ספרים יפים ומגוונים מחכים לספר לכם על הבית שבחוץ ועל הבית שבלב, על הסביבה הקרובה המוכרת לילד וגם על זו הרחוקה יותר, על תחושה של בית ועל משפחה שגרה בבית, על שייכות ועל זהות.
תוכלו לשתף את הילדים בחוויות ממעברים שחוויתם בעצמכם, או להיזכר יחד במעבר משותף. אפשר לשאול את הילדים איך לדעתם הרגישה הילדה כשהגיעה בפעם הראשונה לבית הנמוך, איך הם היו מרגישים בִּמקומה, ומה היו אומרים לה לוּ פגשו אותה.
אפשר לעשות סיבוב קצר ליד הבית, בשעות היום או הערב, לשמור על שקט ולשים לב – האם אנחנו רואים בעלי חיים בסביבה? האם אנחנו שומעים קולות מיוחדים? מה ההבדל בין בעלי החיים שאנחנו רואים ושומעים ביום, לבין אלה שיוצאים בלילה?
ציירו יחד בית, כשכל אחד מוסיף חלק לציור. תנו חופש לדמיון וליצירתיות, בבית הזה הכול אפשרי. אולי בבית שלכם יהיו חלונות בצורת כוכבים? ואולי דלת מפרחים? או אפילו מגלשת מים מהגג! כשתסיימו תוכלו לדמיין יחד איך יהיה לגור בבית החדש שיצרתם.
בית בונים ביחד או שלא בונים בכלל!
פעילות בעקבות ״איך בונים בית?״ שכתבה מיה מיטב ואיירה טליה דריגס.מה צריך?
☑️ נייר סול
☑️ מספריים
☑️ דבק
☑️ דמיון, יצירתיות ושיתוף פעולה!כל ילד וילדה חותכים בנפרד צורות פשוטות בצבעים שונים. אחר כך כולם מצטרפים זה לזו ומדביקים ביחד את החלקים, עד שמקבלים בית לתפארת שכולם עזרו לבנות 🏠
קראתם את הסיפור כמה פעמים? עכשיו כדאי לעודד את הילדות והילדים לנסות "להקריא" לכם את הסיפור במילים שלהם. שחזור הסיפור, בעזרתכם, תורם ליכולת ההבעה ולרכישת אוצר המילים ובעיקר – להנאה המשותפת מהסיפור.
כל הבתים בנויים מקירות וגג, דלתות וחלונות; מה מיוחד בבית שלכם? מה הופך אותו לשלכם? תוכלו לשוחח על חפצים ופריטים מיוחדים שנמצאים בבית שלכם ועל דברים שאתם עושים יחד בבית.
בכל סבב, אחד המשתתפים מכריז על נושא וכל שאר המשתתפים צריכים לשתף פעולה ולחפש יחד פריט מתאים: כשמכריזים "אדום" מחפשים בבית פריט אדום. בסבב הבא, משתתף אחר מחליט על נושא החיפוש, והשאר ממשיכים לחפש. אפשר לחפש פריטים שמתאימים להכרזה: "גדול", "קטן", "חמוד", "יָשָׁן", "צבעוני", "מעצבן" או "גלגל".
