ילדים ומבוגרים רבים מטפחים אוספים שונים. אוספים מעניקים ביטחון, ומפתחים את העולם הפנימי האישי. תחביבים מרחיבים אופקים ומסייעים לגבש את הזהות האישית. קיבצנו עבורכם ספרים שעוסקים באוספים ובתחביבים, שאהובים כל כך על ילדים ומעשירים את החיים בשמחה ובסקרנות.
אנבל הייתה ילדה מאושרת. מה, לדעתכם, גרם לה אושר? כיצד אתם מרגישים כשאתם נותנים לאחרים? האם תוכלו לחשוב על דברים כמו החוט של אנבל – דברים שאתם יכולים לתת לאחרים פעמים רבות?
חוט הוא דרך ליצור משחק מסלול עם כלל אחד – "לא נוגעים בחוט!" איך משחקים? – יוצרים חוט ארוך מחבלים, משרוכים ומחוטים ומלפפים אותו סביב רהיטים וחפצים בבית. כך יוצרים מסלול מכשולים שצריך לעבור בלי לגעת בחוט: אפשר לדלג מעליו, לזחול מתחתיו או לבחור בכל דרך יצירתית אחרת.
אנבל סרגה עוד ועוד ויצרה אופנה צבעונית ומשמחת לכל תושבי הכפר. בעקבות אנבל תוכלו ליצור יחד בגד או פריט שהוא אופנה משפחתית משלכם. חִשבו איזה בגד מיוחד תרצו ליצור: זו יכולה להיות חולצה בצבע מסוים, סיכה מעניינת, צמיד או כובע מקושט, גרביים מיוחדים או בגד אחר שיהיה מקובל על כולכם.
אנבל אוהבת לסרוג. האם יש מלאכות שאתם – הורים וילדים – אוהבים לעשות במו ידכם? ואולי אחד מכם אוהב לבשל והאחרת אוהבת לפסל בפלסטלינה? כדאי לפנות לבני משפחה שונים ולשאול אותם על מלאכות שהם אוהבים ולבקש להצטרף אליהם ולהתנסות איתם במלאכות הללו.
הצעות למלאכה ויצירה עם חוטים תוכלו למצוא באתר ובדף ספריית פיג'מה בפינטרסט.
כדאי לשאול את התלמידים: מדוע החוט של אנבל אינו נגמר לעולם? מה מייצג החוט לדעתכם? אילו עוד דברים בעולם דומים לחוט של אנבל? למה כשהדוכס פתח את התיבה היא הייתה ריקה? אם הייתם מוצאים תיבה כזו – מה הייתם עושים בה? האם הייתם מוכרים לדוכס את התיבה שלכם?
ניתן ליצור חוט מקשר בכיתה: הָביאו כדור צמר לכיתה ובקשו מהתלמידים להעביר אותו לתלמיד הבא תוך כדי אמירת מילה טובה. לבסוף כולם יהיו קשורים זה לזה בחוט של צמר ובמילים טובות. כעת יש לשתף פעולה כדי לפרום את הסבך שנוצר…
כדי להמשיך באווירה חיובית אפשר לבקש מהתלמידים לכתוב על פתקית הצעות למעשים שיעשו טוב לחברים, לתלות את הפתקיות על חוט ארוך ולהזמין את התלמידים לקרוא אותן וליישם רעיונות שיבחרו.
כדאי לדון בשאלות הבאות: איך מחוללים שינוי? איך מוסיפים צבע לחיים? מה באפשרות כל אחת ואחד מאיתנו לעשות כדי להיטיב עם האחרים?
תוכלו לבקש מהתלמידים ומהתלמידות לחבר היגדים על נתינה או למצוא כאלה ברשת ולבקש מהם להביע את דעתם על נכונות כל היגד על ידי הרמת פתק "נכון" או "לא נכון"' ולהסביר אותה.
ניתן להביא לכיתה חוטים מסוגים שונים ובמרקמים שונים, לחוש אותם, להתנסות במגוון סוגי קשירה, לחשוב יחדיו למה החוטים משמשים (תפירה, רקמה, הכנת חבל), להדגים זאת ואף להזכיר ביטויים שיש בהם שימוש במילה "חוט", כמו "קצה חוט", "כחוט השַּׂערה" ו"חוט המחשבה".
