געגוע

טיפ לקריאה

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ספרים הכתובים מנקודת המבט של הגיבור או של הגיבורה מזמינים אותנו להכיר מקרוב את האופן שבו מישהו אחר חווה את העולם. ההצצה לעולמו של האחר יכולה ליצור הזדהות עם רגשות ותחושות, לאפשר לנו לדעת שיש עוד שחווים דברים דומים לאלה שאנחנו חווים ולטפח אמפתיה ורגישות לזולת.

תקשורת שמעבר למילים

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מה הייתם אומרים לנינו אילו הייתם פוגשים אותה בימיה הראשונים בישראל? כיצד הייתם מדברים איתה? איך הייתם מעודדים אותה? האם נתקלתם פעם בקושי לדבר עם מישהו? הרגשתם פעם שמישהו אינו מבין אתכם? באילו דרכים אפשר לתקשר כאשר המילים אינן מספיקות?

האזינו לסיפור "החלון שלי כאן"

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האזינו לסיפור בהסכת "ספריית פיג'מה קוראת לכם". הידעת? ההסכת מסייע לילדים ממשפחות עולות להאזין לספרים גם בבית.

מה רואים מהחלון שלנו?

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מהו הנוף הנשקף מהחלון שלכם? איך הייתם מתארים אותו לחבר או לחברה שחיים בארץ אחרת? אפשר להתבונן מחלון הבית ולתאר את מה שרואים במילים, בתנועה או בציור.

שיר בשפה אחרת

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

נסו להאזין יחד לשיר ילדים בשפה אחרת. אפשר לנוע לצלילי המוזיקה, לנחש מה הן מילות השיר או להמציא מילים משלכם.

צרו שרשרת צלילים ייחודית!

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

צרו שרשרת צלילים ייחודית, ממש כמו של נינו! איך? גלו בסרטון! רעיונות, יצירות ועוד הפתעות מחכים לכם בפינטרסט של "ספריית פיג'מה".

מהספר אל החיים

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הספר יכול לסייע בהבנת החוויה של מעבר למקום חדש, בעיקר של ילדים עולים, ולעורר סקרנות ואמפתיה כלפיהם ורצון להכיר אותם.

דרך החוויה שגיבורת הסיפור עוברת יוכלו הילדים להבין את הגעגוע שלה לישן ולמוּכּר ואת הקושי שלה להסתגל למציאות חדשה.

הספר נוגע בחוויה אנושית – הקושי להיות מובן. קושי זה עלול לצוף בהיעדר שפה או דרך לתווך את החוויה הפנימית.

הספר מציע אפשרות לחיבור סביב שפת המוזיקה, המשותפת ומובנת לכולם.

הסיפור יכול לשמש השראה להיכרות עם שפות ותרבויות שונות דרך חיבור למוזיקה עולמית.

שאלות למפגש הראשון עם הספר

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

עצירה לשם ניבוי
לאחר החלק הראשון, לקראת המעבר לישראל, כדאי לעצור את הקריאה ולשאול את הילדים:
לאיזו ארץ, לדעתכם, נינו תעבור?
איך יהיה לה, לדעתכם, במדינה החדשה?

עצירה לצורך ניטור הבנה
כאשר הילדה מדברת עם נינו בפעם הראשונה ונינו אינה מבינה אותה, כדאי לעצור את הקריאה ולשאול: מדוע נינו לא מבינה את הילדה?

שאלות למפגש חוזר עם הספר

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

שאלות שִחזור מסייעות להבנת הרצף הסיפורי ולהבנת הקפיצות בין הזמנים בעלילה.
לאחר הקריאה הראשונה כדאי לשאול שאלות שִחזור, כמו:

באיזו מדינה נינו התגוררה בתחילת הסיפור?

לאיזו מדינה נינו הגיעה?

מי זו סוזנה?

מה קרה בפעם הראשונה שנינו דיברה עם הילדה השכנה?

למה היא לא הבינה אותה?

מה השתנה בפעם השנייה שהן דיברו?

איך זה קרה?

שיח רגשי
כדאי לחזור ולהתבונן באיור שבו אימה של נינו מספרת לה על המעבר למדינה החדשה, להתבונן בהבעה של נינו ולשאול:

איך נינו הרגישה לפני המעבר לישראל?

לְמה היא ציפתה?

מה, לדעתכם, נינו הרגישה כשהיא הסתכלה בחלון ודמיינה שהיא שטה חזרה לגיאורגיה?

לָמה היא רצתה לחזור באחת הספינות?

איך נינו הרגישה, לדעתכם, כשהילדה דיברה אליה והיא לא הבינה מה היא אומרת?

למה נינו חייכה כשהילדה דיברה אליה בפעם השנייה?

מה הייתם אומרים לנינו אילו אתם הייתם פוגשים אותה?

מעברים, פרידות והתחלות חדשות
האם אתם מכירים מישהו שעבר להתגורר במקום אחר?

האם אתם עברתם לגור במקום חדש? במדינה אחרת? בעיר אחרת? בבית חדש?

איך מרגישים כשעוזבים מקום שמכירים, מקום שחייתם בו?

ממה קשה להיפרד?

לאילו דברים מתגעגעים?

אילו דברים חדשים צריך ללמוד כשעוברים למקום חדש?

איך מרגישים כשמגיעים למקום לא מוכר?

אילו דברים יכולים לעזור במעבר למקום חדש?

המוזיקה שבלב
איך נינו מרגישה כשהיא שרה?

איך אתם מרגישים כשאתם שרים או מאזינים לשיר מוכר?

למה סוזנה שמחה לשמוע את נינו שרה בטלפון אף על פי שלא הבינה אף מילה?