הטרמה – רצוי להקריא את שם הסיפור ולשאול: איך, לדעתכם, בונים בית? איך מתחילים? במה יש צורך? מומלץ להקריא את הספר בקבוצות קטנות, לשוב ולספר אותו כמה פעמים ולהפנות את תשומת הלב למסרים בסיפור, לאיורים ולהשתלשלות העלילה. לאחר הקריאה הראשונה – רצוי לברר הבנה מילולית: מה רצו הילדים לעשות? מי השתתף בבניית הבית? מה הִציעו הילדים? מדוע הבית התפרק בתחילה? מה סייע לילדים להצליח? מה קרה לליה? בסיפור יש מסרים סמויים – עידוד שיתוף פעולה, קידום חֲבֵרוּת והתחשבות. כדי לסייע לילדות ולילדים לגלות מסרים אלו, חשוב לשאול על הרגשות של הדמויות בסיפור: האם הילדים שהחלו את תהליך הבנייה אִפשרו לילדים נוספים להעלות רעיונות ולהצטרף? מדוע? כיצד הרגישו הילדים שהצטרפו? כיצד הרגישו הילדים כשהבית נהרס? כיצד הרגישה ליה כשהילדים האשימו אותה? וכיצד היא הרגישה כשהוזמנה לחזור? התבוננות באיורים יכולה לעזור בהבנת הרגשות שבסיפור. ייחוס וחיבור אישי למסרים – בשלב זה ניתן לשאול: האם גם לכם בגן יש לפעמים רעיונות משותפים? שיתוף פעולה תורם לתחושת הביטחון והשייכות. זו הזדמנות להכיר את המושג ולשלב אותו בשפת הדיבור והמעשה בגן. תוכלו לשאול: האם החברים בסיפור בנו יחד או שכל חבר וחברה בנו בנפרד? האם גם אתם בונים או מרכיבים דברים עם חברים בגן? אֵילו משימות אנחנו מבצעים בגן יחד, בשיתוף פעולה? אולי סידור החצר? ומה עוד? להעשרה – מילתהיוםבגן – יחד משחקישיתוףפעולה, אתר יוצרות שפה
לבד או יחד? – הגננת יכולה להניח חפצים קטנים על גבי משטח קשיח ולספר שעליה להעבירו לפינה בחדר. האם אפשר לעשות זאת לבד? – אחרי ניסיון והדגמה הגיעה העת לבקש מתנדבים לעזרה: הם יאחזו בקצות המשטח ויעבירו אותו יחד. ניתן לשאול – האם, לדעתכם, היה קל יותר לבצע את המשימה לבד או יחד? מדוע? יצירה משותפת – אפשר ליצור יחד יצירה חופשית בצבע או בהטבעת כפות הידיים על גבי משטח גדול . כדאי להתבונן יחד ביצירה ולהדגיש איך כל אחד תרם את חלקו לטובת משהו גדול ומשותף.
מה לעשות כשלכל אחד דעה שונה? – לשחק יחד, להחליט יחד ולהתפשר הם אתגרים בכל גיל, במיוחד בגיל הילדות. תוכלו לחזור אל הסיפור ולמצוא דוגמאות לכך. בהמשך אפשר לשאול: האם הילדים הסכימו על כל דבר? האם הם אמרו את דעתם זה לזה? האם בכל פעם אותם הילדים ויתרו? מה אתם עושים כשאתם רוצים לשחק באופן מסוים וחבר רוצה לשחק אחרת? מה אפשר לעשות כשלא מסכימים? לשתף חברים – בהשראת הסיפור ניתן לעודד ערנות למצבים שבהם חברים וחברות בוחרים שלא להשתתף בפעילות, או למקרים שבהם הם נעלבים ופורשים מהפעילות, ולטפח חֶמלה. תוכלו לחזור אל הסיפור בשעת הצורך ולשוחח: למה ליה הלכה? מה ומי עזרו לה לחזור? מה אפשר לעשות כשרואים חבר עצוב שיושב בצד?
כמו בסיפור, גם ילדי הגן יכולים לבנות בית ממגוון חומרים בקבוצה תוך שיתוף פעולה וקבלת החלטה משותפת. חשוב לאפשר להם להיות פעילים בתהליך התכנון, היישום והביצוע, וכך לסייע בפיתוח אישיותם, העלאת ביטחונם העצמי ותחושת המסוגלות שלהם. תהליך שכזה גם מכבד את הבחירות שלהם ומאפשר להם לממש אותן.
רצוי לשאול: איזה בית הייתם רוצים לבנות ולאיזו מטרה: בית לילדי הגן, בית לצעצועים, בית לציפורים בחצר, ואולי בית אחר?
