזרת ופעילה בזכות שלל רובדי השפה והמילים המיוחדות שבו.
קריאה חוזרת היא קריאה שנייה שנלווים לה שיח, התבוננות באיורים והבהרת פירושי מילים. מה היא מפתחת? היא מעודדת השתתפות של הילדים בתוכן, בפרשנות ובהסקת מסקנות וכך מזמנת היכרות עם נקודות מבט שונות ותורמת לפיתוח חשיבה אנליטית ויצירתית.
במהלך הקריאה:
כדאי לייצר הפוגות נקודתיות וקצרות, שכן המטרה היא לגייס את התלמידים לסיפור ולהעלות את רמת העניין והמתח בו מבלי לפגום ברצף הסיפורי.
תוכלו "לסמן" יחד מילים לאורך הסיפור לחקר משותף בהמשך: המילה "רָצוּץ", לדוגמה, מתארת את הקנה ומרמזת לביטוי "מִשְׁעֶנֶת קָנֶה רָצוּץ", שמציין דבר רעוע שלא ניתן לסמוך עליו. כדאי להסביר את המילה בעזרת קנה דק ושבור ולחבר יחד משפטים שהמילה "רצוץ" מופיעה בהם, למשל: "התעייפתי מאוד, אני רצוץ וחייב לנוח" או "אי אפשר לסמוך עליו, הוא לא יכול לעזור לנו. לסמוך עליו זה כמו להישען על קנה רצוץ".
אפשר להביא לכיתה קנה גמיש וענף קשיח, לתת לתלמידים למשש אותם ולחוש אותם ואז לערוך יחד בֶּדק והשוואה: אילו תכונות יש לארז? ואילו תכונות יש לקנה? האם ניתן לכופף את שניהם? האם הם נשברים? פעילות זו יכולה לשמש גם הטרמה לסיפור.
להתעקש או להתגמש? – הסיפור נכתב בהשראת הביטוי התלמודי: "לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם רַךְ כְּקָנֶה וְאַל יְהֵא קָשֶׁה כָּאֶרֶז". תוכלו לשאול: איזה מין אדם מתואר כרך וגמיש כקנה? איזה מין אדם מתואר כקשה כארז? האם, לדעתכם, ציפורה עקשנית או גמישה? מתי אתם מתנהגים כמו קנה יותר מאשר ארז ולהפך?
אפשר לחשוב יחד לאילו מצבים הביטוי מתאים ולשלב אותו בשיח היומיומי בכיתה. חשוב לעמוד על כך שבמצבים מסוימים עדיף לנהוג בעיקשות כשל הארז, ובמצבים אחרים – בגמישות כשל הקנה מתאימה יותר.
בחירות אישיות ואי-הסכמה – תוכלו להתבונן יחד בהתנהלות השונה של ציפורה ודרורה ובאי-ההסכמות ביניהן ולהסתמך על ציטוטים מהסיפור. זוהי הזדמנות מופלאה ללמוד כיצד להתנהל באי-הסכמה עם חבר, כיצד להתווכח באופן שמכבד דעות או בחירות מנוגדות, כיצד לנהוג כשמעליבים חבר – האם להתגמש או דווקא לעמוד לצידו ולנהוג כארז?
פעילות עימות – ניתן לבחור נושא הקרוב לליבם של התלמידים ולהתחלק לשתי קבוצות, למשל: חובבי חורף וחובבי קיץ או כל נושא שקשור לעולמם של הילדים ומעסיק אותם. כל קבוצה תוכל להכין ציורים ושלטים שמתאימים לעמדה שלה ולגבש יחד טיעונים לחיזוק העמדה ואז לנהל בין הקבוצות עימות מכבד ומפרה שיטפח גמישות מחשבתית ויותיר תחושת עשייה מרגשת.
תנוחות שונות – אפשר לעמוד יציבים וחזקים כארז ואז להתנועע בְּרַכּוּת כמו קנה. במהלך התרגילים כדאי לבדוק מתי סייעה להם היציבות ומתי הגמישות? אילו תרגילים מהנים יותר?
יצירה – ניתן ליצור עם חומרים קשיחים, כמו בקבוקים, ולעטר עם חומרים רכים, כמו פלסטלינה. בזמן היצירה אפשר לחוש בידיים את ההבדל בין החומרים, אך לפני כן תוכלו להקדים ולשאול: האם ראיתם פעם פלסטלינה נשברת? מה יקרה אם נזרוק אותה על הרצפה? ומה יקרה אם נעשה זאת לבקבוק הזכוכית? האם ניתן לייצב חפץ דווקא בעזרת פלסטלינה?
מיון חפצים וחומרים – ניתן להביא מהבית ומהסביבה עוד חומרים או חפצים, למיין אותם לקשיחים ולגמישים ולהניח אותם בתיבת מיון ייעודית.
גמישות מחשבתית מעצימה את היכולת להתמודד כראוי עם שינויים סביבתיים ועם חוויות אישיות ותורמת לכישורים החברתיים. ניתן לטפח אותה באמצעות משחקים שונים, כגון:
משחק כרטיסיות – הפעלת הדמיון ודיון בקבוצות קטנות:
על גבי הכרטיסיות מציינים מצבים שונים במלל או בתמונות ועל התלמידים להעלות פתרונות. לדוגמה, שתי כיתות רוצות את המגרש באותו הזמן. מה ניתן לעשות?
משחק המילים "כן/לא/שחור/לבן" בהיפוך: התלמידים נשאלים שאלות, אך אינם יכולים להשתמש במילים הללו כתשובה. הם נדרשים להגמיש את מחשבתם ולמצוא מילים חלופיות.
הקריאה בספר מציעה היכרות של הפעוטות עם הביטוי "חם בלב". תוכלו לספר להם מה מחמם את ליבכם בחג או בכלל. חיוכים, קריאה משותפת בספר, חיבוק? כדאי לשאול – מה גורם לילד או לילדה שלכם להרגיש חום בלב, ואיך אפשר לחמם לב של מישהו אחר.
חנוכה הוא חג של אירוח ושל הכנסת אורחים: כדאי לשתף את הפעוטות באירוח: לתכנן במשותף כיצד תקבלו את פני האורחים, כיצד תפתחו להם יחד את הדלת ותברכו אותם במילים חמימות, ובאילו מאכלי חג תכבדו אותם. אפשר להכין יחד שלט "ברוכים הבאים" ולקשט אותו. להצעה לשלט "ברוכים הבאים" – חפשו בדף הספר באתר או בפינטרסט של ספריית פיג'מה "חג מדליק".
איך חגגתם אַתֶּם ההורים ביַלדוּת? תוכלו להתבונן יחד בתמונות מהאלבום ולספר לילדיכם על חוויות וזיכרונות שלכם מחג החנוכה. איורים וסיפורים כדאי להתבונן יחד באיורי הספר, לחפש את סמלי החג – סביבונים, חנוכייה, סופגניות – ולשוחח על חוויות החג של הפעוטות, אם לקראת מסיבת חנוכה מתוכננת או לאחריה ואם לקראת הדלקת נר או מפגש משפחתי במהלך החג.
