מְקוֹרוֹת וְתַרְבּוּת
ארץ ישראל
הנופים, השבילים, הטיולים, חגיגת העצמאות – הם אשר יוצרים את החיבור ואת הזיקה בין הילדים לבין ביתם, ארץ ישראל. אל סיפורים נהדרים שעוסקים בנושאים אלו, מתווספים סיפורים על הגעגועים ועל הכיסופים למולדת, אשר טווים חוט של אהבה ושל שייכות למקום בקשר בין דורי.
סְּפָרִים
פְּעִילֻיּוֹת בְּעִקְבוֹת הַקְּרִיאָה
"שפה" שונה בבית ובגן
הסיפור חושף את הילדים לתקופה מרגשת מהעבר ומזמין שיח על רגשות ומצבים מחיי היום-יום. תוכלו לשוחח עם ילדיכם ולשאול: למה מִלכה חששה והתלבטה בלילה שלפני ביקורו של הברון רוטשילד? מה דעתכם על ההחלטה שקיבלה? האם גם בגן שלכם יש כללים שונים מאילו שבבית? אילו כללים למשל?
איך אומרים בעברית?
הנטוך? פוסטה? תוכלו לחזור לעמוד עם המילים ששלח המורה יודילוביץ לידידו, לנסות להגות את המילים ואפילו לשלב אותן במשפטים: "אתה יכול להעביר לי את ההנטוך?" אפשר גם לחשוב יחד – אילו מילים לועזיות אנחנו משלבים ביום-יום ומה החלופות העבריות שלהן? ואפשר לנסות להמציא יחד מילים עבריות חדשות.
מחפשים את החמור
שמתם לב לחמור האפור שנמצא כמעט בכל איור? האיורים בספר מלאי פרטים, צבע ומלל – תוכלו להשתהות בין העמודים, להתבונן באיורים, לגלות דברים שמעניינים אתכם ולחפש את החמור הקטן שמלווה את הסיפור.
מלכות ומלכי העברית - להורדה!
משחקים בעקבות ספרים – השפה הנמה!
⬇️ מורידים את המשחק
🖨️ מדפיסים
✂️ גוזרים
🎲 משחקים!
כל משתתף מנחש בתורו את המילה שעל הכתר של הפנטומימאי. מי יהיו מלכות ומלכי העברית?
👑 להורדת המשחק בעברית לחצו כאן!
👑 להורדת המשחק באמהרית לחצו כאן!
👑 להורדת המשחק ברוסית לחצו כאן!

האזינו לסיפור "הילדה מחולות הזהב"
רוצים לשמוע כיצד נשמעת מִלכה בעברית?
האזינו לסיפור "הילדה מחולות הזהב"!
מאת: תלמה אליגון-רוז, איורים: נעם נדב, הוצאת: כנרת.
יוצרים ומגישים: ירדן בר כוכבא הלפרין ודידי שחר
מוזיקה ונגינה: טל בלכרוביץ׳
פתיח: דידי שחר
מוכנים/ות? מת – חי – לים!
האזינו גם בספוטיפיי!
רקע היסטורי
הברון בנימין אדמונד דה רוטשילד
(1845–1934) היה דמות רבת-משמעות בעיצוב גורלו של העם היהודי ובהיסטוריה של מדינת ישראל. הוא החל לתרום ליישוב העברי בארץ החל בראשית שנות ה-80 של המאה ה-19, כשהמושבות הראשונות שהקימו "חובבי ציון", וביניהן גם המושבה ראשון לציון, נקלעו למשבר פיננסי. נציגי המתיישבים נשלחו לברון כדי לבקש ממנו סיוע דחוף לחלוצים שעלו על הקרקע. נחישותם של החלוצים ואמונתם שבו אותו בקסמן, והוא נחלץ לעזרתם ומימן את כל ההוצאות של המושבות. זו, למעשה, הייתה ראשיתו של מפעל חיים שהברון הקדיש לו את רוב שנותיו הבאות.
הגן העברי הראשון – בטרם הוקמו גני ילדים בארץ רכשו הילדים ידע מהוריהם, למדו מתוך התבוננות במבוגרים סביבם או נשלחו ל"מאיסטרות" – נשים מבוגרות שתפקידן היה לשמור על הילדים בביתן, להשגיח עליהם וללמד אותם לדבר ולקרוא. פקידי הברון רוטשילד שלחו נשים מהמושבה לגרמניה ללימודי מקצוע הגננות ושכנעו אותן לעבור אט-אט ללמד בגני הילדים הראשונים בארץ בעברית.

אסתר שפירא גינזבורג וילדי הגן העברי הראשון, 1898
דוד יוּדילֵביץ – ובגרסה המעוברתת יוּדֶה-לֵב-איש – נולד ברומניה ב-1863 והלך לעולמו בראשון לציון ב-1943. יודילביץ היה איש הארגון ביל"ו (ראשי תיבות של "בית יעקב לכו ונלכה"), סופר וחניכו של אליעזר בן-יהודה. הוא פעל להכשרת גן הילדים דובר העברית הראשון והיה מראשוני המורים דוברי העברית בבית הספר במושבה. יודילביץ אף כיהן כמזכיר ועד המושבה וערך את הספר "ראשון לציון".

דוד יודילביץ
תחייתה של שפה והיכרות עם ההיסטוריה
הסיפור חושף את ילדי הגן לתקופה היסטורית מרגשת, תקופת תחיית השפה העברית. דרך נקודת המבט של מִלְכָּה מתאפשר לקוראים הצעירים לחוות כיצד הרגישו ופעלו ילדים בעת ההיא ולהתוודע לדמויות חשובות מהעבר.
כדי שלילדים יהיה קל יותר להבין את הסיפור, חשוב להקדים ולספר להם על אותם ימים, על אליעזר בן-יהודה ועל תחייתה של השפה העברית.
ניתן גם להציג לפני הקריאה או אחריה תמונות של הדמויות שמאחורי הסיפור ושל בית הספר העברי הראשון.
רכישת שפה
שפה שונה בבית ובגן – הסיפור מסייע להבנת החוויה שחוֹוים ילדים עולים וילדים למשפחות עולים אשר מדברים עם משפחתם ועם חבריהם לגן בשפות שונות. דרך הסיפור ניתן להתייחס לקשיים הנלווים לחוויה ולהעצים את היתרון שבידיעת שפות מרובות.
כדאי לתת את הדעת להבדלים בין התקופה שבה מתרחשת העלילה, שבה התנהל מאבק למען הנחלת הדיבור בעברית, ובין ימינו-אנו, שבהם העברית רווחת ומדוברת, ויש מקום למגוון השפות שילדים מגיעים איתן מהבית.
שלום כיתה א' – בדומה למִלְכָּה, גם ילדי הגן נרגשים וחוששים לקראת יומם הראשון בכיתה א', וגם הם רוכשים את השפה העברית בכל יום ויום, והספר מאפשר להם הזדהות ושׂיח על רגשותיהם.
ניתן לקרוא בספר גם כחלק מחגיגת השפה העברית בגן או במהלך "שבוע הספר", ולחלופין, פשוט כדי לעודד רכישת מילים חדשות וליהנות מסיפור מרגש.
קוראים את הסיפור
כדאי לקרוא את הסיפור כשלכל ילד העותק האישי שלו. כך יתאפשר לכל אחד להתבונן באיורים בקצב האישי שלו, לעקוב אחר המתרחש ולהעצים את חוויית הקריאה.
קריאה בשתי פעימות ונקודת עצירה – תוכלו לקרוא את הסיפור בשתי פעימות ולעצור בנקודה שבה מִלְכָּה הולכת לישון נרגשת ומתלבטת באיזו שפה לדבר עם הברון למוחרת.
בנקודה זו אפשר לשאול: מה, לדעתכם, תבחר מִלְכָּה לעשות?
קריאה דיאלוגית – במהלך הקריאה תוכלו לשאול שאלות הבנה, לבאר מילים, להתעכב על האיורים ולהתייחס לפרטים קטנים תוך מתן אפשרות לשיח ולשאלות. ב"שיחה" ניתן למצוא הצעות לשאלות הבנה ולשאלות נוספות.
שאלות לקריאה דיאלוגית
עצירה מתודית לשחזור וניטור הבנה –
כאשר מגיעים לחלק בסיפור שבו מִלְכָּה מספרת את הסיפור בצרפתית, כדאי לעצור ולשאול את הילדים מדוע נהגה כך. לשאלה זו יש שני טעמים אשר אינם מצוינים במפורש: הראשון, בביתה של מִלְכָּה דיברו צרפתית. זהו פרט חשוב מאוד להבנת הסיפור, אך יהיו ילדים שלא יוכלו להסיק זאת מכותרתו הכתובה צרפתית של הספר שמִלְכָּה קוראת ממנו. כאן אפשר לחזור לתחילת הסיפור ולהקריא את הקטע המספר שבביתה של מִלְכָּה דיברו צרפתית, להיזכר שהספר היה שייך לאימה דוברת הצרפתית ולהסב את תשומת ליבם של הילדים לאיורו.
שנית, בימים שבהם העלילה מתרחשת לימוד העברית היה בתחילת הדרך, ועובדה זו השפיעה על הידע השפתי של הילדות.
עצירה לצורך ניבוי –
כדאי לעצור את הקריאה בנקודה שבה המורה מבחין בכך שבהפסקה קוראים בצרפתית, ולשאול את הילדים מה, לדעתם, יקרה עכשיו. נקודת עצירה זו היא נקודת מתח בסיפור, והיא אף מסייעת בהבנת המניעים של המורה ובהבנה של הדילמה של מִלְכָּה בהמשך.
במפגש חוזר עם הספר תוכלו להיעזר בשאלות היזכרות שיסייעו לילדים להבין את המתרחש באופן מיטבי:
– באיזו שפה דיברו בגן?
– מה לקחה איתה מִלְכָּה ליום הראשון בבית הספר?- מה עשה כשהיו חסרות לו מילים בעברית?
– מה גרם למורה יודילביץ הצטער כשראה את מִלְכָּה עם חברותיה החדשות בבית הספר?
– מה היה החלום של המורה יודילביץ?
– מה אימה של מִלְכָּה בישרה לה?
– מדוע דווקא מִלְכָּה נבחרה להגיש לברון רוטשילד זר פרחים?
– מדוע החליטה מִלְכָּה שלא לספר על כך לאימה?- – מדוע מִלְכָּה לא הצליחה להירדם?
הגעתו של הברון רוטשילד למושבה
– איך הרגישה מִלְכָּה כשעלתה על הבמה? איך אנחנו יודעים זאת?
– אפשר לחזור ולקרוא על ליבה ש"פעם בכל הכוח" ועל צעדיה המהוססים ואף להתבונן באיור ולגלות מה הצליח להרגיע אותה.
– כדאי לבדוק מה שאל הברון ומה ענתה מִלְכָּה, ולהבין כי, למעשה, בכך שאמרה את שמה, גם הצליחה להיענות לבקשת המורה וגם לא אִכזבה את אימה. אם כן, מה בחרה מִלְכָּה לעשות?
– מה לחשה מִלְכָּה באוזנו של הברון?
– מדוע התרגש יודילביץ בסוף הסיפור?
– מה אתם חושבים על בקשתו?
– מדוע היה כל כך חשוב לו שידברו רק עברית?
– מה הייתה ההתלבטות של מִלְכָּה?
– מה הייתה מִלְכָּה מרגישה, לדעתכם, אילו הייתה בוחרת לדבר עם הברון בצרפתית?
– איך הרגישה מִלְכָּה כשהברון דיבר בעברית?
שפת הגן ושפת הבית
– באֵילו מילים, דקלומים או ביטויים משתמשים בגן, אבל לא בבית?
– האם בגן יש כללים או מנהגים שונים מהבית? הביאו דוגמה למנהג או כלל שמקובלים רק בבית, ולמנהג או כלל שמקובלים רק בגן. קרה לכם שהתבלבלתם בהקפדתכם על מנהג או כלל?
עולים כיתה
כמו מִלְכָּה, גם רבים מילדי הגן עומדים לפני המעבר לכיתה א'. תוכלו להתחלק לקבוצות קטנות ולשוחח על הרגשות המתעוררים לקראת שלב זה בחיים:
– איך אתם מרגישים לקראת המעבר לבית הספר?
– האם גם אתם מתרגשים או חוששים?
– מה מרגש אתכם?
– לְמה אתם מצפים במיוחד?