הילדים יבחרו את החומרים שישתמשו בהם, יקבעו את סדר הפעולות ואת התפקיד של כל אחד ואחת בתהליך שייעשה בתיווך הגננת כדי ששיתוף הפעולה יהיה במיטבו.
במהלך הבנייה כדאי לעצור ולבדוק: האם יש צורך בשינוי? האם מישהו לא מרוצה? האם נתקלנו באתגר חדש?
את התוצרים אפשר להציג בתערוכה ולשתף את המשפחות. להרחבה – מקימיםביתןמקרטוניחלב מהעושיםכשנתקליםבקושי
ניסוי וטעייה – האם נוכל להרכיב קודם כול גג ורק אחר כך את הקירות? אפשר לחלק את הילדות והילדים לקבוצות. כל קבוצה תתנסה בעזרת קוביות או קופסאות ותתייעץ בנוגע למה שכדאי לעשות. הבתים מסביבנו – אפשר לצאת לטיול סביב הגן ולבחון את הבתים והבניינים – האם הם על עמודים או על יסודות אחרים? להרחבה – תהליכיתיכון– תכנוןובנייהבגן
המאיירת איירה בועיות דיבור שבהן היא מביאה את קולה של בובת הצב. בקריאות הנוספות אפשר להציג את הטכניקה ולהסביר אותה ולקרוא את תוכן הבועיות. לאחר מכן אפשר לחשוב עם הילדים מה היה הצב יכול לומר בשאר חלקי הסיפור.
כמה חדרים יש בבית שלכם? ומה עושים בכל חדר? כדאי להביט סביב ולחשוב: מה באמת אנחנו צריכים ועל מה נוכל לוותר? תוכלו לשוחח על הבית שלכם ועל בתים שבדמיון. אתם, ההורים, יכולים לספר לילדים על הבית שבו גרתם כשהייתם בגילם: במה הוא דומה ובמה הוא שונה מהבית שבו אתם מתגוררים כיום?
גם אתם יכולים להיות בנאים! תוכלו לבנות בית מקוביות לגו, מקופסאות קרטון, מכריות או מחומר אחר. אפשר לקשט את המבנה שבניתם ולכתוב בעזרת ההורים את שם הרחוב שבו הוא נמצא. ואת מי הייתם רוצים לארח בבית שבניתם?
הביטו באיור שבסוף הספר, ובו האיש מתגורר בחדר אחד: אילו פרטים הוא מכיל? האם הייתם מוציאים חלק מהפרטים ומביאים אחרים במקומם? אילו פריטים שנמצאים בבית שלכם הייתם מוסיפים לחדר שבאיור? תוכלו לערוך סבב שבו כל אחד ואחת מבני המשפחה בוחר פריט מהאיור ומחליט אם היה משאיר אותו בחדר המאויר, ואם לא – איזה פריט מהבית שלכם הוא היה מכניס במקומו.
הטרמה לסיפור – מה עדיף: בית עם מאה חדרים או בית עם חדר אחד? תוכלו לשוחח על כך עם הילדים והילדות ולספר להם שהסיפור שלפניהם מספר על איש עם בית כזה, בית שבו מאה חדרים. וכמה חדרים יש בבית שלכם?
עוצרים ושואלים – במהלך קריאת הסיפור כדאי לעצור ולשאול:
כשהאיש רוצה לאכול ארוחת ערב –
מה הוא צריך בשביל לאכול ארוחת ערב? איך הוא יכין את הארוחה?
כשהאיש מביט החוצה דרך החלון –
מה לדעתכם הוא צריך לעשות?
בעקבות הסיפור ניתן לשוחח עם ילדי וילדות הגן על הנטייה לרצות עוד ועוד – למה אתם חושבים שהאיש רצה מאה חדרים? מה הוא גילה בסוף?
כדאי לשוחח על כך ולהביא דוגמאות מעולמם של ילדי הגן: האם גם לכם קרה שרציתם עוד ועוד ממשהו?
