עין טובה

תערוכת יופי

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו ליצור יחד אוסף משפחתי של דברים יפים. בחרו מקום קבוע בבית; במהלך היום כל אחד יוכל להניח בו דברים שמצא וחשב שהם יפים – חפץ ישן שפתאום שמתם לב לצבע שלו, אבן מיוחדת מהחצר, או אפילו עלה יבש שצורתו יפה בעיניכם.

יופי משפחתי

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כל אחד מבני המשפחה מוזמן לכתוב או לצייר דבר אחד יפה שהוא מוצא באדם אחר בבית, למשל: "היופי באבא הוא השירים המצחיקים שהוא ממציא" או "היופי באחותי הוא שהיא משאילה לי משחקים בשמחה".

בעיני המתבונן – טיול של חקירה

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו לצאת לטיול קצר בשכונה או בגינה, ולהצטייד בדף ועט או במצלמה. כל אחד ירשום או יצלם שלושה דברים שמצא בהם יופי ושלושה דברים שנראו לו "לא יפים". כשתסיימו, תוכלו להשוות: האם גיליתם משהו שבעיני האחד הוא יפה ובעיני השני לא?

פינטרסט

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

על הספר

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אביה של גליה מציג בפניה חידה שפותחת לה צוהר לעולם של חקירה והתבוננות מעמיקה. לעיתים קרובות הנטייה שלנו היא לקטלג דברים באופן פסקני, למשל לומר על משהו שהוא "יפה" או "מכוער", אך הספר מגלה שעל כל דבר אפשר להסתכל מנקודות מבט שונות, ולכל אחד דרך משלו להסתכל על דברים ויכולת להעניק להם משמעות משלו.

את התובנה הזו אפשר להרחיב לעולם החברתי – לחיים  בבית, בקהילה, בכיתה ובחצר – ולעודד את הילדים לזהות חוזקות ויופי בכל חבר, מקום ומצב.

בנוסף, כפי שהשאלה של אבא שלחה את גליה לחקור ולגלות, הספר מזמין אותנו להפוך את ה"חידה" לכלי שיחה  בכיתה, לשאול שאלות שאין להן תשובה אחת נכונה, לעודד סקרנות ולתת מקום לתפיסת העולם האישית של כל ילד וילדה.

שיחה

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הטרם – לפני הקריאה:

שם הספר מנוסח כשאלה פתוחה שמעוררת סקרנות, ומאפשרת לתלמידים להפוך לשותפים פעילים בפתרון החידה עוד לפני הקריאה.

תוכלו להציג לתלמידים את כריכת הספר ולשאול: איפה אין יופי בעיניכם?

כדאי להדגיש בפני התלמידים שאין תשובה אחת נכונה, ויהיה מעניין לשמוע את התשובות והמחשבות שיעלו מהם.

שאלות לקריאה ראשונה:

• כשאבא שואל את השאלה – למה גליה מחליטה שזו "חידה של גדולים"?
• ניבוי – כשגליה יוצאת לבדוק איפה אין יופי, תוכלו לשאול: מה דעתכם, היא תצליח למצוא מקום כזה?

– כיצד גליה מחפשת במקום רחוק?

-גליה רואה בחול קוביות זוהרות – האם באמת יש שם קוביות?

-מה ההבדל בין הדרך שבה הביטה בחול בהתחלה ובין הדרך שהביטה בו אחר כך?

-למה גליה חושבת שהיא צריכה ללכת למקום "מלוכלך ומגעיל"?

-ניבוי – כשגליה שואלת: "הרי לא יכול להיות שמשהו יהיה גם עצוב וגם יפה, נכון?" תוכלו לעצור ולשאול: מה דעתכם? זה נכון? האם לדעתכם היא תצליח לגלות משהו יפה במקום עצוב?

-כשאבא עונה בסוף לגליה שאולי זה תלוי במי שמסתכל – תוכלו לשאול: אם מישהו אחר היה מסתכל על אותה עגבנייה מרוחה, גם הוא היה רואה תכשיט?

שאלות למפגש חוזר עם הספר :

התחילו בשחזור העלילה עם התלמידים, ולאחר מכן עברו לשאלות. תוכלו לבחור שאלות מתוך הרשימה:

-תוכלו לעצור בכל כפולה, להציג את האיור ולשאול: גם אתם חושבים שזה יפה? אילו פרטים קטנים נוספים אתם מגלים באיורים? האם הם יפים בעיניכם?

-אם נאמץ את המבט של גליה – איזה יופי נמצא? ואם כל אחד יסתכל ממש קרוב למה שמתחת לעיניו? ואם נדמיין מקום רחוק כמו גליה, מה אתם רואים בדמיונכם?

-מי לדעתכם מחליט מה יפה ומה לא?

-יכול להיות שאחד יחשוב שהשקיעה בים יפה, ואחד יחשוב שלא? יש מי שצודק ומי שלא?

-האם לדעתכם דבר יפה חייב להיות חדש ונוצץ או שגם משהו ישן ושבור יכול להיות יפה? למה?

-תוכלו לחשוב על משהו שאתם אוהבים והוא יפה בעיניכם, ומישהו אחר יכול לחשוב עליו שהוא סתם "רגיל" או לא מעניין? מה לדעתכם הופך אותו ליפה?

-מה מרגישים כשרואים משהו שהוא יפה בעינינו? איפה מרגישים את זה?

