fbpx

💙 בהצלחה בשנה"ל תשפ"ג מספריית פיג'מה!  רוצים להצטרף לתוכנית שלנו? לחצו כאן לפנייה בוואטסאפ 📲

 

ספרים גנים > שלולי

שלולי

כתבה: מירה מאיר | אייר: יפתח אלון | הוצאת כתר

חולק בתשע"ה, 2014-15 ויחולק בדצמבר/טבת תשפ"ג, 2022

מה נמצא בתוך השלוליות שֶׁרון כל כך אוהב לקפץ בהן? את מי רון הולך לבקר בכל פעם שיורד גשם? קלסיקה ישראלית על חברוּת, פגישה ופרידה.

הַצָּעוֹת לִפְעִילוּת מִשְׁפַּחְתִּית

הַצָּעוֹת לִפְעִילוּת מִשְׁפַּחְתִּית – משחק – כמעט אותו הדבר רון רואה את שלולי בשלולית, אבל בעצם זו דמותו שלו שמשתקפת במים. אפשר לשחק במשחק ״מַרְאָה״: שניים ...

פעילות בחיק המשפחה   

הַצָּעוֹת לִפְעִילוּת בַּגַּן

רעיונות חורפיים לפעילות בגן סביב הספר

פעילות בגן  

גלריה

עשיתם פעילות מיוחדת בעקבות קריאת הספר? הצטלמתם איתו? שתפו אותנו כאן

הצעות לפעילות משפחתית לאחר הקריאה – להורדה

הַצָּעוֹת לִפְעִילוּת מִשְׁפַּחְתִּית

ילדות וילדים צעירים אוהבים מאוד לרקוד בשלוליות, להתבצבץ בבוץ ולשחק במחבואים, והפעולות הללו מסיבות להם אושר גדול. לעיתים הם עושים זאת עם החבר הדמיוני, שהוא חלק בלתי נפרד מחייהם; וכשהחבר נעלם, העצב ממלא את הלב.

הסופרת מירה מאיר מציעה לנו, המבוגרים, להצטרף אל הילדים ולהביט בעולם מבעד לעיניהם. להקשיב, לחלוק איתם את ההתרגשות והשמחה, וכשצריך – להציע נחמה ועידוד, ברוח האִמרה:

חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל־פִּי דַרְכּוֹ
[משלי כב, ו]

הַצָּעוֹת לִפְעִילוּת מִשְׁפַּחְתִּית

  • שיחה – לדמיין ביחד
    ילדים וילדות אוהבים לשחק במשחקי דמיון. הם נהנים להעמיד פנים שהם מבוגרים, להתנסות ב"נהיגה" ברכב, להכין "עוגה" מבוץ ולשחק עם חבר דמיוני. אפשר לשחק עם הילדים בחפץ כגון בובה, סיר או מכונית צעצוע ולשאול
    לאן אנחנו נוסעים? מה נבשל יחד?
    מה אומרת הבובה?

  • יצירה – השתקפות במים
    רוצים להכין השתקפות? כמו זו שרואים בשלולית? – סרקו את קוד ה- QR, ותוכלו לקבל השראה ליצירה פשוטה להכנה.

  • משחק – כמעט אותו הדבר
    רון רואה את שלולי בשלולית, אבל בעצם זו דמותו שלו שמשתקפת במים. אפשר לשחק במשחק ״מַרְאָה״: שניים מבני המשפחה עומדים זה מול זה ולפי תור, אחד עושה ״פרצוף״, מזיז ראש או רגל, והשני מנסה לחקות אותו.

  • תנועה – לקפוץ בשלולית
    יש כבר שלוליות בחוץ? – אפשר לנעול מגפיים, להתלבש היטב, לצאת החוצה ולקפוץ בשלוליות. ואם לא מתאים לצאת החוצה? אפשר להכין ״שלולית״ מחבל או מנייר, ולקפוץ פנימה והחוצה ככל שתרצו…

  • יצירות, שירים ופעילויות נוספות בפינטרסט של ספריית פיג'מה

 גננת יקרה,

מה נמצא בתוך השלוליות שבהן רון כל כך אוהב לקפץ? הסיפור מתאר ברגישות את השמחה במפגש עם הגשם ומזמֵן עיסוק בנושאי חברות, פגישה ופרידה על רקע הטבע הארצישראלי.

חברים מכל מיני סוגים

רון ושלולי חברים בנפש. הם עושים בדיוק אותם הדברים ואף פעם לא רבים! יש לנו כל מיני חברים: אמיתיים ודמיוניים, חדשים וותיקים, חברים לכל עת וחברים מזדמנים. בעקבות הסיפור אפשר לשוחח על הכוח שהחברות מעניקה לנו והשמחה שצומחת מידידות- במציאות או בדמיון.

וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה (מתוך תפילת שמונה עשרה)

הציפייה והתפילה לגשם מלוות את היושבים בארץ ישראל לאורך ההיסטוריה. יש לנו אפילו מילה מיוחדת לגשם הראשון - היורה, ולאחרון - המלקוש. התלות בגשם, כמו כן העובדה שיש לנו עונה ארוכה מאוד ללא ממטרים בכלל, מחזקות את הציפיה ואת השמחה הגדולה לפגוש כל שנה מחדש את החבר הוותיק והחשוב של כולנו - גשמי הברכה.