נשוחח על האושר שבו זכה האיש כאשר ויתר על החדרים הרבים וזכה בשכנים חדשים.
תוכלו לשוחח גם על הבתים של ילדי הגן: האם יש חדרים שמיועדים לפעילויות מסוימות? האם בכל החדרים אפשר להתקלח או לבשל? האם בכל החדרים אפשר לשחק? מה אתם עושים בחדר השינה או בסלון?
גיוון משפחתי – חשוב מאוד לקבל ולתת מקום למגוון ולשוני בין המשפחות ולשוחח על כך, שהרי לכל משפחה מנהגים וכללים משלה המתאימים לה.
חדר חושך – חדר חושך מעוצב באופן כזה שלא מתאפשרת כניסה של אור לתוכו, והוא משמש צלמים לעיבוד חומרי צילום. בעקבות שאלות הילדים נבנה בגן "אילות" שבמודיעין חדר חושך עם ייעוד מיוחד.
חדר אומן – משמש אומנים ליצירה. ניתן לחשוף את הילדים והילדות לאומנים ולחדרי הסטודיו שלהם. רצוי להקים בגן "גלריה", להציג בה יצירות מתחלפות ולהכניס לתוכה אביזרים למשחק סוציו-דרמטי של הילדים כאומנים.
חדר פלאות – מקור המוזיאון במאות 16-17 באירופה, כאשר אנשים אמידים אספו חפצים מיוחדים והציגו אותם בבתיהם בחדרים שיוחדו לכך. אפשר להזמין את הילדים להביא לגן פריטים מיוחדים וליצור תערוכה ב"חדר פלאות".
"חדר אינסוף" – האומנית יָאיוֹי קוּסָמָה יוצרת אשליה של חדרים אינסופיים על ידי שימוש במראות. בהשראתם הקימו ילדי גן "תאנה" שבחדרה עם צוות הגן "חדר נקודות".
בתים ושבילים: תוכלו לערוך מפגש הורים וילדים בנושא "מאחורי הדלת שלנו". אפשר להכין מפה גדולה של השכונה. כל הורה וילד יכינו מגזירי עיתונים קולאז' של הבית שלהם. את הבתים ידביקו על המפה והוסיפו שבילים שמובילים בין הבתים השונים ובין הבתים אל הגן. התוצאה תקשט את קירות הגן.
משחק כרטיסי מסלול אל הבית של סבתא: מכינים יחד עם הילדים כרטיסים מצוירים שמציינים צורות התקדמות שונות: סיבוב, קפיצה על רגל אחת, זחילה, הליכה לאחור… מזמינים את אחד הילדים ליצור מסלול של כרטיסים על רצפת הגן או בחצר, והילד הבא בתור צריך לבצע את המסלול לפי ההנחיות המצוירות על הכרטיסים.
הצל שלי ואני: גיבור הסיפור מתאר את הצל שלו שמלווה אותו בדרך לסבתא. אפשר לשוחח עם הילדים, מהו צל? כיצד ומתי הוא נוצר? אפשר לצאת לחצר בשעות שונות של היום, לחפש מתי מופיע הצל ולהזמין את הילדים לצייר את הצל של חבריהם!
מה עושים עם סבים ודודים? בעקבות הסיפור תוכלו להזמין סבים או דודים למפגש מיוחד בגן, בו הילדים ובני משפחתם יספרו על בילויים אהובים עליהם, יקראו יחד ספרים, וכל קהילת הגן תחגוג יחד את ההנאה שבקריאה. כדאי לשתף את הילדים בתכנון המפגש!
כדאי לקרוא יחד את הסיפור, לעיין מקרוב באיורים ולהבחין בפרטים הרבים שנמצאים בהם. תוכלו לחפש בכל עמוד את אבא והכלב שמלווים את הילד בדרך. האם משהו באיורים שעשע אתכם? האם הצלחתם לנחש לאן הילד הולך?
