אגדות חז”ל

צרו את גיבור הסיפור - הקיפוד מחומרים שיש בבית!

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מִפְגָּשׁ וְשִׂיחָה בַּגַּן

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הטרמה לסיפור – תוכלו להכין את ילדי הגן לאתגר שמוצג בתחילת הסיפור ולספר להם על דבר-מה שחסם את דרככן לגן. אפשר לשאול אותם: מה אפשר לעשות במקרה כזה?

קריאה חוזרת – כדאי להמחיש את הסיפור ולהצביע על האיורים כדי שהילדים והילדות יוכלו לעקוב אחרי העלילה. כדאי גם לשאול שאלות הבנה:

מדוע נוצר הר על השביל?

מה גרם ההר שנוצר על השביל?

מדוע נזקק הקיפוד לעזרה?

מי עזר לקיפוד ואיך?

כיצד גמל הקיפוד לחבריו?

שיח רגשי – בעקבות הסיפור תוכלו לעודד שיח רגשי:

מה הרגישו העכבר והארנב כשהקיפוד אמר "מה אכפת" וגירש אותם?

מה הרגיש הקיפוד כשמצא את עצמו לבד בגשם?

כיצד הרגיש הקיפוד כאשר החברים עזרו לו?

מה הרגישו העכבר והארנב כשהקיפוד ביקש מהם סליחה?

עולם הילדים – כדאי להרחיב את השיח ולהתייחס לעולמם של הילדות והילדים:

האם קרה שמישהו לא התחשב בכם? כיצד הרגשתם? מה אמרתם? מה עשיתם?

מה ניתן לעשות במקרה כזה?

קרה לכם שהרגשתם עצובים?

איך נראה מישהו עצוב?

כיצד ניתן לשמח מישהו עצוב?

הִתְחַשְּׁבוּת

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

זו הזדמנות להכיר את המושג "התחשבות": הקיפוד לא התחשב בבקשה לפנות את הדרך, אך בהמשך הבין כי יש להתחשב באחרים: הקיפוד חשב רק על עצמו. העכבר והארנב, לעומת זאת, לא חשבו רק על עצמם, ועל כן יצאו לעזור לו על אף הגשם.

שיחה – תוכלו לשאול: איך היינו רוצים שיתחשבו בנו? מה נוכל לעשות בגן כדי להתחשב זה בזה?

כדאי לאסוף את הצעות הילדים ולהיעזר במושג "התחשבות" בנוגע ליחסים בגן.

התחשבות כחלק מהשגרה – אפשר להציע לילדים לספר על מישהו שהתחשב בהם במהלך היום ולעודד התנהגות כזו.

להעשרה – צפו יחד בסרטון  בחצר של פופיק וליבי: התחשבות.

(עד דקה 03:30)

מִתְחַשְּׁבִים בַּסְּבִיבָה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי לצאת לסיור ברחבי הגן, להתבונן סביב ולחשוב מה אפשר לעשות כדי שיהיה לכולם נעים יותר: אולי צריך לנקות את המקום? לשתול צמחים? לסדר את המרחבים בגן בדרך שונה?

אפשר להרחיב את ההתחשבות בסביבה ולצאת עם הילדים לסיור בשכונה או ביישוב ולחפש מקומות שכדאי ואפשר לנקות, לשפר וכך להתחשב בשכנים.

כדאי לצלם את הסביבה לפני הפעילות, במהלכה ואחריה, להציג את התצלומים בגן ולשתף את ההורים. 

שילוב הקהילה – אפשר לנסות לפעול בשילוב כוחות בקהילה, למשל: הורי הילדים בגן, ילדי גנים נוספים, ילדים מבתי הספר הקרובים, מועדון קשישים ועוד.

להעשרה 

נפגשים בגינה הקהילתית

מדריך מקיף להקמה, תחזוקה והפעלה של גינות קהילתיות

חלומות מתגשמים

ספרייה ניידת

המרחב הפדגוגי – גני ילדים

קשר עם הבית

כדאי לשתף את ההורים בפעילויות בגן ובסביבתו.

אפשר לצאת לפעילות משפחתית של אכפתיות ותיקון.

אִכְפַּת לָנוּ מִבַּעֲלֵי הַחַיִּים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כיצד אנו יכולים לסייע לבעלי החיים בסביבה שלנו? רצוי לשתף את הילדים ולחשוב איתם מה ניתן לעשות בסביבה כדי לסייע לבעלי חיים וכיצד ניתן לקדם זאת. אפשר, למשל, להציע לחתולים ולכלבים קערות לשתייה ולהכין מתקני שתייה והאכלה לציפורים.

להשראה

פינת ציפורים בחצר הגן

להציל את חיות הבר – הקיפודים, ערוץ החינוכית

דאגה ודיווח – ניתן לדווח לרשויות, כמו "החברה להגנת הטבע", המשרד לאיכות הסביבה והעירייה, על בעלי חיים פצועים ועזובים.

משחק סוציו-דרמטי – גם במשחק שכזה ניתן לשלב תכנים אלו. אפשר לתכנן עם הילדים את המרחב ולחשוב יחד על העניינים האלה:

במה יעסוק המרחב?

מה כדאי להוסיף לו?

כיצד יתנהל המשחק?

מה הם הכללים?

להשראה – בית חולים לחיות בר – הקמת מרחב משחק בגן ביוזמת ילד  במרחב הפדגוגי של גני הילדים

דאגה לחיות הבית – כיצד נדאג לבעלי החיים שאנו מגדלים בביתנו וכיצד נתחשב בהם?

להשראה – הו כמה שרציתי כלב, במרחב הפדגוגי של גני הילדים

מָה מִסְתַּתֵּר בְּאִיּוּר

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הסיפור מתרחש בעונת הסתיו. אפשר להתבונן יחד באיורים ולגלות אילו מסימני הסתיו מתגלים באיורים.

פינטרסט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

פינטרסט
ספרים נוספים, יצירות והשראה מחכים לכם בתיקיית הספר בפינטרסט של ספריית פיג'מה.

שיחה - להתחשב

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו לשוחח על התחשבות: מה זה "להתחשב"? מי התחשב במי בסיפור? – כדאי לשתף במקרים שמישהו התחשב בכם – מה קרה ואיך הרגשתם? ואיך תוכלו להתחשב זה בזה במשפחה?

בחצר של פופיק וליבי: התחשבות

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

משחק – מצאו אותי!

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הביטו באיור המתאר את ביתו של הקיפוד.

בכל תור אחד המשתתפים יצביע על חפץ באיור. היכן נמצא חפץ זה בבית שלכם? המשתתפים האחרים מוזמנים למצוא אותו.

חיות ואיורים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

גיבורי הספר הם קיפוד, ארנב ועכבר. באיורים שבספר מופיעות חיות נוספות – האם תוכלו למצוא אותן? כמה חיות מצאתם?

יֶדַע

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ידע בתחומי הליבה

שפה ואוריינות – קידום הבנה של מסרים גלויים וסמויים בסיפור, פיתוח כישורי שיח רגשי, חריזה, הרחבת אוצר המילים ושימוש בביטויים ממשלב לשוני גבוה, לדוגמה: "מחילה", "עלה כבר אור ראשון", התנשא", "הֵעז", "ניעור".

מיון וקטגוריות של מילים – הקיפוד ממיין את החפצים שבביתו לקבוצות.

קידום ניצני קריאה – באיורים ישנם שלטים בעלי משמעות פונקציונלית: "הבית של קיפוד" ושילוט של תיבות האחסון לארגון חפצים.

הרחבת ידע העולם – בסיפור מופיעים מגוון בעלי חיים, כמו: נמלים, ציפורים, גירית, מרמיטה וארמדיל.

