פרידות הן חלק ממעגל החיים. לפעמים הן צפויות ומסמלות סיום של תקופה, כמו במעבר מהמעון לגן, ולפעמים הן מתרחשות באופן בלתי צפוי, כמו למשל כאשר חבר קרוב עובר לגור במקום אחר. פרידות הן גם חלק טבעי משגרת החיים, למשל בפרידה מההורים בכניסה לגן או בפרידה מהיום שהיה, לקראת שינה.
מי אמר שחייבים לקרוא סיפור לפני השינה? אולי אתם בכלל מעדיפים לקרוא אחר הצהריים? אולי לשכב יחד על השטיח או לצרף דובי לקריאה? לכל פעוט ישנם אופי וצרכים משלו, וכמובן גם למבוגרים ישנן העדפות שונות. כדאי לחפש את הזמן והאופן הנכונים ביותר עבורכם ועבור ילדכם לקריאה וליצור את שעת הסיפור המיוחדת שלכם.
במהלך הקריאה תוכלו לגרש זבוב יחד עם הפעוט, ממש כמו הילד בסיפור: אפשר למחוא כף באוויר, לקפוץ עם כל הגוף או רק עם כף היד או להתעטש ב"אפצ'י" גדול, ולבסוף להסתכל מצד לצד ולחפש את הזבוב שנעלם.
גם האצבע שלכם יכולה להפוך לזבוב: השמיעו קול זמזום והניעו את האצבע באוויר כאילו היא זבוב. שימו לב שהפעוט מצליח לעקוב אחרי האצבע ש"עפה". תוכלו להניח את האצבע בכל פעם על איבר אחר של הפעוט: האף, הלחי, היד או האוזן. אפשר לומר בקול: "בזזזזזז על המצח", לתרגל כך את שמות האיברים ולצחוק ביחד. אחרי שהפעוט הכיר את המשחק, תוכלו להזמין גם אותו לעופף עם האצבע שלו כמו זבוב.
מה קורה כשפעוט וזבוב נפגשים? – הילד שבספר מנסה לגרש את הזבוב בדרכים שונות, אך זה לא עוזר… ולמרות זאת, המפגש עם הזבוב מלמד אותו על עצמו ועל העולם שמסביב: בעזרת החושים . הוא רואה, שומע ומרגיש את הזבוב. כך הוא מבין מה נעים לו ומה לא נעים. כמו גיבור הספר שפוגש פתאום בזבוב שמעורר אצלו אי נחת, גם פעוטות צריכים להתמודד עם מצבים שלא בשליטתם. כך הם מגלים פרטים חדשים ומפתיעים, מכירים את היכולות שלהם, לומדים שבחיים לא הכול בשליטתם ושלפעמים צריך להיפרד.
בזזז… לעורר סקרנות – לפני שאתן מתחילות לקרוא את הספר תוכלו לסקרן את הפעוטות בעזרת קול זמזום: "בזזז, משהו מסתובב פה… אתם שומעים? בזזז… בואו נקשיב יחד. הגיע לביקור זבוב מזמזם – בואו נשמע סיפור על זבוב".
לקרוא פעם ועוד פעם ו… עוד פעם – פעוטות נהנים לשמוע את אותו הסיפור שוב ושוב ושוב. כדאי לחזור ולהקריא ספר פעמים רבות. החזרתיות מאפשרת לפעוטות להרגיש בטחון והנאה: "אני מכיר את הספר הזה!", "אני יכולה להשתתף ולחזור על מילים בקול!". ההיכרות עם הספר יוצרת ציפייה והתרגשות ומלמדת להקשיב לספרים בסבלנות, וכך בכל פעם היכולת להקשיב הולכת ומתארכת.
