fbpx
ספרים גנים > שלולי

שלולי

מאת: מירה מאיר / איור: יפתח אלון / הוצאה לאור: כתר

תשע"ה, חולק כ-120,000 עותקים בגני טרום חובה

מה נמצא בתוך השלוליות שבהן רון כל כך אוהב לקפץ? קלסיקה ישראלית מאת הסופרת האהובה מירה מאיר, המתארת ברגישות את השמחה שבמפגש עם הגשם ומזמנת עיסוק בנושאי חברות, פגישה ופרֵדה על הרקע של הטבע הארץ-ישראלי.

פעילות בחיק המשפחה

רון ושלולי חברים בנפש. הם עושים בדיוק אותם הדברים ואף פעם לא רבים! יש לנו כל מיני חברים: אמיתיים ודמיוניים, חדשים וותיקים, חברים לכל עת וחברים מזדמנים...

פעילות בחיק המשפחה   

פעילות בגן

רעיונות חורפיים לפעילות בגן סביב הספר

פעילות בגן  

גלריה

עשיתם פעילות מיוחדת בעקבות קריאת הספר? הצטלמתם איתו? שתפו אותנו כאן

הורים יקרים,

מה נמצא בתוך השלוליות שבהן רון כל כך אוהב לקפץ? הסיפור מתאר ברגישות את השמחה במפגש עם הגשם ומזמֵן עיסוק בנושאי חברות, פגישה ופרידה על רקע הטבע הארצישראלי.

"ידיד נפש"

רון ושלולי חברים בנפש. הם עושים בדיוק אותם הדברים ואף פעם לא רבים! יש לנו כל מיני חברים: אמיתיים ודמיוניים, חדשים וותיקים, חברים לכל עת וחברים מזדמנים. בעקבות הסיפור אפשר לשוחח על הכוח שהחברות מעניקה לנו והשמחה שצומחת מידידות- במציאות או בדמיון.

וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה (מתוך תפילת שמונה עשרה)

הציפייה והתפילה לגשם מלוות את היושבים בארץ ישראל לאורך ההיסטוריה. גם היום, למרות הקִדמה הטכנולוגית, אנו נושאים עיניים למרום, עוקבים אחרי מפלס הכנרת והקו האדום, ומשווים את כמויות המִמטרים לממוצע הרב-שנתי. השמחה הילדותית המתבטאת ברצון לנעול מגפיים ולקפץ בתוך שלוליות מצטרפת לתקווה שגם השנה נזכה לגשמי ברכה.

מירה מאיר

מירה מאיר נולדה בשנת 1932 בעיר לודז' שבפולין ועלתה ארצה בגיל 5 עם משפחתה. היא גדלה והתחנכה בתל-אביב, ולאחר השירות הצבאי הצטרפה לקיבוץ נחשון והיא מתגוררת בו עד היום. מאיר היא משוררת וסופרת למבוגרים ולילדים, עורכת ומתרגמת. היא זכתה בפרסים רבים על עבודתה, כולל פרס זאב על מפעל חיים, פרס שר התרבות ופרס היצירה לסופרים עבריים. בין ספרי השירה והפרוזה לילדים שכתבה: "הצב של אורן", "מעשה שהיה כך היה", "פעם היה ילד שלא רצה לישון לבדו", "ספר המסעות של בנימין מטודלה" ועוד רבים ואהובים.