הכירות עם סגנונות יצירה – בעקבות הסיפור אפשר ללמוד על ציירים מפורסמים מהארץ ומחו"ל. הילדים יכולים להתוודע לסגנונות היצירה של האומנים השונים, להשוות ביניהם ולחוות דעה אישית: איזה סגנון הם אוהבים יותר ואיזה פחות.
חגיגת מגוון הכישרונות של ילדי הגן! אפשר להכין לכל ילד כרטיסייה בצורת כבשה ולהזמין את ההורים לכתוב בהן על כישרון או על תכונה מיוחדת של ילדם. את הפתקים מקריאים בגן ומשתפים זה את זה בכישרונות הטמונים בכולנו. ניתן לתלות את הכרטיסיות על לוח קיר ולהוסיף להן כותרת, למשל: "הגן שלנו – עדר של כישרונות!" או "בתוך כל אחד מאיתנו יש שושה!"
משפחה מורחבת – איזה כיף לשושה בבית של סבתא! האם גם ילדי הגן אוהבים לבלות אצל הסבים או הדודים? במה הבילוי אצלם שונה מהבילוי בבית? אפשר לדבר על הקשרים המיוחדים הנרקמים עם המשפחה המורחבת )לפעמים גם חברים של ההורים הופכים להיות כמו משפחה(. אפשר להציע לילדים לצייר מכתב לסבים או לדודים ולשלשל את המכתבים יחד לתיבת הדואר.
הורה מתארח – האם אתם מכירים ציירים או מאיירים? אולי אחד מהורי הגן עוסק באומנות? זאת הזדמנות להזמין אותו לגן ולשמוע על חוויותיו ועל תהליך היצירה. לקראת הביקור הילדים יכולים להכין שאלות על החיים ועל העבודה של האומן האורח.
תיאטרון צלליות – הצללית של שושה נראית בעיניה כמו כבשה שחורה. אפשר להכין תיאטרון צלליות משלכם: מכינים דמויות של צלליות ומצמידים אותן למקלות ארטיק. תולים סדין לבן או מסך, מדליקים אור קטן ומציגים הצגה באמצעות צלליות. הנחיות תיאטרון צלליות לדוגמה תמצאו כאן.
ציור קיר משותף – הילדים וההורים יכולים לצייר יחד ציור גדול, שייווצר לאט-לאט במהלך שבוע בגן: מכסים לוח קיר בבריסטולים לבנים ומציבים לידו סלסילה עם צבעים מסוגים שונים. לאורך השבוע, כאשר ההורים מגיעים לגן בתחילת היום או בסופו, הם וילדיהם מוזמנים לצייר ציורים כיד הדמיון עד שהקיר מתמלא. ביום שישי אפשר לערוך קבלת שבת משותפת, ובתום המפגש לוקחים הביתה את הספרים לקריאה בחיק המשפחה.
איזה כיף לשושה בבית של סבתא! מה ילדיכם אוהבים לעשות עם הסבים או הדודים? אפשר לדבר על הייחודיות של הקשר עם כל אחד מקרובי המשפחה, ולתכנן ביחד את המפגש הבא שלכם.
ציירו ציור קיר משפחתי! לרוב לא ניתן לצייר על קירות, כפי שעושה שושה, תוכלו להצמיד לקיר או לדלת בבית גליון בריסטול ולצייר עליו. בכל הזדמנות תוכלו להוסיף עוד פרטים לציור הגדול, ואט אט תיצרו ציור קיר מיוחד של המשפחה שלכם.
כדאי לבקר עם ילדיכם בתערוכה בגלריה או במוזיאון. אֵילו ציורים מוצאים חן בעיניכם? האם אתם וילדיכם אוהבים אותן יצירות? תוכלו לבחור יצירות שאהבתם וללמוד על חייהם של האמנים שציירו אותן.
גלו איך זזות הצלליות שלכם. שושה מנופפת לשלום והכבשה בעקבותיה. תוכלו לצייר בגיר את הצללית של ילדיכם בחצר או על המדרכה, לחזור כעבור שעה ולעמוד שוב באותו מקום. כיצד הצללית זזה ומתארכת עם שקיעת השמש?
