דילוג לתוכן המרכזי בעמוד

פתאום נשבה הרוח

מאת: גלית ראב"ד איורים: מאיה שלייפר

מעיין, עדן ותמרי כועסים ולא מצליחים להשלים. מה יעזור להם לחזור להיות חברים? סיפור על חברות, על סליחה ועל הקסם שבטבע.

נוֹשְׂאִים קְשׁוּרִים:

דמיון וחלוםחברותמריבה פיוס וגישור

קְבוּצַת גִּיל: גַּנִּים בּוֹגְרִים

גם החברים הכי טובים רבים לפעמים, עד שפתאום נושבת הרוח וכבר לא נעים להישאר לבד בין הצללים. סיפור ארץ-ישראלי על מריבה ופיוס, על דמיון ומציאות, המתרחש בתוך בוסתן גלילי קסום.

 

"איש תחת גפנו ותחת תאנתו" (ישעיה ב, ד)

הישיבה תחת עצים הנותנים פרי מסמלת את החיים השקטים והטובים, שבהם כל אדם מעבד את אדמתו וחי בשלום עם שכניו. אלא שגם עמיתים וחברים נקלעים לעימותים לפעמים, ולא תמיד ברור כיצד התחיל הריב וכיצד אפשר להביא לסיומו. בתוך הנוף המרהיב, בין הפירות שהשתבחה בהם ארץ ישראל, מוצאים החברים בסיפור דרך  להשלים זה עם זה אחרי הריב. הדאגה לשועל הפצוע מסייעת להם לשוב להיות חברים.

סְרָטִים בְּעִקְבוֹת הַסִּפּוּר

עֳתָקִים שֶׁחֻלְּקוּ:

117,000

הוֹצָאָה לָאוֹר:

כנרת

שְׁנַת חֲלֻקָּה:

תשע"ח 2017-2018