יום אחד אבא מציב בפני גליה אתגר, לגלות איפה אין יופי. אבל - האם יש בכלל מקום כזה? גליה, שרואה יופי אפילו בשאריות של עגבנייה, יוצאת למסע חיפושים, ובדרך מגלה עוד המון דברים יפים.
נוֹשְׂאִים קְשׁוּרִים:
קְבוּצַת גִּיל: כִּתָּה ב'
פְּעִילֻיּוֹת בְּעִקְבוֹת הַקְּרִיאָה
מהו יופי? שקיעה בים? כוכבים בשמיים? ואולי שאריות עגבנייה? דרך עיניה הסקרניות של גליה מתברר שהיופי נמצא גם במקומות מפתיעים. הסיפור מזמין אותנו לשאול, לאתגר את החשיבה ולגלות שיש יופי בכל מקום – כדי לראות אותו צריך רק לפקוח את העיניים ואת הלב.
"אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ"
(קהלת ג, יא)
סְרָטִים בְּעִקְבוֹת הַסִּפּוּר
האזנה נעימה!
הוֹצָאָה לָאוֹר:
מודן
שְׁנַת חֲלֻקָּה:
תשפ"ז 2026-2027
גָּלוּ סְפָרִים נוֹסָפִים בְּנוֹשְׂאִים דּוֹמִים:
תערוכת יופי
תוכלו ליצור יחד אוסף משפחתי של דברים יפים. בחרו מקום קבוע בבית; במהלך היום כל אחד יוכל להניח בו דברים שמצא וחשב שהם יפים – חפץ ישן שפתאום שמתם לב לצבע שלו, אבן מיוחדת מהחצר, או אפילו עלה יבש שצורתו יפה בעיניכם.
יופי משפחתי
כל אחד מבני המשפחה מוזמן לכתוב או לצייר דבר אחד יפה שהוא מוצא באדם אחר בבית, למשל: "היופי באבא הוא השירים המצחיקים שהוא ממציא" או "היופי באחותי הוא שהיא משאילה לי משחקים בשמחה".
בעיני המתבונן – טיול של חקירה
תוכלו לצאת לטיול קצר בשכונה או בגינה, ולהצטייד בדף ועט או במצלמה. כל אחד ירשום או יצלם שלושה דברים שמצא בהם יופי ושלושה דברים שנראו לו "לא יפים". כשתסיימו, תוכלו להשוות: האם גיליתם משהו שבעיני האחד הוא יפה ובעיני השני לא?
על הספר
אביה של גליה מציג בפניה חידה שפותחת לה צוהר לעולם של חקירה והתבוננות מעמיקה. לעיתים קרובות הנטייה שלנו היא לקטלג דברים באופן פסקני, למשל לומר על משהו שהוא "יפה" או "מכוער", אך הספר מגלה שעל כל דבר אפשר להסתכל מנקודות מבט שונות, ולכל אחד דרך משלו להסתכל על דברים ויכולת להעניק להם משמעות משלו.
את התובנה הזו אפשר להרחיב לעולם החברתי – לחיים בבית, בקהילה, בכיתה ובחצר – ולעודד את הילדים לזהות חוזקות ויופי בכל חבר, מקום ומצב.
בנוסף, כפי שהשאלה של אבא שלחה את גליה לחקור ולגלות, הספר מזמין אותנו להפוך את ה"חידה" לכלי שיחה בכיתה, לשאול שאלות שאין להן תשובה אחת נכונה, לעודד סקרנות ולתת מקום לתפיסת העולם האישית של כל ילד וילדה.
שיחה
הטרם – לפני הקריאה:
שם הספר מנוסח כשאלה פתוחה שמעוררת סקרנות, ומאפשרת לתלמידים להפוך לשותפים פעילים בפתרון החידה עוד לפני הקריאה.
תוכלו להציג לתלמידים את כריכת הספר ולשאול: איפה אין יופי בעיניכם?
כדאי להדגיש בפני התלמידים שאין תשובה אחת נכונה, ויהיה מעניין לשמוע את התשובות והמחשבות שיעלו מהם.
שאלות לקריאה ראשונה:
- כשאבא שואל את השאלה – למה גליה מחליטה שזו "חידה של גדולים"?
- ניבוי – כשגליה יוצאת לבדוק איפה אין יופי, תוכלו לשאול: מה דעתכם, היא תצליח למצוא מקום כזה?
– כיצד גליה מחפשת במקום רחוק?
-גליה רואה בחול קוביות זוהרות – האם באמת יש שם קוביות?
-מה ההבדל בין הדרך שבה הביטה בחול בהתחלה ובין הדרך שהביטה בו אחר כך?
-למה גליה חושבת שהיא צריכה ללכת למקום "מלוכלך ומגעיל"?