– ממה אתם חוששים?
– לְמה הכי תתגעגעו?
– אילו יכולתם להביא ספר או חפץ כלשהו מהבית ליומכם הראשון בבית הספר, מה הייתם מביאים?
יום שפות
"את מדברת צרפתית, מרים – רוסית, אברהם – לדינו, ונתן – ערְבית." ואֵילו שפות ילדי הגן מכירים או ירצו להכיר?
מכירים שיר חדש – בהשראת הסיפור תוכלו להאזין יחד לשיר "אורחים לקיץ", שנעמי שמר כתבה והלחינה, וללמוד לומר "שלום" בשפות שונות: "אורחים לקיץ" ("אצלנו בחצר") – נעמי שמר – "פרפר נחמד"
הוגים וחוגגים – תוכלו לחזור אל הסיפור ולחפש משפטים ומילים בשפות שאינן עברית, להשתעשע ולנסות לַהגות יחד: "בּוֹן ז'וּר, מָה שֵרִי", "פּוֹסְטָה" ועוד.
שיתוף הורים – שפה מהבית – לקראת הפעילות בגן ניתן לבקש מההורים שיכתבו מילה או ביטוי בשפה אחרת. את אלה אפשר להציג במפגש, לחפש את פירושם ולתלות את המידע על לוח משותף.
בעקבות האיורים
המאייר נעם נדב מצליח להעביר את קורות התקופה דרך איוריו. כדאי לעיין בספר עם הילדים ולגלות מה שונה בין היום לאז:
– אֵילו כלים מיוחדים ניתן לגלות בין הדפים (עששית, למשל)?
– איך התנהלו בדרכים אז והיום?
– מה לבשו הילדים והמבוגרים אז, ומה הם לובשים היום?
אתן מוזמנות ליצור עם הילדים גלריה ישראלית המציגה נוף ישראלי מגוּוָן של עבר והווה.
להשראה: עלון: הקמת גלריה ישראלית בגן הילדים
משחקים בשפה העברית
פּוֹסְטָה זה דואר? לוֹקוֹמוֹטִיף זה קטר?
אליעזר בן-יהודה – משחק מילים:
אליעזר בן-יהודה חידש יותר מ-200 מילים, ורבות מהן נקלטו והפכו למילים השגורות בפי כול. ניתן לחזור לסֵפר לעמוּד שמצוינות בו כמה מן המילים שהמציא. אפשר להשתעשע ולנסות לשלב אותן במשפטים, למשל: "מי צריך 'הַנְטוּךְ' כדי לנגב את הידיים? מי נוהג היום ב'לוֹקוֹמוֹטִיף'?".
בעקבות הסיפור תוכלו לחקור ולהכיר מילים נוספות שחידש אליעזר בן-יהודה ולצרף להן תמונות מתאימות: גלידה, מטרייה, רכבת, עיתון, בובה ועוד.
ממציאים מילים – בהשראתו של בן-יהודה הילדות והילדים יכולים להמציא מילים משלהם ולאייר אותן כראות עיניהם.
ספרים נוספים בנושא
אתם מוזמנים לקרוא ספרים נוספים שיצאו ב"ספריית פיג'מה" ועוסקים בשפה העברית.
יֶדַע
ידע בתחום הדעת שפה ואוריינות הסיפור כתוב במשלב לשוני גבוה וכולל מילים מופשטות וביטויים מיוחדים ולא שגרתיים שיכולים להעשיר את השפה, כגון "חולות זהובים", "ילקוט", "איגרת", "בולעות את הסיפור", "מה יעלה בגורלנו". נוסף על כך, המחברת שילבה פעלים ותארים מיוחדים רבים המעשירים את הסיפור ומוסיפים לעושר הלשוני, ובהם, למשל, "צעדים מהוססים", "צוהלת ושמחה", "חלפה המרכבה" ועוד.
ידע בין-תחומי באמצעות הסיפור הילדים נחשפים לסיפור מורשת המשלב פרטים העוסקים בכינונה של מדינת ישראל ובפלא תחייתה של השפה העברית וכן מתוודעים לדמויות מפתח שסייעו לתקומת המדינה.
ידע עולם הסיפור חושף את הילדים למילים בשפות שונות, צרפתית למשל, ולמילים משפות שונות אשר הומצאו להן חלופות בעברית.
מְיֻמָּנוּיוֹת
מיומנויות תוך-אישיות
מוּדעות והכוונה עצמית דרך סיפורה של מִלְכָּה ושיח עליו הילדים מפתחים מודעות לתהליכים פנימיים שחלקם דומים לאלו שהם מתמודדים עימם.
ההתרגשות של מִלְכָּה לפני האירוע המרגש דומה לתחושות שילדי הגן עוברים, והם יכולים להזדהות איתה.
מודעות חברתית
פתיחות ורגישות כלפי ילדים מקבוצות חברתיות ותרבותיות אחרות הסיפור יכול לזמן שיח על ילדים אשר מגיעים לגן ואינם מדברים עברית. אפשר לשוחח על הקושי שהם חווים ועל יכולתנו להיות סבלנים ולסייע להם.
חשיבה יצירתית
בבחירתה ללחוש באוזנו של הברון פותרת מִלְכָּה את הדילמה שלה ביצירתיות וברגישות.
עֲרָכִים
כיבוד ערכי המורשת והתרבות במדינת ישראל
באמצעות הסיפור הילדים למדים על ההיסטוריה והמורשת של מדינת ישראל, על נדיבותו של הברון רוטשילד ועל תרומתו למתיישבים בארץ ישראל, על הקשיים שחוו החלוצים, ובהם התמודדות עם שפות מרובות, על תחייתה של השפה העברית ועוד.
כבוד האדם והמשפחה
דרך הדילמה של גיבורת הסיפור הילדים למדים על החשיבות שהיא מייחסת לדברי אימה ועל הקשר המיוחד ביניהן.
לְכֻלָּנוּ יֵשׁ סִפּוּר לְסַפֵּר
איך נולד ספר ילדים מסיפור עלייה משפחתי? כיצד להנגיש את ההיסטוריה לילדים כך שיחוו אותה חיה וקיימת? הרחיבו את הדעת בריאיון עם מחברת הסיפור, שרה ששון, בקישור הבא.
"כדי שתזכרי מניין באת"
בעקבות הקריאה תוכלו לשוחח על חשיבות הקשר המשפחתי ולשתף בזיכרונות של רגעים קרובים ומיוחדים עם סבא וסבתא, לספר על השורשים, על המאכלים ועל התרבות המשפחתית שלכם וכן על חפצים שעוברים במשפחה.
תזכורת מיוחדת משלי
גם אתם רוצים חפץ שיזכיר לכם דברים ויעזור לכם להתגבר על קושי ועל געגוע? תוכלו ליצור מחרוזים שרשרת או צמיד, לצבוע אבן קטנה, או כל רעיון אחר, ולהחליט מה צריך לעשות עם החפץ כדי להיזכר או להתעודד: לסובב? למחוץ? ללטף? להעביר ליד השנייה?
עוגיות של בית
אילו עוגיות מזכירות לכם, ההורים, את בית ילדותכם? בהשראת הסיפור אפשר לאפות יחד עוגיות, או להכין כל מאכל אחר שמחבר אתכם אל השורשים, אל המשפחה ואל הבית.
האזינו לסיפור "הצמיד של שוהם"
האזינו לסיפור "הצמיד של שוהם" מאת: שרה ששון, איורים: נועה קלנר, הוצאת: אגם (כיתות א').
יוצרים ומגישים: ירדן בר כוכבא הלפרין ודידי שחר
מוזיקה ונגינה: טל בלכרוביץ׳
פתיח: דידי שחר
שחקנית אורחת: שושה גורן
מוכנים/ות? מת – חי – לים!
האזינו גם בספוטיפיי!
רקע - עלייתם של יהודי עיראק לארץ ישראל
יהדות בבל, או יהדות עיראק, היא הקהילה היהודית באזור מֵסוֹפּוֹטַמְיָה בעיראק המודרנית ונחשבת מהקהילות היהודיות העתיקות ביותר.
מבצע העלאת יהודי עיראק לישראל היה אחד ממִבצעי העלאת היהודים ארצה במהלך שנות ה-50 של המאה ה-20. לרוב הוא מכונה מבצע בבל, אך הוא מוכר גם כמבצע עזרא ונחמיה, שֵם שניתן על שמם של עזרא ונחמיה, מנהיגי היהודים בבבל ובארץ ישראל בתחילת תקופת בית שני.
את המבצע תכננו וביצעו ממשלת ישראל, הסוכנות היהודית וארגון ה"ג'וינט" באמצעות טיסות מעיראק לקפריסין.
ממשלת עיראק הלאימה את רוב רכושם של העולים.
עִבְרוּת שמות העולים לארץ ישראל החל כבר בתקופת היישוב ונשא לעיתים מִטען סמלי רב, למשל שלילת הגלות. גם שמה של גיבורת הסיפור, "שוהם", הוא עִברות; בעיראק היא נקראה "סוּהַם". הנוהג לעברת שמות פסק בשנות ה-90 של המאה ה-20. שתפו בנוהג זה את תלמידי הכיתה ושִלחו אותם לבדוק עם בני משפחתם אם הם מכירים מישהו ששמו שוּנה עם הגעתו ארצה.
"כדי שתזכרי מניין באת"
"כדי שתזכרי מניין באת": הצמיד של שוהם מסמל את החיבור שלה לסבתה ולמקום שממנו הגיעה. הספר יכול לסייע בהבנת החוויה של ילדים עולים או של בני משפחה שעלו.
ניתן לשלב את הספר במפגשי תרבויות. באמצעותו יתאפשר לתלמידי הכיתה לחזק את הקשר הבין-דורי, להרחיב את הידע על שורשיהם, להכיר סיפורים ונקודות מבט שונות ולהיחשף לתרבויות נוספות.
הסיפור מתאים גם למועדים אחרים לאורך השנה, למשל שבוע העליות ויום העצמאות, וכן ליום המשפחה, שבו בקריאת הספר מומלץ להדגיש הקשר של שוהם עם סבתה.
בעקבות הסיפור ניתן להסביר לתלמידים על המושג "עלייה" ולתווך להם מעט מהחוויה של מי שהגיעו לישראל ממדינה אחרת. בין השאר, אפשר לקיים בכיתה מפגשי תרבות שאליהם יוזמנו בני משפחה שונים שעלו ארצה וישתפו בחווייתם האישית.
פרידה ומעבר – הסיפור יכול לעודד ולהעצים תלמידות ותלמידים בעת מעבר, פרידה או הסתגלות למקום חדש באמצעות הזדהות עם התמודדותה של שוהם ועם הקושי שלה להיפרד מהמוּכר והאהוב ולעזוב אותם מאחוריה.
כיצד נקרא בכיתה?
כדאי לקרוא את הסיפור כך שלכל ילד העותק האישי שלו. באופן זה יתאפשר לכל אחד להתבונן באיורים, לקרוא בקצב האישי שלו, להבין טוב יותר את המתרחש בסיפור ולהעצים את חוויית הקריאה.
קריאה בשתי פעימות ונקודת עצירה: הסיפור ניתן לקריאה ברצף, אך במקרה הצורך תוכלו לקרוא אותו בשתי פעימות ולעצור לפני העלייה לארץ ישראל.
בנקודת עצירה זו אפשר לשאול ולנבא: "מה, לדעתכם, יקרה כששוהם ומשפחתה יגיעו לארץ ישראל? איך שוהם תרגיש, לדעתכם? האם היא תתרגל למקום החדש? נמשיך ונגלה!"
משוחחים על הספר
לאורך קריאת הסיפור וגם בעקבות הקריאה תוכלו לשאול כמה שאלות הבנה, למשל: "מה ננה עזיזה אומרת לשוהם כשהיא רואה שפניה עצובות? למה כל כך חשוב לה ששוהם תחזיק חזק את הפיתות? מה שוהם מספרת על חוויית הטיסה לארץ ישראל? מה אומר לה אביה, בנסיעה המרעידה במשאית? כיצד היא משתמשת בצמיד ב'עולם החדש'?"
הקשר הבין-דורי – שוהם אוהבת מאוד את סבתה ולהפך. בעקבות הקריאה תוכלו להסב את תשומת ליבם של הילדים לקשר המיוחד ביניהן באמצעות דוגמאות לפעולות שהן עושות יחד בעיראק ובישראל. שיח שיתופי על הקשר של התלמידים עם סבם או סבתם הוא הזדמנות לקרב אותם לנושא זה.