-קרה לכם פעם שהייתם במקום שממש לא רציתם להיות בו כמו תור ארוך או מקום משעמם, ובכל זאת הצלחתם למצוא שם משהו יפה או מעניין?

-גליה מצאה יופי אפילו בקפיצה בחבל. אילו רגעים קטנים ביום שלכם יפים בעיניכם או אהובים עליכם?

זה נראה לי כמו

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כשגליה מתבוננת בתשומת לב בגרגירי החול, הם נראים לה כמו קוביות זוהרות בשמש; לכלוך יבש נראה לה כמו איים על מפה סודית; ועגבנייה מרוחה נראית לה כמו תכשיט נוצץ. בהשראתה, תוכלו להפוך את ההתבוננות מקרוב למשחק של דימויים ודמיון: אפשר להביא לכיתה קופסה ובה חפצים יום-יומיים פשוטים כמו אבן, מפתח ישן, ענף יבש או צנצנת ריקה. בכל פעם תלמיד אחר יוכל להגריל חפץ מהקופסה, לקחת כמה רגעים להתבונן בו לעומק, ולשתף את חברי הכיתה בתגלית שלו בעזרת המשפט: "זה נראה לי כמו…"

יפה או לא יפה

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מי מחליט מהו יופי?

אפשר להציג לתלמידים תמונות שונות ומגוונות של חפצים, מקומות, בעלי חיים, צמחים ועוד, ולפני כל תמונה לסקרן אותם בשאלות כגון "מעניין מה מחכה בתמונה הבאה… מוכנים? מה זה? האם זה יפה בעיניכם?" אפשרו להשתהות ולהתבונן רגע, ואז מי שבעיניו התמונה מציגה משהו יפה – עובר לפינה אחת של הכיתה; ומי שבעיניו מה שמוצג אינו יפה – עובר לפינה אחרת. כך יוכלו התלמידים לראות באופן מוחשי שאין תשובה אחת נכונה, ושטבעי לחלוטין לראות דברים באופנים שונים.

"הרי לא יכול להיות שמשהו יהיה גם עצוב וגם יפה?"

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כשגליה מגיעה לבית החולים לבקר את סבא, היא תוהה אם אפשר למצוא יופי גם במקום שמרגישים בו עצובים – ומגלה גם שם דברים טובים ויפים. גם התלמידים יכולים להתנסות בלמצוא יופי גם ברגעים עצובים או פחות יפים.

בקבוצות קטנות תוכלו לחלק כרטיסיות שבהן מתוארים מצבים לא נעימים, למשל יום גשום שביטל טיול, נפילה מאופניים, משחק שנשבר ועוד. הקבוצה צריכה לחשוב ביחד: מה לדעתכם בכל זאת יכול להיות יפה או טוב באותו המצב?  אולי הטיול שבוטל הוחלף ביום כיף משפחתי בבית? כל רעיון יתקבל בברכה.

ניתן להרחיב את הפעילות ולהזמין את הילדים לחשוב ולשתף במצבים שקרו להם ולנסות לחפש בהם את נקודות ה"יופי".

אלבום כיתתי

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו להזמין כל תלמיד ותלמידה להכין דף אישי לאלבום כיתתי, למצוא או ליצור משהו שיפה בעיניהם ולחתום את שמם בתחתית הדף.

אפשר לצלם תמונה ולהדפיס, לגזור ממגזין, לצייר, ליצור בצביעה או בהדבקה. את כל הדפים האישיים ניתן לאגד  לאלבום משותף שכותרתו: "היופי בעיני המתבונן".

הצעה לבית מארח

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו להפעיל את הילדים במשחק האהוב "חבילה עוברת", עם משימות הקשורות לסיפור: הכינו מראש חבילה שעשויה שכבות עיתון, וכשהמוזיקה נעצרת הילד שבידיו החבילה מקלף שכבה אחת ומגלה משימה שמבוססת על הדברים המפתיעים שגליה מוצאת בהם יופי. כך למשל הילדים יתבקשו להראות לחברים איך רוקדת עטיפת ארטיק שעפה ברוח, לעשות פרצוף של פח אשפה ענקי שפתאום מחייך מאוזן לאוזן, להתעטש את העיטוש הכי יפה שלהם או להציג בצורה חגיגית בלון שהתפנצ'ר. מתחת לשכבה האחרונה מחכה הפתעה קטנה ומשמחת לכל חברי הקבוצה.

הזמינו את הילדים לפעילות יצירה חווייתית שממחישה כיצד בעזרת הדמיון ניתן למצוא יופי גם בדברים פחות "יפים"  חלקו לילדים דפים וטושים – ההורה משרבט על כל דף קשקוש כלשהו בטוש שחור או מדביק במרכזו חפץ ביתי פשוט כמו פקק או אטב כביסה. לאחר מכן הילדים מוזמנים לסובב את הדף מכל הכיוונים, להביט בו היטב, ולהשלים את הציור בעזרת צבעים. בדרך זו קשקוש שחור יכול להפוך לכנף של פרפר, ואטב כביסה – לגוף של חללית. בסיום הפעילות הילדים יכולים להציג את העבודות ולגלות ביחד איך משהו שהתחיל כסתם קשקוש הפך ליצירת אומנות שאיתה הם גם חוזרים הביתה.