האם אפשר, לדעתכם, ליהנות משיר גם אם לא מבינים את המילים?

בעקבות האיורים

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

במפגש חוזר עם ספר חשוב להרחיב את ההבנה באמצעות התבוננות באיוריה של אביה כהן ושיחה עליהם. האיורים בספר מבוססים על כמה מרכיבים ומזמינים להתבוננות ולהשראה. המאיירת מדמה את הצלילים, גם את צלילי השפה וגם את צלילי המוזיקה, לתבניות אמורפיות המאורגנות כתווים על חַמְשָה (מערכת של חמישה קווים שעליהם רושמים את התווים).

כדאי להכיר לילדים את המושג דרך התבוננות בחמשה ללא תווים ובחמשה שעליה תווים. הזמינו אותם לחפש את החלקים המציאותיים באיור ואת החלקים שמקבלים ייצוג באיור, אך לא ניתן לראותם במציאות. חלקים דמיוניים אלה מבטאים את המוזיקה, שגם אותה ניתן לשמוע ולחוש, אך לא לראות.

תוכלו להציע לילדים להמחיש מוזיקה באומנות פלסטית או בתנועה, כרצונם.

אביה כהן שילבה רישום בעפרונות, שימוש בצבעים והדבקות נייר ליצירת קולאז' (הֶדְבֵּק). תוכלו להזמין את הילדים ליצור קולאז' משלהם משולב בציור בכל נושא שירצו ממגוון  לבחירתם.

מוזיקה מכל העולם

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

חשיפה של ילדים לרפרטואר מוזיקלי תפגיש אותם עם גיוון תרבותי, אשר ישפיע על פיתוח טעם מוזיקלי אישי.  בהשראת הספר אפשר להשמיע שירי ילדים בשפות שונות ולרקוד לצליליהם.

בעת השמעת שיר תוכלו להזמין את הילדים לנסות לזהות את השפה שבה הוא כתוב או את המדינה שהוא מגיע ממנה, לזהות את כלֵי הנגינה בו ולהצטרף בתנועה על פי הסגנון המוזיקלי שלו.

מה זו עלייה?

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו להכיר לילדים את המושג "עלייה" ולתווך להם מעט מהחוויה של מי שהגיעו לישראל ממדינה אחרת.

אפשר להזמין בן או בת משפחה של אחד הילדים שעלו לארץ לספר על החוויה האישית שלהם (כדאי להכין שאלות מראש עם הילדים).

אפשר לערוך מפגש עם בובה שתציגו כמי שעלתה לארץ לפני זמן קצר, כמו נינו, ועדיין לא מכירה הרבה מילים בעברית. הילדים יצטרכו למצוא דרך ללמד אותה לדבר ולגרום לה להרגיש בנוח.

מהו פְּסֵיפָס?

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

נוני מתבוננת בפסיפס הסירות הנשקף מחלון ביתה וחולמת שהיא מפליגה חזרה לגיאורגיה, המדינה שממנה הגיעה לישראל.

בהשראת הסיפור אפשר להרחיב את ידע העולם בנושא ולגלות פסיפסים ארכיאולוגיים ומודרניים.

יֶדַע

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

שפה ואוריינות
הסיפור מסופר מנקודת המבט של הילדה נוני ופונה ישירות לקוראים. בין השורות ניתן להבחין במילים ובביטויים מופשטים ממשלב גבוה, ובהם "לנמנם", "אֵי-פעם", "דמדומי הבוקר", "השמש דולקת בשמיים", ועוד.

ניצני אוריינות
– הסיפור חושף את הילדים לשתי שפות: גיאורגית ועברית, תוך התייחסות לשפה הדבורה – כבר בתחילת הסיפור נוני מציגה בגיאורגית את שם העיר שהיא גרה בה ולצידה את פירוש השם בעברית.

– באיורים שלאורך הסיפור משולבת כתיבה בגיאורגית.

כשירות לשונית
הילדים נחשפים למושג "מילון", כאשר נוני מספרת על כך שהיא ואימה לומדות מילים בעברית בעזרת מילון.

אותיות
נינו ואימא לומדות לכתוב בעברית. הסופרת נינו ביניאשוילי מציגה בפני הילדים את הפן הצורני של האותיות בעברית: "הן מרובעות, אבל עדינות, חלקן נראות כמו גפרורים דולקים, וחלקן כמו חלונות סגורים".

מוזיקה
לאורך הסיפור שזורות מילים מתחום המוזיקה, כמו: "קולות גבוהים ונמוכים", "מקהלה", "שירה", "צלילים", "מוזיקאית", "לנגן".

אומנות
הילדים נחשפים למושג "פסיפס" פעמיים: בתיאורה של נוני את הפסיפס הנשקף מחלון ביתה, ובאיור המופיע בספר.

המאיירת שילבה את ציור הג'ירפה של האומן הגיאורגי המפורסם ביותר במאה ה- 20, פירוסמנישווילי ניקולאי אסלנוביץ (יש להקליק על תרגום לעברית). שילוב זה נקרא "ציטוט אומנותי".

ידע עולם
דרך סיפורה של נוני ניתן לחשוף את הילדים למושג "עלייה".

מְיֻמָּנוּיוֹת

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מיומנויות תוך-אישיות

מודעות עצמית והכוונה עצמית
סיפור זה, העוסק במעברים, קרוב לעולמם של הילדים. גם ילדים שלא עברו דירה התנסו בהסתגלות למסגרות חדשות. דרך הסיפור הילדים נחשפים לקושי הרגשי של נינו בעקבות עזיבת מקום מגוריה, מעבר דירה והגעה למקום חדש.