מה דעתנו? – "איך, לדעתכם, מרגישה שוהם כשאימה מחליקה לה את הצמיד מהיד? מה, לדעתכם, כוונתה במשפט 'וכל העולם שלי החליק לי מהידיים?' מדוע, לדעתכם, היא רצה אל סבתה לשמוע את הצמידים שלה? מה הצמיד גורם לה להרגיש? איך היא מרגישה בישראל?"
מהסיפור אלינו – בקבוצות קטנות ניתן לשאול ולשתף: "קרה לכם שנאלצתם להיפרד ממשהו שאתם כבר מכירים ואוהבים? איך הרגשתם? מה עזר לכם?"
חפץ קרוב ללב – "יש לכם או היה לכם בעבר חפץ שעזר לכם להרגיש ביטחון, להתגבר על קושי או להיזכר במשהו או במישהו? תרצו לשתף מה הוא היה וכיצד הוא עזר לכם?"
מעברים והתחלות חדשות – האם עברתם לגור במקום אחר – מדינה, עיר, בית או מלון?
גם אם לא, אתם בוודאי זוכרים שעברתם מהגן אל בית הספר, נכון?! איך הרגשתם כשעזבתם את הגן, שהיה מוכר לכם היטב, ועברתם לבית הספר? ממה היה לכם קשה להיפרד? לאילו דברים התגעגעתם? אילו דברים יכולים לעזור כשעוברים למקום חדש? אילו דברים למדתם במקום החדש?"
יש לנו זה את זה – תוכלו לחזור אל הסיפור ולבדוק באילו הזדמנויות נאמר לשוהם "יש לנו זה את זה". בחנו יחד באילו הזדמנויות בכיתה המשפט הזה יכול להתאים ולעודד, ושאלו: "באילו מצבים בחייכם המשפט הזה התאים והייתה לו חשיבות בעיניכם?"
כדי לא לגרוע מחוויית האסתטיקה של הקריאה, כדאי לבחור נושא אחד לשיחה בכל מפגש חוזר עם הספר.
מקומות ותרבויות
בעקבות הסיפור תוכלו לחפש יחד במפה ולחקור: "איפה נמצאת עיראק? מהי עיר הבירה שלה? איפה זורם החִִִדֶקֶל? מה המרחק בין עיראק לישראל?"
ניתן לחזור אל הספר, להתבונן בפרטים הקטנים שבאיורים ולהבחין במאפיינים מתרבותה של שוהם – תלבושת מסורתית, עוגיות תמרים, כלים מיוחדים, כמו: עששית או מכתש ועֱלי, תמונות נוף, מנהג שתיית תה, מבנה הקשתות בחדרי הבית. ומה עוד?"
שיתוף הורים – תוכלו לבקש מתלמידי הכיתה להביא תמונה, כלי מיוחד או חפץ המאפיינים את תרבות משפחתם ולהציג אותם בכיתה.
תוכלו לבקש גם מההורים להביא לכיתה חפץ או מאכל שמאפיינים את התרבות המשפחתית שלהם ולספר עליהם.
במכתב ההסבר להורים כדאי להוסיף את השאלות המנחות האלה:
*איזה חפץ בביתכם מספר על השורשים שלכם?
*איזה מאכל מסורתי אהוב על המשפחה?
*האם יש לכם פְּריט שיש סיפור מעניין מאחורי השימוש בו?
תוכלו להעמיד תערוכה כיתתית של הפריטים השונים ולהציב ליד כל פריט שלטים קטנים עם שם התלמיד והסבר קצר. התלמידים יוכלו להציג את החפצים ולהכיר את השורשים של חבריהם.
הצמיד שלנו
הכנת צמידים
בהשראת הצמיד של שוהם תוכלו להכין צמידים על ידי השחלת חרוזים. אפשר לשלב בצמידים חרוז שעליו כל אחד יכתוב מילה מעצימה שתעזור לו לזכור משהו או להתגבר על משהו, למשל: "אומץ", "ביחד", "משפחה", "חבר".
טיפ קריאה להורים
"הַיּוֹם הַגָּדוֹל שֶׁל סִימַצִ'י" הוא ספר ארוך. לכן מומלץ לקרוא אותו בשני חלקים: כדאי לעצור את הקריאה לאחר שסימצ'י מתפלאת מדוע אחיה אברם לבוש בבגדי חג, ולהמשיך לקרוא למחרת.
זיכרונות
הסבתא בספר מספרת זיכרונות מילדותה. זוהי ההזדמנות שלכם, ההורים, לשתף גם כן ברגעים מיוחדים מהילדוּת שלכם. לספר על דברים שעשיתם, כאלה שקודם לא חשבתם שתוכלו לעשות, או על הקשר ביניכם לבין האחים שלכם. שאלו גם את הילדים: האם הם יכולים להיזכר במעשים מיוחדים שעשו ובמבט לאחור הפתיעו אותם בשל היכולות שגילו בעצמם?
מאזינים לסימצ'י
איך נשמע הסיפור? היכנסו להאזנה לסיפור תוך כדי דפדוף בספר.
האזינו לסיפור "היום הגדול של סימצ'י"
מגישים : דידי שחר, ירדן בר כוכבא הלפרין, אפרת אביב ואברהם סלקטר.
יוצרים : ירדן בר כוכבא הלפרין ודידי שחר
מוזיקה ונגינה : טל בלכרוביץ׳
פתיח: דידי שחר
כלי נשיפה : עופר פלד
אקורדיון: סלעית להב.
מוכנים/ות? מת – חי – לים!
תנועה – בעקבות הים
הסיפור מתאר פעילויות רבות הקשורות לים: תנועת הדגים, חתירה בסירה, שחייה, איסוף רשתות דייגים, הפלגה או הנפת דגל על תורן הספינה. תוכלו לבחור את אחת הפעולות ולהדגים אותה בתנועה. בני המשפחה יצטרכו לנחש לאיזו פעולה התכוונתם, ויחפשו אותה בין איורי הספר. בהצלחה!
אננס על הראש 🍍
אברם ונֶמי משחקים במשחק הליכה עם אננס על הראש ומתחרים מי יצליח לא להפיל אותו. תוכלו גם אתם לשחק במשחק דומה: בחרו חפץ שאפשר להניח על הראש – כרית, בובה או קופסה, ובדקו: מי מכם מצליח ללכת ולשאת אותו על הראש? ולאיזה מרחק?
יהדות קוּצִ'ין
הספר טומן בחובו שני סיפורים: האחד אישי – סיפור על תפקידים במשפחה, על קשר בין אח לאחות, על אחריות ועל התבגרות, והשני קולקטיבי – סיפור שחושף אותנו לתרבותה העשירה של יהדות קוצ'ין ולאורח חייה. מכירים את יהודי קוצ'ין – בהצעות לפעילות המשפחתית שבסוף הספר מופיע הסבר על קהילת יהדות קוצ'ין. הסבר זה עשוי לסייע ברקע לספר.
להעשרה – הסרטון מי הם הקוצ'ינים (קרדיט: הדר נחמיה)
הסיפור שלנו
הסיפור הישראלי מורכב מסיפורים רבים ומגוונים של קהילות שונות שכל אחת מהן היא עולם ומלואו. הספר מְזַמֵן היכרות עם קהילת יהודי קוצ'ין ומאפשר לשתף בסיפורים משפחתיים וכך לחשוף מגוון תרבותי וקהילתי רחב ולחזק את הקשר בין העבר להווה ואת תחושת השייכות.
ילדים נתקלים לעיתים במצבים מאתגרים ומגלים כוחות שלא ידעו שקיימים בהם. גם סימַצ'י מגלה שהיא נֵיחנה בתושייה ובאומץ בעת מצוקה.
קוראים את הסיפור
מילים בעברית גבוהה – בספר יפגשו הילדים מילים שכמה מהן יהיו חדשות להם, למשל: "מעורסל", "תחנוניה", "גַאוותן", "גְרוּמוֹת", "מרצדת" ועוד. לפני קריאת הסיפור תוכלו להכיר להם את המילים ואת פירושן באמצעות תיבת אוצר של מילים שמתוכה אפשר לשלוף מילה ולשלב אותה בְּמשפט או להציג אותה. לחלופין, אפשר להסביר את המילים תוך כדי קריאה ולהיעזר בהקשר ובאיורים.
סיפור מארץ רחוקה – לפני קריאת הסיפור אפשר להראות לתלמידים תמונות של המדינה הקרויה קֵרָלָה ושל קהילת קוּצי'ן, לשאול אם שמעו על המדינה ולבקש מהם לשער היכן היא נמצאת, מי הם האנשים שבתמונה, ואיך הם מדמיינים את החיים של הילדים שגרים שם.
קריאה בחלקים – הספר ארוך, ולכן כדאי לפצל את הקריאה בו לשני חלקים ולקרוא אותו יום אחרי יום. לפני קריאת החלק השני כדאי לרענן את זיכרון התלמידים בעזרת האיורים. אפשר גם לעצור את הקריאה בנקודה שבה סימצ'י תוהָה לאן הולך אברם בעודו לבוש בבגדי שבת ולשער לאן הוא הולך (עצירת ניבוי).
הסיפור קופץ בזמן, כלומר פותח בתקופת ילדותה של סימצ'י ועובר להיותה סבתא. תַווכו לתלמידים את הפער בזמנים.
אפשר להזמין אותם לשער מה קרה בין לבין:
איך סימצ'י הגיעה בסופו של דבר לארץ ישראל: במטוס? באונייה?
בת כמה היא הייתה כשהגיעה ארצה?
איך הייתה הקליטה שלה? האם ארץ ישראל הייתה כפי שדמיינה?
מדוע נכדתה נקראת תמר?
משוחחים על הסיפור
לאחר הקריאה הראשונה – כדאי לערוך קריאה הכוללת שאלות הבנה:
מי הם בני משפחתה של סימצ'י?
לאן שט אביה?
מה לימד אברם את סימצ'י? מה הכוונה במשפט "את לא צריכה ידיים ארוכות, את צריכה ידיים חכמות"?
לאן סימצ'י רצתה להגיע?
מה רצה אברם לעשות עם בבא?
למה אברם לקח את הסירה?
למה אברם כעס על סימצ'י? מה קרה לאברם במהלך ההפלגה?
כיצד עזרה סימצ'י לאברם? מי היא סבתא סימצ'י?
למי היא סיפרה את הסיפור?
שיח רגשי – תוכלו לערוך שיח על הרצון של אברם ושל סימצ'י להרגיש גדולים. כדאי לפתוח את השיח בשאלות דעה:
למה, לדעתכם, בבא לא הסכים שאברם יצטרף אליו לדיג?
איך הרגיש אברם כשבבא סירב לבקשתו להצטרף?
איך הרגישה סימצ'י כשאמרו לה "כשתגדלי" או "את עוד קטנה"?
למה אברם לא אִפשר לסימצ'י להצטרף אליו?
מעולמם של הילדות והילדים – על אילו דברים אומרים לכם שתוכלו לעשות אותם רק כשתגדלו? איך זה גורם לכם להרגיש?
אֵילו דברים לא יכולתם לעשות כשהייתם קטנים והיום אתם כבר יכולים לעשות? סימצ'י נדרשה להתאזר בסבלנות. האם גם אתם מחכים בסבלנות למשהו מיוחד? איך אתם מרגישים כשאתם מחכים? האם קל לכם או קשה לכם להתאזר בסבלנות? למה? מה הייתם אומרים לסימצ'י ברגעים שבהם קשה לה להתאזר בסבלנות?
תושייה – איך הרגישה סימצ'י כשהצליחה לקטוף את המנגו מהעץ בעצמה? למה, לדעתכם, היא החליטה לקפוץ אל תוך הסירה? איך היא הרגישה כשראתה את אברם טובע? איך היא חשבה על הרעיון של הושטת המשוט לעברו? מה היא הרגישה לאחר שהצליחה להציל את אברם? באילו כוחות היא השתמשה כשהיא ואברם נקלעו למצוקה?
תוכלו להמשיג את המילה "תושייה" – חוכמה מעשית להיחלץ מִצָרה או להתגבר על תקלה (מתוך אתר האקדמיה ללשון העברית) – ולהדגים מקרים שבהם נוהגים בתושייה.