היכן מתחבא נר החנוכה? – במשחק "חם-קר" ימצאו הילדים נר שהחבאתם בבית, באמצעות המילים "חם" ו-"קר": כאשר הפעוט או הפעוטה מתקרבים בחיפושיהם לנר, מכוונים אותם במילה "חם" ומעודדים אותם להמשיך ולחפש: "אתם מתקרבים, חם מאוד, מתחמם…!" . כאשר הם מתרחקים ממקום המחבוא, אומרים את המילה "קר" וממשיכים לעודד, ואם צריך מציעים רמז ועזרה.
קריאה בספר מאפשרת הכנה מרעננת לחג תוך שימת דגש על חום הלב, על הכנסת אורחים, על אור הנרות ועל האור שבלב. כדאי להכיר לפעוטות את המושג "חום הלב" – אילו דברים מחממים את לב הפעוטות: חיבוק ונשיקה? מפגש עם בני משפחה?
האיורים מחממי הלב של רעיה קרס ממחישים את הסיפור ומביעים את תחושות השמחה, החום והנועם שבבית. כדאי להתבונן באיורים, לחוש את האווירה שעולה מהם ולהתעכב על הדמויות ועל רגשותיהן – איזה מבין האיורים אהוב על הפעוטות חנוכה משפחתי במיוחד?
חג החנוכה הוא הזדמנות לחזק נקודות אור – תכונה, התנהגות או יכולת – שיש בכל אחד ואחת. לצוות המעון – תוכלו לשבת יחד ולנהל סבב תשובות לשאלה "מהו האור שבי?". כדאי ליצור לוח משותף. לילדי המעון – תוכלו לספר לכל פעוט בדרך פשוטה ומובנת מה טוב בו, לכתוב זאת על גבי בריסטול בצורת נר, לקשט את הנר ולהציג אותו לפני כיתת המעון והמשפחה.
נרות חנוכה הם השראה ליצירות בצבעים חמים: אדום, יוצרים לקראת חג האוּרים כתום, צהוב, או חום. אפשר, למשל, ליצור בצבעי ידיים בגוונים אלו כשברקע מתנגנת מנגינה “חמה", שמחה וקופצנית. אפשר גם לחלק לפעוטות נייר צלופן בצבעי האש כדי להתבונן דרכו במה שסביבם – איך העולם נראה כשמתבוננים בו כך.
אוהבים את המשחק "ים–יבשה"? אפשר להתאים אותו לחנוכה: צרו על הרצפה מעגל גדול בעזרת חבל והגדירו את השטח שבתוך המעגל כאור ואת כל מה שבחוץ כחושך. כשתגידו "אור" – על הפעוטות לקפוץ פנימה, וכשתגידו "חושך" – עליהם לקפוץ החוצה. תוכלו לשחק באופן דומה גם באמצעות אמירת המילים "חום" ו"קור".
חג החנוכה עבר, ומה עכשיו? מומלץ לעבד את החוויות שהפעוטות חוו: איך היה החג? עם מי חגגתם? מה אכלתם? איך הרגשתם? תוכלו לבקש מההורים לשלוח תמונות מאירועי החג ולהיעזר בהן במהלך השיחה. כחלק מעיבוד חוויות החג כדאי לשוב ולקרוא את הסיפור ולהתבונן באיורים. חוויית הקריאה תהיה שונה אחרי שהפעוטות חוו את החג בעצמם.
איך תלמידי הכיתה דואגים זה לזה כאשר אחד מחבריהם חולה ונעדר מהלימודים? תוכלו לאסוף רשימת הצעות כיצד ניתן לשמח חברים חולים, למשל: מכתבים, שיחות טלפון, הודעות מוקלטות בווטסאפ, ואם מתאפשר )ולא מידבק( – ביקור חולים. אפשר למַנות ועדת ביקור חולים כיתתית שתשים לב מי מבני הכיתה חסר ותדאג למתנדבים שישַׂמחו את החולים.
המלך גב-גב שבר את שיא השינה וישן במשך חמישה ימים! שאלו את התלמידים: מהו שיא? תוכלו להביא לכיתה את ספר השיאים של גינס ולהתרשם משיאים של ספורטאים, של אנשי תרבות ועוד. כדאי לחשוב יחד: אולי הייתם רוצים לשבור שיא? אפשר גם לתכנן יום שיאים בית ספרי בהשתתפות כל השכבה.
תוכלו לשחק ”טלפון שבור“ בגרסה מצוננת: יושבים במעגל. ילד אחד סותם את האף ולוחש מילה באוזנו של החבר שיושב לצידו. המילה נלחשת מאוזן לאוזן עד שהיא מגיעה לאוזני הילד האחרון במעגל. האם הצלחתם לפצח מהי ”המילה המצוננת“?
האם התלמידים יודעים מה משמעות השם ”מרחשוון“? אולי אחד הילדים נולד בחשוון? זו הזדמנות ללמד את חודשי השנה העבריים ולהאזין לשיר של נעמי שמר ’‘שנים-עשר ירחים‘‘.
האף של מרחשוון סתום והוא מצונן נורא, או כפי שכתוב בספר, ״בצודד דורא״. האם אתם מצליחים להבין מה הוא אומר? תוכלו לסתום את האף ולהקריא את המילים שאומר מרחשוון. אפשר לבקש מילדיכם לתרגם מילים בשפת הצינון למילים בעברית ולהמציא מילים ״מצוננות״ חדשות.
תוכלו לשאול את ילדיכם מי לדעתם המציא את הסיפור, שוש או מרחשוון. אפשר להמציא יחד סיפור בהמשכים. התחילו במשפט הראשון, בקשו מילדיכם להוסיף עוד משפט, וכך הלאה עד שתרקמו יחד סיפור שלם. אפשר לכתוב ולאייר את הסיפור המשותף שיצרתם.
מרחשוון הוא שם מוזר לארנב! האם ילדיכם יודעים שלחודש חשוון קוראים גם מר־חשוון? בארמית פירוש המילה ״מר״ הוא טיפה, ובחודש זה אנו מצפים לטיפות של גשם. ויש האומרים כי הוסיפו את המילה ״מר״ כי בחודש זה אין חגים. האם ילדיכם מכירים את שמות חודשי השנה העברית? אפשר לבדוק באיזה חודש עברי נולדו בני המשפחה ולהכין יחד לוח שנה משפחתי.
היום המצונן של מרחשוון
שְׁמִירָה
האם אתם מכירים חבר מהכיתה של ילדיכם או מישהו בסביבתכם שאינו בקו הבריאות?
האם אתם מכירים חבר מהכיתה של ילדיכם או מישהו בסביבתכם שאינו בקו הבריאות? אפשר לחשוב יחד על דרכים לשמח אותו, למשל בברכה מצוירת, בשיחת טלפון, במשלוח מאכל טעים או בביקור של ממש, כולל סיפור!