ידע בין-תחומי – מדע – באיורי הסיפור ניתן להבחין בסימני הסתיו ובדרך ההתנהלות של בעלי החיים, לדוגמה: בעלי חיים שחופרים מחילה.

מְיֻמָּנוּיוֹת

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מיומנויות בין-אישיות – בסיפור מוצגים חוסר אכפתיות כלפי הזולת לצד עזרה הדדית והושטת עזרה, המלמדות אמפתיה, התחשבות והתנהלות חברתית נכונה ומתגמלת, יצירת מערכות יחסים ושיתופי פעולה חיוביים ושימורם.

עֲרָכִים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אהבת הספר וחדוות הלמידה
התייחסות לזולת, התחשבות בו ונתינה
סיוע לנזקק בעת צרה
הכרה בטעות ובקשת סליחה ומן הצד השני – קבלה ומחילה
כיבוד מערכות יחסים חברתיות

דרך ארוכה או קצרה? משחק מסלול להורדה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

רוצים לשחק עם הילדים לאחר הקריאה?
הכנו עבורכם משחק בדיוק בשביל זה!

🖨️ מדפיסים
✂️ גוזרים
🎲 ומשחקים!

להורדת המשחק בגרסה צבעונית לחצו כאן!

עצות טובות

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מה עושים כשמתלבטים ולא יודעים מה לעשות? ממי אתם שמחים לקבל עצה? ממי קשה לכם לקבל אותה, ומדוע? – לפעמים עצות טובות באות באופן בלתי צפוי: תוכלו לשוחח על כך עם ילדיכם, להיזכר בפעמים בהן הקשבתם לעצות ולשתף בדברים שלמדתם מאנשים מבוגרים וצעירים.

ליהנות מהדרך

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

יצאתם לדרך והיא ארוכה? אולי משעממת? – אפשר לשחק במהלך הנסיעה: תוכלו לספור את השלטים בדרך, לזהות אותיות מוכרות, לגלות שינויים בסביבה בעקבות עונות השנה, לשיר שירים אהובים, וגם… להתבונן בדרך וליהנות מדברים שעד עכשיו לא שמתם לב לקיומם.

ללמוד מכל אדם

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מה יכולים ילדים ללמד מבוגרים? ומה מבוגרים יכולים ללמד ילדים? – כדאי שתשתפו זה את זה בידע שלכם, ותוכלו להתנסות בו יחד: אפשר ללמד משחק, שיר, ריקוד, לשתף בידע על ספורט, בעל חיים או כל תחום אחר. לימדתם? למדתם? עכשיו החליפו תפקידים.

משחק – איך מגיעים?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

איך מגיעים ממקום למקום בעזרת הקשבה? עמדו בפתח החדר בעיניים עצומות ובקשו מבני המשפחה להוביל אתכם בבטחה למקום אחר בבית, בעזרת הוראות. תוכלו להמשיך ולשחק במשחק לוח שיצרנו עבורכם, בעקבות הספר.

פינטרסט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

פינטרסט – דרכים, משחקי כיוון ויצירות בדף הספר בפינטרסט של ספריית פיג'מה.

מפגש ושיחה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הטרמה לסיפור – תוכלו ליצור בכיתה שני מסלולים באורך שונה: מסלול קצר עם מכשולים, כמו כיסא או שולחן, ומסלול ארוך ללא מכשולים. התלמידים והתלמידות יתנסו בשתי הדרכים, ולאחר מכן תתקיים שיחה על הדרכים השונות: האם קרה לכם שחשבתם שמעשה שתעשו יהיה קל ופשוט והתברר לכם שהוא מסובך יותר? ואולי להפך? האם ניתן לדעת זאת מראש? כדאי לעמוד על כך שהדרך שאנחנו בוחרים בה יכולה להיות מפתיעה, קלה או קשה מכפי שחשבנו.

קריאת הסיפור – כדאי לעסוק בסיפור יותר מפעם אחת ולאחר הקריאה הראשונה לדון בכל פעם בנושא אחר.

הסיפור שלנו – מאחר שהסיפור מופשט וסמלי, כדאי לבקש מהתלמידות ומהתלמידים לתאר את תוכנו בדרכים מגוונות: לוודא שהם הבינו את מהלך הסיפור ולבקש מהם לספר אותו במילים שלהם, לצייר אותו או להמחיז אותו.

שיחה בעקבות הסיפור – תוכלו לשאול את התלמידים:

דרך ארוכה וקצרה – מה זו "דרך קצרה שהיא ארוכה"?

מה זו "דרך ארוכה שהיא קצרה"?

למה, לדעתכם, הנערה עונה כפי שהיא עונה?

מה למד האיש בסוף הסיפור? האם הוא כעס על הנערה, לדעתכם?

מה עדיף: לבחור בדרך ארוכה או בדרך קצרה? לפתור תרגילים קלים בחשבון או להתמודד גם עם המורכבים יותר? להתחיל לרוץ במהירות או לשמור כוחות ולרוץ לאט יותר?

אחרי הקריאה השנייה:

על פרשת דרכים – מה עושים כשמתלבטים ולא יודעים מה לעשות? למי פונים? איך מקבלים החלטה? כדאי לשוחח על כך בזוגות ולבקש מהתלמידים ומהתלמידות להציג את התובנות שלהם בדרך יצירתית: המְחזה, ציור, קומיקס או פנטומימה.

הקשבה – ניתן לשאול: מדוע, לדעתכם, האיש בחר בדרך הקצרה? אילו היה מקשיב לדברי הנערה עד סופם, במה היה בוחר, לדעתכם? כדאי לעמוד על כך שגם אם טועים, ניתן לתקן. אפשר להתנסות בתרגילי הקשבה [ר' בהמשך].

מהירות ואיטיות – האיש מיהר לדרכו. מתי אתם אוהבים להתנהל לאט ומתי מהר? כדאי להתנסות בתרגילים של הליכה איטית, של נשימה איטית ושל התבוננות איטית בסביבה ולאסוף חוויות ותובנות.

אנחנו מקשיבים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

למה חשוב להקשיב למי שאנחנו מדברים איתו?

איך אנחנו מרגישים כשלא מקשיבים לנו?

כדאי לשוחח על כך עם התלמידים ועם התלמידות ולתרגל את האתגר והיתרון שבהקשבה לזולת:

תרגיל בזוגות – כל אחד ואחת מקשיבים בתורם לבן או בת הזוג המספרים על עצמם במשך דקה עד שתי דקות. רצוי לסייע בהכוונה: "ספרו על חלום שחלמתם", "ספרו על משחק שאתם אוהבים"… בסיום התלמידים והתלמידות משתפים את הכיתה בפרטים שהתחדשו להם מהסיפור.

תרגיל ציור גב אל גב – הזוגות יושבים גב אל גב, כאשר אחד מבני הזוג מתאר את הדרך לביתו, אך השני צריך מפה, ובן זוגו מצייר לו אותה. כדאי לעודד ביקורי בית הדדיים בעקבות ההתנסות. האם המפה סייעה בדרך?

תרגיל הקשבה לסיפור – המורה חוזרת ומקריאה סיפור מוכר ומשנה בו כמה מילים. התלמידים והתלמידות צריכים לזהות מה השתנה בעוד הספר מונח לפניהם.

המשך לסיפור

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בסוף הסיפור האיש יצא לדרך הארוכה. מה הוא פגש בה? על מה הוא חשב בדרך? תוכלו לבקש מהתלמידים ומהתלמידות לכתוב המשך לסיפור ולהוסיף איור או תצלום. אפשר ליצור דגם תלת-ממדי של שתי הדרכים: אחת קצרה ומרובת מכשולים כמו בסיפור, ואחרת ארוכה כיד הדמיון.

מילים-מילים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אוצר מילים – במהלך קריאת הסיפור כדאי לתווך לתלמידים ולתלמידות מילים לא מוּכָּרוֹת, כגון "אתמולַיִים' ו"קיסוסית".

