געגוע

שיחה – מתגעגעים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

איך מרגישים געגוע? האם התגעגעתם פעם, ולמי? – הספר הוא הזדמנות לשיחה משותפת ולשיתוף שלכם, הורים וילדים, בחוויות הגעגוע והציפייה למישהו שיחזור.

מה זה להתגעגע?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

פופיק מתגעגע לאבא שלו, ואוהד מכיר את ההרגשה. הם משתפים בתחושות, וחושבים מה אפשר לעשות כשמתגעגעים. בסריקת הקוד תוכלו לצפות בהם ולקבל עצות טובות למתגעגעים.

בואו להכין תיבת געגוע!

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הזמן לא עובר כשמתגעגעים? – אפשר להכין קופסה ובה דברים שיכולים להעביר את הזמן ולהשכיח מעט את הגעגוע. תוכלו לשים בתוכה תצלומים משותפים, חומרי יצירה להכנת מתנה או ציור למי שעתיד לחזור.

התיבה להורדה

משחק – איך עובר הזמן?  

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

דקה יכולה לעבור מהר מאוד, או כמעט לא לזוז. רוצים לנסות? – כוונו שעון עֶצר לדקה, בחרו פעילות, ועשו אותה במשך דקה שלמה: קפיצה על רגל אחת, ישיבה במקום, איסוף חפצים שמתחילים באות ג' – באיזו פעילות הזמן עבר מהר? באיזו לאט?

פינטרסט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

עוד יצירות והשראה בלוח הספר בפינטרסט של ספריית פיג'מה!

מפגש ושיחה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האיורים היפים בסיפור מביעים רגש באופן עדין, ובמינימליות. הקִרבה והגעגוע עולים מהם כבר בהתחלה. האם התלמידים והתלמידות יבחינו ברגש שהספר מעביר עוד בטרם הקריאה בו?

לפני הקריאה – כדאי להציג כמה מהאיורים הראשונים בספר כשהטקסט מוסתר ולשאול: מה אתם רואים ברצף האיורים הראשונים? (חיבוק, מזוודה, מבט עצוב) איזה רגש מבטאים איורים אלו?

כעת אפשר לקרוא יחד את הספר.

לאחר הקריאה – תוכלו לשוחח על הסיפור, על הרגשות העולים ממנו ועל נקודת החיבור לעולמם של הילדות והילדים.

שיחה – ניתן לשאול: מה, לדעתכם, הרגישה בלה כשזוזו נסעה? מדוע לא התחשק לה לעשות את הדברים שהיא אוהבת לעשות בדרך כלל? מה זה "להתגעגע"? איך התמודדה בלה עם הגעגוע?

קשר – בסיפור לא מצוין טיב הקשר בין בלה לזוזו. אפשר לשאול את התלמידים: מי הן, לדעתכם, בלה וזוזו? האם הן אחיות? קרובות משפחה? חברות? ואולי אם ובת?

להישאר לבד? – מהסיפור ניתן להסיק שבלה נשארה לבדה. הדבר עלול לעורר אי-נוחות ואף בהלה אצל ילדים וילדות. ייתכן שהיו איתה דמויות נוספות, אך הגעגועים מופנים אל זוזו. כדאי לעודד את הילדים לשער אם בלה נותרה לבדה.

כדאי גם לשאול אותם עם מי הם נמצאים כשההורים נוסעים לכמה ימים, ולנהל שיחה בעניין.

געגועים – חיבור לעולם האישי – האם גם לכם קרה שהתגעגעתם? מה הרגשתם אז בגוף? אילו רגשות נוספים עולים בשעת געגוע? האם אפשר להתגעגע גם בפרק זמן קצר? באיזו דרך בחרתם להתמודד עם הגעגוע? האם, לדעתכם, רק ילדים מתגעגעים?

ספר נוסף על געגוע – מחלת הגעגועים של סולי מאת נורית זרחי. ניתן להקריא את שני הסיפורים ולהשוות בין דרכי ההתמודדות עם הגעגוע בכל ספר. אפשר לייצר מסלול ספרותי.

ומה בכיתתנו?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

"הבטחתי שאחזור" – הספר אומנם מתאר פרידה וגעגוע, אך גם שיבה הביתה והבטחה שקוימה.