בהשראת המקור היהודי

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

"את הכול עשה יפה בעיתו" (קהלת ג, יא)

כאשר אתם מקריאים לתלמידים את הפסוק, כדאי לעצור ולהתעכב על המילה "בְּעִתּוֹ": את הכול עשה יפה בזמן שלו, ברגע הנכון לו. אחרי כן אפשר לשאול: מה לדעתכם הכוונה בפסוק הזה?

ספרו לתלמידים ששלמה המלך מגלה לנו סוד: לכל דבר יש רגע שבו יופיו הייחודי מתגלה. כך למשל הגשם יכול להיראות בעינינו לפעמים כאפור ומציק, אך "בעיתו", כלומר כשהאדמה צמאה, הוא הדבר היפה ביותר; וזחל פשוט הופך בזמן הנכון לו לפרפר מרהיב.

האם אתם יכולים לחשוב על עוד משהו בטבע או בחיים שנראה בהתחלה רגיל או פשוט, אבל ברגע מסוים הוא הופך למקסים? למשל עלי שלכת, ענן שמקבל צורה או זרע באדמה שהופך לפרח.

כדי לחבר את המשפט לסיפור נסו לדפדף בעותק האישי ולחפש יחד: איפה בספר גליה מראה לנו שיופי לא חייב להימצא בדבר מושלם, אלא גם בדבר שהוא זמני, חולף ויום-יומי? אולי בשאריות העגבנייה בחדר האשפה שיש להן צבע נוצץ כתכשיט, ואולי בפרטים הקטנים שברחוב?

מספר לשיעור – הצעת האגף למיומנויות יסוד למהלך הוראה עם הספר

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מספר לשיעור" היא יוזמה למפגש אורייני המבוססת על תפיסה כי מפגש עם ספר הוא תהליך למידה פעיל ומתווך, המשלב קריאה, שיח, עיבוד משמעות וחזרה אל הטקסט.

במסגרת זו מוצעות אפשרויות שונות לשיח, לעצירות בקריאה ולפעילויות העמקה, הניתנות להתאמה אישית, לצמצום או הרחבה על פי שיקול הדעת המקצועי והיכרות עם הכיתה והתלמידים.
תהליך הקריאה יכול להתקיים במפגש אחד רציף או להתפרס על פני כמה מפגשים, בהתאם לצורך הלימודי ולשיקולי תכנון ההוראה.

מהלך זה בנוי משלושה שלבים מרכזיים – טרם הקריאה, זמן הקריאה ואחרי הקריאה – היוצרים רצף תומך ומאפשרים העמקה ותכנון מושכל של תהליך הקריאה והמפגש עם הספר.

לקריאת ההצעה המלאה לחצו כאן

היום שלי בציור

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ציירו קו ארוך המייצג את היום שלכם מבוקר עד ערב, הקו יעלה או ירד בהתאם לאירועים שהתרחשו במהלך יום. תוכלו גם להוסיף סמלים, למשל שמש לרגע משמח שהיה, ענן לרגע מעצבן וכדומה.

יום טוב לשכנים

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אפשר להכין יחד מחווה קטנה לשכנים – לאפות עוגיות, לצייר ציור או לכתוב ברכה. זו הזדמנות נפלאה לחזק את הקשר, לשמח או להציע עזרה, ולגלות איך תשומת לב פשוטה יכולה להאיר את היום לכולם.

הופכים את היום של מר בוים

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

דפדפו וחפשו יחד דברים מעצבנים שקרו למר בוים. כעת נסו להפוך אותם, למשל: "הקפה של מר בוים נשפך, איזה מזל ש… הוא בכלל מעדיף שוקו!"

האזינו לסיפור

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האזינו לסיפור בהסכת של ספריית פיג'מה.

פינטרסט

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

יצירות, השראות ועוד הפתעות מחכות לכם בפינטרסט של ספריית פיג'מה.

על הספר

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לפעמים, כשיש יום נורא כמו למר בוים, דבר אחד שמשתבש עלול לצבוע את היום כולו באפור. המפגש בין יויו למר בוים מראה לנו איך תשומת לב או עזרה קטנה יכולה לשנות לטובה את יומם של אחרים. הספר מזמין את התלמידים לגלות שהיום שלהם מורכב מהמון רגעים שונים, ושענן אחד בבוקר לא חייב להסתיר את השמש בצוהריים.

הספר הוא הזדמנות לעסוק ביכולת להסתכל על דברים באור חיובי, ולשפר גם את הרגשתו של מי שחווה יום פחות מוצלח.

הטרם - לפני הקריאה

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מתבוננים בכריכה:

הסתכלו יחד על הבעות הפנים של שתי הדמויות. איך דמות המבוגר נראית? ואיך דמות הילד? שניהם עומדים בתוך שלולית, האם נראה ששניהם מרגישים אותו הדבר? מה לדעתכם הקשר ביניהם?

משחקים עם שם הספר:

תוכלו להזמין את התלמידים לומר את שם הספר בדרכים שונות: איך נאמר "איזה יום" כשקורה לנו משהו משמח? ואיך נאמר "איזה יום" כשקורה לנו משהו מרגיז?

אפשר לשאול:

למי מהדמויות על הכריכה מתאימה כל אמירה?

על מה לדעתכם הסיפור?

שאלות לקריאה דיאלוגית

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

שאלות לקריאה ראשונה:

-הגשם הוא אותו גשם, וכריך הגבינה הוא אותו כריך גבינה – איך יכול להיות שבעבור מר בוים זה נורא, ובעבור יויו זה נפלא?