הכפלה – אפשר להתייחס לתופעה הלשונית של הכפלה: אתמוליים, חתוליים, נעליים, אופניים.

מילים מחוברות – בסיפור מופיעה המילה "כלבסוס", המורכבת משתי מילים: "כלב" ו"סוס". כדאי להדגים חיבור של שמות בעלי חיים ולהרחיב לנושאים נוספים, כמו מזון (גלידה ועוגה = עוגילידה), כלים וכדומה. אפשר לעודד את התלמידות והתלמידים ליצור מילים מחוברות משלהם ולאייר אותן.

מסלול חיצים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מניחים שורת חיצים על הרצפה באופן כזה שכל חץ מורה לכיוון אחר. התלמידות והתלמידים מתקדמים על פי הכיוון שהחיצים מורים אליהם. אפשר להוסיף לצד כל חץ תמונה של יד או של רגל, כך שבכל פעם מניעים איבר אחר לפי ההוראות. לאחר כל התקדמות מבקשים מהם לתאר מה הם "רואים" במקום החדש: הם יכולים לתאר משהו מהכיתה או לתאר דרך מדומיינת: "אני רואה את הרצפה" או "אני רואה הר ועליו ארמון".

משחקי מסלול נוספים בפינטרסט של ספריית פיג'מה.

ביטויים עם המילה "דרך"

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אפשר להרחיב ולעסוק בביטויים שמשולבת בהם המילה "דרך": דרך ארץ, אצה לו הדרך, דרך אגב, דרך המלך, קפיצת הדרך.

תוכלו לעודד חקר של משמעות ביטויים ושימושם בשפה, בחיי היום-יום ובכתיבה. אפשר להכין תערוכה של התוצרים.

להעשרה – צירופים עם המילה "דרך", אתר מילוג

                דרכים ושבילים בעברית, האקדמיה ללשון העברית

לשיר יחד – יוצא לאור – אהוד בנאי, סימני דרך – נעמי שמר

קשר עם קהילת הכיתה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

משחק לוח להולכים בדרכים ארוכות וקצרות! סִרקו את הקוד ותגיעו למשחק לוח בהשראת הסיפור. כדאי לשתף את המשפחות ולעודד משחק משפחתי!

שיתוף משפחות עולים – משחק הלוח מתורגם לאמהרית ולרוסית. הצעות הפעילות למשפחות נמצאות בדף הספר "הדרך הארוכה" באתר ספריית פיג'מה באמהרית, ברוסית ובאנגלית.

האזינו לסיפור "סתם שדה ריק"

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אנו מזמינים אתכם/ן להאזין להקלטה הקסומה של הסיפור "סתם שדה ריק", מאת: תמר וייס-גבאי | איורים: בלה פוטשבוצקי | הוצאת: כנרת (גנים)

יוצרים ומגישים – ירדן בר כוכבא – הלפרין ודידי שחר מוזיקה ונגינה – טל בלכרוביץ' פתיח – דידי שחר

מוכנים/ות? מת – חי – לים!

שיחה – מה זו התחשבות?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

"חשוב לנהוג בסביבה בהתחשבות" – מה זו התחשבות? איך אפשר להתחשב זה בזה בבית, בקרב בני המשפחה? ואיך נתחשב בסביבה? תוכלו לשוחח על כך עם הילדות והילדים ולהציע הצעות כיצד להתחשב בבני אדם ובסביבה.

הזמנה לתצפית

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מוזמנים לצאת לתצפית על פיסת טבע בסביבה: גינה בקרבת הבית, שדה, חצר או אדנית במרפסת. מה תגלו אם תשבו בשקט ותתבוננו? מומלץ להצטייד בזכוכית מגדלת.

לומדים זה מזה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מה מבוגרים יכולים ללמוד מילדות ומילדים? הרבה דברים! לשחק במשחק אהוב, להכין יצירה, להכיר נושא שנלמד בגן או לשתף במחשבה מעניינת. ומה ילדים וילדות יכולים ללמוד ממבוגרים?  כדי לגלות מה ניתן ללמוד זה מזה צריך רק לשבת יחד ולהיות קשובים.

תופסים צבעים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

השמיים כחולים, האדמה חומה, הצמחייה ירוקה. כדאי לצאת החוצה ו"לתפוס צבעים": כל אחד וכל אחת, לפי תור, מכריזים על צבע, ושאר המשתתפים צריכים למצוא במהירות פריט בסביבה באותו הצבע ולהצביע עליו.

פיטרסט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

פינטרסט – יצירות, תצפיות, טבע ומשחקים בדף הספר בפינטרסט של ספריית פיג'מה.

מפגש ושיחה בגן

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הטרמה לסיפור – איך אתם מגיעים לגן? האם אתם הולכים ברגל או נוסעים? מה אתם רואים בדרך? תוכלו לשוחח על כך עם הילדים והילדות ולהסביר שהסיפור שהם עומדים לקרוא מתרחש בדרך אל הגן.

אפשר לשאול: מה אתם חושבים שיקרה לגיבורי הסיפור בדרך לגן?

בעקבות הסיפור – תוכלו לשאול: למה בהתחלה כולם חשבו שהשדה ריק? איך הילדים גילו שהשדה לא ריק בכלל? למה המבוגרים לא שמו לב למה שקורה בשדה? האם גם אתם שמים לב לפעמים לדברים שאחרים לא רואים? האם ילדים וילדות יכולים ללמד מבוגרים? אם כן, מה הם יכולים ללמד אותם?

שומרים על הטבע

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לאחר קריאת הסיפור ועיון משותף באיורים כדאי לשאול:

איפה יש פיסת טבע באזור שלנו?

מה אתם אוהבים לעשות בטבע?

איך שומרים על הטבע?

בעקבות השיחה ילדי הגן יכולים להכין כרזה שמתייחסת לפעולות שכדאי לעשות בטבע ולפעולות שיש להימנע מהן.

העשרה – דרך כערך – יציאה למרחב הסביבתי כפעילות שבשגרה

טבע עירוני – עמק הצבאים, פארק טבע עירוני , טבע עירוני תל-אביב-יפו

טבע עירוני כפר סבא" ,טבע עירוני בירושלים – תערוכה

ספרים בנושא שמירת הטבע והקשר לטבע – הטיול הקטן, איך זה להיות עץ,  האיש שאהב עצים, סיפור על גשם, שלג של סביונים

מְאמצים טבע

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בעקבות הסיפור תוכלו לאמץ מרחב טבעי בקרבת הגן או לייחד לכך פינה בחצר:

חוקרים – מה יש בשדה? – מה רואים, מריחים ומרגישים? מהו עולם החי שקיים בשדה? מה צומח שם? ומה עשו בני האדם בַּמקום? ניתן להיעזר בזכוכית מגדלת או במשקפת ולעודד שיטוט, התבוננות, שאילת שאלות ויוזמה.

יוזמים – מה נרצה לעשות? – כדאי לחשוב יחד מה ניתן לעשות כדי לשמור על המרחב הטבעי ולסייע לו.

יצירה ותיעוד – כדאי לעודד יצירה במרחב הטבעי ובגן בעקבות הביקור במקום.

שיתוף משפחות – אפשר להזמין את בני המשפחה למרחב הטבעי. ילדי הגן ידריכו אותם ויציגו לפניהם את היוזמות שלהם, את היצירות שלהם ואת כלל הפעילות.

הכנת שלט ­– אפשר לשאול את לילדים מה הם היו רוצים לומר למי שמגיע, להציע להם להכין שלט למבקרים בַּמקום ולהכין יחד את השלט.

העשרה – רגעי קסם ביער – אימוץ שטח טבעי בסמוך לגן

יציאה לטיול בטבע עירוני

מה השתנה בגבעה מאז הסיור הקודם?