איך נוצרות הצלליות בלילה? שושה רואה בצללית שלה כבשה שחורה. אפשר לכבות את האור בחדר, להדליק מנורה קטנה ולבדוק אֵ ילו צלליות נוצרות על הקיר כאשר מציגים בינו לבין המנורה אצבעות או חפצים.
חגיגה של מילים – כדאי לקרוא יחד את הסיפור ולשאול את התלמידים, מה הם חושבים על ג'ים? האם גם לנו יש מילים שאנו אוהבים במיוחד? למה הן מוצאות חן בעינינו? – בגלל הצליל שלהן, בגלל המשמעות שלהן ואולי מסיבה אחרת? אפשר לחגוג כמו ג'ים ולחשוב על מילים מסוגים שונים: מצחיקות, עצובות, ארוכות, בעלות צליל מיוחד ועוד.
יום אוסָפים – כל תלמיד מוזמן להביא לכיתה אוסף שלו או של בני משפחתו ולהציג אותו. תוכלו לקשט קופסאות לאחסון האוספים, לערוך תערוכת אוספים ולעודד ילדים נוספים להצטרף לחגיגת האיסוף. אפשר להזמין את ההורים להגיע ולהתרשם מהתערוכה, לצלם את האוספים ולהדפיס עיתון כיתתי גדוש באוספים.
לוח "מילים טובות" – למילה טובה יש כוח רב, אפשר להכין בכיתה "לוח מילים טובות". בכל פעם שאחד התלמידים אומר או שומע מילה טובה, תוכלו לכתוב את המילה ולתלות אותה על הלוח, על דלת הכיתה או על חוט מהתקרה. כך תתמלא הכיתה במילים טובות ומשמחות
משחק פנטומימה "מה המילה?" – מחלקים את הכיתה לקבוצות, וכל קבוצה בתורה מנסה להסביר את המשמעות של מילה נבחרת באמצעות תנועות בלבד. כמה מילים תצליח הקבוצה לאסוף?
ממחיזים מילים – "בקבוק", "פקק" ו"רשרוש" הן דוגמאות למילים שהצלילים שלהן מחקים ּ את מה שהן מייצגות )אונומטופֵיאה(. תוכלו להסביר לתלמידים על מילים אלה ולמלא לוח קיר בדוגמאות למילים כאלה. אפשר גם לצלם את הילדים אומרים או ממחיזים מילים אונומטופיאיות שמוצאות חן בעיניהם ולשלוח לנו את הסרטון!
מרחיבים את אוצר המילים – השפה העברית מתחדשת כל הזמן. אתם מוזמנים להיכנס לאתר המילים החדשות באקדמיה ללשון העברית, לבחור במילה חדשה בעברית ולבקש מהתלמידים לנסות לנחש את משמעותה.
תוכלו לדפדף במילון או לגלוש יחד באתר ״מילוג״ il.co.milog.www, ולהראות לילדים את אוצר המילים העשיר של השפה העברית. אפשר גם לעצב מילון משפחתי: מקשטים מחברת מיוחדת ומוסיפים לה בכל פעם מילים חדשות או מעניינות. ילדיכם יכולים להוסיף למילון גם ציורים
כמו ג׳ים, ילדים רבים אוהבים לאסוף דברים — אבנים קטנות, קלפים, מפיות מיוחדות מבתי קפה. האם היו לכם אוספים כשהייתם צעירים? זאת הזדמנות לשתף את הילדים, ואולי הם יבקשו להמשיך את המסורת המשפחתית או ליצור אוסף משלהם.
מילים הן כלי נפלא לביטוי הרגשות שלנו. אפשר להכין פתקים, לכתוב עליהם רגשות ולהוסיף להם ציור, ואז לתלות את הפתקים על המקרר, על דלת הכניסה לבית או סביב המיטה. אפשר להשתמש בפתקים כשאנחנו רוצים לבטא את רגשותינו ולא ״מוצאים״ את המילה.