קשר של אמון – ילדים זקוקים לאמון ולביטחון, וכחלק מזה הם רוצים שהבטחות שהובטחו להם יקוימו. בשלב זה של ראשית דרכם בבית הספר הם מתנסים בקשרי חברות ובקשרים חדשים עם מבוגרים משמעותיים (מורים), קשרים שהולכים ומשתכללים. האמון משמש בסיס לקשר אישי רב-משמעות, ומכאן חשיבותו בעולמם החברתי, שכן קשרים אמיצים המבוססים על אמון מעלים את תחושת הביטחון והשייכוּת לקבוצה ומביאים איתם רווחה נפשית, שמחה, שיתופי פעולה ותחושת ביטחון אישי וקבוצתי.

הסיפור "בלה וזוזו" יכול לשמש כלי לעידוד יחסי אמון הדדיים בכיתה: 

שיחה: ניתן להדגיש בשיח משותף את האמון שרכשו בלה וזוזו זו לזו, אך קודם כול, כדאי לתווך לתלמידים את המושג "אמון" דרך הזדהות עם הדמויות ובהסתמך על הסיפור.

ניתן להציג את יחסי האמון בספר ולהדגיש אותם. כדאי

לבקש מהתלמידים לחזור לסיפור ולמצוא הוכחות לכך שבלה האמינה בזוזו וסמכה עליה:

בלה אומנם התגעגעה לזוזו, אך היו לה הידיעה והביטחון שזוזו אכן תחזור: "היא ידעה שזוזו צריכה לחזור עוד מעט, עוד קצת". זוזו הבטיחה לבלה שהיא תחזור ועמדה בהבטחתה: "ולחשה לבלה באוזן – הבטחתי שאחזור".

הבטחה ותחושת ביטחון – נוכל לשאול: מדוע חשוב, לדעתכם, לקיים הבטחה בין חברים? מה ההרגשה כשמישהו מבטיח משהו, ולא מקיים? באילו מקרים אנחנו צריכים להרגיש שאנחנו בוטחים זה בזה בכיתה? אולי כשאנחנו נעדרים מהלימודים ומצפים שחבר או חברה יביאו לנו שיעורים?

מאגר אמון בכיתה – מתשובות התלמידים אפשר ליצור יחד מאגר של פעולות המבוססות על אמון ולהיעזר בהן במהלך השנה.

מה יקרה בעתיד – תוכלו להעלות שאלות על המשך קורותיהן של בלה וזוזו: איך בלה תגיב כשתתעורר ותראה את זוזו? כיצד יבלו יחד את היום? מה יקרה בפעם הבאה שזוזו תצא לחופשה? כיצד בלה תתמודד לדעתכם,? מה היא תעשה? ומה יקרה כשבלה תצא לחופשה וזוזו תישאר?

אפשר לחזור אל הספר שוב ושוב בכל הזדמנות שנראה צורך בחיזוק אמון או בבנייתו – למשל, בכל פעם שנרצה לחזק קיום הבטחות או הסכמים, או בהסתגלות מחודשת אחרי חופשה ארוכה.

התמודדות עם געגוע – כדאי לשאול את הילדים: האם חוויתם געגוע? מתי? איך התמודדתם? האם יש משהו בספר שמוצא חן בעיניכם ותעשו בפעם הבאה שתחושו געגועים?

הספר מהנה לקריאה, ותמיד אפשר לחזור ולקרוא בו פשוט כדי לחמם את הלב.

מילים ומשמעות

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

המילים בסיפור מעוצבות באופן ייחודי המותאם למשמעות המילה ולרוח הסיפור. כדאי להתעכב על כך יחד: המילה "געגוע", למשל, נכתבת כגל שנמשך מעמוד אחד לשני בצבע שונה ובגודל שונה של אותיות. תוכלו לשאול: מה הקשר בין עיצוב המילה לרגש שהיא מביעה? מדוע, לדעתכם, המילים בחלק מהעמודים מעוצבות בהדרגה, כמו מדרגות?

יצירה - כמו המון געגועים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

דברים יפים צומחים מתוך החסר – בלה מתמודדת עם הגעגוע באמצעות עשייה ויצירה. היא לא היחידה: איסוף, יצירה ואומנות הם דרכים להבעת רגשות ולהתמודדות עם געגוע או עם חֶסר אחר בחיים.