אפשר לשאול: באילו מצבים גיליתם תושייה או ראיתם מישהו אחר מגלה תושייה?חשוב להדגיש, כמובן, שאפשר לגלות תושייה גם במצבים יומיומיים: כשכדור נעלם בחצר, כשמפייסים בין חברים, כשמציעים הצעה שמוסכמת על כולם ועוד.
המחזה של הספר
אפשר לערוך המחזה כיתתית של הספר. כדי לאפשר לכמה שיותר ילדים להשתתף, אפשר לתת לתלמידים להחליף תפקידים בכל חלק של הסיפור או לחלק אותם לקבוצות עבודה: שחקנים, עובדי תפאורה, מעצבי תלבושות, רקדנים, נגנים… אפשרות נוספת היא לעבוד בקבוצות קטנות, כך שכל קבוצה תבחר סצנה אהובה ותמחיז אותה.
פה ושם
הספר הוא צוהר להיכרות עם התרבות של יהודי קוצ'ין. תוכלו ליצור מערך שיעורים חווייתי בנושא:
1.הַציגו לתלמידים את מפת העולם. אפשר לצלם לכל תלמיד מפה אישית ולבקש לסמן בה את קרלה ולמתוח קו בינה ובין ישראל. תוכלו להזמין את התלמידים לסמן את המקומות שהמשפחה שלהם הגיעה מהם או שהם מכירים אנשים שעלו מהם. תוכלו להזמין את התלמידים לצייר את חוף מאלה כפי שהם מדמיינים אותו.
2.הַזמינו את התלמידים לכתוב מכתב לסימצ'י שבו יספרו על ארץ ישראל, יתארו את מה שלמדו מהסיפור על חייה ויספרו לה על חייהם.
3.הַזמינו למפגש בכיתה בן משפחה של אחד התלמידים או מורה שעלה לארץ ישראל. לפני המפגש כִּתבו עם התלמידים שאלות בהשראת הספר. תוכלו לאפשר לתלמידים לספר על שורשי משפחתם. בקשו מהם להביא תמונות של המדינה שממנה עלתה משפחתם ולספר על התרבות והמנהגים הנהוגים בה.
מילון כיתתי
בתחילת הספר יש מילון של המילים המופיעות בספר. כדאי לקרוא את המילים יחד ולדון במושג "מילון רב-לשוני". תוכלו להרכיב עם התלמידים מילון כיתתי של מילים בשפות שונות המדוברות בכיתה או בביתם.
בואו להכין רפסודה צפה בדיוק כמו בסיפור של סבא יורם!
בואו להכין רפסודה צפה בדיוק כמו בסיפור של סבא יורם בספר ״סבא מספר בלי להגזים״ ⛵מה צריך?
☑️ מקלות ארטיק
☑️ נייר
☑️ דבקויש לנו רפסודה לשוט איתה לאן שנרצה 🤩
שיחה – סיפורי סבתא
סיפורים על סבא וסבתא כשהיו ילדים, סיפורים על חפצים שהשתמשו בהם וכבר לא בשימוש או אולי סיפור אחר? – בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח עם סבא וסבתא, ולשמוע מהם סיפורים על ימים עבָרו.
האזינו לסיפור "סבא מספר בלי להגזים"
רוצים לשמוע את סבא מספר?
אנו מזמינים אתכם/ן להאזין להקלטה הקסומה של הסיפור "סבא מספר בלי להגזים", מאת: אורנה לנדאו ונורית כהן | איורים: מיכל דיבואה | הוצאת כנרת (כיתות ב')
יוצרים ומגישים – ירדן בר כוכבא – הלפרין ודידי שחר
מוזיקה ונגינה – טל בלכרוביץ'
פתיח – דידי שחר
מוכנים/ות? מת – חי – לים!
משחק – הכי הכי
לסבא יש הצחוק הכי חזק והסיפורים הכי מעניינים, ובמה אתם "הכי"? – כל אחד בתורו מספר על עצמו, במה הוא "הכי". בסבב הבא כל אחד מספר במה המשתתף שלידו הוא "הכי" – אבל רק בדברים טובים!
רוקדים במעגל
למה כולם רוקדים – כי מדינת ישראל קמה, וזו סיבה נהדרת לצאת במחול. האם אתם יודעים בת כמה ישראל היום? כמה שנים חלפו מאז קמה המדינה?
גם אתם יכולים לרקוד יחד במעגל לצלילי המוזיקה, ולהקדיש את הריקוד למישהו או למשהו שקרה.
מִפְגָּשׁ וְשִׂיחָה בַּכִּתָּה
רגע לפני שקוראים: מהו קיבוץ? – האם מישהו ביקר פעם בקיבוץ? מה היה מיוחד בקיבוץ, בשונה מהעיר? כדאי לספר על מאפייני הקיבוץ בעבר ולהתמקד בקהילתיות ובחיי הילדים, למשל: בבית הילדים שבו ישנו כל הילדים יחד, או בחדר האוכל שבו בישלו, עבדו ואכלו במשותף.
הסיפור שלנו מתרחש בקיבוץ חניתה. תוכלו להראות במפה היכן הקיבוץ נמצא ובאיזה מרחק יחסי מכם.
להעשרה – קיבוץ, ויקיפדיה.
איך כדאי לקרוא? – בגלל אורכו של הסיפור והמבנה הייחודי של "סיפור בתוך סיפור" כדאי לשקול קריאה בהמשכים. קריאה כזאת יוצרת מתח ומאפשרת לעקוב אחר ההבנה של התלמידים. אפשר, למשל, לעצור לאחר הפרידה מההורים, בהגעה אל חוף הים או בעלייה לרפסודה. כשממשיכים בקריאה ניתן לשאול: האם אתם זוכרים איפה עצרנו? ולענות בקצרה כדי לרענן את זיכרונם של הילדים ולשמר את המתח.
להרגיש את ההיסטוריה – כדאי להדגיש את מנעד הרגשות של הסבא וקבוצת הילדים בסיפורו וכך לסייע בהבנת סדר ההתרחשויות ולהזדהות איתן.
שיחה על רגשות – בקריאה חוזרת ניתן להתחקות אחר הרגש בסיפור ולפתח שיחה שמקשרת בין הרגשות לאירועים ההיסטוריים: הילד בסיפור חש שמשהו משונה קורה בין המבוגרים: מה ה"סימנים" שלו לכך? האם גם לכם קרה שחשתם "סימנים" כשהשִגְרָה השתנתה פתאום? למה, לדעתכם, הילדים בסיפור מקבלים מתנות? כיצד הם מרגישים? מדוע הילדים נאלצים לעזוב את הקיבוץ? כיצד, לדעתכם, הם מרגישים בעקבות העזיבה? מה הייתם רוצים לשאול אותם? איך אפשר לעודד אותם? מדוע, לדעתכם, הילדים מתבקשים לצהול: "כי יש לנו מדינה!"? איך, לדעתכם, המבוגרים מרגישים באותו רגע? ואיך הילדים מרגישים?
סבא נפרד מהוריו – ניתן לשוחח על רגשות הפרידה מההורים ולהדגיש את הפגישה המחודשת עימם. חשוב לתווך את מטרת הפרידה כמעשה שנובע מדאגה ומרצון להגן על הילדים, אך לא לפרט בנוגע לאֵימַת הימים ההם.
קיבוץ חניתה – כדאי להכיר לילדים את תולדות הקיבוץ, המופיעות בדפים האחרונים של הספר, להתבונן בתצלום מימי ראשית הקיבוץ או לצפות בסרטון על הקמת חניתה ולהכיר את מפעל ההתיישבות "חומה ומגדל". אפשר גם להראות תמונות של הקיבוץ היום, להבחין יחד במה ששונה ובמה שהתפתח בזמן שעבר.
לְסַפֵּר סִפּוּר
סבא מספר, והסיפורים שלו הכי מעניינים! תוכלו לשאול: למה, לדעתכם, הילד נהנה לשמוע את הסיפורים של סבא? איזה סוג של סיפורים אהוב על כל אחד מילדי הכיתה? האם גם אתם מספרים סיפורים לפעמים? האם יש בני משפחה שמספרים לכם סיפורים על ילדותם? על מה הם מספרים?
מספרי סיפורים – ניתן לקיים מפגשים קבועים בכיתה. אפשר להזמין את הילדים להביא ספרים אהובים למפגש, להזמין לכיתה מְספרי סיפורים משפחתיים שהם בוחרים – סבא? אחות גדולה? – ואולי אחד הילדים רוצה לשתף בסיפור משלו?
מה זה להגזים? בתחילת הסיפור מוצג לנו סבא בהגזמה – יש לו השפם הכי ארוך, הצחוק הכי חזק, השיער הכי לבן. ניתן לשאול: מדוע כך מציגים את סבא? מה הקשר בין אופן הצגתו לאישיותו? אילו יכולנו לפגוש את סבא, מה היינו שואלים אותו?
תוכלו לבקש מהתלמידים לציין או להראות בספר אירוע שקרה לסבא שלדעתם מסופר בהגזמה ולשאול: האם, לדעתכם, סבא באמת מגזים? מה באמת קורה ומה סבא ממציא? למה סבא בוחר להגזים, לדעתכם? למה אנחנו מגזימים לפעמים? איך ניתן לדעת כשמישהו מגזים?
לספר בהגזמה – התלמידים יכולים לספר בסֶבֶב לחברי הקבוצה משהו יומיומי שקרה להם ולנסות להגזים. לדוגמה, במקום לומר: "היום ראיתי בדרך לבית הספר איש מאוד גבוה", לומר: "היום ראיתי בדרך איש כל כך גבוה שהוא כמעט הגיע לעננים".
אפשר לבחור כמה הֶיגֵדים ולהתאים אותם לדימויים שיוצרים הגזמה, למשל: הכי שמח = כמו ליצן בקרקס.
ספר בנושא, מר גוזמאי הבדאי, חולק בספריית פיג'מה לגני חובה.
יוֹם הָעַצְמָאוּת
סבא מספר את סיפורו בערב יום העצמאות אל מול הזיקוקין-די-נור, והסיפור שהוא מספר מגיע לשיאו בלֵיל ההכרזה על המדינה. זו הזדמנות לשאול: מדוע אנחנו חוגגים כל שנה את יום העצמאות? כיצד אנחנו חוגגים? אֵילו זיכרונות יש לכם מיום העצמאות? למה חשוב שתהיה לנו מדינה משלנו? מה זה אומר שיש לנו "עצמאות" כמדינה?
תוכלו לבחור מקומות שונים בארצנו המוּכרים לתלמידים היום ולחפש תצלומים שלהם מלפני קום המדינה, לחקור אותם, להכיר באמצעותם את התקופה ולהקדיש לוח משותף לתצלומים, ליצירות, למילים מרכזיות הקשורות לעצמאות ואולי גם לסיפורים משפחתיים.
דוגמאות לסיפורים ברוח זו ניתן למצוא באתר "הקֶשר הרב-דורי" – סיפורה של צביה קדרון, סיפורו של קרלוס וקסמן על עלייתו לישראל ועוד.
אִיּוּרִים – תְּנוּעָה וִיצִירָה
האיורים בסיפור משלבים גזרי עיתון יומי, דפי סקיצות, דמויות לֶבד, רישומים וצבע, כך שמתקבל מראה ייחודי המעניק לספר צִבְיון אומנותי ומהווה שפה נוספת, חזותית, המעוררת את החשיבה ומגרה את הדמיון.
להתבונן באיורים – כדאי להקדיש זמן ל"קריאה באיורים" ולאפשר לילדות ולילדים להתבונן בהם בשקט, לבחור איור שאהבו ולשתף חבר או חברה בגילוי. מומלץ להשמיע ברקע מנגינה רגועה שתוסיף לאווירה ולריכוז.
התנסות יצירתית בהשראת האיורים – כדאי לאסוף שלל חומרים, בדים, גזרי עיתון ולנסות ליצור מכמה מהם יחד.

איור – תנועה – ניתן להדגים אירועים שונים בסיפור בהשראת האיורים. כך, לדוגמה, ניתן לרקוד הורָה עם הקמת המדינה, "להיטלטל בפראות " על הרפסודה תוך שמירה על שיווי משקל, להשתכשך בחול או למשוך סירת הצלה בחבל.
לְאָן אֲנִי רוֹצֶה לְהַגִּיעַ? – מִשְׂחַק דִּמְיוֹן
בסיפור מוזכרים מקומות רבים. לאֵילו מהם תלמידי הכיתה רוצים להגיע?