מיומנויות בין-אישיות

מודעות חברתית והתנהלות חברתית
הילדים מתוודעים לעוצמת הקשר של השכנה סוזנה עם נינו ואימה, אשר נמשך על אף היותה רחוקה כל כך, מעבר לים.

הילדים נחשפים לקשיים שחווים עולים חדשים, ודרך מערכת היחסים עם החֲברה החדשה בארץ מבינים את חשיבות הסיוע לעולים – על ידי כך שהחברה הקולטת יוצרת קשר עימם, היא מקילה עליהם את חבלי המעבר.

חשיבה יצירתית
נוני משתמשת בדמיון שלה וביצירתיות כדי לצלוח את הקשיים שהיא חווה. היא מדמיינת את הצלילים ובדמיונה מפליגה בספינה אל הבית והארץ שהשאירה מאחור.

עֲרָכִים

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ערבות הדדית

חברוּת

הילדה הישראלית פונה לנוני ומדברת איתה ועל אף הקושי השפתי לא מוותרת וממשיכה לנסות לתקשר איתה. התפנית בהרגשתה של נוני חלה כאשר היא מבינה את החֲברה שמחמיאה לה.

המשפט המסיים את הסיפור, שבו נינו מספרת שהיא חייכה והבינה את הפנייה של החברה, מותיר את הקוראים עם תקווה לעתיד.

מיני הדרכה על הספר לצוות

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

שיחה – מתגעגעים

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

איך מרגישים געגוע? האם התגעגעתם פעם, ולמי? – הספר הוא הזדמנות לשיחה משותפת ולשיתוף שלכם, הורים וילדים, בחוויות הגעגוע והציפייה למישהו שיחזור.

מה זה להתגעגע?

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

פופיק מתגעגע לאבא שלו, ואוהד מכיר את ההרגשה. הם משתפים בתחושות, וחושבים מה אפשר לעשות כשמתגעגעים. בסריקת הקוד תוכלו לצפות בהם ולקבל עצות טובות למתגעגעים.

בואו להכין תיבת געגוע!

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הזמן לא עובר כשמתגעגעים? – אפשר להכין קופסה ובה דברים שיכולים להעביר את הזמן ולהשכיח מעט את הגעגוע. תוכלו לשים בתוכה תצלומים משותפים, חומרי יצירה להכנת מתנה או ציור למי שעתיד לחזור.

התיבה להורדה

משחק – איך עובר הזמן?  

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

דקה יכולה לעבור מהר מאוד, או כמעט לא לזוז. רוצים לנסות? – כוונו שעון עֶצר לדקה, בחרו פעילות, ועשו אותה במשך דקה שלמה: קפיצה על רגל אחת, ישיבה במקום, איסוף חפצים שמתחילים באות ג' – באיזו פעילות הזמן עבר מהר? באיזו לאט?

פינטרסט

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

עוד יצירות והשראה בלוח הספר בפינטרסט של ספריית פיג'מה!

מפגש ושיחה

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האיורים היפים בסיפור מביעים רגש באופן עדין, ובמינימליות. הקִרבה והגעגוע עולים מהם כבר בהתחלה. האם התלמידים והתלמידות יבחינו ברגש שהספר מעביר עוד בטרם הקריאה בו?

לפני הקריאה – כדאי להציג כמה מהאיורים הראשונים בספר כשהטקסט מוסתר ולשאול: מה אתם רואים ברצף האיורים הראשונים? (חיבוק, מזוודה, מבט עצוב) איזה רגש מבטאים איורים אלו?

כעת אפשר לקרוא יחד את הספר.

לאחר הקריאה – תוכלו לשוחח על הסיפור, על הרגשות העולים ממנו ועל נקודת החיבור לעולמם של הילדות והילדים.

שיחה – ניתן לשאול: מה, לדעתכם, הרגישה בלה כשזוזו נסעה? מדוע לא התחשק לה לעשות את הדברים שהיא אוהבת לעשות בדרך כלל? מה זה "להתגעגע"? איך התמודדה בלה עם הגעגוע?

קשר – בסיפור לא מצוין טיב הקשר בין בלה לזוזו. אפשר לשאול את התלמידים: מי הן, לדעתכם, בלה וזוזו? האם הן אחיות? קרובות משפחה? חברות? ואולי אם ובת?

להישאר לבד? – מהסיפור ניתן להסיק שבלה נשארה לבדה. הדבר עלול לעורר אי-נוחות ואף בהלה אצל ילדים וילדות. ייתכן שהיו איתה דמויות נוספות, אך הגעגועים מופנים אל זוזו. כדאי לעודד את הילדים לשער אם בלה נותרה לבדה.

כדאי גם לשאול אותם עם מי הם נמצאים כשההורים נוסעים לכמה ימים, ולנהל שיחה בעניין.

געגועים – חיבור לעולם האישי – האם גם לכם קרה שהתגעגעתם? מה הרגשתם אז בגוף? אילו רגשות נוספים עולים בשעת געגוע? האם אפשר להתגעגע גם בפרק זמן קצר? באיזו דרך בחרתם להתמודד עם הגעגוע? האם, לדעתכם, רק ילדים מתגעגעים?

ספר נוסף על געגוע – מחלת הגעגועים של סולי מאת נורית זרחי. ניתן להקריא את שני הסיפורים ולהשוות בין דרכי ההתמודדות עם הגעגוע בכל ספר. אפשר לייצר מסלול ספרותי.

ומה בכיתתנו?

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

"הבטחתי שאחזור" – הספר אומנם מתאר פרידה וגעגוע, אך גם שיבה הביתה והבטחה שקוימה.