בחיבור לנושא השנתי: שומרים על ייחודיות שומרים על אחדות: האם לכולם אותו יחס לגשם ומים? אפשר לשאול את הילדים, מי אוהב להירטב? מי אוהב להיות בחוץ בגשם? מי לא? איזו עונה עדיפה עליכם – קיץ או חורף? אפשר לקשט לוח קיר בדעותיהם של הילדים.
שעשועי מילים וחרוזים: שירה נכתבת בשפה שונה מסיפורים, לרוב שירים קצרים והם נכתבים בשפה "רזה", כאשר ניתנת חשיבות רבה למקצב ולחריזה. אפשר ללוות את הקריאה בכלי הקשה או במחיאת כפיים, להמציא חרוזים משלכם ולהשתעשע במשחקי מילים.
משחקי מים: גשם בחוץ, החצר מוצפת ואין אפשרות לשחק בחוץ או לצאת לטיול. מה עושים? מכריזים על "חגיגות הספר הרטוב" בתוך הגן!
כדאי לבחור את הפעילויות שמתאימות לך ולילדים – וכמובן, לשלוח לנו תיעוד ותמונות מחגיגות הספר הרטוב בגן שלכם!
– ממלאים קערות עם מים ונוזל כלים ומפריחים בועות סבון
– עורכים ניסויים מדעיים, מה צף ומה שוקע?
– מקימים מסלול מכשולים של "שלוליות בגן": מפזרים חישוקים על הרצפה ולפי ההוראות מדלגים מעליהם, נעים כמו חיות שונות, הולכים בהליכת עקב בצד אגודל, קופצים על רגל אחת…
– מביאים לגן מגפיים גדולים ומשחקים מרוץ שליחים של הליכה במגפיים הגדולים
– מציירים בצבעי מים
– שרים שירי מים וחורף
– מכבסים צעצועים ובגדי בובות בתוך גיגיות מים
– משחקים "מחבואים" או "נחש מי" מאחורי מטריות
– מקימים תזמורת "מנגנים גשם" בעזרת נקישה בלשון, תיפוף על כפות הידיים ורקיעות ברגליים
– מכינים מקלות גשם מחומרים שונים
– עורכים תערוכה של ספרי חורף וגשם: כדאי לבקש מההורים והילדים להביא מהבית ספרים, לערוך תצוגה ולקרוא אותם יחד.
הספר הרטוב
שְׁמִירָה
להבדיל מסיפור, אוסף שירים אפשר לקרוא בכל סדר שרוצים
להבדיל מסיפור, אוסף שירים אפשר לקרוא בכל סדר שרוצים. אילו שירים אתם וילדיכם אוהבים במיוחד? אתם מוזמנים לקרוא את השירים בספר שוב ושוב, להתבונן יחד באיורים, ובכל פעם לבקש מילדיכם לבחור שיר אחר.
כשהגשם יורד לא תמיד אפשר לצאת מהבית. תוכלו להכין קופסת משחקים לימים גשומים. מבקשים מהילדים לקשט קופסת נעליים ריקה. בתוך הקופסה שומרים הפתעות ל להפרחת בועות ְ קטנות: מדבקות, צבעים, מָכ סבון, וגם פתקים מצוירים ובהם רעיונות לבילוי משפחתי ביום גשום )שעשועי מילים, קריאת ספרים, אפייה ועוד(. את הקופסה מטמינים, ופותחים אותה רק בימים גשומים!
האם כבר ירד היורה? כמה גשם יֵרֵד השנה? ילדיכם יכולים להיות שותפים לציפייה ולמעקב אחר הגשם ולהכין איתכם לוח מעקב. בכל ערב בחודשי החורף מציינים בציור אם ירד גשם באותו היום. בתום העונה אפשר לספּור יחד את הימים שירדו בהם גשמי ברכה.
האם אתם מַכירים עוד שירים וסיפורים על גשם ומים (למשל "שלולי" מאת מירה מאיר, "מגפיים" מאת מרים רות, "סיפור על גשם" שעיבדה רות קלדרון)? אפשר לחפש אותם בבית או בספרייה להתכרבל יחד בפינה חמה (ויבשה) של הבית ולקרוא אותם.
הספר הרטוב
שְׁמִירָה
צפו בגננת איקה מאשכול גני מיחא חיפה מקריאה את הסיפור בליווי שפת הסימנים
תוך כדי קריאת הסיפור אפשר להיעזר בבובות של הדמויות השונות: חיפושית, נמלה, עכביש וחתול. תוכלי ללמד את הילדים, לפני הקריאה, את שירתו של הגשם: "טיף טף, טיף טיף טף", ובמהלך הקראת הסיפור הילדים יכולים להצטרף בכל פעם שהגשם מטפטף.
הילדים יכולים לגלם את הדמויות בספר ולהמחיז את הסיפור. כדאי גם להוסיף לפינת התחפושות מחושי נמלה, זנבות או אזני חתולים, תחפושות של עכביש וחיפושית, וכך יוכלו הילדים לשלב את הסיפור במשחק הסוציו-דרמטי שלהם.
אפשר לצאת לחצר ולחפש חיפושיות. ואולי יש לכם פינת חי בגן? הטיפול בחיות נותן לילדים הזדמנויות לתרגל עזרה וחמלה. הילדים יבינו שיש כל מיני דרכים לעזור, לא כל חיה צריכה ליטוף או טיול בחוץ, חשוב להביט היטב ולהבין מה הצרכים של כל אחת.
בעקבות הסיפור תוכלי לשלוח להורים ציור של חיפושית ולבקש מהם לכתוב בו דוגמא כיצד הילד עוזר בבית, לאחים או לחיית מחמד. אפשר להציג את "חיפושיות העזרה ההדדית" על לוח בגן.
להתחבא מפני הגשם יכול להיות משחק נהדר. אפשר להשמיע בגן אחד משירי הגשם האהובים, בכל פעם שהופכים מקל גשם והוא משמיע קולות של טפטוף, הילדים רצים לחפש מחסה במקומות שונים בגן.
מה אמרה הנמלה? כדאי להתבונן יחד באיורים ולחפש לאורך הסיפור את המפגש של החיפושית עם כל אחת מהחיות: הנמלים, העכביש והחתול. תוכלו לבקש מילדיכם לספר את הסיפור במילים שלהם ולשוחח על ההבדל בין התגובה של עידו לתגובתן של החיות.
מה עושה החיפושית? תוכלו לצאת לחצר או לגן השעשועים ולחפש חיפושיות. אולי תמצאו אחת בין העלים או, כמו בסיפור, בארגז חול? אפשר להניח את החיפושית בעדינות על היד. האם היא מדגדגת את כף היד? האם היא נשארת לנוח או מיד פורשת כנפיים ועפה לדרכה? חשוב כמובן להחזיר את החיפושית לטבע.
חיפושיות מאבנים קטנות תוכלו לאסוף אבנים עגולות וחלקות בגדלים שונים, לצבוע אותן בצבע גואש אדום, ולאחר שהצבע מתייבש לסמן עליהן קו חוצה בצבע שחור ונקודות לבנות. והנה יש לכם משפחה של חיפושיות!