-מה גורם למר בוים לראות רק את מה ש"שנוא" עליו, בזמן שיויו מוצא את מה ש"אהוב" עליו?

-הראו לילדים את האיור שבו מר בוים ויויו נפגשים – איך יכול להיות שיש גשם ושמש באותו זמן ובאותו מקום? למה לדעתכם הכול מסביב נראה למר בוים  אפור, ואילו ליויו מלא צבעים? מה הצבעים מרמזים לנו על ההרגשה שלהם?

-מהי הבעת הפנים של מר בוים כשהוא הולך לצידו של יויו עם קוביית השוקולד שבה כיבד אותו? למה שניהם עכשיו בשמש?

-מה שיפר את מצב הרוח של מר בוים?

-שאלת שיחזור – בסוף הסיפור, כשמר בוים חושב שהרעש מהשכנים לא כל כך נורא, תוכלו לשאול: זוכרים מה מר בוים חשב על הרעש בתחילת הסיפור? מה השתנה?

שאלות למפגש חוזר עם הספר:

-תוכלו לחזור ולהתבונן שוב בכריכה – איך לדעתכם היא מייצגת את עלילת הסיפור?

-בתחילת הסיפור מר בוים בעיקר אמר "אני שונא", ובשלב מסוים החל לומר "תודה" פעם אחר פעם. עצרו בנקודה זאת ושאלו: התודה שהוא אומר עוזרת רק ליויו להרגיש טוב או שהיא עוזרת גם למר בוים עצמו?

-מה גורם לכם להרגיש שהיום הוא יום נפלא או יום נורא?

-מר בוים קם בתחושה שהכול משתבש לו. קרה לכם פעם שמשהו השתבש? איך הרגשתם באותו רגע?

-האם יכול לקרות בכיתה מצב שבו נוכל לשפר למישהו את היום? איך אפשר לעשות את זה במילים או במעשים קטנים?

-עזרתם פעם לחבר שהיה לו קצת קשה או היה לו רגע לא מוצלח? איך הרגשתם אחרי שעזרתם לו?

-קרה לכם שהייתם עצובים או כועסים, ומישהו עשה משהו קטן שגרם לכם להרגיש טוב יותר? מה הוא עשה?

היום שלי בקובייה - משחק שיתוף

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בקבוצות קטנות תוכלו להכין יחד קובייה מקופסת קרטון, שעל כל אחת משש פאותיה יצוין רגע מהיום, למשל "רגע מרגיז", "משהו משמח", "עזרה שנתתי או קיבלתי". אפשר לשבת במעגל וכל תלמיד בתורו יטיל את הקובייה וישתף בחוויה אישית או בדוגמה.

זו הזדמנות לתרגל שיתוף ברגשות בצורה פשוטה, להכיר ברגעים השונים שמהם מורכב היום, ולגלות שגם לחברים  קורים דברים דומים.

משימת שכנות טובה

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

גם בבית הספר אנחנו שכנים שיכולים לעזור זה לזה. תוכלו להציע לתלמידים לצאת למשימת שכנות טובה. אפשר לתאם עם המורה מהכיתה המקבילה זמן קצר שבו הילדים יעברו בין הכיתות ויביאו איתם "מתנה של עזרה", למשל לסדר יחד את המרחב המשותף במסדרון או להעניק זה לזה מדבקת שמש צבעונית או ברכה שהוכנה מראש.

איזה יום בשירים ישראלים

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו להשמיע לתלמידים את צירוף המילים "איזה יום" בשירים ישראליים שונים, ולגלות יחד איתם איך אותן המילים בדיוק נשמעות אחרת בכל פעם.

כך למשל אפשר להקשיב לשורה: "איזה יום שמח לי היום, איזה יום!" ואז לשורה: "איזה יום עצוב" בשיר "תגידי" של שלמה ארצי. אפשר להמשיך לשורה: "איזה יום עבר עליי, זה קצת יותר מדי" בשיר "איזה יום" של דודו טסה, ולסיים בשורה "אח! איזה יום יפה, נפקח את העיניים" בשיר "איזה יום יפה" של שלישיית גשר הירקון.

תוך כדי ההאזנה לניגוד שבין השירים תוכלו לבחון: מתי הטון נשמע כבד ועייף, ומתי הוא נשמע קליל? מתי המנגינה נשמעת עצובה ומתי צוהלת? כך התלמידים יוכלו להרגיש

איך המנגינה והטון משפיעים על משמעות המילים. תוכלו לסכם ולשאול: מה דעתכם, איזה מהשירים מתאים למצב הרוח של מר בוים בתחילת היום? ואיזה לסופו?

"איזה יום שמח" בביצוע של חני נחמיאס ועירית ענבי

תגידי" בביצוע של שלמה ארצי

"איזה יום" בביצוע של דודו טסה"

הצד האפור והצד השמשי - מד מצב הרוח שלי

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בהשראת האיורים תוכלו להציע לילדים ליצור דף דו-צדדי אישי המבטא את הצבעים השונים של היום, ממש כפי שהם מופיעים בסיפור. בצד אחד הילדים יוכלו ליצור את "הצד האפור" באמצעות גזירה והדבקה של קרעי עיתונים ישנים, תמונות בשחור-לבן או צביעה בטושים אפורים. בצד השני הם יצרו את "הצד הצבעוני" בעזרת צבעי שמש חמים, מדבקות צבעוניות וציורים משמחים. הדף יכול לשמש כמד מצב רוח אישי על שולחן התלמידים: בכל רגע ביום הם יכולים להניח את הדף על הצד  שמתאים למצב רוחם – הצד האפור, כשהם מרגישים קצת כמו מר בוים בבוקר, או הצד הצבעוני, כשהם מרגישים כמו יויו.