 

 מירה מאיר נולדה בשנת 1932 בעיר לודז' שבפולין ועלתה ארצה בגיל 5 עם משפחתה. היא גדלה והתחנכה בתל-אביב, ולאחר השירות הצבאי הצטרפה לקיבוץ נחשון והיא מתגוררת בו עד היום. מאיר היא משוררת וסופרת למבוגרים ולילדים, עורכת ומתרגמת. היא זכתה בפרסים רבים על עבודתה, ביניהם: פרס זאב על מפעל חיים, פרס שר התרבות ופרס היצירה לסופרים עבריים. בין ספריה לילדים שכתבה: "הצב של אורן", "מעשה שהיה כך היה", "פעם היה ילד שלא רצה לישון לבדו", "ספר המסעות של בנימין מטודלה" ועוד רבים ואהובים.

רעיונות לשילוב הספר בגן

  • בעקבות הסיפור אפשר לשוחח עם הילדים: האם ילדי הגן אוהבים לקפץ בשלוליות? מה היחס שלך לגשם, שלוליות ובוץ? האם גם אצלכם יש פער בין מבוגרים לילדים ביחס לגשם ובוץ?
  • אפשר לשוחח על הציפייה לגשם, המחזוריות של העונות והתפילה שגם החורף יירדו גשמי ברכה. תוכלי לספר לילדים את האגדה על חוני המעגל, ולשיר שירי חורף וגשם.
  • תוכלי לבקש מההורים לחפש בבית ספרים, אגדות ושירים הקשורים לגשם ולהציג אותם בגן. כדאי לקשט את התערוכה בחפצים מתאימים (מגפיים, מטריות, ציורי ילדים).
  • האם יש שלוליות בחצר או בקרבת הגן? אפשר להודיע להורים מבעוד מועד (כדי שיציידו את הילדים במגפיים), לצאת לטיול ולקפץ בתוך שלוליות, ממש כמו רון. האם מצליחים לראות את ההשתקפות שלכם במים? לאחר הטיול הילדים יכולים לצבוע בצבעי מים תמונה שמראה את הדרך שהלכתם.
  • רון הביט בתוך השלולית וגילה שם חבר שנראה ממש כמוהו. בעקבות הסיפור אפשר לערוך פעילות יצירה סביב מראות והשתקפויות.
  • המשתתף הראשון עושה פרצופים ותנועות. המשתתף השני מחקה את התנועות ומנסה להידמות לו כמו ראי. אחר כך מחליפים תפקידים. אפשר להשמיע את השיר של דתיה בן דור "בדיוק אותו דבר" בביצועו של צוות "פרפר נחמד".
  • מירה מאיר מתארת יפה את היתרונות של חברים דמיוניים – ההתאמה המושלמת בינינו לבינם, והשליטה שלנו בטיב היחסים. חברים דמיוניים ממלאים תפקידים חשובים עבור ילדים צעירים ולרבים יש חברים דמיוניים. בעקבות הסיפור על רון ושלולי אפשר לקשר את הסיפור לנושא החברות בגן, ולשוחח על חברים מכל מיני סוגים – אמיתיים ודמיוניים.
  • רון לא מגלה לאמא על החבר שלו שלולי שמא היא תצחק עליו. אנחנו המבוגרים לא תמיד יודעים מה מתרחש בעולם הפנימים של ילדים, ולעתים ממעיטים בחשיבות הדמיון. לכולם חוויות פרטיות ומחשבות דמיוניות. האם גם אנחנו לא תמיד מגלים אותם מחשש שילעגו בנו? אפשר לשוחח עם הילדים על סודות – אלה שחשוב לגלות, ואלה שלא.
  • האם יש בגן ספרים או שירים נוספים פרי עטה של מירה מאיר? אפשר לקרוא אותם ולערוך תערוכה.
  • רעיונות נוספים לפעילות סביב הגשם והחורף בדף הספר "מגפיים" שחולק בתשע"ד.

 גננת יקרה,

מה נמצא בתוך השלוליות שבהן רון כל כך אוהב לקפץ? הסיפור מתאר ברגישות את השמחה במפגש עם הגשם ומזמֵן עיסוק בנושאי חברות, פגישה ופרידה על רקע הטבע הארצישראלי.

חברים מכל מיני סוגים

רון ושלולי חברים בנפש. הם עושים בדיוק אותם הדברים ואף פעם לא רבים! יש לנו כל מיני חברים: אמיתיים ודמיוניים, חדשים וותיקים, חברים לכל עת וחברים מזדמנים. בעקבות הסיפור אפשר לשוחח על הכוח שהחברות מעניקה לנו והשמחה שצומחת מידידות- במציאות או בדמיון.

וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה (מתוך תפילת שמונה עשרה)

הציפייה והתפילה לגשם מלוות את היושבים בארץ ישראל לאורך ההיסטוריה. יש לנו אפילו מילה מיוחדת לגשם הראשון - היורה, ולאחרון - המלקוש. התלות בגשם, כמו כן העובדה שיש לנו עונה ארוכה מאוד ללא ממטרים בכלל, מחזקות את הציפיה ואת השמחה הגדולה לפגוש כל שנה מחדש את החבר הוותיק והחשוב של כולנו - גשמי הברכה.

 

 מירה מאיר נולדה בשנת 1932 בעיר לודז' שבפולין ועלתה ארצה בגיל 5 עם משפחתה. היא גדלה והתחנכה בתל-אביב, ולאחר השירות הצבאי הצטרפה לקיבוץ נחשון והיא מתגוררת בו עד היום. מאיר היא משוררת וסופרת למבוגרים ולילדים, עורכת ומתרגמת. היא זכתה בפרסים רבים על עבודתה, ביניהם: פרס זאב על מפעל חיים, פרס שר התרבות ופרס היצירה לסופרים עבריים. בין ספריה לילדים שכתבה: "הצב של אורן", "מעשה שהיה כך היה", "פעם היה ילד שלא רצה לישון לבדו", "ספר המסעות של בנימין מטודלה" ועוד רבים ואהובים.

חוויות מהשטח

בקרוב

בקרוב

בקרוב