יצירה – אפשר להניח מגוון צבעים ולבקש מהתלמידים והתלמידות לנסות ולצייר את רגש הגעגוע כראות עיניהם:

איזה צבע תבחרו לתיאור הרגש? האם תציירו משהו מוחשי או משהו מופשט?

אפשר לאתגר את התלמידים ולבקש מהם לבחור על פי רצונם את החומר ואת הדרך שבהם ירצו לבטא את הגעגוע.

משחקי אמון

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

המשחק נועד להעמיק את האמון בין התלמידים והתלמידות ולייצר תחושת הדדיות וביטחון: התלמידים נחלקים לזוגות – עיניו של האחד גלויות, ועיניו של השני מכוסות. בכל סבב של המשחק אחד מוביל את השני במסלול, בעוד המוּבל לא רואה וצריך לסמוך על ההוראות של המוביל. בכל סבב מתחלפים בתפקידים.

תוכלו ליצור יחד עם התלמידות והתלמידים מסלול בכיתה או בחצר ולתכנן יחד את כשהם שותפים לקביעת המסלול.

לאחר הפעילות כדאי לנהל שיחה – איך הייתה ההרגשה כמובילים? ואיך היא הייתה כמוּבלים? האם חששתם? מדוע? האם נתתם אמון לאורך כל הדרך, בחלקה או בכלל לא? האם הרגשתם שנותנים בכם אמון?

עניין של זמן

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תחושת הזמן בספר אינה זהה לזמן שמורה השעון, כי ככה זה כשמתגעגעים. בעקבות הספר תוכלו להתנסות בכיתה בתחושה דומה ולשוחח: מתי מרגישים שהזמן עובר מהר? ומתי מרגישים שהזמן לא זז?

תרגיל – דקה היא דקה – תוכלו לבחון את יחסיות הזמן במגוון התנסויות שכולן נמשכות דקה, למשל, דקה מבלי לעשות ולומר דבר, דקה בהאזנה לשיר, דקה בתנועה ובתזוזה של הגוף.

עידוד קריאה משפחתית

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי ליידע את המשפחות שהספר הגיע ושהוא מדבר על משפחה ועל געגוע. כדאי לשתף בפעילויות שבכיתה, לעודד לסרוק את קוד ה-QR ולקבל רעיונות לדברים שאפשר לעשות כשמתגעגעים.

מה ניתן לעשות לאחר הקריאה המשותפת

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מה ניתן לעשות לאחר הקריאה המשותפת? המון! מיני הדרכה על הספר "בלה וזוזו" לצוות הכיתה לצפייה.

הכינו ארנבון מחומרים שיש בבית!

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

טיפ לקריאה משפחתית

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי לכם ההורים לקרוא את הספר פעם אחת לבד לפני הקריאה המשותפת. היכרות מוקדמת עם הספר מאפשרת לכם להפיק את המרב מהקריאה עם הילדות והילדים. קריאה נעימה!

שיחה – מה הלך לאיבוד?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האם קרה לכם שאיבדתם משהו שהיה חשוב לכם? איך הרגשתם ומה עשיתם? ואולי מצאתם אתם אבדה של מישהו אחר? הספר מזמין ילדות וילדים, וגם הורים, לשתף בחוויות יַלדוּת של איבוד ומציאת אבדות.

דוכן אבדות ומציאות

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

דוכן אבדות ומציאות

גם שבי ואוזה מהתוכנית "פרפר נחמד" מחזירים אבדות. סרקו את הקוד וצפו.

משחק – להחביא ולמצוא

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בוחרים חפץ, וכל משתתף, לפי תור מחביא אותו, והשאר צריכים לחפש. אפשר להיעזר ברמזים כמו "חם-קר" או במפת אוצר. מצאתם? זה הזמן לסבב הבא – מחביאים, מחפשים ומוצאים.

לחפש באיורים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בעמודים הראשונים בספר מופיעות מודעות של אבדות. תוכלו לחפש יחד מודעות משעשעות ומפתיעות ולשתף את בני המשפחה. בין המודעות מסתתרת מודעה אחת של מציאה – האם תוכלו למצוא אותה?

פינטרסט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

עוד יצירות והשראה מחכים לכם בתיקיית הספר בפינטרסט של ספריית פיג'מה!