בית גידול לחיות

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בית גידול – הסביבה הטבעית של בעלי חיים וצמחים

כדאי להכיר בעלי חיים ואת סביבת הגידול שלהם: מדוע מתאים לדג לחיות בים? ומדוע הגמל חי במדבר? מה יקרה לחיה אם יעבירו אותה לסביבה שהיא לא רגילה לחיות בה?

בעקבות השיחה ניתן לשחק משחקי התאמה וזיכרון של חיות ובתי הגידול שלהן.

העשרה – בתי גידול נדירים, החברה להגנת הטבע

בתי גידול מימיים, שמורת עין אפק, בריכות חוף בישראל

איור מדעי

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מאיירת הספר, בלה פוטשבוצקיֵ הקפידה לשלב איורי בעלי חיים וצמחים שדומים מאוד למינים המציאותיים. בעמוד האחרון של הספר היא הוסיפה מעין מילון מאויר של הפריטים הללו. כדאי לחשוף את הילדים והילדות לעמוד זה. אפשר להשוות בין תצלומים מציאותיים ובין האיורים. אפשר לצאת למרחבי החיים ולבדוק: אילו מינים חיים וגדלים בסביבתנו? האם נמצא את המינים המופיעים בסיפור?

אפשר להזמין את הילדים ליצור יומן מעקב מאויר של הפריטים החיים במרחב החיים של הגן.

להעשרה – השידור מיקוד התבוננות ואיור חווייתי בטבע, "אקדמיה ברשת", שבו רן לוי-יממורי מדגים תהליך של התבוננות וציור בגן ובטבע.

מי עבר כאן?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הילדים מגיעים אל השדה הריק ומבחינים בעקבות בעלי חיים שהתהלכו בשדה. ומי מבקר בחצר הגן שלנו? אפשר להכשיר בגן חלקה קטנה, ובה נפזר חול, נחליק יחד את השכבה העליונה באמצעות מגב ולמוחרת נבדוק אם יש עקֵבות חדשות ונגלה מי השאיר אותן.

אני רואה בעיני הקטנה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הסיפור כולו מרובה בתיאורים שהקוראים יכולים ללמוד מהם על הסובב   אותם. אפשר לשחק עם הילדים והילדות את המשחק "אני רואה בעיני הקטנה" ועל ידי כך להעמיק את ההתבוננות ולהרחיב את יכולת התיאור.

סיפורי מסלול

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אפשר להציע לילדי הגן לבחור מסלולים שונים בדרכם אל הגן ולמפות את המסלולים.

מפה – אפשר להזמין את הילדים ואת הילדות ליצור מפה של חצר הגן בדומה לאיור שבספר.

מסלולים – כדאי לבחור מסלולים ולשחק במשחקים שמשלבים הליכה במסלול, לדוגמה "מחפשים את המטמון".

להשראה – השידור סימני דרך במאגר ההקלטות במרחב הפדגוגי

גשר לקשר

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו לשאול: מה זה גשר? אילו גשרים אתם מכירים? לשם מה נדרשים גשרים?

כדאי לעודד בניית גשרים בדרכים מגוונות: לגו, קוביות, מצנח בד או גשר אנושי של ילדים וילדות שאוחזים ידיים. מי רוצה לעבור מתחתיו?

מעבר אקולוגי – כדאי להכיר לילדי הגן את המעברים האקולוגיים שנבנו בישראל כדי לאפשר לבעלי חיים לחצות כבישים סואנים בבִטחה, למשל: מעבר בגן לאומי ירקון או מעבר אקולוגי לצבאים מעל כביש 6 בדרום הארץ.

לצפייה – בעלי חיים במעבר אקולוגי מעל כביש 70

אפשר להכיר לילדים ולילדות סיפורים ושירים העוסקים בגשרים:

סיפורים – אגדת גשר, הגשר

שירים – כל העולם כולו גשר צר מאוד, בְּנו גשר מזהב, גשר אביניון

אפשר להציג לפניהם גם גשרים מיוחדים: להכיר גשרים מיוחדים מהעולם.

משוחחים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בעקבות נורי כדאי לשוחח על הביטוי "שלח לחמך…" ועל מקרים שבהם עשיתם טובה לאחרים. תוכלו לשאול: האם אנחנו עושים טובות כדי לקבל גמול? האם הטובה שהענקנו יכולה להספיק ולהיות בעצמה הגמול הטוב שקיבלנו?

מילים טובות

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מה עוד נוכל לשלוח על פני המים שיכול לעזור לאחרים? לא תמיד אלו חפצים או דברים מוחשיים שאנחנו מעניקים לאחרים, לפעמים אלו מעשים שלנו ודברים שלנו, למשל מילים. תוכלו לשבת במעגל ובכל סבב להעניק מילים טובות לאחד מבנות או מבני המשפחה. אפשר גם להכין "דף של נחת" לכל אחת ואחד, שבו כולם יכתבו או יציירו מילים טובות ומעצימות.

מה אומרים הדגים?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בעקבות הסיפור ניתן להכין יצירה משותפת: מדביקים על דף תמונות של דגים מסוגים שונים, להקה של דגיגים, לווייתן ועוד, מצמידים להם בלוני קומיקס וכותבים מה הם אומרים על מעשיו של נורי ועל חבריהם שאר יצורי הים.

שולחים לחם על פני השמיים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האם דגים אוכלים לחם? ומה אוכלות הציפורים? אילו בעלי חיים מותר להאכיל? תוכלו לחפש את התשובות לשאלות הללו, להתנסות בהאכלה ולחוות את תחושת הסיפוק שבהענקה לאחר. ניתן להתקין מתקן האכלה לציפורים במרפסת או על עץ, ולקוות שהשמועה על המתקן תעשה לה כנפיים.

פינטרסט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

 ללוח הספר בפינטרסט

מפגש ושיחה בכיתה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הסיפור מזמן התעמקות בפתגם "שלח לחמך…". כדאי לשוחח עם התלמידים על משמעות הפתגם:

מתי, לדעתכם, מתאים להשתמש בפתגם?

מדוע נבחר דווקא הלחם לפתגם זה?

– כדאי לעמוד יחד על חשיבותו של הלחם בחיינו כמזון בסיסי וסמלי.

– באיזה "לחם" נוכל להזין את העולם שסביבנו? אילו דברים בסיסיים וחשובים נוכל להעניק לעולם? אלה יכולים להיות מילים טובות, חיוך, התנהגות מכבדת ועזרה למי שזקוק לכך.

סיפורים נוספים – כדאי לשוב ולקרוא סיפורים נוספים שעוסקים בנתינה, כמו "החוט שלא נגמר", "שני אחים" ו-"ענק בישל מרק".

העשרה – הספר "קיש קיש קַרְיָא", המתאר בחריזה פתגמים וביטויים .

על דגים גדולים ואנשים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לווייתנים, דגים גדולים ושהייה בבטן הדג – את כל אלו ניתן למצוא בסיפורים בתרבויות שונות. כך, לדוגמה, בתנ"ך ניתן לקרוא את סיפורו של יונה הנביא, שנבלע על ידי דג וניצל מטביעה. בסיפור שונה לגמרי מופיע פינוקיו, בובת העץ שהופכת לילד אמיתי ונבלעת בבטנו של לווייתן ענק.

כדאי להכיר לילדים ולילדות את הסיפורים הללו, לצפות באיורים המתארים את הדמויות ולשאול: למה, לדעתכם, הדמויות נבלעות בבטנו של דג גדול?

אגדות שלמה המלך

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

זו הזדמנות לספר על שלמה המלך ועל חוכמתו ולהכיר את אגדות שלמה המלך, את הפתגמים ואת הביטויים שנוצרו בספר מִשְׁלֵי.