כשהבית של סבתא כבר קרוב, מתחיל הילד לספור מאחת עד עשר. אפשר לחפש יחד את הסְפָרות שהחביאה המאיירת באיורים. האם שמתם לב להתאמה בין מספר החפצים באיור למספר אותו מציין הילד כשהוא סופר? תוכלו לספור כמה קוקיות יש לילדה? כמה ציפורים היא מאכילה? כמה חתולים מוצעים למכירה?
מה רואים באיור ביתהּ של סבתא כשנפתחת הדלת? מה ומי ממתינים לילד? אפשר לשאול את ילדיכם, מה לדעתם יעשה הילד בביקור אצל סבתא? מה הוא יאכל, במה ועם מי הוא ישחק? בעזרת בובות אפשר להמחיז את המפגש בין הילד לבין סבתא ולהמציא המשך לסיפור.
כדאי לצאת יחד מהבית ולהביט סביב במבט חדש: איך נראית הדלת שלכם, ואיך הידית? האם גם לכם יש שביל מאחורי הדלת? צאו מהבית, עמדו והקשיבו, האם ניתן לשמוע מכוניות נוסעות? האם אתם שומעים ציפורים מצייצות או יללה של חתול? מה אתם מריחים באוויר? אילו אנשים עוברים על פניכם? אפשר לשחק במשחק ניחושים: כל אחד בתורו מתאר את המראה או הצליל של משהו שהוא פגש בדרך, והשני מנסה לזהות מהו.
בעמוד האחרון של הספר מצוירת מפה בצורת לב, שבה רואים את הדרך מהבית של הילד לבית של סבתא. אפשר לשרטט עם ילדיכם מפה בצורת לב או בצורה אחרת של הדרך מהבית שלכם אל הגן.
לא תמיד אפשר להגיע בהליכה לסבתא, לקרוב אהוב או לחבר. לפעמים המרחק גדול מדי. איך אתם שומרים על קשר? אפשר לחשוב עם הילדים על דרכים לשמור על קשר – שיחת טלפון, שליחת תמונות או סרטונים, מכתב או ברכה מצוירת.
מה נשמע: בעקבות הסיפור אפשר לשוחח עם הילדים על רעשים, נעימים ומפריעים. אפשר לשבת בשקט-בשקט ולהקשיב – מה שומעים? תוכלו לצאת לחצר, שוב לשמור על שקט ולהאזין – מה שומעים?
"תזמורת הרעשים"- הזמיני ילד להשמיע צליל מסוים ולחזור עליו שוב ושוב. הציעי לילדים לזמזם/ לרקוע ברגליים/ למחוא כפיים/או כל רעיון אחר. על פי התור יצטרפו ילדים נוספים להשמיע עוד קולות שונים. עד שנוצרת תזמורת רועשת במיוחד. ועכשיו קחי את שרביט הניצוח: סמני בידייך לתזמורת הילדים להגביר או להנמיך את הצלילים, ואף להשתיק אותם בפתאומיות. לאחר תרגול אפשר להעביר את שרביט הניצוח גם לאחד הילדים.
"להיכנס לנעליים שלו" – אפשר להסביר לילדים את המושג "להיכנס לנעליים של האחר". תוכלי להביא זוגות נעליים שונות שמתאימות לדמויות מהסיפור ולבקש מהילדים להיכנס כל אחד לזוג נעליים אחד ולהביע את עמדת הדמות בשפה שלו.
תרגיל בשכנוע – מומלץ לחשוב על הזדמנויות קטנות במהלך שגרת הגן, בהן ניתן לתת לילדים חופש בחירה לגבי פעילות כלשהי. חפשי הזדמנות לבחירה וקבלת החלטה של ילדי הגן בין שתי אפשרויות לפעילות, למשל: מה נכין- סלט ירקות או סלט פירות? הזמני שני ילדים לשכנע את הקבוצה, כל אחד בעד אפשרות אחרת. לאחר מכן אפשר לערוך הצבעה ולקבל החלטה משותפת. זו הזדמנות לשוחח על הכרה בדעות מנוגדות, על קבלה וכבוד להחלטת הרוב, ועל ביטוי ועמידה על דעת היחיד.