מכינים כרטיסים שבהם רשומים מקומות המוזכרים בסיפור: חיפה, חניתה, הים התיכון, קפריסין, סוף העולם, אי בודד, טהיטי, שבט אינדיאני ו"מקום דמיוני" שהוא… [יש להשלים] .
יושבים במעגל בקבוצות קטנות, מניחים את הכרטיסים גלויים במרכז המעגל ומסובבים בקבוק. המשתתף שהבקבוק פונה אליו בוחר כרטיס ומְספר מדוע בחר בו, איך יגיע אל המקום המצוין בו, את מה ומי ייקח איתו לשם ומדוע.
עידוד קריאה משפחתית
איך נשמע סבא? – סִרקו את קוד ה-QR ותוכלו להאזין יחד לסיפור. שתפו את ההורים.
גם משפחות עולים יכולות לשבת יחד, להתבונן באיורים ולהאזין לסיפור.
טיפ לקריאה משפחתית
ילדים וילדות "קוראים" באיורים ושמים לב לפרטים שלא כתובים בסיפור. במהלך הקריאה כדאי להצטרף אליהם, להתבונן יחד ולגלות כיצד האיורים מוסיפים פרטים מעניינים ומפתיעים לסיפור הכתוב ואפילו מספרים עוד סיפור, בקו ובצבע.
שיחה – מטיילים בתמונות
היכן טיילתם והיכן תרצו עוד לטייל? – תוכלו להתבונן יחד בתצלומים משפחתיים ולהיזכר בטיולים ובמקומות אהובים שביקרתם בהם. האם מצאתם מקום שעוד לא ביקרתם בו ותרצו לטייל בו בעתיד?
שרים לכינרת
"שירי לי כינרת" – גם אתם רוצים לשיר לכינרת? – סרקו את הקוד ותוכלו להצטרף לשירה!
מי באיורים
ג'מוס? שועל מצוי? צב ים? – אם תתבוננו באיורים תוכלו להכיר בעלי חיים שגרים באזורים שונים בארץ ישראל. אתם, ההורים, יכולים לציין שם של בעל חיים, ולעזור לילדים ולילדות למצוא אותו בין דפי הספר. אפשר להציע לילדים לחפש מידע נוסף במקורות שונים וללמוד על בעלי החיים.
משחק – כינרת-יבשה
מניחים חבל על הרצפה וקובעים שצד אחד הוא "הכינרת" והצד השני הוא "יבשה". אחד המשתתפים מכריז "כינרת" או "יבשה", ושאר המשתתפים קופצים לצד המתאים. אפשר להוסיף שם של חיה, לדוגמה "כינרת-תרנגולת", ואז לקפוץ לצד הכינרת ולקרקר כמו תרנגולת.
פינטרסט
פינטרסט
בעלי חיים ומקומות בארץ, יצירות ושירים מחכים לכם בפינטרסט של ספריית פיג'מה
מִפְגָּשׁ וְשִׂיחָה בַּגַּן
כהטרמה לסיפור תוכלו לשתף את ילדי הגן בחוויה מטיול ולשאול:
האם אתם זוכרים טיול שנהניתם בו במיוחד? אפשר לשתף בכל טיול שהוא, גם בטיול למקומות רחוקים וגם בטיול בשכונה.
כדאי גם לשאול על הכנרת: האם ביקרתם בכנרת? מה אתם זוכרים? כדאי לספר עליה.
הַקְרָאָה – חשוב להקריא את הסיפור פעמים אחדות ולאפשר לילדות ולילדים להתבונן באיורים.
לאחר הקראה ראשונה כדאי לעסוק בהבנה מילולית ולהסתייע באיורים: מי יצא לטייל? איך הם הגיעו ממקום למקום? למה הם נזקקו למכונית? לאן רצתה הילדה לנסוע? באילו אתרים טיילה המשפחה? מה הם ראו בדרך?
בהמשך כדאי להתייחס לצד הרגשי: למה, לדעתכם, הילדה רצתה להגיע דווקא לכנרת? איך היא הרגישה לפני שהגיעו לכנרת? ואיך היא הרגישה אחר כך? מדוע? האם, לדעתכם, גם בני המשפחה הם הרגישו כמוה? מדוע?
בהקראה נוספת כדאי לאפשר ייחוס אישי הנוגע לילדים, לחייהם, לניסיונם ולרגשותיהם: באילו מקומות מהסיפור ביקרתם או הייתם רוצים לבקר? האם גם לכם קרה שציפיתם למשהו ורציתם אותו ורק אותו? האם תרצו לשתף?
אִיּוּרִים – "חַפֵּשׂ וּמְצָא" – אפשר לשחק "חפש ומצא" או פשוט להתבונן יחד באיורים, לגלות פרטים חדשים שלא מסופרים בסיפור ולחקור עליהם: מי מתעניין בבעלי חיים? מי מתעניין יותר בפסלים או במפות?
הַכִּנֶּרֶת נֶהֱדֶרֶת
לָמָּה הַכִּנֶּרֶת נֶהֱדֶרֶת? – אפשר לשאול את הילדים: מדוע, לדעתכם, הכנרת נהדרת? מה הייתם רוצים לדעת על הכנרת? היכן היא נמצאת? מה חשיבותה? למה קוראים לה כך? אילו יישובים נמצאים על חופיה? אילו שירים ויצירות נוצרו בהשראתה?
כדאי לחשוב יחד איפה כדאי לחפש מידע ולצאת לתהליך של חֵקר.
יוֹם כִּנֶּרֶת – ניתן ליצור את הכנרת באמצעים מגוונים, למשל: לפרוס מצנח בצורה שתזכיר את הכנרת ו"לשחות" בתוכו, לשיר שירים שקשורים לכנרת, וביום חם – להשתעשע בפעילויות מים.
לְהַעֲשָׁרָה – שביל סובב כנרת, שירי לי, כנרת, נגן לי, ירדן
שם הרי גולן, קסם על ים כנרת
6 דברים שלא ידעתם על הכנרת, אתר טיולי
מִשְׁפָּחוֹת מְטַיְּלוֹת
בעקבות הסיפור תוכלו לבקש מהילדים ומשפחותיהם להביא תמונות מטיולים בארץ. אפשר לבדוק אם האתרים שבתמונות מוזכרים בסיפור ולהשוות בין התמונות ובין האיורים. אפשר לשלב את התמונות ב"לוח טיולים" או סביב המפה, כל אחת במקום שבו נעשה הטיול.
לְהַכִּיר אֶת הַסְּבִיבָה – ניתן להתמקד במקומות אהובים בשכונה או במקומות בעלי ערך, כמו הבית של סבא וסבתא.
קֶשֶׁר עִם הַבַּיִת – תוכלו להזמין את המשפחות לחפש את ה"טיול שלהם" בלוח. אפשר גם לאגד את התמונות ל"ספר הטיולים של ילדי הגן" ולשלוח אותו מודפס או מקוון לבני הבית.
אֲנַחְנוּ עַל הַמַּפָּה
איורי מסלול הטיול המשפחתי מזכירים מפה. כדאי להציג לילדים מפה ולאפשר להם להשוות בינה ובין האיורים.
תוכלו לשאול: אילו ערים אתם מכירים? אולי סבא, סבתא או הדודים גרים בעיר אחרת? מי היה פעם בים? בנמֵל? בספארי? בחרמון? בירושלים? באילת? – את כל אלה אפשר לפגוש במפה! אפשר להתחיל בהיכרות עם מקומות הקרובים לילדים ומשם לעבור לאתרים מרוחקים, להסביר למה המפה משמשת ולהתייחס לצבעים ולמושגי מרחב בה; כדאי להציג את הימים ומִקְוֵוי המים הצבועים בכחול ולספר עליהם: הכנרת, הים התיכון, ים המלח; ניתן לשלב מושגי מרחב מוכרים: ההר הגבוה בישראל, המקום הנמוך בעולם.
וְהֵיכָן אֲנַחְנוּ נִמְצָאִים? – תוכלו לחקור היכן במפה נמצאים הגן והבית, והיכן נמצאים בה המקומות שהמשפחה בסיפור טיילה בהם.
בְּתֹם הַשִּׂיחַ וְהַפְּעִילוּת – כדאי לתלות את המפה ולהשאיר בסמוך לה עותק מהספר.
לְהַעֲשָׁרָה – מפת השכונה – שיחה בעקבות טיול בשכונה
גַּנָּנוֹת מִסְפָּרוֹת – מפות, אבני דרך – גן תמר
החוברת "גיאומטריה זה משחק ילדים"
מפה אטלס וגלובוס, מערך השידורים הלאומי
גן הילדים על המפה – פעילויות עם מפת ארץ ישראל
שבעים מזוודות מטיילות

חַי, צוֹמֵחַ, דּוֹמֵם
לאחר התבוננות באיורים וחקר הנופים, הצמחים והאתרים אפשר לחפש תצלומים של הפרטים הללו ולהשוות ביניהם. אפשר למיין לשלוש קטגוריות: חי, צומח ודומם, ולשחק במשחק ניחושים: בכל סבב הגננת תתאר פריט מאחת הקטגוריות, והילדות וילדים יאתרו אותו בין איורי הספר. בהמשך אפשר להזמין ילדים לתאר את הפרטים.
וּמַהוּ הַמֶּסֶר הַסָּמוּי?
לֵהָנוֹת מֵהַדֶּרֶךְ – המשפחה נהנית, אך הילדה מתחילה ליהנות מהחוויה רק כשמתקרבים לכנרת.
מֶסֶר עַל הַדֶּרֶךְ – הסיפור נע בין השתוקקות להתמקדות ובין ההצעה העדינה העולה מבין השורות: לנסות ליהנות גם מההפתעות והחוויות שבדרך.
נִתָּן לַחְזֹר לַסִּפּוּר שׁוּב וָשׁוּב וּלְשַׁלֵּב אוֹתוֹ בְּחַיֵּי הַגַּן בתהליכים קבוצתיים או אישיים: כשמעוניינים להאיר את הדרך, ולא רק את התוצאה; ככלי לעידוד במצבים שבהם ילדים נמנעים מפעילויות, מכיוון שהם מתמקדים ברצונם האישי ומתקשים להשתלב בשגרת היום; כעֵזר וחיזוק לילדים שחווים חוויה שונה מהחוויה הכללית. הספר מעניק לגיטימציה לתשוקה, לבחירה ולחוויה אישית השונה מחוויית הכלל.
מָה הָיָה קוֹרֶה אִלּוּ הַמִּשְׁפָּחָה הָיְתָה מְבַקֶּרֶת אוֹתָנוּ?
אפשר להציע לילדות ולילדים להוסיף את היישוב שלהם לביקור של המשפחה המטיילת, לחשוב יחד מה מיוחד ביישוב שבו הם גרים, לצייר או לצלם אתרים ביישוב ולהוסיף אותם לסֵפר ולשער מה המשפחה הייתה אומרת על הביקור.
עִידוּד קְרִיאָה מִשְׁפַּחְתִּית
בהצעות למשפחות שבסוף הספר יש טיפ לקריאה משפחתית. כדאי להביא זאת לידיעת ההורים ולשתף אותם במידע על הספר, המתאר חוויות המוכרות למשפחות רבות.
שיחה – סיפור "מפעם"
בעקבות הקריאה בספר תוכלו להעלות זיכרונות ולספר סיפורים "מפעם" – סיפור מילדותכם, ההורים, או סיפור שיספרו סבא או סבתא על ימים רחוקים.
האזינו לסיפור "שקית של געגוע"
אנו מזמינים אתכם/ן להאזין להקלטה הקסומה של הסיפור "שקית של געגוע", מאת: רות קלדרון | איורים: תמר לב | הוצאת ידיעות ספרים (גנים)
יוצרים ומגישים – ירדן בר כוכבא – הלפרין ודידי שחר
מוזיקה ונגינה – טל בלכרוביץ'
פתיח – דידי שחר
מוכנים/ות? מת – חי – לים!
איך גדלנו!
העץ גדל ורֶבֵּקָה גדלה, ומה איתכם? – אפשר להביט בסרטונים ובתמונות ולראות כמה גדלו וְהִשְׁתַּנּוּ הילדים וגם ההורים. אפשר לשוחח על פעולות שהילדות והילדים יכולים לעשות ולא יכלו לעשות בעבר.