להעשרה – הספר "שלמה המלך והדבורה" וסרטוני האנימציה "אגדות שלמה המלך" שיצר רוני אורן.

"אם תרצו אין זו אגדה"

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בנימין זאב הרצל, חוזה מדינת היהודים, כתב על הרעיון להקמת מדינה את המילים: "אם תרצו, אין זו אגדה". מאז הפכו המילים לדרך לבטא חלום שניתן להגשים בכוח הרצון. כדאי לדבר על מקור הביטוי ועל משמעותו ולחשוב: האם אתם מסכימים עם הרעיון שהרצל הביע?

יצירה משותפת:

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו לבקש מכל תלמיד ותלמידה לכתוב על גבי דג רעיון למעשה טוב שניתן לעשות למען הזולת: הדגים חוברים לשרשרת שאותה תולים בכיתה, ובכל פעם בוחרים את אחד הדגים, קוראים את הרעיון הכתוב בו ובוחנים כיצד ניתן ליישם את הרעיון שמוצג בו בחיי היומיום בכיתה.

להכיר בעלי חיים:

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תמנון, סוסון ים, מדוזה ודג מסור מתחבאים בין איורי הספר. כדאי לחפש את חיות הים ואת חיות היבשה, את בעלי הכנף ואת הזוחלים, להכיר את שמותיהם ולבחור כמה מהם להיכרות קרובה.

להעשרה – שמורות טבע ימיות בישראל, רשות הטבע והגנים

חיות ים לילדים

משוחחים על שפות:

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

נורי קיבל מתנה: הוא מצליח להבין את שפת החיות. ניתן לשוחח עם התלמידים ולדון בשאלה אם החיות אכן מדברות ביניהן. כדאי לחשוב על שפות דמיוניות, כמו "שפת החפצים" או "שפת הצמחים", ולהרחיב את השיח גם לשפות נוספות שאנשים מדברים בהן, כמו שפות זרות או שפת הסימנים.

להעשרה – בעלי חיים מדברים, ואנחנו לא מבינים – YNET;

א-ב של ציפורים – מט"ח;

העיפרון הכי מחודד -שפת החיות, כאן חינוכית

קשר עם קהילת הכיתה:

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מומלץ לשתף את משפחות התלמידים בשרשרת הדגים שהוכנה בכיתה, ולבקש מההורים להוסיף עצה משלהם למעשה טוב שכדאי לעשות למען אחרים.

האזינו לסיפור "החוצה"

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הימים האלו עכשיו הם ימים לא רגילים, ובימים כאלה סיפורים יכולים לשמח, לרגש, אפילו להצחיק. אנו מזמינים אתכם/ן להאזין להקלטה הקסומה של הספר "החוצה", מאת: רינת פרימו | איורים: איתי רייכרט | ידיעות ספרים.

האם יצליח אבא ללמד את איתמר שגם המסדרון, חדר המדרגות ואפילו הרחוב הם שלו? האזינו לסיפור וגלו!

יוצרים ומגישים: ירדן בר כוכבא – הלפרין ודידי שחר
מוזיקה ונגינה: טל בלכרוביץ'
פתיח ההסכת ולחן השיר בסיפור "החוצה": דידי שחר

מה עוזר לי לזכור?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בסיפור מופיעה שוב ושוב רשימת הצעצועים של איתמר. בזמן קריאות חוזרות של הסיפור תוכלו לשחק במשחק הזיכרון: כמה מרשימת הצעצועים הילדים זוכרים? את כולה? חלק ממנה? האם החריזה עוזרת לזכור?

מדוע ילדים רוצים לקרוא שוב ושוב את אותו הסיפור? לקריאה עברו למגזין שלנו >>

מה שלי? מה שלנו?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אבא של איתמר אומר לו שגם המסדרון, חדר המדרגות ואפילו הרחוב הם שלו, של איתמר. האם הילדים מסכימים איתו? האם המדרגות בדרך אל הגן שלהם? האם הרחוב?

צעצועים יְשָׁנים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האם אתם אוהבים צעצועים ומשחקים ישנים? מדוע? מדוע לדעתכם התחרט איתמר על שזרק את הדובי ואת החתול?

מה חושבים הצעצועים?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אפשר להתמקד בחתול או בדובי ולבקש מהילדים והילדות לספר את הסיפור מנקודת המבט של הצעצוע.

הגן שלנו

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

נביט על מרחבי הגן ונאסוף עם הילדים הצעות לשיפור המרחב בפינות השונות. אפשר להכריז על מבצע "החוצה" ולהוציא לפועל את ההצעות לסדר.

הרחוב שלנו

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו להכריז על הקמת סיירת מובחרת. בעזרת שקיות אשפה, עיניים טובות ורצון לשפר תוכלו לצאת מגבולות הגן ולהפוך גם את הסביבה שלו לנקייה ומשופרת. מצאתם ליקויים? תוכלו לבקש מילדי וילדות הגן הצעות כיצד ניתן לפתור אותם.

מיחזור

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

זו הזדמנות להכיר את המחזוריות. הציעו לילדי הגן להביא מהבית פסולת למחזור – חלק ממנה מיינו יחד והשליכו אל המיחוזריות ובחלק האחר ניתן להכין יצירות ממוחזרות. שפע רעיונות קיים במרשתת.

אמנת אחריות

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אפשר לנסח עם הילדות והילדים אמנת אחריות על הנעשה בגן ובבית: מה נעשה למראה מעיל שנפל מהמתלה? כאשר מים זורמים מברז פתוח?

סדנת שיקום לצעצועים ושוק קח-תן

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

סדנת שיקום לצעצועים – נבקש מהמשפחות להביא צעצועים ומשחקים שזקוקים לשיפוץ. נערוך סדנת שיקום בשיתוף הורים, ונשפץ, נרכיב וניצור צעצועים חדשים. שוק קח-תן – ניתן לארגן שוק בו משפחות מביאות צעצועים ישנים ומחליפות ביניהם משחקים וצעצועים. ביניהם הצעצועים שעברו שיקום בסדנה שיצרנו.

סיפור תלמודי

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

"החוצה" נכתב בהשראת סיפור תלמודי על אדם שסיקל מרשותו לרשות הרבים: מעשה באדם אחד שהיה מסקל מרשותו לרשות הרבים, ומצאו חסיד אחד. אמר לו [החסיד]: "ריקא [אדם ריק], מפני מה אתה מסקל מרשות שאינה שלך לרשות שלך?" לגלג עליו [האדם שסקל אבנים לגלג על החסיד] . לימים נצטרך [האדם שסיקל] למכור שדהו, והיה מהלך באותו אתר רשות הרבים ונכשל באותן אבנים. אמר: "יפה אמר לי אותו חסיד מפני מה אתה מסקל מרשות שאינה שלך לרשות שהיא שלך". (בבלי, בבא קמא, דף נ', ע"ב).

מה האיורים מספרים?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי לדפדף בספר ולעיין יחד באיורים. תוכלו לבקש מילדיכם לספר לכם את הסיפור במילים שלהם לפי רצף האיורים.

משוחחים על המרחב המשותף

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אפשר לשאול את ילדיכם מדוע לדעתם אבא אומר לאיתמר שהמסדרון, חדר המדרגות והרחוב הם גם של איתמר?

טיול בשכונה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אפשר לצאת החוצה לטיול בשכונה ולגלות את המבנים, השבילים והנוף שבסביבת הבית. האם משהו במרחב המשותף דורש שיפור או ניקיון? תוכלו ליזום פעילות שכונתית, כמו למשל טיפוח וקישוט חדר המדרגות או הקמת גינה קהילתית.