-ניבוי – כשגליה שואלת: "הרי לא יכול להיות שמשהו יהיה גם עצוב וגם יפה, נכון?" תוכלו לעצור ולשאול: מה דעתכם? זה נכון? האם לדעתכם היא תצליח לגלות משהו יפה במקום עצוב?
-כשאבא עונה בסוף לגליה שאולי זה תלוי במי שמסתכל – תוכלו לשאול: אם מישהו אחר היה מסתכל על אותה עגבנייה מרוחה, גם הוא היה רואה תכשיט?
שאלות למפגש חוזר עם הספר :
התחילו בשחזור העלילה עם התלמידים, ולאחר מכן עברו לשאלות. תוכלו לבחור שאלות מתוך הרשימה:
-תוכלו לעצור בכל כפולה, להציג את האיור ולשאול: גם אתם חושבים שזה יפה? אילו פרטים קטנים נוספים אתם מגלים באיורים? האם הם יפים בעיניכם?
-אם נאמץ את המבט של גליה – איזה יופי נמצא? ואם כל אחד יסתכל ממש קרוב למה שמתחת לעיניו? ואם נדמיין מקום רחוק כמו גליה, מה אתם רואים בדמיונכם?
-מי לדעתכם מחליט מה יפה ומה לא?
-יכול להיות שאחד יחשוב שהשקיעה בים יפה, ואחד יחשוב שלא? יש מי שצודק ומי שלא?
-האם לדעתכם דבר יפה חייב להיות חדש ונוצץ או שגם משהו ישן ושבור יכול להיות יפה? למה?
-תוכלו לחשוב על משהו שאתם אוהבים והוא יפה בעיניכם, ומישהו אחר יכול לחשוב עליו שהוא סתם "רגיל" או לא מעניין? מה לדעתכם הופך אותו ליפה?
-מה מרגישים כשרואים משהו שהוא יפה בעינינו? איפה מרגישים את זה?
-קרה לכם פעם שהייתם במקום שממש לא רציתם להיות בו כמו תור ארוך או מקום משעמם, ובכל זאת הצלחתם למצוא שם משהו יפה או מעניין?
-גליה מצאה יופי אפילו בקפיצה בחבל. אילו רגעים קטנים ביום שלכם יפים בעיניכם או אהובים עליכם?
זה נראה לי כמו
כשגליה מתבוננת בתשומת לב בגרגירי החול, הם נראים לה כמו קוביות זוהרות בשמש; לכלוך יבש נראה לה כמו איים על מפה סודית; ועגבנייה מרוחה נראית לה כמו תכשיט נוצץ. בהשראתה, תוכלו להפוך את ההתבוננות מקרוב למשחק של דימויים ודמיון: אפשר להביא לכיתה קופסה ובה חפצים יום-יומיים פשוטים כמו אבן, מפתח ישן, ענף יבש או צנצנת ריקה. בכל פעם תלמיד אחר יוכל להגריל חפץ מהקופסה, לקחת כמה רגעים להתבונן בו לעומק, ולשתף את חברי הכיתה בתגלית שלו בעזרת המשפט: "זה נראה לי כמו…"
יפה או לא יפה
מי מחליט מהו יופי?
אפשר להציג לתלמידים תמונות שונות ומגוונות של חפצים, מקומות, בעלי חיים, צמחים ועוד, ולפני כל תמונה לסקרן אותם בשאלות כגון "מעניין מה מחכה בתמונה הבאה… מוכנים? מה זה? האם זה יפה בעיניכם?" אפשרו להשתהות ולהתבונן רגע, ואז מי שבעיניו התמונה מציגה משהו יפה – עובר לפינה אחת של הכיתה; ומי שבעיניו מה שמוצג אינו יפה – עובר לפינה אחרת. כך יוכלו התלמידים לראות באופן מוחשי שאין תשובה אחת נכונה, ושטבעי לחלוטין לראות דברים באופנים שונים.
"הרי לא יכול להיות שמשהו יהיה גם עצוב וגם יפה?"
כשגליה מגיעה לבית החולים לבקר את סבא, היא תוהה אם אפשר למצוא יופי גם במקום שמרגישים בו עצובים – ומגלה גם שם דברים טובים ויפים. גם התלמידים יכולים להתנסות בלמצוא יופי גם ברגעים עצובים או פחות יפים.
בקבוצות קטנות תוכלו לחלק כרטיסיות שבהן מתוארים מצבים לא נעימים, למשל יום גשום שביטל טיול, נפילה מאופניים, משחק שנשבר ועוד. הקבוצה צריכה לחשוב ביחד: מה לדעתכם בכל זאת יכול להיות יפה או טוב באותו המצב? אולי הטיול שבוטל הוחלף ביום כיף משפחתי בבית? כל רעיון יתקבל בברכה.
ניתן להרחיב את הפעילות ולהזמין את הילדים לחשוב ולשתף במצבים שקרו להם ולנסות לחפש בהם את נקודות ה"יופי".