פעילות בחיק המשפחה

  • האם גם אתם אוהבים לקפץ בשלוליות? בעקבות הסיפור אפשר לשוחח עם ילדיכם: האם הם אוהבים את הגשם ומצפים לו? למה? מי זקוק לגשם, מי נהנה ממנו? האם אתם מכירים עוד סיפורים, שירים ואגדות בנושא הגשם? תוכלו להתכרבל יחד בפינה חמה (ויבשה) של הבית ולספר סיפורי גשם.
  • גם אתם יכולים לצאת לטיול ולקפץ בתוך שלוליות, ממש כמו רון. האם ניתן לראות את ההשתקפות שלכם במים? אל תשכחו להתלבש בהתאם ולהצטייד במגפיים! לאחר הטיול תוכלו לצבוע בצבעי מים תמונה שמראה את הדרך שהלכתם.
  • רון הביט בתוך השלולית וגילה שם חבר שנראה ממש כמוהו. בבית אין שלוליות, אבל יש מראה. הילדים יוכלו לגלות בה את השתקפותם ולעשות בה פרצופים מצחיקים.
  • אפשר לשחק משחק של חיקויים: עומדים זה מול זה. המשתתף הראשון עושה פרצופים ותנועות. המשתתף השני מחקה את התנועות ומנסה להידמות לו כמו ראי. אחר כך מחליפים תפקידים. תוכלו להיעזר בשיר של דתיה בן דור "בדיוק אותו דבר" בביצועו של צוות "פרפר נחמד".
  • לפעמים סוער מדי לצאת החוצה. תוכלו להכין קופסת רעיונות למשחק ולבילוי בימים גשומים. מבקשים מהילדים לקשט קופסת נעליים ריקה. בתוך הקופסה אפשר לשמור הפתעות קטנות כמו מדבקות, צבעים, גולות, מְכל להפרחת בועות סבון, וגם פתקים מצוירים עם רעיונות לפעילות משפחתית ביום גשום (שעשועי מילים, קריאת ספרים, בישול ואפייה ועוד). את הקופסה מטמינים, ופותחים אותה רק בימים גשומים!
  • לילדים רבים יש חברים דמיוניים. בעקבות הסיפור על רון ושלולי אפשר לשוחח יחד: האם בילדותכם היה לכם חבר או חברה דמיוניים? האם לילדיכם יש?
  • בדף האחרון של הספר רון מחכה לחורף הבא, אך לא לבד – יש לו חתול. אפשר לשוחח יחד: אולי החתול חבר שלו?

 גננת יקרה,

מה נמצא בתוך השלוליות שבהן רון כל כך אוהב לקפץ? הסיפור מתאר ברגישות את השמחה במפגש עם הגשם ומזמֵן עיסוק בנושאי חברות, פגישה ופרידה על רקע הטבע הארצישראלי.

חברים מכל מיני סוגים

רון ושלולי חברים בנפש. הם עושים בדיוק אותם הדברים ואף פעם לא רבים! יש לנו כל מיני חברים: אמיתיים ודמיוניים, חדשים וותיקים, חברים לכל עת וחברים מזדמנים. בעקבות הסיפור אפשר לשוחח על הכוח שהחברות מעניקה לנו והשמחה שצומחת מידידות- במציאות או בדמיון.

וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה (מתוך תפילת שמונה עשרה)

הציפייה והתפילה לגשם מלוות את היושבים בארץ ישראל לאורך ההיסטוריה. יש לנו אפילו מילה מיוחדת לגשם הראשון - היורה, ולאחרון - המלקוש. התלות בגשם, כמו כן העובדה שיש לנו עונה ארוכה מאוד ללא ממטרים בכלל, מחזקות את הציפיה ואת השמחה הגדולה לפגוש כל שנה מחדש את החבר הוותיק והחשוב של כולנו - גשמי הברכה.

 

 מירה מאיר נולדה בשנת 1932 בעיר לודז' שבפולין ועלתה ארצה בגיל 5 עם משפחתה. היא גדלה והתחנכה בתל-אביב, ולאחר השירות הצבאי הצטרפה לקיבוץ נחשון והיא מתגוררת בו עד היום. מאיר היא משוררת וסופרת למבוגרים ולילדים, עורכת ומתרגמת. היא זכתה בפרסים רבים על עבודתה, ביניהם: פרס זאב על מפעל חיים, פרס שר התרבות ופרס היצירה לסופרים עבריים. בין ספריה לילדים שכתבה: "הצב של אורן", "מעשה שהיה כך היה", "פעם היה ילד שלא רצה לישון לבדו", "ספר המסעות של בנימין מטודלה" ועוד רבים ואהובים.