תוכלו לחלק לכל תלמיד דף נייר עם נקודה מצוירת באמצע הדף ולהציע לילדים להמשיך את הציור כראות עיניהם. את הציורים השונים ניתן להציג בתערוכה על לוח קיר "כל יצירה מתחילה בנקודה קטנה…".
על מנת לאפשר שיחה פתוחה עם התלמידים, כדאי לקרוא את הספר בקבוצות קטנות. תוכלו לעצור את הקריאה במקום בו עמליה אומרת "אני פשוט לא יודעת לצייר" ולחשוב יחד: מה תעשה עמליה? איך אפשר לעזור לה? האם קרה לכם דבר דומה?
כולנו מסוגלים להרבה יותר ממה שנראה לנ.ו. בעקבות הסיפור כדאי לשוחח על תחומים בהם כל אחד מרגיש שהוא מצליח. התלמידים יכולים להציג בפנטומימה את תחומי החוזק שלהם, ועל חבריהם לנסות לנחש מהו הדבר. אפשר גם לשתף אחד את השני באתגרים ודברים שאתם רוצים ללמוד. פותחים במשפט "הבעיה שלי שאני פשוט לא יודע/ת ל…", ויחד מעלים רעיונות, הצעות ומילות עידוד.
אפשר לשוחח על "סוד הקסם" שעזר לעמליה להאמין ביכולת שלה לצייר. מה גרם לה להאמין בעצמה, ואיך היא עזרה לילד שהיא פגשה בתערוכה להאמין בכישרונו? מה לדעתכם קרה אחרי שהילד חתם על הציור שלו? תוכלו לנסות להמשיך את הסיפור.
הסיפור מדגים את כוחן של מילות עידוד וחיזוק. אפשר להכריז בבית על "מבצע עידוד": גוזרים פתקים בצבעים ובגדלים שונים, וכל בני הבית כותבים עליהם מילים ומשפטים מעודדים. את הפתקים תולים במקומות שונים בבית: על המקרר, על הראי באמבטיה, בתוך הילקוט, מתחת לכרית… כשהביטחון העצמי יורד והחששות עולים, צריך רק להרים את העיניים ולהיזכר שמאחורי כל אחד מאיתנו עומדת להקה של "מעודדים צמודים".
כל ציור מתחיל בנקודה:
אפשר לקחת דף חלק וצבעים ולצייר ציור משותף – ההורה מתחיל ומצייר נקודה, אחריו הילד מוסיף פרט, ואחריו ההורה, וכך הלאה. לבסוף יתקבל ציור משותף שכל אחד מכם תרם לו מעט, והכול התחיל מ… נקודה.
כל יצירה, גם קטנה כמו נקודה, יכולה לגדול ולהתפתח לתערוכה שלמה. כדאי לבקר עם ילדיכם בתערוכת ציורים בגלריה, בהיכל תרבות או במוזיאון, לבחור יצירה שאהבתם ולנסות להיכנס לנעליו של האמן שיצר את היצירה:: מאיזו נקודה הוא התחיל? מה ביקש להביע בציור?
מתגברים על קשיים:
"רק תעשי סימן ותראי מה יקרה," אומרת המורה לעמליה. אתם יכולים להיזכר יחד בהישגים שלכם ושל ילדיכם, שפעם נראו בלתי אפשריים. כיצד הצלחתם להתגבר על הקשיים שבדרך? האם מישהו עודד אתכם? כדאי לשתף את ילדיכם בדמות שעודדה אתכם להאמין בעצמכם.
כל טיפוס על הר גבוה מתחיל בצעד קטן. מה הם היכולות והכישרונות שאתם רוצים לפתח? האם מישהו מבני המשפחה יכול לעזור לכם לפתח אותם או חלק מהם? מה אתם יכולים כבר כיום ללמד אחרים? את מי אתם יכולים לעודד?
החוט שלא נגמר 
שושה 
אספן המילים 
הנקודה 
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
יְצִירָה
הַעֲשָׁרָה
כְּלָלִי
חֲגִיגָה
הַשְׁרָאָה
הַמְחָשָׁה
שֵׁמַע
קְרִיאָה
לָצֵאת הַחוּצָה