בקריאת הספר כדאי לעצור את הקריאה וכך לאפשר לפעוטות להצטרף אל הילד שבספר. תוכלו לומר: "זבוב עמד לי על ה……" ולתת לפעוטות להשלים את המילה לפי האיור ולגעת בעצמם ביד. אחר כך תוכלו לשאול: "איך נגרש עכשיו את הזבוב?" ולעודד אותם להציג: האם ננפנף בידיים? נרקע ברגליים? נאמר לו ללכת? .
גם אנחנו זבובים – לאחר הקריאה אפשר לחקות את התנועה של הזבוב ולהפוך לזבובים שמזמזמים ברחבי הכיתה ומנפנפים בידיים ממש כמו בכנפיים.
ההיכרות עם הזבוב היא הזדמנות ללמוד על עוד בעלי חיים שעפים. תוכלו להביא בובות של חיות מעופפות נוספות כמו: ציפורים, פרפר, דבורה, ולהדגים איתן את המילה "לעוף", להראות את הכנפיים, להדגים את התנועה שלהם כשהם עפים ולהסביר שכשבעל חיים עף הוא נמצא באוויר ולא דורך על האדמה כמונו.
להיות זבוב במעון וגם בבית – האצבע יכולה להפוך לזבוב לאורך היום: בזמן ההחתלה, במהלך פעילות תנועה או בחצר מזמזמים כמו זבוב, מניעים את האצבע בחלל כך שהפעוט עוקב אחריה ומפתח את הקשב שלו ולבסוף מניחים אותה בעדינות, בכל פעם במקום אחר על גופו של הפעוט: על האף, על הלחי, על היד או על האוזן. אפשר לומר בקול – "בזזזזזז על המצח", לתרגל כך את שמות האיברים ולצחוק ביחד. בהמשך תוכלו להזמין את הפעוט לעופף עם האצבע שלו כמו זבוב ולהניח את האצבע על האיבר עליו תכריזו. הפעילות הזו מופיעה גם בהצעות למשפחה שבסוף הספר, כך יוכלו הפעוטות להמשיך במשחק המהנה גם בבית עם ההורים ולהרגיש שהם יודעים ושיש קשר בין המעון לבין הבית.
הורים בוודאי כבר מצפים לספר הבא וישמחו לדעת אילו פעילויות מהנות אתן עושות במעון עם הפעוטות בעקבות הספר. המשיכו לעדכן את ההורים בתצלומים ובהודעות והיו גאות בעבודה הנפלאה שאתן עושות.
גלו את השיר "לאיבוד הלך לי זבוב" עם מנגינה כיפית שאפשר לשמוע במעון עוד ועוד, לרקוד וליהנות עם הפעוטות וגם ללמוד את שמות האיברים: אפשר לגעת באף, ביד ובברך כשהם מוזכרים בשיר, להסתובב בזמן ש"הזבוב עשה סיבוב" וכש"זבוב הלך לי לאיבוד" לנסות לחפש אותו ברחבי הגן.
בכל ספר יש משהו לאהוב: המתח שבסיפור, הדמויות ואולי האיורים או המילים המיוחדות? בתום הקריאה כדאי לשאול את הילדים מה הם אהבו בסיפור, ולשתף מה אהבתם אתם, ההורים. אפשר גם לספר זה לזה אילו ספרים אהובים עליכם במיוחד ולמה.
פיץ וגמצוץ נמצאים יחד. היא מגדלת את הירקות והוא שומר עליהם. בינתיים הם מפטפטים, שרים ופשוט נהנים ביחד. אפשר לשוחח ולשאול את הילדים מה הם אוהבים לעשות עם חבריהם? כיצד הם מבלים יחד? זו הזדמנות להיזכר ולשתף את הילדים בחוויות עם חברי הילדוּת שלכם, ההורים.
מי אתה בעצם, גמצוץ? – צפייה בסרטון תכיר לכם את הגמצוצים שמופיעים בארץ, בכל חורף מחדש. רוצים ללמוד עוד? לכו יחד לספרייה או שוטטו ברשת וחפשו מידע על גמצוצים ופטריות אחרות.