לומדים לרקום! האיורים הייחודיים של הספר מזמנים התנסות במלאכת הרקמה- מלאכה עתיקה ויפה במיוחד. מכינים שלט לבית המשפחה עם עיטור של רקמה:
קחו בריסטול וגזרו אותו בצורה רצויה. סביב לבריסטול חוררו חורים באמצעות מחורר, במרווחים שווים. כעת משחילים חוטי צמר צבעוניים בחורים, כמו בעבודת הרקמה. במרכז השלט אפשר לכתוב: "כאן גרים בכיף" ואת שם המשפחה של הילד.
שכנים ומקצועות – אפשר לשוחח בעקבות הסיפור על המקצועות השונים של השכנים בשכונה. אפשר לשלוח את הילדים לחקר קטן בבית: במה ההורים עוסקים? איזה קולות ותנועות עושים בעבודה הזו? הילדים יכולים להציג בפנטומימה את המקצוע של ההורים ושאר ילדי הגן ינחשו.
איך נראית השכונה שלנו? אפשר לבנות עם הילדים דגם של השכונה מקוביות או קרטונים, או לשרטט אותה בציור רצפה ענק משותף. נסו לציין מקומות חשובים בשכונה: מבני ציבור, גן שעשועים. ציינו שמו של רחובות השכונה. לקראת סוף שנת הלימודים בגן, ניתן לאסוף תמונות משפחתיות של הילדים, וליצור בגן קיר "השכונה שלנו"- עם בניינים שמכל חלון מציצה תמונה של משפחה אחרת, וכמה מילים על המשפחה מתחת לחלון.
כדאי לדפדף בספר, לעיין מקרוב באיורים המיוחדים של לנה גוברמן ולקרוא יחד גם את המילים והשלטים שמופיעים בהם. האם משהו באיורים שיעשע אתכם? האיורים עשויים מבדים צבעוניים ומחוטי תפירה וסריגה. אפשר לחפש פיסת בד או גרב ישן, לגזור, להדביק ולתפור מהם יצירה מיוחדת משלכם.
אפשר לשוחח יחד על הדרישה של משפחת חרובי לשקט ועל התגובות של השכנים. האם התבקשתם אי פעם לשנות את המנהגים שלכם כדי להתחשב בבני משפחה אחרים או בשכנים? האם הבקשה נראתה לכם סבירה או מוגזמת? בעקבות הסיפור תוכלו להיזכר בשכנים שלכם. את מי לא ראיתם זמן־מה ותרצו להזמין לביקור?
רוצים לשחק ב׳משחק השקט׳? אתם מוזמנים ללחוש זה לזה, לשחק בדממה, ללכת על קצות האצבעות, לאכול בשקט ואפילו לנסות לצחוק ללא קול. האם הייתם מצליחים לעבור את ”מבחן השכנים השקטים“ של משפחת חרובי?
כדאי לצאת לטיול בשכונה. איך היא נראית? מי השכנים שלכם, והאם אתם מכירים את כולם? האם אתם מבלים יחד, עוזרים זה לזה? אפשר לשרטט או להכין יחד דגם של השכונה שלכם ולהוסיף מי גר בכל דירה או בית.
אפשר לשוחח עם בני משפחה ולשתף את השכנים: האם משהו דורש שיפור או תיקון במרחב המשותף שלכם? תוכלו ליזום פעילות שכונתית, למשל טיפוח וקישוט של חדרי המדרגות, הקמת גינה קהילתית, עזרה הדדית בקהילה. גבשו תוכנית פעולה וצאו למשימה.