מדגדגים את הדמיון דמיינו איך הרגיש עידו כשהחיפושית דיגדגה בידו ואיך הרגישה החיפושית הקטנה. אפשר לבקש מהילדים לקער את ידם ולדגדג להם את היד הקעורה. תוכלו לדמיין את החיפושית מטיילת על הבטן ולהמשיך לדגדג בנעימות זה את זה.
מסתתרים מהגשם החיפושית מצאה מחסה בידו של עידו. תוכלו לשוחח עם ילדיכם כיצד אנחנו מסתתרים מפני הגשם. אפשר לחפש בבית מטריות, כובעים או כל חפץ אחר שיכול להגן עלינו בגשם. כדאי גם לצאת החוצה ולהצביע על מבנים, תחנות אוטובוס וכניסות לחנויות בדרך לגן. האם גם הם מספקים מחסה מהגשם?
מה לובשים בחורף? תוכלו לגשת יחד לארון ולחפש בו בגדים לחורף: גופיות, כפפות, גרביים, מגפיים, מטרייה. תוכלו לשחק יחד משחק שבו אתם עוצמים עיניים, אומרים שם של פריט לבוש וסופרים עד עשר. האם ילדיכם מספיקים ללבוש את הפריט לפני שאתם פוקחים עיניים?
חזאים צעירים: מגיל צעיר ילדים יכולים לעקוב אחר מזג האוויר. לקראת היציאה מהבית אפשר לבקש מהם להסתכל על השמיים ולדווח לכם – האם רואים שמש או עננים? האם כדאי ללבוש מעיל, האם צריך לקחת מטרייה?
מלבישים את הבובות לחורף: האם גם לדובי ולבובות של ילדיכם יש מעיל, כובע, צעיף? תוכלו לחפש בדים או בגדי תינוקות משומשים ולעזור גם לבובות להתכונן לחורף הגשום.
מציירים חורף על החלונות: בימים קרים וגשומים אפשר לצייר על אדי הקור שמופיעים על חלונות הבית. תוכלו לצייר עננים ולהזמין את הילדים לסמן באצבע את טיפות הגשם. אפשר להוסיף שלוליות ואולי אפילו מטרייה. כדאי לחזור לחלון אחרי שעה, מה קרה לציור?
משחקים לימים גשומים: לוקחים קופסת נעליים ומכניסים לתוכה הפתעות קטנות כמו מדבקות, צבעים מיוחדים, מְכל להפרחת בועות סבון ועוד. את הקופסה מטמינים, ופותחים אותה רק בימים גשומים!
אוהבים את הגשם ואת הקור? גם בימי החורף אפשר לצאת לטייל בחוץ! תוכלו להתבונן בעננים ולגלות למה הם דומים. האם אפשר לראות בהם פרצוף של אדם או של חיה? אולי יתמזל מזלכם וגם על ראשכם יִפלו טיפות של גשם? בשעת הטיול אתם יכולים לשוחח – מה כיף ומה פחות נעים לכם בחורף? איזה ריח יש לאוויר? איך העצים נראים בחורף? תוכלו לאסוף עלי שלכת, לקפוץ בשלוליות ולהרגיש את הרוח הנושבת.
תוכלי להכין 'ענן אומר' כאביזר המחשה לסיפור. על זוג כפפות או גרביים מדביקים צמר גפן או אקרילן. על הענן מדביקים עיניים ופה, גורבים על היד והענן יכול להפוך לאורח קבוע בימי גשם. אפשר גם להכין עם הילדים כפפות עננים, בעזרתן הם יספרו את הסיפור ואותן הם ייקחו הביתה יחד עם הספר.
העננים אמרו לי
שְׁמִירָה
כדאי לקרוא את הספר בקבוצות קטנות ולאפשר לילדים להביט באיורים היפים
כדאי לקרוא את הספר בקבוצות קטנות ולאפשר לילדים להביט באיורים היפים. בקשי מהילדים לחפש את העננים ופריטי לבוש מיוחדים לחורף של הילד. אילו חיות מופיעות בסיפור ומה הן עושות? מה עושה אמא לאורך הסיפור?
ריקוד הגשם: אפשר ליצור גשם שאינו מרטיב ולשמוח בו בתוך הגן. מחברים אל מטריה פסי ניילון שקופים וארוכים, עליהם מדביקים טיפות נייר כחולות. את עומדת באמצע ומחזיקה גבוה את המטריה, כל ילד מחזיק פס גשם ורוקדים יחד לצלילי שירי גשם.
אפשר להכין עם הילדים כלי לאיסוף מי גשם. מקשטים יחד בקבוק פלסטיק או דלי ומעמידים אותו במקום פתוח בחצר. הילדים יכולים לעקוב אחר הצטברות המים ולבדוק כמה זמן לוקח לו להתמלא.
ילדים רבים מצפים לגשם ומתאכזבים כשהוא לא בא. קריאת הסיפור עשויה לסייע לך לחזק את התמודדות הילדים עם שינויים בתכניות, עם אכזבות, תסכולים ודברים שאינם נמצאים בשליטתנו.
האם אתם מכירים סיפורים נוספים על גשם, למשל "מגפיים" מאת מרים רות, או "שלולי" מאת מירה מאיר? תוכלי לבקש מההורים לחפש בבית ספרים על גשם ולקרוא אותם יחד במעון. {רעיונות לפעילות סביב "מגפיים" ו"שלולי" באתר של ספריית פיג'מה}
האם הילדים יודעים ללבוש מעיל לבד? למדו אותם להניח את המעיל על הרצפה כשהפתח של הצווארון קרוב אליהם, השרוולים פרושים לצדדים והחזית (החלק הפתוח) פונה לכיוון התקרה. מכניסים את הידיים לשרוולים, מרימים אותן בתנופה, המעיל מתרומם מעל לראש ונוחת על הגב.
מרים רות כתבה ספרים רבים שמוכרים לילדים, לדוגמה "מעשה בחמישה בלונים", "תירס חם", "הבית של יעל" ועוד. אפשר להכיר לילדים את הדמות והיצירות של מרים רות ולבקש מהם לחפש בבית או בספרייה ספרים נוספים שלה. אפשר להציע לילדים להביא את הספרים לגן לתצוגה.
צפריר שואל, "אמא! מתי כבר יבוא הגשם?" כמו ילדים רבים גם צפריר מצפה לגשם ומתקשה לחכות. הציעו לילדים לשים לב לשינויים במזג האוויר שמבשרים על בוא עונת הגשמים (למשל: ציפורים נודדות, היום מתקצר, השמים מתכסים בעננים). זו גם הזדמנות לשוחח על דברים שנמצאים בשליטתנו לעומת אחרים שלא.