עוגת תפוזים
רוצים להכין עוגה? – הצטיידו בשתי ביצים, שליש כוס סוכר, שליש כוס שמן, חצי כוס מיץ תפוזים טרי, כוס קמח (או תחליף) וכפית אבקת אפייה. אפשר להוסיף קליפה מגורדת מחצי תפוז.
ערבבו את החומרים לפי הסדר והכניסו לחצי שעה לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות. בתיאבון!

מפגש ושיחה בגן
איך כדאי לקרוא? – האיורים מעצימים את חוויית הקריאה ותורמים להבנת הסיפור. כך, למשל, בעמוד 6 כתוב: "הזמן חלף כמו שזמן חולף לילדים ולעצים", ובאיורים ניתן לראות כיצד רבקה והעץ גדלים זה לצד זה.
הקראת הסיפור בקבוצה קטנה תוך עלעול בעותק האישי מאפשרת תיווך, הכוונה והעצמת החוויה .
מה קורה בסיפור? – לאחר ההקראה רצוי לוודא הבנה של הסיפור ברובד הראשוני של המסר הגלוי, הקשור לעץ, ולשאול: מה נתן סבא לרבקה? מה היא ואבא עשו בשתיל? מה הוא היה צריך כדי לגדול?
ט"ו בשבט – אפשר לשאול שאלות הנוגעות לט"ו בשבט ולרענן יחד את הזיכרון: מה חוגגים בט"ו בשבט? מה אוכלים בט"ו בשבט? למה קוראים לחג ט"ו בשבט?
ט"ו בשבט והקשר לארץ ישראל – כדאי להסביר שנהוג לנטוע עצים בט"ו בשבט, אך בימים שיהודים לא חיו בארץ ישראל והיו פזורים בארצות אחרות, הם נהגו לאכול בט"ו בשבט מפירות הארץ, לשיר שירים ולספר סיפורים על ארץ ישראל וכך שמרו על קשר לארץ גם כשהיו רחוקים ממנה.
שקית של געגוע – אפשר לשאול: מתי מתגעגעים? מדוע, לדעתכם, השקית נקראה "שקית של געגוע"? לְמה התגעגעו היהודים שהתגוררו בארצות רחוקות?
לאחר קריאה חוזרת בסיפור, אפשר להרחיב ולשאול: האם קרה לכם שהתגעגעתם? מתי? לְמה? מה עשיתם? מה הייתם מכניסים ל"שקית הגעגוע" שלכם? חיבוק מאימא או מאבא? עוגיות של סבתא? ואולי שיר ששרים לכם לפני השינה?
העשרה – פעילויות לט"ו בשבט במרחב הפדגוגי – גנים
שירים לט"ו בשבט –" זמר לך לגיל הרך "
"קְרִידָה דֶּל פַּאפָּא"
מִגְוַן שָׂפוֹת
ילדים וילדות רבים מסתקרנים ומשתעשעים כשהם נחשפים לשפות שאינן מוכרות להם; תוכלו לחזור אל הביטויים בלדינו שבסיפור ולנסות לבטא אותם יחד. ניתן לשאול: באיזו שפה אנחנו מדברים? אילו שפות נוספות אתם מכירים? האם צפיתם פעם בתוכנית בשפה אחרת או הקשבתם לשיר בשפה אחרת?
קשר משפחתי – באיזו שפה דיברו או עדיין מדברים במשפחה שלכם? האם גם אתם משתמשים בביטויים בשפה אחרת? האם יש לכם כינויי חיבה בשפה אחרת? אתם נוהגים לאכול מאכל שיש לו שם מיוחד? רצוי לעודד את הילדים לברר במשפחתם אם נהגו או עדיין נוהגים לדבר בשפה אחרת.
היכרות עם שפות – בהשראת הספר אפשר להקשיב בכל יום לשיר בשפה אחרת או ללמוד מדי בוקר לומר "בוקר טוב" בשפה אחרת.
"שפת העצים" – בסיפור סבא מזכיר את שפת העצים. כדאי לשאול: מה הייתה הכוונה של סבא כשאמר זאת? כיצד העץ הודה לרבקה? האם גם לכם קרה שהרגשתם שצמחים מדברים אליכם?
הַתַּפּוּז – נָעִים לְהַכִּיר!
חוקרים ומגלים – תוכלו לעודד חקר של הנושא ולשאול שאלות על פירות ההדר וייחודם, על שלבי הצמיחה שלו ועל הקשר בין התפוז לארץ ישראל. אפשר לבחון אילו מאכלים ניתן להכין מתפוזים ולהתנסות בהכנת מיץ, עוגה או קליפות מסוכרות.
רצוי לצאת לפרדס – לראות את עצי ההדר, להריח ולמשש את הפירות.
"אֲנִי חָדָשׁ בָּאָרֶץ"
ישראל היא ארץ קולטת עלייה. משפחות רבות בחרו בשנים האחרונות לעלות ארצה, ובגני הילדים לומדים עולים רבים.
הסיפור יכול לזמן שיח על עלייה ועל הקשיים שהעולים חווים: הגעה לארץ חדשה, לימוד שפה חדשה, היכרות עם מקום חדש, עם חברים ומנהגים חדשים, געגוע לארץ המוצא ולאנשים שנשארו בה. אפשר לשאול: איך, לדעתכם, העולים מרגישים כאשר הם מדברים בשפה לא מובנת? כיצד נוכל לסייע להם?
חשוב להזמין את הילדים העולים לשתף במנהגים שהביאו עימם, להזמין אותם להציג חפצים מיוחדים ותמונות מארץ הולדתם, להכניס לספריית הגן כמה ספרים הכתובים בשפתם, להביא מאכלים מיוחדים מארצות המוצא שלהם, ועוד.
חשיפה זו תוכל לסייע להם להרגיש שייכים, ולילדים האחרים – להכיר אותם יותר ולגלות הזדהות ואמפתיה.
מלכות ומלכי העברית - להורדה!
משחקים בעקבות ספרים – השפה הנמה!
⬇️ מורידים את המשחק
🖨️ מדפיסים
✂️ גוזרים
🎲 משחקים!
כל משתתף מנחש בתורו את המילה שעל הכתר של הפנטומימאי. מי יהיו מלכות ומלכי העברית?
👑 להורדת המשחק בעברית לחצו כאן!
👑 להורדת המשחק באמהרית לחצו כאן!
👑 להורדת המשחק ברוסית לחצו כאן!

משוחחים
כדאי לשוחח ביניכם על חוויות ההיכרות עם השפה העברית: אילו מילים ראשונות אמרתם כפעוטות? האם המצאתם מילים? האם אתם, ההורים, יודעים מה היו המילים הראשונות שאמרתם? האם למדתם לדבר בשפה נוספת? אם למדתם לדבר בעברית בשלב מאוחר יותר, אפשר לשוחח על חוויית לימוד השפה ולברר באיזו שפה אתם חולמים בלילה.
הפתעה, בורג גלידה
"רכבת", "מפוחית" ו"כרובית" הן רק חלק מהמילים שאליעזר בן-יהודה המציא. מילים נוספות מופיעות בעמוד שלפני אחרון בספר. לפי תור, בחרו שתי מילים מהעמוד והרכיבו מהן משפט: משפט שכולל "הפתעה" ו"גננת", או "גננת" ו"תזמורת", ואולי "תזמורת" ו"נזלת"? – האם תוכלו להרכיב סיפור קטן מכל המילים יחד?
מפגש ושיחה
הטרמה לסיפור: תוכלו לעורר את סקרנות התלמידים והתלמידות ולשאול: האם שמעתם על אליעזר בן-יהודה? מה הוא עשה? מה משותף למילים "גלידה", "פצצה", "מקלחת" ו"זמזום"?
כדאי להציג תמונה של אליעזר בן- יהודה ולהתעכב על שם הספר: מה פירוש המילה "נמה"?
קריאת הסיפור בכיתה – מומלץ להקריא את הספר יותר מפעם אחת ולשוחח על נושא אחר בכל מפגש עם הספר.
לאחר קריאת הסיפור ניתן לשוחח על אליעזר בן-יהודה – מה חושבים עליו התלמידים והתלמידות? אילו תכונות עזרו לו להצליח במשימתו? מה הוא עשה למען הגשמת חלומו? מה הם החלומות של התלמידים והתלמידות, ומה צריך לעשות כדי להגשים אותם?
מחדשי השפה העברית
הרב יחיאל מיכל פינס (1843–1913) פעל לגאולת אדמות, ועם אליעזר בן-יהודה הקים את "ועד הלשון העברית". הרב פינס חידש מילים בעברית, ובהן המילים "עגבנייה" ו"שעון".
ניסים בכר (1848–1931) יסד בירושלים את בית הספר "תורה ומלאכה", שבו לימדו עברית בעברית. אליעזר בן-יהודה היה מורה בבית הספר.
חיים נחמן ביאליק (1873–1934) – המשורר הלאומי היה פעיל מרכזי ב"וועד הלשון העברית" וחידש מונחים מקצועיים בנגינה ובתחומים נוספים. "מטוס", "מצלמה" ו"אצבעוני" הם מחידושיו.
אישים רבים נוספים פעלו לחידוש השפה העברית. תוכלו להכיר אותם בביקור באתר "האקדמיה ללשון העברית".
חקר - אליעזר בן-יהודה, מחדשי השפה וממשיכי דרכם
התייחסות לנושא הסיפור – מה למדו התלמידים והתלמידות על בן-יהודה מהסיפור? מה עוד היו רוצים לדעת? כדאי לעודד שאילת שאלות וחיפוש מידע כדי להשיב על השאלות שהועלו. אפשר להתייחס לדרכים שבן-יהודה פעל בהן כדי להגשים את חלומו, לקשיים שנתקל בהם בדרך, למילים שחידש ולהמשך מפעלו בדמות אוהבי השפה העברית והאקדמיה ללשון העברית.
מחדשי השפה העברית – אפשר לבחור כמה דמויות נוספות שפעלו לחידוש השפה העברית ולהכיר אותן:
חמדה בן-יהודה – סופרת הילדים הראשונה בעברית.
ניסים בכר – מחנך שייסד בירושלים בית ספר ששפת ההוראה בו עברית.
יחיאל מיכל פינס – גואל אדמות, מייסד העיתון "החבצלת" בעברית.
חיים נחמן ביאליק – המשורר הלאומי, עמד בראש ועד הלשון וחידש מילים.
דוד ילין – מראשוני ועד הלשון, מחדש מילים, מורה ומחנך.
העשרה למורה –
אליעזר בן-יהודה – האקדמיה ללשון עברית
כל מה שרציתם לדעת על אליעזר בן-יהודה – אתר אלף אלף
מקורות לילדים –
אליעזר בן-יהודה – בְּרֵיינְפּוֹפּ ישראל
אליעזר בן-יהודה – מילים: ירון לונדון, לחן: מתי כספי
האקדמיה ללשון העברית
כדאי להציג לפני הכיתה את האקדמיה ללשון העברית ואת פועלה לחקר מילים ולחידוש מילים בשפה עברית תוך ביקור באתר האקדמיה ולשחק במשחקי העברית שהאתר מציע.
רצוי לציין לפני הכיתה כי האקדמיה היא המשך פועלם של בן-יהודה ומחדשי השפה העברית, שהקימו את "ועד הלשון העברית".
חידושי מילים של האקדמיה ללשון העברית – תוכלו לשחק עם התלמידים והתלמידות משחק להיכרות עם מילים מחודשות:
מציגים מילה שהאקדמיה חידשה, ועל התלמידים והתלמידות לנסות לזהות איזו מילה מוכרת היא מחליפה.
דוגמאות:
רַגֶּשֶׁת (אלרגיה)
קַפֶּצֶת (טרמפולינה)
מִצְלֶה ("על האש")
מַצְבֵּעַ (טוש)
הֶסְכֵּת (פּודקאסט)
מִסְרוֹן (אֵס-אֵם-אֵס)
המצאת מילים – תוכלו להשתעשע בהמצאת מילים בעצמכם.
לדוגמה: איך אפשר לקרוא למי שממציא מילים?
איך אפשר לקרוא למי שמאחר בקביעות?
כדאי לבחור יחד שלוש עד חמש מילים. מתוך מגוון החידושים הטכנולוגיים הרבים ולאפשר לתלמידים ולתלמידות להציע להם מילים עבריות תוך זיהוי המבנה הלשוני המאפשר יצירת מילים בעברית.