קשר של אמון – ילדים זקוקים לאמון ולביטחון, וכחלק מזה הם רוצים שהבטחות שהובטחו להם יקוימו. בשלב זה של ראשית דרכם בבית הספר הם מתנסים בקשרי חברות ובקשרים חדשים עם מבוגרים משמעותיים (מורים), קשרים שהולכים ומשתכללים. האמון משמש בסיס לקשר אישי רב-משמעות, ומכאן חשיבותו בעולמם החברתי, שכן קשרים אמיצים המבוססים על אמון מעלים את תחושת הביטחון והשייכוּת לקבוצה ומביאים איתם רווחה נפשית, שמחה, שיתופי פעולה ותחושת ביטחון אישי וקבוצתי.

הסיפור "בלה וזוזו" יכול לשמש כלי לעידוד יחסי אמון הדדיים בכיתה: 

שיחה: ניתן להדגיש בשיח משותף את האמון שרכשו בלה וזוזו זו לזו, אך קודם כול, כדאי לתווך לתלמידים את המושג "אמון" דרך הזדהות עם הדמויות ובהסתמך על הסיפור.

ניתן להציג את יחסי האמון בספר ולהדגיש אותם. כדאי

לבקש מהתלמידים לחזור לסיפור ולמצוא הוכחות לכך שבלה האמינה בזוזו וסמכה עליה:

בלה אומנם התגעגעה לזוזו, אך היו לה הידיעה והביטחון שזוזו אכן תחזור: "היא ידעה שזוזו צריכה לחזור עוד מעט, עוד קצת". זוזו הבטיחה לבלה שהיא תחזור ועמדה בהבטחתה: "ולחשה לבלה באוזן – הבטחתי שאחזור".

הבטחה ותחושת ביטחון – נוכל לשאול: מדוע חשוב, לדעתכם, לקיים הבטחה בין חברים? מה ההרגשה כשמישהו מבטיח משהו, ולא מקיים? באילו מקרים אנחנו צריכים להרגיש שאנחנו בוטחים זה בזה בכיתה? אולי כשאנחנו נעדרים מהלימודים ומצפים שחבר או חברה יביאו לנו שיעורים?

מאגר אמון בכיתה – מתשובות התלמידים אפשר ליצור יחד מאגר של פעולות המבוססות על אמון ולהיעזר בהן במהלך השנה.

מה יקרה בעתיד – תוכלו להעלות שאלות על המשך קורותיהן של בלה וזוזו: איך בלה תגיב כשתתעורר ותראה את זוזו? כיצד יבלו יחד את היום? מה יקרה בפעם הבאה שזוזו תצא לחופשה? כיצד בלה תתמודד לדעתכם,? מה היא תעשה? ומה יקרה כשבלה תצא לחופשה וזוזו תישאר?

אפשר לחזור אל הספר שוב ושוב בכל הזדמנות שנראה צורך בחיזוק אמון או בבנייתו – למשל, בכל פעם שנרצה לחזק קיום הבטחות או הסכמים, או בהסתגלות מחודשת אחרי חופשה ארוכה.

התמודדות עם געגוע – כדאי לשאול את הילדים: האם חוויתם געגוע? מתי? איך התמודדתם? האם יש משהו בספר שמוצא חן בעיניכם ותעשו בפעם הבאה שתחושו געגועים?

הספר מהנה לקריאה, ותמיד אפשר לחזור ולקרוא בו פשוט כדי לחמם את הלב.

מילים ומשמעות

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

המילים בסיפור מעוצבות באופן ייחודי המותאם למשמעות המילה ולרוח הסיפור. כדאי להתעכב על כך יחד: המילה "געגוע", למשל, נכתבת כגל שנמשך מעמוד אחד לשני בצבע שונה ובגודל שונה של אותיות. תוכלו לשאול: מה הקשר בין עיצוב המילה לרגש שהיא מביעה? מדוע, לדעתכם, המילים בחלק מהעמודים מעוצבות בהדרגה, כמו מדרגות?

יצירה - כמו המון געגועים

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

דברים יפים צומחים מתוך החסר – בלה מתמודדת עם הגעגוע באמצעות עשייה ויצירה. היא לא היחידה: איסוף, יצירה ואומנות הם דרכים להבעת רגשות ולהתמודדות עם געגוע או עם חֶסר אחר בחיים.

יצירה – אפשר להניח מגוון צבעים ולבקש מהתלמידים והתלמידות לנסות ולצייר את רגש הגעגוע כראות עיניהם:

איזה צבע תבחרו לתיאור הרגש? האם תציירו משהו מוחשי או משהו מופשט?

אפשר לאתגר את התלמידים ולבקש מהם לבחור על פי רצונם את החומר ואת הדרך שבהם ירצו לבטא את הגעגוע.

משחקי אמון

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

המשחק נועד להעמיק את האמון בין התלמידים והתלמידות ולייצר תחושת הדדיות וביטחון: התלמידים נחלקים לזוגות – עיניו של האחד גלויות, ועיניו של השני מכוסות. בכל סבב של המשחק אחד מוביל את השני במסלול, בעוד המוּבל לא רואה וצריך לסמוך על ההוראות של המוביל. בכל סבב מתחלפים בתפקידים.

תוכלו ליצור יחד עם התלמידות והתלמידים מסלול בכיתה או בחצר ולתכנן יחד את כשהם שותפים לקביעת המסלול.

לאחר הפעילות כדאי לנהל שיחה – איך הייתה ההרגשה כמובילים? ואיך היא הייתה כמוּבלים? האם חששתם? מדוע? האם נתתם אמון לאורך כל הדרך, בחלקה או בכלל לא? האם הרגשתם שנותנים בכם אמון?