מסדרים וממיינים יחד

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ילדיכם יכולים להצטרף לאיתמר, לסדר את החדר ולמיין את הצעצועים שלהם. אולי תמצאו "אוצרות" שכבר נשכחו! כדאי להחליט יחד מה לשמור ומה ניתן לזרוק או לתרום לאחרים. אפשר גם לנסות לתקן צעצועים שבורים ולחשוב יחד על דרכים למחזר חפצים ולהציע להם שימוש חדש.

מחזור צבעים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האם גם לכם יש צבעים שבורים ששקלתם לזרוק? אפשר למחזר אותם! ממיינים אותם לצבעים בעלי גוון דומה, מקלפים את שאריות עטיפות הנייר ומכניסים אותם לתבניות אפייה מנייר או מסיליקון. אופים בחום נמוך עד שהצבעים נמסים. מקררים, משחררים מהתבנית ונהנים מצבעים חדשים וססגוניים!

להכיר לילדים את רבי עקיבא

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הסיפור "אות בבאר" נבחר הן בגלל המסר הטמון בו, הן בגלל דמותו של רבי עקיבא. טרם קריאת הסיפור, כדאי להכיר לילדים את רבי עקיבא, מומלץ לחשוב כיצד תרצי להציג אותו לילדים. אולי תרצי להתחפש, לתאר את הנוף והתקופה…

לעיין היטב באיורים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי לעיין היטב באיורים. המאיירת ולי מינצי בחרה סגנון איור שמשקף את הסיפור: למשל, הקווים, סימני האותיות, האימרות המיוחסות לרבי עקיבא שמופיעות בעמוד האחרון ועוד. אפשר לבקש מהילדים לבחור אחד האיורים, להתבונן בו ולספר מה הם רואים.

פרטים רבים באיור בו השמיים כחולים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

פרטים רבים באיור בו השמיים כחולים משקפים את הטקסט. איזו תחושה משרה התמונה? אלו פרטים נמצאים בה? כמה חיות מצוירות? מה משמעות צורות האותיות בשמיים?

להתנסות גם הם בטכניקה של ציור בחריטה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הילדים יכולים להתנסות גם הם בטכניקה של ציור בחריטה. אפשר לכסות דף בצבעי פנדה ועליהם שכבה של צבע גואש מעורב בסבון כלים, ולבקש מהילדים לחרוט ציור או אותיות.

בן ארבעים שנה היה ולא שנה כלום.

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הסיפור המקורי נפתח במשפט: "בן ארבעים שנה היה ולא שנה כלום." לעומתו, בחרה שוהם סמיט לפתוח אחרת את עיבוד הסיפור לילדים צעירים. הטקסט, כמו האיורים, נותן מקום נכבד לכל אותם הדברים שידע עקיבא לעשות לפני שלמד קרוא או כתוב. כדאי לחשוב כיצד תרצי להציג את כל הדברים שילדי הגן יודעים לעשות, למה הם מסוגלים… וגם לתת ביטוי לשאיפות שלהם, מה חסר ומה יתווסף כשילמדו לקרוא.

"לא הביישן למד"

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

"לא הביישן למד" (אבות ב, ה): כשרבי עקיבא ראה את הסימנים בדפנות הבאר ולא הבין איך נוצרו, הוא הלך לחפש תשובות בבית המדרש. הסיפור מזמין עיסוק בפתגם וחיבור עם ההווי של ילדים שונים בקבוצה. מה מסקרן אותנו, איך לומדים דברים חדשים, מתי ואת מי שואלים, איך ואיפה מחפשים מידע… כדאי להוסיף דוגמאות מהניסיון האישי שלך ולהזמין דוגמאות מהורי הגן. כך תעודדי את הילדים לא להתבייש לשאול ותדגישי בסיפורים אישיים ש"לעולם לא מאוחר ללמוד".

מנהיגים רבים החלו את דרכם כרועי צאן

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מנהיגים רבים החלו את דרכם כרועי צאן. אפשר לחבר את הסיפור על רבי עקיבא עם דמויות נוספות ולשוחח על מהות העבודה של הרועה והתכונות המאפיינות אותו. אפשר לחשוב יחד איך תפקיד רועה הצאן סייע לרבי עקיבא בהמשך דרכו – כמנהיג חכם ומורה גדול בישראל.

דגם של באר מפלסטלינה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הילדים יכולים להכין דגם של באר מפלסטלינה. בעזרת סכין או קיסם חורצים סימנים בדופנות הבאר, ממש כמו בסיפור.

שילוב הסיפור במשחק הסוציו-דרמטי

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי לדאוג שאביזרים שמתאימים לסיפור (תחפושות, כבשים, אוהלים…) יהיו זמינים לילדים, כדי לעודד את שילוב הסיפור במשחק הסוציו-דרמטי שלהם.

לעיין באיורים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אפשר לעיין באיורים ולמצוא בהם את הדברים הרבים שרבי עקיבא ידע לעשות עוד לפני שלמד קרוא וכתוב. בהמשך אפשר להיזכר עם ילדיכם בכל הדברים שהם יודעים לעשות.

לשוחח על מהות העבודה של הרועה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מנהיגים רבים החלו את דרכם כרועי צאן. אפשר לשוחח על מהות העבודה של הרועה ועל התכונות המאפיינות אותו. אפשר לחשוב יחד איך תפקיד רועה הצאן סייע לרבי עקיבא בהמשך דרכו – כחכם ומורה גדול בישראל.

איפה אתם וילדיכם מחפשים תשובות לשאלות שלכם?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

"לא הביישן למד" (אבות ב, ה): כשרבי עקיבא ראה את הסימנים בדופנות הבאר ולא הבין איך נוצרו, הוא הלך לחפש תשובות בבית המדרש. איפה אתם וילדיכם מחפשים תשובות לשאלות שלכם? האם יש דברים שילדיכם יודעים ואתם לא? אל תתביישו לשאול אותם!

להכין עם ילדיכם דגם של באר מפלסטלינה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו להכין עם ילדיכם דגם של באר מפלסטלינה. בעזרת סכין או קיסם תוכלו לחרוץ סימנים בדופנות הבאר, ממש כמו בסיפור.

לשיר יחד

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

דמויותיהם של רבי עקיבא ואשתו רחל מוכרות לרבים מסיפורים ושירים. אם אתם מכירים את המנגינה, ניתן לשיר יחד את השיר "אמר ר' עקיבא: ואהבת לרעך כמוך".

"האגדות שלנו" הוא קובץ ובו עשרה סיפורים שונים.

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

"האגדות שלנו" הוא קובץ ובו עשרה סיפורים שונים. בטרם הצגת הספר בכיתה מומלץ לקחת אותו הביתה, לקרוא את כל הסיפורים, לעיין בהקדמה ובהערות בשוליים. כדאי לחשוב כיצד תרצו להציג את תוכן וצורת הספר לילדים, במה תרצו לעסוק בכיתה, ומה עדיף להשאיר לגילוי של הילדים עם הוריהם בבית.

להתחפש ולהמחיז אחד הסיפורים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

על מנת להכניס את הילדים לאווירה של הסיפורים, אפשר להתחיל בהצגה כללית של אחת הדמויות. ניתן להתחפש ולהמחיז אחד הסיפורים, לפתוח בשיר או בפתגם, או להזכיר סיפור אחר שהילדים כבר מכירים אודות הדמות.

לקרוא יחד אחד הסיפורים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אפשר לקרוא יחד אחד הסיפורים, לעצור את הקריאה לפני נקודת המפנה של הסיפור (לפעמים יש יותר מאחת) ולבקש מהתלמידים להציע מה הם היו עושים במקרה המתואר (למשל, מה היו עושים במקום הלל הזקן אילו היו מגרשים אותם מבית המדרש, מה היו עושים במקום ר' חנינא בן דוסא אילו היו פוגשים באדם שהשאיר אצלם את התרנגולות וכו').