מגפיים
שְׁמִירָה
להעצים את יכולות הילדים ולהיזכר בדברים שהם יכולים לעשות היום
"צפריר היה עוד קטן בחורף שעבר": זו הזדמנות להעצים את יכולות הילדים ולהיזכר בדברים שהם יכולים לעשות היום, ולא יכלו לעשות בחורף שעבר. אפשר לבקש מההורים לרשום דבר אחד שמציין את גדילת ילדיהם מאז החורף שעבר ולהציג את ההישגים וסימני ההתפתחות בפני כולם.
ילדי הגן יכולים להיות שותפים לציפייה ולמעקב אחר הגשם. תוכלי לערוך תורנות בקרב הילדים, ובה בתחילת מפגש בוקר מידי יום יוצא ילד אחר לחצר ומדווח לקבוצה מהו מזג האוויר. בעקבות הדיווח אפשר להכין לוח מעקב בגן. בתום העונה ניתן לספור יחד את הימים שבהם ירדו גשמי ברכה.
הילדים יכולים להכין כלים לאיסוף מי גשם. חותכים בקבוק פלסטיק ומסירים את החלק העליון שלו. (היזהרו לא להיחתך מהשוליים החדים!) את הכלים לוקחים הילדים הביתה למעקב אחר הגשם בקרבת הבית. כדאי להכין כלי נוסף ולמקם אותו בחצר הגן. כאשר הבקבוק מתמלא יכולים הילדים להחליט כקבוצה כיצד להשתמש במים שהצטברו.
מגפיים
שְׁמִירָה
לשתף את קהילת הגן או גופים חיצוניים ביוזמה שתספק בגדי חורף למשפחות שידן אינה משגת.
האם אתם אוהבים את הגשם? בעקבות הסיפור אפשר לשוחח עם ילדיכם: האם, בדומה לצפריר, הם אוהבים את הגשם? למה? מי זקוק לגשם, מי נהנה ממנו?האם אתם מכירים עוד סיפורים, שירים ואגדות בנושא הגשם? תוכלו להתכרבל יחד בפינה חמה של הבית ולספר סיפורי גשם.
צפריר שואל, "אמא! מתי כבר יבוא הגשם?" כמו ילדים רבים גם צפריר מצפה לגשם ומתקשה לחכות. הציעו לילדיכם לשים לב לשינויים במזג האוויר שמבשרים על בוא עונת הגשמים (למשל: ציפורים נודדות, היום מתקצר, השמים מתכסים בעננים) אפשר גם לשוחח על דברים שנמצאים בשליטתנו לעומת אחרים שלא.
"צפריר היה עוד קטן בחורף שעבר": אפשר להיזכר בדברים שילדיכם יכולים לעשות היום, ולא יכלו לעשות בחורף שעבר. ניתן לבדוק אם הנעליים, הבגדים והמגפיים של החורף שעבר מתאימים לילדיכם ולהפנות את תשומת לבם לגדילה ולצמיחה שלהם.
ילדיכם יכולים להיות שותפים לציפייה ולמעקב אחר הגשם. אפשר להכין יחד לוח מעקב. כל ערב בחודשי החורף מציינים בציור אם ירד גשם באותו יום. בתום העונה ניתן לספור יחד את הימים שבהם ירדו גשמי ברכה.
אפשר להכין יחד כלי לאיסוף מי גשם. חותכים בקבוק פלסטיק ומסירים את החלק העליון שלו (היזהרו לא להיחתך מהשוליים החדים!). ממקמים את הבקבוק הריק בשטח פתוח מחוץ לבית או תולים אותו עם חוט ברזל מחוץ לחלון. כמה זמן לוקח לו להתמלא? ילדיכם יכולים לעקוב אחר הצטברות המים בבקבוק ולהחליט כיצד להשתמש במים שהצטברו.
תוכלו להכין קופסת רעיונות למשחק ולבילוי בימים גשומים. מבקשים מהילדים לקשט קופסת נעליים ריקה. בתוך הקופסה אפשר לשמור הפתעות קטנות כמו מדבקות, צבעים, גולות, מיכל להפרחת בועות סבון , וגם פתקים מצוירים עם רעיונות לפעילות משפחתית ליום גשום (שעשועי מילים, קריאת ספרים, בישול ואפייה ועוד). את הקופסה מטמינים, ופותחים אותה רק בימים גשומים!
ילדים וילדות אוהבים לשחק במשחקי דמיון. הם נהנים להעמיד פנים שהם מבוגרים, להתנסות ב"נהיגה" ברכב, להכין "עוגה" מבוץ ולשחק עם חבר דמיוני. אפשר לשחק עם הילדים בחפץ כגון בובה, סיר או מכונית צעצוע ולשאול לאן אנחנו נוסעים? מה נבשל יחד? מה אומרת הבובה?
רון רואה את שלולי בשלולית, אבל בעצם זו דמותו שלו שמשתקפת במים. אפשר לשחק במשחק ״מַרְאָה״: שניים מבני המשפחה עומדים זה מול זה ולפי תור, אחד עושה ״פרצוף״, מזיז ראש או רגל, והשני מנסה לחקות אותו.
יש כבר שלוליות בחוץ? – אפשר לנעול מגפיים, להתלבש היטב, לצאת החוצה ולקפוץ בשלוליות. ואם לא מתאים לצאת החוצה? אפשר להכין ״שלולית״ מחבל או מנייר, ולקפוץ פנימה והחוצה ככל שתרצו…
הטרמה לסיפור – תוכלו להתבונן באיור הכריכה ולשאול: איזו מילה מזכירה המילה "שלולי"? כמה דמויות מופיעות בכריכה?
שיחה – כדאי לחזור ולקרוא את הסיפור בכמה מפגשים ובכל מפגש לשוחח על נושא שונה. תחילה רצוי לוודא שהסיפור מובן, ושהילדים מבינים ששלולי היא דמותו של רון המשתקפת במים. לשם כך ניתן לשאול: למה רון אהב שלוליות? איזה סוד הוא הסתיר? את מי הוא חיפש בשלולית? למה שלולי נעלם כשהשמש זרחה? למה שלולי היה עצוב? האם שלולי יחזור? ואם כן, מתי?
החבר של רון – לילדים רבים בגיל זה יש חברים דמיוניים. תוכלו לשאול:
למה רון כל כך אוהב לבלות עם החבר שלו? מה מיוחד בחבר שלו?
חבר משלי – במפגשים מצומצמים או אישיים ניתן לשוחח על חברים דמיוניים ולהציע לילדות ולילדים לשתף ולספר עליהם: האם יש להם שֵם? מה הם נוהגים לעשות איתם? לא לכל אחד יש חבר דמיוני, לכן כדאי להרחיב ולשוחח על חברים וחברות בעולמם של ילדי הגן.
"זה סוד!" – כמו לרון, יש להניח שגם לילדי הגן יש סודות שהם חוששים לשתף בהם. ניתן לעסוק בנושא זה בזהירות במפגשים מצומצמים או אישיים. אפשר לשאול: מה זה סוד? אפשר לחזור לחלק המתאים בסיפור ולשאול את הילדים: למה רון התבייש לספר על שלולי? איך רון הרגיש אחרי ששיתף את אמא בסוד?