עניין של זמן

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תחושת הזמן בספר אינה זהה לזמן שמורה השעון, כי ככה זה כשמתגעגעים. בעקבות הספר תוכלו להתנסות בכיתה בתחושה דומה ולשוחח: מתי מרגישים שהזמן עובר מהר? ומתי מרגישים שהזמן לא זז?

תרגיל – דקה היא דקה – תוכלו לבחון את יחסיות הזמן במגוון התנסויות שכולן נמשכות דקה, למשל, דקה מבלי לעשות ולומר דבר, דקה בהאזנה לשיר, דקה בתנועה ובתזוזה של הגוף.

עידוד קריאה משפחתית

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי ליידע את המשפחות שהספר הגיע ושהוא מדבר על משפחה ועל געגוע. כדאי לשתף בפעילויות שבכיתה, לעודד לסרוק את קוד ה-QR ולקבל רעיונות לדברים שאפשר לעשות כשמתגעגעים.

מה ניתן לעשות לאחר הקריאה המשותפת

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מה ניתן לעשות לאחר הקריאה המשותפת? המון! מיני הדרכה על הספר "בלה וזוזו" לצוות הכיתה לצפייה.

הכינו ארנבון מחומרים שיש בבית!

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

טיפ לקריאה משפחתית

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי לכם ההורים לקרוא את הספר פעם אחת לבד לפני הקריאה המשותפת. היכרות מוקדמת עם הספר מאפשרת לכם להפיק את המרב מהקריאה עם הילדות והילדים. קריאה נעימה!

שיחה – מה הלך לאיבוד?

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האם קרה לכם שאיבדתם משהו שהיה חשוב לכם? איך הרגשתם ומה עשיתם? ואולי מצאתם אתם אבדה של מישהו אחר? הספר מזמין ילדות וילדים, וגם הורים, לשתף בחוויות יַלדוּת של איבוד ומציאת אבדות.

דוכן אבדות ומציאות

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

דוכן אבדות ומציאות

גם שבי ואוזה מהתוכנית "פרפר נחמד" מחזירים אבדות. סרקו את הקוד וצפו.

משחק – להחביא ולמצוא

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בוחרים חפץ, וכל משתתף, לפי תור מחביא אותו, והשאר צריכים לחפש. אפשר להיעזר ברמזים כמו "חם-קר" או במפת אוצר. מצאתם? זה הזמן לסבב הבא – מחביאים, מחפשים ומוצאים.

לחפש באיורים

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בעמודים הראשונים בספר מופיעות מודעות של אבדות. תוכלו לחפש יחד מודעות משעשעות ומפתיעות ולשתף את בני המשפחה. בין המודעות מסתתרת מודעה אחת של מציאה – האם תוכלו למצוא אותה?

פינטרסט

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

עוד יצירות והשראה מחכים לכם בתיקיית הספר בפינטרסט של ספריית פיג'מה!

מִפְגָּשׁ וְשִׂיחָה בַּגַּן

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הטרמה – לפני קריאת הספר – אפשר להחביא חפץ אישי קטן במקום קל ונגיש. הגננת תוכל לספר שאבד לה החפץ, להדגיש עד כמה הוא חשוב לה, ולשתף בעצב ובתסכול שלה. לאחר מכן הגננת יכולה לבקש את עזרתם של הילדים בחיפוש האבידה.
לכשיימצא החפץ – הגננת תספר כמה היא שמחה ונרגשת, תודֶה למחפשים ולמוצאים ותשקף לילדים כיצד הגיבו כאשר מצאה את האבידה: מה הם אמרו? האם גם הם התרגשו?
שיח רגשי שמתקיים לאחר קריאת הסיפור מאפשר לילדות ולילדים לבטא את החיבור שלהם לסיפור ולבטא את הרגשות שעורר בהם. תוכלו לשאול: האם מצאתם פעם משהו יפה בחוץ? מה מצאתם? ומה הרגשתם בעקבות המציאה? איך, לדעתכם, הרגיש דובי כשמצא את הארנב? מה הוא עשה כדי לעזור לארנב להגיע לבעליו? איך, לדעתכם, הרגיש האייל כשאיבד את הארנב? האם איבדתם משהו פעם? מה עשיתם ומה הרגשתם? למה, לדעתכם, נתן האייל את הארנב לדובי? האם זה היה לו קל או קשה? למה?
ומה קרה, לדעתכם, בהמשך? – האם תוכלו לספר מה קרה לגיבורי הסיפור בהמשך?
להעשרה – השיר "מי ראה את באני", כתב: אהוד מנור, הלחין: מתי כספי.

וּמָה קוֹרֶה בְּגַנֵּנוּ?