עברית שפה קשה
אם יש בכיתתכם עולים חדשים או אם אתם מכירים אנשים שהתנסו בלימוד עברית, תוכלו להזמין אותם לכיתה או למפגש מרחוק כדי שיספרו על צעדיהם הראשונים בלימוד השפה: האם היה קל להם לרכוש את השפה, או שהיו להם רגעים קשים? אילו מילים משכו את ליבם? מתי הם מדברים בשפת האֵם שלהם? האם קורה שהם מתבלבלים או שוכחים מילים? ועוד.ניתן לשאול שאלות אלו ושאלות נוספות שיעלו התלמידים במפגש בכיתה או בלמידה מרחוק.
אפשר לבחור מילים ומושגים, למשל "בוקר טוב", ולהציג אותן בעברית, באמהרית או ברוסית.
איור ויצירה
איור אהוב – הספר מאויר באיורים מיוחדים של המאיירת איה גורדון, המורכבים מהֶדְבֵּק (קולאז') של ניירות, מִגְזָרוֹת וחפצים. כדאי לעודד את התלמידים ואת התלמידות לעיין באיורים, לבחור איור אהוב ולשתף חבר או חברה בבחירה.
יצירה – בהשראת איורי הספר כדאי לעודד את התלמידים ואת התלמידות לבחור מילה אהובה בעברית ולכתוב אותה כהֶדְבֵּק הכולל תצלומי חפצים שקשורים לנושא, ניירות מסוגים שונים, צבעים, בדים, חוטים וחומרים מגוונים נוספים. אפשר להציג את התוצרים בתערוכה בכיתה או בתערוכה וירטואלית.
מתאים גם ללמידה מרחוק.
כדאי לצלם כל תלמיד ותלמידה עם המילה האהובה עליהם.
האזינו לסיפור המדינה של ילדי הגן
אנו מזמינים אתכם/ן להאזין לסיפור "המדינה של ילדי הגן", מאת: אמונה אלון | איורים: מנחם הלברשטט | הוצאת: ידיעות ספרים (גנים)
יוצרים ומגישים – ירדן בר כוכבא – הלפרין ודידי שחר
מוזיקה ונגינה – טל בלכרוביץ'
פתיח – דידי שחר
מגישים – יובל סגל, אפרת אביב ותומר שרון.
אקורדיון וחלילים – סלעית להב
מוכנים/ות? מת – חי – לים!
על השתתפות פעילה של ילדים בהחלטות בחיי הגן
גם הגן הוא סוג של מדינה. מאמר של ד"ר אסתר ברוקס על השתתפות פעילה של ילדים בהחלטות בחיי הגן
מנחם הלברשטט מתאר את תהליך איור הספר
המאייר מנחם הלברשטט מתאר את תהליך העבודה על איור הספר "המדינה של ילדי הגן"
פרויקט מסע בזמן מתועד של מדינת ישראל באתר הספריה הלאומית
פרויקט מסע בזמן – כרזות מוצרים, אירועים ורגעים מיוחדים משנותיה הראשונות של מדינת ישראל באתר הספרייה הלאומית
האיורים המקסימים של מנחם הלברשטט מרחיבים את הסיפור
האיורים המקסימים של מנחם הלברשטט מרחיבים את הסיפור. הם משקפים את מגוון הנופים בארץ, ומראים כמה קשה עובדים ילדי הגן כדי לבנות את המדינה שלהם! תוכלו לבקש מהילדים לזהות את פעולות הבנייה שהילדים בסיפור עוסקים בהן.
האיורים "קורצים" גם למבוגרים
האיורים "קורצים" גם למבוגרים הקוראים את הסיפור ומרמזים על דמויות ועל אירועים בהיסטוריה של מדינת ישראל. אפילו הדובי חובש כובע גרב מתקופת הפלמ"ח! התבוננו יחד באיורים וספרו לילדים על דמויות ואירועים היסטוריים, כגון: הרצל, חוזה המדינה, בן גוריון המכריז על הקמת המדינה וריקודי השמחה ברחובות לאחר מכן, ועוד.
האיורים
איורי הספר המלווים את המילים "מה קרה לכם? אתם לא מתביישים? אין מדינה בלי עולים חדשים!" מבוססים על צילומים אמיתיים שתיעדו את השנים הראשונות למדינה. להלן האיורים המבוססים על צילומי מקור:
הילדה עם התינוק על הגב, אוניית אקסודוס והמשפחה התימנית במדבר
תוכלו להכיר לילדים את הצילומים המקוריים, וגם הם – כמו המאייר – יכולים לצייר תמונות בעקבות צילומים.
מדינה של ילדי הגן
הסיפור "מדינה של ילדי הגן" וחג העצמאות מהווים הזדמנות נהדרת לשתף את הילדים בסיפורי עלייה אישיים של חברי קהילת הגן. האם כל ילדי הגן מדברים רק עברית בבית? האם יש ילדים, הורים או סבים (או גננות!) אשר עלו ארצה ממדינות רחוקות? אפשר לחלוק סיפורי עלייה, להסביר את משמעות הביטויים "דור ראשון", "דור שני" וכד', ולחגוג את כל תושבי המדינה שלנו – "ישראלים מלידה" ו"ישראלים מבחירה". זו גם הזדמנות להזכיר לילדים סיפורי אבות מהתנ"ך ובפרט את הדמות של אברהם אבינו, "העולה הראשון" אשר עלה לארץ ישראל בעקבות הקריאה "לך לך…"
איך אתם חוגגים את חג העצמאות בגן?
איך אתם חוגגים את חג העצמאות בגן? האם אתם שותפים לאירועים קהילתיים, כגון חגיגות כל הגנים ביישוב? האם אתם משלבים את הורי הילדים בחגיגה? אולי אתם עורכים "סעודת חג" בגן? אם כן, מה נהוג לאכול בסעודה? האם "אוכל ישראלי" מסתכם בפלאפל בפיתה, או כולל גם מאכלים מעדות שונות, אותם הביאו עולים ממדינות שונות?
המשחק "בניית מדינה" התחיל בארגז תחפושות שהילדים מצאו בגן
המשחק "בניית מדינה" התחיל בארגז תחפושות שהילדים מצאו בגן. אלו תחפושות ואביזרים נגישים לילדי הגן שלך, כדי שגם הם ישלבו תכנים הקשורים ליום העצמאות במשחק הסוציו-דרמטי שלהם? תוכלו להציע לילדים להתחפש ולבחור לעצמם תפקידים בבניית המדינה, כיד הדמיון הטובה עליהם.
לשוחח עם הילדים על רגשות הדמויות
כאמור, לא תמיד קל להצטרף לקבוצה קיימת. בעקבות הקריאה תוכלו לשוחח עם הילדים על רגשות הדמויות בסיפור ולהזמין אותם לשתף בניסינות הצטרפות, במישור האישי וגם במישור הלאומי.
האיורים המקסימים של מנחם הלברשטט מרחיבים את הסיפור
האיורים המקסימים של מנחם הלברשטט מרחיבים את הסיפור. הם מראים כמה קשה עובדים ילדי הגן כדי לבנות את המדינה שלהם! תוכלו להתבונן יחד באיורים ולבקש מילדיכם לזהות את פעולות הבנייה שהילדים בסיפור עוסקים בהן.
האיורים "קורצים" גם למבוגרים
האיורים "קורצים" גם למבוגרים הקוראים את הסיפור ומרמזים על דמויות ועל אירועים בהיסטוריה של מדינת ישראל. אפילו הדובי חובש כובע גרב מתקופת הפלמ"ח! התבוננו יחד באיורים וספרו לילדיכם על דמויות ואירועים היסטוריים, כגון: הרצל, חוזה המדינה, בן גוריון המכריז על הקמת המדינה וריקודי השמחה ברחובות לאחר מכן, ועוד.
עדי הקטנה מצביעה על איורי תמונות המספרות את סיפורי העלייה לישראל
עדי הקטנה מצביעה על איורי תמונות המספרות את סיפורי העלייה לישראל. אפשר לבקש מהילדים להצביע על הילדים שבאיורים ולנחש מאילו ארצות הם מגיעים. תוכלו גם לעיין יחד באטלס או במפת העולם ולחפש את המקומות בהם גרו משפחותיכם בדורות קודמים ושבהם גרים קרובי משפחה היום.
המשחק "בניית מדינה" התחיל בארגז תחפושות שהילדים מצאו בגן
המשחק "בניית מדינה" התחיל בארגז תחפושות שהילדים מצאו בגן. תוכלו להציע לילדים להתחפש ולבחור לעצמם תפקיד בבניית המדינה כיד הדמיון הטובה עליהם. גם אתם יכולים לבנות מדינה, תנו דרור לדמיונכם: איך תקראו למדינה שלכם? מי יגור בה? אילו בניינים נחוצים בה? איזה דגל יהיה לה?
שלחו אלינו תצלום של המדינה שיצרתם לכתובת [email protected] .
לא תמיד קל להצטרף לקבוצה קיימת
כאמור, לא תמיד קל להצטרף לקבוצה קיימת. בעקבות הקריאה תוכלו לשוחח עם ילדיכם על רגשות הילדים בסיפור ולשתף אותם בניסיון החיים שלכם, גם במישור האישי וגם במישור הלאומי. לא תם ולא נשלם: בניית מדינה היא תהליך מתמשך, ועולים חדשים עשויים להצטרף גם בעתיד.
"העולה החדש"
"העולה החדש" דוד הביא עמו מטוס למשחק הקוביות. מה אפשר להציע למצטרפים החדשים להביא ולעשות כדי להמשיך ולשפר את המדינה? בהווי הישראלי ידועים שירים המתארים קבלת פני עולים חדשים. שירים אלה מכונים גם "שירי סוכנות". תוכלו לארגן ערב שירה ולשיר יחד "הבאנו שלום עליכם", "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד", ואפילו "עם ישראל חי".
משחק לוח משפחתי ליום העצמאות
מי בנה ומי נטע? – כולנו ביחד! – משחק לוח משפחתי ליום העצמאות במתנה מבית ספריית פיג'מה!
רוצים לייבש ביצה? לעופף עם מרבד הקסמים? ומי רוצה תצלום "סלפי עצמאות" עם הרצל, בן גוריון? או עם מנה פלאפל עסיסית? וכל זאת בלי לצאת מהבית…? כל אלה ועוד מחכים לכם במשחק הלוח של ספריית פיג'מה לכבוד יום העצמאות.
מה צריך כדי לשחק?
1. להדפיס את הוראות המשחק והכרטיסים (בתוך קובץ ההוראות נמצאים גם הכרטיסים)
2. להדפיס (רצוי בצבע) את שני חלקי לוח המשחק בגודל A4 אותם צריך לחבר זה לזה
3. להדפיס בשחור לבן את לוחות הסלפי לסיום המשחק
4. להביא קוביה וחיילי משחק מכל משחק אחר.
*למי שאין מדפסת או מעדיף לא להדפיס, ניתן לשחק במשחק עם חבר דרך הזום ולעשות את המשימות מול המצלמה.
סממני יום העצמאות
יעל יוצאת עם הוריה בערב יום העצמאות לחגוג עם תושבי העיר ולצפות במופע זיקוקי דינור. היא רואה מסביב מרפסות מקושטות בפרחים, בדגלים ובתמונות של מנהיגי העם. האם גם היישוב שלכם "מתקשט" לכבוד החג? איך מציינת המשפחה שלכם את יום העצמאות?
סיפור המשפחה וישראל
אבא של יעל מסביר לה שלא תמיד היתה לנו מדינה, ושפעם הבריטים שלטו בארץ. יום העצמאות הוא הזדמנות לשתף את ילדיכם בקשר של משפחתכם עם מדינת ישראל. האם תמיד דיברתם בשפה העברית? האם אתם, או הוריכם, נולדתם במקום אחר? אפשר להתבונן במפת העולם, לאתר את המדינה שמשפחתכם הגיעה ממנה ולציין את הדרך הארוכה ממנה למדינת ישראל.
מעודדים לעצמאות
תוכלו להכין יחד עם ילדיכם רשימה מצוירת של הדברים שהם מסוגלים לעשות לבד. בהמשך, ניתן לצייר רשימה נוספת של דברים חדשים שהם היו רוצים לעשות בעצמם. אפשר לתמוך במאמציהם, להזכיר להם את המילים של הרצל, ולעודד אותם לעצמאות!
מה עושים כשהולכים לאיבוד?