מִפְגָּשׁ וְשִׂיחָה בַּגַּן

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הטרמה – לפני קריאת הספר – אפשר להחביא חפץ אישי קטן במקום קל ונגיש. הגננת תוכל לספר שאבד לה החפץ, להדגיש עד כמה הוא חשוב לה, ולשתף בעצב ובתסכול שלה. לאחר מכן הגננת יכולה לבקש את עזרתם של הילדים בחיפוש האבידה.
לכשיימצא החפץ – הגננת תספר כמה היא שמחה ונרגשת, תודֶה למחפשים ולמוצאים ותשקף לילדים כיצד הגיבו כאשר מצאה את האבידה: מה הם אמרו? האם גם הם התרגשו?
שיח רגשי שמתקיים לאחר קריאת הסיפור מאפשר לילדות ולילדים לבטא את החיבור שלהם לסיפור ולבטא את הרגשות שעורר בהם. תוכלו לשאול: האם מצאתם פעם משהו יפה בחוץ? מה מצאתם? ומה הרגשתם בעקבות המציאה? איך, לדעתכם, הרגיש דובי כשמצא את הארנב? מה הוא עשה כדי לעזור לארנב להגיע לבעליו? איך, לדעתכם, הרגיש האייל כשאיבד את הארנב? האם איבדתם משהו פעם? מה עשיתם ומה הרגשתם? למה, לדעתכם, נתן האייל את הארנב לדובי? האם זה היה לו קל או קשה? למה?
ומה קרה, לדעתכם, בהמשך? – האם תוכלו לספר מה קרה לגיבורי הסיפור בהמשך?
להעשרה – השיר "מי ראה את באני", כתב: אהוד מנור, הלחין: מתי כספי.

וּמָה קוֹרֶה בְּגַנֵּנוּ?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הספר יכול ללוות תחושות וחוויות השלובות בחיי הגן:
להיקשר – בסיפור מתואר תהליך ההיקשרות של דובי לבובת הארנב שמצא. לילדים רבים בגילאי גן יש חפץ אישי (שמיכה, חיתול בד, בובה, צעצוע) שהם קשורים אליו ומתקשים לעזוב אותו. ההיקשרות לחפץ תורמת להתמודדות בריאה ומיטבית עם מעברים ומצבים מלחיצים ומאתגרים.
הילדים יכולים לשתף: מהו החפץ שהם קשורים אליו? האם הם המציאו לו שם? האם גם הם מבלים איתו בפיקניק, בגינה או בשינה כמו דובי וארנב? ואולי הם עושים איתו דברים אחרים? במה החפץ עוזר להם או משמח אותם? כדאי לשוחח על כך בקבוצות קטנות. כך מתאפשרות פתיחוּת והקשבה הדדית.
להיפרד – בסיפור מתארים גם את הפּרֵידה של האייל מהחפץ האהוב עליו. ואכן, לצד ההיקשרות, ילדים רבים בגילאי גן מכירים היטב את ההרגשה כשנפרדים מחפץ, את תעצומות הנפש הנדרשות מהם לשם כך ואת המעבר ל"דברים של גדולים": חלקם נפרדו מטיטול או ממוצץ, המירו בקבוק אהוב בכוס שתייה, מיטת מעבר – במיטת בוגרים, טיולון – באופניים ועוד. חייהם של הילדים רוויים בפרידות. אפילו פרידות זמניות, למשל מצב שבו לא ניתן להיכנס לגן עם חפץ מהבית, נחוות לעיתים כפרידה ממשית.
הילדים יכולים לשתף – ממה נפרדו? מה עזר להם להתגבר על הקושי? האם קיבלו חפץ ממישהו אחר שנפרד ממנו והעביר אותו הלאה (אחים, בני דודים)? ואולי יש חפץ שהם העבירו למישהו אחר? כדאי לשתף בקבוצות קטנות.
אפשר לחזור אל הספר שוב ושוב, גם משום שהוא משמח ומחמם את הלב וגם כדי לתמוך בקושי ולהעצים את מי מהילדים והילדות שנמצא בתהליך פרידה.