אפשר לגדל ירקות גם אם אין חלקת אדמה: תוכלו להשרות בכלי שקוף עם מים ראש גזר חתוך, שיני שום, או את חלקם התחתון של חסה או סלרי. חכו בסבלנות, הוסיפו מים אם צריך, ולאט לאט תגלו שצומחים שורשים ועלים. תוכלו לגזום ולאכול אותם, או לשתול בעציץ, להשקות ולחכות לירקות החדשים שיגדלו.
בגינה של פיץ קורה משהו בלתי צפוי. בתחילה היא מתקשה לקבל זאת וכועסת: למה דווקא בגינה שלה?! מצבים לא צפויים – חיי ילדים בגן ובבית הם לרוב שגרתיים ומוכרים. עם זאת, בחייהם מופיעים מצבים לא צפויים ומפתיעים, חוויות וחברויות חדשות; הדבר נכון עוד יותר בשנה מאתגרת ולא שגרתית זו. גמישות מחשבה ופתיחות לחוויות חדשות – הופעתו של הגמצוץ גורמת לפיץ להיפתח, להתגמש, לחשוב על פתרונות, ולהתחבר אליו. גמישות מחשבה היא מיומנות חברתית המאפשרת להתמודד עם החדש והלא מוכר, ולהבין וכיצד להתמודד עם החידוש הלא צפוי. חשבנו שלא וגילינו שכן: בדומה לפיץ, ילדים רבים נוטים להתקומם או לחשוש כשהם נתקלים בדבר חדש. היכולת להתגמש שונה מילד לילד, אך היא חלק מכישורי החיים שכדאי ורצוי לפתח ולסייע לילדים להתמודד עם חידושים ושינויים. תוכלו לשלב את הספר בכל פעם שתרצו להעצים ו גמישות ופתיחות לחוויות. קשר עם חברים וחברות – הספר יכול להוות ליווי לכניסה של ילד או ילדה חדשים לגן, למקרים של אתגרים חברתיים ולעידוד ההיכרות בין חברים חדשים. משהו חדש שרציתי לשתף – תוכלו לקיים סדירות קבועה בה ילדות וילדים משתפים בחוויות ראשוניות ובדברים חדשים שניסו.
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות כשלכל ילד וילדה עותק אישי. כך אפשר לעקוב אחר הסיפור ואחר האיורים המרהיבים של איה גורדון נוי. מפגש חוזר עם ספר – לאחר שקוראים את הסיפור לראשונה ברצף, כדאי לקרוא אותו שוב ולהשתהות על האיורים שיכולים לסייע להבנה, לידע ולהנאה מהספר, כמו לזהות ירקות ולהבחין בפרטים הקטנים שבאיורים.
לאחר הקריאה תוכלו לשאול שאלות לקידום הבנת הסיפור – מדוע פיץ נבהלה?
מהו גמצוץ? מדוע פיץ התרגזה כשראתה את הגמצוץ? כיצד הגיב גמצוץ? מה הוא הרגיש עם התייחסות למשפט: "ובלבו גמצוץ הרהר: אלו רק צצתי במקום אחר". מה קרה כשהם שיתפו פעולה? איזה תפקיד קיבל הגמצוץ? מדוע הוא נעלם?
להבין רגשות – הרגשות של הדמויות משתנים ומתפתחים: מחשדנות ועד שתוף פעולה וחברות. כדאי לעקוב אחרי השינויים באמצעות המלל והאיורים. אפשר לשאול: מה הרגישה פיץ כשהגמצוץ נעלם? האם היא הופתעה? האם היא שמחה או עצובה? איך אנחנו יכולים לדעת? מדוע היא הרגישה כך? האם הוא ישוב לדעתכם?
הרגשות שלנו – האם גם לכם קרה שהרגשתם שנהניתם רק אחרי שהחוויה הסתיימה? האם הייתם עצובים שהחוויה נגמרה או שמחתם מכך שנהניתם? ואולי גם וגם?