חשוב! בשיח עם הילדים בעקבות הסיפור כדאי להעלות את הנושא של סוד טוב וסוד רע. בין ילדי הגן עלולים להיות ילדים ששומרים סודות שמסתירים עוולות שחוו או שנחשפו אליהם. בזמן השיחה יש לשים לב לכך, ואם מתעורר חשד כזה, יש לעצור את השיח הקבוצתי בעדינות ולהמשיך לנהל את השיח עם הילד או הילדה באופן אישי, תוך התייעצות עם יועצת הגן או השפ"ח.
שלוליות – לאחר הגשמים כדאי לצאת ולחפש שלוליות. כחלק מההכנה לסיור אפשר לשאול: מה מעניין אתכם? מה הייתם רוצים לדעת? מה הייתם רוצים לחקור? מה יכול להיות שנראה?
שאלות שכדאי לבדוק ולחקור – איך נוצרות שלוליות ומתי? האם יש שלוליות גדולות? אילו בעלי חיים גדלים בשלוליות? מה עוד גדל בהן?
"לקטנטנים הרי יש המון יתרונות": כדאי לקרוא יחד את תחילת הסיפור ולציין את היתרונות בלהיות ענן קטן. בהמשך אפשר שוחח עם התלמידים על הגודל שלהם ולמנות דברים שרק ילדים קטנים יכולים לעשות.
ענונת
שְׁמִירָה
אפשר להתייחס ליחסי תלמידים גדולים וקטנים בבית הספר שלכם
אפשר להתייחס ליחסי תלמידים גדולים וקטנים בבית הספר שלכם: אלו טקסים ואירועים מתאימים לכלל ציבור בית הספר, ואלו מותאמים לשכבה הצעירה? האם יש חצר מיוחדת לכיתות הנמוכות, או שעות הפסקה נפרדות? האם נעשים מאמצים כדי ליצור קשרים אישיים בין גדולים וקטנים כגון חונכות, אירוח תלמידי הכיתות הגבוהות בהווי הכיתה או קיום פעילויות משותפות? האם קיימים קשרים בין תלמידי כיתות א' לבין הגנים הצמודים, שם התלמידים יכולים להרגיש "גדולים"? אולי בעקבות הסיפור התלמידים יציעו יוזמות לשינויים, אותם ניתן להציע להנהלת בית הספר?
"ענונת", "תלתלונת", "פצפונת": ענונת אוהבת את כינויי החיבה שלה. אפשר לדבר עם ילדי הכיתה על הסיומת שמשמעותה "קטן" ולהיזכר יחד במילים דומות. ניתן גם לשוחח על שמות חיבה. האם לתלמידי הכיתה כינויי חיבה? האם כל שם חיבה הוא חיובי? האם יש שמות מיוחדים שרק בן משפחה או חבר טוב קורא להם בהם?
ענונת
שְׁמִירָה
למרות היתרונות בלהיות קטן והיחס החיובי של חבריה, ענונת רצתה יותר
למרות היתרונות בלהיות קטן והיחס החיובי של חבריה, ענונת רצתה יותר. תוכלו לשוחח יחד על שאיפות ורצונות: מה היו הילדים רוצים לעשות, שהם עוד לא ניסו? האם יש דברים שהיו רוצים לעשות אך עדיין לא יכולים בגלל הגיל או הגודל? כדאי לשתף גם את ההורים. ניתן לבקש מכל צמד הורה-ילד לרשום שאיפה אישית של הילד ולצייר אותה. ציורי השאיפות יכולות לקשט את קירות הכי־ תה, כאשר את חלקן אולי ניתן כבר להגשים!
ענונת
שְׁמִירָה
כשענונת הביטה לכיוון הקול "קוה-קוה" וראתה את השלולית היבשה, היא הבינה מה עליה לעשות
כשענונת הביטה לכיוון הקול "קוה-קוה" וראתה את השלולית היבשה, היא הבינה מה עליה לעשות. תוכלו לשוחח עם הילדים: האם אנחנו תמיד יודעים כיצד לעזור למישהו? אפשר להזכיר דוגמאות מחיי הכיתה ולחלוק חוויות בהן עזרתם לאחר, או עזרו לכם, בדיוק במידה ובזמן הנכונים.
ענונת
שְׁמִירָה
האם אתם אוהבים את הגשם? בעקבות הסיפור אפשר לשוחח עם הילדים
האם אתם אוהבים את הגשם? בעקבות הסיפור אפשר לשוחח עם הילדים: האם הם אוהבים את הגשם? למה? מי זקוק לגשם, מי נהנה ממנו? בעקבות הסיפור אפשר לקרוא יחד ולערוך תצוגה של עוד סיפורים, שירים ואגדות בנושא הגשם.
הילדים יכולים להכין כלי לאיסוף מי גשם. חותכים בקבוק פלסטיק ומסירים את החלק העליון שלו. ממקמים את הבקבוק הריק בשטח פתוח בכניסה או בחצר בית הספר, או תולים אותו עם חוט ברזל מחוץ לחלון הכיתה. הילדים יכולים לעקוב אחר הצטברות המים בבקבוק, למדוד כמויות ולבדוק כמה זמן לוקח לו להתמלא. כשהמכל מלא ילדי הכיתה יכולים להחליט כיצד להשתמש במים שהצטברו.
על אף היתרונות שבלהיות קטן ולמרות היחס החיובי של חבריה, רצתה ענונת יותר. תוכלו לשוחח על שאיפות ורצונות: איזה דבר היו ילדיכם רוצים לעשות ועדיין לא ניסו? האם יש דברים שהיו רוצים לעשות, אך הם עדיין לא יכולים לעשות בגלל גילם או גודלם? אפשר לערוך רשימה של שאיפות. אולי כבר ניתן להגשים כמה מהן!
ענונת
שְׁמִירָה
כשענונת שומעת את הקול "קווה-קווה" ורואה את השלולית היבשה, היא מבינה מה עליה לעשות
כשענונת שומעת את הקול "קווה-קווה" ורואה את השלולית היבשה, היא מבינה מה עליה לעשות. תוכלו לשוחח עם ילדיכם: האם אנחנו תמיד יודעים כיצד לעזור למישהו? אפשר לחלוק חוויות של עזרה שהגשתם לאחֵר או של עזרת אחרים לכם בדיוק במידה ובזמן הנכונים.
ענונת
שְׁמִירָה
כדאי לשים לב לכינויים של העננים הגדולים וליחסם לענונת
כדאי לשים לב לכינויים של העננים הגדולים וליחסם לענונת. הם לא מקניטים אותה, הם מקבלים אותה כפי שהיא ומחבבים אותה. בעקבות הסיפור אפשר לשוחח עם ילדיכם על כינויים, על יחסים בין גדולים לקטנים ועל הרצון לעשות דברים "כמו גדולים".