אֲבֵדוֹת וּמְצִיאוּת

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

נזמין את הילדים והילדות לחשוב יחד ולהציע רעיונות לעזרה למי שאיבד דבר-מה או מצא אבידה: איך נוכל להודיע שמשהו שחשוב לנו אבד? איך נוכל להודיע שמצאנו אבידה? כיצד נתאר את מה שאבד? אילו פרטים חשוב שנציין?
תוכלו, למשל, להכין ארגז גדול ומקושט לאבידות ומציאות, להכין לוח מודעות ועליו הודעות בדומה לאלה שפרסם הארנב, או לשלב הודעות כאלה במפגשים בגן. ומה עוד?
"השבת אבידה" – זו הזדמנות לשוחח על המושג ולהסביר את משמעותו: כשאדם מוצא אבידה, עליו לעשות את כל המאמצים כדי למצוא את בעל האבידה ולהשיב לו אותה.

רְאוּ מָה מָצָאתִי!

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כשמוצאים משהו ומעניקים לו משמעות, ההרגשה נהדרת. ההרגשה נהדרת עוד יותר כשחולקים זאת עם חברים; זה מעצים ותורם לתחושת השייכות לקבוצה, ואם גם אפשר ללמוד מזה, מה טוב!
תוכלו להכין בגן פינה של דברים מיוחדים שהילדים מצאו ואספו. כדאי לקבוע זמן קבוע שבו הילדים ישתפו במציאות שמצאו, יציגו אותן ויספרו היכן ומתי מצאו את המציאה, וללמוד יחד בעקבות החפץ: זה יכול להיות כפתור מהבית של סבתא שמְזַמן למידה על רכיסת כפתורים, אבן מטיול משפחתי או חלק ממכונה לא מזוהה שמאפשר המצאת מכונות דמיוניות.
האם אנחנו יכולים למצוא ולאבד גם דברים שלא רואים, כמו רעיון, חלום או מחשבה? אילו עוד דברים שלא רואים ניתן למצוא ולאבד?
להעשרה – השיר "מציאה", כתבה: לאה גולדברג, הלחין: מוני אמריליו;
השיר "השיר אשר אבד לי", כתבה: לאה נאור, הלחינה: נורית הירש.

סִפּוּרֵי הֲשָׁבַת אֲבֵדָה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

זו הזדמנות לקרוא יחדיו ספרים נוספים על השבת אבידה:
התרנגולים שהפכו לעיזים
זה שלי
תרנגולת אחת קטנה

עִידוּד קְרִיאָה מִשְׁפַּחְתִּית

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי לספר להורים שהגיע ספר מרגש וצבעוני על אבידות ומציאות  ולעודד אותם לסרוק את הקוד ולצפות יחד בסרטון משעשע לכל הגילאים!

יֶדַע

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ידע בתחום האורייני – הרחבה והעשרה של אוצר המילים: "חורשה", "בעדינות", "הדפיס", "אוצרות", "בתקווה" "מודאגים".

קידום ניצני כתיבה – שימוש בהודעות כתובות ככלי לתקשורת.

טיפוח כישורי שיח – שיח רגשי על חוויות הקשורות לאובדן, לוויתור, לאמפתיה, לעזרה לזולת, להיקשרות, לדאגה ולאהבה.

ידע תהלכי – ידע העונה על השאלה "מה צריך בשביל?" – מה צריך לעשות בשביל לפרסם לקהלים גדולים? אילו צעדים יש לנקוט? באילו חומרים נשתמש? כיצד נראית הודעה? מה מיוחד בה? איך היא מעוצבת? מה עוד ניתן לפרסם באופן זה? באילו דרכים נוספות אפשר לפרסם מודעה?

מְיֻמָּנוּיוֹת

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מוּדעות והכוונה עצמית – התמודדות עם היקשרות, צורך לוותר ופעולה תוך ויסות עצמי.

הנעה עצמית – הדוב פעיל ויוזם: מוצא את הארנבון, שומר עליו ודואג לו, מחליט לפרסם מודעות ומדפיס ותולה אותן כדי לסייע לארנבון לחזור לביתו.

מוּדעות חברתית – גילוי אמפתיה לצורכי הזולת ודאגה לרווחתו, עזרה ודאגה לאחר: הדוב מקווה שהארנבון יישאר איתו, ועם זאת חושב על מי שאיבד אותו. האיורים תורמים לתיאור הדילמה של הדוב: בעמוד מימין הדוב מביע משאלה להישארותו של הארנבון, ובעמוד השמאלי הוא חושב על המשפחה שאיבדה אותו וכנראה דואגת לו.

מיומנויות קוגניטיביות:

אוריינות שפתית – היכולת להשתמש בשפה הכתובה למגוון מטרות תקשורתיות.