תחזור מהר – אילו דברים מגיעים רק פעם בשנה ואנחנו מחכים שישובו? אולי יום ההולדת? עונה מסוימת? או ביקור משפחתי ?
חברות וקבלת השונה – פיץ אומרת לגמצוץ "אתה לא דומה לשום דבר" תוכלו לשאול: מה שונה בגמצוץ לעומת שאר הירקות? מה גרם לפיץ ולגמצוץ להנות יחד? האם יש להם גם דברים משותפים, לדעתכם?
מה משותףבינכם לבין החברים שלכם? ומה שונה? האם אתם נהנים יחד מהמשותף או מהשונה? ואולי גם וגם…?
יצורי טבע ודמיון – ניתן להגיש חומרים שונים מהטבע ולאפשר ליצור יצורי טבע כיד הדמיון.
הֶדְבֵּק [קולאז'] – האיורים בסיפור נוצרו בטכניקת הקולאז' בשילוב ציור, מילים וטקסטורות: עיתון, עלים, קרטון, ועוד. בהשראת האיורים תוכלו להכיר יחד את הטכניקה, ולהציע לילדים ליצור הֶדְבֵּק [קולאז']. מומלץ לאפשר להם לגעת ולחקור מרקמים שונים, לגזור או לקרוע, להדביק ולשלב צבעים.
אנו מזמינים אתכם/ן להאזין להקלטה הקסומה של הסיפור "פעם היה ילד שלא רצה לישון לבדו", מאת: מירה מאיר | איורים: אלונה פרנקל | הוצאת ספרית פועלים (קטנטנים)
יוצרים ומגישים – ירדן בר כוכבא – הלפרין ודידי שחר
מוזיקה ונגינה – טל בלכרוביץ'
פתיח – דידי שחר
הפעוט עוצם עיניים ואתם מסתירים בובת חיה מתחת לשמיכה. כשהוא פוקח עיניים אתם ההורים נותנים רמזים לזהוּת בעל החיים, והפעוט צריך לנחש. האם הוא נובח? אולי מקפץ ואוכל גזר? אפשר להחליף תפקידים ולתת לפעוט לרמוז לכם ההורים, מי מתחבא שם, מתחת לשמיכה?
לפני קריאת הסיפור כדאי לשוחח ולשאול: מה אתם עושים לפני השינה? מה עוזר לכם להירדם? האם יש לכם בובה או חפץ כלשהו שאתם אוהבים לישון איתם? האם אתם אוהבים שמקריאים לכם סיפור לפני השינה? המחשה של הסיפור – תוכלו להציג את הסיפור בעזרת בובות פרווה של דובי, ארנב, קוף, נחש וחתול. כדאי להשאיר את בובות הפרווה בְּמקום שלפעוטות יש גישה אליו כדי שיוכלו להציג את הסיפור בעצמם.
מסיבת פיג'מה בעקבות הסיפור ניתן לערוך מסיבת פיג'מות: כולם לובשים פיג'מות, נשכבים על המזרנים וקוראים את הסיפור ביחד. שיתוף הורים – אפשר להזמין את ההורים להצטרף ולשתף אותם בתמונות ובחוויות.
מחלקים לפעוטות את העותק האישי ונותנים להם לדפדף בספר בישיבה סביב שולחן בקבוצות קטנות. מביטים ושואלים – היכן באיור הילד עוצם עיניים? היכן הוא פוקח אותן? מי ישן עם הילד בכל פעם?