רעיונות לשילוב הספר בגן

  • בעקבות הסיפור אפשר לשוחח עם הילדים: האם ילדי הגן אוהבים לקפץ בשלוליות? מה היחס שלך לגשם, שלוליות ובוץ? האם גם אצלכם יש פער בין מבוגרים לילדים ביחס לגשם ובוץ?
  • אפשר לשוחח על הציפייה לגשם, המחזוריות של העונות והתפילה שגם החורף יירדו גשמי ברכה. תוכלי לספר לילדים את האגדה על חוני המעגל, ולשיר שירי חורף וגשם.
  • תוכלי לבקש מההורים לחפש בבית ספרים, אגדות ושירים הקשורים לגשם ולהציג אותם בגן. כדאי לקשט את התערוכה בחפצים מתאימים (מגפיים, מטריות, ציורי ילדים).
  • האם יש שלוליות בחצר או בקרבת הגן? אפשר להודיע להורים מבעוד מועד (כדי שיציידו את הילדים במגפיים), לצאת לטיול ולקפץ בתוך שלוליות, ממש כמו רון. האם מצליחים לראות את ההשתקפות שלכם במים? לאחר הטיול הילדים יכולים לצבוע בצבעי מים תמונה שמראה את הדרך שהלכתם.
  • רון הביט בתוך השלולית וגילה שם חבר שנראה ממש כמוהו. בעקבות הסיפור אפשר לערוך פעילות יצירה סביב מראות והשתקפויות.
  • המשתתף הראשון עושה פרצופים ותנועות. המשתתף השני מחקה את התנועות ומנסה להידמות לו כמו ראי. אחר כך מחליפים תפקידים. אפשר להשמיע את השיר של דתיה בן דור "בדיוק אותו דבר" בביצועו של צוות "פרפר נחמד".
  • מירה מאיר מתארת יפה את היתרונות של חברים דמיוניים – ההתאמה המושלמת בינינו לבינם, והשליטה שלנו בטיב היחסים. חברים דמיוניים ממלאים תפקידים חשובים עבור ילדים צעירים ולרבים יש חברים דמיוניים. בעקבות הסיפור על רון ושלולי אפשר לקשר את הסיפור לנושא החברות בגן, ולשוחח על חברים מכל מיני סוגים – אמיתיים ודמיוניים.
  • רון לא מגלה לאמא על החבר שלו שלולי שמא היא תצחק עליו. אנחנו המבוגרים לא תמיד יודעים מה מתרחש בעולם הפנימים של ילדים, ולעתים ממעיטים בחשיבות הדמיון. לכולם חוויות פרטיות ומחשבות דמיוניות. האם גם אנחנו לא תמיד מגלים אותם מחשש שילעגו בנו? אפשר לשוחח עם הילדים על סודות – אלה שחשוב לגלות, ואלה שלא.
  • האם יש בגן ספרים או שירים נוספים פרי עטה של מירה מאיר? אפשר לקרוא אותם ולערוך תערוכה.
  • רעיונות נוספים לפעילות סביב הגשם והחורף בדף הספר "מגפיים" שחולק בתשע"ד.

 גננת יקרה,

מה נמצא בתוך השלוליות שבהן רון כל כך אוהב לקפץ? הסיפור מתאר ברגישות את השמחה במפגש עם הגשם ומזמֵן עיסוק בנושאי חברות, פגישה ופרידה על רקע הטבע הארצישראלי.

חברים מכל מיני סוגים

רון ושלולי חברים בנפש. הם עושים בדיוק אותם הדברים ואף פעם לא רבים! יש לנו כל מיני חברים: אמיתיים ודמיוניים, חדשים וותיקים, חברים לכל עת וחברים מזדמנים. בעקבות הסיפור אפשר לשוחח על הכוח שהחברות מעניקה לנו והשמחה שצומחת מידידות- במציאות או בדמיון.

וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה (מתוך תפילת שמונה עשרה)

הציפייה והתפילה לגשם מלוות את היושבים בארץ ישראל לאורך ההיסטוריה. יש לנו אפילו מילה מיוחדת לגשם הראשון - היורה, ולאחרון - המלקוש. התלות בגשם, כמו כן העובדה שיש לנו עונה ארוכה מאוד ללא ממטרים בכלל, מחזקות את הציפיה ואת השמחה הגדולה לפגוש כל שנה מחדש את החבר הוותיק והחשוב של כולנו - גשמי הברכה.

 

 מירה מאיר נולדה בשנת 1932 בעיר לודז' שבפולין ועלתה ארצה בגיל 5 עם משפחתה. היא גדלה והתחנכה בתל-אביב, ולאחר השירות הצבאי הצטרפה לקיבוץ נחשון והיא מתגוררת בו עד היום. מאיר היא משוררת וסופרת למבוגרים ולילדים, עורכת ומתרגמת. היא זכתה בפרסים רבים על עבודתה, ביניהם: פרס זאב על מפעל חיים, פרס שר התרבות ופרס היצירה לסופרים עבריים. בין ספריה לילדים שכתבה: "הצב של אורן", "מעשה שהיה כך היה", "פעם היה ילד שלא רצה לישון לבדו", "ספר המסעות של בנימין מטודלה" ועוד רבים ואהובים.

חוויות מהשטח

בקרוב

בקרוב

בקרוב