חשיבה יצירתית – היכולת להציע פתרון לבעיה שנוצרה.

עֲרָכִים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ערבות הדדית – התחשבות בצורכי האחר, סיוע וקידום מטרה תוך ויתור על התועלת האישית.

צדק חברתי – ערך זכות הקניין והבעלות, השבת אבידה לבעליה.

קידום ערכים סבבתים – מסירת חפצים במקום להשליך אותם.

שיחה – נמאס...?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האם גם אתם, הורים וילדים, מרגישים לפעמים כמו שרגא – שנמאס לכם? ממה נמאס לכם וממה לא נמאס לכם כמעט אף פעם? מה אתם עושים כשאתם מרגישים ככה? האם תוכלו לייעץ לשרגא מה לעשות כשנמאס לו?

התבוננות - מוצאים את הטוב

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לשרגא נמאס ולכן הוא ברח למקום אחר, אך האם זאת האפשרות היחידה? במקרה שיש תחושה שנמאס, אפשר להתבונן סביבנו ולחפש דברים טובים שיש בחיינו. אפשר גם לפרט את הדברים הטובים שקרו בכל יום. אפשר להכין מחברת משפחתית של דברים טובים, כמו "חברה הצחיקה אותי", "קיבלתי ספר שרציתי", "אני בריאה", ועוד. כדאי לשתף זה את זה ברגעים הטובים של היום ולבחון אם ההתמקדות ברגעים הטובים וההנצחה/והרישום שלהם במחברת משפרות את ההרגשה גם בימים הבאים.

משחק - קוביית 'משעמם לי?'

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

"משעמם לי!!!" – כמה פעמים אמרתם או שמעתם את צמד המילים הזה? לשבירת שגרה והוספת עניין קחו קובייה גדולה או הכינו קובייה מקופסת קרטון. כתבו על כל צד פעולות שוברות שגרה, כמו הקמת אוהל בסלון, משחקי כדור או שירה בליווי תנועות. בכל פעם שמשעמם למישהו, אפשר להטיל את הקובייה ולקבל רעיון מה אפשר לעשות. מומלץ לרענן מדי פעם את ההצעות לשבירת השגרה, כדי שלא יימאס…

המחזה - מה אומר החייזר?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לכל אורך הסיפור החייזר מדבר בשפה שאנחנו לא מבינים. האם תוכלו לספר מה אומר החייזר? מה הוא אמר כשנשאר בשלג אחרי ששרגא עזב? מה הוא אמר כשראה ששרגא חזר? ומה ענה לו שרגא? תוכלו להמחיז את דברי החייזר, להתאים לו קול מיוחד ולספר מה הוא עושה כשנמאס לו…

מפגש ושיחה - 

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הספר מזמן שיחה על התחושות והמחשבות שלנו לגבי חיינו ולגבי חייהם של אחרים: מה אפשר לעשות כשמרגישים שמשעמם ושנמאס? האם יש פעילויות שאף פעם לא נמאס לכם לחזור ולעשות? האם, לדעתכם, גם אנשים מפורסמים יכולים להרגיש שנמאס להם?

והרי החדשות - 

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בעקבות הסיקור החדשותי שבסיפור תוכלו להפוך את הכיתה לחדר חדשות ולהציע לילדים לכתוב לעיתון כותרות המסקרות את ביקורו של שרגא בעיר הגדולה. ניתן גם לערוך ראיון עם שרגא: לשאול אותו שאלות ולבקש מתלמיד או מתלמידה אחרים שיענו בשמו.. את הידיעות החדשותיות כדאי לתלות בכיתה.

ספר הנמאס הכיתתי - 

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כיצד מתמודדים עם התחושה ש'נמאס'? תוכלו לבקש מהתלמידים לתת עצות ולספר מה הם עושים כשהם מרגישים כך ומה עוזר להם. ניתן גם לראיין זה את זה ולאגד יחד את שלל העצות והראיונות  ב'ספר הנמאס הכיתתי'.