אפשר להזמין את הפעוטות להביא מהבית בובה אהובה, כרית או כל חפץ אחר שקשור לשינה ולשחק במשחק "ישנים ביחד": בכל פעם שתגידו "לילה טוב", כל הפעוטות ישכבו על השטיח ויעצמו עיניים, ובכל פעם שתגידו "בוקר טוב", כולם יקומו, יתמתחו ויגידו "בוקר טוב". ארבעה שובבים – תוכלו להאזין לשיר שובבים במיטה (דתיה בן דור, פרפר נחמד) ולהמחיז אותו עם הפעוטות: נשכבים על שטיח, מתגלגלים ומשתוללים, ובכל פעם פעוט אחר מתגלגל מה"מיטה". קשר עם הבית – תוכלו לבקש מההורים לצלם את הפעוטות לפני השינה כשהם מחזיקים בובת פרווה או חפץ אחר שקשור לשינה (כרית, שמיכה, חיתול) ולתלות את התמונות בכיתת המעון.
יצירות נוספות של מירה מאיר ואלונה פרנקל ספר זה הוא פרי שיתוף פעולה בין הסופרת והמשוררת מירה מאיר (1932 – 2016) לבין הסופרת והמאיירת אלונה פרנקל (נ' 1937). כדאי להכיר אותן לפעוטות ולהציג ספרים נוספים שלהן, למשל: הצב של אורן מאת מירה מאיר
חיות צבעוניות – האיורים בספר מצוירים על טקסטורה צבעונית וכך הדף כולו מלא בצבע. ניתן לבקש מהילדים והילדות לבחור חיה אהובה, לצייר אותה בצבעים ולקשט אותה בחומרי יצירה צבעוניים ועזים בהשראת האיורים שבספר. אפשר להתנסות בציור באמצעות נקודות בדומה לאופן שבו נוצרו צבעים באיורי הספר.
חיות מוזיקליות – ניתן להשמיע בגן את היצירה "קרנבל החיות" מאת סן סֵנְס, המתארת מחול של בעלי חיים. במהלך ההאזנה תוכלו לציין בקול שמות של בעלי חיים שונים ולבקש מילדות וילדי הגן להמחיז אותם בתנועה.
משפחה של קוראים – כמה נעים להקשיב לסיפור שאימא או אבא מקריאים. הַזמינו את ההורים להצטלם עם ילדיהם בשעת הקראת סיפור ולהציג בגן תערוכת תמונות משפחתיות עם המלצה של המשפחות על סיפור אהוב במיוחד.
מהו יאק? האם ראיתם פעם גירית? עוד סיפור אחרון שופע חיות שונות ומגוונות. אפשר להתבונן באיורים ולהכיר בעלי חיים חדשים. תוכלו לבקר בגן חיות או בפינת חי כשהספר בידכם ולחפש את החיות המופיעות בסיפור.
האם למשפחה שלכם יש פעולות קבועות שמלוות אתכם במעבר בין יום ללילה, למשל צחצוח שיניים, סיפור, תפילה או שיר? האם אתם אוהבים לקרוא את הספרים של ספריית פיג׳מה לפני השינה? אם אתם רוצים, אתם יכולים ליזום מנהג חדש או טקס חדש שיסייעו לילדיכם להירדם בקלות ובשמחה.
תוכלו לשחק במשחק ״נחש מי״: כל אחד בתורו בוחר בעל חיים שמופיע בסיפור, מתנועע כמותו ומשמיע את הקולות שהוא מפיק. האם שאר בני המשפחה מצליחים לנחש מהו בעל החיים?
כדאי להציע לילדיכם לדפדף בספר. מה מחזיק אורן ביד כשהוא חוזר מהטיול עם אבא? אילו צעצועים הביאו הילדים לצב? אפשר לחפש את אורן באיורים לאורך הסיפור. מתי הוא נראה שמח ומתי עצוב? למה?
כדאי לצאת לטיול קצר בסביבת הבית. כל אחד בתורו יסתכל למעלה, למטה, ימינה ושמאלה ויודיע מה הוא רואה, למשל: ”אני רואה נמלה!” ”אני רואה אצטרובל!” האם אתם שמים לב לאותם הדברים?