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הספר יכול ללוות תחושות וחוויות השלובות בחיי הגן:
להיקשר – בסיפור מתואר תהליך ההיקשרות של דובי לבובת הארנב שמצא. לילדים רבים בגילאי גן יש חפץ אישי (שמיכה, חיתול בד, בובה, צעצוע) שהם קשורים אליו ומתקשים לעזוב אותו. ההיקשרות לחפץ תורמת להתמודדות בריאה ומיטבית עם מעברים ומצבים מלחיצים ומאתגרים.
הילדים יכולים לשתף: מהו החפץ שהם קשורים אליו? האם הם המציאו לו שם? האם גם הם מבלים איתו בפיקניק, בגינה או בשינה כמו דובי וארנב? ואולי הם עושים איתו דברים אחרים? במה החפץ עוזר להם או משמח אותם? כדאי לשוחח על כך בקבוצות קטנות. כך מתאפשרות פתיחוּת והקשבה הדדית.
להיפרד – בסיפור מתארים גם את הפּרֵידה של האייל מהחפץ האהוב עליו. ואכן, לצד ההיקשרות, ילדים רבים בגילאי גן מכירים היטב את ההרגשה כשנפרדים מחפץ, את תעצומות הנפש הנדרשות מהם לשם כך ואת המעבר ל"דברים של גדולים": חלקם נפרדו מטיטול או ממוצץ, המירו בקבוק אהוב בכוס שתייה, מיטת מעבר – במיטת בוגרים, טיולון – באופניים ועוד. חייהם של הילדים רוויים בפרידות. אפילו פרידות זמניות, למשל מצב שבו לא ניתן להיכנס לגן עם חפץ מהבית, נחוות לעיתים כפרידה ממשית.
הילדים יכולים לשתף – ממה נפרדו? מה עזר להם להתגבר על הקושי? האם קיבלו חפץ ממישהו אחר שנפרד ממנו והעביר אותו הלאה (אחים, בני דודים)? ואולי יש חפץ שהם העבירו למישהו אחר? כדאי לשתף בקבוצות קטנות.
אפשר לחזור אל הספר שוב ושוב, גם משום שהוא משמח ומחמם את הלב וגם כדי לתמוך בקושי ולהעצים את מי מהילדים והילדות שנמצא בתהליך פרידה.

אֲבֵדוֹת וּמְצִיאוּת

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

נזמין את הילדים והילדות לחשוב יחד ולהציע רעיונות לעזרה למי שאיבד דבר-מה או מצא אבידה: איך נוכל להודיע שמשהו שחשוב לנו אבד? איך נוכל להודיע שמצאנו אבידה? כיצד נתאר את מה שאבד? אילו פרטים חשוב שנציין?
תוכלו, למשל, להכין ארגז גדול ומקושט לאבידות ומציאות, להכין לוח מודעות ועליו הודעות בדומה לאלה שפרסם הארנב, או לשלב הודעות כאלה במפגשים בגן. ומה עוד?
"השבת אבידה" – זו הזדמנות לשוחח על המושג ולהסביר את משמעותו: כשאדם מוצא אבידה, עליו לעשות את כל המאמצים כדי למצוא את בעל האבידה ולהשיב לו אותה.

רְאוּ מָה מָצָאתִי!

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כשמוצאים משהו ומעניקים לו משמעות, ההרגשה נהדרת. ההרגשה נהדרת עוד יותר כשחולקים זאת עם חברים; זה מעצים ותורם לתחושת השייכות לקבוצה, ואם גם אפשר ללמוד מזה, מה טוב!
תוכלו להכין בגן פינה של דברים מיוחדים שהילדים מצאו ואספו. כדאי לקבוע זמן קבוע שבו הילדים ישתפו במציאות שמצאו, יציגו אותן ויספרו היכן ומתי מצאו את המציאה, וללמוד יחד בעקבות החפץ: זה יכול להיות כפתור מהבית של סבתא שמְזַמן למידה על רכיסת כפתורים, אבן מטיול משפחתי או חלק ממכונה לא מזוהה שמאפשר המצאת מכונות דמיוניות.
האם אנחנו יכולים למצוא ולאבד גם דברים שלא רואים, כמו רעיון, חלום או מחשבה? אילו עוד דברים שלא רואים ניתן למצוא ולאבד?
להעשרה – השיר "מציאה", כתבה: לאה גולדברג, הלחין: מוני אמריליו;
השיר "השיר אשר אבד לי", כתבה: לאה נאור, הלחינה: נורית הירש.

סִפּוּרֵי הֲשָׁבַת אֲבֵדָה

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

זו הזדמנות לקרוא יחדיו ספרים נוספים על השבת אבידה:
התרנגולים שהפכו לעיזים
זה שלי
תרנגולת אחת קטנה

עִידוּד קְרִיאָה מִשְׁפַּחְתִּית

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי לספר להורים שהגיע ספר מרגש וצבעוני על אבידות ומציאות  ולעודד אותם לסרוק את הקוד ולצפות יחד בסרטון משעשע לכל הגילאים!

יֶדַע

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ידע בתחום האורייני – הרחבה והעשרה של אוצר המילים: "חורשה", "בעדינות", "הדפיס", "אוצרות", "בתקווה" "מודאגים".

קידום ניצני כתיבה – שימוש בהודעות כתובות ככלי לתקשורת.

טיפוח כישורי שיח – שיח רגשי על חוויות הקשורות לאובדן, לוויתור, לאמפתיה, לעזרה לזולת, להיקשרות, לדאגה ולאהבה.

ידע תהלכי – ידע העונה על השאלה "מה צריך בשביל?" – מה צריך לעשות בשביל לפרסם לקהלים גדולים? אילו צעדים יש לנקוט? באילו חומרים נשתמש? כיצד נראית הודעה? מה מיוחד בה? איך היא מעוצבת? מה עוד ניתן לפרסם באופן זה? באילו דרכים נוספות אפשר לפרסם מודעה?

מְיֻמָּנוּיוֹת

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מוּדעות והכוונה עצמית – התמודדות עם היקשרות, צורך לוותר ופעולה תוך ויסות עצמי.

הנעה עצמית – הדוב פעיל ויוזם: מוצא את הארנבון, שומר עליו ודואג לו, מחליט לפרסם מודעות ומדפיס ותולה אותן כדי לסייע לארנבון לחזור לביתו.