ענונת
שְׁמִירָה
האם אתם אוהבים את הגשם? בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח עם ילדיכם
האם אתם אוהבים את הגשם? בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח עם ילדיכם: האם הם אוהבים את הגשם? למה? מי זקוק לגשם? מי נהנה ממנו? האם אתם מכירים עוד סיפורים, שירים ואגדות בנושא הגשם? תוכלו להתכרבל יחד בפינה חמה של הבית ולספר סיפורי גשם.
אפשר להכין יחד כלִי לאיסוף מי גשם. חותכים בקבוק פלסטיק ומסירים את חלקו העליון (היזהרו שלא להיחתך מהשוליים החדים!). ממקמים את הבקבוק הריק בשטח פתוח מחוץ לבית או תולים אותו עם חוט ברזל מחוץ לחלון. כמה זמן לוקח לו להתמלא? ילדיכם יכולים לעקוב אחר הצטברות המים בבקבוק ולהחליט כיצד להשתמש במים שהצטברו. אנו מאחלים לכם קריאה מהנה ושיחה נעימה!
ביקור חולים במסורת היהודית נחשבת מצוות "ביקור חולים" למצווה "שֶאֵין לה שיעור". כלומר: אין לה מידה מדויקת. זאת משום שכל חולה זקוק לעזרה במידה שונה, וכל מבקר יכול לסייע בצורה אחרת. לכן כל אחד מקיים אותה כפי יכולתו, ואפשר לקיים אותה פעמים רבות. המצווה נזכרת לראשונה בתלמוד, ושם נקבע כי חובה על כל אחד – גם על גדולים ומכובדים – לבקר חולים כדי להקל את סבלם. בגלל החשיבות הגדולה שיש למצוות ביקור חולים אמרו חכמים כי זהו דבר שמועיל לאדם בחייו "בעולם הזה", אבל ייזכר לו גם "בעולם הבא" (תלמוּד בבלי, נדרים לט ע"ב). בתורה מסופר על יעקב אבינו שחלה, אך כששמע כי בנו יוסף עומד לבקר אותו, השתפרה הרגשתו והיה מסוגל לקום: "וַיַּגֵּד לְיַעֲקֹב וַיֹּאמֶר הִנֵּה בִּנְךָ יוֹסֵף בָּא אֵלֶיךָ, וַיִּתְחַזֵּק יִשְׂרָאֵל וַיֵּשֶׁב עַל הַמִּטָּה" (יעקב נקרא כאן גם ישראל. בראשית מח, ב). בספר שלנו מסייעות החיות לדוב בחיזוק הגוף וגם בשיפור מצב הרוח. ביקור חולים יכול לסייע לחולה בדברים יומיומיים שקשה לו לעשות לבד, למשל לאכול, לשתות או לבלוע תרופה. לביקור יש חשיבות רבה גם בשיפור מצב הרוח של החולה, ודבר זה תורם מאוד להחלמה.
חבריו של הדוב החולה משתדלים לשמח ולעודד אותו. כל אחד תורם כפי יכולתו. איך הם עושים זאת? בחרו חיה אחת ועקבו אחרי מעשיה לאורך הספר. איזו עזרה היא מגישה לדוב?
הגירית משקה את הדוב בתה צמחים מעשבי מרפא שליקטו החברים. גם אתם יכולים להכין תה צמחים טעים ומחמם לכל המשפחה: הניחו בקנקן צמחי תבלין כמו נענע, רוזמרין, לימונית ומרווה. הוסיפו 4 כוסות מים חמים והמתיקו בדבש. מזגו לכל אחד כוס תה וקשטו בפלח לימון.
שחקו ב"כאילו חולים": תרגלו את מצוות "ביקור חולים" עם בני המשפחה. תנו לילדיכם לטפל בכם ולהרגיע אתכם, ספרו להם מה עוזר לכם כשאתם מרגישים לא טוב. זו הזדמנות פז להזכיר לילדים כי גם בכוחם לרפא אחרים!
בסוף הסיפור הדוב מבריא, ומגלה כי החברים שסייעו לו חלו בעצמם! איך "יודע" הדוב לטפל בחבריו, וכיצד הוא מצליח לעזור לכל כך הרבה חברים בבת אחת? קחו בובות מחמד והמחיזו איך הדוב מטפל בחברים שלו.
הכינו לוח קיר עם כרטיסים המציינים את שמות הילדים, ושלושה "כיסים" צבעוניים ומקושטים: כיס עבור ילדים שהגיעו היום, כיס עבור ילדים בחופשה או סידורים, וכיס עבור ילדים חולים. ילדים שהגיעו לגן, מאתרים את שמם ומכניסים אותו לכיס המתאים. ילדים שחזרו אחרי מחלה, מוצאים את שמם בכיס של ה"חולים", ומעבירים אותו אל הבריאים!
תורני "ביקור חולים": בכל פעם שאחד מילדי הגן חולה, ילד אחר מקבל פתק הביתה, בבקשה להתקשר לחבר החולה ולשאול לשלומו בשם הגן. מדבקה על החולצה עם מספר הטלפון של הילד החולה, היא תזכורת מיוחדת ומתקבלת בברכה.
"מחלות חורף" הן מידבקות, לכן אנו מנסים להימנע ממפגש ישיר של ילדים עם הילד החולה. חשבו יחד על דרכים נוספות להתעניין בשלום החולה, ולשמח אותו: לצייר תמונות וברכות, להתקשר בטלפון ולברך "רפואה שלמה!" או "ברוך רופא חולים", לשלוח ברכה דרך בן משפחה או שכן.
ערכו את פינת המשחק הסוציו-דרמטי למשחקי "כאילו חולים". בנוסף לציוד רפואי, הוסיפו קומקום וכוסות לתה, פרחים וכרטיסי ברכה. כך יתאפשר לילדים לתרגל "ביקור חולים" במשחקי "כאילו".
למרות הרצון הטוב והנסיונות השונים של חבריו, הדב בסיפור אינו מבריא מיד. שימו לב כמה פעולות נעשות, וכמה מחכות החיות עד להתאוששות של חברם. שוחחו: איך לדעתכם מרגישה הגירית כשהיא מכינה תה, והדב עדיין לא מרגיש טוב? איך הדב עצמו מרגיש כאשר מחלתו אורכת יום ועוד יום? מה הוא היה רוצה לשוב ולעשות? למה הוא מתגעגע?
הסיפור מספר על הדב שחלה בשפעת או וירוס. לפעמים אנשים חולים במחלות קשות יותר, או במחלות או פגיעות שלוקח יותר זמן להבריא מהן. דאגי להכיר את משפחות הגן. האם יש ביניהן הורה, דוד, סבים חולים? מה אפשר לעשות כדי לסייע? זו הזדמנות לגיבוש קהילת הגן, אם במשלוחי אוכל, סיוע בסידורים, או פשוט מילה טובה והבעת דאגה.
איך מקבלים את פניהם של חברים שחזרו לגן לאחר מחלה? בברכת "ברוך רופא חולים" ו"ברוך שובך לגן"!