לבחור אחד הסיפורים ולהמחיז אותו יחד בכיתה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אפשר לבחור אחד הסיפורים ולהמחיז אותו יחד בכיתה. כדאי להיעזר בתחפושות ובאביזרים מתאימים (בדים, גלימות, כדים וכדומה). ניתן גם לשלב בהצגה תנועה ומוסיקה.

לחפש חיבורים בין הנושאים שעולים מהסיפורים לבין חוויות

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי לחפש חיבורים בין הנושאים שעולים מהסיפורים לבין חוויות מזמנות מהווי הילדים בכיתה. רצוי גם לקשר עם תכנים המועברים במסגרת תכנית "מפתח הל"ב".

לשוחח עם הילדים על חכמים ועל חוכמה.

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הדמויות המתוארות בסיפורים נקראות חז"ל – חכמינו זיכרונם לברכה. תוכלו לשוחח עם הילדים על חכמים ועל חוכמה. לפי מה אנחנו קובעים שמישהו "חכם"? את מי אנחנו מחשיבים "חכמים" היום? האם אנחנו מכירים סוגים שונים של חוכמה?

לשאול את הילדים אם הם הופתעו מחלק מהסיפורים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האם הילדים נהנו מהסיפורים? האם הם הבינו את כולם? לעתים סיפורי חז"ל הם כמו חידות. במעט מילים הם עוסקים בנושאים גדולים, ולפעמים הסוף מפתיע. אפשר לשאול את הילדים אם הם הופתעו מחלק מהסיפורים, אם משהו הצחיק אותם, אלו מחשבות עלו בעקבות המעשיות של חז"ל?

יחד עם הילדים אפשר לקשט את הכיתה בפתגמים ואמרות מהסיפורים.

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

יחד עם הילדים אפשר לקשט את הכיתה בפתגמים ואמרות מהסיפורים.

להכיר לילדים גרסאות שונות לסיפורים שבספר

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

זו הזדמנות להכיר לילדים גרסאות שונות לסיפורים שבספר. תוכלו להביא לכיתה את ספר האגדה, את מקורות הסיפורים בתלמוד, קבצי אגדות אחרים ועוד. אפשר לבקש מהילדים לשאול את הוריהם אם גם הם הכירו את הסיפורים, ולחפש בבית או בספריה גרסאות שונות להביא לכיתה (למשל, הסדרה "כה עשו חכמינו" שליקטה יוכבד סגל, "חכמינו לימינו" של אורי אורבך…). אפשר לערוך תצוגה בכיתה ולהזמין את הילדים להשוות בין הגרסאות השונות.

לבקש מהילדים לבחור עם הוריהם איזה סיפור מתוך הספר היה חביב עליהם במיוחד

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו לבקש מהילדים לבחור עם הוריהם איזה סיפור מתוך הספר היה חביב עליהם במיוחד וליצור ביחד, בעזרת חומרים וחפצים המצויים בבית, את אחת הסצנות המעניינות מתוך הסיפור או את אחת הדמויות המופיעות בו. את היצירות ניתן להעמיד בתערוכה בכיתה או במסדרון בית הספר תחת הכותרת "מעשה אבות סימן לבנים".

ערב פתגמים וסיפורים מימים עברו

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בהשראת הספר אפשר לערוך "ערב פתגמים וסיפורים מימים עברו" להורים וילדים, כולל המחזת הסיפורים, יצירה בעקבותיהם, עיסוק בפתגמים ושירים.

לשוחח עם ילדיכם על חכמים ועל חוכמה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הדמויות המתוארות בסיפורים נקראות חז"ל – חכמינו זיכרונם לברכה. בעקבות הקריאה המשותפת תוכלו לשוחח עם ילדיכם על חכמים ועל חוכמה. לפי מה אנחנו קובעים שמישהו "חכם"? את מי אנחנו מחשיבים "חכמים" היום? האם אנחנו מכירים סוגים שונים של חוכמה?

האם הכרתם חלק מהסיפורים?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האם הכרתם חלק מהסיפורים? אם שמעתם אותם בילדותכם, תוכלו לשתף את ילדיכם ולספר להם מי סיפר לכם אותם ומה למדתם מהם. האם נהניתם מהסיפורים?

האם אתם מכירים גרסאות שונות לסיפורים שבספר

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לסיפורים אחדים יש גרסאות שונות. האם אתם מכירים גרסאות שונות לסיפורים שבספר (מתוך ספר האגדה, מהתלמוד או ממקורות אחרים)? תוכלו לחפש את הסיפורים יחד ולהשוות ביניהם.

אגדות חז"ל ומדרשים עברו בקהילות ישראל מדור לדור

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אגדות חז"ל ומדרשים עברו בקהילות ישראל מדור לדור, חלקם בכתב ואחרים בעל-פה. האם יש סיפור ששמעתם מסבא או מסבתא, סיפור שעבר במשפחה שלכם מדור לדור? אפשר להמשיך את שרשרת הדורות ולספר אותו לילדיכם.

תוכלו לשאול את ילדכם איזה סיפור מתוך הספר היה חביב עליו במיוחד

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו לשאול את ילדכם איזה סיפור מתוך הספר היה חביב עליו במיוחד. יחד תוכלו לחשוב איזו משמעות יש לו בימינו. עם איזו דמות אתם מזדהים? כיצד הייתם מגיבים במקרה דומה?

לבחור את אחד הסיפורים ולהמחיז אותו.

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אפשר לבחור את אחד הסיפורים ולהמחיז אותו. כדאי להיעזר בתחפושות ובאביזרים מתאימים (בדים, גלימות, כדים וכדומה).

ערב פתגמים וסיפורים מימים עברו"

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האם אתם מכירים אגדות נוספות על הדמויות שנזכרו בספר? זו הזדמנות להעשיר את הילדים באמרות ידועות ובסיפורי חז"ל נוספים ולערוך "ערב פתגמים וסיפורים מימים עברו". אפשר להיעזר באתר האינטרנט "ספר האגדה לילדים", בספר המלא של שהם סמיט "האגדות שלנו" או בקובצי אגדות חז"ל אחרים, כגון הסדרה "כה עשו חכמינו" של יוכבד סגל, "חכמינו לימינו" של אורי אורבך, ועוד רבים נוספים.
אנו מאחלים לכם קריאה מהנה ושיחה נעימה!

"התרנגולים שהפכו לעזים" הוא עיבוד מודרני לסיפור תלמודי

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

"התרנגולים שהפכו לעזים" הוא עיבוד מודרני לסיפור תלמודי. לצד המסר הערכי הטמון בסיפור, הוא מפגיש את הילדים עם דמות ידועה מהמקורות. לפני שאת קוראת את הספר עם הילדים כדאי ללמוד על רבי חנינא בן דוסא (בהמשך הדף), להכיר אותו לילדים ולתאר את התקופה בה התרחש הסיפור. אפשר ללבוש בגדים מתאימים ולהציג את עצמך כאישתו של הרבי, תוך ציון אישיותו ואורח חייו, התקופה ההיסטורית בה מתרחשת העלילה ופרטים נוספים שיכניסו את הילדים לאווירה של הסיפור.

תוכלי להרחיב את הסיפור ולספר לילדים על אבן הטוען, מעין "אגף מציאות" מתקופת הבית השני

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלי להרחיב את הסיפור ולספר לילדים על אבן הטוען, מעין "אגף מציאות" מתקופת הבית השני: תנו רבנן: אבן טוען היתה בירושלים. כל מי שאבדה לו אבידה, נפנה לשם וכל מי שמוצא אבידה – נפנה לשם. זה עומד ומכריז וזה עומד ונותן סימנין ונוטלה (תלמוד בבלי, בבא מציעא, דף כח, עמוד ב).
כך אנו למדים כי בזמן העלייה לרגל לבית המקדש היתה מונחת אבן גדולה בירושלים או בסביבתה, אליה היו מגיעים אנשים שאיבדו או מצאו דבר-מה. אנשים היו עומדים ליד האבן ומכריזים על אבידות. מי שאבד לו חפץ היה מתאר אותו לפי סימנים ייחודיים, ואם הצליח בתיאור – המוצא היה מחזיר לו אותו.