ילדים עצמאיים הם ילדים שיודעים גם להיזהר. זה חשוב מאוד! הסיפור מזמן שיחה על זהירות ושמירה על עצמנו. אפשר לחפש בספר את התמונה שבה יעל מאבדת קשר עין עם אבא ואמא. איך לדעתכם היא מרגישה? איך אמא ואבא הרגישו, כשהם שמו לב שיעל אינה עומדת לידם? זו הזדמנות להזכיר לילדיכם כללי זהירות ולהסביר להם מה עושים אם הולכים לאיבוד. למי פונים לעזרה? איך מוצאים את אבא או את אמא?
אלבום טיולים בישראל
משפחות רבות מטיילות בארץ ביום העצמאות. נסו להיזכר עם ילדיכם בטיולים משפחתיים שלכם. אפשר לצייר את המקומות שביקרתם בהם, לשלב תצלומים, אם יש, ולהכין אלבום תמונות משפחתי של "ארץ ישראל שלי".
תערוכת חלומות ותקוות
"אם תרצו אין זו אגדה!" המילים של בנימין זאב הרצל, חוזה המדינה, מזכירות לנו שאם יש אמונה ורצון, ביכולתנו להתגבר על מכשולים רבים ולהגשים חלומות. הרצל ראה בדמיונו יהודים מכל העולם מתאספים יחד ומקימים מדינה עצמאית בארץ ישראל. חלומו של הרצל התגשם. אלו שאיפות וחלומות יש לילדי הגן שלכם? הילדים יוכלו ליצור דגמים או ציורים של החלומות שלהם, אותם תציגו בתערוכת תקווה ואופטימיות – אם תרצו, אין זו אגדה!
עצמאות אישית
"אני בעצמי!" כמו יעל, הרבה ילדים צעירים מבקשים עצמאות. הם לומדים להתלבש לבד, לסדר את הצעצועים, לעזור לחבר ועוד. ניתן לשוחח איתם על עצמאות, ולציין את כל אותם הדברים שפעם לא ידעו, והיום הם מסוגלים לעשות.
ילדים עצמאיים הם ילדים שיודעים גם להיזהר. הסיפור על יעל מזמן שיחה על זהירות ושמירה על עצמנו. אפשר לחפש בספר את התמונה בה יעל מאבדת קשר עם אבא ואמא. איך לדעתכם היא מרגישה? איך אמא ואבא הרגישו, כשהם ראו שיעל לא עומדת לידם? האם קרה פעם לאחד מילדי הגן, שהלכו לאיבוד? ניתן לקשר את המצב אליו נקלעה יעל עם הציווי "ונשמרתם מאד לנפשותיכם", אותו למדו הילדים מהסיפור "הדב מרגיש לא טוב".
"כל הארץ דגלים דגלים" יעל יוצאת עם הוריה בערב יום העצמאות לחגוג עם תושבי העיר ולצפות במופע זיקוקי דינור. מרפסות הבתים מקושטות בפרחים, דגלים ותמונות של מנהיגי העם. איך הגן שלכם מתקשט לכבוד החג? שתפו את הילדים בתכנון וקישוט הגן. אל תשכחו לקשט גם את החצר והכניסה לגן!
מאכלי יום העצמאות
איך אתם חוגגים את חג העצמאות בגן? האם אתם שותפים לאירועים קהילתיים, כגון חגיגות כל הגנים ביישוב? אולי אתם מצטרפים לטקס בבית ספר שכן? האם אתם עורכים "סעודת חג" בגן? אם כן, מה נהוג לאכול בסעודה? האם "אוכל ישראלי" מסתכם בפלאפל בפיתה, או כולל גם מאכלים מעדות שונות, אותם הביאו עולים ממדינות שונות?
"וקבץ פזורנו מבין הגוים…" יום העצמאות הוא הזדמנות נהדרת לשתף את הילדים בסיפורי עלייה אישיים של חברי קהילת הגן. האם כל ילדי הגן מדברים רק עברית בבית? האם יש ילדים, הורים או סבים (או גננות!) אשר עלו ארצה ממדינות רחוקות? אפשר לחלוק סיפורי עלייה, להסביר את משמעות הביטויים "דור ראשון", "דור שני" וכד', ולחגוג את כל תושבי המדינה שלנו – "ישראלים מלידה" ו"ישראלים מבחירה". זו גם הזדמנות להזכיר לילדים סיפורי אבות מהתנ"ך ובפרט את הדמות של אברהם אבינו, "העולה הראשון" אשר עלה לארץ ישראל בעקבות הקריאה "לך לך…"
ערב חגיגה למדינה עם ההורים
האיורים היפים של ארנה סמורגונסקי מראים את העושר והגיוון באנשי העיר של יעל. לקראת יום העצמאות אפשר להזמין את הורי הגן ל"ערב עדות" ולחגוג יחד את המשותף והייחודי במדינתנו. אפשר לחלוק חוויות, סיפורים ושירים מארצות אחרות יחד עם שירי ארץ ישראל.
חג העצמאות מחבר בין המורשת לבין המציאות בת-זמננו. זהו חג חדש, המציין את העצמאות המדינית של ישראל לאחר אלפי שנות גלות. אלו שירים ותפילות משולבים ביום זה בגן? (שירי ארץ ישראל, התפילה לשלום המדינה, התקווה, שירי הלל ושבח …)
מפת טיולי הגן
"קום והתהלך בארץ" משפחות רבות מטיילות בחיק הטבע ביום העצמאות. אפשר לתלות על קיר הגן מפה גדולה של ישראל ולבקש מהילדים וההורים לשלוח תמונות ותיעוד של טיולים שערכו בארץ. הצמידו את התמונות למקומות המתאימים במפה, כדי ליצור מפה של טיולי קהילת הגן. אל תשכחי להוסיף גם תיעוד של אחד הטיולים שלך!
בונים דגם של הישוב
"ארץ ישראל שלי יפה וגם פורחת, מי בנה ומי נטע? כולנו ביחד" משחק "בונים מדינה": הציעו לילדים לבנות דגם של הישוב שלכם. כיצד הוא בנוי ומה יש בו (כבישים, גנים, ספריה, היכל תרבות, קניון, בתי מגורים, גני משחקים, בית עירייה…)? ניתן לחלק את הילדים לקבוצות, כאשר כל קבוצה תבנה חלק מן הדגם, ויחד יכינו דגם של יישוב שלם. אם תשלחו אלינו תמונות של הדגמים שבניתם, נשמח להציג אותם באתר. (סיפור ילדים מתאים לפעילות זו: "מדינה של ילדי הגן" מאת אמונה אלון.)
לאן מטיילים?
לאן מטיילים? כדאי לאפשר לילדים לעיין בספר ולגלות מה מיוחד בו. האם הם הבינו כי יש בו יותר מסיפור אחד? מה הם מזהים באיורים? אפשר לשוחח: לאן ניתן לטייל ברגל, ואלו מסלולים דורשים תחבורה ממונעת? האם הילדים מכירים את המקומות השונים, האם הם כבר ביקרו בפרדס, במושב, בים?
יוצאים לטיול, ב'כאילו'
יוצאים לטיול, ב'כאילו': לא תמיד ניתן לצאת החוצה לטבע, אבל אפשר לשחק ב"כאילו" בתוך הגן! תוכלי להכין פינת הטיול ובה אביזרים מתאימים (כובע, בקבוק מים, משקפת…) ודוגמאות לדברים שפוגשים בטבע (תפאורה של ים, פרדס, הרים, בובות חיות, יצירות של ילדים…), אפילו לצייר מסלול או "גשר צר" בעזרת נייר דבק על הרצפה. מה כדאי להוסיף לפינה? אלו חיות פוגשים בדרך, האם המסלול קשה לטיפוס? הילדים יכולים לתרגל כישורים חברתיים כגון מנהיגות, שיתוף פעולה, זהירות ועוד, ולפליג עם הדמיון למקומות השונים.
שיתוף הורים
שיתוף הורים: עם חלוקת הספר לבתים רצוי לצרף להורים מכתב אישי שמסביר את הייחוד של הספר וממליץ להם לחזור אליו לאורך השנה. הציעי לילדים ולהוריהם להביא לגן צילומים מטיולים משפחתיים ולהעשיר בכך את פינת הטבע והטיול. ניתן גם להכין 'מחברת מטיילת' העוברת בחופשות וסופי שבוע בין משפחות הגן, כאשר כל משפחה מוסיפה לה דף עם צילום או ציור והסבר על טיול שערכה.
ילדים, יוצאים היום לטיול!
ילדים, יוצאים היום לטיול! האם את מרבה לצאת עם הילדים לטיולים קצרים בסביבת הגן הקרובה, כמובן תוך שמירה על בטחון הילדים? אלה הזדמנויות לטפח ערכי פליאה מהעולם, סקרנות וחקר, וכן כבוד לטבע ושמירה על הסביבה. כמו אורי שהשאיר את כובעו למגורי האפרוחים בסיפור 'מעשה בכובע' מאת לוין קיפניס, כך ניתן ליהנות עם הילדים מהשארת צלוחית מים לחתול הצמא או מבניית פינת האכלה לציפורים בחצר הגן.
מה אוספים בדרך ומה משאירים במקום?
מה אוספים בדרך ומה משאירים במקום? מרוח השיר 'מציאה' של לאה גולדברג בו מספר הילד על הנאה ממציאת 'חתיכה של שמים' בשלולית המים, אפשר ללמוד על ההנאה מהטבע במקומו 'הטבעי'. כדאי לזכור להשיב את השבלולים והצב למקום בו מצאנו אותם, וכמו באיור הסוגר את הספר לאסוף 'במידה' אבנים, ענף שקד, שיבולים או עלי שלכת כדי לאפשר המשכיות של החוויה והלמידה בגן.
איפה המבוגרים?
איפה המבוגרים? באיוריה של רעיה קרס מופיעים הילדים ללא מבוגרים. המבוגר המלווה והשומר עליהם בחוף הים, כשמטפסים על עץ גבוה או כאשר מדליקים מדורה במדבר, נותר מחוץ לספר. כך הספר מעודד את הילדים "להפליג" בעת הקריאה למקומות קרובים ולמחוזות רחוקים ואף דמיוניים בחברת ילדים כמותם.
"אנשים טובים באמצע הדרך"
"אנשים טובים באמצע הדרך": את מי פוגשים בדרך, ומה הם עושים? זו הזדמנות להרחיב את עולמם של הילדים ולהכיר להם אנשים חדשים ובעלי מלאכה שונים: מנקה הרחוב, הגנן, מוכרת הירקות, טכנאי הרכב, הבנאי והקשישה היושבת על הספסל בקרבת הגן.
על המפה:
על המפה: אם בגנך תלויה מפת הארץ תוכלי לסמן בה אתרי טיול עליהם ילדים ממליצים בעקבות טיוליהם. צבעים מסמלים במפה הרים, ים, מדבר ועוד. בספר מעניקים הצבעים רקע ואוירה לאתרי הטיול השונים. האם שמת לב לצבעי הרקע של השערים בספר שונים – הפרדס, הים, המדבר …
לפעמים הדרך היא היעד
לפעמים הדרך היא היעד: כמו בטיולי הגן בהם הילדים פוגשים בדרך עולם ומלואו, גם בסיפור 'מרים והים' מתארת מיריק שניר מסע של חיפוש וגילוי שבו הדרך היא חלק מהמטרה. אם הילדים מכירים ספר זה באיוריה של גיל-לי אלון קוריאל הם יגלו שמאיירים שונים מדמיינים ומציירים בדרכים שונות את מרים, כך תוכלי לעשות במגוון של יצירות ספרותיות שמופיעות באיורים שונים.
טיול משפחות הגן
טיול משפחות הגן: האם התחלת לחשוב על מסיבת סוף שנה בגן? אולי תרצו לחגוג אותה הפעם בחיק הטבע, ולשלב בה טיול משפחות? תוכלו להכין יחד ספר "יצאנו לטייל" שלכם, כולל תמונות של "מה לקחת", "מה נראה" ו"מה נעשה" – מזכרת ייחודית אליה ישמחו הילדים לחזור גם בעתיד. נשמח לפרסם את החוויות והספרים באתר של ספריית פיג'מה.
קחי 'חלום לא כבד מדי' וצאי לדרך בהנאה!
הילדה מחולות הזהב
הצמיד של שוהם
היום הגדול של סימצ'י
סבא מספר בלי להגזים
הכנרת נהדרת
שקית של געגוע
השפה הנמה
המדינה של ילדי הגן
יום העצמאות של יעל
יצאנו לטייל