בית מארח

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מחפשים רעיון לבית מארח? אפשר בפיג'מה!

בקשו מהילדים להביא את העותק האישי שלהם מהבית, והתחילו זמן קריאה משותף כאשר כל ילד וילדה מחזיקים בעותק משלהם. הילדים יכולים לקרוא בעצמם ולחלק את העמודים ביניהם או שאתם תקראו יחד איתם. בשיח שלאחר הקריאה מומלץ להיעזר בשאלות המוצעות בסוף הספר וגם בהצעות לצוותים.

משחק – הופכים את ההרגשה

אחד הילדים ייבחר להיות "מר בוים", עם פנים רציניות מאוד (כמו הדמות בתחילת הסיפור), ושאר הילדים יהיו ה"יויו" של הקבוצה. המשימה שלהם היא לגרום ל"מר בוים" לחייך או לצחוק בתוך דקה אחת בלבד. מותר לעשות פרצופים מצחיקים, לרקוד ריקוד מוזר או לספר בדיחה, אבל אסור לגעת בו פיזית. ברגע ש"מר בוים" מחייך, הוא הופך ליויו, וילד אחר מקבל את האתגר לשמור על פנים רציניות.

מערכת תופים מכלי מטבח

תוכלו להתנסות בתחביב של יויו ולהשתמש בכלי מטבח פשוטים כדי להפוך לתזמורת קצבית ושמחה. כל משתתף בוחר כלי מטבח בטוח (סיר, מכסה, כף עץ או קערת פלסטיק), והמארח או המארחת יכולים להוביל את הקצב -פעם מתופפים מקצב מהיר וקליל של יום נפלא, ופעם מקצב איטי של יום נורא; פעם חזק בכעס, ופעם חלש ברוגע.

מספר לשיעור – הצעת האגף למיומנויות יסוד למהלך הוראה עם הספר

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

"מספר לשיעור" היא יוזמה למפגש אורייני, המבוססת על תפיסה כי מפגש עם ספר הוא תהליך למידה פעיל ומתווך, המשלב קריאה, שיח, עיבוד משמעות וחזרה אל הטקסט.

במסגרת זו מוצעות אפשרויות שונות לשיח, לעצירות בקריאה ולפעילויות העמקה, הניתנות להתאמה אישית, לצמצום או הרחבה על פי שיקול הדעת המקצועי והיכרות עם הכיתה והתלמידים.
תהליך הקריאה יכול להתקיים במפגש אחד רציף או להתפרס על פני כמה מפגשים, בהתאם לצורך הלימודי ולשיקולי תכנון ההוראה.

מהלך זה בנוי משלושה שלבים מרכזיים – טרם הקריאה, זמן הקריאה ואחרי הקריאה – היוצרים רצף תומך ומאפשרים העמקה ותכנון מושכל של תהליך הקריאה והמפגש עם הספר.

לקריאת ההצעה המלאה לחצו כאן:

העירו את גיבורי הסיפור לחיים!

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

העירו לחיים יחד עם הקטנטנים שלכם את גיבורי הסיפור – פעילות יצירה מחומרים שיש בכל בית! צלחת נייר, בריסטולים צבעוניים ודפי סול. ✨
איך? צפו בסרטון!

מיני הדרכה על הספר לצוות

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

טיפ לקריאה

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לפעמים פעוטות מסרבים להצעה לקריאת ספר מסיבות שונות. כיצד בכל זאת נעניין אותם בספרים? תוכלו לעורר את סקרנותם אם תדפדפו בספר בעצמכם ותציינו פרטים שמושכים את העין או משעשעים אתכם. כדאי למקם את הספרים במקום נגיש וגלוי ולנסות למצוא את הזמן הנכון לקריאה, כאשר אתם וילדיכם פנויים לשבת יחד בנחת.

כשלא מקבלים מה שרוצים

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

איך לדעתכם הרגיש הילד כשקיבל חתול ולא כלב? קרה לכם שמאוד רציתם משהו וקיבלתם משהו אחר במקומו? מה אפשר לעשות כשלא מקבלים בדיוק את מה שרצינו?

"היה היה חתול שובב"

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

רוצים להכיר עוד חתול שובב? האזינו לשיר "היה היה חתול שובב"!

תצפית על בעל חיים

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בספר מגלה הילד את תכונותיו המיוחדות של החתול: קופץ אל הברכיים, מלקק, מסתמר ומגרגר. תוכלו להתבונן יחד בבעלי חיים בסביבתכם ולנסות לזהות תכונות ייחודיות לכל חיה – כיצד היא נעה? אֵילו קולות היא משמיעה? איך היא מגיבה לבני אדם?

לחקות ולנחֵש

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הילד קיבל חתול בהפתעה – אֵילו עוד חיות מפתיעות אפשר "להכניס" הביתה? איך תנין יושב על ספה? כיצד נחש יזחל על השטיח? תוכלו לשחק משחק: אחד יחקה והשני ינחש.

פינטרסט

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

שירים, יצירות ועוד הפתעות בפינטרסט של ספריית פיג'מה.