האם ילדיכם יודעים מה כל חיה אוכלת? איפה היא גרה? כדאי לשוחח עם ילדיכם על היחס הראוי לבעלי חיים. חשבו יחד אילו חיות מתאימות להיות חיות מחמד ואיך מטפלים בהן. גם ילדים קטנים יכולים להשתתף בטיפול בחיית מחמד.
אפשר להכין שריון של צב מאצטרובל, צלחת חד־פעמית או גליל נייר. מצמידים אליהם ארבע רגליים וראש מקרטון, צובעים ומקבלים צב מחמד שאפשר לגדל בבית! עם הצב שיצרתם תוכלו להמחיז את הסיפור.
”אולי אימא שלי תמצא אותו שוב,” מקווה אורן בסוף הסיפור. תוכלו להמציא יחד המשך לסיפור. מה אתם חושבים, לאן חזר הצב? האם אורן פגש אותו שוב בטיול בחורשה? האם לדעתכם הצב זכר אותו? האם הם הפכו לחברים?
צב- צב, צא, צא ! הצב של אורן מסתתר בתוך השריון. גם הילדים יכולים להסתתר כמו צבים. הילדים שוכבים מקופלים על הרצפה בתנוחת עובר. מכסים אותם במטפחות ומזמינים אותם להוציא בהדרגה רגל, יד, להציץ עם הראש, וכד'. אפשר לדקלם יחד את השיר של דתיה בן דרור: "צב- צב, צא, צא!", מתוך הספר "דגדוגים – שירי משחק ראשונים". (גם הספר הזה מאויר על ידי אורה אייל! האם שמתם לב שהצב בו דומה לצב של אורן?)
איך זוחל הצב? הצב איטי והליכתו מתונה. בעזרת תוף מרים אפשר לתרגל עם הילדים הליכה איטית ומהירה. כשהתוף מצלצל – הולכים במהירות בחדר. כשמקישים על התוף במקצב איטי – צועדים לאט, לאט, כמו צב. כך מתרגלים עם הילדים שליטה בגוף ומהירות תגובה, מיומנויות חשובות להתפתחות ילדים רכים.
לכל חיה יש בית: איפה חי הצב? מה הוא אוכל? איפה הבית שלו? הספר מזמין למידה על בעלי חיים והמאפיינים שלהם. אפשר לשחק עם הילדים בתצרף (פאזל) של חיות ומקום מגוריהן. אפשר לאסוף חיות משחק שונות מפינות המעון. כדאי לשוחח על ההבדל בין חיות בר שאוהבות לחיות משוחררות בטבע, כמו הצב, לבין חיות מבויתות שאותן אפשר לגדל באהבה בבית.
יוצרים צב: תוכלו להכין עם הילדים צב קטן, שי שיצורף לחלוקת הספר. הילדים יכולים לקשט במדבקות או בצבעי גועש קערה חד פעמית קטנה. מוסיפים לה ראש, רגליים וזנב קטן מבריסטול ירוק או פונפונים. אפשר לעטר את הראש בעיניים זזות.
הספר מחולק לקראת סוף השנה בגן ומזמן שיחה עם הילדים על פרידה, על מעברים ועל התחלות חדשות. תוכלו להיזכר יחד בנקודות ציון וחוויות משותפות בגן לאורך השנה ובחברויות שנוצרו, ולשוחח על הדברים שהילדים אוהבים לעשות יחד. הילדים יכולים להכין ציור או מכתב ולמסור אותו כמזכרת לחבר, לחברה, או לצוות הגן. אפשר להציג את הציורים על לוח בגן, או לערוך טקס העברת מזכרות ומכתבי חברות בקרב הילדים.
החברות בין אמי ולואי מקורה ביחסי שכנות ובתחומי עניין משותפים, והמעבר של אמי מציב לה אתגר גדול. האם לילדי הגן חברים או בני משפחה שגרים רחוק? בעקבות הסיפור אפשר להציע לילדים לצייר מכתב, להתקשר בטלפון או דרך האינטרנט, או ליצור קשר עם מישהו שהם מתגעגעים אליו.