מוּדעות חברתית – גילוי אמפתיה לצורכי הזולת ודאגה לרווחתו, עזרה ודאגה לאחר: הדוב מקווה שהארנבון יישאר איתו, ועם זאת חושב על מי שאיבד אותו. האיורים תורמים לתיאור הדילמה של הדוב: בעמוד מימין הדוב מביע משאלה להישארותו של הארנבון, ובעמוד השמאלי הוא חושב על המשפחה שאיבדה אותו וכנראה דואגת לו.

מיומנויות קוגניטיביות:

אוריינות שפתית – היכולת להשתמש בשפה הכתובה למגוון מטרות תקשורתיות.

חשיבה יצירתית – היכולת להציע פתרון לבעיה שנוצרה.

עֲרָכִים

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ערבות הדדית – התחשבות בצורכי האחר, סיוע וקידום מטרה תוך ויתור על התועלת האישית.

צדק חברתי – ערך זכות הקניין והבעלות, השבת אבידה לבעליה.

קידום ערכים סבבתים – מסירת חפצים במקום להשליך אותם.

שיחה עם הילדים על פרידה, על מעברים ועל התחלות חדשות

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הספר מחולק לקראת סוף השנה בגן ומזמן שיחה עם הילדים על פרידה, על מעברים ועל התחלות חדשות. תוכלו להיזכר יחד בנקודות ציון וחוויות משותפות בגן לאורך השנה ובחברויות שנוצרו, ולשוחח על הדברים שהילדים אוהבים לעשות יחד. הילדים יכולים להכין ציור או מכתב ולמסור אותו כמזכרת לחבר, לחברה, או לצוות הגן. אפשר להציג את הציורים על לוח בגן, או לערוך טקס העברת מזכרות ומכתבי חברות בקרב הילדים.

להציע לילדים לצייר מכתב

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

החברות בין אמי ולואי מקורה ביחסי שכנות ובתחומי עניין משותפים, והמעבר של אמי מציב לה אתגר גדול. האם לילדי הגן חברים או בני משפחה שגרים רחוק? בעקבות הסיפור אפשר להציע לילדים לצייר מכתב, להתקשר בטלפון או דרך האינטרנט, או ליצור קשר עם מישהו שהם מתגעגעים אליו.

להדגים לילדים תוך משחק את הפתגם "כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים, כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם"

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אפשר להדגים לילדים תוך משחק את הפתגם "כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים, כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם": מעמידים את הילדים בזוגות זה מול זה. המשתתף הראשון עושה פרצופים ותנועות. המשתתף השני מחקה את התנועות ומנסה להידמות לו כמי ראי. אחר כך מחליפים תפקידים. תוכלי להיעזר בשיר של דתיה בן דור מ"פרפר נחמד" –
"בדיוק אותו דבר".

להתבונן יחד בגלובוס או באטלס, ולהצביע על ארצות רחוקות

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו להתבונן יחד בגלובוס או באטלס, ולהצביע על ארצות רחוקות. אפשר גם להסביר לילדיכם על הפרשי שעות, על דרכי תחבורה בין יבשות ועוד. האם מישהי בקרב חברות הצוות, הילדים או הוריהם הגיעו לישראל מארץ רחוקה או ביקרו "בצד השני של העולם"? אפשר להצביע על המקומות בגלובוס או באטלס, לשתף בחוויות, להביא לגן תמונות וכד'.

לשוחח עם ילדיכם: איך אתם שומרים על קשר עם חברים או עם בני משפחה שגרים רחוק?

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

החברות בין אמי ולואי מקורה ביחסי שכנות ובתחומי עניין משותפים, והמעבר של אמי מציב לה אתגר גדול. אפשר לשוחח עם ילדיכם: איך אתם שומרים על קשר עם חברים או עם בני משפחה שגרים רחוק? בעקבות הסיפור ילדיכם יכולים לצייר מכתב, להתקשר בטלפון או דרך האינטרנט, או ליצור קשר עם מישהו שהם מתגעגעים אליו.

לשוחח עם הילדים על דרכים שעוזרים לנו לשמר זיכרונות

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אמי ולואי לא רק מתגעגעים, הם גם נזכרים בדברים שעשו יחד. אפשר לשוחח עם הילדים על דרכים שעוזרים לנו לשמר זיכרונות. אם יש לכם תמונות, מכתבים או חפצים שמזכירים לכם חברים או חוויות משותפות מהעבר, תוכלו לשתף אותם עם ילדיכם.

לדבר עם ילדיכם על פרידה, על מעברים ועל התחלות חדשות.

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הספר מחולק לקראת סוף השנה בגן. אפשר לדבר עם ילדיכם על פרידה, על מעברים ועל התחלות חדשות. אפשר לשוחח על החברים בגן, ועל הדברים שילדיכם אוהבים לעשות איתם. ילדיכם יכולים להכין ציור או מכתב ולמסור אותו כמזכרת לחבר, לחברה, או לצוות הגן.

להתבונן יחד בגלובוס או באטלס, ולהצביע על הארצות הרחוקות

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האם ביקרתם בארץ רחוקה, "בצד השני של העולם"? האם גם לכם יש חברים שגרים בארץ רחוקה? תוכלו להתבונן יחד בגלובוס או באטלס, ולהצביע על הארצות הרחוקות. אפשר גם להסביר לילדיכם על הפרשי שעות, על דרכי תחבורה בין יבשות ועוד.

האיורים בספר משקפים את האווירה הקסומה של האגדה הדמיונית

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האיורים בספר משקפים את האווירה הקסומה של האגדה הדמיונית. כדאי להתעכב עליהם ולשאול את הילדים, למה לדעתם בחרה המאיירת לצייר את הממלכה בתוך ספר?