על הספר

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הספר נוגע באחת החווית המוכרות בחייהם של פעוטות (וגם של מבוגרים) – כשרוצים משהו אחד ומקבלים משהו אחר. הילד שכל כך רצה כלב וקיבל חתול צריך ללמוד להתמודד עם המצב החדש. תחילה מופיעים אכזבה ותסכול, אך ברגע של חיבור עם החתול הוא מגלה דווקא את ההזדמנות ליצור קשר חדש ומפתיע. 

עצירה לשאלה

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

במהלך הקריאה הראשונה אפשר לעשות עצירה אחרי המשפט "מה לעשות איתו עכשיו?" ולשאול את הפעוטות מה הם מציעים לילד לעשות. 

מפגש ושיחה במעון

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

שאלות הבנה – מה ההבדל בין חתול לכלב? איזה בעל חיים רצה הילד? מה הוא קיבל? איך הוא הרגיש כשהוא קיבל חתול? איזה דברים הילד ניסה לעשות עם החתול? מה קרה אחרי שהחתול קפץ על הילד? למה יש בחדר בלגן? מה קרה בסוף? הילד עדיין רצה כלב? 

כשרוצים ולא מקבלים – איך הילד הרגיש כשהוא קיבל חתול ולא כלב? רציתם פעם משהו ולא קיבלתם אותו?  

כדי לסייע בתיווך תוכלו לתת דוגמאות מחיי המעון, כמו: כשקוראים ספר שמישהו אחר בחר ולא את זה שאני רציתי, כשהמשחק שרציתי לא פנוי וצריך לשחק במשחק אחר. 

איך אתם מרגישים כשאתם לא מקבלים את מה שאתם רוצים? מה אפשר לעשות כשלא מקבלים את מה שרוצים? 

כמו חתול וכמו כלב

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

במשחק המשלב תנועה וקול תוכלו להמחיש את הדומה והשונה בין חתול לבין כלב. 

הזמינו את הפעוטות להתנסות בכל פעם בפעולה אחרת –  

קול – בואו ניילל כמו חתול, ועכשיו ננבח כמו כלב. 

הליכה – בואו נלך כמו חתול על ארבע ונקמר את הגב למעלה, ועכשיו נלך כמו כלב ונוסיף קשקוש בזנב. 

משחק – בואו נביא כדור דמיוני כמו כלב בעזרת הפה. ועכשיו נשחק בו כמו חתול בעזרת כף היד. 

שתייה – בואו נלקק חלב כמו חתול (תנועות עדינות יותר רק של הלשון), ונשתה מים כמו כלב (תנועות גדול יותר) 

שילוב הספר בחיי היום יום במעון

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

במהלך היום הפעוטות נתקלים במצבים רבים בהם הם לא מקבלים את מה שרצו בדיוק, תוכלו להזכיר להם את הספר "התאכזבת כשרצית שנשחק במשחק אחד ושחקנו במשחק אחר? כמו הילד שרצה כלב וקיבל חתול?", "זוכרת את הילד שלא רצה בהתחלה חתול ואז למד להכיר אותו? אולי את רוצה לנסות משחק חדש?" 

אפשר לשלב משחקיות בהשראת הספר במהלך היום "איך כלב היה רץ למפגש?", "בואו נצא לחצר כמו חתולים". 

תוכלו להציע לפעוטות "לטפל" בבובה של בעל חיים, להאכיל, ללטף ולשחק איתה כאילו היתה חיה אמיתית.

מהמעון אל הבית

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי ליידע את להורים שהספר בדרך הביתה ולספר על השיח והפעילות שקיימתם במעון בעקבותיו וכיצד אפשר להמשיך אותו גם בבית. אפשר להזמין את ההורים לשלוח תמונה של הילדים עם חיית מחמד שלהם או של אחרים ולהכין לוח תמונות. 

האזינו לשיר!

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האזינו לשיר הנפלא "היה היה חתול שובב" בביצוע חווה אלברשטיין, מתוך האלבום טיקיליטון, איתו אפשר לרקוד ולנוע כמו חתולים. 

טיפ להורים לפני קריאה

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

זהו ספר מיוחד על משפחה מיוחדת, בה האח הוא כבד ראייה או עיוור. האח המספר מודע היטב לאתגרים במשפחתו ולמגבלות הנדרשות ממנו בבית, ובכל זאת מביט על העולם באופן חיובי. אנו מציעים לכם ההורים לקרוא את הספר לפני ההקראה המשותפת, על מנת להתאים את הקריאה והשיחה לתכנים הייחודיים של הספר.

במה אתם בני מזל?

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האם לדעתכם הילד בסיפור הוא בר מזל? למה? במה אתם בני מזל? תוכלו לשתף זה את זה, הורים וילדים, בדברים הטובים בחיים המשותפים שלכם כמשפחה. אפשר ליצור טקס קבוע בו פעם בשבוע בני המשפחה משתפים בדברים החיוביים שחוו בשבוע שחלף.  

מה אתם רואים...?  

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

איך ילדים עיוורים חווים את החיים? צפו בפרק של "סליחה על השאלה" עם ילדים עיוורים. כדאי לשוחח בעקבות הסרטון: במה החיים שלנו דומים ובמה הם שונים משל הילדים שבסרטון?  

מה מגלים אם קוראים שוב? 