אפשר להדגים לילדים תוך משחק את הפתגם "כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים, כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם": מעמידים את הילדים בזוגות זה מול זה. המשתתף הראשון עושה פרצופים ותנועות. המשתתף השני מחקה את התנועות ומנסה להידמות לו כמי ראי. אחר כך מחליפים תפקידים. תוכלי להיעזר בשיר של דתיה בן דור מ"פרפר נחמד" – "בדיוק אותו דבר".
תוכלו להתבונן יחד בגלובוס או באטלס, ולהצביע על ארצות רחוקות. אפשר גם להסביר לילדיכם על הפרשי שעות, על דרכי תחבורה בין יבשות ועוד. האם מישהי בקרב חברות הצוות, הילדים או הוריהם הגיעו לישראל מארץ רחוקה או ביקרו "בצד השני של העולם"? אפשר להצביע על המקומות בגלובוס או באטלס, לשתף בחוויות, להביא לגן תמונות וכד'.
החברות בין אמי ולואי מקורה ביחסי שכנות ובתחומי עניין משותפים, והמעבר של אמי מציב לה אתגר גדול. אפשר לשוחח עם ילדיכם: איך אתם שומרים על קשר עם חברים או עם בני משפחה שגרים רחוק? בעקבות הסיפור ילדיכם יכולים לצייר מכתב, להתקשר בטלפון או דרך האינטרנט, או ליצור קשר עם מישהו שהם מתגעגעים אליו.
אמי ולואי לא רק מתגעגעים, הם גם נזכרים בדברים שעשו יחד. אפשר לשוחח עם הילדים על דרכים שעוזרים לנו לשמר זיכרונות. אם יש לכם תמונות, מכתבים או חפצים שמזכירים לכם חברים או חוויות משותפות מהעבר, תוכלו לשתף אותם עם ילדיכם.
הספר מחולק לקראת סוף השנה בגן. אפשר לדבר עם ילדיכם על פרידה, על מעברים ועל התחלות חדשות. אפשר לשוחח על החברים בגן, ועל הדברים שילדיכם אוהבים לעשות איתם. ילדיכם יכולים להכין ציור או מכתב ולמסור אותו כמזכרת לחבר, לחברה, או לצוות הגן.
האם ביקרתם בארץ רחוקה, "בצד השני של העולם"? האם גם לכם יש חברים שגרים בארץ רחוקה? תוכלו להתבונן יחד בגלובוס או באטלס, ולהצביע על הארצות הרחוקות. אפשר גם להסביר לילדיכם על הפרשי שעות, על דרכי תחבורה בין יבשות ועוד.
אפשר לעיין יחד עם הילדים באיורים ולחפש דוגמאות לעזרה שהעניק חולד לגוזל. תוכלו לח־ שוב יחד: מתי הטיפול של חולד התאים לצרכים של הגוזל, ומתי לא? מה השתנה אצל הגוזל שדרש טיפול מסוג אחר? למה היה לחולד כל כך קשה לשחרר את הגוזל?
אפשר להסביר לילדים את ההבדל בין חיות מחמד וחיות בר. מי מטפל בחיות מחמד, מי בחיות בר? לאיזה טיפול זקוקות חיות שונות? אם יש בגן שלכן חיות )אוגרים, דגים, ציפורים או אחר(, כיצד אתם מטפלים בהם? מי דואג להם בשבתות וחופשות? ילדים עשויים לתהות, מי יטפל בהם בחופשת הקיץ? הסירו דאגה מליבם ותארו את המשך הטיפול גם אחרי שהילדים יעזבו את הגן.