ומה קורה אצלך בגן?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ומה קורה אצלך בגן? האם יש לכם ארגז מציאות או דרך אחרת להשיב חפצים אבודים? אפשר להעתיק את מנהג אבן הטוען לגן, ולקבוע מקום מרכזי בו יוכלו ילדים להכריז על מציאות ולחפש חפצים אבודים.

זו הזדמנות לשוחח עם הילדים על שמירת חפצים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

זו הזדמנות לשוחח עם הילדים על שמירת חפצים, וגם ללמד אותם כי גם היום יש מקומות שאליהם מביאים אנשים דברים שמצאו (למשל, למשטרה או למחלקות אבידות ומציאות במקומות ציבוריים).

"משחק הסימנים"

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אפשר לשחק את "משחק הסימנים": בזמן שאחד הילדים עוזב את החדר, חבריו בוחרים חפץ בחדר. עם חזרתו לחדר, הילד מנסה לנחש מהו החפץ המוסתר, תוך תיאור החפץ על פי סימנים מזהים.

לצייד את הפינה למשחק סוציו-דרמטי בתחפושות ואביזרים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי לצייד את הפינה למשחק סוציו-דרמטי בתחפושות ואביזרים מתאימים כדי לעודד המחזת הסיפור ושילוב תוכנו במשחקי "כאילו" של הילדים.

השבת אבידות

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

שיחה בעקבות רגשותיהן של הדמויות בסיפור עשויה לסייע בהעלאת הרגישות של הילדים לחשיבות של השבת אבידות גם בחייהם.

מה לדעתם חשב האיש שאיבד את התרנגולת

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

למרות העוני של משפחתו, ר' חנינא בן דוסא לא שמר לעצמו את התרנגולת ולא ביקש כל תגמול על שמירתה עד שהשיב אותה לבעליה. אפשר לשאול את דעתם של הילדים: האם הם חושבים שהוא התנהג כראוי? למה לדעתם הוא לא ביקש תמורה למעשיו? ומה לדעתם חשב האיש שאיבד את התרנגולת כשנודע לו שרבי חנינא שמר עליה ואף הגדיל את ערכה?

מי היה רבי חנינא בן דוסא?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מי היה רבי חנינא בן דוסא?

רבי חנינא בן דוסא היה תנא – חכם מתקופת המִשנה, שחי בגליל לפני כאלפיים שנה. הוא היה איש מופלא, ואגדות רבות מספרות על צניעותו ותכונותיו המיוחדות. אף על פי שרבי חנינא ומשפחתו חיו בעוני רב, הוא לא התפתה לקחת את מה שאינו שייך לו, והקפיד מאוד להשיב אבדה לבעליה. הסופר אורי אלון עיבד את הסיפור על רבי חנינא והתרנגולת שהלכה לאיבוד, על פי סיפור קצר שמופיע בתלמוד הבבלי, מסכת תענית, דף כה, עמוד א:

מעשה ועבר אדם אחד על פתח ביתו של רבי חנינא, והניח שם תרנגולין ומצאתן אשתו של רבי חנינא בן דוסא, ואמר לה: אל תאכלי מביציהן. והִרבו ביצים ותרנגולין, והיו מצערין אותם. ומכרן, וקנה בדמיהן עזים. פעם אחת עבר אותו אדם שאבדו ממנו התרנגולין ואמר לחברו: בכאן הנחתי התרנגולין שלי. שמע רבי חנינא, אמר לו: יש לך בהן סימן? אמר לו: הן. נתן לו סימן ונטל את העזין

להתבונן יחד באיורים החינניים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אפשר להתבונן יחד באיורים החינניים שאייר מנחם הלברשטט, ולבקש מילדיכם לספר את הסיפור במילים שלהם. איננו יודעים איך נראה רבי חנינא בן דוסא, אבל אנחנו יכולים לדמיין את אורח החיים באותם ימים ואת הנוף הגלילי. נסו לחפש בתמונות סימנים למקום ולתקופה.

לחפש את האיור של כל התרנגולים בחצר

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מנחם הלברשטט הוסיף באיורים פרטים משעשעים, שאינם מוזכרים בעלילת הסיפור. כדאי לחפש את האיור של כל התרנגולים בחצר. מה הם עושים? האם משהו הצחיק אתכם בתמונה?

בסיפור מתאר רבי חנינא את התרנגולים לפי סימנים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בסיפור מתאר רבי חנינא את התרנגולים לפי סימנים: אחד שחור עם כתם לבן, השנייה לבנה עם נקודות זהב. אפשר לשחק את משחק הניחושים: אחד חושב על חפץ בחדר ומתאר אותו לפי סימנים, והשני מנסה לנחש מהו החפץ. האם ניחשתם נכון?

האם נמצאה האבדה?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האם פעם אבד לכם או לילדיכם חפץ אהוב? האם נמצאה האבדה? נסו להיזכר יחד איך הרגשתם כשגיליתם שהחפץ חסר או כשמצאתם אותו.

"איפה התרנגולת האבודה?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו לשחק "איפה התרנגולת האבודה?": מניחים את כף היד על דף נייר כך שהאגודל מופרד מארבע האצבעות האחרות, ומשרטטים את קווי המתאר של כף היד. האגודל הוא הראש, והאצבעות הן כנפיים. מוסיפים רגליים, כרבולת ומקור וגוזרים את התרנגולת שנוצרה. אחד המשתתפים מחביא את התרנגולת, ועל המשתתפים האחרים למצוא אותה. המחביא מכוון את המחפשים אל התרנגולת שהלכה לאיבוד על ידי רמזים של "חם" – "קר"

איך לא נאבד דברים שחשובים לנו?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

איך לא נאבד דברים שחשובים לנו? כדאי לאפשר לילדים להעלות רעיונות שיסייעו להם לשמור על חפציהם, ולשתף אותם בדרכים שבהן אתם שומרים על חפציכם. כדאי גם ללמד את הילדים על מקומות שאליהם מביאים אנשים דברים שמצאו (למשל, למשטרה או למחלקת אבדות ומציאות במקומות ציבוריים.)

מי היה רבי חנינא בן דוסא?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מי היה רבי חנינא בן דוסא?

רבי חנינא בן דוסא היה תנא – חכם מתקופת המִשנה, שחי בגליל לפני כאלפיים שנה. הוא היה איש מופלא, ואגדות רבות מספרות על צניעותו ותכונותיו המיוחדות. אף על פי שרבי חנינא ומשפחתו חיו בעוני רב, הוא לא התפתה לקחת את מה שאינו שייך לו, והקפיד מאוד להשיב אבדה לבעליה. הסופר אורי אלון עיבד את הסיפור על רבי חנינא והתרנגולת שהלכה לאיבוד, על פי סיפור קצר שמופיע בתלמוד הבבלי, מסכת תענית, דף כה, עמוד א:

מעשה ועבר אדם אחד על פתח ביתו של רבי חנינא, והניח שם תרנגולין ומצאתן אשתו של רבי חנינא בן דוסא, ואמר לה: אל תאכלי מביציהן. והִרבו ביצים ותרנגולין, והיו מצערין אותם. ומכרן, וקנה בדמיהן עזים. פעם אחת עבר אותו אדם שאבדו ממנו התרנגולין ואמר לחברו: בכאן הנחתי התרנגולין שלי. שמע רבי חנינא, אמר לו: יש לך בהן סימן? אמר לו: הן. נתן לו סימן ונטל את העזין.