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בקריאה שניה אפשר לגלות דברים חדשים ומפתיעים. כדאי לקרוא את הספר פעמיים, להביט באיורים ולחפש רמזים למגבלת הראייה של חגי: מה במילים ובאיורים רומז לנו על האתגר המשפחתי? האם הבחנתם בכך בקריאה הראשונה? 

משחק דמיוני  

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

חגי יודע לספר סיפורים דמיוניים. נסו גם אתם! אפשר לבחור שני פריטים ולספר באמצעותם סיפור דמיוני: מברשת ושטיח, בקבוק ובובת חתול, כובע וחלון – מה יכול לקרות להם בסיפור הדמיוני שתחברו יחד? 

פינטרסט

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

יצירות ופעילויות נוספות בפינטרסט של ספריית פיג'מה.

על הספר

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

במרכז הספר ניצבת משפחה שאחד מבניה עיוור, ואורח חייה מותאם גם לצרכיו הייחודיים, אך לב הסיפור הוא כוחו של קשר בין אחים וראיית הטוב של האח הרואה.

העשרה למורה
התפקיד המשמעותי של כלבי הנְחִייָה בחייהם של העיוורים כְּתַב בְּרַיְיל,
מכון ויצמן

לראות את הדברים אחרת

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האח המספר תופס את אחיו כאדם בר-מזל ואינו מתייחס לעיוורונו כמגבלה. כך הוא מציע לקוראים נקודת מבט חיובית על החיים המתמקדת בחוזקות ובהכרת הטוב.

המשפחה שבספר יוצרת התנהלות יומיומית המותאמת לצרכים הייחודיים לה. גם משפחותיהם של הילדים בכיתה מתנהלות כל אחת בדרך משלה. ילדים משווים פעמים רבות בין הבתים שלהם לבתים של חבריהם, כך שזו הזדמנות לנהל שיח על ההבדלים בין הבתים השונים.

קוראים בספר

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי להתחיל לקרוא את הספר ללא הקדמות בנושא העיוורון. כך יתאפשר לילדים להזדהות עם נקודת המבט של המְספר ולהבין את עלילת הסיפור ואת המסר שלה לבד וללא תיווך.

מומלץ לקרוא את הספר בקבוצות קטנות כשלכל ילד עותק משלו. כך יתאפשר לכל אחד להתמקד באיורים, המסייעים להבנת העלילה.

לאחר קריאה ראשונה רציפה מומלץ לערוך קריאה חוזרת-דיאלוגית –
* אחרי המשפט "בדרך כלל אנחנו צופים בסרט או משחקים במחשב":
מה עושים בבית של עמיר?
מה שונה בין הבית של עמיר לבין הבית של גיבור הספר?
למה בכל בית אפשר לעשות דברים שונים?

* אחרי המשפט "איזה מזל יש לחגי!":
למה לחגי יש כלב ולאחיו אין חיית מחמד?
במה רוקו עוזר לחגי?

* אחרי המשפט "והוא זוכר כמעט כל דבר שהוא קרא":
אילו כישורים מיוחדים יש לחגי?
למה חשוב לו לזכור את מספר המדרגות?

* אחרי המשפט "ובטוח שבבוקר הוא יספר לי":
למה חגי יכול לקרוא בחושך ואחיו לא? מה הם ספרֵי בְּרַיְיל? (כדאי להסביר מהו כתב ברייל.)

זאת ועוד: הספר מאפשר לתלמידים להיות "בלשים" ולאסוף רמזים עד שבסופו של דבר יבינו שחגי עיוור. בקריאה חוזרת אפשר לאתגר את התלמידים במציאת רמזים אלו.

משוחחים על הספר

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

התייחסות לאיורים
באילו פריטים מיוחדים אתם מבחינים באיורים?
אילו הבדלים יש בין הבתים השונים? מה אפשר ללמוד מהאיורים על הקשר בין האחים?
אילו איורים מתארים דמיון, ואילו מתארים מציאות?

שיח רגשי בעקבות הספר – כל בית הוא שונה
איך, לדעתכם, מרגיש גיבור הספר עם זה שאצלו אסור לעשות דברים שמותרים אצל עמיר?
מה שונה בין הבית שלכם לבתים של חברים שלכם?
באילו משחקים אתם משחקים כשאתם אצל חברים?
מי קובע את הכללים בכל בית?
לפי מה קובעים את הכללים של הבית? לָמה לכל בית יש כללים או הרגלים שונים?

יחסים בין אחים
איך, לדעתכם, מרגיש הגיבור עם זה שאסור לו לגדל חיית מחמד, ואילו לאחיו יש את רוקו?
במה האחים שבסיפור שונים זה מזה?
במה אתם והאחים שלכם שונים זה מזה? מה מיוחד באחים שלכם? האם יש דברים שלכם מותר ולהם לא או להפך?
מה מפריע לכם באחים שלכם? מה אתם אוהבים בהם?

עיוורון – מגבלה או מזל?
מה הם הדברים המיוחדים בחגי?
למה אחיו חושב שהוא בר-מזל? האם אתם מסכימים איתו?
כיצד הגיבור מתייחס לעיוורון של אחיו? מה אפשר ללמוד מהדרך שבה הוא רואה את אחיו?

אפשר לאסוף משפטים המתארים את חגי, למשל "הכלב של חגי נועד לעזור לו" או "לחגי יש זיכרון מעולה", ודרכם לשוחח על התנהלותו של חגי בעולם: איך הוא מתמודד עם העיוורון שלו?
אילו חושים ויכולות הוא פיתח?