לבקש מהילדים לחפש עוד רמזים לכך שהממלכה הקטנטנה היא ממלכה דמיונית

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האם שמתם לב לגודל התותים בסיפור? בעזרת איזה כלי רכב הגיעה העלמה לממלכה הקטנה? תוכלי לבקש מהילדים לחפש עוד רמזים לכך שהממלכה הקטנטנה היא ממלכה דמיונית. מה אתם הייתם מוסיפים בממלכה הדמיונית שלכם?

מה אתם עושים עבור החברים שלכם?

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

החברות בין הדמויות בסיפור מתבטאת ביכולת שלהן לדאוג זו לזו, ולפעמים לוותר על דברים החשובים להן. אפשר לשוחח: מה אתם עושים עבור החברים שלכם? איך אתם דואגים להם? האם גם אתם מוותרים לחברים שלכם?

לשוחח עם הילדים

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

המלך בסיפור מוותר על החיים בארמון כדי לא להיות לבד. תוכלו לשוחח עם הילדים, האם לדעתם היה לו קשה לוותר על החיים בארמון? האם הם יכולים לחשוב על פתרונות אחרים? מה הם הייתם עושים במקומו?

להמחיז את הסיפור בגן כמה פעמים

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו להמחיז את הסיפור בגן כמה פעמים. בכל פעם יחליפו הילדים תפקידים. שוחחי עם הילדים – כיצד הרגשת כשהיית מלך? כיצד הרגשת כשהיית נתין? באיזה תפקיד הרגשת נוח יותר? וכן הלאה.

רעיונות להכנת חותמות מחומרים שונים

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

על המכתב ששולח המלך לנתינו מופיע חותם מלכותי בצורת תות. כדאי להסביר לילדים איך פעם חתמו על מכתבים רשמיים ולהכין יחד חותמות בצורות שונות. אולי תרצו להמציא חותם מיוחד לגן שלכם?
רעיונות להכנת חותמות מחומרים שונים תוכלו למצוא כאן: http://www.yeshla.co.il/node/1/results/taxonomy%3A2046

הסיפור מתאר רגש של געגוע בעקבות פרידה

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הסיפור מתאר רגש של געגוע בעקבות פרידה. גם ילדי הגן נמצאים בשלב בו הם נפרדים מהגן ולעיתים גם מחברים טובים. תוכלו להעלות יחד רעיונות כיצד שומרים על קשר בחודשי הקיץ ובשנה הבאה. אם תרצו תוכלו להכין עם הילדים מכתבים או ציורים אחד לשני שישלחו במהלך הקיץ ויתקבלו בהפתעה.

להכין זו לזו מתנות

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

חברת הילדים בגן התגבשה במהלך השנה, הילדים למדו לאהוב ולהכיר אחד את השני. אם יש בגן קבוצה שעולה לכיתה א' וקבוצה שנשארת לשנה נוספת בגן, יוכלו הקבוצות להכין זו לזו מתנות. אולי הצעירים יכינו קלמרים לבוגרים, והבוגרים יכינו קופסאות אוכל.

להכין כתר מנייר

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הסיפור הוא אגדה, סיפור דמיוני שמקבל חיים באיורים הקסומים. המחברת בחרה למקם את הממלכה בתוך ספר, והדמויות בסיפור הן ילדים שמשחקים ב"כאילו" – הם ממציאים את הסיפור על הממלכה הדמיונית. תוכלו להכין כתר מנייר, שרביט מקרטון וגלימה מפוארת ממפה או מצעיף גדול ולהציג את הסיפור יחד.

להמציא יחד ממלכה דמיונית משלכם

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אפשר להמציא יחד ממלכה דמיונית משלכם: מה יהיה בה? ממה תהיה עשויה? האם יש בה מלך או מלכה? האם גם היא קטנטנה? תוכלו לכתוב סיפור על הממלכה שלכם או לצייר אותה.

הארמון הפרטי שלי:

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הארמון הפרטי שלי: בעזרת קופסת קרטון פשוטה וגדולה תוכלו ליצור יחד ממלכה קטנה משלכם. אפשר לחתוך מהקופסה חלונות ודלתות ולהוסיף (בציור או בעזרת גרוטאות נוספות) צריחים ומגדלים כיד הדמיון הטובה עליכם. צעצועים קטנים יכולים לשמש מלך, יועצים ונתינים. את מי תרצו להזמין להתארח בארמון שלכם?

המלך בחר לשנות את "חוקי המשחק"

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

המלך בחר לשנות את "חוקי המשחק": לוותר על מלכותו ועל חיי הנוחות בארמון כדי לזכות בחבר. תוכלו לשוחח עם ילדיכם על החברים שלהם. כיצד הם מטפחים את החברות איתם? מה הדברים שהם אוהבים לעשות יחד? האם ויתרו פעם כדי לשמור על החברות? תוכלו לשתף את ילדיכם בחברויות שלכם.

מחווה לחבר:

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מחווה לחבר: בסיפור יש הרבה געגועים. הנתין מתגעגע לחברו, היועץ מתגעגע אל המלך… והמלך מתגעגע ליועץ… האם גם במשפחתכם יש חבר או מכר רחוק שאתם מתגעגעים אליו? אפשר לשלוח לו מכתב, מייל, תמונה בטלפון או כל דבר אחר שישמח אותו. זו תהיה תזכורת לחברות אמתית, המתגברת גם על מרחק פיזי.

האם אתם מכירים עוד אגדות על מלכים ומלכות

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האם אתם מכירים עוד אגדות על מלכים ומלכות, נסיכים ונסיכות? תוכלו להזמין חבר או חברה ולקרוא את הסיפורים יחד.