הספר מחולק לקראת סוף השנה בגן ומזמן שיחה עם הילדים על פרידה, על מעברים ועל התחלות חדשות. תוכלו להיזכר יחד בנקודות ציון וחוויות משותפות בגן לאורך השנה ובחברויות שנוצרו, ולשוחח על הדברים שהילדים אוהבים לעשות יחד. הילדים יכולים להכין ציור או מכתב ולמסור אותו כמזכרת לחבר, לחברה, או לצוות הגן. אפשר להציג את הציורים על לוח בגן, או לערוך טקס העברת מזכרות ומכתבי חברות בקרב הילדים.
החברות בין אמי ולואי מקורה ביחסי שכנות ובתחומי עניין משותפים, והמעבר של אמי מציב לה אתגר גדול. האם לילדי הגן חברים או בני משפחה שגרים רחוק? בעקבות הסיפור אפשר להציע לילדים לצייר מכתב, להתקשר בטלפון או דרך האינטרנט, או ליצור קשר עם מישהו שהם מתגעגעים אליו.
אפשר להדגים לילדים תוך משחק את הפתגם "כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים, כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם": מעמידים את הילדים בזוגות זה מול זה. המשתתף הראשון עושה פרצופים ותנועות. המשתתף השני מחקה את התנועות ומנסה להידמות לו כמי ראי. אחר כך מחליפים תפקידים. תוכלי להיעזר בשיר של דתיה בן דור מ"פרפר נחמד" – "בדיוק אותו דבר".
תוכלו להתבונן יחד בגלובוס או באטלס, ולהצביע על ארצות רחוקות. אפשר גם להסביר לילדיכם על הפרשי שעות, על דרכי תחבורה בין יבשות ועוד. האם מישהי בקרב חברות הצוות, הילדים או הוריהם הגיעו לישראל מארץ רחוקה או ביקרו "בצד השני של העולם"? אפשר להצביע על המקומות בגלובוס או באטלס, לשתף בחוויות, להביא לגן תמונות וכד'.
החברות בין אמי ולואי מקורה ביחסי שכנות ובתחומי עניין משותפים, והמעבר של אמי מציב לה אתגר גדול. אפשר לשוחח עם ילדיכם: איך אתם שומרים על קשר עם חברים או עם בני משפחה שגרים רחוק? בעקבות הסיפור ילדיכם יכולים לצייר מכתב, להתקשר בטלפון או דרך האינטרנט, או ליצור קשר עם מישהו שהם מתגעגעים אליו.
אמי ולואי לא רק מתגעגעים, הם גם נזכרים בדברים שעשו יחד. אפשר לשוחח עם הילדים על דרכים שעוזרים לנו לשמר זיכרונות. אם יש לכם תמונות, מכתבים או חפצים שמזכירים לכם חברים או חוויות משותפות מהעבר, תוכלו לשתף אותם עם ילדיכם.
הספר מחולק לקראת סוף השנה בגן. אפשר לדבר עם ילדיכם על פרידה, על מעברים ועל התחלות חדשות. אפשר לשוחח על החברים בגן, ועל הדברים שילדיכם אוהבים לעשות איתם. ילדיכם יכולים להכין ציור או מכתב ולמסור אותו כמזכרת לחבר, לחברה, או לצוות הגן.
האם ביקרתם בארץ רחוקה, "בצד השני של העולם"? האם גם לכם יש חברים שגרים בארץ רחוקה? תוכלו להתבונן יחד בגלובוס או באטלס, ולהצביע על הארצות הרחוקות. אפשר גם להסביר לילדיכם על הפרשי שעות, על דרכי תחבורה בין יבשות ועוד.
הבית הגבוה והבית הנמוך 
איך בונים בית? 
מאה חדרים 
מאחורי הדלת יש שביל 
ברחוב ירמיהו 
בצד השני של העולם 
שִׂיחָה
לָצֵאת הַחוּצָה
יְצִירָה
שֵׁמַע
הַשְׁרָאָה
קְרִיאָה
סִרְטוֹנִים
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
חֵקֶר
כְּלָלִי
חֲגִיגָה