מה קורה כשלא רואים?

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מומלץ לתת לילדים להתנסות בכמה פעולות יומיומיות בעיניים מכוסות (אפשר להשתמש במטפחת או בכיסוי עיניים לשינה), כמו כתיבה על הלוח, קילוף בננה או קלמֶנטינה, הליכה ממקום למקום, האזנה לסיפור, הוצאה של חפץ מהתיק.
לאחר מכן תוכלו לשאול:
איך הרגשתם בכל פעולה?
איזו פעולה אִתגרה במיוחד?
במה נעזרתם כדי להצליח?
באילו חושים השתמשתם?

איזה מזל יש לי!

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הַזמינו את הילדים לצייר את כל הדברים שיש להם בחיים שגורמים להם להרגיש בני-מזל.
אפשר להכין לוח עם הציורים של כל ילדי הכיתה תחת הכותרת "איזה מזל יש לנו!"

תחריט – חוש המישוש

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדי להמחיש את הקריאה באמצעות חוש המישוש, שכְּתב ברייל מבוסס עליו, אפשר להתנסות עם הילדים בחריטת מילים או ציורים על נייר מתכתי ולאחר מכן לתת להם למשש בעיניים עצומות את העבודות השונות של חברי הכיתה ולנסות לזהות מה כתוב או מצויר בהן.

הצעות לשיחה בגן

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

• מתבוננים פנימה – איזו התנהגות מרגיזה אתכם, ומה יכול להרגיע אתכם?
• לשפוט ל"כַּף זְכוּת" – אפשר להפגיש את הילדים עם מצבים שונים מהספר או מחיי הגן ולדון איתם במה יחשבו על מצבים שונים, למשל: לו הייתם פוגשים בחתולה דוהרת על אופניים שעוקפת אתכם בדרך, מה הייתם חושבים על המעשה שלה? ולו אתם הייתם דוהרים על אופניים, מה היו חושבים עליכם?

משקפיים ורודים ומשקפיים שחורים

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ניתן להכין מגלילי נייר משקפיים ורודים לראייה חיובית של המציאות ומשקפיים כהים לשיפוט שלילי שלה. מה רואים באמצעות המשקפיים הכהים? ואם מחליפים אותם לוורודים, כיצד אותם הדברים נראים?

להביט בעין טובה

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי להציג בפני הילדים תצלומים המתארים אירועים שונים שניתן לפרש ולשפוט בדרכים שונות, למשל: ילד שופך כוס מים או ילד מעיף כרית באוויר. בקשו מילדות וילדי הגן לתאר את המתרחש בתצלום בעין טובה.

אוריינות ושפה

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הסיפור מזמן העשרה של השפה העברית באמצעות הביטויים "לדון לכף זכות" ו"עין טובה". בסיפור מילים קרובות במשמעותן, כמו: "רטן", "רגז", "כעס" ו"התרתח", וניתן להתעכב עליהן ועל משמעותן. תוכלו לערוך רשימת מילים נרדפות חיוביות ושליליות לתיאור הרגשתו של הברווז.

מסיבת מיץ פטל

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בהשראת הדמויות בסיפור תוכלו לעשות בגן מסיבה משמחת לכל החברים. את המסיבה יתכננו ויעשו יחד הצוות החינוכי וילדי הגן.

שרים בעין טובה

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו לשיר יחד שירים מעודדים וחיוביים לחיזוק האופטימיות והמבט הטוב על העולם, למשל: "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד" ו"אחלה עולם" (מאת ג'ורג' וייס ובוב ת'יל, בתרגום מאור כהן ועלי מוהר).

כדאי לעצור במהלך הקריאה

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי לעצור במהלך הקריאה ולבקש מילדיכם לשער לאן לדעתם ממהרת החתולה? מדוע מר תיש חוסם את הדרך? האם השועלה תאכל לבד את כל פירות הפטל שהיא קטפה?

הביטו יחד באיורים

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הביטו יחד באיורים: האם הבחנתם בגבות המיוחדות של הברווז והקיפוד? האם תוכלו לזהות מי כועס ונרגן ומי שמח ורגוע רק על פי הגבות שלו? תוכלו לשבת זה מול זה, כל אחד בתורו יכסה את פניו ויעשה פרצוף שמח, מופתע, כועס או עצוב כשרק הגבות שלו גלויות, והשני יצטרך לנחש מה הרגש המובע על פי מראה הגבות בלבד.

להכין תיאטרון אצבעות

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ניתן להכין תיאטרון אצבעות בעזרת עפרונות איפור ואודם: על גב כף יד אחת מציירים קוצים, ומצדה השני, על האצבעות, מוסיפים אף ופה – והנה הקיפוד; בעזרת אודם הופכים את היד השנייה לברווז כשצובעים באדום את האגודל והאצבע – וזה המקור. מספרים את הסיפור באמצעות שתי הידיים. איזו יד שופטת מהר? איזו יד דנה לכף זכות?

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו לשתף את ילדיכם בפעם שאתם, כמו הברווז בסיפור, מיהרתם להסיק מסקנות לגבי מעשים של אחרים. כאשר נתקלים באירוע לא נעים אפשר לנסות לאמץ את המבט "הקיפודי" ולחזור יחד על הצירוף "אולי, בכלל, למשל".