השרגא שלי ואני - 

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

השרגא שלי ואני – התלמידים יכולים, על גבי ציור של כלב ים, לעצב את ה'שרגא' המיוחד שלהם על ידי הוספת חפץ, הבעת פנים, פריט לבוש ומסר שיכתבו בבועת הדיבור. את היצירות ניתן להציג ב'תערוכת שרגאים'

העשרה -

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

חללית –  גזוז

אני כאן/ אני שם – רחוב סומסום

מילות מפתח - 

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

שגרה, שעמום, הרגל, שינוי, ייחודיות, פרסום, קומיקס, הומור, שייכות

כדאי להציע לילדיכם לדפדף בספר

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי להציע לילדיכם לדפדף בספר. מה מחזיק אורן ביד כשהוא חוזר מהטיול עם אבא? אילו צעצועים הביאו הילדים לצב? אפשר לחפש את אורן באיורים לאורך הסיפור. מתי הוא נראה שמח ומתי עצוב? למה?

כדאי לצאת לטיול קצר בסביבת הבית

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי לצאת לטיול קצר בסביבת הבית. כל אחד בתורו יסתכל למעלה, למטה, ימינה ושמאלה ויודיע מה הוא רואה, למשל: ”אני רואה נמלה!” ”אני רואה אצטרובל!” האם אתם שמים לב לאותם הדברים?

האם ילדיכם יודעים מה כל חיה אוכלת

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האם ילדיכם יודעים מה כל חיה אוכלת? איפה היא גרה? כדאי לשוחח עם ילדיכם על היחס הראוי לבעלי חיים. חשבו יחד אילו חיות מתאימות להיות חיות מחמד ואיך מטפלים בהן. גם ילדים קטנים יכולים להשתתף בטיפול בחיית מחמד.

אפשר להכין שריון של צב מאצטרובל

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אפשר להכין שריון של צב מאצטרובל, צלחת חד־פעמית או גליל נייר. מצמידים אליהם ארבע רגליים וראש מקרטון, צובעים ומקבלים צב מחמד שאפשר לגדל בבית! עם הצב שיצרתם תוכלו להמחיז את הסיפור.

אולי אימא שלי תמצא אותו שוב

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

”אולי אימא שלי תמצא אותו שוב,” מקווה אורן בסוף הסיפור. תוכלו להמציא יחד המשך לסיפור. מה אתם חושבים, לאן חזר הצב? האם אורן פגש אותו שוב בטיול בחורשה? האם לדעתכם הצב זכר אותו? האם הם הפכו לחברים?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

צב- צב, צא, צא ! הצב של אורן מסתתר בתוך השריון. גם הילדים יכולים להסתתר כמו צבים. הילדים שוכבים מקופלים על הרצפה בתנוחת עובר. מכסים אותם במטפחות ומזמינים אותם להוציא בהדרגה רגל, יד, להציץ עם הראש, וכד'. אפשר לדקלם יחד את השיר של דתיה בן דרור: "צב- צב, צא, צא!", מתוך הספר "דגדוגים – שירי משחק ראשונים". (גם הספר הזה מאויר על ידי אורה אייל! האם שמתם לב שהצב בו דומה לצב של אורן?)

איך זוחל הצב?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

איך זוחל הצב? הצב איטי והליכתו מתונה. בעזרת תוף מרים אפשר לתרגל עם הילדים הליכה איטית ומהירה. כשהתוף מצלצל – הולכים במהירות בחדר. כשמקישים על התוף במקצב איטי – צועדים לאט, לאט, כמו צב. כך מתרגלים עם הילדים שליטה בגוף ומהירות תגובה, מיומנויות חשובות להתפתחות ילדים רכים.

לכל חיה יש בית

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לכל חיה יש בית: איפה חי הצב? מה הוא אוכל? איפה הבית שלו? הספר מזמין למידה על בעלי חיים והמאפיינים שלהם. אפשר לשחק עם הילדים בתצרף (פאזל) של חיות ומקום מגוריהן. אפשר לאסוף חיות משחק שונות מפינות המעון. כדאי לשוחח על ההבדל בין חיות בר שאוהבות לחיות משוחררות בטבע, כמו הצב, לבין חיות מבויתות שאותן אפשר לגדל באהבה בבית.

יוצרים צב

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

יוצרים צב: תוכלו להכין עם הילדים צב קטן, שי שיצורף לחלוקת הספר. הילדים יכולים לקשט במדבקות או בצבעי גועש קערה חד פעמית קטנה. מוסיפים לה ראש, רגליים וזנב קטן מבריסטול ירוק או פונפונים. אפשר לעטר את הראש בעיניים זזות.