הדב מרגיש לא טוב
שְׁמִירָה
איננו יודעים איך נראה רבי חנינא בן דוסא, אבל אנחנו יכולים לדמיין את אורח החיים באותם ימים ואת הנוף הגלילי.
כדאי לקרוא את הספר בקבוצות קטנות ולאפשר לילדים להתבונן מקרוב באיורים. העלילה פשוטה והילדים יוכלו לספר את הסיפור במילים שלהם על פי רצף האיורים. כדאי להסב את תשומת לב הילדים לדרך שבה איירה המאיירת את הגשם, ולהזמין אותם לחפש בתמונות סימנים למקום ולתקופה. איננו יודעים איך נראה רבי חנינא בן דוסא, אבל אנחנו יכולים לדמיין את אורח החיים באותם ימים ואת הנוף הגלילי.
סיפור על גשם
שְׁמִירָה
לשוחח על דברים שלא היו קיימים בתקופת התלמוד ומקלים על החורף בימינו
תוכלו לספר לילדים על הדמות המיוחדת רבי חנינא בן דוסא. ספר נוסף אודותיו חולק לגני הצעירים בתשע"ה, "התרנגולים שהפכו לעזים". תוכלי לחפש אותו ולקרוא אותו עם הילדים.
אפשר להכין עם הילדים כלי לאיסוף מי גשם. חותכים בקבוק פלסטיק ומסירים את החלק העליון שלו. ממקמים את הבקבוק הריק בשטח פתוח בכניסה או בחצר בית הספר, או תולים אותו עם חוט ברזל מחוץ לחלון הכיתה. הילדים יכולים לעקוב אחר הצטברות המים בבקבוק, למדוד כמויות ולבדוק כמה זמן לוקח לו להתמלא. כשהמכל מלא ילדי הכיתה יכולים להחליט כיצד להשתמש במים שהצטברו.
אפשר להתבונן יחד באיורים ולבקש מילדיכם לספר את הסיפור במילים שלהם. איך מגיבים בעלי החיים השונים לגשמים? כיצד בחרה המאיירת לצייר את הגשם והרוח? איננו יודעים איך נראה רבי חנינא בן דוסא, אבל אנחנו יכולים לדמיין את אורח החיים באותם ימים ואת הנוף הגלילי. נסו לחפש בתמונות סימנים למקום ולתקופה.
סיפור על גשם
שְׁמִירָה
להתחפש לדמויות השונות ולהמחיז יחד את הסיפור בפני חברים ומשפחה.
אפשר להתחפש לדמויות השונות ולהמחיז יחד את הסיפור בפני חברים ומשפחה. בשילוב תנועות והבעות פנים תוכלו לדמיין כיצד הציפורים והחיות מביעות נחת מהגשמים וצער מהפסקתם.
סיפור על גשם
שְׁמִירָה
לשוחח על דברים שלא היו קיימים בתקופת התלמוד ומקלים על החורף בימינו
האם אתם אוהבים את הגשם ומצפים לו? אפשר לשוחח על דברים שמהנים אותנו בחורף, ועל השפעת הגשם על הצמח והחי. האם פעם נאלצתם לשנות תכניות לטיול או בילוי בחוץ, בגלל תנאי מזג האוויר? תוכלו להיזכר יחד.
תוכלו להכין קופסת רעיונות למשחק ולבילוי בימים גשומים. מבקשים מהילדים לקשט קופסת נעליים ריקה. בתוך הקופסה אפשר לשמור הפתעות קטנות כמו מדבקות, צבעים, גולות, מְכל להפרחת בועות סבון, וגם פתקים מצוירים עם רעיונות לפעילות משפחתית ביום גשום (שעשועי מילים, קריאת ספרים, בישול ואפייה ועוד). את הקופסה מטמינים, ופותחים אותה רק בימים גשומים!
מי היה רבי חנינא בן דוסא? רבי חנינא בן דוסא היה תנא – חכם מתקופת המִשנה, שחי בגליל לפני כאלפיים שנה. הוא היה איש מופלא, ואגדות רבות מספרות על תכונותיו המיוחדות. הסופרת רות קלדרון עיבדה את הסיפור על רבי חנינא והגשם על פי סיפור קצר שמופיע בתלמוד הבבלי, מסכת תענית כד ע"ב: חנינא בן דוסא הוה קא אזיל באורחא [רבי חנינא היה מהלך בדרך] אתא מיטרא [בא גשם] אמר לפניו: רבונו של עולם, כל העולם כולו בנחת וחנינא בצער? פסק מיטרא [פסק הגשם] כי מטא לביתיה [כאשר הגיע לביתו] אמר לפניו: רבונו של עולם! כל העולם בצער וחנינא בנחת? אתא מיטרא [בא הגשם]
נוני ואמא בדרך מהגן 
הקנה והארז 
חג מדליק 
היום המצונן של מרחשוון 
הספר הרטוב 
חיפושית בגשם 
העננים אמרו לי 
מגפיים 
שלולי 
ענונת 
הדב מרגיש לא טוב 
סיפור על גשם 
קְרִיאָה
שִׂיחָה
שֵׁמַע
קְרִיאָה
מִשְׂחָק
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
לָצֵאת הַחוּצָה
כְּלָלִי
הַמְחָשָׁה
קְרִיאָה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
שֵׁמַע
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
הַמְחָשָׁה
מִשְׂחָק
קְרִיאָה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
כְּלָלִי
מִשְׂחָק
קְרִיאָה
כְּלָלִי
יְצִירָה
יְצִירָה
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
הַעֲשָׁרָה
מִשְׂחָק
סִרְטוֹנִים
שִׂיחָה
כְּלָלִי
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
הַשְׁרָאָה
הַשְׁרָאָה
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
קְרִיאָה
שִׂיחָה
לָצֵאת הַחוּצָה
יְצִירָה
כְּלָלִי
הַעֲשָׁרָה
הַעֲשָׁרָה
הַעֲשָׁרָה
הַמְחָשָׁה
הַמְחָשָׁה
לָצֵאת הַחוּצָה
יְצִירָה
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
לָצֵאת הַחוּצָה
יְצִירָה
הַשְׁרָאָה
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
חֵקֶר
הַשְׁרָאָה
יְצִירָה
מִשְׂחָק
לָצֵאת הַחוּצָה
יְצִירָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
יְצִירָה
כְּלָלִי
הַעֲשָׁרָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
חֲגִיגָה
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
הַשְׁרָאָה
יְצִירָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
יְצִירָה
לָצֵאת הַחוּצָה
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
סִרְטוֹנִים
מִשְׂחָק
לָצֵאת הַחוּצָה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
חֵקֶר
יְצִירָה
הַעֲשָׁרָה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
הַשְׁרָאָה
יְצִירָה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
יְצִירָה
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
לָצֵאת הַחוּצָה
בִּשּׁוּל
מִשְׂחָק
הַמְחָשָׁה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
יְצִירָה
הַמְחָשָׁה
שִׂיחָה
הַמְחָשָׁה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
הַעֲשָׁרָה