אלבום כיתתי
תוכלו להזמין כל תלמיד ותלמידה להכין דף אישי לאלבום כיתתי, למצוא או ליצור משהו שיפה בעיניהם ולחתום את שמם בתחתית הדף.
אפשר לצלם תמונה ולהדפיס, לגזור ממגזין, לצייר, ליצור בצביעה או בהדבקה. את כל הדפים האישיים ניתן לאגד לאלבום משותף שכותרתו: "היופי בעיני המתבונן".
הצעה לבית מארח
תוכלו להפעיל את הילדים במשחק האהוב "חבילה עוברת", עם משימות הקשורות לסיפור: הכינו מראש חבילה שעשויה שכבות עיתון, וכשהמוזיקה נעצרת הילד שבידיו החבילה מקלף שכבה אחת ומגלה משימה שמבוססת על הדברים המפתיעים שגליה מוצאת בהם יופי. כך למשל הילדים יתבקשו להראות לחברים איך רוקדת עטיפת ארטיק שעפה ברוח, לעשות פרצוף של פח אשפה ענקי שפתאום מחייך מאוזן לאוזן, להתעטש את העיטוש הכי יפה שלהם או להציג בצורה חגיגית בלון שהתפנצ'ר. מתחת לשכבה האחרונה מחכה הפתעה קטנה ומשמחת לכל חברי הקבוצה.
הזמינו את הילדים לפעילות יצירה חווייתית שממחישה כיצד בעזרת הדמיון ניתן למצוא יופי גם בדברים פחות "יפים" חלקו לילדים דפים וטושים – ההורה משרבט על כל דף קשקוש כלשהו בטוש שחור או מדביק במרכזו חפץ ביתי פשוט כמו פקק או אטב כביסה. לאחר מכן הילדים מוזמנים לסובב את הדף מכל הכיוונים, להביט בו היטב, ולהשלים את הציור בעזרת צבעים. בדרך זו קשקוש שחור יכול להפוך לכנף של פרפר, ואטב כביסה – לגוף של חללית. בסיום הפעילות הילדים יכולים להציג את העבודות ולגלות ביחד איך משהו שהתחיל כסתם קשקוש הפך ליצירת אומנות שאיתה הם גם חוזרים הביתה.
בהשראת המקור היהודי
"את הכול עשה יפה בעיתו" (קהלת ג, יא)
כאשר אתם מקריאים לתלמידים את הפסוק, כדאי לעצור ולהתעכב על המילה "בְּעִתּוֹ": את הכול עשה יפה בזמן שלו, ברגע הנכון לו. אחרי כן אפשר לשאול: מה לדעתכם הכוונה בפסוק הזה?
ספרו לתלמידים ששלמה המלך מגלה לנו סוד: לכל דבר יש רגע שבו יופיו הייחודי מתגלה. כך למשל הגשם יכול להיראות בעינינו לפעמים כאפור ומציק, אך "בעיתו", כלומר כשהאדמה צמאה, הוא הדבר היפה ביותר; וזחל פשוט הופך בזמן הנכון לו לפרפר מרהיב.
האם אתם יכולים לחשוב על עוד משהו בטבע או בחיים שנראה בהתחלה רגיל או פשוט, אבל ברגע מסוים הוא הופך למקסים? למשל עלי שלכת, ענן שמקבל צורה או זרע באדמה שהופך לפרח.
כדי לחבר את המשפט לסיפור נסו לדפדף בעותק האישי ולחפש יחד: איפה בספר גליה מראה לנו שיופי לא חייב להימצא בדבר מושלם, אלא גם בדבר שהוא זמני, חולף ויום-יומי? אולי בשאריות העגבנייה בחדר האשפה שיש להן צבע נוצץ כתכשיט, ואולי בפרטים הקטנים שברחוב?
מספר לשיעור – הצעת האגף למיומנויות יסוד למהלך הוראה עם הספר
מספר לשיעור" היא יוזמה למפגש אורייני המבוססת על תפיסה כי מפגש עם ספר הוא תהליך למידה פעיל ומתווך, המשלב קריאה, שיח, עיבוד משמעות וחזרה אל הטקסט.
במסגרת זו מוצעות אפשרויות שונות לשיח, לעצירות בקריאה ולפעילויות העמקה, הניתנות להתאמה אישית, לצמצום או הרחבה על פי שיקול הדעת המקצועי והיכרות עם הכיתה והתלמידים.
תהליך הקריאה יכול להתקיים במפגש אחד רציף או להתפרס על פני כמה מפגשים, בהתאם לצורך הלימודי ולשיקולי תכנון ההוראה.
מהלך זה בנוי משלושה שלבים מרכזיים – טרם הקריאה, זמן הקריאה ואחרי הקריאה – היוצרים רצף תומך ומאפשרים העמקה ותכנון מושכל של תהליך הקריאה והמפגש עם הספר.
לקריאת ההצעה המלאה לחצו כאן
דרך העדינות
יש עוד בתזמורת