שיחה עם הילדים על פרידה, על מעברים ועל התחלות חדשות

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הספר מחולק לקראת סוף השנה בגן ומזמן שיחה עם הילדים על פרידה, על מעברים ועל התחלות חדשות. תוכלו להיזכר יחד בנקודות ציון וחוויות משותפות בגן לאורך השנה ובחברויות שנוצרו, ולשוחח על הדברים שהילדים אוהבים לעשות יחד. הילדים יכולים להכין ציור או מכתב ולמסור אותו כמזכרת לחבר, לחברה, או לצוות הגן. אפשר להציג את הציורים על לוח בגן, או לערוך טקס העברת מזכרות ומכתבי חברות בקרב הילדים.

להציע לילדים לצייר מכתב

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

החברות בין אמי ולואי מקורה ביחסי שכנות ובתחומי עניין משותפים, והמעבר של אמי מציב לה אתגר גדול. האם לילדי הגן חברים או בני משפחה שגרים רחוק? בעקבות הסיפור אפשר להציע לילדים לצייר מכתב, להתקשר בטלפון או דרך האינטרנט, או ליצור קשר עם מישהו שהם מתגעגעים אליו.

להדגים לילדים תוך משחק את הפתגם "כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים, כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם"

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אפשר להדגים לילדים תוך משחק את הפתגם "כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים, כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם": מעמידים את הילדים בזוגות זה מול זה. המשתתף הראשון עושה פרצופים ותנועות. המשתתף השני מחקה את התנועות ומנסה להידמות לו כמי ראי. אחר כך מחליפים תפקידים. תוכלי להיעזר בשיר של דתיה בן דור מ"פרפר נחמד" –
"בדיוק אותו דבר".

להתבונן יחד בגלובוס או באטלס, ולהצביע על ארצות רחוקות

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו להתבונן יחד בגלובוס או באטלס, ולהצביע על ארצות רחוקות. אפשר גם להסביר לילדיכם על הפרשי שעות, על דרכי תחבורה בין יבשות ועוד. האם מישהי בקרב חברות הצוות, הילדים או הוריהם הגיעו לישראל מארץ רחוקה או ביקרו "בצד השני של העולם"? אפשר להצביע על המקומות בגלובוס או באטלס, לשתף בחוויות, להביא לגן תמונות וכד'.

לשוחח עם ילדיכם: איך אתם שומרים על קשר עם חברים או עם בני משפחה שגרים רחוק?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

החברות בין אמי ולואי מקורה ביחסי שכנות ובתחומי עניין משותפים, והמעבר של אמי מציב לה אתגר גדול. אפשר לשוחח עם ילדיכם: איך אתם שומרים על קשר עם חברים או עם בני משפחה שגרים רחוק? בעקבות הסיפור ילדיכם יכולים לצייר מכתב, להתקשר בטלפון או דרך האינטרנט, או ליצור קשר עם מישהו שהם מתגעגעים אליו.

לשוחח עם הילדים על דרכים שעוזרים לנו לשמר זיכרונות

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אמי ולואי לא רק מתגעגעים, הם גם נזכרים בדברים שעשו יחד. אפשר לשוחח עם הילדים על דרכים שעוזרים לנו לשמר זיכרונות. אם יש לכם תמונות, מכתבים או חפצים שמזכירים לכם חברים או חוויות משותפות מהעבר, תוכלו לשתף אותם עם ילדיכם.

לדבר עם ילדיכם על פרידה, על מעברים ועל התחלות חדשות.

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הספר מחולק לקראת סוף השנה בגן. אפשר לדבר עם ילדיכם על פרידה, על מעברים ועל התחלות חדשות. אפשר לשוחח על החברים בגן, ועל הדברים שילדיכם אוהבים לעשות איתם. ילדיכם יכולים להכין ציור או מכתב ולמסור אותו כמזכרת לחבר, לחברה, או לצוות הגן.

להתבונן יחד בגלובוס או באטלס, ולהצביע על הארצות הרחוקות

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האם ביקרתם בארץ רחוקה, "בצד השני של העולם"? האם גם לכם יש חברים שגרים בארץ רחוקה? תוכלו להתבונן יחד בגלובוס או באטלס, ולהצביע על הארצות הרחוקות. אפשר גם להסביר לילדיכם על הפרשי שעות, על דרכי תחבורה בין יבשות ועוד.