אפשר לחבר את הסיפור עם הסיפור על יעל ביום העצמאות. הגוזל, כמו יעל, ביקש להיות עצמאי. פיתוח תחושת העצמאות מאפיין את שלב ההתפתחותי של ילדי הגן. עם זאת, הילדים עדיין זקוקים להגנה שלנו, המבוגרים. כדברי קהלת, יש מצבים בהם מתאים "לחבק" ולהיות קרובים מאוד, ובזמנים אחרים נכון לאפשר התנסות חופשית. סוף השנה בגן מעניק הזדמנות לערוך "סקירת מלאי" של הכישורים והיכולות של הילדים, ולהשוות אותם עם היכולות בתחילת השנה. כדאי לשאול את הילדים איפה הם מרגישים בוגרים ומסוגלים. באיזה תחומים הם התחזקו וגדלו בשנה החולפת? אלו דברים חדשים הם היו רוצים לעשות, תחומים בהם הם מקווים להצליח בשנה הבאה?
אפשר לספר את הסיפור מזווית הראיה של הציפור. ניתן לשער: איך הרגיש הגוזל הקטן כשחולד אסף אותו וטפל בו? איך הוא הרגיש כשחולד בנה עבורו כלוב? כשהוא פרס כנפיים ועף בסוף הסי־ פור, האם הוא שמח? פחד? גם וגם?
ניתן להכין מתקן להאכלת ציפורים ולהציב אותו בחצר הגן. אפשר לקחת בקבוק גדול וריק. שטפו אותו היטב. גזרו באחד הצדדים שלו פתח גדול. תלו אותו במרפסת או על עץ בקרבת הבית, והניחו בו חתיכות של פירות, גרעינים ופירורי לחם. התבוננו מרחוק אם הציפורים באות לאכול ממנו.
כדאי לעיין יחד באיורים ולחפש דוגמאות לעזרה שחולד הושיט לגוזל. מתי הטיפול של חולד התאים לצרכים של הגוזל ומתי לא? מה השתנה אצל הגוזל ודרש טיפול מסוג אחר, ולמה היה לחולד כל כך קשה לשחרר את הגוזל?
ילדים צעירים מפתחים את תחושת העצמאות שלהם אך עדיין זקוקים להגנה שלנו, ההורים. כדברי קהלת, יש מצבים וזמנים שבהם מתאים "לחבק" ולהיות קרובים מאוד, ויש מצבים וזמנים שבהם נכון לאפשר התנסות חופשית. מעניין יהיה לשאול את הילדים באילו תחומים הם התחזקו וגדלו בשנה החולפת, ואם יש דברים חדשים שהיו רוצים לעשות בעצמם ושאנחנו, ההורים, נאפשר להם.
הסיפור מתאר תהליך של פרידה. איך אתם נפרדים בבוקר? האם יש לכם "טקס" חיבוקים ופרידה? תוכלו ליצור משחק תפקידים שבו אתם תהיו ילדי הגן, וילדיכם ייפרדו מכם ו"יצאו לעבודה". לאחר פעילות ב"גן" שלכם ולאחר "יום העבודה" של ילדיכם אפשר להיפגש שוב… בחיבוק!
גם אתם יכולים לטפל בציפורים! הָכינו לשם כך מתקן להאכלת ציפורים. קחו בקבוק גדול וריק ושטפו אותו היטב. גזרו באחד מצדדיו פתח גדול. תלו אותו במרפסת או על עץ בקרבת הבית והניחו בו פירות חתוכים, גרעינים ופירורי לחם. התבוננו מרחוק וראו אם הציפורים באות לאכול ממנו.
לאיבוד הלך לי זבוב 
גמצוץ בגינה 
פעם היה ילד שלא רצה לישון לבדו 
עוד סיפור אחרון 
הצב של אורן 
בצד השני של העולם 
חולד והגוזל 
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
הַמְחָשָׁה
קְרִיאָה
מִשְׂחָק
שֵׁמַע
כְּלָלִי
חֲגִיגָה
שִׂיחָה
חֵקֶר
סִרְטוֹנִים
הַשְׁרָאָה
יְצִירָה
לָצֵאת הַחוּצָה
מַעֲרָךְ
הַעֲשָׁרָה
